יעבור נא אדונִי לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שׂעירה. יעקב לא רצה עתה לקבל אלו הברכות הראשונות שבירך אותו אביו. ועוד לא התקיימה בו אפילו אחת מהן, משום שדחה אותן לאחרית הימים, שתוצרכנה אז לבניו, להשתמש בהן כנגד כל אוה"ע.
ומשום זה, בשעה שאמר עשיו, נִסעה ונֵלכה, נחלק את העוה"ז בינינו, ונשלוט בו יחד. אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו. שפירושו, יקדים עשיו שליטתו עתה בעוה"ז. יעבור נא, הוא לשון קְדימה, כמ"ש, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, שיעקב אמר לו, הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעוה"ז, ואני אתנהלה לאיטי, ואני אעלה את עצמי לעוה"ב, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים לאט.