[{"id":"he-0003","title":"מטרת החברה","paragraphs":["אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ\"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה.. שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת \"שהשכינה תשרה בינינו\"."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א' | מטרת החברה - א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו","סוכת החיבור בינינו"]},{"id":"he-0007","title":"העיקר של אסיפה","paragraphs":["העיקר של אסיפה שיהיו כולם באחדות אחד ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד למצוא את השי\"ת, דכל בי עשרה שכינתא שריא (שבכל עשרה השכינה שורה) ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה, וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי\"ת והאיך למצוא את השי\"ת ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי\"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם ונפתח להם ממילא כל הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל."],"source":"ספר מאור ושמש | פרשת ויחי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אהבת חברים","אין עוד מלבדו","אנחנו נתאספנו כאן","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","הבורא שוכן בעשירייה","הכנה לכנס","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","השמחה שבהתאספות","התנאים ללימוד בין חברים","חיבור","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","יחוד ה'","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להתבטל לעליון","לרוץ אחר השכינה","מהנקודה שבלב לעשירייה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","העבודה בעשירייה","מתמוססים בחברים","מתעוררים להזמנת הבורא","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","מתקשרים לעשירייה אחת","נשמה אחת","סדנה","סוכת החיבור בינינו","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות","שבת אחים גם יחד","שדה אשר ברכו ה'","שלהבת אחת גדולה","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-0008","title":"מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך","paragraphs":["מה נותן לנו הכלל \"ואהבת לרעך כמוך\" - ע\"י הכלל יכולים להגיע לאהבת ה'. אם כן מה נותנת לנו קיום של תרי\"ב מצות - קודם כל, צריכים לדעת מה זה \"כלל\". ידוע, שכלל נבנה על הרבה פרטים, ובלי פרטים אי אפשר להיות כלל. כדוגמת, שאנו אומרים, \"קהלה קדישא\". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח\"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא \"מנין\" או \"עדה\". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר \"קדושה\" בתפלה. ועל זה אמרו בזהר הקדוש \"כל בי עשרה, שכינתא שריא\". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה. ולפי זה יוצא, שהכלל \"ואהבת לרעך כמוך\" בנוי על תרי\"ב מצות. היינו, אם אנו נקיים את התרי\"ב מצות, אז נוכל לבוא להכלל של \"ואהבת לרעך כמוך\". נמצא, שהפרטים נותנים לנו להגיע להכלל. וכשיהיה לנו הכלל, אז נוכל להגיע לאהבת ה', כמו שכתוב \"כלתה נפשי לה'\". והגם שאין האדם יכול לקיים כל התרי\"ב מצות לבד.. אבל מטעם ש\"כל ישראל ערבים זה לזה\", נמצא, שע\"י כולם מתקיים כולם. נבחן זה, כאילו שכולם קיימו ביחד את כל המצות. לכן בסגולתן של התרי\"ב מצות ניתן להגיע להכלל של \"ואהבת לרעך כמוך\"."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0010","title":"אגודה אחת","paragraphs":["כתוב, \"ויעשו כולם אגודה אחת\" - אזי יהיה יותר בנקל \"לעשות רצונך בלבב שלם\". כי בזמן שאין אגודה אחת אזי קשה לעבוד בלבב שלם, אלא חלק מהלב נשאר לתועלת עצמו ולא לתועלת הבורא.. ולכן אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר: \"כשהן אגודים מקבלים פני שכינה\".","הבאתי את לשון המדרש בכדי שלא תחשבו שענין \"חבורה\" שהוא אהבת חברים הוא ענין של חסידות, אלא זהו דרשת חז\"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב | אגרת לד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0011","title":"לעמוד על המשמר","paragraphs":["צריך אתה לעמוד על המשמר לעורר את האהבה בלב החברים, ודבר זה לא מתקבל על לבך לדבר הגון, דווקא זה אני רואה בגללך דבר נחוץ. כידוע לך מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שמבין אדם לחבירו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום. כי אור העליון הוא בבחינת מנוחה המוחלטת, וצריכים תמיד לעורר את האהבה \"עד שתחפץ אהבת כלולותינו\". היינו, שמראים לך מן השמים שבדרך זה אתה צריך תמיד לעורר את אהבת שמו יתברך.. ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם. היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו שאמרו חז\"ל על \"בהעלותך את הנרות\", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0012","title":"כל עבודתנו","paragraphs":["כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שוה בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה של עכשיו, יהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך.","...ועיקר הדברים היא הלכתא למשיחא: אבל נוהגים גם בעוה\"ז, כי באימוץ הלב, לגלות אהבה בינו לבוראו ית', הקב\"ה משרה שכינתו עליו בסוד הזכירה, בסוד \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך\", וברבות הזכרון מעצם המעשה, יתרבה החשק והגעגועים, \"ורוח מושך רוח ומביא רוח, וחוזר חלילה, עד שמתרבה הזכירה, ומתרבה על ידי החשק, ועולה במעשים טובים, ש\"כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\", שז\"ס \"הנה זה בא ושכרו אתו ופעולתו לפניו\"."],"source":"כתבי בעל הסולם | אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0013","title":"לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך","paragraphs":["ומהו פירושו \"צדיקים\", היינו שרוצים לקיים את הכלל של \"ואהבת לרעך כמוך\", שכל כוונתו הוא לצאת מאהבה עצמית ולקבל על עצמו טבע אחר, שהוא אהבת הזולת. אבל הגם שזוהי מצוה שצריכים לקיים, והאדם יכול להכריח את עצמו בעל כורחך, אבל אהבה, זהו דבר המסור ללב, אבל הלב מצד הטבע לא מסכים לזה, אם כן, מה האדם יכול לעשות, בכדי שיגע להלב דבר אהבת הזולת.","על זה ניתן לנו לקיים את התרי\"ב מצות, שבסגולתן יכול לבוא לידי הרגשה בלב. אבל כיון שזהו נגד הטבע, אז הרגשה כזו היא חלק קטן, שתהיה לה היכולת לקיים אהבת חברים בפועל, אף על פי שיש לו צורך לזה. לכן צריכים עכשיו לראות עצות, שיוכל לקיים בפועל. והנה העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו \"ואהבת לרעך\". והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0014","title":"דיבוק חברים","paragraphs":["כבר כתבתי שאתם טועים בי לאמור, שנסעתי מכם, במקום שאתם צריכים להבין שאתם נסעתם ממני. האמינו לי, שעיני ולבי אתכם תמיד, בלי הרגש ריחוק מקום וזמן כלל ואדרבה התרחקות גשמית מכם מסוגלת לפעול בכם ביתר מהירות.","וזו הסבה שסדרתי לכם סדרים, שעל ידם מסוגלים על כל פנים להחזיק מעמד ומצב, מבלי נטות אחורנית ח\"ו, ואשר אחד המיוחד בהם הוא, דיבוק חברים. והבטחתי נאמנה, שמסוגלת היא, האהבה הזאת. ואזכיר לכם כל דבר טוב שאתם צריכים, ואם הייתם מתחזקים, על כל פנים בדבר הזה, ודאי הלכתם מחיל אל חיל בעליות הקודש.","ואיך אסלח לכם לדבר הזה, והסולם המוצב ארצה פנוי הוא, באין עולה ומטפס עליו. ובמקום היום, תאמרו מחר, אשר על כן זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים-על כל פנים בעת הזאת, \"אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המידה של הצלחתנו הקרובה לנו\".","לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, \"ואהבת לרעך כמוך\" בפשיטות והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו \"וחיך יטעם\" וכל הבריות לא יפסיקו ביני וביניכם."],"source":"בעל הסולם | אגרת מז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0015","title":"ליחד לבבינו באהבת חברים","paragraphs":["עצה ותושיה לעבדות ה' ודרך תשובה הנכונה, הוא ליחד לבבינו באהבת חברים ולהסתכל ביתרון זולתו מעבדות ה' ומידיעת בוראו ושלא לראות חסרונו ח\"ו. ועיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, לעבוד את ה' ולהטות שכם אחד, ועל ידי זה מתעורר עולם התשובה ועולם הרחמים ועולם הרצון. וזהו רמז כמו שנאמר \"וכולן נסקרין בסקירה אחת\", פירוש שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, וזה רמוז במלת \"אחת\", שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."],"source":"ספר מאור ושמש | רמזי ראש השנה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-0017","title":"שלוש עשרה מדות","paragraphs":["ישראל ערבים זה לזה מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחבירו וכשחוטא האחד פוגם את עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו. נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו. אם כן הם שאר זה עם זה. ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חבירו. וכבודו יהיה חביב עליו כשלו שהרי הוא ממש. ומטעם זה נצטוינו ואהבת לרעך כמוך. וראוי שירצה בכשרות חבירו. ולא ידבר בגנותו כלל. ולא ירצה בו כדרך שאין הקדוש ברוך הוא רוצה בגנותינו ולא בצערינו מטעם הקירבה, אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו. וירע לו ממנו כאלו הוא ממש היה שרוי באותו צער ח\"ו. או באותה טובה!"],"source":"מרבי משה קורדובירו | הנהגות צדיקים","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["התכללות","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חוק הערבות","ערבות"]},{"id":"he-0019","title":"היאספוּ ואגידה לכם","paragraphs":["פָּנָה אל תפילת הערער ולא בָזה את תפילתם. היה צריך לומר, הקשיב, או שמע. מהו פנה? אלא כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב\"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינם מן הצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב\"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם."],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם","תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0020","title":"להתפלל תמיד בעד חבירו","paragraphs":["אמרו בגמרא מי שיש לו צעקת לגימה על חבירו ודומם הקדוש ברוך הוא עושה לו דין נראה לפרש הפירוש מפני שהאדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו שלעצמו אין יכול לפעול כל כך שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים כו' אבל על חבירו הוא נענה מהרה וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו ונמצא זה פועל לזה חפצו וזה לזה עד שכולם נענים וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה פירוש עריבין לשון מתיקות כמו וקולך ערב מפני שממתיקין זה לזה בתפלתם שמתפללין כל אחד בעד חבירו ועל ידי זה הם נענים ועיקר התפלה היא במחשבה מפני שבמחשבה יכול בנקל להתקבל תפלתו בעבור שאין עליה קטרוג וזהו פירוש כל מי שיש לו צעקת לגימה על חבירו שצועק בשביל חבירו שאין לו פרנסה ודומם פירוש שמעלה תפלתו בעולם המחשבה הקדוש ברוך הוא עושה לו דין, פירוש שפועל רצונו הטוב ונענה בתפלתו."],"source":"נועם אלימלך | ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":[]},{"id":"he-0021","title":"סדר ישיבת התוועדות","paragraphs":["ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתוועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו, גורמו לו חשיבות בגדלות ה', שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטן שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך. כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדווה."],"source":"כתבי רב\"ש | שלבי הסולם","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחה בדרך"]},{"id":"he-0022","title":"הילד (הינוקא)","paragraphs":["בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה ז״א, מתוך דוחק אהבתה, שאינה יכולה לסבול הפירוד, הִמעיטה את עצמה במיעוט גדול, עד שלא נראה ממנה אלא קטנות דנקודה אחת. אז מתכסה מכל הצבאות והמחנות שלה, ואומרת, שחורה אני ונאווה ואין לי מקום להכניסכם תחת הכנפיים שלי.","משום זה, אל תראוני, לא תראו בי כלל, כי אני נקודה קטנה. מה עושים הצבאות שלה הגיבורים האמיצים? הם שואגים כאריות גיבורים, כמ\"ש, הכפירים שואגים לטרף, ומתוך הקולות והשאגות, שהם שואגים כאריות חזקים גיבורי כוח, שומע האוהב שלה למעלה. והוא יודע שאהובתו היא באהבה עימו כמוהו, ומיעטה את עצמה מתוך אהבתו, עד שלא נראה מצורתה ויופיה כלום."],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0025","title":"פנימיות התורה","paragraphs":["האדם צריך להשתוקק לזכות לבחינת פנימיות התורה, שאז מרגישים את כל הדברים הטובים מה שהקב\"ה הבטיח לנו, ואז כשאומרים \"אתה בחרתנו\" - היינו שכבר מרגיש את כל קנין הטוב שאנו זכינו לזה ובשביל זה אנו נקראים בשם \"ממלכת כהנים וגוי קדוש\".","וזה ענין \"וכל העם רואים את הקולות\", שבזמן שקול ה' נשמע בלב אז הרגשה זו מספקת כמו ראיה ממש, \"כי לא יראני האדם וחי\", אלא על ידי זה שראו את הקולות, שפירושו, על ידי קול ה' המתפשט לתוך הלב, לא לתוך האוזן, כי האוזן היא דבר חיצוני להאדם, כי רק הלב זהו האדם, לכן ה'קול ה\" צריך לבוא לידי הרגשה בלב, ואז נקרא זה \"רואים את הקולות\". ואז כבר כל אחד ואחד חי בעולם שכולו טוב, וענין \"אתה בחרתנו\" כבר הלב מרגיש, משום שכבר טועם מזיו נועם העליון וערבות מתיקות אור ה' מתפשטת בכל לבו, ואז רואים ש\"אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא\"."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת מא'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-0027","title":"אין עדה פחות מעשרה","paragraphs":["אשרי הוא האדם הנמצא מאלו עשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלם מה שנשלם, דהיינו העדה, שאינו פחות מעשרה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת. ולא יבואו קצתם קצתם, כי כל העשרה הם כאברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב\"ה, והתקין לו כל האברים ביחד."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0029","title":"חשיבותה של תפלת רבים","paragraphs":["בזהר וישלח, וזה לשונו, \"ובוא וראה, שאמר רבי שמעון, תפלה של רבים עולה לפני הקב\"ה, והקב\"ה מתעטר באותה התפלה, משום שהיא עולה בכמה אופנים. כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים, ונכללת מכמה צדדים, דהיינו מצד ימין, ומצד שמאל ומאמצע. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי עולמים, דהיינו יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הצבור.","ענין \"תפלת רבים\" פירש אאמו\"ר זצ\"ל, מה שהאדם מתפלל עבור הרבים, זה נקרא תפלת רבים. ..משמע, שתפלת רבים הכוונה על המלכות, שהיא נקראת כנסת ישראל או שכינה הקדושה, שהיא נקראת \"רבים\", משום שהיא כוללת כל הנשמות."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0030","title":"כמו שהם (כגוונא)","paragraphs":["כמו שהם, הו\"ק דז\"א, מתייחדים מחזה דז\"א ולמעלה, באחד, שאין עימהם שותפות דס\"א, אף המלכות מתייחדת מחזה דז\"א ולמטה, באחד, כדי שתהיה עימהם למעלה, אחד כנגד אחד., כי הקב\"ה, ז\"א, אחד למעלה, אינו יושב על כיסא כבודו, מלכות, עד שגם היא נעשית אחד כמוהו, כדי להיות אחד באחד. כמ\"ש, ה' אחד ושמו אחד. כי ה', ז\"א, ושמו, המלכות, והם אחד באחד."],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0031","title":"בני אהובי","paragraphs":["אמר להם הקב\"ה לישראל, בני אהובי, כלום חסרתי דבר שאבקש מכם, ומה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה, ותהיו מכבדים זה את זה, ותהיו יראים זה מזה, ולא ימצא בכם עבירה וגזל ודבר מכוער, שלא תבואו לידי פסול לעולם. לכך נאמר, הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלהיך."],"source":"תנא דבי אליהו רבה | פרק כח","author":"תנא דבי אליהו","subjects":[]},{"id":"he-0032","title":"שורש הערבות","paragraphs":["עיקר שורש הערבות נמשך מבחינת קבלת התורה, שהיו כל ישראל ערבים זה לזה. וזה מחמת שבשורש נשמות ישראל נחשבים כולם כאחד, כמו שאמרו על פסוק, \"כל הנפש הבאה לבית יעקב\", שנקראים נפש אחד, כי נמשכים ממקור האחדות, ועל כן כל ישראל ערבים זה לזה בקבלת התורה."],"source":"ספר ליקוטי הלכות | הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איחוד העם","אם תרצו אין זו אגדה","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","ברית וערבות","הבורא עומד מאחורי החברים","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","יום הזיכרון","מרכז הקבוצה","נשים לחיבור העם"]},{"id":"he-0034","title":"עיקר עבודת ה' הוא בחינת הרצון","paragraphs":["עיקר עבודת ה' הוא בחינת הרצון, וכל אחד כפי מה שמרגיל עצמו לחזק רצונו וכסופיו וגעגועיו לה', ברצון חזק ביותר, כמו כן הוא זוכה להתקרב לה' ולתורתו ולמצוותיו. וכל העליות מדרגא לדרגא, צריך כל אחד מישראל לעלות בכל עת, הכל הוא כפי התגברות הרצון, כי גם עיקר התכלית הוא להכלל ברצון שברצונות, כי התחלת התקרבות לה' וסוף התכלית הוא הכל בחינת רצון, ולהכלל ברצון אי אפשר, כי אם ע\"י אחדות ואהבה ושלום, שיוכללו כל ישראל יחד באהבה ואחדות גדול."],"source":"ליקוטי הלכות | חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הכנה לקבלת התורה","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-0035","title":"דיבוק חברים","paragraphs":["הכלל העיקר לבא לדרך השי\"ת באמת הוא על ידי דיבוק חברים, כמ\"ש בפרקי אבות \"קנין תורה אחד ממ\"ח דברים שהתורה ניקנית בהם הוא בדיבוק חברים\". והאיך הוא דיבוק חברים? על ידי נסיעה אל הצדיק הדור, שבזה שמתאספין ביחד עדרת צאן קדשים אל הצדיק, כל אחד נתבטל בפני חבירו בראותו מעלת חבירו בתורה ובמצות ומעשים טובים ונעשה שפל בעיני עצמו וחבירו גדול ממנו ואוהב את כל אחד ואחד ורצונו וחשקו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה ואהבה. וזה הוא העיקר שיראה כל אחד מעלת חבירו וליבוש מפניו, דהנה בהיותו כל אחד בביתו, כל דרך איש ישר בעיניו, ומחזיק בעצמו ללמדן גדול וחסיד ובעל מדות טובות, ויצרו גדול ממנו וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאד בעיני עצמו, מה שאין כן בהתאסף ביחד אל הצדיק נופל כל השפלות ממנו, ואף אם לבו כלב אבן, ימס לבו בקרבו ונשבר לבו לפני כל אחד ואחד ורצונו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה, וזהו בדיבוק חברים."],"source":"ספר מאור ושמש | פרשת ראה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":[]},{"id":"he-0037","title":"האדם הרוצה לעבוד ה' באמת","paragraphs":["האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך שיהיה לו ב' בחינות א' יחוד המעשה דהיינו כאילו רק הוא לבדו בעולם וכן הקב\"ה מגלה אליו בלי לבושין וכמ\"ש \" ואיש לא יעלה עמך\" כשירצה לעבוד את ה' אזי יהיה רק לבד ולא יעלה עמו איש ... ויש עוד בחינה אחרת לעובד ה' שצריך לכלול עצמו עם כל הנבראים... וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ... ולכלול עצמו עמהם והם עמו ... היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים כמ\"ש (סנהדרין ע\"א:) \"קירוב לצדיקים נאה להם ונאה לעולם\" כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה' יותר מתגלה אליהם אור השכינה ...כי ידוע מאמר חז\"ל (פסחים ח'.) צדיקים דומים לפני השכינה כנר לפני האבוקה וממילא לפי רבוי הנרות יתרבה אור האבוקה שהיא השכינה כביכול ...ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה כביכול."],"source":"דגל מחנה אפרים | פרשת שלח","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-0040","title":"עבדו ה' בשמחה","paragraphs":["וכאן מתפתחות ב' הבחינות: א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער. ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על מנת לקבל.","וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ג'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבדו את ה' בשמחה","תפילה"]},{"id":"he-0041","title":"פירשו תיקוני הזוהר","paragraphs":["פירשו תיקוני הזוהר, סוד השבועה: דאם תעירו, ואם תעוררו, את האהבה, עד שתחפץ. שההקפדה היא, שישראל ימשיכו אור החסד העליון, שנקרא אהבת חסד, כי זהו הנחפץ. שהוא נמשך, דוקא ע\"י העסק בתורה ובמצוות, שלא על מנת לקבל פרס.","והטעם, כי על ידי אור החסד הזה, נמשך לישראל אור החכמה העליונה, המתגלה ומתלבש, באור החסד הזה, שהמשיכו ישראל.. כי אחר שישראל ממשיכין, על ידי אור החסד, את אור החכמה, בסוד רוח חו\"ב, אז מתגלה המשיח, ומקבץ נדחי ישראל. הרי, שהכל תלוי, בעסק התורה והעבודה לשמה, המסוגל להמשיך, אור החסד הגדול, שבו מתלבש ונמשך, אור החכמה. שז\"ס השבועה \"אם תעירו ואם תעוררו'\", כי הגאולה השלימה וקיבוץ הגלויות, אי אפשר, זולתה, היות סדרי צנורות הקדושה, מסודרים כן."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתע\"ס | אות לד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0042","title":"הנשמה שלנו גדולה היא","paragraphs":["הנשמה שלנו גדולה היא, חזקה ואדירה, חומות ברזל היא משברת, הרים וגבעות היא מפוצצת, רחבה היא מרחב אין קץ, אי אפשר לה להתכווץ, מוכרחת היא להתפשט, על כל אלה מליוני הנפש הישראליות שלנו, בכל דרגותיהם.. בכולם. בכולם נשמתנו תתפשט, את כולם תחבק, את כולם תחייה ותעודד."],"source":"הראי\"ה קוק | אגרות א'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["זמן התכווצות וזמן התפשטות","חובת עם ישראל לאיחוד","שבת אחים גם יחד"]},{"id":"he-0043","title":"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן","paragraphs":["האדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות..זהו מטעם שמוכרח להמשיך אור עליון, גם בשביל המחשבות זרות, של הכלל אנשים שבעולם, היות שהוא נכלל מהם, והוא צריך להכריע אותם לכף זכות. וזה הוא דוקא, ע\"י המשכת אור עליון, על הדינין האלו של הכלל .ואף על פי שהם בעצמם, אינם יכולים לקבל את האור הזה, שהוא המשיך עבורם, מטעם שאין להם כלים מוכנים לזה, אבל הוא המשיך בשבילם גם כן."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | מאמר ל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0045","title":"הכל אחדות אחד","paragraphs":["הכל אחדות אחד, כי בשורש, שמשם המשכת הדעת מעולם הבינה, שם אין התחלקות כלל ואין מחלוקת, ובאמת כשמגביהים כל המחלקות לשורש המקור, לעולם האחדות, נעשים אחדות על שמות בני ישראל."],"source":"ר' מנחם מצ'רנוביל | ספר מאור עינים | פרשת ויצא","author":"ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל","subjects":["איחוד העם","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","מחלוקת לשם שמיים","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","תיקון השבירה"]},{"id":"he-0046","title":"תלחש לי סוד ההויה","paragraphs":["אדם מישראל שהוא רוצה לזכות לאור חיים באמת, צריך הוא שיסכים לשתול עצמו בכנסת ישראל בכל לבו, בכל חושיו וכחותיו הגשמיים והרוחניים."],"source":"הראי\"ה קוק","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-0047","title":"כל נשמות ישראל שרשם בהתורה","paragraphs":["כל נשמות ישראל שרשם בהתורה כידוע וע\"כ שורש כל הנשמות למעלה הוא בבחי' אלפים ושם כל הנשמות אחד. אך כשנמשכין למטה א\"א להמשיכן כי אם ע\"י שמחלקין אלפים למאות..ואז נמשכת כל נשמה ונשמה למטה למקומה לגוף השייך לה וכל עבודת האדם להמשיך על עצמו האור ממעלה למטה מבחי' אלפים למאות בבחי' מאה...וכל זה כדי לגלות אמתתו ית'. עד שידעו אותו גם הרחוקים מאד שהם הנצוצות המונחים למטה מאד. כי ע\"י הצמצומים והכלים שנעשין ע\"י בחי' חלוקת אלפים למאות עי\"ז ממשיכין אור האמת בהדרגה עד שיכולין להודיע גם לכל הרחוקים את אלקותו וממשלתו ועי\"ז מכניעין ומבערין השקר ומגלין ומבררין האמת."],"source":"ליקוטי הלכות | חשן משפט הלכות עדות","author":"ליקוטי הלכות","subjects":[]},{"id":"he-0048","title":"אך טוב וחסד","paragraphs":["\"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי\" (תהלים כג ו), הנה כתוב שכל העולמות כגלדי בצלים נתונים זה בזה, ועולם הזה בתוך כמו נקודה. נמצא, שכל קוים וצינורות השפע, עוברים דרך נקודה זו, דמיון קוי עיגול האברים על נקודת המרכז מראש לסוף וכולם יפגשו בנקודה. וזה ענין שישראל גורמים שפע לעולמות, מפני שהצינורות וקוים כביכול נפסקים ונסתמים במקום פגישתן בעולם הזה, עולם הקליפות, ולכן כביכול נפסק השפע לעולמות, העובר מראש לסוף, דרך העולם הזה. וזה כח הצדיקים המיחדים בחינת חומר וצורה, כל אחד ואחד בדרגא דיליה, ובזה מתקנים הצינורות ומגיעים הקוים זה לזה, ומעבירים שפע אין סוף ובהירות גדולה לכל העולמות, וזה שטוב וחסד רודפים אחר אדם כל ימי חייו-כדי שיהיה להם מקום לעבור."],"source":"בעל הסולם | פרי חכם שיחות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0049","title":"כדי לעשות נחת רוח","paragraphs":["המ\"ן, שמעלים הצדיקים, כדי לעשות נחת רוח ליוצרם, לתועלת העליון, נקראים דברי תורה שהתחדשו. כי הן מתחדשות ע\"י הזיווג העליון. והזו\"ן מקבלים מוחין חדשים על ידיהם, עד שזוכים ע\"י זה לנטוע שמיים וליסוד ארץ. ונעשים שותפים עם הקב\"ה, כי מתחדשים שמיים וארץ ע\"י הדברים שלהם."],"source":"בעל הסולם | הקדמת ספר הזוהר | אות ס\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0051","title":"אשריהם ישראל מכל העמים שבעולם","paragraphs":["אשריהם ישראל מכל העמים שבעולם, שהקב״ה רצה בהם, וקרא שמו בהם, והתפאר בהם, כי העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, שיעסקו בתורה. משום שאחד באחד מתקשר, ז״א ומלכות. וישראל למטה בעוה\"ז הם הקיום שלו, שע״י מעשיהם הטובים מעלים מ״ן לזיווגם. והם קיום כל שאר העמים, שבשביל ישראל מתקיימים, שעושים רצונו של אדונם."],"source":"זוהר לעם","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0053","title":"עם בני ישראל","paragraphs":["עם בני ישראל שטוב להם שיהיה נאחדים תמיד יחד בחבורה אחת ואז ...כשהם מתאחדים למטה אז גורמים שיתאחד שורשם גם כן למעלה, והוא שמרמז והייתם לי סגולה היינו שתהיו בבחינת... שהעליון צריך לתחתון ממנו והתחתון צריך לעליון , כן אתם תהיו נאגדים תמיד באגודה אחת ואז יתאחדו גם כן שורשכם כשתהיו למטה באחדות אחד."],"source":"דגל מחנה אפרים","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":[]},{"id":"he-0054","title":"אנחנו נתאספנו כאן","paragraphs":["אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ\"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה, כמו שאמרו חז\"ל (יבמות, דף ס\"א, ע\"א) על פסוק \"ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העכו\"ם קרויין אדם\"."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א' | מטרת החברה א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן","ברית"]},{"id":"he-0063","title":"יש לכם להרבות באהבת חברים","paragraphs":["יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתתאחדו... בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין שתי נקודות.","מה שאם כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל\"שני קוים המכחישים זה את זה\", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד. וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו... לכן (תזרזו את עצמכם בזה, והאמת יורה דרכו ובטח תצליחו)."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","כריתת ברית בעשירייה","אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0067","title":"עיקר האהבה ואחדות","paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחי' הרצון. שכל אחד מרוצה לחבירו ואין שום שינוי רצון ביניהם ונכללים כולם ברצון אחד, שעי\"ז נכללין ברצון העליון שהיא תכלית האחדות."],"source":"( ליקוטי הלכות | חשן משפט הלכות ערב הלכה ג - ל","author":"ליקוטי הלכות","subjects":[]},{"id":"he-0069","title":"לזכות לבחינת פנימיות התורה","paragraphs":["והאדם צריך להשתוקק לזכות לבחינת פנימיות התורה, שאז מרגישים את כל הדברים הטובים מה שהקב\"ה הבטיח לנו, ואז כשאומרים \"אתה בחרתנו\" - היינו שכבר מרגיש את כל קנין הטוב שאנו זכינו לזה ובשביל זה אנו נקראים בשם \"ממלכת כהנים וגוי קדוש\"."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת מא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0073","title":"עצה ותושיה לעבדות ה'","paragraphs":["עצה ותושיה לעבדות ה' ודרך תשובה העיקרית הוא ליחד לבבינו באהבת חברים, ולהסתכל ביתרון זולתו מעבדות ה', ומידיעת בוראו, ושלא לראות חסרונו ח\"ו... ועיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, לעבוד השם יתברך, ולהטות שכם אחד, ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד... שנהיה לאגודה אחת לעבוד השם יתברך בכל לב."],"source":"ספר מאור ושמש","author":"ספר מאור ושמש","subjects":[]},{"id":"he-0077","title":"עלינו לדעת","paragraphs":["עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה לחיצוניים. ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס לדרך של אהבת הזולת. וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת ה'.","ויש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו בקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות בקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ\"נ לקבל."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב | בא אל פרעה - ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0078","title":"פזור נאה לרשעים וכנוס נאה לצדיקים","paragraphs":["מאמר חז\"ל שאמרו. פזור נאה לרשעים וכנוס נאה לצדיקים, והוא על פי מ\"ש האר\"י ז\"ל בעולמות העגולים שאין עגול נוגע בחבירו, ושם היה השבירה עד שניתקן בעולם היושר. ופירוש הענין והמשל, שהשכל של העגולים פירוש, כמי שסובב את עצמו ומתעגל ונפרד מקונו ונדמה לו שברצון עצמו ינהיג את עצמו, וזה שמתנשא לומר \"אני אמלוך\" וזה היה השבירה. וכן הרשעים כל אחד מתנשא בלבו \"אני אמלוך\" ולכן הם בעולם הפירוד ואינם יכולים להתחבר כמו העיגולים, כמו שנראה בחוש, כי לא יכלו לשבת יחדיו, ולהם נאה הפזור. מה שאין כן הצדיקים, הגם שכל אחד עובד בוראו בסגנון אחר, מכל מקום כולם מכוונים לדבר אחד - לאביהם שבשמים, והם מתקבצים ומתאספים אחד לאחד, כאיש אחד בלב אחד, שכל אחד מקטין את עצמו ומהדר העבודה להשי\"ת, שנותן בו כח ושכל לעובדו, ולכן לא יתגאה על חבירו והם בעולם היושר ומתיחדים זה עם זה."],"source":"ספר עבודת ישראל | פרשת שלח","author":"עבודת ישראל","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-0080","title":"אני שש ושמח","paragraphs":["אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים - היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם מחוריהם... בהתגלות רשעים קבורים, אע\"פ שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם, לתשועה גדולה יחשב, שזה גרם קדושת היום."],"source":"בעל הסולם | אגרת ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","במה שהבורא מכה הוא מרפא","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בהסתרה","העבודה בעשירייה","התנאים לחיבור בקבוצה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","יתרון האור מתוך החושך","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","יצר הרע ויצר הטוב","מנצחים את המלחמה","על כל פשעים תכסה אהבה","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-0084","title":"\"שערי הדמעות לא ננעלו\"","paragraphs":["וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד. זאת אומרת, אפילו שהאדם נמצא בגלות, שנקודת לבבו מונח תחת שליטות אחרות, הנקרא שכינתא בגלותא, בבחינת הפרט, לרגע קט הוא מתגבר ומקדש את השם. ואף על פי שהוא כבר בטוח מרוב ניסיונות שאחר כך יחזור לסורו, מכל מקום זה חשוב מאד, שהאדם יכול לומר האמת בריש גלי."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת יד'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-0086","title":"מהו ברכה וקללה, בעבודה","paragraphs":["ובהאמור נבין מה ששואלים, מה מרמז לנו מה שכתוב \"ראה, אנכי נותן לפניכם היום\". והפירוש הוא, כי \"היום\" פירוש, שכל יום ויום צריך האדם להתחיל מחדש, ולומר, שהיום הוא יזכה ל - \"ראה אנכי\", היינו ל - \"אנכי ה' אלקיך\". ולא יברח מהמערכה. שאל יאמר \"כבר התפללתי הרבה פעמים, שה' יתן לי את הכלים דהשפעה, ולצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, ולא קיבלתי שום תשובה על תפלתי. אם כן מה יהיה התועלת, שאני עוד הפעם אתפלל\".","נמצא, מה שכתוב \"היום\" הוא בא לרמז לנו \"שכל יום יהא בעיניך כחדשים\". כלומר, שהאדם צריך לדעת, שכל התחלה בעבודה נקראת \"יום\". והתפלה, שהאדם נותן, שה' יקרב אותו לעבודה, התפלה נקראת \"יום\".","אולם היות שהתפלה על התקרבות ה' עושה להאדם כלי, שהוא בחינת צורך ורצון. שהרצון הזה עושה להאדם בחינת יסורים, מזה שה' לא מקרב אותו. לכן כל יום ויום עושה להאדם נקב אחד. אבל צריך להיות חסרון עמוק. והבחן זה לחסרון גדול, שיהא מתאים למילוי גדול.","לכן צריכים להתחיל מחדש כל יום התגברות חדשה. זאת אומרת, שכל התגברות עושה חסרון חדש. עד שמכל יום ויום נעשה יום אחד ארוך, שכבר יש יכולת, שה' ישפיע שם את המילוי, הנקרא \"רצון להשפיע\", שזהו שמקבל את הברכה, שהוא מידת החסד, הנקרא \"כלים דהשפעה\"."],"source":"כתבי רב\"ש-ב' | מהו ברכה וקללה, בעבודה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0087","title":"אסור ליחיד לצאת מהכלל","paragraphs":["אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו... וצריך כל אדם להאסף בכל כחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' בתפילה ועבודה... ואז כחו ממש ככח יעקב, ואז יוכל ביד החזקה, לגלות את האבן מעל פי הבאר וישקו כל העדרים, מבאר מים, כי הגבול הקודם, יוסר מעל כל נפשות ישראל, הן למטה הימנו, והן למעלה הימנו. כי כן טבע אור הכלל השורה על הפרט, שבטל לגבי מציאת הפרט שלו, ואינו מרגיש את עצמו."],"source":"בעל הסולם | לא עת האסף המקנה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0090","title":"בסוד שבירת הכלים","paragraphs":["בסוד שבירת הכלים, נעתקו כל האותיות, להנהגות ובריות הגשמיים, שבהיות האדם משתלם ומגיע אל שורשו, מוכרח מעצמו ללקטם, אחת לאחת, ולהמציאם לשורשם לקדושה, שז\"ס \"מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות\". וענין \"יחוד קוב\"ה ושכינתיה\", שהאדם גורם בהתמלאות סאתו בכיסופיו וגעגועיו, דומה ממש לבחינת זווג התחתון, הנוהג בלידת גוף גשמי, שהוא גם כן נמשך מסבה הקודם בהכרח, דהיינו הקישוי, פירוש, מדה ידועה של כיסופים וגעגועים, שנקרא קושי בלשון הגשמי, שאז יהיה גם זרעו לברכה, באשר שיורה כחץ, בנפש, שנה, ועולם... \"נפש\" ה\"ס מדת הכיסופים והגעגועים. \"ושנה\" ה\"ס הזמנים של בחי' העראות כי ביאה שלימה יש לה שעור השלם להכניס העטרה ליושנה... אבל לא בפעם אחד, ימצא האדם מוכן לזווג הגבוה, מאד נעלה, שנקרא ביאה שלמה... אלא עושה העראות, שהוא סוד, דרגת הנפש, בסוד, מסטרא דאופנים [מצד האופנים], אשר רודפים בכל כוחם ברתת ובזעה, אחר השכינה הקדושה, עד שנמצאים מתעגלים על קוטב הזה, כל היום וכל הלילה, תמיד לא יחשו... וכל עוד שמשתלמת נפשו בדרגות הנפש, הולך ומתקרב, כן מתרבה געגועיו וצערו, כי התשוקה העזה שאינה משתלמת, משאירה אחריה צער גדול, לפי שעור תשוקתו."],"source":"בעל הסולם | אגרת יט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0093","title":"הכנה לקבלת התורה","paragraphs":["במעמד הר סיני, היו הכלל ישראל מוכנים לקבלת התורה, כמ\"ש: \"ויחן העם תחת ההר, כאיש אחד בלב אחד\". שהיה אז הכנה מצד הכלל, שהיה להם רק כוונה אחת, שהיא מחשבה אחת על קבלת התורה."],"source":"בעל הסולם | שמעתי סו. | עניין מתן תורה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0094","title":"\"נצבים היום כלכם\"","paragraphs":["\"נצבים היום כלכם\".. \"כלכם\" פירושו, שכולם נכנסו בערבות, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכולכם, כמו שכתוב \"ויחן העם תחת ההר\", כאיש אחד בלב אחד. היינו שיש אהבת ישראל, אז יכולים להצליח."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ג' | אתם נצבים היום (א')","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0097","title":"עיקר התשובה","paragraphs":["עיקר התשובה, הוא ליחד לבבינו באהבת חברים.. להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, לעבוד השם יתברך, ולהטות שכם אחד, ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד... שנהיה לאגודה אחת לעבוד השם בכל לב."],"source":"ספר מאור ושמש","author":"ספר מאור ושמש","subjects":[]},{"id":"he-0098","title":"כנסת ישראל","paragraphs":["כנסת ישראל נקראת \"מלכות\", שהיא שורש כל הנשמות, שמלכות כונסת בתוכה כל הנשמות. שכל התיקונים שישנם בעולם מכונים על מלכות, מטעם שהמלכות היא כלי הכללית, המקבלת כל האורות המושפעים לכל העולמות."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א | ההבחן העקרי בין נפש הבהמית לנפש אלקית","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0099","title":"ניצוצות דקדושה","paragraphs":["\"ניצוץ דקדושה\" הוא שיריים מהאור חוזר. וצריכים להעלות אותו, היינו לקבל אותו בעל מנת להשפיע, שזהו נקרא \"העלאה\", היינו עלית מ\"ן. שעל ידי זה נעשה בחינת מסך ועביות, שיוצא על זה מילוי, שהאור חוזר ממלא את הכלים בשיעור שילביש את האורות."],"source":"כתבי רב''ש | כרך ג | עיבור (א')","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0102","title":"הבורא מסתיר עצמו בלבוש של חברים","paragraphs":["יש מציאות, שאין אדם רוצה לקום ללמוד לפנות בוקר. אז הבורא מסתיר עצמו בלבוש של חברים, והוא קם מהמיטה, אף על פי שהוא עייף, היות שבאה לו מחשבה במוחו, שאומרת, שלא יפה בפני החברים, שכולם באים ללמוד, והוא לא.","אז כולם יסתכלו עליו, על שפלותו. לכן הוא קם והולך לבית הכנסת ולומד. נמצא, שמטעם מצות ה' אין לו כח לקום מהמיטה. לכן אין הבורא מחייב אותו, שילך לבית הכנסת, כי מסיבה זו הוא היה שוכב במיטה. אבל החברים כן מחייבים אותו.. היות שאין האדם עדיין ראוי, שידע שהבורא מחייבו, לכן הבורא מתלבש עצמו בלבושים של בשר ודם, שעל ידיהם הבורא עושה את הפעולות האלו."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0103","title":"איך להשיג כלים חדשים","paragraphs":["אדם הרוצה לקום לפני בוקר, והוא הכין שעון המעורר. וכשהשעון מצלצל, והגוף לא רוצה לקום, והגוף מרגיש יסורים אם הוא יקום עתה מהמטה, ומכל מקום הוא מתגבר בעצלתיים ובא לבית הכנסת. וכשרואה, שיש אנשים שיושבים ולומדים, הוא מקבל אז רצון וחשק להשתתף בהשיעורים, ומקבל שמחה ומצב רוח מרומם, ואז הוא שוכח באיזה אופן הוא קם מהמיטה ובא לבית הכנסת. ואם האדם רוצה לקבל כלים חדשים, שישרה בהם שמחה, אז עליו לצייר לעצמו, באיזה אופן הוא קם מהמיטה, היינו באיזה חשק שהיה לו אז, ועכשיו איזה מצב רוח יש לו. אז הוא גם כן יכול לומר \"ברוך, שעשה לי נס במקום הזה\". היינו, איך שה' נתן לו עתה ההתקרבות אליו. ומזה הוא מקבל כלים חדשים, שתתפשט שם את השמחה, ממה שהבורא קרב אותו אליו."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0104","title":"חיסרון לחיסרון","paragraphs":["התפלה הראשונה של האדם היא, שה' יודיע לו, מה שחסר לו באמת, בכדי לדעת על מה לבקש."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0113","title":"ביטול במחשבה ובמעשה","paragraphs":["כשאדם צריך להתבטל כלפי חברו, אינו נקרא ביטול באמת, אלא בשני אופנים, היינו במחשבה ובמעשה. שלאו דווקא המעשה, אלא גם הדעת שלו צריך לבטל ולומר, שהדעת של חברו היא יותר חשוב מדעתו עצמו, אחרת, זה לא נקרא ביטול. שמה שמבחינת מעשה מראה לחבירו בחינת התבטלות, זהו רק בחינת חנופה. היינו שמבחינת חיצוניות הוא מראה שחברו הוא יותר חשוב, אבל בתוך תוכה הוא יודע שחברו אינו מגיע לקרסוליו."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ג | פנימיות וחיצוניות","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-0115","title":"ביטול דעתו ומחשבתו לה'","paragraphs":["איך אפשר שאדם שהוא בר דעת ובעל מחשבה, שיהיה לו מציאות לומר, שהדעת שלו יהיה בטל לפני כל אחד ואחד, בו בעת שיודע ומרגיש בעצמו, שהוא עומד במדרגה יותר גבוהה פי מאה מחברו.","אלא שיש בחינת \"חלק\" ויש בחינת \"כל\". שענין הכלל הוא יותר גבוה מהפרט, והאדם צריך להתבטל לפני כל חלק וחלק, בזה שהוא חלק מהכל. היינו שהכלל ישראל, אף על פי שבאופן פרטי אין להם כל כך חשיבות, אבל מבחינת הכלל כולו, אז כל אחד ואחד בפני עצמו חשוב הוא מאד, מצד הכלל כולו.","והאדם צריך לבטל צרכי עצמו בפני צרכי הכלל. והיות שהאדם צריך לבטל את דעתו ומחשבתו לפני ה', לכן הוא צריך להרגיל את עצמו בחיצוניות, הנקרא בחינת עשיה, הנקרא בחינת נעשה. ושכל אלו הביטולים ישפיעו עליו, שיוכל לבטל את דעתו ומחשבתו לה'."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ג | נעשה ונשמע (ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-0118","title":"המאור המחזיר למוטב","paragraphs":["רק התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז\"ל \"המאור שבה היה מחזירן למוטב\"."],"source":"בעל הסולם | תורת הקבלה ומהותה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-0121","title":"בתוך עמי אנוכי יושבת","paragraphs":["בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בתוך כלל הרבים... ותאמר (השכינה) בתוך עמי אנוכי יושבת. שאמרה איני רוצה להיות מצויינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים ולא לצאת מן הכלל. וכן צריך האדם להכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו."],"source":"זוהר לעם | ויצא","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0126","title":"המצטער עם הציבור זוכה לנחמת הציבור","paragraphs":["אותו עובד ה', שאינו מצטער עם הציבור, אלא מרגיש רק חסרון הפרטי שלו עצמו, לכן בית קיבול השפע שלו גם כן אינו גדול יותר. ועל כן לא יוכל לקבל גילוי אלוקיות הכללי בסוד נחמת ציבור, כי לא הכין כלי לקבל בחינת כללי זה, אלא בחינת פרטית שלו.","מה שאין כן, המצטער עם הציבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלמות, דהיינו, נחמות כלל ישראל, כי חסרונו חסרון כללי. לכן גם השפע קדושה, היא כללית."],"source":"בעל הסולם | פרי חכם - שיחות | כל המצטער עם הציבור","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0127","title":"שישים רבוא נשמות","paragraphs":["בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם... אז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כוחה, כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם | שישים רבוא נשמות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0128","title":"אהבת זולתו ושנאת עצמותו","paragraphs":["צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת; היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א' | בענין אהבת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0143","title":null,"paragraphs":["ע\"י שבירת הכלים דקדושה, ונפילתם לבי\"ע דפרודא, נפלו עימהם ניצוצין דקדושה לקליפות. שמהם באו ענייני תענוגות ואהבות מכל המינים, לרשות הקליפות, שהניצוצין מעבירים אותן לקבלת האדם ולהנאתו. והם גורמים בזה לכל מיני עברות, כמו גנבה גזלה ורציחה.","אמנם יחד עם זה, נתן לנו תורה ומצוות. אשר, אפילו אם מתחיל לעסוק בהם עוד מתוך שלא לשמה, להנאתו עצמו, למלא תאוותיו השפלות, כפי כוחות שבירת הכלים, הנה סופו שיבוא על ידם לשמה. ויזכה למטרת הבריאה, לקבל כל הנועם והטוב שבמחשבת הבריאה, בכדי להשפיע לו נחת רוח."],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | 175","author":"זוהר לעם","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0145","title":null,"paragraphs":["ע\"י העסק בתורה ומצוות לשמה, זוכים ישראל להידבק בו ממש, ושכינתו מתלבשת בהם, עד שהם עושים אותם המעשים, שהבורא עושה. שהם מחיים מתים, ומורידים גשמים, ומקיימים שמיים וארץ. ומבחינה זו, הרי הם כמוהו ממש, כמ\"ש, ממעשיך היכרנוך. אבל כל זה משיגים רק מאמונה שלמה ותמימה, שאינם מעלים הרהור כלל וכלל, כדי להשיג אותו בחכמתם, כדרך חכמי הגויים."],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | 163","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0146","title":null,"paragraphs":["מי מכם אשר הפך חושך לאור, והמר יטעם לו כמתוק, עוד מטרם שבא לכאן, בעודו בחיים בעוה\"ז. מי מכם, אשר בכל יום מצפה לאור, המאיר בשעה שהמלך פוקד את האיילה, שאז מתגדל כבוד המלך, ונקרא מלך על כל מלכי העולם. ומי שאינו מצפה לזה בכל יום בעודו בעוה\"ז, אין לו חלק כאן"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | 54","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0147","title":"צריך לדעת, אשר אלוקים הויה","paragraphs":["וכשהאדם יידע שהכול אחד, ולא ישׂים פירוד, אז אפילו הצד האחר יסתלק מהעולם, ולא יהיה נמשך למטה.","כי אם יתעצם האדם להעלות מ\"ן, ולהעלות הזו\"ן לייחדם במקום או\"א כהלכתו, הנה לא לבד שלא ייאחז הס\"א בשפע, אלא עוד גורם זה להעביר את הס\"א, שלא תוכל לשלוט בעולם."],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | 211","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0148","title":null,"paragraphs":["אלו המחזיקים את התורה, הם כביכול העושים אותה, כי כל אלו כוחות הפירוד מתהפכים ונעשים לשערים. וכל מנעול נעשה לפתח, וכל פתח נעשה להיכל החכמה, שע\"י המחזיקים את התורה מתגלות ובאות כל המדרגות הנשגבות, הנכללות במחשבת הבריאה ליהנות לנבראיו.","נמצא כי כל החכמה וכל התורה, אינה באה לכלל גילוי, זולת ע\"י המחזיקים את התורה, שיש בהם עשיה. שנוהג בהם טו\"ר. ומשום זה נקראים המחזיקים את התורה. כי רק על ידיהם היא מתגלה. והכתוב קורא אותם עושיהם. כי הם, כביכול, כמו עושיהם של התורה. כי לולא ההסתרות שלהם, שע\"י התגברותם עליהם נהפכו לשערים, לא הייתה באה התורה לכלל גילוי."],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | 124","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0151","title":null,"paragraphs":["האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטֵי העולם נכללים בו."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 121","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0152","title":null,"paragraphs":["אשריהם המסתכלים ברצון שלהם, דברים של סודות העליונים, ללכת בדרך אמת.","לזכות בעוה\"ז, ולהאיר להם לעוה\"ב. עליהם כתוב, והמשכילים יזהירו. אשריהם בעוה״ז ובעוה״ב. אותם הדבקים בהקב״ה באמת, הרצון שלהם מדריך אותם, שילכו בעבודתם, כפי המתוקן למעלה בעולמות העליונים, כמ\"ש, וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'. ולפיכך כשהם מסתכלים אח״כ ברצון שלהם, הם יודעים סודות העליונים, כי הם מסתכלים בנטיות שברצון שלהם, ויודעים איך נקבעים למעלה סודות העליונים."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 110","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0153","title":null,"paragraphs":["התעוררות מתחילה תמיד מהתחתון לעליון, ואח\"כ נשלם הכול. שלמעלה ג\"כ, כל מדרגה תחתונה מעלה מ\"ן לעליונה הסמוכה אליה, וכן העליונה לעל עליונה, כולם מעלים מ\"ן, תחילה עד העליונה מכולם. ואז השפע מושפע מא\"ס מלמעלה למטה, ויורדים ממדרגה למדרגה, מכל עליון לתחתון שלו, עד שבאים למטה. באופן, שמבחינת מ\"ן, נמצאים כל תחתון מוקדם לעליון שלו. ומבחינת מ\"ד, המוחין המושפעים מלמעלה, נמצא כל עליון מוקדם לתחתון שלו. ואם כנ\"י, הנוקבא לא הייתה מתחילה בהתעוררות, לא היה מתעורר כנגדה למעלה ז\"א. ובחשק שלמטה, נשלם למעלה."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 424","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0154","title":null,"paragraphs":["כמו באדה\"ר בגדלותו העלהו מבי\"ע דפרודא לגן עדן דאצילות, כן יעשה הקב\"ה לאדם השב בתשובה ועוסק בתורה."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 260","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0155","title":null,"paragraphs":["התורה מכוּנה מים, כמ\"ש, אין מים אלא תורה. ומקור התורה הוא ב' לוחות העדות, שהם בינה ומלכות. וע\"כ הם מכונים ב' לוחות אבנים, להיותן נובעות מים, התורה. הלוחות הראשונות קיבלו ישראל בשלמות, כמו שיהיה בגמה\"ת, כמ\"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות, שהיו חרות ממלאך המוות. כמו שיהיה בגמה\"ת. אלא ע\"י חטא העגל קלקלו התיקון, וחזר עליהם שליטת מלאך המוות, ונשברו הלוחות. ונתנו להם לוחות שניות מבחינת חיים ומוות. וכל התיקון אינו אלא ע\"י המשכת אור תורה. כי ע\"י המ\"ן, שמעלים ישראל ע\"י קיום המצוות ומעשים טובים, הם גורמים זיווגים עליונים, המגלים לאט לאט את אור התורה לישראל, עד שזוכים על ידו לגמה\"ת."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 255","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0156","title":"אשרי הצדיקים, הנקראים חיים לעוה\"ב","paragraphs":["האם בגלל שהנשמה עומדת בקיומה, נחשבים הצדיקים שהם חיים, והרי הגוף נרקב בארץ, אע״פ שהוא שלם וצדיק? הנשמה עומדת בקיומה תמיד, ואין מיתה וחיים נוהגים בה. ורק בגוף נוהגים מיתה וחיים."],"source":"זוהר חדש | 771","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0157","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לתקן העולם, ולתקן את רוח החיים בבני אדם, באופן שיאריכו ימים לעולם. כמ\"ש, בילע המוות לנצח."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 482","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0158","title":null,"paragraphs":["בכה רבי עקיבא. אמר לו, על מה אתה בוכה? אמר, אוי לדור, שיהיו יתומים ממך.","אמר לו, אל תאמר כך, אלא אוי לדור, שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה, ולא תלמיד הוגה. וימים יבואו, שכל הדור יהיו חצופים ועזי פנים, ותישכח תורה, ואין דורש ואין מבקש. והמתעורר ליבו בתורה, יהיה נבזה וַחֲדל אישים. אוי לדור ההוא, כשיבוא אותו הדור."],"source":"זוהר חדש | 327","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0160","title":null,"paragraphs":["כל זמן שאין הנוקבא מעלה מ\"ן לז\"א, אין לז\"א צורך להמשכת מוחין מא\"א. אלא אחר עליית מ\"ן של הנוקבא, הוא ממשיך המוחין דהארת חכמה מא\"א בשבילה, ומשיגים המוחין דפב\"פ."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 424","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0161","title":null,"paragraphs":["הכתוב, נעשה אדם, ודאי סובב על שניים, שכל תחתון אמר לעליון שלמעלה ממנו, נעשה אדם. והתחתון אינו עושה משהו בלא קבלת רשות ואמירה של אותו הפרצוף העליון ממנו. וכן העליון שלו אינו עושה משהו עד שמקבל עצה מחברו שלמעלה ממנו. באופן, שכל פרצוף ופרצוף מפרצופי אצילות, אמר, נעשה אדם, לעליון שלו, והעליון לעלי עליון. כי כל חידוש ואצילות בא מא\"ס, ומשתלשל דרך המדרגות עד שבא למקומו. ועניין ההשתלשלות נבחן כאן, שכל תחתון אומר, נעשה אדם, לעליון ממנו, בעת שמקבל ממנו נשמת אדם, להעבירה לתחתונים ממנו."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 169","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0162","title":null,"paragraphs":["הורידו ספר לאדה\"ר, ובו היה יודע ומשיג את חכמה העליונה.","ועליו אומר הכתוב, זה ספר תולדות אדם. וספר זה מגיע לבני האלקים חכמי הדור. וכל מי שזכה להסתכל בו, יודע בו חכמה העליונה. ומסתכלים בו ומשיגים בו. וספר זה הוריד בעל הסודות רזיאל המלאך לאדה\"ר בגן עדן. וג' מלאכים ממונים לפניו, השומרים על הספר, שלא ייאחזו בו החיצוניים.","ובשעה שיצא אדם מגן עדן, עוד היה אוחז בספר ההוא. וכשיצא לחוץ, פרח ממנו הספר. התפלל ובכה לפני ריבונו, והחזירו לו הספר כבתחילה, כדי שלא תשתכח החכמה מבני אדם, ויעסקו לדעת את ריבונם."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 472-473","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0163","title":null,"paragraphs":["אדם הוא זכר ונקבה, ולא נקרא בשם אדם זולתם. שהמלכות לפי עצמה לבדה, כשאיננה בזיווג עם ז\"א, אינה נקראת בשם אדם, להיותה בלי זכר. אלא רק בעת שמזדווגת עם הז\"א, אז נקראים שניהם בשם אדם. כמ\"ש, זכר ונקבה בראם, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום היבראם. הרי ששניהם ביחד נקראו אדם. אמנם כל אחד לעצמו הוא כמו חלק בגוף, ואינו נקרא אדם."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 82","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0164","title":null,"paragraphs":["הנוקבא ניזונה מן הזכר. כי לנקבה אין מעצמה כלום, והן המזונות, השפע, כדי קיומה. והן הולדת הנשמות היא מקבלת מהזכר."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (א') | 309","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0165","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה הכתיר לאדה\"ר בעטרות עליונות, במוחין דג\"ר, וברא אותו בשש קצוות העולם, במוחין דו\"ק, כדי שיהיה שלם בכל. וכל הבריות היו חרדים ומפחדים מפניו, כי כשנברא אדה\"ר, נברא בצורה עליונה, והיו הבריות מסתכלים באותה הצורה, וחרדים ומפחדים מפניו.","ואח\"כ הכניסוֹ הקב\"ה לגן עדן, להתעדן שם בתענוגים עליונים, והיו מסבבים אותו מלאכים העליונים, ומשמשים לפניו, ומודיעים לו סודותיו של ריבונם. שהכניסו הקב\"ה לגן עדן, היה רואה ומסתכל משם כל סודות העליונים וכל חכמה, בכדי שיוכל לדעת ולהסתכל בכבודו של ריבונו. וכל זה היה לו לאדה\"ר, משום שנברא בצורה העליונה, של הבינה."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 2-3","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0166","title":null,"paragraphs":["בעניין הייסורים הגשמיים והרוחניים, שסבל (האדם) מטרם שעשה תשובה, יש בהם ב' דרכים:","א. כל מה שעושה הקב\"ה לטובה עושה. כי רואה שלולא המכאובים הנוראים, שסבל מכוח שהיה משוקע בטבע הקבלה לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם. וא\"כ הוא מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי לולא הרעה, לא היה זוכה לטובה. ונמצא, שהכול גורמים לטוב.","ב. גם זו לטובה. לא לבד שהרעות נעשו גורמים לטובה, אלא שהרעות עצמם נהפכו ונעשו טובות, ע\"י אורות גדולים מאד, שהבורא מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו לטובות, הן הייסורים הגופניים, והן הייסורים הנפשיים, שהם העברות. באופן, שהחובות נהפכו וקיבלו צורות של זכויות."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 103","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0167","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה ברא את האדם בעולם, ותיקן אותם, שיהיה שלם בעבודתו, ושיתקן דרכיו, כדי שיזכה לאור העליון, שגנז הקב\"ה לצדיקים. כמ\"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, כלומר אור הגנוז. יעשה למחכה לו, הצדיקים.","ובמה יזכה האדם באותו האור הגנוז? יזכה בו ע\"י העסק בתורה. כי כל מי שעוסק בתורה בכל יום, יזכה שיהיה לו חלק לעוה\"ב, ויהיה נחשב לו כאילו בנה עולמות. כי עם התורה נבנה העולם והשתכלל. כמ\"ש, ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמיים בתבונה. בחכמה ותבונה של התורה. וכתוב, ואהיה אצלו אמון. שהתורה הייתה אומנותו לברוא את העולם. ברוח עשה הקב\"ה את העולם, וברוח העולם מתקיים. ברוח פיהם של אותם לומדי התורה."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 176-177","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0168","title":null,"paragraphs":["ואלו המשיגים את המלכות שבהיכלות, הם הצדיקים, אשר לא החליפו את כבוד ריבונם באלקים אחרים, שהם משיגים את המלכות, כמ\"ש, אשת חיל עטרת בעלה. כי כוח האמונה של המלכות, שהמשיגה, זוכה להתדבק בריבונו, ולירוא ממנו תמיד, ולא יסור לימין ושמאל."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 7","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0169","title":null,"paragraphs":["כל אדם, המתיירא מפני הקב\"ה, שורה עימו האמונה כראוי. כי אדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו כדאי שיהיה לו חלק לעוה\"ב."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 445-446","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0170","title":null,"paragraphs":["במה שהאדם הולך, ובאותו הדרך שהתדבק בו, כן הוא ממשיך על עצמו כוח ממונה ההולך לעומתו. אם הולך בדרך טוב, הוא ממשיך עליו כוח ממונה מצד הקדושה, המסייע אותו. ואם הולך בדרך רע, ממשיך עליו כוח רע מצד הטומאה, המזיק אותו."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 318","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0171","title":null,"paragraphs":["כאשר האדם הולך בדרך האמת, הוא הולך לימין, וממשיך על עצמו רוח קודש העליון מלמעלה. ורוח זה נעשה לו רצון קדוש, להתייחד למעלה ולהתדבק בקדושה העליונה, שלא תיפסק ממנו לעולם. כאשר אדם הולך בדרך הרע, ודרכיו נטו מדרך הישר, הוא ממשיך על עצמו רוח הטומאה שבצד שמאל. ומטמא אותו ונטמא בו, כמ\"ש, ולא תיטמאו בהם, ונטמֵתֶם בם. הבא לטמא, מטמאים אותו."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 326-327","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0172","title":null,"paragraphs":["כל המדרגות כולם צריכים זה לזה, להשלים האחד עם חברו, ולהאיר אחד בחברו, עד שכולם עולים למקום שצריך שלמות.","מתחילה עולים מלמטה, להשלים המקום העליון. ואח\"כ יורדים מלמעלה למטה. להשלים התחתונים. ואז נעשה שלמות מכל הצדדים, וכולם נשלמים כראוי.","מי שיודע סודות הללו. ועושה השלמות למעלה ולמטה, הוא מתדבק בריבונו ומבטל כל גזרות הקשות. והוא מעטר לריבונו, שממשיך ג\"ר לז\"א, וממשיך ברכות אל העולם. וזהו האדם, הנקרא צדיק עמוד העולם. כלומר, שהעולם עומד ומתקיים בשבילו. ותפילתו אינה חוזרת ריקם, שנענה על כל תפילותיו. וחלקו בעוה\"ב, והוא בחשבון בעלי האמונה. כלומר, שנכנס בחשבון בעלי האמונה, הנמצאים בעולם."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 96-97","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0173","title":null,"paragraphs":["מי שיודע לקשור ייחוד הזה, אשרי חלקו. הוא אהוב למעלה ואהוב למטה. הקב\"ה גוזר והוא מבטל.","האם יעלה על הדעת, שהצדיק יקטרג על רצון ריבונו, כי יבטל רצונו של הקב\"ה? אינו כן, אלא כשהצדיק קושר קשרים ויודע לייחד ייחודים, ומאירים כל פנים ונמצא כל השלמות, והכול מתברך כראוי. הרי כל הדינים עוברים ומתבטלים, ולא נמצא שום דין בעולם. אשרי חלקו בעוה\"ז ובעוה\"ב. ונמצא, אשר הפירוש של הקב\"ה גוזר והצדיק מבטל, הוא ע\"י ריבוי אורות, שהצדיק ממשיך ע\"י הייחודים שעושה, שהאורות ההם מבטלים את הגזרות והדינים מהעולם. כל מה שאמרנו בצדיק, הוא מה שפועל למטה בעוה\"ז. וע\"כ כתוב בו, וצדיק יסוד עולם. כי הצדיק הוא קיום העולם."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 140","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0174","title":null,"paragraphs":["זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה, כראוי.","בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב\"ה שם דירתו באותו המקום. וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצא זכר ונקבה. שכתוב, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמדך, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 368-369","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0175","title":"בוא וראה","paragraphs":["בוא וראה, בעת שאדם בביתו, עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה שורה בבית בזכות אשתו."],"source":"זוהר לעם | ספר בראשית (ב') | 230","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0176","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב\"ה רצה בכבודם, וגילה להם נסתרות העליונות של החכמה.","ה' אלקיי, אתה ארוממך, אודה שמך כי עשית פלא, עצות מרחוק אמונה אומן. כמה יש להם לבני אדם להסתכל בכבודו של הקב\"ה, ולשבח לכבודו. משום שכל מי שיודע לשבח לריבונו כראוי, הקב\"ה עושה לו רצונו. ולא עוד, אלא שמרבה ברכות למעלה ולמטה.","וע\"כ, מי שיודע לשבח לריבונו, ולייחד את שמו, חביב הוא למעלה, ונחמד למטה, והקב\"ה משתבח בו, ועליו כתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר."],"source":"זוהר לעם | נוח | 304-306","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0177","title":null,"paragraphs":["כתוב באדם, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. זו הנשמה, שהיא אצלו עזר להוליכו בדרכי קונו. כלומר, הבא לטהר עוזרים לו. כשהאדם הולך בדרכי קונו הרבה עוזרים לו, נשמתו עוזרת לו, מלאכי השרת עוזרים לו, שכינתו של הקב״ה עוזרת לו. וכולם מכריזים לפניו ואומרים, בלֶכְתך לא יֵצַר צעדך ואם תרוץ לא תיכשל. נשמותיהם של צדיקים עוזרים לו."],"source":"זוהר חדש | 24","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0178","title":null,"paragraphs":["אם האדם בא לִטהר, עוזרים אותו עם נשמה קדושה, ומטהרים אותו, ומקדשים אותו, ונקרא קדוש. ואם לא זכה ואינו בא לִטהר, רק ב' מדרגות פתוחים לו, שהם נפש ורוח. ונשמה קדושה אין לו. ולא עוד אלא אם בא לִטמא מטמאים אותו, והוסרה ממנו עזרה עליונה. מכאן ואילך כל אחד לפי דרכיו. כלומר, אם עושה תשובה ובא לִטהר, שוב עוזרים לו."],"source":"זוהר לעם | נוח | 63","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0179","title":null,"paragraphs":["משל למלך, שהזמין את אוהבו לסעודה, שהוא עושה ביום מסוים, כדי שאוהב המלך ידע שהמלך רוצה בו. אמר המלך, עתה אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו, ואני מתיירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו השוטרים הממונים, וישבו עימנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה עם אוהבי ביחד.","מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואח\"כ ישב המלך עם אוהבו, לאותה סעודה העליונה מכל מעדני עולם. ובעוד שהוא עם המלך בלבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו, והמלך שמח עם אוהבו בלבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם הקב\"ה."],"source":"זוהר לעם | נוח | 110","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0180","title":"אשרי חלקם של ישראל","paragraphs":["אשרי חלקם של ישראל, שהקב\"ה רצה בהם, ונתן להם התורה הקדושה והזהיר אותם, ונתן להם עצה, להישמר מהמקטרגים שמלמעלה ומהמזיקים שמלמטה, כדי שלא ישלוט בהם רק הקב״ה בלבדו. והם יודעים לדחות מהם כל המקטרגים וכל המחבלים, כדי שיהיו חלק גורלו ונחלתו, כמ\"ש, כי חֵלק ה׳ עמו יעקב חבל נחלתו."],"source":"זוהר חדש | 1","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0181","title":null,"paragraphs":["ויאמר ה', הן עם אחד. משום שהם כולם כאחד בייחוד, יעשו ויצליחו במעשיהם."],"source":"זוהר לעם | נוח | 368","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0182","title":null,"paragraphs":["אמר מיכאל, ריבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום, וכך אתה נקרא. אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפניי, שלא לגאול אותם עד שישובו. ואם כנ\"י יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, אני אפתח להם שערים גדולים."],"source":"זוהר חדש | 152","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0183","title":null,"paragraphs":["בשעה שהקב\"ה מתעטר בעטרות שלו, הוא מתעטר מלמעלה ומלמטה, מלמעלה הוא מהמקום העמוק מכל, שהוא או\"א. ומתעטר מלמטה, מנשמות הצדיקים. אז נוסף חיים מלמעלה ומלמטה, ונכלל מקום המקדש מכל הצדדים. והבור מתמלא, והים נִשלם, ואז נותן חיים לכל."],"source":"זוהר לעם | נוח | 21","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0184","title":null,"paragraphs":["כמו שנותנים לנשמה לבוש, שהוא הגוף, להתקיים בעוה\"ז, כמו כן נותנים לנשמה לבוש זוהר העליון, להתקיים בו בעוה\"ב, ולהסתכל בתוך מראה המאירה, שהוא ז\"א, מתוך ארץ החיים, שהיא הנוקבא דז\"א."],"source":"זוהר לעם | נוח | 123","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0185","title":"ויולד נוח שלושה בנים","paragraphs":["ויולד נוח שלושה בנים. אלו ג׳ הַנְהָגות אשר באדם. הנהגת הנשמה, להיות לו עזר בעבודת בוראו, הנקראת שם. והנהגת התאווה והיצה\"ר, המנהיג והמהמם את הגוף בדבר עבירות, הנקראת חם. והנהגת היצה\"ט, המנהיג את האדם בכל טוב, וליפות מעשיו בתורה וביראת השם, הנקראת יפת. וההנהגה הזו ינהיג האדם להוליכו בדרך חיים."],"source":"זוהר חדש | 46","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0186","title":null,"paragraphs":["כמה גדולים הם מעשיו של הקב\"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן. ובכל יום ויום הקב\"ה בורא עולם, שמזווג זיווגים לכל אחד כראוי לו, שזהו נבחן לבורא עולמות. והוא צייר צורתם של כל אחד מטרם שבאו לעולם."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 330","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0187","title":null,"paragraphs":["אוי לרשעי עולם הללו, שאינם יודעים ואינם מסתכלים כדי להבין, שכל מה שיש בעולם מהקב\"ה הוא. שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה את כל המעשים כולם שבעולם. שהוא ידע מראש מה שיהיה בסוף. כמ\"ש, מגיד מראשית אחרית. והוא צופה ועושה מעשים מראשית, כדי לחזור עליהם ולעשותם בשלמות לאחר זמן."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 116","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ולא שליח"]},{"id":"he-0188","title":null,"paragraphs":["כמה יש להם לבני אדם להסתכל בעבודת הקב\"ה. שהרי כל בני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים על מה העולם עומד. ועל מה עומדים הם עצמם."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 4","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0189","title":null,"paragraphs":["כמה יש לו לאדם להכשיר מעשיו לפני בוראו, ולעסוק בתורתו יומם ולילה, כי מעלת התורה היא למעלה מכל המעלות."],"source":"זוהר חדש | 1","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0190","title":"תורת ה' תמימה, משום שהכול בה","paragraphs":["אשרי חלקו מי שעוסק בתורה ואינו נפרד ממנה, כי כל מי שנפרד מתורה אפילו שעה אחת, הוא כמו שנפרד מחיי העולם. וכתוב, כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. וכתוב, אורך ימים, ושנות חיים ושלום, יוסיפו לָך."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 356","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0191","title":null,"paragraphs":["כמה חביבה התורה לפני הקב״ה, שבשבילה זוכה האדם לחיי העוה\"ב, וכל המלמד תורה לאחרים יותר מכולם."],"source":"זוהר חדש | 61","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0192","title":null,"paragraphs":["כל נשמותיהם של צדיקים, נגזרו מתחת כיסא הכבוד, להנהיג את הגוף, כאב המנהיג את הבן. כי בלי הנשמה, לא יוכל הגוף להתנהג, ולא לדעת ולעשות רצון בוראו. הנשמה היא מורה ומלמדת לאדם, ומחנכת אותו בכל דרך ישר. בשעה ששולח אותה הקב״ה ממקום הקודש, מברך אותה בשבע ברכות. כמ״ש, ויאמר ה׳ אל אברם, זו היא הנשמה, הנקראת אב רם, כי היא אב ללמד את הגוף, ורם עליו, כי ממקום רם ונישא היא באה."],"source":"זוהר חדש | 5-6","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0193","title":null,"paragraphs":["התעוררות העליון אינה, אלא ע\"י התעוררות התחתון, כי התעוררות העליון בתשוקתו של התחתון תלוי."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 231","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0194","title":null,"paragraphs":["כל מי שבא להיטהר, עוזרים לו, שהבא ומתעורר מעצמו מלמטה, מסייעים לו מלמעלה. אבל בלי התעוררות מלמטה, אין התעוררות מלמעלה.","שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שמתעורר תחילה מלמטה, על מה שעליו יישרה הדבר שלמעלה. והוא עניין אור שחור שבנר, הנוקבא, שאינה נאחזת באור הלבן שבנר, ז\"א, מטרם שהיא מתעוררת תחילה. כיוון שהיא מתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 18-19","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0195","title":null,"paragraphs":["כתוב, אני לדודי ועליי תשוקתו. שמִתחילה, אני לדודי, ואח\"כ, ועליי תשוקתו. אני לדודי, לתקן לו מקום מתחילה, בהתעוררות של מטה. ואח\"כ, ועליי תשוקתו.","השכינה אינה נמצאת עם הרשעים. כיוון שאדם בא לטהר, ולקרב את עצמו אל הקב\"ה, אז שורה עליו השכינה. וכמ\"ש, אני לדודי, מתחילה. ואח\"כ, ועליי תשוקתו. כי כשבא האדם להיטהר, מטהרים אותו."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 268-269","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0196","title":null,"paragraphs":["עולם העליון נצרך להתעוררות מעולם התחתון. וכאשר נשמות הצדיקים יוצאות מעוה\"ז, ועולות למעלה לגן עדן, מתלבשות כולן באור העליון בצורה מכובדת. ובהן הקב\"ה משתעשע ומשתוקק אליהן, כי הן פרי מעשיו. וע\"כ נקראים ישראל בנים להקב\"ה, משום שיש להם נשמות קדושות, כמ\"ש, בנים אתם לה' אלוקיכם, כי נשמות הן בנים, פרי מעשיו של הקב\"ה."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 131","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0197","title":null,"paragraphs":["כשברא הקב\"ה את העולם, על תנאי היה, שאם יבואו ישראל ויקבלו את התורה, תתקיימו. ואם לא, הריני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. והעולם לא התקיים, עד שעמדו ישראל על הר סיני, וקיבלו התורה, ואז התקיים העולם. ומיום ההוא ואילך, הקב\"ה בורא עולמות. ומי הם? הם הזיווגים של בני אדם."],"source":"זוהר חדש | 5-6","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-0198","title":null,"paragraphs":["כל קיומם של בני אדם הוא על קו האמצעי, הנמשך ע\"י עסק התורה. ולולא קו אמצעי, אין להם קיום כלל."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 9","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0199","title":null,"paragraphs":["אם לא ירד אברם למצרים, ולא נִצרַף שם בתחילה, לא היה חלק גורלו בהקב\"ה. כעין זה היה לבניו, כאשר רצה הקב\"ה לעשות אותם עם אחד, עם שלם, ולקרבם אליו. אם לא ירדו מתחילה למצרים, ולא נצרפו שם, לא היו עם אחד שלם. כעין זה, אם לא ניתנה ארץ הקודש מתחילה לכנען, והיו מושלים בה, לא הייתה הארץ חלקו וגורלו של הקב\"ה. והכול סוד אחד."],"source":"זוהר לעם | לך לך | 144","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0200","title":"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו?","paragraphs":["כשהאדם בעוה\"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה\"ז אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה\"ז, כן נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו."],"source":"זוהר לעם | וירא | 76-78","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0201","title":null,"paragraphs":["אם האדם נמשך אחר הקב\"ה והשתוקקותו אחריו בעוה\"ז, אח\"כ, כשנפטר מעוה\"ז, הוא נמשך גם כן אחר הקב\"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה, למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה, שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה\"ז."],"source":"זוהר לעם | וירא | 79","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-0202","title":null,"paragraphs":["כל זמן שעוסקים בתורה, השכינה באה ומתחברת. וכל שכן כשהולכים בדרך, שהשכינה מקדימה עצמה ובאה, והולכת לפני בני אדם, שזכו באמונתו של הקב\"ה."],"source":"זוהר לעם | וירא | 430","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0203","title":null,"paragraphs":["אין מי שיוכל לדעת נשמתו של אדם, אלא מכוח אלו איברי הגוף ואלו המדרגות של איברי הגוף המגלות פעולות הנשמה. משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת, נודעת ע\"י איברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך הקב\"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח, גנוז ונעלם מכל. אבל לזוכה באלו השערים, המדרגות העליונות, שהם פתחים לנשמה, נודע לו הקב\"ה. ונמצא שנודע ע\"י מדרגות העליונות שהם פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו"],"source":"זוהר לעם | וירא | 155","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0204","title":null,"paragraphs":["בעולמות העליונים, אין שום גילוי מושפע לעולם, אלא ע\"י בחינות סתומות. ולפי שיעור הסתימות שבמדרגה, כן שיעור הגילויים שבה, שמשפיעה לעולם. ואם אין בה סתימה, לא תוכל להשפיע כלום."],"source":"זוהר לעם | וירא | 453","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0205","title":null,"paragraphs":["כעין מה שהרצון של אדם מכוון בו בעוה\"ז, כן ממשיך עליו רוח מלמעלה כעין אותו הרצון שהתדבק בו. אם רצונו כיוון בדבר עליון קדוש, הוא ממשיך עליו אותו הדבר מלמעלה למטה אליו.","ואם רצונו הוא להתדבק בס\"א וכיוון בו, הוא ממשיך אותו הדבר מלמעלה למטה אליו.","והיו אומרים שכדי להמשיך דבר מלמעלה, עיקר הדבר תלוי בדיבור ובמעשה, וברצון להתדבק. ובזה נמשך ממעלה למטה אותו הצד שהתדבק בו."],"source":"זוהר לעם | וירא | 81-82","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0206","title":null,"paragraphs":["ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע... ובחרת בחיים."],"source":"דברים ל' ט\"ו","author":"תורה","subjects":[]},{"id":"he-0207","title":null,"paragraphs":["אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר פנים מאירות ומסרירות | אות ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0208","title":null,"paragraphs":["הן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות | אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0210","title":null,"paragraphs":["הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות | אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0211","title":null,"paragraphs":["והוא חיוב גמור בהחלט על כל אדם מישראל, ללמוד ולהבין רזין דאורייתא וכל דרכי השפעותיו ית' לתחתונים, שהם עיקר חכמת האמת ושכר הנשמות לעתיד לבא."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר פי חכם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0212","title":null,"paragraphs":["על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת."],"source":"ר' ישראל בעל שם טוב | הבעש\"ט | מאירות עינים | פרשת ראה","author":"הרב ישראל בן אליעזר (בעל שם טוב)","subjects":[]},{"id":"he-0213","title":null,"paragraphs":["חייבים לדעת אותה, כי מצווה היא עלינו: \"וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוקים\". הרי שחייבים אנחנו לידע בידיעה ולא באמונה בלבד, אלא בדברים המתיישבים על הלב."],"source":"הרב משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | ספר מלחמת משה | כללים | עמ' שמ\"ט","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0214","title":null,"paragraphs":["כל חכמת הקבלה היא רק לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה? ומה הוא רוצה בהם? ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם? ואיך מתפרשים כל הגלגולים האלה אשר לעולם, שהם כל כך זרים, כי כבר שיער הרצון העליון בעצמו סיבוב הנהגה זאת הגומרת בשלמות גמור. ואלה השיעורים הם מה שאנו מפרשים בסוד הספירות והעולמות."],"source":"הרב משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | דעת תבונות עמ' 21","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0215","title":null,"paragraphs":["לעולם אל תיכנע לרגשות בדידות. בכל מקום בו אתה נמצא, אלוהים קרוב אליך."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0216","title":null,"paragraphs":["זכור תחושת הריחוק מאלוהים זוהי רק תחושתך האישית, אין זו מציאות."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0217","title":null,"paragraphs":["בבריאה אין שום כוח אחר חוץ מהבורא עצמו, שתהיה לו יכולת לפעול ולעשות משהו. לעיתים האדם רואה, שישנם דברים וכוחות בעולם, שמכחישים בעיניו את יחודיותו ושליטתו של הבורא. הסיבה לכך היא, שכך רוצה ועושה הבורא בעצמו, כדי לתקן את האדם."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ב' | ענין שכינתא בגלותא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0218","title":null,"paragraphs":["למרות ההפרעות אדם חייב להשתדל להיות תמיד דבוק בבורא, שכל מחשבותיו תהיינה תלויות תמיד בבורא. ואף על פי שנמצא במצב הכי גרוע, בירידה הכי תלולה - גם אז שלא יצא מרשות הבורא, כלומר שלא יחשוב שישנה רשות אחרת חוץ מהבורא, או שישנו איזשהו כוח אחר, כוח טומאה, שלא נותן לו להכנס לרוחניות, היינו שאולי משהו אחר יכול להטיב לו או להרע לו."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ב' | ענין שכינתא בגלותא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0219","title":null,"paragraphs":["כמו כן כשמרגיש שנמצא בעליה, היינו מרגיש טעם ברוחניות, תשוקה והתרוממות רוחנית - אל יאמר שעכשיו הוא מבין שכדאי לעזוב הכל למען להגיע לרוחניות. אלא צריך לדעת, שעכשיו הוא מצא חן בעיני הבורא, ולכן הבורא מקרבו, ולכן הוא מרגיש עכשיו טעם ברוחניות. ויזהר ששוב לא יחשוב שיש פועל בעולם חוץ מהבורא."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ב' | ענין שכינתא בגלותא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0220","title":null,"paragraphs":["מטרת הבורא בבריאת אדם היא, להביא את האדם לשלמות וניצחיות, שבכך האדם ישתווה לבורא. וכדי להשיג שלמות זו, האדם צריך לשלול את האגואיזם שבו, כך, שישּׂמח אך ורק מזה שיש נחת רוח לבורא, בזה מטרתו בבריאה להטיב לנבראיו מתקיימת. ובכך מתחברים הבורא והאדם בשלמות לניצחיות."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג, שמעתי | מאמר ב' | ענין שכינתא בגלותא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0221","title":null,"paragraphs":["דע כי כל התורה כולה היא כמו פירוש לשם ה' יתברך, וזה סוד \"תורת ה'\" בודאי... כל התורה כולה נאגרת על הכינויים, על השמות, והשמות הקדושים כולם תלויים על שם ה' וכולם מתאחדים בו. נמצאת כל התורה כולה נאגרת על שם ה'."],"source":"ר' יוסף בן אברהם ג'יקטילה | שערי אורה","author":"ר' יוסף בן אברהם ג'יקטילה","subjects":[]},{"id":"he-0222","title":null,"paragraphs":["יודעים אנחנו, שהיצר הרע והיצר הטוב יצירה אחת היא מידי אל עולם... הכל חטיבה אחת היא והכל עולה במעלות הקודש ומשועבד לרצון גבוה, הכל הוא \"אמרתי ונעשה רצוני\"."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות | כ\"ד","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0223","title":null,"paragraphs":["מי שלא מקושר עם כלל ישראל, שולט אצלו השקר, היפוכו של הקשר."],"source":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","author":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","subjects":[]},{"id":"he-0224","title":null,"paragraphs":["כשמשתלהבת האהבה לאלוקים, אין להיבהל משום חשבון: מצווה להתענג על ה' במלוא רוחב הלב, ולפצוח בשירי זמרה, לשאוב מים - חיים ממעייני הישועה."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות הקודש ד' | שצ\"ו","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0225","title":null,"paragraphs":["ולפי זה יוצא, מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצווה."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם ב' | מאמר תקט\"ו | מהו שמחה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחה","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","שמחה בדרך"]},{"id":"he-0226","title":null,"paragraphs":["האדם לא נברא אלא להתענג על ה' - תענוג זה... הוא התוכן הטהור שבאידיאליות היותר טהורה, שאי אפשר לבטאה בשום הגה אנושי. מורגשת היא הרגשה מועטת בשאיפת הלב הטהור בהתעלותו מעל כל המצרים המצמצמים אותו."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | מוסר הקודש | קס\"ז","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0227","title":null,"paragraphs":["מציאת שמחה אמיתית היא הקשה שבמשימות הרוחניות. אם הדרך היחידה לשמח את עצמך היא בעשיית מעשה שטותי שאינו פוגע בזולת, עשה זאת."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0228","title":null,"paragraphs":["כל עבודתנו לגלות אהבה בקרבנו בכל יום ויום ממש שוה בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה דהשתא יהיה נוגע בחושים שלנו כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות וערוכות לעת הצורך."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף ל\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0229","title":null,"paragraphs":["לא חסר לך יותר, אלא להתחזק בעול התורה, שאין יצר הרע שורה אלא בלב פנוי מחכמה, ולהשמר מאד מעצלות, כי בעצלתים ימך המקרה, והיא הקליפה היותר קשה בעולם, והכל לפי רב המעשה, וסימן לעצלים היא העצבות, וסימן לזריזים הוא השמחה."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף פ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0230","title":null,"paragraphs":["אין עבירה מכבה מצוה ואין מצוה מכבה עבירה. הנה דרך העבודה הוא שצריכים ללכת בדרך הטוב, אבל הרע שבאדם אינו נותן לו ללכת בדרך הטוב, אבל צריכים לדעת שאין האדם צריך לעקור את הרע, כי דבר זה הוא בלתי אפשרי אלא שצריכים רק לשנוא הרע, כמו שכתוב אוהבי ה' שנאו רע. שרק השנאה צריכים, שמדרך השנאה שמפריד בין הדבוקים."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר נ\"ב | אין עבירה מכבה מצווה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0232","title":null,"paragraphs":["ובהיות האדם מישראל מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת ישראל שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת אומות העולם שבו, דהיינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו לתועלת נפשו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח הוא נותן לקיום בחינת אומות העולם שבו, דהיינו לצרכי הגוף - הנה אז גורם במעשיו, גם בפנימיות וחיצוניות דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואומות העולם, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר הזהר | אות ס\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0233","title":null,"paragraphs":["ואל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שוים כשתי טפות מים, וכל שנוהג בכלל כולו נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי שמעשה הפרט לפי ערכו מוריד או מעלה את הכלל כולו. ובזה יתבאר הכתוב בזוהר, שמתוך העסק בספר הזוהר ובחכמת האמת יזכו לצאת מתוך הגלות לגאולה."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר הזהר | אות ס\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","דור האחרון","הכנה לכנס","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","מתקשרים לעשירייה אחת","שוויון","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה","תיקון השבירה"]},{"id":"he-0234","title":null,"paragraphs":["ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה יש בה פנימיות וחיצוניות, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך גם העוסק בתורה, יש לו אלו שתי המדרגות. ובהיותו מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה, נמצא גורם בשיעור הזה שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה על חיצוניות העולם, שהם אומות העולם, וכל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר הזהר | אות ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0235","title":null,"paragraphs":["ראשיתה של התעוררות רוחנית היא בהשראה הבאה מהבורא. רק אז, שכבר עלית על הדרך, מתחילה העבודה האמיתית. התמד בדרכך, ואז תנבע ההשראה מפנימיותך."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0236","title":null,"paragraphs":["בשלבים הראשונים של מסעך הרוחני, ידמה לך אולי, שהאל דוחה אותך ומואס במאמציך. התמד בדרכך, אל תתייאש. בבוא היום, תוסרנה כל המחיצות."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0237","title":null,"paragraphs":["בסדר העבודה יש להבחין ג' בחינות: א. להשתוקק להשלים נשמתו, להשיבה לשורשה, שזה נקרא בחינת ישראל. ב. להבין דרכי השי\"ת, ורזין דאורייתא, דמאן לא ידע ציוויא דמארי איך יעביד ליה, שזהו בחינת אורייתא. ג. להשתוקק להשגת קוב\"ה, כלומר, להדבק בו בהכרה שלימה, שזהו בחינת קוב\"ה. ומוטב שישתוקק לבחינת ציוויא דמארי שזהו קו האמצעי."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר ל\"ה | סדר עבודה מבעל הסולם זצ\"ל","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0238","title":null,"paragraphs":["ידוע כי מעלת הצדיק על הרשע אינה אלא בהכנעת הנפש הבהמית והתגברות הנפש השכלית, ועיקר התורה כלה ויסודה הוא, שישבר את תאותיו ויכניעם וישיבם עד דכא, עד שיביאם בשעבוד הנפש השכלית, והעושה זאת ומגביר שכלו על תאוותיו ומשבר ומכניע הנפש הבהמית שלו הוא נקרא צדיק."],"source":"רבי בחיי בן אשר | איבן חלאוה | כד הקמח | מדרגת הצדיק","author":"רבינו בחיי בן אשר","subjects":[]},{"id":"he-0239","title":null,"paragraphs":["כי בהכנת התחתונים ותשוקתם אל העליונים, ישפיעו עליהם העליונים טובה וברכה, כי התחתונים הם כסא אל שלמעלה מהם. ואם לא תמצא ההכנה למטה בתחתונים על מה ינוח השפע? על העצים או על האבנים. ויאמר כי מטעם זה צריך להכין למטה איזה דבר, על מה שיחול הברכה עליו."],"source":"הרב שמעון בן לביא | כתם פז | תיקון השכינה על ידי מעשה התחתונים","author":"הרב שמעון בן לביא","subjects":[]},{"id":"he-0240","title":null,"paragraphs":["ואל יאמר בליבו שהוא גדול מחבירו, שהוא עובד בדבקות יותר. שהוא, כשאר הנבראים שנבראו לצורך עבודתו יתברך, והשי\"ת לא נתן לחבירו שכל כמו שנתן לו שכל. ובמה הוא חשוב יותר מהתולעת - עובד לה' יתברך בכל שכלו וכוחו. והאדם גם כן רמה ותולעה, כמו שכתוב \"ואנכי תולעת ולא איש\", ואם לא נתן לו ה' יתברך שכל לא היה יכול לעבדו רק כמו התולעת. ואם כן, אפילו מתולעת אינו חשוב במעלה, כל שכן מבני אדם. ויחשוב שהוא תולעת ושאר בריות קטנות הם חשובים כמו חבירים בעולם - שכולם נבראים ואין להם יכולת רק מה שנתן להם הבורא יתברך, ודבר זה יהיה תמיד במחשבתו."],"source":"ר' ישראל בעל שם טוב | הבעש\"ט | צוואת ריב\"ש | י\"ב","author":"הרב ישראל בן אליעזר (בעל שם טוב)","subjects":[]},{"id":"he-0241","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מיתוך הסביבה שלו ואין לו שום עצה, לא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה אזי הוא מרוויח זמן ויגיעה. יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר רכ\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0242","title":null,"paragraphs":["עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך, ויש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם, וימצאו לך מיד."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות הקודש | דף פ\"ג","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0243","title":null,"paragraphs":["עלינו להתחזק בדרך ובבטחון עז שכל יום יהיה לנו כחדש, שצריכים לחדש בכל עת את היסודות, ונצעד קדימה."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0244","title":null,"paragraphs":["על אנשי ננווה מספר הנביא, כי בשעת המשבר \"ויקראו אל ה' בחוזקה\". זוהי עבודתם של איכרים מגושמים. לה' לא קוראים בחוזקה אלא בחשאי, מתוך הלב ומפנימיותו. אין אדם בחוץ צריך לדעת מה קורא הלב פנימה."],"source":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","author":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","subjects":[]},{"id":"he-0245","title":null,"paragraphs":["הנשמה מתפשטת בחלקי הגוף ונכללת בכלל אחד בלב בסוד ההבנה, שזהו \"הלב מבין\" (ברכות ס\"א). כי ההבנה של הלב היא ממש ראיה, כי כמו שהעיניים רואים, כך הוא הבנת הנשמה שהיא רק הסתכלות."],"source":"ר' משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | אדיר במרום | עמ' רע\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0246","title":null,"paragraphs":["ואפילו מה שאינו יכול להבין על בוריו אף על פי כן הלימוד בעצמו היא תועלת שאחר פטירתו שיזדכך חומר אז יזכה להבין וכו' לכך ילמוד אדם אף על פי שאינו יודע."],"source":"ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל | מאור עינים | חידושים שבת","author":"ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל","subjects":[]},{"id":"he-0248","title":null,"paragraphs":["והחידושים היותר טובים באים כשאין מכוונים לחידוש ולפלפל, כי אם להאיר ולברר את הפשט והכללות."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אגרות א'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0249","title":null,"paragraphs":["רוחניות נקרא מה שלא יתבטל לעולם. לכן, הרצון לקבל בצורה שהוא נמצא, שהוא על מנת לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו ויקבל צורה בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר צ\"ח | רוחניות נקרא מה שלא יתבטל לעולם","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0250","title":null,"paragraphs":["ענין עבודה של להשפיע זהו כל העבודה שיש לנו לעשות, מסיבת שזהו נגד הטבע שנטבע בנו, הנקרא רצון לקבל. ואנחנו צריכים לעשות את ההיפך, שנחשוק רק להשפיע, ולא לקבל לעצמנו."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר רצ\"ט | עצם הבריאה ותיקון הבריאה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0251","title":null,"paragraphs":["הדבקות בה' הוא התשוקה היותר טבעית לאדם."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות | קל\"ה","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0252","title":null,"paragraphs":["כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כי בכל העבירות יש סך הכל עבירה אחת, היינו תאוה. אבל אין בהן גאוה, כי אין אדם מתגאה בזה שלא יכול להתגבר על התאוה. משאם כן כעס: מלבד זה שנהנה מהתאוה של כעס, הוא עוד מתגאה בזה שכועס, שהוא יודע שהצדק עמו, אחרת איך הוא יכול להתגאות. נמצא שיש כאן ב' עבירות: א' תאוה מזה שנהנה, וב' מזה שמתגאה. וכל המתגאה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד, ונשמתו מסתלקת."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר ס\"ב | כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0253","title":null,"paragraphs":["אבל צריך להכיר בנפשו, אשר השם יתברך, רודף אחריו, ממש באותו השיעור, שהוא רודף אחר השם יתברך. ואסור לו לשכוח חס ושלום את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשם יתברך, מתגעגע ורודף להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק, שהוא תכלית שלימות כח הנפש, עד שזוכה לתשובה מאהבה."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף ע'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0254","title":null,"paragraphs":["עוד הם מדברים ואני אשמע. כלומר, ששיעור השמיעה של הקב\"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה, ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשם יתברך שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו, אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף קנ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העיקר הוא התפילה","טרם יקראו ואני אענה","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-0255","title":null,"paragraphs":["יכולים אנו להמשיך נשמות גדולות בעולם, שיהיה להן רצון אדיר וכח גדול להביא גאולה לעולם, להסיר את כל האפלוליות שבחיים... והכל תלוי ברצון שלנו... בהתדמות לאלהים על ידי הליכה בדרכיו."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | ערפילי טהר | מ\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0256","title":null,"paragraphs":["החכמה שהאדם צריך לדעת אותה. אחת היא, לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, ואחת היא, לדעת את עצמו, שידע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מתתקן, ואיך הוא עתיד לבא בדין לפני מלך הכל."],"source":"רבי שמעון בר יוחאי | הזהר | שיר השירים עם פירוש הסולם ד' קמ\"ח | מאמר חכמתא דאצטריך ליה לבר נש","author":"רבי שמעון בר יוחאי","subjects":[]},{"id":"he-0257","title":null,"paragraphs":["ונודע שהכל תלוי באתערותא דלתתא, כשאנו מתעוררים לדבוק בבורא ית' מלמטה על ידי זה אנו מעוררים, כביכול, תשוקה בבוראנו ית' להשפיע לנו כל טוב, ואנחנו עם הבורא ית' דבר אחד שלם, כשאנו דביקים בו ית'. וזה בלא זה כביכול, אין נקרא שלם כמאמר: אין השם שלם ואין הכסא שלם, שאנחנו נקראים כסא להבורא. רק כאשר אנחנו מעוררים תחילה מין נוקבין, דהיינו תשוקתינו מלמטה לדבק בו ית', על ידי זה אנו מעוררים תשוקתו ית' מלמעלה למטה, ואז כשהשני תשוקות באים כאחד, אז הוא דבר אחד שלם, וזהו שנאמר: תמים תהיה עם ה' אלקיך, רוצה לומר, אתה עם השם ית' נקרא דבר אחד שלם."],"source":"ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל | מאור עינים","author":"ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל","subjects":[]},{"id":"he-0258","title":null,"paragraphs":["מי שיתעסק בזאת החכמה באמת אזי תתקשר נפשו להשם יתברך וכל עת מוסר נפשו בכח באמת להשם יתברך באהבה עזה עד שאינו צריך למסירות נפש בפועל."],"source":"ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב | מהרצ\"א | הוספות מהרצ\"א | אות ח","author":"ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב","subjects":[]},{"id":"he-0259","title":null,"paragraphs":["צריך האדם כשמעיין באיזה ספר ותולה תקוותו בו יתברך והלימוד שלו צריך להיות על יסוד האמונה שהוא מאמין בהשגחה שה' יאיר עיניו, אז הוא נעשה זקוק לה' ויש לו אז מגע עם ה' ועל ידי זה הוא יכול לזכות לדביקות בו יתברך."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר נ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0260","title":null,"paragraphs":["הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אם תבקש דבר מה בענייני חומר וגשמיות של העולם הזה, ספק אם תיענה. אבל אם תבקש יראת שמים, מובטח לך כי תיענה."],"source":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","author":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","subjects":[]},{"id":"he-0262","title":null,"paragraphs":["צריך לדעת שאי אפשר לפנות אל השם יתברך בשום שכל ובשום רגש, וקל וחומר בשום חוש, כי אם באמונה לבד, ותפילה היא אמונה, ויראה ואהבה הנם גם כן גילויים של האמונה."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | מאמרי הראי\"ה | 70","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0263","title":null,"paragraphs":["הנה בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים, אלא שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | אות קנ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-0264","title":null,"paragraphs":["נמצא שהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."],"source":"הרבי נחמן מברסלב | ליקוטי מוהר\"ן | תורה ה' | א'","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0265","title":null,"paragraphs":["רצה הבורא לברוא עולם חסר כדי שבני האדם בעלי הבחירה יתקנו את החסרון הזה בעבודת הבורא שלהם \"לתקן עולם במלכות שדי\"."],"source":"ר' משה בן מימון | הרמב\"ם | מורה נבוכים","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":[]},{"id":"he-0266","title":"ענין שכינתא בגלותא","paragraphs":["נמצא לפי זה, שכל הדחיות הקודמות שהיו לו - כולן היו מהבורא עצמו. וכולן היו כדי לדחוף אותו להתפתחות רוחנית, כדי שלא יסתפק במצבו. ולא שהדחיות האלה היו כעונש על מעשים לא טובים, שאותם עשה מפני שלא היה יכול להתגבר על ההפרעות. אלא רק מי שהבורא רוצה לקרבו, הבורא בעצמו שולח לו עזרה מלמעלה על ידי דחיות אלה. ועזרה כזאת נשלחת אך ורק למי שיש לו רצון אמיתי להתעלות מהעולם הזה - אדם כזה מקבל עזרה מלמעלה, בזה שמראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר, שהוא לא מתקדם לרוחניות, ושולחים לו מחשבות ודיעות נגד יחודיות מעשּׂי הבורא."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0267","title":"סיבת הכבדות בעבודה","paragraphs":["האדם צריך לדעת, שאף פעם הוא לא יבוא לדעת את השיעור האמיתי של חשיבות הקשר בין אדם לבורא, כי אין ביד האדם להעריך את מידת ערכה האמיתי. אלא כפי שיעור שהאדם מעריך אותה, בשיעור זה הוא משיג את מעלתה וחשיבותה. ויש בזה סגולה, שעל ידי זה הוא יכול לזכות, שהארה זו תשאר אצלו בקביעות."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ד'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0268","title":"ענין היגיעה","paragraphs":["עניין היגיעות שהאדם מתייגע הוא רק הכנה לבוא למסירות נפש. לכן צריך האדם להתרגל למסירות נפש תמיד, מפני שלא יכול לבוא לשום מדרגה בלי מסירות נפש, שרק זה הכלי המכשיר לזכות לכל המדרגות."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ר\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0269","title":"עצם הבריאה ותיקון הבריאה","paragraphs":["ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, היינו שה' רוצה להשפיע לתחתונים כל טוב. וכל זה שהאדם עדיין לא קיבל את שלימות התענוגים ועדיין מרגיש איזה חיסרון, זהו סימן שעדיין לא הגיע לשלימות המטרה."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר רצ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0270","title":null,"paragraphs":["כלל ראשון, מה שנודע לנו מכוונת המאציל ב\"ה בזה, הוא, כי ברצותו להיטיב רצה להמציא נמצאים שיקבלו את טובו. וכדי שיהיה הטוב שלם, צריך שיקבלוהו בזכות ולא בצדקה, שלא יהא הבושת פוגמו, כאוכל את שאינו שלו. וכדי שיוכלו לזכות, המציא מציאות אחד שיהיה אליהם להתקן, מה שאינו צריך הוא, ובתקנם אותו - יזכו. והוא מציאות הספירות, כי הם מציאות אחד כמו מחברת צינורות, שבעמדה על תיקונה כראוי, ממשיכים השפע מן המאציל אל המתקנה. וזהו זכותו - שהקים חפץ המאציל ב\"ה, שחפץ שיקבלו נמצאיו את טובו."],"source":"ר' משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | כללי פתחי חכמה ודעת","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0271","title":null,"paragraphs":["כל צירופי אותיות התורה יש בהם יתרון ומעלה יתירה זו, שבדבקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו יודע ומבין העניין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם (לאפוקי הרהור דלאו כדיבור דמי) הרי הם מעלים את הנפש למקום שלא הייתה הנפש מגעת שם מצד שרשה, כי שורש אותיות התורה היא הגבה למעלה משרש הנפש."],"source":"רבי שניאור זלמן מלאדי | תורה אור | פ' בשלח ד\"ה אשירה לה'","author":"רבי שניאור זלמן מלאדי","subjects":[]},{"id":"he-0272","title":"עצם הבריאה ותיקון הבריאה","paragraphs":["לקבל את שלימות הבריאה מוכרח להיות בחינת תיקון, שזה בחינת תיקון הבריאה, שזה מוטל על הנבראים לעשות, שזוהי בחינת אשר ברא אלוקים לעשות. ותיקון זה הוא בחינת הרצון להשפיע, כמבואר בספרי האאמו\"ר ז\"ל, שמטרם שהאדם תיקן את כוונתו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אי אפשר לקבל התענוגים העליונים, שבחינה זו נקראת מקבל על מנת להשפיע."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר רצ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0273","title":null,"paragraphs":["אין צריך לסיגופים ואין צריך לתקן את החיצוניות. ולא תתקן כלל את החיצוניות שלך, אלא רק את הפנימיות שלך. כי רק הפנימיות שלך עומדת לקבל תיקון. ועיקר מה שהפנימיות מתקלקלת מחמת הישות והגאות. ואם אתה רוצה למרק החטאים ממך, יש לך לעסוק בביטול הישות במקום הסיגופים, שתרגיש בעצמך שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. אכן צריך להיזהר, שלא ישפיל עצמו אלא מאנשים כשרים, לפני החברה שלנו, ולא לפני זרים."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף ע\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0274","title":null,"paragraphs":["על ידי הרהורי תשובה, שומע האדם קול ה' הקורא אליו מתוך התורה, ומתוך כל רגשי הלב, מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם, וחשק הטוב הולך ומתגבר בקרבו, והבשר בעצמו הגורם את החטא הולך ומתעדן, עד שאור התשובה חודר בו."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות התשובה | פרק ז' | סעיף ג'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0275","title":null,"paragraphs":["התורה דוקא היא היא תבלין ליצר הרע. ולא שום השגה בעולם, ולא שום הרגשות עליונות, דוקא התורה. \"בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין\". אמנם התורה צריכה להתפשט בכל בחינותיה, ואז אורה מאיר בכל ההשגות ובחינות ומידות רוה\"ק וגילויים וכיוצא בזה, וכשהם מאירים באור התורה, מתברכת היא התורה מאד, והיצר הרע בעצמו הולך ומתעלה, מתקדש ונהפך לטובה, וקטיגור עצמו נעשה סניגור, ובדבר שלוקין בו מתרפאין."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות התורה | פרק י\"א | סעיף ח'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0276","title":null,"paragraphs":["לפעמים מתגלה הנפש בכל מערומי כיעורה לאדם, והוא מתבהל מהמראה. רק בזה מרגיע הוא את רוחו, כי לפי גודל הכח של צד הכיעור של הנפש וטומאתה, כה יגדל הצד היפה שבה וטהרתה, וכי את זה לעומת זה עושה האלהים."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות הקודש ג' | דף רנ\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0278","title":null,"paragraphs":["כשעולה על ליבו של אדם לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל מעשיו ורגשותיו, אפילו במחשבה לבד, לא יפול ליבו בקרבו ממה שהוא נחרד מפני רוב העוונות, שנעשו אצלו יותר מורגשים. כי כך הוא טבע הדבר, שכל זמן שהאדם הוא נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המידות הרעות הסובבות אותו, איננו מרגיש כל כך בחטאיו, ולפעמים שאינו מרגיש כלום, והרי הוא צדיק בעיניו. אבל כיון שכוחו המוסרי מתעורר, מיד נגלה אור הנשמה.","ועל ידי האור נבדקת היא נפשו כולו אצלו, ורואה הוא את כל כתמיה, ולבו דואג בקרבו בחרדה גדולה על מיעוט שלמותו ועומק נפילתו. אבל דוקא אז ישים אל ליבו, שראיה זו והדאגה הבאה עמה הנה הן הסימנים היותר טובים, המבשרים לו ישועת עולמים בתיקון הנפש ויתחזק מאד בזה בה' אלהיו."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות התשובה | פרק ח' | סעיף ט\"ז","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0279","title":"אהבת הזולת","paragraphs":["מסתכל אני על נקודה קטנה הנקראת אהבת הזולת. ואני חושב עליה מה אני יכול לעשות בכדי להנות את הכלל. היות שאני מסתכל על הכלל כולו, אני רואה יסורי הפרט, מחלות ומכאובים, ויסורי הפרט מהכלל כולו, היינו מלחמות בין העמים. ומלבד תפילה אין מה לתת, וזה נקרא מצטער בצרת הכלל בינוני."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם א' | מאמר קס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","מלבד תפילה אין מה לתת","מנצחים את המלחמה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0280","title":"יצרו של אדם","paragraphs":["עניין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מהטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך טבע והדעת. כי מה שהאדם מבין הוא יכול לעשות, אם אין לו מידת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות.","לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס. וכל הניסים נקראים על שמו של הקב\"ה, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם ב' | מאמר תרמ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתפללים ללכת למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0281","title":"יצרו של אדם","paragraphs":["לכן העבודה מצד התחתון, היינו שיעשה בחירה, נאמר זה רק על בחינת תפילה. ואז הקב\"ה הוא שומע תפילה. לכן נותנים לו משאלותיו. וזה כלל שתפילה שייך דווקא על מקום חיסרון. לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחיסרון על האמונה, כי רק בזמן שהאדם רואה ומרגיש, שחסר לו אמונה, ובשיעור שנחוץ לו את זה, כי רואה שהוא מצד עצמו אי אפשר לקבל את הנ\"ל, אז הוא יכול לעשות תפילה אמיתית, שה' יעזור לו, אז הקב\"ה עושה לו נס, ונותן לו את האור האמונה."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם ב' | מאמר תרמ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתפללים ללכת למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0282","title":"תפילה","paragraphs":["ואם הוא רוצה לדעת, והוא מבקש מה' להבין את הקשר, זה נקרא תפילה. וזה דבר גדול וחשוב מאוד, היות שיש לו קשר עם ה', שרוצה ממנו משהו."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | דרגות הסולם ב' | מאמר תקל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0283","title":null,"paragraphs":["התפילה נקראת עבודה שבלב, כי הלב הוא מלכות, כי הלב המנהג כל האברים."],"source":"ר' משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | אדיר במרום | עמ' רל\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0284","title":null,"paragraphs":["אבל התפילה היא יותר פרטית אל הלב. והיא מגעת אליו ראשונה להכינו להבין את האברים כראוי. וכל כוח התיקון הוא, שהלב בכל בחינותיו יהיה מתדבק בשם הוי\"ה, דהיינו הז\"א, ונכלל בו."],"source":"ר' משה חיים לוצאטו | הרמח\"ל | אדיר במרום | עמ' רמ\"ב","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0285","title":null,"paragraphs":["לעולם אל תתייאש מלזעוק, מלהתפלל ומלהתחנן אל האל. התמד בכך עד שתצליח, עד שתגיע לקרבת אלוהים - מושא כמיהתך."],"source":"הרבי נחמן מברסלב","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0286","title":null,"paragraphs":["ממש כמו שעץ קטן מדליק את הגדול, כך צעקה קטנה מביאה כבר לידי התעוררות."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות הראיה א' | כ\"ד","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0287","title":null,"paragraphs":["כשמתפללים מתפשט כח הרצון, במילוי הרצון אל ה', אז כל כוחות הנפש מתגדלים מעל כל גבול, והרצון הטוב והמעולה, בהתפשטותו ביותר, פועל הוא את טובו, והתפילה היא פעולה של ממש."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | ערפילי טהר | ע\"ט","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0288","title":null,"paragraphs":["איזה בחינת מצב שהאדם נמצא, אם הוא מבקש להחיות את נפשו מבחינת אמונה נתקבל את תפילתו."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר קי\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0289","title":null,"paragraphs":["היגיעה והעמל המתגלה בלב האדם בשעת תפלתו, היא היותר נאמנה ויותר מצלחת ומגיעה למטרתה מכל הענינים שבמציאות."],"source":"הרב יהודה אשלג | אגרת דף קע\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0290","title":null,"paragraphs":["רוממות ה' פירושו שהוא צריך לבקש מה' שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר י\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0291","title":null,"paragraphs":["אני מלא אהבה לאלוקים: אני יודע שמה שאני מבקש, איננו נקרא בשום שם. איך ייקרא מה שהוא יותר מן הכל, יותר מן הטוב, יותר מן המהות? ואני אוהב ואני אומר, אני אוהב את האלוקים."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אורות הקודש ד' | ת'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0292","title":null,"paragraphs":["אנחנו אין אנחנו מכירים את ה' מן העולם ועל ידי העולם, כי אם מתוך נפשנו פנימה, מתוך תכונתו האלוהית."],"source":"הרב ראי\"ה קוק | אגרות א' | מ\"ה","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0293","title":null,"paragraphs":["מכאן משמע, שעניין מציאת חן בעיני הבורא או להיפך, אינו תלוי באדם עצמו, אלא הכל תלוי בבורא. ומדוע דווקא אדם מסוים ודווקא עכשיו מצא חן בעיני הבורא, ולכן הבורא מקרבו ואחר כך עוזבו - זה אי אפשר להבין למי שעוד לא רכש שּׂכל רוחני, כי רק לאחר כניסתו לרוחניות, זוכה האדם להבין זאת."],"source":"הרב ברוך שלום אשלג | שמעתי | מאמר ב' | ענין שכינתא בגלותא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0294","title":null,"paragraphs":["והנך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה. ולסבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורינו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה."],"source":"הרב יהודה אשלג | הקדמה לספר פי חכם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0295","title":null,"paragraphs":["מנם כן כבר הורו לנו חז\"ל בהרבה מקומות, שכל העולמות כולם לא נבראו אלא בשביל ישראל."],"source":"הרב יהודה אשלג | תלמוד עשר הספירות | חלק א' | הסתכלות פנימית | אות ו'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0296","title":null,"paragraphs":["כל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות","חשיבות ההפצה","להיות בחינת מעבר","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-0297","title":null,"paragraphs":["כל סדרי הבריאה, בכל פינותיה ומבואיה ומוצאיה, ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו, שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלוקיות כמו הרגשת רעהו. הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגה אחר דרגה, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו."],"source":"בעל הסולם | תורת הקבלה ומהותה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-0298","title":null,"paragraphs":["תכלית הבריאה הוא נפלא עד לאין ערך, כי ניצוץ קטן ודל, כמו נפשו של אדם, אפשר לו לעלות בהשגתו אל על יותר ממלאכי השרת."],"source":"בעל הסולם | שופר של משיח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0299","title":null,"paragraphs":["תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים יוכלו, ע\"י קיום התורה והמצוות, לילך מעלה מעלה, הלוך ומתפתח, עד שיזכו להדבק בבוראם ית' וית'."],"source":"בעל הסולם | מתן תורה | ו'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0300","title":null,"paragraphs":["מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל. ולאו דווקא אנשים בעלי כישרונות, וגיבורי כוח, היינו שיש להם כוח התגברות, אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | אהבת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות בחינת מעבר","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-0301","title":null,"paragraphs":["כל בני העולם יתחברו ויוכשרו לעבודתו יתברך."],"source":"בעל הסולם | אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0302","title":null,"paragraphs":["כל האנושות מתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבוא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת, כמ\"ש: כי מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את השם, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך. וינהרו אליו כל הגויים."],"source":"בעל הסולם | מהותה של חכמת הקבלה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0303","title":null,"paragraphs":["הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית'."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-0304","title":null,"paragraphs":["כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו."],"source":"בעל הסולם | שכל הפועל","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0305","title":null,"paragraphs":["כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השי\"ת במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב' וכו' עד שיזכה להשלים מחשבתו ית' שחשב עליו, כמ\"ש בזוהר, כנודע."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | קנ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0306","title":null,"paragraphs":["זה הכלל, האלוה ית\"ש מנע, כביכול, את עצמו, פירוש, שמנע את יכולתו, בברוא נבראיו, שלא לעשות אותם כפי כוחו, אלא לפי מה שרצה וכיוון בהם. ובראם חסרים, כדי שישלימו הם את עצמם, ויהיה שלמותם שכרם, בזכות מה שטרחו להשיגו. וכל זה רק ברצותו להיטיב הטבה שלמה."],"source":"הרמח\"ל | דעת תבונות","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0307","title":null,"paragraphs":["הייסוד הראשון שעליו עומד כל הבניין הוא, שרצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו. זכותו - לפי שנמצא שהוא מתעסק ויגע להשיג השלמות הזה, וכשישיגהו - יהיה נהנה רק מיגיע כפיו וחלקו מכל עמלו. שכרו - שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים."],"source":"הרמח\"ל | דעת תבונות","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0308","title":null,"paragraphs":["הטעם של הסתרת הפנים מהבריות, שהיא בכוונה גדולה, כדי ליתן מקום לבני אדם להתייגע, ולעסוק בעבודתו ית', בתורה ומצוות, מבחינת בחירה. כי אז עולה נחת הרוח לפני המקום מעבודתם בתורתו ומצוותיו, ביותר מהנחת רוח שלו מהמלאכים של מעלה, שאין להם בחירה, אלא שמוכרחים בשליחותם, כנודע."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | פ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0309","title":null,"paragraphs":["האל ית\"ש הוא תכלית הטוב ודאי. ואמנם, מחוק הטוב הוא להיטיב, וזה הוא מה שרצה הוא ית\"ש - לברוא נבראים, כדי שיוכל להיטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב אין הטבה. ואמנם, כדי שתהיה ההטבה הטבה שלמה, ידע בחכמתו הנשגבה שראוי שיהיו המקבלים אותה מקבלים אותה ביגיע כפם, כי אז יהיו הם בעלי הטוב ההוא, ולא יישאר להם בושת פנים בקבלם הטוב, כמי שמקבל צדקה מאחר."],"source":"הרמח\"ל | דעת תבונות","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0310","title":null,"paragraphs":["הכול ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה. רק עבור נהמא דכיסופא [לחם ביזיון] יצאה הנשמה בסוד הצמצומים, עד שמתלבשת בגוף העכור, ורק בסגולתו היא חוזרת לשורשה לטרם הצמצום. ושכרה בידה מכל המהלך הנורא שעשתה, שכללות השכר הוא הדבקות האמיתי. כלומר, שהתפטרה מנהמא דכיסופא. כי כלי קבלתה נהפך לכלי השפעה, ושווה צורתה ליוצרה."],"source":"בעל הסולם | אגרת כ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0311","title":null,"paragraphs":["כל מקבל השפע מהשי\"ת נמצא מתפאר בעטרות השי\"ת, ומי שזכה להרגיש בשעת המעשה, איך שהשי\"ת גם מתפאר עמו על שמצאו מוכן לקבל השפעתו, הוא נקרא מקובל."],"source":"בעל הסולם | אגרת מ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0312","title":null,"paragraphs":["המקובלים בעלי השגה, הרי הם משיגים דבר שלם. כלומר, זוכים להשיג כל אותם המדרגות שישנם במציאות לבוא להשגת האדם, ואז נקרא, שהשיגו דבר שלם, ודבר שלם הזה, מכונה בשם \"נשמה\"."],"source":"בעל הסולם | סוד העיבור - לידה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0313","title":null,"paragraphs":["הצדיקים באמת, הם יכולים לתפוס במחשבתם תכלית העולם הבא."],"source":"רבי נחמן מברסלב | ליקוטי מוהר\"ן | תורה י\"ח","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":[]},{"id":"he-0314","title":null,"paragraphs":["עמקי הסודות האלוהיים פשוט הוא שאין להבינם בבירורם בשכל האנושי, אלא על פי הקבלה, מאנשים מופלאים, שהאור האלוהי חדר לתוך נשמתם."],"source":"הראי\"ה קוק | אורות הקודש א' | ק\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-0315","title":null,"paragraphs":["הצדיקים הגדולים כוללים בנשמתם הכול: יש להם כל הטוב והרע של הכול, וסובלים ייסורים בעד הכול, ומקבלים עונג מהכול, בהופכם את הרע של הכול - לטוב."],"source":"הראי\"ה קוק | אורות הקודש ג' | קנ\"ג","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0316","title":null,"paragraphs":["מעלת האיש, שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשוואת הצורה עם השי\"ת, עי\"ז שבכוח התורה והמצוות, הפך את הרצון לקבל, המוטבע בו, אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו, שהוא השווה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו איבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף.","אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך, כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו, בסיבת שינוי הצורה של הרצון לקבל, ואז מקוים בו הכתוב: דע את אלוקי אבי. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלוקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה."],"source":"בעל הסולם | מאמר לסיום הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0318","title":null,"paragraphs":["יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים, ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, שפיזרן בכל דור ודור, בכדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אחר כך לצדיקים."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | צ\"ט | רשע או צדיק לא קאמר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-0320","title":null,"paragraphs":["המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה, כמו שתי טפות מים."],"source":"בעל הסולם | החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0321","title":null,"paragraphs":["חכמי הקבלה מצאו, אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שווה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם.","דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם."],"source":"בעל הסולם | מהותה של חכמת הקבלה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0322","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה שיודיענו השגחה זאת. ומה שיודיענו השגחה זאת, אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון באלוקותו יתברך שמו. אם כן, הרי אנו רואים בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת."],"source":"הרמח\"ל | שערי רמח\"ל | מאמר הוויכוח","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-0323","title":null,"paragraphs":["אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה גדולה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת. משא\"כ בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | ל\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0324","title":null,"paragraphs":["כתוב, והייתם לי סגולה מכל העמים. כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0328","title":null,"paragraphs":["תפקיד האומה הישראלית - להכשיר את העולם להזדככות מסוימת, עד שיהיו ראויים לקבל עליהם את עבודתו ית', לא פחות משהיו ישראל עצמם ראויים בעת קבלת התורה."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0329","title":null,"paragraphs":["כל מצווה ומצווה שכל יחיד מישראל עושה כדי לעשות נחת רוח ליוצרו ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות הדרגתית לאט לאט עד שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן, שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצויה."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0330","title":null,"paragraphs":["גאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו שהייתה חס ושלום דבר שאין צורך בו כלל."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-0331","title":null,"paragraphs":["אף על פי שהקב\"ה הוציא הארץ מרשות האומות, ונתנה לנו, עכ\"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו, נתן לנו הקב\"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, להיטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה."],"source":"בעל הסולם | מאמר לסיום הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ט' באב"]},{"id":"he-0333","title":null,"paragraphs":["מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת השי\"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו ית'."],"source":"בעל הסולם | כתבי הדור האחרון","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","דור האחרון","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת עם ישראל לאיחוד","חשיבות ההפצה","להיות צינור רוחני","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-0334","title":null,"paragraphs":["המצווה ה\"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצווה הזאת, שז\"ס נר מצווה ותורה אור."],"source":"בעל הסולם | הקדמת פי חכם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0335","title":null,"paragraphs":["יש תרי\"ג מצוות, אשר בכל מצווה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד איבר מיוחד בתרי\"ג איברים וגידים של הנשמה ושל הגוף. ונמצא, בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו וגופו, את מדרגת האור, השייך לאותו איבר וגיד."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | חשיבותה של תפילת רבים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0337","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתוקק לזכות לשכר מצווה, שפירושו, שעל ידי קיום המצוות יזכה להיות דבוק בהמצוֵה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי | רכ\"ז | שכר מצווה - מצווה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0338","title":null,"paragraphs":["בזמן שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, אז נקרא מעשה זו \"מצווה\"."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | בעניין השכר המקבלים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0339","title":null,"paragraphs":["עיקר העבודה בתורה ומצוות כראוי, מתחילה אחר שזכה האדם לתשובה מאהבה, כי רק אז אפשר לו לעסוק בתורה ומצוות באהבה ויראה כמצווה עלינו."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | קל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0340","title":null,"paragraphs":["כל מצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין."],"source":"ר' אברהם אבן עזרא | יסוד מורא | דף ח' ע\"ב","author":"ר' אברהם אבן עזרא","subjects":[]},{"id":"he-0341","title":null,"paragraphs":["אמרו ז\"ל: לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקותו ית'."],"source":"בעל הסולם | מתן תורה | ט\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0342","title":null,"paragraphs":["אם כוונתו בתורה ומצוות, אינה לתועלת הקב\"ה, אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד, שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה, הרצון לקבל שבו, הוא יהיה הרבה יותר, ממה שיש לו מטבע בריאתו."],"source":"בעל הסולם | מאמר לסיום הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0343","title":null,"paragraphs":["מטרת הלימוד התורה, הוא בכדי להגיע להרגיש את הנותן התורה. ואם האדם אינו שם לפניו את המטרה, שהוא להגיע להנותן התורה, הוא בחינת \"גוי\", כלומר שאין לו צורך לאמונה. דהיינו, שיהיה לו צורך לעשות עצות להגיע לבחינת אמונה. לכן הוא נקרא עדיין \"גוי\" ולא בחינת \"ישראל\"."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו תורה ומלאכה בדרך ה'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0344","title":null,"paragraphs":["תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים יוכלו, ע\"י קיום התורה והמצוות, לילך מעלה מעלה, הלוך ומתפתח, עד שיזכו להידבק בבוראם ית' וית'."],"source":"בעל הסולם | מתן תורה | ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0345","title":null,"paragraphs":["כל התורה והמצוות אינם נתונים אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, אשר אח\"כ יזכה בגללם לשכר האמיתי, שהיא הדבקות בו ית', שהיא תכלית הבריאה."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0346","title":null,"paragraphs":["בהרגילו את עצמו לקיים את התורה והמצוות לעשות נ\"ר ליוצרו, אז לאט לאט נפרש ויוצא מחיק הבריאה הטבעית, וקונה טבע שני, שהיא אהבת זולתו."],"source":"בעל הסולם | מתן תורה | י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0347","title":null,"paragraphs":["השי\"ת נתן לנו תורה ומצוות, שנצטווינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ\"ר להקב\"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ\"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם, מועילה לנו להפוך טבעו."],"source":"בעל הסולם | מאמר לסיום הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0348","title":null,"paragraphs":["על ידי קיום תורה ומצוות, מתגלה את מטרת הבריאה, שהוא להיטיב לנבראיו."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | חשיבותה של תפילת רבים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0349","title":null,"paragraphs":["סוד נשמות בני ישראל, הוא סוד חלק אלוקי ממעל, אשר הנשמה היא נשתלשלה על דרך עילה ועלול, וירדה מדרגה לדרגה, עד שהיא ראויה לבוא לעוה\"ז, ולהתלבש בגוף הגשמי המזוהם. ואשר על ידי שמירת התורה וקיום מצוותיה, נמצאת מתעלית מדרגה לדרגה, עד שנשלמת קומתה, וראויה לקבל שכרה משלם, המוכן לה מכל מראש, דהיינו השגת התורה הקדושה בבחינת שמותיו של הקב\"ה, שהוא סוד תרי\"ג פקודין."],"source":"בעל הסולם | הקדמת פי חכם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0350","title":null,"paragraphs":["ע\"י עסק המצוות, והעבודה, לעשות נ\"ר ליוצרנו, נמצא מתפתח בנו במהירות נפלאה, אותו החוש של הכרת הרע."],"source":"בעל הסולם | מהות הדת ומטרתה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0351","title":null,"paragraphs":["ומה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן לנו סגולה לעסוק בתו\"מ, שהמאור שבה מחזירו למוטב. שיש שם מאור, הנותן להאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם שיעור של שנאה להפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ל\"ד | יתרון ארץ בכל הוא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0352","title":null,"paragraphs":["בקשה, זהו מה שהאדם מרגיש, מה שחסר לו. זהו דווקא בלב, היינו שלא חשוב מה שהוא אומר בפה, כי \"בקשה\" פירושו, היינו מה שחסר להאדם, על זה הוא מבקש, וכל החסרונות של אדם אינם נמצאות בפה אלא בלב. לכן לא חשוב מה שהאדם אומר בפה, אלא ה' הוא יודע מחשבות. לכן, למעלה שומעים רק מה שהלב דורש ולא מה שהפה דורש, מטעם הנ\"ל, כי אין הפה בעל חסרון, שצריכים למלאותו."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, בעבודה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0353","title":null,"paragraphs":["השי\"ת שומע תפילה, ורק לתפילה שלמה הוא מחכה."],"source":"בעל הסולם | אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0355","title":null,"paragraphs":["מאחר שמשמיים אינם נותנים חצי דבר, לכן מוכרח האדם להתפלל לה', שיתן לו עזרה שלמה. זאת אומרת שהאדם, בזמן תפילתו, שאז הוא מסדר מה שבליבו, כי תפילה היא עבודה שבלב, מוכרח האדם אז להחליט בעצמו, שרוצה שה' יתן לו רצון להיבטל אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמיים."],"source":"רב\"ש | אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0357","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות, ותרופה אין. כי אז, ראוי לתפילה שלמה לעזרתו ית'. שהרי יודע בבטחה, שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפילתו שלמה. כי היצר הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי\"ת."],"source":"בעל הסולם | אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0358","title":null,"paragraphs":["ע\"י זה שלא יכול לצאת מהרצון לקבל לעצמו, ומרגיש שזקוק לעזרת ה', אז נולד בו הצורך, שהוא נצרך לסיוע מהבורא. ועזרתו יתברך הוא ע\"י תורה, כי המאור שבה מחזירו למוטב, כלומר שמקבל כלים דהשפעה."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו הייסוד שהקדושה נבנית עליו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0359","title":null,"paragraphs":["מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדבקות, הנקראת השתוות הצורה, שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ\"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: ניצחוני בניי. היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | י\"ט | מהו שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0360","title":null,"paragraphs":["\"תורה\" הכוונה למאור המלובש בתורה. כלומר, מה שאמרו חז\"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, הכוונה להמאור שבה, כי המאור שבתורה מחזירו למוטב."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ו' | סמכין בתורה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0362","title":null,"paragraphs":["האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעמ\"נ להשפיע, וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק ע\"י מאור התורה יכול להפוך אותו, שיהיה בעמ\"נ להשפיע."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו תורה ומלאכה בדרך ה'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0363","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא לזכות לדבקות בה', הנקרא כלי דהשפעה, שהוא בחינת השתוות הצורה. ובשביל זה ניתנה הסגולה, תו\"מ, שע\"י נוכל לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0364","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, היינו האור מתבל את היצר הרע. כלומר שהבורא נותן את הכוח שירצה לעשות את כל מעשיו לשם שמיים."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מה אני בחינם, אף אתם בחינם","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-0368","title":null,"paragraphs":["מוכרח כל אדם, בשעת העסק בתורה להתייגע בה, ולתת דעתו וליבו, למצוא בה את אור פני מלך חיים, דהיינו השגת ההשגחה הגלויה, שנקראת ''אור הפנים''. וכל אדם מוכשר לזה, כמ''ש: ומְשַחַרַי ימצאוני. וכלום חסר לו לאדם בדבר זה, רק היגיעה בלבדה."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | צ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0369","title":null,"paragraphs":["אחת מהנפלאות של תלמוד רזי התורה היא, שבזמן שאדם לומד את העניינים הנשאים הללו מתוך אהבה ורגש פנימי, אע\"פ שאינו יכול לתפוס את העניינים בהבנה שכלית בהירה, מכל מקום הם מרוממים את כל מהותו, וא\"כ מבהיקים העניינים עליו את אורם."],"source":"הראי\"ה קוק | אורות התורה | פרק י' | סעיף י'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-0370","title":null,"paragraphs":["כשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שעניינו הוא, שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע, וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר להיכנס להיכל המלך, ולהידבק בו יתברך."],"source":"רב\"ש | דרגות הסולם | ג' קווים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0371","title":null,"paragraphs":["ובעת שאתה מכוון, בהכנעה וביראה, לעורר למעלה המקיפין והמוחין, אף על פי שאין אתה יודע שום מהות, לא המקיפין והמוחין ולא בשום דבר... אף על פי כן, בידיעתך, אתה מעורר את מציאותם, אך שאינך יודע מהותם, נמשך אליך אור גדול, ואתה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ממש, מרוב כל הגודל אור המאיר עליך."],"source":"ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה | נתיב הייחוד","author":"ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה","subjects":[]},{"id":"he-0372","title":null,"paragraphs":["שלב א' הוא אהבה שבין אדם לחברו ואח\"כ יכולים להגיע לאהבת ה'."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0373","title":null,"paragraphs":["ודע, שהמצוות שבין אדם לחברו הן קודמות למצוות שבין אדם למקום, כי ההשפעה לחברו מביאתהו להשפיע למקום."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0374","title":null,"paragraphs":["יש לנו להבין את מהותה של אהבת ה', מתוך מידות האהבה, שהאדם נוהג בהן כלפי חברו, אשר בהכרח גם אהבת ה' מושפעת במידות אלו, כי מתחילה לא הוטבעו באדם אלא לשמו."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לתלמוד עשר הספירות | ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפקיד האשה"]},{"id":"he-0377","title":null,"paragraphs":["שני חלקים בתורה: אחד, הנוגע בין אדם למקום. והשני, הנוגע בין אדם לחברו. ואני קורא אתכם, על כל פנים, לעסוק ולקבל עליכם מה שבין אדם לחברו, ועל ידי זה תשתלמו גם במה שנוגע בין אדם למקום."],"source":"בעל הסולם | מצווה אחת","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0378","title":null,"paragraphs":["ואף אם אנו רואים שיש שני חלקים בתורה: האחד, מצוות הנוהגות בין אדם למקום. והשני, מצוות הנוהגות בין אדם לחברו, הנה שניהם דבר אחד הוא. כלומר, המעשיות שבהם והתכלית המבוקש היוצא מהם - אחד הם: לשמה. ואין שום נפקא מינה [הבדל] לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או שעובד בשביל השי\"ת. כי כן נחקק בנברא מלידתו, אשר כל שבא מזולתו, הוא כעין דבר ריק ובלתי מציאותי."],"source":"בעל הסולם | אהבת ה' ואהבת הבריות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0380","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו ביקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות ביקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ\"נ לקבל."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | בא אל פרעה - ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0382","title":null,"paragraphs":["אין תרופה לאנושות בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמם מצוות ההשגחה, שהיא השפעה לזולתו, כדי לעשות נחת רוח להשי\"ת, בשיעור ב' הכתובים: האחד הוא: ואהבת לרעך כמוך, שהיא תכונת העבודה גופה, דהיינו ששיעור היגיעה להשפעת זולתו לאושרם של החברה צריכה להיות לא פחות מזה השיעור המוטבע באדם לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים צרכי זולתו על צרכי עצמו. וכתוב השני הוא: ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, שזוהי המטרה המחויבת להמצא לעיני כל בשעת היגיעה לצרכי חברו. שהוראתו, שעושה ומתייגע רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית'."],"source":"בעל הסולם | השלום","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0388","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: כל המצטער עם הציבור, זוכה ורואה בנחמת הציבור. כי ציבור נקרא השכינה הקדושה. כי ציבור פירושו קיבוץ, היינו כנסת ישראל, שמלכות היא הכלל של כל הנשמות."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ל\"ה | בעניין החיות דקדושה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0389","title":null,"paragraphs":["אין לשאול כלל על מצב שאר בריות העולם, חוץ מהאדם. משום שהאדם הוא מרכז כל הבריאה, וכל שאר הבריות אין להן חשבון וערך של כלום לעצמן, זולת באותו השיעור שהן מועילות לאדם להביאו לשלמותו. ועל כן הנה עולות ויורדות עמו בלי שום חשבון לעצמן."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0390","title":null,"paragraphs":["כללות כל הרע, אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא ית', שאין לו רצון לקבל לעצמו, ולא כלום, אלא רק להשפיע."],"source":"בעל הסולם | מהות הדת ומטרתה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0391","title":null,"paragraphs":["אור פני מלך - חיים ודאי. והסתרו הוא מקור כל רע."],"source":"הרמח\"ל | דעת תבונות | מ'","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":[]},{"id":"he-0392","title":null,"paragraphs":["עניין התענוג והעידון, כל עיקרו הוא בשיעור השוואת הצורה ליוצרה. ועניין הייסורים ואי הסבלנות, כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה. ולפיכך מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית, להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'."],"source":"בעל הסולם | מהות הדת ומטרתה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0393","title":null,"paragraphs":["ובוא וראה, בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאיתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו, בכל מיני מחלות ומכאובים."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דור האחרון","חיים בלשמה למען העולם"]},{"id":"he-0394","title":null,"paragraphs":["הקץ המובטח לבוא לישראל, על פי חוק ההתפתחות ההדרגתית, מכונה \"בעיתה\", כלומר, הקשור בעבותות הזמן. והקץ הבטוח לישראל, על ידי שיקחו את התפתחות מידותיהם תחת ממשלת ידיהם. מכונה \"אחישנה\", כלומר בלתי תלוי לגמרי בזמן."],"source":"בעל הסולם | השלום בעולם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0395","title":null,"paragraphs":["רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש."],"source":"בעל הסולם | החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0400","title":null,"paragraphs":["אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בניין חברה, לכל אלה המעוניינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ\"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להישאר בבחינת בהמה."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מטרת החברה - א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-0402","title":null,"paragraphs":["לכל אחד מאיתנו יש לו רק מטרה אחת: 'שהשכינה תשרה בינינו'."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מטרת החברה - א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0403","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור, שכל החברה נתייסדה על בסיס להגיע לאהבת הזולת. ומזה הקרש קפיצה לאהבת ה'."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | בעניין אהבת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0404","title":null,"paragraphs":["החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על עניין רוממות ה'."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מה לדרוש מאסיפת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0405","title":null,"paragraphs":["יש לנו לעבוד על נקודה אחת, דהיינו להחשיב את הרוחניות."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | סדר ישיבת התוועדות","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0410","title":null,"paragraphs":["יש בכל אחד ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה... לכן הסכימו שע\"י התחברותם יחד - אז, מכל הניצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | לעולם ימכור אדם קורות ביתו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0412","title":null,"paragraphs":["עשו כפי כוחכם, ותשועת ה' כהרף עיין, והעיקר העומד היום לפניכם, הוא אחדות החברים והתאמצו בזה יותר ויותר, כי יש בה לשלם בעד כל החסרונות."],"source":"בעל הסולם | אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0416","title":null,"paragraphs":["סידרתי לכם סדרים, שעל ידם מסוגלים על כל פנים להחזיק מעמד ומצב, מבלי נטות אחורנית ח\"ו, ואשר אחד המיוחד בהם הוא, דיבוק חברים. והבטחתי נאמנה, שמסוגלת היא, האהבה הזאת. ואזכיר לכם כל דבר טוב שאתם צריכים, ואם הייתם מתחזקים, על כל פנים בדבר הזה, ודאי הלכתם מחייל אל חייל בעליות הקודש."],"source":"בעל הסולם | אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","אמונה למעלה מהדעת","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-0418","title":null,"paragraphs":["אין חכם כבעל ניסיון, לכן איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות האהבה... והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף, גם זה לגריעותא תחשב. בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבוא לכלל שכחה בברכת האהבה. ומחויב מקבל המתנה, להמציא תחבולה בכל יום, להיות בעיניו כחדשות."],"source":"בעל הסולם | אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0420","title":null,"paragraphs":["שהחברים מתייחדים לחטיבה אחת, הם מקבלים כוח, שיוכלו להחשיב את מטרת עבודתם. שהוא, בכדי להגיע לשמה."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | הצורך לאהבת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0421","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שמתאספים כמה אנשים, שהם בדעה אחת, שצריכים להגיע לאהבת הזולת, וכשיש התבטלות כל אחד להשני, אז כל אחד נכלל מכולם. ועל ידי זה מצטבר אצל כל יחיד כוח גדול, לפי גודלה של החברה. ואז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת במעשה."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0424","title":null,"paragraphs":["עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע\"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מה לדרוש מאסיפת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","התנאים לחיבור בקבוצה","ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה"]},{"id":"he-0426","title":null,"paragraphs":["כל תלמיד מחויב להרים מעלת כל חבר, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, כי רוב בניין חשוב יותר מרוב מניין."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מה לדרוש מאסיפת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-0427","title":null,"paragraphs":["כל תלמיד מחויב להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו, ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | בעניין חשיבות החברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0428","title":null,"paragraphs":["בהחברה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא יכנס בתוכם עניין של קלות ראש, משום שקלות ראש הורס את הכול."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מטרת החברה - ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כוונה","סדנה"]},{"id":"he-0429","title":null,"paragraphs":["דווקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים, אלא דווקא חברו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם. דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח ביטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | איש את רעהו יעזורו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0432","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו\"ם","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["החברה היא מקור העוצמה","הכנה לכנס","התכללות","התכללות בעשירייה אקראית","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חוק הערבות","נשמה אחת","מתמוססים בחברים","נדבקים בחברים","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-0433","title":null,"paragraphs":["התועלת של החברה, שיכולה להביא אווירה אחרת, שיהיה רק עבודה בעמ\"נ להשפיע."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | עניין חשיבות החברה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0434","title":"לדון את חברו לכף זכות","paragraphs":["בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחברו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד... לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע\"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה \"אתערותא דלתתא\" [התעוררות מלמטה], ונותנים לו מלמעלה כוח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים, בלי יוצא מהכלל. וזה נקרא: \"קנה לך חבר\", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | מה לדרוש מאסיפת חברים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0435","title":null,"paragraphs":["כל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בעניין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחברו מקום חיסרון, שהוא יכול למלאות אותו."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | איש את רעהו יעזורו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0437","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל, קנאת סופרים תרבה חכמה. היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו... נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","אמונה למעלה מהדעת","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-0438","title":null,"paragraphs":["אם הוא רואה איך שהחברים עומדים במדרגה גבוהה ממנו, והוא רואה בתוך הדעת, איך הוא נמצא בתכלית השפלות מול החברים, והוא רואה, שכל החברים הם שומרי זמן, שנקבע לשמור סדר ביאתם לבית הכנסת, והם יותר מתעניינים לכל מה שמתרחש בין החברים, לעזור לכל אחד בכל מה שאפשר, וכל דברי עבודה ששומעים מפי מגידי השיעורים, הם תיכף לוקחים את זה לשימוש בפועל במעשה, וכדומה.","בוודאי זה פועל עליו, שיתן לו כוח להתגבר על עצלותו, הן בעת שהוא צריך לקום לפנות בוקר, בזמן שמעוררים אותו, ובעת הלימוד, הגוף שלו מתעניין יותר בהשיעורים, כי אחרת הוא יהיה המפגר בין החברה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0439","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0440","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי מיעוט רבים - שניים. זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כוח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה], שעל המעשה זו, באה אח\"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'."],"source":"רב\"ש | שלבי הסולם | סדר ישיבת התוועדות","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-0442","title":null,"paragraphs":["בעומק ההוויה של החיים המציאותיים, מונחת התשובה, מפני שהיא קדמה לעולם, וטרם שבא החטא, כבר מוכנת התשובה ממנו. על כן אין דבר בטוח בעולם כמו התשובה. וסוף הכול - לשוב לתיקון."],"source":"הראי\"ה קוק | אורות התשובה | פרק ו' | סעיף ב'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":[]},{"id":"he-0444","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה באמת שוֹרֶה בלב כל איש מישראל, וזהו מצידו יתברך. ועל כן מה האדם חסר? רק לדעת זאת. והידיעה מתחלפת, והידיעה גומרת."],"source":"בעל הסולם | אגרת ל\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0446","title":null,"paragraphs":["בדומה לרב ותלמיד, שכל מגמתו של הרב, הוא, לתת כוח לתלמיד שיהיה כמותו, וללמד לתלמידים אחרים כמותו. כמ\"כ יש להשי\"ת נחת רוח שבריותיו בוראים ומחדשים דוגמתו. אשר כל כוח החידוש וההתפתחות שלנו, אינו חידוש באמת, אלא מין התחקות יש כאן. ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע - באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותנו."],"source":"בעל הסולם | סוד העיבור - לידה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0447","title":null,"paragraphs":["אין לנו השגה ותפיסה כלל וכלל בשום חומר, כי כל חמשת החושים שלנו אינם מוכנים לזה, להיות המראה והשמיעה והריח והטעם והמישוש מציעים לשכל העיוני רק צורות בעלמא של מקרי המהות, המצטיירים על ידי שיתוף פעולה עם החושים שלנו."],"source":"בעל הסולם | תלמוד עשר הספירות | חלק א' | הסתכלות פנימית | פרק י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0448","title":null,"paragraphs":["אין אנחנו יכולים להשיג שום מציאות כפי שהיא לעצמה, אלא הכול אנו משיגים רק לפי הרגשותינו. והמציאות, איך שהיא לפי עצמה לא מעניינת אותנו כלל. לכן התורה, כשלעצמה, אין אנו משיגים כלל, רק אנו משיגים הרגשות שלנו. וכל ההתפעלות שלנו היא רק לפי הרגשותינו."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ס\"ו | עניין מתן תורה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0449","title":null,"paragraphs":["איך מבחינים חכמי הקבלה באורות, אשר כל החכמה מלאה מהבחנותיהם? אכן אין הבחנות אלו אמורים בעצם האורות, זולת בהתפעלות הכלי שהוא הכוח, שהוא מתפעל מסיבת פגישת האור בו."],"source":"בעל הסולם | שכל הפועל","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0451","title":null,"paragraphs":["בערך עצמם, נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט, ואין שינוי באלוקות, שהוא סוד: אני הוי\"ה לא שניתי. ובאלוקות לא שייך ספירות ובחינות. ואפילו הכינויים הזכים ביותר, אינם מכנים את האור כשהוא לעצמו, כי הזה בחינת עצמותו שאין בו שום השגה. אלא כל הספירות וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ג' | עניין ההשגה הרוחנית","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0452","title":null,"paragraphs":["הגילוי הרוחני, הן היציאה מן ההעלם והן איזה תוספות, נמשך ובא בעיקר מכוח הכלים וסגולתם, ואינו תלוי כלום באור העליון. כי זה הכלל: שאין שום שינוי בעצם האורות, מראשית הקו עד תחתית העשיה, וכמו שהוא בראשית הקו, כן אינו מתעבה ואינו משתנה כשהוא נמצא בתחתית העשיה. גם נודע שאור העליון אינו פוסק מלהשפיע לתחתונים אפילו רגע. ולפיכך, כל עניין היעלם, וגילוי ושינויים, וכל שינוי, רק בסגולת הכלים תלויים."],"source":"בעל הסולם | ספר אור הבהיר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הסתר וגילוי","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0453","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי השמות הם רק כלפי המקבלים. לכן, השם הראשון שנתגלה בסוד שורש לנבראים, מכונה שם אין סוף ברוך הוא. וגילוי שם זה נשאר בלי שום שינויים. וכל הצמצומים וריבוי השינויים, המה עשויים רק בערך המקבלים. והוא מאיר תמיד בשם הראשון, הנקרא רצונו להיטיב לנבראיו בלי סוף."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | מאמר ג' עניין ההשגה הרוחנית","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0454","title":null,"paragraphs":["עולם האצילות כשהוא לעצמו, אין בו ח\"ו שום שינוי משהו, בין אם התחתונים מקבלים הימנו שפעו בשפע גדול ובין שאינם מקבלים כלום הימנו. וכל הגדלות רובצת רק על התחתונים בלבד."],"source":"בעל הסולם | מבוא לספר הזוהר | ל\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0455","title":null,"paragraphs":["הרצון הוא שורש השכל, ואין השכל שורש הרצון."],"source":"בעל הסולם | השלום בעולם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0456","title":null,"paragraphs":["המחשבה הוא משמש הרצון, והרצון הוא העצם של האדם."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | קנ\"ג | המחשבה היא תולדה מהרצון","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0458","title":null,"paragraphs":["המחשבה היא תולדה מהרצון. לדבר שיש לו רצון, בזה הוא מהרהר. ולא יהרהר בדבר שאינו לרצונו. היינו לדוגמא, מיום המיתה לא יהרהר אף פעם. אלא להיפך, שהוא תמיד יהרהר בנצחיותו, מטעם שכך הוא רוצה. נמצא, שתמיד מהרהר בדבר שהוא לרצונו."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | קנ\"ג | המחשבה היא תולדה מהרצון","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0459","title":null,"paragraphs":["עצם מהותה של הנפש היא רצון לקבל. וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם לעצם, אינו נבחן משום זה, רק ברצונו בלבד. כי הרצון שבכל מהות מוליד לו צרכים. והצרכים מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה, כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר הזוהר | כ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0460","title":null,"paragraphs":["הרוחניות אינה תלויה בזמן ומקום, ואין מיתה שם."],"source":"כתבי בעל הסולם | מבשרי אחזה אלוקי","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0461","title":null,"paragraphs":["האמת הוא, שאין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות - הם למעלה ממקום וזמן."],"source":"ספר הזוהר עם פירוש הסולם | פרשת ויצא | ס\"ב","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-0462","title":null,"paragraphs":["אכן תדע, שהתנועה הרוחנית איננה כתנועה המוחשית ממקום למקום, אלא הכוונה היא על התחדשות הצורה, שכל חידוש צורה אנו מכנים בשם תנועה."],"source":"בעל הסולם | תלמוד עשר הספירות | חלק א' | הסתכלות פנימית | פרק ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0463","title":null,"paragraphs":["אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופות, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות ומתגלגלות על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש."],"source":"בעל הסולם | השלום","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-0464","title":null,"paragraphs":["הנה חג השבועות ממשמש ובא, שהוא זמן מתן תורתינו. ידוע ששבועות הוא בחינת מלכות בעולמות והלב בהאדם. כמו שפירש אאמו\"ר זצ\"ל על \"מקדש שביעי\", ששביעי הוא מלשון שֶׁבִּי-הוא. דכוונתו, שה' יתברך מלביש בלב האדם, וזמן מתי יכולים לפרש שהתורה מתלבש בנפש האדם לכן נקרא שבועות - ונקרא מתן תורה, דהיינו שהתורה מתלבש אז בלבות כל אחד ואחד מהכלל ישראל. שבזמן הספירה מפסח עד שבועות הוא בחינת טהרת הכלים, שהוא בחינת טהרה בליבא ומוחא. וכשהכלים נגמרים זוכים אז לבחינת תורה. ולכן, לפני פסח היה הכנה בטהרת הכלים על בחינת אמונה, הנקרא בחינת מצוה, ועל ידי יציאת מצרים זכו לבחינת אמונה בסוד \"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים\". ואחר פסח, מתחיל העבודה לטהרה לבחינת הכנה לקבלת התורה. ובזמן כשהתורה מתלבשת בנפש האדם, אז נקרא שבועות זמן מתן תורתינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת נ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ל\"ג בעומר","שבועות"]},{"id":"he-0465","title":null,"paragraphs":["הבחינה הזאת של יציאת מצרים מאירה עד ל\"ג בעומר, ומל\"ג בעומר מתחיל ההארה של מעמד הר סיני, שהיא קבלת התורה. וזהו \"ויקרא לו יעקב גל עד\", כלומר כיון שמגיע ג\"ל שהוא מרומז על ל\"ג בעומר, אז מתחילין להאיר בחינות הארה קבלת התורה. ומלת ע\"ד הוא מלשון עד\"י עדיים, כלומר, שעד ל\"ג בעומר היה ההארה של יציאת מצרים, ומל\"ג בעומר מאיר ההארה של קבלת התורה שמרומז במלת ע\"ד, שרומז על התורה."],"source":"קדושת לוי. פרשת ויצא","author":"קדושת לוי","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0466","title":null,"paragraphs":["ובענין ספירת העומר, זה ידוע דעיקר עבודת האדם הוא להתקשר את עצמו לה'. \"עומר\" מלשון מאלמים אלומים. ופירש רש\"י, \"כתרגומו מאסרין אסרין, עמרין\". שהכוונה שעל ידי זה שהאדם נעשה אלם, ואינו פותח את פיו עם טענות נגד הקדוש ברוך הוא, אלא אצלו \"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד\" (ברכות ט') ואומר את עצמו, דהיינו מחשבתו ורצונו, שיהיה רק לשם שמים - אז הוא עומר. דהיינו, על ידי זה שמקשר בקשר אמיץ את כל מחשבותיו ורצונותיו, שיהיה להם רק מטרה אחת, היינו לעשות נחת רוח ליוצרו, אז האדם נקרא בשם עומר.","וספירת העומר, המפורשים אמרו שהוא מלשון \"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר\". שפירושו הוא, שעל ידי זה שהאדם מקשר את עצמו להקדוש ברוך הוא, אז האדם זוכה שיתגלה עליו אור ה'. נמצא שהאדם, שעל ידי זה שהאדם שנעשה עומר, שקושר את כל הרצונות בקשר אחד, היינו למטרה אחת שהוא לשם שמים, אז מאיר העומר הזה. וזה סוד ספירת העומר, שהאדם מאיר באור ה'.","והיות שיהודי כלול מז' מדות, וצריכים לתקן אותם שיהיה לה', ויש כלל שכל מדה כלולה מחברתה, לכן יוצא לנו ז' פעמים ז', הרי הם מ\"ט ימים. לכן אנו סופרין מ\"ט יום עד קבלת התורה. כי העומר הוא משעורים. שהכוונה, שהוא בא משעורים, על ידי זה שהוא משער בליבא את גדלות ה', כמו שפירש הזהר הקדוש על פסוק \"נודע בשערים בעלה\", אומר הזהר הקדוש, \"כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבא\" [כל אחד ואחד לפי מה שמשער בליבו], באותו שיעור שורה עליו האור של הקדוש ברוך הוא על האדם. וזה נקרא בחינת אמונה. וכשהאדם זכה לאמונת ה' אז נקרא בחינת בהמה. וזה ענין שהעומר היה של שעורים, שהוא מאכל בהמה, שהכונה שעוד לא זכה לדעת התורה. מה שאם כן בשבועות, שזוכין לקבלת התורה, אז מקבלין את הדעת התורה, לכן מקריבים את מנחת חיטין שהוא מאכל אדם, שהוא בחינת מדבר. מה שאם כן מטרם שזכה לבחינת תורה שהוא בחינת מדבר, אז נקרא מנחת שעורים, שהוא מאכל בהמה. ואז נקרא מאלמים אלומים, שהוא בחינת אלם, שהוא רק בחינת חי ולא מדבר. שרק על ידי התורה זוכין לבחינת מדבר."],"source":"הרב\"ש. אגרת נ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0467","title":null,"paragraphs":["ימי ספירה, הן מורים על האחדות, כפי שכתוב בספרים הקדושים, ולכן מתו תלמידי ר' עקיבא בין פסח לעצרת, מפני שהימים אלו מורין על האחדות, והם לא נהגו כבוד זה לזה.","לכן בימי הספירה צריך האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה בחג השבועות."],"source":"מאור ושמש, פרשת אמור","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0468","title":null,"paragraphs":["מצינו שאמר רבי היזהרו בכבוד חבריכם, דהיינו שזה יודה לדברי זה. ותלמידי ר' עקיבא מתו, מפני שלא נהגו אחווה ביניהם, דהיינו שלא היו מודים זה לדברי זה, ולא היו מתקנים מידת הוד כראוי. וביום ל\"ג לספירה, שהוא הוד שבהוד, שאז נמתקו כל הגבורות בשרשן, והגבורות מודין להחסדים, נתקן זו המידה, לכן נהפך להם היום הזה ממוות לחיים. ור' שמעון בן יוחאי היה תמיד מזהיר להחברים שלו על האחדות והיה מעלה הגבורות לשרשן, ע\"י תשובה, והגבורות מודים להחסדים שיתגלו על כנסת ישראל. לכן אנו עושים ביום הילולא שלו, יום טוב, שיום ל\"ג בעומר, שהוא הוד שבהוד, נמתקו כל הגבורות בשרשן, ואנו מודים ומשבחים לאל ית', על זה שביום זה, הגבורות מודים להחסדים ומסכימים שיתגלו על הכנסת ישראל, וזהו הוד שבהוד."],"source":"מאור ושמש. רמזי ל\"ג בעומר","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0470","title":null,"paragraphs":["אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שומם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ולימדה להם, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה."],"source":"תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס\"ב, עמוד ב'","author":"תלמוד בבלי","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0471","title":null,"paragraphs":["והנה עד זמן האדרא, אע\"פ שהיה הקשר והברית ביניהם, אך בהיותו כמו ארעי, היה נקרא ברית של עמוד אחד, דהיינו של קשר א'. ועתה רצה רשב\"י לקשר הקשר הב' ויהיה קשר אמיץ וחזק, והתיקון היוצא מהם יהיה תיקון גדול. וכבר אלו העשרה חברים באמת היו מקושרים מצד שרשם, בסוד עשרה חסדים דאו\"א, כמפורש בדברי רבינו הקדוש האר\"י ז\"ל. ורשב\"י היה בסוד היסוד עצמו המחברם. ועכשיו בתיקון זה של האדרא, נתאמץ הברית בב' קשרים, ומשם והלאה אין שטן ואין פגע רע."],"source":"הרמח\"ל. אדיר במרום ח\"א","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0472","title":null,"paragraphs":["והיה רבי שמעון בר יוחאי מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו. כמו שנעשית המשנה על ידי התנאים, ורבנו הקדוש חיבר סברת כולם ועשה מהם ספר המשנה. כך רצה רבי שמעון בר יוחאי, שיחובר ספר כלול ממאמרי כל בני ישיבתו, ויהיה הספר מחובר על התורה. כי החיבורים מדברים על עניינים פרטיים, אך הזוהר הנעשה על התורה, זה נקרא הפתח הגדול של כללות התורה."],"source":"הרמח\"ל. אדיר במרום. כ\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0473","title":null,"paragraphs":["הדביקות השלימה וההשגה השלימה, מתחלקת לקכ\"ה מדריגות כוללות. ולפי זה, מטרם ימות המשיח, אי אפשר לזכות בכל קכ\"ה המדריגות. ויש ב' הפרשים, מכל הדורות לדורו של המשיח:","א. שרק בדורו של המשיח, אפשר להשיג כל קכ\"ה המדריגות, ולא בשאר הדורות.","ב. שבכל הדורות, בני עליה, שזכו להשגה ולדביקות, מועטים הם, כמ\"ש חז\"ל על הכתוב: \"אדם אחד מאלף מצאתי\", ש\"אלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה\", דהיינו לדביקות ולהשגה. אבל בדורו של משיח, יכול כל אחד ואחד, לזכות לדביקות ולהשגה, כמו שאמרו: \"ומלאה הארץ דעה את ה'\", \"ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם\".","חוץ מרשב\"י ודורו, דהיינו בעלי הזוהר, זכו לכל קכ\"ה המדריגות בשלימות, אעפ\"י שהיו לפני ימות המשיח. שעליו ועל תלמידיו ז\"ל, נאמר: \"חכם עדיף מנביא\". וע\"כ, נמצא הרבה פעמים בזהר, שלא יהיה כדור הזה של רשב\"י, עד דורו של מלך המשיח. ולפיכך עשה חבורו הגדול, רושם חזק כל כך בעולם. כי סודות התורה שבו, תופסים קומת כל קכ\"ה המדריגות."