מי שמאמין בה' שהוא שומע תפילה, אף על פי שבכל יום שהוא מתפלל, ואינו רואה שה' שומע תפלתו, ומכל מקום הוא מאמין שה' שומע תפלה. מה שאין כן מי שכבר זוכה שכל מה שהוא מבקש, ה' ממלא את בקשתו, אזי הוא כבר לא צריך להאמין שה' הוא שומע תפלה, היות שהוא רואה בעין שה' נותן לו מה שהוא רוצה.
לכן המקום שצריך להאמין נקרא בחינת סוד. ומקום הגילוי נקרא בחינת יינה של תורה. והאדם צריך להתחזק בבחינת אמונה, גם במקום שהוא יכול לקבל בחינת גילוי, שה' הוא שומע תפלה.