הצדיק ברוב צדקתו, הוא מכניס רצונו ומחשבתו הטובים באחרים, שגם הם יהיה להם הרצון הטוב להידבק בבורא, בכל לבבם, ובזה שמכניס הרצון באחרים זה כבר נקרא מעשה, כי נעשה מהרצון שיש לו מעשה באחרים. וזהו הפירוש בפסוק "פותח את ידיך ומשְׂביע לכל חי רצון", כי הצדיק ממשיך שפע לעולמות ולכל אדם, וע"י מה הוא פועל כך? בהכניסו רצונו באחרים. ונמצא כי נעשים כולם צדיקים על ידו, ולזה יכול להמשיך עליהם שפע רב, שהצדיק הוא הפותח הידיים לבורא, כביכול, להשפיע על העולם, ובמה הוא פותח, ומפרש הפסוק "ומשְׂביע לכל חי רצון", במה שמשְׂביע לכולם רצון אהבת הבורא.