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0474","title":null,"paragraphs":["אמרו בזוהר, שספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, דהיינו בימות המשיח. כי אמרנו, שאם מדריגות המעיינים, אינן בכל השיעור של מדריגת, המחבר לא יבינו רמזיו, משום שאין לשניהם השגה משותפת. וכיון, שמדריגת בעלי הזוהר, היא בכל הגובה של קכ\"ה מדריגות, אי אפשר להשיגם, מטרם ימות המשיח. נמצא, שבדורות שלפני ימות המשיח, אין השגה משותפת עם בעלי הזוהר. וע\"כ, לא היה יכול הזוהר להתגלות בדורות, שקדמו לדורו של המשיח. ומכאן הוכחה ברורה, שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח. כי עינינו הרואות, שכל הביאורים על ספר הזהר, שקדמו לנו, לא ביארו אפילו עשרה אחוזים, מהמקומות הקשים בזהר. וגם באותו המקצת, שכן ביארו, סתומים דבריהם, כמעט כדברי הזהר עצמו. ובדורנו זה, זכינו לפירוש \"הסולם\", שהוא ביאור מלא על כל דברי הזהר. ומלבד זה, שאינו מניח דבר סתום בכל הזהר, בלי לפרשו, אף גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם. ומתוך, שנגלה הזהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה, שאנחנו נמצאים כבר בימות המשיח, בתחילתו של אותו הדור, שעליו נאמר: \"ומלאה הארץ דעה את ה'\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0475","title":null,"paragraphs":["כתוב בזוהר דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז\"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה, והגם ששלימות הדעת מקוה לנו, בביאת משיח צדקינו, אמנם כתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו' ואומר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, וע\"כ להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","אירופה בפרשת דרכים","דאגת נשים לאיחוד העם","הכנה לערב איחוד ארצי","הנה מצאנו אוצר","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","יום הזכרון ויום העצמאות","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","ישראל אחראית לתיקון העולם","ל\"ג בעומר","נשים לחיבור העם","תפילה"]},{"id":"he-0476","title":null,"paragraphs":["בכתוב, ויאמר אלקים, נעשה אדם, יש סוד, שאינו נגלה אלא ליראיו. פתח אותו זקן הזקנים ואמר, שמעון שמעון, מי הוא שאמר, נעשה אדם, וכתוב בו, ויאמר אלקים, מי הוא כאן השם אלקים הזה? וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון, ולא רבי שמעון, אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב\"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. הרי עתה השעה לפתוח בסוד הזה, כי כאן יש סוד, שלא ניתנה רשות לגלות אותו, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות.","כי נודע, שהסודות שנגלו לחכמי הזוהר, היו ע\"י השגות האורות של המדרגות העליונות, בדרך השראה. ויש בהם פנים ואחוריים, שפירושם העלם וגילוי. ולפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.","כמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.","לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב\"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו. ואמר, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות הסוד הגבוה הזה.\""],"source":"\"נעשה אדם\", בראשית-א","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר","עליות וירידות"]},{"id":"he-0477","title":null,"paragraphs":["בכה רבי שמעון ואמר, אף אני יראתי מהקב\"ה, ממה ששמעתי. נשא ידיו על ראשו, ואמר, והרי רב המנונא סבא אור התורה, אתם זכיתם לראותו פב\"פ, ואני לא זכיתי בו. נפל על פניו, וראה אותו עוקר הרים, ומדליק נרות בהיכל המלך המשיח.","אמר לו רב המנונא סבא, רבי, בעולם ההוא תהיו שכנים לראשי הישיבות לפני הקב\"ה. מיום ההוא והלאה, היה קורא לרבי אלעזר בנו ולרבי אבא, פְּנִיאֵל. כמ\"ש, כי ראיתי אלקים פנים אל פנים.","שיבח את עצמו, שגם הוא משמש באותה היראה של חבקוק הנביא, ממה ששמע מהזמן שעבר, שבכתוב, שמעתי שמעך יראתי.","בהיכל המלך המשיח כבר מוכנים ומזומנים כל התיקונים, הצריכים להתגלות בגמה\"ת עם ביאת המלך המשיח, אף פרט קטן לא ייחסר. ואלו הנשמות, שבהיכל המלך המשיח, הן כל אלה, שכבר זכו לגמה\"ת משורש נשמתם עצמם.","ולכן אמר, שראה אותו עוקר הרים, ומדליק נרות בהיכל המלך המשיח. כי רב המנונא סבא הוא בעל התיקונים הללו שבהיכל המשיח, שהוא עוקר הרים דס\"א, שנדמה לצדיקים כהר גבוה. והוא מדליק נרות, מתקן את המסך החדש מבחינת הס\"ג, להעלאת מ\"ן בגמה\"ת. כי המ\"ן נקרא מאורי האש, והוא כמ\"ש, נר ה' נשמת אדם. כי אור השמש מורה על ירידת המ\"ד, דוגמת אור השמש היורד אלינו מלמעלה למטה. ומאורי אש הוא או\"ח, העולה מלמטה למעלה, כמו שלהבת העולה מהנר. וזה שני התיקונים:","א. להעביר הס\"א,","ב. להעלות ולהדליק הנרות בהיכל המלך המשיח.","והם בידיו של רב המנונא סבא. ואלו צדיקים גמורים, הצריכים לאלו שני התיקונים, זוכים בהם ע\"י גילוי נשמת רב המנונא סבא. ובישר לו, כי גם הוא ותלמידיו, רבי אלעזר ורבי אבא, יזכו לאחר פטירתם לשמש בהיכל המלך המשיח, ויהיו שכנים לו שם. ויהיו שם ראשי ישיבות לפני הקב\"ה.\""],"source":"\"מוליך החמורים\", הקסה\"ז","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0478","title":null,"paragraphs":["ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.","פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע\"כ יצא רבי פינחס בן יאיר לבקשו באיי הים."],"source":"ספר הזוהר","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0480","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון לחברים, עד מתי נשב בקיום של עמוד אחד, בעולם התוהו, שז\"ת היו בקו אחד, זה למעלה מזה. ורבי שמעון היה רוצה לגלות להם עניין המדרגות של עולם התיקון. שהם בג' עמודים, ג' קווים ימין שמאל אמצע.","כתוב, עת לעשות לה', הֵפֵרו תורתך. הימים מועטים ובעל החטאים, המקטרג, דוחק. הכרוז קורא בכל יום לתשובה. וקוצרי השדה מועטים, אותם שזכו בתבואת השדה העליון, המלכות, שהם השגות סודות התורה. ואפילו אותם שהשיגו, נמצאים בסוף הכרם, המלכות, ואינם משגיחים ואינם יודעים כראוי, לאיזה מקום הם הולכים."],"source":"ספר הזוהר","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0481","title":null,"paragraphs":["התאספו חברים אל מקום המושב, מלובשים במגִנים ובחרבות, ורמחים בידיכם, שהם יייחודים להשבית הקליפות. הזדרזו בתיקוניכם, שיזדרזו לעשות התיקונים של ג' קווים: חב\"ד, חג\"ת, נה\"י. בעצה, בחכמה, בתבונה, בדעת, במראֶה, בידיים שהם חג\"ת, וברגליים שהם נה\"י. הַמליכו עליכם את מי שברשותו חיים ומוות, לגזור דברי אמת, דברים שקדושים עליונים מקשיבים להם, ושמחים לשמוע ולדעת אותם. אידרא פירושו מושב, מושב הסנהדרין המזהירים העם."],"source":"ספר הזוהר","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0482","title":null,"paragraphs":["ישב רבי שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגַלה, אוי אם לא אגלה. שאם לא יגלה, יאבדו חידושי התורה. ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם, שתקו.","קם רבי אבא ואמר לו, אם טוב לפני אדוני לגלות, הרי כתוב, סוד ה' ליראיו. והרי חברים אלו יראי הקב\"ה הם, וכבר נכנסו באידרא של בית המשכן. ולמדנו שנכנסו באידרא רבא ויצאו, אבל לא כולם, כי ג' חברים נפטרו."],"source":"ספר הזוהר","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0483","title":null,"paragraphs":["נמנו החברים לפני רבי שמעון, ונמצא רבי אלעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי בר יעקב, ורבי יצחק, ורבי חזקיה בר רב, ורבי חייא, ורבי יוסי, ורבי ייסא. הידיים נתנו לרבי שמעון, והאצבעות זקפו למעלה. ונכנסו בשדה בין האילנות, וישבו.","קם רבי שמעון והתפלל תפילתו. ישב ביניהם ואמר, כל אחד ישים ידיו בחיקו. שמו ידיהם, כל אחד בחיקו, ולקח אותם רבי שמעון. פתח ואמר, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חָרָשׁ, ושׂם בסתר. וענו כולם אמן.","מיד אחר שנמנו החברים לפניו, קיימו מה שהזהיר אותם, הזדרזו בתיקוניכם, ועשו תכף ומיד את הייחוד של ג' קווים, להמשיך אותם אל המלכות. ועשו מעשה למטה, כדי לעורר דוגמתו למעלה. הידיים נתנו לרבי שמעון, כי רבי שמעון הוא הדעת, שורש קו האמצעי, וע\"כ נתנו לו ידיהם, ימין ושמאל, והתייחדו ונכללו ימינם ושמאלם זה בזה, ע\"י רבי שמעון, קו האמצעי. וע\"י זה התעורר למעלה הייחוד של ג' קווים.","ואז האצבעות, הרומזות על הארת החכמה שבאצבעות, זקפו למעלה, שיאירו רק מלמטה למעלה. כי אחר שימין ושמאל נכללים יחד ע\"י קו האמצעי, אין החכמה שבשמאל מאירה אלא רק מלמטה למעלה. ואח\"ז היו צריכים להמשיך כל הארת ג' הקווים אל המלכות, ונכנסו בשדה בין האילנות, שדה תפוחים קדושים, המלכות. וישבו, להמשיך בה ו\"ק דחכמה.\""],"source":"\"האידרא רבא קדישא\", נשוא","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-0498","title":null,"paragraphs":["בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק.","באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, \"שתי נקודות\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["בבית שלנו מכסים הכול באהבה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-0511","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לשמוח בזה, על כל פנים יש לו חסרון על רוחניות, מה שאין כן שאר אנשים, אין להם בכלל שום ענין עם רוחניות.","וכשהאדם מחשיב את דבר זה, אף על פי שאין זה דבר חשוב אצלו, והאדם כן מחשיב זה, והוא משתדל לתת תודה לה' על זה, זה גורם לו שיקבל חשיבות על רוחניות, ומזה האדם יכול להיות בשמחה, וע\"י זה האדם יכול לזכות לדביקות, מטעם כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, \"כי ברוך מתדבק בברוך\", היינו זה שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא מרגיש, שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, אז \"ברוך מתדבק בברוך\", וע\"י השלימות הזו האדם יכול לבוא לדביקות אמיתי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הודיה","השמחה שבהתאספות","התנאים לחיבור בקבוצה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","מתעוררים להזמנת הבורא","שמחה בדרך"]},{"id":"he-0524","title":null,"paragraphs":["\"ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום\", היינו כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, אז \"חיים כולכם\", כשהם באחדות אחד, אז נאה לאחד לדבק באחד ושורה עליהם ה' אחד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-0525","title":"ענין ההשגה הרוחנית","paragraphs":["ויהי רצון שנזכה לקבל אורו יתברך, וללכת בדרכי השם ית', ולעבדו שלא על מנת לקבל פרס, אלא להשפיע נחת רוח להשם ית', ולאקמא שכינתא מעפרא [ולהקים שכינה מעפר], ולזכות לדביקות ה', ולבחינת גילוי אלקותו ית' לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ג'. \"ענין ההשגה הרוחנית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא","לעורר את העשירייה לבורא","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-0533","title":null,"paragraphs":["אלה דברי הברית אשר קבלו עליהם החברים אשר באו על החתום, לקיים עליהם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כולם, כי נעשו כולם להיות כאיש אחד, לעבוד את העבודה הזאת עבודת ה', להיחשב אחד מהם ככולם לכל העבודה הזאת. וזה אשר קבלו עליהם שיהיה הלימוד הזה לא ע\"מ לקבל פרס בשום צד של ציפוי שכר או לשום צד מחשבה ופניה אחרת חלילה, כי אם רק לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל עם ה', לעשות נחת רוח ליוצרם, ולא יהיה להם שכר מזה, כי אם לזכות לעשות עוד תיקונים כאלה, וכאלה ליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולתיקון כל ישראל. שלא יחשב הלימוד הזה לשום אחד מהחברים לתיקון פרטי, אפילו לכפרת עוונות, רק תהיה בו הכוונה שלימה לגמרי לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל."],"source":"תקנות חברי קבוצת רמח\"ל","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["חוק הערבות","כריתת ברית בעשירייה"]},{"id":"he-0535","title":null,"paragraphs":["מקודם תחילת הכול כשמתאספים, צריכים לסדר שיבחו של החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואחר כך יתפלל. היינו, שכל אחד צריך לעשות ביקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן כוחות עבור החברה. ואז, כשרואים, שאין להם כוח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז יש מקום לתפילה, שהקב\"ה יעזור לו, שייתן לו כוח ורצון לעסוק באהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק ב', \"סדר ישיבת החברה\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0536","title":null,"paragraphs":["בית התפילה נקרא בית הכנסת על ששם מתכנסים כל הנפשות על ידי התפילה שמתפללין שם. כי התפילה הוא בחינת נפש. ועל כן עיקר התפילה בבית הכנסת ובציבור. כי עיקר עליית הנפש ושלימותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. ועל כן התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. ועל כן צריך לקבל עליו, קודם התפילה, מצוות עשה \"ואהבת לרעך כמוך\", שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם על ידי השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. ועל כן עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה תפילה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלימות התפילה."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0539","title":null,"paragraphs":["נבין מה חשיבותה של תפילת רבים, כמו שכתוב \"בתוך עמי אנוכי יושבת\", שהזוהר הקדוש אומר \"ועל כן אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב\"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד\". והפירוש הוא, שאם האדם מבקש מה', שייתן לו כלים דהשפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"מה הוא רחום אף אתה רחום\", אז האדם צריך להתפלל עבור הכלל כולו, כי אז ניכר שכוונתו היא, שהקב\"ה ייתן לו כלים דהשפעה טהורה, כי רחמי הקב\"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. כידוע, \"משמיא פלגא לא יהבין\", שפירושו, שמשמיים שנותנים שפע למטה הוא בשביל הכלל כולו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה בעשירייה","תפילת רבים"]},{"id":"he-0542","title":null,"paragraphs":["תפלה של רבים עולה לפני הקב\"ה, והקב\"ה מתעטר באותה התפלה, משום שהיא עולה בכמה אופנים. כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים, ונכללת מכמה צדדים, דהיינו מצד ימין, ומצד שמאל ומאמצע. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי עולמים, דהיינו יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הצבור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0543","title":"התפילה שאנו מתפללים","paragraphs":["התפילה, שאנו מתפללים, היא תיקון השכינה הקדושה, להמשיך לה שפע, למלאה מכל חסרונותיה. כי על כן, כל הבקשות הן בלשון רבים. כמו, וחוננו מאיתך דעה, הֲשִׁיבֵנו אבינו לתורתך.","כי התפילה היא בעד כלל ישראל, שכל שיש בשכינה הקדושה, יש בכלל ישראל. והחסר בה, חסר בכלל ישראל. ונמצא, כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה, כי היינו הך. ונמצא, שקודם התפילה, אנו צריכים להסתכל בחסרונות שבשכינה, כדי שנדע, מה שצריך לתקן בה ולמלאה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"הקדמת ספר הזוהר\". מאמר \"תורה ותפילה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","התכללות","חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה","תפילה","תפילה בעשירייה","תפילת רבים"]},{"id":"he-0544","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בא לטהר, היינו שהוא רוצה, שהקב\"ה יקרב אותו אליו, ושיתן לו כלי דהשפעה, שע\"י זה יזכה לדביקות, נמצא, שכל מה שהוא שהשפע עליון יתגלה, הוא בעמ\"נ להשפיע, היינו שהוא רוצה, שיתנו לו כוחות מלמעלה, שתהיה לו היכולת להיות תמיד בקדושה, שהיא בחינת דביקות. אז מהתפלה שלו נעשה עטרה, כתר המלך, משום שניכרת אז חשיבות המלך. וזה פירוש מה שאומר הזה\"ק, שהתפלה \"נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי עולמים\", דהיינו יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הצבור. היות שע\"י התפלה מושפע השפע העליון להתחתונים, שאז מגולה הטוב והעונג. נקרא זה עטרה כתר המלך, חשיבות המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0546","title":null,"paragraphs":["בערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות \"ואהבת לרעך כמוך\" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"הערבות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-0547","title":null,"paragraphs":["הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: \"למה אתה קודר?\" אמר לו: \"מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך\"? אמר לו: \"שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!\"."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"הערבות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה","ערבות"]},{"id":"he-0549","title":null,"paragraphs":["דווקא ע\"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע\"י זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["אהבת חברים","בונים את דמות הבורא בעשירייה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-0554","title":null,"paragraphs":["כלך יפה רעיתי. כל הנשמה תהלל יה. כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות, ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, ואז, \"כלך יפה רעיתי\" ואין נשאר שום מום, כי בכח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן."],"source":"רמח\"ל. דרושי כ\"ד קישוטי כלה","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["לרוץ אחר השכינה","מתחברים לנשמה אחת","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-0556","title":null,"paragraphs":["כשאדם נכנס בעבודת ה', אזי הדרך שמראין לו התרחקות. ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת ה', ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי ליפול בדעתו, חס ושלום, כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות ה', ועדיין הוא רחוק מאוד, ולא התחיל כלל ליכנס לשערי הקדשה. כי רואה עצמו שהוא מלא עדיין עבייות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים, וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת ה' איזה דבר שבקדושה, אין מניחין אותו. ונדמה לו כאילו אין השי\"ת מסתכל עליו כלל, ואין רוצה כלל בעבודתו, מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל פעם ומתחנן ומתנפל לפניו יתברך שיעזרהו בעבודתו, ואף על פי כן עדיין הוא רחוק מאוד מאוד. ע\"כ נדמה לו כאילו אין השי\"ת מסתכל עליו כלל ואין פונה אליו כלל, כי הוא יתברך אין רוצה בו כלל. הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. וכל הנ\"ל עבר על כל הצדיקים."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא בתרא, סימן מ\"ח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["התרחקות לשם התקרבות","מה מפריע לנו להתחבר באמת"]},{"id":"he-0559","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לצייר לעצמו, כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב.","כמו כן הכאב שהאדם מרגיש מזה שהוא מרוחק מה'. והיות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה היא כללות נשמת ישראל. ולכן, אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי בערך הרגשת הכאב הכללי. זאת אומרת, שיש צער השכינה בזה שהאברים מורחקים ממנה, ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה.","(ויש לומר שזהו מאמר חז\"ל, בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת, קלני מראשי). ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מה מפריע לנו להתחבר באמת"]},{"id":"he-0561","title":null,"paragraphs":["ורק הגבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו.","וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\". אות קל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התנאים לחיבור בקבוצה","ללכת בהתגברות","מה מפריע לנו להתחבר באמת"]},{"id":"he-0562","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים להאמין, שכל מה שהבורא נותן לנו, הוא לטובתינו. הגם שאנו צריכים להתפלל על כל צרה שלא תבוא, שהבורא יסיר ממנו את הצרות האלו. אבל אנו צריכים לדעת, שתפלה לחוד, ועניית התפלה לחוד. זאת אומרת, אם אנו עשינו את מה שעלינו לעשות, אז הבורא עושה מה שהוא טוב בשבילנו, [...]. ועל זה נאמר \"וה' הטוב בעיניו יעשה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מה מפריע לנו להתחבר באמת","תפילה שלמה"]},{"id":"he-0563","title":null,"paragraphs":["\"אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה\". ויש לשאול הלא מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ואם כן זהו ההיפך מהמטרה. ואפשר לפרש, הלא ידוע שכל ענף רוצה להדמות לשורשו, כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר, כי כל העולם אוהבים את המנוחה. אלא זה דומה לאדם שאוחז מקל ביד ומכה את כולם כדי שיעבדו. לכן מוכרח כל אחד ואחד לוותר על המנוחה שלו, בכדי שינצל מן היסורים שמכים בו במקל.","והמקל זה היסורים, שאדם מרגיש שחסר לו משהו. לכן כשיש לאדם חסרון, שאין לו מה לאכול, הוא מוכרח להתיגע, בכדי להשקיט לו היסורים של רעב וכדומה. וכל מה שהחסרון ביותר, הוא מוכרח לתת יותר יגיעה, עד שמוכרח להשיג את הדבר שאליו הוא משתוקק.","לכן אם הקדוש ברוך הוא נותן לו יסורים בזה שאין לו שום רוחניות, אז היסורים מחייבים את האדם לתת יגיעה רבה, עד שמוכרח להשיג את הרוחניות, שמרגיש שחסרה לו."],"source":"הרב\"ש. 337. \"אשרי הגבר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","ללכת בהתגברות","מה מפריע לנו להתחבר באמת"]},{"id":"he-0564","title":null,"paragraphs":["\"אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם\". הנה בזהר הק' שואל: \"כיון שכבר אמר תלכו ותשמרו, למה עוד ועשיתם. ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה, אמר הקב\"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש 'ועשיתם אותם' - כאילו אתם עשיתם אותי\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-0565","title":null,"paragraphs":["מפרש בזהר הקדוש בחוקותי, \"ועשיתם אותם, אל תקרי אותם אלא אתם\", כאילו אתם עשיתם אותם, ומפרש בהסולם, בזה שהתחתונים צריכים, שה' יתברך ימלא אותם, אז התחתון משיג את המשפיע, בזה שהוא מקבל שפע מהעליון. מה שאין כן אם אין המקבל מקבל שום דבר מהמשפיע, מאין הוא יודע שיש משפיע, שזה נקרא \"ממעשיך הכרנוך\"."],"source":"הרב\"ש. 588 . \"מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-0566","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אלא מי שעושה מצות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה. אמר הקב\"ה כאילו עשאני. והעמידוהו. ועל כן ועשיתם אותם לחוק ומשפט, שהם ז\"א ומלכות\". היינו כנ\"ל, שעל ידי זה שעושה מצות התורה והולך בדרכיו, האדם גורם בשורש נשמתו, שהיא המלכות, למעלה, שתהיה בעל מנת להשפיע כדוגמת ז\"א, שזה נקרא \"יחוד\". נמצא, שהפירוש של \"ועשיתם אותם\", הכוונה היא לעשות את היחוד הזה של ז\"א ומלכות, הנקרא \"חוק ומשפט\". וגם כן נקרא זה \"יחוד קוב\"ה ושכינתיה\". וזוהי העשיה שהנבראים צריכים לעשות.","נמצא, שהפירוש הוא, היות שהם ב' שמות, לכן הנבראים צריכים לעשות את היחוד, שיהיה אחד. ובזמן שכל הנבראים יגיעו לשלימותם, היינו שכולם יתקנו כל אחד בבחינת שורש נשמתו, אז יקוים \"ביום ההוא יהיה הוי\"ה אחד ושמו אחד\". וזוהי העשיה מה שכתוב \"ועשיתם אותם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו שחוק ומשפט הוא השם של הקב\"ה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-0567","title":null,"paragraphs":["עיקר לימוד התורה וקיום המצוות הוא בכדי להמשיך את גילוי אור פניו למטה. וזה בבחינת \"המאור שבה מחזירו למוטב\", שזה מתגלה על ידי הבחירה ושעוסקים לשמה. ואז מתקיים כמו שאמר רבי מאיר: \"הלומד תורה לשמה מגלין לו רזי תורה\" וכו', שזה נקרא שמלכותו ית' מתגלה למטה. וזה ענין \"ועשיתם אותם - כאילו אתם עושים אותי\"."],"source":"הרב\"ש. איגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-0568","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ועשיתם אותם\". משום שבמעשה מתחילים ובמעשה גומרים. אלא שיש הבחן באמצע. כלומר, מטרם שזכה לבחינת כלים דהשפעה, או לאחר שזכה לכלים דהשפעה. זאת אומרת, ע\"י המעשים הוא זוכה לכלים, ואח\"כ ע\"י המעשים הוא זוכה להאור. וזה נקרא \"למען תשכילו את כל אשר תעשון\". היינו שאח\"כ הוא זוכה לבחינת \"השכל וידוע אותי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 47 \"מהו שהימין והשמאל הם בסתירה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-0579","title":null,"paragraphs":["יכולים להשיג על ידי דיבוק חברים, תכונות חדשות, שעל ידן יהיו מוכשרים להגיע לידי דביקות ה'. וכל זה ניתן להיאמר, בזמן שהוא רואה מעלות בהחברים, אז שייך לומר, שילמד ממעשיהם. אבל בו בזמן שהוא רואה, שהוא יותר מוכשר מהם, אם כן כבר אין מה שיוכל לקבל מהחברים.","ולכן אמרו, בזמן שהיצר הרע בה ומראה לו את שיפלות החברים, הוא צריך ללכת למעלה מהדעת. אבל בטח שיותר טוב ויותר הצלחה הייתה, אם הוא היה יכול לראות בתוך הדעת, שהחברים עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו. וזה יכולים להבין את התפילה, שסדר לנו רבי אלימלך זצ\"ל, וזה לשונו \"תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים לחיבור בקבוצה","למצוא טוב בחבר","מרכז העשירייה","נדבקים בחברים","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות"]},{"id":"he-0584","title":null,"paragraphs":["מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בליבו, להחברים, מטעם כי בזה הגילוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועוז, מטעם שכוח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.","נמצא לפי זה, במקום שיש לו כוח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2. \"בעניין אהבת חברים\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0586","title":null,"paragraphs":["\"קהילה קדישא\". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואחר כך ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא \"מניין\" או \"עדה\". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר \"קדושה\" בתפילה. ועל זה אמרו בזוהר הקדוש \"כל בי עשרה, שכינתא שריא\". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5, \"מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0589","title":null,"paragraphs":["וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב\"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם. כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב\"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. ועל כן כתוב, מחיתת רזון. ולא מחיתת מלך, כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.","ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים המחנות העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב\"ה. כי כל תיקוני מלך הם בעשרה. ועל כן די בעשרה."],"source":"זוהר לעם. פרשת תרומה, מאמר \"ברוב עַם הַדְרַת מלך\"","author":"זוהר לעם","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0590","title":null,"paragraphs":["ר' חלפתא בן דוסא אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (תהילים פ\"ב), אלוהים ניצב בעדת אל."],"source":"פרקי אבות ג', ו'","author":"משנה","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0591","title":null,"paragraphs":["חכמי המשנה אמרו במשנתם \"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם\" כי \"זה כל האדם\" ואף גם זאת הייתה כל ירידתו בעולם הזה לצורך עלייה זו, אשר אין עלייה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו, תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל כמו שכתוב \"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל\" על ידי עסק התורה והמצוות בעשרה דווקא ועל זה נאמר בקירבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה כי ההשראה היא הארה עצומה מאור ה', המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עלייה מלמעלה כמו שאמרו חז\"ל \"כל בי עשרה שכינתא שריא\" כלומר מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצוות ברבים דווקא."],"source":"רבי שניאור זלמן מלאדי, \"התניא\"","author":"רבי שניאור זלמן מלאדי","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0593","title":null,"paragraphs":["ויבחר משה אנשי-חיל מכל-ישראל, וייתן אתם ראשים על-העם-שרי אלפים שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרת. ושפטו את-העם, בכל-עת: את-הדבר הקשה יביאון אל-משה, וכל-הדבר הקטן ישפוטו הם. וישלח משה, את-חתנו; וילך לו, אל-ארצו."],"source":"שמות י\"ח, כ\"ה-כ\"ז","author":"תורה","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0594","title":null,"paragraphs":["הנה היו בישראל שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים שרי עשרות, ואותן שהיו מן שרי עשרות היו תחת יד כל אחד עשרה מישראל, והוא ראש ומשפיע עליהם מחכמתו, והוא בעצמו היה מוכנע ומושפל תחת שר חמישים, ומקבל חכמתו בתוך החמישים שהשר חמישים עליהם. וכן שר החמישים היה מוכנע ומושפל ומקבל מן השר של מאה אשר עליו, וכן השר של מאה היה מקבל מן השר של אלף, ושרי אלפים מנשיא השבט. והכלל כל המגביה עצמו הקב\"ה משפילו, וכל המשפיל עצמו הקב\"ה מגביהו."],"source":"רבי אברהם חיים מזלוטשוב, \"אורח לחיים\"","author":"רבי אברהם חיים מזלוטשוב","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0595","title":null,"paragraphs":["בכל מקום שמתקבצין מניין עשרה להתפלל נמשך עליהם הארה מעשרה בחינות. שהם בחינת עולם התיקון, שעל ידי זה מתקנים כל הכתות רעות (שבישראל). שזהו עיקר בחינת תיקון ועליית העולמות והמידות."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-0602","title":null,"paragraphs":["לכן אין עצה אחרת, אלא שיקבעו לעצמם חברה, כדי שתהיה להם מסגרת. שזה ענין של קהילה נפרדת, שאין היא מתערבת באנשים אחרים, שיש להם דיעות אחרות מבחברה זו. ובכל פעם הם צריכים לעורר את עצמם, את ענין מטרת החברה, בכדי שלא יהיו נמשכים אחרי הרבים. כי כן הוא הטבע, שנמשכים אחרי הרוב."],"source":"הרב\"ש, מאמר 12, \"עניין חשיבות החברה\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעורר את העשירייה לבורא"]},{"id":"he-0604","title":null,"paragraphs":["צריכים תמיד לעורר את הדבר הנשכח מהלב. והיא הדבר הנחוץ לתקן את הלב, שהיא אהבת חברים, שתכליתו הוא להגיע לידי אהבת הזולת. שדבר זה לא נעים להלב, המכונה \"אהבה עצמית\". לכן כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בעניין זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחריות","איש את רעהו יעזורו","הכנה לפתיחת הלב בכנס","העבודה בעשירייה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","לעורר את העשירייה לבורא","כאיש אחד בלב אחד","הכנה לכנס"]},{"id":"he-0605","title":"יראה מקרירות האהבה","paragraphs":["אייעצך, לעורר בקירבך יראה מקרירות אהבה שבינינו, והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף גם זה לגריעותא (לפגם) תחשב: בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בליבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבוא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות.","וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שווה בשווה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה דהשתא (של עכשיו), יהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך."],"source":"בעל הסולם, אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","אחד ולתמיד","אין חכם כבעל הניסיון","איש את רעהו יעזורו","בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח","דביקות","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","התקפה על החיבור","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור בעשירייה","ט\"ו באב: יום האהבה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","יחד באהבה","כאיש אחד בלב אחד","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","לעורר את העשירייה לבורא","לקבל ולתת מתנה","לתת מתנה לבורא","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עולים למדרגה חדשה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-0608","title":null,"paragraphs":["המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. פירוש, כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע ובעל כורחו הוא נענה תחילה. ובזה יובן הפסוק \"המברך מתברך\", כי המברך נעשה צינור ההשפעה, וע״כ הוא מתברך.\""],"source":"מנדל מקוסוב. אהבת שלום","author":"ר' מנחם מנדל מקוסוב","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","נחת רוח","לעורר את העשירייה לבורא","ממיסים את הלבבות ללב אחד","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0610","title":null,"paragraphs":["לפעמים כשבא לאדם איזה רצון והתעוררות לעבודת ה', והוא חושב שזה באה לו במקרה. גם זה הוא צריך לדעת, שהיה לו לפני זה עבודה בבחינת \"עשיה שקדמה לשמיעה\". והתפלל, שיעזרו לו מן השמים, שיוכל לעשות איזה מעשה בכוונה. וזה נקרא בחינת \"עליית מ\"ן\".","אבל האדם כבר שכח מזה, ולא החשיב את העשיה זו, מטעם שלא קבל עניית התפילה תיכף על מקומו, שיוכל לומר \"כי אתה שומע תפילת כל פה\". ומכל מקום הוא צריך להאמין, שסדר מלמעלה הוא, שעניית התפילה יכול לבוא אחר כמה ימים וחודשים מעת שהתפלל. ואל יחשוב האדם, שזהו במקרה קבל את ההתעוררות הזה עכשיו."],"source":"בעל הסולם, \"שמעתי\", מאמר נ', \"שני מצבים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה שלמה"]},{"id":"he-0611","title":null,"paragraphs":["החסרון אמיתי, שעל האדם להתפלל לה', צריך להיות על הכלי. וזה הולך לפי הכלל \"אין אור בלי כלי\". וכשהוא מתפלל על חסרון אמיתי מה שחסר לו, אז באה עניית התפלה, היינו שהקב\"ה נותן לו כלי חדש. וזהו כמו שכתוב \"והסירותי לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"החסרון העקרי שעליו להתפלל, מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה שלמה"]},{"id":"he-0612","title":null,"paragraphs":["עניית התפלה היא בזמן שהאדם נמצא בבחינת שמחה, שהוא שמח בחלקו, ואין לו שום צורך לקבל מדרגה יותר גדולה. אלא באיזה מצב שהוא נמצא, הוא שבע רצון ומרגיש ל\"ברוך ה'\". אז הזמן ש\"ברוך מתדבק בברוך\". ואז הזמן שיכול לזכות לדביקות, מטעם שכלים לזה כבר יש לו מבחינת השמאל.","ואז, כשהוא יכול לומר, שהוא שמח בחלקו, הגם שיש לו חסרון, עד כדי כך שהוא מרגיש חסרון וכאב, בזה שהוא מרוחק מה'. וזה נקרא \"שמח בחלקו\". והיות שרק באופן שיש לו חסרון, אז שייך לומר \"שמח בחלקו\". מה שאין כן כשאין לו חסרון, אין זה נקרא \"שמח בחלקו\", כי \"שמח בחלקו\", פירושו שהוא מסתפק במועט. ואם אין לו חסרון, הרי הוא לא נקרא \"מסתפק במועט\", היות שאין לו צורך ליותר ממה שיש לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהו שהאדם שב בתשובה צריך להיות בשמחה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה שלמה"]},{"id":"he-0614","title":null,"paragraphs":["באהבת חברים צריכים להתנהג כן. שלאחר שעשה בקורת על עצמו, ועשה את העצה הידועה, שהתפלל, יחשוב עכשיו, כאילו תפלתו נתקבלה, וישבו בשמחה עם החברים, כאילו שכל החברים הם גוף אחד. וכמו שהגוף רצה, שכל האברים יהנו, כמו כן הוא רוצה, שכל החברים יהנו עכשיו.","לכן אחרי כל החשבונות, בא הזמן של שמחה של אהבת חברים. ואז כל אחד צריך להרגיש את עצמו, שהוא מאושר, כאילו עשה עכשיו עסק טוב, שעל ידי העסק הזה ירויח הרבה כסף. ומדרך העולם הוא, שנותן אז משקה להחברים.","כמו כן כאן, כל אחד צריך, שחברו ישתה משקה ויאכל עוגות, וכדומה, מטעם שעכשיו הוא מאושר, אז הוא רוצה, שגם החברים ירגישו את עצמם בטוב. לכן צריך להיות, בזמן שהאסיפה מתפזרת, צריך להיות מתוך שמחה והתרוממות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק 2, \"סדר ישיבת החברה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו","תפילה שלמה"]},{"id":"he-0615","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אַיִן. כי אז ראוי לתפילה שלמה לעזרתו יתברך. שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפילתו שלימה. כי היצר הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחויב קודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי\"ת. ועל ז\"א: \"רם ה' ושפל יראה\" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא הַשָּׁפֵל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבניין גופו, ואז תפילתו שלימה, ונענה מידו הרחבה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה שלמה"]},{"id":"he-0618","title":null,"paragraphs":["אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0619","title":null,"paragraphs":["בזוהר הקדוש, דיברו מזה, ואמרו שהזוכה בתשובה, השכינה הקדושה מתגלית אליו, כמו אם רכת לב, שלא ראתה את בנה ימים רבים, ועשו פעולות גדולות ומרובות, לראות זה את זו, ומחמת זה באו שניהם בסכנות עצומות וכו', ולסוף הגיע להם זה החופש המקווה בכיליון עיניים, וזכו לראות זה את זה אשר אז האם נופלת עליו ומנשקו ומנחמו ומדברת על ליבו, כל היום וכל הלילה, ומספרת לו הגעגועין והסכנות בדרכים שעברו עליה עד היום, ואיך הייתה עימו מעודו, ולא זזה שכינה, אלא שסבלה עימו בכל המקומות, אלא שלא יכל לראות את זה.","וזה לשון הזוהר: שאומרת לו, כאן לנו, כאן נפלו עלינו ליסטים וניצלנו מהם. כאן מתחבאים היינו בבירא עמיקתא (בבור עמוק) וכו', ומי פתי לא יבין ריבוי האהבה והנועם והעונג המתפרץ ויוצא מסיפורי נחמה האלו."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0620","title":null,"paragraphs":["באמת הקב\"ה שומע תפילת כל פה, חוץ מאותו שמבקש ממנו דבר בזוי, או מזיק, שמחמת שטותו אינו מרגיש בין טוב לרע, והבורא כאב רחמן לא יאבה לו, ולא ישמע לו, אלא לאט לאט ילמדו חכמה ומוסר, עד שיודע להבחין בין טוב לרע, ואז ידע לבקש מבוראו דברים טובים ומעולים, ואז נענה באמת על כל מבוקשיו, איש מהם לא נעדר, כחפץ הטוב להיטיב."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם. \"קבלת התפילה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0621","title":null,"paragraphs":["ואין לך שום תפלה, מיום שנברא העולם עד סוף העולם, שתדמה לחברתה. ואין אדם דומה לחבירו, ויתקן זה מה שלא יתקן זה. […] ובכל יום ויום, ובכל תפלה ותפלה מתבררים בירורי נצוצות חדשות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-0622","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא התפילה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה הייתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שייתן לו את הכוח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.","כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. אלא הוא רוצה, שה' ייתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת."],"source":"הרב\"ש, מאמר 12, \"הנרות הללו קודש הם\", 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0624","title":null,"paragraphs":["יש לפרש מה שכתוב \"אין עומדין להתפלל, אלא מתוך כובד ראש\". כלומר חז\"ל מיעצים לנו, מה יש לאדם להתפלל. אומרים לנו \"אלא מתוך כובד ראש\". כלומר, כי האדם צריך לראות מטרם שהוא מתפלל, מה חסר לו, שעל החסרון הזה הוא מתפלל, שהקב\"ה ימלא חסרונו.","לכן כדאי מקודם שיבדוק עצמו, אם הוא יכול לקבל על עצמו ללכת באמונה למעלה מהדעת, הנקרא \"כובד ראש\". ורק אז ילך להתפלל, שהקב\"ה יתן לו קביעת האמונה בלבו. כי אם תהיה אמונה למעלה מהדעת, כבר יש לו הכל, שקטן מתבטל בפני גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0625","title":null,"paragraphs":["ענין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך הטבע ודעת. כי מה שהאדם מבין, הוא יכול לעשות, אם אין לו מדת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות. לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס.","וכל הנסים נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס."],"source":"הרב\"ש. 638. \"יצרו של אדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נס יציאת מצרים","אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0626","title":null,"paragraphs":["אנחנו צריכים להאמין ב\"כי אתה שומע תפלת כל פה\", כמו שאנו אומרים בתפלה, כי אתה שומע תפלת כל פה. אם כן הבורא צריך לשמוע בתפלה שלך גם כן. ועוד יותר מזה, אם הוא לא שומע תפלת כל פה, אם כן בשביל מה אתה צריך להתפלל.","אז, כשהאדם מגיע למצב כזה, אז הוא הזמן שהאדם יכול לומר, שהוא הולך למעלה מהדעת. היינו, הגם שהדעת הוא דבר חשוב, והוא רואה שהגוף מדבר עם דעת, אבל האדם צריך לומר, שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת. היינו, הגם שאנו רואים סתירות. למשל, שהרבה פעמים הוא התפלל, ולא קיבל שום תשובה על תפלתו. ואז, כשהוא מתגבר והולך למעלה מהדעת, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו, שהארץ לא הוציאה פירות מטרם שנברא האדם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0629","title":null,"paragraphs":["ענין אמונה למעלה מהדעת בעבודה, פירושה, שצריכים להאמין, אף על פי שהשכל לא רואה שהוא כך, ויש לו כמה הוכחות שאינו כך, כמו שהוא רוצה להאמין, זה נקרא, אמונה למעלה מהדעת. היינו, שהוא אומר, שהוא מאמין, כאילו היה רואה זה בתוך הדעת. זה נקרא \"אמונה למעלה מהדעת\" בעבודה.","כלומר, שזוהי עבודה גדולה, שהאדם יקבל על עצמו זה, הוא נגד הדעת. זאת אומרת, שאין הגוף מסכים לזה, מכל מקום הוא מקבל על עצמו, כאילו זה היה בתוך הדעת. ולאמונה כזאת צריכים עזרה מה'. לכן על האמונה בצורה כזו, האדם צריך להתפלל, שיתן לו כח, שיהיה דומה אליו, כאילו השיג זה בתוך הדעת. כלומר, אין להאדם להתפלל לה', שיתן לו להבין הכל בתוך הדעת. אלא שיתפלל לה', שיתן לו כח לקבל את האמונה למעלה מהדעת, כאילו שזה היה בתוך הדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","יחד בתפילה","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-0630","title":null,"paragraphs":["מי שמאמין בה' שהוא שומע תפילה, אף על פי שבכל יום שהוא מתפלל, ואינו רואה שה' שומע תפלתו, ומכל מקום הוא מאמין שה' שומע תפלה. מה שאין כן מי שכבר זוכה שכל מה שהוא מבקש, ה' ממלא את בקשתו, אזי הוא כבר לא צריך להאמין שה' הוא שומע תפלה, היות שהוא רואה בעין שה' נותן לו מה שהוא רוצה.","לכן המקום שצריך להאמין נקרא בחינת סוד. ומקום הגילוי נקרא בחינת יינה של תורה. והאדם צריך להתחזק בבחינת אמונה, גם במקום שהוא יכול לקבל בחינת גילוי, שה' הוא שומע תפלה."],"source":"הרב\"ש. 266. \"כל המתיישב ביינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0633","title":null,"paragraphs":["צריך להשתמש עם בחינת אמונה שיהיה לו בטחון, שהוא יכול להגיע להמטרה, ולא להתיאש באמצע עבודה ולברוח מהמערכה, אלא להאמין שה' יכול לעזור גם לאיש שפל ונבזה כמוהו, היינו שה' יקרבו אליו ולזכות לדביקות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב","להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-0634","title":null,"paragraphs":["אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו [הכאה אחר הכאה], בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו הכלים לקבל השפע הנאמן. ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת כי \"יד ה' לא תקצר\" ח\"ו."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","הכול מושג בכוח התפילה","הכנה לכנס","העיקר הוא התפילה","תפילה מעומק הלב","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו","מלבד תפילה אין מה לתת","ניצחוני בניי","תפילה","תפילה לשמה"]},{"id":"he-0635","title":null,"paragraphs":["כבר ידעת שהתפילה והבטחון, עולים בקנה אחד. וצריכים להאמין באמונה שלמה, שהשי\"ת שומע תפילת כל פה, וביחוד מה שנוגע לשכינה הק', ובאמונה זו קונים הבטחון, ואז תהיה תפילתו שלמה, בבטחון שיושע, ואז יזכה להיות בבטחון ובשמחה כל היום, כמו שכבר נושע."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-0637","title":null,"paragraphs":["בעת שמתחיל בעבודתו להגיע לידי מדרגת השפעה, אז הוא רואה, שהוא רחוק מאוד מזה. שאין לו רצון של מחשבה, דיבור, מעשה, שתהיה לו היכולת לכוון בעל מנת להשפיע. ולא יודע אז מה לעשות, שישיג כח ההשפעה. וכל פעם שמוסיף כוחות, הוא רואה, שכל ענין זה הוא ממנו והלאה. עד שבא לידי הכרה, שאין זה בגדר אנושי, שתהיה מציאות, שיוכל פעם להגיע לזה.","אז הוא בא לידי הכרה, שרק הקב\"ה הוא יכול לעזור לו. ורק אז הוא מבין, שהוא צריך לעסוק בתו\"מ, כדי לקבל שכר. והשכר שלו הוא, שבשביל זה הוא מתייגע, הוא שהקב\"ה יתן לו הכח של השפעה. ועל זה השכר הוא מקווה. כיון שהוא רוצה להגיע לדביקות השי\"ת, שהוא בחינת השתוות הצורה, שהוא בחינת השפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"ענין השפעה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-0640","title":null,"paragraphs":["מי שרגיל בעבודה, ורוצה לראות את האמת בכדי ללכת בו, וכל חשקו הוא לתקן את מעשיו, אז כפי ערך תשוקתו להאמת, כן ממש באותו שיעור מראים לו מן השמים את שיעורו האמיתי, איך שהוא מרוחק מענין עבודה דלשמה. ומזה מוכרח הוא להיות בשיפלות, כיון שהוא (רואה) את הרע שבקרבו יותר מכל בני דורו. כי כל העולם אין רואים את האמת, איך שמונחים תחת שליטת הרע, ובעבודה דלשם שמים עוד לא התחילו. והוא כן רואה איך שאין לו שום יכולת לעשות שום דבר לשם שמים, וממילא הוא מרגיש שהוא נפרד מהקדוש ברוך הוא.","ומרגיש בעצמו שהוא כמו מת, כיון שהוא נפרד מחיי החיים, וכיון שהוא מרגיש טעם מיתה ממילא הוא בתכלית השיפלות, כי אין לך שפל ממת. ואז הוא צועק \"טוב לי מותי מחיי\", כי לכל הפחות לא יפגום בתורה ומצוות, היינו להשתמש עם דברים קדושים לתועלת עצמו, כי אז הוא מרגיש שהוא משמש בשמות הקדושים לצורכי חול."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב","טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-0642","title":null,"paragraphs":["יהי רצון מלפניך, אלהינו ואלהי אבותינו, שומע קול שועת עתירה, ומאזין לקול תפלת עמו ישראל ברחמיו. שתכין לבנו ותכונן מחשבותינו ותשגר תפלתנו בפינו. ותקשיב אזנך לשמע בקול תפלת עבדיך המתחננים אליך בקול שועה ורוח נשברה."],"source":"נועם אלימלך. \"תפילה קודם תפילה\"","author":"נועם אלימלך","subjects":["תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0643","title":null,"paragraphs":["קודם התפילה, אנו צריכים להסתכל בחסרונות שבשכינה, כדי שנדע, מה שצריך לתקן בה ולמלאה. אמנם, כל הדורות של כלל ישראל, כלולים בשכינה הקדושה. ואלו התיקונים, שקיבלה מהדורות שקדמו לנו, אין אנו צריכים עוד לתקן בה, אלא שאנו צריכים להשלים עליהם. לתקן, מה שנשאר חסר בה, אחר תיקונם."],"source":"\"זוהר לעם\". \"הקדמת ספר הזוהר\". מאמר \"תורה ותפילה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0644","title":null,"paragraphs":["כשהאדם הולך להתפלל לה', שיעזור לו, הוא צריך מקודם לעשות הכנה, ולבדוק את עצמו, ולראות, מה שיש לו ומה שחסר לו. ואז הוא יכול לדעת על מה לבקש מה', שיעזור לו, וזה שכתוב \"ממעמקים קראתיך ה'\". שענין \"עומק\" פירושו, שהאדם נמצא בתחתית שאפשר להיות, כמו שנאמר \"בשאול תחתיות\", היינו שהחסרון שלו הוא למטה, שהוא מרגיש, שהוא נמצא למטה מכל אדם.","היינו, שהוא מרגיש, שהוא כל כך רחוק מקדושה, יותר משאר אנשים. כלומר שאין אף אחד, שירגיש את האמת, איך שאין להגוף שלו שייכות לקדושה. לכן אלו אנשים שלא רואים את האמת, איך שהם מרוחקים מהקדושה, ממילא הם יכולים להיות שבעי רצון מעבודתם בעבודת הקודש. מה שאין כן הוא סובל מהמצב, שבו הוא נמצא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו אישה מזרעת תחילה יולדת זכר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות הכנה לתפילה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0645","title":null,"paragraphs":["יש לנו לעבוד על נקודה אחת, דהיינו להחשיב את הרוחניות. וזה מתבטא בלתת תשומת לב \"למי אני פונה\", ו\"למי אני מדבר\", ו\"מצות של מי אני מקיים\", ו\"תורה של מי אני לומד\". היינו, לראות עצות, איך להחשיב את נותן התורה.","והיות האדם מצד עצמו, מטרם שזכה להשיג איזו הארה מלמעלה, אז הוא צריך לחפש אנשים, הדומים לו פחות או יותר, שגם הם מחפשים להגדיל את חשיבות. להיות מגע כל שהוא עם הבורא, באיזה אופן שתהיה, והיות שיש דעת רבים בזה, אז כל אחד יכול לקבל סיוע מחבירו.","וצריכים לדעת \"כי מיעוט רבים שנים\". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח\"כ התעוררות מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מגבירים את חשיבות המטרה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0646","title":null,"paragraphs":["צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כאלו שיהיו פיו וליבו שוים. וזה יכולין לבוא שהלב יסכים ע\"י ההרגל, שיבין שבחינת קבלה נקרא פירוד, ועיקר הוא דביקות בחיי החיים, שהוא סוד השפעה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קכ\"ב. \"להבין מה שמבואר בשולחן ערוך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","לעשות הכנה לתפילה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0647","title":null,"paragraphs":["כשהאדם לומד תורה, או שהוא עוסק במצות, או כשהוא עוסק בתפלה, הוא צריך לרכז את מחשבתו, שהוא רוצה שכר עבור כל המעשים טובים שלו, שהקב\"ה יתן לו אמונה שלימה. וזהו כמו שכתוב בהתפלה של רבי אלימלך זצ\"ל (\"תפילה קודם התפלה\") וזה לשונו, \"ותקבע אמונתך בלבנו תמיד בלי הפסק, ותהא אמונתך קשורה בלבנו כיתד שלא תמוט\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות הכנה לתפילה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0649","title":null,"paragraphs":["כשהאדם בא להתפלל ולבקש מה', שימלא את חסרונו, בודאי צריך שתהא תפלתו ברורה.","היינו, שידע בברור את חסרונו. זאת אומרת, בזמן שהולך לבקש מה', צריך לצייר לעצמו, שהוא מדבר עכשיו להמלך. והמלך יכול בפעם אחת לעשות לו טובה, שהוא יהיה איש המאושר בעולם, כי כלום חסר מבית המלך. אם כן, האדם צריך מקודם להתבונן היטב מטרם התפלה, לדעת מהו באמת חסר לו, שאם המלך יתן לו את המילוי על חסרונו, כבר לא חסר לו שום דבר, והוא יהיה האיש המושלם בעולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ענין תפלה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0651","title":null,"paragraphs":["צריכין תמיד להשתדל שהנפילה מצד המפריעים לא יתפוס ויגזול זמן הרבה, אלא תיכף להתחזק ולבטוח בה' ולהתפלל \"ממעמקים\", היינו כשנפל לתוך עומקא דבירא [עומק הבור], \"קראתיך ה'\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-0652","title":null,"paragraphs":["אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העיקר הוא התפילה","יחד בתפילה","הכול מושג בכוח התפילה","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו","מלבד תפילה אין מה לתת"]},{"id":"he-0654","title":null,"paragraphs":["האדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע.","ואז אין להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ולא שליח","הכול מושג בכוח התפילה","מתפללים ללכת למעלה מהדעת"]},{"id":"he-0656","title":null,"paragraphs":["התיקון, שיחזור לקבל עליו את מדת השפעה. אבל אין זה בכוחו של אדם, היות שזה נגד טבעו. לכן אומרים, \"שמע ה' וְחָנֵּנִי\".","שענין חנון, כמו שאמרו חז\"ל, אף על פי שאינו הגון וכדאי שזה נקרא \"וחנותי את אשר אחון\", שאנו מבקשים שהשם יתברך יתן לנו את הכח הזה, אף על פי שאין אנו יכולים לעשות את הכח.","וזהו שכתוב \"ה' היה עוזר לי\", כמו שאמרו חז\"ל \"אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו\". ואנחנו אין יכולים ליתן יותר מתפילה."],"source":"הרב\"ש. 208. \"ענין עפר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה"]},{"id":"he-0657","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שהתפילה מתקנת את האדם עוד יותר מעונשים. ומשום זה, כשמתגלים תפילה במקום העונש, אז מסירים היסורים, ונותנים את התפילה במקומה, שיתקן את הגוף. וזה ענין מה שאמרו חז\"ל \"זכה, ע\"י תורה. לא זכה, ע\"י יסורים\". וצריכים לדעת, שדרך תורה הוא דרך יותר צלחה, ומביאים יותר רווחים מדרך יסורים, מטעם שהכלים שיהיה ראויים לקבל אור עליון נרחבים יותר, שבסגולתם יכולים לזכות לדביקות בו ית'.","וזה ענין \"כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני\". היינו, שהשם ית' אומר \"רוצה אני במעשי תחתונים\".","וענין תפילה הוא מה שאמרו חז\"ל \"נתאוה הקב\"ה לתפילתן של צדיקים\", שעל ידי התפילה מכשירים את הכלים, שהשם ית' יכול אח\"כ להשפיע את השפע, משום שיש כלי מוכשרת לקבל את השפע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי נ\"ז. \"יקריב אותו לרצונו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-0659","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"ועבדתם, זו תפלה, עבודה שבלב\". ובזה נבין, מדוע הם מכנים \"תפלה\" עבודה שבלב. משום שהאדם צריך מאוד לעבוד עם עצמו, שיבטל את אהבה עצמית, ויקבל עליו את עבודה, להשיג כלים דהשפעה. נמצא, על הרצון, שיהיה לו כלים דהשפעה, הוא צריך לעבוד עם עצמו, שירצה להתפלל, שיתנו לו כח השפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ענין תפלה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-0660","title":null,"paragraphs":["צריך אדם להתחזק בתפלה: \"יהי רצון וכו', שלֹא נִיגַע לָרִיק\" ח\"ו. כי צריכים הצלחה גדולה בדבר הזה.","גם תדע שענין היגיעה והעמל המתגלה בלב האדם בשעת תפלתו, היא היותר נאמנה ויותר מצלחת ומגיעה למטרתה מכל הענינים שבמציאות."],"source":"בעל הסולם אגרת נ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה"]},{"id":"he-0661","title":null,"paragraphs":["מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו."],"source":"זוהר לעם, כרך ד' שמות, אנחה שוועה צעקה","author":"זוהר לעם","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה"]},{"id":"he-0662","title":null,"paragraphs":["כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו. רק שאם עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', והוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו. על זה מזהיר הנביא, שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו, ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רמ\"א. \"קראוהו בהיותו קרוב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות רגיש לקריאה של הבורא","לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-0663","title":null,"paragraphs":["על האדם לדעת, כי זה שמדבר דיבורי תורה ותפילה - הוא רק מצד ה' יתברך, ואל יעלה בדעתו לומר שזהו כוחי ועוצם ידי, משום שזהו ממש הופכי מכוחו. וזהו דומה לאדם שתועה ביער עבות, ואינו רואה שום מוצא לצאת ממנו ולהגיע למקום ישוב, אז הוא נשאר מיואש ואין חושב אף פעם לחזור לביתו. ובשעה שרואה מרחוק איזה איש, או שומע איזה קול של אדם, תיכף יתעורר בו הרצון והחשק לחזור למקורו, ומתחיל לצעוק ולבקש ממישהו שיבוא ויצילו. כמו כן מי שהוא תעה בדרך הטוב ונכנס למקום רע, וכבר הרגיל את עצמו לחיות בין החיות הרעות - מצד הרצון לקבל אף פעם לא יעלה בדעתו שצריך לשוב למקום ישוב-הדעת דקדושה. אלא כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רמ\"א. \"קראוהו בהיותו קרוב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות רגיש לקריאה של הבורא"]},{"id":"he-0664","title":null,"paragraphs":["כשה' יתברך רוצה להוציאו מסבכי היער, אזי מראה לו איזה אור מרחוק, והאדם מאסף ומקבץ את שארית כוחו ללכת בַּשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו. ואם אינו מייחס את האור לה', ואינו אומר שה' יתברך קורא אליו, אז האור נאבד ממנו, ונשאר שוב עומד בתוך היער. נמצא שבמקום שהיה יכול עכשיו לגלות את כל לבו לה' שיבוא ויצילו מהמקום הרע, היינו מהרצון לקבל, ולהביאו למקום ישוב הדעת, הנקרא מקום בני \"אדם\", בסוד \"אדמה לעליון\", היינו בבחינת רצון להשפיע, בסוד הדבקות, אזי אינו מנצל את ההזדמנות הזו ונשאר שוב כמקודם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רמ\"א. \"קראוהו בהיותו קרוב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות רגיש לקריאה של הבורא"]},{"id":"he-0670","title":null,"paragraphs":["החיים שהאדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא, בין בבחינת תפלה, שהוא מבקש ממנו, שיתן לו איזה דבר, או שנותן תודה לה', על מה שכבר נתן לו, סוף כל סוף הוא מדבר אז להבורא. מזה הקשר שמדבר להבורא, זה מביא לו חיים, אם הוא מחשיב את השיחה שיש לו עם הבורא, והוא ממשיך חיים, מזה שלא חסר לו אז שום דבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו ששמו של הקב\"ה נקרא אמת\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","להיות רגיש לקריאה של הבורא","להשיג מגע עם הבורא","ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-0675","title":null,"paragraphs":["יש לפרש, מה שאומר האר\"י הקדוש, ש\"אין שום מדרגה עולה, אלא על ידי עליית מיין נוקבין\", שענין נוקבין פירושו חסרון. \"שמים פירושו בחינת בינה, שקיבלה לתוכה בחינת מלכות, שמלכות נקראת \"חסרון\", מלשון \"נקב\". לכן העליון מוכרח לתת להתחתון מה שחסר לו.","והיות ש\"אין כל חידוש אור בעולם, אלא מאין סוף ב\"ה\", לכן העליון עולה בדרגה, בכדי לקבל שפע בשביל התחתון. ובדרך עבודה יש לפרש, שענין עליון ותחתון, נקרא מצב הא' עליון ומצב הב' נקרא תחתון. זאת אומרת, אם במצב שבו נמצא האדם, אינו מרגיש שום חסרון, ויש לו סיפוק, מובן מאליו, שאין לו צורך להתקדם בעבודה. כי לא רואה שום חסרון, שהחסרון הזה יתן לו דחיפה ללכת קדימה.","לכן אם האדם מוצלח, הוא מוציא חסרון במצב שבו הוא נמצא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן","להקדים לדרוש ולבקש"]},{"id":"he-0677","title":null,"paragraphs":["עבודת האדם היא לעשות מעשים טובים, היינו תורה ותפלה לה', שה' יעזור לנו לאוקמא שכינתא מעפרא, שזה נקרא בחינת אתערותא דלתתא. היינו שהתחתונים מעוררים בחינת חסרון, שזהו מה שאנו אומרים, \"יהי רצון מלפניך\", היינו שיהיה רצון למעלה למלאות את חסרונותינו.","וזהו, \"ויקחו לי תרומה\", שפירשו בזהר הקדוש, להרים את ה', שהוא תרומ-ה', היינו מלכות שמושפלת לעפר, להרים אותה משיפלותה. אבל לזה צריכים שהקדוש ברוך הוא יקים אותה, כמו שכתוב \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\"."],"source":"הרב\"ש. 183. \"עבודה היא העיקר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להקדים לדרוש ולבקש"]},{"id":"he-0678","title":null,"paragraphs":["מה שאמרו חז\"ל (שבת קנ\"ב) \"אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא\". פירוש, זקן שהולך שחוח, ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר. ואומר, אדלא אבידנא (שלא נאבד ממני דבר), אפילו הכי בחישנא, אני מחפש. שיש לפרש \"זקן, זה שקנה חכמה\". היינו, שהוא \"חכם, הרואה את הנולד\". היות שהוא יכול לבוא לידי ירידה, כדי שירכוש כלים ריקים, שיהיה אפשרות לה', שמלא אותם. אחרת הוא ישאר במצב השפלות, מסיבת שלא מרגיש, שהוא בעל חסרון. ואז, בזמן שנאבד לו מצב של העליה, הוא מתחיל לחפש עצות, איך לעלות שוב ברוחניות.","לכן מי שהוא זקן, היינו \"חכם הרואה את הנולד\", הוא מתחיל לחפש, איך לעלות ברוחניות, עוד מטרם שנאבד לו מצב של העליה. ומתחיל אז לעשות את כל העצות, איך שיש איזה אופן, שיוכל לעלות במעלות הרוחניות. וזהו על ידי שמתחיל לחפש חסרונות, במצב שבו הוא קיים. ואז כבר אין צורך, שיזרקו אותו למטה בחשיבות, שימצא ויראה בעצמו חסרונות, היות שהוא בעצמו כבר מחפש חסרונות, בכדי שיהיו לו כלים ריקים, שה' ימלא חסרונותיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו ענין יסורים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין חכם כבעל הניסיון","בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","אמונה למעלה מהדעת","להקדים לדרוש ולבקש","ללמוד מהירידה במצב העליה","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-0680","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שיש דבר אחד, שהוא דבר המשתף את כולם, דהיינו בענין מצב רוח, כמו שאמרו \"דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים\"."],"source":"הרב\"ש, מאמר 4, \"איש את רעהו יעזורו\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0681","title":null,"paragraphs":["מאחר שהוא משתעשע עם אהבת זולתו, ודווקא משם הוא מקבל תענוג, לכן לא יהיה לו שום הנאה בזה שידאג עבור עצמותו. ממילא אין תענוג, אין דאגה, ואין מקום ליגיעה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 759, \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0682","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שעובדים בבחינת הפרט, כלומר שהם רוצים לזכות לבחינת דביקות בה', והם מבינים, שהתו\"מ מה שהם מקיימים, הוא רק בבחינת תרי\"ג עצות, איך להגיע לזכות להיות דבוק בה'. כלומר, שלא תהיה להם רק דאגה אחת, איך לעשות נחת רוח ליוצרו, ולתועלת עצמם אינם דואגים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0683","title":null,"paragraphs":["בערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות \"ואהבת לרעך כמוך\" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו, כמבואר במאמר \"מתן תורה\", אות ט\"ז, עש\"ה.","שמטעם זה, לא היו מוכנים כלל לקבל התורה, מזמן אברהם יצחק ויעקב. אלא עד שיצאו ממצרים, והיו לאומה שלימה בפני עצמם. כי אז נעשה המציאות, שכל אחד יהיה מובטח בכל צרכיו, בלי שום דאגה והרהור כלל."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"הערבות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0684","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם כבר הגיע לבחינת \"ממית עצמו עליה\", היינו שממית את עצמיותו, שהיא אהבה עצמית, ואין לו שום דאגה בשבילו, אלא כל דאגותיו הוא רק להרבות כבוד שמים בעולם, כמו שכתוב, \"יתגדל ויתקדש שמה רבה\", שאז, כשהאדם רוצה להשפיע נחת רוח להבורא, שזה נקרא, \"ולדבקה בו, מה הוא רחום אף אתה רחום\", אז יכולים לזכות לכל הדברים מה שהתורה הבטיחה לנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0686","title":null,"paragraphs":["רק על נקודה זו צריכים לתת את כל המרץ, מה שהאדם רכש מהנקודה שבלב. כי כל נקודה שבלב נותנת כוח לעבודה, אבל אם הכוח הזה הולכים ומשמשים להסביבה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-0687","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל, \"שמלכות שמים צריכה להיות כשור לעול, וכחמור למשא\". ואמר אאמו\"ר זצ\"ל, \"שור לעול\", פירושו עול האמונה צריך להיות כמו שנותנים עול על השור להחריש את השדה, ולא מתחשבין עם רצונו, אם הוא מסכים לזה, אלא נותנים עליו את העול שלא ברצונו. כן האדם צריך לקבל על עצמו את עול מלכות שמים, היות ששור נקרא בחינת ידיעה, כמו שכתוב, \"ידע שור קונהו\". לכן אמונה נקראת עול לגבי מי שהוא צריך ידיעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6. \"מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0689","title":null,"paragraphs":["עול נקרא \"כפיה\", שהיא עבודה למעלה מהדעת. השור הזה, שהבעל הבית נותן עליו העול, שיעבוד את האדמה, הוא לא מבין בשביל מה הוא צריך לעבוד לתועלת הבעל בית. ואין לומר שהשור עובד בשבילו, מטעם שיש לו אהבה לבעל הבית, מטעם שהוא נותן לאכול ולשתות וכדומה. הלא אם זה מטעם שיש לבעל הבית לב טוב, לכן הוא נותן להשור כל צרכיו, בטח השור יודע, שאם היתה אפשרות שהבעל הבית היה יכול לעבוד עם השור ולא היה צריך לתת לו את צרכיו, בטח שהיה עושה כך. אלא שהבעל הבית יודע, שאם לא יתן להשור כל צרכיו, לא יהיה כח להשור לעבוד. לכן הוא נותן הכל להשור, מטעם שיוכל לעבוד עם השור, ולא שהוא רוצה להנות להשור. כלומר שהוא יודע, אם לא יתן להשור כל מה שהשור צריך שיהיה לו כח לעבודה, אז הבעל הבית לא יוכל להוציא תבואה ופירות מהאדמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37. \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0690","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לקבל על עצמו מלכות שמים \"כשור לעול וכחמור למשא\", שהם בחינת מוחא וליבא. היינו שכל עבודתו של אדם צריכה להיות בעל מנת להשפיע.","ולפי זה נמצא, אם האדם עובד עבודתו בעל מנת להשפיע, ולא רוצה שום תמורה חזרה, אלא הוא רוצה רק לעבוד עבודת הקודש, ואינו מקוה שיתנו לו שום הוספה על מה שיש לו. היינו, ואינו רוצה אפילו שום הוספה בעבודה. היינו בזה שהוא מקבל איזה ידיעה, שהוא הולך על דרך הנכונה, שבטח שזה הוא תביעה צודקת, מכל מקום גם על זה הוא מוותר, משום שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות להאמין בה'. ומה שיש ביכולתו הוא עושה, והוא שמח בחלקו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"אתם ניצבים היום כולכם\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0691","title":null,"paragraphs":["אנו כבר יודעים מהו הפירוש \"עול מלכות שמים\" ו\"עול תורה\", היינו לעבוד עם הגוף בכפיה, אפילו שהגוף לא מסכים לעבודה. והכל צריך להיות כדוגמת השור לעול וכחמור למשא. אבל זוהי עבודה גדולה, שיהיה כח באדם להתגבר על הגוף ולעבוד עם הגוף בכפיה כדוגמת השור. ומאיזה מקור האדם יכול לקבל את הכח הזה. על זה אמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". היינו שרק ע\"י התורה, שהאדם עוסק בה אפילו שלא לשמה, והוא מכוון שהוא רוצה לעסוק בתורה, שע\"י זה הוא יקבל מאור התורה, שיתן לו כח ללכת עם הגוף בדרך הכפיה בזמן שהגוף לא מסכים להעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37. \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0692","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זכה לטהרת הכלים שיהיו בעל מנת להשפיע, שאז העבודה שלו היא בבחינת כפיה, שזה נקרא בחינת \"חק\". כלומר, אם הגוף בא ושואל, מה העבודה הזאת לכם, אומרים לו, אתה שואל שאלות לפי השכל של הרצון לקבל. על זה אין לי שום תירוץ, והצדק אתך, ואין אני רוצה לתרץ בתוך השכל, היינו שגם הרצון לקבל יבין זה. נמצא שאני עובד עבור הרצון לקבל, כי אחרת לא היה הרצון לקבל מסכים לעבודה.","לכן האדם אומר אז, שהצדק איתך, במה שאתה שואל, מה יהיה לי, היינו להרצון לקבל מעבודה זו. אז אני אומר לך, שאני לא רוצה לעבוד בשבילך. מדוע. זהו מטעם שאני מאמין באמונת חכמים, שצריכים לעבוד לתועלת ה' למעלה מהדעת אף על פי שהגוף לא מבין. ואני מקבל עבודה זו בבחינת \"כשור לעול וכחמור למשאוי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37. \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0693","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם צריך לקבל עול מלכות שמים, וצריך להיות \"כשור לעול וכחמור למשא\", והאדם לא יוכל שאתו, היינו שקשה לו לסבול את העול, שזה פירוש \"לא יוכל שאתו\". ומשום זה תרחק לך הדרך. מה שאין כן אם האדם כן היה מקבל על עצמו את העול של מלכות שמים, אז היה רואה שהכל קרוב אליו. זאת אומרת, מה שהאדם רואה, שרחוק ממנו \"המקום אשר יבחר ה' אלקיך לָשׂוּם שמו שם\", היינו המקום שבחר ה' לשכון שמו. הוא כמו שכתוב \"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם\", שהמקום הזה רחוק מהאדם, היינו שיהא בידו לעשות בתוך לבו מקום להשראת השכינה, רחוק מלהבין דבר כזה, שיהיה באדם כח לעשות מקום להשראת השכינה בתוך לבו. זהו מטעם, שלא יוכל שאתו, שלא רוצה לקבל עליו את הדרך המקובל, \"כשור לעול וכחמור למשא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"דרך קרובה ודרך רחוקה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0694","title":null,"paragraphs":["צריכים לעבוד עם הרצון לקבל, הנקרא \"גוף\", בכפיה, היינו \"כשור לעול וכחמור למשא\". ועבודה זו של כפיה היא רק מטרם שהאדם זכה לבחינת טהרה. מה שאין כן לאחר שהאדם זכה לבחינת טהרה, שזה מרמז לנו את ענין פרה אדומה, הוא זוכה לבחינת עבודה \"אשר לא עלה עליה עול\", שאז כבר אין עבודתו בכפיה אלא אז הוא עובד ה' מחמת אהבה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37. \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0695","title":null,"paragraphs":["בזמן שלא מרגישים שום טעם בעבודה, אז האדם כבר מורגל לעשות מעשים, אפילו בלא שכר. לכן אחר כך, כשיזכה לקבל את פנימיות התורה, ויזכה לאור התענוג, שאז הוא כבר נמצא במצב של גילוי פנים, מכל מקום הוא יוכל לקבל את אלו התענוגים רק מטעם מצוה.","היינו שזו כוונת ה', שהאדם יקבל את התענוגים עליונים, כי זו מטרת הבריאה. אבל לא מטעם לצורך עצמו, היינו שמה שרוצה לקבל התענוגים, אינו מטעם שרוצה להנות את עצמו, אלא שכוונתו היא שמקבל בעל מנת להשפיע. וזוהי כל הכוונה שנעשה מקום של הסתרה.","לכן בזמן ההסתרה יש מקום עבודה, לקבל על עצמו יראת שמים \"כשור לעול וכחמור למשא\", כדי להרגיל את עצמו לעבוד את ה', בשלא על מנת לקבל פרס."],"source":"הרב\"ש. 159. \"צורך וחשיבות לימוד האמונה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0696","title":null,"paragraphs":["בזמן שבא לאדם לעשות איזה מצוה, והרצון לקבל לא רוצה בעשייה זו, והאדם עושה מה שביכולתו, ומתגבר על רצונו, נמצא בזה שעבד את עבודתו, בזה שהכריע לצד הקדושה, שעשה מעשה נגד רצונו. ועל ידי זה שעשה את התגברות יקבל עליו, בבחינת \"כשור לעול וכחמור למשא\", מיד שורה עליו רוח ממרום, לפי שיעור התגברות על רצונו, היינו לפי גילוי כוחותיו."],"source":"הרב\"ש. 814. \"זמנים בעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0698","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מחכה שהקב\"ה יעזור לו, ואז הוא אומר \"עכשיו אני יכול לעבוד. מה שאין כן מטרם שהקב\"ה נותן לי רצון וחשק, אין בכוחי להתגבר על הרצונות של הגוף שלי. אלא שאני יושב ומצפה, מתי ה' יעזור לי, שאני אוכל להכנס לעבודת ה'\".","זה דומה לאדם, שעומד ומחכה, שכל אדם שיעבור לפניו, יעמיס עליו את השק המלא והכבד על כתפיו. כן האדם הזה עומד ומצפה, מתי ה' יתן לו כח, ויעזור לו, ויתן לו עול מלכות שמים על כתפיו, כמו שכתוב \"כשור לעול וכחמור למשא\". העול והמשא הזה, הוא רוצה שה' יעזור לו, אז הוא יתחיל בעבודה. אז אומרים לו \"תחכה להזדמנות, ובינתים תישאר אתה עם השק של קבלת עול מלכות שמים למטה בארץ\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1. \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0699","title":null,"paragraphs":["מי שמתחיל לראות, איך המשא והעול מתחיל ליפול ממנו, היינו מה שקבל על עצמו מקודם את העבודה בבחינת \"כשור לעול וכחמור למשא\", מתחיל לרדת מעל כתפיו, והוא רואה, שעוד מעט הוא יהיה בזמן ירידה, וצועק אז לה', אז הוא מקבל עזרה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעים אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1. \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0700","title":null,"paragraphs":["ואפילו כשזוכה אחר כך לבחינת השגה ודעת, אסור לו לקחת זה בתור סמיכה על העבודה, היינו לומר שעכשיו הוא כבר שמח בזה שיש לו השגה, שכבר נעשה חפשי מעול האמונה, שהיה לו עבודה בזה, שהיה צריך ללכת בלמעלה מהדעת, שזוהי יגיעה גדולה.","ועכשיו הוא שבע רצון בזה שאינו צריך להתייגע בענין האמונה ופטור מלשאת על עצמו את העול הזה, הנקרא \"כשור לעול וכחמור למשא\".","אלא הוא צריך להבין, בזה שזכה להשגה שהוא עכשיו שמח, שהוא רואה שהדרך שהיה הולך מקודם, בדרך אמונה שהיא דעת תורה, זהו דרך אמיתי. והוכחה לזה, במה שזכה עכשיו להתקרבות ה', שה' נתן לו את ההשגה."],"source":"הרב\"ש. 266. \"כל המתיישב ביינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-0702","title":null,"paragraphs":["הזוהר הקדוש, נותן עצה לאלו אנשים שיש להם דרישה פנימית, שלא יכולים להשלים עם המצב שבו הם נמצאים. היות שאין הם רואים שום התקדמות בעבודת ה', והם מאמינים בזה שכתוב (דברים ל', כ') \"לאהבה את ה' אלוקיך, לשמוע בקולו, ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך\". והם רואים, שחסר להם אהבה ודביקות, ולא מרגישים את החיים שבתורה, והם לא יודעים לשים איזו עצות בנפשם, להגיע לידי הרגשה באיברים, במה שאומר לנו הכתוב.","העצה היא, לבקש עבור הכלל כולו, היינו שכל מה שהוא מרגיש שחסר לו, ומבקש מילוי, אז אין לו לומר, שהוא יוצא מהכלל. זאת אומרת, שמגיע לו יותר דברים ממה שיש להכלל כולו. אלא \"בתוך עמי אנוכי יושבת\". היינו, אני מבקש עבור הכלל כולו, משום שאני רוצה להגיע לידי מצב, שאני לא אדאג שום דבר בשבילי, אלא בשביל שיהיה נחת רוח להבורא. אם כן מה חשוב לי, אם הקב\"ה יש לו הנאה ממני, או שאותה הנאה היא יכולים לקבל מאחרים.","זאת אומרת, הוא מבקש מה', שייתן לנו הבנה כזו, שהיא נקראת \"כולו לשם שמיים\", שפירושו, שיהא בטוח בעצמו, שלא מרמה את עצמו, בזה שהוא רוצה להשפיע לה'. שיכול להיות באמת הוא חושב הכול על אהבה עצמית שלו, היינו שהוא ירגיש את הטוב והעונג.","אי לזאת, הוא מתפלל לה' עבור הכלל. היינו, שאם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, וייתן לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', שתהיה לו נחת רוח.","והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי שהקב\"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.","נמצא, אם יש לו כוח לבקש תפילה כזו, אז בטח יהיה לו מבחן אמיתי, אם הוא מסכים לתפילה כזו. אבל אם הוא יודע, שמה שהוא אומר, הוא רק משפה ולחוץ, ומה הוא יכול לעשות, בזמן שהוא רואה, שהגוף לא מסכים לתפילה כזו, שתהיה ממש השפעה נקייה בלי תערובות מבחינת קבלה.","יש רק עצה הידועה, היינו, שיתפלל לה', ויאמין למעלה מהדעת, שה' יכול לעזור לו, ולהכלל כולו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","תפילת רבים"]},{"id":"he-0703","title":null,"paragraphs":["עניין \"תפילת רבים\" פירש אאמו\"ר זצ\"ל, מה שהאדם מתפלל עבור הרבים, זה נקרא תפילת רבים. וזהו שתפילת רבים נקראת עת רצון. כי בזמן שהאדם מתפלל עבור עצמו, אז יש לו מקטרגים, אם באמת כדאי תפילתו להתקבל, או לא. מה שאין כן אם הוא מתפלל עבור הרבים, לא שייך לומר, שצריכים לעיין בדינו, לראות אם כדאי הוא לענות לו על תפילתו, הלא הוא לא מבקש שום דבר עבור עצמו, אלא בשביל הכלל.","ומשום זה אמרו, שתפילת רבים נקראת עת רצון, שתפילתו מתקבלת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העיקר הוא התפילה","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","תפילת רבים"]},{"id":"he-0704","title":"תפילה עבור עצמו מרחיבה כלים דקבלה","paragraphs":["וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה עניין נצחיות. ודווקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.","ועוד טעם שצריכים להתפלל רק עבור הכלל, הוא מטעם שצריך לגלות את אור הרחמים, שהוא בחינת אור דהשפעה. וזה כלל שאין יכולים לקבל שום דבר בלתי השתוות, אלא תמיד צריך להיות בחינת השוואה.","לכן כשהוא מעורר רחמים על עצמו, נמצא שעוסק אז בחינת קבלה לעצמו. וכל כמה שהוא מרבה בתפילה, לא די שלא מכין כלי דהשוואה, אלא אדרבא, שניצוצי קבלה מתרקמים אצלו.","נמצא שהוא הולך בדרך הפוך, היינו שהוא צריך להכין כלי דהשפעה, אך הוא הכין כלי דקבלה. ו\"הדבק במידותיו\" הוא דווקא \"מה הוא רחום אף אתה רחום\".","לכן כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי דהשפעה, שיכול להתגלות על זה אור דהשפעה, הנקרא \"רחום\".","ועל ידי זה שמקבלים אור הרחמים, יש יכולת אחר כך להתגלות מידה של \"וחנון\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 217. \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","בונים את דמות הבורא בעשירייה","בנין השכינה","הכנה לכנס","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נחת רוח","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגיעים לתפילה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פונים לבורא","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0705","title":null,"paragraphs":["כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב\"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן מהצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב\"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם.","פנה אל תפילת הערער. שהופך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשתה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל התפילה הזו, ומה הם מעשיו. לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את תפילתם, אע\"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. וכמו שכתוב, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע\"פ שאינם רצויים.","פנה אל תפילת הערער. שמקבל תפילתו, אלא שזה יחיד שנכלל ברבים. על כן תפילתו כתפילת רבים. ומי הוא יחיד שנכלל ברבים? יעקב, שכלול בב' צדדים, ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וקרא אל בניו, והתפלל תפילתו עליהם.","ומי היא התפילה, המתקבלת בשלימות למעלה? היא התפילה, שלא יכלו בני ישראל בגלות. שכל תפילה, שהיא בעד השכינה, היא מתקבלת בשלימות. וכשישראל בגלות, שכינה עימהם, על כן נחשב התפילה כמו בעד השכינה, ומתקבלת בשלימות."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"היאספו ואגידה לכם\", סעיפים 516-514","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-0706","title":null,"paragraphs":["בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים בתוך כלל הרבים. כמו שכתוב בשונמית, כשאמר לה אלישע, היֵש לדבּר לָך אל המלך או אל שר הצבא. האם יש לדבר לך אל המלך? כי אותו יום היה יום טוב של רה\"ש, ואותו יום שמלכות הרקיע שולט לדון את העולם. והקב\"ה נקרא באותו זמן מלך המשפט. ומשום זה אמר לה, היש לדבר לך אל המלך, שקרא את הקב\"ה בשם מלך.","ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויצא. מאמר \"זכירה ופקידה\", סעיפים 285-284","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-0708","title":null,"paragraphs":["אין לנו השכל איך להעריך את חשיבות של עליה. כלומר שאין לנו שכל להבין, כמה שוה רגע אחד שיש לנו הכח להאמין בה', ושיש לנו קצת הרגשה מגדלות ה', שבמצב העליה יש לנו השתוקקות להיבטל אליו בלי שום שכל וסברה, אלא כנר בפי אבוקה. וממילא אין אנו יכולים להנות מזה שהבורא קירב אותנו, ונתן לנו קצת התקרבות. ומזה אנו צריכים להרגיש את השמחה וההתרוממות הרוח, מה שזה צריך להביא לנו, אולם היות שאין בנו החשיבות להחשיב זה, לכן אין אנו יכולים להנות מזה אלא לפי החשיבות [...] לכן ניתן לנו ירידות, בכדי שיהיה לנו מקום ללמוד את החשיבות של העליות, כמו שכתוב, \"כיתרון האור מתוך החושך\", שדוקא ע\"י הירידות האדם יכול להגיע לדעת ולהחשיב את העליות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הירידות הן מקפצה לעליות"]},{"id":"he-0709","title":"חכם הרואה את הנולד","paragraphs":["על דרך אאמו\"ר ז\"ל, שכל היסוד הוא, שהאדם צריך לבקש מה שכל מחשבתו ורצונו יהיה רק לתועלת ה', אז בא תיכף ציור של שופלות, הנקרא שכינתא בעפרא. לכן אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.","וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה.","רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש את שופלותו אז חוזר ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה.","כמו שאמרו חז\"ל \"אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא [אחרי מה שלא אבדתי, אני מחפש]\" (שבת קנ\"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך שאמר אאמו\"ר זצ\"ל על דוד המלך שאמר \"אעירה השחר\", ודרשו חז\"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.","אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה לחוץ חס ושלום. אבל אחרי כל אלה, אין לנו - לצעוק אל המלך ולבקש ממנו שירחם עלינו אחת ולתמיד."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את הבורא","אחריות","איך להתנהג בזמן הירידה","בעתה - אחישנה","ברית","הירידות הן מקפצה לעליות","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בהסתרה","עליות וירידות","גדלות הבורא","ברית מלח","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","ללמוד מהירידה במצב העליה","ממשיכים את הכנס בעלייה","מעוררים את השחר בשמחה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","נקלטים בעליון","עיבור","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0718","title":null,"paragraphs":["כבר אמרתי בשם הבעש\"ט [הבעל שם טוב]. כי קודם עשיית המצוה, אין לחשוב כלל בהשגחה פרטית, אלא אדרבה, צריך האדם לומר: \"אם אין אני לי מי לי\". אבל אַחַר המעשה, מחוייב האדם להתישב בעצמו, ולהאמין שלא מכוחי ועוצם ידי שלא מִכּוֹחִי וְעוֹצֶם יָדִי עשיתי המצוה, אלא רק מִכֹּח ה', שכן חשב עלי מכל מראש, וכן הייתי מוכרח לעשות.","כמו כן הַסֵּדֶר בְּמִילֵיּ דְּעָלְמָא [בענייני העולם], כי שקולים הם הרוחניות והגשמיות, לכן טרם שאדם יוצא לשוק להרויח דבר יום ביומו, צריך הוא לסלק מחשבותיו מהשגחה פרטית, ולומר אז: \"אם אין אני לי מי\", ולעשות כל ההמצאות שעושים הגשמיים, בכדי שירויח מָעוֹתָיו כְּמוֹתָם.","אולם בערב, כשבא לביתו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ, ח\"ו [חס ושלום] מלחשוב שֶׁבְּרִבּוּי המצאותיו, עשה את הרווח, אלא אפילו היה מונח במרתף כל היום גם היה מצוי שכרו בידו. כי כן חשב עליו השי\"ת מכל מראש, וכן מוכרח להיות.","ואע\"ג [ואף על גב] שבשכל החיצון, הם דברים הופכיים, ואינם מקובלים על לב, מכל-מקום, מחוייב האדם להאמין כן, כי כן חקק עליו השי\"ת בתורתו, מפי סופרים ומפי ספרים.","וזהו סוד היחוד \"הוי' [ה'] אלקים\", שסוד הוי' [ה'], ה\"ס [הוא סוד] ההשגחה הפרטית, שהשי\"ת מְהַוֵּה את כל, ואינו צריך שיושבי בָּתֵי חֹמֶר יעזרו לו. ואלקים, בגמטריה הטבע, אשר האדם המתנהג על-פי הטבע שהטביע במערכות שָׁמַייִם וָאָרֶץ הגשמיים, ושומר חוּקָם כמו שאר הגשמיים; ויחד עם זה, נמצא מאמין בשם הוי', כלומר, בהשגחה הפרטית, נמצא מייחד זה בזה, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדוֹ, ועושה בזה נָחַת רוח גדול ליוצרו, ומביא הארה בכל העולמות.","שז\"ס [שזה סוד] ג' הבחינות: מצוה, עבירה, רשות. אשר המצוה היא מקום הקדושה. העבירה היא מקום הס\"א [הסטרא אחרא]. וּרְשוּת שאינה - לא מצוה ולא עבירה. היא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שעליה נלחמים הקדושה והס\"א [והסטרא אחרא]. בהיות האדם עושה דברים הָרְשוּתִיִים, ואינו מייחד אותם לרשות הקדושה, נופל כל המקום הזה לרשות הס\"א. ובהיות האדם מתחזק לעשות בְּמִילֵיּ דִּרְשׁוּתָא [בדברי רשות], יחודים כפי כחו, מחזיר הרשות לגבול הקדושה."],"source":"בעל הסולם. אגרת ט\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-0719","title":null,"paragraphs":["\"אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני\". זהו תרתי דסתרי [שנים שסותרים]. והענין הוא, שהאדם צריך לעשות כל עבודתו בבחינת \"אם אין אני לי מי לי\". שאין מי שיכול להושיע לו, אלא \"בפיך ובלבבך לעשותו\". זאת אומרת, בחינת שכר ועונש. אבל בינו לבין עצמו, זאת אומרת בצנע צריך לידע, \"כשאני לעצמי, מה אני\". זאת אומרת, שהכל בהשגחה פרטית, ואין שום איש יכול לעשות שום דבר.","ואם תאמר, אם הכל בהשגחה, מה ענין עבודתו בבחינת \"אם אין אני לי מי לי\"? אלא, שע\"י עבודתו בבחינת \"אם אין אני לי מי לי\", זוכה להשגחה פרטית. זאת אומרת, להשיג את זה. זאת אומרת, שהכל הולך על דרך התיקון. והחילוק את החיבה יתירה, שנקרא \"בנים למקום\", זאת אינו מגולה, אלא בהקדם עבודה בבחינת \"אם אין אני לי מי לי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ז, \"אם אין אני לי מי לי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-0720","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, ש\"אין עוד מלבדו\", שהכול עושה הבורא. כלומר, כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך לומר לפני כל עשייה, שרק הבחירה ניתנה להאדם, כי \"אם אין אני לי, מי לי\". כלומר, שהכול תלוי בבחירת האדם. אומנם לאחר המעשה, האדם צריך לומר, שהכול הוא השגחה פרטית, שאין האדם עושה לבדו דבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-0723","title":null,"paragraphs":["אצל הבורא שייך לומר תורה, כי עבודה, שייך דווקא לנבראים.","עבודה נוהגת רק בנבראים. לכן כשמדברים מעבודה, יהיה הכוונה שלומדים מה שהאדם צריך לעשות. והאדם צריך לומר במצב זה, \"אם אין אני לי, מי לי\".","ואחר כך על עבודה זו צריכים להמשיך בחינת \"תורה\", שזה נקרא מה שהקב\"ה עושה. כלומר צריכים להמשיך בחינת השגחה פרטית, ואסור לו לומר, \"כוחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה\", וזה שתורה נקרא שמותיו של הקב\"ה, כלומר שהכול עושה הבורא."],"source":"הרב\"ש.מאמר 659. \"מהו תורה ועבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-0724","title":null,"paragraphs":["כל הקדושה שהאדם מרגיש שיש לו, בא לו מה'. וזה פירוש, אין קדושה, היינו שום קדושה בעולם, שיהיה יכולת באדם להשיג מכוחות עצמו, אלא הכול בא מה'. זה שכתוב, \"אין קדוש כה', ואין צור כאלוקינו\". ידוע, שעניין כלים נקראים בשם אלוקים, ואורות נקראים בשמות הוי\"ה. וזה שכתוב, \"אין צור\", זה שהאדם רואה, שיש לו כלים דהשפעה. שנברא אצלו דבר חדש, שזה נקרא צור. היינו במקום שהיה לו כלים דקבלה, נצטיירו אצלו כלים דהשפעה. שאל יעלה בדעתו של אדם, שהוא עזר משהו לה', ובזה השיג כלים דהשפעה. אלא, הכול בא מלמעלה.","כידוע מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שלפני עבודה האדם צריך לומר, \"אם אין אני לי, מי לי\", ואחר העבודה הוא צריך להאמין בהשגחה פרטית, דהיינו, שהכול עושה ה'. וזה שכתוב שם, ש\"הקב\"ה צר צורה בגו צורה\". שיש לפרש, שבתוך צורת הכלים שהם קבלה, שם צר צורה של השפעה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 845. \"אין קדוש כה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי","ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-0726","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע מפי ספרים ומפי סופרים, שהבורא ית' הוא טוב ומטיב, היינו שהשגחתו ית' מתגלה להתחתונים בבחינת טוב ומטיב. וכך אנו מחויבים להאמין. לכן, בזמן שהאדם מסתכל בדרכי הנהגת העולם, ומתחיל להסתכל על עצמו או אצל אחרים, איך שמצד השגחה הם סובלים יסורים ולא תענוגים, כראוי לשמו ית', שהוא טוב ומטיב, קשה לו במצב הזה לומר, שההשגחה עליונה מתנהג בבחינת טוב ומטיב, ומשפיע להם כל טוב.","אמנם צריכים לדעת, שבמצב הזה, שלא יכולים לומר שה' הוא משפיע רק טוב, הם נקראים רשעים. כי מזה שמרגישים יסורים, זה גורם להם, שמרשיעים את קונם. ורק בזמן שהם רואים, שהבורא משפיע להם תענוגים, הם מצדיקים את הבורא. כמו שאמרו חז\"ל \"איזהו צדיק, זה שמצדיק את קונו\", היינו שאומר שהקב\"ה מנהיג את העולם בדרך של צדקות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ד, \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להאמין שהבורא טוב ומיטיב"]},{"id":"he-0730","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שהסתרה הזו, שאין האדם מרגיש שיש מלך העולם, זה הבורא עשה, שזה נקרא \"תיקון הצמצום\". אלא האדם מוכרח להאמין ולתת יגיעה גדולה על זה, עד שיהיה מורגש באבריו, שהקב\"ה הוא המנהיג העולם. ולא סתם מנהיג, אלא האדם צריך להאמין, שהנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב. ולזה האדם צריך לעשות כל שביכולתו, עד שתהא בידו יכולת להשיג זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להאמין שהבורא טוב ומיטיב"]},{"id":"he-0732","title":null,"paragraphs":["הנה ניתן לנו להאמין בהשגחתו יתברך, שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, שזהו ענין שאנו צריכים להאמין, שמטרת הבריאה היתה מטעם שרצונו להטיב לנבראיו, ואנו צריכים להאמין, אפילו שאנו מרגישים יסורים, ממה שהשגחה שולחת לנו להרגיש, מכל מקום צריכים להאמין שהעונשין שאנו מקבלים, על מה שאנו לא מקיימים את מצות ה', מה שהבורא צוה לנו, אין העונשין האלו ענין של נקימה ונטירה, מה שנוהג בבשר ודם, שהוא מעניש אותו בגלל שפגענו בכבודו, ואינו שומעים לקול פקודותיו, אלא יש כאן ענין של תיקון.","פירוש, שהיסורים מה שהאדם מקבל, בזה שלא שמר את מצות ה', כי היות שענין נתינת תו\"מ היא לטובת האדם, שע\"י הוא יקבל כלים, שהם מוכשרים לקבל את הטוב והעונג, שה' הכין עבור הנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו, השגחתו יתברך היא בהסתר ובנגלה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להאמין שהבורא טוב ומיטיב"]},{"id":"he-0739","title":null,"paragraphs":["תכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, היתה מחשבתו ית', גומרת הכל. כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו, כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בעדן. עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל, שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלימות, ונתהפך, להיות השפעה טהורה, בהשואת הצורה הגמורה, אל המאציל ית'."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", אות י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","תיקון השבירה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0740","title":null,"paragraphs":["יש לפרש את ענין \"גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד\" שענין \"כסא\", אמר אאמו\"ר זצ\"ל, יש לפרש ב' פירושים:","א. מלשון \"כיסוי\", שמכסה,","ב. מלשון \"כסא\", שראוי לשבת עליו המלך.","נמצא, שבזה שהאדם מגיע לידי הכרת הרע, שהוא רואה, איך שהוא מרוחק, הן מבחינת מוחא והן מבחינת ליבא, שהכל סתום ומכוסה, שאין הוא רואה שום מבוא, שיהיה מציאות לזכות לדביקות ה', זה נקרא \"כסא המכסה\". ודרגה זו נקראת בחינת \"כלי וצורך אמיתי לישועת ה'\". ועל הכסא הזו מתגלה אח\"כ עזרת ה', בסוד \"הבא לטהר מסייעין אותו\". נמצא, שהכסא הזה, שהיה כל כך בשפלות, היינו שהיה מרגיש מצב של שפלות ובזיון, זכה שישרה על כסא זה כבוד המלך. נמצא, שאותו השפלות נעשה \"כסא הכבוד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0741","title":null,"paragraphs":["צריכים להאמין למעלה מהדעת על ההנהגה, שהקב\"ה מנהיג את העולם הוא בבחינת טוב ומטיב, אלא, מה שאין אנו רואים זה, אלא שהנהגת טוב ומטיב מוסתר מאתנו, ואנו צריכים להאמין, שבאמת ההשגחה היא בבחינת טוב ומטיב, אלא שיש על זה כיסוי, המכסה את זה.","והגם שהגוף מתנגד לזה, כי הוא טוען \"אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות\", ולא להאמין למעלה מהדעת. והאדם רוצה להתגבר על טענת הגוף. זוהי עבודה קשה. ויש בזה עליות וירידות.","וכשהאדם צועק לה', שיעזור לו, שיוכל לקבל על עצמו את הכיסוי הזו. כלומר, שיהיה בידו להאמין, שבאמת ההשגחה היא בבחינת טוב ומטיב, אלא הוא עדיין, אין לו זכיה לראות זה. נמצא, שעל ידי עבודה זו, הוא נעשה מרכבה להכסא. היינו, שמקבל על עצמו את הכסא הזו, אף על פי שזהו הסתרה ממש. ואז נעשה מהכסא הזה בחינת \"כסא הכבוד\". כלומר, שזוכה, שכבוד השכינה יושבת על הכסא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0742","title":null,"paragraphs":["ידוע, שמלכות נקראת \"כסא הכבוד\", כמו שכתוב בהקדמת ספר הזהר (דף מ\"ה, אות ל\"א) וזה לשונו \"כי סוד הכסא הוא בב' בחינות:","א. שהוא מכסה על המלך, בסוד \"ישת חושך סתרו\". ומשום זה כסא מלשון \"כיסוי\".","ב. היא מגלה כבוד המלכות בעולמות, בסוד הכתוב \"ועל הכסא דמות כמראה אדם\".","והענין הוא, שאנו צריכים להאמין, שהצמצום וההסתר, שהיו, הוא תיקון עבור הנבראים. כלומר, שדוקא ע\"י ההסתר והכיסוי, שנעשה, אז הנבראים יגיעו לשלימותם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0743","title":null,"paragraphs":["יש להאדם במצב \"הכסא\" עליות וירידות. ואין האדם רואה, שהעבודה הזו יקח סוף. אלא תמיד הוא בהלוך ושוב. היות שבזמן הכיסוי קשה להאדם להתגבר ולומר, שהקב\"ה מתנהג בבחינת טוב ומטיב. לכן מוטל על האדם הזה לעשות תשובה, שהוא, שמהכסא, שהיא בבחינת \"ישת חושך סתרו\", יתגלה בחינת הב' שבכסא, שהיא מגלה כבוד המלכות בעולמות, בסוד הכתוב \"ועל הכסא דמות כמראה אדם\".","וזה שכתוב \"גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד\". פירוש, שהתשובה צריכה להיות, שהאדם צריך לזכות לבחינה ב', שבפירוש \"כסא\", שהיא \"כסא הכבוד\". וזהו \"שובה ישראל עד ה' אלקיך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0744","title":null,"paragraphs":["כשהאדם צועק לה', שיעזור לו, שיוכל לקבל על עצמו את הכיסוי הזו. כלומר, שיהיה בידו להאמין, שבאמת ההשגחה היא בבחינת טוב ומטיב, אלא הוא עדיין, אין לו זכיה לראות זה. נמצא, שעל ידי עבודה זו, הוא נעשה מרכבה להכסא. היינו, שמקבל על עצמו את הכסא הזו, אף על פי שזהו הסתרה ממש. ואז נעשה מהכסא הזה בחינת \"כסא הכבוד\". כלומר, שזוכה, שכבוד השכינה יושבת על הכסא. נמצא, שבשיעור, שהיה מקודם בבחינת \"כסא\", שהיא בחינת הסתר, נעשה שהיה בבחינת \"שכינתא בעפרא\", נעשה עתה לבחינת \"כסא הכבוד\". וזה שכתוב, שהכסא שהוא מכסה על המלך, בסוד \"ישת חושך סתרו\". היינו, שאינו מאיר הכסא, אלא שהיא בחינת חושך. וצריכים להתגבר על החושך, ולומר \"עינים להם ולא יראו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0745","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד\". והיינו כנ\"ל, כי אלו אנשים, שהם שייכים לבחינת הכלל, הם לא מרגישים, שיש להם כשלונות. בעוון, הנקרא \"עוון הראשון\". היות שהם מרגישים, שיש להם אמונה. והם בסדר. כי הגם שאין להם רק אמונה חלקית, כמו שמבואר (הקדמה לתע\"ס, אות י\"ד) אבל הם לא מרגישים את זה.","לכן הם חושבים, שהם בשלימות. מה שאין כן, אלו אנשים ששייכים להפרט, היינו שהם רוצים, שיהיה רק רשות אחד, היינו רשות היחיד, כלומר שהם רוצים לבטל את רשות עצמו, הנקרא \"רצון לקבל\", אלא שיהיה מגולה בעולם רק רשותו של הקב\"ה, אז הם מרגישים, איך שהגוף מתנגד לזה, והם רוצים לחזור בתשובה, היינו לשוב לה', והתשובה הזאת מגיע עד כסא הכבוד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0746","title":null,"paragraphs":["מפאת חטאו של אדה\"ר נפלו הכלים והניצוצים של מדרגת החכמה לקליפת מצרים. ולכן נאמר, שלא היה שמח, כי בארץ ההיא הקשר של העמים, כי ארץ מצרים היא קליפה קשה, שזוהמת כל העמים קשורה בה. ומשום זה לא היה שם בשמחה.","אבל גם הספירים של כיסא הכבוד, שהם הכלים והניצוצים של מדרגת החכמה, נפלו שם. ונודע, שאין מדרגת החכמה יכולה להאיר, אלא רק בהתכללות עם אור החסדים. שאז נקראת אור החכמה בשם אור החיה, כמ\"ש, החכמה תחַיֶה בעלֶיה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"ויחי יעקב בארץ מצרים\", סעיף 4","author":"זוהר לעם","subjects":["גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"]},{"id":"he-0747","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זוכה לאמונה, הוא מוכרח לעבוד בשלא לשמה. וזה בא לו לאדם על ידי העירוב המלכות בבינה. ואין באפשרות שהאדם יוכל לעבוד לשמה, אלא רק מתי שיהיה לו אמונה. לכן אם האדם רוצה לעבוד עבודה לשמה, הוא צריך לרכז את כל כוחותיו רק על נקודה זו, היינו שיתפלל לה', שישלח לו את אור האמונה, שרק אז יזכה לעסוק בתורה ומצוות לשמה."],"source":"הרב\"ש. 508. \"ענין עלית מלכות לבינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה לשמה"]},{"id":"he-0749","title":null,"paragraphs":["דענין לשמה. בכדי שהאדם יזכה לשמה, הוא צריך לאתערותא דלעילא [להתעוררות מלמעלה], כי זהו הארה ממרום, ואין זה בשכל האנושי להבין, אלא מי שהוא טועם, הוא יודע. ועל זה נאמר: \"טעמו וראו כי טוב ה'\".","ומשום זה, צריך האדם, בזמן קבלת עול מלכות שמים, שיהיה על תכלית השלימות, היינו כולו להשפיע ולא לקבל כלום. ואם האדם רואה, שאין האברים מסכימים לדיעה זו, אין לו עצה אחרת, אלא תפילה, שישפוך שיחו לה', שיעזור לו, שגופו יסכים לשעבד את עצמו להקב\"ה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה לשמה","על סף לשמה"]},{"id":"he-0750","title":null,"paragraphs":["צריך להגיע ללמוד לשמה, היינו לשם התורה. דהיינו שהתורה ילמוד אותו את דרכי השם ית'. ואז הוא צריך לעשות מקודם המיתוק של מלכות בבינה, שפירושו, שמעלה את המלכות, שנקרא רצון לקבל, לבינה, שהוא בחינת השפעה. היינו, שכל עבודתו יהיה רק בעמ\"נ להשפיע.","ואז נעשה לו חושך. שמרגיש שהעולם חשך בעדו, משום שאין הגוף נותן כח לעבודה רק בבחינת קבלה, ולא בבחינת השפעה. ואז אין לו עצה אחרת, רק להתפלל לה', שיאיר עיניו, שיוכל לעבוד בבחינת השפעה. וזה פירוש \"מי קיימא לשאלה [\"מי\" עומדת לשאלה]\". שהכוונה על בינה, שנקראת \"מי\". ו\"שאלה\" היא מלשון \"שואלין על הגשמים\", שפירושו תפילה. כיון שמגיע לבחינת \"מי\" בינה, אז המקום הזה יש להתפלל על זה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע\"ט. \"אצילות ובי\"ע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה לשמה"]},{"id":"he-0751","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתגבר ומבקש עזרה מה', לאחר שכבר בא לידי החלטה, שיש לו מזיק בלב, הנקרא \"רצון לקבל\", ואין בידו לצאת ממנו, היינו לאחר כמה עליות וירידות שהיו לו, ולבסוף הוא רואה, שנשאר בערום וחוסר כל, אז תפלתו היא בעומק הלב, כלומר שהוא רואה, \"אם אין הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה לשמה"]},{"id":"he-0753","title":null,"paragraphs":["האדם רואה, שאין לו שום אפשרות, שיהיה בידו לעבוד עם רצון להשפיע ולא לתועלת עצמו. ודבר זה יכול להיות רק בדרך נס מן השמים. ובאמת זה נקרא \"יציאת מצרים\". היינו, לצאת מכלל השכל, שיש לו מצד הטבע, שאי אפשר לעשות שום תנועה, אלא שיהנה מזה. וכאן הוא מבקש מה', שיתן לו כח לעבוד, במקום שאין לו שום טעם והרגש, אלא להאמין שהבורא נהנה מעבודה זו, מטעם שהוא כולו להשפיע.","ולכן התפלה הזו היא תפלה אמיתית, מטעם שהאדם רואה, שאין מה לקוות, שיהיה פעם ביד האדם לעשות משהו בעל מנת להשפיע. נמצא, שהאדם מרגיש איך שהוא אבוד. נמצא, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא. ולדבר זה האדם צריך להחשיב, מזה שהאדם מבקש מה', שיעזור לו, ואין מי בעולם שיוכל להציל אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשיג מגע עם הבורא","תפילה לשמה"]},{"id":"he-0756","title":null,"paragraphs":["בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. לכן אמרו חז\"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע\"י המאור התורה, שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, כי המאור שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, היינו לשם התורה, הנקראת \"תורת חיים\", משום שכבר ישיג את החיים שבתורה, כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו היכולת להרגיש את החיים, הנמצא בתורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","על סף לשמה","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה","שמחת תורה"]},{"id":"he-0758","title":null,"paragraphs":["אדם המאמין, שהכל עושה ה', ובטח ה' עושה הכל לתועלת האדם. אם כן הירידות שהאדם מקבל, הוא אומר, שה' שלח לו את המצבים האלה בטח לטובתו. זה נותן כח לאדם, שלא יברח מהמערכה, אף על פי שהוא לא רואה, שה' משגיח עליו, היינו שירגיש, שה' עוזרו. אלא שלא די, שלא התקדם בעבודה, אלא הלך אחורה. אבל אם הוא מאמין, שה' עוזר לו, בזה ששולח לו את הירידות, ממילא כבר האדם אינו בורח מהמערכה.","כי הוא אומר, שה' כן עוזרו. אבל לא באופן שהאדם מבין, היינו בעליות. אלא שה' נותן לו עזרה בדרך הירידות. לכן אמונה זו מחזקת אותו, שלא יברח מהמערכה, אלא הוא מצפה לעזרת ה', ומתפלל, שיהיה לו כח להמשיך בעבודה, עד שה' יפקח את עיניו ויזכה לדביקות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו, \"ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע\", בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה"]},{"id":"he-0759","title":null,"paragraphs":["כדי שהאדם ידע לשמור עצמו, שלא יאבד מה שנותנים לו, מוכרח לתת מקודם יגיעה רבה, שדבר הבא לאדם ביגיעה, זה גורם שישמור שלא לאבד את הדבר. אולם דבר זה, היינו בזמן היגיעה, כשהאדם רואה, שרחוקה עדיין המלאכה מלהיות מוגמרת, הוא לפעמים בורח מהמערכה ובא לידי ייאוש. ואז להתחזקות יתירה הוא צריך, להאמין בה', שה' יעזור לו.","וזה שהעזרה עוד לא הגיעה, הוא מסיבה שעוד לא נתן היגיעה המסוימת בכמות ובאיכות הנצרכת להכנת החיסרון, בכדי לקבל מילוי, כמו שאומר וזה לשונו, \"ואם מי שהוא עסק בתורה ולא הצליח להסיר היצר הרע ממנו, אין זה אלא או שהתרשל לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמו שכתוב \"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין\", או יכול להיות שמילאו את כמות היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו באיכות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בוא אל פרעה - א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה"]},{"id":"he-0760","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע. ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. 924. \"וידבר אלקים אל משה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה"]},{"id":"he-0763","title":null,"paragraphs":["יש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז\"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים","משה הרועה הנאמן"]},{"id":"he-0764","title":null,"paragraphs":["אם לא חכמים, לא ידעו אנשים מהי תורה, ומהן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה."],"source":"\"זוהר לעם\". שמות. מאמר \"וַיָקָם מלך חדש\", סעיף 84","author":"זוהר לעם","subjects":["אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים"]},{"id":"he-0765","title":null,"paragraphs":["מדרגות התורה לשמה אין להם שיעור, ואחת מהם אשר בקומו בחצות הלילה יקיים מקרא: \"היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני\". והוא שיקשר עצמו עם נשמת הצדיקים שבגן עדן, ויתאחד איתם להתעדן בנעימות עסק התורה, ויקשר נפשו, רוחו ונשמתו בפנימיות אותיות התורה, ולקשרם באין סוף ברוך הוא, ולייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. וגם זה הדרך אי אפשר להשיגו טרם ידבק עצמו בצדיקי הדור ולשקוד על דלתותם יום יום. והמתאבק בעפר רגליהם באמת ומקווה לאור באור התורה, הנה כל מה שלא השיג בעולם השפל הזה ישיג לקיצו בגן עדן. וזהו תכלית תענוג העולם הבא: להשיג האורות העליונים וליהנות מזיו השכינה."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת שופטים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["לשמה מתוך אמונת חכמים"]},{"id":"he-0766","title":null,"paragraphs":["ניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכל כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העינים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה.","וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן ע\"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה מתוך אמונת חכמים"]},{"id":"he-0767","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהאמין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שרבו צוה לו לעשות. ואע\"פ שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעת רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעת רבו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים","משה הרועה הנאמן","צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0768","title":null,"paragraphs":["ע\"י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל איזה אסמכתא. היינו, שרק התלמיד חכם יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר. אפילו שיהיה גדול בתורה, גם כן נקרא \"עם הארץ\", אם לא זכה ללמוד מפי ה'. לכן מוכרח האדם להיכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יָשית עליו, בלי שום ויכוחים, אלא בבחינת למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ק\"ה. \"ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים","משה הרועה הנאמן"]},{"id":"he-0770","title":null,"paragraphs":["הצדיק ברוב צדקתו, הוא מכניס רצונו ומחשבתו הטובים באחרים, שגם הם יהיה להם הרצון הטוב להידבק בבורא, בכל לבבם, ובזה שמכניס הרצון באחרים זה כבר נקרא מעשה, כי נעשה מהרצון שיש לו מעשה באחרים. וזהו הפירוש בפסוק \"פותח את ידיך ומשְׂביע לכל חי רצון\", כי הצדיק ממשיך שפע לעולמות ולכל אדם, וע\"י מה הוא פועל כך? בהכניסו רצונו באחרים. ונמצא כי נעשים כולם צדיקים על ידו, ולזה יכול להמשיך עליהם שפע רב, שהצדיק הוא הפותח הידיים לבורא, כביכול, להשפיע על העולם, ובמה הוא פותח, ומפרש הפסוק \"ומשְׂביע לכל חי רצון\", במה שמשְׂביע לכולם רצון אהבת הבורא."],"source":"\"נועם אלימלך\". ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":["אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים"]},{"id":"he-0771","title":null,"paragraphs":["ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: \"נעשה ונשמע\", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת. משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות \"ואהבת לרעך כמוך\" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\". אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה","ערבים זה לזה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-0773","title":null,"paragraphs":["הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו. כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\". אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להגיע להרגש הזולת","על סף לשמה","ערבות","ערבים זה לזה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-0775","title":null,"paragraphs":["\"כולך יפה רעייתי ומום אין בך\" (שיר השירים ד', ז'), כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, ואז \"כולך יפה רעייתי\" ואין נשאר שום מום, כי בכוח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכול מתוקן."],"source":"הרמח\"ל. \"דרושי כ\"ד קישוטי כלה\"","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["ערבים זה לזה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-0776","title":null,"paragraphs":["אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. [...] היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות","ערבים זה לזה בדרך ללשמה","פועלים בערבות"]},{"id":"he-0779","title":null,"paragraphs":["מפני מה מכנים שמו של הקב\"ה וקוראים אותו מקום? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו."],"source":"בראשית רבה","author":"מדרש רבה","subjects":["מקומו של עולם"]},{"id":"he-0780","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה הוא מקומו של עולמו. כלומר, שהתיקון הבריאה הוא, שהמקום של הבורא, היינו החסרון, הנקרא \"מקום של הקב\"ה\", הוא שהבורא רוצה להשפיע, היינו החסרון.","מה שאפשר לומר לגבי הבורא חסרון, הוא, שהוא רוצה להטיב לנבראיו. והרצון הזה להשפיע, בזמן שהעולם יהיו בבחינת חסרון, מה שהם רוצים להשפיע כדוגמת הבורא, אז העולם יתקיים בבחינת השלמות. שאז הבורא יכול להשפיע להם טוב ועונג. למה. מטעם שקבלת טוב ועונג יהיה על דרך התיקון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו אין לך דבר שאין לו מקום, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0781","title":null,"paragraphs":["ענין \"מקום\" פירוש, המקום נקרא מקום הבריאה, שהקדוש ברוך הוא ברא. שמצד רצונו להטיב לנבראיו, ברא יש מאין מקום שהם יקבלו את ההנאה והתענוג, מה שהוא רוצה להטיב להם. נמצא שהמקום הזה, היינו הבריאה, צריך להיות ממולא את אור ה', שהוא להטיב לנבראיו. נמצא ש\"ברוך המקום\", היינו שמברכים אותו שברא את המקום.","ולפי זה יוצא, שאם המקום עדיין לא נתמלא, אלא שבמקום זה יש הסתרת פנים, אז אומרים המקום הזה צריך להיות ממולא עם אור ה'. והגם שעדיין לא מגולה אצלנו, צריכים להאמין ש\"מלא כל הארץ כבודו\". \"ומשרתיו שואלים זה לזה, איה מקום כבודו\".","ולפי זה יהיה פירושו, \"המקום ימלא חסרונך\", היינו שהחסרון הזה, שהוא בחינת הסתרת פנים, שזהו גורם כל החסרונות, ימלא, היינו שיהיה בגילוי פנים."],"source":"הרב\"ש. 462. \"ברוך המקום\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0782","title":null,"paragraphs":["הנה \"מקום\" בעבודה יש לפרש מקום חסרון. כלומר, אם יש לאדם איזה חסרון, יש לומר, שיש לו מקום לקבל מילוי על החסרון. אבל אם אין לו חסרון, לא שייך לומר שיכול למלאות, היות שאין לו למי למלאות. כדוגמת, שאם אינו רעב, אין הוא יכול לאכול. שזה נקרא, שאין לו מקום בשביל למלאות רעבונו, או אם אינו צמא, אין הוא יכול לשתות מים, מסיבת שאין לו מקום לקבל את המילוי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו אין לך דבר שאין לו מקום, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0783","title":null,"paragraphs":["אומרים \"ברוך המקום\". היינו בזמן שהאדם זוכה לקבל את בחינת חסרון של הבורא, שהוא רצון להשפיע, אז האדם נותן תודה לה' עבור זה שהבורא נתן לו את המקום שלו, היינו שהוא הרצון להשפיע, שזה יש להבורא. והאדם צריך להגיע לדרגה זו, היינו שיהיה לו הרצון להשפיע. לכן אומרים \"ברוך המקום\", עבור זה שנתן לנו את המקום, היינו החסרון שלו, שהיא הרצון להשפיע, שברצון הזה של הבורא יכול הבורא למלאותו עם טוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו אין לך דבר שאין לו מקום, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0784","title":null,"paragraphs":["שאלנו, מהו \"אין לך דבר, שאין לו מקום\" בעבודה. והפירוש הוא, שדבר זה שהאדם רוצה להשיג, היינו את הרצון להשפיע, שזה הדבר שהאדם מרגיש שחסר לו. אז האדם צריך לעבוד מקודם, שהדבר הזה, שהוא רוצה להשיג, היינו הרצון להשפיע, צריך שיהיה לו מקודם מקום, היינו חסרון אמיתי. והוא מתבטא בשני אופנים:","א. שירגיש שחסר לו.","ב. שירגיש, שרק ה' יכול לעזור לו, והאדם בעצמו אינו מסוגל בשום אופן לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו.","וזהו \"שאין לך דבר, שאין לו מקום\". כלומר, שסדר העבודה הוא, שהאדם צריך מקודם להכין את המקום, היינו החסרון, ואח\"כ ה' נותן לו המילוי על חסרונו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו אין לך דבר שאין לו מקום, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0785","title":null,"paragraphs":["מציאות מקום ברוחניות נקרא מקום מציאות, מטעם שכל מי שבא לשם, היינו למקום ההוא, רואה אותה צורה כמו השני. מה שאין כן דבר דמיוני אינו נקרא מקום מציאותי, משום שהוא דמיוני. אז כל אחד מדמה לעצמו באופן אחר. ומה שאנו אומרים \"ע' פנים לתורה\", פירושו שהם ע' מדרגות. ובכל מדרגה מתבאר התורה לפי המדרגה, שבו הוא נמצא. אבל ענין \"עולם\" הוא מציאות. דהיינו, שכל מי שבא לאיזו מדרגה מן השבעים מדרגות שבאותו עולם, הוא משיג אותה צורה כמו כל המשיגים, שבאו לשם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". צ\"ח. \"רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0786","title":null,"paragraphs":["אומרים, \"המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים\", היינו משום שכל היסורים שנמצאים בעולם נמשכים מסיבת הסתרת פנים, לכן אומרים, המקום ינחם אתכם. היינו שהמקום הזה, הנקרא בריאה, שבראה על הכוונה דלהטיב לנבראיו, יהיה בגילוי הפנים, ואז \"כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם\". וזהו מקומו של עולם, היינו שהוא הממלא את החסרון של העולם, אבל אין העולם מקומו, היינו אין העולם ממלא חסרון שלו, מסיבת שהוא אינו חס ושלום בעל חסרון שצריך למלאותו. היינו שכל מה שאנו צריכים לעשות על מנת להשפיע, הוא רק בשבילנו, בכדי שתהיה השתוות הצורה. ולא שהוא חס ושלום צריך מה שהוא."],"source":"הרב\"ש. 462. \"ברוך המקום\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0787","title":null,"paragraphs":["בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים. מלאכה, היינו עבודת המידות (ברכות ל\"ה ע\"ב), שבזמן שעושה רצונו של מקום, לא רואה שום מקום, שיהיה לו לתקן. אבל אז הקדוש ברוך הוא עושה לו את הכנפיים, שהוא בחינת כיסוי, ממילא כבר יש לו מקום שצריך לעבוד, בכדי לגלות את המקום וגילוי חסרון. היינו מלאכה זו הקדוש ברוך הוא עושה לו, היינו שמגלה לו החסרון."],"source":"הרב\"ש. 700. \"כיסוי וגילוי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0788","title":null,"paragraphs":["\"וכשאין עושין רצון המקום\", כלומר שלא הולכים בדרך להגיע להשיג את רצון המקום, שהוא הרצון להשפיע, אז נאמר עליהם \"אשר לא ישא פנים\", כלומר שלא יכול לתת להם עזרה שימלא את רצונם, מטעם שרצונם הוא ההיפך מהקדושה. ואיך יכול לתת להם דבר שהוא נגד רצונו של מקום, היות שכל מה שיש לאדם לעשות בעבודה הוא רק לתקן מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע. ואם ה' ישא להם פנים, היינו שיקבלו עזרה, שיהיה בידם לעבוד יותר עבור הרצון לקבל לעצמם, נמצא שהקב\"ה כאלו מכשיל אותם. לכן זה שה' לא ישא פנים להם, בזה הוא עוזר להם, שלא ישארו באהבה עצמית. אלא על זה אמרו \"הבא לטמא פותחין לו\", אבל לא נותנים לו עזרה, מה שאין כן \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהו שהקב\"ה נושא פנים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0789","title":null,"paragraphs":["\"לא מקומו של אדם מכבדו\". פירוש, לא בשביל זה אם האדם זכה לאיזו התעוררות, נמצא שהמקום ברוך הוא כיבד אותו, בזה נעשה האדם מכובד. כי אתערותא שבאה מלמעלה סופה להסתלק ממנו, משום שחסר עדיין לאדם את ההכשרה, שיהא ראוי לקבל לשם שמים ולא לשם תענוג עצמו.","\"אלא האדם מכבד את מקומו\", שדוקא על ידי זה, בזמן שהאדם נותן יגיעה בזמן הבחירה, ורוצה לכבד את מקומו, היינו המקום ברוך הוא, רק אז נעשה האדם מכובד. שענינו הוא, שהאדם נעשה על ידי עבודתו מרכבה לכסא הכבוד. אבל לא בזמן שבא לו אתערותא דלעילא, שנבחן שהמקום מכבד את האדם."],"source":"הרב\"ש. 32. \"גדלותו של האדם היא לפי עבודתו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מקום הבריאה","מקומו של עולם"]},{"id":"he-0790","title":null,"paragraphs":["כתוב, ברוך כבוד ה' ממקומו, שהוא המלכות. וזהו מקום, שכתוב, כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא. הוא מקום ידוע, שקוראים לו מקום, שנודע בכבוד העליון, מלכות."],"source":"\"זוהר לעם\". בשלח, מאמר \"פרשת הַמָן\", סעיף 417","author":"זוהר לעם","subjects":["מקומו של עולם"]},{"id":"he-0791","title":null,"paragraphs":["אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע. ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ\"ש מלא כל הארץ כבודו, אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו, הזוכה לקונטאקט [למגע] עימו, אינו נתווסף לו, רק הידיעה לבד. כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו, ואינו יודע, ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר. ועכ\"ז אין כאן שום חדש לו, ואין ממה להתרגש, כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להשיג מגע עם הבורא","מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-0792","title":null,"paragraphs":["צריך לדעת, שהרבה פעמים, שהוא מעיין בהספר, ויודע שכל התורה כולה הוא שמותיו של הקב\"ה, ומכל מקום הוא לא מקבל שום הארה והרגשה, אלא הכל יבש, והידיעה שהוא יודע אינו מועיל לו כלום.","לכן צריך האדם, כשמעיין באיזה ספר, ותולה תקוותו בו ית', והלימוד שלו צריך להיות על יסוד האמונה, שהוא מאמין בהשגחה, שה' יאיר עיניו, אז הוא נעשה זקוק לה', ויש לו אז מגע עם ה'. ועל ידי זה הוא יכול לזכות לדביקות בו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ'. \"שני מצבים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להשיג מגע עם הבורא"]},{"id":"he-0793","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים לדעת, שיש ענין חשיבות בהיגיעה, שיש אז מגע בין האדם להשם ית'. כלומר, שהאדם מרגיש, שהוא נצרך להשם ית', היות שהוא רואה אז במצב היגיעה, שאין מי שהוא בעולם, שיהא בידו להציל אותו, ממצבו שהוא נמצא, כי אם ה' לבדו. שאז הוא רואה, ש\"אין עוד מלבדו\", שיכול להציל אותו, ממצבו שבו הוא נמצא, ולא יכול לברוח משם.","וזה נקרא, שיש לו מגע הדוק עם ה'. ואין האדם יודע להחשיב את המגע הזו. כלומר, שהאדם צריך להאמין, שאז הוא דבוק בה', כלומר שרק בה' הוא כל מחשבתו אז, היינו שהוא יעזור לו. אחרת, הוא רואה שהוא אבוד.","מה שאין כן מי שזוכה להשגחה פרטית, שרואה שהכל עושה הבורא, כמ\"ש ש\"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים\", ממילא אין להאדם מה להוסיף, וממילא אין לו מקום לתפלה, שה' יעזור לו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להשיג מגע עם הבורא"]},{"id":"he-0794","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להיזהר בזמן הירידה, ולחשוב על מי הוא שנתן לו את הירידה. ואם הוא מאמין שהבורא נתן לו את הירידה, כבר הוא נמצא קרוב להבורא. לפי הכלל הידוע \"במקום שהאדם מחשב שם הוא\". לכן כשהוא חושב שהבורא נתן לו את הירידה, כבר יש לו מגע עם הבורא.","ואם הוא מאמין בזה, האמונה הזו, שהוא חושב על הבורא, כבר החיבור הזה מסוגל להוציאו מהמצב של הירידה. מה שאין כן, אם האדם חושב על עצמו, שהוא נמצא בירידה, אז הוא נמצא בירידה יחד עם הגוף שלו, היות שהוא דבוק באדם היורד, ולא חושב על הבורא, וכבר אין לו שום חיבור עם הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו, רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשיג מגע עם הבורא"]},{"id":"he-0797","title":null,"paragraphs":["שמעתי מאאמו\"ר זצ\"ל, שבמקום שאדם מחשב שם הוא. נמצא לפי זה, שאם האדם חושב, שעומד ומדבר עם המלך, הרי הוא נמצא במקומו, שהמלך נמצא שם. אז הוא מרגיש, כמו שכתוב \"עוז וחדוה במקומו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","להשיג מגע עם הבורא"]},{"id":"he-0799","title":"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות","paragraphs":["לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אע\"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. כי האדם מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תכף בהתחלה במצוות, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואי אפשר לו מטבעו לעשות איזו תנועה, אם לא לטובת עצמו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצוות שלא לשמה, מתוך תועלת עצמו. אבל עכ\"ז ממשיך שפע קדושה בתוך מעשי המצוות. אשר ע\"י השפע שממשיך, סופו לבוא לעסוק במצוות לשמה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"שמח במועדים ואינו נותן לעניים\", סעיף 175","author":"זוהר לעם","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0800","title":null,"paragraphs":["אל תאמר, אם בחינת לשמה הוא מתנה מלמעלה, אם כן מה מועיל את התגברותו ועבודתו, וכל הסגולות והתיקונים, שהוא עושה, בכדי לבוא לשמה, אם זה תלוי ביד ה'. ועל זה תירצו חז\"ל ואמרו: \"אי אתה בן חורין לפטור ממנה\". אלא על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה]. וזהו בחינת תפילה.","אבל אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית, אם לא יודע מקודם, שבלי תפילה אי אפשר להשיגה. לכן ע\"י המעשים והסגולות, שהוא עושה בכדי לזכות לשמה, מתרקם אצלו כלים מתוקנים, שירצו לקבל את ה\"לשמה\".","ואז, לאחר כל המעשים והסגולות, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. משום שראה, שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום. ורק אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא. ואז הקב\"ה שומע תפילה, ונותן לו המתנה של לשמה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל ולתת מתנה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0801","title":null,"paragraphs":["מי שרואה את שפלותו, אז הוא רואה שהולך בדרך המוביל לעבודה דלשמה, ועל ידי זה יש לו מקום לתפילה אמיתית מעומקא דליבא. שרואה שאין מי שיעזור לו אלא הקב\"ה בעצמו, כמו שפירש אאמו\"ר זצ\"ל על גאולת מצרים \"אני ולא שליח\", כי כולם ראו שרק הקב\"ה בכבודו ובעצמו גאל אותם משליטת הרע.","וכשזוכין לעבודה דלשמה בטח שאין במה להתגאות, כיוון שרואים אז שזהו רק מתנת אלוקים ולא \"כוחי ועוצם ידי\". ואין יד נוכרי באמצע שיעזור לו. אם כן הוא מרגיש את שפלותו, איך לשמש את המלך הוא תענוג נפלא עד אין קץ, ובלי עזרתו יתברך, אין האדם מסכים לכך. ואין לך שפלות גדולה מזו."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה לשמה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0802","title":null,"paragraphs":["מטרתו בהשלא לשמה הוא בכדי להגיע לשמה. והוא תמיד בודק את עצמו, אם יש לו כבר איזו פסיעה בתוך העבודה שלו, שכבר התקרב מעל לבחינת לשמה. וכשהוא רואה, שהוא עוד לא זז כמלא נימא, אז הוא מצטער על זה, ועושה את עצמו, כאילו עוד לא התחיל כלל בעבודת ה'. כי המודד שלו בתורה ומצות הוא, כמה שהיה בידו לכוון לשם שמים. ומשום זה, כשהוא רואה, שאפילו דבר קטן הוא לא יכול לכוון לשמה, אז ההרגשה שלו היא כאילו עוד לא עשה שום מעשה בעבודת ה'. ומחזיק את עצמו, כאילו הוא כלי ריק שלא יצלח לכלום.","ואז הוא מתחיל לחשוב, מה יהיה התכלית שלו. הימים עוברים והוא לא יכול לצאת ממצבו, שבו הוא נמצא. אך ורק באהבה עצמית הוא כל חשקו. ועוד יותר גרוע מזה, שבכל יום, במקום שהוא היה צריך להסתכל על דברים, המפריעים לו בעבודה, כאילו הם \"מה בכך\", הוא מסתכל עליהם, כאילו הם \"הר גבוה\". ורואה תמיד מחסום גדול לפניו, שלא יכול להתגבר עליו.","ועל מצבים כאלו אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שדוקא במצבים האלו, הנקראים \"מצבים של אחוריים\", האדם מתקדם. אבל זה לא ניתן להאדם לראות, אחרת זה יחשב לו בחינת פנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"שמע קולנו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0805","title":null,"paragraphs":["הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת.","נמצא שזו סגולה שהוא יכול לטעום טעמים יותר גדולים בכמות ואיכות, מכפי שהוא טועם בזמן שהוא עושה סגולות אחרות שיביאו לו תענוג.","זאת אומרת שיש הרבה סגולות בכדי להשיג תענוג, היינו אכילה, שתיה, שינה וכדומה, או מלבושי כבוד, או מזה שהוא עושה פעולות שאנשים יכבדוהו. פעולות כאלה אנו רואים שהן סגולות, שעל ידן הוא משיג תענוג.","אבל התענוגים שסגולות אלה מביאות לו, הם תענוגים מצומצמים בכמות ואיכות. מה שאין כן הסגולה של האמונה, מביאה לו תענוג יותר גדול בכמות ואיכות. וכל זה נקרא \"שלא לשמה\", היינו משום שכל כוונתו הוא רק בכדי להשיג תענוג יותר גדול."],"source":"הרב\"ש. 223. \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0807","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עובד לתועלת עצמו, זה נקרא \"שלא לשמה\". ו\"מתוך שלא לשמה באים לשמה\". לכן, אם האדם עדיין לא זכה לקבלת התורה, אז הוא מקוה שבשנה הבא יקבל. ובזמן שהוא קיבל את הבחינת לשמה בשלימות, אזי כבר אין לו מה לעשות בעולם הזה.","ולכן בכל שנה ושנה יש זמן קבלת התורה, מטעם שהזמן הוא מוכשר לאתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. משום שאז נתעורר הזמן, שהיה מגולה אצל התחתונים האור של מתן התורה. לכן יש תמיד התעוררות למעלה, שהתחתונים יוכלו לעשות הפעולה כמו אז, בזמן הזה. לכן, אם הוא הולך על דרך, שהשלא לשמה יביא לו לשמה, נמצא שהוא הולך על הסדר, ומקוה שסוף כל סוף הוא יזכה לקבלת התורה לשמה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קס\"א. \"ענין מתן תורה - ב'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0808","title":null,"paragraphs":["אדם הדואג ורוצה לזכות לפנימיות התורה ואין שם לב שתהיה לו את בחינת לשמה שהיא יראת שמים, ועל זה אומר בהי עייל [באיזה ייכנס].","כי מי שלומד תורה לשמה, היינו שהתורה הביאתו לשמה, וזכה לבחינת יראת שמים, אזי הוא זוכה לבחינת מגלין לו רזי תורה. אבל כשעדיין לא זכה לבחינת לשמה, אז אין מגלין לו. נמצא כאן שעבודתו לזכות לפנימיות היא לריק ולבטלה.","לכן צריכין בעיקר לשים לב על בחינת לשמה, היינו ליראת שמים, ושכל המעשים שהאדם עושה יתרכזו רק לנקודה זו, שהיא יראת שמים. כי דבר זה גנוז והאדם צריך לגלותו."],"source":"הרב\"ש. 265. \"מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0810","title":null,"paragraphs":["כשאדם עוסק בתורה ומצוות והתורה ומצוות מביאים אותו לשלמות, נמצא שהוא מכסה את החסרון, מה שתורה ומצוות צריך להביא לו. אלא אדרבה, הוא מחזיק את עצמו לאדם שלם. נמצא שאין לו מקום שתוכל להתמלאות. על זה נאמר, \"כל המתגאה, אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\", משום שלא נותן מקום.","וזה ענין \"מתוך שלא לשמה באים לשמה\". אבל בזמן שהוא בבחינת שלא לשמה, ומחזיק את עצמו לאיש השלם, אין מקום שנוכל לעזור לו לשמה, כי אין לו שום חסרון."],"source":"הרב\"ש. 716. \"ענין גאוה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0812","title":null,"paragraphs":["הכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים."],"source":"הרב\"ש. 587. \"עליון מברר לצורך התחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0814","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שלומדים שלא לשמה, על המטרה שזה יביא להם להגיע לשמה, הגוף מפריע להם, ולא נותן להם לעסוק אפילו שלא לשמה. כי הגוף מפחד \"אולי האדם יגיע לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"שמע קולנו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0815","title":null,"paragraphs":["\"משפיע בעמ\"נ לקבל\". זוהי מדרגה שכבר יצאה מכלל העולם, מה שהם רגילים לעשות מעשים שהם רק לקבל. והוא עושה מעשה דלהשפיע, אבל הוא צריך לומר תירוץ, מדוע הוא רוצה להיות משונה מכלל העולם. זאת אומרת, לעשות מעשים שהם נגד טבע שבו אנו נולדנו. אז הוא אומר להגוף שלו, תדע, שעל ידי זה שאני עושה מעשה דלהשפיע, יהיה לך אח\"כ תענוג יותר גדול. ונותן להבין להגוף שלו, שזה כדאי לו, שהוא צריך להאמין, שזה ישתלם. ואם הגוף מאמין בזה, הוא נותן לו לעשות, בשיעור שהוא מאמין, שישלם לו שכר עבור זה, שמבטל מעשים של קבלה עצמית, ועשה מעשים של השפעה. וזה נקרא \"שלא לשמה\", שעל זה אמרו חז\"ל ש\"מתוך שלא לשמה באים לשמה\".","וזהו קרש קפיצה לעבור ממצב למצב, היינו ממצב \"שלא לשמה\" למצב \"לשמה\", משום שלענין המעשה שניהם שוים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0816","title":null,"paragraphs":["העקרון הדתי, מתוך שלא לשמה בא לשמה: והכין ההשגחה הנהגת הבריות בדרך אגואיסטית שבהכרח תביאה לחורבן העולם אם לא יקבלו הדת להשפיע. וע\"כ יש בה צורך פרגמטי. ומתוכה בא לשמה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0817","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהם לא הולכים על המטרה \"בכדי להגיע לשמה\", כשמסתכלים על ההפרעות, שאומרים האנשים, שכן הולכים על דרך להגיע לשמה, צוחקים מהם. ואומרים עליהם, שאינם מבינים אותם, שעל כל דבר קטן הם חושבים, שזהו הר גבוה. וכל דבר קטן נעשה נגדם למחסום גדול. וצריכים התגברות גדולה על כל תנועה ותנועה. והם לא מבינים אותם, ואומרים אליהם \"תסתכלו בעצמכם על דרך שלכם, איך שהיא דרך לא מוצלחת. ואנחנו, ברוך ה', לומדים ומתפללים, ואין שום שליטה להגוף, שתהיה לו יכולת להפריע אותנו מלעסוק בתורה ומצות. ואתם, עם הדרך שלכם, אתם בעצמכם אומרים, שכל דבר קטן, שאתם עושים, אתם אומרים, כאילו כבשתם הר גבוה\".","ואפשר לדמות זה למה שאמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב.) \"לעתיד לבוא מביאו הקב\"ה ליצר הרע, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים, נדמה להם כהר גבוה. ורשעים, נדמה להם כחוט השערה\". והגם שם מדברים מלעתיד לבוא, אבל דוגמא יכולים לקבל משם. היינו לפרש כאן, שאלו, שהכוונה לבוא לשמה, הם בבחינת \"צדיקים\", כי המטרה שלהם היא להיות צדיק, שפירושו, שכל כוונתו היא רק לשם שמים. ואצלם נחשב היצר הרע להר גבוה, כנ\"ל.","ולאלו, שאין להם המטרה להגיע לשמה, היינו לצאת מאהבה עצמית, הם בבחינת \"רשע\", מטעם שהרע הנקרא \"מקבל על מנת לקבל\", נשאר אצלם. שהם בעצמם אומרים, שלא רוצים לצאת מאהבה עצמית. ואצלם, היצר הרע נדמה להם כחוט השערה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"שמע קולנו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-0818","title":null,"paragraphs":["חנוכה היה נס רוחני, וברוחניות צריכים לשאול מה, אחרת לא מרגישים את הנס, לכן אמרו \"מאי חנוכה\", בכדי שכל אחד ישאל את ענין הנס של רוחניות. היינו, בכדי שידע מקודם את ענין גלות רוחנית, ואחר כך יכול לזכות לגאולה הרוחנית. ומשום זה צריכים לפרסם זאת ברבים, כדי לתת התענינות לכל אחד ואחד, אחרת אין מרגישים לא את הגלות ולא את הגאולה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה","ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות"]},{"id":"he-0819","title":null,"paragraphs":["דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס. וכל הנסים נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס."],"source":"הרב\"ש. 638. \"יצרו של אדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניסים קורים כשמתחברים"]},{"id":"he-0820","title":null,"paragraphs":["נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי אדם אין הדבר באפשרות להשיג, אלא שצריך להיות נס מן השמים, שרק באופן כזה נקרא \"נס\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות","נס יציאת מצרים"]},{"id":"he-0821","title":null,"paragraphs":["הרוחניות היא בגלות תחת הגשמיות. ואין יכולת בידי אדם לצאת מגלות זו, ורק הקב\"ה יכול להוציאו, כמו שאמרו חז\"ל: \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\", מזה אנו רואים שרק הקב\"ה יכול לעזור. לכן נקרא זה נס."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניסים קורים כשמתחברים","נס יציאת מצרים"]},{"id":"he-0822","title":null,"paragraphs":["האדם צריך \"להדליק\", לעשות מעשים עד שתהא \"שלהבת עולה מאליה\", ולא מכוחו של אדם, אלא \"מאליה\" הוא פירושו \"מכוחו של ה'\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו הנסתרות לה' והנגלות לנו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות"]},{"id":"he-0823","title":null,"paragraphs":["יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע\"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","ביטול המחיצות בינינו","ברית","הבורא מתגלה בקשר בינינו","חיבור נשים סביב אירופה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","מרכז העשירייה","ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-0826","title":null,"paragraphs":["צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו."],"source":"הרב קוק","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות"]},{"id":"he-0827","title":"אנשים עושי מלחמה","paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה.","הקב\"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה, גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב\"ה מקשיב לדיבורם. ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמו שכתוב, אז נִדְבְּרו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו.","ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב\"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמו שכתוב, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"הנה מה טוב ומה נעים\", סעיפים 66-65","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה","אורגים שמיכה של אהבה","בבית שלנו מכסים הכול באהבה","בונים את דמות הבורא בעשירייה","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","התקפה על החיבור","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","יתרון האור מתוך החושך","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","ל\"ג בעומר","מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות","סדנה","עולים למדרגה חדשה","על כל פשעים תכסה אהבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שבת אחים גם יחד","שמחה בדרך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-0828","title":null,"paragraphs":["\"וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען\". בזהר (וישב דף ד' אות י\"א ובהסולם) \"רבי חייא פתח ואמר, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. אבל צדיק ההוא, שהוא ירא את רבונו, כמה רעות הוא סובל בעולם הזה, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם יצר הרע. והקב\"ה מצילו מכולם. זהו שכתוב, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. רבות לצדיק, לא כתוב, אלא, רבות רעות צדיק, שזה יורה, שפירושו הוא, שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב\"ה חפץ בו, כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצר הרע, כנ\"ל. ומשום זה הקב\"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע וישב"]},{"id":"he-0829","title":null,"paragraphs":["\"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\". מקשים, מדוע לא כתוב בארץ מגורי אבותיו, ומדוע דווקא במגורי יצחק. ויש לפרש כי זה ידוע, שיעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, הנקרא \"פחד יצחק\". מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן. כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד. לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין.","מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים."],"source":"הרב\"ש. 378. \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת","פרשת השבוע וישב","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0830","title":null,"paragraphs":["וישב יעקב. ופרש רש\"י, \"ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה\".","ויש לשאול, הלא חז\"ל דרשו הרבה פעמים, \"אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא\", אם כן מהו שאומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין מה שמתוקן להם בעולם הבא וכו'.","ויש לומר, \"עולם הזה\" ידוע שנקרא מלכות, שהיא כלי של קבלה. ו\"עולם הבא\" נקרא בינה, שהיא כלי דהשפעה. אם כן לא דיין שהם עוסקים בכלים דהשפעה בעל מנת להשפיע, אלא רוצים לזכות בקבלה בעל מנת להשפיע - זה נקרא, \"קפץ עליו רגזו של יוסף\", שהוא בחינת קו האמצעי דספירות דנה\"י, הנקרא נה\"י דכלים וג\"ר דאורות, שהוא היה ברוגז, שעדיין לא זכה לבחינת נה\"י המגולים, הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף."],"source":"הרב\"ש. 675. \"בחינתו של יוסף\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע וישב"]},{"id":"he-0831","title":null,"paragraphs":["עיקר הגילוי הוא מחזה ולמטה, שהם בחינת נה\"י. ועיקר הוא הקו האמצעי הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף. לכן נאמר \"וישראל אהב את יוסף\".","ויש קו אמצעי למעלה, הנקרא תפארת, שהוא המכריע בין חסד לגבורה. וקו אמצעי שהוא מחזה ולמטה, הנקרא יסוד, המכריע בין נצח להוד. ועיקר עבודה הוא להכניע את הקו שמאל, שדוקא הקו אמצעי מכניעו.","לכן קו שמאל, ואלה הדבוקים בקו שמאל, רוצים לבטל את הקו אמצעי, משום שעם הקו ימין יכול הקו שמאל להלחם, ואינו צריך לבטלו, משום שאינו מפחד מפני הקו ימין. מה שאין כן מפני הקו האמצעי כן מפחדים, משום שהקו אמצעי מבטל את הקו שמאל.","לכן רוצים לבטל הקו אמצעי שלמעלה בתפארת, והקו אמצעי למטה, הנקרא יסוד, שהם יעקב ויוסף."],"source":"הרב\"ש. 378. \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע וישב"]},{"id":"he-0833","title":null,"paragraphs":["עומר מלשון \"מאלמים אלומים\", שהוא בחינת קשר. שהאדם צריך להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. היות שהעולם נקרא בחינת ששת ימי המעשה ושבת, שהם ז' ספירות, ויש התכללות הספירות, לכן אנחנו צריכים לקשר עצמנו לה' בכל ימי שנות חיינו, שהם ע' שנים, המכוון לזה סוד שכל אחת כלולה מעשר הספירות.","ועל ידי זה שמתקנים את הקשר, הנקרא בחינת עומר, אז יכולים לזכות לבחינת תורה, שהוא בחינת חרות ממלאך המוות, כמו שאמרו חז\"ל \"אל תקרי חרות אלא חירות\", שיוצאים משיעבוד היצר על ידי התורה.","וזה תלוי לפי הקשר שיש לאדם עם ה'. ובזמן שהאדם בפירוד, אז נקרא האדם בחינת עכו\"ם. ולא נתנו התורה, אלא לעם ישראל, כמו שכתוב \"לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום\", כי התורה נקרא בחינת משפט ומתנה, ניתן רק לישראל. ולא נקרא ישראל, אלא בזמן שהוא מחובר לה'."],"source":"הרב\"ש. 938. \"ענין עומר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ל\"ג בעומר","ספירת העומר","פרשת השבוע וישב"]},{"id":"he-0834","title":null,"paragraphs":["\"וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים\" (וישב).","הנה, האדם תועה בשדה, הכוונה על מקום שמזה צריך לצאת תבואת השדה, כדי לפרנס את העולם. ועבודת השדה היא חרישה, זריעה, וקצירה. ועל זה נאמר \"הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו\". וזה נקרא \"שדה, אשר ברכו ה'\".","כשאדם תועה בשדה. פירש בעל הטורים, שהוא בחינת \"אדם\" תועה מדרך השכל, היינו שלא יודע את הדרך האמיתית, שהיא מובילה להמקום, ששם הוא צריך להגיע, כמו מלשון \"חמור תועה בשדה\". והוא בא לידי מצב, שהוא חושב, שאף פעם לא יגיע להמטרה, שהוא צריך להגיע.","\"וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש\". היינו, במה אני יכול לעזור לך. \"ויאמר, את אחי אנכי מבקש\", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.","והמסילה זו היא הנקראת \"דרך של השפעה\", שדרך זו היא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו.","\"ויאמר האיש, נסעו מזה\". ופירש רש\"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים. ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"אהבת חברים - א'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","הבורא עומד מאחורי החברים","פסח","פרשת השבוע וישב"]},{"id":"he-0836","title":null,"paragraphs":["על כל דבר שמקבלים צריכים להקדים תפלה, שיהיה כלי לקבל את ההשפעה, יוצא, שאפילו לאחר מה שהקדוש ברוך הוא הבטיחו במראה הסולם, זה נקרא אור מקיף.","אבל בזמן שפגש את עשו, שאז הוצרך לישועה בהוה, היה צריך להתפלל ולגלות הרצון, הנבחן לבחינת כלי על הישועה, מכיון שבלי כלי אי אפשר לקבל אור פנימי. כי ההבטחה נקראת אור מקיף. מה שאין כן כשבאים להוציא את ההבטחה לפועל, צריכים תפלה. כי אור מקיף הוא אתערותא דלעילא, ואור פנימי הוא על ידי אתערותא דלתתא."],"source":"הרב\"ש. 376. \"וירא יעקב מאד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0837","title":null,"paragraphs":["\"לבן\" נקרא קודם המעשה, שאז היצר הרע טוען שכל מה שהאדם עושה הוא שלא לשמים, לכן איזה ערך יש בזה שהוא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. והאדם צריך להתגבר וכן לעשות מעשים טובים.","ולאחר שכבר עשה את המעשה, \"עשו\" נקרא היצר הרע טוען שכל מה שעשה האדם הוא לשם שמים, ורוצה להכניס בו בחינת גדלות, שיסתפק בעבדותו."],"source":"הרב\"ש. 375. \"וישלח יעקב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0838","title":null,"paragraphs":["לבן, נקרא שהוא בא בטענת צדיק, ואומר לו, בזמן שהאדם רוצה להתפלל, ורוצה להאריך קצת בתפלתו. או דוגמא אחרת, שרוצה ללכת ללמוד לבית המדרש, אז היה בדעתו של אדם לקיים, להיות גבור כארי ולהתגבר על עצלותו. בא היצר הרע וטוען, נכון שאתה רוצה להתגבר, לעשות את רצון אביך שבשמים, כמו שכתוב (אבות פרק חמישי) וזה לשונו, \"יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים\".","אבל אני יודע, שאין לך רצון לעשות רצון אביך שבשמים. אולם האמת אני יודע, שאתה עובד רק לשם אהבה עצמית, ואין לך אהבת ה', שאתה תוכל לומר, שזה, שאתה הולך לעשות עכשיו איזה מעשה, הוא מטעם לשם שמים. אלא כל מה שאתה עובד, הוא בשבילי, היינו בשביל הס\"א ולא בשביל הקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0839","title":null,"paragraphs":["הנה עשו הרשע נקרא, בזמן שהאדם כבר בא לידי הכרה, שדבר הרע בעולם, שמפריע לכלל הנבראים להגיע להטוב והעונג, שבשביל סיבה זו היתה בריאת העולם, שזה נקרא רע, כבר נעשה אצלו בבחינת עשו, מלשון עשיה, שכבר נגמר הרע שלו בידיעה ברורה, שהוא הרצון לקבל לעצמו. אז בא הסדר של \"סור מרע\", כלומר שמטרם שיש לאדם הידיעה, שהרצון לקבל נקרא רע, אי אפשר לסור ממנו, ולא לשמוע בקולו.","ואח\"כ מתחיל ענין של \"ועשה טוב\". ו\"עשה טוב\" נקרא קבלת עול מלכות שמים, אולם אין האדם יכול לזכות לבחינת אשה יראת ה', אלא את זה האדם צריך לקבל מלמעלה, כמו שכתוב \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהי חשיבות החתן, שמוחלין לו עוונותיו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0842","title":null,"paragraphs":["על פסוק \"והיה המחנה הנשאר לפלטה\" פרש רש\"י וזה לשונו, התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה, ולמלחמה. זאת אומרת, שני דברים שייכים לעשו, שהוא דורון ומלחמה. ודבר אחד הוא לה', היינו תפילה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"בענין הוויכוח בין יעקב ללבן\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0843","title":null,"paragraphs":["יעבור נא אדונִי לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שׂעירה. יעקב לא רצה עתה לקבל אלו הברכות הראשונות שבירך אותו אביו. ועוד לא התקיימה בו אפילו אחת מהן, משום שדחה אותן לאחרית הימים, שתוצרכנה אז לבניו, להשתמש בהן כנגד כל אוה\"ע.","ומשום זה, בשעה שאמר עשיו, נִסעה ונֵלכה, נחלק את העוה\"ז בינינו, ונשלוט בו יחד. אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו. שפירושו, יקדים עשיו שליטתו עתה בעוה\"ז. יעבור נא, הוא לשון קְדימה, כמ\"ש, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, שיעקב אמר לו, הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעוה\"ז, ואני אתנהלה לאיטי, ואני אעלה את עצמי לעוה\"ב, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים לאט."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וישלח\". מאמר \"יעבור נא אדונִי לפני עבדו\", סעיפים 128-127","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0844","title":null,"paragraphs":["שיעקב נכנס בעבודה, שכבר הכניס את עצמו לסכנה, ומבקש לה', שיתן לו סיוע, אז נשלחו לו מלאכים לשמרו, שיוכל לנצח את המלחמה, שהוא כבר נכנס. מה שאין כן שכבר גמר את עבודתו שהתחיל, וקיבל סיוע מהמלאכים, ורצה להתחיל עבודה חדשה, המכונה \"פכים קטנים\", ותחילת עבודה היא חושך, המכונה \"לילה\", זה נקרא \"סכנה הנראה לעין\", היות שבמקום חושך, הנקרא קו שמאל, הוא סכנה. אבל הוא בעצמו צריך להתחיל לבדו. ואח\"כ, כשהוא רואה שלא יכול, אז הוא מתחיל לבקש עזרה מה', ואז שוב יקבל עזרה מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"בענין העזרה הבאה מלמעלה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0845","title":null,"paragraphs":["הנה \"שורש\" נקרא בחינת מחשבה, שהוא השורש למעשה. ואם המחשבות מגולין, היינו שמסתכלים בכל המקומות ומרגל לכל המקומות, הן על הדרכים והנהגות והתורות וכו' שקבל מרבותיו, אם הם אמיתיים, אזי צריכים להתאבק עם המחשבות הנ\"ל, מלשון \"ויאבק איש עמו\", הנאמר על שרו של עשיו, ולקבל אותם למעלה מהדעת.","שזה ענין \"והוי מתאבק בעפר רגליהם\". פירוש, אף על פי שיש לך בחינת מרגלים שאומרים \"לא נעלה\", ואף על פי שהמרגלים שלהם, היינו המחשבות של התלמידים, מעלים עפר, היינו שנדמה בעיניהם שדברי רבותיו הם ערך של עפר, ומכל מקום הוא צריך לקבל למעלה מהדעת את דברי רבותיו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וישלח"]},{"id":"he-0846","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודתו של האדם צריכה להיות, שתהיה לו הנאה בעת שהוא עוסק במעשים של השפעה. וזה מה שכתוב \"עבדו את ה' בשמחה\", היינו כדי שתהיה השתוות הצורה. כמו שכשהוא משפיע יש לו הנאה, כמו שאמרו חז\"ל \"רצונו להנות לנבראיו\", כמו כן האדם צריך להגיע לדרגה זו.","וזה צריך להיות כל השכר של האדם. וזה נקרא שהוא משפיע על מנת להשפיע בלי שום פרס, מטעם שאין לו הנאה יותר גדולה מזה.","אבל אחר שזכה לדרגה זו, שכל התענוג שלו הוא בזה שמשפיע לה', אז הוא רואה ומרגיש שאין הוא יכול לתת שום דבר להבורא, שיהיה לו נחת רוח, חוץ מזה שיקבל ממנו התענוגים שהכין ה' לבריותיו, שזוהי מטרת הבריאה."],"source":"הרב\"ש. 332. \"בענין השתוות הצורה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0847","title":null,"paragraphs":["\"שלא לשמה\", היינו משום שכל כוונתו הוא רק בכדי להשיג תענוג יותר גדול.","ורק אחרי שמשיג מדרגה זאת הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת. כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו וגדלותו וחשיבותו של המלך.","אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל להנות לה'. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא בבחינת משפיע על מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 223. \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","הכניסה לעיבור","הכנעה","נחת רוח","להשפיע על מנת להשפיע","לחיות בחיסרון להשפיע","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מרכז העשירייה","מתבטלים לפני החברים","מתמוססים בקבוצה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","עיבור","עיבור ויניקה","על סף לשמה","עיבור בעשירייה","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-0848","title":null,"paragraphs":["\"רבי אומר, איזו הוא דרך ישרה, שֶׁיָּבוֹר לו האדם, כל שהוא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם\" (אבות פ\"ב).","הענין הוא, יש ענין הנקרא תיקון הבריאה ומטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ותיקון הבריאה הוא השתוות הצורה, היינו כמו שהבורא הוא משפיע לנבראיו, כמו כן הנבראים צריכים לבוא לידי דרגה של להשפיע לבורא.","לכן יוצא, שתיקון הבריאה נקרא \"תפארת לו מן האדם\", שזו הוא תפארת לאדם, בזמן שתיקן את עצמו, שבא לידי השתוות הצורה, שנקרא משפיע על מנת להשפיע, היינו שהוא הגיע לידי השגת החסד.","ומטרת הבריאה הוא בזמן שהאדם כבר הגיע לידי דרגה, שהוא יכול לקבל את התענוגים של להטיב לנבראיו, הנקרא מקבל בעל מנת להשפיע, נקרא זה \"תפארת לעושיה\"."],"source":"הרב\"ש. 586. \"איזו היא דרך ישרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0849","title":null,"paragraphs":["מה שהאדם נתן לחבירו דברים שחבירו נהנה, הנה הנתינה בעצמה נקראת \"השפעה\". \"איש זך\" שהוא משתדל לעשות לאנשים מצב רוח טוב, שירגישו את עצמם בטוב. על הכלים האלו לא שייך לומר, שיש בהמעשים האלו בחינת דין, כלומר, שיהא דין שאסור להשתמש עם כלים מה שהם רוצים להשפיע.","רק מה שיש כאן ענין של כוונה גם כן, היינו אם באמת פיו ולבו שוים. זאת אומרת, מה שהוא נותן לאחרים הכוונה היא שאחרים יהנו מזה, ועל עצמו אינו דואג, כי רק על הכלל הוא דואג. והבחינה זו נקראת \"משפיע בעל מנת להשפיע\", כלומר, הן המעשה והן הכוונה הכל הוא בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש, מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0850","title":null,"paragraphs":["אל יחשוב האדם שיכול לעשות משהו בלי תענוג. רק יש הרבה בחינות בלשמה, היינו בבחינת השפעה: (האדם צריך לדעת) \"משפיע על מנת להשפיע\", היינו שמקבל תענוג בזה שהוא משפיע לה'. ו\"משפיע על מנת לקבל\", היינו שמשפיע לה' ועל ידי זה יקבל דבר אחר, לא חשוב מה שיש, עולם הזה או עולם הבא או השגות או מדרגות גבוהות. אלא האדם צריך להיות \"משפיע על מנת להשפיע\", היינו שמזה שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' מחמת גדלותו ית'.","ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'. אבל דבר אחד צריכים לדעת: בלי תענוג אין האדם יכול לעשות שום דבר בשלמותו."