בעניין הייסורים הגשמיים והרוחניים, שסבל (האדם) מטרם שעשה תשובה, יש בהם ב' דרכים:
א. כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה. כי רואה שלולא המכאובים הנוראים, שסבל מכוח שהיה משוקע בטבע הקבלה לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם. וא"כ הוא מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי לולא הרעה, לא היה זוכה לטובה. ונמצא, שהכול גורמים לטוב.
ב. גם זו לטובה. לא לבד שהרעות נעשו גורמים לטובה, אלא שהרעות עצמם נהפכו ונעשו טובות, ע"י אורות גדולים מאד, שהבורא מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו לטובות, הן הייסורים הגופניים, והן הייסורים הנפשיים, שהם העברות. באופן, שהחובות נהפכו וקיבלו צורות של זכויות.