כשרוצה ללכת בדרך האמת, אומרים "לך לך מארצך", שארץ היא מלשון רצון (כמו שכתוב במדרש רבה, למה נקרא ארץ, משום שרצתה לעשות רצון קונה). היינו שהאדם צריך ללכת מהרצון הקודם, שהיה רק למלאות את הרצון לקבל, הנקרא שלא לשמה.
"וממולדתך ומבית אביך", מהחינוך שהיה לו מקודם, שזה נקרא "מצות אנשים מלומדה", שנקרא בחינת "וממולדתך". "אל הארץ אשר אראך", שהוא הרצון להשפיע.
אבל הרצון הזה אינו בידו להשיג, כי זה נגד הטבע, לכן נאמר "אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא מראה לאדם את הארץ הזאת, היינו הרצון להשפיע. והאדם יכול לסייע בזה שה' יראה לו את הרצון להשפיע, רק עם בחינת רצון, שרוצה לזכות לרצון כזה, אבל האדם מצד עצמו אינו יכול לצאת מהרגילות שלו.