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0851","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה ללכת לשמה, היינו להיות משפיע בעל מנת להשפיע, אין מה לענות לו. וזה נקרא \"הקהה את שיניו\". כלומר את התשובה, שצריכים ללכת בכח, היינו למעלה מהדעת. כי בתוך הדעת הצדק עם הרשע. זה נקרא \"הקהה את שיניו\". ואמר, שאין האדם יכול לנצח את הרשע בפעם אחד, אלא שזו היא עבודה בירידות ועליות. עד שהאדם זוכה לנצח אותה, ולקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 \"מהו \"השכינה היא עדות על ישראל\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0852","title":null,"paragraphs":["\"צדיקים גמורים\" נקרא קו ימין, שהוא לומד תורה לשמה, הנקרא משפיע בעל מנת להשפיע. \"בעלי תשובה\" נקרא מקבל בעל מנת להשפיע.","המעשה נקרא קבלה, היינו התרחקות. ועל ידי הכוונה הוא מחזירו את המעשה לשורשה. וזה נקרא תשובה, שהוא חוזר למקום שורשה. וזהו תשובה - תשוב ה' לגבי ו'."],"source":"הרב\"ש. 668. \"במקום שבעלי תשובה עומדים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0853","title":null,"paragraphs":["\"לאו כל אדם זוכה לשני שלחנות\". שלחן אחד נקרא שהוא יכול להיות משפיע בעל מנת להשפיע, שזה נקרא בחינת צדיק, וזה נקרא בחינת \"תורה\". ו\"גדולה\" נקרא גדלות, שהוא בחינת צדיק בן רשע, כשהוא מקבל בעל מנת להשפיע, שכל הכלי קבלה שלו, הנקרא רשע, היה לא לתועלת עצמו אלא בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 426. \"תפילת צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשפיע על מנת להשפיע"]},{"id":"he-0854","title":null,"paragraphs":["\"ויצא יעקב\". ופירש רש\"י וזה לשונו, ולא היה צריך לכתוב אלא \"וילך יעקב חרנה\". ולמה הזכיר יציאתו. אלא מגיד, שיציאת צדיק מן המקום, עושה רושם. שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם, פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה\", עד כאן לשונו.","ויש להבין את הנ\"ל על דרך העבודה. מה הוא צדיק, ומהו הרושם שהצדיק עושה בעת יציאתו.","ויש לפרש, שהקב\"ה נקרא צדיק, כמו שכתוב \"ה' הוא הצדיק ואני ועמי הרשעים\". שפירושו הוא, כי בזמן שהאדם מקורב לה', היינו שמרגיש שה' קרוב אליו, שמרגיש איך שה' עושה לו טוב, אז יש לו טעם בתורה וטעם בתפלה. ובכל עסקיו שהוא עושה, הוא מרגיש שה' קרוב אליו. ומה שהוא עושה, הוא עושה הכל בשמחה ובהתרוממות רוח.","ואח\"כ הוא בא לידי ירידה, היינו שאין לו טעם בלימוד התורה ובמעשים טובים, רק שנשאר לו רושם, שהיה לו זמן, שהיה בזמן עליה. שכן היה מרגיש טעם בתורה ומצות, והיה לו אז מצב של שמחה. והרושם הזה שנשאר גורם לו געגועים לחזור למצב הקודם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0855","title":null,"paragraphs":["\"ויצא יעקב מבאר שבע\", שהיא ארץ ישראל, שהיא באר ששואבים משם מים, שהאדם מרגיש את עצמו בשביעה, שאינו חסר לו שום דבר. \"וילך חרנה\", פירוש למקום שאין שם שביעה, ויש שם חרון אף, וזה נקרא \"ערב\". ממילא אז אינו מוטלת על הגוף חובה לתת תודה לחבירו ולבקש משהו מחבירו. אלא להיפך, יש לו תרעומת על חבירו.","\"ויפגע במקום\", והוא תיקון, שגם במקום שהוא ערבית, שאז התפילה היא רשות, היינו בחירה, יש לו להתגבר ולהתפלל. אבל הגוף לא מרגיש שום חוב על עצמו בזמן שהוא חושך אצלו. לכן יעקב, שהוא בחיר שבאבות, תיקן עבור הכלל בחינת שלימות."],"source":"הרב\"ש. 370. \"דרך ארץ קדמה לתורה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0856","title":null,"paragraphs":["הזהר הקדוש פירש, \"ויצא יעקב מבאר שבע\", היינו שיצא מארץ ישראל. \"וילך חרנה\", היינו לחו\"ל, שעל ידי זה הוא בא לבחינת \"חרון אף\". ובאדם יש בחינת \"קימה\", שהוא עומד בקומה זקופה. ויש בחינת \"שכיבה\", שבזמן שהאדם נופל ממדרגתו נקרא הנפילה בחינת \"שכיבה\".","ולכן נאמר לו, \"הארץ אשר אתה שוכב עליה\", מה שאתה מרגיש בחינת שכיבה בארץ, היינו שלא יכול לקבל עליו את המלכות שמים כמו שצריך להיות, תדע שזהו לא סתם ארץ שהיא רק בחינת מלכות, שהיא מדרגה קטנה. אלא הארץ הזאת היא מדרגה גדולה.","לכן יש לתת על זה יגיעה גדולה, כי בארץ הזאת תלוי כל מעלת ארץ ישראל. וה' הבטיח \"לך אתננה ולזרעך\", ואם אתה תקבל את הארץ, כבר הכל יהיה בידך."],"source":"הרב\"ש. 368. \"והנה ה’ נצב עליו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0857","title":null,"paragraphs":["כמו שתחילת הבריאה יצא מקודם המקבל ואח\"כ נתקן בעמ\"נ להשפיע, כמו כן הסולם, המרומז לאדם מוצב ארצה, ההתחלה הוא בארציות ואח\"כ מגיע השמימה, שהכוונה היא, שלא להתפעל מזה שהאדם רואה, שהוא מלא ארציות, ואין בו שום ניצוצי השפעה, ואינו יכול להאמין, שיש מציאות, שהגוף שלו יסכים לעבוד רק בעמ\"נ להשפיע, אלא שיאמין, שדרך וסדר העבודה, רוצה הבורא, שיהיה דוקא באופן כזה, שיהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0858","title":null,"paragraphs":["בשיעור שהוא עולה ל\"ראשו מגיע השמימה\", אז הוא יכול להעריך את שיעור שפלותו של הירידה. וזה הפירוש של מה שכתוב מקודם \"עולים\" ואח\"כ \"יורדים\", מטעם, שאין אדם מרגיש שהוא נמצא במצב של ירידה, אלא בשיעור שהוא משער את חשיבתו של השמימה.","וזהו \"עולים\" ואח\"כ \"יורדים\", משום שהסולם, שהאדם צריך לעלות, בכדי למלאות את שליחותו, שנשלח לעולם הזה מטעם ה', מתחיל ממדרגות \"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה\". זאת אומרת, מתחילת השפלות, שהוא הרצון לקבל, מצד הטבע שלו, \"וראשו\", היינו בסוף הסולם הוא צריך להגיע השמימה, שהוא בחינת רק להשפיע, שזה נקרא \"שמים\", כי ארץ נקראת \"מקבל\" ושמים נקרא \"משפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0859","title":null,"paragraphs":["בזמן ש\"ראשו מגיע השמימה\", שהוא הולך בקו ימין, שהוא בחינת שלימות, אין זה סוף פסוק, אלא הוא צריך גם כן ללכת בבחינת \"ארצה\", היינו לראות שהוא עדיין נמצא בארץ. וכשהוא הולך בבחינת ארצה, שהיא בחינת שמאל, הוא צריך גם כן לדעת, שהוא צריך ללכת בימין, שזהו נקרא \"וראשו מגיע השמימה\". כלומר, שהגם שהם שני דברים מנוגדים והופכיים זה לזה, מכל מקום אין הם מרוחקים כל כך זה מזה, שיהיה הרבה מרחק ללכת מקצה אל קצה השני. זאת אומרת, שצריכים ללכת בשני קוים. וזה נקרא שיפוע. היינו כנ\"ל, שזה מראה, שצריכים ללכת בב' קוים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו שהסולם הוא באלכסון בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0860","title":null,"paragraphs":["כתוב \"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה\". פירוש, שהסולם, שע\"י עולים למעלה להיכל המלך, יש שם שני קצוות:","א. \"סולם מוצב ארצה\", שהוא בחינת קו שמאל, הנקרא \"ארצה\", שהאדם צריך לראות, איך שהוא מונח בארציות, שהוא משוקע באהבה עצמית, כנ\"ל, שהיא בחינת \"שמאל דוחה\". אז יש מקום להתפלל מעומק הלב, שאז האדם מסתכל בתוך הדעת שלו, איך שהוא לא יכול לעשות משהו לתועלת ה', ורק הקב\"ה יכול להוציא אותו משליטת הרע שבו. ועל זה נאמר \"אלמלא הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\".","ב. זה שכתוב \"וראשו מגיע השמימה\". והקצה השני שבסולם הוא, \"הוא בשמימה\", כאילו שיש לו שלימות גמורה, מטעם שהוא שמח בחלקו, בזה שיש לו קצת נגיעה בעבודת ה'. והוא מרגיש עצמו בזה למאושר, כי זוהי זכיה גדולה, שזכה לשמש את המלך, ולדבר עמו, אפילו רגע אחד ביום, מספיק לו, שיהיה לו מצב רוח מרומם. ועל זה הוא מודה ומשבח את המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו שהסולם הוא באלכסון בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0862","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל להשיג בחינת תורה. ובכדי להשיג בחינת תורה, צריך האדם לקבל את בחינת מלכות שמים למעלה מהדעת. כלומר, בבחינת שהיא נגד דעתו של אדם, היינו שבשביל עצמו אינו צריך לשום דבר רק לתועלת ה'. ובזה יש לפרש מה שכתוב (ויצא) \"והיה זרעך כעפר הארץ\". הנה \"זרעך\" היינו בנים. ובעבודה נקרא \"בנים\" הבנה בתורה ומצות. וה' הבטיח ליעקב שההבנה בתו\"מ יכולים להשיג רק בזמן שהאדם מסכים להיות כ\"עפר הארץ\", היינו שהוא מסכים לקיים תו\"מ אפילו שהוא לא מרגיש בזה שום הרגש, ואינו טועם בהתו\"מ אלא טעם עפר, היות שהוא אומר \"אני עובד עבור ה'\". \"ואם הוא רוצה, שאעבוד בשבילו באופן הזה, אני מסכים\", אז הוא זוכה לגדלות ולהבנה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו שכהן גדול יקח לאשה בתולה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0863","title":null,"paragraphs":["העיקר צריכים לדעת, מהו בחינת עשו, שצריכים לתקן אותה. והנה זה ידוע, כי נגד הקדושה יש לעומת זה קליפה. ובאופן כללי נקרא \"קליפה עשו\". אבל יש הרבה מדרגות בהקליפה. ולכל בחינה יש שם בפני עצמו. וגם להקדושה יש הרבה בחינות. ולכל בחינה יש שם בפני עצמו.","ובאופן כללי נקראת הקדושה בשם ספירות, ופרצופים, ועולמות. ובאופן כללי נקראת קדושה, הבחינה שהיא בעל מנת להשפיע. וטומאה נקראת בעל מנת לקבל, שהיא בחינת אהבה עצמית.","וכשאדם מקיים תורה ומצות, בכדי לקבל תמורת זה עולם הזה או עולם הבא, שתי בחינות אלו נקראות \"שלא לשמה\". ורק מי שמקיים תורה ומצות מטעם \"בגין דאיהו רב שליט\", שפירושו, מטעם גדלותו וחשיבותו של ה', זה נקרא \"לשמה\" (עיין בזהר ובהסולם דף קפ\"ד אות ק\"צ), וזה נקרא בעל מנת להשפיע ולא לקבל שום תמורה עבור עבודתו. זה נקרא עבודה טהורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"בענין הוויכוח בין יעקב ללבן\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0864","title":null,"paragraphs":["ושאל זצ\"ל על זה, היינו באמת מי מהם טוען טענת אמת, היינו, לבן או עשו. ואמר, שבאמת שניהם אומרים אמת, מה שטוב להס\"א, שהם מפריעים את האדם להגיע לשלימות. וההבדל הוא בטענותיהם. אם הוא בא קודם המעשה, או שבא לאחר המעשה. היינו, שקודם המעשה, שהאדם רוצה להתגבר ולעשות משהו בקדושה, לטובת ה', אז היצר הרע מתלבש בטענת צדיק ואומר לו, שאין אתה מסוגל לעשות משהו לתועלת הקדושה, אלא כל מה שאתה עושה הכל הוא בשבילי. שזה נקרא, \"וכל אשר אתה רואה לי הוא\". היינו, שהכל אתה עושה בשביל הס\"א. אם כן יותר טוב שאתה תהיה, \"שב ואל תעשה\". ולמה להתאמץ ולהתגבר על עצלותך. ובזה הוא מכניע את האדם שלא לעסוק בתו\"מ. וזוהי טענת לבן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא","פרשת וישלח"]},{"id":"he-0865","title":null,"paragraphs":["טענת עשו היא לאחר המעשה. היינו, אם סוף כל סוף האדם התגבר על טענת לבן והלך בדרכו של יעקב, בא אליו עשו ואומר לו, אתה רואה איך איזה גיבור איש מלחמה אתה, שאין אתה דומה להחברים שלך, הם עצלים ואתה גבר, מי כמוך. ומכניסים אותו לתאוות של גאוה, שעל זה אמרו חז\"ל (סוטה ה' ע\"ב) וזה לשונם, \"אמר רב חסדא, ואיתימא מר עוקבא, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב\"ה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם\".","ומשום זה טוען יעקב נגד זה ואומר לו, לא נכון, כל מה שעשיתי היה רק בשבילך, היינו לתועלת עצמו, שזה בחינת רצון לקבל השייך להס\"א. ועלי מוטל עכשיו להתחיל עבודה מחדש, על דרך שהכל יהיה לשם שמים, ולא בשבילך. אבל עד עכשיו הייתי עובד רק בשבילך. וזה הענין שנתן יעקב לעשו בתור מתנה, ועשו לא היה רוצה לקבל ממנו, וטוען להיפוך, שיעקב הוא צדיק, ועובד הכל לשם שמים, ולא לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא","פרשת וישלח"]},{"id":"he-0866","title":null,"paragraphs":["הנה הכתוב אומר, \"ויקץ יעקב משנתו, ויאמר, ויקח את האבן אשר שם מראשותיו\". ידוע שאבן נקרא מלכות. ומלכות נקראת אמונה. היינו, שזה שהאדם רוצה להבין, והבנה נקרא ראש, אז הוא לוקח את ההבנה הזו, שיש בראשו, ומניחה מתחת לראשו, היינו שהאמונה הוא שם בראש, וההבנה והדעת שלו הוא שם מתחת לראשו. נמצא אחר זה הסדר, האמונה למעלה והדעת למטה.","וזה מכונה אמונה למעלה מהדעת. וזה יכולים לפרש את מה שכתוב, \"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו\". וזה שכתוב, \"וישם אתה מצבה\", פירושו, שהאמונה למעלה מהדעת, עשה אותה שזה יהיה המצב שלו. מצבה מלשון מצב. זאת אומרת, שהמצב שלו, שהוא רוצה לבנות את הבנין דקדושה, יהיה בבחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"חשיבותה של האמונה ,שנוהגת תמיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0867","title":null,"paragraphs":["מדוע החלום הולך אחר הפתרון. הכוונה היא, שמה שהבטיח הקב\"ה להטיב לנבראיו תלוי בעבודת האדם בעולם הזה, שעולם הזה דומה רק לחלום, והכל תלוי בהפתרון, איך שפותרים אותו. היינו, אם הפתרון בעולם הזה הוא לטוב, היינו שהאדם, כל עשיותיו הם להטיב, היינו להשפיע, אז ההבטחה שהבורא הבטיח להטיב, תתקיים. ואם הפתרון הוא לפי יצר הרע, אז החלום, שהוא העבודה בעולם הזה, שה' יתן את הטוב, אי אפשר להתקיים.","ולפי זה יכולים להבין מה שאמרו חז\"ל, \"כל החלומות הולכים אחר הפה\". הכוונה היא, אם האדם מדבר עם הפה שלו דברים טובים, היינו שאומר תמיד, שצריך לעשות מעשים טובים, שהוא הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, אז מקוים החלום הטוב, היינו שהוא זוכה, כמו שאמרו חז\"ל (ברכות י\"ז) \"עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי עולם הבא\".","מה שאין כן אם הפה שלו פתר רע, שהוא שאומר, שצריכים לדאוג בשביל תועלת עצמו, אז הוא חלום רע, היות שפתר את החלום לרע. היוצא מזה, מה שהבטיח הקב\"ה לתת את הטוב והעונג, נתן בתור חלום, היינו בתוך עולם הזה, הדומה לחלום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"חשיבותה של האמונה ,שנוהגת תמיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0868","title":null,"paragraphs":["\"ויקח מאבני המקום\", יהיה הפירוש, שלקח את האבנים, היינו ההבנות והשכלים והדעות מהמקום. שלכל אחד יש דיעה משלו. ולפי ההבנה של כל אחד, יש לו ללכת בדרכי ה' רק במקום שהשכל מחייב, ולא ללכת נגד הדעת. ואומרים, לכן ניתנה לנו דעת, שנבין מה שאנו עושים. והוא ראה, הגם שיש לכל אחד שכל אחר, אבל הוא ראה, שה', בזה שברא את הנבראים בטבע של רצון לקבל, אין כאן אלא דעה אחת, היינו אהבה עצמית, אלא שכל אחד מוציא את אהבה עצמית שלו בשכל מיוחד. אבל הצד השוה שבהם רצון לקבל ולא יותר. וזה כמו שכתוב, \"ויקח את האבן, אבן אחת\".","היינו כנ\"ל, שהדעת, הנקראת אבן, \"שם מתחת לראשו\". ובראשו לקח אמונה. והדעת למטה מהאמונה. והנדר היה אם \"אם יהיה אלקים עמדי\", היינו שיזכה לבחינת קבלת פני השכינה וכמו שכתוב \"והיה ה' לי לאלקים\". ומכל מקום אני לא אקח זה לבסיס, אלא כל בנין בית אלקים שלי יהיה על בחינת אמונה למעלה מהדעת. וזה שכתוב \"והאבן, אשר שמתי מצבה\", כנ\"ל \"יהיה בית אלקים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"חשיבותה של האמונה ,שנוהגת תמיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויצא"]},{"id":"he-0869","title":null,"paragraphs":["\"ויתרוצצו הבנים בקרבה\". ופירש רש\"י וזה לשונו, \"רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת\", עד כאן לשונו.","ואאמו\"ר זצ\"ל אמר, שזהו סדר של עבודה, שהתחלת העבודה נקראת עיבור, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת. כשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם, מתעוררת, ורוצה ללכת בדרך התורה, וכשעובר על פתחי של עבודה זרה, בחינת עשו של האדם מתעוררת לצאת.","ויש לפרש דבריו, היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע, המכונה אהבה עצמית, שזהו היצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב, שהיא בחינת היצר הטוב שלו, וכשנכנס להעבודה דלהשפיע, אז הוא בחינת עיבור, מלשון עברה, לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות, והוא מושפע מהסביבה, ואין לו כח להתגבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0870","title":null,"paragraphs":["כידוע, שעיקר בחינת נברא הוא הכלי קבלה, שזה נקרא בחינת עשו. אלא אח\"כ בא כח השני, הנקרא בחינת יעקב, שהוא הרצון להשפיע. וכל אחד רוצה לשלוט לבדו. וזוהי ההתאבקות, שיש בין עשו ליעקב.","וזהו שפירש רש\"י, \"כשזה קם זה נופל, לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים\". היינו שנאמר לה, שצריכים לדעת בבירור, או שהרצון לקבל שולט או שהרצון להשפיע הוא השולט, ושניהם ביחד אי אפשר להתקיים. אי לזאת, צריכים להחליט אחת ולתמיד, שלא כדאי לגור בתוך המחשבות והרצונות המגונים והשפלים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0871","title":null,"paragraphs":["\"ורב יעבוד צעיר\". ויש להבין, מה הוא בא להשמיענו. ויש לפרש, שעוד לא מספיק בזה, שכבר זכה שהיצר טוב הוא השולט, והיצר הרע אין לו שום כח להתנגד לו, שזה מכונה, שהוא יכול להיות עובד ה' רק עם יצר הטוב, אלא שצריך להגיע למדרגת השלימות. כמו שאמרו חז\"ל, \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשתי יצריך\". שגם היצר רע ישמש לעבדות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0872","title":null,"paragraphs":["גבור, שהכניע את הרע שבו, ורק היצר הטוב שולט, זאת אומרת שהוא עובד ה' רק ביצר הטוב. ו\"גבור שבגבורים\" נקרא בחינת \"ורב יעבוד צעיר\", שפירושו \"ורב\" היינו הרע שבו, \"יעבוד צעיר\", שישמש את הרצון להשפיע, שאז הוא עובד ה' גם ביצר הרע, כנ\"ל, שאז הוא מקיים את הפסוק \"בכל לבבך\", היינו בשתי יצריך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0873","title":null,"paragraphs":["מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שהוא מגלה שמותיו של הקב\"ה, הנקראים י\"ג מדות של רחמים, וזה סוד \"ורב יעבוד צעיר\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0874","title":null,"paragraphs":["במעשה היה עשו נראה לשלם, לאיש גמור. וזהו שנקרא \"עשו איש שדה\", שאין לו עוד מה לעבוד בהשדה. כי עבודת השדה, שמתחילה בחרישה, שהוא ענין להַפֵּך את הכלי קבלה, זהו לא עבורו, כי מספיק לו שהוא מקיים הכל בחיצוניות, הנקראת פיו, כלומר שאין פיו ולבו שוים. לכן נקרא עשו \"איש שדה\", כנ\"ל, ששדה בבחינת מקבל לעצמו, בזה הוא גמור, ואין לו עוד מה להוסיף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0875","title":null,"paragraphs":["כתוב אצל יצחק \"ויצא יצחק לשוח בשדה\", שהוא ענין תפלה, כמו שאמרו חז\"ל, שיצחק תיקן תפלת מנחה, שהוא התפלל לאקמא שכינתא מעפרא, שפירוש, שהכלי השפעה, שצריך להיות במלכות שמים במוחא וליבא, יהיה בעמ\"נ להשפיע.","אולם עשו, שהיה איש שדה, שלא תיקן שום דבר, שיהיה בעמ\"נ להשפיע, אלא הכל היה אצלו רק לתועלת עצמו, לכן פירש הזה\"ק \"איש שדה\" כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועוד מפרש הזה\"ק \"איש שדה\", משום שחלק נחלתו אינו במקום ישוב, אלא במקום חרוב, במדבר, בשדה. ועל כן נקרא איש שדה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0876","title":null,"paragraphs":["יש להבין מה הוא ההבדל בין איש ציד לאיש שדה. ולפי שאנו לומדים, שיש הבדל בין מוחא לליבא. כי מוחא, מפרש אאמו\"ר, שהכוונה על בחינת אמונה למעלה מהדעת. וליבא פירושו רצון הלב, שהוא עובד רק לתועלת עצמו. היינו לתועלת עצמו, שהאדם מוכן לעשות את כל עבודה שבעולם, אם הוא יראה את הכדאיות שבדבר, מה שיקבל תמורה עבור יגיעתו. נמצא לפי זה, מה שאומר איש ציד ואיש שדה הם ב' דברים, הנקראים בעבודה מוחא וליבא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, שעֵשָׂו נקרא איש שדה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0877","title":null,"paragraphs":["כשהולך הפסוק לבאר תולדות יצחק, היינו איזו בחינת עמודים הוריש יצחק לבניו, אזי הפסוק מפרש \"אברהם הוליד את יצחק\". היינו שאל תחשוב שתולדות יצחק הן רק מדתו של יצחק שהוריש לבניו, אלא גם מדתו של אברהם.","וזה שכתוב \"אלה תולדות יצחק\", היינו את השתי מידות האלו נתן ביעקב. לכן מאברהם, שמדתו בחינת עצמותו היה רק חסד, יצא ישמעאל. ומיצחק שהיה לו מדתו וגם בהתכללות אברהם, יצא עשו. מה שאין כן כשהיה לו את ג' עמודים, כבר היה יכולה לצאת מדתו שלימה, שהיו לו י\"ב שבטים.","והיות שאבותינו הקדושים כבר הורישו לנו אלו השלשה עמודים, כבר נוכל בנקל גם כן ללכת בדרכיהם. ואם האדם רואה שקשה לו ללכת בדרכיהם, צריך להתפלל לה' שיושיע לו. ואין זו עזרה למעלה מטבע, היות שהמידות האלו כבר באו בהתלבשות באבותינו הקדושים."],"source":"הרב\"ש. 357. \"אברהם הוליד את יצחק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0878","title":null,"paragraphs":["\"ויעתר יצחק לנוכח אשתו\" ולא לנוכח רבקה, \"כי עקרה היא\", היות שעקרה שיהיה לה בנים נקרא למעלה מהטבע. ועל למעלה מהטבע, שה' יעזור לו עזרה גדולה כזו, לא התפלל.","נמצא אחר שאבותינו כבר המשיכו אלו הג' עמודים, אנחנו צריכים לעשות כל מה שבידינו, ולהתפלל לה' שנזכה גם כן לאלו ג' עמודים, שהם קיום העולם, היינו להגיע להמטרה שהעולם נברא בשבילה."],"source":"הרב\"ש. 357. \"אברהם הוליד את יצחק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0879","title":null,"paragraphs":["\"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא\", היינו שלא ראה שום הבנה בתורה ומצוות, היינו באותה הבנה שהיה לו בעת קבלת עליו עול תורה ומצוות לא ניתוסף אצלו שום הבנה, והיה משתוקק לבנים, להבנה.","שחשב שלא יכול להיות שקיים התורה ומצוות באותו שכל שהיה בזמן הקבלה כשלא היה לו שום דעת והשגה בתורה ומצוות. אלא לקח בדרך הפשוט ביותר מה שמתאים לקטן כשיגדל ומתמיד בתורה ומצוות, שישאר התורה ומצוות באותה הרמה, ולא רמה יותר גבוהה שמתאימה לגדלות התורה ומצוות."],"source":"הרב\"ש. 358. \"ויהי יצחק בן ארבעים שנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0880","title":null,"paragraphs":["ענין החפירות, שחפרו, הוא למצוא חסרון וצורך לישועת ה', הן על הכלי. כלומר, לבקש מה' שיתן להם צורך להשפיע. והם רואים, שאינם יכולים, מטעם שהגוף מתנגד לזה מצד הטבע, שנולד עם רצון אך לקבל.","אמנם גם בזה יש להבחין ב' הבחנות:","א. שהוא מתפלל לה', שיתן לו כח להתגבר על הרצון לקבל, ולעבוד בעמ\"נ להשפיע. והוא רוצה, שה' יתן לו הכח הזה.","ב. יש לפעמים, שאין האדם יכול לבקש מה', שיתן לו הרצון להשפיע, מטעם שהגוף מתנגד גם על התפלה. שהגוף מפחד, אולי ה' יעזור לו, ויעזוב את הרצון לקבל. נמצא, שהוא צריך להתפלל, שה' יתן לו כח להתגבר על הגוף, ושכן יהיה לו כח להתפלל לה', שיעזור להתגבר על הרצון לקבל, ולעבוד בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0881","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה לבנות בנין של קומת קרקע, אין הוא צריך לחפור כל כך בעומק. אלא שחופר קצת, הוא יכול לבנות את בנין שלו בקיום תו\"מ. ומהי חפירה ברוחניות. היינו חסרון, שחופרים חסרון בהלב. כי לב נקרא רצון, ולב נקרא מלכות, ולב נקרא ארץ או קרקע.","וכמו בגשמיות, חופרים חסרון בקרקע. זאת אומרת, שמטרם שהולכים לבנות בנין, מוכרחים מקודם לחפור בארץ. כלומר, שמוציאין מה שיש במקום החפירה. ולאחר שהמקום הזה שרוצים לבנות הוא ריק, אז מתחילים לבנות, מה שאין כן כשהמקום ממולא בעפר, אין לבנות עליו בנין, כי הבנין יפול.","כמו כן ברוחניות, שצריכים לחפור בהארץ, היינו בהלב, ולהוציא משם את העפר שבלב. ונשאר אז הלב ריקם בלי שום מילוי. אז מתחיל זמן של הבניה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0882","title":null,"paragraphs":["רק בבחינת אמונה למעלה מהדעת יכולים לבקוע את האבן, לכן נוהג כאן ענין של עליות וירידות. שלא תמיד האדם מוכשר ללכת למעלה מהדעת. נמצא, שכל מה שחפר ומצא איזה חסרון לבקש מה', שיתן לו כח ללכת בדרכי השפעה, חזר ונסתם ע\"י האבן.","לכן הוא מוכרח לחפור עוד הפעם, וחוזר חלילה. וכל פעם הוא מתחיל לחפור ולהוציא את העפר, ובאמצע החפירה שוב הוא מוציא אבן. ושוב מתחיל לשאול שאלות בתוך הדעת. ושוב הוא מתגבר ומשתמש עם האמונה למעלה מהדעת. ושוב השיג מקום חסרון, ומתחיל להתפלל לה', שיקרב אותו לעבודתו. היינו, לעבוד עבודת ה', כלומר לשם שמים ולא לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0883","title":null,"paragraphs":["נפרש מהו \"רועי גרר\", ומהו \"רועי יצחק\", ומהי המחלוקת ביניהם. \"רועי\" פירושו מפרנס. \"רועי גרר\" יהיה פירושו, שהפרנסה שלהם היא ממה שהם נגררים אחרי הרבים. כלומר, שבאו להם מחשבות, שלא צריכים לעבוד כדרך שיחידים עובדים, שרוצים להגיע אל האמת, שנקרא \"לשמה\", שהוא בעמ\"נ להשפיע, אלא שמספיק להם אם המה יהיו עובדים ומקיימים תו\"מ, בכדי לקבל תמורתם שכר בעולם הזה ושכר בעולם הבא. כלומר, שגם כאן בקיום תו\"מ יכול ללכת בדרך של הסתפקות במועט.","\"רועי יצחק\", כלומר המפרנס של יצחק, נקרא זאת, שמפרנסת בחינת יצחק, הוא בחינת השפעה. שכל זמן שהוא יכול להשפיע לה', זוהי הפרנסה שלו, ומזה הוא עושה חיים.","וזה היה הריב בין \"רועי גרר\", שהם היו אומרים לו, שכל מה שחופרים למצוא חסרון וצורך לעסוק רק בדרך השפעה, אין כדאי לחפור ולחפש חסרונות כאלו. וסיתמום את החסרון, בזה שהיו אז אומרים \"אנו צריכים להיות נגררים אחרי הרבים, ולא להיות יוצא מהכלל\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0884","title":null,"paragraphs":["היות שקו ימין בנוי על בסיס של אמת, תיכף מתעוררים הרועי גרר, ורוצים לגרור את אדם לדעת הרבים. ואז מתחילה קליפה הזאת לתקוף את האדם, ונותנת לו להבין את דעת רבים, שמה שהם אומרים זהו אמת. והאדם מתחיל להאמין להקליפה הזאת, בזמן שהיא רוצה להרוג אותו, ולהוציא ממנו כל החיות דקדושה, ולהשליך אותו לשאול תחתיות. היות שהקליפה הזאת מתלבשת בלבוש צביעות, ואומרת, שכל מה שהיא אומרת לך עכשיו, הוא רק משום שהאדם לא ירמה עצמו בדרך של שקר.","לכן כל מה שיש אז לעשות, הוא לעמוד על המשמר, בעת שהמחשבות של רועי גרר באות למוחו כמו חיצים שנונים, והם משוחים ברעל, שהורגים את האדם על מקומו, והוא נשאר בלי רוח חיים דקדושה.","הקליפה הזו באה לאדם ושולחת לו את רעיונותיה ודעותיה. והן לא באות חס ושלום שהוא לא יהיה עובד ה'. אלא להיפך, שנותנים להאדם להבין, היות שאתה יודע עכשיו בבירור מהי עבודה באמת, שצריכים לכוון שיהיה לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע תולדות"]},{"id":"he-0885","title":null,"paragraphs":["וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן."],"source":"חיי שרה, בראשית כ\"ג, י\"ט","author":"תורה","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0886","title":null,"paragraphs":["לפעמים כתוב \"מערת המכפלה\", ולפעמים כתוב \"שדה המכפלה\". ומפרש בהסולם, שענין כפילות הוא שיתוף מדת הרחמים בדין, שמלכות עלתה בבינה. יש מלכות דבינה, ויש בינה דבינה. ויש בינה דמלכות, ויש מלכות דמלכות. והכוונה שהגוף צריך לקבל תיקון של שיתוף מדת הרחמים בדין.","לכן הבירור צריך להיות שיכלל הרצון לקבל, שהוא מדת הדין, במדת הרחמים, שעל ידי זה יהיה הגוף כלי מוכשר לקבל את אור הנשמה. והיה צריך לקבל הסכמה מבני חת, היינו שצריך לתת להם משהו, בכדי שלא יקטרגו על הגוף. כדוגמת שנותנין חלק להסטרא אחרא כדי לסלקו ולהינצל ממנו."],"source":"הרב\"ש. 353. \"ויקם אברהם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0887","title":null,"paragraphs":["פעם אאמו\"ר זצ\"ל נסע לחברון לפני שעבר לגור בת\"א. וכשחזר ממערת המכפלה, אמר טעם למה נוסע לקברי אבות, שהוא כדי לומר, \"מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי\"."],"source":"הרב\"ש. 109. \"טעם שהולכים על קברי אבות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0888","title":null,"paragraphs":["וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל."],"source":"חיי שרה, בראשית כ\"ד, א'","author":"תורה","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0889","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ואברהם זקן בא בימים\", מהו השבח של אברהם זקן. התשובה היא \"בא בימים\". כלומר, יש זקן, שהוא מצב אחד ונמשך זמן הרבה. לכן אריכת הזמן עושה את המצב הזה לזקן, כמו שכתוב בזה\"ק, \"למה נקרא יצר הרע זקן\". ואומר, מטעם אריכת הזמן, \"שמיום שנולד ויצא לאויר העולם, הוא נמצא עם האדם\", כלומר אין שום שינוי במצבו, אלא מיום שנולד הוא באותו מצב, שנקרא מלך זקן וכסיל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן ובא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0891","title":null,"paragraphs":["ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל וה' בירכו בכל, פירוש בכללות ישראל, דהצדיק המושך השפעות, אין כוונתו על עצמו כלל, כי לא יחסרו לו כלל, אלא כל כוונתו לישועת כלל ישראל, ולא יחוש לעצמו כלל, כאילו אינו כלל בזה העולם, רק השי\"ת הוא המשגיח על הצדיק, ומברכו בכללות ישראל, וזה, \"וה' ברך את אברהם בכל\"."],"source":"בעל הסולם. \"דבר אמת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0892","title":null,"paragraphs":["הפסוק אומר \"לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו\", היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם היה לו עזר על ידי שרה.","לכן רצה גם בשביל יצחק בנו לקחת עזר עבורו, גם כן מאותו המשפחה שלו, כמו ששרה היתה בת אחיו, כמו רבקה היתה בת בן אחיו. שעל ידי זה שיהיה לו את העזר הזה מצד אשתו, שהוא יבוא לשלמות הסופית, כמו שאברהם בא לשלמות, היינו שזכה לבחינת \"בכל\", שזה שלימות."],"source":"הרב\"ש. 820. \"בחינת \"בכל\"\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0893","title":null,"paragraphs":["האדם, אף על פי שכל יום הוא מתחיל מחדש, אין הפירוש, שמתחיל מאותו מקום שהתחיל. אלא \"בא בימים\", יש לו הרבה ימים חדשים. נמצא ש\"נער הייתי וגם זקנתי\". כלומר שהזקנה איננה ממצב אחד, שהמצב הזה היה לו באריכת הזמן, אלא זקן נקרא בקדושה, שיש לו אריכת הזמן, עם הרבה חידושים, היינו שגם זה שזקנתי בא מהרבה יום של בחינת נער, היינו ילד. אם כן יהיה הפירוש \"נער הייתי גם זקנתי\" הוא רק מבחינת הרבה זמנים של \"נער\". מזה נעשה \"זקן\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן ובא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0894","title":null,"paragraphs":["וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם."],"source":"חיי שרה, בראשית כ\"ה, ה'-ו'","author":"תורה","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0895","title":null,"paragraphs":["אמרתי להם: בניי, הדברים שבספר קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מספרים אלו, כדי שלא יטו ליבכם לאלו העבודות ולכל אלו הצדדים שאמר כאן, אולי תסורו מאחר עבודת הקב\"ה.","כי כל הספרים האלו מתעים בני אדם. משום שבני קדם חכמים היו, וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, כמ\"ש, ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. ואח\"כ נמשכו בחכמה זו לכמה צדדים.","אבל זרע יצחק חלקו של יעקב אינו כן, שכתוב, וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זהו חלק הקדוש של האמונה שהתדבק בו אברהם, ומהגורל הזה ומהצד הזה יצא יעקב."],"source":"\"זוהר לעם\". ויירא, מאמר \"מי יעלה בהר ה'\", סעיפים 90-88","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0896","title":null,"paragraphs":["ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. המתנות הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות של מיני רוח הטומאה. ונתן אותם להם, כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה. ויצחק התעלה על כולם באמונה העליונה, בינה.","בני הפילגשים, בני קטורה. ונקראת פילגשים ע\"ש שהייתה פילגש מטרם שגירש אותה. ופילגש עתה, שחזר ולקח אותה.","וישַלחֵם מעל יצחק בנו, כדי שלא ישלטו אצל יצחק. בעודנו חי, בעוד שהיה אברהם חי וקיים בעולם, כדי שלא יריבו עימו אח\"כ. וכדי שיצחק ייתקן בצד דין הקשה העליון, להתגבר על כולם. וכולם נכנעו לפניו.","קֵדמה, אל ארץ קדם. כי שם הם מיני כשפים של הטומאה."],"source":"\"זוהר לעם\". חיי שרה, מאמר \"ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות\", סעיפים 263-262","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0897","title":null,"paragraphs":["כתוב (חיי שרה) \"ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני - חת\". זאת אומרת, שהם לא יודעים ולא מרגישים חוץ מבחינת \"עם\", שהיא בחינת אהבת עצמית, שרק זה נקרא בחינת נבראים.","מה שאין כן \"עם ישראל\", הם רוצים את ביטול עצמותם וישותם, שזה הוא בחינת רצון לקבל שנברא יש מאין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-0898","title":null,"paragraphs":["וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה."],"source":"ויירא י\"ח, א'-ב'","author":"תורה","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0899","title":null,"paragraphs":["אם הקב\"ה אמר לו, שימול את עצמו, אז הלך לשאול בעצת החברים, אם כדאי לשמוע בקול ה'. היתכן לומר כך\".","ויש לפרש על דרך העבודה, כי כשאמר לו הקב\"ה \"שימול את עצמו, אז הלך להיוועץ עם חבריו\", היינו עם הגוף שלו, היות שהגוף הוא צריך לעשות את הפעולה. לכן שאל את הגוף שלו, אם הוא מסכים, או דעתו היא שלא צריך לקיים את ציווי ה'. כי בהגוף שם נמצאים החברים של האדם, היינו שהם הרצונות, שהם ביחד בחיבור הגוף, אותם הוא מוכרח לשאול, כיון שהם צריכים לקיים את הציווי הזו מה שקיבל מה'. ואז, כשידע דעתם, אז הוא יכול לדעת מה לעשות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"וירא אליו ה' באלוני ממרא\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0900","title":null,"paragraphs":["ג' החברים שהלך לשאול, הכוונה על גופו עצמו, שהם בעצמם צריכים להסכים. ואם לא מסכימים, אז צריכים ללכת בדרך הכפיה. אבל מקודם צריכים על דרך השלום. ואם לא הולך על דרך השלום, אזי צריכים להלחם עם הגוף."],"source":"הרב\"ש. 350. \"וירא אליו ה' באלוני ממרא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0901","title":null,"paragraphs":["וממרא הוא מלשון \"כי הוא המרה את פיו של ענר\". ואמר לו, שילך למעלה מהדעת. וזהו \"וירא אליו ה' באלוני ממרא\", שדווקא במקום שהולכים למעלה מהדעת, שאין שום שכל שם, ואז דוקא במקום הזה מתגלה ה' וזוכין לדעת דקדושה. ולכן נקרא ממרא, שהוא בחינת למעלה מהדעת, בשם נפש השכל והחכמה, משום שדוקא במקום שהולכים למעלה מהדעת, מתגלה השכל והחכמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"וירא אליו ה' באלוני ממרא\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0902","title":null,"paragraphs":["וממרא אמר לו, \"זכור את היום שהשליכו הכשדים אותך בכבשן האש\". היינו שאמר לו, הלא אתה רואה שהקב\"ה מתנהג עמך למעלה מהדעת, כי הדעת נותנת, את מי שמשליכין לתוך כבשן האש הוא נשרף. אלא שזה שאתה נצלת, הוא למעלה ממה שהדעת מחייבת. לכן גם אתה הדבק במידותיו, ותלך גם אתה למעלה מהדעת, היינו אף על פי שמצד הדעת הצדק עם ענר, אבל, לך אתה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"וירא אליו ה' באלוני ממרא\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0903","title":null,"paragraphs":["ענין שאברהם הלך לשאול עצה על המילה, מבואר ב\"שפתי חכמים\", שהוא כדי לקבל יותר שכר על המצוה, וחשב בדעתו אולי יתנגדו לו.","ויש לפרש על דרך זה, דאברהם ראה, היות שיש לו מצוה, שיכול לקיים רק פעם אחת בחייו, היינו שיכול לתת יגיעה על מצוה זו רק פעם אחת, לכן עלה בדעתו עצה, שישאל לחבריו. ואם הם יתנגדו לו, אז יהיה לו יגיעה גדולה, בכדי להתגבר עליהם, ו\"לפום צערא אגרא\", ובשביל זה הכניס את עצמו לניסיון, בכדי לקבל שכר.","לכן אנו רואים מזה, שכל כך חביב היה לו לעשות רצון ה', שהיה כדאי לו להכניס את עצמו בניסיון, רק מטעם שהבין, שלעשות רצון ה' צריך להיות עם כוח התגברות."],"source":"הרב\"ש. 622. \"ענין התגברות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0904","title":null,"paragraphs":["אנו, שאין אנחנו צריכים להכניס את עצמו לניסיונות, אלא שזה ענין יום יומית, שהעולם והסביבה מתנגדים לעבודת ה' ושאנחנו צריכים להתגבר עליהם, ולא להסתכל על מה שהם אומרים, ולהבין שזה לטובתנו, שהוא בכדי שנקבל שכר על זה.","ובזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, משום שרק עכשיו יהיה מקום להרוויח שכר מרובה, כמו שהאדם הוא בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה להרוויח, ואין הוא מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר."],"source":"הרב\"ש. 622. \"ענין התגברות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0905","title":null,"paragraphs":["זה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, שימול את עצמו, זה שייך לגוף שלו, שיקיים את מצות ה'. והיות שיש לאדם יצר טוב ויצר הרע, הלא הוא מוכרח לראות, שהגוף יסכים לעשות את המצוה.","וזה נקרא שהלך לשאול לחבריו, היינו היצר טוב והיצר הרע. אם כן, שזה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, אם כן איך יכול להכריע, היינו שכל אחד נותן להבין, שהצדק עמו. אם כן היה צריך לעצה, איך לנצח את היצר הרע, כי שניהם נותנים להבין את שיטתם שהם מדברים לענין.","וזה יכול להבין לפי מה שמבואר \"לעולם יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת וכו', עשה עבירה\" וכו' (קידושין דף מ'). אם כן אם זה חציו וחציו, מי יכול להכריע.","אלא התשובה \"עשה\". היינו לא יכול להכריע, רק עם מעשה ולא עם שכל. היינו איזה מעשה, שהוא עושה אותו כך מתגלה לו אחר כך השכל, אם מעשה טוב או להפך. וזה ענין שממרא נתן לו עצה על ברית מילה, שאמר לו \"קום ועשה מצות רבונך\", היינו תעשה מעשה, ואז תבין שהצדק עם היצר טוב ולא עם היצר הרע. נמצא שהעצה, הכוונה על ה\"עשיה\"."],"source":"הרב\"ש. 581. \"המעשה הוא המכריע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0906","title":null,"paragraphs":["אמרנו אצל אברהם, שאפילו לאחר שזכה לקבלת פני השכינה, היה עוד משתוקק להכנסת אורחים, מטעם שהיה רוצה להיות ברור, שאין כוונתו להשכר, אלא להיות משמש את הרב שלא עמ\"נ לקבל פרס. נבין מה שתירץ אאמו\"ר זצ\"ל, על קושית העולם, על מה שכתוב, \"וירא ישראל\", ואח\"כ כתוב, \"ויאמינו\". משמע מכאן, שמטרם שראו חס ושלום, לא היו מאמינים. ותירץ, שפירושו הוא, אפילו לאחר שזכו לבחינת ראיה, השתוקקו לבחינת אמונה. כנ\"ל.","ובהאמור ניכר היתרון, שיש בעבודה יותר ממה שמצפים להשכר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0907","title":null,"paragraphs":["הראה הקב\"ה לאברהם את האהבה, בזה שבא אליו על ידי כריתת ברית שהיתה ביניהם, כמו שכתוב, \"וכרות עמה ברית\". וכן אברהם הראה, בטענתו להקב\"ה, את האהבה אליו, שרוצה לעבוד אותו בשלא על מנת לקבל פרס. ומשום זה היה אברהם משתוקק לעבודה, המכונה הכנסת אורחים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0908","title":null,"paragraphs":["ועיקר ההכנה, שנקראת יגיעה, שצריך להכין עצמו לבטל את רשותו, היינו עצמותו כנ\"ל. וזה יכולים לכנות בשם הכנסת אורחים, היינו שהוא מבטל את דעת בעלי בתים ומשתוקק לדעת תורה, הנקרא ביטול רשות. וממילא הוא נעשה אורח אצל הבורא, שהוא בעל הבית של כל העולם. והיות שיש בזה עליות וירידות, היינו שיש הרבה פעמים, שהגוף נותן לו להבין, שגם הוא בעל בית, היינו שמותר לו לעשות מה שהוא רוצה ואין הוא כפוף לבעל הבית, שהוא הבורא. וממילא הוא רוצה לעשות מכל העולה על רוחו. אבל אח\"כ האדם מתגבר על המחשבות והרצונות של הגוף, ומקבל על עצמו, שהוא אורח והקב\"ה הוא הבעל בית, ולהאדם אין לו שום רשות, הוא רק אורח עובר בעולם הזה.","ודבר זה, היינו עליות וירידות האלו, חוזרות ונשנות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון","מגלים בינינו את בעל הבית","פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0909","title":null,"paragraphs":["האדם הוא תמיד מזמן לזמן מכניס אורחים לתוך גופו. היינו שהאדם הולך תמיד עם מחשבות שהוא אורח. וזה יכולים לכנות בשם הכנסת אורחים, שכל פעם הוא מכניס לתוך גופו מחשבות של אורחים. אבל זו יגיעה רבה, משום שהיא נגד טבעו של הגוף.","ואח\"כ הוא זוכה להשכר, הנקרא קבלת פני השכינה. ומשום זה, בכדי שהאדם לא ירמה עצמו, שהוא לא דואג על השכר, הנקרא על מנת לקבל פרס, אלא הוא רוצה לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. לכן הגדלות של האדם ניכרת, אם הוא אומר, \"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה\". אז ניכרת ונקבעת בהאדם ידיעה ברורה, שאינו מסתכל על השכר, אלא על העבודה ויגיעה, שיש לו במה לשמש להקב\"ה, וזהו כל חשקו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0910","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע."],"source":"יוירא, כ\"א, י\"ב","author":"תורה","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0911","title":null,"paragraphs":["אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה הייתה שם, סמך אברהם עליה ואמר \"אחותי היא\"."],"source":"\"זוהר לעם\", פרשת וירא, מאמר \"ויאמר, אחותי היא\", סעיף 345","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","אישה מובילה","פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0912","title":null,"paragraphs":["הפסוק אומר \"לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו\", היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם היה לו עזר על ידי שרה."],"source":"הרב\"ש. 820. \"בחינת \"בכל\"\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0913","title":null,"paragraphs":["עקידת יצחק, שאברהם, שהוא קו ימין, שהוא בחינת למעלה מהדעת, עקד את הקו שמאל, שהוא בחינת השכל, שעושה ביקורת על כל דבר. ונתן לו תמונה כללית מהמצב שבו הוא נמצא. והוא עזב את כל השמאל, וקיבל על עצמו בחינת ימין, שהוא למעלה מהדעת. על ידי זה זכה אחר כך לקו אמצעי.","היינו יש הבדל, בין שמקבל קו ימין מטרם שרואה קו שמאל, להמצב שלאחר שראה את מצבו של שמאל, הוא מחדש עוד הפעם את הקו ימין. וימין, שהוא בחינה למעלה מהדעת, שזה נקרא מסירות נפש, כיון שמבטל את כל הדעת שלו, מה שרכש מקו שמאל, והולך למעלה מן הדעת, ואז הוא זוכה לקו אמצעי."],"source":"הרב\"ש. 136. \"עקדת יצחק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מסירות נפש","סוכות. עקידת יצחק","פרשת השבוע ויירא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-0917","title":null,"paragraphs":["תירץ אאמו\"ר זצ\"ל אם קושית העולם על פסוק, \"ויאמר, אל תשלח ידך אל הנער, ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי, כי ירא אלקים אתה\". והשאלה היא, וכי הקב\"ה לא ידע מקודם לפני הנסיון. ואמר, שהפירוש הוא, כי עתה ידעתי, שאתה יודע, שירא אלקים אתה. שהכוונה היא, שאברהם היה רוצה לדעת, אם הוא הולך בדרך של בלתי ה' לבדו, והוא בעצמו אינו עולה בשם. ומשום זה שלח לו הקב\"ה נסיון, כדי שאברהם ידע, שהוא יכול לעמוד בנסיון. וענין שהוא רוצה לדעת, אם הוא בסדר, הוא, כי אז הוא לא יפחד להמשיך שפע עליון למטה, כי עכשיו יהא ברור לו, שלא יפגום בהשפע העליון. היות שהוא רואה, שכל רצונו הוא רק להשפיע ולא כלום לתועלת עצמו, שזה נקרא מקבל בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0918","title":"ענין חשיבות כריתת ברית","paragraphs":["כמו שאמר פעם בעל הסולם זצ\"ל, ששאל, מה זה ענין כריתת ברית בין שני חברים, כמו שמצינו בתורה (וירא, שישי) \"ויקח אברהם צאן ובקר, ויתן לאבימלך, ויכרתו שניהם ברית\". ושאל, אם שניהם אוהבים זה לזה, ובטח אז שניהם עושים טובות זה לזה, ומובן מאליו, בזמן שאין האהבה נמצאת ביניהם, שמשום איזו סיבה שהיא האהבה נחלשה, בטח שאין הם עושים טובות זו לזו. אם כן מה מועיל את הכריתת ברית ביניהם.","ותירוץ, שהברית מה שהם עושים, אין זה על עכשיו, משום שעכשיו, בזמן שהאהבה מורגשת ביניהם, אין צורך לכריתת ברית. אלא הכריתת ברית נעשתה בכוונה תחילה על העתיד לבוא. היינו לאחר זמן, יכול להיות שהם לא ירגישו את האהבה כמו עכשיו, שגם אז יקיימו ביניהם היחסים כמקדם. ועל זה באה הכריתת ברית. ולעינינו גם כן, הגם שעכשיו לא מרגישים את האהבה, כמו שהיתה בעת התיסדות החברה, מכל מקום כל אחד צריך להתגבר על דעתו וללכת למעלה מהדעת. ואז ע\"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק הערבות","כריתת ברית בעשירייה","פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0919","title":null,"paragraphs":["באברהם עם אבימלך כתוב, \"ויכרתו שניהם ברית\". ושאל אאמו\"ר ז\"ל, אם שני אנשים מבינים, שכדאי שיאהבו זה את זה, כריתת הברית למה לי. למה זה עוזר שעושים מעשה, כאילו עושים חוזה. ומה זה נותן לנו. אז הוא אמר, זה נותן, שזהו שעושים ברית, הכוונה היא, היות שיכול להיות, שיבוא דבר שיכול להביא פירוד ביניהם, אזי הם כורתים עכשיו ברית, שכמו שעכשיו הם מבינים, שיש ביניהם אהבה והשתוות זה לזה, הברית הזו תהיה לקיום, אפילו שאח\"כ יבואו דברים שצריכים לעשות פירוד, מכל מקום הקשר שהם עושים עכשיו יהיה לצמיתות. ולפי זה צריכים לומר, שאם אח\"כ באים דברים, שכן צריכים להפריד אותם, אז צריכים לומר, שכל אחד ואחד צריך ללכת למעלה מהדעת, ולומר, שהם לא משגיחים על מה שהם רואים בתוך הדעת, אלא שהולכים למעלה מהדעת. ורק באופן כזה יכול להתקיים הברית, ושלא יהיה פירוד ביניהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד ולתמיד","אחריות","ברית","ברית וערבות","ברית מלח","חוק הערבות","ערבות","כוונה","כריתת ברית בעשירייה","אמונה למעלה מהדעת","פרשת השבוע ויירא"]},{"id":"he-0920","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה."],"source":"תורה, פרשת \"לך לך\", י\"ב, א'-ב'","author":"תורה","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0921","title":null,"paragraphs":["כשרוצה ללכת בדרך האמת, אומרים \"לך לך מארצך\", שארץ היא מלשון רצון (כמו שכתוב במדרש רבה, למה נקרא ארץ, משום שרצתה לעשות רצון קונה). היינו שהאדם צריך ללכת מהרצון הקודם, שהיה רק למלאות את הרצון לקבל, הנקרא שלא לשמה.","\"וממולדתך ומבית אביך\", מהחינוך שהיה לו מקודם, שזה נקרא \"מצות אנשים מלומדה\", שנקרא בחינת \"וממולדתך\". \"אל הארץ אשר אראך\", שהוא הרצון להשפיע.","אבל הרצון הזה אינו בידו להשיג, כי זה נגד הטבע, לכן נאמר \"אשר אראך\", שהקדוש ברוך הוא מראה לאדם את הארץ הזאת, היינו הרצון להשפיע. והאדם יכול לסייע בזה שה' יראה לו את הרצון להשפיע, רק עם בחינת רצון, שרוצה לזכות לרצון כזה, אבל האדם מצד עצמו אינו יכול לצאת מהרגילות שלו."],"source":"הרב\"ש. 344. \"לך לך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0922","title":null,"paragraphs":["ונאמר לו, \"לך לך מארצך\", דהיינו מהרצון לקבל שלך. \"וממולדתך\", היינו תולדות שנולדו. \"מבית אביך\", היינו השכר שנולד מבית אביך, שהם היגיעה, שמוליד שכר של אהבה עצמית, שמכל אלה הוא יתרחק.","\"אל הארץ אשר אראך\". והארץ הזה, יהיה פירוש, רצון של השפעה. אשר על ארץ הזו, זאת אומרת, על הרצון של השפעה, אשר על ארץ הזו, זאת אומרת, על הרצון דלהשפיע, הוא יזכה אשר הבורא יתגלה אליו.","\"אשר אראך\", פירוש, שהבורא יראה את עצמו אליו. מה שאין כן על הרצון לקבל נעשה צמצום והסתרה, ששם נעשה חושך ופירוד מחיי החיים, שזה גורם חושך.","אי לזאת, על הרצון שלך איני יכול להתגלות לך, אלא על הרצון דלהשפיע, שנקרא השתוות הצורה, אז נעבר הצמצום וההסתר ומתגלה אליו הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"לך לך מארצך\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0923","title":null,"paragraphs":["\"לך לך מארצך\", היינו מהרצון שלך, שהוא הרצון שהאדם נברא עמו, הנקרא רצון לקבל הנאה ותענוג, שהוא בחינת אהבת עצמית. לכן נאמר לו, שיצא מאהבה עצמית.","\"וממולדתך\", יש לפרש, שענין אב ותולדה הוא בחינת סיבה ומסובב, גורם ונמשך. כי התולדה באה מטיפה שבמוח האב. וע\"י זה יוצאת אח\"כ תולדה, כמו שדברנו במאמרים הקודמים. זאת אומרת, היגיעה, שהאדם הולך לעבוד, היא מטעם, שהוא בכדי לקבל שכר. נמצא, שהיגיעה מולידה לו שכר. ולולי השכר לא היה נותן שום יגיעה. נמצא לפי זה, מה שהאדם מקיים תורה ומצות, הוא בכדי שיוולד לו בן, הנקרא שכר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"לך לך מארצך\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0924","title":null,"paragraphs":["אמר לו הקב\"ה, \"ואעשך לגוי גדול\", היינו, שעיקר הוא המעשה ולא האורות. זאת אומרת, שעיקר עבודתם הוא באהבת הזולת ואין לו שום חשבון עם עצמו. לכן, הגם שקבלת פני השכינה, בטח שיש להגוף יותר הנאה מהעבודה באהבת הזולת.","לכן כאן, לאחר שהקב\"ה אמר לו, \"ואעשך לגוי גדול\", שעיקר הגדלות יהיה לך בזה, היינו במעשים, לכן היה לו כאן מקום להראות את עצמו. היינו, שהוא בעצמו יהיה בטוח, שאין הוא רוצה להסתכל על רווחים. כי זה הוא ריווח גדול, מי שזוכה לקבלת פני השכינה, ומכל מקום הוא בחר לעצמו בחינת המעשה, היינו שאין הוא מכוון לשום שכר עבור עבודתו, אלא העיקר הוא העבודה. וכאן מצא מקום הבירור, שבטח זה דבר גדול לוותר על שכר ולקבל תמורת שכר עבודה.","ודרך העולם הוא להיפך, שנותנים יגיעה כדי לקבל שכר. והוא עשה להיפך, שנתן את השכר, בכדי שיכול לקבל יגיעה. וענין זה למד מזה שאמר לו הקב\"ה \"ואעשך לגוי גדול\", כנ\"ל שעיקר הגדלות הוא המעשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"לך לך מארצך\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0925","title":null,"paragraphs":["וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה."],"source":"תורה, פרשת \"לך לך\", י\"ג, ז'-ט'","author":"תורה","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0926","title":null,"paragraphs":["ואאמו\"ר זצ\"ל פירש את הריב, שהיה בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט (לך לך, שלישי). ואמר, ש\"מקנה\" נקרא רכוש, שהרכוש של אברם היה רק בחינת אמונה, שזה פירוש מלת אב-רם, שבחינת אב שבשמים, היא בבחינת רם, למעלה מהדעת. ו\"רועי\" פירושו, שהיה מפרנס רק את רכוש האמונה שלו. היינו, שהיה מחפש פרנסה תמיד, איך שיוכל לפרנס את האמונה, שיהיה לה כח ועצמה, ולא להיכשל בבחינת הדעת.","מה שאין כן רועי מקנה לוט. ש\"לוט\", מפרש הזה\"ק, מלשון דאיתלטיא, היינו קללה. פירוש, ש\"רועי מקנה לוט\", שהיו מפרנסים את רכוש של ידיעה וקבלה, שמזה אי אפשר שתהיה ברכה, רק קללה, מטעם שזה ההיפך מהשפעה. והברכה שורה דוקא במקום שעוסקים בהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"נס חנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0927","title":null,"paragraphs":["\"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט\", שפירושו, שהריב היה, שכל אחד אמר, שהצדק אתו.","כי אלה שהיו בבחינת רועי מקנה לוט, היו אומרים, אם אנחנו נוכל לבנות הבסיס שלנו על השכל, המכונה תוך הדעת, לא יהיו לנו עליות וירידות. כי תמיד אנחנו נהיה במצב עליה. כי במקום שהשכל מחייב לעשות את המעשים, אין מי שיפריע להם. אם כן בזמן שאין לנו ברירה, אז אנו מוכרחים ללכת בלמעלה מהדעת. אבל בו בזמן שיש לנו הזדמנות לבחור ללכת בתוך הדעת, אז להיפך, אנו צריכים לומר, שיש מזה נחת למעלה, בזה שמהיום והלאה לא יהיו לנו ירידות בעבודה. אם כן, בטח שהדרך שלנו היא יותר נכונה.","אבל רועי מקנה אברם, אלו אנשים שהבסיס שלהם היה דוקא על אמונה למעלה מהדעת, שאמרו, אם הקב\"ה היה רוצה, שאנו נעבוד על בסיס של השכל, לא היה מלכתחילה מתנהג עמנו בבחינת הסתרה. אלא שבטח זאת היא הדרך המוצלחת ביותר. ולכן אין לנו לחפש הזדמנויות להפטר מן האמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"כשהאדם יודע מהי יראת ה'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0928","title":null,"paragraphs":["הנה כתוב (לך לך שלישי), \"ויאמר אברם אל לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רעי ובין רעיך, כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי. אם השמאל, ואימינה. ואם הימין, ואשמאילה\".","ויש להבין במה שאמר, \"כי אנשים אחים אנחנו\". הלא הם לא היו אחים.","ובזה\"ק (לך דף ל\"ה ובהסולם אות פ\"ו) מפרש וזה לשונו, \"כי אנשים אחים אנחנו, שהיצר הרע והיצר טוב קרובים זה לזה. זה לימינו של אדם, וזה לשמאלו. דהיינו יצר הרע לשמאלו ויצר הטוב לימינו. ולפי זה יהיה הפירוש, כי אנשים אחים, שהכוונה הוא, שמדברים בגוף אחד, והריב הוא בין יצר הטוב ליצר הרע, שהם נקראים אחים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0929","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה."],"source":"תורה, פרשת \"לך לך\", ט\"ו, ז'-ח'","author":"תורה","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0930","title":null,"paragraphs":["צריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי\"ת על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ עד שהשי\"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה כמבואר."],"source":"בעל הסולם. \"ירושת הארץ\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח","פרשת לך לך"]},{"id":"he-0931","title":null,"paragraphs":["ענין ירושת הארץ, הכוונה על בחינת מלכות, שהיא מקבלת את כל האורות מלמעלה ומשפעת להנשמות. כי מלכות נקראת \"כנסת ישראל\".","ואברהם ראה, לפי הכלל \"שאין אור בלי כלי\", כלומר \"שאין מילוי בלי חסרון\", שאם ה' יתן לישראל קצת הארה והתעוררות מלמעלה, הם יהיו מסתפקין במועט, ולא יהיה להם שום חסרון למדרגות יותר גבוהות. אם כן ראה אברהם, שאין שום אפשרות שעם ישראל יוכלו לקבל את ירושת הארץ, מטעם שאין להם צורך לזה.","וזו היתה השאלה \"במה אדע\". לא חס ושלום שהוא לא האמין מה שה' אמר לו. אלא שאלתו היתה, שאמר, שהוא לא רואה, שיהיה להם צורך לזה. כמו כשנותנים לאדם איזה דבר יקר ערך, אבל אם אין לו צורך לזה, אין האדם יכול להנות מאותו דבר. נמצא, אפילו שיתנו להם ירושת הארץ, אם אין להם צורך, אז לא יוכלו להנות מזה. והגם מצד הנותן הכל בסדר, אבל אם אין להתחתון צורך, מה הנותן יכול לעשות. וזהו ששאל אברהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת לך לך"]},{"id":"he-0932","title":null,"paragraphs":["בזמן שיקבלו קצת הארה רוחניות, כבר יהיה להם סיפוק, והם יעבדו את ה' בשמחה ולא ידאגו על שום דבר, היות שלא צריכים יותר. אם כן לא יהיה להם שום צורך לירושת הארץ הזאת, שהיא בחינת מטרת הבריאה, כנ\"ל. אם כן השאלה היתה, שהוא לא רואה, שיהיה להם שום צורך. ובלי צורך לא נותנים שום דבר, בפרט דבר רציני, שהוא ירושת הארץ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0933","title":null,"paragraphs":["היות שאברהם ראה את גודל הירושה שהבטיח לבניו, אז חשב אברהם לפי הכלל, שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, והוא לא ראה שבני ישראל יצטרכו למדרגות והשגות כה גדולות בעולמות עליונים, ובשביל זה שאל להקב\"ה, במה אדע כי אירשנה, הלא אין להם כלים וצורך להירושה הגדולה מה שאתה מראה לי שאתה תיתן לבני, הלא אין להם צורך.","ועל זה השיב לו הקב\"ה, אני אתן להם צורך להאורות, כמו שאני אתן להם האורות. היינו שה' יתן להם האור והכלי גם כן. שאל תחשוב שרק השפע אני משפיע, אלא אני משפיע להם, הן הצורך הנקרא, כלי, והן השפע הנקרא, מילוי וחסרון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורות דפסח","פרשת לך לך"]},{"id":"he-0934","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל."],"source":"תורה, פרשת \"לך לך\", ט\"ו, י\"ג-י\"ד","author":"תורה","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0935","title":null,"paragraphs":["על זה השיב הקב\"ה \"ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם\". כי \"ארץ\" פירושו רצון. כלומר, שהם יהיו תחת שליטת הרצון לקבל, שזה לא שייך לעם ישראל, אלא הרצון הזה שייך למצריים, שזה נקרא \"ארץ לא להם\". וענו אותם ארבע מאות שנה. כי ארבע היא מדרגה שלימה, שהם ד' בחינות של הוי\"ה, שהם מבחינת בינה, שהיא בחינת כלים דהשפעה. נמצא, שענו, בזה שהמצרים לא נתנו לעבוד בבחינת כלים דהשפעה. \"ועבדום וענו אותם\". במה, ב\"ארבע מאות שנה\", היינו בספירות הבינה.","ידוע מספר הספירות, שמלכות נקראת יחידות, ז\"א עשרות, בינה מאות. וזהו חשבון ארבע מאות, שלא נתנו להם לעבוד. ומתי שהתגברו ועבדו בבחינת בינה, שהם כלים דהשפעה, היתה להם מלחמה גדולה עם המצרים. נמצא, שמצרים היו מעבידום את ישראל, בעת שעם ישראל עבדו בבחינת השפעה, אז הרגישו שהם בגלות. מה שאין כן כשלא עובדים בכלים דהשפעה, לא יודעים שהמצרים הם מתנגדים לעבודה זו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0936","title":null,"paragraphs":["בזמן שה' אמר לאברהם, \"לתת לך את הארץ הזאת לרשתה\", שאל אברהם, \"במה אדע כי אירשנה\". \"ויאמר לאברם ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול\". ושאל, מה אנו רואים בהתשובה של ה' על שאלת אברם, במה אדע, שע\"י זה שיהיו בארץ לא להם, היינו שיהיו בגלות, אז אברם כבר יהיה בטוח שהם ירשו את הארץ.","ואמר, היות שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, ואברם אמר לה', שהוא לא רואה שהם יצטרכו לאורות כל כך גדולים, הנקרא, ארץ ישראל, לכן ה' אמר לו, ע\"י זה שיהיו בגלות, ויבקשו מה' שיוציאם מהגלות, ובמה מוציאם, זהו רק עם אורות גדולים, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אם כן כבר יהיה להם צורך לאורות הגדולים.","ועל זה פירש, שלכן אמר ה', שישאלו כלים מהמצרים, כלומר שיקחו את הקשיות של המצרים, רק בהשאלה, היינו בכדי לקבל האורות, ואח\"כ יחזיר להם הכלים. כלומר שלקחו קשיות בכדי להבין את התירוצים. וזהו כנ\"ל, שאי אפשר להבין את האור רק מתוך החושך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0937","title":null,"paragraphs":["לאחר שאברהם ראה, שאין בידו שום כח מעצמו, לזכות לשום דבר שבקדושה, מאחר שהרצון לקבל הוא השולט, כמו שכתוב שהוא נקרא \"מלך זקן וכסיל\", ולצאת משליטתו, ולזכות לדביקות ה', אין כח בידו, לכן כתוב באופן כללי \"והאמין בה', ויחשבה לו לצדקה\".","כלומר, זה שאברהם היה יכול לזכות לבחינת אמונה, זהו רק צדקה מה', שהבורא עשה עמו צדקה, והוציאו משליטת המלך זקן וכסיל, שהוא המתנגד לבחינת אמונה למעלה מהדעת. ואב-רם הוא היה רוצה ללכת דוקא למעלה מהדעת, כנ\"ל, שהיא בחינת \"רועי מקנה אברהם\" (כמו שכתוב במאמר ה', תשנ\"א).","וכל הגוף מתנגד לזה. לכן שה' נתן לו את הכח של אמונה למעלה מהדעת, לכן חשב אברהם לזה, היינו לזה שזכה לאמונה, כמו שכתוב \"והאמין בה'\", היינו מה שהיה יכול להאמין בה', לו, להקב\"ה. לצדקה, שהקב\"ה עשה עמו צדקה, בזה שנתן לאברהם את כח האמונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0938","title":null,"paragraphs":["אנו מוצאים ענין צדקה נקרא אמונה, כמו שכתוב אצל אברהם \"והאמין בה' ויחשבה לו צדקה\". ומשום זה, שאמונה נקראת צדקה, כבר אנו יכולים לדעת, את חשיבתה של צדקה אינו כפשטות הלשון, אלא צדקה מרמזת על אמונה.","ומה היא אמונה, שנחשבת לבחינת צדקה. הנה אנו רואים, שמי שנותן צדקה לעני, אינו מצפה שהעני יחזיר וישלם לו איזו תמורה, תחת צדקה שנתן לו. ובפרט צדקה של מתן בסתר, בודאי לא חושב לקבל שום תמורה. אם כן צדקה נקרא, שעושה דבר בלי שום תמורה.","והיות שהאמונה, שצריכים לקבל על עצמנו, צריכה להיות בלי שום תמורה. זאת אומרת, שצריך להאמין בגדלות ה', הנקרא בלשון הזהר \"בגין דאיהו רב ושליט\", ולא יהיה לו שום מחשבה, שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים, שע\"י זה הוא יקבל ממנו איזה שכר, אלא כולו בעמ\"נ להשפיע. ומשום זה נקרא אמונה בשם צדקה. היינו, כדי לפרש לנו איזו צורה צריכה להיות האמונה שלנו, מה שאנו מקבלים על עצמנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו שע\"י תורה זוכה האדם לצדקה ולשלום\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת לך לך"]},{"id":"he-0941","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם נברא עם כלי, שנקרא \"אהבה עצמית\", ובמקום שאדם אינו רואה, שמפעולה תצא משהו לתועלת עצמו, אין לו חומרי דלק ליגיעה לעשות תנועה קלה. ובלי ביטול אהבה עצמית, אי אפשר להגיע לידי דביקות בה', שהוא ענין השתוות הצורה. והיות שזה נגד הטבע שלנו, לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שהוא נקרא \"רע\", מטעם שהוא המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן","ביטול כהכנה לעיבור"]},{"id":"he-0942","title":null,"paragraphs":["צריכים תמיד להזכיר לעצמו את מטרת החברה, אחרת הגוף דרכו לטשטש את המטרה, משום שהגוף דואג תמיד לתועלת עצמו. כי צריכים לזכור שכל החברה נתיסדה על בסיס, להגיע לאהבת הזולת ומזה הקרש קפיצה לאהבת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-0943","title":null,"paragraphs":["ענין \"אושפיזין\" אאמו\"ר זצ\"ל פירש, שזהו ענין המובא בזהר הקדוש, אורחא למעברי ביה, שאור החכמה אינו יכול להאיר בקביעות. וזהו ענין \"מזל\", שבני חיי מזוני - במזלא תליא מילתא, כמובא בתלמוד עשר הספירות (חלק י\"ג), שהוא מלשון \"יזל מים מדליו\", שענין נוזל, שהוא רק בבחינת טיפין טיפין, היינו שאינו מאיר, אלא בהפסקות. מה שאין כן קילוח זה שמאיר בלי הפסק.","לכן האורחין אוהבים שיהיה לו מקום רחב. מה שאין כן כשהם באים והמקום הוא צר, אין הם יכולים להכנס. והכוונה היא, שאור החכמה אינו יכול להאיר, אלא בהתלבשות החסדים. וחסדים נקרא רחב, כמבואר בתלמוד עשר הספירות. ואור החכמה נקרא בחינת אושפיזין, כנ\"ל. לכן, אם אין לו חסדים, אין הוא יכול להתלבש."],"source":"הרב\"ש. 624. \"ענין אושפיזין\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","סוכות","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0944","title":null,"paragraphs":["כל אלו ד' המינים הם האורחים, שבע ספירות חג\"ת נהי\"מ, שהעם הקדוש הזמינו אותם ביום הזה, על דרך שמתפללים בימי הסוכות קודם הסעודה, ואומרים, עוּלוּ אוּשְפּיזין עילאין, בואו אורחים עליונים. שצריכים למצוא אותם, מאחר שהזמין אותם, ובהם מתפלל האדם תפילתו אל המלך. וע\"י ד' המינים, שרומזים לאלו הספירות, הוא משיג אותם."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"ד' מינים\", סעיף 227","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","סוכות","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0945","title":null,"paragraphs":["אברהם הוא שורש החסד שבנשמות ישראל, כי הוא תיקן השכינה הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד, וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל בכל מלואן. ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בהשי\"ת דבקות תמידית, והשכינה הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ועונג, ולא היה שום איש רוצה להפרד ממנה אפילו לרגע. אמנם כל תיקונו של אברהם היה, בסוד שעשה בית קבול שלם, לבלי שום אפשרות של פגם, לאור החסדים, דהיינו שהעלה אותה לבחינת השפעה ונ\"ר ליוצרנו ית', ולא לקבל להנאת עצמנו כלום, כי זהו המדה ובית הקבול של אור החסד. כמ\"ש חז\"ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד (אבות פ\"ה), שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"תורה ותפילה\", סעיף 184","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0946","title":null,"paragraphs":["אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית', הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קע\"ט. \"ענין ג' קוין\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0947","title":null,"paragraphs":["אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים.","אבל יצחק הלך בקו שמאל, שנקרא גבורה, לעבוד בבחינת התגברות על כלים דקבלה, שיהיה בעל מנת להשפיע.","ומכיון שעוסק בשמאל, היינו לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות, ואז המצב של פירוד, כי האדם במצב השמאל במצב חסרון והבורא הוא נקרא שלם, ו\"אין ארור מתדבק בברוך\".","לכן יצחק היה צריך להיות נכלל מאברהם, לכן כתוב \"אברהם הוליד את יצחק\". הלא כולם יודעים זה, אלא ללמדנו שבבחינת יצחק, שהוא שמאל, נכלל גם כן בחינת ימין, שהוא חסד, ומשם מקבל חיים. ויעקב הוא קו אמצע, ובודאי שהוא נכלל מחסדים."],"source":"הרב\"ש. 316. \"בחינת אדם הראשון - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0948","title":null,"paragraphs":["שרוצים לעבוד ה' במסירות נפש כמו יצחק. אבל הגוף לא מסכים לזה, ומכל מקום זה שיודעים, שצריכים לעבוד כמו יצחק, הם שמחים בזה, ומבורכים לה' על זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0950","title":null,"paragraphs":["יעקב נקרא מדת הרחמים, שרחמים מראים על שלימות. היינו שעל ידי הסתלקות הג\"ר דחכמה הוא יקבל עכשיו שלימות, היינו חכמה המלובשת בחסדים. וזה נקרא שלימות, שאין כאן מחסור לא מחסדים ולא מחכמה. וזה קו אמצעי, שהוא כלול מחכמה ומחסדים. לכן נקרא יעקב נורא, היינו יראה, ונקרא גם כן רחמים, ונקרא שלימות, כי אין כאן שום מחסור."],"source":"הרב\"ש. 494. \"אין יראה אלא במקום שלמות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0951","title":null,"paragraphs":["משה נקרא רעיא מהימנא, שהוא היה הרועה של האמונה, כי משה נקרא בחינת תורה, כמו שכתוב \"זכרו תורת משה עבדי\". לכן, כשדבוקים במשה, אז לוקחים כוחות על אמונה."],"source":"הרב\"ש. 604. \"מדוע חכה עד מלחמת עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0952","title":null,"paragraphs":["משה הוא בחינת נצח, וכמו כן הוא בחינת דעת. אלא שחושבים תמיד את מדרגתו עצמו ולא ממה שהוא נכלל. היינו אפילו שיש לו כל הבחינות, מכל מקום באיזה בחינה הוא משתמש, על זה התורה (אומרת) כי מבחינת הנבואה הוא היה הגדול."],"source":"הרב\"ש. 711. \"לא קם נביא כמשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0953","title":null,"paragraphs":["בא וראה, אהרן היה זרוע ימין של הגוף, שהוא תפארת, ועל כן כתיב, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, ומי הוא - אהרן, שהוא זרוע הימין של תפארת\" (זהר). הנה אהרן ידוע שנקרא שושבינא דמטרוניתא. היינו בכדי לקבל על עצמם עול מלכות שמים, היו צריכים למדתו של אהרן, הנקרא חסד, שהוא בחינת \"כי חפץ חסד\". שפירוש, שבאיזה מצב שהוא נמצא, הוא שבע רצון, מטעם שקבלת עול מלכות היא מצד החסד, ולא מצד החכמה, אלא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. 474. \"וישמע הכנעני מלך ערד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0954","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי \"זרוע ימין\" נקרא בחינת חסד, שהוא בחינת כלי דהשפעה. היינו שהוא רוצה רק לעשות חסד ולהשפיע, ואהרן בכוחו המשיך הכח הזה לעם ישראל. ומשום זה אף אחד לא היה יכול להילחם עם ישראל. כי דרך הגוף, שבא לאדם, ונותן לו להבין, שאם ישמע בקולו, אז הוא יתן לו הרבה תענוגים. מה שאין כן אם הגוף שומע, שכל רצונו הוא אך ורק להשפיע, אז הוא רואה, שאין כח לדבר עמו. וכח השפעה קבלו מאהרן הכהן, שהוא מידת החסד, והיו דבוקים בו. לכן הם היו תחת שליטתו. לכן כשמת אהרן, נאבד לו הכח של השפעה, ואז התחילה המלחמה של קבלה עצמית, שהגוף כבר מצא בו מקום להתווכח עמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0955","title":null,"paragraphs":["נחשב יוסף הצדיק לספירה שביעית, כמו בספירות דז\"א. וכמו שברא זה בעולם העליון, כך ברא זה בעולם התחתון, שישה צדיקי אמת, אברהם יצחק יעקב דוד משה אהרון. ואחד, השביעי, יוסף."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, ויישב, מאמר \"מכירת יוסף\", סעיף 13","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0956","title":null,"paragraphs":["ע\"י צדיק, יוסף, ניזון העולם. כמ\"ש, ויוסף הוא המשְׁביר לכל עַם הארץ. מה הוא משביר? בתחילה הוא שובר מעולם העליון, כמ\"ש, עיני כל אליך ישַׂבֵּרו, ואח\"כ משביר לעולם התחתון. יוסף נקרא כל, כמ\"ש, ויכלכל יוסף. ע\"כ נקרא יוסף הצדיק, ויסוד העליון, בשם כל, מפני שהוא מכלכל העולם, כי ממנו יוצאת הכלכלה למלכות, וממלכות לכל העולמות. כל, מלשון כלכלה. כמ\"ש, משָׁם רועֶה אבן ישראל, שהמלכות הנקראת אבן ישראל, מקבלת המזון מיוסף, היסוד. וע\"ש זה נקרא כל."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, ויישב, מאמר \"מכירת יוסף\", סעיפים 24-22","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0957","title":null,"paragraphs":["דוד המלך הוא בחינת מלכות, שעליה היה צמצום. ודוד נקרא \"כללות המלכות\", שצריכה לקבל תיקון, שכל בחינת רצון לקבל שיש בכלי קבלה, שיתקן. לכן הוא היה צריך להכלל מכלים שיש בהם בחינת כלים דהשפעה, שע\"י זה גם מלכות הכללית תתוקן. וזה נקרא \"גמר התיקון\". כלומר, שמלך המשיח נקרא גמר התיקון, שפירושו, שמלכות הכללית תתוקן בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שאמרו חז\"ל, שדוד המלך לא היו לו חיים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-0959","title":null,"paragraphs":["יש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.","כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע\"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.","וזה סוד מה שכתוב \"מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי\", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר \"ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ו. \"העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אתם עשיתם אותי","הודיה","השמחה שבהתאספות","התנאים לחיבור בקבוצה","גדלות הבורא","חשיבות ההפצה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","ממשיכים את הכנס בעלייה","עבדו את ה' בשמחה","תפילת הודיה"]},{"id":"he-0965","title":null,"paragraphs":["טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה', מרגיש את עצמו בבחינת אינו דבוק, ודואג ומהסס על זה, ועושה כל שימצא ידו בכוחו לזכות לדביקות. כי חכם מרגיש הפוך, ממי שאינו דבוק בה', שירגיש עצמו מסתפק ושבע, ולא ידאג כראוי, אלא לקיים מצות דאגה וגעגועים, כי \"שוטה אינו מרגיש\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין חכם כבעל הניסיון","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-0968","title":null,"paragraphs":["והעיקר היא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו ית', כי אין העבדות הרגיל עולה בשם כלל, זולת הגירומין של היותר מהרגילות, הנקראת יגיעה, בדומה לאדם הצריך לאכול ליטרא לחם לשביעתו, אז כל אכילתו אינו עולה בשם סעודה שיש בה שביעה, זולת הכזית האחרון מן הליטרא, שכזית זה עם כל קטנו, הוא הגירומין שהכריע את הסעודה לבחינה שיש בה שביעה והבן. וכן מכל עבדות ועבדות, שואב השי\"ת רק את הגירומין העודפין על הרגיל לו, והמה יהיו האותיות וכלים לקבלת אור פניו ית'. והבן זה היטב."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אתם עשיתם אותי","בעתה - אחישנה","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","ממשיכים את הכנס בעלייה","ניצחוני בניי","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-0979","title":null,"paragraphs":["ענין \"דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב\". אם כן, מדוע אנו רואים, אפילו אם כבר הדברים נכנסו להלב, ומכל מקום האדם נופל ממדרגתו? והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו, תיכף מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא אח\"כ, כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם. אז הוא, ודעתו, ולבו, ורצונו מתבטלים ברוב. כל זמן שאין בידו הכח להכריע את כל העולם לכף זכות, אז הם מכריעים אותו ומתערב ברצונותיהם.","ואז הוא \"כצאן לטבח יובל\". ואין לו בחירה, והוא מוכרח לחשוב, ולרצות, ולחשוק, ולדרוש את כל מה שהרבים דורשים. ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות, ובתשוקות, ובתאוות הנמאסות, מה שהם זרים לרוח התורה. ואז אין לו שום כח, שיוכל להכריע את הכלל.","אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא \"מפי ספרים ומפי סופרים\". ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו ורצונו לטוב. אבל בויכוחים ובפלפולים מחודדים לא יעזרו לו אז לשנות את דעתו, אלא רק בסגולת הדביקות, כי היא סגולה נפלאה, שהדבקות מחזירו למוטב."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ה. \"דברים היוצאים מהלב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחד ולתמיד","אמונת רבו","ברית מלח","לכוון את הלב","ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-0984","title":null,"paragraphs":["עיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים, על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתייחדים, עד שבאים בדבר אחד - הכול יכול וכללם יחד."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","חיבור"]},{"id":"he-0985","title":null,"paragraphs":["יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני על ידי הדביקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, ועל ידי זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הצורך לאהבת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חיבור"]},{"id":"he-0987","title":null,"paragraphs":["בכל פעם שמשווה צורתו לרבו, הוא מתדבק בו לשעתו. ומתוך כך, הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מידת דביקותו. כמו שבארנו במשל האיבר, הנחתך מהגוף, וחזר ונתדבק בו, עיין שם היטב. ועל כן, התלמיד יכול, להשתמש מהשגת רוממות השי\"ת של רבו, המהפכת ההשפעה לקבלה, ולחומר דלק, מספיק למסירת נפשו ומאודו. ואז יוכל גם התלמיד, לעסוק בתורה ומצוות לשמה, בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה, המביאה לדביקות נצחית בהקב\"ה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0988","title":null,"paragraphs":["הנני מצווה, שתתחילו בכל מאמצי כחכם לאהוב איש את חברו - כמו את עצמו, ולהצטער בצרת חברו, ולשמוח בשמחת חברו עד כמה שאפשר."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0989","title":null,"paragraphs":["צריך אתה להאמין שעסקי הגוף של רבך, המה עסקי הנשמה ממש, דעל כן אמרו ז\"ל: \"למד לא נאמר, אלא יצק מלמד שגדולה שימושה יותר מלימודה\". כי תלמיד אצל הרב צריך להיות בהתבטלות אמיתי, במלוא מובן המילה, כי אז מתאחד עימו, ויכול לפעול ישועות בעדו. ואי אפשר לתלמיד להיות דבוק בנשמת רבו, להיותה למעלה מהשגתו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0990","title":null,"paragraphs":["בדרך צחות אפשר לומר מקרא ודרוש חז\"ל, על הכתוב \"אותי עזבו ותורתי שמרו\", \"הלוואי אותי עזבו\", כלומר, שהיו מתגאים ברוממות, ואף על גב \"שאין אני והוא יכולין לדור במקום אחד\". אבל על כל פנים \"תורתי שמרו\", שיהיו דבוקים בצדיק האמיתי, באמונת חכמים כראוי, שאז יש תקווה שהצדיק יחזיר אותם למוטב, ויכריע אותם לכף זכות כראוי למחיצתו של הקב\"ה, ומה יוכל להיות מהענוות ושפלות שלהם, כדי שלא לעזוב את הקב\"ה להעתיק דירתם מהם, אם אין להם צדיק אמיתי שידריך אותם בתורתו ותפילתו ויגיעם למקום תורה וחכמה."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0991","title":null,"paragraphs":["כמה יש לו לאדם להיזהר בדברי תורה, כמה יש לו להיזהר שלא יטעה בהם, ולא יוציא דבר בתורה, מה שאינו יודע, ומה שלא קיבל מרבו. שכל מי שאומר בדברי תורה, מה שאינו יודע, ולא קיבל מרבו, עליו כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"יתרו\". מאמר \"לא תעשה לך\", סעיף 428","author":"זוהר לעם","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו","צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0992","title":null,"paragraphs":["כל עבודת הנבראים, שצריכים לעבוד למעלה מהדעת. ולא אפשר לעשות שום דבר בלי אמונת חכמים, שהם סדרו לנו סדר עבודה. ואחר שהאדם קבל את עבודתו בבחינת זנב לאריות, היינו שהוא נמשך אחרי החכמים, ללכת רק כפי מה שהם סדרו לנו. וזהו כמו שאמרו חז\"ל (אבות פרק א, ד) והוי מתאבק בעפר רגליהם (של חכמים)."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-0995","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות עָרֵב. הלכה ג' - ל'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","החברה היא מקור העוצמה","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו"]},{"id":"he-0996","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["החברה היא מקור העוצמה"]},{"id":"he-0997","title":null,"paragraphs":["יכולים להשיג ע\"י דיבוק חברים, תכונות חדשות, שעל ידן יהיו מוכשרים להגיע לידי דביקות ה'. וכל זה ניתן להיאמר, בזמן שהוא רואה מעלות בהחברים, אז שייך לומר, שילמד ממעשיהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["החברה היא מקור העוצמה"]},{"id":"he-0998","title":null,"paragraphs":["השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות. [...] לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["החברה היא מקור העוצמה"]},{"id":"he-1000","title":null,"paragraphs":["כתוב בפיוט \"סובב את כל ומלא את הכול\", שבשעת ההשגה מורגש שפע המתגלה ומתיישב דווקא על כל ההפכים, וזהו \"איום על אימים וגאה על כל גאים\", וממילא הוא \"מלא את כל\" כי בעל הפייט ידע \"שהוא ממלא אותם\" בהרווחה גדולה; ולא היה עוד משיג נועם ייחודו, עד כי נדמה לו בשעת שלימותו, אשר הייסורים שעברו, יש להם איזה ערך, לערך טעם ונועם שפע ייחודו יתברך, וכל איבריו וגידיו יאמרו ויעידו לו, אשר כל אחד ואחד מבני העולם היו מקצצים ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום, כדי להשיג רגע אחד בכל ימי חייהם, בטעם כזה המורגש להם."],"source":"בעל הסולם. אגרת ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-1006","title":null,"paragraphs":["האמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם \"כי זה חיינו ואורך ימינו\", ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"א. \"כעומד בפני מלך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-1007","title":null,"paragraphs":["אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב\"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"המצווה השנייה\", סעיף 201","author":"זוהר לעם","subjects":["מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-1008","title":null,"paragraphs":["עניין הניגון הוא הממוצע בין הרוחניים והגשמיים, פירוש, כל מה שנתפס במח הדמיון, וכל מה שהלב יכול לחשוב ולהרהר, והפה לדבר ואוזן לשמוע, המה הפועלים הראשים בלב, לכן כל הבחינות הנ\"ל גשמיים, ואין ביניהם צורה רוחניית כלל, כי אם לא היו גשמיים לא היו מוצאים הרגש בבריה גשמית.","ואין לך הרגש בעולם שלא יהיה משותף עם דמיון, וכיון שהדמיון הוא בחינת גשמי, על כן מתגשם עמו ההרגש, אבל ההרגשים המתפעלים מהנגינה, אינם מוליכים עמהם שום כח ודמיון גשמי, זולת שהמה מתחברים עם ההרגשים, שכבר חולפים באותה בריה, מחמת דמיונות והכל נשכח, ועתה מחמת חוק הנגינה מתגלים ההרגשים הישנים בלי כל דמיון לקודמים להם, על כן יש בהם נעימות, אפילו מהרגשים עצובים. והגם שבשעתם, רצה לומר, בשעה שהיו משותפות עם דמיונות הקודמים להם, היו עכורות מאד, מכל מקום עכשיו שהמעשים נשכחים ונשארים הדמיונות במקומם ומתגלים רק ההרגשים, על כן המה מיוחסים יותר לרוחניים ונצחיות, ועל כן יש בהם נעימות גדולה ולא עכירות כלל, כי הנצחיות נשארת בסוד הנעימות כידוע."],"source":"בעל הסולם. \"נעימות השירים והנגינה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1009","title":null,"paragraphs":["השכינה הקדושה היא מלובשת בכל העולם. ואז הקב\"ה נקרא שהוא הממלא את העולם. והעולם נקראת אז בשם \"שכינה הקדושה\", שהוא המקבלת מהקב\"ה. ואז נקרא \"יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא\", כי כמו שהקב\"ה הוא המשפיע, כן העולם עוסקים עכשיו רק בהשפעה. וזה דומה לניגון עצב, כשיש מנגנין, שיודעים לבצע את היסורים, שעליהם נבנה הניגון. כי כל הניגונים הם כמו שפה המדברת, שהניגון מפרש את הדיבורים, מה שהוא רוצה לדבר בעל פה. ואם הניגון מעורר את האנשים ששומעים אותו עד לבכיה, שכל אחד ואחד בוכה, מחמת היסורים שהניגון מבטא, אז נקרא זה \"ניגון\", וכולם אוהבים לשמוע אותו.","ובאמת, איך אפשר שאנשים יהנו מיסורים? אלא כיון שהניגון אינו מראה את היסורים של ההוה, אלא על העבר, היינו שהיסורים שהיו בעבר כבר נמתקו וקבלו את מלואם, לכן אנשים אוהבים לשמוע אותם. שזה מראה על המתקת הדינים, שמה שהיה לו יסורים, נמתקו. לכן היסורים האלו, הם מתוקים לשמוע אותם. ואז נקרא העולם בשם \"שכינה הקדושה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ'. \"שני מצבים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1010","title":null,"paragraphs":["השמחה שיש מהריקוד דומה לניגון עצוב, שהעולם נהנה ממנו, שהניגון מביא בציור קיבוץ של יסורים שכבר עבר זמנם, אבל עכשיו כבר נהנים מהרווחים שהרווחנו מהיסורים. כמו כן הריקוד, יש שמחה מה שעבר אחר כל עליות וירידות, מכל מקום נשארו עומדים איתן על מושבם."],"source":"הרב\"ש. 238. \"שמחת חתן וכלה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1011","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה\", כמו שכתוב \"ויהי כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, ותהי עליו רוח ה'\". נמצא, שעיקר הזמן שהאדם זוכה לבחינת השראת השכינה, הוא דוקא בזמן השלימות, שדוקא בזמן השלימות, אז הוא הזמן שיכול לקבל לבחינת הנשמה שלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מתי הם הזמנים של תפלה והודאה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1012","title":null,"paragraphs":["הניגון הוא רק מין גילוי הנפש והרגשותיה, ומתגלה בדיבור שמדבר האיש אל חברו את מחשבותיו והרגשותיו של צער ושל שמחה ועוד יותר בקולו. וכמו שאיתא [שמובא] בספרים הקדושים רְאָיָה על זה שכאשר תתגבר צערו של האדם ח\"ו, אי אפשר לו כבר לדבר רק צועק ובוכה בקולו לבד. לכן הניגון שהוא קולות שמחים או מרירים מעורר את הרגשות האדם, שבהם ניצוצי ואברי הנפש מתגלים."],"source":"\"בני מחשבה טובה\", ר' קלונימוס קלמיש שפירא","author":"בני מחשבה טובה","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1013","title":null,"paragraphs":["כשתהיה בחברת חסידים בשעה שמנגנים אם בתפילה, בסעודה, או באופן אחר, תרנן גם אתה עמהם, לא רק להשמיע קול בחינת \"נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ\" (ירמיהו יב ח) וכו' רק כדי להוציא את נפשך ולהעלותה בחינת \"ויהי כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן ותהי עליו רוח ה'\", מן ניגון החופה שמזווג את החתן והכלה וד\"ל."],"source":"\"בני מחשבה טובה\", ר' קלונימוס קלמיש שפירא","author":"בני מחשבה טובה","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1014","title":null,"paragraphs":["טוב לאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד."],"source":"שיחות הר\"ן, רע\"ג","author":"שיחות הר\"ן","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1015","title":null,"paragraphs":["כיון שנתגלתה הנקודה של מטה. אז הקב\"ה יוצא לטייל עם הצדיקים בג\"ע [בגן עדן], כי הפתח פתוח, והשכינה הקדושה אומרת כל השירות והתשבחות שלה, ועל כן כינור של דוד מנגן מאליו, כלומר, בלי חיבור שום דבר, זולת החרדה דרוח צפונית וד\"ל."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1016","title":null,"paragraphs":["המשכילים יזהירו, הם אותיות ונקודות, זו\"ן וישסו\"ת. והם מאירים מג' בחינות טעמים, עליונים, אמצעיים, תחתונים:","א. כזוהר, ניגונים של הטעמים, טעמים עליונים שעל האותיות.","ב. הרקיע, הטעמים המתפשטים והולכים בהתפשטות הנגינה. והם טעמים תחתונים שמתחת לאותיות, קומת החסדים להתלבשות החכמה. שאז המוחין מתפשטים לתחתונים בכל שלמותם.","ג. ומַצדיקי הרבים, אותם הטעמים המפסיקים, פסיק ומקף, המפסיקים הניגון עם נסיעתם, טעמים אמצעיים שבתוך האותיות. כי הפסיק והמקף בתוך השורה נמצאים, שזו התכללות ג' הזריעות בהם. שמשום כך נשמעת המילה, שהמוחין נשמעים ומושפעים לתחתונים."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית - א'. מאמר \"טעמים נקודות ואותיות\", סעיף 15","author":"זוהר לעם","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1017","title":null,"paragraphs":["אם הוא רואה, שיש דרך של אמת להגיע להמטרה, אף על פי שעוד לא הגיע להשלמות, מכל מקום אם הבטחון של המטרה מאיר לו, הוא יכול להנות בהווה, כאילו האור מקיף מאיר לו עכשיו בפנימיות הכלים. וכעין זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל על מאמר חז\"ל \"צדיקים אומרים שירה לעתיד לבוא\", שהכוונה היא, שהצדיקים יכולים לומר שירה, על מה שעתיד לבוא להם אח\"כ. היינו, שהם מאמינים, שסוף כל סוף הם יזכו לשלימות. על סמך זה הם אומרים שירה, אפילו שעדיין לא זכו לשלימות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ג' זמנים בעבודה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1018","title":null,"paragraphs":["כשהאדם לא רוצה שום דבר מהמלך, רק הוא רוצה להשפיע להמלך. והוא נותן תשומת לב, למה שהוא חושב. אז מאליו באה לו השראה עליונה, כפי הכנתו, בעת שהוא עוסק בשירות ותשבחות להמלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1019","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים, פ\"ט) \"חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע אמונתך בפי\". ויש להבין, מה זה \"לעולם אשירה\". ואיך אפשר לשיר לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח מהמערכה. איך הוא יכול לומר, שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'. [...] וזה שכתוב \"חסדי ה' לעולם אשירה\". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע שני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1020","title":null,"paragraphs":["בשביל מה הם צריכים לתת שיר ותודה לה'. וכי הבורא צריך לבשר ודם, שיתנו לו תודה. והתשובה היא, כי הנבראים צריכים לדעת, כל מה שבידם הוא שהבורא נתן להם, בכדי שעל ידי זה יגיעו לאהבת ה'. שע\"י אהבת ה' הם יהיו תמיד בדביקות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1021","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שזכו לבחינת אמונה, הנקרא, מלכות, ובחינת ארץ. \"שירו לאלקים\", שהם יתנו שירה עבור זה שהבורא זיכה אותם עם בחינת אמונה. וכמו כן מלכות נקראת בשם, אדני. וזה שכתוב, \"זַמְּרוּ אֲדֹנָי סלה לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, הן יתן בקולו, קול עז\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1022","title":null,"paragraphs":["מובא בזהר (וילך, ובהסולם אות מ\"ז) \"אמר רבי אלעזר, עתידים הם ישראל לומר שירה ממטה למעלה וממעלה למטה, ולקשור קשר של אמונה, שכתוב, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. אז שר, לא נאמר, אלא, אז ישיר, דהיינו לעתיד\". נמצא לפי הנ\"ל, שהאדם צריך לקבל הארה מבחינת אור מקיף, שהיא מבחינת לעתיד לבוא, אחר ההווה. והוא צריך להמשיך אותו לתוך ההווה. לכן כל ג' הזמנים, שהם היה - הווה - יהיה, נכללים בהווה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ג' זמנים בעבודה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1023","title":null,"paragraphs":["שִׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו.","הִתְהַלֲלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה."],"source":"תהילים ק\"ה, ב', ג'","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1024","title":null,"paragraphs":["בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה למטה, והשמש למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים ואומר שירה, כמ\"ש, הודו לה' קִראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. וישראל משבחים אל הקב\"ה ביום. אם לא היו בני העולם אטומי לב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויקהל. מאמר \"שלוש אשמורות\", סעיף 25","author":"זוהר לעם","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1025","title":null,"paragraphs":["לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. לדוד מזמור, מורה שאמר שירה, ואח\"כ שרתה עליו רוח הקודש. אם כתוב, מזמור לדוד, מורה, ששורה עליו תחילה רוח הקודש, ואח\"כ אמר השירה."],"source":"\"זוהר לעם\". נוח. מאמר \"לה' הארץ ומלואה\", סעיף 168","author":"זוהר לעם","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1026","title":null,"paragraphs":["צריך לתת תודה לה' שזיכה אותו, בזה שנתן לו מחשבה ורצון על דבר מיעוט שבקדושה. היות שהוא רואה, שאין לו יותר מעלות וחשיבות משאר אנשים, וה' זיכה אותו בזה. לכן מצב כזה גם כן מחייבו לתת תודה לה', כלומר שאז הזמן לתת זמירות שירות ותשבחות לה'."],"source":"הרב\"ש. 146. \"יסורים ושמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה"]},{"id":"he-1029","title":null,"paragraphs":["אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת – נשמת אדה\"ר.","ולענ\"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ\"ש, (בראשית ב, ז) \"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים\"."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-1030","title":null,"paragraphs":["הגוף עם אבריו – אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות והרגשים, על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר, חושב ומרגיש, שצר לו המקום, שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.","אמנם אם קרה, ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו.","ואם יבוא הרופא, ויחבר את האבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת, מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף, חוזר לדעת, צרכיו של האבר."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","חוק הערבות","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה","מתחברים לנשמה אחת","מתקשרים לעשירייה אחת","ערבות","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-1031","title":null,"paragraphs":["אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש."],"source":"\"זוהר לעם\". \"תולדות\". מאמר \"ואלה תולדות יצחק\", סעיף 3","author":"זוהר לעם","subjects":["הכנה לכנס","מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-1036","title":null,"paragraphs":["ירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה ה' אחד שוכן בתוכם, ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות ויתנשאו בעילוי גוף ונפש."],"source":"\"פרי הארץ\"","author":"פרי הארץ","subjects":["הכנה לכנס","מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-1039","title":null,"paragraphs":["כמו שיש בגוף הראש, וידיים, ורגליים, שלכל אחד ישנו תפקיד מיוחד, ובכל זאת מה שהראש חושב, דהיינו אם יש בראש חשבונות טובות, אזי כל האיברים הם בשמחה. ואם הראש בדאגות, אז המצב רוח הזה הוא בכל האיברים. וזהו כמו שותפות, אם כל אחד ממלא את תפקידו, אזי כולם ששים ושמחים, כמו שכתוב, \"אשר ברא אלהים לעשות\", שבלי יגיעה אין שום דבר."],"source":"הרב\"ש. 503. \"עניין שותפות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כוח ההפצה הפנימית של העשירייה"]},{"id":"he-1040","title":"תנאי הערבות","paragraphs":["וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.","כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר \"מתן תורה\", אות ב' וג', עש\"ה מלה במלה.","דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.","ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: \"נעשה ונשמע\", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.","משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות \"ואהבת לרעך כמוך\" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית","ברית מלח","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","המאור המחזיר למוטב","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","זמן מתן תורה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","כאיש אחד בלב אחד","כוונה","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה","מאהבת הבריות לאהבת ה'","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שבועות"]},{"id":"he-1041","title":null,"paragraphs":["כתוב במדרש: \"ישראל אחד מהם חוטא וכולם מרגישים\". והמשיל על זה רשב\"י (רבי שמעון בר יוחאי) \"משל לבני אדם שהיו יושבים בספינה, נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה, אמר להם, מה אכפת לכם לא תחתיי אני קודח? אמר לו שהמים עולים ומציפים עלינו את הספינה\"."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כוח ההפצה הפנימית של העשירייה"]},{"id":"he-1043","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה"]},{"id":"he-1044","title":null,"paragraphs":["כל הבנין נבנה על שאלות ותשובות. וזה הוא שהולך בדרך ה', וזוכה לבנות בנין השכינה. ובזמן שאין לו כבר מקום של שאלות ותשובות, אזי הוא נקרא בחינת עומד."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ח. \"עיקר היסוד\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1045","title":null,"paragraphs":["\"הלכה\" נקרא בחינת מלכות (שזה ענין הכלה, ובזמן שהולכין להכלה נקרא \"הלכה\"). והוא נבנית רק על מכשולים, היינו על זמן של \"שאלות\". ובזמן שאין לו שאלות, אין לה את השם של אמונה או שכינה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ח. \"עיקר היסוד\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1046","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם יעלה לבחינת שמים, אז עבודתו הוא בבחינת שאלה ותשובה. וזה ענין שהבנים שואלים, שענין \"בנים\" נקרא ההבנה, ודעת, ושכל, הם שואלים אותו. ולמי שאין לו בנים, היינו שהשכל והדעת אין לו שום שאלות, כי הוא זך בדעת ובמידות, אז הוא מוכרח לעורר בעצמו את השאלות, על דרך שפירש אאמו\"ר ז\"ל את המאמר חז\"ל, \"אני מעורר את השחר ואין השחר מעורר אותי\"."],"source":"הרב\"ש. 933. \"ענין יציאת מצרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1047","title":null,"paragraphs":["ההגיון מחייב, כמו שאנו רואים, מתי האדם שואל שאלות, בזמן שהוא נמצא בחסרון, הוא שואל שאלות, מדוע הוא צריך לסבול מזה שאין לו מה שהוא מבין שחסר לו. והוא בא בטענות ותביעות להבורא, ושואל, מדוע הוא צריך לסבול יסורים. אבל בזמן שהאדם נמצא במצב שיש לו כל טוב, איזו שאלות יש לשאול, בזמן שהוא מרגיש עצמו שהוא במצב החירות, שאין לו שעבוד משום דבר, שירגיש שדבר זה שאין לו יגרום לו צער, שיהיה לו מקום לשאול, מדוע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1048","title":null,"paragraphs":["אם אין לו שאלות, אין האדם יכול לדעת, שהוא הולך למעלה מהדעת. מה שאין כן בזמן שהוא רואה את השאלות, ואין הוא רוצה לתת תשובות, היינו, שהדעת מחייבתם לעשות, אלא הוא אומר, עתה, שהשאלות האלו באו אלי, אני יכול לקיים מצוה אמונה, שהיא למעלה מהדעת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות.","ובהאמור יכולים להבין, מדוע, אם ה' יודע, שהשאלות האלו הן שאלות חזקות, שאין בידי אדם לתרצן עם הדעת, אם כן בשביל מה שלח אותם הבורא. התשובה היא כנ\"ל, היינו, כמו שכתוב \"ואלקים עשה שיראו מלפניו\". כלומר, שדוקא ע\"י שאלות אלו, יש בידו לקיים מצות אמונה, הנקראת יראת שמים. כלומר, שדוקא עתה יש לו הזדמנות לקיים מצות אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל\"השבות אל לבבך\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1049","title":null,"paragraphs":["אלה שהולכים בעל מנת להשפיע, אז כל יום מתחילים את העבודה מחדש, הן במוחא והן בליבא, ולא יכולים לקבל שום תמיכה מ\"יום אתמול כי יעבור\", אלא ממש אין ברירה, אלא צריך כל יום לחזור על היסודות של העבודה, היינו על הסיבות, שמחייבות אותם ללכת על דרך האמת. וכאילו כל יום ויום הוא צריך לדבר עם עצמו, שכדאי להיות עובד ה'. והגוף שואל אותו בכל יום שמתחיל בעבודה, תן לי את הסיבות, שבגללן אתה מחייב אותי לתת את כל הכוחות שלי לשם שמים. ואם הוא שואל, מוכרחים לתת תשובות, אחרת הוא לא רוצה לעבוד. אז כל יום הולכים על אותם הויכוחים, ואותן שאלות ואותן תשובות."],"source":"הרב\"ש. 22. \"ואתה ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל","שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1050","title":null,"paragraphs":["מדוע על עבודה גשמית, לאחר שנה שלמה שהוא עובד, אין האדם שואל לעצמו מה הרווחתי בשנה זאת. וברוחניות, האדם כן שואל, מה הרויח בשנה זאת שחלפה. האם השאלה מה שהרויח באה מצד הקדושה או מצד הסטרא אחרא. ידוע שעולם הזה נקרא עולם השקר. לכן על שקר לא שייך לומר מה הוא הרויח, כלומר, שיגיד שהיה כדאי עבודה זו. מה שאין כן ברוחניות שהיא אמת, כל פעם באה שאלה מצד הקדושה, לעורר אותו שידע מה שירוויח, בכדי לתקן."],"source":"הרב\"ש. 56. \"שאלות בעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1051","title":null,"paragraphs":["על האדם לדעת, שניתן לנו את הדרך לקיים תו\"מ למעלה מהדעת שלנו, היות שכל הדעת שלנו אין זה שום הבנה אלא מה שנוגע לתועלת עצמו. וזה נקרא \"אמונה למעלה מהדעת\". ומטרם שהאדם יכול ללכת למעלה מהדעת, בטח שמי שבא אליו ושואל שאלות, שהן בנויות על הדעת של הגוף, בטח אי אפשר לתת להן תשובה, שהדעת תבין את זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל\"השבות אל לבבך\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1052","title":null,"paragraphs":["תשובה נקרא מה שהאדם הראשון לפני החטא היה דבוק ונתרחק מחמת החטא. לכן כל אחד ואחד, כיון שהוא חלק של נשמת אדם הראשון, צריך שוב לשוב ולהתקרב להרוחניות."],"source":"הרב\"ש. 244. \"תשובה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור","שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1053","title":null,"paragraphs":["השאלות, מה שהקליפות שואלות, שהן \"שאלות רשע\" ו\"שאלות פרעה\", הנקראות \"מי ומה\", זה גורם חסרון באדם, שזה דוחף אותו, שיבקש מה', שיתן לו עזרה, להתגבר על אלו השאלות. נמצא, שהקליפות האלו שומרות את האדם, שילך לדרך הנכונה, המביאה את האדם לזכות לדביקות ה'. ואז רואים, שהקליפות לא היו מתנגדי הקדושה, כמו שנראה בעת עבודה, אלא שרואים, שהם היו הגורמים לזכות לקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל\"השבות אל לבבך\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1054","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"מצוה שבאה לידך אל תחמיצנה\". שיש לפרש \"מצוה שבאה לידך\" היינו מצות האמונה, שבאה לידך ע\"י השאלות \"מי ומה\". \"אל תחמיצנה\" ולקבל אותה תיכף, ולא להתווכח עם השאלות האלו, ולחשוב לתת תירוצים על השאלות, אלא לקחת את השאלות כמו שהן, כי עכשיו יש לו הזדמנות לקיים מצות אמונה, ו\"אל תחמיצנה\" מלקבל אותה כמו שהיא, פירושו, עם כל תוקף חריפות של השאלות.","וזהו מטעם, כי כל דבר שהוא נגד השכל, מה שהשכל טוען, שאין כאן מקום של כדאיות ללכת בדרך זו, אז האמונה למעלה מהשכל והדעת יותר היא גדולה. לכן אמרו \"אל תחמיצנה\", היינו שלא להפסיד את ההזדמנות, שיש לו עכשיו ע\"י השאלות שלהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל\"השבות אל לבבך\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1055","title":null,"paragraphs":["עיקר הסיבה, שהאדם מתחיל עכשיו לשאול שאלות, שלכאורה משמע שהוא שואל שאלה, כאילו הוא מוכן לעבוד עבודת הקודש, ואין לו שום בחינת שפלות בבחינתו עצמו, אלא רק קשה לו ללכת באמונה למעלה מהדעת, לכן הוא שואל שאלת \"מי\". אבל האמת הוא, שהשאלות באות מתוך שפלותו של אדם, היות שהוא משוקע באהבה עצמית, ולא יכול להתגבר על אהבה עצמית שלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו ההבדל בין חוק למשפט, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1056","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רואה, שהוא נמצא תחת שליטת הקליפות, היות שהוא רואה, שהן שלחו לו את השאלות הידיעות, הנקראות בשם \"מי ומה\", ואין הוא מסוגל לתת להן תשובות נכונות, שיתיישבו על הלב. והוא חושב, שבטח, שהוא כל כך שפל, עד כדי כך, שאין הוא מסוגל לתרץ להן את אלו השאלות הפשוטות. אז על האדם לדעת, שאינו כל כך, כמו שהוא חושב, היות שהשאלות שלהן, הן באמת חזקות.","וזהו מטעם כנ\"ל, שה' נתן כח להקליפות, שישאלו שאלות חזקות, בגלל שהאדם ידע, את מצבו האמיתי, איך שהאדם נברא בשינוי צורה מהבורא. והאדם צריך להגיע להשתוות הצורה. ובכונה תחילה ניתן, זה שלא יהא ביד האדם לתרץ את השאלות האלו, בכדי שיהא נצרך להבורא, כלומר שרק הבורא יכול לתרץ לו, מטעם שכל שכלו של אדם הוא בנוי על בסיס, שיעשה הכל בתוך הדעת, והדעת של האדם אינה מבינה, אלא מה שנוגע לתועלת עצמו, אם כן הצדק הוא עמהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל\"השבות אל לבבך\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1057","title":null,"paragraphs":["אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְהוָה, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה כָּל־יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ."],"source":"תהילים כ\"ז, ד'","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":["שאלות ותשובות בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-1058","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"מאת כל איש, אשר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ את תרומתי\". זה סוד \"חומר תרומה מקודש\". זאת אומרת, ע\"י מה האדם מגיע לבחינת תרומה, הוא ע\"י הקודש. פירוש, שאם האדם מקדש את עצמו בַּמּוּתָּר לָךְ, על ידי זה הוא בא לבחינת תרומה, שהוא בחינת שכינה הקדושה, הנקראת \"תרומתי\". וזה פירוש \"מאת כל איש, אשר ידבנו לבו\". כל-לבו היינו, שאם נדב כל לבו, אזי הוא זוכה לתרומתי, היינו להתדבק בהשכינה הקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ק\"ג. \"ידבנו לבו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1059","title":null,"paragraphs":["\"ויקחו לי תרומה\". לי, פירש רש\"י, לי לשמי. \"מאת כל איש אשר ידבנו לבו\", ופירש רש\"י, לשון נדבה והוא לשון רצון טוב. \"תקחו את תרומתי\", תקחו, משמע בעל כורחם. והוא בסתירה ל\"ידבנו\", שמשמע רצון טוב ולא על דרך הכפיה. בזהר הקדוש, תרומה תרומ-ה, שצריך להעלות את ה' שהוא המלכות. וכמו כן בזהר הקדוש, תשובה, תשוב-ה לגבי ו', היינו שהאדם צריך להעלות את ה', שהיא בחינת שכינתא בעפרא. שצריכים לאוקמא שכינתא מעפרא, היינו הבחינה שנקראת לשם שמים היא בגלותא."],"source":"הרב\"ש. 389. \"ויקחו לי תרומה-א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1061","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שהאדם יתן את ההתעוררות להרים את ה' מעפר, אז הקדוש ברוך הוא יעזור מלמעלה, שיהיה \"כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ\". שענינו הוא, שכל הלב יסכים להדבר של מסירות נפש לה', שפירושו \"כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'\", שזה נקרא \"הבא לטהר מסייעין אותו\". אבל לפני זה צריכים להתחיל את העבודה בבחינת אמונה למעלה מהדעת, בין במוחא ובין בליבא, היינו בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 397. \"קחו מאתכם תרומה לה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1062","title":null,"paragraphs":["כתוב, וייקחו לי תרומה, השכינה, רוח המלכות. אמר משה להקב\"ה, מי יכול לקחת אותה ולעשות אותה? אמר לו, משה, הוא לא כמו שאתה חושב, אלא, מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ את תרומתי. מהרצון ומהרוח שלהם תיקחו אותה ותשלימו אותה."],"source":"\"זוהר לעם\". תרומה. מאמר \"מאת כל איש אשר יידבנו ליבו\", סעיף 366","author":"זוהר לעם","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1063","title":null,"paragraphs":["\"ויקחו לי תרומה\". ממאן, \"מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ את תרומתי\". שהשאלה היא, ממי יכולים לקחת את התרומה, היינו שיהיה מסוגל להרים עצמו לה'. ועל זה משיב, \"מאת כל איש אשר ידבנו לבו\"."],"source":"הרב\"ש. 688. \"ויקחו לי תרומה-ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1064","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"מחצית השקל, לתת תרומת ה'\". כלומר, שהאדם צריך לדעת, שאין בידי אדם אלא לתת מחצית, היינו כנ\"ל, \"תפלה עושה מחצה\", שהאדם צריך לדעת, שאין בידו לתת שקל שלם, שהוא אור וכלי, היינו הצורך לרצון להשפיע, ושתהא בידו היכולת מצדו לעשות הכל בעל מנת להשפיע.","אלא מחצית השקל, זוהי שייכת לעבודת האדם, היינו לתת רק החסרון. והמילוי שייך להבורא. וזה שכתוב, \"לתת תרומת ה', לכפר על נפשותיכם\". היינו שע\"י זה שהאדם נותן תרומת ה', את המחצית, אז ה' נותן את מחצית השניה, הנקראת, הרצון להשפיע, שהוא טבע שני, מזה האדם מקבל כפרה על נפשו, בזה שתהיה יכולת לעשות הכל לשם שמים. לכן לאחר שזוכה, שה' נתן את הרצון להשפיע, שאז האדם זוכה לבחינת אמונה בקביעות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1065","title":null,"paragraphs":["\"אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי\", היינו הלשם שמים שהיה מקודם, בבחינת תקחו תרומתי, הנקרא לשם שמים, ואז אחר כך זוכים שיהיה בבחינת \"ידבנו לבו\", ברצון טוב."],"source":"הרב\"ש. 390. \"בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1066","title":null,"paragraphs":["וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."],"source":"תורה. \"בראשית\". כ\"ח, כ\"ב","author":"תורה","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1067","title":null,"paragraphs":["עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה."],"source":"תורה. \"דברים\". י\"ד, כ\"ב","author":"תורה","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1068","title":null,"paragraphs":["\"עשר תעשר\", ודרשו, \"עשר, בשביל שתתעשר\". ולכאורה, איך דרשו חז\"ל צווי הפסוק על שלא לשמה, היינו שהכוונה, שהוא יתן צדקה, כדי שיתעשר. ויש לומר על דרך שאמרו, \"נעשה ונשמע\". שהכוונה, שעל ידי המעשה הם יגיעו לבחינת נשמע, שהמעשה פועלת על הכוונה.","נמצא, שהאדם, בזמן נתינת המעשר, היינו מעשה של נתינה, יכוון \"בשביל שתתעשר\", היינו שיזכה לבחינת רצון וחשק ליתן, היינו כמו שהמעשה הוא נתינה ולא קבלה, כמו כן יזכה שגם המחשבה והכוונה שלו יהיה רק לתת ולא לקבל שום תמורה חזרה.","ועוד יש לומר \"עשר תעשר\", היינו \"עשר\" על המעשה, באם שיעשה מעשה של נתינה, \"תעשר\", אז יזכה שגם הכוונה יהיה בחינת נתינה ולא קבלה. ומה יהיה אחר כך \"בשביל שתתעשר\", כי אי אפשר לקבל הטוב והעונג, הנקרא עשירות מה' מטרם שיהיה לו השתוות הצורה. ואז, כשיזכה, שגם הכוונה יהיה בעל מנת להשפיע, אז יזכה לקבל את העשירות, הנקרא \"שתתעשר\"."],"source":"הרב\"ש. 536. \"עשר תעשר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1069","title":null,"paragraphs":["ענין תרומות ומעשרות נותנים דווקא מהרכוש, ממה שהאדם כבר זכה לאיזה רכוש וקנין, ואז שייך, שנותן מזה מעשר. לכן יש מעשר בהמה, היינו הנתנות מבחינת בהמה, שהוא נפש, ויש מפירות האילן, שהוא בחינת אדם. וזמן נתינת המעשרות מתחלת משראו כבר חניטה או נטיעה, שבטוח שהרוויח."],"source":"הרב\"ש. 904. \"האדם עץ השדה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1070","title":null,"paragraphs":["בזה שנותן למעשר, היינו עשייה בלי דעת, ואומר שמעשר זו הוא קודש, בזכות זה יש לו עשירות במקום אחר, היינו בחינת דעת, הנקרא עשירות, מקבל מדברים.","לכן תשע בחינות הוא יהיה לו, היינו שבאלו הט' בחינות הוא מקבל בחינת דעת ועשירי יהיה קודש לה', היינו שהוא כולו לה', שאין לו בה שום השגה. לכן נקרא לה'. והבחינה שהבעל בית מקבל, הנקרא \"יהיה לו\", הוא מה שניתן לבעלים להשיג.","וזה ענין \"בחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די\". ש\"זאת\" נקרא בחינת עשירות הנ\"ל. ואם תקבלו את זה למעלה מהדעת, אם לא ישפע לכם כל העשירות שבעולם."],"source":"הרב\"ש. 817. \"ענין מסכנא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1071","title":null,"paragraphs":["על ידי מצות מעשר תזכה למדת הסתפקות שלא תתחסר, שידמה בעיניך תמיד אינך חסר תמיד מכל טוב, שזהו סגולת המעשר כאמור ואז תהיה נקרא עשיר באמת כמ\"ש איזהו עשיר השמח בחלקו ולזה יכוון בנותן מעשר בשביל שיתעשר, פירוש בשביל שיבא למדת הסתפקות על ידי קדושת מצוה זו, שאין זו פנייה אלא אדרבה לשם משים, להיות זוכה למדרגה להיות שמח בחלקו ויהיה נקרא עשיר."],"source":"\"מאור עינים\". פרשת \"ראה\"","author":"מאור עינים","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1072","title":null,"paragraphs":["אל ירפה אדם ידו מן המעשרות ויתנם כראוי, מן השדה ומן הבית ומכל מה שיבוא לידו בשום ענין בעולם."],"source":"\"מנורת המאור\"","author":"מנורת המאור","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1073","title":null,"paragraphs":["להפריש מעשר מכל ריוח שיזדמן לו."],"source":"\"הנהגות צדיקים\". הנהגות טובות","author":"הנהגות צדיקים","subjects":["מעשר","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-1079","title":null,"paragraphs":["\"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם\". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב \"ושכנתי בתוכם\". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו. והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל."],"source":"הרב\"ש. 940. \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-1082","title":null,"paragraphs":["אלה דברי הברית החוקים המשפטים והתורות אשר קיבלו עליהם החברים הקדושים, אשר באו על החתום לקיים עליהם לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה… כי נעשו כולם להיות כאיש אחד לעבוד את העבודה הזאת עבודת ה' להיחשב אחד מהם ככולם לכל העבודה הזאת.","וזה אשר קיבלו עליהם:","ראשונה, לקבוע לימוד תמידי אשר לא יפסוק בבית התפילה הקדוש הזה בספר הזוהר הקדוש. ללמוד כל איש מהם חלקו - זה אחר זה, מאחר תפילת הבוקר ועד עת תפילת מנחת ערב - כל הימים תמיד… ואלה התנאים אשר הִתְנוּ בלימוד הזה לפני ה':","א: שלא יהיה הלימוד הזה עליהם נדר, דהיינו שלא להתכשל חס ושלום בעוון נדרים, אבל יהיה עליהם בכל תוקף וחומר גדול שיוכל הפה לדבר והלב להרהר.","ב: שלא יפסוק הלימוד כלל, אלא בבוא אחד למלא מקום חברו, יתחיל השני הבא טרם יפסוק הראשון למען לא יפסוק הלימוד כלל.","ג: שאם אחד מן החברים ילך בדרך רחוקה או קרובה, חבריו הנשארים ישלימו בעדו וייחשב לו כאילו היה גם הוא עימהם.","ד: שלא יהיה הלימוד הזה לא על מנת לקבל פרס בשום צד ציפוי שכר או לשום צד מחשבה ופנייה אחרת חלילה, כי אם רק לתיקון השכינה הקדושה, ולתיקון כל ישראל עַם ה' - לעשות נחת רוח ליוצרם. ולא יהיה להם שכר מזה כי אם לזכות לעשות עוד תיקונים כאלה וכאלה ולייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולתיקון כל ישראל.","ה: שאם חס ושלום איזה אונס או טעות או שכחה יארע להפסיק הלימוד הזה באיזה צד שיהיה, לא יעשה הפסק זה שום רושם רע, לא למעלה ולא למטה כלל ועיקר, ויהיה מעשיהם בלימוד הזה רק לתקן ולא לעוות כלל ועיקר.","ו: שיוכלו לצרף ללימוד הזה הלימוד הכללי של כבוד מורנו הרב רבי משה חיים רבם נרו יאיר, הלימוד שהוא לומד בישיבה בחצי היום.","ז: שיוכלו כל אחד מהחברים לזכות לפעמים גם לאחר אשר לא מכלל החברה הקדושה הוא, שיוכל ללמוד במקומו בשעתו וייחשב כאילו לומד אחד מהחברים הקדושים עצמם.","ח: קיבלו עליהם לחבר גם כן יום בלילה בלימוד הזה.","ט: שלא ייחשב הלימוד הזה לשום אחד מהחברים לתיקון פרטי - אפילו לכפרת עוונות, רק תהיה בו הכוונה שלמה לגמרי לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל.","י: שלא יהיה שום זמן קבוע לשום אחד מהחברים ללימוד הזה, אלא כל אחד יבוא ככל אוות נפשו בזמן שיהיה ביכולתו."],"source":"מתוך דברי הברית שֶׁלַּחֲבוּרַת רמח\"ל, פאדובה, שנת 1731","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1083","title":null,"paragraphs":["ואלה אשר נוספו ובאו להסתפח בנחלת ה' מוסיפים על הראשונים לעבוד עבודת ה' באמת ובתמים ובלב שלם, וזה אשר קיבלו עליהם:","א: לעבוד עבודתם לפני ה' באמת ובתמים ובאהבה שלמה כולם בלא שום ציפוי שכר לעצמם כלל ועיקר, כי אם לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל. וכל שכר מצוותיהם ומעשיהם הטובים ניתנו במתנה לכללות כל ישראל ולגמול חסד עם השכינה הקדושה ולעשות נחת רוח ליוצרם.","ב: עשו את עצמם כולם כאיש אחד להיות עובדים עבודה תמימה ונקייה לפני בוראם עד שכל איש מהם אשר יעשה מצווה אחת – כאילו נעשית מיד כולם תיחשב לתיקון השכינה הקדושה. אך לא שום חטא ועוון חס ושלום אשר יחטא אחד מהם חס ושלום, כי זה לא ייחשב אל חברתם כלל וכלל, אלא רק לתקן תהיה חברתם ולא לעוות כלל ועיקר.","ג: קיבלו עליהם לאהוב איש את אחיו ולהתנהג באהבה ובאחווה ולב טוב, ולקבל איש תוכחת חברו באהבה רבה בלא שום כעס, וכל שכן שנאה, אלא באהבה ובשלום לרצון להם לפני ה'.","ד: קיבלו עליהם להיות כל הדברים הנודעים להם מן בית המדרש הקדוש הזה חוץ מדברי תורה – כולם בתורת סוד חתום, שלא לגלות כלל אלא ברשות כבוד מורנו הרב רבי משה חיים רבם נרו יאיר.","ה: קיבלו עליהם להשתדל כולם לבוא ללימוד התמידי בכל יום בספר הזוהר בכל יום בשעה שיוכלו.","ו: שיהיה חיוב לכולם להימצא, חוץ מאונס, בכל יום שבת קודש אחר תפילת המנחה בבית המדרש הקדוש הזה בשעת הלימוד של כבוד מורנו הרב רבי רבם נרו יאיר.","ז: להתחזק בעבודתם לפני ה' לבלתי חוש אל שום לעג וצחוק שבעולם.","ח: קיבלו עליהם, אם יצטרכו החברים הקדושים החתומים ראשונה לעשות איזה דבר סתר בבית המדרש אשר לא ניתן לגלות להם, יצאו משם בלא תרעומות כלל.","ט: שכל מי שירצה לבוא להצטרף עימהם אחר כך, יהיה כאחד מהם בכל התנאים אשר נתפרשו עד כה.","י: לשמור פיהם ולשונם מכל דבר רע ולהתנהג בכובד ראש ובמורא גדול מפני השכינה הקדושה בכל דרכיהם ועסקיהם. שלא לזלזל בשום חומרה ומנהג של ישראל חס ושלום, אלא לעשות משמרת למשמרת להיות נקיים לפני ה' אלקי ישראל."],"source":"מתוך דברי הברית שֶׁלַּחֲבוּרַת רמח\"ל, פאדובה, שנת 1731","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1087","title":null,"paragraphs":["אנחנו חתומים מטה קיבלנו עלינו להיות בחברה אחת, לעבוד את השם יתברך ולעסוק בתורתו יומם ולילה, ככל אשר יורנו מורנו הרב החכם השלם האלוהי כבוד מורנו הרב רבי חיים ויטאל נרו יאיר, ונלמד עימו בחכמת האמת, ונהיה נאמני רוח מכסים דבר מכל מה שיאמר אלינו, ולא נטריח עליו להפציר בו יותר מדי מהדברים שאינו רוצה לגלות לנו, ולא נגלה לזולתו שום סוד מכל מה שנשמע מפיו בדרך האמת, וגם לא מכל מה שלימד אותנו לשעבר, ואפילו מה שלימד אותנו מורנו הרב הגדול כבוד מורנו הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי זכרונו לברכה בכל אותו הזמן, ואפילו מה ששמענו מפי מורנו הרב זכרונו לברכה הנזכר, לא נוכל לגלותו בלי רשותו, אחרי שלא היינו מבינים הדברים אלא על ידי שהיה מחזירם לנו.","וקבלה זו היא בשבועה חמורה בשם יתברך על דעת מורנו הרב כבוד מורנו הרב רבי חיים נרו יאיר הנזכר, והמשך קבלה זו היא מהיום ועד עשרה שנים רצופות. והיה זה יום י\"ב כ' למנחם אב, השל\"ה [1575] ליצירה. פה צפת תיבנה ותכונן במהרה בימינו, והכול שריר וקיים."],"source":"שטר ההתקשרות של תלמידי האר\"י עם רבי חיים ויטאל [לאחר מותו של האר\"י], שנת 1575","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1090","title":null,"paragraphs":["כדי שיהיה היחיד בשלמות, מה נעים הדבר הנעשה באספת חברים, ולדבר כל עניין לשמו יתברך, לפעול ייחודים בעולמות, ולכל הפחות באספת חבורה קדושה של עשרה, שהם מכוונים לעשר ספירות, שהוא כל השיעור קומה.","לזאת אנחנו החברים המקשיבים, בראותנו שפַּסּוּ [שעברו] גודרי גדר – הלוא הם רבותינו הקדושים אשר היו לנו למאור עינינו – על כן אנחנו החברים המקשיבים, עלתה הסכמתנו היום לאסוף חבורתנו הקדושה דורשי האמת והצדק והמבקשים צדק וענווה, והמבקשים לשוב בכל לב אליו יתברך בכדי לטהר נגעי בתי נפש. וכל עצה ועצה שעלתה בהסכמתנו, כתבנו במגילת ספר להיות לזיכרון בעת אשר נתמרמר לפני בוראנו.","יהיה לנגד עינינו גם בני חבורתנו להתפלל בעד כל אחד בפרטות, שהשם יתברך יעזרהו לדרכי החשיבה. כאשר כבר בא לנו בהסכמה אהבת האמת, גם להתפלל בעד כל חבורתנו וכל שאר הצטרכויות העולם הזה.","- שלא לגלות סודנו ומצפוני רעיונינו לפני שום בן אדם, ושלא לדבר עימו בענייני תורה ועבודה אם לא שהאיש הזה כבר יהיה כהסכמת בני חבורתנו שליבו שלם.","- להרבות תוכחה לחבר כך שלא יכעס אפילו על בני ביתו.","- אהבת חברים – לאהוב את כל בני חבורתנו אהבה עזה.","כל זה קיבלנו עלינו בלי נדר ובזכות זה נכתב ונחתם בספר החיים."],"source":"תקנות עבור חברה שייסד רבי צבי אלימלך מדינוב, שנת 1883","author":"ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1092","title":null,"paragraphs":["אנו עובדים את הבורא בקבלנות. גומרים עבודה אחת כִּדְבָעֵי [כרצוי] וכשמתחשק להתחיל בעבודה שנייה, אנו שוב שמחים לעשותה. בקוצק אין שעון, במקום שעון קיימת נשמה."],"source":"מתוך הספר \"סנה בוער בקוצק\"","author":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1093","title":null,"paragraphs":["אזהרה גדולה שלא תלמד חכמת הקבלה בינך לבין עצמך מהספרים, כי אי אפשר להשיג עומק כוונת בירור העניינים האלוהיים שגברו מאוד מאוד על השכל האנושי. כי אם בקדושה רבה וטוהרה על ידי משפיע מקובל ישר ונאמן שקיבל מפי מקובל מפורסם."],"source":"הגר\"א. \"אדרת אליהו\"","author":"הרב אליהו מווילנה (הגר\"א)","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1095","title":null,"paragraphs":["\"כשנתקרבתי לרבי\", שח רבי נתן \"עזבתי את כל מוחי, כאילו אין לי שום שכל. וכששמעתי, ממנו דיבור כלשהו, קיבלתי מעט שכל; עוד דיבור - עוד מעט שכל\". \"אמרו, זה החילוק בין מוהרנ\"ת לשאר תלמידי רבי נחמן, שהם ידעו כי הרבי הוא העיקר, אולם הם גם כן זענען עפעס (הינם משהו), יש להם גם איזו דעה, אבל רבי נתן ידע בעצמו, שהוא בלעדי הרבי, אינו כלום, גארנישט, וכאין ממש."],"source":"רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין. \"כוכבי אור\"","author":"רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין","subjects":["נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1096","title":null,"paragraphs":["עיקר מעלת תלמוד תורה הוא שיהא האדם לומד בחבורה ולא ביחיד, כמו שאמרו רבותינו ז\"ל \"תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה… שהתורה לרוב עומקה, אין אדם יכול לבא עד תכליתה אם לא שלומד בחבורה... שעל ידי שמפלפלים ביחד כל אחד מחדד את חברו... כי כן דרך הקדושה, שכל שמתחברים שני אורות יחד אז מתרבים יותר."],"source":"ר' יצחק אייזיק חבר. \"אור תורה\"","author":"ר' יצחק אייזיק חבר","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-1097","title":null,"paragraphs":["תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת."],"source":"הראי\"ה קוק. תלחש לי סוד ההויה","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["מתחברים למען האנושות","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-1100","title":null,"paragraphs":["והנך רואה, שבמלות \"ממלכת כהנים\", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של \"ואהבת לרעך כמוך\". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין \"הממלכת כהנים\" הזו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-1103","title":null,"paragraphs":["אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו, אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","בית תפילה לכל העולם","ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","חשיבות ההפצה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","להיות בחינת מעבר","להיות צינור ללב החבר","מתחברים למען האנושות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1104","title":null,"paragraphs":["מגמת החיים הוא לזכות לדביקותו מטעם תועלת השי\"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו יתברך."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חוק הערבות","חשיבות ההפצה","להיות בחינת מעבר","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-1107","title":null,"paragraphs":["\"חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו את ליבם למקום\" (משנה ברכות ה, א). ולשון כיוון, הוא ישרות הלב, והוא ליישר הלב, שלא יהיה פזור בתאוות וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים."],"source":"\"פרי צדיק\". פרשת וישב","author":"פרי צדיק","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","לכוון את הלב"]},{"id":"he-1109","title":null,"paragraphs":["מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי\"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ\"ש חז\"ל: \"נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך\". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה \"לשם מצות התורה\". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ\"ש: \"רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ\" (משלי ג', ח'). ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי \"מתוך שלא לשמה יבא לשמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1111","title":"הצורך לאהבת חברים","paragraphs":["יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע\"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, וע\"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הצורך לאהבת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","אנחנו נתאספנו כאן","ברית וערבות","החברה היא מקור העוצמה","הכנה לכנס","התכללות","התכללות בעשירייה אקראית","התנאים ללימוד בין חברים","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","נדבקים בחברים","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-1112","title":null,"paragraphs":["סנהדרין הייתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה. שעיקר האהבה שיהיו רואין זה את זה, שלא יוכלו כל אחד לסבול כלל שלא יראה את חברו. כי כשרואין זה את זה, אזי מקבלין זה מזה ומתנוצץ המוח של כל אחד על ידי חברו. כי בכל אחד יש נקודה טובה שהיא בחינת צדיק, בחינת משה לגבי חברו, ועל כן ע\"י ההסתכלות מתנוצץ המוח, ועל כן עיקר החיות הוא ע\"י השלום והאהבה שבין ישראל שהוא בחינת רואין זה את זה."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". הלכות ברכת הודאה","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1114","title":null,"paragraphs":["צריך תמיד להשגיח, כשבא לישיבת החברים, אם יש לחברים את המטרה, שהוא משתוקק אליה. ולכל אחד מהם יש לו קצת אחיזה במטרה זו. והוא חושב, שבטח על ידי התחברות כולם ביחד למטרה אחת, אז כל אחד ואחד יהיה לו חלקו, וגם החלקים של כל החברה. נמצא על ידי זה, שיהיה לכל אחד מהחברה כוח, כמו כל החברה ביחד."],"source":"הרב\"ש, מאמר 17, \"סדר ישיבת התוועדות\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1115","title":null,"paragraphs":["כל אחד ואחד צריך להסתכל בכובד ראש על המטרה של ההתוועדות, שזה צריך להביא לידי הרגשה, שלאחר הישיבה של החברים, שיש לכל אחד משהו בידו, שהוא כן יכול להשים בתוך הכלים שלו. ולא שיהיה בבחינת \"ואל כליך לא תיתן\". וכל אחד צריך לקבל בחשבון, אם הוא לא יושב בהתוועדות עם תשומת לב מיוחדת, לא די שהוא מפסיד את עצמו, אלא הוא מקלקל את כל החברה.","וזה דומה מה שמובא במדרש (ויקרא רבה, ד') \"לשניים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו ולעשות נקב בספינה. אמר לו חבירו, למה אתה קודר. אמר לו, מאי איכפת לך, הלוא תחתיי אני קודר, ולא תחתיך. אמר לו, שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בספינה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1116","title":null,"paragraphs":["תחילת הישיבה, היינו תחילת הדיבורים, שהוא תחילת פתיחת האסיפה, צריכים לדבר בשבח החברה. וכל אחד ואחד צריך להשתדל לתת טעם והסבר למעלת וחשיבות שיש בהם. ולא לדבר בשום דבר חוץ משבח החברה.","ועד שיהיה מגולה שִבחה על ידי החברים. אז צריכים לומר, עכשיו גמרנו שלב א' מישיבת החברים ולהתחיל בשלב ב'. היינו, שכל אחד ואחד יגיד לפי דעתו, מהו המעשים, שאנו יכולים לעשות, מעשים בכדי שכל אחד ואחד יהיה בידו לקנות אהבת חברים. זאת אומרת, מה כל אחד יכול לעשות, שיקנה בליבו, שיאהב את כל אחד ואחד מהחברה. ואחר שגומרים את השלב הב', שהוא הצעות, מה לעשות לטובת החברה, בא שלב ג', שהוא עניין הוצאות לפועל במעשה, מה שהחליטו החברים, מה שיש לעשות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, \"סדר ישיבת התוועדות\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1117","title":null,"paragraphs":["מנהג חסידים ואנשי מעשה להקבץ ולישב בצותא חדא, שבת אחים גם יחד, באהבה ואחוה, בסעודת שבת קודש ובפרט בסעודה שלישית, לקבל עליהם עול מלכות שמים בזמירות שירות ותשבחות, ואל יקל בעיניך דבר זה."],"source":"\"הנהגות צדיקים\"","author":"הנהגות צדיקים","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","סעודת מקובלים"]},{"id":"he-1119","title":null,"paragraphs":["כך היו נקיי דעת שבירושלים עושין, לא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מיסב עמהן."],"source":"מסכת סנהדרין, כג', ע\"א","author":"תלמוד בבלי","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","סעודת מקובלים"]},{"id":"he-1120","title":null,"paragraphs":["צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וזו אכילה ודאית. שהמוחין העליונים הם סעודה ואכילה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש. \"אחרי\". מאמר \"שלוש הסעודות שבשבת\", סעיף 91","author":"זוהר לעם","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","גמר התיקון"]},{"id":"he-1121","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (תלמוד בבלי, מסכת תענית): \"אין מסיחין בסעודה\", כי אז, בשעת סעודה, מאיר הארת הרצון שהוא בחינת הארת המקיפים, שהם בחינת \"שתיקה\", בחינת: \"שתוק, כך עלה במחשבה!\"."],"source":"\"ליקוטי מוהר\"ן\". מהדורא בתרא. סימן ז'","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["הכנה לכנס","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1123","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת \"כי מיעוט רבים שניים\". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כוח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת התעוררות מלמטה, שעל המעשה זו באה אחר כך התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'. ולפי מה שכתוב \"ברוב עם הדרת מלך\", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1124","title":"ניצוצי קדושה","paragraphs":["היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאוספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאוד לפי שעה מאור החיים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת חברים","אלא מתוך עשרה בני אדם","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","חיבור","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","חשיבות החברה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","נשמה אחת","מתקשרים לעשירייה אחת","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-1125","title":null,"paragraphs":["כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת חברים, מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1126","title":null,"paragraphs":["כשהחברים מתאספים במקום אחד, ובטח שההתאספות היא לאיזו מטרה, כי כל אחד נותן מזמנו חלק, מה שהיה צריך להשתמש עמו לצרכי עצמו, ומוותר על כל עסקים שלו, ובא להשתתף בהתועדות, אז הוא רוצה לקנות משהו. אם כן צריכים להשתדל, שכל חבר וחבר, שהולך הביתה, צריך לראות עם מה הוא בא להתועדות, ומה רכש עכשיו, שהולך הביתה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות"]},{"id":"he-1127","title":null,"paragraphs":["התחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה'. והיה אברהם הולך וקורא בשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה, שנקראו \"אנשי בית אברהם\", והיה הדבר הולך וגדול, עד שנעשה קהל עדת ישראל. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."],"source":"\"שם משמואל\"","author":"שם משמואל","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית"]},{"id":"he-1128","title":null,"paragraphs":["אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני. כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-1129","title":null,"paragraphs":["הכלל העיקר לבוא לדרך השי\"ת באמת, הוא על ידי דיבוק חברים, כמ\"ש בפרקי אבות \"קנין תורה אחד ממ\"ח [48] דברים שהתורה נקנית בהם הוא בדיבוק חברים\". והאיך הוא דיבוק חברים? שמתאספים ביחד, וכל אחד נתבטל בפני חבירו בראותו מעלת חבירו, ונעשה שפל בעיני עצמו וחבירו גדול ממנו, ואוהב את כל אחד ואחד, ורצונו וחשקו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה ואהבה."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת ראה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-1131","title":null,"paragraphs":["עניין אסיפת חברים. בזמן שהם מתאספים, מאיזה עניין יש לדבר. קודם כל צריכה להיות המטרה גלויה לכולם, שהאסיפה הזו צריכה לתת תוצאה של אהבת חברים, שכל אחד מהחברים יתעורר לאהוב את השני, שזה נקרא \"אהבת הזולת\". אולם זה תוצאה. אבל כדי שייוולד הבן הנחמד הזה, צריכים לעשות פעולות, שיביאו את האהבה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית"]},{"id":"he-1133","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הֵאָסְפוּ הִטָּהֲרוּ\". דהנה ההפרש בין לשון אסיפה בבני אדם ובין לשון קיבוץ, כי לשון אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי קיבוץ שייך גם בגופים לבד אף שהדעות בלתי מתאחדות, אבל לשון אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג\"כ, והוא לשון אסיפה מבחוץ לבפנים ששם מתאחדים ביותר."],"source":"\"שם משמואל\"","author":"שם משמואל","subjects":["הכנה לכנס","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-1136","title":null,"paragraphs":["כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בענין זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית"]},{"id":"he-1147","title":null,"paragraphs":["\"כלך יפה רעיתי ומום אין בך\" (שיר השירים ד/ז), כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, ואז \"כלך יפה רעיתי\" ואין נשאר שום מום, כי בכוח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן."],"source":"רמח\"ל. דרושי כ\"ד קישוטי כלה","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית"]},{"id":"he-1148","title":null,"paragraphs":["אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד [...] והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה? והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא, התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בשביל מה אני חי?","תפיסת המציאות","מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1151","title":null,"paragraphs":["מכל נברא יוצא הרבה פעולות, שסופם להתלכד זה בזה, עד שנעשים פעולה אחת ממש, והיחוד הזה מגיע בכל נברא ומעשיו. [...] לכן לאחר כל התאחדות מעשי הנבראים, [...] צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי."],"source":"בעל הסולם. \"פעולות האדם ותחבולותיו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1152","title":null,"paragraphs":["בכל אדם אפילו בחפשי יש ניצוץ בלתי נודע, התובע התייחדות עם אלקים. וכשהוא מתעורר לפרקים, מעורר בו תשוקה לדעת את האלקים או לכפור באלקים והיינו הך. ואם ימצא מי שיעורר בו סיפוק תשוקה זו, יסכים להכל."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית","בשביל מה אני חי?","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1153","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה לטעום טעם בחיים, אז הוא צריך לשים לב לנקודה שבלב שלו. שלכל אדם יש נקודה שבלב, אלא שהיא לא מאירה, שהיא כמו נקודה שחורה. כי הנקודה שבלב היא בחינת נפש דקדושה, שטבעה הוא כלי דהשפעה. אבל היא בבחינת שכינתא בעפרא, שאין האדם מחשיב אותה לכלום, אלא שאצלו היא בבחינת חשיבות כמו עפר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34. \"טנת\"א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","בשביל מה אני חי?","מטרת הבריאה","מתחברים לנשמה אחת","מתעוררים להזמנת הבורא","נשמה אחת","הכנה לכנס"]},{"id":"he-1154","title":null,"paragraphs":["החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, לדעת את עצמו, שיֵידַע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מִיתָקן [...] לדעת ולהסתכל בסוד הנשמה. מה היא נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה [...] להסתכל בעולם הזה, ולדעת העולם, שהוא נמצא בו, ועל מה יִיתָקן העולם. ואחר זה, יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, שיר השירים, סעיפים 483-482","author":"זוהר לעם","subjects":["בשביל מה אני חי?","תפיסת המציאות","מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1157","title":null,"paragraphs":["דוקא בזמן שהוא רואה חבירו עומד בדרגה אחת עמו, אז הוא יכול לקבל אותו בתור חבר, ולהתחבר עמו. כי חבר משמע, ששניהם באותו מצב. וכך מחייב השכל. היינו שיש לשניהם השתוות הדעות, אז הם החליטו שיתחברו, ואז שניהם יפעילו את המטרה הזו, ששניהם רוצים להרויח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק 1, \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-1158","title":null,"paragraphs":["באהבת חברים, כשחברים מתחברים, שתהיה ביניהם אחדות, משמע דוקא ששניהם שוים. זה נקרא \"אחדות\". למשל, אם הם עושים עסק ביחד, ואומרים שהרווחים לא יתחלקו שוה בשוה, האם זה נקרא \"אחדות\". אלא ודאי שכל העסק מאהבת חברים, צריך להיות, שכל הרווחים שיכניסו אהבת חברים, צריך להיות שישלטו בנכסיהון שוה בשוה. ואל יבריחו, ואל יעלימו לא זה מזה, ולא זה מזה, כי אם הכל יהיה באהבה וחיבה באמת ושלום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק 1, \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-1159","title":null,"paragraphs":["חוק האהבה לא יצוייר בין גדול לקטן, כי שני אוהבים אמיתיים צריכים להרגיש השוואה ביניהם."],"source":"בעל הסולם. \"חכמת הקבלה והפילוסופיה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","שוויון","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-1163","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם. כי מחול הוא בעיגול. כלומר, שכולם יעמדו בעיגול, והקב\"ה כנקודה האמצעית של העיגול. וכל אחד מראה באצבעו, הנה אלוקינו זה. כלומר, שיהיה לכל אחד השגה גדולה בשווה מחסד עליון."],"source":"\"אוהב ישראל\". ליקוטי מסכתות","author":"אוהב ישראל","subjects":["מרכז העשירייה","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-1164","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. כל אותו הלילה, שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, כל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים להיות עימה, ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם. כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה.","ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב\"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"ליל הכלה\", סעיף 125","author":"זוהר לעם","subjects":["לילה דכלה"]},{"id":"he-1165","title":null,"paragraphs":["ליל שבועות נקרא הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. כי למחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, ביום השבועות, יום קבלת התורה."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"ליל הכלה\", סעיף 125","author":"זוהר לעם","subjects":["לילה דכלה"]},{"id":"he-1169","title":null,"paragraphs":["בכדי לקבל את התורה, האדם צריך להכין עצמו, שיהיה לו חסרון, הנקרא \"כלי\", שהתורה ימלא את הכלי הזה. וזה נוהג דוקא בעת שהוא רוצה לעבוד לשם שמים, שאז יש לו התנגדות מצד הגוף, שצועק \"מה עבודה הזאת לכם\". והאדם מאמין באמונת חכמים, שאמרו, שרק התורה היא יכולה להוציא את האדם משליטת יצר הרע. וזה שייך לומר רק באלו שרוצים להיות בחינת \"ישראל\", כנ\"ל, שהוא ישר-אל. והם רואים, שהיצר הרע לא נותן להם לצאת משליטתם, אז יש להם צורך לקבלת התורה, בכדי שמאור התורה יחזיר אותם למוטב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב'\"  1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","לילה דכלה"]},{"id":"he-1174","title":"והנה הכנה לתורה","paragraphs":["הכנה לתורה מה ששייך לנו, הוא ענין יראה. כמו שכתוב \"ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד\", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. נמצא...","ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו חז\"ל \"כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו\", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.","תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאין כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד.","וזה ענין מה שכתוב, דעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה. כי דעת תורה הוא ביטול הרשות, כמו שאמרו חז\"ל, אדם כי ימות באהל, אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. היינו, שממית את עצמו, היינו התועלת עצמו, והכל מה שעושה הוא רק לשם שמים.","וזה נקרא הכנה לקבלת התורה"],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד מגלה אחד","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול והכנעה","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","בניית הפרצוף הרוחני","ברית מלח","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","הכנה לקבלת התורה","הכניסה לעיבור","התכללות","התכללות בעשירייה אקראית","התקפה על החיבור","זמן מתן תורה","חוק הערבות","ערבות","חינוך לויתור","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","לילה דכלה","להשיג מגע עם הבורא","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","מתבטלים לפני החברים","כאיש אחד בלב אחד","מתמוססים בקבוצה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסר להשפעת הסביבה","עיבור","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שבועות","שוויון","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-1175","title":null,"paragraphs":["כל ישראל ערבים זה בזה, כי כלליות קיום התורה והמצוות הוא בחינת ערבות, כי עיקר התורה הוא הרצון, ואי אפשר לזכות לרצון כי אם ע\"י אהבה ואחדות, כדי להיכלל ברצון  האחדות ית'. ועל כן ישראל עם קדוש, שהם בבחינת אחדות, כי ישראל הם ממקור האחדות, וכל ישראל חשובים כאיש אחד. ע\"כ זכו לקבל את התורה בשבועות, שהוא בחינת רצון, כי בשבועות נתגלה להם כזקן, שהוא התגלות הרצון, בחינת רצון הרצונות, שהוא בחינת דיקנא קדישא, בחינת מצח הרצון. כי ע\"י האחדות המופלא שהיה ביניהם אז, כמ\"ש \"ויחן שם ישראל נגד ההר\", ואמרו חז\"ל \"ויחן\" כולם כאחד באחדות גדול וכו', וע\"כ זכו להיכלל בשבועות, ברצון הרצונות, שע\"י זה קבלו כל התורה, שהיא בחינת רצון, וע\"כ כל ישראל ערבים זה בזה לעניין קיום התורה והמצוות."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות עָרֵב - הלכה ג', ל'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["דביקות","לילה דכלה"]},{"id":"he-1177","title":null,"paragraphs":["אמרו בזהר הקדוש \"כל בי עשרה, שכינתא שריא\". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הבורא שוכן בעשירייה","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-1186","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים. אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. אז האדם יכול לומר \"מה חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, כי עיקר הוא אצלי, שאני רוצה להשפיע להבורא, ואם הבורא מבין, שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, אני מסכים\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","ברית","העבודה בהסתרה","נחת רוח","תפילה"]},{"id":"he-1187","title":null,"paragraphs":["ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב. ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש באמונה שלו. ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. היינו כנ\"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה."],"source":"הרב\"ש. 805. \"ענין שמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","אמונה למעלה מהדעת","גדלות הבורא","שמחה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","עבדו את ה' בשמחה","שמחה בדרך"]},{"id":"he-1190","title":null,"paragraphs":["ענין תפלה צריך להיות בכובד ראש. היינו, בזמן שהאדם מרגיש בעצמו, שאין אמונה למעלה מהדעת. פירוש, שאין הדעת מחייב אותו לעבוד בעמ\"נ להשפיע. והאדם מבין, שעיקר המטרה צריכה להיות \"לזכות לדביקות ה'\". והיות הדעת מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד. היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן נקראת תפלה \"עבודה שבלב\". היינו, שהוא רוצה ללכת נגד השכל והמוח, שהם אומרים לו ממש להיפך.","ומשום אין זה נקרא \"עבודת המוח\". כי עבודת המוח נקראת, שהאדם מתייגע עצמו, להבין איזה דבר עם השכל ודעת שלו. מה שאין כן כאן אין הוא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד ה' בבחינת ידיעה, אלא הוא רוצה דוקא לעבוד את ה' באמונה למעלה מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה \"עבודה שבלב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכול מושג בכוח התפילה","מתפללים ללכת למעלה מהדעת","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-1191","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם, לאחר כל היגיעות, הוא רואה שאין הוא מסוגל לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, אז הוא רואה בתוך הדעת, שרק ה' יכול לעזור לו. נמצא מה שאמרו חז\"ל \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\", אין הוא צריך להאמין בזה \"למעלה מהדעת\", כמו שסתם עובדי ה', שמקיימים תו\"מ, שהם מאמינים \"למעלה מהדעת\", שכך הוא, שהבורא עוזר להם. אלא, באלו אנשים, שהם רוצים לעבוד בע\"מ להשפיע, אצלם זהו בתוך הדעת, עד כדי כך, שהם צריכים להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול לעזור להם לצאת משליטת הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","מתפללים ללכת למעלה מהדעת"]},{"id":"he-1198","title":null,"paragraphs":["השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות. והגם שלא תמיד האדם במדרגה זו, שתהיה לו היכולת לומר כך, אבל על כל פנים זהו בהמטרה של העבודה. לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-1199","title":null,"paragraphs":["אף על פי שבתוך הדעת הוא רואה, שאין הצדק עם חברו, מכל מקום הוא צריך להשתדל לדון אותו לכף זכות. וזה יכול להיות למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שמצד השכל אין לו במה להצדיקו, מכל מקום למעלה מהדעת הוא כן יכול להצדיקו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-1203","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באיבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומיטיב. כלומר, שכל העולם מקבלים ממנו יתברך רק טובות. ואע\"פ כשהוא מסתכל על עצמו, הוא רואה, שהוא בערום וחסר כל. וכמו כן כשהוא מסתכל על העולם, הוא רואה שכל העולם סובל ייסורים, וכל אחד לפי הדרגה שלו, על זה הוא צריך להגיד, כמו שכתוב \"עיניים להם ולא יראו\". שלהם פירושו, שכל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, הנקרא להם, ולא יראו האמת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":[]},{"id":"he-1204","title":null,"paragraphs":["האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע.","והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."],"source":"הרב\"ש. 68. \"סדר העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":[]},{"id":"he-1207","title":null,"paragraphs":["אם האדם מקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת, אפילו שאין לו שום הרגשה, ואין לו שום התפעלות, מזה שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים, מכל מקום הוא מסכים על המצב הזה, ואומר, שבטח כך הוא רצון ה', שיעבוד וישמש אותו בשפלות כזו, אם כן מה חשוב לו, איזו התפעלות הוא מרגיש מהאמונה כזו, כי על עצמו, היינו לתועלת עצמו, על זה הוא לא דואג, אלא רק מה שהוא לתועלת ה'. ואם ה' רוצה שהוא יישאר במצב הזה, הוא מקבל עליו בלי שום תנאים. וזה נקרא \"כניעה ללא תנאי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהי סעודת חתן\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכנעה","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-1213","title":null,"paragraphs":["בזמן שהיצר הרע בא ומראה לו את שפלות החברים, הוא צריך ללכת למעלה מהדעת. אבל בטח שיותר טוב ויותר הצלחה היתה, אם הוא היה יכול לראות בתוך הדעת, שהחברים עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו. וזה יכולים להבין את התפלה, שסדר לנו רבי אלימלך זצ\"ל, וזה לשונו \"תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","בכוח הקנאה מגיעים ללשמה"]},{"id":"he-1224","title":null,"paragraphs":["כשעמדו ישראל על הים זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד. [...] מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לגלי הים, עליו הוא אומר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש."],"source":"\"ילקוט שמעוני\". \"שמות\". פרק י\"ד. אות רל\"ד","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1225","title":null,"paragraphs":["מי שכבר התחיל בעבודה, ואינו אומר שהוא יחכה, עד שה' יתן לו רצון לעבוד את עבודת הקודש, אז הוא יתחיל לעבוד, אלא הוא לא רוצה לחכות, כי התשוקה לעבודה ולהגיע לאמת דוחפת אותו ללכת קדימה, אף על פי שהוא לא רואה, שתהיה לו היכולת ללכת קדימה לבד, כדוגמת נחשון.","אבל הוא רואה, שאינו יכול להמשיך בעבודה זו, ומפחד שהעול מלכות שמים, שהוא עכשיו נושא בעול הזה, מתחיל ליפול ממנו, אז מתחיל לצעוק לקבל עזרה, כי רואה כל פעם, שכל המשא הזו שקבל עליו, מתחיל לנפול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1226","title":null,"paragraphs":["בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם.","בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"בשלח\", מאמר \"וייסע ויבוא ויֵט\" סעיפים 180-179","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1228","title":null,"paragraphs":["ביציאת מצרים קיבלו כלים דהשפעה, שהם כלים דחסדים. וקריעת ים סוף היא בחינת ראיה, שהם אורות דחכמה, המקובלים בכלים דקבלה. ושם היה על ידי אתערותא דלעילא כמו שכתוב \"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון\"."],"source":"הרב\"ש. 939. \"יציאת מצרים ומתן תורה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1229","title":null,"paragraphs":["בזמן שהיו כבר נגמרים בבחינת הרע, ששם ראו, שאין אפשרות לצאת מהרע מצד דרך הטבע, רק בדרך נס, זה נקרא שהרע נגמר כל צרכו, אז היתה צריכה לבוא את העזרה מה', היינו לתת להם את האור של השלמת הכלים, היינו שהכלים דקבלה יקבלו צורה של השפעה. על זה לא שייך עבודת האדם. לכן כתוב \"ואתם תחרישון\", היות שעתה הוא הזמן של הבורא, מה שהוא נותן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1230","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו\".","יש להבין: מה שייך כאן לומר ענין \"ויאמינו\", שמובן, שהנס של יציאת מצרים וקריעת הים, הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר ממה שהאמינו קודם? והלא אמרו חז\"ל על פסוק \"זה אלי ואנוהו\", שראתה שפחה על הים יותר מיחזקאל הנביא. אם כן, משמע שיציאת מצרים היה ענין של ניסים גלוים, המביאים לידיעת ה', שזהו היפך מהמובן של \"אמונה\", כי אין פירושו למעלה מן הדעת. וכשרואים נסים גלוים, קשה מאד להיות אז באמונה. כי אדרבה, אז הוא התפשטות הדעת. אם כן מהו הפירוש של כתיב \"ויאמינו בה'\"?","רק יש לפרש על דרך הפירוש של \"וכל מאמינים, שהוא אל אמונה\". והפסוק מספר בשבחן של ישראל, שאפילו אחרי שראו הנסים הגלוים, לא נגרע אצלם העבדות ה', שהוא על דרך האמונה ולמעלה מן הדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קנ\"א. \"וירא ישראל את מצרים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1231","title":null,"paragraphs":["נאמר, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב\"ה כקריעת ים סוף, שקריעת ים סוף הייתה לפתוח שבילים למעלה, לגלות המנעולא, כדי להטביע את המצרים. ונמצא שהיו נפתחים שבילים במנעולא להטביע את המצרים, ואורחות במפתחא בִשביל ישראל. וכמו שנפתחים שבילים ואורחות בו, כן התבקע ונפתח, כי כלולים ב' פעולות הפוכות זו מזו בקריעת ים סוף. כי כמו שהיו נפתחים שבילים בכוח המנעולא, ואורחות בכוח המפתחא, כן נבקע הים ונפתח להטביע המצרים ולהציל את ישראל."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויגש\". מאמר \"ואכלת ושׂבעת ובירכת\", סעיף 58","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"]},{"id":"he-1232","title":null,"paragraphs":["גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". אות י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גמר התיקון"]},{"id":"he-1233","title":null,"paragraphs":["\"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ואתן לכם לב בשר. ואז יבולע המות לנצח, שכל הרע יתוקן לטוב, ואז חשיכה כאורה יאיר\". והיות שאלו האורות של פורים הם בבחינת גמר התיקון, שרק ע\"י הנס היו מאירים, אז ומשום זה, כל המועדות בטלים חוץ מפורים, שהם שייכים לבחינת גמר התיקון. ואז, שכל הרע יתוקן, ממילא אין הבדל בין \"ארור המן לברוך מרדכי\", וגם המן יתוקן לטוב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גמר התיקון"]},{"id":"he-1235","title":null,"paragraphs":["לפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא \"גדלות דחכמה\", אינו יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים. ואז היה נס, מחמת דברי הצומות וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא \"לעתיד לבוא\". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. לכן אמרו חז\"ל \"כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר\", היות האור של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גמר התיקון"]},{"id":"he-1238","title":null,"paragraphs":["וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."],"source":"\"שם משמואל\". פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["גמר התיקון"]},{"id":"he-1240","title":null,"paragraphs":["יש להבחין בזה שעוסקים בענין המשכת השמחה, כי הסיבה לזה אמרנו, כי האדם נותן אז תודה לה' על מה שקירב אותו. נמצא, בזמן שהוא נותן תודה, הוא עוסק אז בענין השפעה, כי הוא מודה ומשבח להבורא, על מה שנתן לו מחשבה ורצון, להיות לו איזה מגע עם רוחניות.","ועכשיו הוא לא רוצה מה', שיתן לו משהו. אם כן הוא לא מבקש משהו מה'. וכל מגמתו עכשיו הוא, רק שהוא רוצה לתת תודה לה'. נמצא, שיש לו עכשיו דביקות בה', כי הוא עוסק בהשפעה. אם כן על ידי זה נמשך אליו מתוך הדביקות בחינת שמחה ושלימות, מכח שהוא דבוק עכשיו בהשלם. וזהו הענין, שעל ידי זה מרבים בשמחה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחה מהאחדות"]},{"id":"he-1242","title":null,"paragraphs":["\"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים\". המן אמר שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחבירו, על כן הכח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור להם כיון שהם נפרדים ממנו. לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בכתוב \"נקהלו היהודים, וכו' להקהל ולעמוד על נפשם\". היינו על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קמ\"ד. \"ישנו עם אחד\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פורים","שמחה מהאחדות"]},{"id":"he-1245","title":null,"paragraphs":["\"והכל מתוקן לסעודה\". כלומר, להמטרה התכליתית האמיתית. והנועם העליון, העתיד להתגלות, עם גילוי תכליתו ית', שבהבריאה, אשר כל הטרחא והיגיעה והיסורין, המתגלגלים ובאים בדורות וזמנים, מדמה לנו, כדמיון בעל הבית, המטריח ומתייגע ביגיעות גדולות, כדי להכין סעודה גדולה, לאורחין המוזמנים. והמטרה הצפויה, המוכרחת סוף כל סוף להתגלות, הוא מדמה, כדמיון הסעודה, אשר האורחים מסובין בה, ברב נועם ועונג."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","גמר התיקון"]},{"id":"he-1246","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם צריך לכוון לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו, בכדי להשיג הכלי הזה, הנקרא \"עמ\"נ להשפיע\", זוהי עבודה ויגיעה גדולה. וזה הוא הנקרא \"הכנה לסעודה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהו \"מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","גמר התיקון"]},{"id":"he-1247","title":null,"paragraphs":["רק ההשתוקקות לסעודה קובעת את שיעור ההנאה שבסעודה. ומשום זה כדי שהנבראים יהנו ממתנותיו ית' הטביע טבע בנבראים שישתוקקו תמיד לקבל תענוג."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ח/א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-1249","title":null,"paragraphs":["הנה הצדיק, בשעת תפלתו, הוא בוודאי בדביקות ובקדושה, במחשבות טהורות וצלילות וזכות. ובעת אכילתו מחמת שהוא דבר גשמי, אז מורא עולה על ראשו לבל יתגשם וינתק מהקדושה ח\"ו על ידי האכילה, ולכן הוא מתחזק ומתאמץ לקדש עצמו יותר ויותר בעת אכילתו, לדבק עצמו בקשר ודביקות גדול."],"source":"רבי אלימלך מליז'נסק. \"נועם אלימלך\"","author":"רבי אלימלך מליז'נסק","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-1252","title":null,"paragraphs":["ע\"י האמונה למעלה מהדעת הוא יכול לבוא לידי הרגשת גדלות ה'. וכמו כן לצייר לעצמו גדלות ה'. ובזמן שיש לאדם הרגשה בגדלות ה', אז האדם דומה \"כמו נר בפני אבוקה\", שהוא בטל אליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נס הרוחניות"]},{"id":"he-1253","title":null,"paragraphs":["כי עימךָ מקור חיים, באוֹרךָ נִראֶה אור. כי עימך מקור חיים, זהו השמן העליון הנמשך ואינו נפסק לעולם, השורה בתוך חכמה העליונה על הכול. שכתוב, כי עימך, ששורה עימך באהבה שעל הכול, ואינו נפרד ממך לעולם. מקור חיים, בינה, כי חכמה ובינה דבוקים יחד, בזיווג שאינו נפסק לעולם.","ונקראת הבינה מקור חיים, משום שהיא המקור והמעיין של החיים, שהוא השפעת החכמה, שנקרא חיים. להוציא החיים מהחכמה, בשביל האילן העליון, זעיר אנפין, ולהדליק הנרות של המלכות. ועל כן האילן, זעיר אנפין, נקרא עץ החיים. אילן הנטוע ומושרש במקור החיים, בינה.","ועל כן כתוב, באורך נראה אור. באורך, זהו האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. שכתוב, ויַרְא אלקים את האור כי טוב."],"source":"\"זוהר לעם\". צו. מאמר \"כי עימךָ מקור חיים\", סעיפים 166-165","author":"זוהר לעם","subjects":["נס הרוחניות"]},{"id":"he-1254","title":null,"paragraphs":["בזמן שהקב\"ה יקים ישראל ויוציא אותם מהגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד, ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב\"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. כלומר, שישועתם לא תתגלה בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאוֹר עד נכון היום.","וכל מה שעושה הקב\"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיע אותם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. בעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.","כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. [...] האור שלהם הולך וָאוֹר מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב\"ה לעולם."],"source":"\"זוהר לעם\". וישלח. מאמר \"שַׁלחֵני כי עלה השחר\", סעיפים 92-90","author":"זוהר לעם","subjects":["נס הרוחניות","עיבור"]},{"id":"he-1255","title":null,"paragraphs":["מה רב טובךָ אשר צפנת ליראיך, פעלתָ לחוסים בךְ. מה רב טובך, כמה עליון ומכובד אור העליון שנקרא, טוב. כמו שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב. וזהו האור הגנוז, שבו עושה הקב\"ה טוב בעולם, ואין מונע אותו בכל יום, ובו מתקיים העולם, ועומד עליו."],"source":"\"זוהר לעם\". אמור. מאמר \"בני אהרון\", סעיף 3","author":"זוהר לעם","subjects":["נס הרוחניות"]},{"id":"he-1256","title":null,"paragraphs":["דרש רבי עקיבא, \"איש ואישה – זכו שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם\"."],"source":"מסכת סוטה י\"ז, ע\"א","author":"תלמוד בבלי","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1257","title":null,"paragraphs":["\"איש ואישה זכו, שכינה שרויה ביניהם\". ויש לשאול הלא הם שניהם מנוגדים, ואיך אפשר שיהיה ביניהם שלום. אלא דווקא כשאדם נעשה זכאי, היינו שמהפך הקבלה להשפעה, המכונה קבלה בעל מנת להשפיע, אז יש שלום ביניהם. אחרת הם במחלוקת, או שאחד נכנע לחברו. ועניין הכנעה לא נקרא אהבה של שלמות, כי הנכנע מצפה תמיד שיהיה לו חזרה את הכוח השליטה."],"source":"הרב\"ש. 240. \"הבחנות במצבים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1258","title":null,"paragraphs":["\"איש ואישה שזכו – שכינה ביניהם\", הם זוכים לשלמות רוחנית גדולה יותר מהיותם נפרדים, וממילא כל עבודת ה' שלהם, הן בתפילה והן בעבודת קיום המצוות, נעשות יותר בשלמות."],"source":"בחיי בן אשר, \"רבנו בחיי\"","author":"רבינו בחיי בן אשר","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1259","title":null,"paragraphs":["כמו שותפות, אם כל אחד ממלא את תפקידו, אזי כולם ששים ושמחים, כמו שכתוב, \"אשר ברא אלקים לעשות\", שבלי יגיעה אין שום דבר. לכן הבעל הולך ומתיגע ומביא כסף, ואישתו לוקחת את הכסף ומתיגעת בזה, שהיא הולכת וקונה צרכי אוכל ומבשלת, ודואגת, שהמאכל יהיה בטוב טעם. ואזי שניהם ששים ושמחים.","אם האישה מבשלת בטעם טוב, יש לבעלה תאבון לאכול, ואזי יש לבעל כוח ללכת לעסוק ולהביא כסף. וכמו כן, אם הרגלים הולכים לרחוב והידים קונים ונותנים את המזונות למוח, אזי יש כוח למוח לחשוב."],"source":"הרב\"ש. 503. \"ענין שותפות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-1260","title":null,"paragraphs":["\"על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד\". כלומר, ראויה זו שתהיה מיוחדת לאדם והאדם מיוחד לה, ועל כן ראוי האדם לאהוב אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו, לרחם עליה ולשמרה, כאשר ישמור האדם את אחד מאיבריו. וכן היא חייבת לכבדו ולאהוב אותו כנפשה, כי ממנו נלקחה."],"source":"רבי אברהם בן דוד, \"בעלי הנפש\"","author":"רבי אברהם בן דוד (ראב\"ד)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1261","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה נותן תוספת ברכה לזכר, שנושא אישה, כדי שתתברך ממנו אשתו. וכן בכל מקום, נותן הקב\"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אישה, כדי שתתברך מתוספת זו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"ויברכֵם ביום ההוא\", סעיף 495","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1262","title":null,"paragraphs":["מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים, אמרו אין אנו מועילין להקב\"ה כלום, הלך וגירשה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, והלכה זו ונשאת לרשע ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה."],"source":"מדרש רבה, בראשית י\"ז","author":"מדרש רבה","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1263","title":null,"paragraphs":["כל אדם צריך לדבר עם אדם אחר כפי דרכיו. לנקבה לפי דרכיה, ולגבר כפי דרכיו. ולגבר שבגברים כפי דרכיו."],"source":"\"זוהר לעם\". יתרו. מאמר \"כה תאמר לבית יעקב\", סעיף 269","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1264","title":null,"paragraphs":["כשאדם נושא אישה, הוא מתדבק בשכינה, כי מטרם שנשא אישה אין השכינה שורה עליו, כי אין השכינה שורה על מקום פגום. [...] לכן כל השרוי בלי אישה, שרוי בלי טובה, כמו שכתוב, \"לא טוב היות האדם לבדו\". ושרוי בלי שמחה, כמו שכתוב, \"ושמחתָ אתה וביתך\". ושרוי בלי ברכה, כמו שכתוב, \"להניח ברכה אל ביתךָ\". ובלי שלום, כמו שכתוב, \"וידעתָ כי שלום אוהלך\". ובלי עזרה, כמו שכתוב, \"אעשה לו עזר כנגדו\". ובלי כפרה, כמו שכתוב, \"וכיפר בעדו ובעד ביתו\".","ובלי תורה, כמו שכתוב, \"האם אין עֶזְרתי בי ותושייה נדחָה ממני\". ובלי חכמה, כמו שכתוב, \"חַכְמות נשים בנתה ביתה\". ובלי חיים, כמו שכתוב, \"ראה חיים עם אישה אשר אהבת\". ובלי רצון, כמו שכתוב, \"מצא אישה מצא טוב ויָפֶק רצון מה'\". ובלי עושר, כמו שכתוב, \"בָּטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר\". ובלי כבוד, כמו שכתוב, \"אשת חן תתמוך כבוד\". משום שאשת חיל, המלכות, נקראת יראת ה', כמו שכתוב, \"יראת ה' טהורה\". כשאדם נושא אישה, נפתחים כל י\"ב (12) השערים להוסיף ברכות על ראשו, משום שיושב בסתר המלכות, ונשלם כעין של מעלה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש. חוקת. מאמר \"שירת הבאר\", סעיפים 19-17","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1265","title":null,"paragraphs":["מי שמתחבר עם אשתו, צריך לפייס אותה ולהמתיק אותה בדיבורים. ואם אינו מפייס אותה, לא ילון אצלה, משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"פיוס ונטילת רשות\", סעיף 215","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1266","title":null,"paragraphs":["נקרא האדם אחד, בשעה שנמצא זכר ונוקבא, ומתקדש בקדושה עליונה ומתכוון להתקדש. בשעה שנמצא האדם בזיווג אחד זכר ונוקבא, ומתכוון להתקדש כראוי, אז הוא שלם ונקרא אחד בלי פגם.","משום זה צריך האדם לשמח את אשתו בשעה ההיא, להכין אותה עימו ברצון אחד, ויתכוונו שניהם יחד לדבר ההוא. וכשנמצאים שניהם יחד, אז הכול אחד בגוף ובנפש. בנפש הם אחד, להידבק זה בזה ברצון אחד. ובגוף הם אחד, כי אדם שלא נשא אישה, הוא כמו גוף שנחלק, שהוא חצי גוף, ובת זוגו היא חצי גוף. וכשמתחברים יחד זכר ונוקבא, אז נעשים גוף אחד שלם. ונמצא שהם נפש אחת וגוף אחד, ונמצא האדם אחד. ואז הקב\"ה שורה באחד, ומפקיד הרוח הקדוש באחד ההוא, בנולד מהם."],"source":"\"זוהר לעם\". קדושים. מאמר \"הוי ארץ צִלְצַל כנפיים\", סעיפים 24-23","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1267","title":null,"paragraphs":["כיוון שיורדים לעולם, נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה. זה פונה לעברו, וזה פונה לעברו. והקב\"ה מזווג אותם אח\"כ. ולא ניתן מַפתח הזיווג לאחר, אלא להקב\"ה לבדו, שרק הוא יודע זיווגם, לחבר אותם כראוי, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.","אשרי האיש הזוכה במעשיו, והולך בדרך האמת. כדי שיתחברו לו נפש בנפש, זכר בנקבה, כמו שהיו מקודם שירדו לעולם. אבל אם אינו זוכה, לא יתנו לו בת זוגו."],"source":"\"זוהר לעם\". לך לך. מאמר \"כתפוח בעצי היער\", סעיפים 208-207","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1269","title":null,"paragraphs":["אדם הוא זכר ונקבה, ולא נקרא בשם אדם זולתם. המלכות לפי עצמה לבדה, כשאיננה בזיווג עם ז\"א, אינה נקראת בשם אדם, להיותה בלי זכר. אלא רק בעת שמזדווגת עם הז\"א, אז נקראים שניהם בשם אדם. כמ\"ש, זכר ונקבה בְּרָאָם, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הִבָּראם. הרי ששניהם ביחד נקראו אדם. אמנם כל אחד לעצמו הוא כמו חצי גוף, ואינו נקרא אדם."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"תדשֵׁא הארץ דשא\", סעיף 82","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","פרשת בראשית"]},{"id":"he-1270","title":null,"paragraphs":["השתוקקותה של הנקבה לזכר עושה נפש. וכן רצון השתוקקותו של הזכר לנקבה, ודבקותו בה, מוציא נפש. והיא כוללת את הנפש מהשתוקקות הנקבה, ולוקחת אותה. ונכללת ההשתוקקות של התחתון, הנקבה, בהשתוקקות של העליון, הזכר. ונעשו ב' הנפשות רצון אחד בלי פירוד.","ואז הנקבה כוללת הכול. שלוקחת ב' הנפשות ומתעבֶּרת מהזכר בהן. והשתוקקותם של שניהם מתדבקות ונעשו אחד. וע\"כ כלול הכול זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה כלולים בהן כאחד."],"source":"\"זוהר לעם\". לך לך. מאמר \"כתפוח בעצי היער\", סעיפים 206-205","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-1271","title":null,"paragraphs":["אין האדם יכול לומר שחסרים לו כשרונות מלידה, וכח התגברות, שיוכל לנצח את מלחמת השונאים. אלא אפילו שאין לו שום כח, היינו לא לערוך מלחמה כמו דוד, ולא לרדוף אחריהם כמו אסא, ולא לזמר כמו יהושפט, אלא יושב בביתו ולא עושה כלום כמו חזקיה. אלא שצריכים לבקש מה' ואז הקדוש ברוך הוא עוזר לו.","זאת אומרת שצריכים רק רצון, אבל צריך להיות רצון חזק, שפירושו של רצון חזק הוא שרצון הזה לא נותן מקום לשאר רצונות שיכנסו לתוך הגוף, אלא ברצון זה הוא הולך כל הזמן, ואז הקדוש ברוך הוא עוזר לו."],"source":"הרב\"ש. 363. \"ד' מלאכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1272","title":null,"paragraphs":["\"דוד\" נקרא מלכות, שהיא מלכות שמים. שמלכות דקדושה היא הרצון להשפיע, והלעומתה היא הרצון לקבל לעצמו, שזה נקרא \"סטרא אחרא\", שהיא ההיפוך דקדושה, והיא השונא דקדושה, כמו שכתוב \"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו\", פירושו, שהרצון לקבל רוצה להרוג את הרצון להשפיע.","אז דוד, שהוא המרכבה למלכות דקדושה, התפלל, שהשונא שלו, שהוא הרצון לקבל, והוא רוצה להרוג את הרצון להשפיע, שהוא קדושה, שהבורא יקדים את ישועתו, בכדי שהרצון לקבל, היינו השונא, לא תוכל לשלוט עליו. וזה שכתוב \"אלקי חסדו יְקַדְּמֵנִי\". היינו שהבורא יקדים לעשות לי חסד. היינו שהרצון להשפיע, הנקרא \"חסד\", שהוא ישלוט על הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו \"הנסתרות לה' אלקינו\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1273","title":null,"paragraphs":["\"דוד\" נקרא בחינת מלכות, היינו מלכות שמים, שהנבראים צריכים לקבל על עצמם עול מלכות שמים על הכוונה שלא על מנת לקבל פרס, אלא \"בגין דאיהו רב ושליט\", ולא לשם תועלת עצמו.","ולדבר זה כל העולם מתנגדים, ושונאים לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמם. לכן היות שקדושה היא כולו להשפיע, היינו לתועלת ה', כמו שכתוב \"קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'\". כלומר, כמו שהבורא הוא רק משפיע להנבראים, כמו כן הנבראים צריכים להשפיע לה', כי זה נקרא \"השתוות הצורה\", שהיא בחינת דביקות בה'. נמצא, כל אלו שהם רוצים לעבוד רק לתועלת עצמם ולא לשם שמים, הם נקראים \"אויבי ה'\", היינו אויבי מלכות שמים. והם נקראים בזה \"אויבי דוד\". וזה שאומר דוד \"ולא שִׂמַּחְתָּ אויבַי לי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו \"מסרת גבורים ביד חלשים\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","לערוך מלחמה כמו דוד המלך","שבעת האושפיזין"]},{"id":"he-1274","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים, קכ\"א) \"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה', עשה שמים וארץ\". שיש להבין, שדוד המלך היה שואל, \"מאין יבוא עזרי\". ואח\"כ נתוודע לו, ש\"עזרי מעם ה'\". הלא כל יהודי מאמין, הוא אומר, שהאדם אין לו מקום אחר לקבל עזרה, אלא מעם ה'. ומה הוא החידוש.","ובהנ\"ל יש לפרש, שהוא בא להשמיענו, שלא חסר לנו שום דבר, בכדי שנקבל טוב ועונג, אלא כלים דהשפעה. כי אז תהיה לנו השתוות הצורה עם הבורא בבחינת \"מה הוא רחום, אף אתה רחום\". אז נהיו מוכשרים לקבל את הטוב והעונג."],"source":"הרב”ש. מאמר 20 \"מהו השכר בעבודה דלהשפיע\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1275","title":null,"paragraphs":["דוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב\"ה, ולא דאג לדברים אחרים שבעולם, אלא להידבק בו בנפשו וברצונו. כמ\"ש, דָבקה נפשי אחריךָ. וכיוון שהיה מתדבק בהקב\"ה, היה תומך בו ולא עזב אותו. כמ\"ש, בי תָּמְכָה יְמינֶךָ. מכאן נשמע, כשבא אדם להידבק בהקב\"ה, הקב\"ה אוחז בו ואינו עוזב אותו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויצא, מאמר \"המקלות\", סעיף 350","author":"זוהר לעם","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1278","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לנצח שום מלחמה ולעמוד בניסיון כי אם על ידי האמונה הקדושה, כמו שנאמר שם בתיקונים, ודוד, כאשר היה הולך לקרב, לא בטח אלא בה, כמו שכתוב, \"אם תחנה עלי מחנה וכו' אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח\", היינו שעיקר ביטחונו ותקוותו היה באמונה שנקראת \"זאת\". דהיינו שהיה יודע שהוא חזק בהאמונה בה' יתברך, ועל כן הוא חזק שבוודאי יעמוד נגד כל המחנות והמלחמות של היצר הרע והסטרא אחרא, כי בודאי יוכל לנצחם ולשוברם מאחר שיש לו אמונה חזקה בה' יתברך שנקרא \"זאת\", בחינת בזאת אני בוטח (תהלים כז), בזאת דייקא [דווקא], היינו בהאמונה."],"source":"רבי נחמן מברסלב. \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1279","title":null,"paragraphs":["כמו שאמרו חז\"ל, אצל דוד המלך, על פסוק \"ולבי חלל בקרבי\". שאמרו חז\"ל, שדוד הרגו ליצר הרע בתענית. וממילא אפילו על המעשה, אפילו שעדיין אין האדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, תיכף מתנגד הגוף, ולא נותן לו לעשות שום תנועה. כי הגוף יודע, שהוא רוצה להשתמש עם המעשים שלו, בכדי להרגו אותו, כנ\"ל אצל דוד המלך.","נמצא, שגם המעשים בלי כוונה, כבר יש לו התנגדות גדולה מצד הגוף. ואין שום עצה, אלא בכל מעשה שהוא רוצה לעשות, הוא צריך לעזרת הבורא. היינו, שכל דבר קטן, שהאדם שהולך בדרך הפרט, מוכרח לבקש מה', שיעזור לו לעשות מעשים. אולם זה שהאדם צריך לבקש מה', שעל כל עשיה ועשיה שהוא רוצה לעשות, מטעם שקשה לו, צריכים לדעת, שזהו תיקון גדול, שהאדם מרויח מזה, שיש לו תמיד צורך להתפלל לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 מהו \"דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וליבי חלל בקרבי","לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1280","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא\" (שבת קנ\"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך שאמר אאמו\"ר זצ\"ל על דוד המלך שאמר \"אעירה השחר\", ודרשו חז\"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי. אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה לחוץ חס ושלום. אבל אחרי כל אלה, אין לנו - לצעוק אל המלך ולבקש ממנו שירחם עלינו אחת ולתמיד."