מקודם תחילת הכול כשמתאספים, צריכים לסדר שיבחו של החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואחר כך יתפלל. היינו, שכל אחד צריך לעשות ביקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן כוחות עבור החברה. ואז, כשרואים, שאין להם כוח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז יש מקום לתפילה, שהקב"ה יעזור לו, שייתן לו כוח ורצון לעסוק באהבת הזולת.

הרב"ש. מאמר 17, חלק ב', "סדר ישיבת החברה", 1984