נמנו החברים לפני רבי שמעון, ונמצא רבי אלעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי בר יעקב, ורבי יצחק, ורבי חזקיה בר רב, ורבי חייא, ורבי יוסי, ורבי ייסא. הידיים נתנו לרבי שמעון, והאצבעות זקפו למעלה. ונכנסו בשדה בין האילנות, וישבו.
קם רבי שמעון והתפלל תפילתו. ישב ביניהם ואמר, כל אחד ישים ידיו בחיקו. שמו ידיהם, כל אחד בחיקו, ולקח אותם רבי שמעון. פתח ואמר, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חָרָשׁ, ושׂם בסתר. וענו כולם אמן.
מיד אחר שנמנו החברים לפניו, קיימו מה שהזהיר אותם, הזדרזו בתיקוניכם, ועשו תכף ומיד את הייחוד של ג' קווים, להמשיך אותם אל המלכות. ועשו מעשה למטה, כדי לעורר דוגמתו למעלה. הידיים נתנו לרבי שמעון, כי רבי שמעון הוא הדעת, שורש קו האמצעי, וע"כ נתנו לו ידיהם, ימין ושמאל, והתייחדו ונכללו ימינם ושמאלם זה בזה, ע"י רבי שמעון, קו האמצעי. וע"י זה התעורר למעלה הייחוד של ג' קווים.
ואז האצבעות, הרומזות על הארת החכמה שבאצבעות, זקפו למעלה, שיאירו רק מלמטה למעלה. כי אחר שימין ושמאל נכללים יחד ע"י קו האמצעי, אין החכמה שבשמאל מאירה אלא רק מלמטה למעלה. ואח"ז היו צריכים להמשיך כל הארת ג' הקווים אל המלכות, ונכנסו בשדה בין האילנות, שדה תפוחים קדושים, המלכות. וישבו, להמשיך בה ו"ק דחכמה."