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","אמונה למעלה מהדעת","לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1281","title":null,"paragraphs":["אף על גב שהוא [דוד] בעצמו בעשרה מתפלל, מצטרף תפלתו לכל עמו שבשדה המלחמה [...] ונחשב בזה תפלת רבים ביותר."],"source":"הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. \"העמק דבר על דברים\"","author":"הרב נפתלי צבי יהודה ברלין","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1282","title":null,"paragraphs":["כְּחַיָּלוֹת של בית דוד, רמז שהיו הולכים למלחמה וניצולים בזכות התורה [...] כן האדם, אף שיש לו מלחמה עם יצה\"ר, אם יעסוק בתורה יינצל, וכמ\"ש בראתי יצה\"ר בראתי לו תורה תבלין."],"source":"הרב חיים דוד אזולאי. \"פתח עיניים על ראש השנה\"","author":"הרב חיים יוסף דוד אזולאי (חיד\"א)","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1283","title":null,"paragraphs":["השופט שבלבו הוא דואג לתועלת עצמו. לכן הוא מצדד תמיד לרעתו של אדם, ואין לאדם עצה אחרת אלא שיבקש רחמים מה', שיתן לו שופט אמיתי. והאדם רואה, שאין שופט אמיתי אלא הקב\"ה בלבדו. ועל זה יש לפרש מה אמר דוד המלך (תהלים פ\"ב) \"קומה אלקים שָׁפְטָה הארץ, כי אתה תִנְחַל בכל הגוים\", שפירושו, שה' יהיה השופט. ואז האדם מקבל את הכח מה', \"כי אתה תנחל בכל הגוים\", כי אז האדם יורש את כל הגוים, שיש בלבו של אדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1284","title":null,"paragraphs":["דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו. מי אל, מי הוא המושל או הממונה, שיכול לעשות דבר מבלעדי ה'? אלא שעושים מה שהצטוו מאת הקב\"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, ואינם יכולים לעשות משהו. ומי צור, ומי הוא תקיף, שיוכל לעשות כוח וגבורה מעצמו, מבלעדי אלקינו? אלא כולם הם ביד הקב\"ה, ואינם יכולים לעשות משהו אלא רק ברשותו."],"source":"\"זוהר לעם\". לך לך. מאמר \"כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו\", סעיף 327","author":"זוהר לעם","subjects":["לערוך מלחמה כמו דוד המלך"]},{"id":"he-1286","title":null,"paragraphs":["צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים \"צבא\". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא \"צבאות\". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח\"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא \"צבאות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1288","title":null,"paragraphs":["זה ידוע, שהארץ מרומז על הרצון לקבל, שהוא היסוד, שכל הבריאה וכל הרע שישנו בעולם, נמשך מהרצון הזה, כידוע, שכל המלחמות והרציחות וכדומה, הרצון לקבל הוא השורש לכל זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1289","title":null,"paragraphs":["וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לנצל את השונא."],"source":"הרב\"ש. אגרת ה'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק הערבות","להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1290","title":null,"paragraphs":["מי שיש לו עצה והוא לוחם ללכת בדרך אמונה, הוא נקרא בחינת \"איש מלחמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\" קי\"ח. \"להבין ענין ברכים אשר כרעו לבעל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1291","title":null,"paragraphs":["צריך להיות תמיד בהתגברות, זה נקרא שתמיד הוא במלחמה, כמו שאמרו חז\"ל, \"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע\" (ברכות ה' ע\"א). ופירש רש\"י, שיעשה עמו מלחמה.","ואם האדם הולך תמיד בבחינת למעלה מהדעת, אז הקדוש ברוך הוא אומר, \"הנני נותן לו את בריתי שלום\". על דרך שכתוב \"אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, ואל ישובו לכסלה\" (תהלים פ\"ה) שפירושו, שלאחר שהקדוש ברוך הוא כורת עם האדם ברית שלום, אז אין לו עוד מלחמות, על דרך הכתוב \"ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו\"."],"source":"הרב\"ש. 440. \"וירא פנחס\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1293","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\", רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי במלחמה הזאת אין רואים עדיין בחוש מי המנצח, כי עדיין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר. אעפ\"כ, כל זמן שאוחזים עדין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפילה, וכל זמן שאין אנו מייאשים עצמנו ממלחמה הזאת ח\"ו, ואוחזים עדיין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי\"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הניצחון."],"source":"\"משיבת נפש\". אות מ'","author":"משיבת נפש","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","להילחם עם יצר הרע","מלבד תפילה אין מה לתת","מנצחים את המלחמה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה"]},{"id":"he-1294","title":null,"paragraphs":["חז\"ל אמרו, \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו\". ויש להבין למה לא נתן הקדוש ברוך הוא כח לאדם שיכול לנצח את היצר הרע. ואם אין זה בידי אדם, למה הקדוש ברוך הוא לא עושה את הכל.","היינו למה צריכים שהאדם יעשה מלחמה עם היצר הרע, והקדוש ברוך הוא רק עוזרו, אבל אם האדם לא נכנס למלחמה, אין לו עזרה מה'.","ובשביל מה צריך הקדוש ברוך הוא שהאדם יעשה מלחמה ואחר כך הוא בא ועוזר לו, כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע\", ופירש רש\"י, \"שיעשה עמו מלחמה\" (ברכות דף ה' ע\"א). משמע מכאן, שמקודם צריך האדם להכנס למלחמה ואחר כך בא הקדוש ברוך הוא ועוזר לו."],"source":"הרב\"ש. 380. \"כל מקדש שביעי - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להילחם עם יצר הרע","יצר הרע ויצר הטוב","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1296","title":null,"paragraphs":["היום הזה [שביעי של סוכות] הוא גמר ההיקף של ימי החג שהיינו מבקשים ומתפללים בכל יום הושענא. והיום הזה נקרא הושענא רבה, מפני שבא צעקה גדולה בלב להיוושע בישועה רבה, מאחר שמרגישים החוסר שעדיין לא נושענו. והוא אושפיזא דדוד המלך ע\"ה [עליו השלום], שהיה לו תמיד צעקה גדולה בלבו, מפני שנדמה בעיניו תמיד שעדיין הוא עומד בחוץ."],"source":"\"פרי צדיק\". חג הסכות, אות כ\"ח","author":"פרי צדיק","subjects":["הושענא רבה","שמחת תורה"]},{"id":"he-1300","title":null,"paragraphs":["כתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס\"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו כל יִשְׁרֵי לב."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס, מאמר \"ניסוך המים\", סעיף 895","author":"זוהר לעם","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1301","title":null,"paragraphs":["כל מגמתינו ביום השמיני עצרת, שיתייחד הקב\"ה עם הכנסת ישראל ולהמשיך כל אורות העליונים אל המלכות שמים, ועיקר היחוד הוא על ידי התורה ואורייתא וקב\"ה וישראל חד."],"source":"\"מאור ושמש\". רמזי שמיני עצרת","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1302","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור את הכלל הידוע, שאין אור בלי כלי. כלומר, אי אפשר להיות מילוי בלי חסרון. שאי אפשר להנות משום דבר, אם אין השתוקקות לזה. וההשתוקקות להדבר, זה נקרא, הכנה, שפירושו, צורך, והצורך להדבר קובע את ההשתוקקות, וגודל התענוג נמדד לפי גודל ההשתוקקות.","ובאמור יוצא, שקודם מתן תורה היה צריך להיות הכנה לקבלת התורה. אחרת אי אפשר להיות שמחת התורה. דהיינו, שהם היו צריכים להכין צורך לקבלת התורה, שהצורך מביא ההשתוקקות כנ\"ל. ולפי ערך ההשתוקקות, באותו שיעור יכולים להנות מהתורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"הכנה לקבלת התורה מהו - א'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שבועות","שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1304","title":null,"paragraphs":["צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על \"כלים\", היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה \"השתוות הצורה\", שבזה מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם מאיר האור דלהטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","עבודה בכוונה","שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1305","title":null,"paragraphs":["אם יש לו רצון להרבות במעשים טובים ובלימוד התורה ואינו יכול, אל להצטער על זה אלא להיות בשמחה בזמן עבודת הימין. וכמה שהוא יכול לעשות יהא שמח בחלקו, ויתן שבח והודיה לשמו על מה שניתן לו שרות קט לשמש את המלך, אפילו רגע ביום או אפילו רגע ביומים, יהיה דבר זה אצלו כמוצא שלל רב.","ואפילו שהוא מעשה כפשוטו, היינו בלי חיות, מכל מקום הוא צריך להשתדל להיות בשמחה, ויקבל חיות מזה שניתן לו לשמש את המלך. ובצורה כזאת, היינו על דרך השלימות, הוא צריך בזמן הלימוד. וזה נקרא בחינת תורה שהיא ימין, כמו שכתוב \"מימינו אש-דת\". ועל כל הזדמנות הוא מחויב לתת שבח לה'."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1306","title":null,"paragraphs":["הנה השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים: אם המעשים הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, שיש גם כן בחינת קליפה. ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב\"דעת\", שבקדושה יש דעת, מה שאין כן בס\"א אין דעת, כי \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]\". לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי שיתגלה לו דעת התורה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שמחה","שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-1310","title":null,"paragraphs":["אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ח. \"קשר האדם אל הספירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","לטהר את הלב","עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1311","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב \"לב טהור ברא לי אלקים\".","היינו, כשיהיה לב אחר, שהרצון שבלב יהיה רצון להשפיע, ממילא כל מה שילמד אז יראה אופנים מדברים שמראים אך ורק להשפיע לה'. אבל כנגד הלב לא יראה אף פעם. ועל זה נאמר, \"והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר\".","וכמו כן אין האדם מסוגל לראות חובה לעצמו, כי הוא לומד במקום שלבו חפץ. והואיל שהלב רוצה להנות, וממה שחוב להאדם, אין האדם נהנה, ומשום זה אף פעם לא יראה חוב לעצמו.","ואין עצה אחרת אלא להתפלל לה', שיתן לו לב אחר, היינו שיבין האדם שאין דבר יותר טוב ממה שיתן נחת רוח לה'."],"source":"הרב\"ש. 268. \"אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","לטהר את הלב"]},{"id":"he-1314","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך לעבוד בעצמו יגיעה גדולה, בכדי שיתרקם בלבו אהבת חברים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר-א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-1315","title":null,"paragraphs":["ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, ונדמה לי שעיניי רואות את חבריי וכמו כן אוזניי שומעות את קולם, פי מדבר איתם, הידיים מחבקות והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חבריי עומדים בתוך ליבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חבריי, ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי שאין שום מציאות בעולם רק אני וחבריי. ואחר כך גם \"האני\" מתבטל ונבלע ונכלל בחבריי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם – רק החברים."],"source":"הרב\"ש. אגרת ח'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","הכנה לפתיחת הלב בכנס","אמונה למעלה מהדעת","מתקשרים לעשירייה אחת","נדבקים בחברים"]},{"id":"he-1317","title":null,"paragraphs":["יש תפילה, היינו שה' יתברך יעזור לו בזה שירגיש את אהבת חברו ושחברו יהיה קרוב ללבו."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","על כל פשעים תכסה אהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","ט\"ו באב: יום האהבה","להגיע להרגש הזולת","למצוא טוב בחבר","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-1318","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להילחם עם עצמו, בכדי להכניע את הלב, ששם מקום התלבשות של רצונות האלו, ולגרש את שליטתו של הרצון לקבל, ולתת את כל השליטה להרצון להשפיע לה'.","וכשהאדם מתחיל לעבוד את עבודת הקודש, שהיא לכוון את כל עבודתו יהיה לשם שמים, אז מתחילות המלחמות בין שני רצונות האלו. והאדם, ע\"י יגיעה רבה, הוא זוכה אז להתגבר, והוא מנצח את המלחמה. ונכנס אז בלבו שליטתו של הרצון להשפיע לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-1320","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה שיצליח בתורה, אזי הוא צריך לראות, שהרצון לעסוק בתורה יהיה יותר חזק משאר רצוניות שבו. ואז הם נכנעים נגדו, משום שיש בכוח הגיבור להכניע את החלש. לכן הרצון החזק מכניע את רצון העצלות ואת רצון לכבוד, ואת שאר תאוות."],"source":"הרב\"ש. 696. \"חילך לאורייתא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב"]},{"id":"he-1321","title":null,"paragraphs":["כל החשכות שאנו מרגישים ברוחניות, נמשכת מכח הרע שבנו, שהוא לקבל על מנת לקבל. ועל זה אמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\" (קידושין ל' ע\"ב), היינו שעל ידי התורה משיגים את הכח להכניע את המקבל שבנו, שיוכל לעסוק על מנת להשפיע.","דהיינו כל מה שאנו רוצים לקבל מתורה ומצוות הוא הכח להכניע את הרע. וזהו כל השכר שלנו שאנו מקווים לקבל מתורה ומצוות, היות כי לאחר שאנו נשיג את הכח להשפיע, כבר אנו יכולים להשיג את כל הטוב והעונג שה' הכין בעדנו."],"source":"הרב\"ש. 282. \"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב"]},{"id":"he-1322","title":null,"paragraphs":["כל עבודה שיש לנו הוא רק להפוך את הקבלה בעל מנת להשפיע. ודבר זה הוא נגד טבענו ורצוננו. אלא שניתן לנו סגולה תורה ומצוות, שעל ידי זה משיגים כח ועצמה להכניע את גופנו, להיות כל כוונותינו לה' יתברך. וזה ענין לעסוק בתורה על ידי המאור שבה, וגם לעסוק בגמילות חסדים שהוא ענין אהבת זולתו, שעל ידי ב' אלה יכולין לצאת מבחינת קבלה ולזכות לבחינת השפעה."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב"]},{"id":"he-1324","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה לילך לאיזה מקום ויש אנשים שמפריעים ללכת בדרך שהוא רוצה, וכל אחד ואחד מושכו לאותו מקום, שהוא רוצה, ואם נמשך אין לך כוח כנגדם להכניעם, אז הוא נמשך מהמקום שהוא רוצה ללכת אל המקום שהגיבור שביניהם רוצה, כי הוא מכניע את כולם, משום שהוא בעל כוח.","כמו כן בכוחות נפשיים. האדם מורכב מהרבה רצוניות. וכל אחד ואחד מהרצוניות רוצה להכניע את רצונות האחרים ולהמשיך את הגוף, שילך לצדו."],"source":"הרב\"ש. 696. \"חילך לאורייתא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב"]},{"id":"he-1326","title":null,"paragraphs":["צריך האדם להאמין, זה שהאדם זכה לבחינת אמונה בה', זה בא מצד ה'. וע\"י זה זכה שקול ה' הוא המכניע את האויבים. כלומר שהרצון לקבל נכנע, ובמקומו בא הרצון להשפיע, ויש לו עתה רצון לעבוד לשם שמים. זה בא מקול ה', כמו שכתוב, \"קול ה' בכח\" (תהילים כ\"ט), שיש לפרש, שקול ה' נותן כח באדם להכניע את האויבים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב"]},{"id":"he-1327","title":null,"paragraphs":["\"תפלה\" נקראת חסרון. ורוצה שימלא לו חסרונו. ואין שום חסרון ניכר בפה של אדם, אלא ההרגשים של אדם ניכרים בלב. לכן אם אין האדם מרגיש חסרון בלב, מה שמוציא בפה לא עולה בחשבון. שנגיד, שבאמת חסר לו מה שהוא מבקש בפה. כי המילוי, מה שהוא מבקש, צריך לכנס במקום חסרון, שהוא הלב. לכן אמרו חז\"ל ש\"תפלה צריך להיות מעומקא דליבא\", שפירושו, מעומק הלב, היינו שכל הלב ירגיש את החסרון מה שהוא מבקש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 \"מי מעיד על האדם\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1328","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"ממעמקים קראתיך ה'\", היינו מעומק הצרות קראתיך. לכן יש לאדם לחשוב מטרם התפלה, עד כמה גודל החסרון שבו, שה' יעזור לו על חסרון גדול. נמצא שהאדם צריך לתשומת לב, בכדי להרגיש את חסרונו. וזה נקרא תפלה מעומק הלב מצד המקבל. אולם יש גם ענין תשומת לב על המשפיע. כלומר, שיאמין באמונה גדולה, שה' יעזור לו."],"source":"הרב\"ש. 600. \"ממעמקים קראתיך ה' - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1329","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם יודע, שאין הוא מסוגל להשיג בעצמו את הכלים דהשפעה, אין הוא מבקש מה', שיתן לו. נמצא, שאין לו רצון אמיתי, שה' יענה לו על תפלתו. ומשום זה צריך האדם לעבוד בעצמו, בכדי להשיג את הכלים דהשפעה. ואחרי ריבוי עבודה, שהשקיע בזה, ועוד לא השיג אותם, אז מתחילה התפלה אמיתית מעומק הלב. ואז הוא יכול לקבל עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ענין תפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1330","title":null,"paragraphs":["בכדי שיתפלל מעומק הלב, יש כאן ב' תנאים:","א. שהעבודה שלו תהיה נגד הטבע. זאת אומרת, שהוא רוצה לעשות את כל המעשים רק להשפיע, והוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, אז שייך לומר שהוא בעל חסרון.","ב. שמתחיל בעצמו לצאת מאהבה עצמית ומשקיע בזה יגיעה, ואינו יכול לזוז ממצבו כמלוא הנימא. אז הוא נעשה נצרך להבורא, שיעזור לו. ואז תפלתו היא אמיתית."],"source":"רב\"ש, מאמר 11 \"תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1331","title":null,"paragraphs":["נשאלת השאלה, מדוע לפעמים האדם כן רוצה לביטול הרצון לקבל לעצמו, כלומר שהרבה פעמים האדם רואה, שבזמן שהוא מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, כל הגוף הוא מתנגד, ומה שהוא מתפלל, הוא משפה ולחוץ, היינו סתם דיבורים בעלמא. ומכל מקום הוא רואה, שיש זמנים שהוא כן יכול להתפלל בכל הלב. התשובה היא, זהו כבר עניית התפלה, היינו שהבורא נתן לו כח, להתפלל על זה בכל הלב. לכן מוטל על האדם להיות בתקוה, שה' יקרב אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1332","title":null,"paragraphs":["כיצד היא הכוונה. שיפנה ליבו מכל המחשבות, ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה. לפיכך צריך ליישב מעט קודם התפילה, כדי לכוון את ליבו, ואחר כך יתפלל. חסידים הראשונים היו שוהין שעה קודם התפילה, ושעה אחר התפילה, ומאריכין בתפילה שעה."],"source":"הרמב\"ם. \"משנה תורה\"","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","לכוון את הלב","לעשות הכנה לתפילה","תיקון הלב","תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1333","title":null,"paragraphs":["עניין תפילה הוא אבודה שבלב [מלשון אבוד]. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה, שבטח שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למוות, וחסר רק הוצאה לפועל, והוא כבר כבול בכבלי ברזל, והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. שבטח לא ינום ולא ישן ולא מסיח דעת אף רגע מלהתפלל על נפשו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ט. \"ג' תנאים בתפילה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1334","title":null,"paragraphs":["עיקר המטרה צריכה להיות \"לזכות לדביקות ה'\". והיות הדעת מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד. היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן נקראת תפלה \"עבודה שבלב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב"]},{"id":"he-1336","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את המשפחה שלו ואת חבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת חסרון האמונה. זאת אומרת, שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל, היינו שאינו מרגיש את מציאות ה'. זה גורם לו הכבידות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ד', \"מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בביטול לה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-1337","title":null,"paragraphs":["ע\"י הכבדת הלב מתגלה החסרון כל צרכו. ושיעור שהוא כבר כל צרכו, זה ה' יודע מתי שהכלי נגמר. לכן לפעמים אדם בורח מהמערכה, בזמן שהוא רואה שהוא כבר התפלל הרבה לפי דעתו, וה' לא שם לב אליו. [...] לכן הוא אומר, שה' לא רוצה לענות לו, לכן הוא בורח. אלא, על האדם תמיד להתגבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו מחצית השקל בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-1338","title":null,"paragraphs":["למה הקב\"ה הכביד את לבו של אדם, ולא יכול לנצח את מלחמת היצר לבדו. והתשובה, שהכוונה היא בכדי שהאדם יצעק אל ה'. וע\"י זה יהיה לו כלי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","לנצח את פרעה"]},{"id":"he-1340","title":null,"paragraphs":["על כל חידוש תורה שגילה לנו, ונגרם לנו התרוממות הרוח ובטחון חזק להקדיש את ימינו רק לתועלת ה', אבל תיכף בא על זה בחינת הכבדת הלב, מבחינת \"כי הכבדתי את לבו\", כדי שיהיה לנו אחר כך בחירה מצידנו. כי זה נקרא יגיעה בלי סעד לתומכו. כי כוונתו היתה כדי להביאנו לשלימות הנרצה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-1342","title":null,"paragraphs":["בזמן שרוצים ללכת בדרך העבודה, היינו בכוונת הלב, לכוון שכל עבודתו תהיה לשם שמים, אז מתחיל סדר העבודה. כלומר, שהרשעים, שישנם בלבו, הנקראים \"רצון לקבל לעצמו\", הם מתנגדים לעבוד לתועלת ה'. אולם \"זה לעומת זה עשה אלקים\", כלומר כפי ערך שרוצה ללכת בדרך האמת, בשיעור זה מתגלה האמת של הרע שבו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","לכוון את הלב","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-1343","title":null,"paragraphs":["\"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\", היינו הקדוש ברוך הוא מכביד את לבו בכוונה, בכדי שיהיה לו עוד פעם מה להכריע, כי בכל הכרעה האדם מרויח אותיות התורה. אם כן אין האותות לטובת ה' אלא לטובת האדם. אם כן נמצא שכל הכבדת הלב היא לטובת האדם, שעל ידי זה יזכה לאותיות התורה. והגם שהאדם לא מרגיש בשעת מעשה את כל מה שהוא צריך להרגיש, אבל בזמן שגומר את בחינתו בשלימות, אז מתגלה אצלו בפעם אחת מה שעבד כל הזמן."],"source":"הרב\"ש. 926. \"בא אל פרעה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-1344","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד\", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-1346","title":null,"paragraphs":["\"ויעשו כולם אגודה אחת\" - אזי יהיה יותר בנקל \"לעשות רצונך בלבב שלם\". כי בזמן שאין אגודה אחת אזי קשה לעבוד בלבב שלם, אלא חלק מהלב נשאר לתועלת עצמו ולא לתועלת הבורא."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-1347","title":null,"paragraphs":["הצדיקים, הגם שכל אחד עובד בוראו בסגנון אחר, מכל מקום כולם מכוונים לדבר אחד - לאביהם שבשמים, והם מתקבצים ומתאספים אחד לאחד, כאיש אחד בלב אחד, שכל אחד מקטין את עצמו ומהדר העבודה להשי\"ת, שנותן בו כח ושכל לעובדו, ולכן לא יתגאה על חבירו והם בעולם היושר ומתיחדים זה עם זה."],"source":"\"עבודת ישראל\". פרשת שלח","author":"עבודת ישראל","subjects":["כאיש אחד בלב אחד","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-1348","title":null,"paragraphs":["עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה [...] ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-1349","title":null,"paragraphs":["עיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד לעבוד את ה', ולהטות שֶׁכֶם אחד [...] כמו שנאמר \"וכולן נסקרין בסקירה אחת\" פירוש שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת כי תצא","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-1351","title":null,"paragraphs":["ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך. וזה עיקר כוונתנו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו, אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב."],"source":"רבי אלימלך מליז'נסק. \"נועם אלימלך\"","author":"רבי אלימלך מליז'נסק","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-1353","title":null,"paragraphs":["צריכים לתת תשומת לב בעבודה שבלב, שיהיה בבחינת השפעה ולא בבחינת קבלה. ומצד הטבע \"מתוק\" להאדם רק קבלה, ו\"מר\" הוא השפעה. והעבודה, להפוך את הקבלה להשפעה. וזהו נקרא \"עבודה שבלב\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קמ\"ח. \"בירור מר ומתוק, אמת ושקר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לפתיחת הלב בכנס","עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1354","title":null,"paragraphs":["על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב. לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב \"וטהר לבנו\"."],"source":"הרב\"ש. 342. \"נח איש צדיק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב","עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1355","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב \"לב טהור ברא לי אלקים\". היינו, כשיהיה לב אחר, שהרצון שבלב יהיה רצון להשפיע, ממילא כל מה שילמד אז יראה אופנים מדברים שמראים אך ורק להשפיע לה'. אבל כנגד הלב לא יראה אף פעם. ועל זה נאמר, \"והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר\"."],"source":"הרב\"ש. 268. \"אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב","עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1357","title":null,"paragraphs":["אם הוא רוצה לעשות מעשים טובים, אז גם השכל נותן לו עצות איך להוציא לפועל. נמצא, שהשכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים \"וטהר לבנו לעבדך באמת\"."],"source":"הרב\"ש. 942. \"בענין מוח שליט על הלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1359","title":null,"paragraphs":["כמו שהאור, שבא מלמעלה הוא להשפיע, כמו כן הכלי צריך להיות גם כן בעמ\"נ להשפיע. וכיון שכבר יש להם כלי זה, שהשיגו ע\"י מאור התורה, וכבר נקראים \"חכמי לב\", מסיבת שלומדו תורה בשביל תיקון הלב, זאת אומרת, שיש להם כלים מוכשרים, לכן הם צריכים לקבל את התורה בעצם, הנקראת \"תורת חיים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-1361","title":null,"paragraphs":["השתיקה יפה מאוד, שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו, יותר משיקשור את עצמו בדיבור."],"source":"\"מקור מים חיים על בעל שם טוב\"","author":"הרב ישראל בן אליעזר (בעל שם טוב)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1362","title":null,"paragraphs":["שמעון בנו [של רבן גמליאל] אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה."],"source":"מסכת אבות. א', י\"ז","author":"משנה","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1363","title":null,"paragraphs":["\"סייג לחכמה שתיקה\", פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים שיהיה בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא \"שתיקה\", היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו, שזהו בחינת \"שתוק כך עלה במחשבה\"."],"source":"הרב\"ש. 9. \"סייג לחכמה שתיקה - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1364","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (חולין פ\"ט) \"אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה\". ויש להבין זה, שאם האדם אינו בולם עצמו, אלא שמשיב להשני בשעת מריבה, ע\"י זה העולם אינו יכול להתקיים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו אסור ללמוד תורה לעכו\"ם, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1365","title":null,"paragraphs":["על ידי האמונה הוא זוכה לשלימות האמיתי, שבעבור זה נברא האדם. לכן מקויים אז, \"זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות\". וזה פירוש שבולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו, היינו בזמן שהריב הוא על העבודה מבחינת שלא על מנת להשפיע, אז אין לו מה להשיב. וזה נקרא \"תולה ארץ על בלימה\", היינו אין לו שום יסוד, שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת."],"source":"הרב\"ש. 292. \"הבולם עצמו בשעת מריבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["השתיקה יפה מאוד","ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-1366","title":null,"paragraphs":["לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו… ואמרו \"לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה\". וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים וענייניהם מרובים."],"source":"הרמב\"ם. \"משנה תורה\"","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1367","title":null,"paragraphs":["השגת החכמה: תנאי הראשון, צריך למעט דבורו ולשתוק כל מה שיוכל כדי שלא להוציא שיחה בטילה, כמ\"ש סייג לחכמה שתיקה."],"source":"\"עץ חיים\". הקדמת מוהרח\"ו על שער ההקדמות","author":"עץ חיים","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1368","title":null,"paragraphs":["יש סימן בשמירת הלשון, שלא לדבר על כל שאפשר, משום שע\"י דיבורו הוא מגלה את מצפוני לבו, ועל ידי זה יש אחיזה לחיצונים. מטעם, כי כל זמן שאין האדם נקי בתכלית, וכשהוא מגלה משהו מפנימיותו, אז יש כח לסטרא אחרא לקטרג למעלה ולהתלוצץ מעבודתו [...]","והעצה לזה - \"הצנע לכת\". שהיא לא תדע מעבודתו, בסוד \"מליבא לפומא לא גליא [מהלב לפה - לא מתגלה]\". שאז גם הס\"א לא יכולה לדעת מעבודתו, משום שהיא לא יודעת, רק מה שמגלים על ידי דיבורים ומעשה, בזה היא יכולה להתאחז."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1369","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שעיקר ייסורים ומכאובים באים על ידי המקטרגים. לכן עד כמה שאפשר, צריכים להיזהר מלדבר. ויותר מזה צריכים לדעת, אפילו כשמדברים דבורי חול, גם כן מתגלה מצפוני לבו. וזה סוד \"נפשי יוצאה בדברו\". וזהו ברית הלשון, שצריכים להיזהר. ועיקר השמירה צריך להיות בזמן עליה, כי בזמן הירידה קשה ללכת בדרגת ושמירת גדולות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1370","title":null,"paragraphs":["בעת ההתאספות, צריכים להיות רציניים, בכדי לא לצאת מהכוונה, שעל הכוונה זו נתאספו. ומטעם הצנע לכת, שזה ענין גדול מאוד, היו רגילים להראות מבחוץ, שהוא לא רציני. אבל באמת בתוך ליבם היה אש בוערת. אבל לאנשים קטנים, על כל פנים בעת האסיפה, צריכים להיזהר, לא להמשיך אחרי דיבורים ומעשים, שלא מביאים את המטרה, שהתאספו, שהוא, שעל ידי זה צריכים להגיע לדביקות ה' [...] רק בזמן שנמצאים לא עם החברים, אז יותר טוב שלא להראות לחוץ את הכוונה שיש בליבם, ולהיות בחיצוניות כמו כולם, שזה סוד \"והצנע לכת עם ה' אלקיך\". הגם שיש על זה פירושים יותר גבוהים, אבל הפירוש הפשוט הוא גם כן ענין גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב'\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1371","title":null,"paragraphs":["מרגלא [רגיל] בפי הגדולים אנשי השם, במקומות שבאים שם לגלות איזה דבר עמוק, שמתחילים המאמר: \"הנני מגלה טפח ומכסה טפחיים\". והנה הקדמונים שלנו נשמרים מאד ממלה יתרה, כמו שהורונו ז\"ל, \"מלה בסלע, שתיקא בִּתְרֵין [בשניים]\". פירוש, אם יש לך מלה יקרה בפיך, ששויה סלע, תדע, שהשתיקה ממנה שויה שני סלעים. והכונה על אותם, המפליטים מלות יתירות, שאין בהם תוכן ושימוש להענין, רק לשפר את הלשון להנאותה לעיני המעיין. והיה זה בעיני קדמונינו לאיסור חמור."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"גילוי טפח וכיסוי טפחיים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1372","title":null,"paragraphs":["אמר רבי אלעזר, השתיקה שלי בנתה את המקדש של מעלה, בינה, ואת המקדש של מטה, מלכות. ובוודאי, כמו שאומרים, מילה בסלע, והשתיקה בשניים. מילה בסלע, שאמרתי, והערתי עליו. שתיקה בשניים, השתיקה ששתקתי, ששווה פי שניים, כי נבראו ונבנו ב' עולמות ביחד, בינה ומלכות. כי אם לא עמדתי מלדבר, לא השגתי הייחוד של ב' עולמות אלו."],"source":"\"זוהר לעם\". \"הקדמת ספר הזוהר\". מאמר \"אמא השאילה בגדיה לבתה\", סעיף 18","author":"זוהר לעם","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1373","title":null,"paragraphs":["אם שמע בני אדם שמחרפים אותו – ישתוק. וזאת היא המעלה הגדולה: לשתוק למחרפים."],"source":"\"אורחות צדיקים\". כ\"א","author":"אורחות צדיקים","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1374","title":null,"paragraphs":["נאמר (משלי יח כא): \"מוות וחיים ביד לשון\". כי אדם עושה בלשונו יותר ממה שעושה בחרבו: כי אדם עומד כאן ומוסר את חברו הרחוק ממנו למיתה, אבל החרב אינו ממית אלא בסמוך. לכך נבראו באדם שתי עינים, ושתי אוזניים, ושתי נחירים, ופה אחד: לומר שימעט בדיבורו. השתיקה יפה לחכמים, קל וחומר לטיפשים."],"source":"\"אורחות צדיקים\". כ\"א","author":"אורחות צדיקים","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1375","title":null,"paragraphs":["היזהר מאוד לפתוח פיך, ושמור לשונך, כמו שתשמור כסף וזהב ומרגליות בחדרך ובתוך תיבותיך, ותעשה מסגרת למסגרת. כך תעשה לפיך. ראה איך היו הראשונים נזהרים משיחה בטילה כל ימיהם. ובזה העניין תקנה גדולה להתפלל בכוונה, כי רוב ביטול הכוונה בתפילה בא מדברים בטלים הקבועים בלבו. גם השתיקה היא גדר גדול ליראת שמים, כי אי אפשר להיות יראת שמים בלב המרבה דברים."],"source":"\"אורחות צדיקים\". כ\"א","author":"אורחות צדיקים","subjects":["השתיקה יפה מאוד"]},{"id":"he-1377","title":null,"paragraphs":["האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעמ\"נ להשפיע, וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק ע\"י מאור התורה יכול להפוך אותו, שיהיה בעמ\"נ להשפיע, כנ\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\" והמאור שבה מחזיר את הלב למוטב. כנ\"ל, ש\"רע\" נקרא המקבל לעצמו, ו\"טוב\" נקרא אם הלב שלו הוא רק להשפיע ולא לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1379","title":null,"paragraphs":["אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך. וזה נוכל לבאר מאמר חז\"ל \"וגדול התלמוד, שמביא לידי מעשה\". שפירושו, שע\"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה מחזירו למוטב. וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין חדש בהלב."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ח. \"קשר האדם אל הספירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","להחזיר את הלב למוטב","רק דרך העשירייה לבורא","תיקון הלב"]},{"id":"he-1380","title":null,"paragraphs":["אומר הר\"א [הרבי אברהם] אִבּן עזרא ז\"ל [...] וזה לשונו \"דע כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין. וכתוב, \"לישרים בלבותם\", והיפך זה, \"לב חורש מחשבות אָוֶן\", ודע, כי התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","להחזיר את הלב למוטב","תיקון הלב"]},{"id":"he-1381","title":null,"paragraphs":["התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב, כלומר, שהשיגו לב, לאהוב אותו ויחמדהו, שהם נקראים בלשון חכמים חכמי לב להיות שאין שם עוד רוח הבהמי היורד למטה, שאין היצה\"ר שורה אלא בלב פנוי מחכמה."],"source":"בעל הסולם. הקדמה ל\"ספר פנים מאירות ומסבירות\", אות י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1382","title":null,"paragraphs":["התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב. כי התיבות כגויות, והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל עמלו שוא ועמל ורוח, כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה, שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור, וכמו גמל נושא משי, והוא לא יועיל להמשי, והמשי לא יועילנו."],"source":"בעל הסולם. הקדמה ל\"ספר פנים מאירות ומסבירות\", אות י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1383","title":null,"paragraphs":["האדם, בעת שרצונו הוא רק לעשות נחת רוח ליוצרו, אז הלב שלו, שרוצה להנות מלתת משהו להמלך, שיהיה לו הנאה, הוא מוצא רק דבר אחד, שהמלך יכול להנות מזה, שהם יקחו ממנו את הטוב והעונג, מה שהוא רוצה לתת להנבראים. היות שיש מגדול מלא כל טוב, והוא רוצה להיות האורח אצל הקב\"ה, שיכנס לתוך המגדול ולקבל ממנו הנאה, שזה הנאת המלך. נמצא, שהאור התורה, שהאדם רוצה לקבל בבחינת \"תורת חיים\", הוא בשביל לבו של אדם. כלומר, שיהיה לו במה להנות להמלך.","וזה שכתוב \"ואתה תדבר אל כל חכמי לב, אשר מלאתיו רוח חכמה\". כלומר, שרוח החכמה מלאתיו. למי, לחכמי לב, כנ\"ל. והכוונה על האור, שהאור בא לחכמי לב. שהלב הנקרא רצון, ורוצה לקבל את תורת חיים, בכדי להנות בזה להבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1384","title":null,"paragraphs":["הנוקבא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת \"לב\", כי בסוד זה ניתן הלב באדם, והלב הוא המבין והמרגיש. וכן כל הפעולות של כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא, כי היא המתפעלת מן התחתונים. ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים, אינם אלא חלקים מן הלב הזה. פירוש - כל הנשמות הם נשרשים בנוקבה, ולכן נקראים חלקים שלה, וכן הם המ\"ן שלה, כי היא אינה נקראת שלימה אלא אם כן היא באה בכללות כל ענפיה."],"source":"הרמח\"ל. \"אדיר במרום\"","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1385","title":null,"paragraphs":["\"מוח\" נקרא בחינת חכמה. \"לב\" נקרא בחינת בינה, שהוא אור דחסדים. והמוח יכול לשלוט, היינו יכולה להיות לו השליטה שיאיר זה דווקא בזמן שיש לו לב, שהוא בחינת חסדים. כי מטרם שיש לו חסדים אין שליטה לאור החכמה, אינו הוא יכול להאיר, ונקרא אז בחינת \"לילה\"."],"source":"הרב\"ש. 942. \"בענין מוח שליט על הלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1386","title":null,"paragraphs":["בזמן שכל מעשיו הם רק להשפיע, שאז הוא בבחינת \"חכמי לב\" כנ\"ל, הוא בא לבחינת \"תורת חיים\", שהוא שמותיו של הקב\"ה, ששם נמצא את הטוב והעונג, שהיה ברצונו יתברך לתת לנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להחזיר את הלב למוטב"]},{"id":"he-1387","title":null,"paragraphs":["איסור לשון הרע הוא כל כך דבר חמור מכל האיסורים, היות שהוא כלל של כל התורה כולה. זאת אומרת, עם הלשון הרע הזה, כל התיקונים שנעשו, אין מקום שיתקנו. לכן היות שבין אדם למקום הוא כל כך חמור, לכן האיסור בין אדם לחבירו גם כן הוא דבר חמור, כמו שדברנו בענין, \"ואהבת לרעך כמוך\", שאמר רבי עקיבא, שזה הוא כלל גדול בתורה.","נמצא, המדבר לשון הרע, הוא עושה פעולה הפוכה מהכלל של, \"ואהבת לרעך כמוך\". לכן לשון בין אדם לחבירו הוא גם כן כלל. לכן האיסור הוא כל כך חמור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1388","title":null,"paragraphs":["אם הוא מדבר לשון הרע על חבירו, בפעולה זו הוא \"הולך אחורי\", היינו לא די שלא עסק באהבת הזולת, הוא עוד עשה פעולה הפוכה, שהוא עוסק במעשים שגורמים \"שנאת הזולת\", בזה שהוא מדבר לשון הרע על חבירו. כי מדרך העולם הוא, למי שאדם אוהב אינו מדבר עליו לשון הרע, כי זה גורם פירוד לבבות, לכן את מי שאוהבים לא רוצים לדבר לשון הרע, כדי שלא יתקלקל את האהבה שיש ביניהם, משום שלשון הרע גורם שנאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1389","title":null,"paragraphs":["בלשון הרע, אין לו שום חשבון על המעשה בעצמו במה שמספר לשון הרע, אלא כל החשבון הוא להשפיל את חבירו בעיני הבריות. נמצא שכל החשבון הוא רק שנאה לבד, כי זהו כלל, על מי שאוהבים לא מדברים עליו לשון הרע. לכן דוקא לשון הרע גורם שנאת הזולת, וזה מביא אח\"כ לשנאת ה'. ומשום זה עוון לשון הרע הוא עוון חמור מאוד, שזה ממש מביא חורבן עולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1390","title":null,"paragraphs":["מי שמדבר לשון הרע הוא גורם שהורג שלושה:","א. למספרו,","ב. למקבלו,","ג. ולאומרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1391","title":null,"paragraphs":["הזה\"ק אומר, שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכל, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה. וּלְמַד זה ממה שכתוב אצל הנחש, שדיבר לשון הרע אל האשה, ושם היה לשון הרע על הקב\"ה. ומה זה הוכחה לבין אדם לחבירו, שיהיה גם כן כל כך חמור עד שגרם מיתה, כמו שמפרש על הכתוב \"ולשונם חרב חדה\", על לשון הרע שבין אדם לחבירו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1392","title":null,"paragraphs":["כשמדברים לשון הרע על הקב\"ה, יכולים להבין שזה גורם מיתה, היות שע\"י זה שמדבר לשון הרע על הבורא, הוא נעשה נפרד מהבורא. ומשום זה, כיון שהוא נפרד מחיי החיים, לכן הוא נבחן למת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1393","title":null,"paragraphs":["\"כל המספר לשון הרע, אמר הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור בעולם\". היתכן שלשון הרע תגרום שאין הקב\"ה יכול לדור עמו בעולם. ובהאמור, שמי שמדבר לשון הרע, זה מבואר, שהוא נעשה שונא להקב\"ה. וכמו בגשמיות, האדם יכול להיות בבית אחד עם הרבה אנשים, ולא מעניין אותו אם הם אנשים טובים או לא. אבל בו בזמן שהוא רואה שהשונא שלו נמצא שם, תיכף הוא בורח משם, כי לא יכול להיות עם שונא בחדר אחד, כמו כן אנו אומרים, שמי שנעשה שונאו של הקב\"ה, אין הקב\"ה יכול להיות עמו בעולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1395","title":null,"paragraphs":["האדם, על ידי היסורים שמרגיש, הוא מוכרח חס ושלום לדבר לשון הרע. נמצא, מה שהוא מבקש מה', שיתן לו את כח האמונה, ולזכות לבחינת טוב ומטיב, אין זה מטעם שהוא רוצה לקבל טוב, בכדי להנות עצמו, אלא בכדי שלא ידבר לשון הרע חס ושלום, שזה כואב לו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1396","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה', שזה נקרא \"דברך\". ואם האדם מאמין בזה, אזי בטח לא ידבר דברים בטלים, ושקר, ורכילות, ולשון הרע - על ידי זה שהמאור שבה מחזיר את הרע שבלבו לטוב, אזי הוא זוכה לשמיעת התורה."],"source":"הרב\"ש. 884. \"תפילת ראש השנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1397","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לתת תמיד תודה לה', על מה שלא קיבל את הלשון הרע, מה שהגוף אומר לו תמיד \"זה לא בשבילך\". הגוף אומר לו \"הלא אתה רואה, כמה יגיעה שנתת, ועדיין אתה עומד באותו מצב, שהיית עומד בתחילת עבודה\". ועוד אומר לו \"אם אתה רוצה לראות אם הצלחת משהו, הרי אתה רואה, שהלכת אחורה ולא קדימה\". וזה ממש דעת המפריד את האדם מן קדושה, כי בתוך הדעת הגוף צודק. נמצא, זה שהאדם לא בורח מהמערכה, גם זה לא מכוחות עצמו. אלא שהוא צריך לומר, שזהו רק כח שנותנים לו מלמעלה, שלא יברח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו ברכה וקללה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1398","title":null,"paragraphs":["בסדר העבודה דלהשפעה ואמונה, כשהאדם מתחיל ללכת בה, אנו מוצאים כאן ד' בחינות:","א. שבזמן שבא אליו הגוף עם הטענות של הלשון הרע שלו, הוא מקבל אותם באהבה. ואומר, עכשיו יש לי הזדמנות לקיים מצות אמונה למעלה מהדעת, כי אחרת אני הייתי עובד רק בתוך הדעת. ולזה יש יחס לתשובה מאהבה, היינו שהוא אוהב את התשובה הזו.","ב. בזמן שבא אליו הגוף עם הטענות של לשון הרע שלו, הגם שהוא מתגבר עליהם, אבל לא אוהב את העבודה הזאת. כי זו עבודה קשה, להתגבר בזמן שהוא שומע לשון הרע. זה דומה לתשובה מיראה, שזדונות נעשים לו כשגגות, כנ\"ל מטעם שהוא היה יותר שמח אם הם לא היו באות אצלו.","ג. בזמן שבא אליו הגוף עם הטענות של לשון הרע שלו, הוא נכנע תחת טענותיו, ואין לו כח להתגבר. ואז הוא מרגיש את עצמו ברע, מחמת כי מקודם לכן היה חושב, שהוא כבר נחשב לבין עובדי ה'. ועכשיו הוא רואה, שאין לו כלום. והוא מצטער על זה, אבל אין הוא יכול לעזור את עצמו. נמצא, שרע לו את המצב שבו הוא נמצא.","ד. בזמן שבא אליו הגוף עם הטענות של לשון הרע שלו, הוא רובץ תחת משאו, ומקיים כל מה שהגוף אומר לו, ומקבל הכל בקור רוח, ותיכף על המקום הוא שוכח, שהוא היה פעם עובד ה', ומרגיש את עצמו בטוב, כאילו לא קרה כלום, אלא נהנה ממצבו, כי אין לו עכשיו שום יסורים, בזה שהוא לא חושב על עניני עבודת ה', ורוצה להמשיך את כל החיים בהמשכיות דמצב הזה. ולפעמים גם על זה לא חושב, היינו שבכלל הוא לא חושב על תכלית בחיים, רק פשוט טוב לו כך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע"]},{"id":"he-1400","title":null,"paragraphs":["הגם שטבע של האדם הוא רק באהבה עצמית, ומה שהוא נגד זה קשה לו לעשות, עד כדי כך שכל האברים הם לו נגד, אבל יש ענין של כפיה. היינו שטבע שהוא עוסק בתורה ומצוות, הוא לומד בעל כורחו, היינו שרוצה שיהיה רק לשם שמים. ואז הוא לומד וחושב רק בלימודים, שמדברים בענין להשפיע. והגם שהגוף לא מסכים, אבל על ידי היגיעה, שהוא מתייגע את עצמו וכופה את גופו לעסוק על כוונה זו, והגם שרצונו שבלב אינו מסכים לכוונה זו, המאור שבה מחזירו למוטב."],"source":"הרב\"ש. 856. \"סגולת תורה ומצוות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לכוון את הלב"]},{"id":"he-1403","title":null,"paragraphs":["המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון. לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1404","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם מצד הטבע נולד עם הרצון לקבל, והאדם צריך לעבוד נגד הטבע. כאן היא המחלוקת האמיתית. עד כדי כך, שאין בכוחו של אדם לנצח ולהכניע הרצון לקבל שלו, ושתהיה לו אפשרות לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו.","וכאן אפשר לומר, שהם נקראים \"שני דברים, המכחישים זה את זה\". ממש שהרצון לקבל הוא ההיפך של הרצון להשפיע. ואז \"בא השלישי ויכריע ביניהם\". כלומר, עד שבא הקב\"ה ועושה שלום ביניהם. זאת אומרת, שהקב\"ה נותן לו מתנה, את הרצון להשפיע. ואז נגד נתינת הבורא נכנע הרע, שהמקבל הנ\"ל תחת הטוב של האדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-1405","title":null,"paragraphs":["דוקא בעת שהאדם מתחיל לעבוד בעל מנת להשפיע, ואדם חושב, אם הוא רוצה לעבוד בעמ\"נ להשפיע, זהו בידו, כלומר שזה תלוי רק ברצון שלו, אבל כשמתחיל בעבודה הוא רואה, שאין הוא בעל הבית לעשות מה שהוא רוצה, אלא שיש לו עוד דיעה אחרת עמו, היינו הרצון לקבל מתנגד.","ובמצב הזה מרגישים את העבודה הקשה ביותר. שזה עוד יותר קשה מעבודת הבחירה, שהאדם צריך לעשות על בחינת מעשה מצות, היות שזוהי ממש עבודה נקיה לשם שמים הוא רוצה לעבוד, כנ\"ל שהוא רוצה לעבוד עבודה דקדושה, שהוא בעמ\"נ להשפיע.","אז מתחילה המחלוקת האמיתית בין טוב לרע. מה שאין כן בבחינת המעשה, עוד לא היה ברור להגוף, שהוא רוצה ללכת בדרך שלא לקבל לעצמו כלום, אלא שיהיה הכל לשם שמים, וחשב שהכל יהיה עבור המקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-1407","title":null,"paragraphs":["כיון ששמו נקרא \"שלום\", היינו שנעשה שלום בין הבורא להנבראים, היינו שמתגלה שמו של הקב\"ה, שהוא טוב ומטיב. וע\"י המחלוקת, הנקראת \"שינוי צורה\", אין הטוב יכול להתגלות. נמצא, שהנבראים הם במחלוקת עם ה'. מה שאין כן כשנעשה שלום מבחינת הכלים, היינו מבחינת הרצונות, שנעשה רצון אחד בעולם, הנקרא \"רצון להשפיע\", אז מתגלה כל הטוב ועונג בעולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1408","title":null,"paragraphs":["ענין האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה, נוהג ביחוד רק בין הגופים ועניני הגוף שבבני אדם. שהפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים.","אולם ענינים שבדעות והשכלות - הוא להפך מקצה אל הקצה. כי האיחוד ואי הבקורת, נבחן בהם למקור כל הכשלונות, והמפריע את כל ההתקדמות, וכל ההפריה השכלית, - - - כי השגת המסקנות המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת ומיעוט המחלוקת שבעניניה.","הרי הדבר גלוי לעיניים, אשר כל בסיס של הצלחה גופנית, הוא שיעור האיחוד של החברה. והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא הפירוד והמחלוקת שבהם."],"source":"בעל הסולם. \"החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-1409","title":null,"paragraphs":["בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, כמ\"ש במאמר השלום, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו - הנה, לעומת זה, צריכים אז להזהר, שלא יתקרבו הדעות של חברי האנושות כל כך, באופן שתתבטל המחלוקת והבקורת בין החכמים והמלומדים. משום שאהבת הגופים, מביא בטבע גם קרבת הדעות. ואם תתבטל המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש מקור הדעת מהעולם, כמובן."],"source":"בעל הסולם. \"החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-1412","title":null,"paragraphs":["ענין תפלה הוא, שידע, שהתורה ומצות שהוא מקיים, אין זה לתועלת הבורא אלא לתועלת הנברא. זאת אומרת, היות שהוא רוצה לטהר את לבו, כמו שכתוב \"וטהר לבנו לעבדך באמת\", נמצא שע\"י התפלה, כשהאדם מתפלל על טהרת הלב, אז הוא יזכור שהתו\"מ שהאדם מקיים, הוא לתועלת האדם. ואז הוא רואה, איך הרע שולט על האדם, שאין ביכולתו לצאת משליטתו. כלומר, שע\"י קיום תו\"מ, ומתפלל, שזה יביא לו טהרת הלב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1414","title":null,"paragraphs":["אין עצה אחרת אלא להתפלל לה', שיתן לו לב אחר, היינו שיבין האדם שאין דבר יותר טוב ממה שיתן נחת רוח לה'. ואז תהיה לו מציאות לראות את החובה לעצמו, שזהו דווקא כשיבין שאם הוא רואה את החוב, תצמח לו מזה זכות לעצמו, משום שיהיה לו מקום לתיקון, אחרת הוא ישאר עם כל החסרונות. נמצא שהחוב זהו זכות לו. אז תהיה מציאות להמציא את החוב, מה שאין כן מי שאינו עובד בתיקונים אף פעם לא יראה חוב."],"source":"הרב\"ש. 268. \"אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1415","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם בא לידי מצב של השפעה, היינו שכוונתו לשם שמים, אזי מוכרחת להיות ההסתרה. ורק לאחר שהאדם מטהר מעשיו, אז הקדוש ברוך הוא מתנהג עמו בבחינת השגחה גלויה. לכן אנו מתפללים לה', שיטהר את מעשינו, על דרך \"לב טהור ברא לי אלקים\". ולמה האדם מתפלל, שה' יטהר מעשיו, זה אינו מטעם, שהוא רוצה לזכות להשגחה גלויה, אלא מטעם לסתום את פיות המכעיסים."],"source":"הרב\"ש. 623. \"טהר ליבנו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1416","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וטהר לבנו לעבדך באמת\", שטהרת הלב תהיה, שעבודה שלנו תהיה על דרך האמת, כלומר בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. שקר נקרא, שהאדם אומר, שהוא עובד ה', ובאמת הוא עובד לתועלת עצמו ולא לתועלת ה'. ו\"בני תורה\" נקראים, אלו שהם מבינים, שכדאי להשיג בחינת התורה. כי אין התורה יכולה להיות במקום ששורה בחינת פירוד, כידוע, שתועלת עצמו הוא עושה פירוד בין האדם להבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1417","title":null,"paragraphs":["דרך האמת נקראת \"לשמה\", היינו שעושה הכל בעל מנת להשפיע נחת רוח לה'. ואז באה לו התנגדות הגוף, שטוען, שהוא מבין, שכל עבודתו היא למלאות לכלי הגוף, שהיא בחינת אהבה עצמית. ואז מתחיל האדם להבין, שאין בידו ללכת נגד הגוף. ואז הוא נצרך לעזרת ה'. וזה נקרא, שכבר יש לו כלי, היינו רצון וצורך שהבורא ימלא אותו. ואז מתקיים בו מה שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"הראני את כבודך\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1418","title":null,"paragraphs":["הגם שכתוב \"הבא לטהר מסייעין אותו\", משמע מכאן, שכן עבודתו של אדם עזר לה', שיהא מקום לתת עזרה. ואיך אומרים, שהכל הוא מצד הבורא. וזה יש לפרש מה שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר\". כלומר, אם אנו רואים, שכן האדם בא לטהר מצד עצמו, שהוא אתערותא דלתתא, על זה באה התשובה, מסייעין אותו.","היינו זה שהוא בא לטהר, זה בא מכח סיוע מלמעלה. אחרת לא היה בא האדם לטהר. נמצא, גם זה שהאדם בא לטהר, הוא גם כן מצד הבורא, ולא מצד הנברא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהו \"הללו את ה' כל גויים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1419","title":null,"paragraphs":["רק בזמן שהאדם בא לידי מצב, שאומר \"שָׁוְא תשועת אדם\", כלומר שאין האדם מסוגל לעזור לעצמו, ולעשות בחירה לבחור בהטוב. היינו, שהאדם רואה, שדבר זה קשה מכל הצדדים, אז באה לו העזרה מלמעלה, שאז יקוים \"הבא לטהר מסייעין אותו\", שהפירוש הוא, בזמן שהאדם בא לטהר, ומתחיל ללכת על דרך להגיע להשפיע ולבער מקרבו את הרע, ורואה שאין זה בידו, אז נגמר הכלי מצד האדם, היינו החסרון, שהוא נעשה נצרך לה', שהוא יעזור לו לצאת משליטת הרע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-1420","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה לעשות ביקורת על עצמו, אם הוא מתקדם בעבודה, אז יש לעשות זאת בשני אופנים:","א. שמסתכל על השכר, היינו השכר שהוא מקוה לקבל מהבורא, אם הוא מקבל כל יום שכר יותר גדול, ואז המודד הוא הכלי קבלה.","ב. כמה הוא נהנה בזה שמשמש להבורא, וכל השכר הוא מזה שמשפיע להבורא, ואם הוא משמש לגדול המדינה למשל, יש לאדם הנאה, ואם הוא משמש גדול הדור, בטח שהנאה היא יותר גדולה, לכן הוא רוצה, שכל יום יהיה אצלו הקב\"ה יותר גדול ויותר חשוב. זו היא המדידה האמיתית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"בענין כבוד אב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר","לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1421","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עושה ביקורת על מעשיו, אם הם על דרך האמת, בעל מנת להשפיע. ואז הוא רואה את כל חסרונותיו. וזה נקרא יסורים, כלומר שכואב לו על מה שהוא כל כך חלש בענין דלהשפיע. כי אז הוא רואה את האמת, שאין הוא מסוגל לעשות שום דבר עם הכוונה דלהשפיע, ואין לו שום עצה לצאת ממצבו, אלא רואה שרק ה' יכול לעזור לו. לכן יש לו אז מקום לתפילה, היינו להתפלל לה' מעומק הלב."],"source":"הרב\"ש. 146. \"יסורים ושמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1422","title":null,"paragraphs":["לפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב\"ה. ולאחר שהאדם כבר בא להרגיש את החשיבות שיש ברוחניות, שזה נקרא \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה\", אז הזמן שהוא צריך לעבור לקו שמאל. כלומר לעשות בקורת איך הוא מרגיש באמת בתוך הדעת את חשיבות המלך, אם באמת הוא מוכן לעבוד רק לתועלת ה'.","וכשהוא רואה שבתוך הדעת הוא בעירום וחוסר כל, המצב הזה, שהוא רואה מה היא החשיבות של הרוחניות, אבל כל זה אינו אצלו אלא למעלה מהדעת, החשבון הזה הוא יכול להוליד לו חסרון וכאב, על זה שהוא נמצא בתכלית השפלות, ויש לו היכולת לתת תפלה אמיתית מעומק הלב, על מה שחסר לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אתם עשיתם אותי","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","לעשות ביקורת על עצמו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שני הפכים בנושא אחד","שפלות והכנעה","תפילה"]},{"id":"he-1423","title":null,"paragraphs":["עניין שמאל נקרא ברוחניות, דבר הצריך תיקון. זאת אומרת, שהאדם צריך חלק קטן מזמנו לעשות ביקורת על עצמו, כמה הוא מסוגל לתת כוחות ולעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, ואם הוא יכול לומר, אם לא לעבוד בעל מנת לעשות נחת רוח ליוצרו, אין הוא רוצה לחיות, וכדומה לזה.","ואז הוא בא לידי הכרה, שאין הוא מסוגל לזה מכוחות עצמו, אלא רק ה' יכול לעזור. נמצא, שעתה הוא הזמן שיכול לתת תפילה מעומק הלב. כלומר שהוא רואה ומרגיש שאין כוח בידו לשנות את הטבע שעימה נברא, הנקרא, רצון לקבל לעצמו ולא להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1425","title":null,"paragraphs":["מי שמחזיק עצמו לשלם ואין לו ביקורת על מעשיו, הוא צדיק לפי הבנתו, והוא שייך לכלל, שהעבודה שלהם היא בבחינת שכר ועונש. \"עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה\" - שהם נמצאים בבחינת הדומם, ומחפשים את האמת, מגלים להם רז זה - מה זה לשמה. ומי מגלה להם, זה בא מלמעלה, שזה נקרא, \"הבא לטהר מסייעים אותו\"."],"source":"הרב\"ש. 518. \"הבא לטמא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1426","title":null,"paragraphs":["כל הדברים שהאדם מקבל עליו מבחינת החינוך, אין על הדברים האלו שום ביקורת. ועוד, שיכול להיות שני הפכים בנושא אחד, היות שאין ביקורת. מה שאין כן כשמקבל על עצמו דברים, שלא קיבל אותם מצד החינוך, על דברים אלו כבר יש ביקורת, ואינו יכול לקבל שני הפכים בנושא אחד.","והטעם הוא, משום שכל דבר חדש שהולך לעשות, תכף נשאלת השאלה, למה אני עושה. מי המחייב, ואיזה תועלת יהיה לי מזה. וכמו כן, לתועלת מי אני עושה. כי רק מטעם שהשכל מחייב אותו לעשות, הוא יכול לעשות, אחרת מספיק לו את מה שקיבל מזמן החינוך.","אבל אז, היינו בזמן קבלת דברים חדשים, הוא נצרך לאמונה. ולהיפוך, כי רק אז שייך אמונה, מטעם שכבר יש לו ביקורת. ותמיד יש סתירות. ואי אפשר לו לקבל שום דבר, רק בכוח אמונה. מה שאין כן מצד החינוך, כשאין לו ביקורת, אזי אין לו צורך גדול לבחינת אמונה, כי הוא רגיל לעשות כל אלו הדברים רק מטעם הרגל."],"source":"הרב\"ש. 776. \"דומם דקדושה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1427","title":null,"paragraphs":["מקודם תחילת הכל כשמתאספים, צריכים לסדר שבחו של החברים, את חשיבותו של כל אחד מהחברים. ובשיעור שמשער את גדלות של החברה, בשיעור זה הוא יכול לכבד את החברה. ואח\"כ יתפלל. היינו, שכל אחד צריך לעשות בקורת על עצמו, עד כמה הוא נותן כוחות עבור החברה. ואז, כשרואים, שאין להם כח לעשות מה שהוא לטובת החברה, אז יש מקום לתפילה, שהקב\"ה יעזור לו, שיתן לו כח ורצון לעסוק באהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק ב', \"סדר ישיבת החברה\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1428","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו בקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות בקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ\"נ לקבל. אבל צריכים לדעת, כי לאחר כל התיקונים, שנתנו לאדם לעשות בלי עזרת ה', לא יזכה לשום התקדמות בעבודה דלהשפיע. ושאלנו אם כן, בשביל מה צריך האדם לעשות מעשים, בכדי שיזכה אח\"כ לעזרת ה', הלא ה' יכול לעזור אפילו בלי מעשי התחתונים, כי בין כך ובין כך לא תעזור עבודת האדם לשום התקדמות בעבודה.","והענין הוא, כי אם אין האדם מתחיל בעבודה, אז האדם לא יודע, שלא יכול לנצח את מלחמות היצר. מה שאין כן כשהאדם מתחיל ללכת בעבודת ה', ועושה מה שביכולתו לעשות, אז הוא יכול לתת תפלה אמיתית, שה' יעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בוא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1431","title":null,"paragraphs":["כל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכול כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא, נכנס אבק ועפר בתוך העיניים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים ביקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דווקא זוכים לדעת דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו עניין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1432","title":null,"paragraphs":["אם יש כבר ניצוצי השפעה. היינו, שכבר קיבל משהו מסגולת התורה והמצות בבחינת זיכוך המחשבה והרצון, ונמצא בעניני עבודה שייך ביקורת על עצמו. מה שאין כן בתורה, אל יעשה שום ביקורת על עצמו, אלא שילמוד תורה כמו שהיא. רק צריכים לעשות עצות, איך להחשיב את התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"יש תמיד להבחין בין תורה לעבודה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות ביקורת על עצמו"]},{"id":"he-1433","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מקדש את הנקודה שבלב שלו, כראוי לו, אז הוא מתחיל להכנס לגלות מצרים, ואז הוא מתחיל לראות כל פעם איך שהוא מרוחק מהמעשה דלהשפיע. ואז מתרקמים אצלו כלים, דהיינו חסרונות, שחסרונות האלו יכול אחר כך הקדוש ברוך הוא למלאות כנ\"ל.","נמצא שהאדם מוכרח להתחיל בהמלחמה, בכדי שיהיו לו כלים וצורך לישועה ועזרת ה', שהוא מה שאמרו, \"אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו\". נמצא שבכוונה לא נתן לו להאדם שיוכל לנצח את המלחמה, משום שעל ידי המלחמה האדם משיג כלים וחסרונות להשפע. לכן צריכים לשתיהן: שהאדם יכנס למלחמה בכדי להשיג כלים, והעזרה שצריכים, שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו."],"source":"הרב\"ש. 380. \"כל מקדש שביעי - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'","להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה","פסח"]},{"id":"he-1434","title":null,"paragraphs":["האדם מתאמץ בכל פעם ללכת קדימה, והוא רואה שהולך אחורנית, מזה נתגדל הצורך בישועת ה' יתברך. כן הוא הטבע בזה שהוא משתוקק, וכל פעם נדמה בעיניו שכבר הוא הולך בדרך המלך, פתאום הוא מסתכל אחורנית, היינו למקום שכבר יצא משם, אזי הוא עוזב את דרך המלך, ושוב מתחבר עם אנשי הכפר והולך אחריהם. וכשרואה שנמצא כבר בכפר, היינו בבחינת הכפירה, אזי מתחיל שוב להשתוקק לבחינת אמונה. ואז על ידי התפילה, מתגדל ומתרחב את ההשתוקקות, עד שבא לידי מדה שהקדוש ברוך הוא אומר, שהכלים שלו כבר מוכנים לקבל את הישועה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1435","title":null,"paragraphs":["זה שנתעורר מהירידה, זה נקרא \"תחיית המתים\", שכבר מתחיל להרגיש שחסר לו חיים. מה שאין כן מת אינו מרגיש שחסר לו חיים, שירצה לזכות לחיים. אבל נשאלת השאלה, מי החיה אותו. על זה באה תשובה \"מלך ממית ומחיה\". ולמה צריכים זה. התשובה היא \"ומצמיח ישועה\". הפירוש הוא, שע\"י זה שהקב\"ה מצד אחד נותן לו ירידה, שנקרא \"ממית\", ומצד השני נותן לו עליה, שנקרא \"ומחיה\", דוקא ע\"י זה תצמיח הישועה, וזה שכתוב \"ומצמיח ישועה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו ההיכר בין עובד אלקים ללא עבדו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1436","title":null,"paragraphs":["כתוב \"היכי דמי תשובה [איך היא תשובה]. עד שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד\". כלומר, מתי יהיה אדם בטוח שזכה לתשובה שלימה. עד שיעיד עליו יודע תעלומות. כלומר, שיזכה לגילוי פנים. שאז ישועתו יתברך מעידה עליו, שלא ישוב לכסלו עוד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1439","title":null,"paragraphs":["כתוב \"רבות רעות צדיק\". כלומר, לאחר שהצדיק סבל הרבה רעות, כי \"צדיק\" נקרא על שם העתיד. היינו, מי שרוצה להיות צדיק. זאת אומרת, שרוצה לעבוד לשם שמיים, הוא סובל הרבה רעות, עד שיתאסף הרבה רעות. וזה שכתוב \"ומכולם\", היינו שיש לו כבר הרבה רעות, אז יצילנו ה'. מסיבה, שאז יש לו צורך אמיתי שהקב\"ה יעזור לו. וכבר ידע איך להחשיב את ישועת ה'. שזהו מטעם, שאין אור בלי כלי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1441","title":null,"paragraphs":["כתוב אומר: \"אדם ובהמה תושיע ה'\". וכמו שמזמין לבהמה כל משאלותיה ההכרחיים לקיומה ולהשלמת עניניה, כן מזמין לאדם כל משאלותיו ההכרחיים לקיומו ולהשלמת ענינו. ויש להבין אם כן, איפה הוא יתרון צורת האדם על הבהמה, מצד הכנתם בעצמם. אמנם זה נבחן במשאלות שלהם. כי משאלותיו של אדם שונות בודאי ממשאלותיה של הבהמה. אשר כן בשיעור הזה, נבדל גם כן ישועת ה' לאדם, מישועת ה' לבהמה.","והנה אחר כל החקירות והבדיקות, אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם, שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה, ולא זולתו. ונמצא, שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו, להשתוקק לעבודתו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"וזאת ליהודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1442","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לתת חצי דבר, אלא שמקודם צריכים לגלות את כל הרע, ואח\"כ באה העזרה מלמעלה על דבר שלם. לכן לאחר שמשה אמר \"למה הרעותה לעם הזה, והצל לא הצלת\", אלא שהרע התגלה בכל כוחו, נמצא, שעכשיו הוא הזמן, שיבוא הישועה מלמעלה. לכן אמר ה' \"עתה\", היינו עכשיו תראה, שאני אתן להם את העזרה הדרושה. כמו שכתוב \"כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו\". כי רק עתה, היינו עכשיו הגיע הזמן, היות שכבר כל הרע מגולה אצלם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'","פסח"]},{"id":"he-1444","title":null,"paragraphs":["דוקא עתה, שבאת לידי הכרה, שאין בידך לכבוש את המלחמה הזאת, שאל יברח מהמערכה, אלא עכשיו הזמן, שאדם יכול לתת תפלה מעומק הלב, היות שהוא רואה, שמצד עצמו אין הוא מסוגל לעשות שום דבר. נמצא, שהרויח ע\"י עבודה זו, שהשקיע עד עכשיו, צורך לישועת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - א'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1445","title":null,"paragraphs":["\"אמר ישראל להקב\"ה, הרי אנו מרננים בישועתך, מה שעשית בשמך\", היינו, שאנו מרננים עם הישועה שנתת לנו את הרצון להשפיע, שזה נקרא \"השם של הבורא\", שהוא המשפיע, נתן לנו את השם הזה, היינו שגם אנו יכולים עכשיו לעשות מעשים להשפיע.","וזה שכתוב \"ובשם אלקינו נדגול, שקבע הקב\"ה שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים\". כלומר, אנחנו דוגלים עכשיו בשם ה', ששמו הוא רצון להשפיע. וזו הישועה שלנו, שקבע הקב\"ה שמו, שהוא הרצון להשפיע, בשמנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו דגלים בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הצורך לישועת ה'"]},{"id":"he-1446","title":null,"paragraphs":["\"עייר פרא אדם יולד\". והטעם הוא, כי ענין בהמה הוא בחינת שאינה דואגת רק לעצמה, שאין לו ההרגש הזולת. ובעת שנברא עם הרצון לקבל, אין לו שום תשוקה לשנות את דרכה.","לכן מה שיש לו בסוף יש לו בתחילה. מה שאין כן אדם, הגם ש\"עייר פרא אדם יולד\", אבל סופו של אדם הוא, שיגיע לדרגת אדם, היינו הרגש הזולת. ועל ידי זה יגיע לידי הרגש האלקות, שזה נקרא, \"דע אלוקי אביך ועבדהו\"."],"source":"הרב\"ש. 544. \"עייר פרא אדם יולד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להגיע להרגש הזולת"]},{"id":"he-1447","title":null,"paragraphs":["מין \"האדם\". שהוא בחי\"ד של הרצון לקבל. והיא כבר במדתו השלמה הסופית. הרי הרצון לקבל שבו, פועל בו, גם הרגש זולתו. ואם תרצה לידע, בדיוק נמרץ, כמה הוא ההפרש, מבחי\"ג של הרצון לקבל, שבמין \"החי\", עד הבחי\"ד של הרצון לקבל, שבמין \"האדם\", אומר לך, שהוא, כמו ערך בריה אחת של המציאות, כלפי כל המציאות כולו.","כי הרצון לקבל שבמין \"החי\", החסר מהרגש זולתו, לא יוכל להוליד חסרונות וצרכים אליו, רק בשיעור, המוטבע באותה הבריה בלבדה. משא\"כ האדם, שיש לו גם הרגש זולתו, נמצא חסר גם בכל מה שיש לזולתו, ומתמלא קנאה, לרכוש לו כל הישות, שנמצאת בזולתו. ואם יש לו מנה, רוצה מאתים. וכן נמצאים חסרונותיו וצרכיו, הולכים ומתרבים, עד שהוא רוצה לבלוע כל הישות, שבעולם כולו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", אות ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להגיע להרגש הזולת"]},{"id":"he-1448","title":null,"paragraphs":["בעלי החי, אנו רואים, שלכל אחד מהם יש להם תכונה בפני עצמו. ואינם משועבדים להסביבה. אלא לכל אחד יש הרגשה ותכונה בפני עצמו. ובטח שהוא יכול לפעול מה שהוא נגד רצון בעל הבית. היינו, שיכול לעבוד בבחינת השפעה. וגם אינו משועבד להסביבה. אלא שיש לו חיים בפני עצמו, מבלי שחיותו יהיה תלוי בחיים של חבירו. אבל יותר מישותו עצמו אינו יכול להרגיש. היינו, שאין לו הרגש הזולת, וממילא שאינו יכול לדאוג עבור הזולת.","מדבר: יש בו מעלות:","א. שהוא עושה נגד רצון בעל הבית,","ב. שאינו משותף לכל בני גילו, כמו הצומח. היינו, שאינו תלוי בהסביבה,","ג. שגם מרגיש את הזולת. לכן יכול לדאוג עבורם ולהשלימם. על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור. וכן הוא יכול לקבל מהעבר והעתיד. מה שאין כן הבעל חי, שאינו מרגיש רק את ההוה, וגם רק פרטיות עצמו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קט\"ו. \"ענין דומם, צומח, חי, מדבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להגיע להרגש הזולת"]},{"id":"he-1449","title":null,"paragraphs":["האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עימה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיניי כל, בכל אשר תמצא ידו. והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עימו בפרהסייה, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש.","והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, ליהנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקירבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה \"אלטרואיזם\". שהוא מידת הטוב הכללית.","וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתי. דהיינו, מתחילה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצורכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב \"ומבשרך אל תתעלם\". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מידת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולה."],"source":"בעל הסולם. \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להגיע להרגש הזולת"]},{"id":"he-1451","title":null,"paragraphs":["כל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל, שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו. ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר, המוגדר בשם: אהבת זולתו, שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת השי\"ת."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לקבלת התורה","הכרת הרע","להגיע להרגש הזולת","מאהבת הבריות לאהבת ה'","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-1453","title":null,"paragraphs":["כל עצמותיי תאמרנה ה', מי כמוך, מַציל עני מֵחזק ממנו, ועני ואביון מגוזְלוֹ."],"source":"תהלים ל\"ה, י'","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1454","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה לתת שבח גדול לה', שיהיה כבחינת \"כל עצמותי תאמרנה ה', מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו\", בטח שהאדם צריך לצייר, איך שהוא עכשיו איש המאושר בעולם. אם הוא רצה לתת שבח גדול לה'. אחרת, אם הוא הרגיש עוד משהו חסרון, שהוא רוצה, שה' יעזור לו, אז \"התודה\", שנותן לה', לא יכולה להיות בבחינת \"כל עצמותי תאמרנה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1455","title":null,"paragraphs":["כל עצמותיי תאמרנה, ה' מי כמוך, מציל עני מֵחזק ממנו ועני ואביון מגוזְלוֹ. פסוק זה אמר אותו דוד ברוח הקודש. מי ראה, שעצמות תאמרנה שירה? אלא פסוק זה נאמר בזמן, שהקב\"ה עתיד להחיות מתים. ועתיד הקב\"ה לתקן העצמות ולקרב כל אחת ואחת למקומה. כמ\"ש, ותִקְרבו עצמות, עצם אל עצמו. וכתוב, ועצמותיך יחליץ […].","מציל עני מחזק ממנו, זהו יצה\"ט, שמציל אותו מיצה\"ר. משום שיצה\"ר הוא חזק כאבן, כמ\"ש, והסירותי את לב האבן. ויצה\"ט הוא בשר, כמ\"ש, ונתתי לכם לב בשר."],"source":"\"זוהר לעם\". ואתחנן. מאמר \"כל עצמותיי תאמרנה\", סעיפים 149-148","author":"זוהר לעם","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1456","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, מי שהוא נותן להשני איזה מקום עבודה, בזמן שיש הרבה מחוסרי עבודה. הוא בעצמו הסתובב כמה חודשים בלי עבודה, ונעשה בעל חוב גדול לחנות מכולת, ובעל המכולת כבר הודיע לו, שהוא מוכרח להפסיק לו מלספק לו צרכי אוכל, והוא כבר עייף מלחפש הלוואות לצורכי מזונות ההכרחיים.","ופתאום הוא פוגש באיש, שרצה שילווה לו איזו הלוואה. והאיש הזה מציע לו מקום עבודה עם תנאים נוחים, ואמר לו \"מה לך לחפש הלוואות, אני אתן לך מקום עבודה. והיות ששמעתי שאתה איש נאמן, והגם שיש לי הרבה עובדים, אבל איש נאמן אין לי, אני אתן לך משכורת טובה, שתוכל לשלם כל החובות שלך בזמן קצר. אם כן למה לך לבקש הלוואה ממני\".","ואם נצייר לעצמנו, איזו תודה הוא הזה נותן עכשיו לאדם זה. ולא צריך להגיד לו \"תודה\" בפה, אלא כל האברים נותנים לו \"התודה רבה\". וזהו כמו שכתוב \"כל עצמותי תאמרנה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1457","title":null,"paragraphs":["לפי החטא שהממשלה תפס אותו הוא צריך עכשיו להכנס לבית אסורים על עשרים שנה, הוא דואג, מה יהיה עכשיו עם כל התכניות שלו, ועם כל משפחתו, והוא יהיה פרוש מהעולם, ואומר שעכשיו טוב לו מותי מחיי, להיות בבית האסורים ולדאוג על הכל.","ובא איש אחד ונתן לו עצות ועל ידי זה יצא לחפשי וזיכו אותו מכל האשמות, אז בטח האדם מתחיל לחשוב מה אני יכול לתת לאדם הזה שהציל את חיי, ובטח האדם הזה יש לו עכשיו, דאגה אחת במה אני יכול לבוא לאיש, לגלות את לבי, איך שכל רמ\"ח אברי, מודים לו ומשבחים אותו. וזהו כמו שכתוב \"כל עצמותי תאמרנה\", שירות ותשבחות לאיש הזה.","נמצא שבזה שהוא צריך לתת תודה אז הוא מתחיל לחשוב מה גודל הישועה שהוא נתן לי, בכדי שאדע איזה תודה עליו לתת, ובגלל זה, כשהאדם נותן תודה לה' אז תלוי כמה הוא מעריך את החשיבות שה' הוציא אותו מבית אסורים לרגע אחד שישאוב קצת עבור חדש מאויר העולם דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1458","title":null,"paragraphs":["הגוף מכונה בית. ולומדים, רשע, עוונותיו חקוקים על עצמותיו. וכך צדיק, זכויותיו חקוקות על עצמותיו. ומשום זה אמר דוד, כל עצמותיי תׂאמרנה. [...] ולמה העוונות חקוקים בעצמות יותר מאשר בבשר, בגידים ובעור? משום שהעצמות הן לבנות, וכתב שחור אינו ניכר אלא מתוך לבן. כמו התורה, שהיא לבן מבפנים, הגְוויל, ושחור מבחוץ, הדיו. שחור ולבן הם חושך ואור [...].","ולא עוד, אלא שהגוף עתיד לקום על עצמותיו, ומשום זה הזכויות והחובות חקוקים על עצמותיו. ואם יזכה, יקום הגוף על העצמות שלו. ואם לא יזכה, לא יקום ולא תהיה לו תחיית המתים."],"source":"\"זוהר לעם\". שופטים. מאמר \"על פי שני עדים, יקום דבר\", סעיפים 13-12","author":"זוהר לעם","subjects":["כל עצמותיי תאמרנה"]},{"id":"he-1459","title":null,"paragraphs":["מתנה, נותנים דוקא למי שאוהבים. וגודל המתנה נמדדת בשיעור האהבה לאותו אדם, וגם במידת חשיבותו של האדם. כי מדרך העולם הוא, כי מי שרוצה לגלות לשני את מדת האהבה, הוא מתבטא זה בנתינת מתנה. ולפי ערך שוויה של המתנה, כך נראית את גודל האהבה.","אולם יש עוד ערך במתנה. אם השולח הוא אדם חשוב, שם לא יכולים למדוד את גודל אהבה בהמתנה, כי באדם חשוב, אפילו המתנה היא דבר קטן, הוא בעל ערך חשוב. כי באדם חשוב, נמדדת גדלות וחשיבות המתנה לפי גדלות וחשיבות הנותן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה","לתת מתנה לבורא"]},{"id":"he-1462","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שבדבר נתינת מתנה, בכדי שיהיה השמחה בשלמות, היינו מצד הנותן ומצד המקבל, תלוי בשני דברים:","א. שהנותן יחשיב את המקבל, שהוא ראוי למתנה כה גדולה, אם המקבל הוא אדם חשוב, אז הוא נותן לו מתנה חשובה, יקר ערך. ואם הוא לא כל כך חשוב אצלו, אזי לא יוציא מכספו הרבה כסף, בכדי לתת לו מתנה.","ב. מצד המקבל, אין המקבל יכול לשמוח כל כך עם המתנה, רק לפי ערך הנחיצות שבדבר, ולא חשוב אם המתנה עולה הרבה כסף."],"source":"הרב\"ש. 913. \"ובתורתו יהגה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה","לתת מתנה לבורא"]},{"id":"he-1464","title":null,"paragraphs":["אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, שהאמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם \"כי זה חיינו ואורך ימינו\", ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל. והחסרון אמונה צריך שיהא נקלע באברו, עד שהרגל נעשה טבע שני, בשיעור \"בזוכרי בו איננו מניח לי לישון\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"א. \"כעומד בפני מלך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","להמליך עלינו את המלך","לחיות בחיסרון להשפיע","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-1465","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מרגיל את עצמו לעבוד על דרך הכפיה, לעבוד בבחינת השפעה, אז גם השכל פועל לפי קוי השפעה. ואז אין שום מציאות שישאל השכל שאלת \"מי\", בזמן שהחושים כבר התרגלו לעבוד בבחינת השפעה. כלומר, שאין החושים שואלים אז שאלת \"מה העבודה הזאת?\", מטעם שכבר הם עובדים בעמ\"נ להשפיע, וממילא אין השכל שואל שאלת \"מי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-1466","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, בזמן העבודה, כשהרצון לקבל בא להאדם עם הטענות שלו, אינו מועיל שום ויכוחים עמו ושום שכליות, מה שהאדם חושב שהם טענות צודקות, לא יעזור לו, שיוכל לנצח את הרע שלו. אלא כמ\"ש \"הקהה את שיניו\", שפירוש רק ללכת במעשים ולא בויכוחים, שזה נקרא, שהאדם צריך להרבות כוחות על דרך הכפיה, שזה סוד מה שאמרו חז\"ל \"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני\". כלומר, ע\"י ריבוי התמדה אז ההרגל נעשה טבע שני."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני","ללכת בהתגברות","ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-1467","title":null,"paragraphs":["אלה אנשים שרוצים להכנס לדרך האמת, שיגיעו לבחינת הדביקות, צריכים להרגיל עצמם, שכל המחשבה דיבור ומעשה שלהם יהיו על הכוונה, שע\"י זה שהם עושים מעשי המצות ועוסקים בתורה, תצמח מהעבודה זו נחת רוח להבורא, ואסור להם לעשות חשבון, מה שהם יכולים לקבל מהבורא, עבור זה שהם רוצים לתת לו נחת רוח, זאת אומרת, שלא יעלו על מחשבותיהם, מה הבורא יתן להם, שתהיה להם היכולת להוציא מרשותו של הבורא לרשות שלהם, שזה יגרום להם שיעשו שתי רשויות, היינו רשות הבורא ורשות של הנבראים, שזהו ההיפך מבחינת הדביקות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","הרגל נעשה טבע שני","נחת רוח","לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-1469","title":null,"paragraphs":["כשעובד לשם ה', אין להגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. אבל כשמרגילין לעבוד בבחינת השפעה זוכין אחר כך לבחינת \"אז תתענג על ה'\". היינו, כשעובדים לשם ה', מקבלים תענוג."],"source":"הרב\"ש. 482. \"כך היא דרכה של תורה - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1470","title":null,"paragraphs":["אם יש מקודם סיבה של קבלה, אזי הסיבה הזאת גורמת שירצה לעשות עוד מעשים בתורה ומצוות. מה שאין כן בחינת השפעה קשה לגוף לתת כח להוסיף, אלא כל פעם צריכים התגברות מחדש. מה שאין כן שלא לשמה נותן כח כל פעם להוסיף. ועל ידי זה שהאדם מתרגל בעבודה בזמן ההכנה, יש לו כבר כלים מוכנים לעבודה בזמן שהולך על דרך השפעה."],"source":"הרב\"ש. 14. \"כה תאמר לבית יעקב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1471","title":null,"paragraphs":["בזמן שהגנב, היינו הרצון לקבל, לא מרגיש טעם בעבודה של קבלת עול מלכות שמים, אז כיון שהגוף מרגיל את עצמו לעבוד עבודה מה שהוא נגד רצונו, אז יש לו האמצעים, שיכול לבוא לידי עבודה, שיהיה רק במטרה לעשות נחת רוח ליוצרו. כי כל כוונתו צריך להיות רק לה', כמ\"ש \"אז תתענג על ה'\". היינו מקודם, כשהיה עובד לה', לא היה לו תענוג מעבודתו, אלא עבודתו היתה על דרך הכפיה.","מה שאין כן כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בעמ\"נ להשפיע, אז הוא זוכה להתענג על ה' מעבודה בעצמה יהיה לו תענוג וחיות. וזה נקרא, שגם התענוג יהיה אז לה' דווקא."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1472","title":null,"paragraphs":["ההבחנה שהאדם ידע שהוא מקבל רק מטעם מצוה היא, אם מרגיש בעצמו שהוא יכול לוותר על התענוגים, אף על פי שיש לו רצון וחשק, ורק מקבל על תנאי שרצון השם יתברך הוא כך, שזה נקרא שהוא מקבל רק מטעם מצוה. ורק בזמן שהוא יכול לוותר על התענוגים, הוא יכול לבוא לבחינת מקבל על מנת להשפיע.","וזה כלל, להרגיל את עצמו בויתורים, מוכרחים להרגיל את עצמו בתענוגים יותר קטנים, ואחר כך בתענוגים יותר גדולים, משום שתמיד הולכים מקל אל הכבד.","וזה מקובל אצלנו, שהתענוג היותר גדול בעולם הוא להיות דבוק בהקדוש ברוך הוא בבחינת השגת אלקות."],"source":"הרב\"ש. 428. \"זאת חקת התורה - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1474","title":null,"paragraphs":["אסור לו לאדם שיאמר, אני מחכה שה' יתן לנו רצון וחשק לעסוק בתורה ומצות. ובזמן שירגיש שאני מרגיש הרגשה טובה, אז אקיים את התו\"מ. ואסור לומר, היות שאנחנו, \"כחומר ביד היוצר\", בידי הקב\"ה, ומה מועילה ההתגברות שלנו לעבוד נגד דעתו של הגוף שלנו. ואומרים לנו, שאל יסתכל האדם על הגוף שלו, מה שהוא דורש למלאות את רצונו, אלא צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה, בין שהוא מסכים או לא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"כי יעקב בחר לו יה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1475","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לבטל צרכי עצמו בפני צרכי הכלל. והיות שהאדם צריך לבטל את דעתו ומחשבתו לפני ה', לכן הוא צריך להרגיל את עצמו בחיצוניות, הנקרא בחינת עשיה, הנקרא בחינת נעשה. ושכל אלו הביטולים ישפיעו עליו, שיוכל לבטל את דעתו ומחשבתו לה'."],"source":"הרב\"ש. 821. \"נעשה ונשמע - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1476","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתחיל את העבודה על מנת לקבל אזי הוא מרגיל את עצמו להיות זריז בעבודה. ואזי אחר כך עם ההרגל הזה יוכל לשמש גם כן בעת שיתחיל לעבוד על מנת להשפיע, מפני שכלי הזריזות כבר קנה מזמן השלא לשמה."],"source":"הרב\"ש. 14. \"כה תאמר לבית יעקב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני"]},{"id":"he-1477","title":null,"paragraphs":["כי עני ואביון אנוכי, וליבי חלל בקרבִּי."],"source":"תהלים ק\"ט, כ\"ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":["וליבי חלל בקרבי"]},{"id":"he-1478","title":null,"paragraphs":["כשהאדם בא ואומר להגוף \"אני רוצה להרוג אותך\", בטח שהגוף מתנגד. וזהו כמו שאמרו חז\"ל על הכתוב, שדוד אמר \"ולבי חלל בקרבי, שהֲרָגוֹ את היצר הרע בתענית\".","אם כן בטח שהגוף מתנגד בכל כוחו, אם הוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. אז האדם מחפש עצות, איך לצאת משליטת היצר הרע, הנקרא \"רצון לקבל לעצמו\". נמצא, שרק במצב הזה, שרוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הוא צריך לעצות. על זה אמרו, שתרי\"ג מצות הם \"תרי\"ג עיטין\", היינו עצות איך לצאת משליטת הרע.","אז כשהאדם לומד תורה, האדם צריך לכוון, שהתו\"מ, מה שהוא עושה, יעזרו לו לצאת משליטת הרע. ויהיה בידו הכח לעשות הכל על הכוונה בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהי \"ארץ יראה ושקטה\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וליבי חלל בקרבי"]},{"id":"he-1479","title":null,"paragraphs":["היצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו\"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז\"ל (ברכות ס\"א ע\"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר \"צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי\". ופירוש רש\"י \"ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לְכוּפוֹ\".","ובהאמור, כל מה שעושה היצר הרע, שמפריע לו מלעסוק בתו\"מ, בצדק הוא עושה, כיון שהאדם רוצה להמית אותו ע\"י התו\"מ. לכן הרצון לקבל נקרא \"רע\", מטעם שהוא עושה רע לאדם. משום שהיצר הזה הוא המפריע להאדם, שיגיע לבחינת דביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וליבי חלל בקרבי"]},{"id":"he-1482","title":null,"paragraphs":["כתוב \"והאלקים עשה שיראו מלפניו\". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ג. \"ענין רמון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["וליבי חלל בקרבי"]},{"id":"he-1483","title":null,"paragraphs":["אם היה מגולה את כבוד המלכות, אז לא היה לנו מקום לעשות בחירה, אלא הכל היה נכנס בכלים דקבלה, ולא היה שום אפשרות לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו. מה שאין כן שיש הסתרה על מלכות שמים, וצריכים לקבל עול מלכות שמים למעלה מהדעת, אז נשרש בהאדם, שיש איסור בקבלת שפע בכלים דקבלה. לכן האדם מתחיל לעבוד שלא על מנת לקבל שכר, אלא מטעם כבוד המלך. לכן הוא מבקש מה', שלא יסתיר עצמו מהתחתונים, אלא \"גלה כבוד מלכותך עלינו\", בכדי שיהיה לנו הכח לבטל עצמנו, ושנוכל לעבוד רק מטעם כבוד המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1484","title":null,"paragraphs":["בכל מצוה צריכים לכוון, שהוא רוצה בזה לאקמא שכינתא מעפרא. זאת אומרת, שבכל עשיה יכוון, שעל ידי זה יעלה כבוד השכינה. וזהו כמו שאנו אומרים (בשמונה עשרה בתפלת מוסף דראש השנה) \"אבינו מלכנו, גלה כבוד מלכותך עלינו\", שפירושו, שמלכות שמים לא תהיה אצלנו כבחינת עפר, אלא שתהיה בבחינת כבוד.","נמצא, שסוג אנשים האלו, מה שהם דורשים מהקב\"ה, שיגלה להם כבוד מלכותו, אין להם להקב\"ה שום דבר, כי הם לא דורשים מהקב\"ה שום תמורה, אלא הם רוצים רק לשמש את המלך ולעשות לו נחת רוח. והם מבקשים מהקב\"ה, שיגלה להם בחינת כבוד של מלכות שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"ואתחנן אל ה'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1485","title":null,"paragraphs":["תחתונים צריכים לקבל על עצמם מלכות שמים, שזה נקרא, שצריכים להרים את המלכות, שהיא מונחת בעפר. ולומר, שהיא לא בחינת שפלות ומונחת בעפר, אלא מקומה היא בשמים. וזה נקרא \"מלכות שמים\", שזה נקרא, שמרימים אותה מעפר ושמים אותה חזרה למקומה, שהוא מקומה החשוב, היינו בשמים, שאז מלכות נקראת \"פה\".","וזה שאומר \"תנו כבוד לה' אלקיכם, כי פה הוא כבוד, כי אין שבח למלך העליון, אלא כשישראל מתקנים הכבוד הזה, שהוא המלכות, ונותנים אותה למלך הכבוד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1486","title":null,"paragraphs":["אם היה מגולה הכבוד שמים, היה הגוף מתבטל, כנר בפני אבוקה. וזה הוא שאנו אומרים בתפלת מוסף \"ומפני חטאֵינו גָּלִינוּ מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו\", שפירושו, שבגלל החטאים, הנקראים \"כלים דקבלה\", \"נתרחקנו מעל אדמתנו\". \"אדמה\" פירושו מלשון \"אדמה לעליון\", היינו דומה לעליון, שגם התחתון רוצה להיות בבחינת רצון להשפיע, כמו העליון. ונתרחק מזה, כי הוא רוצה רק להיות מקבל לעצמו. ולכן אנו מבקשים מה' ואומרים \"אבינו מלכנו, גלה כבוד מלכותך עלינו מְהֵרָה\". זאת אומרת, שע\"י זה שהקב\"ה יגלה לנו את כבודו, היינו שיקום שכינתא מעפרא, ושהמלכות תהיה בכבוד, אז תהיה לנו את האפשרות לבטל את הרצון לקבל שלנו, מצד הכלל ש\"הקטן מתבטל לפני הגדול\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1487","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא אינו נצרך להרגשת גדלות ה', אלא הוא עובד לשם שמים, בלי שום תנאים, אז הוא זוכה לבחינת גדלות ה' ולבחינת כבוד ה'. ואז מקוים, הבורח מן הכבוד והגדולה, הכבוד רודף אחריו ורוצה להתדבק בו, מטעם שכבר יש לו השתוות הצורה, היינו שהאדם רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1488","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עושה איזה מעשה, והוא לא רואה שיהיה מזה שום טוב לתועלת עצמו, אלא שצריך לעשות זה רק מטעם להשפיע, אז האדם מרגיש את עצמו בבחינת מצב השיפלות, שאין לו שום חיות מעבודה, כי אינו רואה שום תועלת עצמו.","לכן מתפללים לה' \"ובכן תן כבוד לְעַמֶּךָ\", שיהיה לנו מצב של השפעה מכובד, ולא בביזיון, שזה נקרא כבוד השכינה, לאוקמא שכינתא מעפרא. שפירושו, בזמן שצריכים לעשות מעשים לשם ה' בעל מנת להשפיע, יש טעם בעבודה זו בחינת עפר."],"source":"הרב\"ש. 373. \"וירא כי לא יכול לו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1489","title":null,"paragraphs":["אם היתה \"המלכות שמים\" בבחינת \"כבוד\", אז \"לכבוד\" היה לנו בודאי אם יש לנו ההזדמנות לשמש לה' עם משהו, אפילו שיהיה שרות הכי קטן, להון רב יחשב לנו. וכדאי בשביל כבוד זה לוותר על כל התענוגים, שבאים לנו על ידי אהבה עצמית. וזהו שאנו אומרים בתפלת מוסף דשלוש רגלים \"אבינו מלכנו, גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה\", שפירושו, שאנו מבקשים מה', היות שמלכות שמים היא בשפלות, והיא בבחינת \"שכינתא בעפרא\", לכן אנו רוצים, שה' יגלה לנו את החשיבות והכבוד של מלכות שמים, ואז לזכיה גדולה יהיה לנו, שנזכה ע\"י זה לצאת מאהבה עצמית ולזכות לאהבת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"על משכבי בלילות\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1490","title":null,"paragraphs":["בכדי לזכות לכבוד ה', צריכים להאמין בה'. ואח\"כ צריכים להתפלל לה', שיקרב אותו אליו. ואח\"כ צריכים לתת יגיעה, להכניע את יצרו, שירצה לבטל את עצמו לטובת ה'. ולאחר ג' פעולות אלו הוא זוכה לכבוד ה'. וזאת התשובה שה' נתן למשה, על מה שאמר משה להקב\"ה, \"הראני את כבודך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"בענין הוויכוח בין יעקב ללבן\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1493","title":null,"paragraphs":["\"כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר\" (משלי כ\"ה). ופירש, דאם האדם רוצה ללמוד חכמת הקבלה, לדעת כמה עולמות וכמה ספירות יש, היינו כבוד אלקים, לדעת גודל כבודו יתברך, \"הסתר דבר\".","אבל אם רוצה ללמוד החכמה, לדעת איך להמליך את הקדוש ברוך הוא, ואיך לעובדו בכוונה ולקדש רמ\"ח אבריו, ולעשותם מרכבה להקדושה - וזהו נקרא \"כבוד מלכים\" האיך להמליכו ולעבדו, אז \"חקור דבר\"."],"source":"הרב\"ש. 189. \"בענין לימוד חכמת הקבלה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לגלות את כבוד מלכותו"]},{"id":"he-1494","title":null,"paragraphs":["אמרו בגמרא (תענית ד, ח) \"אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים\". בהגיע יום חמשה עשר, נתעורר הרחמים הגדולים עלינו, ומתחילים ימי הרצון. לכן לא היו ימים טובים כאלו מקודם. כן יהפוך הכל לטובה ולישועה ונחמה."],"source":"\"תפארת שלמה על התורה\". פרשת דברים","author":"תפארת שלמה","subjects":["ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה"]},{"id":"he-1495","title":null,"paragraphs":["ט\"ו באב הוא בחינת התיקון וההמתקה של תשעה באב, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שבתשעה באב היתה הגזרה של מֵתֵי מִדְבָּר, שאז היו מתים בכל שנה במדבר, ובט\"ו באב פסקו מתי מדבר. נמצא, שט\"ו באב הוא בחינת התיקון וההמתקה של תשעה באב."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". הלכות גטין, הלכה ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1496","title":null,"paragraphs":["ביום ט\"ו באב, שמתחיל להתנוצץ ימי הרצון, להיות הכנה על רצון ה' הבא עלינו לטובה, צריך להיות ג\"כ רצון כל איש כלול בחבירו, להיות עומד ומצפה לראות טובתו. וזה הרמז בגמרא, יום שהותרו השבטים לבא זה בזה. פירוש, שכל אחד מבני ישראל ישפיע מברכתו וטובתו גם על חבירו."],"source":"\"תפארת שלמה על התורה\". פרשת דברים","author":"תפארת שלמה","subjects":["ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1503","title":null,"paragraphs":["אימתי מוצאת הבריאה חן בעיני הקב\"ה, בזמן שכלל ישראל אגודים יחד ואין ביניהם שום קנאה ושנאה ותחרות, וכל אחד חושב בתקנת וטובת חבירו, ואז הקב\"ה שמח בבריאתו, ועל זה נאמר ישמח ה' במעשיו. ובדרך רמז נוכל לבאר בזה את הכתוב \"ואהבת לרעך כמוך אני ה'\", רוצה לומר, אם תהיה אוהב לרעך כמוך, אז אני ה' בתוככם ואוהב אני את שניכם."],"source":"\"החפץ חיים\". זכור למרים","author":"הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים)","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ט\"ו באב: יום האהבה","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1504","title":null,"paragraphs":["כשנתבונן במדות האהבה, שבין איש לרעהו, נמצא בהן, ד' מדות של אהבה, זו למעלה מזו. כלומר, שתים, שהן ארבע.","הא' - היא אהבה התלויה בדבר. שפירושה, אשר מרוב טובה ותענוג ותועלת, שקיבל מחברו, דבקה בו נפשו בו באהבה נפלאה. ובזה ב' מדות:","מידה א' - שבטרם, שהכירו ונתאהבו זה בזה, גרמו רעות אחד לחברו, אלא שאינם רוצים לזכור אותן, משום שעל כל פשעים תכסה אהבה.","ומידה ב' - היא, שמעודם עשו טובות ותועלת זה לזה, ושום זכר של נזק ורעה כלשהם, איננו ביניהם מעולם.","הב' - היא אהבה שאינה תלויה בדבר. שפירושה, שהכיר מעלת חברו, שהיא מצוינת ועולה בהפלגה גדולה, על כל המשוער והמדומה, שמתוך כך, דבקה נפשו בו, באהבה רבה לאין קץ.","וגם כאן, יש ב' מידות:","מידה א' - היא בטרם שמכיר, כל הליכותיו ועסקיו של חברו, עם אחרים, שאז נבחנת אהבה זו, ל\"אהבה בלתי מוחלטת\", משום, שנמצא לחברו, אילו עסקים עם אחרים, שבשטחיות נדמה, כמי שגורם להם רעות ונזק, מתוך התרשלות, באופן, שאם היה האוהב רואה אותם, היתה נפגמת כל מעלתו של חברו, והיתה האהבה מתקלקלת ביניהם. אלא שעדיין, לא ראה עסקיו אלה, ולכן עדיין אהבתם שלימה וגדולה בהפלאה יתירה.","מידה ב' - ב\"אהבה שאינה תלויה בדבר\", היא המידה הד' של האהבה בכללה. היא באה ג\"כ מהכרת מעלה שבחברו כנ\"ל. אלא, נוסף על זאת, עתה מכיר הוא, כל עסקיו והליכותיו עם כל אדם, אף אחד מהם לא יחסר, ובדק ומצא, שלא לבד שאין בהם שמץ דופי, אלא, טובתו מרובה עליהם לאין קץ, ועולה על כל המשוער והמדומה. ועתה היא \"אהבה נצחית ומוחלטת\".","והנה כל אלו, ד' המידות של האהבה, הנוהגות בין איש לרעהו, המה נוהגות ג\"כ, בין האדם למקום."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\". אותיות ס\"ט-ע\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1505","title":null,"paragraphs":["כמה יש לאדם לאהוב את הקב\"ה, כי אין עבודה לפני הקב\"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב\"ה, אוהב."],"source":"\"זוהר לעם\". בשלח. מאמר \"עוֹזי וזִמְרת יה\", סעיף 245","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה","ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1506","title":null,"paragraphs":["כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב\"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב\"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ\"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם."],"source":"\"זוהר לעם\". נשוא. מאמר \"מדוע באתי ואין איש\". סעיף 105","author":"זוהר לעם","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1507","title":null,"paragraphs":["כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי. והיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה.","כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג\"ת."],"source":"\"זוהר לעם\". כי תישא. מאמר \"ועתה הַניחה לי\", סעיף 54","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה","ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1508","title":null,"paragraphs":["לא תשנא את אחִיך בלבבֶך, הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך ולא תישא עליו חטא. מצווה זו היא להוכיח אותו שחוטא, ולהראות לו אהבה רבה, שאוהב אותו, כדי שהמוכיח לא ייענש. כי בהקב\"ה כתוב, את אשר יֶאֱהַב ה' יוכיח. וכמו שהקב\"ה עושה ומוכיח למי שאוהב אותו, כך ילמד האדם מדרכו זו, ויוכיח את חברו שאוהב אותו. הקב\"ה מוכיח את האדם באהבה, בסתר. אם מקבל תוכחתו, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בין אוהביו. אם מקבל, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בגלוי לעיני כל. אם מקבל, טוב, ואם לא, עוזב אותו ואינו מוכיח אותו יותר, כי עוזב אותו שילך ויעשה רצונו."],"source":"\"זוהר לעם\". קדושים. מאמר \"הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך\". סעיף 100","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה","ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1509","title":null,"paragraphs":["אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב\"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. וע\"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח\"כ נגנז. וכשנגנז, יצא דין הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת.","כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"המצווה השנייה\", סעיף 201","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבת ה'","ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1510","title":null,"paragraphs":["כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים בעולם ההוא, והמדור העליון מכולם הוא לאותם שאהבת אדונם נקשרת בהם, כי המדור שלהם נקשר בהיכל העולה על הכול, משום שהקב\"ה מתעטר בזה באהבה.","היכל זה, העליון על הכול, נקרא אהבה, ועל אהבה עומד הכול. כמ\"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והכול עומד באהבה."],"source":"\"זוהר לעם\". ואתחנן. מאמר \"ואהבת את ה' אלקיך\", סעיפים 146-145","author":"זוהר לעם","subjects":["ט\"ו באב: יום האהבה"]},{"id":"he-1511","title":null,"paragraphs":["בואו והבינו, כמה וכמה יש לנו להחזיק טובה לרבותינו המשפיעים אלינו אורותיהם הקדושים ומוסרים נפשם להטיב לנפשינו, שנמצאים עומדים בתווך, בין דרך היסורים הקשים, ובין דרך תשובה, ומצילים אותנו משאול תחתית הקשה ממות, ומרגילין אותנו להגיענו לשמי עונג, לגובה העידון והנועם שהיא חלקינו, המוכן וממתין עלינו מכל מראש, אשר כאו\"א [כל אחד ואחד] פועל בדורו כפי עוצם אור תורתו וקדושתו, וכבר אמרו ז\"ל אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב. אמנם זה האיש האלוקי רבינו יצחק לוריא ז\"ל, טרח ומצא בעדינו מלא מדתו, הגדיל הפליא על קודמיו, ואם היה לי לשון מדברת גדולות הייתי משבח אותו יום, שנגלה חכמתו כמעט כיום אשר נִתנה תורה לישראל."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", אות ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1512","title":null,"paragraphs":["אין די מילה בשיעור פעולתו הקדושה בעדינו, כי היו דַּלְתי ההשגה נעולים בדְּלָתַיִם וּבְרִיחַ, ובא וּפְתָחָם אלינו [...] והנך מוצא בן ל\"ח [38] שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל. וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלוקי הרמ\"ק ז\"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות, אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ\"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' [הקדושה] ביחוד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", אות ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1513","title":null,"paragraphs":["דעו לכם, שאיש אחד היושב פה יקום אחריי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה. שבימיי היו הצינורות סתומים, ובימיו יתגלו הצינורות; ודעו שהוא אדם גדול, ניצוץ הרשב\"י."],"source":"הרמ\"ק על האר\"י","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1515","title":null,"paragraphs":["שמעתי מהאדמו\"ר מקאלשין זי\"ע [זכותו יגן עלינו]. שבימים הראשונים היה צורך להקדים להשגת השי\"ת כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים \"שבע נערות המשמשות לבת מלך\", ולסגופים נוראים. ועם כל זה לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיני השי\"ת: אולם, מעת שזכינו ללימוד האר\"י ז\"ל, ולעבדות הבעש\"ט [הבעל שם טוב], הוא באמת דבר השווה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ\"ל."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1516","title":null,"paragraphs":["מורי היה אומר, שעיקר כוונת הקריאה בתורה, תלוי בזה שיכוון לקשר את נפשו להדביקה לשורשה ע\"י התורה, כדי להשלים אילן העליון ולהשלים אדם העליון ולתקנו, כי זה הוא תכלית כל בריאת אדם ותכלית עסקו בתורה."],"source":"מרח\"ו. פרי עץ חיים, שער הנהגת הלימוד, פרק א'","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1517","title":null,"paragraphs":["הזהיר מורי [האר\"י] ז\"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שנקבל עלינו מצות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", ויכווין לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כְּאִלו הוא איבר אחד מן החברים האלו. ולמאוד הזהירַני מורי בעניין זה."],"source":"מהרח\"ו. שער הגלגולים, הקדמה ל\"ח","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו","תפילת רבים"]},{"id":"he-1519","title":null,"paragraphs":["בעת פטירתו לא היה שם הרח\"ו ז\"ל, וזה לשונו מילה במילה: \"סיפר לי הר' יצחק הכהן ז\"ל, כי בעת פטירת מורי ז\"ל, כשיצאתי מאצלו, נכנס הוא (היינו מהר\"י כהן ז\"ל), ויבכה לפניו ויאמר, וכי זו היא התקוה שהיינו כולנו מִתְאַוִּים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם. וישיבהו, אילו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני מעוה\"ז [מעולם הזה] קודם זמני, ועודנו מדבר בזה, שאל עלי, (על הרח\"ו ז\"ל) ואמר היכן הלך חיים, וכי בשעה כזאת הלך מאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברצונו למסור לי איזה דבר סתר, אז אמר לו (מהר\"י כהן ז\"ל) מה נעשה מכאן ואילך, ויאמר (האר\"י ז\"ל) תאמר לחברים משמי, שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתי, כי לא הבינו אותה כראוי, ואמנם הרח\"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר (מהר\"י כהן) וכי ח\"ו אין עוד תקוה, ויאמר אם תזכו אני אבוא לכם ואלמדכם, ויאמר לו, איך תבוא ותלמדנו, אחר שאתה נפטר עתה מעוה\"ז, ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, איך תהיה ביאתי לכם וכו' ותיכף נפטר לחיי עולם הבא\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1520","title":null,"paragraphs":["ותדע נאמנה, שעדיין לא היה מזמן האר\"י ז\"ל עד היום הזה, מי שיבין שיטת האר\"י ז\"ל על שורשו, כי היה ביותר קל להשיג מח גדול וקדוש פי שנים ממש מהאר\"י ז\"ל, מאשר להבין את שיטתו, ששלטו בו ידים רבות, מבעל השמועה והכותב הראשון עד המסדרים האחרונים, בו בעת שעוד לא השיגו הדברים על מכנם בשורשם העליון, שכל אחד היפך ובילבל בדברים. והנה ברצון עליון ית', זכיתי לעיבור נשמת האר\"י ז\"ל, לא מפני מעשי הטובים, אלא ברצון עליון, שנשגב גם ממני עצמי, למה נבחרתי אנכי לנשמה נפלאה זו, שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום. ולא אוכל להאריך בענין זה מפני שאין דרכי בזה לדבר בנפלאות."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1522","title":null,"paragraphs":["מתוך שהתמעטה האמונה, בכלל. והאמונה, בקדושי עליון חכמי הדורות, בפרט. וספרי הקבלה והזוהר, מלאים ממשלים גשמיים.","ע\"כ [על כן] נפל הפחד, על כל אחד, שלא ייצא שכרו בהפסדו. כי חלילה, קרוב להיכשל בפסל ודמות.","והיא שהעירני, לעשות ביאור מספיק, על כתבי האר\"י ז\"ל. ועתה - על הזוהר הקדוש. והסרתי הפחד הזה, לגמרי. כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים. למען, לאפשר לכל המון בית ישראל, ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", נ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1523","title":null,"paragraphs":["ותדע, שידיעת חכמת הקבלה תלויה ברובה על ידיעת סדר השתלשלות הספירות והפרצופין והעולמות זה מזה, מבחינת \"גורם ונמשך\" בחיוב מוחלט. וחכמי הזוהר ביארו את זה בדרך הסוד. אמנם לא היה מבין בדבריהם, עד שבא האר\"י ז\"ל וגילה הדברים. ודע שכל החידוש שבקבלת האר\"י ז\"ל, על המבארים הקודמים לו, הוא בעיקר בגילוי דרכי עה\"ס דאור חוזר. והגם שע\"ס דאו\"ח בכללן, היו מגולים לכל המקובלים הקודמים, אמנם עיקר השגתם והבנתם היה, רק ע\"פ הדרכים שבע\"ס דאו\"י. עד שבא האר\"י ז\"ל, וביאר לנו את ידיעת דרכי אוה\"ח על כל פרטיהם. ובזה פתח האוצרות הסתומים ונעולים שבספרי הזוהר הקדוש."],"source":"בעל הסולם. תע\"ס, חלק ד', הסתכלות פנימית, צ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1524","title":null,"paragraphs":["האר\"י הקדוש היה משיח בן יוסף. לכן היה יכול לגלות כל כך חכמה, משום שהיה לו הרשות מעלמא דאתגליא [מעולם של גילוי]."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ק\"ב. \"ולקחתם לכם פרי עץ הדר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1525","title":null,"paragraphs":["מזמן רשב\"י ותלמידיו בעלי הזוהר עד זמנו של האר\"י ז\"ל, לא היה אף אחד מהמחברים שיבין דברי הזוהר והתיקונים כמו האר\"י ז\"ל. וכל החיבורים האלו שקדמוהו, אינם אלא בבחינת בעלי רמז בחכמה זו. וגם ספרי החכם הרמ\"ק ז\"ל בכללם.","וגם על האר\"י ז\"ל עצמו ראוי לומר אותם הדברים שאמר על רשב\"י. דהיינו אשר לקודמיו של האר\"י ז\"ל לא ניתנה רשות מהשמים לגלות ביאורי החכמה, ולהאר\"י ז\"ל ניתנה הרשות הזאת. באופן שאין להבחין כאן משום גדלות וקטנות כלל, כי יכול להיות שמעלת הקודמים לו היתה לאין ערוך גדולה ממעלת האר\"י ז\"ל. אמנם להם לא ניתנה הרשות לדבר זה. ולפיכך נשמרו מלכתוב הביאורים, השייכים לעצם החכמה, אלא הסתפקו ברמזים קצרים, שאינם נקשרים זה בזה כלל.","ומטעם זה, מעת שנתגלו ספרי האר\"י ז\"ל בעולם, כל העוסקים בחכמת הקבלה הניחו ידיהם מכל ספרי הרמ\"ק ז\"ל, ומכל הראשונים והגאונים שקדמו להאר\"י ז\"ל, כמפורסם בין העוסקים בחכמה זו. וכל חיי רוחם הדביקו רק בכתבי האר\"י ז\"ל בלבד. באופן אשר עיקרי החיבורים הנחשבים בבחינת ביאורים בחכמה זו כראוי להיות, אינם אלא ספרי הזוהר והתיקונים ואחריהם ספרי האר\"י ז\"ל."],"source":"בעל הסולם. \"גילוי טפח וכיסוי טפחיים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1526","title":null,"paragraphs":["חביבה יתירה מודעת לנו מֵאִתוֹ יתברך שהגיענו וזכינו, לרוח אפינו הבעש\"ט [הבעל שם טוב] ז\"ל, אשר פרשת גדולתו ועוצם קדושתו, למעלה מכל הגה ומכל מלה, לא התבוננו ולא יתבוננו בו, זולת אותם הזכאים ששמשו לאורו, וגם הם לשיעורין, כל או\"א [אחד ואחד] לפי מה שקיבל בלבו. והן אמת, שאור תורתו וחכמתו הק' [הקדושה], נבנים על אַדְנֵי הקודש מהאר\"י ז\"ל ביחוד, אמנם אין ענינם דומה זה לזה כלל, ואסביר זה ע\"ד [על דרך] משל למי שנטבע בנהר, והוא עולה ויורד כדרך הנטבעין, שלפעמים נגלים רק שערות ראשו, ואז מטכסים תחבולות, איך לתופסו ולהצילו דרך ראשו ולפעמים נראה גם גופו, ואז מטכסים תחבולות, לתופסו מכנגד לבו. כן הענין הזה, אחר שאיש ישראל נטבע במים הזדונים גלות העמים, מאז עד עתה, נמצא עולה ויורד, ולא כל הזמנים שוים, אשר בזמן האר\"י ז\"ל לא נראה אלא ראשו, וע\"כ טרח האר\"י ז\"ל בעדינו, להצילנו דרך ראש, ובזמן הבעש\"ט ז\"ל היה הַרְוָחָה, וע\"כ היה לברכה בעדינו, להצילנו מכנגד הלב, והיה לנו לתשועה גדולה ונאמנה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", אות ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1527","title":null,"paragraphs":["דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,","היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.","ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,","אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא.","ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,","אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,","והוא הנקרא \"אור אין סוף\".","וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות","ולהאציל את הנאצלים,","להוציא לאור שלימות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,","שהיתה זאת סיבת בריאת העולמות.","הנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית,","אשר בו באמצע ממש,","וצמצם את האור ההוא,","והתרחק אל סביבות צדדי הנקודה האמצעית.","ואז נשאר מקום פנוי, אויר וחלל ריקני","מהנקודה האמצעית ממש.","והנה הצמצום הזה היה בהשוואה אחת","בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא.","באופן שמקום החלל ההוא","היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה.","והנה אחר הצמצום,","אשר אז נשאר מקום החלל והאויר פנוי וריקני","באמצע אור האין סוף ממש,","הנה כבר היה מקום,","שיוכלו שם להיות הנאצלים,","והנבראים, והיצורים, והנעשים.","ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד שלו,","מלמעלה למטה,","המשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.","ודרך הקו ההוא האציל, וברא, ויצר, ועשה","כל העולמות כולם.","קודם ארבעה העולמות הללו","היה אין סוף אחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם,","שאין כוח אפילו במלאכים הקרובים אליו","ואין להם השגה באין סוף,","כי אין שום שּׂכל נברא שיוכל להשיגו,","היות כי אין לו מקום, ולא גבול, ולא שם."],"source":"עץ חיים. חלק א', שער א'","author":"עץ חיים","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-1528","title":null,"paragraphs":["מהו הפירוש \"לפום צערא אגרא\" [לפי הצער, השכר]. הכוונה, לפי החסרון שיש לו, כלומר לפי מה שהוא מרגיש צער, בזה שאינו יכול לצאת משליטת הרע. ו\"רע\" נקרא, שהוא מרגיש שזה דבר רע. כלומר, שרואה איזה רעות הכלי קבלה גורמים לו. אז הוא מרגיש צער ממש. וזה נותן לו צורך, שה' יעזור לו. ומקבל \"אגרא\", היינו שכר על הצער שהיה לו. וזה שכתוב \"לפום צערא\", כפי שיעור השלם שיש בצער, כלומר בהבנת החסרון, \"אגרא\", אז הזמן שיבוא השכר, \"כי אין אור בלי כלי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו לפום צערא אגרא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1529","title":null,"paragraphs":["יש לפרש \"לפום הצער הוא השכר\". כלומר, כמה האדם צריך להעריך שהבורא נותן לו שכר. התשובה היא, לפי הצער והיגיעה שהוא יכול להרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. זהו גודל השכר.","זאת אומרת, כשרוצים לדעת, כמה היה הרווח של השכר, אז האדם צריך להעריך, כמה יסורים וצער היה לו, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה'. שזהו השיעור של השכר. כלומר, שאי אפשר להעריך חסרון של רוחניות, מטרם שהאדם מרגיש את חשיבות של הרוחניות. וכפי ערך החשיבות של רוחניות, בשיעור זה האדם יכול להרגיש את החסרון לזה. נמצא, שהרגשת החסרון זהו כבר שכר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1530","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מצטער, על מה שאינו יכול לטהר עצמו מכלי קבלה, אם כן מה יהיה השכר, שכן יהיה לו הכח לטהר עצמו מכלי קבלה. נמצא \"לפום צערא אגרא\", היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר הזה הוא מקבל מילוי.","העולה מכל האמור: השאלה היתה איך מותר לקבל שכר. תשובה, כל האיסור מקבלת השכר הוא שיהיה מקבל, אבל כאן אדרבא, הוא רוצה שכר שיוכל להשפיע, וזה בודאי מותר. נמצא אין אור בלי כלי, אם כן בלי צער אי אפשר להמשיך רחמים.","\"לפום צערא אגרא\", היינו על מה שהוא מצטער הוא מקבל שכר. ולא שהוא מצטער על כסף ונותנים לו כבוד. ושכר שיוכל להשפיע זה מותר, משום שזוהי מטרת העבודה."],"source":"הרב\"ש. 158. \"לפום צערא אגרא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1531","title":null,"paragraphs":["\"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\". ושאלנו, הלא יש לנו כלל ש\"מצוה גוררת מצוה\", אם כן מי שנעשה גדול, הוא ודאי על ידי שעשה מצוה, ומדוע נתרבה הרע אצלו. ולפי הנ\"ל, הטוב היה צריך להתגבר. אלא, היות שמוכרח להיות בחירה, ואם לא יגדיל לו הרע כפי גדלותו של הטוב, שבו הוא עומד עתה, אז בודאי הטוב כבר הכריע שיעשה רק טוב. אז אין לו עוד העבודה של בחירה, שכל גדלותו של האדם מתבטאת בזה שבידו הכח להרבות בבחירה.","וזהו מה שאמרו \"לפום צערא אגרא\", שענין היגיעה הוא רק בזמן הבחירה. לכן מוכרחין להוסיף לו בכל פעם יותר רע, בכדי שיהיה לו מה להכריע."],"source":"הרב\"ש. 160. \"וכל העם נצב עליך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1532","title":null,"paragraphs":["לפום צערא אגרא [לפי הצער, השכר]. היינו הוא רואה אחר כך, זה שנתן יגיעה, זה היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר, מטעם שהיגיעה היא השכר, וה' נתן לו את הרצון להתייגע."],"source":"הרב\"ש. 844. \"יגיעה היא השכר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר","לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1533","title":null,"paragraphs":["יש לפרש מה שאמרו חז\"ל (אבות, פרק ה', כ\"ז) \"בן הא הא אומר, לפום צערא אגרא\". פירושו, כפי רוב הצער, שהאדם סובל בקיום תורה ומצות, כן יהיה שכרו מרובה. משמע מכאן, שכן האדם עושה משהו, שבגלל שהאדם עושה, הוא מקבל שכר. אולם גם זה יש לפרש על דרך הנ\"ל. שהאדם צריך להאמין, שהצער והיגיעה שיש לאדם, בזה שהוא מרגיש, שהוא מרוחק מדביקות ה', והוא שקוע באהבה עצמית, הצער הזה, זהו המכונה, שכר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1534","title":null,"paragraphs":["בזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, משום שרק עכשיו יהיה מקום להרוויח שכר מרובה, כמו שהאדם הוא בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה להרוויח, ואין הוא מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר. כמו שכתוב אנו צריכים להתגבר בתורה ומצוות.","ובזמן שיהיה לנו הפרעות, יהיה לנו שמחה, מזה שניתן לנו הזדמנות להרוויח הרבה שכר."],"source":"הרב\"ש. 622. \"ענין התגברות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1535","title":null,"paragraphs":["ידוע שאין האדם עולה בדרגה אלא אם כן יש לו צורך. אז הוא יכול לקבל מילוי מה', משום שאין אור בלי כלי, היינו שאין שום דבר בלי שום רצון. כי הרצון להדבר נקרא כלי שבהמילוי.","לכן כשהאדם חושב שאין לו חסרון ממשי, היינו שלא רואה שהוא יותר גרוע משאר אנשים, אז נאמר עליו \"בתוך עמי אנוכי יושבת\".","מה שאין כן כשהוא מרגיש שרע לו יותר מכל האנשים, שהוא עני בדעת, שאין לו שום השגה בתורה ומצוות, הגם שיש הרבה אנשים שאין להם שום השגה, אבל היות שאין להם צורך להשגה בתורה ומצוות, אז הם לא מרגישים מזה שום יסורים.","וברוחניות אומרים \"לפום צערא אגרא\", משום שהצער והיסורים מזה שחסר לו, ובשיעור הצורך כך שיעור השכר, היינו שממלאים לו את חסרונו. לכן כשהקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שמרגיש שהוא עני, על ידי זה הוא מסוגל לקבל מילוי."],"source":"הרב\"ש. 348. \"בשעה שה' אוהב את האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1536","title":null,"paragraphs":["בכדי לזכות לאור השם ית', גם כן צריך להיות בחינת חסרון. והחסרון לזה הוא היגיעה. בשיעור שהאדם מתיגע ודורש את ה', בזמן ההסתרה ביותר, בשיעור הזה הוא נעשה נצרך לה', היינו שה' יאיר עיניו שיזכה ללכת בדרך ה'. אזי כשכבר יש לו הכלי הזו של חסרון. אזי כשהשם ית' יתן לו איזה עזרה משמים, אזי כבר ידע, איך לשמור את מתנה זו. נמצא, שהיגיעה היא בחינת אחוריים. וכשמקבל את האחוריים, יש לו מקום, שיוכל לזכות לבחינת פנים.","ועל זה נאמר \"לא יחפוץ הכסיל בתבונה\". זאת אומרת, שאין לו צורך כל כך, שירצה להתיגע על התבונה, בכדי להשיגו. נמצא, שאין לו האחוריים. ממילא אי אפשר לזכות לבחינת הפנים.","וזה ענין \"לפום צערא אגרא\". היינו הצער, הנקרא \"יגיעה\", עושה את הכלי, שיוכל לזכות לבחינת אגרא. זאת אומרת, כפי שיעור שיהיה לו הצער, באותו שיעור הוא יכול אח\"כ לזכות לבחינת השמחה והתענוג."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קי\"ז. \"יגעת ולא מצאת אל תאמין\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1537","title":null,"paragraphs":["על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות עליו מחשבה ורצון, שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא \"הבא לטהר\". זהו הזמן שהוא משקיע כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית.","ואז הוא בא לידי צער ומכאוב מזה שלא יכול לבוא לידי טהרה, אלא להיפך. כי כל פעם הוא רואה יותר את האמת, איך הוא שקוע באהבה עצמית, ואין הוא רואה באופק שום מציאות, שיכולה להוציאו מזה.","ואז כשהוא מצטער על זה, הוא מקבל צורך לעזרת ה', שיעזור לו. ואז בא הסיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\" (שבת ק\"ד ע\"א). וזה נבחן לאור כולו.","ואז אומרים \"לפום צערא אגרא\", כלומר על מה שהוא מצטער שאין לו, את זה הוא יכול להשיג עבור הצער שלו. כדוגמא אדם מצטער שאין לו כבוד, אז הצער שלו מחייב אותו לעשות מעשים שכן יכבדוהו, וכדומה."],"source":"הרב\"ש. 158. \"לפום צערא אגרא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב","לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1538","title":null,"paragraphs":["אם הוא עובד הרבה, זה הוא השכר שהבורא נתן לו. היינו, שנתן מחשבה ורצון לעבוד עבודת הקודש. אם כן אין כאן כמו שנהוג בגשמיות, בשיעור שהאדם עובד, כל פועל מקבל שכר. היינו, תמורה עבור פעולתו. אלא כאן החידוש הוא, שהשכר הוא העבודה.","ולפי זה נמצא, שהפירוש \"שכרו הרבה מאוד\", הוא, כמה הוא שיעור השכר, אין כאן ענין שנותן לו יותר שכר או פחות שכר. כי זה שייך לומר, דוקא בזמן שהאדם עובד בכדי לקבל שכר תמורת עבודתו, שייך ענין יתרונות וגרעונות. מה שאין כן אם השכר הוא העבודה בעצמה, ואין כאן ענין שיקבל שכר תמורת עבודה. לכן כדי לרמז על זה, הוא אומר \"שכרו הרבה מאוד\", דוקא \"לפי פעלו\", משום שרק העבודה הוא השכר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1540","title":null,"paragraphs":["יש לפרש דברי \"בן הא הא\", שאומר \"לפום צערא\". שמה שהאדם מצטער, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה', אינו בא מצד האדם, אלא הקב\"ה הוא נתן לו להרגיש זה, ולא האדם מכח עצמו.","זאת אומרת, מזה שהקב\"ה האיר לו את חשיבות של הרוחניות, בשיעור זה הוא מצטער, בזה שהוא מרוחק מרוחניות. לכן אין לומר, שהאדם, מה שבא לטהר, הוא עבודה מצד האדם. אלא הקב\"ה נתן לו מחשבה ורצון לבוא ולטהר.","נמצא, שזהו לא מצד עבודת האדם. שנוכל לומר, שהקדושה, מה שה' נתן לו, קדושה מלמעלה. גם האדם עזר לו. אלא \"אין בלתך\". כי כנ\"ל בדברי הזה\"ק, שאין הבורא צריך קדושה משלהם, היינו מתחתונים, אלא הכל הוא עושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1541","title":null,"paragraphs":["לפי מה שהוא עבד ונתן יגיעה, ולא רואה שום חיוב בעבודה, אלא להיפך, כל פעם הוא רואה יותר שלילי בעבודתו, כלומר שכל פעם הוא רואה, שלא רוצה לעבוד לטובת ה'. אם כן, איך הוא יכול לבקש שכר, שנגיד, ש\"שכרו הרבה מאוד על פי פעלו\", אף על פי שלא רואה שום התקדמות. אלא להיפך, שכל פעם הוא הולך אחורה, ומכל מקום הוא לא בורח מהמערכה, ולא מתרשל בעבודה. אלא הוא עובד, כאילו הוא כן מתקדם. נמצא, ש\"על פי פעלו\" יהיה הפירוש, כפי מה שמתגבר בכל פעם, וכן לפי הצער והיגיעה שהוא משקיע בעבודה זו, זה גורם לו, שיוכל להשיג כלי וצורך אמיתי, שה' יעזור לו.","נמצא, שזה לא דומה לגשמיות, ששם מקבלים שכר לפי התוצרת, כלומר שיש על מה להסתכל על עבודתו, שהוא עשה, וכאן להיפך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו לפום צערא אגרא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)"]},{"id":"he-1542","title":null,"paragraphs":["צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי גרועים שאפשר להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', שהוא יכול לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא צריך עזרה גדולה. ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל תפלתו, כמו שכתוב \"קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע\".","לכן אין לאדם לומר, שהוא לא מוכשר, שה' יקרב אותו, אלא הסיבה שהוא מתעצל במלאכתו. אלא האדם צריך תמיד ללכת בהתגברות ולא יתן להכנס למוחו מחשבות של יאוש. וזהו כמו שאמרו חז\"ל (ברכות י') \"אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, אל ימנע עצמו מן הרחמים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בוא אל פרעה - א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","לא לברוח מהמערכה","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","ללכת בהתגברות","לנצח את פרעה","פסח","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה","תפילה"]},{"id":"he-1543","title":null,"paragraphs":["השכל מחייב, שבכל יום ויום האדם צריך להתקדם וללכת קדימה, והאדם רואה שזהו ממש להיפך, שכל יום הוא הולך אחורה. אם כן השכל מחייב לאדם לומר, שהעבודה זו, היינו ללכת בבחינת השפעה, זהו לא בשבילו. אלא זוהי עבודה בשביל יחידי סגולה. והוא מבין שיותר כדאי לו לברוח מהמערכה. ומה אומרים לו, שהוא צריך עוד פעם ללכת באמונה למעלה מהדעת, ולא להסתכל על מה שהדעת מחייבת אותו לעשות. וכמו שכתוב במאמר \"אמונת רבו\" (משנת תש\"ג), שאין האדם מסוגל לראות את מצבו האמיתי, אלא צריך ללכת למעלה מהדעת, ורק באופן כזה יכולים להגיע להמטרה לזכות לדביקות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה","סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-1544","title":null,"paragraphs":["היגיעה מתחלת לפעול בזמן שרוצים לעבוד לטובת ה'. שרק אז באות אליו טענות המרגלים, ומאוד קשה להתגבר עליהן. ויש הרבה שבורחים מהמערכה ונכנעים לטענת המרגלים.","ואלו שלא רוצים לזוז, אלא שהם אומרים, אין לנו לאן לפנות, הם סובלים מזה שלא יכולים תמיד להתגבר עליהן. והם נמצאים במצב עולה ויורד. וכל מה שמתגברים, הם רואים שהם יותר רחוקים מהמטרה, שהם רוצים לזכות לדביקות ה', שהוא בחינת השתוות הצורה.","ושיעור הצער שהם צריכים לסבול, הוא מטעם, שאליבא דאמת, אין האדם מסוגל בכוחות עצמו לצאת משליטת קבלה עצמית, משום שהוא הטבע שהבורא ברא את האדם, ורק הבורא בעצמו הוא יכול לשנות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו לפום צערא אגרא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1547","title":null,"paragraphs":["על האדם לדעת, בזמן שהוא בא לידי מצב, שאין הוא רואה מציאות, שיוכל פעם לצאת מאהבה עצמית, ורוצה לברוח מהמערכה, עליו לדעת, שיש כאן ב' ענינים, שהם הפוכים זה לזה, כמו שאמרו חז\"ל (אבות פרק ב' כ\"א) \"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה\".","נמצא, מצד אחד אדם צריך לעבוד ואף פעם לא להיבטל ממנה. משמע מכאן, שזה הוא ביד אדם להשיג, היות שאומר \"ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה\". נמצא, שהאדם צריך לעבוד, מטעם שבטח ישיג את מבוקשו, היינו שיהיה בידו לעשות מעשים, בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו.","ומצד ב' אומר \"לא עליך המלאכה לגמור\", משמע שאין זה בידי אדם, אלא כמו שכתוב, ה' יגמור בעדי, היינו שאין זה בידי אדם להשיג את הרצון להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1548","title":null,"paragraphs":["דרך העבודה היא, בזמן שהאדם רואה, שקשה להשיג את מבוקשו, הוא בורח מהעבודה. ואומר, אני מאמין שיש אנשים שזכו, שה' נתן להם את הרצון להשפיע. וזה היה מטעם שהם היו יותר מוכשרים ממנו. אבל אדם כמוהו, שיש לו מדות יותר גרועות מאחרים, אין לו שום סכויים לזכות לזה. לכן הוא בורח מהמערכה ונכנס לעבוד בבחינת עבודת הכלל.","רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו אנשים לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. וזהו כמו שכתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה\". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה \"יציאה משליטת הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו, אוכל פירותיהם בעוה\"ז והקרן קיימת לעוה\"ב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את הבורא","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","יאוש מכוחותיו עצמו","ירידה לצורך עליה","לא לברוח מהמערכה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-1551","title":null,"paragraphs":["יש לפעמים, שהוא מקבל ירידה כל כך גדולה, שהוא רוצה לברוח מהמערכה. אז נשאלת השאלה, מדוע מטרם שנכנס לעבודה דלהשפיע, היה תמיד במצב רוח מרומם, ועתה הוא מרגיש הרבה פעמים, שבכלל הוא רחוק מהעבודה, והוא עושה הכל בכפיה. הלא יש כלל \"מצוה גוררת מצוה\". אם כן, מדוע קיבל ירידה.","והתשובה היא, זה שהאדם מרגיש, איך שהוא נמצא במצב של ירידה, הנקרא \"מצב של רע\", זהו גם כן לטובתו, שדוקא ע\"י שניהם הוא יכול לזכות לעזרה מצד ה'. וזה שכתוב \"חייב אדם לברך על הרעה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו, \"ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע\", בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1552","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, אז כל עשיה ועשיה שהוא עושה, הגוף מתנגד. והוא צריך בכל פעם התגברות מחדש. וכל התגברות, שהגוף מתנגד, דוקר אותו ומצער כקוצים.","נמצא, שהדרך שהוא הולך, הוא כמו שהולך על קוצים. וכל פעם הוא רוצה לברוח מהמערכה. אבל \"מי שהוא חכם שומע לו\". פירוש, מי שיש לו אמונת חכמים, הוא שומע לו. \"והיה מהלך בה ומתייגע קמעא, הלך בשלום ובא בשלום\". היינו כמו שכתוב \"כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום\". היות שאח\"כ, כשזוכה לכלים דהשפעה, אז הולך בדרך מישור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 \"מהו \"דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1553","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים, פ\"ט) \"חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע אמונתך בפי\". ויש להבין, מה זה \"לעולם אשירה\". ואיך אפשר לשיר לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח מהמערכה. איך הוא יכול לומר, שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'.","ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם [...] ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1555","title":null,"paragraphs":["עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד שהכל תלוי בו לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו למה שזכו - אשרי להם אשרי חלקם, כולם לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מיאשין עצמן לעולם, כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק שהם התחזקו עצמן בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו - אשרי להם."],"source":"ליקוטי הלכות. אונאה, הלכה ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-1556","title":null,"paragraphs":["במה האדם יכול להגדיל את הכלים. התשובה היא, בשיעור שנותן שבח והודיה לה', על זה שה' קירב אותו אליו, שירגיש אותו קצת. ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר עם הבורא. וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדיל אצלו את ההארה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ד'. \"מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בביטול לה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת הודיה"]},{"id":"he-1558","title":null,"paragraphs":["שמעתי מאאמו\"ר, כי השבח והודיה שנותנין לה' על התקרבותו לה', עם זה ממשיכים את אור קדושתו למטה. כי האדם צריך להרגיש את עצמו לשלם, ואז נקרא הוא בחינת ברוך, וברוך מתדבק בברוך."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת הודיה"]},{"id":"he-1559","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מרגיש ומצייר לעצמו, שהוא משמש את ה', הוא מרגיש עצמו לברוך, ואז בא הכלל, שברוך מתדבק בברוך. נמצא, שבמצב הזה האדם מרגיש עצמו למאושר בעולם, ואז הזמן שאדם צריך להודות לה', בזה שנתן לו קצת שרות ששרת אותו. נמצא, שבמצב הזה הוא דבק בה' מטעם שיש בו ענין של שמחה, כמו שאמרו חז\"ל, \"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל, בעבודה - א'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת הודיה"]},{"id":"he-1561","title":null,"paragraphs":["יש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ו. \"העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת הודיה"]},{"id":"he-1563","title":null,"paragraphs":["כל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, וקול, וּדְבר שפתיים. לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה","תפילת הודיה"]},{"id":"he-1565","title":null,"paragraphs":["ענין \"תפלת רבים\" פירש אאמו\"ר זצ\"ל, מה שהאדם מתפלל עבור הרבים, זה נקרא תפלת רבים. וזהו שתפלת רבים נקראת עת רצון. כי בזמן שהאדם מתפלל עבור עצמו, אז יש לו מקטרגים, אם באמת כדאי תפלתו להתקבל, או לא. מה שאין כן אם הוא מתפלל עבור הרבים, לא שייך לומר, שצריכים לעיין בדינו, לראות אם כדאי הוא לענות לו על תפלתו, הלא הוא לא מבקש שום דבר עבור עצמו, אלא בשביל הכלל. ומשום זה אמרו, שתפלת רבים נקראת עת רצון, שתפלתו מתקבלת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-1566","title":null,"paragraphs":["ענין תפלת רבים, שאינן חוזרות ריקם, הוא כשמתפללים עבור הכלל [...] והכלל נקרא השכינה הקדושה. והיות שהכלל נכלל מכמה בחינות. לכן אומר הזה\"ק, הסיבה שתפלת הכלל נתקבלה, משום שיש בה שלימות. וזה לשונו \"והקב\"ה מתעטר באותה התפלה, משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-1567","title":null,"paragraphs":["נבין מה חשיבותה של תפלת רבים, כמו שכתוב \"בתוך עמי אנכי יושבת\", שהזה\"ק אומר \"ועל כן אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב\"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד\". והפירוש הוא, שאם האדם מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"מה הוא רחום אף אתה רחום\", אז האדם צריך להתפלל עבור הכלל כולו, כי אז ניכר שכוונתו היא, שהקב\"ה יתן לו כלים דהשפעה טהורה, כי רחמי הקב\"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. כידוע, \"משמיא פלגא לא יהבין\", שפירושו, שמשמים שנותנים שפע למטה הוא בשביל הכלל כולו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","מתקשרים לעשירייה אחת","ערבות","תיקון השבירה","תפילת רבים"]},{"id":"he-1573","title":null,"paragraphs":["עזרנו טוב לכל, שנזכה לבטל כל גשמיותנו, עד שנזכה לבטל עצמנו לגמרי, להיכלל באחדותך באמת, שהוא כולו טוב תמיד, עד שתהיה תפלתנו בתכלית השלמות, כלולה יחד מתחילתה ועד סופה בתכלית האחדות."],"source":"לקוטי תפילות, תפילה ס\"ה","author":"לקוטי תפילות","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-1581","title":null,"paragraphs":["\"טרם יקראו ואני אענה\". נמצא לפי הנ\"ל, אם האדם נתעורר להרגיש את מצבו השפלות שלו, זה לא בא מצד האדם, אלא הקב\"ה שלח לו אז הרגשה כזאת, בכדי שיבקש שיקרבו. אי לזאת, תיכף כשבאה לאדם מחשבה שהוא מרוחק מה', ורוצה להתפלל לה' שיקרב אותו, אין לו להתפלל, עד שיתן מקודם תודה לה', בזה שה' קורא אותו, שיתקרב אליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מי הוא הגורם לתפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טרם יקראו ואני אענה"]},{"id":"he-1582","title":null,"paragraphs":["כתוב \"קראהו בהיותו קרוב\", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, דאי לאו הכי [שאם לא כך], ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג\"כ שיעור הכתוב \"טרם יקראו ואני אענה\", דהיינו כנ\"ל, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות לקרוא אותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","טרם יקראו ואני אענה","להיות רגיש לקריאה של הבורא","ללכת אחרי הבורא במדבר","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-1587","title":null,"paragraphs":["אין הקב\"ה נותן להאדם בלי שהאדם יבקש מקודם. משמע, משום שהביקוש הוא דבר שאינו נכלל במטרת הבריאה, הנקרא \"להטיב לנבראיו\". אלא שהוא דבר, שנולד אח\"כ, מצד הנברא. ומשום זה על הנברא לבקש מה', שיתן לו. אבל על שפע ועונג, אין שייך לבקש מה', שיהיה לו רצון לתת, משום שזהו רצונו, כנ\"ל, שרצונו הוא לתת הנאה ותענוג להתחתונים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ענין תפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טרם יקראו ואני אענה"]},{"id":"he-1589","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה שואל עליהם, על כל אחד, שהעלה פעם מ\"ן לזיווג עליון. כי כביכול יושב ומחכה עד שיתקבצו כולם. ונמצא, שואל ומחכה על כל אחד. ואחר שמתקבצים, נעשה אז הזיווג של רב פעלים מקבצאל, ומברך אותם ומעטר אותם, שמתברכים ומתעטרים כולם בבת אחת."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"ליל הכלה\", סעיף 125","author":"זוהר לעם","subjects":["טרם יקראו ואני אענה"]},{"id":"he-1590","title":null,"paragraphs":["אנו מבקשים, שה' יתן לנו מתנת חינם. והפירוש יהיה, שאנו מבקשים מהקב\"ה, שהוא יתן לנו, שאנו נוכל לעבוד אותו בחינם. זאת אומרת, הכלי דהשפעה שהאדם מקבל, הכלי זו נקרא \"מתנת חינם\". נמצא לפי זה, מהי המתנה שהאדם צריך לבקש מה', שיתן לו. ושאלנו, איך שייך לבקש מתנות. הלא ידוע שמבקשים צדקה, אבל מתנה, מי הוא שמבקש מתנות. ודרך העולם היא, את מי שאוהבים נותנים לו מתנות.","התשובה היא, היות שהאדם רוצה לאהוב את ה', והיות שהרצון לקבל הוא המפריע, לכן האדם מבקש מתנה זו, הנקרא \"כלי דהשפעה\", שע\"י המתנה הזו שיקבל מה', האדם יזכה לאהבת ה' ולא לאהבה עצמית. לכן נקרא זה \"מתנה\", ואת זה מוטל על האדם לבקש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי המתנה שאדם מבקש מה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1591","title":null,"paragraphs":["ענין בקוש המתנה, עיקר הוא הצורך להדבר. וע\"י תו\"מ מקבלים צורך. וע\"י הצורך יש מקום לבקש את המתנה הזו, הנקראת, שהוא יתן לנו הכלי, הנקרא רצון להשפיע לה'.","וזהו כמו שכתוב (חגיגה ז') \"מה אני בחנם, אף אתם בחנם\", כלומר שהאדם צריך להשתדל לעבוד בעל מנת להשפיע ולא ירצה לקבל שום תמורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי המתנה שאדם מבקש מה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1593","title":null,"paragraphs":["מי שנותן מתנה לחבירו הוא רוצה שחבירו יספור וימנה כמה הוא ערך חשיבות המתנה. והטעם הפשוט הוא, זה שנותן לחבירו מתנה, בטח שהוא רוצה לגלות לו אהבה. ובטח לפי ערך חשיבות המתנה, בשיעור זה האדם יכול להעריך את מדת אהבה. נמצא, שאם אין האדם מסתכל בהמתנה, לראות את גדלה של המתנה, הוא פוגם במדת האהבה.","נמצא, במתנה, כשהאדם מקבל, אם הוא לא רואה או שלא השתדל לראות את חשיבות המתנה, הוא פוגם במדת האהבה, מה שהנותן רוצה בכך. נגיד על דרך משל, חז\"ל אמרו \"קנה לך חבר\", והאדם הזה רוצה לקנות את חבירו על ידי זה ששולח לו מתנות. ואם האדם לא יראה ויעריך את גודל חשיבות המתנה, שקבל ממנו, איך הוא יכול לבוא לידי בחינת \"וקנה לך חבר\". נמצא, שבמתנה האדם צריך למנות ולספור מה שקבל מחבירו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמניין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1594","title":null,"paragraphs":["כוונת המתנה היא כמו הכרת טובה על האהבה שחבירו נותן לו. אבל אם נותנים מתנה לאיש זר, היינו שלא מרגיש שחבירו הוא קרוב לליבו, אם כן אין לו על מה לתת לו הכרת טובה, נמצא שהכוונה היא שלא לשמה, היינו הכוונה שצריכה להיות. ויש הווה אמינא לומר שזה נקרא \"צדקה\", בזה שמרחם על חבירו שרואה שאין מי שמדבר איתו ושיקבל אותו בסבר פנים יפות, ולכן הוא עושה לו את זה. על זה יש תפילה, היינו שהשי\"ת יעזור לו בזה שירגיש את אהבת חבירו ושחבירו יהיה קרוב לליבו. אזי בזכות המעשה זוכה גם כן לכוונה."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1595","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו\". ובהאמור \"צריך להודיעו\" לאו דווקא שהוא שלח לו את המתנה, אלא גם ערך שוויה של המתנה, כי כפי ערך חשיבות המתנה, בשיעור זה מתגלה האהבה ביניהם. כי המקבל את המתנה, בשיעור שהוא מתפעל מהמתנה, בשיעור הזה הוא נותן לו את התודה הנכונה, וע\"י זה מתרקם קשר של אהבה ביניהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1596","title":null,"paragraphs":["מתנה נבחנת בזה שיודע שחברו יהנה מזה, בין בדבור בין במחשבה ובין במעשה. אלא היות וכל מתנה צריכה להיות בהתגלות כדי שחברו ידע מזה, ובחינת מחשבה אין חברו יודע שחשב בעדו, לכן צריכים גם לדיבור, שיגיד לו שחושב ודואג עבורו. וגם בזה, דוקא במה שאהוב לחברו, היינו מה שמתוק לחיך חברו, שמי שאינו אוהב דברים מתוקים אלא דברים חמוצים אינו יכול לכבד את חברו בדברים חמוצים אלא בדברים מתוקים דוקא, שזה אהוב לחיך חברו. ומזה נבין שיכול להיות דבר של מה בכך אצל אדם זה, ואצל חברו אותו הדבר הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1597","title":null,"paragraphs":["\"שונא מתנות יחיה\". אין הפירוש, שלא יקבל מתנות. אלא אם הוא שונא את המתנות, מטעם שהוא רוצה לעבוד בעמ\"נ להשפיע, לכן הוא שונא להיות מקבל, אבל הוא מקבל את המתנות, משום שהקב\"ה רוצה בכך, וזה נקרא \"מקבל בעמ\"נ להשפיע\", היות שהוא לא היה מעורר לה', שיתן לו מותרות. אלא הוא מבקש מה' הכרחיות. ולא חשוב אם לגבי אחר נקרא זה \"מותרות\". כי כל אחד עובד לפי הרגשתו, ואין לו שום ענין מה שיש לחבירו. ואם אח\"כ ה' נותן לו מתנה, והוא מקבל זה בעמ\"נ להשפיע.","נמצא לפי זה, אם האדם מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, תלוי באופי של האדם, היינו שיכולים לומר, שאצל זה הוא \"מותרות\" ואצל השני זה \"הכרחיות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1598","title":null,"paragraphs":["בשיעור הצורך כך שיעור השכר, היינו שממלאים לו את חסרונו. לכן כשהקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שמרגיש שהוא עני, על ידי זה הוא מסוגל לקבל מילוי.","וזה שאומר, במה האדם יכול לזכות שלא תשלוט עליו מדת הדין והצמצום. אז בא התשובה, שהוא זוכה על ידי זה שהקדוש ברוך הוא שולח לו מתנה. נמצא שהמתנה הוא החסרון, שהוא הכלי.","וכשיש לו הכלי, ומקבל את הכלי במקום הנכון, אז הקדוש ברוך הוא ממשיך עליו חוט של חסד, היינו שנותן לו הכח שיוכל לעסוק בתורה ומצוות על מנת לשפיע, שנקרא חסד. אז הדין והצמצום, שגורם הסתרה, לא יוכל לשלוט עליו."],"source":"הרב\"ש. 348. \"בשעה שה' אוהב את האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1599","title":null,"paragraphs":["כשזוכה לתורה, אז התורה נקראת \"מתנה\", כמו שאמרו חז\"ל על פסוק \"ממתנה נחליאל\" (עירובין נ\"ד ע\"א). \"תורה\" דווקא שזכה להנותן התורה. אם כן הקדוש ברוך הוא מודיע לו, שהוא הוא הנותן לו את המתנה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1600","title":null,"paragraphs":["\"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\", ואל להתעלם משום חסרון שיש בו. אלא אדרבא, כפי שמרגיש חסרונו, באותו שיעור הוא יכול להתפלל שרבו ימלא משאלותיו. ואז כל התלמיד המרבה לשאול, הרי זה משובח. ואחר כך לבסוף אסור להשאר בחסרון. אלא הוא צריך עוד פעם ללכת בדרך אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם בתכלית השלימות. וזה שכתוב כעבד המודה לפני רבו על המתנה שקיבל ממנו, והולך לו. שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת שכבר קיבל כל משאלותיו, המכונה \"מתנה\"."],"source":"הרב\"ש. 438 \"הושע עבדך אתה אלוקיי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1602","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שדרך העולם הוא, אדם הרוצה לחלק מתנות, הוא נותן לאוהביו, לכן אם המקבל רוצה שיתנו לו מתנה, אין שייך לומר, שיבקש מהנותן מתנה. אלא אם המקבל משתדל, שהנותן יראה, שהוא מהאוהבים של הנותן, אז ממילא הנותן נותן לו מתנות.","ונמצא לפי זה, כדי לזכות למתנת התורה, הוא צריך להתייגע את עצמו בכל מיני פעולות, שהנותן יראה, שהוא מן האוהבים שלו. אז ממילא הוא נותן לו מתנות.","ובכדי שהקדוש ברוך הוא יראה שהוא מאוהבי ה', הוא יגיעה גדולה, משום שהאדם צריך להשתדל, שלא יתחשק לו שום דבר, אלא כל חשקו הוא להיות משפיע להקדוש ברוך הוא נחת רוח, ולא לאהבת עצמו, אלא אהבת ה'. וזהו יגיעה גדולה, מטעם שזהו נגד הטבע שלו, שנברא.","ועל ידי היגיעה הזאת הוא נעשה מאוהבי המלך, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את זה במתנה."],"source":"הרב\"ש. 545. \"יגיעה ומציאה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה","לתת מתנה לבורא"]},{"id":"he-1603","title":null,"paragraphs":["ענין מצוה, שהוא אמונה, הוא רק בחינת תיקון, שהוא אמצעי לפי שעה. מה שאין כן תורה הוא בחינת מתנה, שהוא המטרה, ולא האמצעים להשיג את המטרה, האמצעים הם רק לפי שעה.","מצוה נקרא בחינת עבודה. השכר נקרא הפירות, שמשיגים על ידי עבודה. ופירות הוא בחינת תורה, שהוא המתנה, שמשיגים על ידי העבודה, שדרך התורה נקרא בחינת אמונה, שעל ידי משיגים את בחינת תורה. והתורה בעצמה היא המתנה, שמשיגים, שהיא בחינת השכר, שמשיגים אחר שגמר את העבודה."],"source":"הרב\"ש. 797. \"בחינת מתנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1605","title":null,"paragraphs":["יש להבחין בין צדקה למתנה. כי בצדקה באה התשובה על תביעת המקבל. היינו, אם המקבל צדקה מבקש, אז נותנים לו. נמצא, שצדקה באה על ידי התעוררות התחתון, היות שהוא מרגיש בחסרונו. זאת אומרת, שבזמן שהוא רואה, שאינו יכול להתקיים בעולם בלי עזרת הנותן, אז אין המקבל מתבייש, אלא הולך ומבזה עצמו בפני הנותן. והוא מטעם שאין לו ברירה אחרת.","אמנם מתנה באה הכל מצד הנותן. זאת אומרת, אם הנותן מתעורר, שיש מה לעשות, לגלות את האהבה אצל אוהבו, אז הוא שולח לו מתנה. נמצא לפי זה, שמתנה באה מצד התעוררות העליון המשפיע, מה שאם כן צדקה באה מצד ההתעוררות המקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל ולתת מתנה"]},{"id":"he-1606","title":null,"paragraphs":["האדם שהולך להתפלל, צריך לעשות הכנה לתפלה. והכנה זו מהי. כמו שכתוב \"הִכּוֹן לקראת אלקיך ישראל\" (שבת י'). שמביא שם, שענין הכנה, כל אחד ואחד עשה הכנה לפי הבנתו. ויש לפרש, שענין הכנה, שכל אחד עשה, הוא בכדי לדעת מה לבקש. כי האדם צריך לדעת מה לבקש. כלומר, שהאדם צריך לדעת מה חסר לו.","זאת אומרת, שיש להאדם לבקש על הרבה צרכים, אבל מדרך העולם הוא, שמבקשים לדבר הנחוץ לו ביותר להאדם. כדרך העולם הוא, בזמן שהאדם יושב בבית אסורים, כל דאגותיו הם, שה' יוציא אותו מבית האסורים. הגם שיש לפעמים, שהאדם אין לו פרנסה, וכדומה, מכל מקום אין האדם מבקש אז מה', שיתן לו פרנסה גם כן, הגם שהוא נצרך לזה. מטעם היות עיקר היסורים הוא בזה שנמצא בבית הסוהר, לכן האדם מבקש על הדבר שהוא מרגיש שנחוץ לו ביותר. היינו במה שהוא מרגיש יותר יסורים, על זה הוא מבקש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו אישה מזרעת תחילה יולדת זכר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לעשות הכנה לתפילה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-1608","title":null,"paragraphs":["לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח\"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?","אע\"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע\"פ שאינו יכול לכוון, ואח\"כ יתפלל תפילתו."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם","לעשות הכנה לתפילה","תפילה"]},{"id":"he-1610","title":null,"paragraphs":["הזהיר מורי ז\"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שקודם תפילת שחרית, נקבל עלינו מצוות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", ויכוון לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה."],"source":"הרח\"ו. \"שער הגלגולים\", הקדמה ל\"ח","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["לעשות הכנה לתפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-1611","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקו של אדם, שיודע לסדר תפילתו כראוי. בתפילה זו שמתעטר בה הקב\"ה, הוא מחכה, עד שיגמרו כל תפילות ישראל לעלות, ונכללות בתפילה השלמה. ואז הכול הוא בשלמות כראוי למעלה ולמטה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויקהל. מאמר \"עליית התפילה\", סעיף 150","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","לעשות הכנה לתפילה","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-1612","title":null,"paragraphs":["דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד. יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות זמן צריכין, עד שיחזור למטרה. לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ\"ש בשולחן ערוך: \"שויתי ה' לנגדי תמיד\", שאינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש\"מלא כל הארץ כבודו\", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ג. \"ענין גילוי החסרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1613","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שהגם אצל אדם, הוא רק מה שהוא מגולה, נגד עיניו את החשיבות שבדבר, על זה הוא יכול לתת תודה רבה, אבל מה שלא נראה נגד עיניו, שיהא דבר זה חשוב, זה הוא לא מחשיב, אבל מכל מקום מי שרוצה לכנס בעבודת ה', הוא מוכרח להאמין באמונת חכמים, ולומר שנגיעה קטנה בקדושה, לדבר גדול יחשב. ולעבוד על זה, להחשיב את הדבר עד שיהיה ביכלתו, להוציא שמחה מהדבר קטן הזה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1614","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם נמצא בזמן העבודה בהסתרת פנים, שלא מאיר לו את האהבת ה' וכבוד גדלות ה', שיהיה תמיד לנגד עיניו, ושלא יפול ממדרגתו, אלא שיעלה תמיד למעלה מעלה. אולם האדם נמצא בזמן הסתרת פנים, הנקרא \"זמן הגלות\". כלומר שעדיין נמצא תחת שליטת \"אומות העולם\", שהוא הרצון לקבל לעצמו.","זאת אומרת, שכל זמן שלא יצא מרשותו של הרצון לקבל, עדיין שורה עליו הצמצום וההסתר. שכל פעם הוא צריך להתגבר על ההסתרה, שהוא רואה את ההנהגה של הבורא, ולומר, שהוא ממש בבחינת טוב ומטיב, וכל מה שהוא מקבל מה', הוא רק טוב. וממילא הוא צריך לתת שבח והודאה בכל הלב, בזה שהבורא נותן לו כל טוב.","ובבחינה זו לפעמים יש לו כח התגברות על מה שהוא רואה, ולומר כמו שכתוב \"עינים להם ולא יראו\". וזהו רק בזמן עליה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהי סעודת חתן\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1615","title":null,"paragraphs":["אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון, פירוש אדם הוא מדרגה גדולה ומקיים שויתי ה' לנגדי תמיד וכשלפעמים נפנה מחשבתו רגע אחד מן השי\"ת אזי לעוון יחשב לו אשר פנה מחשבתו מיראת ה' כפירוש רש\"י על (תהלים ט\"ז, ח') שויתי ה' לנגדי תמיד, תמיד שמתי מוראו לנגד פניי."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\"","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1616","title":null,"paragraphs":["שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה וכו' כי אינו דומה ישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ומכל שכן כשיחשוב שיושב לפני מלך מלכי המלכים הקב\"ה ורואה במעשיו וכו' ומיד יגיע אליו היראה והכנעה."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\"","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1617","title":null,"paragraphs":["דרכם של צדיקים, שמדברים לאדם, כפי הנדמה, אבל הם מעלים דבריהם אל הקב\"ה, כדי לקיים הכתוב, שיוויתי ה' לנגדי תמיד. ומי שמקדים שלום אל צדיק, הוא שווה, כמו שמקדים שלום אל הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". וארא. מאמר \"צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים\", סעיף 31","author":"זוהר לעם","subjects":["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"]},{"id":"he-1618","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זוכה לאמונה בקביעות, הוא נמצא בכף הקלע, שזורקים את האדם מקצה אל קצה, והוא רואה שאין לו זכות בחירה. אלא מה שרוצים מלמעלה, כך עושים עמו. והוא נמצא כחומר ביד היוצר, ואין לו שום דעה על עצמו.","והאדם צריך להאמין, שכל המצבים שעוברים עליו הוא לטובתו. כלומר שדוקא על ידי עליות וירידות הוא יבוא לשלימות הנרצה, כמו שכתוב, \"מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה\". שע\"י הירידות הנקרא, בחינת מיתה, בעבודה, ומחיה, הנקרא, בחינת עליה, בעבודה, שדוקא ע\"י זה יצמיח ישועה, היינו שהאדם יגיע לשלימותו."],"source":"הרב\"ש מאמר 18 \"מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1619","title":null,"paragraphs":["בשיעור שהאדם מאמין בהשגחה פרטית, זאת אומרת, שהכל נותן הקב\"ה, הן האור והן הכלי, שפירושו הוא, שגם הרצון והחסרון שיהא חסר לאדם את זה, שהוא לא כל כך דבוק בה', וגם שיהא מרגיש בגופו חסרון של קיום של תורה ומצות, הכל נותן הקב\"ה, והאור בטח שהקב\"ה צריך לתת, כי הטעם בתורה ומצות זה בטח שייך להקב\"ה, וזה כמו שאומרים ביום כיפור בלילה, \"כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב, וברצותו מקצר, כן אנחנו בידך חסד נוצר\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"האזינו השמים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1620","title":null,"paragraphs":["הזהירו חז\"ל: \"עשה לך רב וקנה לך חבר\". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע. כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים","כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1621","title":null,"paragraphs":["כל הברואים, הם \"כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר\". גם לא יכעוס כלל על הרשעים, אלא יחמול עליהם לא פחות משהוא חומל על נפשו עצמו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1622","title":null,"paragraphs":["כתוב, כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי בית ישראל. זהו חומר של אותה זכוכית, אשר אע\"פ שנשברת, חוזרת ומיתקנת, ויש לה תקנה כמקודם לכן. כך ישראל, אע\"פ שמתים, חוזרים לתחייה. ישראל, זה עה\"ח [עץ החיים], ז\"א. ומשום שבני ישראל יתדבקו בעה\"ח, יהיו להם חיים, ויקומו מעפר, ויתקיימו בעולם, ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". וישלח. מאמר \"אל תיראי תולעת יעקב\", סעיפים 254-253","author":"זוהר לעם","subjects":["כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1623","title":null,"paragraphs":["כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר","בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת","בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ","בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח","בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג","בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם","בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר","כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף","בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף","כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף","לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר"],"source":"\"כי הנה כחומר\", פיוט סליחות ליום כיפור","author":"כי הנה כחומר","subjects":["כחומר ביד היוצר"]},{"id":"he-1624","title":null,"paragraphs":["השגחתו ית' על המציאות, שברא, אינו אלא בדמות של \"השגחה מטרתית\". מבלי לקחת כלל בחשבון, את סדר השלבות [השלבים] של התפתחות. כי אדרבה, דרכם - לרמאות אותנו ולהעתיק עינינו, מלהבין את תכליתם, בהיותם תמיד במצב ההפכי אל גמר מלאכתם.","ועל דברים כאלה אנו אומרים: \"אין חכם כבעל נסיון\". כי רק בעל הנסיון, שיש לו ההזדמנות, לראות את הבריה, בכל מצבי התפתחותה, עד ביאתה לשלימותה, הוא יכול להרגיע את הרוחות - שלא להתפחד כלל, מכל אותן התמונות המקולקלות, שהבריה אוחזת בהן במצבי התפתחות, רק להאמין בגמר בישולה היפה וברה."],"source":"בעל הסולם. \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין חכם כבעל הניסיון","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-1630","title":null,"paragraphs":["יש עבודה גדולה לאדם שיאמין שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. וזה נקרא שיצא כותל המפסיק בינינו לבין אבינו שבשמים, כמו שכתוב \"הנה זה עומד אחר כותלנו\". ובזמן שאדם מתפלל, צריך שיראה שלא יהיה דבר חוצץ, היינו שצריך לייחד את עצמו עם הקדוש ברוך הוא בבחינת השתוות הצורה."],"source":"הרב\"ש. 385. \"ואשא אתכם על כנפי נשרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1631","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לקבל עליו מלכות עליונה זו בלב שלם, בלי שום חציצה בינו ובין המלכות. כלומר, שיקבל עליו מלכות שמיים, בין לחיים ובין למוות. ושום דבר שבעולם, לא יזיז אותו להרחיקו במשהו מהמלכות העליונה. כמ\"ש, ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. ואם קיבל זה עליו בלב שלם, נמצא בטוח בעצמו, שכבר לא יצויר יותר שום דבר, חוצץ בינו למקום."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"תורה ותפילה\", סעיף 182","author":"זוהר לעם","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1633","title":null,"paragraphs":["מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע\"י תורה ומצוות, לקבלה ע\"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. ע\"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.","אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"שתי נקודות\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","גדלות הבורא","הסתר וגילוי","יחוד ה'","לבטל את המחיצות","לפתוח את השערים הנעולים","מלחמת היצר","מתעוררים להזמנת הבורא","עליות וירידות","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-1635","title":null,"paragraphs":["צריכין הכנה דרבה, - שהוא ללכת בכל דרכיו, ומי יודע דרכי השי\"ת? אמנם ז\"ס \"אורייתא שיש בה תרי\"ג אורחין [תורה שיש בה 613 דרכים]\", שההולך עליהם סופו שיזדכך, עד שגופו לא יהווה מחיצה של ברזל בינו לבין קונו. כמ\"ש: \"והסירותי את לב האבן מבשרכם\", ואז, יתדבק בקונו, ממש כמו שהיה דבוק טרם התלבשות נשמה בגוף."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1636","title":null,"paragraphs":["הלומד תורה לשמה, זוכה שמתגלים לו רזי וטעמי התורה. ונעשה כמעיין המתגבר, מחמת ביטול המחיצות, שהפרידוהו מהשי\"ת, שחזר להיות אחד עמו יתברך, כמטרם שנברא."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1637","title":null,"paragraphs":["ענין \"תיקון חצות\" הוא תיקון מחיצה, היינו תיקון להפריד בין הקדושה לקליפה, היינו לתקן את ההרגש הרע שנמצא בתוך הרצון לקבל, ולהתחבר לרצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קכ\"ז. \"להבין ההפרש בין עיקר ועצמות, ותוספת שפע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1638","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה להעביר אלו הקליפות, ולהיראות לישראל במוח מבפנים, כמ\"ש ולא ייכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך. ולא תהיה מחיצה בין הקב\"ה ושכינתו ובין ישראל."],"source":"\"זוהר לעם\". תיקוני הזוהר, \"תיקון שישים ותשע\"","author":"זוהר לעם","subjects":["לבטל את המחיצות"]},{"id":"he-1639","title":null,"paragraphs":["כתוב בזה\"ק (הקדמת ספר הזהר, אות ס\"ז) וזה לשונו \"ולאמר לציון, עַמי, אל תקרי, עַמי אתה, אלא, עִמי אתה, עם עין חרוקה. שפירושו, להיות שותף עִמי. מה אני עשיתי שמים וארץ בדברי, אף אתה כך. זאת אומרת, אני התחלתי את הבריאה בזה שבראתי את הרצון לקבל, ואתה צריכים לגמור, היינו לתת על הרצון לקבל כוונה בעל מנת להשפיע. וזה נקרא שותפות\".","נמצא, שעיקר שותפות נובעת מכח הצמצום וההסתר, שנעשה על הכלי קבלה. כלומר, שנסתלק האור מכח תיקון הצמצום. אלא ע\"י התיקון, הנקרא \"בעל מנת להשפיע\", שוב יכול האור להאיר, כפי שיעור שיש בהכלי רצון להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1641","title":null,"paragraphs":["אמרו \"כאילו נעשה שותף למעשה בראשית\". ויש להבין, מה מרמז לנו, בזה שאומרים \"כאילו\". והענין הוא, כי מצד האור, שהוא הטוב ועונג, בטח רק הבורא נותן, ובזה אין שייך לומר שותפות. אלא על הכלי, שם שייך לומר שותפות. היות שהבורא נותן הרצון לקבל וההשתוקקות לקבל תענוג, והנבראים נותנים חציה השני של הכלי, שהיא הרצון להשפיע. כלומר, שחלק מן הכלי אנו מיחסים להבורא, שהוא הרצון לקבל. וחלק הב' של הכלי, שהוא הרצון להשפיע, אנו מיחסים זה להנבראים, שהנבראים עושים את זה. נמצא, בהכלי יש ב' שותפים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1642","title":null,"paragraphs":["ענין שותפות, שיש להנבראים עם הבורא, כמו שכתוב בזהר (הקדמת הזהר אות ס\"ז) וזה לשונו \"ולאמר לציון עַמי אתה. אל תקרי עַמי, אלא עִמי אתה שפירושו, להיות שותף עִמי\". היינו כנ\"ל, שהבורא נותן את הרצון לקבל, שהוא החסרון שברא, הנקרא \"חושך\", כמו שכתוב \"ובורא חושך\", שזה בא מכח רצונו להטיב. והנבראים צריכים לתת את המסך, שע\"י זה יוצאת לנו בחינת השתוות הצורה, שרק אז יש לנו כלים המוכשרים לקבל את השפע, הבא מבחינת להטיב לנבראיו. נמצא, אשר ברא - בא מלמעלה, לעשות - בא מתחתונים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מאמר התשובה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1643","title":null,"paragraphs":["האור של עוה\"ז מתוך החושך נברא, \"כיתרון האור מתוך החושך\" [...] ולכן, הנעשה שותף לבורא במעשה בראשית, הוא מוציא את האור מתוך החושך, דהיינו, שמסתכל בעצמו כמה חשוך ומבוזה הוא לפני הקדושה של מעלה, והאיך לבוש בבגדים צואים, ובזה האור מוקף והבן."