בית התפילה נקרא בית הכנסת על ששם מתכנסים כל הנפשות על ידי התפילה שמתפללין שם. כי התפילה הוא בחינת נפש. ועל כן עיקר התפילה בבית הכנסת ובציבור. כי עיקר עליית הנפש ושלימותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. ועל כן התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. ועל כן צריך לקבל עליו, קודם התפילה, מצוות עשה "ואהבת לרעך כמוך", שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם על ידי השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. ועל כן עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה תפילה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלימות התפילה.