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1644","title":null,"paragraphs":["כשהתחתונים מסוגלים לקבל את שלימות ההטבה, אז באה הבריאה לידי שלימותה. נמצא, שהוא נעשה שותף להקדוש ברוך הוא, בזה שהוא יקבל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת."],"source":"הרב\"ש. 160. \"וכל העם נצב עליך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1645","title":null,"paragraphs":["כל אדם, שהוא רוצה לדון את עצמו, ולראות, איך המצב שלו בעבודה, הוא צריך להיות דיין אמת. והגם שהוא דיין אמת, שהוא רואה, שכל מעשיו הם לשם שמים, אבל הדיין הזה אינו יכול להיות \"כאילו הוא שותף להקב\"ה במעשה בראשית\". היינו, שמעשה בראשית, שהוא ענין בריאת העולם, שהכוונה היתה בכדי להנות לנבראיו. ונעשה תיקון, בכדי שלא תהיה נהמא דכסופא, שהנבראים צריכים לעשות את חצי הכלי הב' כנ\"ל, שהוא הכוונה בעל מנת להשפיע. והיות שהדן דין אמת, עדיין אינו ראוי לקבל את הטוב והעונג, מסיבת שעדיין יש שינוי צורה בינו לבין האור, לכן הוא לא יכול להיות שותף.","מה שאין כן הדיין הזה, הדן דין \"אמת לאמיתו\", היינו שגם הכוונה היא לשם שמים, שאז כבר יש תיקון את הכלי קבלה, שתהיה השתוות בין הכלי להאור, שאז יכול האור לבוא בכלי ההוא, הדיין הזה הוא נעשה שותף. מטעם כנ\"ל, שהוא נתן את השותפות של הכלי, היינו הרצון להשפיע, השורה על הכלי של רצון לקבל, הנקרא \"מקבל בעל מנת להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1646","title":null,"paragraphs":["מוכרחין ללכת תמיד במצב של טוב, היינו שחי בעולם שכולו טוב, וכל מה שהוא מרגיש - הכל הוא לטובה. בזמן שאנשים עושים לו איזה דבר רע בלי כל סיבה, אלא מטעם שהם רשעים מטבעם ובשביל זה הם מצטערים אותו, אל יחשוב שזהו דבר מקרה, אלא שכל הכעס שיש לו עליהם, אסור לנקום בהם, אלא שיאמר, שהכל הוא מהשגחה.","ועל ידי זה שהוא מתגבר על יצרו וכל הכוחות של הכעס, הוא צריך להכניס לקדושה. וזה ניסיון, שה' יתברך רוצה לנסותו, אם בזמן כזה הוא יכול להחזיק בתומתו, ולהיות אוהב ה' יתברך.","מהתגברות נעשה האדם בעל כוח.","צריך לידע שהשותף מלובש בו.","ולא לחשוב ולעשות דבר שלא מתאים להשותף.","לחשוב ברוממות ה' ולהשתוקק שיהיה אור."],"source":"הרב\"ש. 554. \"כוח המחשבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-1647","title":null,"paragraphs":["\"הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו\". ועל דרך עבודה יהיה הפירוש, שהוא הולך בדרך להגיע לדביקות ה', הנקרא \"בדרך של השפעה\". אבל הוא רואה, שאינו עושה שום דבר, שיהיה על כוונה דלהשפיע. \"שכר הליכה בידו\". כלומר, זה שרוצה ללכת בדרך האמת, זה כבר נחשב לשכר. כלומר, שהוא צריך לתת תודה לה', בזה שזיכה אותו, שיהיה לו רצון ללכת בדרך האמת. מה שאין כן לאחרים, שהם עוסקים בתורה ומצות, אין להם הרצון הזה, אלא שמסתפקים ללכת בעבודה סתם, ולא מסתכלים על הכוונה, שהם מכוונים בעת התעסקותם בתו\"מ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו הד' מידות בהולכי בית המדרש, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1648","title":null,"paragraphs":["\"שכר הליכה בידו\". אף על פי שאינו עושה, מכל מקום יש לו שכר הליכה, שאף הליכה לבית המדרש מצוה היא כשלעצמה, שכן נמצא הוא שם באוירה של תורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1649","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שכל העולם עובדים בשביל שכר. אבל שכר אין הפירוש דוקא כסף, שהוא תמורה עבור היגיעה, אלא כל דבר שהאדם יקבל תמורת עבודתו, דבר הנחוץ לו, שזה יביא לחיים מאושרים, זה נקרא \"שכר\". לכן אנו רואים, שהאדם עובד ונותן יגיעה, בכדי להשיג כסף. וכמו כן יש שאדם נותן כסף בכדי להשיג כבוד. ויש לפעמים, שהאדם נותן כסף וכבוד, בכדי להשיג חיים. זאת אומרת, ששכר נקרא את הדבר שנחוץ להאדם, כמו שכתוב \"כל אשר לאדם יתן בעד נפשו\".","ובהאמור יוצא, מהו השכר, שאפשר לומר, שיכולים להשיג תמורת קיום תורה ומצות. הוי אומר \"זהו דביקות בה'\", כמו שכתוב \"מה ה' אלקיך, ולדבקה בו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו הד' מידות בהולכי בית המדרש, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1650","title":null,"paragraphs":["אדם צריך להיות בשמחה על כל מצב שבו הוא נמצא, אפילו שיהיה במצב הנמוך ביותר. וצריך לתת שבח והודאה לה' שנתן לו להיות בין יושבי בית המדרש, כמו שאמרו חז\"ל \"הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו\"."],"source":"הרב\"ש. 463. \"עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1651","title":null,"paragraphs":["האדם יכול להיות שמח מזה שזכה להכנס לבית הכנסת, אף על פי שאין לו חשק להתפלל או ללמוד. אבל אז האדם צריך לומר, שאפילו רק לבוא לבית הכנסת זוהי זכיה גדולה, שלא כולם זוכים לה. וזה בבחינת, \"הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו\". ואם האדם מסוגל לעשות חשבון נפש שהוא בא לבית מקדש מעט, שזהו מקום שכל אחד ואחד יכול להתיחד עם מלך מלכי המלכים, ואז לחשוב אל מי יש להתפלל, אזי זה בעצמו מספיק לאדם שתהיה לו שמחה. וזה נכנס בגדר, \"לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל\"."],"source":"הרב\"ש. 329. \"ענין התפילה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1652","title":null,"paragraphs":["בגשמיות כל פעם שנותנים עבודה טובה אז משלמים בשביל טיב עבודה. וכאן ממש להיפך, כי עד כמה שהאדם רואה שאין הוא מסוגל לשום דבר שבקדושה, אז הוא צריך לעזרה יותר גדולה. לכן מוכרחים לתת לו כל פעם עזרה יותר גדולה, היינו השגה יותר גדולה.","נמצא ששכרו הרבה מאוד על פי פעלו, שהוא רואה את החסרון שלו, אז הוא מוכשר לקבל מילוי יותר גדול. וזה פירוש, הולך ואינו עושה. הוא הלך במלחמה ואינו עושה, היינו שלא יכול לעשות שכל המעשים שלו יהיו לשם שמים. אומרים לו, שכר הליכה בידו, שדוקא שהולך ואינו עושה אלא הוא צריך לעזרת ה', דווקא על ידי זה הוא מקבל את ירושת האבות."],"source":"הרב\"ש. 380. \"כל מקדש שביעי - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1653","title":null,"paragraphs":["חז\"ל אמרו, \"הולך ואינו עושה שכר הליכתו בידו\". ויש להבין ענין העשיה מהו. הנה חז\"ל אמרו, \"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה\" (קידושין מ' ע\"ב). ופירש אאמו\"ר ז\"ל, ש\"מעשה\" נקרא מה שהאדם מהפך את כלי קבלה שלו לכלי השפעה, שזה שאמרו רז\"ל, \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\". ומביא המדרש שעשיה הזאת זהו ענין, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\", שלעשיה הזאת צריך האדם להגיע.","חז\"ל אמרו, \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו\". ויש להבין למה לא נתן הקדוש ברוך הוא כח לאדם שיכול לנצח את היצר הרע. ואם אין זה בידי אדם, למה הקדוש ברוך הוא לא עושה את הכל. היינו למה צריכים שהאדם יעשה מלחמה עם היצר הרע, והקדוש ברוך הוא רק עוזרו, אבל אם האדם לא נכנס למלחמה, אין לו עזרה מה'."],"source":"הרב\"ש. 380. \"כל מקדש שביעי - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שכר הליכה בידו"]},{"id":"he-1655","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שהאדם צריך להשתוקק בחיים שלו, הוא להתדבק בו יתברך, כי האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם מלהיות בהיכל המלך, לכן ע\"י השתוות הצורה, כמו שאמרו חז\"ל, על הדבק במדותיו \"מהו רחום אף אתה רחום\", ובזה האדם נכנס בהיכל המלך, וזוכה כל פעם לדבר עם המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1656","title":null,"paragraphs":["יש הולך שעוד גרוע מיושב ובטל. והוא, המטה מהדרך, כי דרך האמת הוא קו דק מאד, שעליו פוסעים והולכים, עד שבאים להיכלא דמלכא [להיכל המלך]. וכל מי שמתחיל ללכת בתחילת הקו צריך שמירה מעולה, שלא יטה לימין הקו או לשמאלו, אפילו כחוט השערה, כי אם בתחילה הנטיה היא כחוט השערה, אפילו אחר כך הולך ישר באמת, אבל כבר לא יבוא בשום אופן, להיכלא דמלכא [להיכל המלך], משום שאינו דורך על הקו האמיתי."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1657","title":null,"paragraphs":["כל השכר המקווה מהשי\"ת וכן מטרת כל הבריאה הוא דביקות השי\"ת בסוד \"מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחין\", והוא מקובל לדבקים בו יתברך באהבה.","וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים שהוא יציאה מעור גופו על ידי השפעה לזולתו, ואחר כך באים להיכל המלך שהוא הדביקות בו על ידי הכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו.","ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחבירו. והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבור את רגליו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1659","title":null,"paragraphs":["בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ\"נ להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ\"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא מרגיש בעצמו בעת עבודה. אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה","נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1661","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתגבר על הקושיים וההפרעות, אז לא בקלות יכולים לדחות אותו, אלא ביד חזקה. ואם האדם מתגבר גם על היד חזקה, ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדושה, ורוצה דוקא להדבק בו ית' באמת, ורואה שדוחים אותו, אז האדם אומר, ש\"חימה שפוכה עליו\", אחרת היו נותנים לו להכנס, אלא ש\"חימה שפוכה עליו\" מצד ה', לכן לא נותנים לו להכנס להיכל המלך ולהדבק בו ית'.","נמצא, שמטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ ורוצה להכנס, לא שייך לומר שמרגיש, ש\"חימה שפוכה שורה עליו\". אלא אחרי כל הדחיות, שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר נגלה עליו את היד חזקה וחימה שפוכה, אז יקויים \"אמלוך עליכם\". כי רק ע\"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות שמים, וזוכה להכנס פנימה בהיכל המלך."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע'. \"ביד חזקה ובחימה שפוכה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","נכנסים להיכל המלך","פסח"]},{"id":"he-1662","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם יודע שהוא מלוכלך, אזי אין לו העזה וחוצפה להכנס בהיכל המלך. ולכן קשה לאדם, בזמן שהוא רואה וזוכר את מעשיו הרעים, שהם נגד רצונו של המלך, לעסוק אז בתורה ומצות. ומכל שכן, שיבקש מהמלך, שהוא רוצה להתדבק ולהאחד בו.","לכן צריך כפרה. היינו, שלא יראה את מצבו הדל, איך שהוא בתכלית השופלות, ולא יזכור את מצבו, בכדי שיהא לו מקום לקבל שמחה, היינו ע\"י שיוכל לעסוק בתורה ועבודה. ואז, כשיהיה לו שמחה, אזי יהיה לו מקום לבקש שיתחבר עם המלך."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רל\"ג. \"ענין מחילה סליחה וכפרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1663","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, הזמן של עניית התפלה, שהאדם יקבל רשות כניסה, לכנס להיכל המלך, שה' יקרב אותו אליו ושיזכה לדביקות ה', הוא דוקא בזמן שאדם רואה, שמצד עצמו הוא אבוד, ואין בכוחו לעשות שום מעשה. אז האדם נותן תפלה אמיתית, היות שהאדם רואה פשוט שהוא רשע. כלומר, שאין לו אחיזה בקדושה.","ומשום יוצא, כשהאדם בא לידי ירידה, לא להתפעל, ולברוח מהמערכה. אלא אדרבה, אז הוא הזמן האמיתי לתת תפלה אמיתית מעומק הלב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו הד' מידות בהולכי בית המדרש, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נכנסים להיכל המלך","תפילה שלמה"]},{"id":"he-1664","title":null,"paragraphs":["מטבע האדם, הדואג לפניו יתברך, שרואה את עצמו מלא חסרונות, שבזה כוחו יפה להתפלל תמיד על מילוי חסרונותיו. אמנם אינו יכול להודות ולשבח לפניו יתברך, כי אין לו לדעתו על מה להודות ולשבח. וכן לאידך גיסא, אם מתעצם להודות ולשבח את בוראו על מידת טובו המרבה אליו בכל יום ותמיד, הרי בהכרח שמרגיש הספקה במצבו, ושוב אינו יכול להתפלל ולהתמרמר כל כך לפניו יתברך על חסרונותיו. ואומר הזה\"ק, ש\"מעלתם של אלו הצדיקים היה, כי היו נשלמים מב' הצדדים. ולפיכך זכו להכנס להיכל ההוד שבגן עדן\". נמצא לפי זה, שהאדם צריך ללכת בב' הקוים, אף על פי שהם בסתירה זה לזה, שדוקא על ידי זה זוכים להכנס בהיכל המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1665","title":null,"paragraphs":["היות שרוצים מלמעלה שהאדם יתקדם, ולעלות על הדרך המביאה להכנס להיכל המלך, ששם בהיכל המלך כולם עובדים רק בעל מנת להשפיע לה', והאדם בזמן העליה בנה את יסוד היהדות שלו על בסיס שהרגיש טעם בעבודה, שזה בסיס של שלא לשמה, לכן מביאים את האדם לידי איזו מחשבה זרה. ואז האדם בא לידי נסיון, היינו לומר, שדוקא אם ה' יתן לי איזה טעם, שהרצון לקבל ירגיש זאת, אני מסוגל להיות עובד ה'. אבל סתם למעלה מהדעת, היינו בזמן שאין לי שום הרגשה, איך אני יכול לעשות משהו. זה נקרא, ש\"שולחים לאדם איזה נסיון\", בכדי שהאדם יראה, שכל עבודתו בנויה על הרצון לקבל. ואז ירגיש איך שהוא מרמה עצמו בעבודת ה'. ואז יש לו מקום להתפלל לה', שה' יתן לו כח, שיהיה בידו לעבוד רק בעל מנת להשפיע ולא לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 43 \"מהו לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1666","title":null,"paragraphs":["אמר בשם הבעש\"ט, שלפני המעשה האדם צריך לומר \"אם אין אני לי מי לי\". ולאחר המעשה, האדם צריך לומר ש\"הכל הוא בהשגחה\", כלומר שה' נתן לו מחשבה ורצון לעשות משהו בתו\"מ, והוא בחר בו לאו דוקא מכל העמים, בכדי לתת לו מחשבה ורצון, לשרת אותו, היינו לשמור את התו\"מ, אלא אפילו בעם ישראל עצמו, הוא בחר בו משאר אנשים לתת לו מקום שישמש אותו.","והגם שזהו שרות קטן, היינו שנתן לו לעבוד מחוץ להיכלו, שנקרא, שלא לשמה, ולהכנס לתוך ההיכל עוד לא נתן רשות, כלומר שעוד לא קבל רשות מה', זאת אומרת, שעוד לא קבל מה' רצון וחשק לעבוד בעל מנת להשפיע, וכל מה שהוא עושה, הוא רק לתועלת עצמו, שזה נבחן, \"חוץ מהיכל המלך\", אבל אצלו גם זה לזכות גדול יחשב, מזה שבחר בו יותר משאר אנשים. ובזה הוא מרגיש עצמו לאיש מאושר. ומזה האדם יכול לקבל סיפוק ולתת שבח והודאה להבורא, בזה שזיכה אותו וקבל אותו לעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1667","title":null,"paragraphs":["בזמן הכנה, היינו מטרם שזוכין להכנס להיכל ה', צריך האדם להתרגל בכוחות דהתגברות על הרצוניות דקבלה עצמית. והדרך הוא להתחיל בדברים קטנים, היינו, בדברים שאין לו כל כך הנאה ותענוג שיותר קל לוותר עליהם, ולומר, לולי שהיה מצוה לעסוק בדברים הללו, לא היה עושה.","ואחר כך הוא הולך ומוסיף, עד שמרגיל את עצמו לוותר אפילו על דברים החשובים אצלו ביותר. אפילו בדברים הנוגעים עד לנפשו, הוא גם כן יכול לומר אם לא היה מצוה לעשות לא היה מתעסק בהם. וכל זה הוא כדאי שיהיה גבור ומלומד במלחמה. ואז הוא זוכה להכנס להיכל ה', להיות בין משרתי אל."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-1670","title":null,"paragraphs":["צריך כל אחד להִכָּלל בכלל ישראל, באחדות גדול, ועל כן בשעת קבלת התורה בודאי נעשו מיד ערבים זה לזה, כי תכף כשרוצים לקבל התורה צריכים תכף להִכָּלל יחד כולם כאחד."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["יחד כולם כאחד"]},{"id":"he-1671","title":null,"paragraphs":["כל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחבריי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו. ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: \"נעשה ונשמע\", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחבריי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יחד כולם כאחד"]},{"id":"he-1672","title":null,"paragraphs":["כל עם ישראל הוא כגוף אחד. וכמו שיש בגוף הראש, וידים, ורגלים, שלכל אחד ישנו תפקיד מיוחד, ובכל זאת מה שהראש חושב, דהיינו אם יש בראש חשבונות טובות, אזי כל האברים הם בשמחה. ואם הראש בדאגות, אז המצב רוח הזה הוא בכל האברים. וזהו כמו שותפות, אם כל אחד ממלא את תפקידו, אזי כולם ששים ושמחים, כמו שכתוב, \"אשר ברא אלקים לעשות\"."],"source":"הרב\"ש. 503. \"ענין שותפות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יחד כולם כאחד"]},{"id":"he-1673","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול המחיצות בינינו","יחד כולם כאחד"]},{"id":"he-1674","title":null,"paragraphs":["התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ\"נ להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כח ללכת נגד הטבע. כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא ע\"י התורה. כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","שמחת תורה"]},{"id":"he-1675","title":null,"paragraphs":["יש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל. נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, שהתורה תחזירו למוטב. וזה פירוש \"נעשה אדם\", שדרשו אֲנָא וְאַתְּ נוֹקִים לֵיהּ בְּעָלְמָא [אני ואת נקיים לו בעולם]. היינו שמצד ה' בא הרצון לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע. ומב' אלה יהיה קיום לאדם בעולם, היינו שעל ידי ב' אלו יוכל לקבל כל טוב וישאר בדביקות."],"source":"הרב\"ש. 267. \"באורייתא אתברי בר נש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב"]},{"id":"he-1677","title":null,"paragraphs":["אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע\"י מאור התורה יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך האדם יכול ללכת נגד הטבע.","לכן אמר הקב\"ה \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". נמצא, שהוא לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי להגיע לדביקות עם הקב\"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. וע\"י המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. כלומר, שהרצון לקבל לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא בידו לעשות מעשים לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","עיקר העבודה היא בלב","שמחת תורה","תיקון הלב"]},{"id":"he-1678","title":null,"paragraphs":["הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך. והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל על ידי התורה מכונה בשם תורה תבלין, עד שיתקבץ לשעור מסוים והקדוש ברוך הוא מרחם עליו ויֵעָרֶה רוח ממרום זאת אומרת שפע עליונה.","אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השם יתברך, כי אז נעשה מוכשר להשגחה בגילוי פניו יתברך, שפירושו, שהשם יתברך מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב יתברך."],"source":"בעל הסולם. \"הסתר וגילוי פנים של השי\"ת - א'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב"]},{"id":"he-1679","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. שאז ע\"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. אמר אאמו\"ר זצ\"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב\"ה נקרא \"חכם\". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא \"תלמיד של חכם\". ומה האדם צריך ללמוד מהקב\"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב\"ה רק דבר אחד. כמו שידוע שהקב\"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא \"תלמיד חכם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","שמחת תורה"]},{"id":"he-1680","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא הסיבה, שעושה עתה המעשה. וזהו כמו שאמרו חז\"ל \"תפלה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה\". לכן מטרם שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-1681","title":null,"paragraphs":["מועיל להוציא המאור מהתורה, אם הוא מכוון בעת התעסקותו בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא \"מאור\". אז מועיל לו לימוד תורה. מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה, ולא להשתמש עם הכלי קבלה לתועלת עצמו. אחרת התורה שלו הולכת ונעלמת ממנו. כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה מתבטל. וזה שכתוב \"וכל תורה, שאין מלאכה\", היינו שלא מכוון, שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ\"נ להשפיע, \"סופה בטלה\". כלומר, הכח הזה מתבטל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","שמחת תורה"]},{"id":"he-1682","title":null,"paragraphs":["אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה על ידי זה להגיע לבחינת \"אמונה שלימה\". שזה יכול להשיג על ידי המאור שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושיי של הקב\"ה. ועל ידם הוא רוצה להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה.","ויש כבר כאן ייחוד של ג' בחינות:","א. אורייתא, שהם לבושיי הקב\"ה,","ב. קוב\"ה, שהוא מלובש בהתורה,","ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על הכוונה הנ\"ל.","וזה נקרא \"ייחוד\", הנקרא \"אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","שמחת תורה"]},{"id":"he-1683","title":null,"paragraphs":["עיקר העבודה שלנו היא להגיע לידי דביקות ה', כמו שכתוב \"ולדבקה בו\", יוצא שהתורה הוא אמצעי להגיע להדבק בו יתברך. כלומר, בעת לימוד התורה צריך להיות הכוונה, שנזכה להתחבר עם הלובש. וזהו ע\"י אמצעית הלבוש, שהוא התורה, שהקב\"ה מלובש בה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["המאור המחזיר למוטב"]},{"id":"he-1685","title":null,"paragraphs":["האדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח להקב\"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצוות שלו על נקודה אחת, שהוא \"המאור שבה מחזירו למוטב\", שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה ומצוות, היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, שהקב\"ה ייתן לו הכוח הזה, הנקרא \"כוח השפעה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"ענין השפעה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-1687","title":null,"paragraphs":["על ידי מעשי ידינו נזכה לבחינת שמיעה, כמו שכתוב \"וכל העם רואים את הקולות\", היינו ששומעים קול ה'. וענין ראיה נקרא בחינת ראיה חושית, שהיא בחינת הרגשה בלב, שכל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, ולא היה להם שום ספיקות בדבר. זה נקרא \"ראיה\". בדומה כשהאדם רואה איזה דבר הוא לא מסופק, מה שאין כן אם הוא שומע, יכול להיות שהוא לא שמע היטב. לכן לא סומכין בעדות על שמיעה אלא על ראיה. לכן במתן תורה שלא היה להם שום ספק שזהו קול ה', נקרא זה \"ראיה\", כמו שאמרו חז\"ל \"אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שְׁמַעְנוּם\"."],"source":"הרב\"ש. 940. \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1689","title":null,"paragraphs":["\"וכל העם רואים את הקולות\". ידוע, ש\"קול\" נקרא חסד, שהיא באה מבחינת \"שמיעה\", שנקרא בינה. וראיה נקרא, חכמה, כמו שכתוב, \"עיני העדה זהו חכמי העדה\". וענין חכמה שמאיר בכלים דקבלה, צריך שמירה שלא יקבלו אותם בעל מנת לקבל. לכן צריכים להמשיך לו לבוש של חסדים, הנקרא, קול ושמיעה. לכן זה שכתוב, \"וכל העם רואים את הקולות\". פירוש, רואים, היינו שקבלו את אור החכמה כשהוא מלובש, בקול, שהוא חסד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1690","title":null,"paragraphs":["אמרו במתן תורה, \"נעשה ונשמע\". היינו מקודם נעשה בלי שכל, ואחר כך נזכה לבחינת שמיעה, שנוכל לשמוע מה שאנחנו עושים הוא הטוב בשבילנו. מה שאין כן אם רוצים להבין מקודם שכדאי לנו לעשות להשפיע לה' ואחר כך נעשה, אף פעם לא נגיע לזה."],"source":"הרב\"ש. 942. \"בענין מוח שליט על הלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1691","title":null,"paragraphs":["ענין הביטול נקרא בחינת עשיה, ולא שמיעה. כי ענין שמיעה נקרא בחינת הבנה, וענין עשיה הוא רק בחינת כוח בלי דעת. וזה \"נעשה ונשמע\", היינו אם יש לו כוח של בחינת עשיה, אזי יוכל לקבל בחינת שמיעה, משום שהבסיס שלו הוא בחינת אמונה, ולא ידיעה."],"source":"הרב\"ש. 821. \"נעשה ונשמע - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1692","title":null,"paragraphs":["ניתן לנו את העבודה בתורה ומצות בבחינת \"נעשה ונשמע\". היינו, שעל ידי זה שאנו נעשה ונקיים תו\"מ בבחינת המעשה, נזכה לבוא גם לבחינת נשמע. כלומר, שהאדם צריך לקיים תו\"מ אפילו בדרך כפיה. ואין צורך לחכות, מתי שיהיה לו רצון וחשק לקיים תו\"מ, אז הוא יקיים. אלא שהאדם צריך להתגבר ולקיים בבחינת עשיה לבד. אלא שהעשיה יביא לו אח\"כ בחינת שמיעה, היינו שישמע אח\"כ את החשיבות, שיש בתו\"מ. זאת אומרת, שיזכה להטוב ועונג, שישנו בתו\"מ. וזה ענין שאמרו ישראל \"נעשה ונשמע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1695","title":null,"paragraphs":["כלל הדבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות, הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדיבוק חברים, אכן אם לא זה, הוא בהסתר פנים ח\"ו. ואם ח\"ו ימהר ליבו להפרידו מבני אדם מאיזה שנאה וקנאה, תיכף ירוץ מהרה אל אחיו החברים המקשיבים לקול ה' באמת."],"source":"\"פרי הארץ\". מכתב י'","author":"פרי הארץ","subjects":["לשמוע בקול ה'"]},{"id":"he-1699","title":null,"paragraphs":["עיקר הפגם של תלמידי ר' עקיבא, היה מחמת שלא היה ביניהם אהבת חסד, שהוא בחינת השתוקקות וכיסופין, שעי\"ז [שעל ידי זה] עיקר המשכת התורה, שהיו צריכים להמשיך מרבי עקיבא, שהיה בחינת התגלות התורה. וע\"כ אמר רבי שמעון בר יוחאי, \"אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא\" [אצלנו באהבה תלוי הדבר], שאנו צריכים שיהיה בינינו אהבה גדולה, שזהו העיקר. וכמובא בתלמידי האר\"י ז\"ל שהזהירם כמה וכמה פעמים, שיהיה ביניהם אהבה גדולה, ופעם אחת אמר, שהיה מוכן לבוא לירושלים ושתבוא הגאולה על ידם, אך שנתקלקל ע\"י המחלוקת שנעשה בין החברים, ע\"י נשותיהם. כי עיקר המשכת התורה, הוא ע\"י אהבה וחסד, שהוא בחינת השתוקקות וכיסופין דקדושה, שעי\"ז זוכין לקבלת התורה ולכל טוב."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". הלכות דם","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ל\"ג בעומר","ספירת העומר"]},{"id":"he-1700","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון, המאיר בכל העולם בתורה, וכמה מאורות מאירים על ידו, על אחת כמה וכמה, שהוא עמוד כל העמודים."],"source":"\"זוהר לעם\". וייצא. מאמר \"הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה\", סעיף 175","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר","רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-1701","title":null,"paragraphs":["אמר רבי אבא, אוי רבי שמעון, אתה בחיים ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה, ויבוא בתוך האור שלמעלה. מי יאיר אור התורה לעולם."],"source":"\"זוהר לעם\". ויקהל. מאמר \"כוונת התפילה\", סעיף 118","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר","רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-1702","title":null,"paragraphs":["שמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.","לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב\"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו. ואמר, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות הסוד הגבוה הזה."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"נעשה אדם\", סעיף 159","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר","רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-1703","title":null,"paragraphs":["רשב\"י ודורו, דהיינו בעלי הזוהר, זכו לכל קכ\"ה [125] המדרגות בשלמות, אעפ\"י שהיו לפני ימות המשיח. שעליו ועל תלמידיו ז\"ל, נאמר: חכם עדיף מנביא. וע\"כ, נמצא הרבה פעמים בזוהר, שלא יהיה כדור הזה של רשב\"י, עד דורו של מלך המשיח. ולפיכך עשה חיבורו הגדול רושם חזק כל כך בעולם. כי סודות התורה שבו, תופסים קומת כל קכ\"ה המדרגות."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-1704","title":null,"paragraphs":["ולזה הספר ייקרא ספר הזוהר, מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון. ודרך אורו, משפיעים בהשגחה אלוהית כל המתעסקים בו, שהיה אור ושפע עליון מהדעת מושפע בסודות תורה. כיוון שנשפע משם, נקרא החיבור הזה ספר הזוהר, כלומר שנשפע מהזוהר ההוא."],"source":"הרמ\"ק. \"דע את אלוקי אביך\", ב'","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["ל\"ג בעומר"]},{"id":"he-1706","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"מלא כל הארץ כבודו\", כמו כן כתוב בזהר הקדוש, ש\"לית אתר פנוי מנך\" [\"אין מקום פנוי ממנו\"], מה פירושו, הלא היה צמצום, ששם אין האור מאיר. אם כן כבר יש מקום פנוי, כמו שכתוב שעל ידי הצמצום נעשה מקום פנוי.","אלא שיש לפרש, שכל הצמצומים, מה שאנו מדברים, הם רק כלפי התחתונים. מה שאין כן לגבי הבורא אין שום מקום פנוי מיניה [ממנו], אלא \"מלא כל הארץ כבודו\". ומה בא זה ללמדינו.","שהאדם צריך לדעת, שבזמן הירידה, שהאדם חושב, ששם אין אלקות המחיה את העולם, הוא טועה. אלא שהוא צריך להאמין, שגם שם בתוך ההסתר, נמצא אלקות, כלומר שהאלקות עשה את ההסתר, בכדי שיהיה לו צורך לקבל גלוי. ואם האדם אינו מאמין בזה, הוא בורח מהמערכה."],"source":"הרב\"ש. 827. \"האלקות עשה את ההסתר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1707","title":null,"paragraphs":["הגם שאנו אומרים בכל יום בהתפלה \"מלוא כל הארץ כבודו\", מכל מקום אין לנו הרגשה בזה, אלא אנו צריכים להאמין למעלה מהדעת שכך הוא. והסיבה היא, כי אף על פי שאין בהאור שום השתנות, מטעם \"אין העדר ברוחניות\", מכל מקום מצד הכלים יש שינויים, והכלים הם מגבילים את האור. כי בהכלים מבחינים את גדלות השפע, מה שהם מתפעלים מהשפע. ואם אין לו (לאדם) כלים, שיוכלו להיות בחינת לבוש להאור, אז לא ניכר שום אור במציאות, כפי הכלל \"אין אור בלי כלי\", היינו שאנו צריכים לדעת דבר אחד, שאנו יכולים לדבר ממה שמושג לנו בהרגשתינו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"ענין יראה ושמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1708","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בא לדרגה שרוצה רק להשפיע לה', אז עובר ממנו הצמצום, ורואה את העולם שהוא מלא כל הארץ כבודו. ואז הוא רואה שכל זה נגלה לעיניו בכדי שיהנה מזה. לכן אחר שהשיג את דרגת השפעה, היינו שהשיג את המדרגה שכל רצונו הוא רק להשפיע נחת רוח לה', אז האדם ממלא את עצמו מכל התענוגים מה שעיניו רואות, כנ\"ל בביאור \"מלא כל הארץ כבודו\"."],"source":"הרב\"ש. 295. \"כל מקדש שביעי - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1709","title":null,"paragraphs":["הגם שאנו אומרים בכל יום, \"מלא כל הארץ כבודו\" מכל מקום שורה על זה בחינת הסתר, שאנו צריכים להאמין בזה, אולם כל זמן שהאדם לא תיקן מעשיו בע\"מ להשפיע, לא מרגישים את זה. אלא זה תלוי לפי עבודת האדם בהשגת כלים דהשפעה, בשיעור זה מסתלק הצמצום. ומתחיל להרגיש את מציאות ה', וזהו כל עבודתנו להגיע לידי השתוות הצורה, המכונה דביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1710","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים להאמין, מלא כל הארץ כבודו, כמו שכתוב \"את השמים ואת הארץ אני מלא\". וכמו שכתוב בזהר הקדוש ובכתבי האריז\"ל, שכל התענוג שאנו מרגישים בתענוגים הגשמיים הוא רק בחינת נהירו דקיק מאור ה'. ומובן מאליו במקום שהאור ה' מגולה אין קץ להתענוג. נמצא לפי זה, כשאנו מאמינים שמלא כל הארץ כבודו, אז התענוג ממלא את כל העולם.","ובדבר שכל העולם מלא, זאת אומרת שלא צריכים לחפש אחר תענוג, כי אין שום מציאות של מקום בעולם שלא יהיה ממולא עם תענוג, מובן מאליו שלא שייך ליתן יגיעה על התענוג, ולא שייך לומר בזמן שמקבלים את התענוג שקיבל שכר, כנ\"ל. כי על דבר שאין יגיעה, לא שייך לומר על קבלת הדבר שם של שכר."],"source":"הרב\"ש. 295. \"כל מקדש שביעי - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1711","title":null,"paragraphs":["על מה שאמרנו, שהעולם ממולא עם תענוגים מבחינת \"מלא כל הארץ כבודו\", נשאלת השאלה למה אין אנו מרגישים את האור ה' הממלא את העולם. על זה יש תירוץ שהקדוש ברוך הוא עשה צמצום והסתרה לא להרגיש את אור ה', מטעם שלא יהיה נהמא דכסופא [...].","אלא בזמן שהאדם בא לידי דרגה שהוא רוצה להשפיע לה', היינו נחת רוח ליוצרו, ואז מתחיל לחשוב מה חסר לה', בכדי שיוכל להמציא לו, כי כל דאגותיו הן רק שתהיה נחת רוח להקדוש ברוך הוא, אז הוא רואה שכל מה שברא את העולם, בכדי שיקבלו תענוגים ממנו, ויותר מזה לא חסר להקדוש ברוך הוא. לכן הוא ממלא אז את רצון ה' ומקבל את התענוגים."],"source":"הרב\"ש. 295. \"כל מקדש שביעי - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1712","title":null,"paragraphs":["אינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש\"מלא כל הארץ כבודו\", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש.","כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי. כמו אהבת האם לבנה, שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום הכנות ומוחין לאהוב בנה. יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם עובדים במסירות נפש ממש. שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים."],"source":"\"בעל הסולם\". \"שמעתי\". רי\"ג. \"ענין גילוי החסרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1713","title":null,"paragraphs":["הסתרה לבד לא נקרא הסתרה, שהסתרה נמדדת לפי הביקוש. כי עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז, אז ניכר ההסתרה בשיעור היותר רחוק. ועל זה יובן ענין \"מלא כל הארץ כבודו\". אף על פי שאנחנו מאמינים בזה, מכל מקום הסתרה גם כן מלא בכל הארץ.","ולעתיד כתוב: \"ואני אהיה לה חומת אש סביב כבוד בתוכה\". שענין \"אש\" היינו בחינת הסתרה. אבל מכל מקום, כבוד בתוכה, היינו שיתגלה אז הכבוד. והוא, שאז יהיה הביקוש כל כך גדול, אף על פי שיש גם אז בחינת ההסתרה. אלא שההבדל, בזה הזמן, שיש הסתרה אבל אין ביקוש. אם כן זה נבחן לבחינת גלות. מה שאין כן אז, אף על פי שיהיה ההסתרה, אבל הביקוש גם כן יהיה. וזה העיקר רק הביקוש."],"source":"\"בעל הסולם\". \"שמעתי\". קע\"ד. \"ענין הסתר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה","מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1715","title":null,"paragraphs":["אם הוא מאמין בזה שהוא מדבר אל המלך, כמו שכתוב, \"מלוא כל הארץ כבודו\", איזו התפעלות מרגיש האדם, בעת שמאמין שהוא מדבר להמלך רק רגע אחד.","וההתרגשות מזה שהוא עומד עכשיו ומדבר להמלך אפילו רגע, צריכה לתת סיפוק מלא, שיהיה לו חיות ושמחה כל היום. והגם שהוא לא רואה את המלך, אבל זהו שניתן לנו אמונה להאמין, שמלוא כל הארץ כבודו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל בעבודה - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1716","title":null,"paragraphs":["יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות. אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט. היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי \"לית מחשבה תפיסא ביה כלל\".","אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר \"מלא כל הארץ כבודו\", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם."],"source":"הרב\"ש. 236. \"מלא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1719","title":null,"paragraphs":["כתוב \"מלא כל הארץ כבודו\", כמו שכתוב בזהר הקדוש, \"לית אתר פנוי מיניה\" [\"אין מקום פנוי ממנו\"]. וזה שלא מרגישים הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה.","כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם ומטרם שהיה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיה במציאות.","כמו כן יכולים להבין ש\"לית אתר פנוי מיניה\", אלא למכונת הקליטה אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דביקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו מכונה הזו אזי תכף נרגיש, שלית אתר פנוי מיניה, אלא \"מלא כל הארץ כבודו\"."],"source":"הרב\"ש. 645. \"ממעשיך הכרנוך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו","מרכז העשירייה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-1721","title":null,"paragraphs":["רק בזמן שיוצא ממקום הקבלה אפשר להשיג שמלוא כל הארץ כבודו, אבל מטרם שיוצאים מבחינת קבלה, יכולים רק להאמין שהוא כך.","ובכדי שנוכל להרגיש את זה, נותנים עצה להאדם, לצאת ממקום קבלה, שהוא מקום החושך והמיתה, היינו שאין אור החיים יכול להתגלות, אף על פי שהוא נמצא, אבל לגבי אדם הוא מכוסה. ומי שבא למקום הזה הוא נעשה נפרד ממקור החיים.","לכן נקרא מקום הזה \"חושך ומיתה\", וכל מיני פורענויות נמצאות שם, וזה נקרא סטרא אחרא, היינו, שהוא נגד הקדושה. שבמקום קדושה, שנקרא מקום השפעה, ששם הוא מקום של השתוות הצורה, לכן במקום הזה מתגלה כל הטוב והעונג, שזהו מקום של ברכה וקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חיי שרה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1722","title":null,"paragraphs":["האדם לא אומר לקדוש ברוך הוא, אם אתה תתן לי הרגשה טובה, שאני ארגיש ש\"מלא כל הארץ כבודו\", אני מוכן להאמין. מה שאין כן שאין לו שום דעת ושום הרגשה של רוחניות, איננו מסוגל לקבל עול מלכות שמים ולשמור את התורה ומצוות. אלא כנ\"ל, הוא צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים."],"source":"הרב\"ש. 21. \"קידוש החודש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1723","title":null,"paragraphs":["צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא \"מלא כל הארץ כבודו\", ונמצא שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו \"בהיותו\", משמע שיש זמן שאינו קרוב.","והענין הוא, שתמיד מחשבים את המצבים כלפי האדם המשיג והמרגיש, שאם אין האדם מרגיש את קרבתו יתברך אליו אזי אין יוצא מזה שום דבר, אלא הכל נמדד לפי הרגשת האדם. שיכול להיות שאדם אחד ירגיש עולם מלא כל טוב, והשני שאינו מרגיש את טובו של העולם, אזי אין הוא יכול לומר שיש עולם טוב, אלא שאומר כפי הרגשתו, היינו שהוא עולם מלא יסורים.","ועל זה בא הנביא ומזהיר: \"קראוהו בהיותו קרוב\". שהוא בא ואומר: דעו לכם, זה שאתם קוראים לה' - נמשך מזה שהוא קרוב, זאת אומרת עכשיו יש לכם הזדמנות, אם תשימו לב אזי תרגישו שה' יתברך קרוב אליכם, וזהו סימן על הקירבה של ה' יתברך."],"source":"\"בעל הסולם\". \"שמעתי\". רמ\"א. \"קראוהו בהיותו קרוב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1724","title":null,"paragraphs":["אנחנו צריכים לראות, שגם בהחירות הזו שזכינו, צריכים לכוון ולעשות הכנה הרבה, בכדי להמשיך החירות הרוחניים, הנקרא חירות ממלאך המוות. היינו זוכין אז לבחינת \"מלא כל הארץ כבודו\", הנקרא מוחין דאו\"א. פירוש, שלא רואין שום מקום ושום זמן, שלא יוכל להיות שם מלובש הבורא ית', שלא נוכל להגיד בזמן הזה, או במקום זו, אין הוא יכול להתלבש חס ושלום. אלא מלא כל הארץ כבודו."],"source":"\"בעל הסולם\". \"שמעתי\". ק\"צ. \"כל פעולה עושה רושם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם","מלוא כל הארץ כבודו"]},{"id":"he-1725","title":null,"paragraphs":["כל זמן שאין האדם זוכה לבחינת לשמה, הוא נמצא בהסתר פנים, היינו שעוד לא רואה, איך שהקב\"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. נמצא, שהוא נמצא במצב של שקר. כלומר, שהוא אומר מה שאמרו, שמטרת הבריאה היא בכדי להנות לנבראיו. זהו שקר. הלא אנו רואים את ההיפך.","מה שאין כן הלומד תורה לשמה, הוא זוכה ורואה את האמת, מטעם שהוא בעצמו זוכה ורואה את הטוב ועונג, מה שהוא מקבל מהבורא. ועוד יותר מזה, הוא צריך להגיע לידי מצב של שלימות, ולראות, איך שהקב\"ה מתנהג עם כל העולם עם המטרה של להטיב לנבראיו. נמצא, ענין אמת ושקר הוא לגבי השגת האדם בעצמו. ובהאמור יוצא, שהלומד תורה שלא לשמה, הנבחן לשקר, הוא רק מטעם, שאין האדם מוכשר לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהם אמת ושקר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1726","title":null,"paragraphs":["\"לשמה נקרא אמת\". היות שע\"י זה שהאדם זכה לבחינת לשמה, האדם צריך להגיע לדרגת אהבת ה', בזה שהוא מתנהג עם האדם בעצמו. היינו, שהאדם מקבל כל טוב מהבורא, אז האדם רואה את האמת, שמטרת הבריאה היא בכדי להטיב לנבראיו. ולא עוד, אלא שהאדם צריך לזכות ולראות, איך שההשגחה העליונה מתנהגת עם כל הנבראים בבחינת טוב ומטיב.","וזוהי מדרגה גדולה, שהאדם רואה, איך שהקב\"ה מתנהג עמו באופן פרטי בבחינת טוב ומטיב. אלא האדם צריך לראות, שהבורא מתנהג כך עם כל הנבראים בבחינת טוב ומטיב. ובגלל זה נקרא לשמה \"אמת\", שע\"י עבודה בבחינת לשמה, האדם זוכה ורואה את האמת, שהבורא מתנהג עם כל הנבראים בבחינת טוב ומטיב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהם אמת ושקר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חיים בלשמה למען העולם","לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1727","title":null,"paragraphs":["שהוא רואה איך הוא עוד מרוחק, שבאמת יהיו כל מעשיו לשם שמים, אז הוא צריך לבירור של אמת. כי יש הרבה אנשים, שאין להם הבירור הזה של אמת, אלא שהם חושבים, שבאמת הם עושים לשם שמים. הגם שהם עוד לא מאה אחוז לשמה, מכל מקום בדרך כלל הם מרגישים שזהו לשמה. אלא שיש עוד מה להוסיף בענין של לשמה. אבל באמת אין להם הרגשה אמיתית, או מצד טבעם, או מצד שלא היה להם מחנך טוב, שיורה להם הדרך, איך לא לרמאות את עצמם. לכן אין הם מסוגלים לבוא לשמה, כי \"לשמה\" נקרא אמת ו\"שלא לשמה\" נקרא שקר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1728","title":null,"paragraphs":["כל עוד שאין אדם יודע שהוא הולך בדרך של שקר, למה לו לשנות דרכו וללכת בדרך אחרת, אם אין לו הבירור שהוא נמצא בשקר. אלא רק אם הוא הגיע לידי ידיעה, שהוא באמת נמצא בשקר, אז הוא מסוגל לשנות את דרכו וללכת בדרך האמת.","לפי זה יוצא, אם האדם יש לו כבר דרך של אמת, היינו שהוא הולך לדרך של לשמה, אבל נמצא עוד באמצע הדרך. זאת אומרת, למשל, אדם, הרוצה לנסוע לירושלים, עולה על האוטו, המוביל, לפי שכתוב על השלט, לירושלים. ומכל מקום, הגם שכבר שמונים או תשעים אחוז מן הדרך לירושלים הוא עבר, מכל מקום עדיין לא נמצא בירושלים. אלא ממש כשהגיע לירושלים, אז יכולים לומר שהוא נמצא בירושלים.","אותו דבר כאן ברוחניות, אם נגיד, למשל, שירושלים נקרא אמת, היינו לשמה, אז בטח שמטרם שנכנס לתוך הלשמה, שהיא האמת, מוכרחים לומר שעדיין נמצא בשקר, היינו בהשלא לשמה, שנקרא שקר. אף על פי שהוא כבר הלך כמעט כל הדרך, וכבר הוא עומד על יד השער, הנקרא \"אמת\", שהוא בחינת לשמה, מכל מקום עדיין הוא נמצא בחוץ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1729","title":null,"paragraphs":["אין האדם יכול לדעת, אם הוא הגיע לשמה, מטרם שזכה להכנס לתוך הלשמה. אבל מתי האדם יכול לדעת אם הוא כבר נכנס לתוך מדרגת לשמה. מה הוא הסימן לזה, שידע שעכשיו הוא נמצא במדרגת של האמת. והתשובה לזה אנו מוצאים בהקדמה לתע\"ס (אות נ\"ו) וזה לשונו \"ובזה תבין מה שאמרו ז\"ל, הֵיכִי דָּמֵי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1731","title":null,"paragraphs":["צריך להיות אמצעי בין אמת לשקר, שיהיה קרש קפיצה מהשקר להאמת. והאמצעי בין אמת לשקר הוא שקר באמת. היינו, שיש שקר, אבל אין הוא באמת שקר, כי הוא חושב על שקר שהוא אמת. זאת אומרת, שהוא הולך בדרך השקר, והוא חושב שהוא אמת. נמצא, שאין זה שקר אמיתי. מה שאין כן אם הוא יודע, שהוא הולך באמת בשקר, אם כן הוא הולך בדרך האמת, שיודע, שבאמת הוא שקר, אז יש לו קרש קפיצה. כי רק אז הוא יכול לכנס לאמת אמיתי, היינו מאמת של שקר לאמת של אמת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר","משחק"]},{"id":"he-1732","title":null,"paragraphs":["הנבראים עוד לא מסוגלים לראות את התיקונים, מסיבת שהם יכולים לפגום, מטעם שעוד הם נמצאים תחת שליטת הרצון לקבל.","ולכן, מטרם שהוא רואה את התיקונים, שנעשים על ידו, אין הוא יכול לקבל עדיין מהשפע, שמתגלה ע\"י המעשים שלו. לכן כשאינם רואים את השפע המתגלה, ממילא לא יכולים לפגום, מטעם שהם לא רואים, שיש מה לקבל. אלא האדם צריך להאמין, שכל מעשה ומעשה של תורה ועבודה, הוא דבר חשוב. וכך להאמין.","רק לאחר שיזכה לקבל את הטבע השני, הנקרא \"רצון להשפיע\", אז יזכה לראות את האמת, שמטרת הבריאה היא \"להטיב לנבראיו\". נמצא כנ\"ל, שמה שאומרים \"שלא לשמה נקרא שקר\", היינו זהו לגבי ראיית האדם, שהאדם עוד לא רואה, שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהם אמת ושקר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1733","title":null,"paragraphs":["נבין את גודל החשיבות של שלא לשמה. כלומר, זה הוא לא כמו שהאדם חושב, שעושה הכל עבור השלא לשמה, אלא הוא עושה הכל, מטעם שהבורא צוה אותו. רק שעדיין אין לו הזכיה, שיוכל להרגיש, שהבורא הוא הוא המצוה. לכן האדם חושב, שהשלא לשמה הוא המצוה. לכן אין המעשה כל כך חשוב בעיניו.","אולם, אם הוא יאמין, ש\"אין עוד מלבדו\" [...] שבאמת הוא מקיים מצות הבורא. והאדם צריך להחשיב את המעשה, שעשה בשלא לשמה. כי מה שהאדם מצייר לעצמו, שהוא מקיים רק מעשה דשלא לשמה, זה רק מטעם, שעוד אין לו הזכיה, שירגיש שהוא מקיים מצות המלך, והוא משמש את המלך.","לכן אם הוא יאמין, שהשלא לשמה הוא באמת, שהבורא בעצמו הוא המחייבו לעסוק בתו\"מ, נמצא, שיכול לתת תודה רבה לה', על מה שהבורא התלבש בלבוש של שלא לשמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1734","title":null,"paragraphs":["בזמן התגלות אור ה', זאת אומרת בזמן שהקדוש ברוך הוא מאיר לאדם, ונותן לו התעוררות בתורה ועבודה, אז אין מקום לבחירה, כי התענוג מכריח האדם להיות עוסק בדבר שהוא מרגיש בו תענוג. ומשום זה אין בזמן ההוא מקום לבחירה.","וממילא אז אין הוא מחויב להיות מאמין בה' עד כדי כך, ולהגיד שבלי אמונה לא יעשה את הדבר, כי המחייב להדבר, יש לו כבר גורם אחר שהוא התענוג. וזה נקרא שלא לשמה, מטעם שלא האמונה היא הגורם לאותו מעשה, אלא התענוג, הוא הקובע אצלו והוא המניע אותו לפעול להרבות במעשים טובים.","לכן הגם בזמן שהקדוש ברוך הוא נותן לו התעוררות גדולה לתורה ועבודה, אבל מזה אין הוא יכול להתעלות במדרגה של אמת. כי \"אמת קְנֵה\", שצריכין לקנות את מדרגת האמת. ורק על ידי יגיעה בקבלת עול מלכות שמים על ידי בחירה זוכים לעלות במדרגת האמת, בכל פעם למדרגה יותר גדולה."],"source":"הרב\"ש. 32. \"גדלותו של האדם היא לפי עבודתו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1736","title":null,"paragraphs":["ענין \"נקיות\" הכוונה היא, שצריך להיות נקי, שלא תהיה שם תערובת של שקר, בזמן שרוצה ללכת בדרך של אמת, כי אמת נקראת \"לשמה\", כמו שאומר הרמב\"ם (הלכות תשובה פרק י') וזה לשונו, \"העובד מאהבה, עוסק בתורה ומצות, והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא בגללה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"ענין המשטינים\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-1737","title":null,"paragraphs":["בחינת בינה, שתכונתה כי חפץ חסד הוא, שלא צריכה שום דבר לקבל, לכן היא בן חורין, כי רק מי שצריך לקבל משהו, הוא כבר מוגבל, ותולה בדעת אחרים. אלא מי שהוא הולך בעינים עצומות, ולא צריך לא גדלות ולא שום דבר, אז נקרא חירות.","אבל צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1738","title":null,"paragraphs":["\"חסדים מכוסים נקרא בן חורין\", שלא חסר לו שום דבר, משום שהוא לא נצרך לשום דבר. לכן הוא מרגיש עצמו לחירות, שאין לו שום שעבוד מדבר, מה שהוא צריך לקבל אותו. נמצא, שהוא לא משועבד לשום דבר. וזה דוקא כשהוא שמח בחלקו. וזה נקרא בחינת \"כהן\", שעבודתו היא בחשאי, שאינו מגולה לחוץ מה שיש לו, כלומר שאינו צריך שיהיה מגולה לחוץ את הרכוש, אלא הוא מאמין למעלה מהדעת, שכל מה שיש לו זה מספיק בשבילו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו \"שכור אל יתפלל\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1739","title":null,"paragraphs":["אם הוא אינו יכול ללכת למעלה מהדעת, אז באים אליו שני שוטרים ומכניסים אותו לבית האסורים, יחד עם כל החוטאים להמלך. ושני שוטרים אלו, הם בחינת מוחא וליבא. ואז הוא נידון לכמה זמן שדנין אותו, ואח\"כ מוציאין אותו קצת לחופשה. ורואים איך שהוא מתנהג. וכל זה נוהג עד שמרחמים עליו מלמעלה, ומוציאים אותו לחרות, מבית האסורים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1741","title":null,"paragraphs":["מהו \"חירות ממלאך המות\" בעבודה. אלא שצריכים לדעת, כי הרצון לקבל לעצמו הוא המלאך המות. וזהו על דרך שאמרו חז\"ל \"רשעים בחייהם נקראים מתים\", מטעם שהם נפרדים מ\"חיי החיים\", מסיבת שינוי צורה, שהוא הרצון לקבל.","כלומר, הרצון לקבל לעצמו מפריד אותו מחיי החיים. נמצא, מי הוא המלאך המות ההורג את האדם. הוי אומר \"הרצון לקבל\". לפי זה יוצא, שבזמן שהאדם זוכה, שה' נותן לו את הרצון להשפיע, וזה זוכים על ידי קיום תו\"מ. לכן בזמן שנעשה רשות היחיד, שהרצון לקבל לעצמו נכנס לרשות היחיד, שהוא רשותו של הבורא, ממילא הוא חירות ממלאך המות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו ברכה וקללה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1742","title":null,"paragraphs":["\"חַרות\". אל תקרא חַרות, אלא חירות. פירוש דהנה כתוב \"כתבם על לוח לבך\". דהנה כתיבה היא בדיו, שהוא בחינת שחרות. וכל פעם שהאדם כותב, זאת אומרת שעושה איזה החלטות איך להתנהג, ואח\"כ הוא חוזר לסורו, הוא מטעם שנמחק הכתב. וצריך בכל פעם לכתוב, אך שיהיה בחינת חרות, שיהיה חרות על לבו, שלא יהא יכול למחוק.","ואז, תיכף זוכה לבחינת חירות, שזהו הכלי לבחינת חירות, עד כמה שנכתב בלבו. כפי שיעור החקיקה, כך הוא הישועה. שענין כלי עיקר הוא החלל. וזהו \"לבי חלל בקרבי\". ואז הוא זוכה לבחינת חירות ממלאך המות. יען, שענין השפלות הוא הס\"מ בעצמו. והוא צריך להכירו בכל השיעור. ולהתגבר עליו, עד שה' עוזרו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קצ\"ח. \"חירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["וליבי חלל בקרבי","חירות האדם"]},{"id":"he-1743","title":null,"paragraphs":["בני ישראל שזכו לתכלית הדבקות במעמד הקדוש היה כלי קבלה שלהם בהתרוקנות גמורה מכל קנינים שבעולם והיו דבוקים בו בהשואת הצורה, שמשמעותה שלא היה להם שום רצון של קנין לעצמם אלא רק בשעור של השפעת נחת רוח שיוצרם יהנה מהם. וכיון שהרצון לקבל שלהם התלבש בתמונה של קנין הזה הרי התלבש בה והתחבר עמה לעצמות אחד שלם, א\"כ ודאי שנעשו בני חורין ממלאך המוות."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם","שבועות"]},{"id":"he-1744","title":null,"paragraphs":["כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל דבר, חירות מהמוות, שאינו יכול לשלוט עליו. כי כל מי שעוסק בתורה ונאחז בה, נאחז בעה\"ח [בעץ החיים]. ואם מרפה את עצמו מעה\"ח, הרי עץ המוות שורה עליו ונאחז בו."],"source":"\"זוהר לעם\". וייצא. מאמר \"וייצא יעקב מבאר שבע\", סעיף 109","author":"זוהר לעם","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1745","title":null,"paragraphs":["המושג הזה המתבטא במלה \"חרות\" מטושטש אצלינו מאד, ואם נתעמק בפנימיותה של המלה הזאת, כמעט ולא ישאר ממנה כלום. כי בטרם שאתה מבקש חרותו של היחיד, עליך להניח שכל יחיד כשהוא לעצמו יש בו אותה התכונה הנקראת חרות, ז\"א, שיכול לפעול על פי בחירתו לרצונו החפשי."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1746","title":null,"paragraphs":["קביעת האופי של התענוג והתועלת, אינה לגמרי מתוך בחירתו ורצונו החפשי של היחיד, אלא על פי רצונם של אחרים, שהם רוצים ולא הוא. למשל, אני יושב, אני מתלבש, אני שח, אני אוכל. כל זאת - לא משום שאני רוצה לשבת כך, ואני רוצה להתלבש כך, ולדבר כך, ולאכול כך. אלא מכיון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה, - ולא רצוני החפשי. יתר על כן, אני עושה כל אלה על פי רוב בנגוד לרצוני, כי יותר נח לי להתנהג בפשטות בלי שום עול, אלא שאני משועבד בכל תנועותי, ואסור בכבלי ברזל, בטעמים ונמוסים של אחרים, שהם החברה. אם כן אמרו נא לי, היכן חרות הרצון שלי?"],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1747","title":null,"paragraphs":["יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1748","title":null,"paragraphs":["אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: \"שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד\". וכן הזהירו חז\"ל: \"עשה לך רב וקנה לך חבר\". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע. כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1750","title":null,"paragraphs":["כל אחד חבוש בבית האסורים של ההשגחה, אשר על ידי שני מוסרותיה התענוג והמכאוב, מושכת ודוחפת אותנו לרצונה, למקומות הנרצים לה. באופן שאין כלל \"אנכיות\" בעולם. כי אין כאן כלל בן חורין ועומד ברשות עצמו. אין אני בעל המעשה, ואין אני העושה, משום שאני רוצה לעשות, אלא משום שעובדים אתי בעל כרחי ושלא מדעתי, אם כן יוצא לפי זה חלף לו השכר ועונש."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חירות האדם"]},{"id":"he-1751","title":null,"paragraphs":["המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא \"עשה לך רב וקנה לך חבר\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","חירות האדם","כינוס אמיתי"]},{"id":"he-1752","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הֵימֶנוּ\". ויש להבין, מהו מרמזת לנו מילת הימנו. ולפי מה שהסברנו, יהיה הפירוש הימנו, היינו זה שיצרו נעשה גדול, זה בא מגדלות האדם, היות שהשתדל להיות אדם ולא בהמה, מזה נעשה היצר גם כן גדול. שלעולם צריך להיות \"חציו חייב וחציו זכאי\", כדי שיהיה בכוחו של אדם לנצח את הרע. ובפעם אחת אי אפשר לתקן את כל הרע. לכן הרע מתגלה להאדם לאט לאט, כל פעם שאדם עושה איזה טוב, יש מקום לגלות עוד קצת רע. וחוזר חלילה, עד שהאדם מתקן את כל הרע שבקרבו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו שהצדיק סובל רעות\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1753","title":null,"paragraphs":["כל יום יש התגברות חדשה. שיש לפרש \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום\", שהרע נעשה אצלו בבחינת התגברות, מלשון \"כמעין המתגבר שהרע נתווסף\", משום \"זה לעומת זה\". כי כמו שהאדם מתגבר ועשה מעשה טוב, תיכף מתגבר עליו היצר הרע. נמצא, שהצדיק סובל \"רבות רעות\". כלומר, שכל יום נעשה אצלו הרע יותר גדול, דהיינו, שלפי המעשים טובים שלו, כך מתגלה אצלו הרע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו שהצדיק סובל רעות\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1754","title":null,"paragraphs":["סדר התגברות הוא בסדר והדרגה, כדרך מי שמרגיל עצמו להרים משקולות. מתחיל, נגיד על דרך משל, להרים חמישים קילו, ואח\"כ הוא מוסיף והולך, כי ע\"י תרגילים הוא יכול כל פעם להוסיף. כמו כן בעבודת ה', היינו שמשום זה לא נותנים לו טעם גדול באהבה עצמית בהתחלה, כי בטח לא יוכל להתגבר. אלא כל פעם מוסיפים לו טעם באהבה עצמית, לפי ערך עבודה שלו. היינו לפי מה שרואים, שהוא מוכשר להתגבר, כך מוסיפים לו טעם של תענוג באהבה עצמית, בכדי שתהיה לו היכולת להתגבר. ובזה נבין מה שאמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב) \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"ענין שופטים ושוטרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1755","title":null,"paragraphs":["נבין מה שכתוב \"יכין רשע וצדיק ילבש\", שהכוונה על המעשים טובים שהאדם עשה, שבגלל זה שעשה מעשים טובים הוא זכה לגילוי מלמעלה, שהראה לו את הרע שהיה נמצא אצלו, אלא שהיה אצלו \"בגניזו\", מטעם \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\". כלומר, שלא מגלין את הרע לאדם יותר מכפי שהוא מוכשר לתקן. זאת אומרת, שצריך להיות הטוב ורע מאוזן, אחרת, היינו אם האדם יראה את כל הרע שבו מטרם שיש לו טוב, אז האדם בטח יברח מהמערכה, ויגיד שהעבודה זו אינה בשבילו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1756","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב) \"כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו\". שענין \"גדול\" פירושו, שהוא כבר זכה לבחינת עליה ברוחניות, היינו שהוא כבר יכול להתגבר על שיעור מסויים של תענוג, ולקבל אותו בעל מנת להשפיע. ושוב נותנים לו תענוג, שעל שיעור תענוג במידה זו עוד לא היה בכוחו להתגבר.","וכשזוכה להתגבר על זה התענוג, ונעשה שוב גדול, היינו שבא לגדלות, הנקרא \"עליה\", שוב נותנים לו מדרגה יותר גבוהה. וכנגדה הוא אף פעם לא התגבר עליה. לכן הוא רואה, שעכשיו הוא יותר רע. היינו נגד מדרגה זו הוא לא יכול להתגבר. וגם עתה הולך אותו סדר, שהוא מבקש, שה' יתן לו כח מלמעלה, שיהיה בידו להתגבר גם על מידת רצון לקבל הגדול הזה. וזה נקרא, שהתחתון עולה לעליון לבקש כח המסך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו \"התורה מתשת כוחו של אדם\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1757","title":null,"paragraphs":["ובזה תבין קושית העולם שמקשים על הפסוק: \"בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו\" - נמצא לפי זה שהקב\"ה לקח ממנו את הבחירה על ידי זה שהכביד את לבו?","ולפי מה שפרשתי אזי יוצא להיפך: כי על ידי זה שהקב\"ה הכביד את לבו יש לו מקום לעשות עוד פעם את הענין של בחירה. כי בזמן שפרעה אמר: \"ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים\", נמצא שכבר הכריע לכף זכות והוא כולו טוב וכבר אין לו עוד מה לעשות. לכן כנגד הטוב שלו הוצרך הקב\"ה להגדיל את היצר הרע, כמו שאמרו רז\"ל: \"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו\", לכן כשהקב\"ה הכביד את לבו אזי כבר היה לו עוד פעם מקום לעשות בחירה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו","פסח"]},{"id":"he-1758","title":null,"paragraphs":["בענין הכרעה כולם שווים. היינו השקל, שאדם שוקל מעשיו, ומחשבותיו, ורצונות - הם תמיד רק מחצית, משום כמאמר חז\"ל \"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו\" (סוכה נ\"ב).","כי בכדי שיהיה בחירה, צריכים להיות משקל שווה, כי בזמן שב' כפות המאזנים שווים, אז שייך לומר, שיש בידו להכריע. מה שאין כן, אם יש רוב ומיעוט, לא שייך לומר להכריע. וזה על דרך שאמרו חז\"ל \"לעולם יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי\" (קידושין דף מ'). כי רק אז שייך לומר הכרעה.","וזה ענין דווקא \"מחצית השקל\", שזה בא ללמדנו, כי תמיד יש לאדם רק מחצית, משום כשיש לו מיעוט טוב, אז יש לו מיעוט רע, וכשיש לו הרבה טוב, אז יש לו כנגדן הרבה רע, שזה ענין \"זה לעומת זה עשה אלקים\"."],"source":"הרב\"ש. 578. \"מחצית השקל - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1759","title":null,"paragraphs":["לפי גודל הטוב כך נותנים לו שיעור מהרע. נמצא לפי הכלל \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\", נמצא שתמיד הטוב והרע הם במשקל אחד. נמצא לפי זה, שענין הכרת הרע לא ניכר אלא לפי ערך שאדם השיג טוב, בשיעור הזה מתגלה אצלו הרע.","נמצא לפי זה, שמי שיש לו רק קצת טוב, ממילא אין לו אלא קצת רע, כי אחרת לא יהיה מאוזן ולא יהיה בידו לעשות בחירה, כי הרע יהיה יותר מהטוב. לכן אין מגלים לאדם את הרע שבקרבו, אלא לפי הטוב שיש לו. נמצא אז, שתמיד האדם במצב של חציה טוב וחציה רע.","נמצא, שע\"י ירידות ועליות מתתקן הרע לאט לאט. ועל האדם תמיד לזכור ולהאמין מה שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". אלא שהאדם צריך לתת אתערותא דלתתא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"]},{"id":"he-1760","title":null,"paragraphs":["עבד, משמע שאין לו שום רשות בפני עצמו, כמו שאמרו חז\"ל, \"מה שקנה עבד קנה רבו\", אלא הוא מתבטל לפני האדון, וכל מה שהוא מקבל מהאדון, הוא רק בכדי שיוכל לשמש להאדון ולא לצורך עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"בענין כבוד אב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1761","title":null,"paragraphs":["\"מה שקנה עבד קנה רבו\". שפירושו, שאין שום רשות לעבד, שיהיה לו מקום להכניס את הטוב והעונג, מה שהתורה הבטיחה. אלא הכל, כלומר כל הטוב והעונג, שהוא מקבל, הוא מכניסו לרשותו של הקב\"ה. ואין אצל האדם רשות אחר בעולם. וזה נקרא. \"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1762","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר לשמש שני מלכים בבת אחת. ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה. היוצא מזה כי החידוש הראשון הוא יציאת מצרים."],"source":"הרב\"ש. 932. \"חידוש הראשון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'","פסח"]},{"id":"he-1763","title":null,"paragraphs":["השולט על האדם הוא התענוג, והעבד נקרא מי שמשועבד להתענוג. ובזמן שהתענוג של האדם הוא מקבלה, נקראים \"עבדי פרעה\". ובאם התענוג שלו הוא מהשפעה, הוא נקרא \"עבד ה'\". ובלי תענוג אי אפשר להתקיים."],"source":"הרב\"ש. 921 \"הצורך במעשה דלמטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1764","title":null,"paragraphs":["טבע של העבד, שרוצה למצוא חן בעיני רבו, שאז לבו של רבו עליו. וכן כאן, שכל ריבוי הפעולות והחומרות שבן אדם מתמחה בהן, הוא רק אמצעי, שעל ידי זה ימצא חן בעיניו ית'. ואז יהי' לו המטרה הרצוי ממנו.","והבן אדם הולך ועושה תו\"מ, בכדי למצוא חן בעיני הבריות. ועושה מצרכי שמים בחינת אמצעי. זאת אומרת, שבאמצעותם יזכה למצוא חן בעיני הבריות. וכל זמן שהאדם לא זכה לבחינת תורה לשמה, אזי הוא עובד לשם הבריות. והגם שאין להאדם אפשרות אחרת, אלא לעבוד בשביל הבריות, אבל מכל מקום על כל פנים, הוא צריך להתבייש עם העבדות כזו. ואזי, ע\"י הכסף הזה, יזכה לכסף דקדושה, דהיינו להשתוקק להקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קע\"ה. \"והיה כי ירחק ממך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1765","title":null,"paragraphs":["מהו, עבד נאמן. זה כמו שאמרו חז\"ל, \"אלא הוו כעבדים, המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס\", שפירושו, שכל עבודתו הוא רק להשפיע ולא לקבל כלום.","נמצא, זה שהוא כן מקבל, הוא מסיבת שהבורא רוצה לתת לו. נמצא, שמה שהוא מקבל נקרא, מקבל בעל מנת להשפיע. נמצא, שהמתנה מה שהוא מקבל, אינו מטעם שהוא רוצה לקבל לעצמו, אלא מטעם שהוא רוצה להשפיע, והיות שרצון ה' הוא להטיב, לכן הוא מקבל את הטוב והעונג בכדי למלאות את רצונו יתברך, היות שהוא רוצה להנות להבורא. ומה חסר להבורא. בטח שמטרת הבריאה תצא לפועל בשלימות. לכן הוא מקבל את מתנת המלך, בכדי להנות להמלך. וזה שכתוב, \"כי עבד נאמן קראת לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו ששבת נקראת \"ש-בת\", בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1766","title":null,"paragraphs":["בגשמיות, שהאדם נותן מתנה להמלך ורוצה להראות לו שהוא עבד נאמן. ויחד עם זה \"לִבּוֹ בַּל עִמו\". היינו שיש לו אברים, ששואלים אותו, מה יהיה לך מזה שאתה עובד בשביל המלך. האם אתה חושב שהמלך ישלם לך, עבור זה שאתה עובד עבורו במסירת נפש. נמצא, שהאדם בעצמו אומר, שהעבודה זו היא עבודה פגומה. [...]","אולם יש לשאול, ומדוע האדם בעצמו אומר שהוא פגום. התשובה היא, משום שחסרה לו אמונה. כי אם היתה באמת לאדם אמונה בה', שהוא המנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, והיה מאמין בגדלות ה', בחשיבותו, אז אי אפשר שתהיה איזו התנגדות מצד מי שהוא באדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהו בעבודה, איש אשר בו מום לא יקרב\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1767","title":null,"paragraphs":["מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח. מה שאין כן, מי שעובד לשם מטרות אחרות, אז הוא לא יכול לבוא בטענות להבורא, מדוע הבורא לא נותן לו חיות בעבודה. היות שהוא לא עבד עבור ה', שהשם ישלם לו עבור עבודתו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה'. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1768","title":null,"paragraphs":["\"כל מה שקנה עבד, קנה רבו\". כי יש בחינת עבד ויש בחינת בן. עבד נקרא בזמן שהאדם אומר, שאין לו שום רשות לעצמו. וזה נקרא \"מה שקנה עבד, קנה רבו\". שאין לו רשות לעצמו, אלא כל מגמתו הוא לעשות נחת רוח לרבו. ואז נקרא שהוא עובד רק בבחינת יצר טוב.","ובן נקרא כשהוא זוכה כבר לעבוד ה' גם עם יצר הרע, היינו בזה שהוא זוכה לקבל כל טוב מהקדוש ברוך הוא, שאז הוא זוכה, שהקב\"ה הוא נותן לו, כמו שהאב דואג רק למלאות את רצון בניו, כמו שכתוב \"כרחם אב על בנים\". נמצא, שבן נקרא בזמן שהאדם מקבל, אלא בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 836. \"עבד ובן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1769","title":null,"paragraphs":["מדרך העבד, שעובד בלי שום תמורה. ומה שבעל הבית נותן לו צרכיו, הוא בכדי שהעבד יוכל לעבוד בשבילו, אבל אין להעבד שום רכוש, שנאמר, שזה שייך להעבד, אלא אין שם אלא רשות אחד, והוא רשות של בעל הבית. אלא כל העבודה שלנו בתורה ומצות צריך להיות בכדי להגיע לידי השתוות הצורה, שהוא דביקות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"בענין כבוד אב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1770","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין למעלה מהדעת, שהבורא הוא שומע תפלת כל פה. היינו, הן לאדם חשוב והן לאדם פשוט. כלומר, אפילו שהאדם מרגיש, שהוא איש פשוט, היינו שחסר לו תורה וחסר לו כח עבודה, מכל מקום ע\"י תפלה, הבורא נותן לו הכל, אם הוא מתפלל, שהבורא יקרב אותו אליו, והוא רוצה לשמש את המלך בלי שום תמורה.","אבל מה הוא יכול לעשות, שאין הגוף מסכים לזה. לכן הוא מבקש מהבורא, שיקח אותו בתור עבד, שישמש את הבורא. והגם שאין לו שום זכיות יותר מאחרים, אבל הוא מרגיש דחף פנימי, שמעורר אותו להיות משמש את המלך. אבל אין לו שליטה על הגוף. לכן הוא מבקש מה', שהוא יכול לעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו ענין קו ימין בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות עבד ה'"]},{"id":"he-1772","title":null,"paragraphs":["\"אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". כי ענין תשובה, היינו לחזור למקורו, להבטל אליו. כי בזה שהאדם חושב תמיד כך שיתרבה כבוד שמים, והוא בעצמו בטל לאלוקות, נמצא כי זה נקרא תשובה, שחוזר למקורו.","מה שאין כן מי שהוא בעל גאה, היינו שלא רוצה לבטל אליו, נמצא שהוא לא רוצה להיות במדור אחד עם הקדוש ברוך הוא, כי הוא רוצה דווקא ברשות בפני עצמו. וזה נקרא שתי רשויות: רשות הקדוש ברוך הוא, ורשות עצמו. לכן \"כל המתגאה, כאילו עובד עבודה זרה\", מטעם ב' רשויות.","היוצא, כי זה שהקדוש ברוך הוא אומר, אין אני והוא יכולים להיות במדור אחד, הוא מטעם, שהקדוש ברוך הוא אומר לאדם, שזה בלתי אפשרי, אם אין אתה רוצה להבטל אלי."],"source":"הרב\"ש. 811. \"חוזר למקורו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1773","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"כל המתגאה, אומר הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". וזה הוא מטעם שעושה ב' רשויות. מה שאין כן כשהוא בבחינת אין, והוא מבטל את עצמו להשורש, היינו שכל כוונתו הוא רק להשפיע, דוגמת השורש, נמצא שאין כאן רק רשות אחד, היינו רשותו של הקב\"ה. וכל מה שהוא מקבל בעולם, הוא רק בכדי להשפיע לה'. וזה פירוש מה שאמר: \"כל העולם כולו לא נברא אלא בשבילי, ואני לשמש את קוני\", לכן אני מוכרח לקבל כל המדרגות שישנו בעולם, מטעם כדי שאוכל להשפיע הכל לה', הנקרא \"לשמש את קוני\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ז, \"מהו, שהס\"א נקראת, מלכותא בלי תגא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","דביקות","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","הכנעה","כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","מרכז העשירייה","עיבור","עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-1774","title":null,"paragraphs":["\"כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה\". כי ענין גאוה הוא שהאדם לא מרגיש את שיפלותו, היינו שזהו חשיבות גדולה לאדם בזה שהוא משמש להבורא ולא שמשמש את עצמו. כי האדם הוא בריאה שפלה שלא כדאי לדאוג בשבילה, וללכת כל שנות חיו רק במטרה לשמש ולהנאות את עצמו, שזה נקרא לשמש את האדם. אבל לשמש את בוראו, היינו להרגיש את הכדאיות לשמש ולהנות להבורא, שעל זה יתן את כל רצונו ומחשבתו, אין יכול, מטעם שהוא לא מרגיש את עצמו לאדם השפל.","אלא שהאדם מרגיש את עצמו שיותר חשוב לשמש את עצמו מלשמש את הבורא. זה נקרא שהאדם הוא בעל גאוה. וזה נקרא עובד עבודה זרה, משום שהוא לא יכול להיות עובד ה', אלא עובד את עצמו, היינו עבודה שזרה לנו."],"source":"הרב\"ש. 319. \"כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1775","title":null,"paragraphs":["כשהיצר הרע אומר לאדם \"בשביל מה אתה כל כך מאריך בתפלה ובתורה, וכדומה, הלא לא כוונתך לשם שמים. בשלמא שאר אנשים, שמאריכים בתורה ובתפלה, הוא משום שכוונתם לשם שמים. מה שאין כן אתה\". אז צריכים לענות לו \"להיפך, אני כן עובד לשם שמים. ואני לא רוצה לשמוע בקולך\". וזה מטעם, שהוא רוצה להפריע לו בעבודה, היינו שלא לעסוק בתורה ומצות. ואח\"כ הוא בא וטוען \"אתה צדיק, שכל כוונתך הוא לשם שמים, ואין אתה דומה לשאר אנשים\". אז האדם צריך לומר לו \"להיפך, אני כל עסקי הוא שלא לשם שמים. ואני יודע, שכל מה שאתה טוען, זהו לא לטובתי\".","והוא מטעם, שהוא רוצה להכשילו בעבירה של גאוה, שהוא דבר רע יותר מכל דבר, כמו שאמרו חז\"ל \"כל המתגאה, אומר הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". אי לזאת, אין אדם יכול לקבוע אצלו באיזו דרך ללכת, אם בדרך שפלות או גדלות. והכל הוא לפי הענין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ג' זמנים בעבודה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1778","title":null,"paragraphs":["בשיעור שהולך בדרך האמת הוא נעשה שפל ממילא. לכן מי שמתגאה זהו סימן שעוד לא זכה לראות את האמת, ובודאי אין לך שיפלות גדולה מזו, כיון שמונח ראשו ורובו תחת שליטת השקר.","ויש שמתחכמים להתגאות בזה שהם רואים את האמת. היינו אף על פי שהוא רואה בעצמו, שהוא כולו מסור לשליטת הרע, ואין בכחו לעשות שום דבר לשם שמים, ורואים שיש להם רע יותר מבני דורו, ומכל מקום הם מתגאים בזה, שאומרים שיש לנו מעלה שאנו רואים את האמת. מה שאם כן אנשים אחרים לא רואים את האמת, איך שהם מונחים תחת שליטת הרע. וששים ושמחים הם בעבודה דתורה ומצוות, אף על פי שבאמת זה שלא לשם שמים, מה שאם כן אני רואה את האמת, לכן הם מתגאים בזה. ואין להם שום שיפלות."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1779","title":null,"paragraphs":["אפילו שהאדם נעשה לצדיק גדול, אין זאת אומרת שהאדם נעשה גדול, אלא ה' יתברך נעשה גדול אצל הצדיק. לכן בזמן שהאדם מתגאה, אז אומר לו ה' יתברך, אם לגדולים אני צריך, יש לי למעלה יותר גדולים."],"source":"הרב\"ש. 798. \"מעלת הקטן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1780","title":null,"paragraphs":["מי שאינו הולך אחר היצה\"ר, ואינו מתגאה כלל, ומשפיל רוחו וליבו ורצונו אל הקב\"ה, אז היצה\"ר מתהפך להיות עבד לו. שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמ\"ש, ואתה תמשול בו."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"]},{"id":"he-1782","title":null,"paragraphs":["ה' הוציא אותם מארץ מצרים. שפירושו, שה' הוציא אותם מתחת סבלות מצרים. והנס הזה, האדם צריך להאמין, שכמו שהיה ביציאת מצרים, כן כל אחד ואחד, שהולך בעבודת ה', הוא צריך להאמין, שה' יוציא אותו. כי זה ממש נס, שיהא מציאות לצאת משליטת אהבה עצמית, ולדאוג רק מה ששייך לתועלת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נס יציאת מצרים","פסח"]},{"id":"he-1783","title":null,"paragraphs":["האדם רואה, שאין לו שום אפשרות, שיהיה בידו לעבוד עם רצון להשפיע ולא לתועלת עצמו. ודבר זה יכול להיות רק בדרך נס מן השמים. ובאמת זה נקרא \"יציאת מצרים\". היינו, לצאת מכלל השכל, שיש לו מצד הטבע, שאי אפשר לעשות שום תנועה, אלא שיהנה מזה. וכאן הוא מבקש מה', שיתן לו כח לעבוד, במקום שאין לו שום טעם והרגש, אלא להאמין שהבורא נהנה מעבודה זו, מטעם שהוא כולו להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נס יציאת מצרים","פסח"]},{"id":"he-1784","title":null,"paragraphs":["כתוב ביציאת מצרים (ב\"הגדה של פסח\") \"ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. אני ה', אני הוא ולא השליח. אני ה', אני הוא ולא אחר\". שזה בא לומר, שרק ה' הוא יכול לעזור לצאת משעבוד גלות פרעה מלך מצרים, שמחזיק אותו שלא לצאת מאהבה עצמית, ולעשות כל המעשים רק מה שיביא לו תועלת לאהבה עצמית. ואין לו שום עצה, שיהיה בידו לעשות משהו לתועלת ה'. אז בא עזרת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ולא שליח","פסח"]},{"id":"he-1787","title":null,"paragraphs":["במידה שבני ישראל חשבו שמצרים מעבידים אותם, ומטרידים אותם מעבדות ה', באותה מידה היו באמת בגלות מצרים. וכל הטרחא של הגואל לא היתה, אלא לגלות להם, שאין כאן כח אחר מעורב, ואני הוא ולא שליח, כי אין שום כח זולתו, שזה היה באמת אור הגאולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ולא שליח","פסח"]},{"id":"he-1788","title":null,"paragraphs":["כל הפעולות והמחשבות, הן הטובות והן הרעות המה נושאי כלי ה', והוא הכין אותם ומפיו יצאו, וזה יוודע לעין כל בגמר התיקון. אבל ביני לביני היא גלות ארוכה ומאוימה, ועיקר הצרה היא, שכאשר רואה איזה גילוי פעולה שלא כשורה, נופל ממדרגתו (ונאחז בשקר מפורסם ושוכח שהוא כגרזן ביד החוצב בו) כי חושב את עצמו לבעל הפעולה הזו, ושוכח במסבב כל הסבות שהכל ממנו, ואין שום פועל אחר בעולם זולתו."],"source":"בעל הסולם. אגרת א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אני ולא שליח"]},{"id":"he-1789","title":null,"paragraphs":["\"ויהי בימים הרבים ההם, וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם\" (שמות ב' כג). זאת אומרת, שכל כך היו סבלו יסורים, עד שאין באפשרות לנשוא אותם. וכל כך הפצירו בתפילה עד \"ותעל שועתם אל אלקים\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קנ\"ט. \"ויהי בימים הרבים ההם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם","פסח"]},{"id":"he-1790","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים ללכת בדרכי ה' על דרך האמת, המה רואים, שתמיד הם עושים רע, והם צועקים לה', שיושיעם לצאת מהמצב של רע. וכל מה שהיה ביכולתם לעשות ולא יכולים להשתחרר מהרע, על דרך שפירשו ביציאת מצרים, \"ויאנחו בני ישראל מהעבודה, ותעל שוועתם אל ה'\", והוציאם ממצרים."],"source":"הרב\"ש. 584. \"פני ה' בעושי רע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם"]},{"id":"he-1791","title":null,"paragraphs":["הרע שיש בלבו של אדם. ואין האדם מסוגל לנצח אותו, ומוכרח לצעוק לה', שיעזור לו, להוציאו לחרות מתחת שליטת פרעה מלך מצרים. ובמה עוזר לו, כמו שאומר בזה\"ק, בנשמתא קדישא. זאת אומרת, כל פעם שהוא מבקש עזרה, הוא מקבל נשמתא קדישא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם","פסח"]},{"id":"he-1792","title":null,"paragraphs":["\"וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה\". כלומר, שעל ידי זה שביקשו עזרה, היה צריך לתת להם כל פעם אורות חדשים, כמו שאומר בזה\"ק, שהעזרה מה שנותנים מלמעלה, היא בחינת \"נשמתא קדישא\", וע\"י זה יהיה להם צורך, לעם ישראל, להאורות הגדולים, מטעם שאחרת אינם יכולים לצאת משליטת המצריים.","נמצא, שהתשובה של הקב\"ה היתה, שהקב\"ה יתן להם צורך לבקש עזרה. שהוא, שכל פעם הוא מגלה להם יותר רע, בכדי שיהיה להם תמיד לבקש עזרה יותר גדולה. וע\"י זה יתגלה להם האור של מטרת הבריאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם","פסח"]},{"id":"he-1793","title":null,"paragraphs":["זה שהיו רוצים, שהעבודה שלהם תהיה לתועלת אלקים ולא לתועלת עצמם, ולא היו יכולים על העבודה, זו היתה הזעקה שלהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם"]},{"id":"he-1796","title":null,"paragraphs":["צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב\"ה יותר מתפילה ומאנחה, כמ\"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\". מאמר \"אנחה שוועה צעקה\", סעיף 354","author":"זוהר לעם","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם","כל תפילות העולם"]},{"id":"he-1800","title":null,"paragraphs":["\"בא אל פרעה\", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב) \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בא אל פרעה - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לנצח את פרעה"]},{"id":"he-1801","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שכל מה שהוא מרגיש עכשיו, שהוא יותר מרוחק מה', זה בא מלמעלה, היינו שזה הוא ענין הכבדת לב, שה' נותן בכדי שהאדם יגלה את החסרון אמיתי, היינו שירגיש איך שבלי עזרת ה' אין הוא מסוגל לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, אלא רק הבורא בעצמו הוא יכול לעזור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לנצח את פרעה","פסח"]},{"id":"he-1803","title":null,"paragraphs":["כל הכבדת הלב היא לטובת האדם, שעל ידי זה יזכה לאותיות התורה. והגם שהאדם לא מרגיש בשעת מעשה את כל מה שהוא צריך להרגיש, אבל בזמן שגומר את בחינתו בשלימות, אז מתגלה אצלו בפעם אחת מה שעבד כל הזמן."],"source":"הרב\"ש. 926. \"בא אל פרעה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לנצח את פרעה"]},{"id":"he-1806","title":null,"paragraphs":["ידוע שמשה נקרא בלשון הזה\"ק \"משה רעיא מהימנא\". ופירש אאמו\"ר זצ\"ל, שהוא היה מפרנס את עם ישראל עם האמונה. ואמר, שלא חסר להאדם שום כוחות, בכדי שיהיה בידו לקיים תו\"מ בכל השלימות, אלא בחינת אמונה. וכפי שיעור האמונה שיש לו, בשיעור זה הוא מסוגל לתת כוחות עבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","משה הרועה הנאמן","פסח"]},{"id":"he-1807","title":null,"paragraphs":["\"משה עבדו\", נקרא \"אמונת חכמים\". כל מה שחכמים אומרים נקרא \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\", שמאמינים שמשה קיבל תורה מפי הקדוש ברוך הוא. ואתפשטותיה דמשה הוא בכל דרא ודרא [והתפשטות משה בכל דור ודור]. לכן אמונת חכמים נמשכת על המשכיות ד\"משה עבדו\". וזה נקרא תורה שבעל פה. וכל רב מוסר להכלל מה שקיבל מרבו."],"source":"הרב\"ש. 199. \"תורה שבעל פה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","משה הרועה הנאמן"]},{"id":"he-1808","title":null,"paragraphs":["כתוב \"עשה לך רב\", כלומר תקבלהו עליך לרב, וכדי לקבל תועלת מן הרב, צריך שהתלמיד יאמין לו מאז ויסמוך על דבריו. וזה שאמר והסתלק מן הספק, כלומר לא תספק כלל בדברי רבך, אלא סמוך עליו, כי זולת זה לא יועיל לך."],"source":"מדרש שמואל. אבות א', ט\"ז","author":"מדרש שמואל","subjects":["אמונת רבו","משה הרועה הנאמן"]},{"id":"he-1809","title":null,"paragraphs":["תלמיד אצל הרב צריך להיות בהתבטלות אמיתי, במלוא מובן המלה, כי אז מתאחד עמו, ויכול לפעול ישועות בעדו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","משה הרועה הנאמן"]},{"id":"he-1814","title":null,"paragraphs":["אדם המבקש את האמת, הוא הנצרך לאור האמונה. ואדם כזה, אם הוא שומע או רואה איזה סגולה להשיג את האור האמונה, הוא שומח כמו שמוציא שלל רב. לכן אלו אנשים, שהם מבקשי האמת, אזי בחג הפסח, שאז סגולה לאור האמונה, אזי אנו קוראין בפרשה \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\", כי אז זמן המסוגל לזכות לזה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"א. \"מהו קטנות וגדלות באמונה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורות דפסח"]},{"id":"he-1815","title":null,"paragraphs":["בכדי שיהיה לתחתונים צורך לקבל אורות גדולים, מוכרחים לעמוד כנגדם קליפות חזקות, ובכדי לשבור אותם, האדם מחויב להמשיך אורות גדולים, אחרת היה מסתפק במיעוט. נמצא, ששליטת פרעה גורם על ידי הכבדת לבו, שימשיכו אורות גדולים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורות דפסח"]},{"id":"he-1817","title":null,"paragraphs":["על ידי מילוי מקום החסרון שיש לו על רוחניות נעשה אח\"כ חסרון יותר גדול, היינו שמשיג אחר כך כלים יותר גדולים, שעל ידי הכלים הללו הוא מקבל אורות יותר גדולים משום שכבר יש לו מקום לקריאה לה'. כמו שאמרו חז\"ל: \"פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות\" וכו', היינו שהאדם צריך לקיים את פתח לו אפילו שהוא רק כחודה של מחט."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורות דפסח"]},{"id":"he-1819","title":null,"paragraphs":["\"כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני\". פירוש, שזה הולך לפי הכלל, שאמרו חז\"ל \"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות, אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא בא לשמה\" (פסחים, נ', ע\"ב). שהכוונה היא, שעל ידי זה שיכוף עצמו כל פעם ופעם, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבוד לשם שמים. והטעם הוא, משום שבמקום שהוא לא רואה תועלת עצמו, אינו מסוגל לעשות שום דבר.","ומכל מקום אינו משגיח על טענותיו של הגוף, והוא אומר להגוף שלו \"תדע, שגם על דרך כפיה אתה עושה מצות ה'. ולא יעזור לך שום התנגדות על המעשה. אומרים שמצות מעשיות יש להם הסגולה להביא את האדם לשמה\". וזה הפירוש \"כופין אותו\". היינו הוא כופה את עצמו, ואינו שומע שום שכל וסברה מה שהגוף רוצה להסבירו. אלא שאומר לו, שבסופו של דבר הוא יגיע לבחינת לשמה. וזהו פירוש \"עד שיאמר, רוצה אני\". היינו כנ\"ל, שמתוך שלא לשמה באים לשמה, שזה נקרא \"רוצה אני\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1820","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שאם הילד לא רוצה לאכול, שאין לו שום הנאה מאכילה, אז ההורים נותנים לאכול להילד בין שהוא רוצה ובין שהוא לא רוצה. והגם שאין להילד שום הנאה, אבל סוף כל סוף, אפילו על דרך הכפיה, גם כן מועיל להילד, שתהיה לו היכולת להתקיים ולהתגדל. הגם שבטח שיותר טוב, אם הילד רוצה לאכול מעצמו, היינו שיש לו הנאה מהאוכל. אבל אפילו בלי הנאה, אלא שכולו על דרך הכפיה, גם כן מועיל להילד.","כמו כן צריכים לומר בעבודת ה'. הגם זה שמקיים תו\"מ על דרך כפיה, היינו שהוא כופה על עצמו לקיים, והגוף שלו מתנגד לכל דבר שבקדושה, מכל מקום, מעשה, מה שהוא עושה, עושה את שלו, היינו על ידי זה הוא יכול לבוא לידי מצב, שכן יהיה לו רצון לקיים. ואז כל המעשים שעשה, אינם חוזרים ריקם, אלא הכל מה שעשה נכנס בקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1822","title":null,"paragraphs":["אם האדם עובד בבחינת אמונה למעלה מהדעת, בדרך הכפיה, והגוף מתרגל בעבודה זו, היינו נגד רצונו של הרצון לקבל שלו, אז יש להאדם האמצעים שיכול לבוא לידי עבודה, שיהיה על המטרה לעשות נחת רוח ליוצרו. היות שעיקר מה שדורשים מהאדם, הוא בכדי שע\"י עבודתו הוא יבוא לידי דביקות בה', שהוא בחינת השתוות הצורה, שכל מעשיו יהיו בע\"מ להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה'. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1823","title":null,"paragraphs":["\"יקריב אותו לרצונו\". ופרש רש\"י, מלמד שכופין אותו, עד שיאמר \"רוצה אני\". אאמו\"ר זצ\"ל אמר על הכתוב \"ה' צלך\", שכפי מעשי בני האדם, כן נעשה למעלה בשורש נשמתו. לכן יוצא, שאם האדם כופה עצמו מלמטה, הוא גורם גם כפיה למעלה, עד שה' אומר, רוצה אני, ומקבל את עבודתך."],"source":"הרב\"ש. 841. \"כופים אותו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1826","title":null,"paragraphs":["בזמן שבאה לאדם ההתעוררות מלמעלה נדמה בעיניו שכבר אין לו שום מלחמה, בזמן הזה הוא מתחיל להרגיש את היופי והתפארת דקדושה והשפלות שישנה בדברים גשמיים עד שמחליט בדעתו שכבר הוא מוכן ומזומן לעבוד רק לשם שמים. ומאחר שהאדם באמת לא גמר את מלאכתו, נוטלים ממנו בחזרה את ההתעוררות שנתנו לו, ואז תיכף נופל שוב למצבו הקודם, היינו שמרגיש חן ויופי רק בדברים גשמיים ודברים שבקדושה נחשבים אצלו רק לדבר מיותר, ואז הוא עוסק בתורה ומצוות רק מטעם הכרח ועל דרך הכפיה ולא מטעם חשק ושמחה כבזמן שהיתה לו ההתעוררות. [...] לכן אם יש לו שכל הוא צריך תמיד להתגבר עד שעוזרים לו מלמעלה לזכות לבחינת שלמות אמיתית."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1827","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתיגע בתורה ועבודה, אף על פי שאין לו רצון לזה, שזה נקרא יגיעה. היינו, שעושה מעשים אף על פי שאין לו חשק להדבר שהוא עושה. וזהו על דרך שאמרו חז\"ל \"כל אשר בידך ובכחך לעשות, עשה\". ובסגולת הידיעה, יתרקם אצלו בחינת רצון וחשק לחכמה. ואז יקויים אצלו מה שכתוב \"יהיב חכמתא לחכימין\", ואז הוא זוכה לבחינת לשמוע בקול דברו, היינו את הדבר שהיה מקודם בבחינת עשיה, שהוא מעשה בלי רצון, הוא זוכה לרצון להדבר."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קמ\"ה. \"מהו יהיב חכמתא לחכימין דוקא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1828","title":null,"paragraphs":["כל כוונתו צריך להיות רק לה', כמ\"ש \"אז תתענג על ה'\". היינו מקודם, כשהיה עובד לה', לא היה לו תענוג מעבודתו, אלא עבודתו היתה על דרך הכפיה.","מה שאם כן כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בעמ\"נ להשפיע, אז הוא זוכה להתענג על ה' מעבודה בעצמה יהיה לו תענוג וחיות. וזה נקרא, שגם התענוג יהיה אז לה' דווקא."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1830","title":null,"paragraphs":["עתה תראה, שמה שהקשו המפרשים, על מצות האהבה, לומר, שהמצוה הזאת איננה בידינו, משום שאין האהבה באה בדרך כפיה ושעבוד - שאין זו קושיא כלל, כי הוא לגמרי בידינו. שהרי, אפשר לכל אדם, להתייגע בתורה, עד שימצא השגת השגחתו ית' הגלויה, כמ\"ש ז\"ל: \"יגעתי ומצאתי, תאמן\". וכשזוכה להשגחה הגלויה, כבר האהבה נמשכת לו מאליה, בצנורות הטבעיים."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות צ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"]},{"id":"he-1833","title":null,"paragraphs":["לא נמצא יותר מנשמה אחת, שנודע לפי שערים של כל נפש ונפש שמזדככת ומטהרת א\"ע [את עצמה] מזוהמתה. לכן בהתקן כל הנפשות, ימשיכו אליהם כל בחינת הנשמה העליונה של אצילות לכל נפש ונפש, כי הרוחני אינו מתחלק, ואז, (זכריה יד, ט) \"והיה ה' למלך על כל הארץ\". לכן בעוד שחסר נפש אחת משלימות הטהרה, תחסר המשכת קדושה זו בכל נפש ונפש מישראל."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1834","title":null,"paragraphs":["מסיבת חטאו של עץ הדעת, פרח נשמת חיים הנצחית, שנפח ה' באפו, לצרכי האדם הראשון לבדו, וקיבלה לצורה חדשה, המכונה זיעה של חיים, כלומר, שנתחלק הכלל לפרטים מרובים מאוד, לטיפין טיפין, שנתחלק בין אדם הראשון וכל תולדותיו, עד עת קץ, באופן, שאין שינוי כלל במעשה השי\"ת אלא צורה נוספה יש כאן, אשר זה אור החיים הכללי, שהיה צרורה באפו של אדם הראשון, נתפשט לשלשלת גדולה, המתגלגלת על גלגל שינוי הצורה, בגופות מרובות, ובגוף אחר גוף, עד גמר התיקון המחויב."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתחברים לנשמה אחת"]},{"id":"he-1835","title":null,"paragraphs":["כל נשמה שלמה משיגה כל הנשמות, מאדם הראשון עד גמר התיקון, כמו אדם המשיג את מכריו ושכניו, ועל פי ידיעותיו הריהו נשמר מהם, או שמתחבר ומתקיים עמהם. ולא יהיה הדבר לפלא איך ישיג כל הנשמות כולן, כי הרוחניות אינה תלויה בזמן ומקום, ואין מיתה תמן."],"source":"בעל הסולם. \"מבשרי אחזה אלוקי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתחברים לנשמה אחת","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1836","title":null,"paragraphs":["אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולם הם איברים-איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולם ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש."],"source":"\"זוהר לעם\". תולדות. מאמר \"ואלה תולדות יצחק\", סעיף 3","author":"זוהר לעם","subjects":["חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","חיבור","מתחברים לנשמה אחת","נשמת אדם הראשון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1838","title":null,"paragraphs":["כמו בגשמיות, האדם רגיל לעבוד במקום, שידוע שיקבל שכר תמורת עבודתו. אחרת אין האדם מסוגל לעבוד בחינם, אם לא בשביל תועלת עצמו. ורק בזמן שהוא רואה, שיצא מעבודה זו לתועלת עצמו, יש לו כח לעבוד בחשק וברצון. היות שהוא מסתכל אז על השכר ולא על העבודה.","אף העבודה לא עולה בחשבון, אם האדם מבין, שהוא מקבל כאן אצל בעל הבית זה פי כפל שכר מכשהיה עובד אצל בעל הבית הקודם, מטרם בא למקום עבודה שמשלמים פי כפל. זאת אומרת, כפי גודל השכר, כן נעשה בשיעור זה העבודה יותר קלה ויותר קטנה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1839","title":null,"paragraphs":["אם האדם עושה חשבון לעצמו, ואומר, מה חשוב לי אם היא עבירה גדולה או קטנה. זאת אומרת, אם אני הייתי עובד בשכר, אז יש לי להבחין בין מצוה קלה לחמורה. אבל אני עובד בלי שכר, ואני עובד רק לשמש את המלך, אם כן מה חשוב לי מה שאני עושה בין מצוה קלה לחמורה. אלא להיפך, אני רוצה להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, בכדי שאני אדע בעצמי, שאני עובד רק לשם שמים. ובזה אני יכול לדעת, אם אני מסתכל על השכר או על השימוש למלך. ואם אדם יכול לתת אותם כוחות על מצוה קלה כבחמורה, הוא בטוח בעצמו, שמעשיו הם בסדר גמור.","ואם הוא רואה, שאינו מסוגל לתת אותם כוחות, שנותן על מצות חמורות, גם על מצות קלות, זהו סימן, שכל כוונתו היא רק על השכר, ולא על המעשים שרוצה להנות להבורא. אלא הכל לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהי מצוה קלה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1840","title":null,"paragraphs":["כשהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו לקיים תו\"מ בעמ\"נ להשפיע, מה עליו לעשות. העצה לזה היא, שקודם כל יכוון לפני כל מעשה, לאיזה שכר הוא מצפה לקבל עבור המעשים, שהוא הולך לעשות. אז הוא צריך לאמור לעצמו, היות שאני רוצה להיות משמש לה', והיות שאני לא יכול, משום הרצון לקבל שבקרבי אינו מרשה לזאת, לכן בזכות המעשים, שאני הולך לעשות, ה' יתן לי את הרצון האמיתי לעשות נחת רוח להקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו ידים מלוכלכות בעבודת ה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1841","title":null,"paragraphs":["באם האדם יתן חשבון לנפשו, מה יש לו בעמלו, שיעמול תחת השמש, אז הוא רואה, שלא כל כך קשה לשעבד את עצמו לשמו ית', מב' טעמים:","א) הלא בין כך ובין כך, היינו בין שרוצה ובין שלא רוצה, הוא מוכרח להתיגע בעולם הזה,","ב) שגם בזמן העבודה, אם הוא עובד לשמה, הוא מקבל תענוג מן העבודה בעצמה.","לפי המשל המגיד מדובנא, שאמר על פסוק \"לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל\", שפירושו הוא, שמי שעובד אצל השם ית', אין לו שום יגיעה, אלא להיפוך, שיש לו תענוג והתרוממות רוח."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1842","title":null,"paragraphs":["בזמן שאדם בא ואמר, שהוא נתן יגיעה גדולה, בזה שקיים תו\"מ, אמר לו הקב\"ה \"לא אותי קראת יעקב\", היינו לא החבילה שלי לקחת, אלא החבילה זו שייך למי שהוא אחר. היות שאתה אומר, שיש לך הרבה יגיעה בתו\"מ, בטח שהיה לך בעל בית אחר, שבשבילו עבדת. לכן לך אליו, שהוא ישלם לך. וזה שכתוב \"כי יגעת בי ישראל\".","זאת אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח. מה שאין כן, מי שעובד לשם מטרות אחרות, אז הוא לא יכול לבוא בטענות להבורא, מדוע הבורא לא נותן לו חיות בעבודה. היות שהוא לא עבד עבור ה', שהשם ישלם לו עבור עבודתו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה'. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת","העבודה היא השכר","שמחה בדרך"]},{"id":"he-1844","title":null,"paragraphs":["בכדי שהיגיעה יעשה מגע עם ה', יש כאן תנאי קשה מאוד. והוא, שהיגיעה צריך להיות אצל האדם בבחינת הידור. שהידור נקרא אצל אדם דבר חשוב. מה שאין כן, אם היגיעה אינה בחשיבות, אין הוא יכול לעבוד בשמחה. היינו שיהיה לו שמחה, מזה שיש לו עתה מגע עם ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1846","title":null,"paragraphs":["מתי האדם יכול לקבל את הטוב והעונג, דוקא בזמן שהוא יכול לעבוד בלי שכר. כלומר, שדוקא שהוא לא דואג לתועלת עצמו, וכל המעשים שהוא עושה, הם רק לתועלת ה', אז הוא מוכשר לקבל את הטוב. מטעם שיש לו כבר בחינת השתוות הצורה, שאז נבחן, שיש לו כלים, שהשפע יוכל להתקיים שם ולא יתקלקל, שזה נבחן לכלים נקיים מאהבה עצמית. אלא שהם מתוקנים ברצון להשפיע. לכן יש להם השתוות עם השפע, שהיא באה רק מטעם שרצונו להשפיע. ובכלים כאלו השפע יכול להתקיים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהי מצוה קלה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1847","title":null,"paragraphs":["עיקר יראת ה' היא מסיבת שהקב\"ה הוא רב ושליט. זהו המחייב אותנו לקיים מצוותיו, כי זהו נקרא שהוא עובד שלא על מנת לקבל פרס. כלומר, לא בשביל תועלת עצמו, היינו שהוא יקבל איזו תמורה עבור עבודתו, אלא העבודה בעצמה היא השכר, משום שלזכיה גדולה הוא מרגיש שיש לו, בזה שהוא רואה שנתנו לו מחשבה ורצון לשמש את המלך, ולהון תועפות תחשב המתנה הגדולה שזיכהו מן השמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"ההבדל בין עבודת הכלל והפרט\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה היא השכר"]},{"id":"he-1848","title":null,"paragraphs":["ויהי רצון שנזכה לקבל אורו יתברך, וללכת בדרכי השי\"ת, ולעבדו שלא על מנת לקבל פרס, אלא להשפיע נחת רוח להשי\"ת, ולהקים שכינה מעפר, ולזכות לדביקות ה', ולבחינת גילוי אלקותו לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ג'. \"ענין ההשגה הרוחנית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","העבודה היא השכר","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-1849","title":null,"paragraphs":["\"הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי – יותר מרבותיי, ומתלמידיי – יותר מכולן\"."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת תענית, דף ז', עמוד א'","author":"תלמוד בבלי","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים"]},{"id":"he-1850","title":null,"paragraphs":["בזמן שמי שהוא צריך ללמוד מהשני, זאת אומרת, במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה, אז הגוף מבטל את דעתו ועשייתו של השני. והוא מטעם, שהגוף רוצה במנוחה. לכן יותר טוב לו ויותר נח לו לבטל את דעתו והמעשים של חבירו, כדי שלא יצטרך לתת יגיעה. לכן נקרא זה \"עשה לך רב\", שפירושו, שבכדי שהחבר יהיה לך רב, אתה צריך לעשות זה. היינו, לא בשכל, כי השכל מחייב אחרת, ולפעמים הוא מראה לו להיפך, שהוא יכול להיות רב והשני תלמיד שלו. לכן נקרא \"עשה\" לשון עשיה ולא שכל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים"]},{"id":"he-1853","title":null,"paragraphs":["\"מכל מלמדיי השכלתי, כי עֵדְוֹתֶיךָ שיחה לי\"."],"source":"תהילים. קי\"ט, פסוק צ\"ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים"]},{"id":"he-1854","title":null,"paragraphs":["יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא \"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה\"."],"source":"הרב\"ש. 410. \"אהבה עצמית ואהבת ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1856","title":null,"paragraphs":["ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת הבריות, שעל ידי \"ואהבת לרעך כמוך\", שאמר רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'.","ובזה יש לפרש מה שכתוב, \"כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו\", שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה הימנו."],"source":"הרב\"ש. 270. \"כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הרגל נעשה טבע שני","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1858","title":null,"paragraphs":["חז\"ל לא דברו אלא בחלק המעשי אשר בתורה, המביאים לתכלית הנרצה מהעולם והתורה. ועל כן, כשאומרים מצוה אחת הכוונה ללא ספק מצוה מעשית. וזה ודאי כדברי הלל שהוא: - \"ואהבת לרעך כמוך\", אשר על ידי מצוה זו בלבד, יזכה למטרה האמיתית, שהיא - הדביקות באלקיו. והנך מוצא שבמצוה אחת זוכה לקיים כל המטרה והתכלית.","ועתה אין כל קושיה מעניין המצוות שבין אדם למקום, כי המעשיות שבהם, יש להם גם תכלית זו של זיכוך הגוף, אשר נקודתה האחרונה היא לאהוב \"את חברך כמוך\", שהשלב המיידי הבא אחריו הוא הדביקות."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מאהבת הבריות לאהבת ה'","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-1861","title":null,"paragraphs":["הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו.","כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם.","כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1862","title":null,"paragraphs":["כל השכר המקוה מהשי\"ת וכן מטרת כל הבריאה הוא דבקות השי\"ת בסוד \"מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחין\", והוא מקובל לדבקים בו ית' באהבה. וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים שהוא יציאה מעור גופו ע\"י השפעה לזולתו, ואח\"כ באים להיכל המלך שהוא הדבקות בו ע\"י הכונה להשפיע נ\"ר ליוצרו. ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחבירו. והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבר את רגליו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'","ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-1864","title":null,"paragraphs":["עיקר הקוטב שבתורה הוא \"ואהבת לרעך כמוך\", ויתר תרי\"ב מצות הם פירוש והכשר אליה [...]. ואפילו המצוות שבין אדם למקום, הם גם כן בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצא מכל התורה והמצוות, כמו שאמרו ז\"ל: \"לא נתנו תורה ומצות אלא לצרף בהם את ישראל\" [...], שהוא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני, המוגדרת באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של \"ואהבת לרעך כמוך\", שהיא המטרה הסופית בהתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\". אות ט\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1865","title":null,"paragraphs":["כלפי האדם, הנמצא עוד בטבע הבריאה, אין הפרש לו כלל בין אהבת השי\"ת לאהבת חבירו, משום שכל שמזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאות. ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא, שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה, כדי שיהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה, כאמרו: \"למדני כל התורה כולה על רגל אחת\". על כן הגדיר לו באהבת חבירו, משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להגלות, משום ששמורה מטעויות, ומשום שיש לה תובעים."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\". אות ט\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-1869","title":null,"paragraphs":["בהמונח אגואיזם איני מתכוון לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוון בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע\"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו - והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה.","והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חובת ישראל כלפי האנושות","תפיסת המציאות","חיבור העולם בדור האחרון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1870","title":null,"paragraphs":["האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עמה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.","והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש.","והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, להנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקרבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה \"אלטרואיזם\". שהוא מדת הטוב הכללית.","וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות דרגתי. דהיינו, מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצרכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב \"ומבשרך אל תתעלם\". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מדת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולו."],"source":"בעל הסולם. \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1871","title":null,"paragraphs":["ההנהגות המקולקלות, המצויים במצבי האנושיות, הן עצמן הגורמים והבוראים, את המצבים הטובים. וכל מצב טוב, אינו, אלא פרי עמלו של מצב הרע, שהקדים לו.","אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בהערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב, המקרב את האנושיות להמטרה, נקרא \"טוב\", והמרחיקם מן המטרה, נקרא \"רע\". ורק על ערך הזה נבנה \"חוק התפתחות\", אשר הקלקול והרשעות, המתהוה בהמצב, נבחן לגורם וליוצר על המצב הטוב.","באופן, אשר זמן קיומו, של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע, שבתוכו, בשעור כזה, שאין הצבור יכול עוד להמצא בו. אשר אז, מוכרחים הצבור להתקבץ עליו, ולהרוס אותו, ולהסתדר במצב יותר טוב, לתיקונו של הדור ההוא."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1872","title":null,"paragraphs":["חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע - לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי\"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן. המתבאר, שיש כאן ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות האמורה:","אחת היא: \"ממשלת השמים\", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. ויש - \"ממשלת הארץ\". וכאשר \"הדבר המתפתח\" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה. ולעומת זה, \"ממשלת הארץ\", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכוחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1875","title":null,"paragraphs":["הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותינו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו. הרי לעיניך, בסיס מדעי נסיוני, שנצטוינו מצד השגחתו ית', לקיים בכל מאודינו, את המצוה של \"השפעה לזולתו\", בתכלית הדיוק. באופן, ששום חבר מאתנו, לא ימעיט, מלעבוד בכל השיעור, המובטח להצלחת החברה ולאושרם. וכל עוד, שאנו מתעצלים לקיים את זה, בכל השיעור, לא תפסיק הטבע מלהענישנו, וליטול נקמתה ממנו. וכפי המכות, שאנו מוכים בזמננו זה, גם לקחת בחשבון, את החרב, השלופה לעינינו על להבא. יש להסיק מהם, מסקנה נכונה, אשר סוף סוף תנצחינו הטבע, וכולנו יחד, נהיה מוכרחים, לעשות יד אחת, לקיים מצותיה, בכל השיעור, הנדרש מאתנו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","בניין החברה העתידית","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","תפיסת המציאות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חיבור העולם בדור האחרון","קריאה לאיחוד","תיקון השבירה"]},{"id":"he-1877","title":null,"paragraphs":["צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו וניזון מתוכו, הן בחומר והן ברוח.","המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.","ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1879","title":null,"paragraphs":["מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד - אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1884","title":null,"paragraphs":["אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבוא ל\"לשמה\", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל ברייה בעולם הצריכה ישועה והטבה."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת עם ישראל לאיחוד","חיבור העולם בדור האחרון","חשיבות ההפצה","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-1888","title":null,"paragraphs":["כדור ארצינו די עשירה לפרנס לכולנו. ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית המעכרת חיינו מדורי דורות? הבה נחלק בין עצמנו את העבודה ואת פריה במדה שוה,- והקץ לכל הצרות! שהרי אפילו המיליונרים שבקרבנו, מה הנאה להם מכל רכושם אם לא הבטחון החזק בכלכלתם להם ולזרעם לכמה דורות?! אשר גם במשטר של חלוקה צודקת יהיה להם אותו בטחון החזק. ועוד במדה יותר גדולה. ושמא תאמרו שיחסרו מכבודם הקדום, שהיה להם בתור בעלי רכוש? גם זה לא כלום, כי אלו האיתנים שהספיקו כח לנחול כבוד בתור בעלי רכוש, בלי ספק, ימצאו כבוד באותו המדה בשדה אחרת, כי שערי ההתחרות והכבוד לא ינעלו לעולם."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1889","title":null,"paragraphs":["טוב לתקן, שלא יהיה שום אדם תובע צרכיו מהחברה, אלא יהיו נבחרים לכך, שיחקרו מחסור כל אחד ויחלקו אותן לכל אחד ואחד. ודעת הצבור יוקיע את התובע לעצמו איזה צורך, לאיש גס ומנוול, כמו גנב וגזלן של היום. ולפיכך, תהיינה מחשבותיו של כל אחד ואחד נתונות אך להשפיע לזולתו. כטבע כל חינוך המחשב את זה, מטרם ירגיש חסרונות לעצמו.","הבסיס על זה: כיוון שאנו רואים שבמדת הצריכה אנו שווים לכל החי, וכן כל המעשים הבזויים שבעולם באים מן הצריכה. ולהיפך אנו רואים שכל המעשים המאושרים שבעולם באים ממדת ההשפעה לזולתו. לפיכך, יש לנו לקמץ ולדחות המחשבות של צריכה לעצמו ולמלאות מחשבתינו רק במחשבות של השפעה לזולתו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1890","title":null,"paragraphs":["זה ברור, שהסיסמא - כל אחד יקבל לפי צרכיו ויעבוד לפי כוחו, היא אלטרואיזם מוחלט. וכשיקויים זה, אז בהכרח כבר יהיו רוב צבור או כולו משוריין במדת \"שלי שלך\". אם כן, יאמרו נא איזה הם הגורמים יביאו את הצבור לרצון הזה? כי הגורמים של היום, דהיינו שנאת הרכושנים וכל מיני שנאות אל הנמשכות מזה, לא יביאו להאדם רק אל ההיפך, דהיינו שינטעו באדם מדת \"שלי שלי ושלך שלך\", שהוא מדת סדום ההפוך לאהבת זולתו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1891","title":null,"paragraphs":["בעת, אשר כל שיעור העבודה ב\"השפעת זולתו\", מתבסס על שם החברה לבד, הרי זה יסוד רעוע, כי מי ומה יחייב את היחיד, להרבות תנועותיו, להתייגע לשם החברה? כי מן פרינציפ יבש בלי חיות, אי אפשר לקוות הימנו לעולם, שימציא מוטיב-פאואר לכח התנועה, אפילו לאנשים המפותחים. ואין צריך לומר. לאנשים בלתי מפותחים. ואם כן, הועמדה השאלה: מאין יקח הפועל או האכר, מוטיב-פאואר, המספיק להניעהו אל העבודה? כי שיעור לחם חוקו, לא ימעיט ולא ירבה, בסבות פזור כחותיו. ושום מטרה וגמול, אינה עומדת לפניו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1892","title":null,"paragraphs":["ואם תאמר, שיש עצה על זה, להעמיד משגיחים עליהם. באופן, שכל המתעצל בעבודתו, יענש, ויטלו ממנו את לחם חוקו, אכן אשאל: אמור לי, מאין יקחו המשגיחים בעצמם, את המוטיב-פאואר לעבודתם? כי העמידה במקום המיוחד, והשגחה על אנשים, להניע ולייגע אותם, היא גם כן טרחא גדולה, אולי עוד יותר מהעבודה עצמו. ועל כן נדמה הדבר, כמו הרוצה להניע מכונה, בלי תת לה חמרי דלק.","ולפיכך, משפטם חרוץ, להאבד מצד הטבע. כי חוקי הטבע יענישו אותם, משום שאינם מסגלים את עצמם לקיים פקודותיה. דהיינו, שיעשו אלו המעשים, של השפעה לזולתו, מבחינת העבודה להשי\"ת, כדי לקיים ולבא מתוכה לתכלית מטרת הבריאה, שהוא הדביקות בו ית', שדביקות הזה, מגיעה להעובד, במדת שפעו הנעים רבת העונג, ההולך ומתרבה אליו, עד שיעור רצוי, להתרומם בהכרת אמתיותו ית', הלוך ומתפתח, עד שזוכה להפלגה הגדולה, שעליה רמזו בסוד הכתוב \"עין לא ראתה אלקים זולתיך\".","וצייר לעצמך, אם האכר והפועל, היו מרגישים לעיניהם מטרה הזאת, בעת עמלם לאושרם של החברה, בטח, שלא היו צריכים אפילו למשגיחים עומדים עליהם, כי כבר היה מצוי להם מוטיב-פאואר, בסיפוק גמור, ליגיעה גדולה, עד להרים את החברה למרומי האושר."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1895","title":null,"paragraphs":["התנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושיות, יהיה מה שיהיה.","כי עינינו הרואות, איך החולה האומלל, מתגלגל ומתהפך מתוך מכאוביו האנושים, לבלי סבול על כל צדדיו, שכבר האנושיות השליכו את עצמם לימין קיצונית, כמעשה גרמניא, או לשמאל קיצונית, כמעשה רוסיא, ולא מלבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד לשמים, כידוע לכלנו.","הרי, שאין להם עצה אחרת, זולת לבא בקבלת עולו ית', בדעת את ה'. דהיינו, שיכוונו מעשיהם לחפץ ה', ולמטרתו ית', כמו שחשב עליהם בטרם הבריאה.","וכשיעשו זאת, הרי הדבר גלוי לכל, שעם עבדותו ית', תמחה זכר הקנאה שנאה מהאנושיות, כמו שהראתי בעליל בהאמור עד כאן. כי אז, כל חברי האנושיות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'. הרי ששלום העולם ודעת ה', הם דבר אחד."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-1897","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להנשמות לקבל את השכר הטוב שבשבילו ברא העולם והנשמות בלי שיהיה להם כלי מוכנת לקבלה והכלי ההוא אינה מושגת להאדם זולת ע\"י היגיעה והטורח לקיים המצוות מתוך הדחק והמלחמות שהאדם נלחם עם היצה\"ר ועם המניעות וטרדות המרובים אשר הצער והיגיעה הזאת בתורה ומצוות ממציא כלי להנשמה שתהיה מוכנת לקבל כל העונג והטוב שבשבילה ברא לכל הנבראים."],"source":"בעל הסולם. \"ירושת הארץ\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1899","title":null,"paragraphs":["\"ויאמר אליו, אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. ויאמר, ה' אלקים, במה אדע כי אירשנה. ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול\".","וגם כאן יש להבין, איזו תשובה קבל אברהם על השאלה \"במה אדע כי אירשנה\". כי תשובת הקב\"ה היתה על שאלה זו, כמו שכתוב \"ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול\". אם כן השאלה היתה על בטיחות הירושה. והתשובה על הבטיחות היתה, שעם ישראל יהיו בגלות. וכי הגלות היא הבטיחות על ירושת הארץ.","ותירץ אאמו\"ר זצ\"ל, שהפירוש של השאלה היה, כי ידוע שאין אור בלי כלי, היינו שאי אפשר לקבל מילוי אם אין חסרון. וחסרון נקרא כלי. וכשראה, מה שהקב\"ה רוצה לתת לבניו, אז אמר אברהם, הלא אני לא רואה, שבני, יהיה להם צורך לאותה ירושת הארץ הרוחנית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1901","title":null,"paragraphs":["שאלת אברהם היתה, שאברהם ראה מהי ירושת הארץ, שהיא ענין מלכות, הנושאת את השפע העליון, הכולל ה' בחינות נרנח\"י דקדושה. וידוע, שאין אור בלי כלי, היינו שאין מילוי בלי צורך. ואברהם ראה, שאין לישראל צורך להשיג שלימות המדרגה. אלא, שאם ישיגו קצת הארה מלמעלה, כבר יהיה להם סיפוק. וממילא אין להם צורך להשיג את הנרנח\"י דנשמה הכלולה במלכות, שזו נקראת \"ירושת הארץ\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1903","title":null,"paragraphs":["איך, אמר אברהם, איך יקבלו את האור, בזמן שאין להם כלים, הנקרא \"צורך\". אז אמר לו ה' \"ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם\". היינו, שעם ישראל יהיו בארץ, היינו ברצון, שלא שייך לעם ישראל, אלא הם יהיו תחת שליטת הרצון לקבל, שזה שייך לפרעה מלך מצרים.","\"וענו אותם\". כלומר, שעם ישראל יסבלו, מזה שאין הם יכולים לעשות מעשים בעמ\"נ להשפיע, שזה יביאו להם דביקות בה'. אז הם יצטרכו שה' יעזור, כמו שכתוב \"ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם, ויזכור אלקים את בריתו את אברהם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1904","title":null,"paragraphs":["מה אנו רואים בהתשובה של ה' על שאלת אברם, במה אדע, שע\"י זה שיהיו בארץ לא להם, היינו שיהיו בגלות, אז אברם כבר יהיה בטוח שהם ירשו את הארץ.","ואמר, היות שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, ואברם אמר לה', שהוא לא רואה שהם יצטרכו לאורות כל כך גדולים, הנקרא, ארץ ישראל, לכן ה' אמר לו, ע\"י זה שיהיו בגלות, ויבקשו מה' שיוציאם מהגלות, ובמה מוציאם, זהו רק עם אורות גדולים, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אם כן כבר יהיה להם צורך לאורות הגדולים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורות דפסח","פסח"]},{"id":"he-1905","title":null,"paragraphs":["יש לפרש, מה שאברהם אבינו עליו השלום שאל להקב\"ה \"במה אדע כי ארשנו?\" כי איך יהיה מציאות, שיוכלו לקבל עליהם עול האמונה? היות שזהו כנגד הדעת. ומי יכול ללכת נגד הדעת? אם כן איך יהיה מציאות, שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.","ועל זה השיב לו הקב\"ה: \"ידוע תדע וכו', שהם יהיו בגלות\". שפירושו, שהוא הכין קליפה, שהוא היצר הרע אדם בליעל, שהוא פרעה מלך מצרים, שאותיות פרעה הוא אותיות ערף, כמו שאמר האר\"י ז\"ל בשער הכוונות לפסח, שפרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא בא ושואל \"מי ה' אשר אשמע בקולו?\" (שמות, שביעי). ותיכף עם השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1906","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צריך לעבוד לשם שמים, שזה אצלו למעלה מהדעת, בזה האדם מזלזל, מטעם שהגוף מתנגד לעבוד בלי שכר. לכן שאומרים להגוף, שצריכים לעבוד רק בעל מנת להשפיע לה', אז הגוף אומר, שדבר זה רחוק מהשכל ואינו כדאי להתאמץ בעבודה זו. והאדם רואה, שאין בידו להתגבר על הגוף. וכפי שהסביר אאמו\"ר זצ\"ל, שזה שאין בידי אדם לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, הבורא עשה זה בכוונה תחילה, בכדי שע\"י זה האדם יקבל צורך לעזרת ה', אחרת הוא אבוד.","ולכן כשהאדם מבקש מה' שיעזור לו, ע\"י זה הוא מקבל עזרה מלמעלה, שהוא ענין מאור התורה, \"שהמאור שבה מחזירו למוטב\", כמ\"ש בדברי הזה\"ק, שע\"י זה הוא מקבל כלים וצורך להשגת נרנח\"י דנשמה. וזאת היתה התשובה של ה', מה שאברם שאל \"במה אדע כי אירשנה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1908","title":null,"paragraphs":["ומה זה גלות, זה שמונח תחת שליטת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם שמים. ומתי נקראת אהבה עצמית גלות, זה רק בזמן שרוצה לצאת משליטה זאת, משום שסובל יסורים, מזה שאינו יכול לעשות שום דבר לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. 71. \"ענין גלות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1909","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, שענין גלות, מה שהאדם מרגיש, שהוא נמצא בגלות, זה נמדד לא לפי הגלות, אלא לפי הרגשת הרע והיסורים, שסובל מזה שנמצא בגלות. ואז, כשיש לו יסורים, בזה שהוא נמצא תחת שליטת המעבידים, שהוא מוכרח לעשות כל מה שהם דורשים ממנו, ואין לו שום זכות לבצע את מה שהוא רוצה, אלא הוא מוכרח לשמש ולהוציא לפועל את כל מה שהאומות העולם, הנמצאים בגופו של אדם, דורשים, ואין לו שום כח לבגוד בהם, לפי שיעור המכאובים שהוא מרגיש ורוצה לברוח מהם, בשיעור הזה הוא יכול להנות מהגאולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","פסח"]},{"id":"he-1910","title":null,"paragraphs":["כפי שהסביר אאמו\"ר זצ\"ל, שענין גלות מצרים היה, בכדי להשיג כלים של המצרים. אבל רק בהשאלה. ואח\"כ להחזיר להם בחזרה. כי הוא זצ\"ל פירש, שענין זה, שהקב\"ה אמר לאברהם, \"כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם\", זו היתה הבטחה על הירושה. זאת אומרת, שיהיה להם צורך לקבלת השפע מהקב\"ה. כי זה שרוצים לצאת מהשעבוד של המצרים, הוא יכול להיות רק על ידי עזרה עם נשמתא קדישא, כנ\"ל. אז ממילא כל פעם הם יהיו זקוקים לעזרת ה'. ומזה יהיה להם צורך כל פעם להמשיך מדרגות יותר גדולות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1911","title":null,"paragraphs":["האר\"י הקדוש אומר, שגלות מצרים היתה, שהדעת דקדושה היה בגלות. היינו, שקליפת מצרים היתה שולטת על עם ישראל. שיש לפרש, שענין \"עם ישראל\" פירושו, שכל העם רוצה לעבוד לתועלת ה' ולא לתועלת עצמם. כידוע, שענין ישראל פירושו ישר-אל, הכל בשביל ה'.","ו\"שליטת פרעה\" הוא להיפך, היינו לעבוד רק לתועלת עצמו. לכן דעת דקדושה, היינו זה שצריכים לעבוד לשם שמים, היינו להשפיע, בחינה זו היתה בגלות תחת שליטת פרעה מלך מצרים, ש\"מצרים\" הם אותיות מצר-ים, כידוע ש\"צר\" פירושו צר מחסדים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1912","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מקדש את הנקודה שבלב שלו, כראוי לו, אז הוא מתחיל להכנס לגלות מצרים, ואז הוא מתחיל לראות כל פעם איך שהוא מרוחק מהמעשה דלהשפיע. ואז מתרקמים אצלו כלים, דהיינו חסרונות, שחסרונות האלו יכול אחר כך הקדוש ברוך הוא למלאות."],"source":"הרב\"ש. 380. \"כל מקדש שביעי - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1913","title":null,"paragraphs":["תועלת הגלות היה, שירגישו, שהרצון לקבל הוא חטא. וזהו סיבה, שיחליטו, שאין עצה אחרת, אלא להשתדל להגיע לכלי השפעה. וזה ענין, שאמר לו הקב\"ה לאברהם אבינו עליו השלום, על השאלה, שהוא בקש בטוחות על ירושת הארץ: \"ידוע תדע, כי גר יהיו זרעך וכו' וענו אותם\". כי על ידי הגלות, אז הם יבואו לידי גלוי של החוט השערה, שהוא חטא. אז יבואו לידי קבלת עבודה אמיתית, כדי להרחיק עצמם מן החטא."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\", פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1914","title":null,"paragraphs":["במצב דשלא לשמה האדם מרגיש עצמו לבחינת מדרגת ישראל. מה שאין כן אם האדם רוצה להכנס בעבודה דלהשפיע, כלומר, שיהיו לו כלים לקבל אור פנימי, שאז הוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, אז באים לתוך גלות מצרים. זאת אומרת, שאז רואים איך שהאדם מרוחק מלהיות דבוק בהקב\"ה בהשתוות הצורה. אלא, בין במוחא ובין בליבא, שולטת קליפת מצרים.","ובמצב הזה כבר הוא רואה, איך שהוא רחוק מלהיות בחינת ישראל, אלא שהוא נמצא במצב של יעקב, מצב של קטנות, מלשון עקביים וסוף. כלומר, שהוא נמצא בתכלית השפלות, שהוא רואה, שכל יום ויום הוא יותר מרוחק מהקב\"ה, ואין לו אחיזה בקדושה. וזה נקרא \"גלות מצרים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1915","title":null,"paragraphs":["כשעם ישראל, שהיו בגלות מצרים, שהיו תחת שליטת פרעה מלך מצר-ים, ורצו לצאת מתחת שליטתו, לא היה ביכולתם. אולם עוד לא היה ברור להם כל כך, מהו הפירוש \"לעבוד להשפיע ולא לתועלת עצמו\", הגם שרצונם היה לעבוד לתועלת ה', וראו שלא יכולים. אבל היה להם תמיד תירוצים, על מה שלא יכולים לכוון בעל מנת להשפיע. ולא הרגישו שהם כל כך רחוקים מה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1916","title":null,"paragraphs":["אם האדם מונח תחת שליטה זו כמו אומות העולם, נמצא שהוא בגלות, ואז הוא בבחינת עובדי עבודה זרה - ואז יש מקום לתפילה שהקב\"ה יעזור לו לצאת מגלות הזו, ואז שייך לומר: ועכשיו, היינו לאחר שהוא בגלות והוא בבחינת עובדי עבודה זרה, שייך לומר: ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, שפירושו לעבוד עבודת הקב\"ה ולא לעבוד לשליטת עבודה זרה.","וזה נקרא יציאת מצרים, שאז כל המעשים הם להקב\"ה. ובשביל זה מיחסים את המצוות - \"זכר ליציאת מצרים\", שרק אז לאחר שיוצאים מגלות מצרים אפשר לקיים את המצוות מטעם ציווי ה' ולא מטעמים אחרים."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1917","title":null,"paragraphs":["מטעם שהאדם נברא מבחינת רצון לקבל לעצמו, והיות לזכות לתענוגים האמיתים צריכים לזכות מקודם לבחינת דביקות, הנקרא השתוות הצורה, היינו שיתאים את כוונתו, שיהיה לשם שמים, הנקרא להשפיע, שזהו מדתו של הקדוש ברוך הוא, הנקרא משפיע, זהו נגד טבע.","נמצא שמונח בגלות, היינו תחת שליטת מלך מצרים. והיות שהגוף נקרא רצון לקבל, לכן אין ענין שהאדם יעבוד את ה' בעל כורחו, כי בדבר הכרחי אין תענוג, רק חיי צער. ורק כך היא דרכה של תורה, היינו הדרך עד שמגיעים לבחינת תורה לשמה, אז החיים הוא חיי צער, היות שהוא על דרך הכפיה."],"source":"הרב\"ש. 936. \"זמן הגאולה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1918","title":null,"paragraphs":["האדם שלומד תורה, מסיבת שהוא מאמין בדברי חז\"ל, שאמרו, \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\", התבלין האלו נותנים להאדם להרגיש איך שהאדם מרוחק מה'.","נמצא, שהתורה נתנה להאדם כלי, היינו חסרון, שהאדם יבקש מה', שיוציאו מהגלות, הנקראת \"גלות מצרים\", כידוע מצר-ים פירושו צר עין, היינו שאין לו שום כח להשפיע אלא רק לקבל. והאדם, הגם שהוא רואה, שאי אפשר להגיע לקירבת ה', מטרם שכל מעשיו יהיו בעל מנת להשפיע, מכל מקום הוא רואה, שאין שום מציאות, שתהיה בידו יכולת להגיע לזה בלי עזרתו יתברך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1919","title":null,"paragraphs":["מהו כל כך גודל האיסור של \"אל תלחם לחם רע עין\", שבגלל זה נשארו ישראל בגלות, כמו שאומר \"ואם כשירדו ישראל למצרים, לא היו טועמים את לחם המצרים, לא היו נעזבים בגלות מצרים\". היות שענין \"גלות\" נקרא בזה, שעם ישראל לא היו יכולים לעבוד בעל מנת להשפיע לה', אלא רק לקבל לעצמו. וזה נקרא \"גלות מצרים\", שלא יכלו לצאת משליטתם, אלא הרצון לקבל לעצמו, היה שולט. לכן אומר הזה\"ק, שאם בזמן שירדו בגלות מצרים, היו נזהרים שלא יאכלו, היינו שלא יהנו מזה שהמצרים נהנין, כלומר \"מרע עין\", שהוא הרצון לקבל לעצמו, לא היו נכנסים תחת שליטתם, בגלות.","נמצא, שגודל האיסור של רע עין הוא, שהלחם שלו כולו בעל מנת לקבל, וזה גורם כל הפירוד מהקדושה. וזהו כל האיסור של \"אל תלחם את לחם רע עין\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו \"לחם רע עין\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1920","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לדעת, שהירידות האלו ניתנו לו בכדי ללמוד מזה איך להעריך את מצב העליה, רק בזמן הירידה, אין אדם מסוגל ללמוד מזה משהו.","אלא בזמן העליה, אז יש לו מקום לעשות חשבון אמיתי, ולומר, שזה שאני נמצא עכשיו בבחינת אמונה, זהו הוא בא לי מצד ה', אחרת אני תיכף ירד למצב של אהבה עצמית, ואם לא עושה חשבון זה, תיכף זורקים אותו. ולתת תודה לה' על מה שקירב אותו. נמצא, שאי אפשר להשיג הנאה אמיתית מהתקרבות ה', אם לא יודעים להעריך את זה, כנ\"ל, \"כיתרון האור מתוך החושך\".","נמצא, שבכדי שהנבראים יקבלו את הטוב והעונג, ושירגישו זה, היו מוכרחות להיות כל אלו הירידות הנקראות, בחינת גלות. וזה מכונה, \"שכינתא בגלותא\", או \"שכינתא בעפרא\", שרק ע\"י זה יהיה להאדם כלים להרגיש את הטוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1921","title":null,"paragraphs":["\"ישראל שגלו שכינה עמהם\", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, \"מצוה גוררת מצוה\", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות גאולה אם אין שם גלות קודם."],"source":"הרב\"ש. 71. \"ענין גלות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1922","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לצאת מגלות מצרים מטרם שנכנסים בגלות. שרק אז שייך לומר שיוצאים מהגלות. ולזה מספר לנו בעל ההגדה שאנחנו צריכין לדעת שמתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, היינו שהיו בגלות תחת שליטת עובדי עבודה זרה - ורק אז קירב הקב\"ה את אבותינו. מה שאם כן אם לא היו מרגישים שהם מונחים תחת שליטת עובדי עבודה זרה לא שייך לומר שהקב\"ה קירב אותם. שרק בזמן שהאדם מרוחק מהקב\"ה שייך לומר שהקב\"ה מקרב אותו. כי תמיד צריך להיות ההעדר קודם להויה, שענין העדר הוא הכלי, וההויה הוא האור הממלא את ההעדר והחושך."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1924","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וזכרת, כי עבד היית במצרים\". ומי אומר שלהיות עבד הוא כל כך רע. הלא יש אנשים שרוצים להיות עבד, כנ\"ל, שהעבד אמר \"אהבתי את אדני\". אלא כנ\"ל, שענין גלות, הוא לפי שיעור היסורים והמכאובים, שמרגישים בהגלות. ובשיעור זה יכולים לקבל שמחה מהגאולה. וזהו כמו אור וכלי, כלומר שהיסורים שסובלים מאיזה דבר, הוא הכלי, שיכול לקבל אור, אם משחרר עצמו מהיסורים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1925","title":null,"paragraphs":["קליפת מצרים, היא קליפה כללית, ששם נפלו ניצוצין דקדושה, שעם ישראל, שהיה במצרים, היו צריכים לתקן אותם. ואז צריך להיות מקודם כאב ומכאוב, בזה שהם לא יכולים לצאת משליטתם, כמו שכתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1926","title":null,"paragraphs":["קליפת מצרים היתה, שכל אחד יכול לעשות מעשים רק בכדי לקבל תמורתו. אבל בלי תמורה, היינו רק להשפיע, הוא אינו נותן רשות לעשות שום פעולה. זה נקרא, שמצרים היא בבחינת מיצר לבחינת ישראל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1927","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"כל המצר לישראל נעשה ראש\". פירוש, מי יכול לשלוט על בחינת \"ישראל\". רק מי שהוא בבחינת \"ראש\", והוא שולט, אז הוא מיצר לבחינת ישראל, שלא נותן לעבוד עבור ה', שנקרא \"לעסוק בחסד\", אלא רק בתועלת עצמו, שזה נקרא \"קליפת מצרים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1930","title":null,"paragraphs":["המצרים היו מבזים את המאכלים של העברים, כי העברים כל הלחם היינו המזונות, היו בעל מנת להשפיע, ואצל המצרים כל הלחם הוא בבחינת \"רע עין\", שהוא לקבל. וכששמעו, שהלחם עברים הוא להשפיע, דבר של להשפיע הוא מאוס ובזוי, כי בזמן שצריכים לעשות בעל מנת להשפיע ולא לקבל לתועלת עצמו, עבודה זו בזויה אצלם. ולא מרגישים בזה שום טעם.","לכן בזמן שהמצרים היו רק שומעים, שצריכים לעבוד בעל מנת להשפיע, הם באים לידי הרגשה, שהם צריכים להשפיל עצמם. היינו, שכל הדעת שלהם, שהיא מחייבת, שהאדם צריך לדאוג לתועלת עצמו, ומה שאינו יצמח מזה משהו לתועלת עצמו, זה אין הם מסוגלים לעשות, לכן הגוף, בזמן שהוא נמצא תחת שליטת המצרים, בזמן שהוא שומע אפילו רק רמז קל, שצריכים לעשות להשפיע, תיכף הגוף מבזה את עבודה זו, והוא טוען, שהוא עדיין בשכל המלא שלו, ולא יכנע לאכול לחם של עברים, שאצלו הלחם הזה לחם תועבה, משום שהלחם הזה הוא נגד הדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו \"לחם רע עין\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1931","title":null,"paragraphs":["פרעה הוא היצר הרע, הנמצא בגופו של אדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1932","title":null,"paragraphs":["כשמתחיל האדם ללכת בדרך ה', הנה פרעה מלך מצרים הוא המלך, השולט על הגופים שיחזיקו את העובדים בעל מנת להשפיע, שהגופים יתנגדו שלא יוכלו לבוא לשלימות הנרצה, שהוא שכל מעשיו יהיו לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1933","title":null,"paragraphs":["והנה פרעה הוא מלשון \"ופרע את ראש\", היינו גילוי, שעל ידי זה שהוא רוצה שהכל יהיה גלוי אצלו, אחרת הוא מלך מצרים, הוא שולט על הגוף בבחינת מצרים, שהוא מצר לאדם בזמן שרוצה לעשות משהו לשם שמים. לכן כשהוא רוצה בגילוי, היינו שהכל יהיה לפי שכלו, שהשכל יבין שכדאי לעשות את המעשים, הוא נותן רשות לאדם שיעשה."],"source":"הרב\"ש. 926. \"בא אל פרעה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1934","title":null,"paragraphs":["באופן כללי ידוע, שעמלק נקרא יצר הרע. אולם באופן פרטי יש ליצר הרע הרבה שמות. וחז\"ל (במסכת סוכה דף נ\"ב) אמרו, \"שבעה שמות יש לו ליצר הרע, רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן צפוני. ויש לו עוד שמות כמו פרעה מלך מצרים, עמלק\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק","פסח"]},{"id":"he-1935","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל מפרש, דסטרא אחרא, והקליפה, והיצר הרע - אינו אלא הרצון לקבל. וזהו נוהג בין במוחא ובין בליבא. היינו, ששליטת פרעה מלך מצרים ועבדי פרעה הם שליטת הרצון לקבל על האברים, היינו שכל הרמ\"ח אברים, בזמן שמשמשים את הרצון לקבל, הם נקראים עבדי פרעה."],"source":"הרב\"ש. 936. \"זמן הגאולה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1937","title":null,"paragraphs":["\"ידוע תדע וכו', שהם יהיו בגלות\". שפירושו, שהוא הכין קליפה, שהוא היצר הרע אדם בליעל, שהוא פרעה מלך מצרים, שאותיות פרעה הוא אותיות ערף, כמו שאמר האר\"י ז\"ל בשער הכוונות לפסח, שפרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא בא ושואל \"מי ה' אשר אשמע בקולו?\" (שמות, שביעי). ותיכף עם השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1938","title":null,"paragraphs":["\"פרעה\", אותיות \"פ\"ה ר\"ע\", פי', דבחי' מלכות שבמוחין נקרא פה, שסודו הוא בחי' הכרעה והסכמה שלא יחל דברו וכל היוצא מפיו יעשה. ובגלות מצרים היתה שליטה ל\"פה רע\" הנ\"ל והיו חוזרים לסורם. ולכן אף על גב שזכו לאיזו הארה עליונה מט\"ר, אבל היא לא יכולה להיות נבלעת בגוף, מפני ש\"פה רע\", שהוא לעומת \"פה דקדושה\", דהיינו העורף היה מפסיק השפע היורד מן הראש. ויונק ומוצץ כל השפע שהתחיל לרדת בשביל ישראל. וזה סוד \"שלא היה שום עבד יכול לברוח ממצרים\". כי פרעה עשה כשוף גדול על פתחי מצרים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1939","title":null,"paragraphs":["מצאנו בזהר (בשלח דף נ\"ה, ובהסולם אות קפ\"ז) בשלח וזה לשונו, \"אמר רבי יהודה, אמר רבי יצחק, פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו, ובכל הצד שלהם לא ראה שיהיה גאולה לישראל, ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס\"א, ועל כן היה מחזק את לבו\".","נמצא לפי דברי הזהר, שענין פרעה הוא בתוך הדעת, שמצד השכל אין שום אפשרות לצאת משליטתם אלא רק בכח אמונה למעלה מהדעת, שכח זה מבטל כל הכוחות שישנם בעולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מי שחיזק לבו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1940","title":null,"paragraphs":["תחילת גלות מצרים והשעבוד מתחיל מהכתוב: \"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף\", פירוש, שנתגלה שליטה חדשה במוחם של כל אחד ואחד, שליטה חדשה מקרוב, כי נפלו ממדרגתם הקדומה, וכמ\"ש \"שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו\", וממילא לא ידעו את יוסף, כלומר, שלא השיגו אותו אלא כפי מה ששיערו בלבם. ולכן ציירו בלבם תמונת יוסף כמוהם עצמם, ומכיון שכן \"לא ידעו את יוסף\" והתחיל השעבוד, שאם לא כן, ודאי היה הצדיק מגין עליהם, ולא היה מצוייר להם כלל בחינת גלות ושעבוד."],"source":"בעל הסולם. אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","פסח"]},{"id":"he-1941","title":null,"paragraphs":["היות שיצר הרע בא לאדם תיכף כשנולד, כמו שכתוב \"לפתח חטאת רובץ\". היינו, שתיכף שנולד, יוצא עמו היצר הרע. מה שאין כן היצר טוב בא לאדם לי\"ג שנה. אם כן מהו שאמר \"ויקם מלך חדש\". חדש ממש. אלא מה צריכים לומר, שהמלך זקן וכסיל, שהוא היצר הרע, אין זה דבר חדש באדם, אלא תיכף כשנולד, הוא נמצא, כמו שכתוב \"עייר פרא אדם יולד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1942","title":null,"paragraphs":["מהו \"ויקם מלך חדש\", הלא הוא \"מלך זקן\". והתשובה היא, שכל פעם מתחדשים גזירותיו, היינו שכל פעם הוא נעשה יצר הרע מחדש, שזה בא מטעם \"כי אני הכבדתי את לבו\". נמצא, כמו \"כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1943","title":null,"paragraphs":["ויקם מלך חדש על מצרים. מי שהיה שפל קם למלוך מעצמו, אע\"פ שלא היה ראוי למלוכה, ובכוח העשירות קם. כעין אחשוורוש, שלא היה ראוי למלוכה, וקם למלוך מעצמו, וקם בכוח העשירות, ורצה לאבד את ישראל מן העולם.","אף כאן בפרעה, לא היה ראוי זה למלך, וקם למלוך מעצמו, ורצה לאבד את ישראל מן העולם, כמ\"ש, ויאמר אל עמו, הנה עַם בני ישראל רב ועצום ממנוּ, הבה נתחכמה לו פן יִרבה. וכשקם מלך למעלה, המלאך הממונה, קם מלך למטה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\", מאמר \"וַיָקָם מלך חדש\", סעיף 88","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1944","title":null,"paragraphs":["כתוב \"בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו\". ומקשים העולם, למה הקב\"ה הכביד את לבו. הכתוב מתרץ \"למען שתי אותותי אלה בקרבו\". והפירוש, כי למה הקב\"ה הכביד את לבו של אדם, ולא יכול לנצח את מלחמת היצר לבדו.","והתשובה, שהכוונה היא בכדי שהאדם יצעק אל ה'. וע\"י זה יהיה לו כלי. ואז הקב\"ה יכול להכניס בתוך הכלי את אותיות התורה בקרבו, שזהו בחינת נשמתא, שה' נותן לו בתור עזרה. וזהו בחינת \"אורייתא וקוב\"ה חד הוא\", ש\"אותותי\" הכוונה על אותיות התורה מבחינת שמותיו של הקב\"ה. וזו הבחינה של להטיב לנבראיו, שהיא בחינת מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו. וזו באה להאדם דוקא שיש לו כלי. וכלי זה בא ע\"י הכבדת הלב, אז יש מקום לצעוק לה', שיעזור לו. ועוזרו בנשמתא קדישא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1946","title":null,"paragraphs":["\"בא אל פרעה\" היינו שנינו ביחד, היינו שהאדם צריך להתחיל. ואז הוא רואה, שאין הוא מסוגל לנצח אותו. וזהו הרמז, שמשה היה ירא לגשת אליו. ואז אמר הקב\"ה \"הנני עליך פרעה\", שאז באה העזרה מהקב\"ה. ובמה, בנשמתא קדישא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לנצח את פרעה","פסח"]},{"id":"he-1947","title":null,"paragraphs":["\"בא\", ולא, \"לך\". כי \"בא\" פירושו, בא שנינו, ביחד. שאל יחשוב האדם שהוא בעצמו יוכל להכניע את הרע שלו, אלא כמו שכתוב \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו\". לכן אל יאמר אדם שאין באפשרותו לנצח את הרע שלו, כי הוא צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא עוזרו. וזה פירוש, \"בא\"."],"source":"הרב\"ש. 926. \"בא אל פרעה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להכניע את הלב","לנצח את פרעה","פסח"]},{"id":"he-1948","title":null,"paragraphs":["למה כתוב \"בא\", היות שמשה לבד לא היה יכול לנצח לפרעה מלך מצרים, אלא שה' ערך עמו מלחמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1949","title":null,"paragraphs":["אמר ה' \"אני ולא שליח\". אם כן מה עזר לנו משה בזה. אם כן מדוע כתוב \"בא אל פרעה\". אלא כנ\"ל, היינו, שהאדם צריך להתחיל ללכת בדרך ה', ולהגיע אל האמת, היינו לזכות לדביקות ה'. ואז, אם הוא מתקדם בהליכה, אז האדם מקבל סיוע הראשון, היינו הרגשת החסרון לדעת מה שחסר לו. ואז משיג שחסרים לו רק ב' דברים עיקרים, שהם בחינת מוחא וליבא. ויחד עם זה הוא מקבל יסורים, מזה שאין לו. היינו, שמרגיש את הצורך לזה. ואז, אם אין האדם עובד בעצמו, לא שייך לומר, שהאדם מרגיש יסורים, בזה שאין לו, כנ\"ל, שרק הצורך להדבר, אם האדם השקיע עבודה להשיג איזה דבר, אז שייך לומר, שיש לו צורך לזה, עד כדי כך, שהוא סובל יסורים מזה שאין לו. לכן כתוב \"בא אל פרעה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1952","title":null,"paragraphs":["\"בא אל פרעה\". וקשה, הלא \"לך אל פרעה\" היה צריך לומר. ומתרץ הזהר (בא דף י\"א ובהסולם אות ל\"ו) \"אלא שהכניס אותו את משה, חדרים לפנים מחדרים, אל תנין חזק אחד עליון, כיון שראה הקב\"ה שמשה ירא, אמר הקב\"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנין הגדול, הרובץ בתוך יאוריו, שהקב\"ה היה צריך לערוך עמו מלחמה, ולא אחר, כמו שאתה אומר, אני ה', שדרשו, אני ולא שליח. נמצא שבא יהיה פירוש היינו, שנינו ביחד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בא אל פרעה - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1953","title":null,"paragraphs":["כוחו של האדם, שהוא צריך לתת יגיעה, לא בכדי שישיג את הדבר, אלא בכדי שיהיה לו רצון חזק להשיג את הדבר. נמצא, שצריכים עבודת האדם, בכדי להשיג צורך, שה' יעזור לו, שזה נקרא רצון שלם. זאת אומרת, לא שעבודת האדם גורמת להשיג את הדבר, אלא להשיג את החסרון והצורך להדבר, ובכדי שידע מה שחסר לו. על זה הוא מקבל עזרה מלמעלה, בזה שכל פעם הוא רואה, שהוא יותר בעל חסרון, שאין בידו לצאת משליטת פרעה. והסיוע הזה נקרא \"כי אני הכבדתי את לבו\". נמצא, שהכבדת הלב צריכים כנ\"ל, בכדי שיהיה לו רצון אמיתי לדבר אמת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לנצח את פרעה","פסח"]},{"id":"he-1954","title":null,"paragraphs":["הכבדת הלב, מה שכתוב \"כי אני הכבדתי את לבו\", היתה בכדי שיהיה מקום לתפלה. והתפלה הזו, אין זה כדוגמת בשר ודם, שרוצה כבוד, שיבקש ממנו, בכדי שע\"י זה הוא מתכבד. אלא כאן כוונת התפלה היא, בכדי שיהיה לו כלי, היינו שיהיה לו צורך לעזרת ה'. כי אין אור בלי כלי. ובזמן שהאדם רואה, שאין הוא מסוגל לעזור לעצמו כל שהוא, אז יש לו צורך שה' יעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","פסח"]},{"id":"he-1957","title":null,"paragraphs":["נאמר \"בא אל פרעה\", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב) \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו\".","אולם גם זה יש להבין, בשביל מה צריך הבורא, שיבקשו ממנו. זה מתאים לבשר ודם, שהוא רוצה את הכבוד, שיבקשו ממנו, בכדי שידע שהוא עזר לו. אבל איך שייך לומר דבר כזה אצל הבורא. אלא לפי הכלל \"אין אור בלי כלי\", זאת אומרת, שאי אפשר לתת למי שהוא מילוי, אם אין לו חסרון, כי כל זמן שאין חסרון לדבר, אם נותנים לו, אין טעם בהדבר. אם כן, הוא לא יודע להחשיב את הדבר. ואז הוא לא ישמור את עצמו, שלא יגנבו את הדבר. היינו, שיש אנשים שהם כן מבינים את החשיבות שבדבר, והם יקחו ממנו זה הדבר. וזוהי הסיבה, שהאדם צריך לבקש עזרה מה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בא אל פרעה - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1958","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, היינו להגיע לדביקות ה', אז האדם מוכרח לראות האמת, שאין זה בידי אדם, מטעם שזה הוא נגד הטבע שבו האדם נולד, ורק ה' יכול לתת לו טבע שני, אולם בלי חסרון אין טעם אמיתי בהמילוי, לכן ה' נותן את ההכבדת הלב, בכדי שהאדם ירגיש את החסרון במלואה, ובזה מובן, שרק אח\"כ ה' הכביד את לבו, היינו לאחר שנכנס בעבודה דלשם שמים, ולא מקודם לכן, וגם למה היה צריך להכבדת הלב, הוא מטעם אחרת, אם לא היו מרגישים את החסרון האמיתי, לא היו יכולים לקבל מילוי אמיתי, כי אין אור בלי כלי. נמצא, שענין הכבדת הלב לא היתה לרעתו, היינו שזה יגרום לו שיהא מרוחק מה', אלא להיפך, שהכבדת הלב יגרום לו להגיע לידי דבקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1959","title":null,"paragraphs":["לעולם האדם יכול לעסוק בענין הבחירה, כי מטרם שעשה מצוה אחת, אזי כוח שליטת הרע אינו יותר גדול משליטת הטוב, אף על פי שיש לו הרבה מעשים רעים. ולאחר שעשה מצוה אחת והכריע לכף זכות, אזי הוא נעשה, אזי מגדילים לו את הרע, היינו שנותנים כוח להרע שישלוט כאותה מדת הטוב. נמצא, שגם אז הוא בבחינת מחצה על מחצה.","ובזה נבין את הפסוק \"בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו\", כי מאחר שפרעה כבר הכריע את עצמו לכף זכות, שאמר \"ה' הצדיק\", אם כן כבר היה בחינת גדול, אם כן כבר לא היה אצלו מקום לבחירה, לכן היה צורך, שה' יכביד את לבו, היינו להגדיל את הרע שלו, משום שרק באופן זה יהיה מקום לבחירה.","נמצא לפי זה, שעל ידי הכבדת לב לא ניטל ממנו כוח הבחירה, אלא להפך, שכאן ניתן לו מקום, שיוכל לעשות בחינת בחירה."],"source":"הרב\"ש. 815 \"בא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1960","title":null,"paragraphs":["ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע\"כ כתוב, ופרעה הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב.","[...] ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, ואבני קֶלַע וחיצים. אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ\"ש, ופרעה הקריב."],"source":"\"זוהר לעם\". \"בשלח\", מאמר \"ופרעה הקריב\", סעיפים 67,65","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1961","title":null,"paragraphs":["הנחש כפף לרישא ומחי בזנביה [הנחש כופף ראשו וּמַכֵּה בזנבו]. היינו, שלפעמים הוא נותן לאדם, שיקבל עליו את עול האמונה, שהוא בחינת למעלה מהדעת. שזה הוא ענין \"כפיף לרישא\", אבל מחי \"בזנביה\". בזנביה, אפשר לפרש, בסופו. שמה שכף לרישא, היה בכדי שבסופו יקבל בעמ\"נ לקבל. זאת אומרת, מה שנתן לו מקודם רשות לקבל עליו את האמונה, היה בכדי שאח\"כ יקח הכל לרשותו. כי הקליפה יודעת, שאין מקום לקבל שפע, אלא על ידי הקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1962","title":null,"paragraphs":["וזה פירוש, שפרעה הקריב. שדרשו, שהקריב את ישראל לתשובה. וזה היה בכוונה תחילה, כדי שאח\"כ יקח מהם הכל לרשותו. וזהו שכתב האר\"י ז\"ל, שפרעה היה יונק כל השפע, שהיה יורד לתחתונים, היה יונק מבחינת עורף ומצד הגרון, שהוא בחינת רישא דגופא [תחילת הגוף], שהיה לוקח הכל בכלי קבלה שלו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1963","title":null,"paragraphs":["אם האדם המשיך איזה הארה, ואין בידו להחזיקה בקביעות, מטעם שהכלים שלו עדיין לא נקיים, שיהיו מתאימים להאור, היינו שהאדם יקבל זה בכלים דהשפעה, כדוגמת האור הבא מצד המשפיע, לכן ההארה מוכרח להסתלק ממנו.","ואז ההארה הזו נופלת לידי הס\"א. וכך הוא כמה פעמים. היינו שהאדם ממשיך ואח\"כ מסתלק ממנו. לכן מתרבה ההארות בים דס\"א. וזהו עד שנתמלאה סאתה. זאת אומרת, לאחר שהאדם מגלה את כל מדת היגיעה, שיש בידו לגלות, אז הס\"א נותנת לו בחזרה את כל מה שלקחה לרשותה, בסוד \"חיל בלע ויקיאנו\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ה. \"בענין החיות דקדושה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1964","title":null,"paragraphs":["את כל מה שהס\"א קבלה הכל לרשותה, היה רק בתור פקדון. היינו שכל זמן שיש לה שליטה על האדם, וענין השליטה שיש לה, הוא הכל בכדי שיהיה מקום להאדם, לברר את הכלי קבלה שלו, ולהכניסם להקדושה. זאת אומרת, אם היא לא היתה שולטת על האדם, אז היה האדם מסתפק במועט. ואז כל הכלי קבלה של האדם היו נשארים בפרודא.","והאדם, אף פעם לא היה ביכולתו לקבץ את הכלים השייכים לשורש נשמתו, ולהכניסם לקדושה, ולהמשיך את האור השייך אליו. לכן זהו תיקון, שכל פעם שהוא ממשיך, ממשיך משהו, ויש לו ירידה, הוא מוכרח עוד הפעם להתחיל מחדש, היינו בירורים חדשים. ומהעבר, מה שהיה לו, נפלו לס\"א, והיא מחזיקה זה ברשותה בתור פקדון. כלומר ואח\"כ האדם מקבל ממנה את כל, מה שהיא קבלה ממנו כל הזמן."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ה. \"בענין החיות דקדושה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1965","title":null,"paragraphs":["כיון שהס\"א נותנת הסמיכה, לכן אפילו אח\"כ, כשעובדים וממשיכים קדושה, ומכל מקום בזמן שהיא לוקחת את הסמיכה, אזי נופלין מהמדרגה. אזי היא לוקחת את כל השפע, מה שהיו ממשיכים. ועל ידי זה יש כח לס\"א לשלוט אח\"כ על האדם, שהאדם יהיה נגרר אליהם למלאות רצונה. ואין לו עצה אחרת, אלא שהוא יכול להרים את עצמו מדריגה יותר גבוה. ואזי הסדר עוד הפעם, כמו מקודם עם מ\"ט שערי טומאה.","זאת אומרת, שהאדם הולך במדרגת הקדושה עד מ\"ט שערים. אבל שם יש לה שליטה, ליקח את כל החיות והשפע, עד שהאדם נופל בכל פעם לתוך שער של טומאה יותר גבוה, כי \"זה לעומת זה עשה אלוקים\". וכשבאים לתוך שער המ\"ט, כבר אין האדם יכול להגביה את עצמו, עד שהקב\"ה בא וגאלו. ואז \"חיל בלע ויקאנו ומבטנו יורישנו אל\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ד. \"מטרת העבודה - ב'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1966","title":null,"paragraphs":["משל, שאמר: לב' חברים, שאחד נהיה מלך והשני היה עני ואביון. ושמע, שחבירו נעשה מלך. אז העני הלך לחבירו המלך, וסיפר לו על מצבו הרע. אז המלך נתן לו מכתב לשר האוצר, שבמשך שעתיים הוא יקבל כסף כמה שרוצה. והעני בא לבית האוצר עם הקופסא הקטנה. ונכנס, ומילא את הקופסא הקטנה עם כסף.","כשיצא, אז הפקיד נתן לו בעיטה בהקופסא. אז כל הכסף נפל לארץ. וכך היה חוזר חלילה. והעני היה בוכה: למה הוא עושה לו כך? ולבסוף אמר, כל הכסף שלקחת כל הזמן, שלך הוא. ואתה תיקח הכל. כי לא היו לך כלים, לקחת את הכסף, שיספיק לך מהאוצר. לכן עשה תחבולה כזאת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ב. \"אין עבירה מכבה מצווה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1967","title":null,"paragraphs":["בזהר בשלח (ובהסולם דף נ\"ה אות קפ\"ו) כתוב שם וזה לשונו, \"ואמר רבי יצחק לא מצינו מי שחזק את לבו לפני הקב\"ה כפרעה. אמר רבי יוסי, הרי סיחון ועוג חזקו גם כן את לבם. אמר לו אינו כן, הם חזקו את לבם כנגד ישראל אבל כנגד הקב\"ה לא חזקו את לבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מי שחיזק לבו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1968","title":null,"paragraphs":["יכולים לפרש ההבדל בין טענת פרעה שחיזק לבו נגד ה', לטענת סיחון ועוג, שהחזיקו לבם נגד ישראל. פרעה שאמר \"מי ה' אשר אשמע בקולו\", זהו שכל כוחו היה למעט את חשיבות של ה', כנ\"ל שהוא המפריע הא', וסיחון ועוג הם החזיקו לבם נגד ישראל, היינו למעט את חשיבות של ישראל כנ\"ל, שהוא כנגד המפריע הב'.","ולזה, היינו לכל אלו הטענות, אין עצה אחרת אלא ללכת בדרך האמונה למעלה מהדעת, ולא להסתכל על טענות שלהם, אלא לבטוח בה' שהוא יכול לעזור לכולם ואין שום כח שיכול להתנגד לכוחו של הקב\"ה, לכן לבטוח בה' שהוא יעזור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מי שחיזק לבו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1969","title":null,"paragraphs":["רואים אנו, שבעבור אדם חשוב, האדם מסוגל לעבוד בלי שום תמורה. ומשום זה כשבא האדם לעסוק בתורה ומצות בעמ\"נ להשפיע, בטח שהאדם יכול לוותר על אהבה עצמית לטובת הבורא. מה עושה אז המפריע לעבודת ה', שהאדם לא יוכל ללכת בדרך ה', הוא עושה אז פעולה אחת, היינו שלא נותן להאדם לצייר את גדלות וחשיבות ה'. נמצא, שכל החוזק שיש לסטרא אחרא הוא נגד ה', והוא אומר לו, אני יודע שאתה בעל כח גדול, היינו שאתה יכול להתגבר על התאוות שלך לא כמו אנשים חלושי אופי רכי הלב, אלא אתה אמיץ שבגבורים, אלא כל מה שאתה לא הולך בדרך האמת הוא, משום שלא כל-כך חשוב את המטרה, שאתה צריך לבטל את עצמך בשביל זה. ואם כח זה הוא מפריע לו להגיע להמטרה. וזהו שאומר הזהר בשם רבי יצחק, \"לא מצאנו מי שחזק לבו לפני הקב\"ה כפרעה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מי שחיזק לבו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1971","title":null,"paragraphs":["בזמן שהיו צריכים לקבל עליהם מלכות שמים, היה צר להם, שלא יכלו, מסיבת שאלות פרעה מלך מצרים, שהיה שולט עליהם עם השאלות של \"מי ומה\", שהם בחינת מוחא וליבא, כלומר \"מי ה' אשר אשמע בקולו\", ו\"מה העבודה הזאת לכם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1972","title":null,"paragraphs":["בזמן שמשה בא לעם ישראל, ודיבר לבחינת פרעה של כל אחד ואחד, היינו להרצון לקבל שיש בלבם. ואמר להם, שהוא רוצה, שבחינת פרעה שלהם לא תשלוט על בחינת ישראל שלהם, אלא שיתן לעבוד לשם שמים ולא תועלת הגוף. כששמע הפרעה של העם, מה שמשה אומר להם, שיעבדו רק לשם שמים, אז הבינו מה זה להשפיע ולא לקבל, תיכף נחלשו מהעבודה. כי הגוף היה מתנגד עם כל כוחו, שלא יעשו שום פעולה של קדושה.","היינו אפילו שלא לשמה נעשה עכשיו קשה להם לעשות. כי מטרם שבא משה, היה להם כח לעבודה, מטעם שעוד לא ידעו מה זה לשם שמים. אבל בזמן שבא משה, והסביר להם, מה זה להשפיע ולא לקבל כלום, אז התחיל הפרעה של כל אחד ואחד לשאול שאלות:","א. כמו שכתוב, שפרעה שאל \"מי ה', אשר אשמע בקולו\",","ב. ואח\"כ באה שאלת הרשע, ששאל \"מה העבודה הזאת לכם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1973","title":null,"paragraphs":["סדר עבודת האדם בתורה ומצוות, בזמן שהוא רוצה לעסוק לשם שמים, הוא שצריכים ללחום ולנצח את היצר הרע. דהיינו היות כי מטבע האדם לתת יגיעה בזמן שיהיה תועלת עצמו.","ובשעה שהוא רואה, שלא יצא מעבודה זו שום דבר לתועלת עצמו, אין הוא מסוגל לעבודה. ובא בטענה ושואל, מה עבודה הזאת לכם, זאת אומרת, איזה ריוח יצא מזה, שהוא מתיגע.","וכשהאדם מתגבר עליו וטוען, שרוצה לעבוד נגד הטבע, שהוא להשפיע לה', אז היצר הרע בא בטענה אחרת, ושואל טענת פרעה הרשע, מי ה' אשר אשמע בקולו. אפשר לעבוד לטובת הזולת, רק במקום, שידוע לי, שהזולת מקבל את היגיעה. מה שאין כן אם יש לו שני יגיעות:","א) שהוא צריך להתגבר ללכת נגד הטבע ולעבוד לא לתועלת עצמו, אלא לטובת הזולת, היינו לשם שמים.","ב) שצריך להאמין, שהקב\"ה מקבל את יגיעתו. ואלו הב' שאלות הם העיקרים בטענת הרשע."],"source":"הרב\"ש. 572. \"שני יגיעות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1974","title":null,"paragraphs":["כשיש יצר הרע יש צורך לתורה. לכן אם האדם מאמין בשכר ועונש, כבר יכול לקיים את התורה ומצוות, מטעם שיש לו תמורה. לכן אין הוא שואל שאלת הרשע, \"מה העבודה הזאת לכם\". וכשאין לו הרע כנ\"ל, אין לו צורך לתורה, לכן \"את פתח לו\".","אם אתה רואה שיש אדם שעוסק בתורה ומצוות מטעם שהוא מאמין בשכר ועונש, נמצא שהוא סגור, היינו הרע שלו הוא בסגירו, היינו בגניזה. ואם כן אי אפשר לתקן אותו, כי אין האדם מתקן אלא מה שעיניו רואות. לכן מלמדין אז את אדם לעבוד בעל מנת שלא לקבל פרס.","ואז בא הרע ושואל, \"מה העבודה הזאת לכם\", היינו מה יהיה לנו אם אנחנו נעבוד את ה' בלי שום תמורה, הלא זה נגד הטבע שלנו, שאנחנו נולדנו בטבע להנות את עצמנו ולא להנות את הזולת בלי שום תמורה. אז נעשה האדם נצרך לתורה. ואז שייך לומר, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\"."],"source":"הרב\"ש. 920. \"כנגד ד' בנים דברה תורה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1975","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שבזמן שהאדם מתחיל בקיום תורה ומצוות על הקו של לשמה, אזי האדם מרגיש שנמצא בצרה, הנקרא מצרים, היינו שמלך מצרים שואל תמיד: \"מי ה' אשר אשמע בקולו\". אזי באים לידי יגיעות המוח, שהמחשבות מתחילות בזיווגי הכאה שרוצצין את מוחו. פעמים אדם חושב שכל המחשבות הזרות הם רק בחינת מרגלים, שרק \"לראות את ערות הארץ באתם\", היינו להסתכל בארובות ולא יותר, ואין לו שום קשר בין המחשבות האלו לעבדות ה'; ופעמים האדם חושב ש\"כֵּנִים אנחנו בני איש אחד\", היינו שכל מחשבותינו רק להיות דבוקים בה' אחד ומתחזקים ומתגברים על כל המחשבות של \"מי ה' אשר אשמע בקולו\" ועל \"מה העבודה הזאת לכם\". שזה נק' בחי' גלות מצרים."],"source":"הרב\"ש. אגרת ג'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1976","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם רוצה ללכת בתוך הדעת, זה נקרא, חטא דעץ הדעת. והחטא הזה מתגלה בב' אופנים, כלומר שמזה נמשך לנו לשאול ב' שאלות:","א. שאלת פרעה, ששאל, \"מי ה', אשר אשמע בקולו\", שבכלל קשה לו ללכת ולהאמין משהו נגד השכל. ומזה נמשך עוד דבר, היינו שאלה ב' מדוע האדם צריך לעבוד לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו. כי הוא שואל, מה אני ארויח בזה שאני יעבוד לשם הבורא ולא לתועלת עצמי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1977","title":null,"paragraphs":["כשלא מרגישים טעם בעבודה, אז בא הרשע ושואל טענת \"מה\", היינו \"מה עבודה הזאת לכם\", שאתם רוצים לעבוד דוקא בבחינת עבודה בזויה כזו. והרשע שואל \"מה העבודה הזאת לכם\", מטעם שאז הם היו בטוחים, שעבודתם היא כולה להשפיע, ואין להרצון לקבל חלק בה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1978","title":null,"paragraphs":["פרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא בא ושואל \"מי ה' אשר אשמע בקולו?\" (שמות, שביעי). ותיכף עם השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1979","title":null,"paragraphs":["היות שהוא רוצה ללכת על דרך האמת, בטח שהגוף יסכים לו יותר מכפי שהיה עובד שלא על דרך האמת, היינו לשמה.","אבל במציאות הוא להפך. כי דוקא בזמן שרוצים ללכת בדרך לשמה, אז הגוף מתחיל להתנגד, ואז מתחיל כל הטענות שלו, היינו טענת פרעה מלך מצרים, שהוא טענת \"מי ה' אשר אשמע בקולו\" וכו', וכן טענת הרשע שטוען, \"מה העבודה הזאת לכם\". ואז מתחיל העבודה ללכת בכבדות, וכל פעם הוא צריך להתגברות יתירה."],"source":"הרב\"ש. 877. \"ג' תפלות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1980","title":null,"paragraphs":["כתוב (שמות, ראשון) \"ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס\". ואאמו\"ר זצ\"ל פירש, בזמן שהיו רוצים לעבוד לשם שמים והתגברו על שליטת המצרים, זהו הפירוש רעמסס, היינו שהתגברו על האהבה עצמית, כמו רעם-סוס, היינו בכח גדול כמו סוס. וחושבו, שהם כבר יצאו משליטת אהבה עצמית. ואח\"כ הם באו לפי-תהום, היינו שכל הבנינים שבנו, הכל נבלע ונשקע בתהום, ולא נשאר זכר מכל העבודה, שזה נקרא פתם.","היינו, שכל פעם היתה להם העבודה בבחינת פתם ורעמסס. זאת אומרת, שכל יום היתה להם עבודה מחדש. כלומר, שכל יום הרגישו, כאילו היום הם מתחילים לעבוד עבודת הקודש. ועד עתה יש להם הרגשה, כאילו מעולם לא עוסקו בעבודה. והם שואלים לעצמם, איפה נעלמה העבודה והיגיעה, מה שעשו עד עתה. והם לא יודעים מה להשיב על זה, אלא, שהכל נבלע ונשקע בארץ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1981","title":null,"paragraphs":["בזמן שאנו לא רוצים לקבל את האמונה אנחנו נופלים ממצבנו. ובכל פעם ופעם אנחנו עולים ויורדים, עד שנקבע בליבנו שאין לנו עצה אחרת אלא לקבוע את האמונה. וזהו היה בכדי לקבל את האמונה. וזה ויבן ערי מסכנות (לישראל) לפרעה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו, \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-1982","title":null,"paragraphs":["פירוש \"ויבן ערי מסכנות\", היינו שזה היה לישראל. זאת אומרת, שכל כמה שהיה עובדים בזמן גלות, הכל לקח פרעה לרשותו. וממילא היו עם ישראל עניים, שנקרא מסכנא, בחינת עני.","ועוד יש לפרש מסכנות מלשון סכנה, שהם היו בסכנה גדולה, שלא ישארו במצב זה כל ימי חייהם. אבל לפרעה היה עבודתם של ישראל פיתם ורעמסס, היינו ערים יפים מאד מאד.","לפי זה יהיה הפירוש \"ויבן ערי מסכנות\" - לישראל, ולפרעה - את פיתם ורעמסס. היות שכל מה שעבדו ישראל, נפל לקליפות, ולא היו רואים שום ברכה בעבודתם. ובזמן שהיו מתגברים בעבודת האמונה ובבחינת השפעה, אז כן ראו פריה ורביה. וברגע שנפלו לבחינת ידיעה וקבלה, היו תיכף נופלים לרשות קליפת פרעה. ואז באו לידי החלטה גמורה ומוחלטת, שהעבדות צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, ובבחינת השפעה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו, \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-1983","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתחיל ללכת בעבודת ה', והוא רוצה שכל עשיותיו יהיו בעמ\"נ להשפיע, והוא רואה שאין בידו להתגבר, אז האדם מבקש עזרה מה', שיעזור לו, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". ושואל הזה\"ק, \"במה מסייעין אותו, בנשמתא קדישא\".","אי משום זה, כיון שכל מה שהיו מתגברים בעבודה, היה הכל נשקע בארץ, כמו שאומר בענין שבנו את פיתום ורעמסס, היינו כל יום היו צריכים להתחיל עבודתם מחדש, כי כל מה שבנו, הכל נכנס לתהום, ותמיד הם היו רואים את עצמם, כמי שאף פעם לא התחיל בעבודה, כי כאן שאין הם זוכרים שום דבר תורה, מה שנוגע לעניני עבודה, ותמיד כשעושים חשבון לעצמם, איפה עבודה שלנו, מה שאנחנו הכנסנו כוחות בעבודה, ולאן הם הלכו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-1984","title":null,"paragraphs":["קשה להבין, איך היתה היכולת לקליפת פרעה לבלוע את כל עבודתם, אשר עבדו. עד כדי כך, שהם לא מרגישים, שהיתה פעם, שעסקו בעבודת ה', ושהיתה להם מטרה להגיע לשלימותם, וידעו מה שהם רוצים. פתאום באו לידי מצב, ששכחו הכל, ולא נשארו בהם שום רשימות מעבודתם.","וזה היה הכל בכוונה תחילה, שהקב\"ה הכין קליפה לצורך זה, בכדי שכל פעם יהיו במצב של התחלה. וכידוע, כל התחלות קשות. אז יהיו מוכרחים לבקש מה', שיעזור להם כנ\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". וכדברי הזה\"ק, שכל פעם הם מקבלים בחינת \"נשמתא קדישא\", שזה נבחן כח מלמעלה, שזה אחר זה בכל פעם מקבלים תוספות נשמה. וזה מתקבץ אחר כך לחשבון גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1985","title":null,"paragraphs":["כל הארה, שמקבלים מלמעלה, אף על פי שנסתלקת לפי שעה, אבל לבסוף, היינו כשגומר סכום יגיעה, מה שמוטל על האדם לגלות בבחינת \"כל מה שבידך ובכוחך עשה\", אז הוא מקבל בפעם אחת את כל מה שקיבל בזה אחר זה. והוא חשב, שהכל נכנס להקליפות. אז הוא מקבל הכל חזרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1986","title":null,"paragraphs":["דרשו חז\"ל (סוטה דף י\"א) וזה לשונו \"את פיתום ורעמסס. רב ושמואל, חד אמר פיתום שמה. ולמה נקרא שמה רעמסס. שראשו ראשון מתרוסס\". ופירש רש\"י, כשהיו בונין קצת, היה מתרוסס ונופל. וחוזרין ובונין, והוא נופל. וחד אמר, רעמסס שמה, ולמה נקרא שמה פיתום, שראשון ראשון, פי תהום בלעו.","אנו רואים בין לרב ובין לשמואל אין חולקים במציאות אלא בהדרוש. והמציאות היתה שם, כל מה שהיו בונים היה נופל. שהכוונה היא, שכל מה שהיו בונים לעצמם איזה בנין בעבודה, אז באו המצרים, היינו המחשבות זרות של המצריים, והרסו כל עבודתם. זאת אומרת, שכל עבודתם, שהיו עובדים עם כל כוחם להתגבר ולעבוד עבודת הקודש, הכל נבלע בארץ. וכל יום ויום היו צריכים להתחיל מחדש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1987","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך\". ודרשו חז\"ל, ב\"פה-רך\", ויש להבין מהו, \"פה רך\", בעבודת ה'. אלא, שהמצרים דברו עם המחשבות והרצונות שצריכים לעבוד ה', אלא שיהיו בעמ\"נ לקבל, שזה נקרא, פה - רך, כלומר שעל הכוונה דלקבל הגוף מסכים יותר לעבוד עבודת הקודש, ולא צריכים לכוון בעמ\"נ להשפיע.","נמצא, עם הדיבורים האלו, גרמו לישראל שתהיה להם עבודה קשה בזמן קבלת עול מלכות שמים, ומשום זה כל אחד מישראל היה אומר, דעבודת הקודש בעמ\"נ להשפיע הוא דבר קשה מאוד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1988","title":null,"paragraphs":["המצרים היו משפיעים להם מחשבות שיותר כדאי לעבוד בעמ\"נ לקבל, בדרך הזו הם יראו שכל יום ויום הם מתקדמים במעשים טובים, מה שאין כן בעבודה דבחינת ישראל, הם בעצמם רואים שזה קשה, והראיה לזה, שלא רואים שום התקדמות בעבודה.","נמצא, ש\"פה-רך\", יהיה הפירוש, שיתנו לישראל להבין, שאם ילכו בדרך שלהם, זה הוא עבודה יותר קלה, וזה נקרא \"רך\", היינו שיותר קל יהיה להתקדם בעבודת הקודש.","ועם הטענות האלו היו המצרים ממררים את חייהם בעבודה קשה, שתמיד היו מסבירים לישראל, שעבודת ישראל נקרא, עבודה קשה, וזהו לא בשבילם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1989","title":null,"paragraphs":["כולם מפרשים שעבודת פרך היא \"פריכה\", היינו שברון הגוף. והסיבה, שהיתה עבודה קשה, עד שמכנים עבודה זו \"עבודה ששוברת את הגוף והמותניים\". והוא מטעם שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים. וזה גורם להם עבודה קשה.","אמנם מדוע שמעו להדעות של המצרים. הוא משום שדיברו אל ישראל ב\"פה-רך\", היינו שהמחשבות של המצרים, שבאו לישראל ב\"פה רך\", היינו שכל מה שהם אומרים להם לעשות, אינו להרחיק אותם מעבדות ה' חלילה, אלא אדרבה, הם רוצים להדריך אותם ללכת בדרכי ה', בדרך צלחה, ושאל יבזבזו זמן בחינם, ללא תועלת, היינו שלא יראו התקדמות בעבודת הקודש. וכיון ששמעו, שמדברים אליהם ב\"פה-רך\", היה קשה להתגבר על המחשבות האלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1990","title":null,"paragraphs":["יש להבין את ענין \"בפרך\", מהו על דרך העבודה בעבודת הקודש. ויש להבחין ב' בחינות:","א. המעשה, שנקרא חלק הנגלה, מה שנגלה להאדם, שלא שייך לומר, שהוא טועה או מרמה עצמו, כי מה שגלוי לעינים, לא שייך לומר, שיש טעות בדבר. כי מעשה המצות ולימוד התורה הוא רואה, וגם אחרים יכולים לראות, אם הוא עושה מעשים של תו\"מ או לא.","ב. הכוונה. וזה נקרא חלק הנסתר, כי ענין הכוונה שבהמעשה שהאדם עושה, אין אחרים יכולים לראות מה כוונתו במעשים האלה. וגם הוא בעצמו גם כן לא יכול לראות את הכוונה של העשיה, כי בכוונות יש מקום לטעות עצמו ולרמות את עצמו. כי רק בדברים שנגלו לעין, שנקרא חלק הנגלה, שם כולם יכולים לראות האמת. מה שאין כן מה שתלוי בכוונת הלב ובמחשבה של המוח אין אדם יכול לסמוך על עצמו. נמצא, שנסתר ממנו ומאחרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1991","title":null,"paragraphs":["\"מלאכת נשים לאנשים\" פירושו, שאלו אנשים, אין להם כח התגברות, אלא \"תשש כוחם כנקבה\", היינו שהיו חלשים בקיום תו\"מ, שלא היה להם כח לשמור ולקיים את המצות אפילו בבחינת הנגלה, הנקראת בחינת מעשה לבד. וכל עבודת ההתגברות היתה רק בבחינת המעשה ולא בבחינת הכוונה. באו אליהם המצרים, ונתנו להם להבין, אין אנו רוצים להפריע לכם בעבודת הקודש, אלא אדרבה, אנו רוצים שתהיו עובדי ה' אמיתיים. היינו, אנו רואים, שאתם רוצים לעבוד עבודת הקודש. לכן אנו מייעצים לכם, שעיקר עבודה היא לא המעשה, אלא עיקר היא הכוונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1992","title":null,"paragraphs":["\"היו מחליפים מלאכת אנשים לנשים\". כי \"מלאכת אנשים\" נקרא, שהוא כבר גבר, שהוא כבר יכול להתגבר על הרע שלו, ולעסוק בתו\"מ בבחינת המעשה. ומשום זה, מה הוא צריך לעשות, בזמן שכבר נקרא איש, שפירושו איש מלחמה, שיש בידו להילחם עם הרע שלו בבחינת המעשה. לכן הגיע הזמן שצריך להתחיל עבודתו בבחינת ב', כנ\"ל, היינו בבחינת הנסתר, שהיא הכוונה. זאת אומרת, להשתדל מכאן ולהבא, לכוון כל מעשיו שיהיו בעמ\"נ להשפיע נחת רוח להקב\"ה ולא לתועלת עצמו.","ומה עשו המצרים, בזמן שראו, שהוא איש, המסוגל לצאת משליטתם ולהכנס לקדושה. אז החליפו את עבודתם ונתנו להם \"עבודת נשים\", שפירושו, שכל עבודתם יהיו בעבודת נשים, שהמצריים נתנו להם להבין, וכי מי צריך כוונות אלא, עיקר הם המעשים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1993","title":null,"paragraphs":["\"וימררו את חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבנים\". [...] \"בחומר\", כלומר שהמצרים הסבירו לישראל את חומרת דלהשפיע, מה שאין כן עבודת המצרים יהיו תמיד לבן, שלא ירגישו שום חושך בעבודה, אלא שהגוף יסכים לעבודה זו, וזה נקרא, \"בלבנים\", כלומר עבודת המצרים הם יהיו תמיד בבחינת לבנים, בלי כתם ולכלוך, אלא שיהיו תמיד שלמים, ועל ידי זה גורמו באמת שיהיה לישראל קשה לעבוד לשם שמים.","כלומר שהעבודה קשה נמשכה מזה, שהמצרים היו אומרים להם תמיד את ענין חומר שישנו בעבודה דלהשפיע, והלבנים שיש בעבודה זו, ויראת המצרים.","כנ\"ל, שמהירא את ה' היתה נמשכת תקלה לישראל. היינו שמזה נמשכה להם את העבודה קשה בשדה, היינו בהמלכות שמים שרצו לקבל עליהם ולא יכלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-1994","title":null,"paragraphs":["ענין, \"וימררו את חייהם\", פירושו, שלא נתנו להם לעבוד בעמ\"נ להשפיע, שזה מביא דביקות בחיי החיים, אלא קליפת מצרים ופרעה שלטו על בני ישראל עם השליטה של אהבה עצמית, שלא יוכלו לעשות משהו נגד רצונם של המצרים, וזו היתה הגלות, כלומר שרצו לצאת מהגלות הזו ולא עלה בידם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1995","title":null,"paragraphs":["בעת שמתחיל להכנס לעבודה דלשמה, אז מתחיל לרדת לגלות מצרים, ואז מתחיל הגוף לבגוד בהאדם, ולא נותן לו לעבוד עבודה זו, עם כל מיני שאלות, שאין להשיב עליהן בתוך הדעת. ולמעלה מהדעת לא תמיד האדם מוכשר להתגבר עליו. ואז הוא מתחיל להרגיש את ענין עליות וירידות, היות שכל פעם מראים לאדם מלמעלה, מה זה עבודה דלהשפיע ולא לתועלת עצמו. הגם שכל אדם מבין זה, אבל כשבא מלמעלה, כשנותנים לו להבין, הוא בא אז לידי הרגשה. ואז מתחיל סדר העבודה של \"חומר ולבנים\", שמרגישים קושי השעבוד של הגלות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1996","title":null,"paragraphs":["צריכים ללכת בב' קוים, היינו גם בקו ימין, שפירוש, שהאדם צריך לתת תודה לה', בזה שהקב\"ה נתן לראות מה שחסר לו. כלומר, זה שהיסורים שלו, הם במה שהוא מרוחק מאהבת ה', אלו זה הן הצרות והמכאובים שלו, מה שאין כן שאר אנשים, אין הקב\"ה נתן להם את היסורים האלו, אלא הצרות ויסורים שלהם, הם במה שלא יכולים למלאות עצמם בצרכים גשמיים, השייכים לאהבה עצמית, זאת אומרת, שהמה נדמו כבהמות, שאין להם מושג יותר מקבלה עצמית. ועל זה היו בשמחה ונתנו תודה לה'.","אמנם זו היא עבודה קשה, היות שקו שמאל הוא המבטל לקו ימין. אי לזאת, יש תמיד עבודה חדשה, לבנות אותו מחדש. וזה שכתוב \"וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים\", שהעבודה שלהם היתה \"בחומר\", היינו בקו שמאל, שראו את חומרת מצבם, איך שהם מרוחקים מאהבת ה'. ואח\"כ העבודה דקו ימין, להיות בשמחה, מזה שה' הראה להם את האמת, באיזה מצב הם נמצאים. וזה נקרא \"לבנים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1997","title":null,"paragraphs":["\"עבודה קשה\" בעבודה נקרא, שקשה להתגבר ולצאת מתועלת עצמו, ורוצה לעבוד רק לתועלת עצמו. והוא נקרא רשע כידוע, שהוא שואל, \"מה העבודה הזאת\" של דלהשפיע \"לכם\", כלומר מה תרוויחו מזה. וידוע, ש\"רשעים בחייהם נקראים מתים\". נמצא, שעבודה קשה נקרא \"מרור\", שהאדם טועם טעם מרירות בזה, שמוכרח לעבוד לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. 524. \"מהו בלע מרור לא יצא, בעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1998","title":null,"paragraphs":["ענין עבודה קשה, היה זה שעם ישראל היו רוצים לצאת משליטת המצריים, שנקרא אהבה עצמית, שבזמן שהתגברו לעשות משהו בעל מנת להשפיע, תיכף באו להם מחשבות של המצרים, ששאלו שאלת רשע, מה עבודה הזאת לכם, לעבוד לתועלת ה', וכל פעם שהתגברו, תיכף באו השאלות של המצרים, וזהו נקרא \"עבודה קשה\", שהיה קשה לצאת משליטתם, כי המצרים היו מררו את חייהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-1999","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צריך לקבל על עצמו לעבוד לשם שמים, עבודה זו נחשבת לשפלות, כי אינו מוצא בזה טעם של חשיבות. נמצא, שבזה שהמלכות היא בעפרא, שהוא דבר בלתי חשוב, זה היה הגורם, שתהיה עבודה קשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2000","title":null,"paragraphs":["בזמן שהמלכות היא בגלות תחת שליטת הקליפות, אז המלכות נבחנת אצלם, שהיא בחינת עפר, שהיא דבר בלתי חשוב. וזה נקרא \"קוצר רוח\", שאין המלכות יכולה לתת מצב רוח מרומם, כמו שצריכים להרגיש, בזמן שיושבים אצל המלך. נמצא, שקוצר רוח ועבודה קשה קשורים זה בזה. כלומר, שאם המלכות היא בעפרא, היינו בלתי חשובה, זה גורם עבודה קשה. כי בדבר, שאין בו טעם, אז כל רגע ורגע, שהאדם מתגבר ועובד, התגברות הזו היא קשה מאוד. ולא תמיד האדם מסוגל להתגבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2001","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\", מאיזה עבודה מדברים, הוי אומר מעבודת ה', שזה נקרא, עבודה קשה, היות שהיה קשה להם לעבוד בעמ\"נ להשפיע, מטעם שהמצרים, ופרעה מלך מצרים, השפיעו להם מחשבות ורצונות שלהם. כלומר היות שקליפת מצרים הוא בעיקר אהבה עצמית, לכן המצרים שלטו על עם ישראל, שגם עם ישראל ילכו בדרך שלהם, הנקראת, אהבה עצמית, והיה קשה לישראל להתגבר על מחשבות האלו, וזהו שכתוב, \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2002","title":null,"paragraphs":["הכבדת הלב שנעשה לפרעה, הוא בכדי שיהיה מקום לקבל צורך על האורות העליונים, מה שאין כן אם לא תהיה להם עבודה קשה, לא יהיה להם צורך לאורות הגדולים.","כי מי שהולך להילחם עם השני, עם היד או עם מקל, אין להשני צורך לקבל נגדו טנק או תותח. ומשום זה, בכדי שיהיה לתחתונים צורך לקבל אורות גדולים, מוכרחים לעמוד כנגדם קליפות חזקות, ובכדי לשבור אותם, האדם מחויב להמשיך אורות גדולים, אחרת היה מסתפק במיעוט. נמצא, ששליטת פרעה גורם על ידי הכבדת לבו, שימשיכו אורות גדולים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2003","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתחיל בעבודה, הוא מתחיל בשלא לשמה, היינו לתועלת עצמו. ואח\"כ הוא מתחיל להבין, זה שהוא עוסק בשלא לשמה, זוהי רק סגולה, שע\"י זה הוא יגיע לשמה, כמו שאמרו חז\"ל, \"שמתוך שלא לשמה באים לשמה, מטעם שהמאור שבה מחזירו למוטב\". והוא מאמין בזה, שבסופו של דבר הוא יגיע לשמה.","ואח\"כ האדם הולך עוד שלב אחד קדימה. ומתחיל להשתדל, ועושה מעשים שיביאו אותו לשמה. כלומר, שמתחיל להבין, שצריכים לעשות מעשים, ולכוון, שהמעשים האלו יביאו אותו לדרגת לשמה. ונותן חשבון לעצמו, עד כמה שהוא כבר זכה בעניין לשמה.","אז הוא מתחיל לראות את האמת, איך שהוא כל כך מרוחק מעבודה דלהשפיע. ורואה, כל פעם יותר, איך שהוא משוקע רק באהבה עצמית. ורואה, שכל יום הוא הולך אחורה. אז מתחילה העבודה שלו, שהוא רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, בשם עבודה קשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-2004","title":null,"paragraphs":["בעבודת ה', בזמן שהאדם מתחיל לעבוד בעבודה דלהשפיע, וחושב, לפי סדר עבודה בכל יום ויום מתקדמים והולכים קדימה, אז האדם אומר, שכדאי להמשיך בעבודה זו דלהשפיע, כי בטח הוא ילמד את המקצוע הזה, באופן לדעת איך לעשות כל דבר רק בשביל לשם שמים.","מה שאין כן כשהוא רואה, לאחר שהשקיע כמה זמן בעבודה זו, ולא די שהוא לא מתקדם, עוד הולך אחורה, אז הגוף אומר לו, חבל על הכוחות שאתה משקיע בעבודה זו, כי זה לא בשבילך עבודה זו, כי לעבודה זו צריכים בעלי כשרונות מיוחדים, ובעלי אמיצי לב, ולכן לך לפרנסה אחרת, היינו תעבוד כמו כל הכלל, ואל תהיה יוצא מהכלל.","נמצא, שזה נקרא \"עבודה קשה\", היות שבכל עבודה, שהוא רוצה להתאמץ וללכת בעבודה דלהשפיע, הגוף לא נותן לעבוד, בזה שעומד נגדו עם טענות צודקות. ובאמת בתוך הדעת הוא צודק מאה אחוז. נמצא, שהלשון הרע, מה שהוא שומע מהגוף שלו, זה מכביד עליו העבודה, והיא שנקראת \"עבודה קשה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-2006","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם מרגיש, איך שהוא מרוחק מהעבודה דלהשפיע, אלא שמשוקע באהבה עצמית, זהו גילוי מלמעלה. ועבודה זו נעשית עתה קשה. היינו, לאחר שמלמעלה הודיעו לו את הפירוש \"לשם שמים ולא לתועלת עצמו\", עתה נעשית העבודה שלו יותר קשה.","אולם האדם חושב, שהוא נעשה עכשיו יותר גרוע, מבעת שנכנס לעבוד בעל מנת להשפיע, כאילו מצד עצמו הוא נעשה עתה יותר גרוע. אז האדם צריך להאמין, שאינו כך, אלא הוא כן התקדם לאמת, בזה שהקב\"ה הודיע לו את מצב האמיתי שלו. נמצא, שע\"י העבודה, שהתחיל לעבוד בעבודה זו, שנראה לו עתה, שהיא עבודה קשה, זהו מטעם שהקב\"ה פנה אליו, מטעם שהוא עכשיו במצב יותר מעולה, מבעת שעוד לא נכנס בעבודה דלהשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-2007","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". והיות מה שנותנים מלמעלה הוא דבר שלם, לכן האדם צריך להיות לו כלי שלם, היינו חסרון שלם, הנקרא \"כלי שלם\", שבתוכו יכול לכנס אור שלם.","נמצא, שמה שהקב\"ה מגלה להאדם את הרע, הוא בכדי לתת לו העזרה. כלומר, שאין אור בלי כלי. לכן, כשאין הרע מגולה עדיין בשלימות, אין לו כלי שלם. ויש לפרש \"כלי שלם\" היינו רצון שלם לעזרתו יתברך. כי כל זמן שאין הרע מגולה, אז לפעמים אדם אומר, שאם הוא יתגבר, בטח יכול להגיע לעבודה דלהשפיע, ולפעמים אומר, שגם ה' לא יכול לעזור לו. לכן בזמן שהאדם משקיע כוחות בעבודה דלהשפיע, אז הכוחות שהשקיע, לא נותנים לו לברוח מהמערכה, ומקבל כל פעם צורך יותר גדול לעזרת ה'. נמצא, שהעבודה קשה בעצמה היתה הגורמת שיצעק לה', שיעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2009","title":null,"paragraphs":["\"וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויוציאך ה' אלקיך משם\". שיש לפרש על דרך העבודה, שהאדם צריך לזכור, שהיתה לו ירידה מטרם שבא לעליה. היינו שה' נתן לו להרגיש את הרע שבו. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כי הרגשה זו, שהוא עבד אצל המצריים, היינו שאין לו רשות לעשות משהו לתועלת ה', אלא כל מה שהוא עושה, הוא רק לתועלת המצריים שבאדם, זה בא מצד ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2010","title":null,"paragraphs":["\"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים\". כאן מרמז לנו, כי האדם, הנמצא בזמן העליה, הוא צריך ללמוד את מה שהיה לו בזמן הירידה. כי בזמן הירידה אין עם מי לדבר, כי אז האדם מחוסר הכרה בחיים הרוחניים, ואינו דואג אז, אלא רק למלאות את גופו עם תענוגים, ולא חשוב לו מאיזה מקום באים לו התענוגים, אלא רק \"תן\". אלא בזמן העליה, אז האדם יכול ללמוד ולהרוויח ממצב הירידה, וזה \"וזכרת\"."],"source":"הרב\"ש. 607. \"וזכרת, כי עבד היית\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2011","title":null,"paragraphs":["עבד הוא דבר רע, ומכל מקום יש לפעמים, שהאדם רוצה להישאר עבד. אם כן, מהו שכתוב \"וזכרת, כי עבד היית במצרים\". ומי אומר שלהיות עבד הוא כל כך רע. הלא יש אנשים שרוצים להיות עבד, כנ\"ל, שהעבד אמר \"אהבתי את אדני\". אלא כנ\"ל, שענין גלות, הוא לפי שיעור היסורים והמכאובים, שמרגישים בהגלות. ובשיעור זה יכולים לקבל שמחה מהגאולה. וזהו כמו אור וכלי, כלומר שהיסורים שסובלים מאיזה דבר, הוא הכלי, שיכול לקבל אור, אם משחרר עצמו מהיסורים.","לכן בגלות מצרים, שהכתוב אומר \"וזכרת, כי עבד היית במצרים\", משמע שהעבד הוא כל כך רע, מטעם, היות ששם במצרים הרגישו עם ישראל יסורים. לכן אומר הכתוב \"וזכרת\", היינו שצריכים לזכור את היסורים שסובלו שם. אז יש מקום להיות בשמחה בגאולת מצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2012","title":null,"paragraphs":["בגלות מצרים שפרעה היה משפיע להם את התענוגים שלו, אזי הם היו משועבדים לפרעה, ולא היו יכולים לצאת מהגלות. אבל לאחר שהם עשו מעשה, היינו שנתעוררו לצאת מהגלות, כי מעשה זה הוא נבחן לבחינת בחירה, אז הקדוש ברוך הוא שבר את כוחותיו למעלה, היינו שלקח ממנו את התענוגים שעמהם היה משעבד את עם ישראל.","ובזמן שאין לו מה לתת, זה נקרא שהקדוש ברוך הוא שבר כחו ושרף אותו בנהר דינור, היינו שנטל ממנו את כל השפעותיו. נמצא שאין להסטרא אחרא במה לשלוט על האדם. לכן היה ביכולתם כח לצאת מהגלות. ואז נכנסו לרשות הקדושה, היינו שהתחילו להרגיש טעם בכח דהשפעה. נמצא שנעשו אחר כך עבדים להקדושה."],"source":"הרב\"ש. 921. \"הצורך במעשה דלמטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2013","title":null,"paragraphs":["השולט על האדם הוא התענוג, והעבד נקרא מי שמשועבד להתענוג. ובזמן שהתענוג של האדם הוא מקבלה, נקראים \"עבדי פרעה\". ובאם התענוג שלו הוא מהשפעה, הוא נקרא \"עבד ה'\". ובלי תענוג אי אפשר להתקיים.","ואין בכח האדם לשבור את התענוג, אלא רק הקדוש ברוך הוא יכול לשבור אותו, במה שלוקח ממנו את השפע, שאין לו מה לתת להנבראים. וזה נקרא שבירת כח הסטרא אחרא. והאדם צריך רק לגלות שהוא רוצה בכח דלהשפיע. ושיבקש מה' שיתן לו הכח הזה. וזה נקרא בחירה מצד האדם, שרק זה הוא בחינת אתערותא דלתתא."],"source":"הרב\"ש. 921. \"הצורך במעשה דלמטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2014","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים. ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'.","וזה ענין \"כי לי בני ישראל\", עבדי הם, ולא עבד לעבדים. כי בזמן שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר לשמש שני מלכים בבת אחת. ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'."],"source":"הרב\"ש. 932. \"חידוש הראשון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2015","title":null,"paragraphs":["הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור. וכמו כן אנו אומרים בהגדה, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.","לכן צריכים לדעת את ענין הגלות, אשר בו אנו נמצאים. וכל דור ודור צריך לצאת מהגלות המר הזה, מהו."],"source":"הרב\"ש. 936. \"זמן הגאולה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","פסח"]},{"id":"he-2016","title":null,"paragraphs":["בכדי שנגיע לארץ חמדה טובה ורחבה, מוכרחים מקודם לעבור את השלב של עשיית הכלים כנ\"ל, היינו להיות בארץ מצרים, ולראות שהם עבדים, שעובדים לפרעה מלך מצרים, והיסורי הגלות מביאים להם צורך להתפלל לה', שיוציאו מהגלות, כמו שנאמר (שמות שלישי) \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים\". נמצא, שהגלות היא בחינת כלי, והגאולה היא האור והשפע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2017","title":null,"paragraphs":["בזמן הגאולה מרגישים, שהגלות היתה כולה מרור. מה שאין כן לפני הגאולה, עוד לא יכולים לדעת שהגלות היא כל כך מרור. וזהו \"כיתרון האור מן החושך\", שבזמן שרואים את האור, אז יכולים לראות את החושך. שזה סוד \"אם אין דעת, (שהדעת עדיין בגלות), הבדלה מנין\"."],"source":"הרב\"ש. 91. \"כולו מרור\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2019","title":null,"paragraphs":["טרם שמרגישין את הגלות אי אפשר לגאול. ובזמן שהולכין בהמ\"ט, אז מרגישין את הגלות. ובשער הנו\"ן השם ית' גואל. ואין חילוק בין \"גולה\" ל\"גאולה\" אלא ב\"א\", שהוא סוד אלופו של עולם. לכן גם הגלות, אם אין האדם משיג כראוי, חסר לו מהמדרגה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ד. \"מטרת העבודה - ב'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2020","title":null,"paragraphs":["כשמרגיש את הגלות, אז צועק \"מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה\", שענין \"רחב\" פירושו, כידוע, רחב בחסדים, שה' עוזר לו עם מידת חסדים, כלומר, שנותן לו כלים דהשפעה.","וזה נקרא, שיוצא מגלות מצרים, ונכנס לגאולה, בזה שעתה הוא כבר יכול לעבוד בעמ\"נ להשפיע, כי כבר מרגיש את חשיבות של גדלות הבורא, מזה שיש לו כלים דהשפעה, הנקראים \"השתוות הצורה\", היות שבזמן שהקב\"ה נותן לו את ההרחבה של כלים דהשפעה, נעבר ממנו הצמצום וההסתר, שהיה לו מכח שליטת קליפת מצרים, עם השאלות והשליטות שלהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2021","title":null,"paragraphs":["\"עבדים היינו... ויוציאנו\". זאת אומרת שדווקא על ידי ההגבלות האלו נוכל לצאת מהגלות. רוצה לומר, שדווקא על ידי זה שאנו רואים כל פעם השינויים והעליות והירידות, אז על ידי ההתאבקות נתעורר מקום לתפילה. ואז יקוים, \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שוועתם\". שדווקא אם הגלות מגולה בכל שיעורו, אז מתחיל הגאולה."],"source":"הרב\"ש. 933. \"ענין יציאת מצרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2022","title":null,"paragraphs":["ידוע, שאין אור בלי כלי. כלומר, שלא יכולים לתת לאדם דבר בכפיה, כידוע, אין כפיה ברוחניות. אי לזאת, כשהאדם מצטער וסובל כאב ויסורים, מזה שלא יכול לצאת מאהבה עצמית, ולעבוד רק לתועלת ה', והוא צועק לה', לעזור ולתת לו את מבוקשו. זאת אומרת, שאם הקב\"ה יתן לו זה, שתהיה לו היכולת לבטל את רשותו ולהיבטל לרשותו של הקב\"ה, שהוא רוצה, שתהיה רק רשות היחיד בעולם, היינו רשותו של הקב\"ה, שזו כל ישועתו, זה נקרא שיש לו כלי וצורך שהקב\"ה יעזור לו.","וזה שכתוב \"וישמע אלקים את נאקתם\". פירוש, לאחר שהיה להם כלי, שהוא רצון וחסרון שתהיה להם היכולת לעבוד לתועלת ה', אז בא הזמן של \"וישמע אלקים את נאקתם\". כלומר, שאז התחילה הגאולה, להוציא אותם מתחת סבלות מצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-2023","title":null,"paragraphs":["בזמן שהיה בגלות, היינו שהיה מרגיש טעם של גלות, בזמן שהיתה באה אליו תמונה של להשפיע רק לשם שמים ולא לתועלת עצמו, היה מרגיש גלות וטעם עפר כנ\"ל. ובזמן הגאולה, היינו שיוצא מהגלות, הוא מרגיש טעם בעבודה דלהשפיע טעם של ארץ חמדה טובה ורחבה.","היינו, שארץ הגלות נקרא שמרגישים טעם יסורים, שמסתכלים תמיד איך לברוח מארץ זו. מה שאין כן יציאה מהגלות נקרא, שבא לארץ חמדה טובה ורחבה, שעל ארץ זו אנו אומרים, נודה לך ה' אלקינו. וזה נקרא, ארץ ישר-אל כנ\"ל. ולגאולה זו צריכים להשתוקק להגיע אליה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"ענין ביטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2024","title":null,"paragraphs":["בזמן שבחינת ישראל היא בגלות, גם הבורא הוא יחד אתם בגלות, זאת אומרת שהרצון להשפיע הוא בגלות, וגם למי שרוצים להשפיע גם הוא בגלות, כמו שכתוב שפרעה אמר \"מי ה' אשר אשמע בקולו\", שהוא כפר בגדלות ה' ולא נתן להאמין בגדלות ה', וממילא בחינת ישראל היא בגלות אצלם.","ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו, מהו שאומר \"כביכול ישראל נגאלים וכאלו הוא נגאל\", כלומר איזו שייכות יש בין גאולת ישראל לגאולת ה'. ובהנ\"ל נמצא, שגלות ישראל וגלות הבורא הם שוים, היות כי בזמן שהאדם משיג ומרגיש גדלות הבורא, כבר אין שום שליטה לאומות העולם, שכולם בטלים נגדו יתברך. לכן יוצא שכל הגלות היא רק שאין מכירים בגדלותו יתברך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו דגלים בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2025","title":null,"paragraphs":["בזמן שישראל שבו יוצא מהגלות וזוכה לבחינת גאולה, ממילא גם הבורא, שהיה בזמן הגלות מכוסה ממנו, מחמת שליטת העמים, הוא נראה עכשיו ומתגלה גדלותו של הבורא. מטעם שעתה אין עוד צורך להצמצום והסתר, כי כבר עבר ממנו הצמצום, לפי הכלל \"בשיעור שהאדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, בשיעור הזה נעבר ממנו הצמצום וההסתר\". וזה שכתוב \"נרננה בישועתך ויושע ה' ביום ההוא את ישראל. \"וישע\" כתיב, כביכול ישראל נגאלים וכאלו הוא נגאל\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו דגלים בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2026","title":null,"paragraphs":["בגלות מצרים השיגו כלים, היינו רצון שה' יעזור להם לצאת מהגלות כנ\"ל, שאין אור בלי כלי, שרק מתי שמתפללים תפלה אמיתית, שהאדם רואה, שאין שום אפשרות להיוושע, אלא הקב\"ה הוא יכול לעזור לו, זה נקרא תפלה אמיתית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["וייזעקו ותעל שוועתם","פסח"]},{"id":"he-2027","title":null,"paragraphs":["בגלות מצרים, שהכתוב אומר \"וזכרת, כי עבד היית במצרים\", משמע שהעבד הוא כל כך רע, מטעם, היות ששם במצרים הרגישו עם ישראל יסורים. לכן אומר הכתוב \"וזכרת\", היינו שצריכים לזכור את היסורים שסובלו שם. אז יש מקום להיות בשמחה בגאולת מצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2028","title":null,"paragraphs":["היות שהמלכות הזו היתה עדיין בגלות, לכן היתה קצרה ידה מלהושיע לישראל. מה שאין כן בזמן שהיא יוצאת מהגלות, אדרבה, הוא הנותנת את הרוח להאדם, שיהיה במצב רוח מרומם.","לכן, כשבא משה ובישר להם בשורת הגאולה, הם לא היו יכולים להאמין לדבר זה, היינו שיצאו מגלות מצרים, כלומר כמו שכתוב, \"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם\". היינו, שלא תהיה להם לאו דוקא עבודה קשה, אלא אפילו סתם עבודה, לא תהיה לכם, את זה לא היו יכולים להאמין, איך יכול להיות דבר זה.","זאת אומרת, אם היו מאמינים בדבר הזה, אז בכח האמונה היו יוצאים מהגלות. היינו, שמלכות, הנקראת רוח, היתה עולה למעלה בחשיבות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משה הרועה הנאמן","פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-2029","title":null,"paragraphs":["בזמן שיש להאדם אמונה, הוא לא בורח מהמערכה, היינו שאומר, שהוא רואה, שחס ושלום אין ה' שומע תפלתו, ולכן אין לו למי להתפלל. אלא הוא מאמין, שה' כן שומע תפלתו, וה' נתן לו הידיעה, שהוא ידע, איך האדם נמצא בשפלות כזו, שאף פעם לא עולה על דעתו, שיהיה כל כך משוקע באהבה עצמית.","לכן כל פעם הוא מתחזק, ואינו זז מלהתפלל לה', ואומר, בטח הבורא רוצה, שיתגלה אצלו הרצון אמיתי, שיוציאו מהגלות הזאת. וממילא הוא לא זז מלתת תודה לה', על זה שגילה לו את מצבו האמיתי. וכמו כן הוא עומד ומתפלל לה', הלא הוא רואה, שה' הוא שומע תפלה, בזה שגילה לו את הרע, ובטח הוא יעזור לו גם כן להוציאו מהרע, שזה נקרא גאולה. כלומר, שהוא מאמין, שהבורא נתן לו להבין, שהוא נמצא בגלות, בטח אח\"כ הוא יוציאו מהגלות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2030","title":null,"paragraphs":["כל היסורים והמכאובים שהוא סובל, הם מה שלא יכול לעבוד עבור ה', והוא רוצה לעבוד בעמ\"נ להשפיע, והגוף, שהוא משועבד להקליפות, לא נותן לו לכוון את הכוונה הזו. אז הוא צועק לה', שהוא יעזור לו, כי רואה שהוא נמצא בגלות בין הקליפות, והם שולטים עליו, ולא רואה שום עצה, שתהיה לו מציאות, שיוכל לצאת מתחת שליטתם.","נמצא, שאז תפלתו היא נקראת תפלה אמיתית, מטעם שאין בידי אדם לצאת מגלות הזו. וזהו כמו שכתוב, \"ויוציא ישראל מתוכם, כי לעולם חסדו\". להיות שדבר זה הוא נגד הטבע, רק הבורא יכול להוציא את ישראל מגלות הזאת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2031","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה. [...] וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."],"source":"\"שמות\" א', פסוקים ט\"ז, כ\"ב","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2032","title":null,"paragraphs":["כשמתחיל האדם ללכת בדרך ה', הנה פרעה מלך מצרים הוא המלך, השולט על הגופים שיחזיקו את העובדים בעל מנת להשפיע, שהגופים יתנגדו שלא יוכלו לבוא לשלימות הנרצה, שהוא שכל מעשיו יהיו לשם שמים.","לכן אמר, היינו שנתן פקודה בזמן שהעובדים עוסקים בתורה ומצוות, הנקרא \"עבריות\", שהעבודה בתורה ומצוות שייכת לעובדי ה'. מה שאין כן ה\"מצריות\" נקרא בזמן שאדם עוסק במעשים גשמיים, שבאלו המעשים גם המצרים עוסקים. ורק בזמן שעוסקים בתורה ומצוות נקראים עבריות."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2033","title":null,"paragraphs":["\"וראיתן על האבניים\", היינו זמן שאדם אומר שהוא רוצה להבין מה שהוא עושה, היינו לאיזו מטרה הוא עוסק בתורה ומצוות. ואם הוא \"בן\", היינו שעבודתו היא בעל מנת להשפיע, שזהו רצונו של אדם בעת התעסקותו בתורה ומצוות. \"והמיתן אותו\", שלא תתנו לו שום חיות ושום כוחות, בכדי שיפסיק בעבודתו.","ואם בת, היינו שהכוונה שלו היא בבחינת נקבה, היינו על מנת לקבל, \"וחיה\", אתם יכולים לתת לו כוחות וחיות, משום שהאדם הזה אינו רוצה לצאת ממצרים ואין לפחד הימנו. לכן אתם יכולים לעזור לו, שיעשה מה שהוא רוצה אפילו שידקדק בכל מיני דקדוקים, כי בכל מקרה הוא ישאר אצלנו במצרים. ולא כדאי לעבוד בחינם, כי בין כך ובין כך הוא משלנו."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2034","title":null,"paragraphs":["אם בן הוא, שאם כוונתו בזה היא בכדי להגיע לשם שמים ולא לתועלת עצמו, מזה הוא יכול לזכות לבחינת \"מושיען של ישראל\", הנקרא בחינת משה, כמו שאמרו חז\"ל \"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא\" [\"התפשטות משה בכל דור ודור\"].","ואם הוא יזכה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שהוא יושיען לצאת ממצרים, לכן צריכין לראות מראש, בכדי למנוע אותו שלא יגיע למצב שיצא מגלות מצרים."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2035","title":null,"paragraphs":["מאיפה יכולים להודע שהוא הולך בעל מנת להשפיע, כי עדיין הוא נמצא בתוך מצרים, שהיא בחינת לתועלת עצמו ולא בעל מנת להשפיע. אלא הוא רוצה לזכות עכשיו לזה, ועל זה אמרו סימן מסר להם, \"זכר פניו למטה, ונקבה פניה למעלה\".","כי ענין פנים ואחור, מפורש בהקדמת תע\"ס, כי בזמן שרואים את האדם מאחוריו אז לא יודעים שבאמת זהו האדם שחושבים עליו, אולי אחר הוא, שיכולים לטעות. מה שאין כן כשרואה את חבירו דרך הפנים, אז אין לו שום ספיקות.","לכן כשרוצים לרמז על דבר שמבינים בשכל בוודאות מוחלטת, שאין לו שום טעות, מכונה זה בשם \"פנים\". ודבר שלא ברור מבחינת השכל, נקרא בשם \"אחוריים\".","לכן נקרא פנים בחינת ידיעה, שהולך בעבדות ה' רק בבחינת ידיעה. וזה נקרא פניו אצלו למעלה בחשיבות, כי עיקר אצלו היא הידיעה. ואחורים, שהוא רק בבחינת אמונה."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2036","title":null,"paragraphs":["\"היאורה תשליכוהו\", שלא תתנו לו לכוון אפילו במעשים גשמיים לשם שמים, הנקרא בחינת בן. \"וכל הבת תחיון\", רק מתי שכוונתו במקבל על מנת לקבל, אז אתם יכולים לתת לו חיות וכח, שיעשו את המעשים גשמיים.","מה שאין כן אם בן, אז הוא יכול לזכות גם בו בזמן הזה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שיוציא אותו מגלות מצרים, ויכנסו לארץ דקדושה."],"source":"הרב\"ש. 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2037","title":null,"paragraphs":["מדוע נקרא משה רבינו עליו השלום דווקא בשם משה, שנתנו לו בת פרעה. ויש לומר על שם הצלה, כי משתיהו מן המים. על דרך העבודה, היינו כי האדם נטבע במים הזדונים, הנקרא בחינת \"מה ומי\", ועל ידי זה נמשית מן המים הזדונים."],"source":"הרב\"ש. 684. \"בחינת משה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2038","title":null,"paragraphs":["יש להאדם בחינת משה, שהוא בחינת רעיא מהימנא, (שהוא בחינת רועה את האמונה לכלל ישראל), הכח הזה מעורר את האדם לראות את האמת, שאף פעם האדם לא ישיג בחינת איש מכח עצמו, וזה שכתוב, \"וירא כי אין איש\", זה גורם לו שיבקש מה' שיתן לו בחינת אמונה בה', שע\"י זה הוא יבוא לידי דביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2039","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון \"אשרי חלקם של ישראל, שרועה נאמן כמו משה הולך בתוכם\", שפירושו, שיש לעם ישראל בתוכם בחינת אמונה, הנקראת \"משה רעיא מהימנא\". כי אז, היות שיש להם בחינת אמונה, כבר יש להם כח לעסוק בתו\"מ. כלומר שיש בתוך כל אדם בחינת אמונה בה', שזה נקרא \"משה רעיא מהימנא\". אז יהיה כל העם צדיקים, כלומר כל האברים של האדם, דהיינו המחשבות והרצונות של אדם נקראים \"אברים\", וזה נקרא \"עם\".","וזה פירוש מה שכתוב, \"ויזכור ימי עולם, זה הקב\"ה. משה עמו. כי שקול היה משה נגד כל ישראל\". ולמדנו מזה \"כי רועה העם, הוא ממש כל העם\", כי האמונה שיש באדם זהו כל האדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2040","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"שקול משה כנגד ששים ריבוא\" (שיר השירים א'), היינו שמשה רבנו עליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל. וזה מה שכתוב, \"שכינה מדברת מתוך גרונו של משה\", היינו שמשה זכה להתגלות הכללי, הנקרא שכינה."],"source":"הרב\"ש. 17. \"ענין שכינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","משה הרועה הנאמן","פסח"]},{"id":"he-2041","title":null,"paragraphs":["נקרא משה רעיא מהימנא [רועה נאמן], וכמו כן אספקלריא המאירה, היינו שתמיד היה מאיר. ועל זה נאמר, ש\"בכל ביתי נאמן הוא\". וזהו בחינת משה.","אבל היה במשה בחינת שלמה, ובחינת יוסף, כמו שכתוב, \"ויקח משה את עצמות יוסף\". וזה פירוש, כי כולם נאמרו למשה בסיני. וזה פירוש שקול משה כנגד ששים ריבוא, היינו שהיה כולל כולם. ומה שחושבים את מעלת משה, היינו מדרגתו המיוחדת לו, הנקרא בחינת משה.","וכמו שאמרו חז\"ל בענין היראה לגבי משה מילתָא זוּטַרתָא [דבר קטן], משום שעצמותו של משה הוא בחינה יותר גבוה, אבל בטח שהיה כלול מכל הבחינות."],"source":"הרב\"ש. 711. \"לא קם נביא כמשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2042","title":null,"paragraphs":["\"נולד משה\", נתגלה האמונה. שעל ידי זה שרואים שיש חסרון אמונה, זה גורם להמשיך אמונה, וזה נקרא שבו נולד משה."],"source":"הרב\"ש. 228. \"משה בחינת אמונה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2043","title":null,"paragraphs":["כל הכבדות בעבודת ה' היא רק חסרון אמונה. כי כשאדם זוכה לבחינת אמונה שלימה, הוא משתוקק אז להיבטל לה' כנר בפני אבוקה. וממילא כל האברים, היינו המחשבות והרצונות שלו, הולכים לפי מה שכח האמונה מחייבת לעשות, הם עושים. וזה שאומר, אם הוא זכה כל האברים צדיקים, היות מבחינת אמונת ה' נמשכות מחשבות ורצונות של צדיקים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו רועה העם הוא כל העם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2044","title":null,"paragraphs":["אם רועה העם אינו זכה, כלומר שהאמונה שלו שצריכה להיות זכה, היינו אמונה שלימה, ואין לו רק אמונה חלקית, כנ\"ל (כמו שכתוב בתע\"ס אות י\"ד), \"ממילא כל העם אינם זוכים\", שפירושו, שכל האברים שלו עושים מעשים, המתאימים למי שאין לו אמונה שלימה. ונענשים בשבילו, כלומר שהם בעצמם אינם אשמים, בזמן שיש להם מחשבות ורצונות שאינם מתאימים למי שיש לו אמונה.","זאת אומרת, שאם בהרועה שלהם היתה אמונה שלימה, היו האברים שומעים לו, והיו מחשבות ורצונות של צדיקים. ולכן הם סובלים בשבילו, כלומר בשביל שאין לו אמונה שלימה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו רועה העם הוא כל העם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משה הרועה הנאמן","פסח"]},{"id":"he-2045","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כבד פה וכבד לשון אנכי\", הנאמר אצל משה רבנו עליו השלום. היות שמשה נקרא \"רעיא מהימנא\", היות שבחינת משה נקראת \"אמונה\". ובאמונה אין שם \"פה ולשון\", כי \"פה ולשון\" משמע, שמסביר את הדברים בשכל ובדעת. ובחינת משה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","פסח"]},{"id":"he-2046","title":null,"paragraphs":["מדרגת משה, היינו שהוא בחינת חסדים מכוסים, שזה בחינת \"עין לא ראתה\", היינו חסדים מכוסים, \"אלקים זולתך\", היינו שכל עבודתו הוא בבחינת רב ושליט, שאינו צריך שום תמורה, רק זולת אלקים, בזה כל חיותו, במה שהוא משרת את ה'."],"source":"הרב\"ש. 900. \"שתי מדרגות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2047","title":null,"paragraphs":["מטרם שבא משה לעם ישראל בשליחות מה', שהוא רוצה להוציא אותם ממצרים, היה עם ישראל עוסקין בעבודת ה', אלא שהיו משועבדים לפרעה מלך מצרים. שענין פרעה מלך מצרים הוא הרצון לקבל שיש בהנבראים, שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר, אלא לתועלת עצמו. והוא השולט בכל הנבראים, והוא מיצֵר לכל אלה שרוצים לצאת מרשותו, היינו לעבוד לטובת הזולת.","ומשה בא לעם ישראל, ואמר להם שה' רוצה להוציא אתכם מתחת שליטת פרעה, היינו להוציא כל אחד ואחד מעם ישראל מתחת שליטת פרעה שלו, הנמצא באופן פרטי אצל כל אחד ואחד."],"source":"הרב\"ש. 877. \"ג' תפילות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2049","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וידבר משה כן אל בני ישראל (היינו בשורת הגאולה) ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח ומעבודה קשה\", שאומר \"שקוצר רוח, היינו מלכות, שהיתה קצרה ידה מהושיע לישראל\", שיש לפרש כידוע, שעיקר העבודה היא בבחינת מלכות, כמו שאומר האר\"י הקדוש, שגלות מצרים היתה שבחינת הדעת שבקדושה היתה בגלות, היינו שמלכות שמים, שצריכים לקבל עול מלכות שמים, מטעם \"בגין דאיהו רב ושליט\", היינו שלא על מנת לקבל פרס, אלא שצריך להיות עבודה לתענוג גדול, בזה שהאדם זכה לשמש את המלך, מטעם חשיבות המלך, זה היה בגלות. היינו, שלא היתה מגולה חשיבות דקדושה, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2050","title":null,"paragraphs":["מדוע כשמשה בא בשליחות ה', נעשה המצב אצלם יותר גרוע. והטעם, שזה לא נקרא, שהם נעשו יותר גרועים. אלא ע\"י זה שמשה נתן להבין, מהו שצריכים לעבוד לשם שמים, כמו שכתוב \"מאז באתי לפרעה לדבר בשמך\", היינו שצריכים לעבוד לשם שמים, ובחינת פרעה צריכה לרדת משליטתה, אז היה מקום לגילוי הרע.","נמצא, שעל ידי מה שמשה הסביר להם את ענין לשם שמים, הם התקדמו בעבודה והגיעו לדרגת האמת, לדעת, איך הרע שולט עליהם. מה שאין כן לפני ביאת משה אליהם בשליחות ה', הם עוד לא ראו את האמת, איך שהם רחוקים מה'. נמצא, הגם במעשה הם נעשו יותר גרועים, אולם בבחינת האמת הם התקדמו, שרק עתה יש להם כלים, שה' ימלא אותם עם העזרה שלו, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2051","title":null,"paragraphs":["יש לפרש את הטענות שהיה להם אל משה, אשר אמרו, ירא וישפוט, פירושו, שהיה מריבים משה, היות שמשה אמר להם שיאמינו בה', אז הם יצאו משליטת הגוף, אשר בהגוף שולט פרעה מלך מצרים, שהוא מיצר להקדושה, והם התחילו בעבודת מוחא וליבא, וראו שהגוף שהוא בחינת פרעה, התחיל לשלוט עליהם, היינו שכל מה שהם רוצים לעשות בעבודת ה', הגוף מתנגד ביותר. אשר מטרם שהתחילו ללכת בדרך של משה, היה להם כוחות בעבודה, ועכשיו כל מה שהם עושים, הגוף ממאס בזה, וזה שכתוב אל משה, \"אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה\", כלומר הגוף שלנו ממאס את הרוח שלנו בעבודת ה', מזמן שהתחלנו בדרך דלהשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2052","title":null,"paragraphs":["היתה להם תרעומת על ה', מדוע הם נעשו עכשיו יותר גרועים, משהיה טרם ביאת משה אליהם בתור שליח ה', שהוא רוצה להוציא אותם מהגלות, ומדוע הם רואים עכשיו שהם נכנסים יותר בגלות, שפרעה שולט על הגופים ביתר כח, וביותר מחשבות שכליות, נותן לנו להבין בכל פעם עם טענה אחרת. אם כן לפי זה, היה יותר טוב את המצב של בני ישראל בעבודה מטרם ביאת משה אליהם בתור שליח מאת ה'. אולם עכשיו הם רואים, שהגופים שלהם, שהם בחינת פרעה, שולט בשליטה גמורה על בני ישראל, כלומר במקום שהיה צריך להיות מצב רוח מרומם בעת שהם יודעים שהולכים בדרך האמת, ומה היה, להיפך, שבעיני הגוף הנקרא, פרעה, איזה רוח היה להם, כמו שכתוב, \"אשר הבאשתם את רוחנו בעיני פרעה\", שהגוף היה אומר להם, איזה מצב רוח יש בעבודה דלהשפיע.","והבאיש, פירושו, ריח רע, שלא יכולים לסבול את הריח. זאת אומרת, שלא יכולים לסבול את המצב רוח הזה, והיו רוצים לברוח כמו שבורחים מסרחון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2053","title":null,"paragraphs":["עם ישראל, לאחר ששמעו מפי משה, שצריכים לעבוד לשם שמים, התחילה אז התנגדות האמיתית של הרע שבאדם. וזה שכתוב \"וישב משה אל ה', ויאמר, אדני, למה הרעתה לעם הזה, ומאז באתי לפרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה\". היינו, שהגוף הנקרא \"פרעה\", התחיל להתנגד לעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2054","title":null,"paragraphs":["\"ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה וכו'\". היינו כנ\"ל, כי בזמן שמשה רבנו עליו השלום בא לדבר \"בשמך\", היינו שיעסקו לשם השם, \"הרע לעם הזה\", הם נעשים יותר גרועים. היינו מטרם שבא משה לדבר שצריכים לעבוד רק לשם שמים, היה כולם עובדים עבודת ה', וחשבו את עצמם לצדיקים. והיה להם כח לעבודה שחמרי דלק לדעת בשביל מה עובדים היה ברור להם.","מה שאין כן לאחר ביאת משה בשליחות, שצריכים לעבוד לשם שמים, אז נעשו יותר גרועים. אם כן לפי זה, היה יותר טוב להם, אם לא היה נכנסים בעבודה דלשמה."],"source":"הרב\"ש. 877. \"ג' תפילות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2055","title":null,"paragraphs":["שאלת משה היתה בסדר. היינו, שמצד השכל מבינים, באם שמקיימים תו\"מ, מה שה' צוה, צריך להיות הסדר, שאם עוסקים על דרך האמת, בודאי העבודה צריכה להיות יותר חזקה, היות שהולכים על דרך האמת.","מה שאין כן שלא לשמה אינו על דרך האמת. לכן כשמשה בא לדבר בשם ה', היתה צריכה העבודה להיות יותר חזקה, היינו להתגבר על הרע מבחינת האמת. אבל מה ראה משה. כתוב \"ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה\". היינו, שהעבודה דהתגברות על הרע נעשה יותר קשה. היינו, לא שהם נעשו יותר טובים, כלומר שיהיה לו כח יותר גדול להתגבר על הרע, אלא להיפך, שהרע קיבל כח יותר גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2056","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי, וכו' כי יאמרו לא נראה אליך ה'\". פירוש, דכיון שפה דקדושה היה בגלות, בסוד \"כי כבד פה וכבד לשון אנכי\". לכן היה משה רעיא מהימנא [הרועה הנאמן], טוען לפני השי\"ת \"והן לא יאמינו לי\", כי אם אפילו אקשר את ישראל עמי ואוריד להם איזה השפעה, הלא קלי' פרעה מוצצת וחומסת אותה מעמהם. ואע\"ג שדביקים עמי, עם כל זה לא ישמעו בקולי. פירוש, שבעוד שיש להם שליטה לקליפת פרעה, ופה ודבור בגלות, מכל מקום אם היו מאמינים ברעיא מהימנא כראוי, היו יכולים בני ישראל לשמוע בקולו של משה, שהוא למעלה מפה ודבור, ואם היו מתחזקים בזה, ודאי היו נצולים מקליפת פרעה."],"source":"בעל הסולם. אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2057","title":null,"paragraphs":["יש להבין טענת משה, מה שאמר \"מאז באתי לפרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך\". שמשמע, שטענת משה היתה טענה אמיתית. היות שמשמע מתשובתו של ה', שזה נכון, מה שמשה אמר. רק ה' אמר לו: \"עתה תראה, אשר אעשה לפרעה\". היינו שהוא יראה, מה שה' יעשה לפרעה. ולכאורה היה צריך לכתוב: \"אתה תראה\", היינו שמשה יראה, היינו \"אתה עם אלף\". ומדוע כתוב \"עתה עם עין\", שמשמע, שעכשיו הוא יראה. שמשמע, שלפני זה שהוא בא לפרעה, והוא הרע לעם הזה, לא היה יכול להיות יציאת מצרים, אלא עתה יהיה מקום של ביד חזקה ישלחם ויגרשם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2058","title":null,"paragraphs":["תערומות של ישראל הביא משה אל ה', ושאל משה, \"למה זה שלחתני\". והשיב ה' אל משה, כמו שכתוב, \"ויאמר ה' אל משה, עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2059","title":null,"paragraphs":["\"ויאמר ה' אל משה, עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם\". התשובה היתה, לא שהם לא אמרו את האמת, אלא מה אני רוצה מהם, שהם ירגישו את האמת, איך שהם כל כך מרוחקים מהאמת, היינו מלעבוד לשם שמים. ואז כשיהיה מצדם דרישה כזאת, שאין מסוגלים לעבוד לשמה, אז אתם תראו, איך שאני אתן לכם את הכח הזה לעבוד לשם ה'. אבל אני לא דורש מכם שאתם תוכלו ללכת על דרך האמת, רק, אני צריך שיהיה לכם כלי לקבל את השפע; לכן כשאתם תתחילו לעבוד בעל מנת להשפיע, אז אתם תראו שאין אתם מסוגלים לעבודה זו, אז אני אתן לכם את הנקרא \"ביד חזקה ישלחם\". כמו שכתוב \"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי וכו', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים\" (וארא)."],"source":"הרב\"ש. 877. \"ג' תפילות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2060","title":null,"paragraphs":["למה הוא עושה שהעבודה של להשפיע יהיה כל כך קשה, הוא מסיבת שאני רוצה שיתגלה את היד החזקה, כמו שכתוב, \"כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו\".","ובאיזה אופן מוכרחים יד חזקה, זהו הוא דוקא, שהשני מתנגד בכל תוקף, אז שייך לומר שצריכים להשתמש ביד חזקה, אבל לא שייך לומר, אם השני הוא איש חלש, שצריכים ללכת עמו ביד חזקה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2061","title":null,"paragraphs":["אם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים, שעושים לו מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו, אז הקב\"ה שולח לו קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם מלהכנס להדבק רק בה' ולא בדבר אחר. וזה נקרא \"ביד חזקה הקב\"ה דוחה אותו\". כי אם הקב\"ה לא יגלה יד חזקה, קשה לדחות אותו, משום שיש לו רצון גדול להדבק רק בה', ולא בדברים אחרים.","אבל במי שאין לו כל כך רצון חזק, כשהשם ית' רוצה לדחותו, בדבר קל הוא מדחה אותו, כשנותן לו תאוה גדולה לגשמיות. כבר הוא עוזב את כל עבודת הקודש. לא צריכים לדחותו ביד חזקה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע'. \"ביד חזקה ובחימה שפוכה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2062","title":null,"paragraphs":["\"ויך את המצרי\", בזה שלא נתן למלא את רצונו ודחה את מבוקשו. וזה נקרא שהמית את מעשה ומחשבה של המצרי הזה, הנכלל בבחינתו בלבו. וכמו כן הנאת השכל היא רק בזה שעושה מה שהוא מבין מה שהוא עושה. ובשיעור שעושה דברים שהם נגד שכלו, שהשכל מחייב אותו אחרת, היסורים שלו נמדדים לפי שיעור ההתנגדות לשכלו.","ובזמן שהאדם הולך למעלה מהשכל, אזי כשיתנו לו את השכל המחייב את כל עבודתו, הוא יכול לומר שמקבל את כל זה עבור להשפיע, כי מצידו הוא יכול לוותר על השכל.","ואז הוא יכול לזכות לבחינת אור האמונה, שיכול לוותר, שאין כוונתו לעצמו, והוכחה לזה שעושה הכל אפילו שהם כנגד השכל. ממילא הוא מוכשר לקבל את אור האמונה, ויכול להיות בטוח שכוונתו להשפיע.","מה שאין כן כשאינו יכול לעבוד בבחינת אמונה, אלא רק מה שהשכל מחייב, היינו לפי הרצון לקבל, ממילא נשאר בתוך הצמצום. לכן צריכים ב' עבודות, היינו מוחא וליבא."],"source":"הרב\"ש. 237. \"בחינת מוחא וליבא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא","פסח"]},{"id":"he-2063","title":null,"paragraphs":["הקדוש ברוך הוא הבטיח למשה, שהוא יוציא אותם מצרה ראשונה ומצרה שניה. אבל צריכים לדעת, שעיקר היציאה מצרה ראשונה, שהיא יציאה מתאוות גשמיות, שבלי זה אי אפשר להגיע לתענוגים רוחניים.","וזה משל המדרש על \"איש מצרי הצילנו מיד הרועים\", היינו זה שהרג המצרי, היינו הסיבה ראשונה, שצריכים גם כן לזכור, אפילו אחר כך, כשבא למצב הב', שהוא הגלות של תענוגים רוחניים, שצריכים לקבל אותם על מנת להשפיע, והגוף לא מסכים. היינו, הרג את המצרי, הכוונה על תאוות גשמיות, הנקרא בחינת \"מצרי\".","מה שאין כן אחר כך הצרה השניה היא כבר בחינת \"ישראל\", היינו שיש לו תענוגים רוחניים, ומכל מקום הוא נמצא בצרה, מזה שצריך להתגבר על מנת להשפיע, ושצריך שה' יגאלו גם מצרה זו."],"source":"הרב\"ש. 506. \"הצילנו מיד הרועים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2064","title":null,"paragraphs":["משה היה מהרהר ואומר, אולי יִכְלו ישראל בעבודה הקשה הזו. כמ\"ש, ויַרְא בסִבלותם. לפיכך, ויירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ויַרְא והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוּכָּל. כלומר, משועבדים הם בעבודה קשה, אבל, והסנה איננו אוכל, שאינם כָּלים בגלותם. אשריהם ישראל, שהקב\"ה הבדיל אותם מכל העמים, וקרא להם בנים. כמ\"ש, בנים אתם לה' אלקיכם."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\". מאמר \"בלבת אש מתוך הסנה\", סעיף 396","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2065","title":null,"paragraphs":["והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוּכָּל. מכאן למדנו רחמנותו של הקב\"ה על הרשעים. והנה הסנה בוער באש, לעשות בה דין לרשעים. והסנה איננו אוכל, שאין בהם כלָיה. בוער באש, רומז לאש של גיהינום, אע\"פ שהאש נראה למשה שהוא צדיק, מ\"מ רומז לאש של גיהינום, לרשעים. אבל הסנה אינו אוכל, שאינו עושה בהם כליה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\". מאמר \"בלבת אש מתוך הסנה\", סעיף 389","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2066","title":null,"paragraphs":["מהו, שנאמר אצל משה, \"של נעלך מעל רגליך\", אם נעל נקרא שנועל את טענת מרגלים. ולפי זה מה יהיה הפירוש \"של נעלך\".","יש לומר, \"רגליך\" הוא בחינת רגילות, היינו מה שבא לו מצד החינוך. ובכדי שלא יאבד לו החינוך, הוא צריך נעל, מלשון מנעול, היינו לסגור. אבל לבחינת משה, שהוא בחינת תורה, שם להיפוך, מלשון מנעל, היינו ששם צריכים לזרוק הנעלים ולקבל הכול על דרך התורה."],"source":"הרב\"ש. 516. \"ענין נעל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2067","title":null,"paragraphs":["\"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף\", שבעת ירידתם \"לחומר\", יכפרו גם בגדלות משה רעיא מהימנא [הרועה הנאמן] וא\"כ איך אפשר שמשה יגאל אותם מתחת קליפה רעה וחזקה כזו? לכן מסר השי\"ת ג' אותות, שיראה משה לפני בני ישראל, ולימד אותו לסדר אותות אלו לפניהם בזה אחר זה, והבטיח לו השי\"ת שיעזור לו מן השמים, שיהיה סיפק בידו להראותם, ואחר שיקבלו בני ישראל ממנו את האותות האלו, יבואו לשמוע בקולו של משה, ואז יוכל לגאול אותם מגלות המר הזה."],"source":"בעל הסולם. אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2068","title":null,"paragraphs":["סוד שלושת האותות. אות א' התהפכות המטה לנחש ונחש למטה. אות ב' שבהוצאת ידו ולא מחיקו נמצא מצורעת כשלג ובהוצאת ידו מחיקו הנה שבה כבשרו. אות ג' שבשפיכת מימי היאור ליבשה יהיה לדם."],"source":"בעל הסולם. אגרת י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2069","title":null,"paragraphs":["\"ויען משה ויאמר, והן לא יאמינו לי וכו'. ויאמר אליו ה', מה זה בידך. ויאמר, מטה. ויאמר, השליכהו ארצה ויהי לנחש. וינס משה מפניו\" (שמות ד').","ויש לפרש, שאין יותר מב' מדרגות: או קדושה, או ס\"א. ומצב של בנתיים אין. אלא, מאותו המטה בעצמו נעשה נחש, אם משליכין אותו לארץ."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2072","title":null,"paragraphs":["אצל האדם, שאין לו עצה אחרת, ומוכרח ללכת בדרך אמונה, נראה לו האמונה לשיפלות. מה שאין כן לגבי הבורא, שהוא היה יכול להשרות שכינתו, לאו דוקא על עצים ואבנים, אלא שבחר דוקא על דרך זה, הנקרא אמונה, בטח שבחר זה מטעם, שזה יותר טוב ויותר הצלחה. נמצא, אצלו ית' לא נקרא אמונה למטה בחשיבות, אלא להיפוך, שדוקא לדרך זה יש לו מעלות רבות, אלא לעיני הנבראים נקרא זה בחינת מטה.","ואם משליכין את המטה לארץ, ורוצים לעבוד עם בחינה יותר גבוה, היינו בתוך הדעת, ומבזים את בחינת למעלה מהדעת, שנדמה עבודה זו לבחינת שיפלות, תיכף נעשה מהתורה והעבודה שלו בחינת נחש, שהוא סוד נחש הקדמוני. וזה סוד \"כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","פסח"]},{"id":"he-2073","title":null,"paragraphs":["אם הוא משליך בחינת מטה לארץ, ומגביה את עצמו לעבוד עם מדה יותר גבוה, זהו כבר נחש. ואין בחינת בנתיים. אלא או נחש או קדושה. מטעם, שכל התורה והעבודה שלו, שהיה לו מבחינת מטה, הכל נכנס עכשיו לבחינת נחש."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2074","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם לא ישאר ברשות הס\"א, עשה הקב\"ה תיקון, שאם האדם עוזב את בחינת ה\"מטה\", תיכף נופל לבחינת \"נחש\", ותיכף הוא הולך במצב של כשלונות. ואין לו שום כח להחזק, אלא אם כן יקבל שוב את בחינת האמונה, הנקרא שופלות.","נמצא לפי זה, שהכשלונות בעצמם הם גורמים, שהאדם יקבל על עצמו שוב הבחינת מטה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2076","title":null,"paragraphs":["\"וישליכהו ארצה\", כלומר, שניתן רשות לקליפה, \"ויהי לנחש וינס משה מפניו\", כלומר, שגילה להם שהסיבה שלא שמעו אליו עד היום, הוא מכח הנחש הזה דמחי בזנביה. ועל כן האמינו לאנשים המבקשים את נפשו וכו'. ועל כן, \"ויברח משה מפני פרעה\".","אבל עתה נתן לו השי\"ת כח זה, \"שלח ידך ואחוז בזנבו\", כלומר, שלא יאמינו לרשעים, רק יאמינו בו. ואז, \"ויהי למטה בכפו\", כי יראו שישיגו אמונה שלימה וטהורה, והנחש לא יוכל להכותם עוד."],"source":"בעל הסולם. \"שלשת האותות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2078","title":null,"paragraphs":["כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. יש להבין מה יש להרבות על ענין יציאת מצרים, עד שאמרו כל המרבה לספר הרי זה משובח. וכמו כן יש להבין מה שאומרים, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.","זה ידוע שבאור אין מה להוסיף אלא בהכלים. לכן \"מרבה\" שייך בהכלים, שהוא ענין חסרון הרגש הגלות. וכשבא להרגיש ענין הגלות, אז הוא מרגיש שהוא עצמו נמצא במצרים, ואם כן איך הוא יכול לומר את השבח של יציאת מצרים, בזמן שהוא נמצא במצרים. וזה פירוש, חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים."],"source":"הרב\"ש. 922. \"המרבה לספר ביציאת מצרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2079","title":null,"paragraphs":["\"ואפילו כולנו חכמים... מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים\". ויש לומר, שהגם שכבר אנחנו בני תורה ותבונה, מכל מקום עלינו לעורר את השורש של יציאת עם ישראל מהגלות דפרעה. משום שעיקר הוא היציאה מהקליפה והכניסה לקדושה, משום דשאר המדרגות הם נקרא קודם ונמשך.","לכן עלינו להלל ולשבח לה' יתברך על זה, ועל ידי זה ממשיכים שמחה בכל העולמות. זאת אומרת, בזה שאנחנו מרגישים את יקר וחשיבות של החרות מהקליפות, בשיעור הזה מתגדלת השמחה. ובשיעור שיש לנו השמחה, בשיעור זה נוכל לתת את הלל והשבח. לכן צריכים בכל שנה לעורר את השורש."],"source":"הרב\"ש. 934. \"חובת סיפור יציאת מצרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2080","title":null,"paragraphs":["נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי אדם אין הדבר באפשרות להשיג, אלא שצריך להיות נס מן השמים, שרק באופן כזה נקרא \"נס\".","לכן, כשהאדם בא במצב, שהוא שכבר יש לו הכרת הרע, שאין זה באפשרותו לצאת משליטת אומות העולם שיש בו, ובחינת ישראל שבו היא בגלות תחתם, ואינו רואה שום מציאות, שתהיה באפשרותו לצאת משליטתם, לכן כשהקב\"ה עוזר להם, ומוציא אותם מרשות האומות העולם, ונהפוך הוא, שעם ישראל שולט עליהם, זה נקרא \"נס\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה","פסח"]},{"id":"he-2081","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם, יהיה בכוחו לשנות את הטבע, זה רק בידו של הקב\"ה. זאת אומרת, הוא עשה את הטבע והוא יכול לשנות. וזה נקרא \"יציאת מצרים\", שהיה נס. לכן כתוב \"בא\", היינו שניהם ביחד, כמו שאומרים \"בא ביחד\", כנ\"ל הקב\"ה ומשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נס יציאת מצרים","פסח"]},{"id":"he-2082","title":null,"paragraphs":["יש לפרש \"וימת מלך מצרים\". היינו העבודה, שהיו עובדים לתועלת עצמם, שזה נקרא \"קליפת מלך מצרים\", שהם כבר פסקו מלעבוד עבורו, כלומר שהרגישו, זה שעובדים לתועלת עצמו, הנקרא \"שליטת מלך מצרים\", היא בחינת מיתה, אלא שקיבלו עליהם לעבוד לשם שמים. אז כבר לא היה להם כח לעבוד, מסיבת מלך מצרים שלט עליהם.","נמצא, לתועלת עצמם לא רוצים לעבוד, ולתועלת ה' לא יכולים לעבוד. זה שכתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2083","title":null,"paragraphs":["עבודת מצרים היה חביב עליהם ביותר. וזהו ענין \"ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם\". היינו, שאם הישראל תחת שליטת איזה אומה, אזי האומה הזו שולטת עליהם. ואין להם באפשרות לפרוש משליטתם. אם כן היו טועמים טעם מספיק בהעבודת הזו, ואי אפשר להם להגאל.","ומה עשה הקב\"ה? - \"וימת מלך מצרים\". היינו, שאבדו העבדות הזו. וממילא שלא היו יכולים עוד לעבוד. שהם הבינו, באם אין שלימות המוחין, אזי אין העבדות בשלימות. לכן: \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". העבודה, היינו שלא היה להם הסתפקות בהעבודה, שלא היה להם שום חיות בהעבדות. שזה סוד \"וימת מלך מצרים\", שכל השליטות של מלך מצרים, שהוא היה זן ומפרנס אותם, מתו. לכן היה להם מקום לגלות תפילה. ותיכף ויושעו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קנ\"ט. \"ויהי בימים הרבים ההם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2084","title":null,"paragraphs":["כל זמן שניתנה להשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמעה צעקתם של ישראל. כיון שנפל השר שלהם, כתוב \"וימת מלך מצרים\" ומיד \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים\". אבל עד אותה שעה לא נענו בצעקתם.","ולפי זה יש פתחון פה לומר, אם אין הזמן הגיע להוריד את שרו של מצרים, אין מקום לבחירה, שיחזרו בתשובה ושיכלו לצאת מהגלות. כי (באות ש\"מ בהסולם) אומר, \"בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, דהיינו שהגיע הקץ, וכיון שנשתלם קץ גלותם, מה כתוב \"וימת מלך מצרים\". מהו הפירוש, הוא שהורד שר מצרים ממעלתו, ונפל מגאותו. ועל כן אומר הכתוב עליו \"וימת מלך מצרים\", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב\"ה את ישראל ושמע תפילתם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2085","title":null,"paragraphs":["אומר הזהר \"וכיון שנשתלם קץ גלותם\", מה כתוב \"וימת מלך מצרים\", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב\"ה את ישראל, ושמע תפילתם. נמצא, שיש פתחון פה, שלא תעזור שום תפילה, מטרם שהגיע הזמן, אם כן אין מה לעשות דבר, כי ה' לא ישמע תפילתם.","ובהנ\"ל נבין הדברים כפשוטם, שזה הוא אותו ענין שדרשו חז\"ל על פסוק \"אני ה', בעיתה אחישנה. זכו, אחישנה. לא זכו, בעיתה\". היינו, כשיבוא הזמן, אז תבוא התעוררות מצד הבורא, שעל ידה ישראל יחזרו בתשובה. נמצא, שהבחירה היא על הזמן, כמו שאומר בהקדמה לספר הזהר (אות ט\"ז).","היוצא מכל הנ\"ל, שאין להאדם להסתכל על הזמן של הגאולה, שמטרם זה כתוב, \"שלא נתקבלה תפילתם\", הכוונה על זמן של כמות ואיכות היסורים, שיש זמן מסויים, שבזה הזמן ישתלם היסורים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2087","title":null,"paragraphs":["מי גרם שהשר שלהם יפול משררה שלו. זה שהיו עובדים כל הזמן, ולא ברחו מהמערכה, עד שהיה מקום לגילוי כל הרע, אז ממילא זכו להאמת. שגם עד כאן לא היה שר משלהם, אלא שהם חשבו כך. נמצא לפי זה, ששני דברים באו בבת אחת, הנקרא בלשון חז\"ל \"גיטו וידו באים כאחד\".","ובהאמור צריכים להתחזקות גדולה, ולא לברוח מהמערכה. אלא להאמין \"כי ה' שומע תפלת כל פה\". ואין שום כח אחר בעולם, אלא כח אחד, והוא כוחו של הקב\"ה. והוא שומע תמיד בכל מה שפונים אליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2088","title":null,"paragraphs":["העבדות צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, ובבחינת השפעה. אבל ראו, שאין כח בידי עצמם לצאת משליטת פרעה. לכן כתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". כי פחדו, שלא ישארו שם בגלות לעולמים. אז \"ותעל שועתם אל ה'\", וזכו לצאת מגלות מצרים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2089","title":null,"paragraphs":["דווקא על ידי זה שאנו רואים כל פעם השינויים והעליות והירידות, אז על ידי ההתאבקות נתעורר מקום לתפילה. ואז יקוים, \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שוועתם\". שדווקא אם הגלות מגולה בכל שיעורו, אז מתחיל הגאולה. וזה מראה לנו את הסדר הגלות והגאולה, שהיה אז במצרים. וזה הסדר אנו צריכים להמשיך עד גמר התיקון."],"source":"הרב\"ש. 933. \"ענין יציאת מצרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2090","title":null,"paragraphs":["בכדי שיתפלל מעומק הלב, יש כאן ב' תנאים:","א. שהעבודה שלו תהיה נגד הטבע. זאת אומרת, שהוא רוצה לעשות את כל המעשים רק להשפיע, והוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, אז שייך לומר שהוא בעל חסרון.","ב. שמתחיל בעצמו לצאת מאהבה עצמית ומשקיע בזה יגיעה, ואינו יכול לזוז ממצבו כמלוא הנימא. אז הוא נעשה נצרך להבורא, שיעזור לו. ואז תפלתו היא אמיתית, משום שהוא רואה, שמצד עצמו אינו יכול לפעול מאומה. אז, כשהוא צועק לה', שיעזור לו, הוא יודע זה מהעבודה, כמו שכתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". זאת אומרת, מזה שעבדו ורצו להגיע לדרגת, שיוכלו להשפיע לה', וראו שלא יכולים לצאת מהטבע שלהם, אז התפללו מעומק הלב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2092","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה\". כלומר, מהו הפירוש \"ויזעקו\" ש\"ותעל שועתם\" היה מבחינת \"אלקים מן העבודה\". כלומר, זה שהיו רוצים, שהעבודה שלהם תהיה לתועלת אלקים ולא לתועלת עצמם, ולא היו יכולים על העבודה, זו היתה הזעקה שלהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו הב' הבחנות שלפני לשמה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2093","title":null,"paragraphs":["צעקה ושוועה, במה הן נבדלות? אין שוועה אלא בתפילה, כמ\"ש, שִׁמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה. וכן כתוב, אליך ה' שיוַועְתי. וכן כתוב, שיוועתי אליך ותִרפָּאֵני. הרי ששוועה, פירושה דיבורי תפילה.","צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב\"ה יותר מתפילה ומאנחה, כמ\"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו.","אנחה צעקה ושוועה, הן מחשבה קול דיבור, בינה ז\"א מלכות. וע\"כ צעקה שאין בה דיבור, יותר מתקבלת לה' מתפילה בדיבור. משום שהדיבור הוא בהתגלות ויש בו אחיזה למקטרגים. אבל צעקה, שאין בה התגלות אלא רק בלב הצועק, אין בה אחיזה למקטרגים. וגם היא מתקבלת יותר מאנחה, כי מגולה רק במחשבת הנאנח, בחינת בינה, ואין התחתון ביכולת להתדבק על ידה כראוי בה'. וע\"כ צעקה יותר מתקבלת."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\". מאמר \"אנחה שוועה צעקה\", סעיף 354","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2094","title":null,"paragraphs":["ויזעק אל ה' כל הלילה. הניח הכול, אנחה ושוועה, ולקח צעקה, משום שהיא קרובה להקב\"ה יותר מכולן. כמ\"ש, ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אליי."],"source":"\"זוהר לעם\". \"שמות\". מאמר \"אנחה שוועה צעקה\", סעיף 355","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2096","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה\", שמשמע מכאן, היסורים הכי גדולים, שעל זה היתה כל הצעקה שלהם, היו רק על העבודה ולא על שאר דברים. אלא, שהמדובר הוא, שצעקו על מצבם, שלא היה ביכולתם לצאת מאהבה עצמית ולעבוד לשם שמים, שזו היתה הגלות שלהם, שגרמה להם יסורים, שראו שהם מונחים תחת שליטתם.","נמצא בזה, שבגלות מצרים השיגו כלים, היינו רצון שה' יעזור להם לצאת מהגלות כנ\"ל, שאין אור בלי כלי, שרק מתי שמתפללים תפלה אמיתית, שהאדם רואה, שאין שום אפשרות להיוושע, אלא הקב\"ה הוא יכול לעזור לו, זה נקרא תפלה אמיתית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2097","title":null,"paragraphs":["כתוב \"מן העבודה\" שתי פעמים. צריכים לפרש, שכל האנחות היו מן העבודה, היינו שלא יכלו לעבוד לשם שמים, אלא היו היסורים שלהם, היינו מזה, שהעבודה שהיו עושים, לא היו יכולים (לעשותה) לשם שמים, מסיבת קליפת מצרים. ומשום זה כתוב שתי פעמים \"מן העבודה\":","א. שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר להם, רק דבר אחד היה חסר להם, זאת אומרת, שלא היו רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו. וזה נקרא, שהיו רוצים קצת אחיזה ברוחניות.","ב. \"מן העבודה\" השני, בא ללמד \"ותעל שועתם אל אלקים\", זה שהאלקים שמע נאקתם, היה מזה, שביקשו רק עבודה. ולזה בא לרמז \"מן העבודה\" השני. נמצא, שכל הגלות שהרגישו, היה רק מזה, שהיו תחת שליטת קליפת מצרים, ולא היו יכולים לעשות שום דבר, שיהיה רק בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-2098","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים ללכת בדרכי ה' על דרך האמת, המה רואים, שתמיד הם עושים רע, והם צועקים לה', שיושיעם לצאת מהמצב של רע. וכל מה שהיה ביכולתם לעשות ולא יכולים להשתחרר מהרע, על דרך שפירשו ביציאת מצרים, \"ויאנחו בני ישראל מהעבודה, ותעל שוועתם אל ה'\", והוציאם ממצרים.","כך יש לפרש כאן, היינו שה' האיר להם את הפנים שלו, אז ממילא הלך מהם ההסתרה שהיה להם. שעל ידי \"פני ה' בעושי רע\", אז פני ה' מבטל אפילו זכר של הרע. וזה פירוש \"להכרית מארץ זכרם\", היינו ארץ מלשון רצון כידוע, אפילו זכר לרצון רע לא נתעורר אצלם, מטעם \"צעקו וה' שומע, ומכל צרותם הצילם\"."],"source":"הרב\"ש. 584. \"פני ה' בעושי רע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2099","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה וכו' ותעל שועתם\" וכו'. כי כלל ישראל באו בזמן ההוא למצב מיואש ר\"ל \"מן העבודה\". כמו השואב בכלי מנוקב, שהולך ושואב כל היום, ואין לו טפת מים לרוות צמאונו, כן בני ישראל במצרים, כל כמה שבנו היה נבלע הבנין במקומו בקרקע, כמ\"ש חז\"ל.","כמו כן מי שלא זכה לאהבתו ית', כל מה שפעל בעבודתו בטהרת הנפש ביום האתמול, נמצא כמו נשרף כליל ביום מחר. וכל יום וכל רגע, צריך להתחיל מחדש, כמו שלא פעל כלום מימיו. ואז \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". כי ראו בעליל, שאינם מוכשרים לעולם, שיצמח מה מעבודתם עצמם. ועל כן היתה אנחתם ותפלתם בשלמות כראוי, ועל כן \"ותעל שועתם\" וכו'. כי השי\"ת שומע תפלה, ורק לתפלה שלמה הוא מחכה.","היוצא מהאמור, שאין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","הכול מושג בכוח התפילה","וייזעקו ותעל שוועתם","יאוש מכוחותיו עצמו","מלבד תפילה אין מה לתת","ניצחוני בניי","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","פסח","פרשת שמות","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה"]},{"id":"he-2100","title":null,"paragraphs":["\"ויאמר ה' אל משה, דבר נא באוזני העם, וישאלו איש מאת רעהו, ואשה מאת רעותה, כלי כסף וכלי זהב\". ולפי מה שפירש אאמו\"ר זצ\"ל, צריכים לפרש, שהכוונה היא, שיקחו את הכלי כסף וכלי זהב, מה שיש להמצרים. זאת אומרת, שיקחו את הרצונות והכסופים, שיש להם, היינו כל הקושיות, שהיו להם על דרך של עם ישראל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2101","title":null,"paragraphs":["רצה הקב\"ה, שהם יקחו את הכלים של המצרים, היינו השאלות והקושיות וכל רצונותיהם, שזה כלים של המצרים. אבל לא שבאמת הם יקחו את הכלים האלו, אלא שזה יהיה רק בתור שאלה. זאת אומרת, שהם יקחו הכלים של המצרים רק בכדי שיהיה להם צורך למלאות את החסרונות האלו, אבל לא שבאמת ישארו הכלים אצלם, כי הכלים, היינו המחשבות והרצונות האלו, לא שייכים לעם ישראל, אלא זהו רק שאלה לפי שעה.","ואח\"כ להחזיר להם. שהמשמעות היא, שאח\"כ, היינו לאחר שקבלו המילוי, מה ששייך להשאלות האלו, שדוקא על ידם יש יכולת להשפיע להם המילוי. וזה דומה, כאילו הם קיבלו האורות השייכים לכלים שלהם, שנקרא \"כלי קבלה בעמ\"נ לקבל\". אבל תיכף זרקו את הכלים שלהם, אלא שהשתמשו עם האורות, השייכות להכלים שלהם, אבל קיבלו הכל בעמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2102","title":null,"paragraphs":["\"גם נפש בלי דעת לא טוב\", וצריכים לדעת דקדושה, שנקראת עשירות, כי אין עושר אלא בדעת.","וכשה' רצה להעשיר אותם ולא היה להם כלים, כי הכל היה להם למעלה מהדעת, אז הקדוש ברוך הוא נתן להם עצה שישאלו מהמצרים כלים.","וענין לקיחת הכלים היה רק בכדי שיוכלו לקבל מילוי לכלים, היינו תירוצים לשאלות שלהם. אבל לאחר שלקחו את התירוצים, תיכף החזירו למצרים את הכלים, כי הולכים למעלה מהדעת, אם כן אין להם שום קושיות, ולקחו השאלות של המצרים רק לפי שעה, והחזירום אחר כך."],"source":"הרב\"ש. 914. \"ב' הפכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2103","title":null,"paragraphs":["בענין שאילת כלים אצל המצרים, שה' אמר למשה, שיבקש מישראל, שישאלו כלים אצל המצרים. ושאלנו, מדוע היה ה' צריך לבקש מישראל דבר זה. ומדוע לא ירצו עם ישראל ללוות הכלים האלו. והתשובה היא, היות שעם ישראל, בזמן שמשה ואהרן באו בשליחות ה', שיוציאו אותם מהגלות, כתוב \"ויאמן העם וישמעו\", היינו באמונה למעלה מהדעת, ולא צריכים לשום דבר, ואין להם שום צורך למדרגות גבוהות, אלא מספיק להם בזה שיוכלו לעסוק בתורה ומצות בלי שום הפרעה מצד המצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד","פסח"]},{"id":"he-2104","title":null,"paragraphs":["היה ה' צריך לבקש ממשה, שיבקש טובה מישראל, שהם יקחו הכלים דמצרים בהשאלה, היינו לפי שעה, שיהיה להם רצון וחשק למלאות את כל החסרונות, מה שהמצרים דורשים למלאותם. והיה מוכרח לבקש, משום שלעם ישראל היו מסתפקים במה שיש להם, ותמיד היו בורחים ממחשבותיהם ומרצונותיהם. ועכשיו אומרים, לשמוע את שאלותיהם וקושיותיהם של המצרים.","והיות שהבטיח לאברהם, שאחרי כן יצאו ברכוש גדול, לכן היה לו צורך, שיקחו את הכלים של מצרים רק בהשאלה. ואח\"כ לתת להם בחזרה, היינו, שאין להם שום עסק בהשאלות שלהם, ומה שלקחו, הוא רק לפי שעה, היינו בכדי שיוכלו לקבל האורות, הנקרא \"ירושת הארץ\", מה שהבטיח הקב\"ה לאברהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2105","title":null,"paragraphs":["אין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, ואברם אמר לה', שהוא לא רואה שהם יצטרכו לאורות כל כך גדולים, הנקרא, ארץ ישראל, לכן ה' אמר לו, ע\"י זה שיהיו בגלות, ויבקשו מה' שיוציאם מהגלות, ובמה מוציאם, זהו רק עם אורות גדולים, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אם כן כבר יהיה להם צורך לאורות הגדולים.","ועל זה פירש, שלכן אמר ה', שישאלו כלים מהמצרים, כלומר שיקחו את הקשיות של המצרים, רק בהשאלה, היינו בכדי לקבל האורות, ואח\"כ יחזיר להם הכלים. כלומר שלקחו קשיות בכדי להבין את התירוצים. וזהו כנ\"ל, שאי אפשר להבין את האור רק מתוך החושך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2106","title":null,"paragraphs":["ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה: ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה: [...] ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה: וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול."],"source":"תורה, פרשת \"בראשית\", ט\"ו, ז'-ח', י\"ג-י\"ד","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2107","title":null,"paragraphs":["כשעם ישראל היו שומעים את הלשון הרע של המצרים, שדברו סרה על דרך של השפעה, היו בורחים מהם, היינו שהיו בורחים מהמחשבות האלו, בזמן שהיו באים לבלבל את המחשבות של בני ישראל, ולהשפיע דעותיהם ללבות בני ישראל.","ומשום זה שהקב\"ה היה יודע, שהם לא ירצו לשמוע את השאלות והקושיות של המצרים, שהיו שואלים את הקושיות מי ומה, אבל אין להם כלים, לתת להם את הרכוש הגדול, כי אין אור בלי כלי, היינו שלא יכולים לתת לאדם דבר, שאין לו רצון לזה, לכן אם ישאל את בני ישראל, מה אתם רוצים, שאני אתן לכם, בטח הם יגידו, אין אנו רוצים ממך שום דבר, אלא להיפך, אנחנו, כל שאיפתנו היא לתת לך, ולא שאתה תיתן לנו. אם כן איך הם יכולים לקבל את הטוב והעונג, הנקרא רכוש גדול, שזה נקרא, שהוא רוצה לתת להם בחינת נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה. הלא אין להם צורך בזה.","לכן רצה הקב\"ה, שהם יקחו את הכלים של המצרים, היינו השאלות והקושיות וכל רצונותיהם, שזה כלים של המצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2108","title":null,"paragraphs":["צריכים לשמוח, בכמה שיש לו אחיזה בקדושה, שאפילו רגע אחד ביום, אצלו נבחן דבר זה לרכוש גדול. כי אפילו דבר קטן בכמות ובאיכות, אין אדם מסוגל להעריך כשמדברים מדברים חשובים, שהם קדושה, שהיא תורה ומצוות."],"source":"הרב\"ש. 146. \"יסורים ושמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2109","title":null,"paragraphs":["\"קרבן\" נקרא התקרבות לה'. \"פסח\", נקרא שקירב אותם ופסח על דברים רעים שבהם, והסתכל רק על המעשים טובים שבהם. וזה בא אחרי שטעמו טעם מרור בשליטת המצרים, ורצו לצאת משליטתם, ולא עלתה להם, והיה להם טענות על ה', שזה נקרא מצה ומריבה, כמו שכתוב \"בהצותם על ה'\", מדוע ברא אותם בשיפלות כזה.","וזה גרם להם לידי קרבן פסח, שה' קירב אותם. וזה נקרא \"על מצות ומרורים יאכלוהו\", שהמצות ומרורים הייתה סיבת שיכלו להקריב קרבן פסח, שפירוש, שה' פסח על כל החסרונות, שהיו בהם ונתקרבו לה'."],"source":"הרב\"ש. 929. \"קרבן פסח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2110","title":null,"paragraphs":["רק על ידי מצה ומרור מתרקם באדם צורך לעזרת ה', ועזרתו יתברך הוא על ידי הנשמה הנקרא, \"בחינת אורייתא וקוב\"ה חד הוא\". [...] וכשיש לו צורך, אז הקב\"ה מקרב את האדם, וזה נקרא, קרבן פסח, שהקב\"ה פוסח על כל החסרונות שלו ומקרב אותו לזכות למטרת הבריאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2111","title":null,"paragraphs":["ענין פסח, שאמרו חז\"ל, \"אשר דילג ופסח ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט\". זאת אומרת, כל ירידה נקראת \"מצרי\", שפירושו, שמקבל הכל עבור אהבה עצמית. וישראל באמצע, היינו עליה, שהתגבר ועשה עכשיו הכל בעל מנת להשפיע ולא לתועלת עצמו. מצב הזה נקרא \"ישראל\". אולם אח\"כ עוד הפעם הוא יורד. נמצא, שעוד הפעם הוא יורד לבחינת \"מצרי\". וכן חוזר חלילה. וישראל נמלט, היינו שנמלט מהמצריים ונכנס לבחינת ישראל.","ובכדי שיהיה לאדם כלי שלם, שיהיה מוכשר לקבל בתוכו שפע עליון, הקב\"ה פוסח ממצרי למצרי, כלומר שהוא מקבל בחשבון רק את בחינת ישראל שיש בין מצרי למצרי, ומצרף אותם לחשבון גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2112","title":null,"paragraphs":["יש לפרש מה שכתוב על שם, שפסח על בתי בני ישראל ורק המצרים נהרגו. וכמו שמפרש רש\"י, שפסח, היינו שקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט, שהכוונה, שכל המצרים נהרגו, ורק כל הישראלים שהיו באמצע בין מצרי למצרי, נשארו בחיים, יהיה הפשט, שכל הירידות שהיו בין העליות, נמחקו. וממילא לא נשאר רק עליות. וזה יוצא לנו, כאילו אף פעם לא היה להם ירידות, כיון שנמחקו, שזה יהיה פירושו שהמצרים נהרגו. ויש עכשיו מקום, שכל עליות שהיו להם, נתחברו, והיו למצב אחד. שיש הרבה בחינות של רצון לקבל שנתקן בעמ\"נ להשפיע, וממילא היה כלי אחת שלימה לקבלת אור הגאולה, הנקרא \"יציאת מצרים\", שיצאו לחירות מגלות מצרים, שהיו משועבדים לאהבה עצמית, הנקרא \"קליפת מצרים\", כמו שכתוב \"ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2113","title":null,"paragraphs":["ענין \"פסח\" נקרא על שם שהקב\"ה דילג את בתי ישראל, ונשארו כל ישראל וישראל בחיים. כידוע שאין העדר ברוחניות, כי בחינה הכי קטנה שבישראל נשארה בחיים, ושום דבר אינו הולך לאיבוד. ומשום זה שהקב\"ה הציל את ישראל, נקרא יום טוב זה בשם \"פסח\", על שם מעשיו של הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2114","title":null,"paragraphs":["מדוע נקרא פסח \"חפזון\". וכפי שפירש רש\"י, הפסח נקרא \"חפזון\", משום שה' קפץ ופסח ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט. ואנו רואים, שענין דילוג את הקץ, פירושו, שמיהר את הקץ, כאילו שעדיין לא הגיע הזמן. והיות שמיהר עצמו, ועל זה נקרא פסח \"חפזון\". וכאילו היה צריך למהר, כדי שלא יתעוררו המצרים שהיו אצל הישראלים, והם עדיין לא הגיע הזמן שיתוקנו, לכן מיהר עצמו והציל מה שהיה יכול להציל. כלומר, שרק בחינת ישראל קבל אז תיקון, ולא המצריים. לכן נקרא זה \"חפזון\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא \"פסח\"\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2115","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ואכלתם אותו בחפזון, פסח הוא לה'\". ופירש רש\"י, הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדילוג, והפסיחה שהקב\"ה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים, וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט.","ויש להבין ענין הקפיצה והפסיחה בדרך עבודה. ידוע, שעיקר עבודה שלנו היא להגיע לידי דביקות בה', שהוא השתוות הצורה, שע\"י זה מקבלים כלים שיהיו מתאימים לקבלת השפע. וידוע שהכלים שלנו באים משבירת הכלים. \"שבירת הכלים\" נקרא, שרוצים לשמש עם הכלי קבלה בעמ\"נ לקבל, וזהו בחינת פירוד מה', שהיה בעולמות עליונים. וגם ע\"י חטא דעץ הדעת, שנפלו הכלים לתוך הקליפות, ואנו צריכים להעלותם משום שאנו באים מהכלים שלהם. וע\"י זה שאנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו, הבאים משם בעמ\"נ להשפיע, ע\"י זה נתקנו כל פעם חלק מהכלים האלו, הנמצאים בקליפות, ומעלים אותם להקדושה, ע\"י זה שאנו רוצים לשמש רק עם הכוונה בעמ\"נ להשפיע נחת רוח להקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2116","title":null,"paragraphs":["נוכל לפרש מה שכתוב \"כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון\". לא כמו שהיה בארץ מצרים, שהגאולה היתה בחפזון, כנ\"ל, שהיה קופץ ממצרי למצרי, וישראל באמצע נמלט. וזה היה מטעם, שהיה צריך למחוק את המצריים, ורק עם ישראל נשארו בחיים.","מה שאין כן בגמר התיקון, שגם בחינת המצרים יקבלו תיקון, אם כן לא צריך להיות בחפזון, כי לא צריכים לקפוץ ממצרי למצרי, וישראל באמצע הוא נשאר בקדושה, אלא כל המצרים יקבלו את תיקונם משלם. לכן לא צריך להיות חפזון, היינו קפיצה, אלא כל הבחינות שהיו בתוך הקליפות, יתוקנו אז, כמו שכתוב \"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ואתן לכם לב בשר\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2117","title":null,"paragraphs":["כתב האר\"י ז\"ל, ישראל היו לפני הגאולה במ\"ט שערי טומאה, עד שנגלה עליהם וכו' וגאלם, היינו שזכו \"אני ולא שליח\".","אמר זצ\"ל, מה שאין כן לפני הגאולה חשבו שיש שליחים, שאם כן גאולה נקרא שזכו ש\"אני הוא ולא שליח\", שאין עוד מלבדו. נמצא שגם לפני הגאולה האמינו שה' עוזר, אבל יש שליחים. וגאולה נקרא שזכו \"אני ולא שליח\"."],"source":"הרב\"ש. 915. \"אני ולא שליח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2118","title":null,"paragraphs":["יציאת מצרים היתה ע\"י הקב\"ה בעצמו, ולא ע\"י שליח. שדרשו \"ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ה'. אני הוא, ולא השליח. אני ה' ולא אחר\".","היינו, שבזמן שכל העצות ותחבולות האדם כבר עשה, שהם דומים לשליחים, כמו הרופאים כנ\"ל, ולא עזרו, אז האדם יכול לתת תפלה מעומק הלב, היות שאין לו לשום מקום לפנות לעזרה, משום שכבר עשה כל העצות שעלה במחשבתו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ולא שליח","פסח"]},{"id":"he-2119","title":null,"paragraphs":["\"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה\". שפירשנו, מהו מן העבודה היה הצעקות שלהם, שמן העבודה, היינו שלאחר שכבר עשו כל מה שיש לעשות בבחינת עבודה, מה ששייך להם, וראו שאין מכאן שום עזרה, אחרי כל העבודות, ומשום זה היה שועתם מעומק הלב. היינו, שראו, ששום שליח לא יכול לעזור להם, אלא הקב\"ה בעצמו כנ\"ל \"אני הוא ולא השליח\". ואז נגאלו ויצאו ממצרים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ולא שליח","פסח"]},{"id":"he-2120","title":null,"paragraphs":["האדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני.","והאדם אומר, שהוא מאמין, שזה היה \"יציאת מצרים\", שה' הוציא את עם ישראל מתחת שליטת מצרים, שדרשו חז\"ל (בהגדה של פסח) \"ויוציאנו ה' ממצרים לא ע\"י מלאך, ולא ע\"י שליח, אלא הקב\"ה בכבודו ובעצמו, אני ה', אני הוא ולא אחר\". אם כן גם הוא רואה עכשיו, שרק ה' יכול להוציאו מתחת שליטת הרצון לקבל ולתת לו טבע שני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 37 \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2121","title":null,"paragraphs":["מי שרואה את שיפלותו, אז הוא רואה שהולך בדרך המוביל לעבודה דלשמה, ועל ידי זה יש לו מקום לתפילה אמיתית מעומקא דליבא. שרואה שאין מי שיעזור לו אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמו שפירש אאמו\"ר זצ\"ל על גאולת מצרים \"אני ולא שליח\", כי כולם ראו שרק הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו גאל אותם משליטת הרע.","וכשזוכין לעבודה דלשמה בטח שאין במה להתגאות, כיון שרואים אז שזהו רק מתנת אלקים ולא \"כוחי ועוצם ידי\". ואין יד נכרי באמצע שיעזור לו. אם כן הוא מרגיש את שיפלותו, איך לשמש את המלך הוא תענוג נפלא עד אין קץ, ובלי עזרתו יתברך, אין האדם מסכים לכך. ואין לך שיפלות גדולה מזו."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","שפלות","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-2122","title":null,"paragraphs":["השלימות נקרא \"ידיעת ה'\", לדעת ולהשיג את התורה, הנקראת \"שמותיו של הקב\"ה\". ולפי זה לא מספיק שיש לנו כבר כח לקיים התו\"מ בלי שום הפרעות, כי זהו רק תיקון, ולא שלימות המטרה. ושלימות המטרה, להשיג את ידיעת התורה, מבחינת \"אורייתא וישראל וקוב\"ה חד איהו\". וזה מה שאמרו חז\"ל \"הכי קאמר קב\"ה לישראל, וידעתם כי אני ה' אלקיכם, המוציא, כי אני ולא שליח\", שפירושו, שכל הכלל כולו צריך להגיע לידיעת ה', שזו נקראת \"תורה\" בבחינת שמותיו של הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2123","title":null,"paragraphs":["וגם מקננו ילך עימנו, לא תישאר פרסה כי ממנו ניקח לעבוד את יהוה אלהינו, ואנחנו לא נדע מה נעבוד את יהוה עד בואנו שמה."],"source":"תורה, פרשת \"שמות\", י', כ\"ו","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2124","title":null,"paragraphs":["וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה [...] כל מה שיש לאדם הן עבדיו ומשרתיו ובהמותיו ואפילו כל הכלים שלו כולם הם ניצוצות שלו השייכים לשורש נשמתו וצריך להעלותם לשורשם [...] וכל ניצוצי השפלים כולם הם דבוקים בראשית עד אין סוף וכשיש לאדם שהם משורש נשמתו עליה למעלה אזי כולם נתעלו עמו והכל הוא על ידי שדבוק באמת."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". פרשת \"בא\"","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2125","title":null,"paragraphs":["עיקר השמירה מסביבה היא מסביבה של ירא ה'. והם עבדי פרעה, שענין פרעה הוא כמו שאמר האר\"י הקדוש, שגלות מצרים היתה הדעת דקדושה בגלות. ופרעה היה מוצץ את השפע, שענינו הוא הרצון לקבל. שהם נקראים עובדים רק לטובת עצמם, ואין להם שום שייכות לעבודה להשפיע, כי כל כוונתם היא רק להנאת עצמם.","ועיקר השמירה שצריך להיות מפניהם, היא משום שבחיצוניות ניכר שהם עובדים, שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים \"ירא ה'\", אחרת הם לא היו נקראים כך.","ומכל מקום בפנימיותם הם משועבדים לפרעה, היינו שכל כוונתם היא רק למלאות רצונם וצרכי עצמם, ואין להם שום שייכות לגבי עבודה של להשפיע. וסביבה כזו מביאה תקלה לעובד ה'."],"source":"הרב\"ש. 919. \"ענין סביבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2126","title":null,"paragraphs":["בזמן שעוסקים בבחינת עבדי פרעה, אזי אין להם ההתנגדות מצד הגוף, שהיות שגם הכוחות האלו, שנותנים הם רק לצורך הגוף. וממילא לא שייך כאן ענין של התנגדות, אלא אדרבא, הגוף מסכים לתת כוחות.","נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל, היינו למי שרוצה להיות ל\"ישראל\" ולא להיות מ\"עבדי פרעה\". היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן בעיניו. לכן הוא נמשך אחריהם, וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן בעבודה של להשפיע. ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע."],"source":"הרב\"ש. 919. \"ענין סביבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2127","title":null,"paragraphs":["בסביבה של חופשים, שאין הם מסוג של ירא ה', אזי אין להם שום קשר איתו, היות שהוא יודע שאין מה ללמוד מהם. ואז אין להם שום התחברות המחשבה, כי הוא יודע שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם של חופשים. לכן מסביבה כזו אין תקלה. מה שאין כן מ\"יראי ה'\" שהם עבדי פרעה, הם מביאים תקלה לישראל, ומהם צריכים לברוח כמטחוי קשת."],"source":"הרב\"ש. 919. \"ענין סביבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2128","title":null,"paragraphs":["התקלה היתה בעיקר בזמן שהמצרים היו מדברים אל ישראל בשפת יראת שמים, ומשפה הזו יוצאות כל התקלות לישראל, מה שאין כן אם המצרים היו מדברים בשפת החילוניים, בטח שהיו עם ישראל בורחים מהשפעתם בעת שהיו באים אליהם עם המחשבות והרצונות שלהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2129","title":null,"paragraphs":["בזמן שהלכו על דרך המצרים, שהיא בעמ\"נ לקבל, הגוף היה נותן להם חומרי דלק, ולא היה קשה להם לעבוד עבודת ה', כידוע שהמצרים היו עובדי ה', כמו שכתבו חז\"ל על מה שכתוב (בשלח תנחומא), \"ויקח שש מאות רכב\", (ואם תשאל) מהיכן היה בהמות משל מצרים, הרי נאמר, \"וימת כל מקנה מצרים\", אלא מהירא את דבר ה', כמו שכתוב, \"הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים\", ואמרו מכאן, הירא דבר ה' יעשה תקלה לישראל.","ורש\"י מביא מכאן, היה רבי שמעון אומר, \"כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2130","title":null,"paragraphs":["הערב רב, הם עמי הארץ שהם חושך, ולא נקראו ישראל, אלא עבדים מכורים לישראל, משום שהם כבהמות.","וישראל נקראים אדם. ויש בישראל בהמה ואדם, כמ\"ש, ואַתן צאני צאן מַרְעיתי, אדם אתם. ואתן צאני צאן מרעיתי, אלו הם עמי הארץ, שהם טובים מצד הטוב. אדם אתם, תלמידי חכמים.","לוּ עמי שומע לי ישראל. כתוב עמי וכתוב ישראל. עמִי, הם עמֵי הארץ. ישראל, הם תלמידי חכמים. ועליהם כתוב, ובני ישראל יוצאים ביד רמה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"נשוא\". מאמר \"עה\"ח ועצה\"ד\", סעיפים 97-96","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2131","title":null,"paragraphs":["כתוב, אל תִתְחַר במְרֵעים. מרעים הם שמֵרֵעים לעצמם ולאותם שמתחברים עימהם. אל תתחר במרעים, פירושו, הרחק עצמך ממרעים, שלא תהיה חבר ורֵע עימהם יחד, שלא יזיקו לך מעשיהם ולא תיתפס בחטאיהם.","אם לא היה העֵרֶב רב הזה, שהתחבר בישראל, לא היה נעשה המעשה של העגל, ולא היו מתים מישראל אלו שמתו, ולא היו גורמים לישראל כל מה שגרמו. מעשה זה ועוון זה גרמו גלות לישראל."],"source":"\"זוהר לעם\". \"בשלח\". מאמר \"ויַסֵב אלקים את העם\", סעיפים 34-33","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2132","title":null,"paragraphs":["וייפן כה וכה וירא כי אין איש, מישראל, באלו הרשעים שבאותו דור, אלא שהם ערב רב. וזה יהיה בסוף הגלות. ומשום זה הקץ של הגאולה נוקב עד תהום רבה, שהיא גלות רביעית."],"source":"\"זוהר לעם\". \"כי תצא\". מאמר \"בר נַפְלֵי\", סעיף 65","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2133","title":null,"paragraphs":["רק כשירצה השי\"ת לייסר את שונאיך, אזי יעשה כמו שעשה למצרים בעשר מכות, שהיו שלא כדרך הטבע. ויהיה על פי נס ופלא ואות ומופת, כמו שכתוב בתורה כמה פעמים האותות. ויהיה נס בתוך נס כמו שעשה במצרים, שהיה נָגוֹף וְרָפוֹא, נגוף למצרים ורפוא לישראל. וכל מכה שהביא הקב\"ה על מצרים היה בתוכו חסד גדול לישראל."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". פרשת עקב","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","פסח"]},{"id":"he-2134","title":null,"paragraphs":["ענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא.","ובזה מובן מה שאמרו חז\"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא מרפא (מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה."],"source":"הרב\"ש. 289. \"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה","פסח"]},{"id":"he-2136","title":null,"paragraphs":["\"אין לך עשב למטה שאין לו מלאך שמכה ואומר לו גדל\". וצריך לשאול בשביל מה צריך להכותו, אחרת הוא לא רוצה לגדול, הלא מצד הטבע אנו רואים שכל אחד ואחד רוצה להתגדל ולא להיות קטן קומה.","ולהבין זה יש לפרש על דרך עבודה. היות שהאדם מצד הטבע, כל זמן שהוא מושקע בארץ הוא מוותר על כל מיני גדלות ורוצה להשאר בארציות. אלא שיש כח מלמעלה הנקרא בשם \"מלאך\", שענין מלאך הוא כח המשפיע, שמכה אותו ואומר לו גדל. היינו שמכה אותו עם כח השפעה שלו, ואומר לו גדל, תצא מהארציות, אף על פי שהאדם נברא עם הרצון לקבל הנקרא ארציות.","ומבחינת הרצון לקבל היה האדם נשאר בארץ, ואף פעם לא היה לו יכולת לצאת מארציות. אבל כח ההשפעה שישנו בעולם, הנקרא מלאך, נותן לו יסורים, בזה שלא יהיה לו סיפוק בכך שהוא ממלא את הרצון לקבל. אם כן היסורים שמרגיש זה נותן לו דחיפה שיצא מהארציות."],"source":"הרב\"ש. 307. \"אין לך עשב למטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","פסח"]},{"id":"he-2137","title":null,"paragraphs":["כל המכות היו אצל המצרים, ולבני ישראל, לא היו שולטים שום דבר של המכות, ומדוע ה' לא הוציא את עם ישראל בעל כורחו של פרעה. ובדרך הפשט יש הרבה תירוצים. ונפרש זה על דרך העבודה.","ידוע, שכל אדם הוא \"עולם קטן\", שהוא כלול מע' אומות העולם ועם ישראל, היינו בחינת ישראל שבו, שהיא בחינת ישר-אל, כלומר, שכל מה שהוא עושה, הכל לשמו יתברך. ובחינה זו היא בגלות, בתוך הקליפות, שהם ע' אומות. ובחינת מצרים נקראת שהם מצירים לבחינת ישראל שבו. ופרעה מלך מצרים, נקרא בחינה המושלת ושולטת על עם ישראל. והקב\"ה רוצה שגוף האדם צריך לעשות בחירה, היינו שהרע שבאדם יכנע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו שכתוב \"והשבות אל לבבך\"\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2138","title":null,"paragraphs":["משה ואהרן באו למצרים ודברו עם בני ישראל, שהקב\"ה רוצה להוציא אותם ממצרים. ועשו במצרים את כל המופתים, ומזה שראו את עשר המכות שקבלו המצרים, בטח שזה היה צריך לקרב את הכלל ישראל לקדושה, ולא לעשות פעולה הפוכה, שנפלו כל פעם לשער של טומאה יותר עמוקה, עד שהגיעו בזמן, שהיו צריכים לצאת ממצרים, היינו שהיתה צריכה להיות הכנה גדולה לקבל אור הגאולה, ולבסוף מה אנו רואים, באיזה מצב הם היו, בזמן קבלת אור הגאולה, במ\"ט שערי טומאה, היתכן דבר כזה.","וכפי שהסביר אאמו\"ר זצ\"ל, שענין גלות מצרים היה, בכדי להשיג כלים של המצרים. אבל רק בהשאלה. ואח\"כ להחזיר להם בחזרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2139","title":null,"paragraphs":["כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות. עתיד הקב\"ה לעשות גאולה לבניו, כבימים האלו ששלח הקב\"ה להוציא את ישראל ממצרים, והיכה את המצרים באלו המכות בשביל ישראל, בחודש ניסן. מה ההפרש בין גאולה זו לגאולת מצרים? גאולת מצרים הייתה במלך אחד ובמלוכה אחת. כאן הגאולה היא מכל המלכים שבעולם, ומכל המלוכות שבעולם. ואז יתכבד הקב\"ה בכל העולם ובכל הארץ, ויידעו כולם ממשלת הקב\"ה בכל העולם, וכולם יוכו במכות עליונות כפליים משחטאו, משום שסירבו לשחרר את ישראל.","וכשיידעו ממשלתו של הקב\"ה, כמ\"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ. אז כולם ינדבו עצמם להקב\"ה בישראל. כמ\"ש, והֵביאו את כל אחיכם מכל הגויים מִנחה לה'. אז יזדמנו האבות לראות בשמחת גאולת בניהם כמקודם. כמ\"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות."],"source":"\"זוהר לעם\". \"זוהר חדש, לך לך\". מאמר \"כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות\", 107-105","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2140","title":null,"paragraphs":["כל עשר המכות שעשה הקב\"ה במצרים, הכול היה יד אחת, כי יד השמאל הייתה כלולה בימין, ועשר אצבעות היו כלולות זו בזו, כנגד עשרה מאמרות, שהקב\"ה נקרא בהם אח\"כ. וכנגד כולם היה זה של ים חזק וגדול ושליט. כמ\"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת\"ל עתיד הקב\"ה להרוג כל השרים והמושלים של אדום. כמ\"ש, מי זה בא מאדום."],"source":"\"זוהר לעם\". \"בשלח\". מאמר \"מַרְכְבות פרעה וחֵילו\", סעיף 266","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2141","title":null,"paragraphs":["התחתונה מכל המדרגות, מלכות, שנקראת חרב לה' מלְאה דם, היכה מתחילה. וע\"כ נהפכו המים שלהם לדם. מהתחתון, מהמלכות, התחיל הקב\"ה להכות. והיד שלו, שיש בה עשר אצבעות, ע\"ס, היכה בכל אצבע, מהמלכות עד הכתר. וכשהגיע למדרגה העליונה שלהם, הבכור של כל המדרגות, הכתר, הוא עשה את שלו, ועבר בארץ מצרים והרג כולם. וע\"כ הרג כל הבכורים בארץ מצרים, משום שהוא מדרגה עליונה שלהם ובכור הכול."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"והשבות אל לבבך\" סעיף 143","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2142","title":null,"paragraphs":["שתים מכות היו במים, האחת שהתאדמו ומתה הדגה, והשנית שעלו הצפרדעים מהם, ובארץ שתים, אחת מהכנים, והשנית מהערוב, והן חיות מעורבות, וכתוב ותוצא הארץ נפש חיה, ושתים באויר כי הדבר איננו רק חם או קר משונה מן המנהג, וברגע אחד מתים אין להם מספר, בעבור כי רוח כל החיים שהיא בלב תלויה באויר, והשנית מכת שחין, כי הכתוב יקרא הרקיע אשר על ראשם שמים, והמכה השביעית מעורבת מגלגל הסערה ומגלגל האש, וכן כתוב ואש מתלקחת בתוך הברד, והשמינית מכת הארבה שבאה מרחוק על ידי הרוח, והתשיעית היתה מכה נפלאה שנעדר אור שני המאורות והכוכבים מארץ מצרים, ועשירית רדת המשחית מגלגלי הכבוד להרוג הבכורים."],"source":"\"אבן עזרא\". שמות ט', א'","author":"ר' אברהם אבן עזרא","subjects":["פסח"]},{"id":"he-2146","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית', כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס\"א, שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את הבורא","אין עוד מלבדו","עליות וירידות","מגלים בינינו את בעל הבית","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו"]},{"id":"he-2150","title":null,"paragraphs":["האדם, כל יום שחופר את חפירת היסוד, הוא חופר בעומק הקרקע, ולא מה שעבד אתמול הוא חוזר לעבוד עוד הפעם אותו דבר. אלא ההתקדמות היא בעומק. ושיעור עומק החפירה הוא, עד שיקבל צורך אמיתי לעזרת הקב\"ה, שיעזור לו, שיהיה לו רצון לעבוד בלהשפיע. \"ופרוטה פרוטה מצטרפת לחשבון גדול\". עד שמכל החפירות הוא מגיע לעומק, שכבר יכולים לבנות עליו בנין, שיהא ראוי לזכות לנרנח\"י של הנשמה, מה שהאדם צריך לזכות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מגלים בינינו את בעל הבית","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2151","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם זוכה, שהבורא נותן לו את הרצון להשפיע, היינו שהוא כבר זכה, שכל מעשיו הוא יכול לעשות לשם שמים, אז הוא רואה, שהוא \"ילד\". היינו, שאין יותר כח מילד, היינו שאין לו מעצמו כלום, כלומר, מכח עצמו לא השיג כלום, אלא הכל נתן לו הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מגלים בינינו את בעל הבית"]},{"id":"he-2152","title":null,"paragraphs":["עשה אדם בית, והקב\"ה אמר לו, כתוֹב שְמִי ושים לפִתְחך. ואתה תשב בתוך הבית, ואני אשב בחוץ בפתחך, לשמור אותך."],"source":"\"זוהר לעם\". בוא. מאמר \"ועבר ה'\", סעיף 81","author":"זוהר לעם","subjects":["מגלים בינינו את בעל הבית"]},{"id":"he-2153","title":null,"paragraphs":["והביאותים אל הר קודשי, ושמחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים."],"source":"ישעיהו, נ\"ו, ז'","author":"ישעיהו","subjects":["בית תפילה לכל העולם"]},{"id":"he-2155","title":null,"paragraphs":["עיקר התפילה, בצבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה הפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה, ונעשים בחינת אחד, וזה תפילה בציבור."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["בית תפילה לכל העולם","תפילת רבים"]},{"id":"he-2156","title":null,"paragraphs":["המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות, דהיינו, נחמות הכלל, כי חסרונו חסרון כללי. לכן גם השפע קדושה, היא כללית."],"source":"בעל הסולם. \"כל המצטער עם הצבור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בית תפילה לכל העולם"]},{"id":"he-2158","title":null,"paragraphs":["דוד המלך ביקש \"שבתי בבית הוי' כל ימי חיי לחזות בנועם ה'\". כי \"בית ה'\", זו השכינה הקדושה [...] וכשזוכים ביותר, אז הוית לו כמו בית, בקביעות לנצחיות."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בית תפילה לכל העולם"]},{"id":"he-2161","title":null,"paragraphs":["ענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי, אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בבית שלנו מכסים הכול באהבה"]},{"id":"he-2162","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חברו, שהוא שונא אותו. אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חברו. התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דבקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בבית שלנו מכסים הכול באהבה"]},{"id":"he-2165","title":null,"paragraphs":["אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בניין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ\"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1, חלק א', \"מטרת החברה - א\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-2166","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה שעל ידי עבודתו יהיה בנין לה', היינו שה' יגור שם, נקרא זה בנין שלם, מטעם שהקב\"ה הוא שלם. לכן הבנין נקרא על שמו, לכן נקרא זה בנין שלם, כמו שכתוב \"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם\"."],"source":"הרב\"ש. 303. \"שמחם בבנין שלם - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-2167","title":null,"paragraphs":["הלב של אדם הוא הבית שבו האדם גר, שצריך להיות בית דקדושה, שהוא להשפיע לה'."],"source":"הרב\"ש. 98. \"תיקון חצות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-2168","title":null,"paragraphs":["ברוחניות, שצריכים לחפור בהארץ, היינו בהלב, ולהוציא משם את העפר שבלב. ונשאר אז הלב ריקם בלי שום מילוי. אז מתחיל זמן של הבניה. נמצא, שבזמן שהלב ממולא עם דברים גשמיים, אי אפשר לבנות על קרקע זו שום בנין, כי כל הבנין יפול, מטעם ששום דבר אין לו זכות קיום, אם אין צורך לזה.","אלא רק במקום שיש צורך, ומרגיש את החסרון, מזה שאין לו את הדבר שהוא משתוקק אליו, ואז כשמשיג את הדבר, הדבר הזה יש לו זכות קיום. מטעם שנחוץ לו זה. אז הוא יודע, לפי ערך החסרון, כך הוא ערך החשיבות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-2170","title":null,"paragraphs":["השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויחי\". מאמר \"ויחי יעקב\", סעיף 116","author":"זוהר לעם","subjects":["ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","השכינה","שמחה"]},{"id":"he-2171","title":null,"paragraphs":["השמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ\"ן, שהוא מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם \"באשר הוא שם\". דהיינו, שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתיכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן אותו \"באשר הוא שם\". היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל עליו עול מלכות שמים לנצחיות, נבחן זה לשלימות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שמחה"]},{"id":"he-2174","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"כל הגרגרן כועס\". שפירושו מי שמשוקע בקבלה עצמית, הוא כועס, שהוא תמיד בחסרון, שחסר לו למלאות את הכלי קבלה שלו. מה שאם כן מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.","לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן צריך להיות בשמחה, משום מצד עצמו האדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך לקבל שמחה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה היא השכר","השמחה שבהתאספות","התנאים לחיבור בקבוצה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","ממשיכים את הכנס בעלייה","עבדו את ה' בשמחה","שמחה בדרך","שמחה מהאחדות"]},{"id":"he-2179","title":null,"paragraphs":["אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכל שכן רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן נתקנו והסתדרו אחריהם תכף המדרגות העליונות בפועל ממש. כלומר, שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"אבן הקלע\", סעיף 200","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2180","title":null,"paragraphs":["כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם מיתקנים למעלה ונקראים בשמות. ורבי שמעון, מיום שברא הקב\"ה העולם, היה מוכן לפני הקב\"ה ונמצא עימו, והקב\"ה קרא לו בשמו. אשרי חלקו למעלה ולמטה."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"נשמות מטרם שתבואנה לעולם\", סעיף 99","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2181","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה, לקדוש העליון, שדברים אלו, כלומר חכמת הקבלה, יתגלו על ידי בעולם ההוא, כמו שהיו מכוסים בליבי."],"source":"\"זוהר לעם\". האזינו. מאמר \"שבעה רקיעים ושבעה כוכבי לכת\", סעיף 16","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2182","title":null,"paragraphs":["עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי יכול לעמוד לפניו? זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם.","אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה.","כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? ובזכות רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון."],"source":"\"זוהר לעם\". שמות. מאמר \"בְּרח דודי\", סעיפים 242-241","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2183","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, הוא ורבי אלעזר בנו. קרה להם נס, ויצא להם חרוב אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. ואליהו היה בא אליהם פעמיים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע מֵהם."],"source":"\"זוהר לעם\". כי תבוא, זוהר חדש. מאמר \"הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה\", סעיף 1","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2184","title":null,"paragraphs":["ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.","פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע\"כ יצא רבי פינחס בן יאיר לבקשו באיי הים.","מטרם שיצא לאונייה, והנה באו הציפורים. ובפיה של אחת מהן מכתב אחד. וכתוב בתוכו, אשר רבי שמעון יצא מהמערה עם רבי אלעזר בנו. הלך רבי פינחס אליו. ומצא אותו שהשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, מרוב הישיבה במערה. בכה עליו, ואמר, אוי שראיתיך בכך.","אמר לו רבי שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך. כי אם לא ראית אותי בכך, לא הייתי כך.","כי מרוב שנים שישב במערה, היה מוכרח לשבת שם בתוך החול, כדי לכסות עירומו ולעסוק בתורה. מחמת זה נוקב ונפצע בשרו.","בכה עליו רבי פינחס ואמר, אוי לי, שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון, אשרי חלקי, אשר ראיתני בכך. שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי בכך. כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה. כי כל רוממות חכמתו הגדולה, זכה באותם י\"ג (13) שנים, שהיה מוסתר במערה."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"יציאת רבי שמעון מהמערה\", סעיפים 188-187","author":"זוהר לעם","subjects":["ל\"ג בעומר","רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2185","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה. אשריהם בעוה\"ז ואשריהם בעוה\"ב. אמר רבי שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם לעוה\"ב."],"source":"\"זוהר לעם\". יתרו. מאמר \"ואתה תחזה בסוד קווי הידיים\", סעיף 170","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2186","title":null,"paragraphs":["רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. [...] ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם טועמים בכל יום מחדרו הקדוש של רבי שמעון."],"source":"\"זוהר לעם\". נשוא. מאמר \"ושׂמו את שמי\", סעיף 189","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2187","title":null,"paragraphs":["כמה חביבה התורה לפני הקב\"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי העוה\"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם. אותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות, שכרם כפול.","המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה."],"source":"\"זוהר לעם\". לך לך, זוהר חדש. מאמר \"וישמע אברם כי נִשבה אחיו\", סעיפים 62-61","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2188","title":null,"paragraphs":["ישב רבי שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגַלה, אוי אם לא אגלה. שאם לא יגלה, יאבדו חידושי התורה. ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם, שתקו."],"source":"\"זוהר לעם\". נשוא. מאמר \"האידרא רבא קדישא\", סעיף 3","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2189","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבוא בלי בושה לעוה\"ב. והנה דברים קדושים, שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחיסרון הסתלקתי מהעולם. ועד עתה היו נסתרים בליבי, כדי להיכנס בהם לעוה\"ב.","וכך אני מסדר אתכם: רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר ילמד בפה, ושאר החברים ידובבו בליבם."],"source":"\"זוהר לעם\". האזינו. מאמר \"האידרא זוטא קדישא\", סעיפים 27-26","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2190","title":null,"paragraphs":["מיום שיצא רבי שמעון מן המערה, לא התכסה שום דבר מהחברים. והיו מסתכלים בסודות העליונים והתגלו בהם, כאילו ניתנו באותה שעה בהר סיני. אחר שמת רבי שמעון כתוב, ויִיסָכרו מעיינות תהום וארובות השמיים. שנסתמו מעיינות החכמה. והיו החברים הוגים דברים, ולא עמדו בהם לדעת סודם."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"שני גמלים\", סעיף 120","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2191","title":null,"paragraphs":["כתוב, כי הוא חיֶיךָ ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעוה\"ז, ואחד בעוה\"ב. שכתוב, חייך, לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מהחיים. ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל.","ואם בפסוק הזה, שהוא פתח בו פתח, לא יכולנו להיכנס בו, דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון יסתלק ממנו. כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, והכול מתגלה. וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המעיינות סתומים."],"source":"\"זוהר לעם\". יתרו. מאמר \"לא יהיה לך\", סעיפים 412-411","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2192","title":null,"paragraphs":["אמר רבי אבא, לא גמר רבי שמעון לומר חיים, עד ששככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרמתי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך הזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים. אח\"כ שמעתי קול אחר, חיים שָׁאל ממךָ.","כל אותו היום לא נפסקה האש מהבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו מחמת שהאור והאש היו סובבים אותו. כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שהלכה האש, ראיתי את רבי שמעון, קודש הקודשים, שהסתלק מהעולם, שהתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות."],"source":"\"זוהר לעם\". האזינו. מאמר \"האידרא זוטא קדישא\", סעיפים 197-196","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2193","title":null,"paragraphs":["אין רשות להודיע לאדם כמה זמן נותר לו לחיות עוד בעוה\"ז, ואין מודיעים זה לאדם. אבל בשמחה הגדולה היה רבי שמעון ביום פטירתו, ושמחה גדולה הייתה בכל העולמות, מחמת רוב הסודות שגילה אז."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם\", סעיף 157","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2194","title":null,"paragraphs":["אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, ויִשגה כל העולם בתורה, ולא יימצא מי שיעורר בחכמה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויקרא. מאמר \"כל זמן שמשה קַיים\", סעיף 387","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2195","title":null,"paragraphs":["באו החברים ונישקו ידיו של רבי שמעון, אמרו, אם לא באנו לעולם, אלא לשמוע דבר זה, היה די לנו. בכו ואמרו, אוי לנו כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. דבר זה הוא מאיר עד גובה הרקיע, ורשום בכיסא המלך, והקב\"ה שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה התווספה לפני המלך הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך?"],"source":"\"זוהר לעם\". כי תישא. מאמר \"העגל\", סעיף 104","author":"זוהר לעם","subjects":["רבי שמעון בר יוחאי (רשב\"י)"]},{"id":"he-2196","title":null,"paragraphs":["החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו. ולדעת את עצמו, מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן, ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול.","ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה. מהי נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא מִטיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר.","ולהסתכל בעוה\"ז, ולדעת העולם שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואח\"ז יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה."],"source":"\"זוהר לעם\". שיר השירים, זוהר חדש. מאמר \"החכמה שהאדם צריך\", סעיפים 483-482","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-2197","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה. כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב\"ה משתתף עימו, ומכניס בו נשמה קדושה, כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת האדם תלמדנו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויישב. מאמר \"בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה\", סעיף 156","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2198","title":null,"paragraphs":["הטיפשים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בחכמה, אומרים שהעוה\"ז הולך במקרה, ואין הקב\"ה משגיח עליהם, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם.","וכששלמה הסתכל בטיפשים אלו, שאומרים זה, קרא להם בהמה, שהם עושים את עצמם בהמה ממש, במה שאומרים דברים אלו.","אמרתי אני בליבי, וחשבתי להסתכל. על מה? על הדיבור של טיפשות, שאומרים, שהעולם מתנהג במקרה. שברר אותם אלקים שיהיו לבדם, ולא יתחברו עם בני אדם אחרים שיש להם אמונה.","שאלו בני האמונה יראו בהם, שהם בהמה ממש, ודעתם כבהמות. ושלא יביאו דעה טיפשית זו לבני האמונה.","ומהי הדעה שלהם? כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכולם. תיפח רוחם של אלו הבהמות, אלו הטיפשים, אלו מחוסרי האמונה. אוי להם ואוי לנפשם, טוב להם שלא היו באים לעולם."],"source":"זוהר לעם\". שלח לך. מאמר \"מקרה בני האדם ומקרה הבהמה\", סעיפים 22-21","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2199","title":null,"paragraphs":["כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי העולם ההוא כלום. הרע שבלב, האחוז בכל איברי הגוף, עושה להם את זה. ואמר שלמה המלך, יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבּה היא על האדם. הרעה הזו היא כוח הרע שבלב, שרוצה לשלוט בדברי עוה\"ז, ואינו משגיח בדברי העולם ההוא כלום."],"source":"\"זוהר לעם\". בהעלותך. מאמר \"ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו\", סעיף 140","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2200","title":null,"paragraphs":["כמה הם בני אדם אטומי לב וסתומי עין, שאינם מסתכלים ואינם יודעים את כבוד ריבונם, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא. איך מבקשים בני אדם להיסתר מחטאם, ואומרים, מי רואנו ומי יודענו? וכתוב, והיה בְמַחְשָׁךְ מעשיהם, לאן יסתתרו מלפניו?","בדומה למלך שבנה ארמון, ועשה מתחת קרקע הארמון מחבואים מבוצרים. לימים, מרדו בני הארמון במלך, והקיף אותם המלך בחֵילותיו. מה עשו? באו והסתירו עצמם בתוך המחילות המבוצרות. אמר המלך, אני עשיתי את המחבואים הללו, ומלפניי אתם רוצים להסתתר בהם? וכמ\"ש, אם ייסתר איש במסתרים, ואני לא אראנו. אני עשיתי המחילות המבוצרות. ועשיתי אור וחושך. ואתם, איך תוכלו להיסתר מפניי?"],"source":"\"זוהר לעם\". נוח. מאמר \"ויבוא נוח אל התיבה\", סעיפים 195-194","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2201","title":null,"paragraphs":["כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם.","כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש. והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד."],"source":"\"זוהר לעם\". תולדות. מאמר \"ואלה תולדות יצחק\", סעיף 3","author":"זוהר לעם","subjects":["האדם הוא עולם קטן","התכללות","מטרת החיים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2202","title":null,"paragraphs":["כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"ד' מינים\", סעיף 212","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2203","title":null,"paragraphs":["בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים, שבשעה שהקב\"ה ברא את האדם והיה מכבד אותו בכבוד גדול, במוחין עליונים, ביקש ממנו שיתדבק בו, כדי שיהיה יחיד, ויהיה לו לב אחד, ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינו משתנה, בז\"א, שכתוב בו, אני הוי\"ה לא שָניתי, ואינו מתהפך לעולם, בקשר ייחוד הכול נקשר בו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"חבצלת ושושנה\", סעיף 237","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2204","title":null,"paragraphs":["כשהקב\"ה רוצה באדם, כל צעדיו וכל דרכיו מתוקנים לפניו, והוא מתקן אותם, כל אחד כראוי, ודרכו יחפץ, אפילו בדברי העוה\"ז.","אם האדם ישים דעתו רצונו וליבו אל המלך הקדוש, ללכת בדרכיו, שעשה בעצמו, הקב\"ה רוצה בו, כאילו אותם הדרכים היו שלו ממש."],"source":"\"זוהר לעם\". שיר השירים, זוהר חדש. מאמר \"טעמים ונקודות ואותיות\", סעיפים 633-632","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2205","title":null,"paragraphs":["רְאה כמה יש לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום, ולפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו, ויהרהר בליבו, שלא ברא אותו הקב\"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו, ולא ילך אחר ההבל."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית, זוהר חדש. מאמר \"גן בעדן\", סעיף 741","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2207","title":null,"paragraphs":["כל בני העולם אינם רואים על מה הם נמצאים בעולם, שאינם מסתכלים לדעת לאיזה מטרה הם חיים בעולם, והימים הולכים מבלי לשוב. וכל אלו הימים שבני אדם חיים בהם בעוה\"ז, עולים ועומדים לפני הקב\"ה, כי כולם נבראו ויש להם מציאות ממשית. [...]","כשהאדם בעוה\"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה\"ז, אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה\"ז, כך נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויירא. מאמר \"מי יעלה בהר ה'\", סעיפים 78,76","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2208","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, תָמֵה אני על בני העולם, שאין להם עיניים לראות, ולב להשגיח, ואינם יודעים, ואינם שמים ליבם להסתכל ברצון אדונם, איך הם ישֵׁנים, ואינם קמים משנתם, בטרם שיבוא אותו היום, שחושך ואפלה יכסו עליהם, ובעל הפיקדון יתבע חשבון מהם.","והכרוז קורא עליהם בכל יום, ונשמתם מעידה בהם בכל יום ולילה, והתורה מרימה קולות לכל צד, ואומרת, עד מתי פְּתָאים תאהבו פתי. מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו. לכו לחמוּ בלחמי, ושתו ביין מָסָכתי. ואין מי שיטה אוזנו, ואין מי שיעורר ליבו.","עתידים הדורות האחרונים שיבואו, שהתורה תישכח מביניהם, וחכמי לב יתאספו למקומם, ולא יימצא מי שיסגור ויפתח בתורה. אוי לאותו הדור, ומכאן והלאה לא יהיה כמו הדור הזה, עד הדור שיבוא המשיח, והדעת תתעורר בעולם, כמ\"ש, כי כולם יידעו אותי למִקטַנָם ועד גְדוֹלָם."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"כל הנחלים הולכים אל הים\", סעיפים 32-30","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2209","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעוה\"ז, כדי שיכירו את ריבונם. אשריהם הצדיקים, שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות."],"source":"\"זוהר לעם\". ואתחנן. מאמר \"כותנות עור\", סעיף 35","author":"זוהר לעם","subjects":["מטרת החיים"]},{"id":"he-2210","title":null,"paragraphs":["כה אמר ה', זכרתי לָך חסד נעורייך אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה. זה כתוב על כנ\"י [כנסת ישראל], המלכות, בשעה שהייתה הולכת עם ישראל במדבר."],"source":"\"זוהר לעם\". אמור. מאמר \"חג הסוכות\", סעיף 275","author":"זוהר לעם","subjects":["ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2211","title":null,"paragraphs":["בזמן שישראל היו הולכים במדבר, השכינה הייתה הולכת לפניהם, והם היו הולכים אחריה, כמ\"ש, וה' הולך לפניהם יומָם בעמוד ענן. וכתוב, לכתךְ אחריי במדבר. הרי שהשכינה הלכה לפניהם והם הלכו אחריה. שהיו מקבלים מאחוריים שלה."],"source":"\"זוהר לעם\". וישלח. מאמר \"מי זאת עולה מן המדבר\", סעיף 223","author":"זוהר לעם","subjects":["ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2212","title":null,"paragraphs":["\"מדבר\" נקרא טרם שנכנסים להישוב של ארץ ישראל. שמובא בספרים שענין ארץ ישראל הוא ענין השראת השכינה בקביעות בהשגה מלאה, הנקרא \"עלמא דאתגליא\" [\"העולם המגולה\"]. מה שכתוב מדבר הוא ענין \"עלמא דאתכסיא\" [\"העולם המכוסה\"]."],"source":"הרב\"ש. 428. \"זאת חקת התורה - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2213","title":null,"paragraphs":["מ' [40] שנה, שהלכו ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו, היינו שהיה רק אתערותא דלעילא, שנקרא \"לחם מן השמים\", שהשפע הגיע להם בלי הכנה של מעשה של התחתונים.","ו\"לחם מן הארץ\" נקרא, שהשפע בא על ידי מעשי התחתונים. וזה נקרא לחם הקלוקל, היינו בלי יגיעה. ו\"נפשנו קָצָה בלחם הזה\", מטעם שבדבר הבא בלי יגיעה, אין מרגישים כל כך טעם, כמו בדבר הבא על ידי יגיעה."],"source":"הרב\"ש. 500. \"בהעלותך את הנרות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2214","title":null,"paragraphs":["כל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, ולא היה להם שום ספיקות בדבר."],"source":"הרב\"ש. 940. \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2216","title":null,"paragraphs":["זה שיש לו זכיה לדבר אל המלך, מספיק."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו ששמו של הקב\"ה נקרא אמת\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2217","title":null,"paragraphs":["אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות, שהם למעלה ממקום ומזמן."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"שני המאורות הגדולים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2219","title":null,"paragraphs":["כמה גדולים הם מעשיו של הקב\"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן."],"source":"\"זוהר לעם\". לך לך. מאמר \"כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו\", סעיף 330","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2220","title":null,"paragraphs":["האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא, שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"שני המאורות הגדולים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2221","title":null,"paragraphs":["אשר אתה מָרְאֶה. אתה, הוא המַּרְאָה שאינה מאירה, המלכות, שהראתה לו בתוכה כל אלו הצורות. והיה רואה אותם משה כל דבר על תיקונו, כמי שרואה בתוך מנורה של זכוכית, ובתוך מראה, המראה כל הצורות. וכאשר הסתכל בהן משה, היה מתקשה בהן. כי בתוך המלכות עמד כל דבר בצורתו הרוחנית, אלא שכל צורה הייתה משווה צורתה לצורה הדמיונית שבעוה\"ז במשכן.","ונמצא, שבכל דבר היו נראות שתי צורות, הרוחנית והדמיונית. וע\"כ התקשה בהן משה, שלא היה יודע איזו מהן לתפוס. אמר לו הקב\"ה, אתה בסימניך ואני בסימניי. שמשה יתפוס הסימנים הדמיוניים שבכל דבר, והקב\"ה תופס הסימנים הרוחניים של כל דבר, ואז ישרה צורה הרוחנית על צורה הדמיונית. אז התיישב משה בכל העבודה של המשכן."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א'. מאמר \"שני המאורות הגדולים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2222","title":null,"paragraphs":["כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד. הוא, הקב\"ה, ושמו אחד, השכינה. כמ\"ש, ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, השכינה, והוא, ז\"א, אחד."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2223","title":null,"paragraphs":["המלכות, הנוקבא דז\"א, נקראת שכינה, מבחינת הגילוי, שאינה מסתלקת מאיתנו, אפילו בזמן שאנחנו רחוקים ממנה ביותר. כמו שלומדים, בכל מקום שגלו, שכינה עימהם. וכמ\"ש, השוכן איתם בתוך טומאותם.","ומבחינה זו נקרא הז\"א שוכן, והנוקבא שכינה. ואין גילוי זה, אלא רק כשזו\"ן פב\"פ בקומה שווה. כי אז הארת הזיווג גדולה מאוד, עד שמתגלה הייחוד גם על המקומות הרחוקים והמצומצמים ביותר."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2224","title":null,"paragraphs":["כשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד, קורא הקב\"ה, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, שאפילו שיש שם תשעה אנשים, אף אחד מהם עוד לא נתקן, ולא נשלם גוף השכינה. כי כשהגוף לא נשלם בעשרה, אין איש ודאי, אף אחד מהם אינו שלם. ומשום זה, ואין איש הוא בדיוק.","בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה, באה קדושה עליונה ונכנסת בגוף, ונעשה התחתון, כעין של מעלה ממש. כי ע\"ס של השכינה, מתלבשים בעשרה של העדה. אז כולם צריכים שלא יפתחו פיהם לדבר בדברי העולם, משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליונה, ומתקדשים בקדושה העליונה ואשרי חלקם."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2225","title":null,"paragraphs":["כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב\"ה בליבו, בנפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. אז צריכים לקנות את האדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. ועל זה לומדים, וקְנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנות אותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה","צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2226","title":null,"paragraphs":["כל אלו העוסקים בתורה, מתדבקים בהקב\"ה, ומתעטרים בעטרות התורה, ואהובים למעלה ולמטה, והקב\"ה מושיט להם ימינו, חסד. ומכ\"ש אותם שעוסקים בתורה גם בלילה, שהם משתתפים בשכינה ומתחברים יחד. וכשבא הבוקר, הקב\"ה מעטר אותם בחוט אחד של חסד, שיהיו נודעים בין העליונים ובין התחתונים."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2227","title":null,"paragraphs":["רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. כמ\"ש, ונֵדְעה נרדפה לדעת את ה'."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2228","title":null,"paragraphs":["בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו את הקב\"ה. כל מי שהולך בדרך, שמתיירא מפני ליסטים, יכוון לג' דברים, לדורון ולתפילה ולמלחמה. כמו יעקב, בשעה שהיה מתיירא מפני עשיו.","והחשוב מהם תפילה. ואע\"פ שהתפילה חשובה יותר, שני חברים או שלושה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל. כי אינם מתייראים מפני ליסטים, משום שהשכינה מחוברת עימהם, מחמת שעוסקים בתורה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2229","title":null,"paragraphs":["חוב מוטל על אדם, לקבל פני השכינה [...] ומיהו פני השכינה? זהו רבו."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2230","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, כמה פעמים אמרתי דבר זה, והחברים אינם מסתכלים. כי הקב\"ה אינו משרה שכינתו אלא במקום קדוש, במקום הראוי לשרות עליו."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, בהר. מאמר \"עשרת הראשונים שבבית הכנסת\"","author":"זוהר לעם","subjects":["השכינה"]},{"id":"he-2231","title":null,"paragraphs":["בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ\"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2232","title":null,"paragraphs":["היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתיים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה.","יש אדם שירא מהקב\"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו, וע\"כ הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב\"ה, לא שׂם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה.","ויש אדם הירא מפני הקב\"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהינום.","שתי מיני יראות האלו, היראה מעונש עוה\"ז והיראה מעונש עוה\"ב, אינן עיקר היראה ושורשה.","היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2233","title":null,"paragraphs":["ראשית חכמה יִראת ה'. כדי לזכות בחכמה, ניתנה יראת ה'. כמו בכתוב, עֵקֶב ענווה יראת ה'. משום שבתחילה צריכים לירוא מפני המלכות, ואח\"כ מתעלים לחכמה.","ועוד, ראשית חכמה יִראת ה'. זוהי יראה עליונה, בינה, ומשום שהיא ראש לתחתונים, לקחה השם של העליון. ועל זה נקראת עטרת בשם כתר עליון הנסתר מכל, כדי לייחד הראש בסוף, ובשם אחד נכללה עם הראש."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2234","title":null,"paragraphs":["כל אדם, המתיירא מפני הקב\"ה, שורה עימו האמונה כראוי. כי האדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה\"ב."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2235","title":null,"paragraphs":["יראת ה' היא אוצרו. היא אוצרו של כל אלו המדרגות. שיראת ה', המלכות, לוקחת כל אלו הנחלים, המדרגות, ונעשית אוצר לכולם. וכשיוצאות ממנה כל אלה הצפוּנות כולן, היא מוציאה אותן בחשבון."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2236","title":null,"paragraphs":["בתחילה צריכים להשתדל ביראה, המלכות, שהיא פתח לכל. ואח\"כ בתושב\"כ [בתורה שבכתב], ז\"א, שהוא למעלה. משום שכל אדם שאינו ירא חטא, אין לו רשות להיכנס לפתח האמונה הזה, שהוא המלכות. וכיוון שדוחים אותו מהפתח הזה, דוחים אותו מכל, כי אין לו פתח במה שייכנס לכל. כמ\"ש, זה השער לה'.","כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. כי החכמה יושבת על כַּנָה, כמ\"ש, וכנה אשר נטעה ימינֶךָ, שהוא היראה, הנקראת כבוד אל."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2237","title":null,"paragraphs":["איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום שדָבר שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס\"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ובשבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.","ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להתדבק בו."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2238","title":null,"paragraphs":["אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח\"כ אהבה, ימין, ז\"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה\"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז\"א, שעליו שורה הבינה.","עבודה מצד היראה היא מכובדת, אבל אינה עולה להתדבק למעלה בז\"א. וכשעובד מאהבה, עולה ומתעטר למעלה ומתדבק בעוה\"ב. וזהו אדם המזומן לעוה\"ב, אשרי חלקו. כי הוא שולט על מקום היראה, כי אין מי ששולט על מדרגת היראה אלא אהבה, הימין, הייחוד של ז\"א ומלכות."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2239","title":null,"paragraphs":["סוד ה' ליראיו. אלו הסודות עומדים ביראה. ואלו יראי חטא, הם ביראה באלו סודות העליונים, שלא לעסוק בהם. אבל, ובריתו להודיעם, לדעת ולפרש הדברים, משום שהם דברים העומדים לפרש אותם. כי ע\"י היסוד מתפרשים הסודות, ואין פחד לעסוק בהם."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2241","title":null,"paragraphs":["בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עולים למדרגה חדשה"]},{"id":"he-2242","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים לעבוד לשם שמים, בכדי שיהיה להם חומרי דלק לעבודה, הם צריכים כל יום להשתדל להשיג בחינת אמונה בגדלות ה', היות שגדלות ה' זו שמחייבת אותם לעבוד בשבילו. וזהו כל התענוג שיש להם בעבודתם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שהצדיקים ניכרים ע\"י הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עולים למדרגה חדשה"]},{"id":"he-2244","title":null,"paragraphs":["צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאוד כשתתחיל קצת בעבודת ה', כי צריך עקשנות גדול מאוד להיות חזק ואמיץ לאחוז עצמו לעמוד על עומדו, אף אם מפילין אותו בכל פעם ואל יניח עצמו ליפול לגמרי חס ושלום. כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, צריכים בהכרח לעבור בהם, קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וגם הצדיקים האמיתיים עברו בכל זה. ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא לפחד כלל."],"source":"\"ליקוטי מוהר\"ן\"","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["הכנה לכנס","עולים למדרגה חדשה"]},{"id":"he-2245","title":null,"paragraphs":["על ידי כריתת הברית תהיה אהבתם אהבה נצחית, בל תמוט לעולם ועד, ולא יפרידם שום מניעה, מפני שעושים ביניהם קשר אמיץ וחזק, שיתייחדו ויתקשרו באהבתם בקשר נפלא ולמעלה מן הטעם והדעת, שאע\"פ הטעם והדעת היה צריך לפסוק האהבה, או לגרום איזה שנאה, אעפ\"כ מחמת הכריתת ברית, מוכרח להיות אהבתם לעד קיימת ועל כל פשעים תכסה אהבה זו וקשר אמיץ זה, לפי שבאו בברית והתקשרות, כאילו נעשו לבשר אחד. וכמו שלא יוכל לפסוק אהבתו על עצמו, כך לא יפסוק אהבתו מעל חבירו."],"source":"\"ליקוטי תורה\"","author":"ליקוטי תורה","subjects":["בבית שלנו מכסים הכול באהבה","ביטול המחיצות בינינו","על כל פשעים תכסה אהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","מנצחים את המלחמה","העבודה בעשירייה","עולים למדרגה חדשה","ערבות","פועלים בערבות"]},{"id":"he-2246","title":null,"paragraphs":["אם תבקשו בַקשו, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם. בואו, כמי שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. אף כן, הקב\"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשריהם העם הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא להם לקרב אותם אליו."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2247","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה שמבקשים מלפניו התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי שיתגדל ויתווסף משחת קודש ע\"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך. כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם שאינם ראויים להיענות, נענים."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2248","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתפלל לפני הקב\"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת מעבודות אדונו. יש עבודת הקב\"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב\"ה, עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. [...]","תפילתו של אדם היא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2249","title":null,"paragraphs":["כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני המלך הקדוש, לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב\"ה, הקב\"ה מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין.","כש\"כ אם הוא בוכה, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, ומתקבלת תפילתו. וע\"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר הרחמים על הדין."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2250","title":null,"paragraphs":["בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממיטתו לעסוק בתורה, כרוז קורא עליו ואומר, הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. ובבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.","אחרי שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, צריך למסור נפשו ברצון הלב למלכות. וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא, כולן עולות למעלה ובוקעות אווירים ורקיעים, עד שמגיעות למקום שמגיעות, ומתעטרות בראש המלך. ועושה מהן עטרה."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2252","title":null,"paragraphs":["תפילת הצדיקים היא שמחה לכנ\"י, הנוקבא, להתעטר עם התפילה לפני הקב\"ה. ומשום זה היא אהובה יותר על הקב\"ה מתפילת העני. ומשום זה הקב\"ה משתוקק לתפילת הצדיקים, בשעה שצריכים להתפלל, משום שיודעים איך לרצות את ריבונם."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2253","title":null,"paragraphs":["מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו.","גדולה צעקה שמושלת על מדה\"ד של מעלה. גדולה צעקה, שמושלת בעוה\"ז ובעוה\"ב. בשביל צעקה נוחל האדם העוה\"ז והעוה\"ב. כמ\"ש, ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילֵם."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם","תפילה"]},{"id":"he-2254","title":null,"paragraphs":["ממעמקים קראתיך. פירושו, כל מי שמתפלל תפילתו לפני המלך הקדוש, צריך לבקש בקשותיו ולהתפלל מעומק הלב, כדי שיימצא ליבו שלם בהקב\"ה, ויכַוון ליבו ורצונו. כמ\"ש, ממעמקים קראתיך. והאם אמר דוד כך, והרי כתוב, בכל ליבי דְרשתיךָ? ופסוק זה די, להתפלל בכל לב, ולמה צריך ממעמקים?","אלא כל אדם שמבקש בקשתו לפני המלך, צריך שיכוון דעתו ורצונו לשורש השורשים, להמשיך ברכוֹת מעומק הבוֹר, כדי שייזלו ברכות ממעיין של כל."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2255","title":null,"paragraphs":["מטרם שברא הקב\"ה את העולם, ברא תשובה. אמר הקב\"ה לתשובה, שהיא בינה, אני רוצה לברוא אדם בעולם, בתנאי, שאם ישובו אלייך מעוונותיהם, תהיי מוכנה לסלוח עוונותיהם ולכפר עליהם. ובכל שעה התשובה מוכנה לבני אדם. וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, תשובה זו, בינה, חוזרת אל הקב\"ה, שמשפיעה מוחין לז\"א, ומכפרת על הכול. והדינים נכנעים ומתבשמים כולם, והאדם נטהר מעוונותיו.","מתי נטהר האדם מעוונו? בשעה שנכנס בתשובה כראוי. בשעה ששב לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. כמ\"ש, ממעמקים קראתיך ה'."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"ממעמקים קְרָאתיך ה\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם"]},{"id":"he-2256","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה מדקדק תמיד עם הצדיקים בכל מעשיהם שעושים, משום שיודע, שלא יטו לימין או לשמאל. וע\"כ הוא מנסה אותם. ולא בשביל עצמו הקב\"ה מנסה אותם, שהרי יודע יצרם וכוח אמונתם, ואינו צריך לנסות אותם. אלא שמנסה אותם, כדי להרים ראשם בזכות הניסיונות."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2257","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים, שהוא עושה תמיד. כי אם היה עושה כך, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא הקב\"ה מאריך אפו עם הצדיקים ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה, שיתקיימו בעוה\"ז ובעוה\"ב."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2258","title":null,"paragraphs":["ה' צדיק יבחן. מהו הטעם? משום שכאשר הקב\"ה חפץ בצדיקים, רוצה בנשמה ולא בגוף. כי הנשמה דומה לנשמה העליונה, השכינה. והגוף אינו ראוי להתאחד למעלה עם השכינה. ואע\"פ שצורת הגוף היא בסוד העליון, שנמשך מהשכינה, מלכות, מ\"מ אינו ראוי להתאחד עימה.","בשעה שהקב\"ה חפץ בנשמתו של אדם להאיר אותה, הוא מכה את הגוף, כדי שתשלוט הנשמה. כי כל עוד שהנשמה עם הגוף הם שווים, אין הנשמה יכולה לשלוט. וכשהגוף נשבר, הנשמה שולטת."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2259","title":null,"paragraphs":["אשריהם בעלי תשובה שבשעה אחת, ביום אחד, ברגע אחד, הם קרבים אל הקב\"ה. מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, שהם התקרבו אל הקב\"ה בכמה שנים. אברהם לא נכנס באלו הימים העליונים, עד שהיה זקן. וכן דוד, כמ\"ש, והמלך דוד זקן בא בימים. אבל בעל תשובה, מיד נכנס ומתדבק בהקב\"ה.","במקום שבעלי תשובה עומדים בו, באותו העולם, אין לצדיקים גמורים רשות לעמוד בו. משום שהם קרובים אל המלך יותר מכולם. והם מושכים השפע מלמעלה עם יותר כוונת הלב, ועם כוח גדול ביותר להתקרב אל המלך."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2260","title":null,"paragraphs":["צדיק, שיָרֵא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה\"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה\"ר. והקב\"ה מציל אותו מכולם. כמ\"ש, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק. שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב\"ה חפץ בו. כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מיצה\"ר. ומשום זה הקב\"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה\"ז ובעוה\"ב. אשרי חלקו."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2261","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתקרב לתורה, הנקראת טוב, כמ\"ש, טוב לי תורת פיךָ, אז מתקרב אל הקב\"ה, הנקרא טוב. ואז מתקרב להיות צדיק, הנקרא טוב.","וכשהוא צדיק, שורה עליו השכינה, ומלמדת אותו סודות עליונים בתורה, משום שהשכינה אינה מזדווגת אלא בטוב, שהוא צדיק. וצדיק וצדק, שצדק הוא השכינה, הולכים יחד."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2262","title":null,"paragraphs":["את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם. שכל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. כמ\"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך. אשריהם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מע\"ט, להטיב לעצמם ולכל העולם. והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. ובכוח הצדקה שעושים למטה, הם מעלים מ\"ן, והם ממשיכים לאותה המדרגה שנקראת כל, יסוד, להאיר בעיתו, בנוקבא."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2263","title":null,"paragraphs":["כשהאדם רואה את הצדיקים או הכשרים שבדור, ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה. ונקראים פני השכינה, משום שהשכינה מסתתרת בתוכם. השכינה בהם בסתר, והם בגלוי. משום שהקרבים אל השכינה נקראים פנים שלה. ומי הם הקרבים אליה? הם אלו שהיא מיתקנת עימהם, להיראות אל מלך העליון, ז\"א. הם המעלים מ\"ן לייחד הקב\"ה ושכינתו."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2264","title":null,"paragraphs":["אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצוות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה, בעלי מצוות. כי התורה נקראת עץ. כמ\"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ, כמ\"ש, כי האדם עץ השדה, והמצוות שבתורה, דומות לפירות.","[...] ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, וייטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים. ויצליח בתורה ומצוות."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2265","title":null,"paragraphs":["לעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר על עוונותיהם. כי נוח לס\"א יותר מהכול, שהדין שולט על הצדיק, כי אז אינו מחשיב את כל העולם, ואינו משגיח בהם, מרוב שמחה ששולט על הצדיק. והצדיק המתייסר על הדור, זוכה לממשלה עליונה בעוה\"ז ובעוה\"ב. ואם יש צדיק וטוב לו, זהו משום שהקב\"ה אינו דואג לכפר על העולם."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2266","title":null,"paragraphs":["כשהקב\"ה עושה דין ברשעי עולם, אע\"פ שהם חוטאים לפני הקב\"ה, ומכעיסים אותו כל היום, אינו רוצה להאביד אותם מהעולם. וכשמסתכל במעשיהם, מתנחם עליהם, על שהם מעשה ידיו, ומאריך אפו להם בעולם.","ומשום שהם מעשה ידיו, מקבל נחמה ומתנחם עליהם, ומרחם עליהם. וכשמבקש לעשות בהם דין, נעצב כביכול. כי משום שהם מעשה ידיו, נעצב עליהם."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2267","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לשמוח באותו זמן עם הצדיקים, להשרות שכינתו עימהם, והכול ישמחו באותה שמחה, כמ\"ש, ישמח ה' במעשיו. עתידים הצדיקים באותו זמן לברוא עולמות ולהחיות מתים.","והרי כתוב, שאין כל חדש תחת השמש? אלא בעוד שהרשעים בעולם וירבו, כל העולם אינו בקיום. וכשהצדיקים בעולם, אז העולם מתקיים."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2268","title":null,"paragraphs":["לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל הדבר, וכשאדם אינו יודע, הוא נכשל בה. והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2269","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים לעת\"ל, כמ\"ש, ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. וזהו ניזונים. וזהו נהנים. הצדיקים שלא זכו כל כך, נהנים מאותו זיו, שלא ישיגו כל כך. אבל הצדיקים שזכו, ניזונים, עד שישיגו השגה שלמה."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס. מאמר \"הדופק של אותו החולה בגלות אדום\"","author":"זוהר לעם","subjects":["צדיקים ורשעים"]},{"id":"he-2270","title":null,"paragraphs":["בשעה שהקב\"ה ברא את העולם, ורצה לגלות עמוקות מתוך הנסתרות, ואור מתוך החושך, היו אז כלולים זה בזה. משום זה מתוך החושך יצא אור, ומתוך הנסתר יצא והתגלה העמוק, וזה יצא מזה. ומתוך טוב יצא רע, ומן הרחמים יצא דין, והכול נכלל זה בזה: יצה\"ט ויצה\"ר, הימין והשמאל, ישראל ושאר העמים, לבן ושחור. והכול היה תלוי אחד בחברו."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2271","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה עשה ימין ועשה שמאל, להנהיג העולם. אחד נקרא טוב, הימין, ואחד נקרא רע, השמאל, ובשניים אלו נכלל האדם ומתקרב בכל דבר לה', כמו שלמדנו, בשני יצריך, ביצה\"ט וביצה\"ר."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2272","title":null,"paragraphs":["כמה מקטרגים יש לאדם מיום שנתן לו הקב\"ה נשמה בעוה\"ז. מכיוון שיצא האדם לאוויר העולם, מיד הזדמן יצה\"ר להשתתף עימו, כמ\"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ, כי אז השתתף עימו היצה\"ר.","כי הבהמות, מיום שנולדו, כולן שומרות את עצמן ובורחות מאש, מכל המקומות הרעים. והאדם, כשנולד, מיד בא להשליך עצמו לתוך האש, משום שיצה\"ר שורה בתוכו, ומיד מסית אותו לדרך רע."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2273","title":null,"paragraphs":["היצה\"ר נצרך לעולם, כמו הגשם שנצרך לעולם. כי אלמלא יצה\"ר, לא הייתה חדוות הלימוד בעולם. אבל לא יהיה אז מנוול כמקודם לכן, לחטוא על ידו. כמ\"ש, לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. הר קודשי הוא הלב, שבו משכנו של יצה\"ר.","לב טוב, הוא בניין של הגוף ושל הנשמה. וע\"כ כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך. כי הלב הוא עיקר הכול."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2274","title":null,"paragraphs":["שני מלאכים יש לאדם, שליחים מלמעלה להתחבר עימו. אחד לימין ואחד לשמאל. והם עדים על האדם. ובכל מה שהוא עושה, הם נמצאים שם. וקוראים להם יצה\"ט ויצה\"ר.","בא האדם להיטהר ולהשתדל במצוות התורה, אותו יצה\"ט שמתחבר בו, כבר מתגבר על יצה\"ר, והשלים עימו, והיצה\"ר נהפך לעבד ליצה\"ט. וכשבא האדם להיטמא, אותו יצה\"ר מתחזק ומתגבר על יצה\"ט.","כשאותו האדם בא להיטהר, כמה התגברויות הוא צריך להתגבר, וכאשר מתגבר יצה\"ט, אז, גם אויביו ישלים איתו. כי היצה\"ר, שהוא אויביו, נכנע לפני יצה\"ט. כשהולך האדם במצוות התורה, אז, אויביו ישלים איתו. זהו היצה\"ר וכל הבאים מצידו, ישלימו איתו."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2275","title":null,"paragraphs":["היצה\"ר מקטרג תמיד על בני אדם. והיצה\"ר מגביה ליבו ורצונו של אדם בגאווה. והאדם הולך אחריו מסלסל בשערו ובראשו, עד שהיצה\"ר מתגאה עליו ומושך אותו לגיהינום.","מי שאינו הולך אחר היצה\"ר, ואינו מתגאה כלל, ומשפיל רוחו וליבו ורצונו אל הקב\"ה, אז היצה\"ר מתהפך להיות עבד לו. שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמ\"ש, ואתה תמשול בו."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2276","title":null,"paragraphs":["ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה\"ט וביצה\"ר. שיהפוך מידות הרעות של יצה\"ר להיות טובות, שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצה\"ט ליצה\"ר, והם אחד."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2277","title":null,"paragraphs":["כשאדם רואה, שהרהורים רעים באים אליו, יעסוק בתורה, ואז יעברו ממנו. כשאותו צד הרע בא לפתות את האדם, ימשיך אותו אל התורה, וייפרד ממנו.","וכאשר צד הרע הזה עומד לפני הקב\"ה להשׂטין על העולם, על מעשים רעים שעשו, הקב\"ה מרחם על העולם, ונותן עצה לבני אדם להינצל ממנו, שלא יוכל לשלוט עליהם, ולא על מעשיהם.","ומהי העצה? להשתדל בתורה, ויינצלו ממנו [...] הרי שהתורה שומרת מפני יצה\"ר."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2278","title":null,"paragraphs":["כשהאדם אוחז בדרכי התורה, הוא אהוב למעלה ואהוב למטה, ונעשה אהובו של הקב\"ה, שהיה אהובו של הקב\"ה ואהב אותו, וכאשר האדם נוטה מדרכי התורה, אז צר כוח כה, השכינה, שנעשתה צר ואויב שלו, והוא נעשה שונא שלה. והרע ההוא, יצה\"ר, שולט עליו, עד שהוא מקטרג עליו בעוה\"ז ובעוה\"ב."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2279","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לאדם שיאהב את הקב\"ה עם יצה\"ר, שהרי יצה\"ר מקטרג שלא יתקרב האדם לעבודת ה', ואיך יאהב בו את הקב\"ה? אלא עבודת הקב\"ה יותר חשובה, כשיצה\"ר הזה נכנע אליו, והאדם שובר אותו. זוהי אהבת הקב\"ה, משום שיודע לקרב את יצה\"ר לעבודת הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2280","title":null,"paragraphs":["יש יצה\"ט ויצה\"ר. וישראל צריכים להגביר את יצה\"ט על יצה\"ר, ע\"י מע\"ט. ואם האדם נוטה לשמאל, אז מתגבר יצה\"ר על יצה\"ט. ומי שהיה פגום, יצה\"ר השלים אותו בחטאו. כי המנוול הזה אינו נשלם, אלא ע\"י החטאים של בני אדם.","ובשביל זה, צריך האדם להיזהר, שלא יושלם היצה\"ר בחטאיו. ויישמר תמיד, כי יצה\"ט צריכים להשלים אותו בשלמות תמיד, ולא את יצה\"ר. ומשום זה כתוב, אל תאמר אֲשַׁלְמָה רע, כי ע\"י השנאה תגביר השמאל ותשלים את יצה\"ר. אלא כמ\"ש, קווה אל ה' ויושע לך."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2281","title":null,"paragraphs":["לעת\"ל עתידים הצדיקים, לראות את יצה\"ר כהר גבוה. ויתמהו ויאמרו, איך יכולנו לכבוש ההר הגבוה העליון הזה. ולעת\"ל עתידים הרשעים, לראות את היצה\"ר, דק כחוט השערה. ויתמהו ויאמרו, איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הדק כזה. הללו בוכים והללו בוכים.","והקב\"ה יבעֵר אותו מן העולם, וישחט אותו לעיניהם, ולא ישלוט עוד בעולם, ויראו צדיקים וישמחו."],"source":"\"זוהר לעם\". מקץ. מאמר \"וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב\"","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-2282","title":null,"paragraphs":["עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב\"ה, היא כמ\"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שיאהב את הקב\"ה אהבת נפש ממש. וזוהי אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. כמו שהנפש והרוח התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב\"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"נפש ורוח\", סעיף 216","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2283","title":null,"paragraphs":["בשני צדדים מפורשת האהבה להקב\"ה: יש מי שאוהב אותו משום שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יִכּוֹנו לו, ומתוך כך אוהב אותו. ואם יהיה לזה ההיפך, והקב\"ה יהפוך עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד. שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה.","אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב\"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"המצווה השנייה\", סעיפים 201-200","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה","מסירות נפש"]},{"id":"he-2284","title":null,"paragraphs":["ואהבתָ את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה\"ט וביצה\"ר. הכול צריך כאחד."],"source":"\"זוהר לעם\". מדרש רות, זוהר חדש. מאמר \"וייקחו להם נשים מואביות\", סעיף 152","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2286","title":null,"paragraphs":["צא וראה, מלך שאהב את בנו, אע\"פ שקילל והיכה אותו, אהבת מעיו עליו. כשמראה כעס חזק, אז הרחמים שלו עליו. כך הקב\"ה, אע\"פ שקילל, דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והן טובות גדולות. משום שאלו הקללות היו באהבה."],"source":"\"זוהר לעם\". כי תבוא, זוהר חדש. מאמר \"הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה\", סעיף 10","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2287","title":null,"paragraphs":["אף רוחי בקרבי אשחרך. שאתדבק בך באהבה רבה בלילה. כי האדם צריך לקום בכל לילה, מאהבת הקב\"ה, לעסוק בעבודתו, עד שיתעורר הבוקר, וימשוך עליו חוט של חסד. אשרי חלקו של אדם, שאוהב את הקב\"ה באהבה זו. ואלו צדיקי אמת, שאוהבים כך את הקב\"ה, העולם מתקיים בשבילם, ושולטים על כל גזרות קשות שלמעלה ושלמטה."],"source":"\"זוהר לעם\". אחרי מות. מאמר \"נפש ורוח\", סעיף 217","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2288","title":null,"paragraphs":["שׂימֵני כחותָם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה קשה כשאוֹל קנאה. שימני כחותם, בשעה שהתדבקה כנ\"י, המלכות, בבעלה, ז\"א, אמרה, שימני כחותם.","כיוון שהתדבקתי בך, כל צורתי תהיה חקוקה בך. ואע\"פ שאלך כאן או כאן, תימָצא צורתי חקוקה בך, ותזכור אותי.","וכחותם על זרועך, הוא כמ\"ש, שׂמאלו תחת לראשי וימינוֹ תחבקני. שתהיה צורתי חקוקה שם, ובכך אהיה מתדבקת בך לעולם ולא אשכח ממך.","כי עזה כמוות אהבה, בגבורה חזקה, כאותו מקום ששורה בו המוות. אהבה הוא מקום שנקרא אהבת עולם.","קשה כשאול קנאה. כמו אצל האהבה. כי השמות אהבה קנאה באים מצד השמאל. רְשָׁפיהָ רִשפֵּי אש, רשפים הם אבנים ומרגליות טובות, שנולדו מהאש הזה, שהן מדרגות עליונות, משלהבת היוצאת מעולם העליון, מקו שמאל דבינה, ונאחזת בכנ\"י, שתהיה הכול ייחוד אחד.","ואמרו אל הזקן, ואנו, הרי אהבה ורשפי שלהבת הלב אחריך. יהי רצון שהצורה שלנו תהיה חקוקה בליבך, כמו שצורתך חקוקה בליבנו."],"source":"\"זוהר לעם\". משפטים. מאמר \"הזקן\", סעיפים 369-367","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2289","title":null,"paragraphs":["קשָה כשאוֹל קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עימה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באישה אחרת.","קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויחי. מאמר \"שׂימֵני כחוֹתָם על ליבך\", סעיף 733","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2290","title":null,"paragraphs":["כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים בעולם ההוא, והמדור העליון מכולם הוא לאותם שאהבת אדונם נקשרת בהם, כי המדור שלהם נקשר בהיכל העולה על הכול, משום שהקב\"ה מתעטר בזה באהבה.","היכל זה, העליון על הכול, נקרא אהבה, ועל אהבה עומד הכול. כמ\"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והכול עומד באהבה. כי השם הקדוש הוי\"ה נמצא כך. י' דהוי\"ה, חכמה, אין נפרד ממנה לעולם הקוץ שלה של מעלה, הכתר, כי באהבה שורה עליה הכתר, ואינו נפרד ממנה לעולם.","ה' של הוי\"ה, שהיא בינה, הי', שהיא חכמה, אינה נפרדת ממנה, ונמצאות יחד באהבה, ואינן נפרדות זו מזו, וכמו זה היא ה' דהוי\"ה. שהיא כמ\"ש, ונהר יוצא מעדן. שנהר, בינה, יוצא מעדן, חכמה, והבינה יוצאת תמיד מהחכמה, ומתדבקים לעולם באהבה.","ו\"ה, ז\"א ומלכות, כשהם מתדבקים זה בזה, מתדבקים באהבה יחד, חתן בכלה, שדרכם תמיד נמצאת באהבה. נמצא, אשר י' בה\"ר, ה\"ר עם ו', ו' עם ה\"ת, מתקשרים זה בזה באהבה. והכול נקרא אהבה. וע\"כ מי שאוהב את המלך, נקשר באהבה ההיא. ומשום זה כתוב, ואהבת את ה' אלקיך."],"source":"\"זוהר לעם\". ואתחנן. מאמר \"ואהבת את ה' אלקיך\", סעיפים 147-145","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2291","title":null,"paragraphs":["כמה מנהיג הקב\"ה את כל הבריות במידת טובו, וכש\"כ לאותם ההולכים בדרכיו. שאפילו בזמן שמבקש לדון העולם, הוא מסבב למי שאוהבו, שיזכה באיזה דבר מטרם שיבוא אותו הדין לעולם.","בשעה שהקב\"ה אוהב את האדם, שולח לו מתנה. ומהי המתנה? עני, כדי שיזכה על ידו. וכיוון שזכה על ידו, הקב\"ה ממשיך עליו חוט אחד של חסד, הנמשך מצד ימין ופורשׂ על ראשו ורושם אותו.","כדי שכאשר יבוא הדין לעולם, ייזהר בו אותו המחבל מלהזיק לו, שנושא עיניו ורואה אותה הרשימה, אז מסתלק ממנו ונזהר בו. משום זה הקדים לו הקב\"ה דבר במה שיזכה לזה."],"source":"\"זוהר לעם\". ויירא. מאמר \"ויקומו משם האנשים\", סעיפים 167-166","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2292","title":null,"paragraphs":["הייתכן שהקב\"ה עושה דין באדם בלי משפט? אלא למדנו, שכאשר הדין שורה על אדם צדיק, הוא משום אהבת הקב\"ה אליו.","כאשר הקב\"ה מרחם על האדם באהבה, לקרב אותו אליו, שובר הגוף בשביל להשליט את הנשמה, ואז מתקרב האדם אליו באהבה, והנשמה שולטת באדם, והגוף נחלש.","וצריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה, שתתגבר בגבורה. ואז הוא אוהבו של הקב\"ה. הקב\"ה נותן צער אל הצדיק בעוה\"ז, בשביל לזַכות אותו לעוה\"ב.","וכשהנשמה היא חלשה והגוף חזק, הוא שונאו של הקב\"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעוה\"ז, אלא דרכיו ישרות, והוא בכל השלמות. משום, שאם עושה צדקה או מע\"ט, הקב\"ה משלם שכרו בעוה\"ז, ולא יהיה לו חלק לעוה\"ב. ומשום זה, צדיק השבור תמיד, הוא אוהבו של הקב\"ה. והדברים אמורים, רק אם בדק ולא מצא בידו שום חטא שייענש על ידו."],"source":"\"זוהר לעם\". ויישב, מאמר \"כי פועַל אדם ישלם לו\", סעיפים 28-26","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2293","title":null,"paragraphs":["ובעת שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו, הוא מוריד דמעות מעיניו. זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות האמורות. כי כל דבר רוחני הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא\"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול.","ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, כמו שלומדים, הִתאווה הקב\"ה לָדוּר בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע\"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו\"ח. אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ.","הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון. ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"החיזיון של רבי חייא\", סעיף 56","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2294","title":null,"paragraphs":["אמר הילד, כתוב, שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאוהלי קֵדָר כיריעות שלמה. אל תִראוני שאני שחרחורת. בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה ז\"א, מתוך דוחק אהבתה, שאינה יכולה לסבול הפירוד, המעיטה את עצמה במיעוט גדול, עד שלא נראה ממנה אלא קטנות דנקודה אחת, אות י'.","אז מתכסה מכל הצבאות והמחנות שלה, ואומרת, שחורה אני, שאין באות י' זו לבנונית בפנימיותה כבשאר האותיות. שחורה אני, ואין לי מקום להכניס אתכם תחת הכנפיים שלי. כאוהלי קדר, שהם י', שאין לבנונית בתוכה. כיריעות שלמה, הן ו'.","משום זה, אל תראוני, לא תראו בי כלל, כי אני נקודה קטנה. מה עושים הצבאות שלה, הגיבורים האמיצים? הם שואגים כאריות גיבורים, כמ\"ש, הכפירים שואגים לטרף, ומתוך הקולות והשאגות, שהם שואגים כאריות חזקים גיבורי כוח, שומע האוהב שלה למעלה. והוא יודע שאהובתו היא באהבה עימו כמוהו, ומיעטה את עצמה מתוך אהבתו, עד שלא נראה מצורתה ומיופיה כלום.","ואז מתוך קולות ושאגות של אלו גיבורי כוח שלה, יוצא הדוד שלה האהוב שלה, ז\"א, מתוך היכלו, בכמה מתנות בכמה מנחות, בריחות ובבשמים ובא אצלה, ומוצא אותה שחורה וקטנה בלי צורה ויופי כלל.","הוא מתקרב אליה, מחבק אותה ומנשק אותה עד שמתעוררת מעט מעט מתוך הריחות והבשמים, ומתוך השמחה של אהובה ז\"א, הנמצא עימה. היא נבנית ונעשית בתיקונה בצורתה ביופי שלה, ונעשית ה' דהוי\"ה כבתחילה."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"הילד\", סעיפים 116-114","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2295","title":null,"paragraphs":["היופי של דוד הזה מאיר אל העולמות כולם. ראשו, גולגולת של זהב הנרקמת בשבעה תכשיטים משבעה מיני זהב. וחביבות הקב\"ה היא לנגדו. ומרוב אהבתו אליו, אמר אל הקב\"ה, שיחזיר עיניו לנגדו ויסתכל בו, שאמר, פְּנה אליי וחונני. משום שהן יפות בכל, כמ\"ש, הָסֵבי עינייך מנגדי, שהן הרהיבוני. כי בשעה שאלו העיניים של המלכות מסתכלות בהקב\"ה, אז מתעוררים בליבו חיצי אהבה ממרגמות באהבה עליונה. וברוב השלהבת של האהבה העליונה אליו, אמר, הסבי עינייך מנגדי. החזר עיניך ממני לצד אחר, כי הן שורפות אותי בשלהבת האהבה. וע\"כ כתוב בדוד, והוא אדמוני עִם יפה עיניים וטוב רואי. ומשום הדוד העליון היפה, שהאהבה והתשוקה של הקב\"ה להידבק בו, אמר דוד, פנה אליי וחונני."],"source":"\"זוהר לעם\". קדושים. מאמר \"הָסֵבי עינייך מנגדי\", סעיף 74","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2296","title":null,"paragraphs":["האוהב של המלך, קורא בפתח. אמר המלך מי הוא. אמרו, פלוני אוהבך. אמר, אהובי וחביב נפשי, לא יקרא לו קול אחר, אלא אני. צעק המלך, ואמר, פלוני פלוני היכנס, חביב נפשי, אהוב שלי. התקינו ההיכלות לדבר עימו."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"מי האנשים האלה עימָך\", סעיף 290","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2297","title":null,"paragraphs":["ויאמֶר האדם, זאת הַפַּעם עֶצם מֵעֲצָמיי ובָשׂר מִבשׂרי. הנה זה דברי מתיקות, להמשיך אהבה עימה, ולהמשיך אותה לרצונו, לעורר אצלה אהבה. רְאה כמה ערֵבים הם דברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם אלו המילים, עצם מעצמיי ובשר מבשרי, כדי להראות לה, שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב'. מאמר \"פיוס ונטילת רשות\", סעיף 217","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2298","title":null,"paragraphs":["לעת קץ, כאשר יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין רב פעלים מקבצאל, יתגלה אור גדול בכל העולמות. וע\"י זה ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר. מאמר \"ליל הכלה\", סעיף 126","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבה"]},{"id":"he-2300","title":null,"paragraphs":["מים קרים על נפש עייפה. זוהי התורה, שכל מי שזכה לעסוק בתורה ומרווה נפשו ממנה, כתוב, ושמועה טובה מארץ מרחק. הקב\"ה מכריז עליו כמה טובות להטיב לו בעוה\"ז ובעוה\"ב. כמ\"ש, ושמועה טובה. מאיזה מקום היא טובה? מארץ מרחק, ממקום שהקב\"ה היה רחוק ממנו בתחילה, שהיה עימו בשנאה בתחילה. כמ\"ש, וארץ מתקוממה לו. מהמקום הזה מקדימים לו שלום. וזהו שכתוב, מארץ מרחק. וכתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבַת עולם אהבתיךְ, על כן מְשכתיךְ חסד."],"source":"\"זוהר לעם\". תולדות. מאמר \"ותִכְהֶינָה עיניו מֵראות\"","author":"זוהר לעם","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-2302","title":null,"paragraphs":["ויקרא אלקים לאור יום, זהו אברהם, אור היום, קו ימין, ואור שלו, אור החסדים, הולך ומתחזק בתיקון היום. וע\"כ כתוב, ואברהם זקן בא בימים, באורות החסדים המאירים. והוא זקן, כמ\"ש, הולך וָאוֹר עד נכון היום. ומשום זה כתוב עליו, ויקרא אלקים לאור יום.","ולחושך קרא לילה. זהו יצחק, שהוא חושך, והולך ומחשיך, כדי לקבל הלילה בתוכו. ע\"כ, כשנעשה זקן, כתוב, ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, כי חשך לגמרי. כך הוא ודאי, שהוא צריך להיות חושך לגמרי, ולהתדבק במדרגתו כראוי.","יום הוא ז\"א, ולילה היא הנוקבא. ומשורשם נבחן ז\"א שכולו מקו ימין, והנוקבא נבחנת כולה מקו שמאל. ונודע, שקו שמאל הוא חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר בלי התכללות מחסדים. וע\"כ נבחן אז לחושך. גם קו שמאל הוא במחלוקת עם קו הימין, ואינו רוצה בשום פנים להיכלל מחסדים, עד שבא קו אמצעי, קומת החסדים היוצאת על מסך דחיריק, הממעט לקו שמאל. ואז הוא מכריע ביניהם. והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז היא מאירה בשלמות. ונבחן ז\"א, שנכלל מקו ימין הכלול משמאל, והנוקבא, מקו שמאל הנכלל מימין, ומתייחדים זה בזה. כמ\"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד."],"source":"\"זוהר לעם\". תולדות. מאמר \"ותִכְהֶינָה עיניו מֵראות\"","author":"זוהר לעם","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-2303","title":null,"paragraphs":["מה הם מ\"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ\"ן, לקבל מים עליונים, מ\"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ\"ן, אינם נובעים, זולת ע\"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, ונובעים מים תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים והתחתונים נמצאים בברכות."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן","תפילה"]},{"id":"he-2304","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקו מי שקורא אל המלך, ויודע לקרוא לו כראוי. ואם הוא קורא ואינו יודע למי קרא, הקב\"ה מתרחק ממנו, כמ\"ש, קרוב ה' לכל קוראיו. למי הוא קרוב? לכל אשר יקראוהו באמת. האם יש מי שיקראוהו בשקר? זהו מי שקורא ואינו יודע למי קורא. מאין לנו? כי כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. מהו באמת? בחותם טבעת המלך, קו האמצעי, החותם המוחין עם המלכות, הנקראת טבעת המלך, שהיא שלמות הכול.","כמ\"ש, תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם. ז\"א, קו האמצעי, יעקב, שהאמת ניתנה לקו האמצעי. ומשום זה כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. ומי שאינו יודע לקרוא לו במידת קו האמצעי, אלא שנוטה לקו שמאל או לקו ימין, הרי הקב\"ה מתרחק ממנו. אשרי חלקו של מי שנכנס בחכמה ויצא בשלמות, לדעת דרכיו של הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2305","title":null,"paragraphs":["יש לנו לשים הלב לאמונת הקב\"ה, שכל דבריו דברי אמת ואמונה רבה. וכיוון שאמר דבר, נעשה כולו. וזה האדם צר הלב, אם אמר שלכמה שנים, ולכמה זמן יושלם זה, הוא כך. הקב\"ה, לפי ממשלתו, שכל העולמות מלאים כבודו, כש\"כ שהוא כך.","דבריו של אדם קטנים הם, וכל דבריו הם לפי שעה, וכך הוא עצמו, לפי שעה, כצל עובר, אבל בתשובה ובתפילה ובמע\"ט ובדמעות רבות, הוא קדוש, כי הרב והעליון על כל העולם, מאיר אורו ומצמצם קדושתו אל האדם לעשות רצונו."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2306","title":null,"paragraphs":["אם ישים אליו ליבו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף. כי הרצון והמחשבה מושכים המשכה ועושים מעשה בכל מה שצריך. וע\"כ בתפילה צריכים רצון והרהור לכוון בה. וכן בכל העבודות של הקב\"ה, ההרהור והמחשבה עושים מעשה ומושכים המשכה לכל מה שצריך."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2308","title":null,"paragraphs":["תפילה של רבים עולה לפני הקב\"ה, והקב\"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור.","אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. וע\"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2309","title":null,"paragraphs":["מי שמבקש בקשה מהמלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, מלמטה למעלה, ממלכות עד הכתר, ומלמעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשור הכול בייחוד אחד בא\"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כמו דוד המלך, שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה למלכות, הנקראת פתח המלך? כך הוא, וע\"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו, כמ\"ש, אחרי ה' אלקיכם תלכו."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2310","title":null,"paragraphs":["אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב\"ה, אם ישועתו באה או לא באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2311","title":null,"paragraphs":["צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני, כדי שתיכנס תפילתו בכלל תפילות כל העניים, כי כל שומרי השערים אינם עוזבים כך להיכנס את כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני. כי הן נכנסות בלי רשות.","ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני, תפילתו עולה ופוגשת בתפילות העניים, מתחברת בהן ועולה עימהן, ונכנסת בכלל שלהן, ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2312","title":null,"paragraphs":["כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב\"ה, במה משתדל? אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי לב. כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך הקדוש. ואין תשוקה להקב\"ה, אלא כשהוא מקבל אותן, ונשפכות לפניו. וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם.","משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים בתפילה הזו, מחמת תפילת העני. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם מוכנים להיפתח לתפילת העני, ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב\"ה מקשיב מיד, כתפילת העני."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["כל תפילות העולם","תפילה"]},{"id":"he-2313","title":null,"paragraphs":["כתוב, עִבדו את ה' בשמחה. כי צריך שלא להראות בה עצבות.","א\"כ, מי שבצער ובדוחק, שאינו יכול לשמוח בליבו, ומתוך דחקו, יש לו לבקש רחמים לפני מלך העליון. וא\"כ, לא יתפלל תפילתו כלל, ולא ייכנס בעצבות משהו, שהרי אינו יכול לשמח את ליבו ולהיכנס לפניו בשמחה. מהו התיקון שיש לאדם הזה?","אלא כל השערים ננעלים ונסגרים, ושערי דמעות אינם נסגרים. ואין דמעה, אלא מתוך צער ועצבות. וכל אלו הממונים על השערים, שוברים עיקולי הדרכים והמנעולים, ומכניסים הדמעות האלו. והתפילה ההיא נכנסת לפני המלך הקדוש."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2314","title":null,"paragraphs":["ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע\"כ כתוב, ופרעה הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב.","כתוב, ה' בַּצַר פְקָדוּךָ צָקוּן לַחַש, מוּסָרְךָ לָמוֹ. בצר פקדוך, פירושו, אין ישראל פוקדים להקב\"ה בשעת נחת, אלא בשעה שצר להם, אז כולם פוקדים לו. שכולם מתפללים בתפילות ובבקשות, ושופכים לפניו תפילות. מתי? בשעה שפקד אותם הקב\"ה ברצועה שלו. אז הקב\"ה עומד עליהם ברחמים, ורצוי לפניו הקול שלהם, כדי להיפרע מאויביהם, ומתמלא עליהם רחמים.","ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, ואבני קֶלַע וחיצים. אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ\"ש, ופרעה הקריב."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2315","title":null,"paragraphs":["וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב\"ה. כמ\"ש, והטוֹב בעיניך עשיתי. שקירב גאולה לתפילה, שבשעה ההיא שמגיעים לתהילות לאל עליון, שאז עולה הצבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר הצדיק הזה, יסוד דז\"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון.","וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב, כמ\"ש, אִמרו צדיק כי טוב. וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין של רצון, והדבר נמצא בחיבור של החדר, כלומר בחיבוק."],"source":"\"זוהר לעם\". בלק. מאמר \"תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-2316","title":null,"paragraphs":["דבר תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי יחד: כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","חשיבות ההפצה","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-2319","title":null,"paragraphs":["בזה שגרם להעולם כולו, שיגיעו לקבל הטוב והעונג, במה שישנו במטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף להקב\"ה, בזה שעל ידו יהיה הסיוע, שכולם יבואו אח\"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","חשיבות ההפצה","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-2321","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להתדבק להשי\"ת באמת בלתי לה' לבדו הוא מבין שא\"א [שאי-אפשר] להתדבק בו אם לא שידחה ממנו גבהות לבו ויכיר חסרונו ופחיתותו תמיד כ\"כ [כל כך] שלא ידמה בעיניו שיש לו איזה מעלה כי האמת הוא כך למשכיל."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2322","title":null,"paragraphs":["ירגיל א\"ע [את עצמו] בכניעה ושפלות בלב ובמעשה והעיקר בלב ויתוודע לו האמת. כי באמת מי שפתח השי\"ת עיני הכרתו רואה שפלותו תמיד ומתבייש א\"ע תמיד ק\"ו [קל וחומר] בחושבו בגדולת יוצר כל מעשי בראשית ב\"ה וב\"ש [ברוך הוא וברוך שמו] אשר מחמת בושה ממנו הוא כאין נגדו מכל וכל רק מחמת זוהמת הנחש שמעוור עיני האדם מלהביט אל האמת ובזוהמא זו נולד האדם מחטא אדה\"ר אז נדמה לו כל הגבהות בלבו ועיניו טַח מֵרְאוֹת תמיד יראה ופחד השי\"ת בלבו. ואינו יודע ואינו מרגיש בגבהות לבו כלל כי הוא נולד וגדל בזה מעט מעט בכל יום גדול מחבירו."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2323","title":null,"paragraphs":["כל מה שיבין שפלותו ויתמיד בה במחשבה ובמעשה, יותר ירגיש דביקות נפשו בהשי\"ת וע\"י זה ילהוט לבו להיות רודף אחר השפלות ולהיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים בראותו כי יותר מה שמקטין א\"ע ומשפיל א\"ע בלבו יותר יכול להדבק להשי\"ת."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2324","title":null,"paragraphs":["אחר המעשה ואף בשעת מעשה שעושה להשי\"ת לא ידמה באמת שום גבהות רק כניעה ושפלות שיראה שהוא כאין לפני השי\"ת ואינו עושה שום מעשה ומה שעושה הכל הוא בכח ועזר אלהי אשר עזרו ונתן לו כח ומבלעדי השי\"ת היה אפס ויכיר כל זה בהכרת הדעת הטוב."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2325","title":null,"paragraphs":["באמת מחויב אדם תמיד להיות ממ\"נ [ממה נפשך] מוכנע ומושפל אם רואה שעדיין אין לו שום יראה בודאי מפני שעדיין לא נטהר לבו מתאוות רעות וממדות רעים וביותר מדות גבהות ונמצא הוא מתועב לפני השי\"ת ואיך יתכן להעיז פניו ולחרף לאדם הלא הוא שנאוי ומתועב ומרוחק מלפני השי\"ת ואם כבר טיהר לבו מכל וכל עד שזכה לענוה באמת פשיטא שא\"א לו להגביה לבו כי איך אפשר בהיותו קרוב להשי\"ת ובטל במציאות נגדו להחשיב א\"ע למאומה."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2326","title":null,"paragraphs":["צריך הכנעה באמת ומתינות גדול לעיין בעצמו בכל עת בלבו מה הוא רוצה כי היצר אורב בכל עת לאיש כדרכיו להפילו בכח פתויו ואין רגע בלי פגע גדלות וכעס ורשעת ואכזריות וקנאה ושנאה."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2327","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים לכל האברים וא\"כ אם הלב נשמר ממילא כל האברים נשמרים, וכן להיפך משמורות שאר האברים היינו ראיה שמיעה דבור מישוש טעם וריח עיקר הכוונה בהם יהיה לשמירת הלב, וא\"כ אם תראה שהלב מלא עדיין מתאוות תדע שכל המשמורות לא פעלו כלום כי כל המשמורות כולם הם דברים מגשימים והעיקר להכניע השורש בלב כי ממנו תוצאות חיים וע\"ז נאמר [משלי כ\"ג] תנה בני לבך לי ועיניך [ירושלמי פ\"א]."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2328","title":null,"paragraphs":["עיקר לדבר תמיד בדברי יראת השי\"ת עם החברים וליטע אהבה ביניהם ולהסיר שנאה וקנאה ונקימה ונטירה מלב כי לפי הנראה לאדם הוא תענוג בנפש אבל אחריתה מר ממות וצריך מאד לכוף את יצרו להעביר מלבו השנאה ונקימה ונטירה וכעס ושאר תאוות התלוים בלב בכל המצאה שתוכל ותבין. ועיקר כוונת הלימוד הוא ג\"כ כמו כוונת התפלה כי הנפש מתדבקת ומתקרבת להשי\"ת ע\"י אותיות התורה ועולים האותיות וההבלים להשי\"ת ויש לו נחת גדול מזה."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2329","title":null,"paragraphs":["צריך מתינות גדול שלא יהיה מובהל בפיזור הנפש בידיעות אחרים רק לעיין ולידע את עצמו ונפשו ולעיין במדת נפשו כל דבר ומעשה מה כוונתו ותוכו אם לתאווה ואם לאמת וזה המנהג בכל עת ורגע בכל עסק מעסקיו, וזה התחלה וראשית הכל כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו מיסר ואינו מיוסר כי עיקר לידע א\"ע ושכלו וכחותיו ומוחו ונפשו ומחשבותיו כביכולתו כח נצחי ובו יוכל להבחין בין האמת והשקר כדי להרחיק מן השקר ולמאסו ממעשה דיבור ומחשבה."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2330","title":null,"paragraphs":["הדבוק בטוב כל עוד שיתקרב יותר מבחין רחוקו יותר מהטוב ומשתוקק יותר כדי שיבוא יותר לידי אמת, ואין לדבר אמת סוף כי אורייתא וקוב\"ה כלהו חד אין סוף, והרע בהיפך שקר יש לו סוף כי אחר מעשה היצר והתאוה אפי' הרבה לפשוע הוא מבחין שהוא דבר מטונף ומתחרט וא\"א שיהיה לו עזר מה' קודם שידחה הגבהת הלב כי תועבת ה' כל גבה לב ואין אני והוא יכולין לדור ואיך אפשר שיעזור לו ובלי עזר א\"א לעמוד נגד היצה\"ר."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2331","title":null,"paragraphs":["עיקר הכוונה היא שבירת הלב בהכנעה ודביקות להשי\"ת כמ\"ש בכתבים בשם הר\"ר ר' בער ז\"ל משל ע\"ז הענין שיש לכל מסגר מפתח שפותח בכיון ולפי המסגרת כן מכוין המפתח ויש גנבים שפותחין בלי מפתח דהיינו ששוברים המסגר כן הענין יש לכל דבר נעלם מפתח והיא הכוונה המכוונת לאותו דבר אבל עיקר המפתח להיות כגנב ששובר הכל דהיינו לשבור הלב היטב בהכנעה גדולה ויושבר המסך המבדיל למעלה שע\"י הוא ההסגר לאדם."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2332","title":null,"paragraphs":["עיקר הכוונה היא שבירת הלב ואהבה ויראה ותמימות וניצוח ואם היינו זוכים לזה בנקל היינו יכולים לכוין הכל."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2333","title":null,"paragraphs":["נכוין דעתינו ונמסור כל כחותינו לכוין כוונה הישרה שיהיה פינו ולבנו שוים באהבה ויראה שעי\"ז יקבל השי\"ת את תפלתינו ויפעל בהם הפעולה הצריכה אף שאנחנו לא נדע מה נעשה מעשה ידינו כוננה עלינו כמ\"ש בזהר ע\"ז הפסוק כוננה ואתקן תיקונך."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2334","title":null,"paragraphs":["תורת ה' תמימה ר\"ל ע\"ד צחות שתורת ה' דייקא היא תמימה שעדיין לא נגע שום אדם אפי' בקצהו כי הם לומדים רק חיצוניות התורה דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי\"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו ע\"י התורה כמ\"ש האריז\"ל והובא בס' קטן שערי ציון כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי\"ת ומה זה אהבה ויראה כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה והאיך אפשר זה הלא ידוע ומפורסם שיש בעו\"ה כמה לומדים שהם בעלי ניאוף ר\"ל ובעלי עבירות ידועים ואף מאומות יש שלומדים התורה שלנו האיך יתכן שזה יהיה הדביקות בה' כי א\"א למי שהוא דבוק בהשי\"ת באהבה ויראה שיבוא לידי חטא קל ק\"ו [קל וחומר] לחמור ק\"ו שיהי' דבוק באיזה תאוה ח\"ו כי הלא השי\"ת קדוש ומובדל מכל החומריות אלא ודאי א\"צ לפנים שענין אהבת השי\"ת ויראתו הוא ענין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי\"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2335","title":null,"paragraphs":["ע\"י דביקות ומחשבות נפשו המחשבת תמיד בהשי\"ת כי מי שאינו מחשב בהשי\"ת תמיד אע\"פ שמאמין בזה אעפ\"כ, אינו באמת כן מצוייר לפניו, כי תמיד מצוייר העולם בלבו בלתי מחשבות השי\"ת בלבו, אבל מי שאינו מחשב בעולם כלל, רק בכל מה שרואה מחשב בהשי\"ת שהדבר זה תלוי בו ובחשק גדול, וכאשר אמרתי משל ע\"י ממי שמסתכל על בגדי אשה היפים מי שהוא דבוק בתאות נשים ח\"ו אינו נותן לבו על ענין בגדי הרקמה והזהב רק תיכף לבו נופל על חמדת האשה שלובשת זה, ומי שאינו כן ולבו טהור מחמדה זו מסתכל כפשוטו על הבגד נמצא שניהם מסתכלים בדבר א' וכ\"א מסתכל דבר אחר כן להבדיל באלפים בין הטומאה לטהרה בענין הקדושה מי שחושק תמיד להשי\"ת כל מה שרואה בעולם רואה את השי\"ת שכוחותיו מחיה את זה כמש\"ה (נחמי' ט) ואתה מחיה את כולם משא\"כ מי שאינו חושק להשי\"ת במחשבתו אינו רואה כ\"א הגשמי אע\"פ שאם יזכרוהו וישאלוהו יאמר שהשי\"ת מחיה את הכל אעפ\"כ אין הוא דבוק בזה והבן היטב מן המשל הזה הדומה מאד לנמשל."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2336","title":null,"paragraphs":["האדם מופשט מגשמיות אזי הוא מוחלק בעצמו מעצמו אל עצמו והוא בקרבו דבוק בבורא ית\"ש בתשוקה גדולה ובחיצוניותו אעפ\"כ עושה בעולם פעולות גשמיות כמו אכילה וזיוג וכדומה ובקרבו הוא כמלאך נבדל מגשמי ובחיצוניות הוא כבהמה בעיני הרואים."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2337","title":null,"paragraphs":["שאדם דבוק בהשי\"ת היטב הוא ע\"י שחושב בהשי\"ת שמכה\"כ [שמכיסא הכבוד] וחושב תמיד בזה ובכל מה שרואה חושב ברוחניות האלהות המחייה דבר זה כמש\"ל במשל בגדי צבעונין של אשה בהסתכלותם עליו ואז בכל מקום שהוא יכול להיות דבוק בהשי\"ת וכמו שהש\"י בכל מקום ואין דבר גשמי מונע מקומו ככה הוא יהיה בכל מקום עם השי\"ת וזהו ומלאו את הארץ וכבשוה ר\"ל באופן זה תוכלו לכבוש כל החומריות כיון שלא תהיו דבוקים בהם ח\"ו רק בהשי\"ת לבדו עכ\"ד."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2338","title":null,"paragraphs":["והפרש גדול בין מי שחושב בהשי\"ת לפרקים, ובין מי שחושב בו תמיד, כרחוק מזרח ממערב, וא\"א לפרש ההפרש כי דבר זה תלוי באבנתא דלבא [בהבנת הלב] וזה נקרא חכמת הנסתר ששמעתי מפה קדוש מו\"ה מנחם מענדל ז\"ל שנסתר נקרא דבר שאין אדם יכול להבינו לחבירו כמו הטעם של המאכל א\"א לספר לאדם שלא טעם טעם זה מעולם א\"א לפרש לו בדיבור איך ומה ונקרא זה דבר סתר כך ענין אהבת הבורא ויראתו ית\"ש אי אפשר לפרש לחבירו איך היא האהבה בלב וזה נקרא נסתר."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2339","title":null,"paragraphs":["אע\"פ שנראה לנו כל מה שהוא מגושם הוא יש, והרוחניות דומה לנו שאין בו ממש, כל זה השקר הוא מצידנו, שאנו בעלי החומר ועוסקים תמיד בחומריות, אבל באמת הוא להיפוך, כי הלא הרוחניות מקיים הגשמיות, ובלעדו הוא אפס, ואותו הרוחניות שאינו בגוף, הוא גדול באיכות ובכח מאותו שהוא בגוף, כי אותו שהוא בגוף הוא נלאה, מחמת שיש עמו הפיכו, שהוא החומריות. לזה כח הדיבור שבאדם הוא יותר פועל מכל המעשה, מפני שיוצא מחומריות האדם לחוץ, ונתהווה רוחני בלי גוף."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2340","title":null,"paragraphs":["מחשבה שהוא רוחניות יותר, יש לה כח יותר, וגדולה יותר, כידוע שבמחשבה יכול האדם לחשוב חכמתו וכל מלאכתו שישנו בעולם כולו יכללו במחשבת האדם כנודע, כי הוא כח של מעלה מכל הגוף. ומתחיל בגוף ומשוטט בחוץ בכל מקום שרוצה האדם להשיטו, נמצא זה הדיוקן שבמחשבה הוא קומה ורוחניות של אותו האדם שראה, רק שהוא נעלם בו, ובעת שמתעורר אהבה אליו, אזי אותו אהבה מקשרת ומייחדת אותו עם אותו דיוקן שבלבו, ואהבה גימ' אחד והוא כח החסד המקשר הכל, כידוע כי חסד גורם החיבור."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2341","title":null,"paragraphs":["ענין התפשטות הגשמיות עיקרו הוא ע\"י הדביקות השי\"ת ודביקות השי\"ת א\"א אלא ע\"י הכנעה ועיקר הכנעה ואמיתתה נבחנת שיהיה אוהב הגנות ושונא השבח כי על משקל כשהם שוים כבר בא היצה\"ר והדיח לאנשי דורנו ששמעתי כמה מהם שאומרים שהם כך בדעתם ואינם כך אבל במבחן זה יבחן א\"ע אם יש לו נחת מכניעה וצניעות מעשיו וצער משבח וגלוי מעשיו זהו קדוש לאלהיו ובלעדי זה מוטבע בגבהות ואיך אפשר לדבק בהש\"י."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2342","title":null,"paragraphs":["אם ילמוד באמת ליראת חטא בכל עת שילמוד יותר, יוכנע יותר ויותר. כשיראה כמה יראו חז\"ל מן החטא ומן סברות השקר, ויראה א\"ע רחוק מן האמת, בודאי יבוא לידי יראת חטא. אבל כשילמוד כדי להיות למדן ומפולפל ובקי בדינים לדין ולהורות, כל מה שיוסיף דעת איזה פלפול וסברא יוסיף מכאוב ויתגדל הלב יותר, ובאמת מחמת זה הכסיל בחושך הולך, בכל מיני תאוות ושקרים, ויבלו שנותיו בחסר לב, והנה באמת לא פסק מלחמת היצר בכל עת ובכל זמן ובכל מקום יש עבודת הלב כידוע מספר חו\"ה (חובת הלבבות) וצריך לשים לב ע\"ז תמיד, והרבה צריך ישוב דעת לעיין בלבו במתינות מה שרוצה לעשות אם להיתר ואם למלאות תאותו וזהו עיקר עבודת ראשית חכמה יראת ה'."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2343","title":null,"paragraphs":["זה הדבר אשר צוה ה' תעשו - אותו היצה\"ר, תעבירו מלבבכם. כשם שהוא יחיד בעולמו כך תהא עבודתכם מיוחדת בלבכם לפניו. לא כמו שחושבין הפתאים, שאין עבודת ה' אלא ללמוד כל היום, ולהתפלל בכח ולקיים מילי דחסידות, ויראת ה' נשכח מלבם, ואינם רוצים לעבוד, אלא בקום עשה להיות צדיק וחסיד כנ\"ל באורך, אין עבודתכם מיוחדת לפניו, כי לפעמים צריך להבטל גם מתורה ותפלה אם יש בזה רצון הבורא באמת כדי לשמור א\"ע מן החטא אז עבודתינו מיוחדת לפניו כי מי יאמר זכיתי לב טהרתי מחטאתי ובפרט במדות רעות כי אין קץ למלחמה גדולה הזאת וזה כוונתם אותו היצה\"ר תעבירו מלבבכם."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2344","title":null,"paragraphs":["אם תפשטו את עצמיכם מגשמיות ותהיה דבוקים בהשי\"ת מאד ויהא הזיוג שלכם לשמו ית' ויהיה מופשט מחומריות כל האפשר אזי תהיו גדולים מאד כיון שתהיו דבוקים בהשי\"ת ויהיה הענף דבוק לשורשו ויהיה אחדות אחד עם השורש."],"source":"\"יושר דברי אמת\"","author":"יושר דברי אמת","subjects":["יושר דברי אמת"]},{"id":"he-2345","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חומרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השירות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכייה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו. [...] מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חומרי דלק, שיתנו לו כוח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב."],"source":"הרב\"ש. 24. \"עיקר מה שחסר לנו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא","התנאים לחיבור בקבוצה"]},{"id":"he-2346","title":null,"paragraphs":["כל מה שהאדם נותן להקב\"ה עצות, נראה כאילו שהוא מציג תנאים לה', כאדם בעל עמדה, וכאדם בעל שכל. וזה הוא חוצפה להאדם, שיציג תנאים לה', ולומר, אם תיתן לי למשל טעם בעבודה, אני יכול לעבוד בשבילך, אחרת אני לא מסוגל. אלא האדם צריך לומר, אני רוצה להתבטל ולהיכנע ללא תנאים. אלא תן לי כח, שבאמת אני אוכל לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את ה' \"בכל לבבך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","התנאים לחיבור בקבוצה"]},{"id":"he-2347","title":null,"paragraphs":["הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'. וענין אהבה הוא ע\"י \"וקנה לך חבר\", היינו, על ידי מעשים בזה קונה את לבו של חברו. כי אפילו שרואה שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום אין זה תירוץ, ואם הוא מרגיש שהוא מתאים להיות לו חבר לעבודה אזי הוא צריך לקנות לו על ידי מעשים."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים לחיבור בקבוצה","ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-2349","title":null,"paragraphs":["הנה אמונה, ובכלל זה בטחון, נותן לנו, שקודם כל צריכים להאמין על המטרה, שהוא להטיב לנבראיו. כמו כן צריכים להאמין על בטחון שיכול להבטיח לעצמו, שגם הוא יכול להגיע להמטרה, זאת אומרת שמטרת הבריאה הוא לאו דוקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל. ולאו דוקא אנשים בעלי כשרונות, וגבורי כח, היינו שיש להם כח התגברות אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים לחיבור בקבוצה","להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-2350","title":null,"paragraphs":["אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". צ\"ט. \"רשע או צדיק לא קאמר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","הכנה לכנס","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-2356","title":null,"paragraphs":["עיקר נקודת הכובד בעבודת השי\"ת היא, האחיזה הראשונה."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","סבלנות והתמדה","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2358","title":null,"paragraphs":["זה שרוצה לצאת מאהבה עצמית ולהתחיל בעבודה דלהשפיע, דומה שעוזב את כל המצבים שבו היה חי בהם, ועכשיו הוא מניח ועוזב את הכל, ונכנס לתחום שאף פעם לא היה נמצא שם. ומשום זה הוא צריך לעבור בחינת \"עיבור וירחי לידה\", עד שתהיה לו היכולת לקנות תכונות חדשות, שזה זרה לרוחו ממה שקבל מיום היולדו עד עכשיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"אשה כי תזריע\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-2359","title":null,"paragraphs":["\"עיבור\" נקרא, בזמן שהאדם מעביר ממנו את עצמותו לזמן מה, ואומר עכשיו אני לא רוצה לחשוב משהו לתועלת עצמי, וגם איני רוצה להשתמש עם השכל שלי, והגם שזה הוא אצלי, דבר החשוב ביותר, זאת אומרת היות שאני איני מסוגל לעשות שום דבר מה שאני לא מבין, פירוש, אני יכול לעשות הכל, אבל אני צריך להבין את הכדאיות של הדבר, מכל מקום הוא אומר, עכשיו אני מסוגל לזמן מה, לומר שאני מקבל עלי בזמנים אלו שאני קובע לא להשתמש עם השכל שלי, אלא אני מאמין בלמעלה מהדעת, להאמין באמונת חכמים, להאמין שיש משגיח ומסתכל על כל אחד ואחד בעולם בהשגחה פרטית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-2362","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להיות שמח בחלקו, היינו כמה אחיזה שיש לו בתו\"מ, לזכיה גדולה הוא זה בעבורו, כי הוא רואה שיש אנשים, שה' לא נתן להם את המחשבה ורצון אפילו לזה שיש לי כן קצת אחיזה, זה נקרא כח העיכוב, שלא יפול מהעבודה, וגם הוא יוולד אח\"כ, היינו שמהעבודה זו, שהוא שומר עצמו בעיבור, היינו בתחילת עבודה, שיהיה ב' קוים, היינו שמאל וימין, הוא יזכה להיוולד, ולהיות לבחינת יניקה דקדושה, כנ\"ל, שע\"י כח המצייר וכח המעכב, תצא מהעבודה זו ולד שלם בקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2363","title":null,"paragraphs":["אחר העובר יש בחינת לידה, עד שמתגדל הוולד, ונעשה על ידי תיקונים לבחינת גדול, הנקרא, שזכה לבחינת מוחין דקדושה. כי יש לפרש \"עובר\" מלשון עובר, שהוא המצב הא', שעובר מבחינת השימוש עם כלים דקבלה לדרגת קדושה, ששם משמשים רק בכלים שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע, אחרת לא משתמשים עם הכלים.","נמצא, שעיקר הוא בחינת העיבור. כמו בגשמיות, בזמן שהאשה נעשית מעוברת, בטח שהיא תלד גם כן. אלא כל הדאגות הן, שהאשה צריכה להתעבר. ואח\"כ בדרך כלל האשה כבר תלד גם כן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-2364","title":null,"paragraphs":["החיים הם כח התנועה. ונודע, שתחילת החיים נעשה על ידי שתי פעולות מנוגדות בתכלית.","כי גם המדבר, כאשר נולד הוא בבחינת מת, עד שמעוררים אותו על ידי דחיפות. - כי הכלים שלו מוכנים לקבל חיים ותנועה עוד בבטן אמו, - ובביאתו לאויר העולם פועל על בשרו אויר העולם בקרירות שאינו רגיל בו, ואז נגרם לעורר ההתכווצות.","ואחרי ההתכווצות הראשונה, מוכרח להתפשט שוב לשיעורו הקודם. וב' הדברים ההתכווצות וההתפשטות המה הפסיעה הראשונה המקבלת לו חיים."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2366","title":null,"paragraphs":["העולמות באים בהשגה בשני דרכים, מעילא לתתא ומתתא לעילא, שמתחילה משיגים מעילא לתתא, את השתלשלות הנשמה. ואחר-כך, מתתא לעילא, שהיא ההשגה עצמה. מהלך הראשון מכונה בשם עיבור, משום שערכו כמו הטפה ההולכת ומתנתקת ממוח האב, ובאה בעיבור האם, עד שיוצאת לאויר העולם. שהוא נבחן כמו דרגא האחרונה - מעילא לתתא. דהיינו, בהתחשב עם העילה של הולד. הרי עד שם היה עדיין מחובר באיזה חלק בבחינת אבא ואמא שלו. דהיינו העילה. ובביאתו לאויר העולם, נכנס לרשות עצמו, שזהו הסדר של מעילא לתתא. וטעם כל זאת, כי מחשבתו יתברך יחידה, ועל-כן כל המקרים שוים, והכל דומה לפרט."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-2367","title":null,"paragraphs":["מעת לידתו שהוא נמצא אז בנקודת הריחוק, מתחילה שיבתו להשגה - מתתא לעילא, שזה נקרא חוק ההתפתחות, והוא הולך ממש על אותם הדרכים והמבואות שירדו מעילא לתתא.","וזהו מושג למקובלים. אולם לעינים הגשמיים, נראים רק מצבים פשוטים, איטיים, דרגתיים, עד שגדלה קומתו כמו אבא ואמא שלו, ואז נקרא, שהשיג כל הדרגות מתתא לעילא. דהיינו דבר שלם."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2368","title":null,"paragraphs":["אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל\"לשמה\", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","חיים בלשמה למען העולם","כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-2372","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"מתוך שלא לשמה באים לשמה\". דהיינו, שמתחיל לעסוק בתו\"מ בעמ\"נ \"הב לן עותרא עלמא דין [תן לנו עושר העולם הזה]\". ואח\"כ בעמ\"נ \"הב לן עותרא עלמא דאתי [תן לנו עושר עולם הבא]\". וכשלומד כך, אז הוא צריך להגיע ללמוד לשמה, היינו לשם התורה. דהיינו שהתורה ילמוד אותו את דרכי השם ית'. ואז הוא צריך לעשות מקודם המיתוק של מלכות בבינה, שפירושו, שמעלה את המלכות, שנקרא רצון לקבל, לבינה, שהוא בחינת השפעה. היינו, שכל עבודתו יהיה רק בעמ\"נ להשפיע.","ואז נעשה לו חושך. שמרגיש שהעולם חשך בעדו, משום שאין הגוף נותן כח לעבודה רק בבחינת קבלה, ולא בבחינת השפעה. ואז אין לו עצה אחרת, רק להתפלל לה', שיאיר עיניו, שיוכל לעבוד בבחינת השפעה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע\"ט. \"אצילות ובי\"ע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על סף לשמה","תפילה לשמה"]},{"id":"he-2376","title":null,"paragraphs":["הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת."],"source":"הרב\"ש. 223. \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-2377","title":null,"paragraphs":["לעולם אין לקוות שיגיע הזמן ושימצא הפתרון שיוכלו להתחיל את עבודת השי\"ת מתוך \"לשמה\", אלא כמאז כן עתה, וכן לעתיד, מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעסק העבודה, \"מתוך שלא לשמה\", אשר מתוכה יבוא אל ה\"לשמה\". והדרך להגיע לדרגה זו, אינה מוגבלת בזמן, אלא במכשירים אותו, ובמידת שליטתו על ליבו, ועל כן רבים חללים נפלו ויפלו על שדה העסק \"שלא לשמה\", וימותו בלי חכמה. ועם כל זה, שכרם גדול מאוד, כי אין מחשבתו של אדם מסוגל להעריך אותו היקר והערך של עשיית נחת רוח ליוצרו. ואפילו העושה שלא על תנאי זה, מכל מקום, מתוך שאינו ראוי באופן אחר, עושה גם כן נחת רוח ליוצרו. וזה נקרא שלא מדעתו."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה","הכניסה למדרגה הרוחנית","מתוך שלא לשמה באים לשמה","אמונה למעלה מהדעת","סבלנות והתמדה","על סף לשמה"]},{"id":"he-2382","title":null,"paragraphs":["אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור."],"source":"מדרש זוטא. רות ד, י\"א","author":"מדרש זוטא","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","אישה מובילה","נשים לחיבור העם","תפקיד האישה בדרך ללשמה","תפקיד האשה"]},{"id":"he-2383","title":null,"paragraphs":["כל ימי שרה היו תמימים בעבודת ה', היא שִׁעבדה כל רגע מחייה וכל ניצוץ מכוחה לעבודת ה', ולא השאירה כלום לשליטת יצר הרע, זוהי מידת המלכות האמיתית."],"source":"הרב אליהו דסלר. מכתב מאליהו","author":"הרב אליהו דסלר","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה","תפקיד האשה"]},{"id":"he-2384","title":null,"paragraphs":["באדם כתוב וייצר שתי יצירות, היינו שבכוח האדם להמשיך הארה מעולם הבא, והוא כוח הזכר שמושך הנשמה מעולם העליון, וכוח האישה לגמור תיקון הפעולה בעולם הזה."],"source":"\"שפת אמת\". פרשס","author":"שפת אמת","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה","תפקיד האשה"]},{"id":"he-2385","title":null,"paragraphs":["אוי לעולם כשהנשים שולטות בעולם. וכשנביא ישראל ראה, שישראל מעקמים דרכם, ונמצאים בעוונות לפני אדונם, אז אמר, נשים שאננות, איך אתן שוקטות? איך אתן יושבות שלא להתעורר בעולם? קוֹמְנָה, ותשלוטנה על הגברים."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש. חוקת. מאמר \"למנצח על השושנים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-2386","title":null,"paragraphs":["כשברא הקב\"ה את העולם, מסר היכלו בידי המלכה להשגיח על העולם."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש. חוקת. מאמר \"למנצח על השושנים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה","תפקיד האישה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-2388","title":null,"paragraphs":["שמעי בת וראי, והטי אוזנך כי בך תלויה השמיעה. […] שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש. חוקת. מאמר \"למנצח על שושנים\", סעיף 119","author":"זוהר לעם","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה","תפקיד האשה"]},{"id":"he-2390","title":null,"paragraphs":["אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-2391","title":null,"paragraphs":["ענין \"כריתת ברית\" יהיה הפירוש, כשהאדם מקבל על עצמו העבודה, אפילו בשלא לשמה, הוא צריך לכרות ברית עם הקב\"ה, שיעבוד אותו בין שיש לו חשק ובין שאין לו חשק.","אבל יש להבין, במה תלוי החשק. זה תלוי רק בהשכר. כלומר, בזמן שנותנים הרבה שכר, אז החשק לעבודה לא מתפסק. ורק בזמן שהשכר מוטל בספק, אז עובר חשק של עבודה, ועובר למנוחה. כלומר, שמרגיש אז יותר טעם במנוחה. עד כדי כך, שהוא אומר \"אני מוותר על העבודה, עבודה זו יכול לעבוד מי שרוצה, כי זה לא בשבילי\". וכריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל ללכת בעבודה אפילו של שלא לשמה. והיות כעת יש לו חשק לעבודה, אחרת מי היה מכריח אותו להכנס בעבודת ה'. לכן האדם צריך לכרות ברית עכשיו, ולומר \"אפילו שיבוא איזה זמן של ירידה, כלומר, שלא יהיה לו חשק לעבודה, מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק\". וזה נקרא \"כריתת ברית\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית מלח","העבודה היא השכר","הכניסה לעיבור","ערבות"]},{"id":"he-2392","title":null,"paragraphs":["לא כל אדם מסוגל ללכת בדרך האמת, כמו שאמרו חז\"ל, \"אחד יוצא להוראה\", ומשום זה אין מראים לאדם את מצבו האמיתי בדרכי ה', היינו שיהיה לו יכולת לעסוק בתורה ומצוות, ושיחשוב שכל כוונתו הוא לשם שמים, כמו שאמרו חז\"ל \"אין אדם רואה חוב לעצמו\", לכן האדם דן את עצמו תמיד לכף זכות.","מה שאם כן מי שרגיל בעבודה, ורוצה לראות את האמת בכדי ללכת בו, וכל חשקו הוא לתקן את מעשיו, אז כפי ערך תשוקתו להאמת, כן ממש באותו שיעור מראים לו מן השמים את שיעורו האמיתי, איך שהוא מרוחק מענין עבודה דלשמה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2393","title":null,"paragraphs":["\"לא כל הרוצה, ליטול את השם, יבא ויטול\". אלא, שאנו נתקלים, בכל פסיעה ופסיעה ח\"ו, עד, כמ\"ש חז\"ל (ויק\"ר פ\"ב) על הכתוב: \"אדם אחד מאלף מצאתי\", אשר \"אלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה\". הרי, שהבנת השגחתו ית', היא הסיבה לכל טוב. ואי ההבנה, היא הסיבה לכל רע. ונמצא, שהיא הקוטב, אשר כל באי עולם, מתגלגלים עליו, אם לשבט ואם לחסד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות מ\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2395","title":null,"paragraphs":["\"נשים במאי קא זכין... דנטרי לגבריא\" [\"נשים, במה הן זוכות? ששומרות לגברים\"] (ברכות י\"ז ע\"א).","ענין נשים היינו הרצון לקבל, שהוא בחינת שלא לשמה. ואיזו זכות יש להאדם אם עובד שלא לשמה. והענין כמו שכתבו חז\"ל, \"אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה\". בכדי שיצא אחד להוראה, היינו לשמה, צריך סיוע מאלף שלא לשמה.","נמצא שנשים, היינו אלו שהן בחינת שלא לשמה, משום \"דמנטרי לגבריא\" [\"ששומרות לגברים\"]. גבר הוא בחינת משפיע. נמצא שיש לו חלק במה שמשפיע, שיצא על ידו בחינת לשמה."],"source":"הרב\"ש. 216. \"ענין נשים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2396","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עוסק לצורך עולם הזה, היינו על מנת לקבל, הוא לא יוכל ליהנות מזה, משום שעל קבלה שורה בחינת צמצום. נמצא, ש\"אחֵר ישב בתוכה\", היינו שעל ידי היגיעה, מה שהוא מתייגע, זהו בשביל כמו שכתוב, \"זוכה, נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן\". היינו האדם, שזוכה להכנס לגן עדן, נוטל את היגיעה, שאחרים התייגעו בתורה ומצוות.","וזה נקרא שהם מעלים את התורה ומצוות של הכלל על דרך \"אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה\". מה שאין כן לעתיד לבוא, מי שמתייגע בכדי שיבוא לבחינת לשמה, היינו בהכוונה דלהשפיע, אז הוא בעצמו יזכה לקבל את השכר על היגיעה שהתייגע. נמצא שהוא בעצמו ישב בו."],"source":"הרב\"ש. 690. \"עולם הזה ולעתיד לבוא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2397","title":null,"paragraphs":["גם אחר שהאדם עוסק בתורה ומצות, לא כל אחד זוכה לקבל את הטוב, כמו שאמרו חז\"ל (ויק\"ר ב' א') וזה לשונם \"אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצא מהן מאה למשנה, עשרה לתלמוד, ואחד להוראה\". נמצא לפי זה, רק אחד מאלף יכול לזכות להוראה, ש\"הוראה\" נקראת שלימות. [...]","רואים אנו, שלא כל כך בנקל יכולים לזכות לבחינת הטוב והעונג. אם כן נשאלת השאלה כנ\"ל, מי הוא המפריע. שכאן נראה, שהן מצד הנותן, והן מצד המקבל, אין כאן שום הפרעה. בטח, שהבורא ברא את הנבראים, שנתן להם רצון לקבל הנאה, אי אפשר לשנות ולבטל את הרצון הזה, המשתוקק לקבל תענוגים. אם כן, מהי הסיבה שלא מקבלים זה אלא ע\"י יגיעה.","התשובה היא, ידוע כי בכדי שתהיה השתוות הצורה, הנקרא בחינת \"דביקות\", ולא יהיה ע\"י זה ענין של בושה, לכן נעשה דבר חידוש, שבהכלים שהבורא ברא בהנבראים, שהם רצון לקבל לעצמו, הם נפסלו מטעם הנ\"ל. אלא שהאדם צריך לעבוד ולתקן את הכלי קבלה, שיהיו בעמ\"נ להשפיע. וזהו כל העיכוב שבדבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2398","title":null,"paragraphs":["יש אנשים שנולדים עם רצון חזק ולב רחב ומוח חריף. ולזה אנו קוראים \"חכם\", מסיבה שהוא מוכשר לקבל חכמתו יתברך.","ולעומת זה, יש אנשים שנולדים טיפשים. היינו, שהם אנשים מצומצמים, היינו שכל מחשבתם ורצונם הוא רק בעניני עצמו. וענין הרגשת הזולת הם לא יודעים מהו, כי לא יבינו מהו השפעה לזולתו. ואיך הם יכולים לבוא לידי דרגת צדיק? שאי אפשר להיות צדיק, עד שבאים לאהבת ה'. ואם אין לו אהבת הזולת, אין באפשרותו לבוא לידי אהבת ה', כמבואר במאמר רבי עקיבא \"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה\"? ולפי זה, לאנשים כאלו אין להם בחירה. ומכל מקום \"צדיק ורשע לא קאמר\", משמע שיש להם בחירה?","ויש להבין זה על דרך שאמרו חז\"ל \"ראיתי בני עליה והם מועטים\". שענין \"בני עליה\" כוונתו על דרך הנ\"ל: אנשים, שיהיו מוכשרים ועומדים לדביקותו ית', הם מועטים. ולכן שתלן בכל דור ודור. לכן כבר יש בחירה להטיפשים, ללכת ולהתחבר ולהתדבק עם צדיקי הדור. ועל ידי זה יקבלו כח והכשרה, שיוכלו לקבל עליהם את עול מלכות שמים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רמ\"ה, \"קודם יצירת הולד\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2399","title":null,"paragraphs":["יש ב' [שני] הפרשים, מכל הדורות לדורו של המשיח:","א. שרק בדורו של המשיח, אפשר להשיג כל קכ\"ה [125] המדריגות, ולא בשאר הדורות.","ב. שבכל הדורות, בני עליה, שזכו להשגה ולדביקות, מועטים הם, כמ\"ש חז\"ל על הכתוב: \"אדם אחד מאלף מצאתי\", ש\"אלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה\", דהיינו לדביקות ולהשגה. אבל בדורו של משיח, יכול כל אחד ואחד, לזכות לדביקות ולהשגה, כמו שאמרו: \"ומלאה הארץ דעה את ה'\", \"ולא יְלַמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה"]},{"id":"he-2400","title":null,"paragraphs":["האדם מוכרח לעבוד ולהשקיע יגיעה, ולעשות כל הסגולות, בכדי שיבוא לדרגת, שכל מעשיך יהיו לשם שמים. וכפי היגיעה שהכניס בעבודה, בשיעור הזה הוא נעשה יותר נצרך להבורא, שיעזור לו. ואז, כשיש לו כלי, היינו צורך שה' יעזור לו, היינו שהוא לא רואה שום עצה, שיהיו לו האפשרות להגיע לדרגת השפעה, אז הוא הזמן, שהוא מקבל עזרה מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2401","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתחיל ללכת על דרך, שיגיע על ידי הקיום בתו\"מ לדביקות ה', הנקרא \"שכל מעשיו יהיו לשם שמים ולא לתועלת עצמו\". אז הזמן שהגוף מתחיל להתנגד לעבודה זו, ומביא לו מחשבות, איך שהעבודה זו אינה בשבילו. מטעם, שהיות שטבע הגוף הוא לתועלת עצמו, והוא רוצה לעבוד עתה לתועלת ה', לכן הגוף, הנקרא \"רצון לקבל\", מראה לו תמיד שאינו כדאי לעבוד לתועלת ה'. והיות בלי תענוג אין האדם יכול לעשות שום תנועה, שכך הוא הטבע של הבריאה, וזה נובע מטעם, שרצונו להטיב לנבראיו, שזהו סיבת הבריאה, לכן אם אין להאדם תענוג מהעבודה, הוא לא יכול לעבוד.","לכן כל מה שהאדם עושה, הוא רק בכדי להנות, היינו שהוא מקבל תמורה עבור היגיעה שהוא נותן. לכן בשלא לשמה, היינו כשהאדם מאמין בשכר ועונש, יש חומרי דלק להאדם בזמן עבודה, היות שהוא מסתכל על השכר, מה שהוא יקבל אחר כך. מה שאין כן כשהאדם עובד בכדי להשפיע, היינו שלא רוצה לקבל שום תמורה עבור היגיעה, איך הוא יכול לעבוד בלי הנאה. ועל זה אומר הזה\"ק [הזוהר הקדוש], שצריכים לעבוד מסיבת שהבורא הוא רב ושליט, שפירושו, מטעם גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"מהו \"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2402","title":null,"paragraphs":["בגלל מה אנו צריכים לעבוד הכל לשם שמים, כמו שכתוב \"כל מעשיך יהיו לשם שמים ולא לתועלת עצמו\". הלא הבורא לא מקבל מזה שאנו עובדים בשבילו כלום, היות שהוא אינו בעל חסרון. אם כן לשם מה אנו צריכים לעבוד בעל מנת להשפיע.","אלא שזהו רק לטובת הנבראים, שעל ידי זה הם ינצלו מבחינת שינוי צורה מהבורא, אלא שיזכו לבחינת השתוות הצורה, שזה מכונה \"מה הוא רחום אף אתה רחום\". ולא שהוא צריך שיעבדו בשבילו חס ושלום, כאילו הוא נצרך לכבוד הנבראים, אלא זה שיעבדו לתועלת הבורא, הנקרא \"אך ורק לשם שמים\", מזה יצמח תועלת להנבראים, שהם יהנו. וזה נקרא, שהצמצום וההסתר היה בכדי להוציא לאור שלימות פעולותיו. כלומר שהנבראים יוכלו להנות ולא ירגישו שום בושה, שזהו ענין של השתוות הצורה ודביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2403","title":null,"paragraphs":["כיון שהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו שכל מעשיו יהיו לשם שמים, הנקרא בעמ\"נ להשפיע ולא לתועלת עצמו, אז הוא צריך להאמין, שהקב\"ה יודע מה לתת לו, ומה לא לתת. כי בכדי שהאדם לא ירמה את עצמו, ויראה כל פעם, אם הוא הולך על דרך להשפיע נחת רוח להקב\"ה, אז הוא צריך לראות את עצמו, באיזה מצב שהוא נמצא, הוא צריך להיות שבע רצון.","והוא צריך לבטוח בה', שבטח זה הוא רצונו יתברך, אם כן לא חשוב לי באיזה מצב שאני נמצא, אלא אני צריך ליתן יגיעה ותפלה, על מה שהאדם מבין, ויבטח בה', שהקב\"ה יעזור לו לטובת האדם. ומהו לטובת אדם, זה הוא ה' יודע, ולא האדם. ובזה יש יכולת להאדם, שיוכל לעשות על עצמו בקורת, על התעסקותו בתורה ומצות, אם כוונתו היא, משום שרצונו הוא בכדי להשפיע להקב\"ה ולא לתועלת עצמו, היינו שאין כוונתו להיות משפיע בעמ\"נ לקבל. ומשום זה, בזמן שהאדם מסדר לעצמו את סדר עבודתו, והולך להתפלל לה', ובטח שצריך לבטוח בה', שה' מקבל תפלתו, אז הוא צריך לבטוח בה', היינו שמידת הבטחון הוא על דעתו של הקב\"ה, ולא לבטוח באחר. ומי הוא האחר, הוא האדם בעצמו. היינו, שמידת הבטחון, שה' יעזור לו, צריכה להיות כפי שהקב\"ה מבין, ולא כפי שהאדם מבין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2404","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, כי בזמן שהאדם מתחיל ללכת בדרך, שרוצה להגיע לעשות הכל לשם שמים, הוא בא למצבים של עליות וירידות. ויש לפעמים, שהאדם בא לידי ירידה כל כך גדולה, שיש לו מחשבות לברוח מתו\"מ. כלומר, שבא לו מחשבות, שאין לו חפץ להיות ברשות הקדושה.","אז, האדם צריך להאמין, שהדבר הוא להיפך. היינו, שהקדושה בורחת ממנו. והטעם הוא, כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בקדושה, אז הקדושה מתקדמת ובורחת מקודם ממנו. ואם האדם מאמין בזה, ושהוא מתגבר בזמן הבריחה, אז מה\"ברח\", נעשה \"ברך\", כמ\"ש \"ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י', \"מהו, ברח דודי, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2405","title":null,"paragraphs":["על בחינת כוונה שייך ענין תפילה, שהאדם צריך להתפלל שמעשיו יהיו לשם שמים. והבחירה הזאת שייכת דווקא לאלו שרוצים ללכת בדרכי התורה, בבחינת דעת תורה. מה שאין כן אלו שיש להם שייכות רק לדעת בעלי בתים, שייכים רק לבחינה הראשונה, היינו לחלק המעשה בלא כוונה. כי עיקר הכוונה היא רק להגיע לבחינת כח השפעה. וענין קבלה והשפעה נוהגות בכל המדרגות. כי טרם תיקון המסך נקרא בחינת קבלה, היינו שלא לשמה. ותיקון המסך הוא סוד לשמה, היינו השפעה."],"source":"הרב\"ש. 302. \"כי יעקב בחר לו י-ה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2406","title":null,"paragraphs":["אם הוא מתחיל לעבוד לשם שמים, אז כבר יש לו צורך לגדלות המלך. נמצא, שאם אין הוא משתוקק לגדלות המלך, זהו סימן שהוא לא עובד לשם שמים. נמצא, שדוקא בזמן שרודף אחר גדולה, זהו סימן שהוא רוצה להגיע לידי מצב, שיוכל לומר, שכל מעשיו יהיו לשם שמים. ואח\"כ, בזמן שיש לו כבר הרגשה, שצריכים לדעת, שיש לו מלך גדול וחשוב, והוא רואה, שזה הוא אצלו המפריע העיקרי, מה שחסר לו, שיהיה לו כח להתגבר על הרצון לקבל, אז הוא בא לשלב ב', היינו, שהוא צריך לברוח מהגדולה, אלא שהוא רוצה לעבוד לשם שמים בלי שום תנאים, שזה נקרא למעלה מהדעת.","כלומר, אף על פי שהדעת אומרת לו, הלא אתה רואה, שאתה מאמין רק במלך קטן, מכל מקום האדם צריך לומר, אצלי אתה מלך גדול, כאילו הייתי מרגיש את זה, ואני מאמין למעלה מהדעת, שאתה מלך גדול, כאילו הייתי מרגיש את זה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2407","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב\"ה שומע תפילתו. אבל האדם צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג את בחינת לשמה, שיקבל על עצמו, שהוא רוצה לעבוד כולו להשפיע על תכלית השלמות. היינו כולו להשפיע, ולא לקבל כלום. ורק אז הוא מתחיל לראות, שאין האברים מסכימים לדעה זו.","ומזה הוא יכול לבוא לדעת בבירור, שאין לו עצה אחרת, אלא שישפוך שיחו לה', שיעזור לו, שהגוף כן יסכים לשעבד עצמו לה' בלי שום תנאים. היות, שהוא רואה, שאין בידו לשכנע את גופו, שיבטל את עצמותו לגמרי. נמצא, שדוקא בזמן שהוא רואה, שאין מה לקוות שגופו יסכים מצד עצמו לעבוד לתועלת ה', אז התפלה שלו יכולה להיות מעומק הלב. ואז נתקבל תפלתו. ויש לדעת, שעל ידי זה שזוכים לבחינת לשמה, הוא ממית את היצר הרע. כי היצר הרע הוא הרצון לקבל. ועל ידי זה שזוכין להרצון להשפיע, אז הוא מבטל את הרצון לקבל, שיהיה בידו מה לעשות. זה נבחן שממית אותו. היות כיון שהעבירו מתפקידו, ואין לו מה לעשות, כי כבר לא משתמשים עמו, זה שנתבטל מפעולתו, זה נבחן שהמית אותו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה', \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי","הכול מושג בכוח התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","כל מעשיך יהיו לשם שמיים","להתבטל לעליון","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגיעים לתפילה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מלבד תפילה אין מה לתת","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","על סף לשמה","פונים לבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילה לעיבור","תפילה שלמה","תפילת רבים"]},{"id":"he-2408","title":null,"paragraphs":["\"מתוך שלא לשמה באים לשמה\". ויכולין להגיד, אם משימין לב ביותר, שבזמן השלא לשמה הוא הזמן יותר חשוב, מטעם שיותר קל ליחד את המעשה להשם ית'. מטעם שבלשמה, אז הוא אומר, שהוא עשה את המעשה הטוב הזו, משום שהוא עובד ה' בתכלית, וכל מעשיו לשם שמים. נמצא, שהוא הבעל מעשה.","מה שאין כן בזמן שעוסק שלא לשמה, אז המעשה הטוב הוא לא עושה לשם ה'. נמצא, שהוא לא יכול לבוא אליו ית' בטענה, שמגיע לו שכר. נמצא, שהשם ית' לא נעשה אצלו מחויב. ובשביל מה עשה המעשה הטוב הזו? הוא רק מטעם שהשם ית' הזמין לו איזה הזדמנות, שהס\"מ הזו יחייב אותו ומכריחו לעשותו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ד. \"מתוך שלא לשמה באים לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כל מעשיך יהיו לשם שמיים"]},{"id":"he-2409","title":null,"paragraphs":["דרש רבי עקיבא, בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים."],"source":"ילקוט שמעוני על תהילים","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה","תפקיד האשה","אישה מובילה","זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-2411","title":null,"paragraphs":["זה שצריכים עבודת האדם בכדי לקבלת מה' את הלשמה, הוא רק בחינת חסרון וכלי. והמלוי, אף פעם האדם יכול להשיג מעצמו, אלא זהו מתנת אלקים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה'. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפקיד האישה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-2412","title":null,"paragraphs":["לעולם מוכרח להיות ההתחלה, אחרת אי אפשר להגיע לשמה.","פירוש, האדם צריך להאמין שבכל התאוות גשמיות, היינו אכילה, שתייה, שינה ושאר תאוות, וכמו כן תענוגים שיש בהשכלה בחכמות חיצוניות, ובשליטה, ובנקימה, וכל כיוצא בזה, כמו שכתוב בכללות \"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם\", שבהתענוגים האלה אין יותר מנהירו דקיק, כלשון הזוהר הקדוש.","מה שאין כן בתורה ומצוות מלובשים בבחינת פקדון אורות גדולים, ולא כמו בתענוגים גשמיים, שנפלו בהם רק ניצוצות של אור הקדושה.","לכן קליפות נותנות לאדם התעוררות להיכנס לקדושה, מטעם שרוצות לזכות לאורות גדולים. וזה נקרא \"שלא לשמה\". ואחר כך מתוך שלא לשמה הזה, הוא יכול לזכות לשמה."],"source":"הרב\"ש. 119. \"מתוך שלא לשמה בא לשמה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה"]},{"id":"he-2413","title":null,"paragraphs":["\"הקנאה, והתאווה, והכבוד, הם מוצאים את האדם מן העולם\" (פרקי אבות א', כ\"א). ואומר שם, שעל ידי הקנאה והכבוד יש אפשרות לשנות את נטיות התאווה, לבוא לדרגת צומח, שהוא מתחיל לעבוד לטובת הזולת מטעם שלא לשמה. וכמו כן על ידי הקנאה, הוא יכול לעבור לדרגת חכמה, כמו שאמרו חז\"ל, \"קנאת סופרים תרבה חכמה\". וכמו כן יכולים לעבור מבחינת חי לבחינת מדבר, גם כן על ידי שלא לשמה.","אולם מה מועיל השלא לשמה, אם אין לו הנטיות אמיתיות למדרגה שהוא עובר. ועל זה אמרו חז\"ל, אצל בחינת תורה, \"שהמאור שבתורה מחזירו למוטב\". נמצא, שעל ידי שלא לשמה באים לשמה. לכן אמרו, \"לעולם ילמוד אדם שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה באים לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה"]},{"id":"he-2414","title":null,"paragraphs":["מטבע אש הקנאה הוא כללי ומקפת לכל המציאות, ולכל הזמנים כי זהו משפט הקנאה, שבאם שלא היה רואה זה החפץ אצל חברו, לא היה מתעורר לחשוק אליו כל עיקר, ונמצא שאין הרגשת החסרון מתוך מה שחסר לו, אלא מתוך מה שיש לחבריו, שהמה כל בני אדם וחוה, מכל הדורות, אשר ע\"כ, אין קצה לכח הפועל הזה, וע\"כ מוכשר לתפקידו הנשא והנעלה."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה"]},{"id":"he-2415","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מאחרים, משום שכך הוא האמת. וגם יש להבין את עניין שחז\"ל אמרו \"קנאת סופרים תרבה חכמה\". זהו דווקא בתוך הדעת. מה שאין כן למעלה מהדעת לא נראה כל כך מעלת חבירו, שנגיד שיש לו קנאה על חבירו, שזה יגרום לו צורך לתת עבודה ויגיעה, מסיבת שחבירו מחייבו כך, מסיבת הקנאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה"]},{"id":"he-2417","title":null,"paragraphs":["ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו, ולא קנאתנו על אחרים. אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חבירו חלילה. ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך. וזה עיקר כוונתנו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו, אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב."],"source":"רבי אלימלך מליז'נסק. \"נועם אלימלך\"","author":"רבי אלימלך מליז'נסק","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","חיבור נשים סביב אירופה"]},{"id":"he-2418","title":null,"paragraphs":["עיקר \"תורה לשמה\" נקרא בזמן שלומדין בכדי לידע בבירור גמור בתוך הדעת ממש, בלי שום ספיקות של בירור האמת \"שאית דין ואית דיין [שיש דִּין ויש דַּיָּן]\".","\"אית דין [יש דין]\" נקרא, שרואים את המציאות, כמו שהוא נראה לעינינו. היינו שאנחנו רואים, בזמן שעובדים בבחינת אמונה והשפעה, אז נגדלים ועולים מיום ליום, כי בכל פעם רואים השתנות לטובה.","וכן להיפוך, כשאנו עובדים בבחינת קבלה וידיעה, אז רואים שיורדים מיום ליום, עד לתכלית השיפלות שישנם במציאות.","כשמסתכלים על ב' מצבים האלו, אז רואים \"שאית דין, ואית דיין [שיש דִּין ויש דַּיָּן]\". מטעם, כי בו בזמן שלא הולכים על פי דיני תורה של אמת, אז תיכף נענשים על המקום. אז רואים \"שאית דין צדק [שיש דִּין צדק]\". פירוש, שרואים שדוקא זהו הדרך הטובה ביותר, ומסוגל וראוי להגיע אל האמת.","וזהו שנקרא \"שהדין הוא צדק\", שרק באופן כזה יכולים לבוא לשלימות התכלית. היינו, שיבין בתוך הדעת בהבנה שלימה ומוחלטת, שאין למעלה הימנה, שרק בבחינת אמונה והשפעה יכולים להגיע להתכלית.","לכן אם לומדים על מטרה זו, להבין זאת \"שאית דין ואית דיין\", זה נקרא \"תורה לשמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ב. \"תורה לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על סף לשמה"]},{"id":"he-2419","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.","ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.","וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ\"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ\"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.","וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ\"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין \"מתוך שלא לשמה באין לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. 587. \"עליון מברר לצורך התחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על סף לשמה"]},{"id":"he-2421","title":null,"paragraphs":["העצה היא להאדם, שאם הוא רואה שעוד לא מסוגל לעבוד לשמה, שירבה הרבה עשיות בשלא לשמה. כי בזמן שיראה שיש לו הרבה מעשים בשלא לשמה, אז לא תהא לו ברירה אחרת אלא לחזור בתשובה ולעשות לשמה, כי אחרת כל עבודתו היה בחינם.","ויש כלל, אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. לכן אם יש לו הרבה מעשים בשלא לשמה, אז לא ירצה להפסיד את כל טרחתו, לכן יהיה לו צורך לתקן את כל עבודתו שיכנס בהקדושה.","מה שאין כן למי שעובד שלא לשמה ואין לו הרבה מעשים, היינו שלא נתן הרבה זמן בתורה ועבודה על דרך שלא לשמה, אזי אין לו כל כך צורך לחזור בתשובה, משום שאין לו כל כך מעשים להפסיד. לכן צריכים להשתדל אפילו בשלא לשמה להרבות במעשים טובים, כי זוהי סיבה שיהא לו צורך לחזור בתשובה ולעסוק בלשמה."],"source":"הרב\"ש. 269. \"אין אדם טורח בסעודה ומפסידה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על סף לשמה"]},{"id":"he-2422","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שבכדי לזכות לשמה צריכים מקודם להכין שלא לשמה הכי גדול, ואחר כך יכולים לבוא לשמה.","ואפשר לפרש על דרך הנ\"ל, היינו שלא לשמה נקרא שקר, ולשמה נקרא אמת. ובזמן שהשקר הוא קטן, היינו שהמצוות והמעשים טובים הם מועטים, נמצא שיש לו שלא לשמה קטן, ואז אין הוא מסוגל לראות את האמת. לכן הוא אומר אז, שהוא הולך בדרך הטוב והאמת, היינו שהוא עוסק בלשמה.","מה שאין כן כשעוסק ביום ובלילה בתורה ומצוות שלא לשמה, אז הוא מסוגל לראות את האמת משום שעל ידי רבוי שקרים נעשה אצלו גדול, נמצא שהוא רואה באמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. ואז הוא מתחיל לתקן את מעשיו.","היינו, שאז הוא מרגיש, שכל מה שהוא עושה הוא רק שלא לשמה, ומהנקודה הזו עוברים לדרך האמת, היינו לשמה. ורק כאן בנקודה זו, מתחיל את הענין \"משלא לשמה באים לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על סף לשמה"]},{"id":"he-2423","title":null,"paragraphs":["\"ואמרו חכמים לעולם יעסוק האדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמיי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה, מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לעניין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה\"."],"source":"הרמב\"ם. \"משנה תורה\"","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["על סף לשמה"]},{"id":"he-2424","title":null,"paragraphs":["רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים."],"source":"משנה. מסכת אבות, פרק ו'","author":"משנה","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה","על סף לשמה"]},{"id":"he-2425","title":null,"paragraphs":["שמיני עצרת חג בפני עצמו. בו נביעת התורה, להשקות האילן, שהוא נטוע בגן, ושורשיו וענפיו. הוא כמו חוּג הארץ, שכל חגים נחגגים בה."],"source":"\"זוהר לעם\". תיקוני הזוהר, תיקון שלוש עשרה","author":"זוהר לעם","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-2430","title":null,"paragraphs":["סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". צ\"ז. \"ענין פסולת גורן ויקב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות","סוכת החיבור בינינו"]},{"id":"he-2432","title":null,"paragraphs":["אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים."],"source":"הרב\"ש. 316. \"בחינת אדם הראשון - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2433","title":null,"paragraphs":["מי לנו בעולם גדול מאברהם, שעשה חסד לכל הבריות."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"שמח במועדים ואינו נותן לעניים\", סעיף 177","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2434","title":null,"paragraphs":["ואהבת, מי שאוהב את המלך, עושה חסד ביותר, עושה חסד עם הכול. חסד יותר, נקרא חסד של אמת, שאינו רוצה שכר בעד מעשיו, אלא עושה משום אהבת המלך, שאוהב אותו ביותר. וע\"כ באהבת המלך תלוי חסד. וע\"כ נקרא, אברהם אוהבי, שמשום שאהב אותו ביותר, הִרבה חסד בעולם."],"source":"\"זוהר לעם\". ואתחנן, מאמר \"ד' פרשיות התפילין\", סעיף 47","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2435","title":null,"paragraphs":["צריכים לפרש את מה שדורשים \"בהבראם\", היינו שעל ידם יקיימו המטרה של הבריאה. ובלעדם אין מקום שיכולה לבוא מטרת הבריאה על שלימותה. לכן זה שפירש \"באברהם\" היינו חסד, הוא, שע\"י שהם יתעסקו במידת החסד, הם יכולים לבוא לידי מידת השפעה, שמזה יוכלו אח\"כ לקבל קבלת התענוג, והקבלה הזו תהיה נקראת השפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"ענין החסד\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2436","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לזכות לאמונה שלימה מטרם שזוכה להשתוות הצורה, כמו שמובא במאמרים הקודמים ומובא בהקדמת ספר הזוהר (דף קל\"ח ובהסולם שם), לכן יש אלו התיקונים, כמו שכתוב לעיל בדרשת בהבראם:","א. שע\"י מידת החסד יבואו להשתוות הצורה, שהיא בחינת אברהם,","ב. אומר, שהוא בחינת ה', היינו שכינה, היינו מה שמלכות קבלה לתוכה מידת הרחמים, שעל ידי יזכו לבוא לידי בחינת השפעה. ואז יקויים את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"ענין החסד\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2437","title":null,"paragraphs":["אברהם, הצטיין בעיקר בהכנסת אורחים ובחסד, וכל ימיו היה עומד בפרשת דרכים, להזמין אורחים."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"שמח במועדים ואינו נותן לעניים\", סעיף 178","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2439","title":null,"paragraphs":["אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם, יצחק, יעקב, שהם חסד, גבורה, תפארת."],"source":"\"זוהר לעם\". כי תשא, מאמר \"ועתה הַניחה לי\", סעיף 54","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2440","title":null,"paragraphs":["ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך... והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה. מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן."],"source":"רמב\"ם. משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י\"ד","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2441","title":null,"paragraphs":["גמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו לא היה נמצא כמו באברהם, שהרי היה אב המון גויים, והוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים."],"source":"מהר\"ל מפראג, ספר גבורות השם, פרק ו'","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2442","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת אברהם היתה להמשיך חסדים מלמעלה למטה ועי\"ז איחה את כל באי העולם ומגייר את האנשים, ושרה היתה עיקר עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים, וזהו שהיתה מגיירת את הנשים. הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים והתחתונים יחד ושניהם זכו למערת המכפלה שהיא מקום החיבור."],"source":"ספר שם משמואל. פרשת חיי שרה, שנת תרע\"ד","author":"שם משמואל","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2443","title":null,"paragraphs":["אברהם היה איש חסד והיה משפיע חסד לכל באי עולם."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". פרשת מצורע","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2444","title":null,"paragraphs":["כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו."],"source":"דברים י\"ג","author":"תורה","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2445","title":null,"paragraphs":["כל ימיו היה רודף לעשות חסד אמת, לגמול חסד עם כל באי עולם, להאכילם ולהשקותם, ואחר כך טרח ויגע ללמדם דרך ה', שגם המה יכירו את בוראם."],"source":"ר' חיים מצ'רנוביץ. \"באר מים חיים\"","author":"ר' חיים מצ'רנוביץ","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2446","title":null,"paragraphs":["האהבה המעולה הוא להתקשר בשם המיוחד וההתיחד בו באמונה אמיתית והיא העבודה הנאמנה והיא היתה עבודת אברהם אבינו ע\"ה ראשון הנבראים שעבד מאהבה, ולזה היתה מדתו מדת החסד שהיא סוד האהבה באמרו ואהבת חסד, והיא מדה ראשונה בבנין, ולפי שעבד מאהבה נקשר בסוד מדת האהבה כי נשמתו דרך שם נשתלשלה ובאה, ולפיכך היה עובד באהבה הורה באהבתו כי אם באה נשמתו וחלה בגוף לא נפרדה ממקום חיבורה, ותמיד מגמת פניה לשוב אליו, ולכן היו פעולותיו וכל עבודותיו מכוונות אל החסד והאהבה, ולפי שנקשר באהבה נקרא \"אברהם אוהבי\", ומגדר האהבה שהאוהב האמיתי יקח בידו אומנות אוהבו, ויתעסק במלאכתו ויעשה בה תמיד באין הפסק, להדמות בה אל אוהבו ולהניחו, והם החיים שחי אברהם אבינו ע\"ה."],"source":"\"עבודת הקודש\". חלק א', פרק כ\"ז","author":"עבודת הקודש","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד"]},{"id":"he-2447","title":null,"paragraphs":["סוכה הוא מלשון סכך, שסוכה את השכל, כי אמונה נקרא דווקא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. 284. \"מצוה קלה יש לי וסוכה שמה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2449","title":null,"paragraphs":["ענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן ויקב. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, \"ולחסות מזרם וממטר\", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל המזיקים. כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית דווקא על פסולת, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, אחרת האדם נמשך עם זרם העולם."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2451","title":null,"paragraphs":["סוכה היינו סכך, שהיא \"פסולת גורן ויקב\". וסכך נקרא צל. וצל נקרא הסתרת פנים. ובכדי שלא יהיה נהמא דכסופא יש לנו מקום עבודה, היינו שיכולים לעסוק בתורה ומצוות אע\"פ שלא מרגישים שום טעם וחיות - וממילא אנחנו יכולים לקבל אח\"כ את החיות ולא לפגום במתנה, היינו שהמתנה לא תהיה נפגמת מחמת הבושה הנוהגת במקבל."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ב/ב'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2452","title":null,"paragraphs":["סוכה הוא בחינת צילא דמהימנותא [צל האמונה], ומצד הדין צריך \"צלתה מרובה מחמתה\". וזה ידוע, שחמה מרומז לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת אמונה. והוא על דרך שאמרו חז\"ל, \"ישראל מונין ללבנה, ואומות העולם מונין לחמה\". היינו, שבכל פעם שרואין שיש בחינת חמה, ושהוא מרובה מצילתה, אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה יהיה יותר מרובה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2453","title":null,"paragraphs":["אם האדם בעל זוכה, ואין הוא מוסיף מעצמו בחינת צל, אז מהשמים מרחמים עליו ומכסים את החמה עבורו. ואז האדם נעשה ברוגז, היות שהאדם מבין אחרת. האדם לפי שכלו, אם יש לו בחינת חמה אזי רוצה שיוסיפו לו בחינת חמה, אבל \"לא מחשבותי מחשבותיכם\", ומוסיפים לו בחינת צל.","ואם האדם מתגבר על הצל נותנים לו בחינת חמה. ואז האדם צריך להוסיף בחינת צל. ואם אינו מוסיף, אזי מוסיפים לו בחינת צל מהשמים, וחוזר חלילה. עד שזוכה לדביקות לנצחיות."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2454","title":null,"paragraphs":["צריכים להתאמץ בהתאמצות יתירה לקבל את הצל, ולאמור שזה צל קדוש, שכל הצל הזה בא משמים ולא מהסטרא אחרא, שנתנו לו זה בכדי שיהיה לו מקום לקבל על עצמו את האמונה, ואז זה נקרא צילא דמהמנותא [צל האמונה], וזה קדוש. ועל דרך \"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2457","title":null,"paragraphs":["המצוה, \"צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי\". כלומר, כי תדע, כי רק דירת ארעי הוא, וח\"ו לא ידח ממנו נדח. עד\"ש ז\"ל: \"אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעינך כרשע\", וז\"ס הכתוב \"והיית אך שמח\". ועל כן נקרא חג האסיף זמן שמחתנו, ללמדך שהאדם צריך לשבת בצל סוכה בשמחה גדולה, בשוה ממש כמו בבית המלך, ויושבים ראשונה במלכות, \"תשבו\" כעין \"תדורו\", בלי שום הבדל כלל וכלל. ועם כל זה ידע שיושב בצל סוכה, דהיינו, פסולת גורן ויקב, אלא ש\"בצלו חמדתי וישבתי\", להיותו שומע דברו \"צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי\". ואלו ואלו דברי אלקים חיים. ואז יציאתו הנאה לו כביאתו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2460","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל\". ויש לפרש: ענין \"כפות\" פירושו כפיה, שהאדם מקבל מלכות שמים על דרך הכפיה, כלומר אפילו שהדעת אינו מסכים. והוא הולך למעלה מהדעת, וזה נקרא \"זווגין על דרך הכפיה\".","\"תמרים\" מלשון מורא, שהיא בחינת יראה (שזהו בחינת \"אלקים עשה שיראו מלפניו\").","ומשום זה נקרא \"לולב\", כלומר, שמטרם שאדם זוכה יש לו ב' לבות. וזה נקרא \"לא לב\", היינו שהלב שלו לא היה מיוחד לה'. וכשזוכה לבחינת לו, שפירושו \"לה' לב\", וזהו \"לולב\".","וכמו כן צריך האדם לומר: \"מתי יגיע מעשי למעשי אבותי\", שעל ידי זה זוכים להיות בחינת \"ענף לאבות הקדושים\", שזה סוד \"וענף עץ עבות\", שהם ג' הדסים.","ויחד עם זה צריך להיות גם בחינת \"ערבי נחל\", שאין להם טעם וריח. וצריך להיות בשמחה מעבודה זו, אע\"פ שאין לו טעם וריח בעבודה זו. ואז נקרא עבודה זו בשם \"אותיות שמך המיוחד\", שעל ידי זה זוכים ליחוד ה' בכל השלמות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"ה. \"מהו, פרי עץ הדר, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2461","title":null,"paragraphs":["אנו רואים באתרוג, שההידור נמצא בו דוקא טרם שראוי לאכילה. מה שאין כן בזמן שהוא ראוי לאכילה, כבר אין בו הידור וזה בא לרמז לנו על ענין עבודה ד\"ראשון לחשבון עונות\". כלומר, שדוקא בזמן עבודה דבחינת \"ולקחתם לכם\", היינו העבודה בזמן קבלת עול מלכות שמים, שהגוף מתנגד אז לעבודה זו, אז יש מקום לשמחה של הידור. היינו, שבזמן עבודה זו ניכר ההידור. כלומר, אם יש לו שמחה מעבודה זו, זהו מטעם, שהעבודה זו הוא אצלו בבחינת הידור ולא בזיון."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2462","title":null,"paragraphs":["ערבות שבלולב, רומזות שהעבודה צריכה להיות אפילו בבחינת ערבות. אף על פי שבערבות אין בהם טעם וריח, כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל על מה שכתוב (בהושענות), \"בערבי נחל לשעשעך\". היינו שאפילו שהוא אינו מרגיש טעם בעבודה, אלא שהם כערבי נחל, שאין בהם טעם וריח, יהיו אצל האדם בעת העבודה, כמו שעשועים גדולים. וזה נקרא, כניעה ללא תנאי. וזהו מה שכתוב, \"ועלזו לפניו\", היינו שיהיו בשמחה כמו שיש להם השגות הגדולות. וזהו שעשועים לפני ה', וכך להאמין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2463","title":"\"שערי הדמעות לא ננעלו\"","paragraphs":["\"שערי הדמעות לא ננעלו\". \"שערי\" מלשון סערות, שזה ענין התגברות. \"דמעות\" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות אחרות, ורק באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות לאהבה ויראת שמים. \"לא ננעלו\", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית. וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור","שערי הדמעות לא ננעלו"]},{"id":"he-2465","title":null,"paragraphs":["ענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז\"ל: \"כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות\". ועל זה מקשין העולם, אם שערי הדמעות לא ננעלו, בשביל מה צריכים בכלל שערים? ואמר, שזה דומה לאדם, המבקש מחבירו איזה דבר נחוץ. ודבר זה נוגע עד לבבו, והוא מבקש ומתחנן לפניו בכל לשון של תפלה ובקשה. וחבירו אין שם לב לכל זה. ובעת שהוא רואה, שאין כבר מקום לתת תפלה ובקשה, אז האדם מרים את קולו בבכיה, ועל זה אמרו: \"כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות\". כלומר, מתי שערי דמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, אז יש מקום לשערי דמעות, ואז רואים שהם לא ננעלו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ח. \"מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום כיפור","שערי הדמעות לא ננעלו"]},{"id":"he-2468","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ששערי התפלה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו\". שהפירוש \"מתי שערי הדמעות לא ננעלו\", בזמן שהאדם כבר עבר על כל השערים, והוא רואה, שהכל ננעלו עבורו, אז במצב כזה האדם מתפרץ מתוך לבו הבכיות והדמעות האלו שנתגלו אצל האדם, לאחר שהוא ראה שכל השערים ננעלו, ואין לו שום תקוה להגיע להתקרבות ה'. הדמעות האלו פועלים, ששערי הדמעות לא ננעלו. מה שאין כן סתם דמעות, מטרם שהאדם ראה, שכל השערים ננעלו, אין הדמעות האלו יכולים להתקבל בשער הדמעות. לכן נגדו כן השער הדמעות ננעלו, היות שעדיין אין לו חסרון אמיתי, שירצה שה' יקרב אותו, אלא הוא חושב, שגם מכוחו עצמו הוא יכול להתקרב לקדושה. אם כן, אין תפלתו שלימה, שיהא באמת נצרך לה', שיעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור","שערי הדמעות לא ננעלו"]},{"id":"he-2469","title":null,"paragraphs":["ואני אנה אני בא, לספר בשבחו של כ\"ק [כבוד קדושת] אאמו\"ר ז\"ל, אשר שיחותיו ודבריו הקדושים, מאירים בדורנו זה, דור ההסתר והחשכות. ובעניין זה של הסתר וגילוי, שמעתי מפה קדשו, בערב סוכות שנת תש\"ג בירושלים, בעת שנכנס לסוכה לראות אם היא עשויה כהלכתה. [...]","ואם האדם מתקן את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ\"ן דנוקבא, שהוא בחינת אלף השביעי זוכה לאלף העשירי, שהוא בחינת ג\"ר. ונשמה כזאת יורדת לעולם באחת מעשר דורות. עד כאן תוכן דבריו הקדושים.","מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו\"ר זצ\"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה."],"source":"הרב\"ש. \"הקדמה לספר פרי חכם - מאמרים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2470","title":null,"paragraphs":["בעל הסולם פעל שאדם פשוט שאם הולך בדרכו יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא\"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש\"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."],"source":"הרב\"ש. 75 \"פעילות גדולי האומה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2471","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל הבטיח לנו, שעל ידי זה שנלך בדרכו ונקיים את הנהגותיו, נזכה לנצחיותו יתברך ולהדבק בו יתברך ולהכנס בהיכלי דמלכא, אף על פי שכל אחד מאתנו מרגיש שאין מידות טהורות כראוי למי שמשרת את המלך, מכל מקום \"קרוב ה' לנשברי לב\", מאחר שכל המידות המגונות שנמצא בנו מצד הטבע, ה' הטביע בנו וברא אותנו עם כל השיפלות. ואאמו\"ר זצ\"ל אמר, כי \"רם ה' ושפל יראה\", משום שה' אוהב את האמת, לכן הקדוש ברוך הוא מקרב את השפלים באמת."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2473","title":null,"paragraphs":["דעו לכם חברי, מאחר שהיינו בצוותא עם נר ישראל זצ\"ל, אזי אנחנו מסוגלים יותר להתקרבות ה', רק אנו צריכים לשמוע בקולו ולשמור את בריתו, שקולו של האר\"י החי בטח שלא יפסק מאתנו. כמו שאנחנו היינו בקרבתו, בטח שהוא מליץ עבורנו ונשמע קולו בבואו בקודש, שבזמן שהאדם מתקרב לקדושה אזי שומעים את קולו, ובטח נצליח."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2475","title":null,"paragraphs":["שִׁעבַּדתי את עצמי להשי\"ת לעבוד לפניו בכל אשר אמצא, אין עבודה כבדה בעולם שיבצר ממני למען כבוד שמו ית', ואדרבה אני אוהב תמיד, ומהדר אני אחר יגיעות גדולות לנ\"ר לו ית', והראיה שבחרתי מקום עבודתי בא\"י ששם שליטת הס\"ם ביותר כנודע, ולא עוד אלא בירושלים, אשר אפילו האר\"י הקדוש זי\"ע פחד מלפתוח בירושלים את בית מדרשו כנודע. וכן אספתי ג\"כ המיוחסים מירושלים לבית מדרשי, ומכ\"ז תוכל לדעת שאין אני בורח מעבודה, אלא הכל תלוי בך לבדך! וזכור זה תמיד."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2477","title":null,"paragraphs":["בעזרת ה' מצאתי חן בעיני בוראי ית', לגלות לי כל שפלות הדור, וכל מיני תקונים קלים ונאמנים, להשיב כל נפש לשרשה בתכלית המהירות."],"source":"בעל הסולם. אגרת ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2478","title":null,"paragraphs":["מתוך שנתמעטה האמונה בכלל, והאמונה בקדושי עליון חכמי הדורות, בפרט, וספרי הקבלה והזוהר מלאים ממשלים גשמיים, ע\"כ נפל הפחד על כל אחד, שלא יצא שכרו בהפסדו, כי ח\"ו קרוב להיכשל בפסל ודמות. והיא שהעירני לעשות ביאור מספיק על כהאר\"י ז\"ל, ועתה על הזוהר הקדוש, והסרתי הפחד הזה לגמרי. כי ביארתי והוכחתי בעליל את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים. למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", אות נ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2482","title":null,"paragraphs":["ראש השנה ויום הכיפורים למה נקרא בחינת יום טוב, אף על פי שהוא דין. שעיקר הדין הוא מצד השלימות שמתגלה בזמנים הללו, ויש חשש לחיצונים, היינו שלא יבוא לקבלה עצמית בבחינת מוחא וליבא, לכן צריכים להרבות בהתעוררות לתשובה. שענין תשובה הוא השבת את רצון לקבל לרצון להשפיע, שעל ידי זה חוזרים ומתדבקים במקורם העליון, וזוכין לדביקות הנצחי."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2483","title":null,"paragraphs":["כל החטאים באים רק מהרצון לקבל לעצמו. נמצא, שעל מלכות שורה בחינת דין. לכן צריכים לעשות תשובה, בשיעור שהמלכות יתקרב לבחינת ז\"א, הנקרא \"השתוות הצורה\" ובחינת \"דביקות\". היינו, כמו שז\"א משפיע, כמו כן גם מלכות תקבל תיקון כזה, שעל ידי זה שעושים תשובה, שאומרים, שמכאן ולהבא כל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שנקרא \"רחמים\", כמו ז\"א. נמצא, שהתשובה גורמת, שהמלכות הנקראת \"מידת הדין\" לפני התיקון, לאחר התיקון היא נעשית רחמים, כמו ז\"א.","ובזה יש לפרש \"שובה ישראל\", היינו שהתשובה שהאדם צריך לעשות, הוא, שיעשה מן מלכות, הנקרא \"אלקיך\", שהיא מידת הדין, שיהיה בחינת ה', שהוא בחינת רחמים. שעל ידי היחוד הזה נתקן כל הקלקולים שהעוונות גורמו, שתהיה התרחקות בין קוב\"ה ושכינתה, נתקן עתה. נמצא, שעל ידי היחוד נתכפרו כל העוונות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו שעל ידי יחוד קוב\"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2485","title":null,"paragraphs":["כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו. אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח התגברות, ולהתחזק באמונת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2486","title":null,"paragraphs":["אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר. נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו האמיתי באמונת ה'. ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו. אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2488","title":null,"paragraphs":["דרש ר' אלעזר בן עזריה (ויקרא טז, ל), מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, עבירות שבין אדם למקום יוה\"כ מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה\"כ מכפר, עד שירצה את חבירו."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת יומא","author":"תלמוד בבלי","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2489","title":null,"paragraphs":["צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים שאדם עושה. כי מכח העוון הראשון של אדם הראשון, נמשך, שהאדם הוא בבחינת אהבה עצמית. וממילא אין הוא מסוגל לקבל על עצמו את עול האמונה. נמצא, שהכל נמשך מהכשלון הראשון, שאדם הראשון נפל לבחינת אהבה עצמית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2491","title":null,"paragraphs":["האדם גורם על ידי חטאו ירידת קדושה בקליפה. נמצא, שזה נבחן, שגורם בשורש נשמתו פירוד בין קוב\"ה ושכינתה. זאת אומרת, המלכות אינה בהשתוות הצורה עם ז\"א. שז\"א נקרא \"המשפיע\", בחינת קוב\"ה, ומלכות היא המקבלת, שהיא ההיפך מן המשפיע. כלומר, שכל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא במלכות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו שעל ידי יחוד קוב\"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2493","title":null,"paragraphs":["\"אלמלא לא חטאו ישראל, לא היה בהם אלא ספר תורה\" וכו', שפירושו, שעל ידי זה שהרגישו שהם חוטאים, אז \"ויזעקו לה'\" שיושיע להם. וכל עזרה הוא על ידי אור תורה. נמצא, שכל חטא, שהרגישו, ובקשו עזרה, ניתוספו תמיד אור תורה מלמעלה. נמצא, שהארה נתרבה להם על ידי שהרגישו חטאים, שיש בהם. מה שאין כן מי שאינו מרגיש חטא, אינו זקוק לעזרה מה', וממילא אין לו פריה ורביה בתורה, משום שאינו זקוק לתורה, שיעזור לו."],"source":"הרב\"ש. 664. \"הרגשת החטא מרבה האור\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2494","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים, קמ\"ז) \"הרופא לשבורי לב\". ויש להבין, מהו שה' רופא לשבורי לב. והענין, כי ידוע שעיקר אצל האדם הוא הלב, כמאמר חז\"ל \"רחמנא ליבא בעי\". ש\"לב\" הוא הכלי המקבל את הקדושה מלמעלה. וזהו כמו שאנו לומדים בשבירת הכלים, שענינו הוא, שאם הכלי שבור, כל מה שנותנים בתוכו, הכל הולך לחוץ. כמו כן אם הלב שבור, היינו שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, נמצא, שלא יכול שם לכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל מקבל, הכל יוצא להקליפות. וזה נקרא \"שבירת הלב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2495","title":null,"paragraphs":["אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'. והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2496","title":null,"paragraphs":["זה שהקב\"ה הודיעו, שיתפלל, יהיה הפירוש, שנתן לו כח להתפלל. זאת אומרת, אם אין הקב\"ה נותן כח להתפלל, אין האדם מסוגל להתפלל.","נמצא לפי זה, שגם זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם זה בא מצד ה', שה' נותן לו כח ורצון להתפלל. נמצא כנ\"ל, שהכל עושה ה'. כלומר, אפילו זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם על זה רמזו כנ\"ל \"אין קדוש כה'\" מטעם \"כי אין בלתך\", שיהיה לו כח של קדושה. אלא הכל בא מה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, 'אין קדוש כה' כי אין בלתך', בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2498","title":null,"paragraphs":["בכדי לצאת מהטבע שהבורא ברא, אין האדם מסוגל לצאת, כי ה' ברא את הטבע הזה. אי לזאת, אין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שהוא יתן לו טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. וכל הבחירה שאנו מתייחסים להאדם, היא רק בבחינת התפלה, היינו שהאדם יבקש מה', שהוא יעזור לו, שיתן לו את הטבע השני. ומשום זה, כשהאדם רוצה לעשות תשובה, הוא צריך רק לבקש מה', שהוא יעזור לו, היינו לצאת מאהבה עצמית לאהבת הזולת. לכן אנו מבקשים מה', ואנו אומרים ומתפללים \"השיבנו אבינו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"אין אדם משים עצמו רשע\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2499","title":null,"paragraphs":["מהו ענין של תשובה. זאת אומרת, מה האדם צריך להשיב ש\"תשובה\" פירושה, שקבל משהו והוא צריך (להחזיר) מה שקבל? והענין הוא כנ\"ל, היות שהאדם נולד עם טבע שהוא רצון לקבל לתועלת עצמו, לכן האדם רוצה לעבוד רק לתועלת האדם, היינו שהוא רוצה שה' ימלא את הכלי קבלה שלו. ועל דבר זה האדם צריך לעשות תשובה, היינו לעשות הכל לשם שמים, כלומר מה שהוא מקבל אין הוא רוצה לקבל לתועלת עצמו, אלא כל מה שהוא מקבל הוא בכדי לתת להבורא נחת רוח, היות שהבורא רוצה שהאדם יקבל, כמו שכתוב \"רצונו להטיב לנבראיו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהו שהקב\"ה נושא פנים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2503","title":null,"paragraphs":["\"אמר רבא, יידע אדם בנפשו אם צדיק גמור הוא או לא\" שענין התשובה נקרא שהאדם צריך לחזור למקורו. היינו היות שעיקר הבריאה הנקרא אדם, הוא הרצון לקבל, והבורא הוא המשפיע, והאדם כששב למקורו, נקרא תשובה. ואיך היא התשובה. כמו שאומר הרמב\"ם, \"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד\". והעדות הזה מתגלה בהאדם רק לאחר שעשה תשובה, אז הוא משיג את נועם העליון, היינו שה' יתברך משרה שכינתו עליו. האדם ששב, היינו שזוכה לדביקות. וזה ענין \"יידע אדם בנפשו\", היינו אם רוצה לידע אם כבר עשה תשובה, יש לו הבירור, אם כבר זכה לנועם ה' זה סימן ששב, היינו שהוא כבר בחינת \"להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2504","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אין לנו מלך, אלא אתה\". כי אין בנו כח התגברות, שנוכל לקבל על עצמנו. ושאתה תהיה לנו למלך. ואנחנו נעבוד לך, רק מטעם חשיבות המלך. ובשבילנו לא נעשה שום עשיה, אלא רק מה שיצמח מזה נחת לך. זה רק אתה יכול לתת לנו, את הכח הזה, היינו הטבע השני, שהוא \"הרצון להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2507","title":null,"paragraphs":["כתוב (בתפלת נעילה) \"ורוצה אתה בתשובת רשעים, ואין אתה חפץ במיתתם, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה\". פירוש, שבזמן שהאדם עושה מעשים טובים, היינו שהוא רוצה להגיע לדביקות ה', אז מגלין לו מלמעלה את הרע שיש בו, ומגיע לדרגת רשע, כנ\"ל. אז האדם רוצה לברוח מהמערכה, ואומר שהעבודה זו אינו בשבילו, מטעם שהאדם רואה כל פעם את האמת, איך שהרצון לקבל מצד הטבע הוא אינו מסוגל להסכים שהאדם יזרוק אותו ולקבל במקומו את הרצון להשפיע. ומי גילה לו את המצב הזה, שהוא רשע, הלא ה' גילה לו את זה. ונשאלת השאלה, לשם מה גילה לו ה'. וכי בכדי שימות רשע. הלא אין הבורא רוצה במות רשע. אלא בשביל מה גילה לו שהוא רשע, זהו רק בכדי \"שיעשה תשובה\". זהו שכתוב \"כי אם בשובו מדרכו וחיה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו, רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2509","title":null,"paragraphs":["\"אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה\". היינו, שרק הבורא יכול לעזור, שיהיה לנו המלך, שנוכל לעבוד מטעם, שהוא משמש את המלך. וזה הוא השכר שלו. שיש לו זכיה, שהוא משמש המלך. זאת אומרת, שרק אז יש בידו לעשות הכל לשם שמים.","כלומר, שאם אין הבורא נותן לו את הכח הזה, שירגיש, שיש לנו מלך גדול, אין כח בידו לעשות לשם שמים. כי הגוף טוען \"מה יהיה לך, מזה שאתה תשפיע לה'\". היינו, שכל זמן שהרצון לקבל שולט, אין לאדם שום עצה, כנ\"ל. שיש לפעמים, שהוא תוהה על הראשונות. היינו שאומר, שעכשיו הוא רואה, שעבד בחינם, ולא הרויח כלום, מזה שנתן יגיעה. ועתה הוא רואה ממש, שכל יגיעתו היתה לריק.","לכן כשהבורא עוזר לו, ונותן לו את הרצון להשפיע, והוא מרגיש, שיש לו מלך גדול, זה רק הבורא יכול לתת, כנ\"ל. וזה שכתוב \"אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה\". שרק אתה יכול לתת לנו, שנרגיש, שיש לנו מלך גדול, וכדאי לעבוד בשבילו, לעשות לו נחת רוח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור","להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2510","title":null,"paragraphs":["יש לפעמים, שהמלך הוא כל כך חשוב אצל האדם, והאדם משתוקק רק לדבר עם המלך. ולא מטעם, שרוצה לדבר עם המלך, בכדי שהמלך יתן לו משהו, הוא לא רוצה שום דבר, אלא כל ההנאה שלו, היא בזה שיש זכיה לדבר עם המלך. אלא שאינו מדרך הנימוס, לכנס להמלך ושלא לבקש איזו בקשה.","ואי לזאת, הוא מחפש איזו בקשה, שהמלך ימלא לו את בקשתו. היינו, שהוא אומר, שהוא רוצה לכנס להמלך, בשביל איזה דבר, שהמלך יתן לו. אבל לאמיתו של דבר, זה שאומר, שהוא רוצה, שהמלך יתן לו משהו, זה רק משפה ולחוץ. אבל באמיתות הלב הוא לא רוצה שום דבר מהמלך. אלא זה שיש לו היכולת לדבר עם המלך, זה מספיק לו, ולא חשוב לו, אם המלך נתן לו משהו, או שלא נתן לו שום דבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2511","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו. וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא מוכרח להיות \"רובץ תחת משאו\". מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב."],"source":"הרב\"ש. 24. \"עיקר מה שחסר לנו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","כוונה","להמליך עלינו את המלך","מגבירים את חשיבות המטרה","מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-2512","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה לעבוד ולקיים תורה ומצות בלי שום שכר, רק מטעם שהוא רוצה לשמש את המלך, אז הוא כבר זקוק לדעת גדלות המלך. כי שיעור עבודתו תלוי בשיעור שהוא מאמין בגדלות המלך, כי רק גדלות וחשיבות המלך נותן לו חומרי דלק לעבודה. וזהו כמו שכתוב בזה\"ק על פסוק \"נודע בשערים בעלה\". פירוש, כל אחד ואחד לפום מה דמשער בלביה [לפי מה שמשער בליבו]. משמיענו בזה, שכפי מה שהאדם משער בלביה [בליבו] גדלות וחשיבות ה', בשיעור זה הוא מוסר עצמו לשמש את המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2513","title":null,"paragraphs":["אם האדם יתן תשומת לב לחשיבות של המלך, יהיה להאדם סיפוק מלא בזה שניתן לו לקיים תורה ומצות, עד כמה שאפשר לו. אפילו נגיד, שיש לו זכיה לדבר עם המלך הגדול, שלא נותנים לכל אחד להכנס לדבר עם המלך. אלא צריכים השתדלות גדולה אצל אלו המקורבים אל המלך, שיתנו לו היכולת לדבר כמה מילים עם המלך. כמה רוממות רוח היתה להאדם הזה, בו בעת שהוא רואה, שיש הרבה אנשים שאצלם לא די שלא נותנים להם להכנס להמלך, אלא לא מספרים להם שהמלך נמצא כאן בעיר, ושיש אנשים, שיש להם היכולת לדבר עם המלך.","וכשהוא רואה שיש אנשים בעולם שלא יודעים מזה שיש בהעולם מלך, ורק קומץ אנשים קטן מאוד ישנו בעולם, שנתנו להם מחשבה ורצון להאמין שיש מלך בעולם. ואפילו אלו שכבר נתנו להם הידיעה מהמלך, אבל אין הם יודעים שיש יכולת לדבר עם המלך. ולהאדם הזה, נתנו לו ידיעה משמים שהוא יכול להכנס ולדבר עם המלך, היינו שהוא יכול להאמין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל בעבודה - א'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2514","title":null,"paragraphs":["החיים שהאדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא, בין בבחינת תפלה, שהוא מבקש ממנו, שיתן לו איזה דבר, או שנותן תודה לה', על מה שכבר נתן לו, סוף כל סוף הוא מדבר אז להבורא. מזה הקשר שמדבר להבורא, זה מביא לו חיים, אם הוא מחשיב את השיחה שיש לו עם הבורא, והוא ממשיך חיים, מזה שלא חסר לו אז שום דבר. כלומר, אם ביכולתו של האדם לתת תשומת לב ולצייר בעצמו, שבאם היה יכול לדבר למלך בשר ודם, שכולם מחשיבים אותו, שזה יש בהטבע, שהאדם יכול לתת את כל מה שבידו, בכדי לדבר עם המלך, והאדם הזה, אם הוא יכול להתחזק באמונתו, שהוא מדבר למלך מלכי המלכים, שלא עם כולם הוא מדבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו ששמו של הקב\"ה נקרא אמת\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2515","title":null,"paragraphs":["כבוד המלך הוא, שכולם מכירים בחשיבות המלך, וכולם רוצים לעבוד אותו בכל לבבם ובכל נפשם. וזהו יפה לראות איך שכולם עומדים ומשבחים ומדברים רק בשבח המלך, איך שהוא דואג שיהיה כל טוב לבני המדינה. וזהו פירוש, \"כי אין לבוא בשער המלך בלבוש שק\", שהוא בגד מלוכלך. אלא כשבאים בשער המלך, צריכים להיות מלובשים בבגדים המתאימים לשבת בשער המלך. אחרת, היינו כשהוא יושב בלבוש שק, זהו סימן שהוא לא שבע רצון מהמלך, אלא יושב ומתאבל על מה שחסר לו בחיים, ואין לו מנוחת הנפש. נמצא, שהוא יושב ומתאבל, והוא בזיון המלך, על מה שהמלך לא מרחם עליו, ולא ממלא את מבוקשו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל בעבודה - א'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2518","title":null,"paragraphs":["כל הרווח שלנו הוא, שנזכה לשמש את הבורא יתברך. וזהו דבר חשוב מאוד, משום שזה הוא ענין של אמת, היינו שיזכה להיות דבוק במלך מלכי המלכים. מה שאין כן כשכל התענוגים בנויים בזה, שכל הנאה שיש לו, הוא בזה שלוקח הנאה ותענוג בזה שמשמש את עצמו, ולקבל תענוג בלבושים של קבלה שייך גם לבעלי חיים ולאו דוקא לבני אדם, שהוא מובחר היצורים, שיהנה מאותם לבושים שבעלי חי נהנין, זה לא מתאים בשבילו.","אלא כל הלבושים, שהאדם רוצה לקבל הנאה, יהיה מלבושים של כלים דהשפעה. זאת אומרת, בלי תענוג אי אפשר לעבוד. אלא התענוג שלו הוא, במה שכל התענוגים שלו נמדדים, כמה שהוא יכול להשפיע להמלך. היינו, אם הוא רוצה לדעת, כמה הוא מקבל הנאה מעבודתו, אל ימדוד כמה הוא נהנה מעבודתו, שפירושו, כמה שיש לו הנאה משימוש המלך. אלא ימדוד ממעשים, היינו כמה הוא רוצה שהמלך יהנה מעבודתו. נמצא, שכל חשיבתו הוא ממה שהוא משמש את המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"בענין כבוד אב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2521","title":null,"paragraphs":["משל: אדם ההולך באם הדרך, ורואה גן נחמד למראה, ושומע קול קורא מכוון אליו מהמלך אשר מתהלך בתוך הגן. מרוב התפעלות עבר בקפיצה אחת את הגדר והנה הוא בתוך הגן. ומתוך התרגשותו וזריזותו לא הרגיש שהוא הולך לפני המלך, והמלך נמצא בסמוך אליו ומטייל מאחוריו.","וכך הוא הולך ומודה ומשבח את המלך בכל כוחו בכוונה להכין את עצמו לקבל פני המלך. והוא אינו מרגיש כלל שהמלך מצוי לידו. ולפתע הוא מחזיר פניו ורואה את המלך נמצא לידו. כמובן שלשעתו, גדלה השמחה מאד. והתחיל לטייל אחרי המלך, בהלול ושבח כפי כוחו, כי המלך מלפניו והוא אחרי המלך.","וכה הולכים ומטיילים, עד מקום הפתח. ונמצא האדם יוצא מהפתח, ושב אל מקומו כבתחילה, והמלך נשאר בגן ונועל הפתח. וכשמסתכל האדם שכבר נפרד הוא. ואין המלך עמו, הוא מתחיל לבקש פתח הגן לעומת שיצא, באופן שהמלך יהיה מלפניו. אבל אין פתח כזה כלל. אלא לעומת שבא בפעם הראשונה באופן שהוא מקדים את המלך. והמלך היה מאחוריו מבלי שירגיש בזה. כן צריך להיות גם עתה. אבל צריך שיהיה אומן גדול לזה."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להמליך עלינו את המלך"]},{"id":"he-2522","title":null,"paragraphs":["המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. פירוש, כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע, וע\"כ הוא נענה תחילה, כיוון שעל ידו הוא עובר ההשפעה. ובזה יובן \"המברך מתברך\". כי המברך נעשה צינור ההשפעה, וע\"כ הוא מתברך."],"source":"\"אהבת שלום\". ר' מנחם מנדל מקוסוב","author":"אהבת שלום","subjects":["להיות צינור ללב החבר","ערבות"]},{"id":"he-2523","title":null,"paragraphs":["\"ברכה\" הוא לשון \"בריכה\", היינו צינור ההשפעות טובות. והנה זהו דווקא אם המברך והמתברך אוהבים זה את זה, ויש להן אחדות אמיתי ובשלמות, אזי הם מעוררים הצינור עליון, שיוכל להשפיע דרך הצדיק, שהוא השביל."],"source":"\"אהבת שלום\". ר' מנחם מנדל מקוסוב","author":"אהבת שלום","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2524","title":null,"paragraphs":["נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו יתברך, שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות וצינור, להריק לכל הנבראים, שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא ברוך הוא, שלא יהיו מופסקין ממנו יתברך."],"source":"\"מאור עינים\". פרשת יתרו","author":"מאור עינים","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2525","title":null,"paragraphs":["על צדיק אחד העולם עומד, היינו שהאור, שהוא המשיך, הוא על דרך נר לאחד נר למאה. לכן, המאבד את נפשו, בזה שהכריע לכף חובה, אזי מאבד עולם מלא, היינו שהאור, שהיה מספיק לעולם כולו, הוא מנע שיתגלה האור הזה. וזה ענין, ש\"חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם\"."],"source":"הרב\"ש. 561. \"נפש ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2526","title":null,"paragraphs":["הפוך \"רצון\" ותשכח \"צנור\" [...] שה\"צנור\" בהיותו בבחינת מסך, שפירושו צמצום בשליטה, דהיינו שמעכב רצונו מלקבל בבחינה ד' מכח העליון השולט עליו, הריהו ההפך מן חומר הכלי עצמו, דהיינו \"הרצון לקבל\", כי מעכב את עצמו מלהפיק את רצונו זה, וע\"כ רמזו הפוך \"רצון ותשכח צנור\", כלומר, שענין הצנור הוא הפוך מהרצון, שהרי כופה רצונו ועושה ההיפך ממה שרוצה."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\", חלק ב', פרק א', אות א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2527","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2528","title":null,"paragraphs":["עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו שאמרו חז\"ל על \"בהעלותך את הנרות\", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להיות צינור ללב החבר"]},{"id":"he-2529","title":null,"paragraphs":["ראוי ונכון להחזיק במעוז אהבת חברים, ולקרב אותם לדרך ה', כי על ידי זה, יוכל להמשיך הארה לאורך ימים, על ידי מה שמקרבם לעבודת הבורא."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת כי תצא","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["איש את רעהו יעזורו","הכנה לכנס","להיות צינור ללב החבר","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-2530","title":null,"paragraphs":["עניין טהרה, פירושו טהרת הכלים מהרצון לקבל לעצמו, שזה מכונה \"לכלוך\", שהוא מטעם שהוא בשינוי צורה מהבורא, שהוא כולו להשפיע. לכן מטרם שמנקים את הכלים אי אפשר לתת לתוכם שום דבר טוב, שכל דבר שיתנו בכלי המלוכלך, זה יתקלקל. לכן מוכרחים לעצות טובות, לדברים שהם יטהרו לנו את הכלים, שזה נקרא הכשרה והכנה, בכדי שנוכל לקבל את הטוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו קדושה וטהרה בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2532","title":null,"paragraphs":["במקום שהאדם רואה שהוא חלש, על חלק הזה הוא צריך לבקש עזרה מלמעלה. כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". ומלשון חז\"ל שאמרו \"הבא לטהר\", משמע כאילו שכל החולשה בעבודה היא דוקא על טהרה, שרק זה אינו בידי אדם, והוא נצרך לעזרה. וחז\"ל הבטיחו, שמי שבא לטהר, והוא רואה שאין זה בידו להתגבר, על זה אמרו, שהאדם אל יתבהל ואל יברח מהמערכה, ואל יסתכל על מה שאיננו בידו להגיע לטהרה, אלא האדם צריך להאמין, שה' יתן לו עזרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2533","title":null,"paragraphs":["זה שאדם רוצה לטהר עצמו מכלים דקבלה, נקרא טהרה. נשאלת השאלה, מי הוא הנותן מחשבה ורצון להאדם, שירצה לטהר עצמו מכלים דקבלה. וזה בא לו על ידי ספרים וסופרים, שהוא שומע ורואה, מה שהם אומרים לו."],"source":"הרב\"ש. 96. \"צער קודם לרחמים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2535","title":null,"paragraphs":["\"לפום צערא אגרא\", שפירושו, לפי היגיעה שהאדם נתן בכדי לזכות להשכר, כך בשיעור הזה הוא מקבל שכר. וכמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\".","אם כן משמע מכאן, שאין הקב\"ה נותן סיוע מלמעלה, היינו קדושה מלמעלה, עד שהאדם נותן קדושה מלמטה. כלומר זה שהאדם מקדש עצמו ובא לטהר, אז הקב\"ה יכול לתת לו קדושה מלמעלה. נמצא לפי זה, שאין הקב\"ה יכול לתת קדושה מלמעלה עד שהנבראים נותנים קדושה מלמטה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2536","title":null,"paragraphs":["\"הבא לטהר מסייעים אותו\". עיקר הכוונה, הבא לטהר, הוא במעשה. ומסייעים אותו, על המחשבה. כי רק על בחינת מעשה יש ביד האדם להתגבר, אבל לא על הכוונה.","וזה פירוש, \"וברכתיך בכל אשר תעשה\", כי רק על העשיה שייך צווי, מה שאין כן על הכוונה אינו ברשותו של האדם. וזהו רק ביד הקב\"ה, שהוא נותן את הכוונה האמיתית לאדם. לכן נקרא זה שמסייעים אותו, היינו שהבחירה, שניתן לאדם, נאמר רק על המעשה ולא על הכוונה.","וזה ענין \"נעשה ונשמע\". שבזמן שהאדם מקיים את המעשה, אז הקדוש ברוך הוא נותן את הכוונה, שהוא בחינת נשמע. וזה ענין, שתפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה."],"source":"הרב\"ש. 552. \"הבא לטהר מסייעים אותו - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2537","title":null,"paragraphs":["אין האור מאיר לתחתונים מטרם שיש להם כלים המוכשרים לקבל, היינו, שיהיה בהכלים התיקון של בעל מנת להשפיע, שזה נקרא \"טהרה\", לכן, היות ע\"י התורה הם יקבלו טהרה, כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\", נמצא שהכלים יכולים לטהר ע\"י התורה, מטעם \"המאור שבה מחזירו למוטב\".","לכן, אם יהיו להם כלים טהורים, אז בודאי יזכו להאור, שהאור נקרא \"קדושה\". ואורות לא חסרים, רק כלים חסרים. נמצא, טהרה נקראת בחינת כלי, היינו התיקון של מקבל בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו קדושה וטהרה בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2538","title":null,"paragraphs":["מי שהולך בדרך ה' ולא בדרך העולם, אזי הוא זוכה למציאת חן בעיני ה' יתברך. וזהו דווקא מי שזקוק לעזרת ה' יתברך, כמו שכתוב \"הבא לטהר מסייעין אותו\" (שבת ק\"ד ע\"א). ופירשו בזהר הקדוש, \"במה, בנשמתא\", שה' יתברך נותן לו נפש קדושה. ועם כח הזה הוא יכול לטהר את עצמו.","וזה פירוש \"זכה יתיר יהבין לו רוחא\", היינו כל פעם הוא רוצה להיות יותר זך, היינו יותר טהור. וכח הסיוע של \"הנפש\" אינו מספיק לו רק בשביל הטהרה שהוא חושב שחסר לו, מטרם שקיבל את הנפש דקדושה.","מה שאין כן לאחר שקיבל את הנפש דקדושה, הוא מרגיש שיש לו עוד מקום לעבוד בעבודת הטהרה, וכח הסיוע שקיבל אינו מספיק לו להכריע את הצד הטהרה. לכן הוא מתפלל ומבקש שוב עזרה מהשמים.","אזי במצב זה מוכרחין לתת לו כח יותר גדול ממה שנתנו לו מזמן. לכן נותנין לו עכשיו בחינת \"רוח\". וכן הלאה, עד שנותנין לו את כל הנרנח\"י שבנשמתו."],"source":"הרב\"ש. 245. \"עזרת ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2540","title":null,"paragraphs":["\"המתחיל במצוה, אומרים לו גמור\", היינו על דרך \"הבא לטהר מסייעין אותו\". לכן המתחיל במצוה, היינו שבא לטהר, אומרים לו מן שמים, גמור, שפירושו שנותנים לו מן השמים כח. וזה ענין כל התחלות קשות, משום שהוא צריך להתחיל, ואחר כך כבר מקבל סיוע מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. 333. \"המתחיל במצוה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2541","title":null,"paragraphs":["הבא לטהר מסייעים אותו, מה שאין כן הבא לטמא פותחים לו, ולא מקבל סיוע. מה בא להשמיענו.","כי לטמא האדם רץ, ורוצה לטמא עצמו עם כלי קבלה, רק סגור ומסוגר, משום שאין לו שום קשר עם רוחניות. מה שאין כן מי שהתחיל לעבוד ברוחניות, כשבא לטמא, פותחים לו והוא רץ בלי סיוע מלמעלה. אבל מדוע פותחים לו, בכדי שיהיה לו מקום לעשות בחירה.","ואז, כשעושה בחירה, ואז בא לטהר, והוא רואה שאינו יכול מעצמו, אף על פי שהוא רוצה, אז נותנים לו סיוע."],"source":"הרב\"ש. 666. \"הבא לטהר מסייעים אותו - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2542","title":null,"paragraphs":["\"הבא לטהר מסייעין אותו\". היינו, שתמיד צריך האדם להיות בחינת \"הבא\". ואז ממה נפשך, אם הוא מרגיש שטהר, הרי אינו צריך כבר לסייעו, כיוון שטהר והלך. ואם הוא מרגיש, שהוא בבחינת בא והולך, אז מסייעין אותו בודאי, כי אין מניעה בפני הרצון, כיון שהוא מבקש את האמת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קל\"א. \"הבא לטהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2544","title":null,"paragraphs":["אם הגוף של עצמו מסכים לעבודתו, זה סימן שאינו הולך על דרך האמת. ואז כשרואה שהגוף לא מסכים, וטוען \"מה העבודה הזאת לכם\". על זה באה התשובה \"מה ה' אלקיך שואל מֵעִמָּךְ כי אם ליראה אותי\". ואז האדם נעשה נצרך לה', שיעזור לו, שיוכל ללכת בדרך האמת. וכשהוא נותן התפילה האמיתית, אז \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"הרב\"ש. 421. \"ענין המרגלים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2545","title":null,"paragraphs":["בדרך כלל האדם אינו דואג על חסרון של חוסר דביקות בה'. שעל כל דבר האדם מסוגל להרגיש חסרון וכואב לו מה שחסר לו, אולם להבחין כאב בזה שהוא מרוחק מה', הגם שהאדם מרוחק, אבל הוא לא שם לב לזה, כי יש לו דאגות יותר חשובות שהוא מרגיש בחסרונן.","רק לפעמים בא אדם לידי הרגשה, שהוא כן מתחיל להרגיש בחינת בושה, בזה שהוא נמצא במצב של שפלות. ולפני זה, היינו מטרם זה, הגם שהיה נמצא גם אז במצב הזה, אבל לא שם לב לזה. ואז האדם צריך להאמין, שזה בא לו מלמעלה, מבחינת \"הבא לטהר\". כלומר, מדוע הוא עכשיו בא לטהר ואינו יכול לסבול את מצב השפלות שלו, הוא צריך לומר שזה בא לו מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"הידיעה שהאדם עמד בנסיון, לצורך מי\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2546","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה לגנוב, אז הוא מבקש מהשכל שיתן לו איזה דרכים ואופנים שיוכל להוציא לפועל. ואם הוא רוצה לעשות מעשים טובים, אז גם השכל נותן לו עצות איך להוציא לפועל.","נמצא, שהשכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים \"וטהר לבנו לעבדך באמת\". אין השכל יכול להכריע לאדם שהוא ילך בדרך הטוב או להיפך חס ושלום. אלא כמו שאמרו במתן תורה, \"נעשה ונשמע\".","היינו מקודם נעשה בלי שכל, ואחר כך נזכה לבחינת שמיעה, שנוכל לשמוע מה שאנחנו עושים הוא הטוב בשבילנו. מה שאין כן אם רוצים להבין מקודם שכדאי לנו לעשות להשפיע לה' ואחר כך נעשה, אף פעם לא נגיע לזה."],"source":"הרב\"ש. 942. \"בענין מוח שליט על הלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2547","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, את זה שהוא בא עכשיו לטהר, ולא מקודם לכן, הפעולה הזו, מה שהאדם בא עתה לטהר, זה בא מהסיוע מלמעלה. כלומר, מקודם היה התעוררות מלמעלה, שנתן לו רצון וחשק שיבוא לטהר ולקדש עצמו. נמצא, שמה שהוא בא לטהר, זה לא מכוחו של אדם, אלא זה בא מלמעלה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו \"אין קדוש כה', כי אין בלתך\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2549","title":null,"paragraphs":["היות ש\"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון\", לכן מוכרח האדם להתחיל בעבודת הטהרה. כי ידוע כלל, ולא לשכוח, שיש סדר עבודה, שהוא הפוך מדעת בעלי בתים, שהוא דעת תורה. כי עבודת הטהרה שייכת דוקא אצל בני תורה. ובני תורה נקראים דוקא אלו, שרוצים להגיע לדרגת תורה, המכונה בדברי חז\"ל, ש\"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\".","שההסבר הוא של \"ממית עצמו עליה\", שמבטל את עצמותו, שהיא בחינת אהבה עצמית. והוא רוצה להגיע לבחינת דביקות, שענינו הוא השתוות הצורה, שזה נקרא \"טהרה\", שהוא מטהר עצמו מכלי קבלה לעצמו. וזה נקרא \"ממית עצמו עליה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לטהר את הלב"]},{"id":"he-2550","title":null,"paragraphs":["לאחר שהאדם מבטל את דעתו ורצונו בפני רצון ה', אז האדם זוכה לבחינת רצון ה', שרצון ה' הוא רצון להשפיע, ובזמן שיש להאדם הרצון להשפיע, אז האדם הזה נקרא \"איש טהור\". כי הוא אינו עושה אז שום דבר, אלא רק מה שיהיה מזה נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון","לטהר את הלב"]},{"id":"he-2551","title":null,"paragraphs":["זה שיש לו זכיה לדבר אל המלך, מספיק. וזה נותן לו חיים. ומה שהוא מבקש משהו מהמלך, אין כוונתו שהמלך יתן לו את מבוקשו, כי התפלה בעצמה מספיקה לו, כאילו כבר נתן לו את מבוקשו.","וכמו כן בעת שנותן תודה לה' על מה שנתן לו, אין הוא מתחשב עם גודל המתנה, אלא זה שיש לו עכשיו הזדמנות לדבר אל המלך, ולתת לו תודה, זהו כל החשיבות שלו.","זאת אומרת, אין הוא מתחשב עם נתינה, מה שהבורא כבר נתן לו, או מה שהאדם רוצה שיתן לו, אלא כל החשיבות היא, במה שהוא מאמין, שהוא מדבר עכשיו עם המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו ששמו של הקב\"ה נקרא אמת\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2552","title":null,"paragraphs":["בעת שהאדם רוצה לעמוד ולהתפלל לפני ה', אז האדם רוצה להרגיש כמו שהוא עומד בפני המלך, שאז האדם, כל לבו ומחשבתו נתונים במלך, כלומר, מחמת גדלות וחשיבות המלך, אין אז שום אפשרות, שיסיח דעתו מהמלך.","ונמצא כאן ב' דברים:","א. שאין מקום שתכנס מחשבה אחרת, מה שאינו נוגע להמלך. ואז הזמן, כאילו אין בעולם אלא, הוא והמלך. וזהו מחמת אימת גדלות המלך,","ב. הוא מרגיש אז, שהוא נמצא במצב של הרגשה טובה, היות שיש לו זכיה לדבר עם המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2553","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שבזמן שהבורא מתגלה אליו קצת, הוא מתחיל להרגיש את חשיבותו של המלך, וממילא הוא נמשך ובטל כנר בפני אבוקה. ואם הוא ממשיך להחשיב את הכרוז ששמע מן השמים, וכפי ערך שיש בידו להחשיב, כך מתגדלת אצלו את השאיפה לרוחניות. ומתחיל להרגיש, איך שהוא יצא מעולם הגשמי, ונכנס לעולם שכולו טוב.","ואם הוא שוכח להחשיב את הקריאה הזו, שנקרא להמלך, ולדבר עמו, אלא מתחיל להנאות ולהכניס את הנאה שיש לתוך הכלי קבלה שלו, ולא נזהר לתת שבח והודאה, על זה שהבורא קירב אותו אליו יתברך, אז תיכף דוחים אותו לחוץ מהיכל המלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"שיעור מעשי המצות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2554","title":null,"paragraphs":["יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי\"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי\"ת וכו', כמו שכתוב אצל משה רבינו ע\"ה [עליו השלום]: \"וְדִבֶּר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו\". וכל אדם יכול להיות כמשה רע\"ה כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","לדבר עם הבורא","תפילה"]},{"id":"he-2556","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לצייר לעצמו, איך האדם היה במצב רוח מרומם, אם איזה גדול הדור, שכל העולם משבחים אותו, והאדם הגדול הזה נתן לו רשות לדבר אליו, ובאיזה מצב רוח מרומם היה אז, כי בזמן שהיה לו התענוג הזה, שהוא יכול לדבר עמו, לא היה מרגיש שחסר לו משהו בעולם. שהתענוג שהאדם מרגיש בשיעור יותר מהרגיל משכיח מהאדם את כל דאגותיו, וכל גופו מסור להתענוג שהוא מקבל עכשיו. זאת אומרת, אם בשעת קבלת התענוג, יש לו מקום בראשו לחשוב על משהו חוץ מהתענוג שהוא מקבל עכשיו, זהו סימן שאין התענוג הזה שהוא מקבל עכשיו בשלימות.","לכן בזמן שהאדם מצייר לעצמו שהבורא נתן לו רשות לדבר עמו, לא חשוב מה שהוא מדבר, אלא החשיבות, שיש לו הזדמנות לדבר עם הבורא, מזה האדם צריך לקבל שמחה ותענוג שיש לו זכיה כזו. נמצא, שעבודת הימין היא, שהאדם צריך להאמין שהוא מדבר עם הבורא, ולא חסר לו עתה שום דבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהו ענין מרגלים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2558","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר על זה, הנה כתוב \"והיה טרם יקְרָאו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע\". והוא זצ\"ל פירש, שזה שהאדם מרגיש חסרונו, ומתפלל לה', שה' יעזור לו, אין הסיבה שהאדם מרגיש חסרונו, זה נותן לו מקום להתפלל, אלא הסיבה היא, היות שהוא מצא חן בעיני ה', וה' רוצה לקרבו.","אז ה' שולח לו את הרגשת חסרונו, וקורא אותו שיתחבר אליו. זאת אומרת, שה' מקרבו, בזה שה' נותן לו רצון, שהוא יפנה לה', ושידבר לה'. נמצא, שכבר יש לו עניית התפלה מטרם שהוא התפלל. היינו, שה' קרבו אליו, בזה שהוא נתן לו מקום, שידבר לה'. וזה נקרא \"טרם יקראו ואני אענה\". זאת אומרת, שה' קרב את האדם אליו, מטרם שעלתה מחשבה במוחו של אדם, שצריכים להתפלל לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מי הוא הגורם לתפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טרם יקראו ואני אענה","לדבר עם הבורא","להיות רגיש לקריאה של הבורא","ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2559","title":null,"paragraphs":["\"עוד הם מדברים ואני אשמע\", כלומר, ששיעור השמיעה של הקב\"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשי\"ת שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו. אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו; ודומה בערך, למה שאמרו חז\"ל: \"הקב\"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים\", כי בתאותו של השי\"ת להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כח וגעגועים גדולים בהאדם לתאוב להשי\"ת, כי \"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם\". ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל וכו' וז\"ע \"רוח אמשיך ואייתי רוח\" וכו'. ושים לבך בדברים האלו שהם יסודות הראשונים בדרכי השי\"ת."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","העלאת מ\"ן","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","לדבר עם הבורא","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגיעים לתפילה","להשיג מגע עם הבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילה שלמה","תפילת רבים"]},{"id":"he-2560","title":null,"paragraphs":["אחר המעשה, אמר זצ\"ל, שהאדם צריך להאמין בהשגחה פרטית, שלא שהאדם קורא לה', אלא הקב\"ה קורא לאדם, ואומר לו, שאני רוצה שתדבר אליך. נמצא, שלא הסיבה להתקרבות באה מצד האדם, אלא מצד הבורא. ומשום זה אין להאדם לחשוב, שאין הקב\"ה שומע תפלה חס ושלום. אלא כבר קירב אותו עוד מטרם שהאדם פנה לה', שיקרב אותו אליו. וזה נקרא \"טרם יקראו ואני אענה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מי הוא הגורם לתפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","להיות רגיש לקריאה של הבורא","להשיג מגע עם הבורא","ללכת אחרי הבורא במדבר"]},{"id":"he-2561","title":null,"paragraphs":["מדוע בחר ה' בו, לתת לו קריאה, לבוא אליו להתפלל. על זה אין לנו תשובה. אלא שצריכים להאמין למעלה מהדעת, שכך הוא. וזה נקרא אצלנו בשם \"הנהגה השגחה פרטית\". דהיינו, שאסור לו לאדם לומר, שאני מחכה עד שה' יתן לי התעוררות מלמעלה, אז תהיה לי אפשרות לעבוד בעבודת הקודש. כי הוא זצ\"ל אמר, שעל עתיד אדם מחוייב להאמין בשכר ועונש. היינו שהוא צריך לומר \"אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מי הוא הגורם לתפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2563","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שגם באהבת חברים יש דרגות, היינו שצריכים לחשוב על החיוב של אהבת חברים. כי זה יכולים לדמות לבנין, שיש שמה ב' קומות, וגם קומת קרקע. והמלך נמצא בקומה ב'. ואומרים, מי שרוצה לכנס להמלך, היינו שכל מטרתו היא רק שרוצה לשוחח עם המלך פנים בפנים, אומרים לו, שהוא מוכרח מקודם לעלות לקומה א', כי אי אפשר לעלות לקומה ב' מטרם שעולים לקומה א'.","וזה בטח, שכל אחד ואחד מבין שזה נכון. אבל יש סיבה לזה שצריכים לעלות לקומה א' שנקרא תיקונים, היינו שע\"י זה שהאדם יעלה לקומה א', שם הוא יכול ללמוד, איך שיכולים לדבר עם המלך פנים בפנים. ויהא ביכולתו לבקש מהמלך מה שליבו חפץ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא","מגלים בינינו את בעל הבית"]},{"id":"he-2564","title":null,"paragraphs":["על כל הדברים שהוא עושה, הכל יהיה על הכוונה, שרוצה להנות את הבורא. וניתנה לו זכיה גדולה מן השמים, שתהיה לו היכולת לדבר עם הקב\"ה [...]. והאדם צריך לצייר לעצמו, אם היו נותנים לו לכנס להאדם החשוב בעיר, שלא לכולם נותנים לכנס, איזו הרגשה היתה לו, כשהוא נכנס אליו ומדבר עמו. או שהיו נותנים לכנס לאדם החשוב במדינה. איזו הרגש של שמחה היתה לו. וכמו כן, אם יעשה ציור, אם היו נותנים לו לכנס לדבר עם אדם החשוב בעולם, שהוא מדבר רק עם יחידי סגולה, איזו הרגש של שמחה היתה לו, איזה מצב רוח מרומם היה לו אז, שהחשיבות הגדולה הזו, שנתנו לו, ואין לאנשים אחרים הזדמנות כזו. ואנו רואים בעולמנו הגשמי, שזה נותן סיפוק וקורת רוח בחיים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"שיעור מעשי המצות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2565","title":null,"paragraphs":["האדם, כשהוא מדבר דיבורי תורה, ומתפלל לה', או כשעושה ברכה, הוא צריך לעשות ציורים, שהוא מדבר לאיש מכובד ולמלך העולם. והלואי שזה יעזור לו. היינו, אחרי כל הציורים, עוד אינו דומה בזמן כשהוא מדבר בגשמיות לאיזה איש מכובד, איזו הרגשה הוא מקבל אז, היינו שמרגיש זה החשיבות בלי שום עבודה. מה שאין כן ברוחניות, הוא צריך לתת יגיעה עם כל מיני ציורים, עד שמרגיש קצת חשיבות, בזה שהוא מדבר להבורא.","אבל הדבר הוא פשוט מאוד. כי בגשמיות הוא רואה, איך שהאנשים מחשיבים אותו. לכן אותו החשיבות שיש בהכלל, גם הפרט מושפע מהם. ומקבל על עצמו לשמש אותו, מטעם חשיבות שקבל מהכלל, על אותו אדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"שיעור מעשי המצות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לדבר עם הבורא"]},{"id":"he-2566","title":null,"paragraphs":["תכלית עבודת האדם הוא להגיע לידי כונה על מנת להשפיע, כי במעשה החיצוניות אין מה לתקן. כי הכלי שנברא מצד הבורא, לא יקבל שום שינוי, אלא כל השינוי צריך להיות רק על הכוונה, היינו היות שמטרת הבריאה הוא להטיב לנבראיו, לכן ברא למטרה זה כלי, הנקרא רצון והשתוקקות לקבל תענוג.","אלא מטעם שלא תהיה נהמא דכסופא, אלא בהשתוות הצורה, נעשה תיקון, המכונה צמצום, שלא לקבל רק בעל מנת להשפיע. היינו באותה כלי שהיה מקודם, היינו הרצון לקבל, אלא על כוונה אחרת, זאת אומרת שלא לקבל מטעם שהוא רוצה למלאות חסרונו, אלא מטעם מצות ה', שהוא רוצה להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. 577. \"בענין המטרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2567","title":null,"paragraphs":["כל העבודה הוא רק על הכוונה להגיע שהאדם ישתוקק להשפיע, וזה נקרא עבודה פנימית, שהוא דבר הנעלם, שאינו נראה לחוץ, כוונת האדם במעשה שהוא עושה.","אבל בכדי להגיע להכוונה, הנקרא עבודה פנימית, צריכים מקודם עבודה חיצונית, שהוא בחינת מעשים, שהוא דבר הנראה לעין. היינו, שעבודתו ניכר לחוץ. מה שאין כן כוונה הוא דבר פנימי ונעלם."],"source":"הרב\"ש. 577. \"בענין המטרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2568","title":null,"paragraphs":["אם כוונת האדם היא רק לעשות נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, אז אין הוא מסתכל על גודל הנאה. ורק הוא מסתכל על גודל התשוקה, מה שהוא רוצה להנאות להבורא. היות שע\"י השתוקקות להנות להבורא, הוא גורם בחינת השתוות הצורה בשורש נשמתו. וזה גורם שימשך שפע במידה יותר מרובה. היות שהעליון רוצה לתת יותר משהתחתון רוצה לקבל, רק חסר כלים דהשפעה. נמצא, בזה שהוא מתגבר בבחינת להשפיע, ממילא נמשך שפע מרובה. לכן אין לבקש, שיהיו לו אורות גדולים, רק להשתדל שיהיו לו כלים גדולים, שהם כלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהי הפעולה שבאדם בדרך העבודה, שמיחסים לה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-2569","title":null,"paragraphs":["אין לאדם מה לתת לה', כמו שכתוב \"אם צדקת מה תתן לו\", שאין לו להאדם לתת לה' רק בחינת הכוונה לבד, שנקרא \"לשמי\". ויותר מזה אין לו מה לתת, כי אין הקדוש ברוך הוא בעל חסרון, שיתנו לו משהו, וכל מה שנותנים לו זוהי רק הכוונה לבד."],"source":"הרב\"ש. 390. \"בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2570","title":null,"paragraphs":["כל המעשים, מה שנתן לנו לעשות, אינו יותר אלא להשיג את הכוונה הזו דלהשפיע. ואיך יכולים לעשות כנ\"ל, הלא אינו שייך כפיה על הלב והרצון.","וזהו כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל \"אשר ברא אלקים לעשות\", שפירוש \"אשר ברא אלקים\", שעל זה צריך האדם \"לעשות\", היינו על מה שברא. ויש לפרש \"אשר ברא\", שבריאה נקראת \"יש מאין\", כידוע, שהכוונה על הרצון לקבל. \"לעשות\" שייך להנבראים, שהם צריכים לעשות עליה כוונה בעמ\"נ להשפיע. זאת אומרת, שכל מה שיש להנבראים לעשות, הוא רק שתהיה להם היכולת לכוון בעמ\"נ להשפיע. וזה נקרא \"אשר ברא אלקים לעשות\", שהעשיה הזו שייכת להנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שהתורה ניתנה מתוך החושך, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2571","title":null,"paragraphs":["מהו ענין תיקון המעשים בדרך העבודה. זהו כנ\"ל, שעל כל מעשה ומעשה, שעושים, צריכים לתת עליו כוונה. והכוונה היא, שרוצה עם המעשה הזה לעשות נחת רוח ליוצרו. וע\"י זה הוא יגיע לדביקות ה'. ולא שעושה המעשה, שיהיה בזה הכוונה לתועלת עצמו. אלא כל דאגותיו יהיו איך לעשות נחת רוח להבורא.","ואלה אנשים שרוצים ללכת בדרך שיגיע לבחינת להשפיע, הם נקראים \"צדיקים\". כלומר, הגם שעוד לא הגיעו לדרגה זו, שתהיה כל כוונתם בעל מנת להשפיע, אבל הם רוצים להגיע לזה, המה נקראים \"שהולכים בדרך צדיקים\", זאת אומרת להגיע לדרגת \"צדיק\", כבר נקראים על שם סופו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2572","title":null,"paragraphs":["\"הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת\".","על דרך הרמז יש לפרש ענין נגלה נקרא בחינת מעשה, ונסתר נקרא הכוונה. הכוונה, שהיא הסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, זה נסתר מאנשים, שאין אדם יודע מה שבליבו של חבירו.","ואפילו אדם אצל עצמו גם כן יכול לרמאות את עצמו בענין כוונה, שהוא חושב שהסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, היא בחינת לשם שמים. ויכול להיות שבאמת תועלת עצמו היא זאת שמחייבת אותו לעשות את המעשה. לכן נסתר מרמז על הכונה."],"source":"הרב\"ש. 472. \"הנסתרות לה' אלקינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2573","title":null,"paragraphs":["מי שהולך בקו אחד, היינו שיש לו סיפוק מבחינת המעשה, כשהוא עושה לשם שמים ואינו מסתכל על הכוונה, היינו שגם הכוונה תהיה לשם שמים, הוא לא יכול לבוא להשגת הרצון להשפיע, שנקרא \"דביקות\". וזהו מטעם שאין לו חסרון. לכן, אלו אנשים שכבר עברו מקו אחד לקו ימין, ואז הם רואים את שפלותם, שאין אף אבר אחד באדם, שירצה לעשות משהו לתועלת ה'. והוא משתוקק, שה' יציל אותו ממוות, היינו משליטת אהבה עצמית. אז העצה שלו, בכדי לזכות שה' יתגלה אליו, היינו שיזכה להרצון להשפיע, שאז האדם דבוק בה', זה האדם יכול לקחת רק בזכות העשיה. והוא רוצה שהשכר עבור קיום תו\"מ יהיה דביקות ה'. וזה שאומר \"אלא בשכר מצוה שאתם עושים, אני חס עליכם\", שפירושו, שהוא חס עלינו ומציל אותנו ממוות, שהיא שליטת הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 46 \"מהו בן האהובה ובן השנואה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-2574","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שבעת שהאדם רוצה לצאת מעבודה המעשית בלבד, שהיא בלי כוונה, ורוצה להתחיל בעבודת המעשה עם הכוונה דלהשפיע, יש בזה עבודה רבה. היות שבזמן שהגוף מתחיל לשמוע מבחינת הכוונה דלהשפיע, תיכף על המקום הוא מתחיל להתנגד, ולא נותן להמשיך בעבודה זו, ומראה לו צבעים שחורים על עבודה זו.","ובמצב הזה, האדם צריך להאמין, שרק ה' יכול לעזור. וכאן המקום, שהאדם יכול לתת תפלה אמיתית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו השיעור של תשובה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-2575","title":null,"paragraphs":["מעשה נקרא בפשוט המעשים שעושים - אם עוסקים במעשים של קבלה, היינו לענג את עצמנו, או מעשים להשפיע להשפיע להזולת.","ויש בחינת כוונה, היינו שעושים מעשים של השפעה, היינו צדקה וגמילות חסדים וכדומה, אבל כוונתו לקבל תמורה, הנקרא על מנת לקבל. או שכוונתו גם כן על מנת להשפיע, שלא רוצה שום תמורה עבור המעשה של השפעה. כמו כן שעושה מעשים של קבלה, היינו לענג את עצמו, מטעם הכוונה שהוא רוצה להנות, למלא חסרון תשוקתו שהוא משתוקק להנות.","או שמענג את עצמו מטעם רצון ה'. זאת אומרת אם לא היה רצון ה' שאנשים יהנו, כמו שרצונו יתברך להטיב לנבראיו, לא היה רצון לקבל תענוג."],"source":"הרב\"ש. 205. \"מעשה וכוונה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2576","title":null,"paragraphs":["בענין הכוונה אין הבדל בין שהמעשה הם בבחינת השפעה או שהמעשה הם בבחינת קבלה, כי שני המעשים צריכים תיקון, שגם הכוונה תהיה בעל מנת להשפיע.","וזה הוא מטעם, שעיקר העבודה היא בלב, כלומר, שהאדם צריך להגיע לדרגה אהבת ה', כמו שכתוב \"ואהבת ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך\", וכל המעשים שאנו עוסקים בתורה ומצות הם לתקן את הלב, וזהו כמו שכתוב (בהקדמה לפנים מסבירות, אות י') וזה לשונו \"ובא וראה, הר\"א אבן עזרא ז\"ל \"ודע, כי כל המצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, הכל הם לתקן הלב, כי כל הלבבות דורש ה'\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות","עיקר העבודה היא בלב"]},{"id":"he-2577","title":null,"paragraphs":["מטרם שנתן על הרצון לקבל הכוונה דלהשפיע, הרצון לקבל הזה היה גורם לו מרירות, שבכל דבר רוחני, שהיה רוצה להיות במגע עמו, היה מרגיש טעם מר, מטעם שעל הרצון לקבל לעצמו שורה הצמצום והסתר, לכן לא יכולים לטעום טעם טוב על רוחניות. כלומר, שלכל דבר שבקדושה הוא מרגיש בחינת ריחוק, היינו שקשה לו לגשת לדבר, שאין שם מקום, שהרצון לקבל יהנה מזה. וזה מכונה \"מר\".","מה שאין כן אם הוא נותן על הרצון הזה הכוונה בעל מנת להשפיע, אז הוא רואה ומרגיש שבכל דבר שבקדושה הוא טועם טעם מתיקות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בעולם של כוונות"]},{"id":"he-2578","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים קכ\"ז), \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\". שפירושו, \"אם ה' לא יבנה בית\", היינו שהלב יהיה בנין דקדושה. \"שוא עמלו\", היגיעה היא בחנם. \"בוניו בו\", כלומר אלו שרוצים לבנות בנין דקדושה, צריכים לדעת ולהאמין שבלי עזרתו יתברך, שהוא נותן הן הכלי כנ\"ל, שהוא הרצון וחשק להשפיע, והן האור, שהוא הכח שהאדם מקבל, שיכול לעשות מעשים דלהשפיע, הכל הוא הנותן, אבל האדם צריך לעשות מקודם מעשים, כלומר שלפני העבודה צריך האדם לומר, \"אם אין אני לי מי לי\", ואח\"כ הוא צריך לומר, \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\"","מגלים בינינו את בעל הבית"]},{"id":"he-2579","title":null,"paragraphs":["לאחר שנכנס בעבודה, והתחיל לדעת, שעיקר הוא להגיע לדבקות בה', הנקרא \"לעשות הכל בעמ\"נ להשפיע\", אז מתחיל הגוף להתנגד לעבודה זו. אבל יש מזה תועלת רבה, מהתנגדות זו של הגוף. היות שע\"י זה האדם נעשה בעל חסרון גדול, היינו שמרגיש יסורים מזה שהוא נתרחק מדביקות ה', כנ\"ל. ואז, עד כמה שהוא מצטער ביותר, הוא נעשה יותר נצרך להבורא, שיעזור לו. כי הוא רואה אז, כי האדם מצד עצמו אינו מסוגל לצאת מאהבה עצמית, אלא רק הבורא בעצמו הוא יכול לעזור לו. וזה לא ענין של הבנה, אלא שזהו ענין של הרגשה. שזהו כמו שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2580","title":null,"paragraphs":["שהאדם נמצא בזמן העליה, ואז הוא חושב שכבר הוא לא צריך לעזרת ה', היות שיש לו עכשיו בסיס של הרגשה, שנקרא אצלו בחינת \"ידיעה\". היינו, שעתה הוא יודע על איזו מטרה הוא עובד. כבר העבודה שלו אינה למעלה מהדעת, היות שיש לו כבר בסיס על מה לסמוך. היינו, על הרגשה הזו, שהוא מרגיש, שהמצב הזה טוב לו. ועל הבסיס הזה הוא קובע את העבודה.","אז תיכף זורקים אותו מלמעלה, ושואלים אותו כאילו \"איפה החכמה שלך, שאתה אמרת, שאתה כבר יודע על מה שהעבודה נתמכת\". אלא כל זמן שהאדם חושב את עצמו לפתי, היינו שהבסיס של העבודה הוא למעלה מהדעת, והוא זקוק אז לעזרת ה', אז האדם אומר \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\". ודוקא באופן כזה נקרא הבורא \"שומר ישראל ה'\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2581","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לראות, שהוא נדחה ונרחק מה', כלומר לראות איך שהוא מרוחק מדביקות ה', הנקראת להשפיע, והוא משוקע באהבה עצמית. ועד כמה שהוא רוצה להתגבר בעבודה להשפיע, הוא רואה, שהוא הולך אחורה, כלומר שהרע מתגבר אצלו בכל יום בשיעור יותר גדול, עד שהוא בא לידי החלטה, שאין שום אפשרות, שתהיה מציאות, שיוכל להשתחרר מאהבה עצמית. ואומר, אם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד. ואומר, עכשיו אני לא צריך להאמין שה' עוזר, אלא עתה, כשהוא יזכה לדביקות ה', אז הוא יגיד, שהוא רואה בתוך הדעת, שה' עזר לו.","וכמו שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\". ואין לו מה לעשות, רק לבקש מה', שיעזור לו לצאת משליטת הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2582","title":null,"paragraphs":["מדוע דוקא ע\"י \"הזורעים בדמעה, ברִנָּה יקצֹרו\" כי זה שזורעים בדמעה, כלומר שכל פעם הוא רואה, שהוא צריך להתחיל מחדש לזרוע, וכאילו עד עכשיו לא עשה כלום, והוא רואה שהזמן הולך קדימה, והוא הולך אחורה, זה גורם לו צער ויסורים. נמצא, שע\"י זה הוא נעשה כל פעם יותר נצרך להבורא, שיעזור לו.","זאת אומרת, שכל פעם הוא רואה את עצמו, עד כמה שהוא אינו מוכשר מצד הטבע, שיוכל לצאת מאהבה עצמית, אלא ע\"י נס מן השמים. ומכל היסורים האלו נתרקם אצלו צורך וכלי אמיתי, כלומר, שהוא רואה עכשיו מה שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\". רק ה' יכול לעזור.","נמצא, שדוקא ע\"י \"הזורעים בדמעה\", יכול האדם להשיג צורך \"לישועת ה'\", שאז מקוים \"ברינה יקצורו\". כי \"זריעה\" נקרא \"עשיית הכלי\", ו\"קצירה\" נקרא \"קבלת האור\". כלומר האור בא לתוך הכלי. זאת אומרת, בזמן שהחסרון נתמלא, אז זה נקרא \"קצירה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מתי נקרא עובד ה' בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2583","title":null,"paragraphs":["\"וזהו נער, שהוא ילד מסכן, שאין לו מעצמו כלום\". היינו, היות שכל עבודה, מה שהיא רק להשפיע לה' ולא לתועלת עצמו, עבודה זו היא נגד הגוף, שהוא רוצה לעבוד דוקא לתועלת עצמו ולא לתועלת ה'. אז האדם רואה, שאחר כל עליה יש לו תיכף ירידה, כנ\"ל, שמזה בא לו ענין של \"ימים\" ו\"לילות\".","וזה נמשך עד שהאדם בא לידי החלטה, שאין בידו לעשות שום דבר. כי הוא רואה, שכל מה שהוא עושה בכדי להתקדם, הוא רואה את ההיפך, שכל פעם יש לו יותר רע. ואז הוא בא לידי מצב, שאומר \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\". לכן, בזמן שהאדם זוכה, שהבורא נותן לו את הרצון להשפיע, היינו שהוא כבר זכה, שכל מעשיו הוא יכול לעשות לשם שמים, אז הוא רואה, שהוא \"ילד\". היינו, שאין יותר כח מילד, היינו שאין לו מעצמו כלום, כלומר, מכח עצמו לא השיג כלום, אלא הכל נתן לו הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2584","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם רואה את שיעורי העבודה, מה שיש לו בענייני \"מוחא וליבא\", ואיך שהוא לא התקדם בעבודה דלהשפיע. וגם רואה, איך שהגוף שלו הוא גוף חלש, שאין לו כוחות גדולים, שיוכל להתגבר על הטבע שלו. לכן הוא רואה, שאם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד, כמו שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"על משכבי בלילות\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\""]},{"id":"he-2590","title":null,"paragraphs":["משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חביריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו ג\"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב.","כן הדבר שלפנינו, הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב דהיינו הספרי קבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלא אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו, אלא זכרון החבירים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותינו.","דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו. והמציאות הזה היה מוכרח משום ש\"סוף מעשה במחשבה תחילה\" ומחשבתו ית' פועלת תיכף כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו, ולפיכך יצאנו מתחילה בא\"ס ב\"ה עם כל השלמות ומשם עד לעולם הזה - ולפיכך קל מאד למצוא כל התיקונים העתידים לבא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה"]},{"id":"he-2591","title":null,"paragraphs":["שמחה נקרא בחינת אהבה, שהיא בחינת ישות. וזה דומה למי שבונה לו בית ולא עושה בקירות הבית שום חסרון. נמצא, שאין לו שום אפשרות להכנס להבית, כי אין מקום חלל בקירות הבית, שיהיה לו מקום להכנס להבית.","ולכן צריכים לעשות מקום חלל, שעל ידי החלל הזה הוא יכנס להבית.","לכן, במקום שיש אהבה, צריכים לעסוק ביראה גם כן. כי יראה היא החלל. היינו, שיש לו לעורר את היראה, אולי לא יוכל לכוון בעמ\"נ להשפיע. לכן, בזמן שיש שתיהם, אז יש שלימות. אחרת כל אחד רוצה לבטל את השני.","לכן צריכים להשתדל, ששניהם יהיה במקום אחד. וזה ענין, שצריכים אהבה ויראה. שאהבה נקרא ישות. מה שאין כן יראה נקראת חסרון וחלל. ורק שתיהם ביחד יש שלימות. וזה נקרא ב' רגלים. שדוקא שיש לו ב' רגלים, האדם יכול ללכת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"א, \"עניין גילה ברעדה, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","יראה","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-2592","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שהשמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ\"ן, שהוא מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם \"באשר הוא שם\". דהיינו, שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא"]},{"id":"he-2594","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו הוא צריך להיות בשמחה מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית. לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא"]},{"id":"he-2595","title":null,"paragraphs":["אם האדם, בזמן שמקבל את התענוג מה', הוא משתדל לשמח את המלך, בזה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע להקב\"ה, והשמחה שלו היא מזה, שמשתדל לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, היות שע\"י זה הוא משיג כלי דהשפעה, ועם הכלי הזה הוא משמח את הבורא, מסיבת היות שמטרת הבריאה היא להטיב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהי סעודת חתן\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא"]},{"id":"he-2597","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא מרגיש, שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, אז \"ברוך מתדבק בברוך\", וע\"י השלימות הזו האדם יכול לבוא לדביקות אמיתי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא"]},{"id":"he-2600","title":null,"paragraphs":["הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. כי ע\"ס [עשר ספירות] הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים."],"source":"\"זוהר לעם\". נשוא. מאמר \"האידרא רבא קדישא\", סעיף 299","author":"זוהר לעם","subjects":["ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה"]},{"id":"he-2602","title":null,"paragraphs":["שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מלה ומלה על אופנה, כי גם אנכי נשבעתי לרבי, שלא לגלות, כמו כל התלמידים שקדמוני. אבל שבועה זו, ואיסור זה, אינם חלים זולת על אותם הדרכים הנמסרים בעל פה, מדור דור, עד הנביאים ומעלה, כי הדרכים האלו, אם היו מתגלים להמון העם, היו מביאים הפסד רב, מטעמים הכמוסים לנו.","אמנם אותו הדרך, אשר אני עוסק בספרי הוא דרך המותר, [...] וזהו שהעניק לי ה' במדה שלמה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז\"ל \"ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך\", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסבת הדור שלי."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-2605","title":"ע\"י שחיקת הלבבות","paragraphs":["על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לניצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד. ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו בחינת שמחה ותענוג."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בבית שלנו מכסים הכול באהבה","הכנה לפתיחת הלב בכנס","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","כאיש אחד בלב אחד","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-2607","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לשמוח בזה שיש לו חסרון על רוחניות, מה שאם כן שאר אנשים, אין להם בכלל שום ענין עם רוחניות. וכשהאדם מחשיב את דבר זה, אף על פי שאין זה דבר חשוב אצלו, והאדם כן מחשיב זה, והוא משתדל לתת תודה לה' על זה, זה גורם לו שיקבל חשיבות על רוחניות, ומזה האדם יכול להיות בשמחה, וע\"י זה האדם יכול לזכות לדביקות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבדו את ה' בשמחה","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-2609","title":"התכללות","paragraphs":["בכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עימהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התכללות","התכללות בעשירייה אקראית"]},{"id":"he-2610","title":null,"paragraphs":["הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל \"אין אור בלי כלי\". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל \"בטחון\". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות.","נמצא, שהאור ניכר ומורגש בהכלי של בטחון. ומשום זה מודדים את החיים שלו, בשיעור שמדת הבטחון, מתגלה שם. כי הבטחון שיש בו, בזה הוא יכול למדוד שיעור גדלות החיים שבו.","ומשום זה האדם יכול לראות בעצמו, שכל זמן שהוא נמצא בהרמת החיים, הבטחון מאיר לו על כל דבר ודבר, ואינו רואה שום דבר, שיכול להפריע לו על מה שהוא רוצה. וזהו מטעם, שאור החיים, שהוא כח מלמעלה, מאיר לו. שיש בידו לעשות בכוחות על אנושיים, היות שהאור העליון אינו מוגבל, כמו כוחות גשמיים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ע\"ב. \"הבטחון הוא הלבוש להאור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבטחון הוא הלבוש להאור","להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-2611","title":null,"paragraphs":["ענין בטחון תלוי באמונה. כי מי שמאמין שחברו הוא עשיר גדול ומאמין שהוא נדיב לב, אזי ממילא הוא בטוח, שחברו יתן לו את מבוקשו. ואם הוא מהסס, היינו שאין לו הביטחון, שימלא את חסרונו, זהו סימן שאין האמונה שלו בשלמות. והביטחון מעיד לו על שיעור גדלות של האמונה."],"source":"הרב\"ש. 701. \"ענין בטחון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-2612","title":null,"paragraphs":["ברוחניות תלוי הכל במדת האמת, כי בשיעור שהאדם נמשך אחר השקר, בשיעור זה הוא נעשה מרוחק מה', כמו שכתוב \"דובר שקרים לא יִכּוֹן נגד עינָי\". לכן כשרואה את מצבו האמיתי שלו, שהוא נמצא במצבו הרוחני בערום וחוסר כל, והיות שזהו אמת, לכן האמת מאיר לו, שיהיה לו חיות.","ועל ידי החיות הוא משיג שיעור בטחון, שמכאן ואילך הוא יוכל לתקן את מעשיו. ועל סמך זה הוא מתעלה בשיעור הביטחון, ומתחיל להכנס לעבודת ה'.","מה שאין כן מי שמרמה את עצמו ואינו רואה את האמת, הוא ישאר לעולם במצב הירידה והשיפלות, ואין מי שיוכל לעזור לו בזה, כי אינו מבקש עזרה, מטעם שאינו מרגיש שחסר לו מה שהוא ברוחניות."],"source":"הרב\"ש. 567. \"מדת האמת - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-2616","title":null,"paragraphs":["\"כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם\"."],"source":"הוֹשֵׁעַ, י\"ד, י'","author":"הושע","subjects":["ישרים דרכי ה'"]},{"id":"he-2617","title":null,"paragraphs":["\"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה\". שפירושו, שרשעים, היינו אלו שנמצאים בשליטת הכלי קבלה, הם מוכרחים לנפול ולהיות רובץ תחת משאו, בזמן שהם באים למצב הזה. מה שאין כן צדיקים, היינו מי שהוא בבחינת השפעה, הוא נתעלה על ידי זה, היינו שזוכה על ידי זה לכלים דהשפעה (שיש לפרש רשעים, אלו שעדיין לא נקבע בלבם, שצריכים לעבוד לזכות לכלים דהשפעה. וצדיקים יהיה הפירוש, אלו אנשים, שכבר נקבע בלבם, שצריכים לזכות לכלים דהשפעה, אבל אין ביכולתם)."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ישרים דרכי ה'"]},{"id":"he-2618","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה, ופושעים יכשלו בם\". פירוש, ממש בנקודה זו, שאדם בא לידי החלטה, שאין זה בידי אדם להגיע לכלים דהשפעה, היות שרואה, שאין שום אבר בגופו של אדם שיסכים לזה, אם כן הוא בא עתה לנקודת של אמת. והיה צריך עכשיו לתת תפלה אמיתית, שה' יעזור לו. ובטח הוא היה מקבל את העזרה מה', מה שהקב\"ה יושב ומצפה, שהאדם יתן לו הכלי, היינו הצורך לזה. ודוקא כאן האדם בורח ממצב הזה, שדוקא עכשיו הוא המקום, שיכולה לבוא אליו העזרה. והוא בורח מהמערכה, והוא נקרא על זה \"פושע\".","מה שאין כן צדיק, הוא לא מתייאש, שדוקא עכשיו הוא זוכה לכלים דהשפעה. נמצא, באותו מקום ש\"צדיקים ילכו\", היינו שמקבלים עליה בדרגה, ממש באותו מקום \"פושעים יכשלו בם\", דוקא במקום הזה שצריכים לקבל העזרה, הם נכשלים ובורחים מהמערכה.","היוצא מכל הנ\"ל, שהאדם צריך לבקש נתינה מה', כלומר שהקב\"ה יתן לו במתנה את הכלים דהשפעה, כדוגמת שנתן לו את הכלי, הנקרא \"רצון לקבל\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי המתנה שאדם מבקש מה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ישרים דרכי ה'"]},{"id":"he-2619","title":null,"paragraphs":["האדם מצד עצמו אינו מסוגל לצאת מאהבה עצמית, אלא רק הבורא בעצמו הוא יכול לעזור לו. וזה לא ענין של הבנה, אלא שזהו ענין של הרגשה. שזהו כמו שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\".","היוצא מזה, שהאדם צריך להאמין, שכל הסיבובים שהביאו למצב שבו הוא נמצא עכשיו, הוא בכדי שתהיה לו היכולת ליתן תפלה אמיתית מעומקא דליבא. אבל מדרך היצר הרע, הוא מביא לאדם דעות הפוכות, שבמקום שיש עכשיו ההזדמנות לבקש מה' בכל לב ונפש, היינו שכל השכליות והרגשות באו לידי החלטה, שרק ה' יכול עכשיו לעזור לו, מטעם שעתה הוא מסוגל לתת תפלה אמיתית, בא היצר הרע ומביא אותו לידי יאוש, כטענת המרגלים. ויכולים לומר על זה \"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ישרים דרכי ה'"]},{"id":"he-2620","title":null,"paragraphs":["אין האדם צריך להתפעל שבזמן הירידה בא אליו הרע שבו להתווכח עמו, ונותן לו להבין, הלא אתה רואה שאין אתה מתקדם בעבודה, לכן אני מייעץ לך לברוח מדרך הזה, שהיא בחינת עבודה דלהשפיע, וללכת לעבוד בדרך שכל הכלל עובדים, היינו רק בבחינת המעשה, ואז הוא הזמן של בחינת הבחירה, כלומר או להתגבר ולומר, עתה אני רואה את האמת, איך שאני מרוחק מה' ורק ה' יכול לעזור לו, והוא מאמין במה שכתוב \"כי אתה שומע תפלת כל פה\", אפילו שאינו ראוי לעזרה גם כן ה' עוזר. לכן הוא אומר, אני בטח אקבל עזרה מלמעלה, היות שאני מרגיש שהעזרה מה שה' יתן לי עכשיו, זה ממש בחינת \"מחיה מתים\", מה שאין כן אם האדם לא זוכה, אז הוא בורח מהמערכה ואומר, שעבודה זו שייכת לאנשים מוכשרים אבל הוא אינו מוכשר לזה, ועל זה דרשו חז\"ל \"כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בה ורשעים יכשלו בה\", לכן לא לברוח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 43 \"מהו, 'וראית את אחורי ופני לא יראו', בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ישרים דרכי ה'","ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2621","title":null,"paragraphs":["אם האדם על כל פנים לא בורח מהמערכה, היינו שלא מגלה את חטאיו ברבים, עובר זמן מה, עד שמרחמים עליו מן השמים, ונותנים לו עוד איזו התעוררות, ומקבל שוב עליה. ואז עוד פעם בא לו הרע להתווכח עמו. והולך עוד הפעם אותו סדר. והעצה היא, לא לברוח מהמעשים, שהוא היה רגיל בהם, אלא להיפך, היינו להרבות יותר מעשים.","וזה הוא יכול לעשות רק למעלה מהדעת. והאדם צריך להאמין, שבעבודה זו שהוא עושה בזמן הירידה, והוא מוסיף מעשים בחיצוניות על בסיס של למעלה מהדעת, בזה הוא עושה פסיעות גדולות להגיע להמטרה, הנקראת \"דביקות בה'\". ועל נקודה זו אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שזהו מה שכתוב \"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה, ופושעים יכשלו בם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ישרים דרכי ה'"]},{"id":"he-2623","title":null,"paragraphs":["חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, שנאמר ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בכל לבבך, בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך. ובכל מאדך, בכל ממונך."],"source":"משנה, ברכות ט', ה'","author":"משנה","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2624","title":null,"paragraphs":["\"חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה\". זאת אומרת, אם האדם מאמין, שה' מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, אם כן מדוע האדם מרגיש, שיש לו רע. וזה נקרא, כאילו ה' נותן לו רע. לכן אמרו חז\"ל, שהאדם צריך להאמין, שבטח הרע הזה הוא לטובה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו 'ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע', בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2625","title":null,"paragraphs":["בענין היסורים הגשמיים והרוחניים שסבל מטרם שעשה תשובה, יש בהם ב' דרכים:","א. הוא בחינת \"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד\" (כל מה שעשה הבורא, לטוב הוא עשה). כי הוא רואה בעיניו, אשר לולא המכאובים הנוראים ההם, שסבל מכח שהיה משוקע בטבע הקבלה לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם. ואל כן הוא מברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה. כלומר, שהרע גורם להטוב.","ב. \"גם זו לטובה\". דהיינו, לא לבד שהרעות נעשו גורמים לטובה, אלא שהרעות עצמם נהפכו ונעשו טובות. והיינו על ידי אורות גדולים מאוד, שהבורא יתברך מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו טובות.","נמצא, שכל התקדמות של האדם, הוא דוקא אם הוא מרגיש יסורים במצב שבו הוא נמצא. שזה נותן לו דחף, שילך קדימה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2626","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם נכנס לעבוד בבחינת \"שכל מעשיו יהיו לשם שמים\", היינו שכל מה שהוא עושה, הוא עושה מטעם, שהוא רוצה להשפיע להבורא, ולא לתועלת עצמו, אז הוא בא לידי מצבים של עליות וירידות.","כי בזמן שמאירה לו בחינת האמונה בה', הוא במצב עליה. היינו, שהוא מבין, שכדאי לעבוד רק לתועלת ה'. ואח\"כ באה לו ירידה. היינו, שבאו לו מחשבות, מה יהיה לו, מזה שהוא יעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו. ויש לפעמים, שהוא מקבל ירידה כל כך גדולה, שהוא רוצה לברוח מהמערכה. אז נשאלת השאלה, מדוע מטרם שנכנס לעבודה דלהשפיע, היה תמיד במצב רוח מרומם, ועתה הוא מרגיש הרבה פעמים, שבכלל הוא רחוק מהעבודה, והוא עושה הכל בכפיה. הלא יש כלל \"מצוה גוררת מצוה\". אם כן, מדוע קיבל ירידה. והתשובה היא, זה שהאדם מרגיש, איך שהוא נמצא במצב של ירידה, הנקרא \"מצב של רע\", זהו גם כן לטובתו, שדוקא ע\"י שניהם הוא יכול לזכות לעזרה מצד ה'. וזה שכתוב \"חייב אדם לברך על הרעה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו 'ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע', בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2627","title":null,"paragraphs":["על כל פעולה רוכבת עליה צורת יחיד, שהוא רק להטיב. והאדם צריך להאמין בזה. זאת אומרת, אף על פי שהאדם מרגיש, שלפי הרגשתו הפעולה הזו, שהוא מאמין, שזה בא מהבורא, והיא פעולה לא טובה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שעל הפעולה זו יגרום לו, שיוכל להשיג את הטוב. וזוהי עבודת האדם, להאמין בזה שהוא כך, אף על פי שהוא לא מבין את זה. ולתת תודה להבורא על זה.","וזהו כמו שאמרו חז\"ל \"האדם צריך לברך על הרע, כמו שמברכים על הטוב\". כלומר, שהאדם צריך להאמין, שזהו לטובתו, אחרת הבורא לא היה נותן לו להרגיש את המצבים האלה, מטעם שרצונו יתברך הוא, שרוצה להטיב לנבראים, כי זו היתה מחשבת הבריאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו 'מסרת גבורים ביד חלשים' בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2628","title":null,"paragraphs":["האדם מובן לנו בשתי הבחנות: בידע, היינו בשכל, ובהרגשה, זאת אומרת, מה שהאדם מרגיש בלבו, אם טוב לו או חס ושלום להיפך. והנה המקרים האלו, שעוברים על האדם, מעוררים לו שאלות בחיי יום יום. וזה נוהג בין אדם למקום, וכמו כן בין אדם לחבירו. בין אדם למקום. היינו, שיש לו טענות להבורא, מדוע הוא לא ממלא לו כל צרכיו. זאת אומרת, מה שהאדם חושב שחסר לו, הבורא צריך למלאות לו. מטעם הכלל, שמדרך הטוב להטיב. ולפעמים יש לו טענות, כאילו הוא מרגיש להיפך, שמצבו הוא תמיד ברע ביחס לאחרים, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממה שיש לו.","נמצא, שהוא בבחינת מרגלים, שמדברים על ההנהגה העליונה חס ושלום, מסיבת שהוא לא מרגיש את הטוב והעונג בהחיים שלו, וקשה לו לומר: \"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי\". נמצא, שהוא אז בבחינת מרגלים. ועל זה אמרו חז\"ל (ברכות, נ\"ד) \"חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2629","title":null,"paragraphs":["כשאדם עני, בחסרון, שקיום התורה ומצוות אצלו לא בסדר, גם במוח וגם בלב, אזי מגיע לאמת, להכרת הרע, שרואה מצבו האמיתי. ומזה הוא יכול לזכות למילוי החסרון.","ומי שאין לו חסרון, כלי, אין מקום לקבל לתוכו שפע. לכן שיש לו חסרון יכול לקבל מילוי, ועל ידי זה הוא הולך מדרגה לדרגה, אחרת נשאר עומד ולא הולך.","אבל יחד עם זה שיש לו הכלי, עניוּת, צריך להיות גם כן ב\"השמח בחלקו\", עשיר. שאם ה' רוצה שהוא ישאר במצב של חסרונות - הוא שבע רצון ומסכים, שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה - שיצייר לעצמו איך היה מברך את הבורא עבור השפע, כך יברך על כל הכרת הרע שמרגיש בעצמו, ומכל מקום יהא שמח בחלקו."],"source":"הרב\"ש. \"מהסתר לגילוי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לברך על הרע כמו על הטוב"]},{"id":"he-2633","title":null,"paragraphs":["כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' [שני] הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2634","title":null,"paragraphs":["ברוחניות ידוע, שהם על דרך חותם ונחתם, שכל מדרגה נחתמה מהמדרגה עליונה. והדרך של חותם ונחתם הוא תמיד דבר והיפוכה, שהנחתם הוא תמיד הפוך מהחותם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". צ\"א, \"ענין בני תמורה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו"]},{"id":"he-2635","title":null,"paragraphs":["כל הקושי בעבודתו יתברך, להיותה אצל העובד תמיד בבחינת \"שני הפכים בנושא אחד\", שאחדותו יתברך, פשוט, וצריכה להתלבש בגוף האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים. על כן, בכל עניין רוחני המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' [שתי] צורות הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. וצורה אחת מצד הנשמה.","והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את הגוף והנשמה, כמו שני נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי\"ת לאחד. כלומר, לנושא אחד, ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו שני הפכים, שאי אפשר להתלבש בנושא אחד. ודומה לעקידת יצחק, שהשי\"ת אמר לאברהם \"כי ביצחק יִקָּרֵא לך זָרַע\", והשי\"ת אמר לו \"וְהַעֲלֵהוּ שם לעולה\", אשר ודאי כלפי השי\"ת הוא כמו שכתוב \"אני הוי\"ה לא שניתי\", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו"]},{"id":"he-2637","title":null,"paragraphs":["הנברא, תיכף מצד בריאתו, הוא נכלל מב' הופכיים:","א. מכלים דקבלה.","ב. מכלים דהשפעה.","ואין לך הופכיות יותר גדולה מזו. ואלו ב' דברים הפוכים באים בנושא אחד, אלא בזה אחר זה. ונראה, כאילו יש קו אמצעי הכולל את שניהם:","א. הרצון לקבל.","ב. הרצון להשפיע.","וקו אמצעי הכולל את שניהם, הוא, בזמן שהרצון לקבל נכלל בהרצון להשפיע, המכונה \"מקבל בעל מנת להשפיע\". נמצא, שבקו האמצעי הזה נכללות ב' הכוחות, היינו קבלה והשפעה ביחד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"עניין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-2638","title":null,"paragraphs":["בכל תנועה ותנועה בעבודתו יתברך נמצאים ב' [שני] הפכים בנושא אחד, שהוא מסיבת המקבל, להיותו מורכב מגוף ונשמה, שהם הפכים זה לזה, על כן עושה בכל השגה קטנה או גדולה ב' מיני צורות הפכים מהדדי (זה מזה). והנה ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא \"תפילה ובקשה\". ב: הוא \"שבח והודאה\". ומובן מאליו ששניים אלו מחויבים להיות על תכלית גובהם. והנה להשלמת עניין \"התפילה\" מחויב האדם להרגיש קרבת ה' אליו כדבר מחויב. כמו איבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול להתמרמר ולשפוך לפניו כל ליבו.","אבל כנגד זה, לעניין \"שבח והודאה\" על שלימותם, מחויב האדם להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל, כי \"מה אדם ותדעהו, בן אנוש ותחשבהו\", כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלימות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'.","וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו נקבעים בליבו לנצחיות בבת אחת."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו"]},{"id":"he-2639","title":null,"paragraphs":["צא ולמד מאוכלי המן, שהמן נקרא לחם מן השמים, משום שלא נתגשם בהתלבשותו בעוה\"ז, ואמרו חז\"ל שכל אחד ואחד היה טועם בו כל מה שרצה, ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות ההפוכות, דהיינו אחד טעם בו טעם מתוק, והשני טעם בו טעם חריף ומר, אשר המן בעצמו, היה בהכרח, כלול משני ההפכים יחד, כי כלום יש לך נותן מה שאין בו, וא\"כ איך אפשר שיהיו ב' [שני] הפכים בנושא אחד, אלא על כרחך, שהוא פשוט ומופשט מב' [משני] הטעמים ורק כלול הוא מהם, באופן, שהמקבל הגשמי יכול להבדיל לעצמו, הטעם הזה שרוצה. ועל דרך זה תבין כל דבר רוחני, שהוא בעצמו יחיד ופשוט, אמנם כלול מכל ריבוי הצורות שבעולם, ובביאתו ליד מקבל הגשמי והמוגבל, אז יעשה בה המקבל צורה נבדלת אחת, מכלל ריבוי הצורות, המתיחדות במהות הרוחנית ההיא."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בדבר והיפוכו","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-2640","title":null,"paragraphs":["ידוע שהכלים שלנו באים משבירת הכלים. \"שבירת הכלים\" נקרא, שרוצים לשמש עם הכלי קבלה בעמ\"נ לקבל, וזהו בחינת פירוד מה', שהיה בעולמות עליונים. וגם ע\"י חטא דעץ הדעת, שנפלו הכלים לתוך הקליפות, ואנו צריכים להעלותם משום שאנו באים מהכלים שלהם. וע\"י זה שאנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו, הבאים משם בעמ\"נ להשפיע, ע\"י זה נתקנו כל פעם חלק מהכלים האלו, הנמצאים בקליפות, ומעלים אותם להקדושה, ע\"י זה שאנו רוצים לשמש רק עם הכוונה בעמ\"נ להשפיע נחת רוח להקב\"ה.","ובכל פעם ופעם שבכל יום ויום, לאט לאט מתבררים חלקים מהקליפות, הנקראים \"מקבל בעמ\"נ לקבל\". ומתקנים אותם, שיוכלו לשמש עמהם בעמ\"נ להשפיע. והסדר הוא, שמעלים איזה חלק להקדושה, ואח\"כ שוב יורדים למצב של קבלה, ושוכחים אפילו שיש ענין של השפעה. אבל אח\"כ שוב האדם מקבל עליה, ושוב לוקח את חלק של הרצון לקבל שבו, ומתגבר עליו, ושוב מתקן אותו בעמ\"נ להשפיע. וחוזר חלילה כל פעם, עד שמקבל שיעור מסויים של קבלה, שקבל תיקון דהשפעה, שבשיעור הזה יהיה מקום להכנס בתוכו שפע עליון. והכלי הזה נעשה ע\"י זה שמצטרפות כל העליות, שהיה לו, לכלי אחד, כמו שכתוב \"פרוטה פרוטה מצטרפת לחשבון גדול\" (סוטה ח')."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2644","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו\". פירוש, שהאדם צריך להעריך אפילו נגיעה קטנה ברוחניות, לא חשוב באיזו צורה שהיא, והכל הבורא מקבל, ושם זה על חשבונו של אדם, ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. וכמו שמובא במאמר \"סדר העבודה של בעל הסולם זצ\"ל\", כשמייחסים את העבודה לה', להאמין שה' מקבל עבודתנו, ולא חשוב באיזו צורה נראית העבודה.","פירושו, שה' מתחשב עם כל אחד ואחד, אם הוא עושה משהו בעבודה. ולא חשוב על הכוונות שהאדם חושב אז, אלא הכל הקב\"ה מקבל לחשבון. לכן גם האדם בוודאי צריך לחשוב על כל מה שהוא משהו בעבודת ה', ומהכל האדם צריך לקבל הנאה ושמחה, בזה שיש לו זכות על משהו לנגוע ברוחניות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו 'שכור אל יתפלל', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2645","title":null,"paragraphs":["ע\"י מצות האמונה יתקרב אצלו את העתיד לההוה, שפירושו, שהאור מקיף יהיה פנימי, שזה נקרא, שהאור מתלבש בהווה ממש, שזה נקרא \"שעתיד המקיף להיות פנימי\".","ומכאן, היינו מבחינת האמונה, שמאמין, שסוף כל סוף הוא יבוא להמטרה, ואף על פי שמצד הדעת הוא רואה כל פעם, איך שהוא מתרחק מהמטרה אחורה ולא קדימה, מכל מקום הוא מתגבר והולך למעלה מהדעת. אז האמונה בעצמה מצטרפת כל פעם בבחינת \"פרוטה - פרוטה מצטרף לחשבון גדול\". עד שיזכה לאמונה שלימה בקביעות, שהיא השגת אור דחסדים בהארת חכמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2646","title":null,"paragraphs":["לפי האמונה, שהוא מאמין, שה' הוא שומע תפלה. ויכול להצדיק את ההשגחה, ואומר את מה שהוא חושב, מדוע הוא לא קבל את מבוקשו, אין זה מטעם שאין הקב\"ה שם לב לתפלותיו, אלא הוא מאמין, שהקב\"ה עומד ומחכה לתפלותיו, וקובץ אותם על דרך \"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2647","title":null,"paragraphs":["החסרון הזה שהאדם מתחיל להרגיש שאין הוא מסוגל לעבוד לתועלת ה' זה נקרא כלי, היינו צורך למי שיעזור לו, שכן יהיה לו רצון, לעבוד לתועלת ה'. והעזרה שהוא מקבל מלמעלה, הנקרא הקב\"ה עזרו, זה נקרא אור. וב' אלה, מתגלים בזה אחר זה, ולא בפעם אחת כנ\"ל. לכן אמרו \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום\", כלומר שאינו נגמר האור וכלי ביום אחד, אלא זהו כמו שכתוב: \"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\", כלומר עד שהכלי מקבל שיעור שלם של חסרון, שיהא מתאים לקבל אור בשלימות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2648","title":null,"paragraphs":["שהאדם הגיע לידי הרגשה איך שהוא מרוחק מהאמת, אין הוא יכול לקבל תנחומין מזה שכולם הולכים בדרך השקר, אלא הוא משתוקק כל היום וכל הלילה איך לצאת מהמצב הזה, ואז קנה האדם צורך להגיע לשמה, מטעם שהוא לא יכול לסבול את השקר.","אבל היות אין הכלי הזה נעשה בפעם אחת, היינו הרצון שהאדם מקבל מקו שמאל, אינו נעשה בפעם אחת, אלא לאט לאט מתרקם הרצון הזה אצלו, עד שמשתלם לשיעור שלם, ומטרם זה הוא עוד לא יכול להגיע לשמה, כי אין אור בלי כלי, פירוש, הוא לא יכול לזכות לשמה מטרם שיש לו רצון לזה, ורצון זה מתגדל אצלו לאט לאט, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול, היינו שנתמלא לרצון שלם. ואז הוא יכול להתלבש בהרצון הזה הבחינה דלשמה, מטעם שכבר יש לו כלי שלימה, היינו רצון שלם לזכות לבחינת לשמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"האזינו השמים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2649","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, ששום עליה לא הולכת לאיבוד, אלא \"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\". אי לזאת, האדם צריך להיות בשמחה, בזמן שמרגיש שהרוחניות יש לו חן בעיניו, ומצפה להתקרב לה' עד כמה שאפשר, ולזכיה גדולה תחשב בזה שפתאום באה לו התעוררות מלמעלה, ומתחיל להסתכל על אהבה עצמית כדבר מאוס, שלא כדאי לחיות בשביל זה, ורק לרוחניות הוא מתחיל להשתוקק.","אבל האדם צריך לדעת, שאל יגיד \"מתי שיהיה לי התעוררות מלמעלה, אז אני אתחיל לעבוד בעבודת הקודש\". אלא זה שהאדם זוכר, שיש רוחניות, ואפילו שאין לו חשק לזה, כבר על זה הוא צריך לתת תודה לה', עבור זה שהוא יודע שיש רוחניות בעולם, והגם שאין לו חשק לעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מדוע חג המצות נקרא 'פסח'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2651","title":null,"paragraphs":["באימוץ הלב, לגלות אהבה בינו לבוראו ית', הקב\"ה משרה שכינתו עליו בסוד הזכירה, בסוד \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך\", וברבות הזכרון מגופא דעובדא [מעצם המעשה], יתרבה החשק והגעגועים, \"ורוח אמשיך רוחא ואייתי רוח [רוח מושך רוח ומביא רוח]\", וחוזר חלילה, עד שמתרבה הזכירה, ומתרבה על ידי החשק, ועולה במעשים טובים, ש\"כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\", שז\"ס \"הנה זה בא ושכרו אתו ופעולתו לפניו\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה לעיבור","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2652","title":null,"paragraphs":["בעבודת ה', שרוצים, שהוא כן ימשיך בעבודה, מטעם שברוחניות כל מה שעושים הוא בגדר השלימות מבחינת הכלל כנ\"ל, לכן אסור להגיד איזה חסרון בעבודתו. אלא אומרים לו, כל מה שאתה עושה הוא שלימות, מטעם שכל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול, ואין שום מעשה ברוחניות הולך לאיבוד, אלא כשיבוא הזמן של גמר התיקון, אז כל המעשים יתקנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-2653","title":null,"paragraphs":["ועתה ה', קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיי."],"source":"יונה, פרק ד', ג'","author":"יונה","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2654","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בא לידי הכרה, שאם לא ישיג את הרצון להשפיע, הוא נפרד מהקדושה, ואין לו שום תקוה שיוכל לזכות איזה פעם לרוחניות, הנקרא \"דביקות בה'\", אלא כל זמן שהוא שקוע באהבה עצמית, אין לו שום סיכויים להכנס לקדושה, אלא שישאר בהקליפות, וכואב לו זה, ואומר \"אם כן, טוב לי מותי מחיי\", זה נקרא צורך אמיתי. ואז כשהאדם נותן תפלה, שה' יתן לו את הכלים דהשפעה, זה נקרא צורך אמיתי, ורק זה אנו יכולים ליחס להתחתונים, כלומר החסרון, שחסר לו כלים דהשפעה. זה נקרא \"כלי\", היינו צורך. והמילוי על זה, היינו הרצון להשפיע, זה שייך לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי המתנה שהאדם מבקש מה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2655","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם נמצא במצב, שהוא בעירום וחוסר כל, זה נבחן שאין לו חיים. כי בזמן שהאדם מרגיש את חסרונותיו, ואינו מאיר לו את העתיד, שיהיה בידו פעם למלא חסרונותיו, אז האדם אומר \"טוב לי מותי מחיי\".","ובזה יש לפרש מה שכתוב, ש\"לדוד המלך לא היו לו חיים\", שפירושו, היות שכל ענין בריאת העולם היה, בכדי שהנבראים יקבלו את הטוב ועונג, לכן סדר הראשון הוא בעבודה, שהאדם צריך אז להאמין במטרת הבריאה, שרצון ה' הוא, שהנבראים יקבלו טוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שאמרו חז\"ל, שדוד המלך לא היו לו חיים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2657","title":null,"paragraphs":["בכדי שרצונו להטיב, זאת אומרת, שהנבראים יהנו מטוב ועונג, לכן ברא בהנבראים, רצון וחשק להשתוקק תמיד לקבל הנאה. ואם לא יכולים למלאות החסרון לדבר שהוא משתוקק, הוא סובל יסורים. וגם גודל היסורים, בזה שאינו יכול למלאות את חסרונו, תלוי גם כן לפי מידת השתוקקותו להדבר.","ולפעמים מגיע היסורים, עד שהאדם אומר, \"טוב לי מותי מחיי\", אם אין אני יכול למלאות את מה שחסר לי. וזהו מסיבת היסורים, שהוא סובל מהחסרון שיש לו. ומובן מאליו, כשהוא מקבל המילוי על החסרון, שאמר עליהם, \"טוב לי מותי מחיי\", איזה הנאה האדם מרגיש, בעת קבלת המילוי. ובאמת כשמדברים מעבודה, האדם צריך להגיע לחסרון, בזה שאין לו דביקות בה', עד שאומר, אם אין אני יכול להגיע לדביקות ה', חסרון זה גורם לו להביאו יסורים כל כך גדולים, עד שיאמר, \"טוב לי מותי מחיי\". וזה נקרא רצון אמיתי, כלומר, החסרון הזה ראוי למילוי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו, שבריאת העולם היה בנדבה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב","טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2658","title":null,"paragraphs":["עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר \"טוב לי מותי מחיי\", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא נמדדת מידת ההשתוקקות שלו.","לכן יוצא לפי זה, אם האדם רוצה לקבל איזה מילוי, מוכרח להיות לו מקודם חסרון. כי אין אור בלי כלי, ואין יכול למלאות עם משהו, אם אין חסרון. כדוגמת, אין אדם יכול לאכול בלי תאוה, ולהנות מהמנוחה בלי עייפות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2659","title":null,"paragraphs":["דעת רבים יש לו כח גדול לשלוט על היחיד, והיות שהכלל מרגישים עצמם לשלמים בענין עבודת ה', ומשום זה דעת הרבים מגיע גם לבחינת הפרט. והגם שהפרט לא רוצה לקבל את שיטת הכלל, מכל מקום הם מחלישים את הפרט, שלא ירגיש כל כך בחסרונו. והפרט מקבל חולשה בעבודתו.","היינו, שהגוף אומר אליו, נכון שאין אתה בשלימות העבודה דלשם שמים, אבל לא נורא כל כך, שיהיה כדאי להצטער, ולתת על זה תפלה מעומק הלב. זאת אומרת, שאתה מוכרח לומר, שאם אין אתה תזכה לדרגת של \"להשפיע נחת רוח להבורא\", אתה אומר על זה, \"טוב לי מותי מחיי\". זה אתה לא מחוייב. הלא אתה רואה, שכל הכלל הולכים בדרך בעלי בתים. נכון זה היה יותר טוב, אם אתה היית יכול לעשות הכל בעמ\"נ להשפיע. אלא אתה צריך לבקש מה', שהוא יעזור לך. ואם אתה עדיין לא קבלת עזרה מה', אתה כל כך מודאג, עד כדי כך שאתה אומר, \"טוב לי מותי מחיי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2660","title":null,"paragraphs":["ענין סיפוק בחיים, אינו שייך לומר דוקא בזמן שחסר לו דברים מה שיש לאחרים, ואין לו. אלא יכול להיות שיש להאדם יותר פרנסה מאחרים, ויש לו אפילו יותר דברים חשובים מהסביבה שלו, מכל מקום יכול להיות שאין לו סיפוק מזה.","וזה יותר מורגש אצל נשים, שאם חסר להן משהו, אפילו שיש להן הרבה דברים יותר מהחברות שלה, אם היא מרגשת שחסר לה, היא יכולה לומר \"טוב לי מותי מחיי\", ואינה יכולה להתנחם בזה שיש לה דברים יותר משל חברותיה. אלא אם החסרון נוגע לה להלב, היא אומרת שהיא מרגשת יותר אומללה מכל העולם.","והטעם הוא, כי בזמן שהאדם מרגיש חסרון אמיתי, לא יכול להתנחם מזה שדבר זה חסר גם להרבים. כי ההרגש היסורים, שסובלים מאי מילוי הרצון, זה קובע, שזה לפעמים יכול להביא את האדם להיות מאבד עצמו לדעת, ורק זה נקרא, חסרון אמיתי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, אין ברכה במקום ריק, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2661","title":null,"paragraphs":["היסורים נמדדים לפי מידת ההשתוקקות לדבר. כמו שאנו רואים בגשמיות, שלפעמים על ידי אהבה נכזבת האדם מאבד עצמו לדעת. וזהו מחמת ריבוי יסורים שיש לו, מזה שאין הוא רואה שיוכל להשיג את הדבר. לכן הוא אומר \"טוב לי מותי מחיי\" ומאבד עצמו. אולם זהו רק בעניני גשמיות.","אולם בעניני רוחניים, מחמת תיקון נעשה צמצום והסתר, שאין האדם רואה את הטוב ועונג המלובש בתורה ומצות. וזה היה בכוונה תחילה, בכדי שיהיה מקום לעבוד לשם שמים, אחרת לא היה שום מציאות של בחירה, שיהיה אפשרות, שיהא באדם כח לעבוד על מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שכל עשב- יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["טוב לי מותי מחיי"]},{"id":"he-2662","title":null,"paragraphs":["הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את המסך מעל עיניו ולבו.","וענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז\"ל: \"כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות\". ועל זה מקשין העולם, אם שערי הדמעות לא ננעלו, בשביל מה צריכים בכלל שערים?","ואמר, שזה דומה לאדם, המבקש מחבירו איזה דבר נחוץ. ודבר זה נוגע עד לבבו, והוא מבקש ומתחנן לפניו בכל לשון של תפלה ובקשה. וחבירו אין שם לב לכל זה. ובעת שהוא רואה, שאין כבר מקום לתת תפלה ובקשה, אז האדם מרים את קולו בבכיה, ועל זה אמרו: \"כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות\". כלומר, מתי שערי דמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, אז יש מקום לשערי דמעות, ואז רואים שהם לא ננעלו.","מה שאין כן בזמן ששערי התפלות פתוחות, אז לא שייך שערי דמעות ובכיות. זה נקרא, ששערי דמעות כן ננעלו. אלא מתי שערי הדמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, אז שערי דמעות פתוחות, היות שעדין יש לו עצה של תפלה ובקשה.","וזה פירוש \"במסתרים תבכה נפשי\". היינו בזמן שהאדם בא לכלל הסתרה, אז תבכה נפשי, מטעם שאין לו עצה אחרת. וזה ענין \"כל מה שיש בידך ובכוחך לעשות, עשה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ח. \"מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הסתר וגילוי","התקפה על החיבור","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2664","title":null,"paragraphs":["במקום הדלת שם הפתח, בשעה שסגור. בגשמיות, אפשר לראות הדלת, כמו שאפשר לראות את הפתח, אבל ברוחניות, אינם רואים זולת הפתח. ואי אפשר לראות את הפתח כלל, זולת באמונה שלימה וּבָרָה רואים את הדלת, וברגע הזאת מתהפך לפתח, כי הוא אחד ושמו אחד."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2667","title":null,"paragraphs":["מלך, שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה, נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פיתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילים להיכלו. וציווה אותם להטעות בערמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המוביל להיכל.","וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו בערמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא.","וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו.","וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות קל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","לפתוח את השערים הנעולים","נכנסים להיכל המלך","אמונה למעלה מהדעת","סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-2668","title":null,"paragraphs":["צריכים עוד כוח לעמוד בהיכל המלך, כלומר, לעמוד ולהתפלל ולחכות, בלי עייפות, אלא בדפיקו בתר דפיקו [בהכאה אחר הכאה], עד שמפיקים רצון השלם מהשי\"ת.","ועל כן צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון מהשי\"ת, כמ\"ש \"אל דמי לכם\", אף על גב שהשי\"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח\"ו, \"אל דמי לכם\", לא לזה כיוון השי\"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן \"אל תתני דמי לו\""],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","הכול מושג בכוח התפילה","לפתוח את השערים הנעולים","אמונה למעלה מהדעת","תפילה"]},{"id":"he-2669","title":null,"paragraphs":["צריך האדם לדעת, שגמר מלאכה אינו עסק האדם כלל וכלל, כי אם עסק השי\"ת, ואם כן איך אתה יכול לדעת את השי\"ת, ולשערהו אם יכול הוא לגמור מלאכתו, או אינו יכול ח\"ו, שזה ודאי חוצפה והמרה.","\"ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\", אפילו בו באופן, אם השי\"ת רוצה שתעבוד, בלי לגמור מלאכה. וז\"ש: \"מה ה' אלקיך שואל\" וכו'. פירוש, הנברא מחוייב לדעת רק אחת שהשי\"ת דורש עבודה, ועל כן יעשה רצונו יתברך בתמימות, ע\"ד [על דרך]: \"פתחו לי פתח א' [אחד] של תשובה כחודה של מחט\", וע\"כ יִנצל מהס\"א, שלא יתקרב אליו לעולם, ואם האדם נשלם בזה, יכול הוא להיות בטוח שהשי\"ת מצדו יגמור מלאכתו. \"ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות\".","אבל אם אינו מוכן מצדו לעבדו, אפילו באופן שלא יזכה לגמר מלאכה, ולפתחו של אולם, ודאי לא יועיל לו כל החנופות והשקרים."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2670","title":null,"paragraphs":["\"פתחו לי פתח א' [אחד] של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות\". פירוש, פתחו של מחט אינה לכניסה ויציאה, אלא להכניס בו חוט לתפירה ולעבודה, כן תשתוקק רק אחר ציוויא דמאריה [מצוות אדונו], לעבוד עבודה, ואז אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. שה\"ס שם המפורש בפסוק \"ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הדרך לאמת הוא קו דק מאד","הכנה לכנס","לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2671","title":null,"paragraphs":["פתחו לי שערי צדק. שהם השערים, שעשה ה', ונתן אפשרות לצדיקים, שיבואו לפניו דרך אותם השערים.","ולסוף כל השערים, עשה שער אחד, בכמה מנעולים. השער, הנקרא מלכות דמלכות, שהוא נקודת הסיום של כל השערים העליונים. והשער הזה האחרון, הוא השער הראשון לחכמה עילאה. כלומר, שאי אפשר לִזְכות לחכמה העליונה, זולת אחר השגת השער הזה האחרון דווקא. כי להשגת חכמה עילאה הוא השער הראשון. ע\"כ כתוב, ראשית חכמה יראת ה'. כי יראת ה' מכונה דווקא השער האחרון, שהוא הראשון לחכמת ה'."],"source":"\"זוהר לעם\". \"הקדמת ספר הזוהר\", מאמר \"שתי נקודות\", סעיף 120","author":"זוהר לעם","subjects":["לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2674","title":null,"paragraphs":["נבין, מהו יום ולילה בעבודה. כלומר, שהאדם צריך לדעת, הגם שהוא צריך להרגיש מה זה חושך, אחרת אין הוא מסוגל להנות מהאור, כי ככל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד מהשני, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה עייפות.","לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא להתפעל מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. לכן, הגם בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים המביאים את האדם להמטרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו יום ולילה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הירידות הן מקפצה לעליות","עליות וירידות","התרחקות לשם התקרבות","לחבר ימים ולילות","לחיות בדבר והיפוכו","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות"]},{"id":"he-2676","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"ויקרא אלקים לאור יום, ולחושך קרא לילה\". הפירוש כנ\"ל במה שאומר בהסולם, שכמו שאנו רואים, ש\"יום אחד\" הוא דוקא בחיבור יום ולילה. כמו כן אי אפשר להיות אור בלי חושך. כלומר, שה' נתן לנו את החושך, בכדי שעל ידו יתגלה האור. וזה נקרא, \"ויקרא ה'\". זאת אומרת, שהבורא סידר לנו את סדר עבודה, שיהיה בצורה כזו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו יום ולילה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2677","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שרוצים להגיע לעבודה דלהשפיע, נוהג בהם עליות וירידות, כנ\"ל בדברי הזה\"ק, שמפרש \"יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחווה דעת\".","נמצא, שבחינת הזקֵן של העובד בעל מנת להשפיע, אינו זקן מטעם אריכת הזמן של מצב אחד, אלא זקן, מטעם שיש לו הרבה ימים והרבה לילות. לכן אומר \"ואברהם זקן בא בימים\". יהיה פירושו \"בא בימים\": \"וה' בֵּרַך את אברהם בַּכֹּל\". מהו \"בכל\". היינו, היות שהיו לו הרבה ימים, כלומר שבטח היו באמצע הרבה לילות. אם אין לילות באמצע, אי אפשר להיות הרבה ימים. וה' ברך את אברהם \"בכל\", היינו, שגם הלילות נתברכו אצלו. וזה נקרא \"וה' ברך את אברהם בכל\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן ובא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות","פרשת השבוע חיי שרה"]},{"id":"he-2678","title":null,"paragraphs":["\"יום ה'\" יהא פירושו, שהשגחה, מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור, שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל, תיכף נענה על תפלתו ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל. ובכל מקום שהוא פונה, הוא מצליח. זה נקרא \"יום ה'\". מה שאין כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו ספיקות בהשגחת טוב ומטיב ומחשבות זרות. כלומר, שהסתרת ההשגחה מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות. זה נקרא חושך ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב, שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו.","ובזה יש לפרש מה שכתוב: \"הוֹי המִתְאַוִים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור\".","והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ט\"ז. \"מהו יום ה' וליל ה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2679","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". ומזה אנו יכולים לראות, מדוע ענין הבחירה, לבחור בהטוב, היינו בהרצון להשפיע, ולהיות מואס ברע, הוא כל כך קשה. שהוא כדי, שאנו צריכים לטעום טעם חושך. אולם אסור להראות לנו את החושך כמו שהוא בצורה אמיתית, כי אם האדם היה רואה את שיעור הרע שבו, היה תיכף בורח מהעבודה, וממילא לא היה מרגיש חושך. היות שלא מעניין אותו, בזה שהרצון לקבל לעצמו הוא השולט, כי זה לא היה מורגש אצלו לחושך. שרק מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן שהוא רוצה ללכת בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו עניין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2681","title":null,"paragraphs":["מי שהוא חכם, והוא רוצה להרויח זמן, אין הוא מחכה עד שיקבל ירידה מלמעלה. אלא, בזמן שהוא נמצא בזמן עליה, ורוצה לקבל את החשיבות של המצב של התקרבות לה', אז הוא מתחיל לצייר לעצמו, מהו מצב של ירידה. היינו, איך הוא קיבל יסורים, מזה שהוא היה מרוחק מה'. ועתה, איך הוא מרגיש, שהוא מקורב לה'. נמצא, שגם בזמן עליה, הוא לומד את ההבחנות, כאילו הוא היה במצב הירידה, ויכול אז לעשות חישוב, להבחין בין עליה לירידה. [...]","ומכל אלה החשבונות, שהוא יעשה בזמן עליה, נמצא, שהוא מקבל עכשיו מקום, שיוכל להבחין בין אור לחושך. ואין הוא צריך להמתין, עד שיתנו לו מלמעלה את מצב של ירידה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין חכם כבעל הניסיון","לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2684","title":null,"paragraphs":["האדם חושב, שבטח אחר התפלה הוא יקבל עליה בדרגה, יותר מהמצב שבו הוא נמצא בעת התפלה. ולבסוף, הבורא נתן לו מצב יותר גרוע, מכפי שהיה מטרם שהתפלל לה'. והתשובה היא, כמו שאומר אאמו\"ר זצ\"ל, שיש ענין \"כיתרון האור מתוך החושך\". ואמר, שאין האדם יכול להעריך את חשיבות האור, ולדעת איך לשמור אותו, אלא מתוך החושך. אז האדם יכול להבחין את המרחק בין האור לחושך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2685","title":null,"paragraphs":["ענין \"יום\" הוא, שרואים מה שעושים. ו\"לילה\" הוא חושך היינו שאינו רואים מה שעושים. וכשהאדם מאמין ועושה בשמחה זה נקרא יום, אזי המצוות מתחברות ונעשית בנין, שיש שם שכינה. מה שאין כן בלילה, שאינו בשמחה, משום שאינו רואה מה שעושה, על ידי זה אי אפשר להיות בנין. שענין לילה יש ב' הבנות:","א. שלא רואים,","ב. שאינו במצב רוח מרומם, אלא שנמצא בדיכאון כמו מי שאינו הולך לו את מצב הפרנסה, כמו שהוא מבין, אז עולם חשך בעדו.","ועל ידי האמונה זוכה לשמחה."],"source":"הרב\"ש. 735. \"ביום הקים את המשכן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות"]},{"id":"he-2688","title":null,"paragraphs":["בגמר התיקון יהיה ידוע לכל, \"כי לך יום אף לך לילה\". כלומר, היות שרצונו הוא להטיב לנבראיו, וטוב נקרא יום, אם כן איך אפשר לומר, שהבורא נותן חושך. הלא זהו נגד מטרתו. אלא בטח שגם החושך, היינו הלילה, הוא בחינת יום, הגם שהאדם מרגיש הפסקות בדבקות ה', שזה נקרא חושך ולילה.","אבל בגמר התיקון, שאז יש הידיעה, שגם החושך הוא נתן, בטח שגם זה הוא אור. והוכחה לזה, כיון שאז הזדונות נעשה כזכיות. אם כן יודעים אז, \"כי לך יום אף לך לילה\", כי שניהם שייכים לך, כלומר ששניהם אתה הוא, היינו הבורא נתן שניהם בתור יום.","מה שאין כן לפני גמר העבודה אי אפשר לייחס את ההפסקות, שיש לאדם מדבקות ה', שהבורא שלח לו את זה. כיון שזהו נגד מטרת הבריאה. וזה שכתוב \"תאיר כאור יום חשכת לילה\". היינו, כיון שהזדונות נעשו אז לזכיות, ממילא נעשה הכל יום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו יום ולילה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחבר ימים ולילות","גמר התיקון"]},{"id":"he-2689","title":null,"paragraphs":["כל זמן שהאדם לא תיקן את החטא של עץ הדעת, הוא טועם טעם עפר, בזמן שהוא רוצה לעשות את המעשים שלו בעל מנת להשפיע, שזה מכונה \"שכינתא בעפרא\", אסור לו לספר לגופו, הנקרא רצון לקבל.","היינו, שאין לו להגיד להרצון לקבל לעצמו, שהוא אינו מרגיש שום יראת הכבוד ברוחניות, אלא הוא בכלל לא צריך לדבר בעניני עבודה עם הרצון לקבל שלו. היות שהאדם צריך לדעת, שלא יעזור לו שום ויכוחים עם הרצון לקבל. לכן האדם, בעת שהוא בא למצב של עני, הוא צריך רק לבקש מה', שיעזור לו, היינו שיתן להאדם כח, שיוכל להתגבר עליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהו אדם ומהו בהמה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2690","title":null,"paragraphs":["בזמן שהגוף שאל את השאלות, ורוצה להבין את הכל בתוך הדעת. ואז צריכים לומר להגוף, שהשאלות שלך לא מעניין אותי, היות שאני הולך למעלה מהדעת. וזה שכתוב: \"נתן בו עיניו ועשה אותו גל של עצמות\". פירוש שעשה אותו גל של עצמות הכוונה על השאלות שלו, כי מי שהולך למעלה מהדעת, אין כאן שום שאלות והכל מתבטל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2691","title":null,"paragraphs":["כשהאדם קיבל על עצמו אמונה כדוגמת ידיעה, כבר אין לו מה להתווכח עם הגוף. כי האדם אומר להגוף \"אני רואה, שאין אתה אומר לי שום דבר, רק דבר אחד אתה אומר לי, שאין אתה יכול להשלים עם האמונה, שאני קיבלתי עלי. לכן על טענת האמונה אין לי מה להתווכח עמך. לכן אני אומר לך, מה שאני עושה עכשיו, ואתה לא מסכים, אין אני מחכה להסכמתך, כי אצלי האמונה כמו ידיעה\".","ובהאמור יוצא, שכל עבודת האדם הוא איך להשיג כח האמונה. כי אין האדם יכול לנצח את הרע שבו ע\"י ויכוחים. כי בשכל החיצוני הגוף תמיד צודק. אלא רק אם האדם עונה להגוף עם בחינת אמונה למעלה מהדעת, אז הוא יכול לנצח את הגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 42 \"מהו, \"ידע שור קנהו וכו' ישראל לא ידע\", בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2693","title":null,"paragraphs":["בשוטרים, אנו רואים, שאין מה להתווכח עמהם, שאין שום ויכוחים עם השוטרים. כלומר, שהשוטרים אינם שומעים למה שמדברים אליהם. כך ברוחניות. אין להאדם להתווכח עם הגוף, בזמן שהוא הולך למעלה מהדעת. והאדם צריך לומר להגוף, לא חשוב לנו אם אתה צודק או לא. שיכול להיות, שהגוף צודק מאה אחוז, אבל השוטרים הולכים לפי פקודת השופט. רק האדם צריך להתפלל לה', שיתן כח להשוטרים, שיוכלו להתגבר על הנאשם. וברוחניות יהיה הפירוש, שהאדם צריך להתפלל לה', שיתן כח ועוז לכח התגברות שלו, שיוכל להתגבר על הגוף, שיהיה בידו להוציא לפועל מה שהשופטים אמרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו שופטים ושוטרים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2694","title":null,"paragraphs":["בזמן הירידה, אין להאדם להתווכח עם הרצון לקבל שלו, ולבקש ממנו, שכדאי עבורו, שהרצון לקבל יעזוב את המקום, ולתת את מקומו עבור הרצון להשפיע, ורוצה לתת להבין, שיכנע לפניו. האדם צריך לדעת, שאף פעם הגוף לא יסכים לזה, וחבל על הדיבורים. אלא שיבקש מה', שרק הוא יתברך, יש לו כח לבטל אותו, ולא אחר. כלומר, שאף פעם הגוף לא יסכים לזה. וממילא אין מה להתווכח עם הגוף, רק בזמן שהוא רוצה לעשות משהו לשם שמים, הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח להתגבר על הרצון לקבל לעצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו שהמלך עומד על שדהו, כשהתבואה עומד בכרי, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2695","title":null,"paragraphs":["עכשיו, שהוא בזמן הירידה, לכן יש עכשיו כח להסטרא אחרא לבוא אליו, עם כל הטענות הצודקות שלהם. והעצה לזה, שהאדם צריך לומר: \"עכשיו אני לא יכול לדבר עם הגוף שלו ולהתוכח עמו\". אלא שיגיד: \"עכשיו אני מת, ואני מצפה לתחית המתים\".","ויתחיל לעבוד למעלה מהדעת, היינו שיגיד להגוף שלו: \"כל מה שאתה טוען, אתה צודק, ולפי השכל אין לי מה לענות לך, אבל אני מקוה, שאני מתחיל לעבוד מחדש, ועכשיו אני מקבל עלי תו\"מ, ועכשיו אני נעשה גר, וחז\"ל אמרו \"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [גר שנתגייר, דומה לקטן הנולד]\", ועכשיו אני מצפה לישועת ה', ובטח הוא יעזור לי, ואני שוב אכנס לדרך הקדושה. וכשיהיה לי כח דקדושה, אז יהיה לי מה לענות לך. אבל בינתיים אני מוכרח לילך למעלה מהדעת, כי עדיין חסר לי דעת דקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע\"ב. \"הבטחון הוא הלבוש להאור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2696","title":null,"paragraphs":["יש שהאדם מתחיל בעבודה דלהשפיע, והוא מסביר להגוף, שזוהי כל מטרת עבודה, היינו לקבל כלי דהשפעה. אבל אחרי כל אלו הוויכוחים שיש לו עם גוף, הגוף אומר לו, שאין אתה יכול לשנות את הטבע, ממה שהבורא ברא אותו. וכיון שהבריאה נבחנת לבחינת \"יש מאין\", הוא רק מבחינת רצון לקבל, איך אתה מעיז לומר, שאתה יכול לשנות הטבע, ממה שהבורא ברא אותו.","ועל זה נאמר \"בא אל פרעה\", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז\"ל (סוכה נ\"ב) \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בא אל פרעה - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל","פסח"]},{"id":"he-2697","title":null,"paragraphs":["הנה אנו רואים שעל שאלת רשע אין תשובה אלא, \"הקהה את שיניו\", שענינו הוא כמו שאמרו חז\"ל \"ושננתם, שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד\" (קידושין ל' ע\"א). ומה יש לו לומר על ה\"מה\" הזה? את \"מה\" השני! היינו \"מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה אותי\".","היינו שצריך לידע, שה\"מה\" הראשון, ה' אלקיך שאל ולא אתה, שפירושו שה' הביא בתוך מחשבתך ה\"מה\" הזה, כי אין שום כח אחר בעולם, כמו שכתוב \"אין עוד מלבדו\".","ובטח שה' לא יברא בריאה שתהיה כנגדו יתברך, אלא שברא המחשבה זאת כדי ליראה אותו, שענינו הוא, קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת, שעל ידי שאלת רשע, הוא מוכרח לקבל עליו כל פעם קבלה חדשה של עול מלכות שמים, הנקרא \"יראה\"."],"source":"הרב\"ש. 31. \"מה אהבתי תורתך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2698","title":null,"paragraphs":["\"הקהה את שיניו\", שפירושו, שאין להתווכח עמו, אלא \"הקהה את שניו\", שצריכים ללכת עמו בכח להתגבר עליו. זאת אומרת, בזמן שהוא בא עם שאלותיו (וצריכים לזכור, שהוא בא עם שאלות האלו, דוקא בזמן שהאדם רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז יש מקום לשאול, מדוע. מה שאין כן אם האדם עובד בעל מנת לקבל שכר, אין להרשיע הזה מה לשאול), אין להשיב, ולחשוב תירוצים לתת לו. אלא האדם צריך לדעת, שחבל על הזמן שהוא רוצה למצוא תשובות על שאלותיו, אלא כשהוא בא ושואל, תיכף האדם צריך ללכת עמו בכח, ולהתגבר עליו עם כח, ולא בוויכוחים.","והיות שכל פעם, אפילו לאחר שהאדם כבר התגבר עליו, מכל מקום הוא לא מתפעל מזה, אלא כל פעם שהאדם רוצה לעשות משהו לתועלת ה', תיכף הוא בא עם שאלותיו. לכן יש כאן הרבה פעמים, \"הקהה את שיניו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2699","title":null,"paragraphs":["על כל הדברים של המרגלים, שבאים לאדם, אין לו שום עצה להתווכח עמהם עם השכל, או לחכות עד שיהיה לו מה לתרץ להם, ובינתיים להיות תחת שליטתם. אלא שהוא צריך לדעת, כי אף פעם לא יוכל לתרץ את קושיתם עם השכל החיצוני. אלא דוקא מתי שיזכה לשכל הפנימי, אז תהיה לו שפה, מה להסביר להם. ובינתים הוא צריך ללכת למעלה מהשכל, היינו לומר, אף על פי שהשכל הוא דבר חשוב מאוד, ומכל מקום אמונה עומדת למעלה בחשיבות מהשכל. לכן אין לו ללכת על פי השכל, אלא לפי דרך האמונה, להאמין מה שרבותינו אמרו לנו, שהאדם צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז אין שום מקום לטענת המרגלים, כיון שהם מדברים רק בתוך הדעת של השכל החיצוני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מאמר המרגלים\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2701","title":null,"paragraphs":["אם האדם מתגבר על הדעת החיצוני, שטוען טענות צודקות, הוא מרויח, שהאמונה שלו מתגדלת בכל פעם מדרגה יותר גדולה, מכפי שהיה לו טרם ביאת היצר הרע עם השכל שלו, שלא כדאי לצאת מאהבה עצמית, מסיבת שכל פעם שהדעת של היצר הרע מתגדל, אין לו ברירה אחרת, אם הוא רוצה להישאר בקדושה, אלא להמשיך על עצמו בחינת אמונה יותר גדולה. כלומר שהוא נעשה כל פעם נצרך להבורא, שיעזור לו להינצל מהרע שלו. זאת אומרת, שאל יתפלל אדם שהמחשבות הזרות ימותו, אלא שיחזרו בתשובה.","וזהו דוקא ע\"י זה שמקבל עזרה מלמעלה בבחינת אמונה למעלה מהדעת, נמצא, שלא מבקש מה' שהמחשבות ימותו, בכדי שהוא לא יצטרך להתגבר על המחשבות, אלא שהוא יסתפק עם האמונה שיש לו בה', שכפי אמונתו שיש לו בטרם ביאת היצר הרע עם הטענות הצודקות, ושאי אפשר לתרץ אותם בלי עזרת ה', שמקבל כח ללכת למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל בעבודה - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל"]},{"id":"he-2702","title":null,"paragraphs":["רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:","א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו\"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.","ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.","לכן:","א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.","ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ד. \"מהו רוממות ה'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התקפה על החיבור","ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-2703","title":null,"paragraphs":["בעניני יראה יש הרבה מדרגות, כמו שאומר בזה\"ק (הקדמת ספר הזהר, דף קפ\"ה, ובהסולם אות קצ\"א) וזה לשונו \"היראה, שהיא עיקר, הוא שאדם ירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט, העיקר והשורש של כל העולמות, והכל נחשב כאין לפניו\". ביאור הדברים מלמדנו, שיש ג' אופנים ביראת ה', שרק אחד מהם נחשב ליראה אמיתית:","א. שמתיירא מהקב\"ה ושומר מצותיו, כדי שיחיו בניו, ויהיה נשמר מעונש גופו או ממונו, דהיינו יראה מעונשים שבעולם הזה.","ב. שמתיירא גם מעונשים של גיהינום.","ואלו השתיים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצות ה', אלא מטעם תועלת עצמו. ונמצא, שתועלת עצמו היא השורש, והיראה היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו.","ג. אלא יראה דאיהי עקרא [שהיא עיקר], דהיינו שירא מה' יתברך משום שהוא גדול ומושל בכל, הוא גדול משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2704","title":null,"paragraphs":["עיקר יראת שמים היא להאמין בגדלות ה', דגדלות וחשיבות ה' היא הסיבה שמחייבו לקיים תו\"מ, ולא לתועלת עצמו. וזה כמו שאומר שם וזה לשונו, \"שישים לִבּוֹ וּמַאֲוַויָּיו באותו מקום, הנקרא \"יראה\", שיהיה דבוק ביראתו יתברך ברצון וחשק, המותאם והראוי למצות המלך\".","ובזמן שהאדם זוכה לאמונה כזו, כלומר שתהיה מורגשת בלבו גדלות ה', אז הגוף וכל האברים, היינו הרצונות והמחשבות והמעשים, בטלים נגד המלך כנר בפני אבוקה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2705","title":null,"paragraphs":["דרשו חז\"ל \"הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים\", הוא משום שהכול הוא יכול לתת חוץ מיראה. כי מה שהקב\"ה נותן, הוא מוסיף אהבה ולא יראה.","ובכדי לקנות את היראה הוא על ידי סגולת תורה ומצוות. היינו, כשהאדם עוסק בתורה ומצוות על הכוונה לזכות לעשות נחת רוח ליוצרו, הכוונה הזו, הרוכבת על מעשי המצוות ולימוד התורה, מביאים את האדם לזכות לזה. אחרת האדם יכול להישאר, אף על פי שמקיים תורה ומצוות בכל פרטיה ודקדוקיה, ומכל מקום הוא יישאר רק בדרגת דומם דקדושה.","ולפי זה יוצא, שהאדם צריך תמיד לזכור את הסיבה, המחייבו לעסוק בתורה ומצוות. וזה עניין שדרשו חז\"ל \"שתהיה קדושתכם לשמי\", שפירושו, שאני אהיה הגורם שלכם. שזה נקרא, שכל עבודתכם הוא בזה, שאתם רוצים ליהנות לי, היינו שכל מעשיכם יהיו בעל מנת להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ח, \"יראת ה' הוא אוצרו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2706","title":null,"paragraphs":["\"אין להקב\"ה בבית גְּנָזָיו, אלא אוצר של יראת שמים בלבד\" (ברכות ל\"ג).","אמנם יש לפרש מהו יראה, שזהו הכלי, שמהכלי הזו עושים אוצר, ומכניסים לתוכו כל הדברים החשובים. אז זצ\"ל אמר, יראה הוא כמ\"ש אצל משה, שאמרו חז\"ל \"בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט\" (ברכות דף ז.). וענין יראה הוא, שמתירא מפני התענוג הגדול שיש שם, ולא יוכל לקבלו בעל מנת להשפיע. ובשכר זה, שהיה לו יראה, בזה עשה לעצמו כלי, שיוכל לקבל בתוכו השפע עליונה.","וזהו עבודתו של אדם, וחוץ מזה אנו מתיחסים הכל להבורא. מה שאין כן יראה, כי המשמעות של יראה הוא, שלא לקבל, ומה שהבורא נותן, הוא נותן רק לקבל, וזה ענין \"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים\".","ולהכלי הזו אנו צריכים, כי אחרת אנו נהיה נקראים שוטה, כמו שאמרו חז\"ל, \"איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו\". שפירושו, כי הס\"א יוציא מאתנו השפע, אם אין אנו יכולים לכוון בעמ\"נ להשפיע, שאז זה הולך לכלי קבלה, שהוא הס\"א והטומאה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ח, \"יראת ה' הוא אוצרו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2708","title":null,"paragraphs":["מה האדם צריך להשיג שנגיד עליו שכבר קיבל את שכרו, אחר שיגע ועמל כמה שנים, זהו רק דבר אחד, הרצון להשפיע. דהיינו את הדרגה שרוצה לשמש את הרב שלא על מנת לקבל פרס.","וכל היגיעה שהאדם צריך לייגע את עצמו בתורה ומצוות היא רק להשיג דבר זה. וזה נקרא יראת שמים, כמו שכתוב \"מה ה' אלקיך שואל מֵעִמָּךְ, כי אם ליראה אותי\"."],"source":"הרב\"ש. 295. \"כל מקדש שביעי - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2712","title":null,"paragraphs":["\"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל\". כלומר, שבשעת הכנה נראה החן והיופי לעיקר השלימות, שאחר זה הוא משתוקק וכוסף, אולם בעת התיקון, \"שימלא הארץ דעה את ה'\", אז, עולם הפוך ראיתי, כי רק היראה והגעגועים הם עיקר השלימות הנכסף להם, ומרגישים שבזמן הכנה היו משקרים בעצמם, והבן זאת."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יראה","לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-2713","title":null,"paragraphs":["ה' אורי וישעי, ממי אירא, ה' מעוז חיי, ממי אפחד. כיוון שאדם הסתכל באור העליון, והקב\"ה האיר עליו, אינו מתיירא מעליונים ומתחתונים. כמ\"ש, ועלייך יזרח ה', וכבודו עלייך יֵרָאֶה. ה' מעוז חיי. כיוון שהקב\"ה אוחז באדם, אינו מתיירא בעולם מכל בעלי דינים."],"source":"זוהר לעם\". \"במדבר\", מאמר \"ה' אורי וישעי\", סעיף 39","author":"זוהר לעם","subjects":["יראה"]},{"id":"he-2714","title":null,"paragraphs":["הנה חג השבועות ממשמש ובא, שהוא זמן מתן תורתינו. ידוע ששבועות הוא בחינת מלכות בעולמות והלב בהאדם. כמו שפירש אאמו\"ר זצ\"ל על \"מקדש שביעי\", ששביעי הוא מלשון שֶׁבִּי-הוא.","דכוונתו, שה' יתברך מלביש בלב האדם, וזמן מתי יכולים לפרש, שהתורה מתלבש בנפש האדם, לכן נקרא שבועות - ונקרא מתן תורה, דהיינו שהתורה מתלבש אז בלבות כל אחד ואחד מהכלל ישראל."],"source":"הרב\"ש. אגרת נ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2715","title":null,"paragraphs":["זמן הספירה מפסח עד שבועות הוא בחינת טהרת הכלים, שהוא בחינת טהרה בליבא ומוחא. וכשהכלים נגמרים זוכים אז לבחינת תורה.","ולכן, לפני פסח היה הכנה בטהרת הכלים על בחינת אמונה, הנקרא בחינת מצוה, ועל ידי יציאת מצרים זכו לבחינת אמונה בסוד \"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים\". ואחר פסח, מתחיל העבודה לטהרה לבחינת הכנה לקבלת התורה. ובזמן כשהתורה מתלבשת בנפש האדם, אז נקרא שבועות זמן מתן תורתינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת נ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2716","title":null,"paragraphs":["ימי ספירה מורים על האחדות, כמובא בספרים הקדושים. לכן בימי הספירה צריך האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה בחג השבועות, כמו שכתוב \"ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר\", והענין הוא, כי העיקר שהכל תלוי בו הוא, שיהיה אהבה ואחוה בתוך בני ישראל. וכמאמר חז\"ל, שבמצות ואהבת לרעך כמוך תלוי כל התורה כולה. שבזמן שיש שלום בישראל, השכינה שרויה ביניהם."],"source":"מאור ושמש. רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2717","title":null,"paragraphs":["בשעת מתן תורה, שחנו שם בלב אחד באהבה ואחוה, כמו שפירש רש\"י, מפני זה זכו לקבלת התורה ולגילוי שכינתו ית' עליהם פנים בפנים. וזה אמרו \"ויסעו מרפידים\", הנה רפידים - אותיות פרודים, ורמז בזה שנסעו מהעצלות והפירוד והתחברו יחד באהבה לעבוד ה', ומפני זה נתן השי\"ת התורה."],"source":"מאור ושמש. רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2719","title":null,"paragraphs":["כמו שכתוב, \"ויחן שם ישראל נגד ההר\", ופירשו חז\"ל, \"כאיש אחד בלב אחד\", מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, סילק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה.","הרי אנו רואים, שהקב\"ה עשה שעם ישראל יגיעו לשלמותן, היינו ע\"י שיתן להם הכח להיות כולם בהשתוות הצורה, שהוא לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"כי יעקב בחר לו יה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2720","title":null,"paragraphs":["\"ויחן שם ישראל נגד ההר\". ופירש רש\"י, \"כאיש אחד בלב אחד\". לכן כתוב, ויחן, לשון יחיד. אבל שאר כל החניות בתערומות ובמחלוקת, לכן כתוב שם, ויחנו, לשון רבים. ולפי זה יוצא, שענין יחיד הכוונה על השתוות הצורה.","ובהאמור יש לפרש, שה' עשה את עם ישראל, אף על פי שהם רבים, היינו, \"כשם שאין פרצופיהן דומות זו לזו, כך אין דעותיהן דומות זו לזו\", (ברכות נ\"ח), ומכל מקום עשה אותם עם יחיד בעולם, שזהו חידוש גדול, זאת אומרת, אף על פי שהם עם, היינו רבים, ומכל מקום יש להם צורת יחיד, וזהו ע\"י השתוות הצורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"כי יעקב בחר לו יה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2722","title":null,"paragraphs":["מיום שישראל היו נמצאים בעולם, לא היו נמצאים לפני הקב\"ה בלב אחד וברצון אחד, כמו באותו יום שעמדו בהר סיני."],"source":"\"זוהר לעם\". \"קדושים\", מאמר \"אסור להסתכל במקום שהקב\"ה מואס\", סעיף 80","author":"זוהר לעם","subjects":["איחוד העם","זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2724","title":null,"paragraphs":["בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטלן אחת אחת אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר: בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדיו וכו'. כשהן אגודים מקבלין פני שכינה\". הבאתי את לשון המדרש בכדי שלא תחשבו שענין \"חבורה\" שהוא אהבת חברים הוא ענין של חסידות, אלא זהו דרשת חז\"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2729","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עקר קיום התורה שהוא בחינת הרצון הוא ע\"י האחדות וע\"כ כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות [...] צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול, וע\"כ בשעת קבלת התורה בודאי נעשו מיד ערבים זה לזה, כי תכף כשרוצים לקבל התורה צריכים תכף להכלל יחד כולם כאחד, כדי להיכלל ברצון, ואזי בודאי כל אחד ערב בעד חברו, מאחר שהכל חשובים כאחד."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2732","title":null,"paragraphs":["גם אחר קבלת התורה, אם יבגדו מועטים מישראל, ויחזרו לזוהמת האהבה עצמית, מבלי להתחשב עם זולתם, הרי אותו שיעור הצטרכות המסור בידי המועטים, מטרידים לכל יחיד מישראל, לדאוג עליו בעצמו, כי אותם המועטים לא יחמלו עליו כלל. וממילא, שנמנע קיום המצוה של אהבת זולתו לכל ישראל כולם, כנ\"ל.","באופן, אשר אותם הפורקי עול, נמצאים גורמים לשומרי התורה, שישארו בזוהמתם בהאהבה העצמית, שהרי לא יוכלו לעסוק במצות \"ואהבת לרעך כמוך\", ולהשתלם באהבת זולתו בלתי עזרתם."],"source":"בעל הסולם. \"ערבות\". אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2733","title":null,"paragraphs":["צריך לומר בלשון רבים, חטאנו וכו', ולא חטאתי. והטעם, כי כל ישראל הם גוף אחד, וכל אחד מישראל הוא אבר אחד פרטי, כי זהו הערבות, שאדם ערב בעד חבירו אם יחטא, לכן אעפ\"י שאין בו אותו עוון, עכ\"ז ראוי הוא להתוודות עליו, כי כשעשוהו חבירו, הרי כאילו הוא עשהו בעצמו, לכן נאמר בלשון רבים. אפילו אם האדם מתוודה בביתו ביחיד, לומר כי מה שחטא, נחשב כאילו עשינו אני והוא חטאנו אותו ביחד, מצד ערבות הנשמות."],"source":"\"פרי עץ חיים\". שער הסליחות, פרק ח'","author":"פרי עץ חיים","subjects":["התכללות","זמן מתן תורה","חוק הערבות","ערבות"]},{"id":"he-2735","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מקבל על עצמו בחינת המעשה, נמצא שכבר אינו נוגע בדבר, כי מקבל על עצמו מה שאומרים לו לעשות. ואז אין לו בחינת השוחד שיעוור אותו.","לכן יכול לבוא לבחינת נשמע, היינו שישמע שהצדק הוא עם המצוה. וזה נקרא נשמע, היינו שמבין אותו. ששמיעה נקרא בחינת הבנה בשכל ובהרגש. כי דווקא לאחר שאין לו פניה עצמית, אז הוא יכול להבין שהצדק הוא מה שהמפקד מצוה לו לעשות.","מה שאין כן מטרם שמקבל עליו את העשיה, שאז עדיין הוא מקבל שוחד, לכן הוא מבין שאין המפקד מדבר להענין. וזה \"נעשה\", ואחר כך \"נשמע\"."],"source":"הרב\"ש. 294. \"נעשה ונשמע - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2741","title":null,"paragraphs":["כתוב, דעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה. כי דעת תורה הוא ביטול הרשות, כמו שאמרו חז\"ל, אדם כי ימות באהל, אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. היינו, שממית את עצמו, היינו התועלת עצמו, והכל מה שעושה הוא רק לשם שמים. וזה נקרא הכנה לקבלת התורה."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","להמית את רשות עצמו"]},{"id":"he-2742","title":null,"paragraphs":["עניין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז נתנה התורה פעם אחת, ואחר כך נפסקה הנתינה. אלא, אין העדר ברוחניות, כי רוחניות זה עניין נצחי, שאינו נפסק. רק מפני שמצד הנותן אין אנו מוכשרים לקבל התורה, אנו אומרים, שהפסק הוא מצד העליון.","מה שאין כן אז, במעמד הר סיני, היו הכלל ישראל מוכנים לקבלת התורה, כמ\"ש: \"ויחן העם תחת ההר, כאיש אחד בלב אחד\". שהיה אז הכנה מצד הכלל, שהיה להם רק כוונה אחת, שהיא מחשבה אחת על קבלת התורה. אבל מצד הנותן אין שינויים והוא תמיד נותן, כמ\"ש בשם הבעל שם טוב, שהאדם מחויב כל יום לשמוע את עשרת הדברות על הר סיני."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ו. \"עניין מתן תורה - א'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה","שבועות"]},{"id":"he-2743","title":null,"paragraphs":["אם האדם עדיין לא זכה לקבלת התורה, אז הוא מקווה שיזכה לקבלת התורה בשנה הבאה. אבל לאחר שהאדם זכה לבחינת השלמות של לשמה, כבר אין לו עוד מה לעשות בעולם הזה, כיון שתיקן את הכול, שיהיה בשלמות הלשמה.","ולכן, בכל שנה ושנה יש זמן קבלת התורה, מטעם שהזמן הוא מוכשר לאתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה), משום שאז מתעורר הזמן, שהיה מגולה אצל התחתונים האור של מתן תורה. לכן יש התעוררות למעלה, שנותנת כוח לתחתונים, שיוכלו לעשות פעולת ההכשרה לקבלת התורה, כמו שהיו אז מוכנים לקבלת התורה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ו. \"עניין מתן תורה - א'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2744","title":null,"paragraphs":["\"היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך\". ופירש רש\"י, בכל יום יהא בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם.","ויש להבין, איך אדם יכול לעשות שיהיו חדשים, כאילו בו ביום נצטוית, הלא מושבע ועומד מהר סיני. ובכדי להבין זה צריכים להקדים לדעת את הכלל, שכל דבר נמדד לפי גודל המֵצָוה. היינו לפי גודל וחשיבות של נותן התורה, כך גודלה של התורה.","לכן כל יום שהאדם מקבל עליו מלכות שמים, ולפי גודל האמונה בו יתברך, כך גדלה מעלת תורה. לכן לפי מה שהאדם משיג בגדלות ה', כך מתחדשת התורה אצלו. נמצא לפי זה, שכל פעם יש לו תורה חדשה, היינו שיש לו כל פעם נותן אחר. וממילא התורה, הנמשכת ממנו יתברך, נבחנת לתורה חדשה."],"source":"הרב\"ש. 468. \"היום הזה ה' אלקיך מצוך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2745","title":null,"paragraphs":["הנה במתן תורה (דף מ\"ב אות כ') מביא שם \"והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ\". ושואל מהו הקשר של סגולה ל\"כי לי כל הארץ\". ומפרש שם, שאתם תהיו לי סגולה, שעל ידיכם יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף אל כל העמים, כי סגולה הכוונה על רצון להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 895. \"ענין חנוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה"]},{"id":"he-2747","title":null,"paragraphs":["כשאדם מקבל את שיטת התיקון ומתחיל לעבוד, אז הוא מבין את התנאי הזה שקיבל, הוא מבין מה זו ערבות, שחייבים להיות כולם כאגודה אחת, ושהמטרה הסופית של השימוש בתורה היא \"ואהבת לרעך כמוך\". המימוש הוא בכך שהוא מגלה את הייעוד שלו, ש\"תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש\", וזה לא בא רק כדי לממש מה שכתוב על עצמו, אלא האדם אחראי על כל העולם כולו. זאת אומרת ש\"הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות\", בזה הוא מתקדם לצורה הנכונה, כלפי העולם, כי הוא חייב להפיץ את שיטת התיקון בכל העולם."],"source":"הרב לייטמן","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות"]},{"id":"he-2748","title":null,"paragraphs":["שלום העולם, שכולל בתוכו את כל הבעיות שיש לכל אחד ולכל העמים ולכולם יחד, תלוי רק בתיקון האגו שבתוך האדם. אם אנחנו מבקשים, אנחנו הופכים את עצמנו לצינור. כך שמהבורא האור העליון ישפיע על כל האנושות, ויביא את כולם למצבים יותר טובים. הבורא מצידו מעורר את כל האנושות בצורה שכל אחד יזדקק לתיקון ולהשפעה עליונה. וכך אנחנו נמצאים בשותפות עם הבורא, הוא מעורר את הרע כביכול, ואנחנו צריכים לבקש ממנו את הטוב."],"source":"הרב לייטמן","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות"]},{"id":"he-2749","title":null,"paragraphs":["לבורא אין שום בעיה לעצור את הווירוסים ואין לו שום בעיה לעשות שלום, \"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו\", אנחנו רק צריכים להשתוקק קודם כל להיות מחוברים בינינו בלבבות. והכנס הרוחני שאנחנו רוצים להגיע אליו, שהוא חיבור של כל האנושות בגמר התיקון, יקרה כשאנחנו נתחבר כמרכז החיבור."],"source":"הרב לייטמן","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות"]},{"id":"he-2753","title":null,"paragraphs":["דוקא אלו, שרוצים ללכת בבחינת להשפיע, הם מרגישים את הריקנות שבהם, והם זקוקים לגדלות ה', והם יכולים למלאות את הריקנית הזו, דוקא עם רוממות, הנקרא מלאים מצות, כשיעור, שהם מבקשים, שה', שיתן להם כח, שיוכלו ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהו אדם ומהו בהמה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יחד בתפילה"]},{"id":"he-2754","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העיקר הוא התפילה","יחד בתפילה"]},{"id":"he-2755","title":null,"paragraphs":["תתאמץ להכניס לתוך הלב שלך את החברים, ודרך זה שאתה רוצה להשפיע לחברים כל טוב, תתפלל לבורא שיעזור לך לסדר יחס כזה לחברים. ודרך החברים, כשאתה מגיע לזה שאתה חושב עליהם ומתפלל עבורם, תמשיך מזה גם תפילה לבורא. אי אפשר לפנות לבורא אם לא דרך החברים. לכן הרב\"ש כתב \"מאהבת החברים לאהבת הבורא\", כי אי אפשר אחרת לסדר את הדברים, כי אחרת הכלי לא שלם\"."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 16.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["יחד בתפילה","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2756","title":null,"paragraphs":["תמיד מתפללים מִלא לשמה ומגיעים ללשמה, \"יגעתי ומצאתי\", אבל בכל זאת הרצון הזה חייב להיות מותאם לאותה המדרגה שאנחנו נמצאים לפניה. ובסך הכול כל התנאים הללו מצטברים לג' תנאים, ואז לתנאי אחד, להעלאת מ\"ן, מה שנקרא לתפילה אחת."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 16.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["יחד בתפילה"]},{"id":"he-2757","title":null,"paragraphs":["נניח שאנחנו לא מרגישים, אז אנחנו פונים לבורא ודורשים ממנו, \"תעזור לנו בבקשה להרגיש שאנחנו מחוברים, ואתה שומע אותנו ומושך אותנו למעלה מתוך הבור שלנו\". התפילות שלנו הן \"תפילה בציבור\", כי אנחנו יחד מתחברים ויחד מבקשים, וזה באמת פועל על הבורא. צעקה של אחד לא פועלת, אבל כשאנחנו מתחברים ומבקשים יחד, וככל שאנחנו רוצים לקרב את הלבבות שלנו יחד, ומתוך הלב המשותף לדרוש ממנו, בטוח נזכה לתגובה."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 16.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["יחד בתפילה"]},{"id":"he-2758","title":null,"paragraphs":["אנחנו יותר ויותר קשורים למערכת אדם הראשון, וצריכים להבין שהיא בנויה בצורה כזאת שאנחנו צריכים כל הזמן להוסיף לה. אין לנו מה להוסיף בתיקונים שלה חוץ מבקשה, שכל הזמן אנחנו צריכים לבקש מהבורא עוד ועוד תיקונים, עד שמערכת האדם הראשון תהיה מתוקנת. ואז נגלה אותה בצורה השלמה, ואת עצמנו בה כחלקים הפעילים שלה, המרכיבים אותה. בכלל הכול בנוי בצורה כזאת שאנחנו צריכים רק לבקש מהבורא את החיבור של הכלים השבורים. הכול מוכן לתיקונים, והבורא הכין זאת כך שאנחנו צריכים רק לבקש ממנו. כל העבודה שלנו היא בעצם בבקשה ובתפילה. נקווה שנלמד את זה ונבין שחוץ מבקשה אנחנו לא צריכים לעשות כלום, והבורא לא מצפה מאיתנו לכלום, רק לבקשה מדויקת. אנחנו עובדים עימו יחד בשותפות, וכך רואים את התיקונים איך שהם עוברים על הכלים השבורים, ובזה אנחנו גורמים נחת רוח לבורא. הוא שבר את הכלי, הוא הכין את הכול לתיקון, ואנחנו מבררים מה צריך להיות מתוקן, ופונים אליו והוא מתקן. זה כך עד לגמר התיקון."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 16.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["יחד בתפילה"]},{"id":"he-2759","title":null,"paragraphs":["האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה – ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2761","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת עצמו, מרחקת אותו מה', מטעם שינוי צורה. מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה תהיה הכי קטנה, מכל מקום נקרא זה \"מצוה\".","לכן, עיקר השתדלות האדם, צריך להיות להשיג כח המרגיש טעם בלהשפיע. וזהו על ידי שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית. ואז לאט לאט משיגים את הטעם בלהשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ב. \"עיקר עבודת האדם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2762","title":null,"paragraphs":["כל העבודה שלו היא להגיע למקור האור על ידי האור, ובקבלת האור, להשפיע נחת רוח למקור האור, היינו לבורא. אנחנו מקבלים את האור לא כדי ליהנות, אלא כדי ליהנות לבורא.","שאלה: איך מרגישים את המצב הזה בעשירייה?","הרב לייטמן: בעשירייה מגלים את זה כשאני דואג לחברים יותר מאשר לעצמי. אם אני מכווָן בצורה כזאת, אז אני מכוון לבורא ולא לעצמי."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 17.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2763","title":null,"paragraphs":["כל חבר וחבר הוא צורה שהבורא פונה אליי. זה מה שנקרא \"אחרי כל חבר עומד הבורא\", כך הבורא מתגלה לנו במיליארדי צורות, וכך אני יכול לראות את מיליארדי האנשים בעולם, שכך הוא רוצה להראות לי את הצורה שלו כלפיי. אבל במקום כל מיליארדי האנשים האלה, מספיק לי לראות את העשירייה שלי. ואם אני עובד איתם ולא רוצה לשנות אף אחד מהם, אני רק צריך לתת להם דוגמה איך אני מתייחס לבורא. כי הבורא או החבר צריכים להיות אותו דבר, ואפילו חשוב יותר, זה איך שאתה מתייחס לחבר."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 17.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2764","title":null,"paragraphs":["חוץ מאדם יש רק האור העליון הבורא, וזה שאני רואה לפני, עכשיו נגיד רואים כולם את המסך הכללי, כן? כמה יש כאן דמויות? אני צריך להגיד כך, אני לא רואה את הדמויות האלה. זה בצורה מאוד מיוחדת הבורא מציג לי את עצמו, את עצמו, שאם אני מתייחס בהשפעה, באהבה, ללא שום קשר אליי, אז אני בעצם הייתי מגלה כאן את ההופעת הבורא כלפי ככה."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 17.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2766","title":null,"paragraphs":["אנחנו ביחד, ממש ביחד, במאמץ המשותף בין כולם, גברים, נשים, מכל היבשות, סביב כל כדור הארץ, נגיע לכזה מאמץ, שבתוך החיבור בינינו נתחיל לגלות את הכוח העליון. הוא נמצא, הוא מצפה לזה, ומצידו הוא פתוח לזה, ואנחנו צריכים לפתוח את השיתוף שלנו, זה העיקר.","מצליחים לא מצליחים אין בזה שום שאלה, אלא מה שרוצים זה נכון, מה שעושים זה נכון, העיקר זה להתקדם לחיבור, ולפרוץ עם החיבור למצב שבו מתגלה הבורא. מאהבת הבריות לאהבת ה׳. קדימה, בהצלחה, אני איתכם."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 17.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2767","title":null,"paragraphs":["אני צריך להתחבר עם החברים, ועד כמה שאני מכבד אותם מעליי, עד כמה שאני רוצה להעלות אותם בעיניי מעליי, אני בונה בזה תנאי שאני אגלה בהם הערכה עליונה, אור העליון. מאהבה, שאני רוצה לדחוף אותם, מהרצון שלי לגלות בהם את האור, הבורא, כוח ההשפעה, מזה אני עושה מהם את הכלי לקבלת האור. וכך אני בונה את הנשמה שלי, מצמצם את עצמי, מתקשר לחברים, החברים הופכים להיות לט' ספירות ראשונות של פרצוף הנשמה שלי, ואני שצמצמתי את הרצון שלי הופך להיות למלכות. אני מאוד מקווה, שבצורה כזאת אנחנו נתקדם ונתקרב לבניית הנשמה."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 17.12.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-2770","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע\"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כינוס אמיתי","סביבה טובה"]},{"id":"he-2773","title":null,"paragraphs":["אני מצפה שהסביבה הזאת תחייב אותי להשתוקק להשפעה, להשתוקק לחיבור, להשתוקק להיות איתם בלב אחד. וכשתהיה לי איזו נטייה קטנה לכך, שהם ימשיכו לדחוף אותי לחיבור, שכל הלבבות שלנו יתחברו ממש ללב אחד גדול, אז לפי גודל החיבור בינינו נגלה את הבורא, שהוא התוצאה מחיבור הלבבות."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 4.4.2022","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["כינוס אמיתי"]},{"id":"he-2774","title":null,"paragraphs":["ישיבת חברים יכולה להיקרא מוצלחת כשאנחנו מרגישים שהתקדמנו בחיבור הרצונות שלנו למצב של מיזוג לרצון אינטגרלי קולקטיבי אחד. נוצרת בינינו רשת תקשורת שלמה, בה אנחנו חווים שפע של שילובים ותנועות שונות. כתוצאה מכך הם יוצרים תחושה של הכוח העליון, אנחנו מתחילים להרגיש את ההתגלות ההדרגתית של הבורא."],"source":"מתוך הבלוג של הרב לייטמן, 29.12.2018","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["כינוס אמיתי"]},{"id":"he-2775","title":null,"paragraphs":["מסתבר שכשכל אחד צריך ללמוד משהו מהשני, הוא פועל ב\"עשה לך רב\". כדי לומר שחברו גדול ממנו, עליו להשתמש בפעולה שאין בה דעת, כי רק למעלה מהדעת הוא יכול לומר שחברו נמצא בדרגה גבוהה ממנו. מכאן שהסדר הוא שקודם אדם צריך להתאמן ב\"קנה לך חבר\" ואחר כך ב\"עשה לך רב\""],"source":"מתוך תקציר של הרב לייטמן למאמרו של הרב\"ש","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["כינוס אמיתי"]},{"id":"he-2776","title":null,"paragraphs":["ביטחון זה הכלי להשגת הבורא, וכשאנחנו משתדלים להיות בהרגשת הביטחון, בתמיכה ההדדית בינינו, כך אנחנו מתקדמים לגילוי הבורא, שזו מטרת חכמת הקבלה."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 25.11.2021","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["כינוס אמיתי"]},{"id":"he-2777","title":null,"paragraphs":["העבודה שלנו ברוחניות היא לא מפני שיש לנו חוסר ביטחון, ואז אנחנו הולכים לרכוש אותו בצורה כזאת שאנחנו מתחברים עם כולם, לא. אנחנו הולכים להתחבר עם כולם כדי לבטל את עצמנו, ורק במידת הביטול אני מקבל מהבורא עזרה, כי הוא נותן לי את הכוחות. ואז אני יכול לעלות כלפי הבורא עם אותם כוחות של הבורא שקיבלתי. זה כל העיקרון של הערבות, כך אנחנו מגלים בתוכנו שבקבוצה מתחיל להתגלות כוח ההשפעה, כוח החיבור, כוח הבורא, כוח הקשר בינינו."],"source":"הרב לייטמן, שיעור הקבלה היומי, 13.4.2022","author":"הרב מיכאל לייטמן","subjects":["כינוס אמיתי"]},{"id":"he-2778","title":null,"paragraphs":["כמו שיש לידה לפרט, מצד בנין הגופים - כן יש לידה לכלל, והיא, על-ידי חידוש כח רוחני, דהיינו, התפתחות השכליים היא לידה לכלל, כי ברוחני שינוי הצורה יחלק העולמות זה מזה, ולידה זו פירושה, לבוא בעולם התיקון."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יציאת מצרים נקראת לידה","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2779","title":null,"paragraphs":["אם אנו מדברים בסוד הריבוי במהות הרוחני, הריהו בדומה לעניין הגשמי שנולד מבטן אמו, שהוא עולם חשוך ומקולקל בכל מיני לכלוך ואי נעימות, אל עולם הנאור בכל השלימות - עולם התיקון."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יציאת מצרים נקראת לידה"]},{"id":"he-2780","title":null,"paragraphs":["ענין לידה הוא כענין \"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי\". היינו, כל פעם שמקבלים את בחינת אמונה מחדש, נקרא \"לידה חדשה\". וענין הקבלה של בחינת מוחא, הוא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. 3. \"בעל כורחך - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יציאת מצרים נקראת לידה"]},{"id":"he-2781","title":null,"paragraphs":["כשנולד \"אדם\", פירושו, שבאות מחשבות ורצונות במוחו וליבו שצריכים להיות אדם, ואדם נקרא, שרוצה ללכת בדרך של ירא ה', זאת אומרת שכל עשיות יהיו לשם שמים בעמ\"נ להשפיע ולא לתועלת עצמו, כבהמה, שאין לה הרגש הזולת. אלא רוצה ללכת דוקא בעמ\"נ להשפיע, הגם שעדיין לא זכה לזה, אלא \"הולדה\" נקרא, שהתחיל על יסוד של אדם, היינו שרוצה לבנות את עבודה שלו על יסוד של ירא ה', הנקרא בחינת אדם, כנ\"ל. והתחלה נקראת \"הולדה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"ההבדל בין עבודת הכלל והפרט\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יציאת מצרים נקראת לידה","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2782","title":null,"paragraphs":["בהקדמה לספר הזהר, (אות מ\"ג) אומר וזה לשונו, \"והנה האדם, בעת שנולד, יש לו תיכף נפש דקדושה, ולא נפש ממש, אלא בחינת אחוריים של הנפש, שפירושה, בחינה אחרונה שלה, המכונה בעת קטנותה בשם נקודה. והיא מלובשת בלב האדם\".","וזה יש לפרש כנ\"ל, ש\"נקודה\" זו, שהיא עדיין חושך, מתגלית כל פעם ומאירה, כפי עבודתו בטהרת לבו, שאז הנקודה מתחילה להאיר. זאת אומרת, שכל פעם שהאדם מתחיל לעלות שוב לאחר הירידה, האדם צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, כלומר ממה שהיה קודם בזמן עליה, שכבר העלה אותה לקדושה, ומתחיל כל פעם בחינה חדשה.","היות שבכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יציאת מצרים נקראת לידה","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-2783","title":null,"paragraphs":["ענין האור הזה, שהיה בימי פורים, יכול להאיר רק בגמר התיקון ולא לפני זה. והאור הזה נקרא \"אור של מטרת הבריאה\". פירוש, אור החכמה המתלבש בכלים דקבלה. היינו, שהוא רוצה לקבל את הטוב ועונג, מה שיש שמה, שזה באה מכח מטרת הבריאה. והאור הזה של מטרת הבריאה, הנקרא \"אור החכמה\", אינו יכול להאיר בלי לבוש, שהוא מתלבש באור תיקון הבריאה, הנקרא \"אור דחסדים\". ולפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא \"גדלות דחכמה\", אינו יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים.","ואז היה נס, מחמת דברי הצומות וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא \"לעתיד לבוא\". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. לכן אמרו חז\"ל \"כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר\", היות האור של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2784","title":null,"paragraphs":["ההכנה לפורים, היא [...] הרגשת הרע של המן, שהוא רוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף, ונשים, ביום אחד.","לכן האדם צריך לתת תשומת לב לבחינת המן שבלבו. איך שהוא רוצה להשמיד כל דבר ששייך לקדושה, היינו כל מה שיכול לצאת מאיזה דבר, שהוא בחינת קדושה, לא חשוב השיעור שבדבר, אפילו דבר הכי קטן, הוא רוצה להשמיד את זה. והוא מצטער על זה, שאין כוח בידו, להתגבר על מחשבת המן, מה שהוא רוצה להשמיד את כל היהודים.","שיש לפרש \"כל היהודים\", היינו אפילו כל שהוא, שיש שייכות לבחינת לשם שמים, הוא רוצה לאבד. וזה נקרא בחינת \"הכרת הרע\", שהוא בחינת כלי וחסרון. ואח\"כ יכולים לקבל על זה מילוי, הנקרא בחינת \"אור\", הבא למלאות את החסרון שיש בהכלי. לכן אח\"כ זכו ישראל אז לבחינת \"ונהפוך הוא\", אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, וזכו לקבל התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2785","title":null,"paragraphs":["\"איש יהודי היה בשושן הבירה\". למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא, לפי שייחד שמו של הקב\"ה כנגד כל באי עולם, ולפי שייחד שמו של הקב\"ה נקרא יהודי לומר יהודי - יחידי. ויש אומרים שהיה שקול כאברהם בדורו, מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקב\"ה, אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב\"ה, כמ\"ש \"ורבים מעמי הארץ מתיהדים\", וייחד שמו של הקב\"ה וקדשו ולפיכך נקרא יהודי, דכתיב \"איש יהודי\" אל תקרא יהודי אלא יחידי."],"source":"מדרש רבה אסתר. פרשה ו', ב'","author":"מדרש רבה","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2786","title":null,"paragraphs":["דרך מרדכי הצדיק הוא רק לעבוד בעמ\"נ להשפיע לה', שזה נקרא בחינת \"משפיע\". וע\"י דרך זו יכולים אח\"כ להגיע למדרגת השלימות, שהוא בא לידי מדרגה, שכבר הוא יכול לומר להבורא \"אני רוצה, שתיתן לי הנאה ותענוג, משום שאני רוצה לקיים, את מה שאתה רוצה לתת להנבראים טוב ועונג, ואני מוכן עכשיו לקבל את הטוב והעונג, מטעם שאני יודע בעצמי, שאין אני רוצה זה מטעם אהבה עצמית, אלא מטעם להשפיע\".","ועכשיו, עם הכוונה בעמ\"נ להשפיע, קבלת מתנת המלך היא בשלימות. היינו, שאין שם בחינת בושה. היות שהקבלה היא מטעם רצונו לסייע להבורא, שתתגלה מטרת הבריאה, שכולם ידעו, שהמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2787","title":null,"paragraphs":["דרך של המן היא, שלא להסתכל על תיקון הצמצום, שנעשה על הכלי קבלה. אלא הוא אומר \"היות שהבורא ברא את העולם להטיב לנבראיו. ואנו רואים, שיש בהטבע שלנו רצון לקבל הנאה ותענוג. ולשם מה ברא הבורא את הרצון הזה. בשביל שלא להשתמש עמו. אלא ברא בנו רצון וחשק לקבל תענוג, ואמר, שלא להשתמש עמו, אלא לסבול צער ויסורים על ידו. נמצא לפי זה, שהוא דרך הפכי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2788","title":null,"paragraphs":["המן טען, היות שהמלך, היינו הקב\"ה, ברא את הרצון לקבל, בטח הוא רוצה, שאנחנו נקבל ולהנות. וכל עבדי המלך היו כורעים, היינו שנכנעו לדעתו של המן, מטעם שהוא בא בטענה, הלא הרצון לקבל הזה, מה שמרדכי אומר, שלא להשתמש עמו, אינו נכון, כי הבורא לא בראו לבטלה, אלא שישתמשו עמו. אבל מרדכי אמר \"לא\", כמו שכתוב \"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה\". וזה שכתוב \"ויאמרו עבדי המלך, אשר בשער המלך, למרדכי, מדוע אתה עובר מצות המלך\".","ואמר על זה אאמו\"ר זצ\"ל, שפירושו, שעבדי המלך היו אומרים למרדכי, הלא המן אומר לנו, מה שהוא הולך בדרך שלו, ולא בדרך של מרדכי, כי זוהי דרך האמיתית. שזהו פירושו, ששאלו את מרדכי, מדוע אתה עובר את מצות המלך. הכוונה על הקב\"ה, שהמן היה אומר, כי כן צוה לו המלך, היינו מלך מלכי המלכים.","ופירוש הדבר יהיה, מטעם שהרצון לקבל ולחשוק לאהבה עצמית, זה מלך מלכי המלכים, ברא כח זה בנבראים, לכן כל העולם תומכים בדעתו ובשכלו של המן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2789","title":null,"paragraphs":["מרדכי היה מבחינת עץ החיים, שלא רצה כלום להמשיך למטה, מפני שלא היה בעל חסרון. לכן היה מוכרח להגדיל את בחינת המן. ושהוא ימשוך האורות למטה. ואח\"כ, כשהוא מראה את החסרון, אזי מרדכי מקבל אותם בבחינות בסוד קבלה עמ\"נ להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר קל\"ז. \"צלפחד היה מקושש עצים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2790","title":null,"paragraphs":["בזמן שאין האדם יכול לראות את פרצופו האמיתי של הרע שלו, היינו צורתו של המן, אז אין האדם יכול להתפלל לה' שיעזור לו להינצל מהרע.","ורק בזמן שהאדם רואה את גדלותו של המן, שהוא רוצה להרוג ולאבד את כל היהודים וכו', היינו שהמן רוצה להשמיד את כל דבר שיש לו שייכות ליהדות, שלא נותן לו לעשות שום דבר שבקדושה, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. ואז יקוים \"הקב\"ה עוזרו, לכן אז שייך דברי הצומות וזעקתם, שמתפללים לה', שינצל מהמן הרע הזה."],"source":"הרב\"ש. 913. \"ובתורתו יהגה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2791","title":null,"paragraphs":["כשהקדוש ברוך הוא עוזרו, אז הקדוש ברוך הוא שואל להמן, \"מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו\". אז המן חושב, \"למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני\". היינו שכל הרע נמשך מהרצון לקבל (כמו שכתוב בהקדמת הסולם לפירוש הזהר), שהוא ההמן של האדם. והוא טוען, שרצון ה' הוא להטיב לנבראיו, היינו שכל התענוגים שייכים לרצון לקבל.","אבל ה' אמר, \"ועשה כן למרדכי היהודי\". היינו שאם ישאל את היצר טוב, שנקרא מרדכי היהודי, אם הוא רוצה משהו, אז הוא יענה, שכל רצונו הוא רק להשפיע לה', ולא צריך שום דבר.","לכן שאל את המן, שהוא רוצה לקבל כל התענוגים שישנם במציאות. ואז אמר ה', כל התענוגים צריכים לתת למרדכי, שהפירוש שהאדם יקבל כל התענוגים רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו.","וזה, אמר אאמו\"ר זצ\"ל, אורות דהמן בכלים של מרדכי. שהפירוש הוא, לקבל כל התענוגים רק על הכוונה לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. 913 \"ובתורתו יהגה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2792","title":null,"paragraphs":["פירש אאמו\"ר בענין המן ומרדכי. הוא שאל, אנו רואים, בשעה שאחשורוש רצה לעשות איזה יקר למרדכי, כמו שכתוב \"ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה. ויאמר לו המלך, מה לעשות באיש, אשר המלך חפץ ביקרו. ויאמר המן אל המלך, יביאו לבוש מלכות\".","ולפי זה שאל, איך יכול להיות דבר כזה, אם המלך רוצה לעשות \"יקר\" למרדכי, אז הוא שואל את המן, \"מה לעשות באיש, אשר המלך חפץ ביקרו\". ותירץ, שכאן הוא רמז לסדר השפעת השפע לתחתונים. כי בטח הקב\"ה רוצה לתת יקר וגדולה לצדיק, וזה ענין מרדכי הצדיק. אבל אם הוא ישאל את הצדיק, מה אתה רוצה, שאני אתן לך, הצדיק יגיד, שהוא לא רוצה לקבל שום דבר, אלא להיפך, הוא רוצה רק להשפיע להמלך.","לכן היה צריך לשאול את בחינת המן שבו, מה שהוא מבין שכדאי לקבל. ואח\"כ אמר, \"ועשה כן למרדכי היהודי\", היינו שיקבל את היקר וגדולה לא בכלים של המן, שנקרא \"מקבל בעמ\"נ לקבל\", אלא ב\"מקבל בעמ\"נ להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2793","title":null,"paragraphs":["ענין המחלוקת בין מרדכי והמן. שטענתו של מרדכי היה, כי מה שאנו רואים עתה, שה' מגלה את שליטת החכמה, אינו בכדי שיקבלו את החכמה, אלא להשביח את החסדים. כלומר, שעתה יהיה להם מקום להראות, שזה שמקבלים את החסדים, הוא ברצון. כלומר, יש מקום לקבל חכמה, כי עתה הוא שליטת השמאל, שמאיר חכמה, ומכל מקום הם בוחרים בחסדים. נמצא, שהם מראים עכשיו, בזה שמקבלים את החסדים, שהימין שולט על השמאל.","[...] והמן טען ההיפך, כי מה שה' מגלה עתה את הקו שמאל, שהוא בחינת חכמה, הוא בכדי להשתמש עם החכמה, אחרת נמצא שה' עשה פעולה בחינם, היינו עשה דבר, ואין מי שיהנה מזה. לכן אין להסתכל על מה שאומר מרדכי, אלא שכולם צריכים לשמוע בקולו, ולהשתמש עם גלוי חכמה, שנתגלה עתה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר ל\"ז. \"מאמר לפורים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2794","title":null,"paragraphs":["על ענין שאוכלים המן-טשים, היינו כיסים של המן, אמר, היות ש\"חייב אדם לבסומא בפוריא [להשתכר בפורים], עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי\", לכן אוכלים \"כיסי המן\", בכדי שנזכור, שהמן לא הביא לנו יותר מהכיסים, שנקרא כלים, ולא הפנימיות. פירוש, שרק הכלים דהמן יכולים לקבל, ולא האורות, הנקרא פנימיות. מטעם, שגדלות הכלי קבלה נמצאים ברשותו של המן. וזה אנו צריכים להוציאו ממנו.","אבל להמשיך האורות, זה לא יכולים עם כלים דהמן. וזה דוקא ע\"י כלים דמרדכי, שהם כלים דהשפעה. אבל על כלים דקבלה היה צמצום. וזה מבואר בהכתוב: \"ויאמר המן בלבו, למי יחפוץ המלך, לעשות יקר יותר ממני\". וזה נקרא רצון לקבל אמיתי. לכן אמר, להביא את לבוש מלכות, אשר לבש בו המלך, וסוס אשר, רכב עליו המלך וכו'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר רכ\"ט. \"כיסי המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2795","title":null,"paragraphs":["\"עד דלא ידע\" - יש ג' בחינות:","א. דלא ידע הבחן בארור לברוך, היינו שעוד לא נקבע הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, נחשב אצלו שהוא צדיק.","ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא המן והשפעה נקרא צדיק.","ג. בגמר התיקון, הנקרא בחינת מאוד שהס\"ם יהיה מלאך קדוש, היינו שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה מקבלה להשפעה, היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת להשפיע. וזה \"חייב אדם לבסומי [להשתכר]\", היות שכל המועדים בטלים חוץ מפורים, משום שהוא ענין של גמר התיקון.","לכן צריכים לרמז על גמר התיקון, שענין לבסומי הוא נקרא המתקה, שכל הרע כבר נמתק. מה שאין כן הלא ידע דבחינה א' עדיין אין המתקה."],"source":"הרב\"ש. 910. \"עד דלא ידע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2796","title":null,"paragraphs":["בענין \"ולא ידע\" [...] היות שהגם שהיה מאיר אורות דחכמה, ובלי אור דחסדים אי אפשר לקבל, כי על ידי זה באים לידי פירוד, אלא ש\"נעשה נס ע\"י דברי צומות וזעקתם\", המשיכו את אור דחסדים, אז היו יכולים לקבל את אור החכמה. ולפני גמר התיקון אין דבר כזה. והיות שבחינה זו היא מבחינת גמר התיקון, שאז כבר יהיה מתוקן, כמ\"ש בזה\"ק \"עתיד ס\"מ להיות מלאך קדוש\", נמצא שאז אין הבדל בין המן למרדכי. שגם המן יהיה מתוקן. וזהו הרמז \"חייב אדם לבסומי בפוריא [להשתכר בפורים], עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר ל\"ז. \"מאמר לפורים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גמר התיקון","פורים"]},{"id":"he-2797","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר, שענין מגילה, היינו שהיה אז זמן של התגלות. ועל זה אמר המן שצריכים ללכת בדרך הידיעה. וזה פירוש \"ואת דתי המלך אינם עושים\". ומרדכי טען, כי הגילוי בא רק כדי לעמוד בנסיון, ולקבל עליהם את ההסתר."],"source":"הרב\"ש. 391. \"הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2798","title":null,"paragraphs":["סוד מגילת אסתר. שלכאורה זה הוא תרתי דסתרי [שניים שסותרים]. כי מגילה משמע, שהיא גלוי לכל. ואסתר משמע, שיש הסתרה. אלא שיש לפרש, כנ\"ל, שכל הגלוי הוא בכדי לתת מקום לבחור בהסתרה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר ל\"ז. \"מאמר לפורים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2799","title":null,"paragraphs":["ענין מגילת אסתר, שהם שני הפכים: שבזמן ההסתר שייך ענין כפיה, ובזמן של גלוי, אז הוא זמן של רצון."],"source":"הרב\"ש. 911. \"סעודתו של רשע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2800","title":null,"paragraphs":["חז\"ל אמרו \"משנכנס אדר מרבין בשמחה\". ושאלנו, מה הוא הענין להרבות בשמחה. היינו, שהשמחה היא תוצאה מאיזו סיבה. אם כן מהי הסיבה, שיכולים לעורר את הסיבה, בכדי שתביא לנו שמחה.","ולפי הנ\"ל, הכוונה להרבות ללכת בקו ימין, הנקרא \"שלימות\". והאדם נמצא במצב של שלימות, וזה נקרא \"השתוות\". היינו, שהשלם, שהוא האדם, דבוק עכשיו בהשלם, כמו שכתוב \"ברוך מתדבק בברוך, ואין הארור מתדבק בברוך\". לכן אם האדם נמצא במצב של ביקורת, הנקרא \"קו שמאל\", הוא נמצא במצב של \"ארור\", וממילא הוא נפרד מהשלם. ומשום זה הוא יכול להרגיש אז רק חושך ולא אור, שרק אור מביא שמחה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים","שמחה מהאחדות"]},{"id":"he-2801","title":null,"paragraphs":["בזמן שהתחתונים עוסקים בעניני שמחה, באותו אופן ממשיכים את אור של שמחה למטה. וזהו כמו שכתוב \"ויכתוב מרדכי, לקיים עליהם, כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה\". שעל ידי זה ימשיכו את האור של גמר התיקון, שהיה מאיר אז.","ויש להבחין בזה שעוסקים בענין המשכת השמחה, כי הסיבה לזה אמרנו, כי האדם נותן אז תודה לה' על מה שקירב אותו. נמצא, בזמן שהוא נותן תודה, הוא עוסק אז בענין השפעה, כי הוא מודה ומשבח להבורא, על מה שנתן לו מחשבה ורצון, להיות לו איזה מגע עם רוחניות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פורים"]},{"id":"he-2802","title":null,"paragraphs":["למה הוא עושה שהעבודה של להשפיע יהיה כל כך קשה, הוא מסיבת שאני רוצה שיתגלה את היד החזקה, כמו שכתוב, \"כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו\".","ובאיזה אופן מוכרחים יד חזקה, זהו הוא דוקא, שהשני מתנגד בכל תוקף, אז שייך לומר שצריכים להשתמש ביד חזקה, אבל לא שייך לומר, אם השני הוא איש חלש, שצריכים ללכת עמו ביד חזקה, זהו כמשל שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהסדר הוא בעולם, ששני אנשים במחלוקת יש לפעמים שעוברים לתגרת ידיים, ומי שהוא רואה שאינו יכול להתגבר עליו, הוא לקח סכין כנגדו. והשני שהוא רואה שיש להשני סכין, הוא לוקח אקדוח, וכשהשני רואה שיש לו אקדוח, הוא לוקח רובה, וכו', עד שהשני לוקח נגדו מכונת יריה, ואם יש לו מכונת יריה, השני לוקח טנק, אבל אף פעם לא שמענו, אם מי שלוקח מקל ורוצה להרביץ, שהשני יקח טנק, ולהילחם כנגד זה שלקח מקל.","כמו כן בעבודה, לא שייך לומר, שצריכים ללכת עם פרעה ביד חזקה, אם פרעה לא מראה התנגדות גדולה. והיות שה' היה רוצה לגלות לו כאן יד חזקה, לכן היה הקב\"ה להכביד את לב פרעה, כמו שכתוב, \"כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2803","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (ברכות ה') \"אמר רבי לוי, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע\". ופירוש רש\"י, שיעשה מלחמה עם יצר הרע. ויש להבין, המלחמה הזו לאיזה צורך. הלא יותר טוב היה, שאם האדם רואה, שהרע שבו לא מתעורר בקרבו. בשביל מה הוא צריך לעורר ולעשות עמו מלחמה. הלא יותר טוב שלא יכניס עצמו לסכנה, אולי לא יכול לנצחו, כדברי חז\"ל, \"שאין לאדם להכניס עצמו בסכנה\".","ובדרך עבודה, שרוצים להגיע להשפיע, אז מוטל על האדם להגיד [...] שהוא רוצה לעשות הכל על הכוונה דלהשפיע, זה נקרא שירגיז את יצר טוב על יצר הרע. כי בזמן שהאדם אומר להגוף שלו, שצריכים לעבוד לשם שמים, ולא לתועלת עצמו. תיכף הגוף מתרגז, ועומד בכל תוקפו נגדו, ואומר לו \"את הכל אתה תוכל לעשות, אבל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, זה לא בא בחשבון\". נמצא, שאם לא ירגיז אותו, אף פעם לא יהיה לו מציאות להגיע להאמת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו, שאם הטוב מתגדל, גם הרע מתגדל, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2807","title":null,"paragraphs":["עיקר הוא לדעת מהי המחלה האמיתית. ונמצא, שמה שמשלמים להרופא הגדול סכום יותר גדול מרופא קטן, הוא לקבוע בדיוק מהי מחלתו.","נמצא לפי זה, שקביעות החסרון, שנקרא שלילי, מכל מקום זה נקרא חיובי. היינו, ידיעת המחלה, הידיעה זו היא ממש דבר תיקון, כי עכשיו הוא יודע מה לתקן. נמצא, שידיעת המחלה נכנסת ברפואת המחלה, כי אי אפשר לרפאות את המחלה, אם הוא לא יודע סיבת מחלתו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"היתכן שירד משמים דבר שלילי\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2810","title":null,"paragraphs":["בזמן שיש לאדם צער גשמי, הוא צריך להצטער על זה שהקדוש ברוך הוא נתן לו עונש, שהוא מרגיש צער. ואם הוא לא מצטער, אם כן אין זה עונש. כי עונש נקרא מה שכואב לאדם ואינו יכול לסבול את מצבו, הן צער פרנסה, והן צער של מחלה.","ואם הוא אומר שאינו מרגיש את הצער, נמצא שלא קיבל את העונש מה שהקדוש ברוך הוא נותן לו. כי צריכים לדעת שעונש זהו תיקון לנשמתו. ונמצא שאם אינו מצטער, אז הפסיד את התיקון.","ועליו לעשות תפילה לה', שיקח ממנו את היסורים והצער מה שהוא מרגיש, כי התפילה שבאה על ידי היסורים, היא תיקון יותר גדול מהתיקון של העונש. וכמו ששמעתי מבעל הסולם, שהקדוש ברוך הוא נותן עונש להאדם, אין זה כעין נקימה ונטירה שמעניש אותו עבור זה שלא שמע בקולו, כדרך בשר ודם, אלא העונש הוא תיקון."],"source":"הרב\"ש. 60. \"בקשה לעזרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2811","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתפלל לה' שיקח ממנו את העונש, נמצא כאילו האדם מבקש מה', שיקח ממנו התיקון. ושאל, איך האדם יכול לבקש מה', שיקח ממנו התיקון, הלא התיקון הוא לטובת האדם.","ותירץ, שמהתפילה שהאדם מבקש מה' שיעזור לו, יש לו חיבור עם ה', וזהו תיקון יותר גדול, מהתיקון שהאדם מקבל על ידי העונש."],"source":"הרב\"ש. 60. \"בקשה לעזרה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2820","title":null,"paragraphs":["הלא ענין \"שלום\" שייך דוקא במקום שיש מחלוקת. אם כן מדוע ברא הקב\"ה את העולם לכתחילה שתהיה מחלוקת. והתשובה היא, שענין מחלוקת שייך בכל מקום שיש שני דברים מנוגדים, והיות שהעולם יצא עם הכלי של רצון לקבל. כי אחרת, אם אין רצון לקבל לאיזה דבר, לא יכולים להנות מהדבר. לכן יצאה הבריאה עם הטבע של רצון לקבל לעצמו, ואח\"כ, בכדי לתקן אותה, שלא יהיה בה ענין של בושה, אז הנבראים צריכים לקנות טבע שני, היינו לקנות רצון הבורא, שרצונו להשפיע. לכן מזה יצאה המחלוקת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2821","title":null,"paragraphs":["מהו מחלוקת, הרחקה ודחוי שלמעלה ומטה. ומי שרוצה לדחות תיקון העולם, יהיה נאבד מכל העולמות. מחלוקת, היא הרחקה ודחוי של השלום. ומי שחולק על שלום, חולק על שמו הקדוש, משום ששמו הקדוש נקרא \"שלום\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2823","title":"\"כיתרון האור מתוך החושך\"","paragraphs":["לפעמים בזמן עליה אנחנו בשלום עם הקב\"ה, ואומרים עליו שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, ובזמן ירידה אין בידינו כח להגיד, שהוא מתנהג עם השגחה של טוב ומטיב. לכן נמצא, שאנחנו תמיד במחלוקת. ובאמת, מדוע הסדר עבודה הוא כל כך קשה, שמוכרח להיות עליות וירידות. על זה בא התירוץ הידוע, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". היינו, שאי אפשר לקבל אור, אם אין לו חסרון וצורך להאור. לכן, כשהאדם רואה, איך שבחינת אומות העולם שבו הם מתנגדים לה', והאדם לא יכול לסבול את השונא ישראל שבקרבו, אז הוא מקנא לאלקיו, והוא לא מסתכל על שום ירידות שיש לו, והוא עושה מה שביכולתו, וצועק לה', שיתן לו עזרה, שיוכל לנצח את הרשעים שבקרבו.","ובזה שהוא מתגבר ואינו בורח מהמערכה, אז הקב\"ה נותן לו את הברית. היינו, שכורת עמו ברית, שיהיה שלום בינו להקב\"ה, בזה שהוא מקבל מתנה מה', שהם הכלי השפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו שלום בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים חסרון משותף","ברית מלח","כריתת ברית בעשירייה","לקבל ולתת מתנה","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2824","title":null,"paragraphs":["דוקא על השלום יכול להתקיים העולם, שפירוש של שלום הוא, שיש עכשיו להרגיש ע\"י השלום, שהבורא הוא טוב ומטיב, בגלל שהם מקבלים את הטוב ועונג מהבורא, לאחר שנעשה השלום, היינו כנ\"ל, שהנבראים מסכימים לרצון הבורא, מה שהבורא רוצה שהנבראים יעשו הכל לתועלת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2825","title":null,"paragraphs":["כשם שפרצופיהם של כל יחיד ויחיד, משונה זה מזה - כן דעותיהם משונות זו מזו. ואין לך שני בני אדם בעולם שיהיו דעותיהם שוות זו לזו. כי לכל אחד יש רכוש גדול ונשגב, אשר הורישו לו אלפי אבותיו, ולאחרים אין אף שמץ מהם. אשר על כן, כל הרכוש הזה, נבחן לרכושו של היחיד, שהחברה מוזהרת לשמור על טעמו ורוחו. שלא יטשטש בסיבת הסביבה שלו. אלא, כל יחיד ישאר עם שלמות מורשתו. ואז, הנגוד והסתירה שביניהם ישאר קיים לנצח, כדי להבטיח לנו לתמיד את הבקורת, ואת התקדמות החכמה, שהיא כל יתרון האנושות וכל מאויה האמיתיים הנצחיים."],"source":"בעל הסולם. \"החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","חינוך לויתור","לעשות ביקורת על עצמו","מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2826","title":null,"paragraphs":["הכל אחדות אחד, כי בשורש, שמשם המשכת הדעת מעולם הבינה, שם אין התחלקות כלל ואין מחלוקת, ובאמת כשמגביהים כל המחלוקות לשורש המקור, לעולם האחדות, נעשים אחדות."],"source":"\"מאור עינים\". פרשת ויצא","author":"מאור עינים","subjects":["מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-2829","title":null,"paragraphs":["אף על פי שחברך אינו שווה במידות כנפשך, חייב אתה לסבול אותו ולאהוב אותו, בעבור ה' שככה בְּרָאוֹ."],"source":"השל\"ה הקדוש. שער האותיות, ב'","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר","מנצחים את המלחמה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-2842","title":null,"paragraphs":["אנו מבקשים שה' יתן לנו את הכח, שאנו נוכל לעשות את כל מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, היינו אם אין אתה תעזור לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2844","title":null,"paragraphs":["התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' בעצמו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה', \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2845","title":null,"paragraphs":["שיעור השמיעה של הקב\"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשי\"ת שומע אליו ביותר."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2846","title":null,"paragraphs":["בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו, תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, שאם לא כך, ודאי שלא הייתם קוראים לו [...] הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות לקרוא אותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2847","title":null,"paragraphs":["אנו מריצים בקשותינו למרומים, הכאה אחר הכאה, בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. [...] ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2848","title":null,"paragraphs":["אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים [...] לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פועלים בערבות"]},{"id":"he-2849","title":null,"paragraphs":["אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פועלים בערבות"]},{"id":"he-2850","title":null,"paragraphs":["דווקא חברו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם. דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח בטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"איש את רעהו יעזורו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פועלים בערבות"]},{"id":"he-2852","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2853","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2854","title":null,"paragraphs":["כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן \"למעלה מהדעת\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2855","title":null,"paragraphs":["זה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ג. \"ענין רמון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2856","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2857","title":null,"paragraphs":["העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי [...] שהאדם צריך לומר \"אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד בכל כוחי, כאילו שהיתה לי השגה והרגשה וטעם בעבודה \"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2859","title":null,"paragraphs":["אם הוא אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר צ\"ט, \"רשע או צדיק לא קאמר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים"]},{"id":"he-2860","title":null,"paragraphs":["ע\"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים"]},{"id":"he-2861","title":null,"paragraphs":["אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים"]},{"id":"he-2863","title":null,"paragraphs":["יכולים להשיג ע\"י דיבוק חברים, תכונות חדשות, שעל ידן יהיו מוכשרים להגיע לידי דביקות ה'. וכל זה ניתן להיאמר, בזמן שהוא רואה מעלות בהחברים, אז שייך לומר, שילמד ממעשיהם. אבל בו בזמן שהוא רואה, שהוא יותר מוכשר מהם, אם כן כבר אין מה שיוכל לקבל מהחברים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נדבקים בחברים"]},{"id":"he-2864","title":null,"paragraphs":["בזמן שהיצר הרע בא ומראה לו את שפלות החברים, הוא צריך ללכת למעלה מהדעת. אבל בטח שיותר טוב ויותר הצלחה היתה, אם הוא היה יכול לראות בתוך הדעת, שהחברים עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נדבקים בחברים"]},{"id":"he-2865","title":null,"paragraphs":["כשהם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו ושורה עליהם הקב\"ה, שהוא אחד. אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות דבוקים באחד, ואין ה' שורה עליהם."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". פרשת ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["נדבקים בחברים"]},{"id":"he-2869","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי מי שרוצה לכנס בעבודת ה', בכדי להדבק בו באמת ולהכנס בהיכל המלך, אז לא נותנים להכנס כל אחד ואחד. אלא בודקין אותו, אם אין לו רצון אחר, אלא רצון של דביקות. אותו נותנים להכנס. ואיך בודקין את האדם, אם אין לו אלא רצון אחד? זהו שנותנים להאדם הפרעות, היינו שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים, בכדי להפריע לו, שיעזוב את דרך זה וילך בדרך כל הארץ.","ואם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים, שעושים לו מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו, אז הקב\"ה שולח לו קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם מלהכנס להדבק רק בה' ולא בדבר אחר. וזה נקרא \"ביד חזקה הקב\"ה דוחה אותו\". כי אם הקב\"ה לא יגלה יד חזקה, קשה לדחות אותו, משום שיש לו רצון גדול להדבק רק בה', ולא בדברים אחרים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע'. \"ביד חזקה ובחימה שפוכה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","הכניסה למדרגה הרוחנית","לפתוח את השערים הנעולים"]},{"id":"he-2870","title":null,"paragraphs":["צריך להתגבר ולהאמין למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת שלו מחייב, לאחר שהוא התפלל הרבה פעמים, ועדיין לא קבל מלמעלה שום דבר, אם כן איך הוא יכול ללכת עוד הפעם להתפלל. גם על זה צריכים התגברות, היינו לתת יגיעה למעלה מהדעת, ולהתפלל שה' יעזור, שיוכל להתגבר על הדעת שלו, וכן להתפלל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","לנצח את פרעה"]},{"id":"he-2874","title":null,"paragraphs":["כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי דהשפעה, שיכול להתגלות על זה אור דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. 217. \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו"]},{"id":"he-2879","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה, כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע\"י האחדות [...] שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["פועלים בערבות"]},{"id":"he-2884","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת \"כי מיעוט רבים שנים\". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח\"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים","מגבירים את חשיבות המטרה"]},{"id":"he-2887","title":null,"paragraphs":["בהתגלות רשעים קבורים, אע\"פ שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם, לתשועה גדולה יחשב, שזה גרם קדושת היום."],"source":"בעל הסולם. אגרת ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יונקים גדלות המטרה מהחברים"]},{"id":"he-2889","title":null,"paragraphs":["יש עצה, כמו בגשמיות, היינו להגדיל את הרצון על ידי אנשים שמבחוץ, שהם מחייבים אותו ללכת לפי טעמם ורוחם. וזהו ע\"י זה שהוא מתחבר לאנשים, שהוא רואה, שיש גם להם צורך לרוחניות. והרצון שיש לאלו אנשים שמבחוץ, הם מולידים לו גם רצון, שע\"י זה הוא מקבל רצון גדול לרוחניות. זאת אומרת, חוץ מהרצון שיש לו מפנימיותו עצמו, הוא מקבל רצון על רוחניות, מה שהם מולידים לו. ואז הוא משיג רצון גדול, שיוכל לבוא להמטרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נדבקים בחברים"]},{"id":"he-2890","title":null,"paragraphs":["זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים - על כל פנים בעת הזאת, \"אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אַמת המידה של הצלחתנו הקרובה לנו\".","לכן, פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשור לבכם בלב אחד ממש, ויקויָם בכם הכתוב, \"ואהבת לרעך כמוך\" בפשיטות. כי \"אין מקרא יוצא מידי פשוטו\", והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו \"וחֵך יטעם\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת חברים","איש את רעהו יעזורו","הכנה לערב איחוד ארצי","אמונה למעלה מהדעת","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","נדבקים בחברים"]},{"id":"he-2893","title":null,"paragraphs":["היות שהוא רוצה להגיע לידי דבקות בה', הנקרא \"השתוות הצורה\", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו עניין של הכנעה, שזה דבר קשה. הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד לתועלת הזולת, החל מאהבת הזולת בין אדם לחברו עד אהבת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתבטלים לפני החברים"]},{"id":"he-2898","title":null,"paragraphs":["האדם נולד בהטבע של רצון לקבל לעצמו, מוכרח לחלק את עבודתו בב' אופנים - א' בבחינת מוחא, שהאדם צריך לתת תשומת לב, איך הוא המצב שלו הוא בבחינת אמונה, אולם בבחינת אמונה, האדם יכול לעבוד בעל מנת לקבל שכר, היינו שהוא מקיים תורה ומצות בגלל שמזה יקבל אח\"כ שכר, שיהיה מזה לתועלת עצמו, וממילא הוא ישאר בפירוד.","לכן יש עוד עבודה מיוחדת, הנקרא בחינת ליבא, שהוא אהבת הזולת. ואם הוא יעבוד על אהבת הזולת לבד, אז הוא גם כן ישאר מחוץ לקדושה, מטעם שאהבת הזולת, אין זה מטרת הבריאה. כי מטרת הבריאה הוא להטיב לנבראיו, היינו שהנבראים צריכים לקבל מהבורא את הטוב ועונג, ואם אין להם אמונה, איך הם יכולים לקבל משהו מהבורא, בזמן שאין להם אמונה בהבורא, לכן צריך להיות את העבודה בב' אופנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2899","title":null,"paragraphs":["הנה הרצון לקבל מתבטא במוחא וליבא, ועל ידי זה שהאדם מתקן אותו שיהיה בעל מנת להשפיע, אזי הוא יכול לקבל את השפע העליון. ונבאר את בחינת הרצון לקבל בליבא. הנה הלב נקרא בחינת רצון וחשק להנאות. לכן אם האדם יכול לתקן את מעשיו, באופן שיכול לוותר על כל מיני הנאות שבעולם, במקרה שהוא רואה שלא יהיה מזה שום תועלת לכבוד שמים, אזי הוא זוכה לקבל תענוגים אמיתיים, משום שלא תהיה קבלתם עכשיו לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. 237. \"בחינת מוחא וליבא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2900","title":null,"paragraphs":["צריכים לראות אם האמונה הוא בסדר, היינו אם יש לו יראה ואהבה, כדכתיב \"אם אב אני איה כבודי, ואם אדון אני איה מוראי\". וזה נקרא בחינת מוחא.","כמו כן צריכים לראות, שלא יהיה שום רצוניות להנאת עצמו, אפילו מחשבה לא יעלה לו לחשוק לעצמו, אלא כל רצוניות שלו יהיה אך ורק להשפיע להשם ית'. וזה נקרא בחינת לבא, שהוא ענין \"רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי [הבורא רוצה את הלב]\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ד. \"מוחא ולבא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2901","title":null,"paragraphs":["כשמתחיל ללכת בדרך העבודה דלהשפיע, האדם טוען לה', מדוע אתה עשית הסתרת פנים שלך, עד שאין ביכולתנו להתגבר על ההסתרה שהקב\"ה עשה. שנוכל להתגבר על ב' דברים אלו, היינו על בחינת מוחא ועל בחינת ליבא.","ובאמת נשאלת השאלה, מדוע עשה הקב\"ה כך, שנצטרך להאמין. ולא עשה אחרת, דהיינו, שכל מי שמתחיל, תיכף יראה את גדלות ה'. ונמצא, זה שעשה ה', שצריכים לעבוד בבחינת אמונה, זה גורם, שהרבה אנשים מתרחקים מהעבודה. הלא אנו מבינים, כאילו חס ושלום, שהדרך שהבורא עשה, לעבוד בבחינת האמונה, זהו אבן נגף לכל הכושלים. אם כן מדוע עשה ככה.","ועל זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שאנו צריכים להאמין, שהדרך הזו שהבורא עשה, שהעבודה שלנו תהיה בבחינת \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\", זו היא הדרך המוצלחת ביותר בכדי להגיע לשלימות המטרה, שהיא להטיב לנבראיו. כי דוקא ע\"י האמונה, הנבראים יכלו להגיע לשלימות המטרה, שהוא בכדי לקבל הטוב והעונג, מה שהבורא חשב לתת להנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו השיעור של תשובה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2903","title":null,"paragraphs":["כתוב בספר \"מתן תורה\" (דף קמ\"ז) וזה לשונו \"אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך, ובזה תשווה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך, שזו הדביקות הרוחנית. ויש בהשואת הצורה האמורה בחינת \"מוחא\" ובחינת \"ליבא\". וענין העסק בתורה ומצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו הוא השואת הצורה מבחינת מוחא. כי כמו שהשי\"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או אם הוא משגיח על בריותיו וכדומה מהספקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים האלו, שברור לו, שהשי\"ת אינו חושב בהם, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה. ולפיכך כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו שכל הבא לקרבן עולה הוא זכר, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2904","title":null,"paragraphs":["מהו רשות הרבים? כלומר, שכל זמן שיש לאדם ב' רצוניות. הגם שהוא מאמין, שכל העולם שייך להבורא, אבל להאדם גם כן שייך משהו. שבאמת האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב\"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכל הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא.","נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב\"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: \"עינים להם\" אבל לא יראו את האמת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","הדרך לבורא במוחא וליבא","אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-2906","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם יוכל לבוא לידי מעשים בעל מנת להשפיע, היינו לעשות מעשים לא לתועלת עצמו, ניתן לנו עבודה בבחינת מוחא ובבחינת ליבא, שמוחא נקרא, שהאדם צריך ללכת למעלה ממה שהמוח והדעת מחייב אותו לעשות, שזה נקרא למעלה מהדעת, כלומר שהוא מאמין אף על פי שהשכל והדעת שלו, אינם מסכימים למה שהאדם רוצה לעשות, כלומר, שניתן לנו מצות אמונה למעלה מהדעת, כלומר, שמה שהדעת מחייב לעשות, אין אנו שומעים בקולו. והאמונה שאנו נצטווינו להאמין מה שהתורה אומרת, את זה כן אנו עושים, ואנו אומרים, שהאמונה הוא למעלה בחשיבות, והדעת מה שהשכל מחייב אותנו, היא למטה בחשיבות, ובטח שצריכים לשמוע למי שהוא יותר חשוב, וזה נקרא, אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2907","title":null,"paragraphs":["ידוע מה שאמרו חז\"ל \"עין רואה והלב חומד\". ויש להבין, מה מרמז לנו \"עין\". ידוע, שעיניים נקרא \"חכמה\", היינו מחשבה. ומחשבה נקראת זכר, כנ\"ל בדברי הזה\"ק, שאצל האדם, שהוא צריך לקבל על עצמו \"עול מלכות שמים\", אמונה זו שהאדם מאמין, הנקראת \"בחינת מוחא\", המחשבה זו משפעת להלב, שאז הלב מתחיל לחמוד להדבר שעלה לו במחשבה במוחו. מבחינת זו נקרא \"עין\" מחשבה. וחכמה, מה שהוא רואה ומצא חן בעיניו, את זה הוא משפיע להלב. לכן הלב חומד \"להדבר שבמוחא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו שכל הבא לקרבן עולה הוא זכר, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2908","title":null,"paragraphs":["לצורך מה ניתן לנו את סדר העבודה בדרך האמונה למעלה מהדעת. כי הגיון מחייב, שאם הקב\"ה היה נותן לנו את העבודה בתו\"מ בתוך הדעת והשכל, היה יותר קל לעבוד את עבודת הקודש. ואין הקב\"ה בא בטרוניא עם בריותיו, כנ\"ל. אם כן מדוע עשה ככה.","התשובה היא, שרק בדרך העלם והסתר יש אפשרות שהנבראים יוכלו לבוא לשלימות, היינו שיקבלו את הטוב ועונג על דרך השלימות, היינו שלא ירגישו אי נעימות בעת קבלת התענוגים. לכן יוצא, שדוקא בזמן שאנו יכולים ללכת בבחינת מוחא וליבא לה', דוקא על דרך זו, היא דרך המוצלחת ביותר. ולא כמו שכל אחד ואחד חושב, שאם הקב\"ה יתן לנו את דרך העבודה בבחינת השכל, היינו שתהיה השגחה גלויה, מזה יבואו הנבראים לשלימות. על זה יכולים לומר, כמו שכתוב \"כי לא מחשבותי מחשבותיכם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו אסור ללמוד תורה לעכו\"ם, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2909","title":null,"paragraphs":["ענין אמונת ה' שהאדם צריך להאמין, ולבטל דעתו במה שהדעת אומר לו, נמצא, שבזה שהוא אומר שהדעת שלי יהא בטל כעפרא דארעא, היינו שיהיה בטל כעפר הארץ, זה נקרא, שהאדם מבטל את דעתו מפני דעת תורה, וזה נקרא עבודת מוחא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2910","title":null,"paragraphs":["ניתנה לנו עבודה זו בבחינת כשור לעול, כלומר, כמו שהשור עובד בכפיה והוא מוכרח לקיים מה שהבעל בית רוצה, כמו כן אין להאדם לשאול את הגוף, אם הוא רוצה לקבל על עצמו את עול תו\"מ, אלא הוא צריך ללכת עמו על דרך הכפיה, ולהאמין באמונת חכמים, שכך היא הדרך האמת.","וכמו כן יש בחינת וכחמור למשא, שפירושו הוא בחינת ליבא, היינו שהאדם צריך לעבוד שלא עמ\"נ לקבל פרס. לכן כשאומרים להגוף, שיעבוד בלי שום תמורה, עבודה הזו היא עליו למשא. כלומר, שהגוף רוצה להוריד מעליו המשא הזה, מה שהאדם רוצה שהוא יסבול. היינו, הגוף מבין, שהוא יכול לשאת משא, אפילו על ספק שיתנו לו שכר עבור עבודה הזאת. אבל כשאומרים לו, תעבוד ותסחוב משאות בלי שום תשלום, עבודה זו הוא רוצה כל רגע להפטר מזה. אז אומרו כחמור למשא, היינו שהאדם צריך ללכת בכיוון זה אף על פי שהגוף לא מסכים. נמצא, שהיגיעה היא בשני אופנים:","א. בבחינת כשור לעול,","ב. כחמור למשא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"מהו שעשו נקרא איש שדה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא","ללכת כשור לעול וכחמור למשא"]},{"id":"he-2911","title":null,"paragraphs":["ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך.","ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא."],"source":"הרב\"ש. 2. \"הכאת המחשבות לאדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2912","title":null,"paragraphs":["להולכים בדרך ה', הם עולים בהר ה', כמו שכתוב \"מי יעלה בהר ה'... נקי כפים ובר לבב\", היינו מוחא ולבא, ששניהם יהיו בבחינת השפעה ואמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. 575. \"טהרת העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הדרך לבורא במוחא וליבא"]},{"id":"he-2913","title":null,"paragraphs":["כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו.","(אבות ה', י\"ז)."],"source":"אבות ה', י\"ז","author":"משנה","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-2914","title":null,"paragraphs":["\"איזו היא מחלוקת לשם שמים וכו', ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו\". מקשים העולם, מדוע לא כתיב משה, וקרח ועדתו, כמו שכתוב אצל הלל ושמאי. בכדי להבין את הנ\"ל צריכים לדעת מה הוא הפירוש \"לשם שמים\". הזהר הקדוש מפרש: לשם שמים, היינו זעיר אנפין. מפורש בסולם, כי ענין המחלוקת של שמאי והלל, הוא ענין של קו ימין, וקו שמאל. והיות שקו ימין לבד אין בו שלימות, כי אין בו חכמה, וקו שמאל אין בו שלימות, הגם שיש בו חכמה, אבל מכל מקום אין שם חסדים, שהוא הלבוש על חכמה שבלי הלבוש הזה, הוא נמצא בחושך. נמצא שעל ידי המחלוקת שכל אחד מראה לשני, שאין בו שלימות, ומראה לו את החסרון בקו של שני, זה גורם שהשני קוים נכללים זה מזה, היינו ששניהם באים לידי קו האמצעי, הנקרא זעיר אנפין, שהוא הקו האמצעי בהפרצופים. וזעיר אנפין נקרא, \"שם שמים\". מתבאר שאם לא היתה המחלוקת, היה כל אחר נשאר בקו שלו, לכן היתה מחלוקת בכדי להגיע לשם שמים."],"source":"הרב''ש. 875. \"ג' קוים - ד'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-2915","title":null,"paragraphs":["ענין \"רשעים\" הכוונה על הרע שבגופו של אדם, הרשעים האלו צריכים לקבל תיקון. כמו שלמדנו, שהרצון לקבל צריך לקבל תיקון, שישמש להקדושה. שזה ענין \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך\". ואיך היצר הרע יכול לקבל תיקון הזה. וזה יכול להיות דוקא ע\"י המחלוקת עם היצר הטוב, כנ\"ל, שהיצר הטוב צריך להרגיז אותו, היינו שיעשה עמו מלחמה.","וע\"י המלחמות האלו מתגלה הרע שבו. כלומר, הוא מרגיש את הרעות, מה שהיצר הרע גורם לו. ואז האדם קובע, שהמקבל לעצמו נקרא \"יצר הרע\". ואם המקבל לעצמו לא עושה לו רעות, אז הוא להיפך, האדם עובד הכל בשבילו בלב ונפש, וכל דאגותיו ומחשבותיו הם אך ורק לטובת המקבל.","וממילא, כל פעם שהמקבל הזה, העושה הרבה דברים שהם נגד דקדושה, נקרא המקבל לעצמו בשם רבים, היינו \"רשעים\". ולהרשעים האלו, לא טוב להם השלום, כי אם מחלוקת כנ\"ל, שע\"י המחלוקת הם יקבלו תיקון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-2916","title":null,"paragraphs":["אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם, עד שנעשים אוהבים זה את זה."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת קידושין","author":"תלמוד בבלי","subjects":["מחלוקת לשם שמיים"]},{"id":"he-2918","title":null,"paragraphs":["שעור הכתוב ואהבת את ה' אלקיך, תלוי ממש בידו של האדם, דהיינו שיתאמץ בכל כוחו, לבוא במדריגה תמידית כזו, שיהיה הולך ומקבל תמיד שפע קודש, ומטרות עוז, וכל נועם בתענוג תמידי, ואז האהבה בטוחה לו מאליו, כפי שהיא ארוכה בחוקי הטבע, באופן ששעור האהבה ומצוותה, הוא ענין הכשרתנו לקבל ממנו תענוג תמידי, נועם על נועם, כדרך הקדושה, שמעלין בקודש.","וזהו ודאי בידינו, דהיינו, תיקון האמונה, כאמור. שאם זה ודאי אור אהבתו ית' בא מאליו, כי הרגש קבלת התענוג, היא עצמה הביטוי של אהבה וברכה לנותן."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת ה'","הודיה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","גדלות הבורא","כוונה","מתעוררים להזמנת הבורא","נחת רוח"]},{"id":"he-2921","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להיות \"משפיע על מנת להשפיע\", היינו שמזה שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' מחמת גדלותו ית'.","ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-2922","title":null,"paragraphs":["דבר ידוע וברור, שאין אהבת הקב\"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך, אינו אוהב הקב\"ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג."],"source":"רמב\"ם. \"יד החזקה\", הלכות תשובה, פרק י'","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-2923","title":null,"paragraphs":["אהבה מסטרא דטובו [מצד הטוב] הוא רק בכדי לקבוע את שיעור האהבה. זאת אומרת את מדת גדלו. ואחר כך, כשכבר יודע את שיעור של מדת האהבה, אז הוא צריך לקבל את שיעור הזה בבחינת אהבה בלתי תלויה בדבר, שהוא בבחינת \"אפילו נוטל את נפשך\". וזו היא בחינת אהבה גמורה.","ואז נבחן, שהוא דבוק בתמידות, משום שאין לו שום דבר בעולם, שיוכל להפסיקו, מטעם שהוא לא צריך כלום, כי יותר מהבחינה \"נוטל את נפשך\", אין כבר בעולם. לכן מי שמוכן למסירות נפש בכל רגע, הוא בטוח שילך קדימה במעלות הקודש."],"source":"הרב\"ש. 842. \"כללות העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-2928","title":null,"paragraphs":["ענין חנוכה, שזה ענין חנו, שהחניה היתה לא מטעם זה הנקרא בחי' שלמות, היינו אספקלריא [מַרְאָה] המאירה, אלא שהחניה היתה בבחי' כה, היינו בלתי שלמות שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה. היינו שמלחמת היצר עוד לא נגמרה אלא שצריכים לבוא לשלמות האמיתית. וזהו חנו - כה, חניה בבחי' כה, היינו שקבלו את ההשפעה העליונה בכדי שיהיה להם יותר כוחות ללכת קדימה במלחמת היצר."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-2929","title":null,"paragraphs":["אנו אומרים (בשיר של \"מעוז צור ישועתי\") \"יונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים. ופרצו חומת מגדלי\". הנה \"יונים\" נקראים אלו אנשים שהולכים בתוך הדעת. כלומר, שאין ביכלתם לעשות משהו אם זהו נגד הדעת. ואז היתה שליטת היונים, היינו השליטה הזו היתה שולטת על עם ישראל.","והשליטה זו מכונה \"מלכות יון הרשעה\", שמתפקידם הוא \"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך\". כלומר, השליטה שהוא ללכת דוקא בתוך הדעת, זה גורם לפרוץ את החומה, שהוא שומר את המגדל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-2931","title":null,"paragraphs":["אנו אומרים בשיר מעוז צור ישועתי, \"יוונים נקבצו עלי ופרצו חומת מגדלי, וטמאו כל השמנים\". ח ו מ ת הוא אותיות חותם, ותחום. מגדלי הוא המגדל מלא כל טוב (עיין במדרש רבא פ\"ח). וענין החומה הוא שמירה שלא יכנסו זרים לתוך העיר ולשלול טובה.","כמו כן כאן - כדי שלא יכנסו מחשבות זרות ורצוניות בלתי קרואים, מוכרחים גם כן לעשות חומה שעמה נשמרים מהחצונים. וחומה זו נקרא אמונה, שרק על ידי אמונה יש יכולת להאדם שיהיה ניצל מכל הנ\"ל. וזה נקרא \"תחום\", שעד כאן יש יכולת להחיצונים לגשת, ובזמן שרואים שהאדם לא יוצא מתוך החומה, אזי הולכים ושבים למקומם.","והטעם הוא, כי ענין אמונה הוא דווקא למעלה מהדעת, ושליטת הסטרא אחרא הוא דווקא בתוך הדעת של השכל החיצוני, וממילא אין שום קשר ונגיעה להאדם."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-2933","title":null,"paragraphs":["ענין הנס מהו? כל דבר שהוא בטבע אינו נקרא נס אלא מה שהוא למעלה מהטבע זה נקרא נס. וענין טבע הוא מה שהאדם יכול לעשות בעצמו, שזה נקרא בדרך הטבע, מה שאם כן אם אין בידי אדם לעשותו זה כבר נקרא למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-2934","title":null,"paragraphs":["יש לפרש \"מסרת גבורים ביד חלשים\". היינו, המחשבות החזקות והרצוניות החזקות של היוונים שבאדם, ביד ישראל שבאדם, שהם חלשים במחשבות, שהם אינם בעלי כשרונות.","ושיהיו בעלי רצון חזק, שיוכלו להתגבר על הרצונות של אומות העולם שבאדם, זה אין להם. ומכל מקום אתה מסרת הגבורים האלו ביד חלשים. וזה נקרא \"נס\", היות שאין זה בידי אדם מצד הטבע, שיוכל להתגבר עליהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-2936","title":null,"paragraphs":["מסבת חטאו של עצה\"ד [עץ הדעת], פרח נשמת חיים הנצחיית, שנפח ה' באפו, לצרכי האדם הראשון לבדו, וקבלה לצורה חדשה, המכונה זיעה של חיים, כלומר שנתחלק הכלל לפרטים מרובים מאד, לטפין טפין, שנתחלק בין אה\"ר [אדם הראשון] וכל תולדותיו, עד עת קץ, באופן, שאין שינוי כלל במעשה השי\"ת אלא צורה נוספה יש כאן, אשר זה אור החיים הכללי, שהיה צרורה באפו של אה\"ר [אדם הראשון], נתפשט לשלשלת גדולה, המתגלגלת על גלגל שינוי הצורה, בגופות מרובות, ובגוף אחר גוף, עד גמר התיקון המחויב."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נשמת אדם הראשון"]},{"id":"he-2938","title":null,"paragraphs":["לאחר כל התאחדות מעשי הנבראים, צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזיווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזיווגי זיווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון, והבן מאוד."],"source":"בעל הסולם. \"פעולות האדם ותחבולותיו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נשמת אדם הראשון"]},{"id":"he-2939","title":null,"paragraphs":["כל נשמה שלימה משיגה כל הנשמות, מאדם הראשון עד גמר התיקון, כמו אדם המשיג את מכריו ושכניו, ועל פי ידיעותיו הריהו נשמר מהם, או שמתחבר ומתקיים עימהם. ולא יהיה הדבר לפלא איך ישיג כל הנשמות כולן, כי הרוחניות אינה תלויה בזמן ומקום, ואין מיתה שם."],"source":"בעל הסולם. \"מבשרי אחזה אלוקיי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נשמת אדם הראשון"]},{"id":"he-2940","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא לזכות \"לדביקות בה'\", הנקרא כלי דהשפעה, שהוא בחינת \"השתוות הצורה\". ובשביל זה ניתנה הסגולה, תורה ומצוות, שעל ידי נוכל לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-2942","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זכה לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לעשות הכל בעל מנת להשפיע, הנקרא לשמה, הגם שהאדם לומד את כל אלה הענינים, כמו שהם, אבל הם רק בבחינת שמות בלי שום ביאור, היינו שאין לו שום השגה באלו הדברים שלומד, כי אין לו שום ידיעה בהחומר של השורשים העליונים, המכונים בשם שמות הקדושים או ספירות ופרצופים.","וניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, הוא רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות הקדושים."],"source":"הרב\"ש. 875. \"ג' קווים - ד'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-2943","title":null,"paragraphs":["כשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע, וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך."],"source":"הרב\"ש. 875. \"ג' קווים - ד'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-2946","title":null,"paragraphs":["התולעת, שנולדה תוך הצנון. והיא יושבת שם, וחושבת, שכל עולמו של הקב\"ה, הוא כל כך מר, וכל כך חשוך, וכל כך קטן, כמידת הצנון, שהיא נולדה בו.","אבל, ברגע שבקעה את קליפת הצנון, וחוטפת מבט מבחוץ לצנון, היא תמהה, ואומרת: \"אני חשבתי, שכל העולם הוא, כמידת הצנון, שנולדתי בו. ועתה, אני רואה, לפני עולם גדול, נאור, אדיר, ויפה להפליא\"!"],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". אות מ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2949","title":null,"paragraphs":["אין השתנות באור, אלא כל השינויים הם בכלים, היינו, בחושינו, שהכול נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת. וכמו כן באדם עצמו ישתנה הצורה לפי מצבי עליות וירידות שלו, כמו שכתוב לעיל שהאור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ג'. \"עניין ההשגה הרוחנית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2951","title":null,"paragraphs":["מֵעַיִן גשמי לא יִוַלד אלא גשמיות, ובכל מקום שנותן עיניו, נמצא רק מגשם. ומֵעַיִן רוחני יוצא רק תמונות רוחניות. ובכל מקום שנותן עיניו מתברך. ואפילו התמונות הגשמיות, שמרגישים את מקורם, חוזרים להיות רוחניים אמיתיים, לא על צד ההשואה ודמיון, אלא מתהפכים לרוחניות גמורה."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2952","title":null,"paragraphs":["\"בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים\" שכפי האמת שתתגלה אז יהיה גם כל העניינים הנחשבים בעולם הזה לאמת, גם כן רק דמיון, כי כלל העולם הזה נקרא עולם השקר, שאף האמת שבו אינה לאמיתה ואי אפשר להשיג בו האמת לאמיתה אלא מי שיגיע למדרגה שיטעימו לו מפרי מעשיו שבעולם הבא בעולם הזה, והיינו שיראה עולמו בחייו, רצה לומר עולם האמת ישיג בחיי העולם הזה הגופניים."],"source":"רבי צדוק הכוהן מלובלין. \"מחשבות חרוץ\"","author":"ר' צדוק הכהן מלובלין","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-2953","title":null,"paragraphs":["כל סדרי הבריאה, בכל פנותיה ומבואיה ומוצאיה ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלקיות כמו הרגשת רעהו. הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגא בתר דרגא [דרגה אחר דרגה], עד שנשלם, ומשיג את תכליתו."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תכלית הבריאה"]},{"id":"he-2955","title":null,"paragraphs":["תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים, יוכלו ע\"י קיום התורה והמצוות, לילך מעלה מעלה הלוך ומתפתח, עד שיזכו להדבק בבוראם ית' וית'.","אולם כאן עמדו חכמי הזוהר ושאלו: למה לא בראנו מתחילה בכל אותו הרוממות הרצויה להדבק בו ית'? ומה היה לו ית' לגלגל עלינו את כל המשא והטורח הזה של הבריאה והתורה ומצות?","והשיבו: \"דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולא באפיה וכו'\". פירוש, כי מי שאוכל ונהנה מיגיע כפיו של חבירו, מפחד הוא להסתכל בתואר פניו, כי נעשה מושפל, והולך על ידי זה עד שאובד צורתו האנושיות.","ומתוך שבהנמשך משלימותו ית' ויתעלה, לא יתכן שימצא בו בחינת חסרון מאיזה צד, לכן הניח לנו מקום, להרויח בעצמינו את רוממותינו הנרצה, על ידי מעשה ידינו בתורה ומצוות."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\", אותיות ו'-ז'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תכלית הבריאה"]},{"id":"he-2956","title":null,"paragraphs":["ידוע שתכלית הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומשום זה נטבע בהאדם טבע שירצה לקבל תענוג להנאת עצמו, וזהו נקרא יצר הרע (כמבואר בהקדמה להסולם), כמו שכתוב \"כי יצר לב האדם רע מנעוריו\".","ונקרא יצר הרע, כי בזה שהאדם רוצה לקבל תענוג, הוא מרוחק מהתענוג האמיתי, מטעם שאין לו השתוות הצורה כידוע. אלא על ידי התורה יהיה לו תיקון, שעל ידי התורה תהיה מציאות שיוכל לקבל התענוגים האמיתיים, כמו שאמרו חז\"ל בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין (בבא בתרא ט\"ז).","ועניין התבלין הוא כמו שאמרו חז\"ל, הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו המאור שבה מחזירן למוטב (חגיגה פ\"א, ה\"ז). נמצא לפי זה שיש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל."],"source":"הרב\"ש. 267. \"באורייתא אתברי בר נש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תכלית הבריאה"]},{"id":"he-2959","title":null,"paragraphs":["בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, כמ\"ש במאמר השלום, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו."],"source":"בעל הסולם. \"החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","דור האחרון","הנה מצאנו אוצר","תפיסת המציאות","חיבור העולם בדור האחרון","להיות צינור רוחני","קריאה לאיחוד","תכלית הבריאה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-2960","title":null,"paragraphs":["הבורא יותר גבוה ממה שהאדם יכול לצייר גדלות ה' בתוך השכל. ולומר, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומיטיב. שאם האדם מאמין, שהבורא רוצה אך ורק לטובת האדם, זה מביא להאדם, שיאהב את ה'. עד שיזכה לבחינת \"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך\". ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-2962","title":null,"paragraphs":["כל הבסיס, שאנו יכולים לקבל הנאה ותענוג, ושזה מותר לנו ליהנות, ועוד יותר מזה, שחיוב גדול ליהנות ממעשה השפעה, יש לנו לעבוד על נקודה אחת, דהיינו להחשיב את הרוחניות. וזה מתבטא בלתת תשומת לב \"למי אני פונה\", ו\"למי אני מדבר\", ו\"מצוות של מי אני מקיים\", ו\"תורה של מי אני לומד\". היינו, לראות עצות, איך להחשיב את נותן התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-2971","title":null,"paragraphs":["\"עיבור\" נקרא, בזמן שהאדם מעביר ממנו את עצמותו לזמן מה, ואומר עכשיו אני לא רוצה לחשוב משהו לתועלת עצמי, וגם איני רוצה להשתמש עם השכל שלי [...] אלא אני מאמין בלמעלה מהדעת, להאמין באמונת חכמים, להאמין שיש משגיח ומסתכל על כל אחד ואחד בעולם בהשגחה פרטית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-2972","title":null,"paragraphs":["עיקר שקשה לנו בעבודה להכנס לעובר, שפירושו, שהרצון לקבל יקבל בתוכו רצון אחר, הנקרא \"רצון להשפיע\". ובזמן שהאדם זוכה לבחינת עובר, היינו שבתוך הרצון לקבל נכנס רצון להשפיע, זה נקרא ש\"הקב\"ה צר צורה בתוך צורה\". [...]  ולפי שפירשנו, זהו חידוש גדול, ממש מעשה נסים. היות שזהו נגד הטבע, שרק הקב\"ה יכול לשנות את הטבע, ואין זה בידי אדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-2976","title":null,"paragraphs":["\"עיבור\", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו של הקב\"ה, אבל זה הוא זמני, פירוש שהוא באמת רוצה לבטל את עצמו לעולמים, אבל הוא לא יכול להאמין שיהיה עכשיו ביטול לעולמים היות שהיה כבר הרבה פעמים שהוא היה חשב שיהיה כך, אבל אח\"כ ירד מדרגתו, ונפל למקום אשפה.","אבל הוא לא צריך לדאוג מה נאכל למחר, היינו, שבטח הוא יפול אח\"כ מדרגתו, כי זה מחוסר אמונה אלא צריכים להאמין ישועת ה' כהרף עין, נמצא כיון שהוא מבטל עצמו לשעתו, ורצה להשאר כך בתמידיות נמצא שיש לו ערך של עיבור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-2978","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, זה שהוא רוצה עכשיו להכנס לעבודת ה' בבחינת ביטול עצמותו, הוא קריאה מלמעלה, כי זה לא מחכמתו של האדם. והראיה לזה, כי בזמן הקריאה זו, כל הקושיות שהיה לו טרם שקראו לו מלמעלה, היה לו הרבה קושיות, וכל פעם שהיה רוצה לעשות משהו בעל מנת להשפיע היה הגוף מתנגד, ולא היה יכול להבין אם יש אדם בעולם, שכן יכול לבטל את עצמותו לה', ולא לדאוג כלל לתועלת עצמו, ותמיד היה שורה עליו איזה פחד אם הוא לבטל עצמו לה'.","ועכשיו הוא רואה שכל המחשבות והספקות נשרפו לגמרי, והוא מרגיש עכשיו תענוג גדול בזה, אם הוא יכול לבטל עצמו לה'. הלא הוא רואה עכשיו שכל הדעת שלו, כלום לא שווה, אעפ\"י שקודם לכן היה חושב שאין מי שהוא בעולם, שיהיה בידו לשכנע אותו שצריכים לבטל עצמו לה', והיה אומר זה עבודה קשה שלא כל אחד ואחד יכול להכנס לתוך עבודה זו, ועכשיו הוא רואה שאין שום דבר שיהא לו למפריע מלהדבק ולהבטל לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","מתבטלים לפני החברים"]},{"id":"he-2982","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת \"עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת.","לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים."],"source":"הרב\"ש. 236. \"מלוא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית"]},{"id":"he-2987","title":null,"paragraphs":["ענין \"אושפיזין\" אאמו\"ר זצ\"ל פירש, שזהו ענין המובא בזהר הקדוש, אורחא למעברי ביה [דרך לעבור בו], שאור החכמה אינו יכול להאיר בקביעות. וזהו ענין \"מזל\", שהוא מלשון \"יזל מים מדליו\", שענין נוזל, שהוא רק בבחינת טיפין טיפין, היינו שאינו מאיר, אלא בהפסקות. מה שאין כן קילוח זה שמאיר בלי הפסק.","לכן האורחין אוהבים שיהיה לו מקום רחב. מה שאין כן כשהם באים והמקום הוא צר, אין הם יכולים להכנס.","והכוונה היא, שאור החכמה אינו יכול להאיר, אלא בהתלבשות החסדים. וחסדים נקרא רחב, ואור החכמה נקרא בחינת אושפיזין. לכן, אם אין לו חסדים, אין הוא יכול להתלבש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 624 \"ענין אושפיזין\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2989","title":null,"paragraphs":["אנו מתפללים, שה' יקים את השכינה מ\"עפר\", כמו שכתוב \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\". וטעם הדבר שהיא בשפלות, הוא מסיבת ההסתרה, שעשה הקב\"ה, כדי שיהיה מקום בחירה, היינו שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע, המכונה \"דביקות בה'\". לכן ניתן לנו עבודה זו בצורה של הסתרת פנים.","לכן עיקר עבודתנו, שע\"י ההכנה שיש להאדם בעבודה של זמן של הסתרה, לעשות לנו כלים דהשפעה. כי כלים דקבלה יש לנו מצד הבורא, ועל כלים האלו היה תיקון שלא להשתמש עמהם, מטעם שהם גורמים פירוד, מטעם שהם בהופכיות הצורה מהבורא. לכן ניתן לנו תורה ומצות, שבסגולתן נוכל להשיג את הכלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2990","title":null,"paragraphs":["היות שיש כלל בהטבע, שהקטן מתבטל נגד הגדול, כנר בפני אבוקה. לכן, זה שאין האדם מסוגל לעבוד לתועלת ה', הוא מפני שאין המלך חשוב בעיניו, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\".","נמצא, שהוא מבקש מה', שיקום השכינה מעפר. כלומר, שהשכינה נקראת \"מלכות שמים\", שאין לה ערך וחשיבות אלא כמו עפר. וזה הוא כמו שאומרים \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\", ש\"סוכת דוד\" פירושו מלכות שמים, שהיא שוכנת בעפר. ומבקשים מה', שיקום את המלכות, היינו שאנחנו נוכל לראות את חשיבותה, ולא כמו שנראה לעינינו, שהיא בעפרא, ולכן אין ביכולתנו לבטל הרע שבנו.","מה שאין כן אם היה מגולה הכבוד שמים, היה הגוף מתבטל, כנר בפני אבוקה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2991","title":null,"paragraphs":["על האדם מוטל רק דבר אחד, היינו שיתפלל לה', שהרע יהיה מכוסה, והטוב יהיה מגולה. וממילא אין לו אז עבודה לעבוד לשם שמים, כי אז לא יכול להבין אחרת, אלא לעבוד לתועלת ה'. ואין לו אז שום עבודה לבטל עצמו לה'. אלא שהוא חושב, שזה הוא טבעי. לכן כל מה שהוא חשב מקודם, שזה הוא בלתי אפשרי, הוא רואה עכשיו, שזהו טבעי, ורוצה להיבטל לה', כמו נר בפני אבוקה. וכל זה הוא מטעם, שהרע מכוסה והטוב מגולה לחוץ.","וזה שכתוב \"קומה ה' ויפוצו אויביך\". שאנו מתפללים, שה' יהיה בבחינת \"קומה\", על דרך שאנו מתפללים ואומרים \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\", ש\"סוכת דוד\" נקראת בחינת מלכות, שהיא בחינת שכינתא בעפרא. ואנו מבקשים, שה' יקים אותה מנפילתה, ושתהיה בבחינת \"קומה\", בקומה זקופה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו קומה ה' ויפוצו אויביך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-2993","title":null,"paragraphs":["כתוב \"שובה ישראל עד ה' אלקיך\", זה נאמר בכדי שהאדם לא ירמה עצמו, לומר, אני לא רואה בעצמי שום חטא. אלא הוא יכול להבין, אולי מספק יש לו עבירות שצריך לתת עליהם תשובה. לכן אומר לנו הכתוב \"שובה ישראל\". ואם אתה תשאל, עד היכן שיעור התשובה, בכדי שאני אדע בוודאות, שאני צריך לעשות תשובה. על זה בא הכתוב ואומר לנו \"שובה ישראל עד ה' אלקיך\". שאם הוא רואה, שעדיין יש לו שתי רשויות, היינו שהוא רוצה, שה' יתן לו טוב ועונג לרשותו של אדם, הנקרא \"רצון לקבל לעצמו\", אז הוא יודע בודאי, שהוא מרוחק מה', שהוא נעשה חלק נפרד מהכל, כנ\"ל. וצריך לעשות כל מה שבידו, בכדי לחזור למקורו ושורשו. היינו שיחזור למקומו, שזה נקרא \"ה' אלקיך\".","הכוונה, שאין יותר מרשות אחד, שהוא רשותו של הקב\"ה, וזהו שנאמר \"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד\", היינו רשות אחד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"עד כמה שיעור התשובה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-2994","title":null,"paragraphs":["מכתבך קבלתי, ואברך אותך במז\"ט [במזל טוב], על הסמיכה שהשגת, והנהו החומה הראשונה שגדרה דרכך מללכת קדימה, ואקוה שמהיום תתחיל להצליח וללכת מחיל אל חיל, עדי תגיע להיכלא דמלכא פנימה [עד אשר תגיע להיכל המלך פנימה].","הייתי רוצה שתשיג עוד סמיכה, אבל זרז עצמך מהיום לבלות רוב הזמן בהכנת גופך לאזור חיל ואומץ, \"כשור לעול וחמור למשא\". לבל לאבד אפילו רגע קט, \"כי אורחין רחיקיתין וזבדין קלילין\" [\"כי הדרך רחוקה והצידה מועטת\"].","ואם תאמר הכנה זו איכה היא? אומר לך, כאשר שמעתי מהאדמו\"ר מקאלשין זי\"ע. שבימים הראשונים היה צורך להקדים להשגת השי\"ת כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים \"שבע נערות המשמשות לבת מלך\", ולסגופים נוראים. ועם כל זה לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיני השי\"ת: אולם, מעת שזכינו ללימוד האר\"י ז\"ל, ולעבדות הבעש\"ט, הוא באמת דבר השוה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ\"ל.","כי תדרוך בב' אלה הנ\"ל, שבחמלת ה' אלי מצאתי חן בעיניו, וקבלתי אותם בשתי ידי, ודעתי קרובה אליך כקרבת האב אל בנו. בטח אמסרם לך לעת שתהיה כדאי לקבל פה אל פה."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-2996","title":null,"paragraphs":["הנה עד עתה לא עסקנו בהקמת בנינים ובדברים הקשורים בפרסומא רבא [בפרסום גדול]. לא זו דרכנו, אלא כל מגמתנו היא להפצת תורה יראת שמים ועבודת ה' בין אנשי שלומנו החפצים, ובפרט חכמת הקבלה ותורת הנסתר למצניעי לכת והראויים לכך, כמקובלני מבית אאמו\"ר זיע\"א.","והנה בדור זה שחכמת המסכן בזויה, וכל עיר על תילה בנויה ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה, הוא זמן עיקבתא דמשיחא כידוע ליודעי חן.","לפיכך נעניתי עתה הפעם לבקשת אנשי שלומנו החפצים להרחיב אהלינו לבנות בית מקדש מעט לתורה ותפילה על שמו של האי גברא רבא [האדם הגדול והנכבד הזה] אאמו\"ר זצוק\"ל, מקום אשר משם יפוצו מעינותיו חוצה והחכמה בחוץ תרונה, וכל הרוצה ליטול את ה' יבוא ויטול בהתקדשות יתירה ובהכנה הראויה.","והנני פונה בזה לכל אחינו בית ישראל אשר רוח ה' פועם בקרבם והמצטערים על גלות השכינה, לסייע בידי הבונים והעוסקים בדבר גדול זה, ובזכות זה נזכה לגאולה השלמה, כדאיתא [כמובא] בזוהר הקדוש: \"בדא יפקון בני ישראל מגלותא\" [בזה יצאו בני ישראל מהגלות]."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-3000","title":null,"paragraphs":["צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים שאדם עושה. כי מכח העוון הראשון של אדם הראשון, נמשך, שהאדם הוא בבחינת אהבה עצמית. וממילא אין הוא מסוגל לקבל על עצמו את עול האמונה.","נמצא, שהכל נמשך מהכשלון הראשון, שאדם הראשון נפל לבחינת אהבה עצמית. וזה גרם להדורות הבאים אחריו, שיש להם כבר עבודה של ענין אמונה בפשטות. היות שבזמן שהאדם נמצא באהבה עצמית, חל עליו הצמצום וההסתר, שאין אור עליון יכול להאיר לו. ומשום זה אין האדם יכול להאמין בה', אלא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3003","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אני לדודי\". כלומר בזה שה-אני מבטל את הרצון לקבל שלי לה', בבחינת כולו להשפיע, אז הוא זוכה \"ודודי לי\". זאת אומרת, ודודי, שהוא הקב\"ה, לי, שהוא משפיע לי את הטוב והעונג, שישנו במחשבת הבריאה. כלומר, מה שהיה מקודם בחינת הסתר וצמצום, נעשה עכשיו לבחינת גלוי פנים, היינו שנתגלה עתה מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול 'אני לדודי ודודי לי' מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","ראש השנה"]},{"id":"he-3004","title":null,"paragraphs":["הנה כעת חודש אלול ומקובל בעולם שגם אנשים פשוטים דהיינו בעלי-בתים זאת אומרת שיש להם דעת בעלי-בתים - גם כן עוסקים בעניני תשובה.","ומהו ההבדל בין בעלי-בתים לבני תורה. ההבדל הוא בזה: \"בעל הבית\" נקרא מי שרוצה להרגיש את עצמו שהוא בעל-בית בעולם, היינו שתתגדל מציאותו בעולם, דהיינו שהוא עצמו יזכה לאריכות ימים וגם שהרכוש שלו יתגדל ויתרבה, המכונה קיום מציאות. ויש בחינת \"בני תורה\", שהם עוסקים רק בענין ביטול המציאות. שהוא עצמו רוצה להבטל לה' וכל זכות קיומו בעולם הוא רק מחמת שה' רוצה בכך, והוא מצידו רוצה להבטל, וכן כל קניני רכושו גם כן הוא רוצה להביא קרבן לה' ומה שהוא עוסק בהשגת רכוש הוא מטעם שרצון ה' הוא בכך.","וזה ענין שאומרים שדעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה. שדעת תורה הוא ביטול המציאות ודעת בעלי-בתים הוא קיום המציאות."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","להתבטל לעליון","ראש השנה"]},{"id":"he-3005","title":null,"paragraphs":["ענין ראש השנה הוא התחלה חדשה, היינו שהאדם מתחיל לבנות בנין מחדש. וזהו כמו שאמרו חז\"ל: \"לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3006","title":null,"paragraphs":["\"ראש השנה\" נקרא תחילת יצירתו של האדם, היינו כמו שאמרו חז\"ל שמכריזים על הטיפה חכם, טיפש וכו'. \"גשמים\", היינו כוחות הגשמיים שלו, זאת אומרת אם יהיה לו מוח קטן או גדול, לב קטן או לב גדול, רצון קטן או רצון גדול, וכדומה.","ואם האדם הולך בדרך הטוב, כשנתגדל להוסיף עליו אי אפשר, היינו לעשות לו מוח ורצון יותר גדול, מטעם שכבר נקצב לו בעת יצירתו, אלא שכל שכלו וכל מרצו משתמש בהם רק במקום הקדושה והצורך. וזה כבר מספיק לו להגיע לידי מדרגה שיוכל לזכות לגילוי אור ה', ולהדבק בו באמת, ולקבל כחלקו בעולם הבא."],"source":"הרב\"ש. 882. \"ראש השנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3007","title":null,"paragraphs":["ראש השנה הוא זמן הדין שדנין העולם, בין לטוב או חס ושלום להיפוך. וראש נקרא בחינת שורש, שמשורש זה יוצא הענפים. ותמיד הענפין נמשכים לפי מהות השורש, כי משורש של תפוחי זהב לא ימשך ענפים של תפוחי-עץ. והשורש והראש שהאדם מסדר לעצמו בתחילתו, כן הולך וממשיך את סדר החיים שלו, שהשורש הוא כל היסוד שעליו נבנה כל הבנין. וענין הדין שדנין את האדם בראש השנה, היינו האדם בעצמו הוא השופט והדיין, והוא והמוציא לפועל. כי האדם הוא הדיין, ומוכיח, ויודע ועד. וזה על דרך שאמרו חז\"ל, יש דין למטה אין דין למעלה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3009","title":null,"paragraphs":["ראש השנה, הנקרא \"ימים נוראים\", כמו שאומר האר\"י הקדוש, שראש השנה הוא ענין בנין המלכות, הנקראת \"מידת הדין\". ו\"מלכות\" נקראת, שכל העולם הולכים לפי בחינתה, היות שמלכות נקראת \"כנסת ישראל\", שבה כלולים כל השישים רבוא נשמות ישראל. שכל עבודת של ראש השנה היא לקבלת עול מלכות. לכן אנו מתפללים \"מלוך על כל העולם כולו בכבודך\".","כלומר, שהמלכות שצריכים לקבל ולהמליך עלינו את מלכותו ית', שלא תהיה לה צורה של שכינתא בעפרא, אלא צורה של כבוד. לכן אנו מתפללים בראש השנה \"וכן תן כבוד לעמך\". היינו, שאנו מבקשים, שה' יתן לנו, שנרגיש בחינת כבוד שמים. היות שראש השנה היא בחינת מלכות שמים, שהיא בבחינת שכינתא בעפרא. לכן ראש השנה הוא הזמן, שאנו צריכים לבקש מה', שנרגיש את הכבוד שמים, כלומר שמלכות שמים תהיה בכבוד אצלנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו 'הנסתרות לה' אלקינו' בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3010","title":null,"paragraphs":["בזמן שאנו רוצים לבקש את המלכות שמים, שתהיה מגולה על כל העולם, היינו שתהיה \"מלוא כל הארץ כבודו\", מורגש בכל העולם, כמו שכתוב \"ויאתיו כל לעבדיך\". ותפלה זו נוהגת הן בכלל והן בפרט. זאת אומרת, היות ש\"האדם הוא עולם קטן\", אם כן הוא נכלל מכל העולם. שאז אנו מבקשים, שלא תישאר בתוך הגוף שלנו שום בחינת רצון לעבוד בשביל תועלת עצמו. והן בכלל העולם, היינו שיהיה \"מלוא הארץ דעה את ה'\". ועל דרך זו נוהג כל התפלות של ראש השנה, הן תפלות כלליות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו 'הנסתרות לה' אלקינו' בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3011","title":null,"paragraphs":["אנו אומרים בתפילת ראש השנה \"ובכן תן כבוד ה' לעמיך\". ולכאורה זה קשה מאוד להבין, איך מותר להתפלל על כבוד. הלא חז\"ל אמרו \"מאוד מאוד הוי שפל רוח\". ואיך אנו מתפללים, שה' יתן לנו כבוד.","ויש לפרש, שאנו מתפללים, שה' יתן כבוד ה' לעמיך. היות שאין לנו כבוד ה', אלא \"עיר אלקים מושפלת עד שאול תחתיה\", שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\", ואין לנו את החשיבות האמיתית בענין \"עשה לך רב\", לכן ב\"ראש השנה\", שאז הזמן לקבל על עצמנו מלכות שמים, אז אנו מבקשים מה', שיתן לנו \"כבוד ה' לעמיך\", ש\"עם ישראל\" ירגישו את כבוד ה'. ואז נוכל לקיים את התורה ומצות בשלימות.","לכן יש לומר \"ובכן תן כבוד ה' לעמיך\". זאת אומרת, שהוא יתן כבוד ה' לעם ישראל. ואין הפירוש, שיתן כבוד ישראל לעם ישראל. אלא שה' יתן כבוד ה' לעם ישראל. כי רק זה חסר לנו, שנרגיש את חשיבותו וגדלותו, את ענין הדביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3017","title":null,"paragraphs":["על מלכויות זכרונות שופרות דרשו חז\"ל, \"מלכות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שתעלה זכרונותיכם לפני, ובמה?- בשופר\" [...] ענין \"מלכות, היינו שתמליכוני עליכם\", היינו שפעולת שאנחנו נתפעל מזה, זאת אומרת שאנחנו נקבל על עצמנו קבלת עול מלכות שמים. אבל אנחנו רואים, שתיכף אחרי הקבלה אנחנו שוכחין מהקבלה. אזי נותנין לנו עצה, \"כדי שתעלה זכרונותיכם לפני\", היינו לפני ה'. זאת אומרת, כל הזכרון שיש לנו צריך שיפעול רק לזכור את ה'. זאת אומרת שגם זכרונות הוא כמו מלכויות, היינו שאנחנו צריכים להתפעל.","\"ובמה, בהשופר\". בטח ידוע לכם שהאר\"י מפרש שופר, היינו שופרא דאמא, שופרא דבינה. שופרא פירושו יופי, ויופי מפרש אאמו\"ר זצ\"ל, שהוא בחינת חכמה הנמשך מבינה השבה להיות חכמה. שעל ידי זה שהאדם מאמין שכל היופי והחשיבות יש בבחינת חכמה, שבה נכללים כל התענוגים, אלא מה שחסר רק תיקונים, אזי בדבר טוב האדם רוצה לזכור."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3018","title":null,"paragraphs":["בעבודת ה' נקרא \"כתיבה\" שחור על גבי לבן, היינו מה שהאדם עוסק בתורה ומצוות נקרא שהוא כותב על לוח לבו, זאת אומרת שהמעשים מה שהאדם עושה נכתבים.","ורוצים שהכתיבה תהיה \"לטובה\", היינו מעשים טובים. והחתימה, היא הכוונה המעידה על עצם המכתב, היינו שהכוונה מעידה על מצוות של מי הוא מקיים. פירוש, אם כוונתו בקיום המצוות הוא לשם שמים, או חס ושלום לא.","נמצא, שהכתיבה, היינו המצוות ומעשים טובים, זה נקרא כתיבה טובה, היינו שיכול להיות להיפך, שעושה מעשים רעים חס ושלום. נמצא מקודם צריכים להיות מעשים טובים, שהם קיום תורה ומצוות בתכלית הפשטות.","ואחר כך בא ענין של הכוונה, הנקרא לכוון שהכל יהיה לשם שמים. כי בלי תשומת לב, עוד לא ידע האדם לשם מי ולצורך מי הוא מקיים תורה ומצוות, יכול להיות שכל כוונתו היא שלא לשם שמים. לכן אומרים, \"כתיבה וחתימה טובה\", היינו מקודם צריך להיות מעשה, המכונה \"גוף\", ואחר כך כוונה הנקראת \"נשמה\"."],"source":"הרב\"ש. 879. \"כתיבה וחתימה טובה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3020","title":null,"paragraphs":["יש לדעת שבדרך עבודה \"ספרן של צדיקים\" ו\"ספרן של רשעים\" נוהג באדם אחד. כלומר שהאדם בעצמו צריך לעשות בחירה, ולדעת בבירור גמור, מה שהוא רוצה. כי ענין \"רשעים\" ו\"צדיקים\" מדברים בגוף אחד.","לכן האדם צריך לומר, אם הוא רוצה, שירשמו אותו בספרן של צדיקים, שיהיה לאלתר לחיים, היינו להיות דבוק בחיי החיים, שהוא רוצה לעשות הכל לתועלת ה'.","וכמו כן כשהוא בא להרשם בספרן של רשעים, ששם נרשמים כל אלה, שהם רוצים להיות בחינת מקבלים לתועלת עצמו, הוא אומר, שירשמו שם לאלתר למיתה, היינו שהרצון לקבל לעצמו יתבטל אצלו, ויהיה אצלו כאילו הוא מת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול 'אני לדודי ודודי לי' מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3021","title":null,"paragraphs":["לפעמים האדם מפקפק, כלומר שהאדם לא רוצה, שבפעם אחת תיכף יתבטל אצלו הרצון לקבל, כלומר שקשה לו להחליט בפעם אחת, שכל ניצוצי קבלה שלו יהיו לאלתר למיתה. היינו שאינו מסכים שיתבטלו אצלו כל הרצונות של קבלה בפעם אחת. אלא הוא רוצה, שיתבטלו הניצוצי קבלה לאט לאט, ולא לאלתר בפעם אחת, כלומר קצת יפעלו הכלי קבלה וקצת כלי השפעה.","נמצא, האדם הזה אין לו דיעה חזקה וברורה. ודעה חזקה היא, שמצד אחד הוא טוען \"כלו שלי\", היינו כלו לצורך הרצון לקבל. ומצד השני טוען \"כלו לה'\". זה נקרא דיעה חזקה.","רק מה האדם יכול לעשות, אם הגוף לא מסכים לדעתו, מה שהוא רוצה שיהיה כולו לה'? אז שייך לומר, שהאדם עושה כל מה שבידו, שיהיה כלו לה'. היינו שמתפלל לה', שיעזור לו, שיהיה בידו להוציא לפועל, שיהיה כל רצונותיו בפועל כולו לה'. ועל זה אנו מתפללים \"זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול 'אני לדודי ודודי לי' מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3024","title":null,"paragraphs":["אנחנו מבקשים מה' ועושין סימן בליל ראש השנה ואנו אומרים: \"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב\". היינו שהישראל שבנו יהיה הראש והרשע יהיה הזנב. ואז נזכה לחיים ארוכים ולבחינת הטוב שהוא בכוונת הבריאה, שהוא בחינת להיטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3025","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשואלים\". כלומר בזמן שהגוף בא עם השאלות של מי ומה, אל תענה לו עם בחינת ראש, היינו בשכל ובתוך הדעת, אלא \"והוי זנב לאריות\". כי אריה נקרא בחינת חסד, כי במרכבה העליונה יש אריה ושור, שהם חסד וגבורה ונשר, שהוא בחינת תפארת. והוא אומר להשועלים היות שהשאלות מה שהם שואלים הם בבחינת השכל, ושועל נבחן לפקח, לכן הם נקראים שועלים.","והאדם צריך להשיב, אין אני משיב לכם בבחינת ראש, היינו עם שכל, אלא אני נמשך אחרי האריות, כזנב הנמשך אחר הראש, ולי - אין לי ראש, אלא אני נמשך אחר מדת החסד, שהוא בחינת חסדים מכוסים. היינו אף על פי שהוא לא רואה שהם חסדים, היינו שמכוסה ממנו, מכל מקום הוא מאמין, למעלה מהדעת, שהם חסדים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3026","title":null,"paragraphs":["\"והוי זנב לאריות\" פירוש שהוא אומר, אני נמשך אחר מדת החסד שהוא רק להשפיע. והאדם צריך לומר, היות שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהבורא משגיח על העולם במדת טוב ומטיב, לכן הוא מאמין שגם מה שהוא רואה את ההסתרה על השגחה, היינו שלפי ראיית עיני האדם היה צריך להיות אחרת, מכל מקום הוא מאמין שהבורא רוצה שכך יהיה יותר טוב לטובת האדם, אם יהיה ביכולת האדם לקבל הכל באמונה למעלה מהדעת, כי על ידי זה יהיה מקום לאדם לצאת מאהבה עצמית, ולעבוד לתועלת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3027","title":null,"paragraphs":["אנו אומרים, יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב. היות שידוע שיש סדר של מטרת הבריאה, וסדר של תיקון הבריאה. לכן בסדר של תיקון הבריאה, שצריכים להשיג כלים דהשפעה, אחרת אי אפשר לקבל את הטוב והעונג, אז הסדר הוא \"הוי זנב לאריות\" שאז הסדר הוא הכל למעלה מהדעת.","ואח\"כ, כשזוכה ע\"י לכלים דהשפעה, אז זוכים לבחינת ראש דקדושה, הנקרא \"דעת דקדושה\", כמ\"ש בדברי הזה\"ק, \"שהדעת ממלא אידרין ואכסדרין\" [חדרים ומסדרונות], כלומר שהדעת דקדושה בהאדם הזוכה הנקרא בחינת ראש. לכן כשאנו מבקשים מה', ואומרים \"יהי רצון\", אז אנו מבקשים להגיע למטרת הבריאה שהיא בחינת דעת וראש.","וזהו \"שנהיה לראש ולא לזנב\", היינו שלא נשאר בבחינת זנבא דס\"א, היינו שאין להם שום דעת, כמו שכתוב: \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירא\" [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]. אלא שאנו כן נזכה לבחינת דעת, שהם בחינת פירות שמשיגים אחר העבודה של השגת כלים דהשפעה, שהם כלים המוכשרים לקבל את הטוב ועונג, שישנו ברצונו להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3028","title":null,"paragraphs":["צריכים ללכת למעלה מהדעת, אין מקום לשאלות, כלומר אסור להיות ראש לשועלים, כלומר לתרץ את הקשיות עם בחינת ראש היינו עם דעת ושכל על השאלות של מי ומה אלא הוי זנב לאריות, היינו שצריך לומר שהשכל הוא כמו שהגוף אומר, אבל אנו הולכים למעלה מהדעת. ועל ידי זה זוכים אח\"כ לבחינת דעת דקדושה, שהוא הבחינה \"שנהיה לראש ולא לזנב\", היינו שזוכים לראש דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-3030","title":null,"paragraphs":["\"אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון\", יהיה פירושו \"אפילו שמלאים מצות\" הם מרגישים עצמם לריקנים, משום שרואים שהם כרמון, מלשון הכתוב \"קראתי למאהבי המה רמוני\" (איכה א'), היינו בחינת מרמה, שכל עבודתם בתורה ומצות היתה רק לתועלת עצמם ולא לתועלת ה'. ומי היה הגורם לידע זאת. דוקא זה שהוא מלא במצות, זה גרם לו לראות, שאל ישלה עצמו לחשוב, שהוא יכול להגיע להיות בחינת \"ישראל\", אלא שהוא רואה עכשיו, שהוא \"פושעי ישראל\".","נמצא, שאי אפשר להגיע לידיעה אמיתית, מה דרגתו ברוחניות. אלא רק לאחר שהוא מלא במצות, ואז הוא רואה, שמצבו, שהיה עד עכשיו, היה ברמאות. והוא עכשיו דרגת של \"פושעי ישראל\". מה שאין כן בלי מצות, נקרא זה \"בלי אור\", אז לא יכולים לראות את האמת, שהוא נצרך להבורא, שיעזור לו להיות בחינת ישראל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"פושעי ישראל\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-3037","title":null,"paragraphs":["ענין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות (בסוד \"תולה ארץ על בלימה\"). נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן? התשובה הוא: לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנית לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ג. \"ענין רמון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3043","title":null,"paragraphs":["באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:","א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ\"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספור, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת.","ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה.","ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3046","title":null,"paragraphs":["כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם \"מצוה גוררת מצוה\", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות.","ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת \"רשעים בחייהם נקראים מתים\".","נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב \"כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם\". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת.","והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת."],"source":"הרב\"ש. 71 \"ענין גלות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3049","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב. ואף על פי כשהוא מסתכל על עצמו ועל העולם, הוא רואה שהוא וכל העולם כולו בחסרון, כל אחד לפי דרגה דיליה, על זה הוא צריך לומר, \"עינים להם ולא יראו\", היינו למעלה מהדעת. ועל דרך זה הוא יכול לומר, שהוא איש שלם ולא חסר לו שום דבר, וממילא הוא יכול לסדר שבחו של מקום למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3054","title":null,"paragraphs":["\"מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא\" (תע\"ס, דף קט\"ו, אות ו). ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך.","ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא [...]","זאת אומרת, אף על פי שאינו מרגיש כל כך חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא על ידי מסך, שנקרא בחינת נסיון, שהוא בחינת הסתרה.","אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה.","כלומר, בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר."],"source":"הרב\"ש. 2 \"הכאת המחשבות לאדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3055","title":null,"paragraphs":["ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע.","וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר'. \"הזדככות המסך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3056","title":null,"paragraphs":["עבודה, שהוא בבחינת ההכנה להכנס לרוחניות אמיתית. היינו, שבשעה שהוא מקבל על עצמו להאמין בחשיבות ה' למעלה מהדעת, אז הוא צריך לקבל על עצמו, שהוא רוצה ללכת דוקא באמונה למעלה מהדעת, אפילו שיתנו לו דעת איך לראות את גדלות ה' בתוך הדעת, הוא בוחר יותר באמונה למעלה מהדעת. מטעם \"כבוד אלקים הסתר דבר\".","וזה נקרא, שהוא רוצה ללכת בלמעלה מהדעת. ודוקא אז הוא נעשה כלי מוכשר לקבל רוחניות, הואיל שאין הוא דואג לשום דבר עבור עצמו, אלא כל כוונותיו הוא רק להשפיע להבורא. ומשום זה כבר אין פחד, שאם יתנו לו איזה הארה, שזה ילך לכלי קבלה. הואיל, והוא משתדל תמיד לצאת מאהבה עצמית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-3058","title":null,"paragraphs":["מטעם, שהיה לו הכנה מקודם, על ידי זה שקבל עליו את הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שע\"י שעסק בדביקות והדביק את עצמו מהשורש, על ידי זה זכה לבחינת דעת. זאת אומרת, שהדעת שהשיג בבחינת אמונה, היתה נגלה אמיתית. נמצא מזה, שמחשיב בעיקר את הלמעלה מהדעת, וכמו כן מחשיב את הדעת, שזכה עכשיו לגלוי שמותיו להמשכת שפע.","לכן צריך עכשיו להתחזק יותר על ידי הדעת. ולקבל עליו בחינת למעלה מהדעת היותר גדולה. והיינו, משום שעיקר דביקות בשורש הוא רק ע\"י האמונה. וזה כל עיקר מטרתו. וזה נקרא קבלה, היינו הדעת שהמשיך על מנת להשפיע. שעל ידי זה יוכל לקבל עליו בחינת אמונה למעלה מהדעת, בשיעור היותר גדול בכמות ובאיכות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ז. \"ענין קבלה להשפיע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-3059","title":null,"paragraphs":["\"החכמה בחוץ תרונה, וברחובות תתן קולה, מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו\".","פירוש, כשהאדם זוכה לדביקות השם ית', אזי השכינה הקדושה אמרה לו, שזה שהיה צריך מקודם להיות בבחינת פתי, זהו לא מפני שהאמת הוא כך, אלא שהסיבה היתה, מטעם חסר לב. דהנה אנו אומרים: \"וכל מאמינים, שהוא אל אמונה\".","זאת אומרת, שאח\"כ, כשזוכין לדביקות אמיתי, אזי אין זה נקרא בחינת פתי, שאגיד שהוא למעלה מהדעת. אלא אדרבא, שהוא צריך לעבוד, ולהאמין על עבודתו, שהיא למעלה מהדעת, אף על פי שהוא רואה בחושיו והרגשיו, שהעבודתו הוא בתוך הדעת. ממש להיפוך, שמקודם היה רואה, שהדעת אינו מחייבו את העבדות, ממילא היה צריך לעבוד למעלה מהדעת. ולומר, שבזה יש דעת אמיתי.","זאת אומרת, שהוא מאמין, שהעבדות הוא מציאות אמיתי. ואח\"כ הוא להיפוך, שכל עבודתו מחייבו אותו את הדעת שלו, היינו הדביקות מחייבו את העבודות. אלא שהוא מאמין, שכל מה שהוא רואה בתוך הדעת, הכל הוא למעלה מהדעת. מה שאין כן מקודם, שכל מה שהוא בלמעלה מהדעת, הוא בתוך הדעת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ה. \"החכמה בחוץ תרונה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3060","title":null,"paragraphs":["\"נקי וצדיק אל תהרוג\". \"צדיק\" פירוש, שמצדיק את ה', שכל מה שהוא מרגיש, בין טוב בין רע, הכל הוא לוקח למעלה מהדעת. והוא בחינת ימין. \"נקי\" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה. כי \"אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות\". ואם הוא לא מבין את הדבר או שלא יכול להשיג את הדבר, אין לטשטש הצורות כמו שהן נראות לעיניו. וזהו בחינת שמאל, והוא צריך לכלכל שניהם."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קל\"ה. \"נקי וצדיק אל תהרוג\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכניסה למדרגה הרוחנית","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","להצדיק את הבורא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-3062","title":null,"paragraphs":["יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם. ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש. והגם שיש דעת, שאומר, שאין שום מציאות שיש בהימין והשמאל כאחת, אבל הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהדעת לא יפסיקו. ועיקר הוא הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת. ואף על פי שהוא בא אחר כך לתוך, זה לא כלום, מטעם שהיסוד שלו הוא למעלה מהדעת, אז הוא תמיד יונק מהשורש שלו.","מה שאין כן, שאם כשהוא בא לתוך הדעת, הוא רוצה לינוק דוקא בתוך הדעת. ואזי בזמן ההוא, האור תיכף נסתלק. ואם הוא רוצה להמשיך, אז הוא צריך להתחיל בהלמעלה מהדעת, שזהו כל השורש שלו. ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ב. \"חיבוק הימין וחיבוק השמאל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-3065","title":null,"paragraphs":["\"רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלקינו\". \"רוממו\". פירושו, אם האדם רוצה לדעת רוממות וגדלות ה' אלקינו, זה יכולים להשיג רק על ידי דביקות והשתוות הצורה. אם כן מהו השתוות הצורה, ואיך מגיעים להשתוות הצורה.","\"והשתחוו להר קדשו\". עניין השתחויה היא הכנעה, היינו שמרכין את הדעת שלו, ואומר, מה שהדעת מבין או לא מבין, אני מבטל ומכניע אותו. לאיזו בחינה אני מכניע אותו, ל\"הר קדשו\".","\"הר\" פירושו הרהורים, היינו מחשבות. \"קדשו\", פירוש קדוש ומופרש מהדבר, שענינו הוא, שפורש את עצמו מהרצון של קבלה. \"והשתחוו\", היינו להכניע את הגוף, אפילו שהוא לא מסכים, ויקבל על עצמו רק מחשבות של קדושה. וזהו, \"השתחוו להר קדשו\".","ומדוע צריכים להכניע את עצמו למחשבות של קדושה, היינו לפרוש את עצמו מקבלה על מנת לקבל - \"כי קדוש ה' אלקינו\", שהבורא הוא רק משפיע. לכן צריך להיות בהשתוות הצורה כמו הבורא. ועל ידי זה יכולים להשיג את רוממות ה'. ואחר כך יכולים להגיע לידי השגות רוממות ה' אלקינו."],"source":"הרב\"ש. 128 \"רוממו ה' אלוקינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכנעה","להכניע את הלב","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3066","title":null,"paragraphs":["בזמן, שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו. אז על כל מה שהוא עושה, הוא רואה, שאין שם שום דבר לתועלת הבורא, אלא רק הכל לתועלת עצמו. במצב הזה הוא מרגיש, שאין לו שום דבר, אלא שהוא ריק מכל. וזה המקום ריק, הוא יכול למלאות רק עם רימון, היינו אם הוא ילך למעלה מהדעת, שנקרא רוממות ה'. היינו, שיבקש מה', שיתן לו כח להאמין למעלה מהדעת, בגדלות ה'. כלומר, זה שהוא רוצה רוממות ה', אין הכוונה שהוא אומר, שאם אתה תיתן לי להשיג את רוממות וגדלות ה', אז אני מוכן לעבוד, אלא הוא רוצה, שה' יתן לו כח להאמין בגדלות ה', בזה הוא ממלא את מקום הריקנות, שבה הוא נמצא עתה.","נמצא, שלולי הריקנות, היינו שלולי אם הוא היה עובד בדרך להגיע לדביקות, היינו בהשתוות הצורה, הנקרא בעל מנת להשפיע, אלא בבחינת הכלל, שמספיק להם בחינת המעשה שהם מקיימים, אין אלו אנשים מרגישים בעצמם בחינת ריקנית. אלא שהם מלאים במצות. אלא דוקא אלו, שרוצים ללכת בבחינת להשפיע, הם מרגישים את הריקנות שבהם, והם זקוקים לגדלות ה', והם יכולים למלאות את הריקנית הזו, דוקא עם רוממות, הנקרא מלאים מצות, כשיעור, שהם מבקשים, שה', שיתן להם כח, שיוכלו ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות. היינו, שהם מבקשים, שה' יתן להם כח ברוממות, שהיא למעלה מהדעת, בגדלות וחשיבות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהו אדם ומהו בהמה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אתם עשיתם אותי","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","גדלות הבורא","מגבירים את חשיבות המטרה","תפילה"]},{"id":"he-3070","title":null,"paragraphs":["עיקר הייסורים הן במקום שלמעלה מהדעת. ושיעור הייסורים תלוי בשיעור שהוא בסתירה להדעת. וזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ומעבודה זו יש נחת רוח להשי\"ת. נמצא, שהשכר הוא, שעל ידי עבודה זו נצמח נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קכ\"ט. \"בחינת שכינתא בעפרא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3071","title":null,"paragraphs":["היות שיש עניין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעיניים עצומות. כלומר, אף על פי שההיגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז\"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3072","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שהאדם רוצה להבין את דרך של החכמים, שאומרים לנו שאנחנו צריכים ללכת אחריהם בעיניים עצומות, אחרת נכנס בחינת עפר, היינו דבר שהוא בחינת בלתי חשוב, מכונה \"עפר\", כלומר שיותר שפלות מזה אי אפשר להיות.","והיות שניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכול כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העיניים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים ביקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דווקא זוכים לדעת דקדושה.","וזהו מטעם, כי כל עניין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן על ידי אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3074","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון, מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב השלימות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז\"ל \"אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצווה\".","והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצווה. כלומר, זה שהרב ציווה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים מצוות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלימות - מכל מקום מטעם מצוות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת. נמצא, שכל השלימות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3075","title":null,"paragraphs":["כל הויכוחים שהאדם יכול להסתייע הוא רק מה שהדעת מחייבתו. מה שאין כן למעלה מהדעת הכל יכול להיות, רק שצריכים להתגבר בבחינת אמונה, שהשם יתברך יכול לעזור בבחינת למעלה מהטבע. ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע.","ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. 924 \"וידבר אלקים אל משה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3079","title":null,"paragraphs":["רואים אנו את ההבדל, שישנו בין מה שהשכל מחייב, לבין מה שרק האמונה מחייב אותו. ומהו הסיבה שבדבר שהבסיס הוא אמונה, צריכים כל פעם לזכור את צורת האמונה, אחרת הוא נופל ממדרגתו, ומקבל מצב שמתאים בשביל רשע. ומצבים כאלו יכול להיות אפילו ביום אחד, שיפול ממדרגתו הרבה פעמים ביום אחד, כי אי אפשר שלא יפסוק אצלו לאיזה רגע ביום את האמונה למעלה מהדעת.","וצריכים לדעת, שסיבת השכחה של האמונה נובע מטעם, היות שהאמונה למעלה מהדעת והשכל, שהיא מתנגדת לכל הרצונות של הגוף. והיות הרצונות של הגוף באים לו מצד הטבע שנטבע בו, הנקרא רצון לקבל, בין במוחא ובין בליבא, לכן הגוף מושך אותו תמיד לבחינת הטבע שלו. ורק בזמן שהוא דבוק בהאמונה, אז האמונה יש לה כח להוציאו מתוך הרצונות של הגוף וללכת למעלה מהדעת, כלומר נגד השכל של הגוף."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3081","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אכן אתה אל מסתתר\". זאת אומרת, שהקב\"ה מוסתר מאתנו, וניתן לנו את מצות האמונה, להאמין בה', שהוא מנהיג את העולם בהשגחה של טוב ומטיב.","והגם כשהאדם מתחיל להסתכל על הבריאה, הוא מלא חסרונות, כלומר שאין \"הטוב ומטיב\" מגולה בעולם, הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שהשגחתו יתברך הוא בבחינת טוב ומטיב. ואף על פי שאינו נראה לעיניו, הוא צריך לומר \"עינים להם, ולא יראו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3083","title":null,"paragraphs":["סיבת האמונה, כי אין תענוג יותר גדול מלזכות לגילוי אלוקות ולהשראת השכינה.","וכדי שהאדם יקבל את כל זה מטעם להשפיע, יש תיקון של הסתרה, שיעסוק בתורה ומצוות אפילו שאינו מרגיש שום תענוג. וזה נקרא על מנת שלא לקבל פרס. וכשיש לו הכלי הזה, תיכף נפתחות לו עיניו לקבל פני ה'. ובשעה שמתעורר בו רצון שכדאי להיות עובד ה' בשביל התענוג, תיכף נופל לבחינת הסתרה.","וזה נבחן לבחינת מיתה, היינו היה מקודם דבוק בהחיים, ולזה זכה רק בסגולת אמונה. לכן כשמתוקן מעכשיו ומתחיל עוד הפעם לעבוד בבחינת אמונה, אזי הוא מקבל בחזרה את נשמת חיים שלו. ואז הוא אומר, \"מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה\".","וזהו דווקא כשקיבל עליו בחזרה את העבודה בבחינת אמונה למעלה מהדעת. היינו בזמן שהיה לו ההסתרה, אזי הוא אומר, \"רבה אמונתך\". כל כך גדולה האמונה, שעל ידה מקבל בחזרה את הנשמה."],"source":"הרב\"ש. 224. \"סיבת האמונה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הודיה","הסתר וגילוי","העבודה בהסתרה","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3084","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם הולך לעשות מצוה ולברך עליה, הוא צריך מקודם לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת, כלומר, אף על פי שעדיין אין לו הרגשת וחשיבות של תורה ומצות, הוא צריך להאמין למעלה משכלו, שהם דברים חשובים מאוד. שהאדם, מטעם שעדיין לא ראוי להרגיש את גדלותו של תו\"מ, שזהו מטעם, שיש תיקון, המכונה שלא תהיה בחינת \"נהמא דכסופא\", שבגלל זה שורה בחינת הסתרה על תו\"מ. לכן צריכים להתחיל בעבודה דלמעלה מהדעת, ולא להתחשב עם הרגשה שלנו, אלא מוטל עלינו לומר \"עינים להם ולא יראו\". ובשיעור ההתגברות באמונה על החשיבות של תו\"מ, בשיעור זה האדם יכול לתת תודה רבה. כלומר, שהברכה, מה שהאדם נותן לה', תלויה במדת החשיבות של תו\"מ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהו בעבודה, איש אשר בו מום לא יקרב\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3087","title":null,"paragraphs":["ענין צמצום והסתר נעשה לטובת התחתון, אם כן אין מקום לשאול שאלות על ההשגחה, מדוע הבורא מתנהג עימנו בצורה זו כמו שנראה לעינינו, שאין אנו רואים את הטוב, ואנו סובלים גלות, ועניות, וכדומה, היינו שכל אחד ואחד יש לו טענות על הבורא, מדוע הוא מתנהג בהשגחה בלתי גלויה לעינינו, שזהו רק טוב. לכן אסור לדבר לשון הרע על השגחתו יתברך, איך שהוא מתנהג עם הנבראים. אלא אנו צריכים להאמין באמונה למעלה מהדעת, שממש כמו שנראה לעינינו, כך צריך להיות. ועל מה שאנו מרגישים, אנו צריכים ללכת בדרכי התורה, מה שהחכמים הורו לנו איך להתנהג בכל אלה ההרגשות שאנו מרגישים, ועליהם להגיד בדרך אמונה למעלה מהדעת, שעינים להם ולא יראו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קושיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3088","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתחיל להכנס בעבודת ה' על דרך האמת, צריך לקבל על עצמו עול האמונה למעלה מהדעת, אפילו שכל האומות העולם שבגופו צוחקות ממנו, עליו מוטל לקדש ה' בפני הגויים שבגופו, ולומר, שהוא מאמין בה', ורוצה לשמש אותו בכל לבו ונפשו. ואפילו שהם לא מסכימים עמו, והוא יכול לומר, שהוא מקבל על עצמו לאהוב את ה'. ואפילו שאין לו שום הרגשה, בזה שאומר בעל פה, אבל האדם, אין לו להתפעל מזה, שאין האברים מסכימים לדעתו, והוא, מה שהוא יכול לעשות, הוא עושה. היינו בדיבור, ובמעשה הוא יכול לעשות את הדבר על דרך הכפיה. והגם שאין לו שום הרגשה מזה, מכל מקום מבחינת אתערותא דלתתא הוא עושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3089","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא עוסק במלכות שמים, לקבל על עצמו בחינת אמונה למעלה מהדעת. כלומר, בזמן שאין הגוף מסכים לזה, ונותן לו הרבה תירוצים, שאין עכשיו הזמן לזה, ומביא לו ראיות משאר אנשים, שלא משימים לב לעבודה זו של האמונה בה' למעלה מהדעת. על זה הוא צריך לומר \"ויגבה לבו בדרכי ה'\", ואין הוא מסתכל על אף אחד, אלא הוא נחוש בדעתו, שכך היא דרך האמת, ואין לו להסתכל על מי שהוא, ואין לו לשמוע, מה שהגוף נותן לו להבין, לך והסתכל על האנשים שיש להם שם, שהם מבינים מה זה עבודת ה'. על זה אמרו, \"ויגבה לבו\". ולהיות בגאוה, שהוא מבין יותר מכולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3092","title":null,"paragraphs":["הכשלונות בעצמם הם גורמים, שהאדם יקבל על עצמו שוב הבחינת מטה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת.","וזה פירוש מה שאמר משה: \"והם לא יאמינו לי\", שפירושו, שלא ירצו לקבל עליהם את הדרך לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אז אמר לו ה': \"מה זה בידך מטה?\" השליכהו ארצה. אז תיכף \"ויהי לנחש\". היינו שבין מטה לנחש אין מצב של בנתיים. אלא שהוא בכדי לדעת, או שהוא נמצא בקדושה, או בהס\"א.","נמצא, ממילא שאין להם עצה אחרת, אלא לקבל עליהם את בחינה אמונה למעלה מהדעת, הנקרא \"מטה\". והמטה הזה צריך להיות ביד, ולא לזרוק את המטה. וזה ענין מה שכתוב \"ופרח מטה אהרן\", היינו שכל הפריחות, שהיה לו בעבדות ה', היה על בסיס מטה אהרן דוקא.","שזה ענין, שרצה לתת לנו סימן, בכדי לדעת, אם הוא הולך על דרך האמת, או לא חס ושלום. נתן לנו סימן להכיר רק בהיסוד של העבודה, היינו על איזה בסיס הוא עובד. אם היסוד שלו הוא מטה, זהו קדושה. ואם הבסיס שלו הוא בתוך הדעת, אין זו דרך להגיע לקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד","אמונה למעלה מהדעת","פסח"]},{"id":"he-3096","title":null,"paragraphs":["להתגבר על השאלות, הוא רק בכח האמונה, שענינו הוא למעלה מהדעת. שצריך להשיב להרשע, שבבחינת השכל יש מקום למה שהוא שואל, אבל למעלה מהשכל, שפירוש בבחינת אמונה, שהוא מאמין בדברי החכמים, שרק הדרך הזה שהוא לשם שמים.","היינו בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז\"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, היינו ליראת שמים.","לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות."],"source":"הרב\"ש. 572 \"שני יגיעות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3097","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתחיל ללכת בקיום תו\"מ, אומרים לו, הגם שהאדם צריך ללכת לפי השכל, מכל מקום בין אדם למקום ניתן לנו אמונה, שאנו צריכים להאמין באמונת חכמים, וללכת בדרך זו, אף על פי שהיא נגד השכל, כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". היינו, שאנו צריכים להאמין מה שהחכמים אמרו לנו, ולא להסתכל על השכל שלנו.","אולם היות שזהו נגד השכל שלנו, לכן יש לנו עליות וירידות. כלומר, לפעמים אנו יכולים להאמין בדברי חכמים, ולצייר לפנינו את הציור של אמת ואמונה כנ\"ל, שהאמונה שלו היא באמת אמונה. היינו שאין שם שום שכל, אלא הכל נגד הדעת שלנו, למה שאנו מבינים. לכן נקרא זה \"אמונה של אמת\" או \"אמונה פשוטה\", שאין שם שום דבר להבין, אלא הכל הוא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו \"להזהיר גדולים על קטנים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3101","title":null,"paragraphs":["וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה."],"source":"תורה. \"ויקרא\". כ\"ז, ל'","author":"תורה","subjects":["מעשר"]},{"id":"he-3102","title":null,"paragraphs":["רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [...] מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר."],"source":"משנה מסכת אבות. ג', י\"ג","author":"משנה","subjects":["מעשר"]},{"id":"he-3103","title":null,"paragraphs":["השומר מעשר מובטח שלא יבוא לידי היזק."],"source":"הגאון מוילנא","author":"הרב אליהו מווילנה (הגר\"א)","subjects":["מעשר"]},{"id":"he-3106","title":null,"paragraphs":["אומר אאמו\"ר זצ\"ל, שהמקום שהבורא מגולה נקרא שכינה, שהבורא נקרא \"שוכן\". אבל מתי הוא נקרא \"שוכן\", במקום שיש מי שמשיג את השוכן. אז הוא אמר, שאין שוכן ושכינה שני דברים אלא דבר אחד, היינו שוכן נקרא אור בלי כלי, ושכינה היא המקום שמתגלה הבורא. נמצא, מה יש במקום שהבורא מתגלה, רק הבורא ולא דבר אחר. אלא כנ\"ל, אור וכלי, היינו שיש כלי המשיג את האור.","ולפי זה יוצא, מהו המקום, אשר בחר ה' לשכן שמו שם. הוא כמו שאנו לומדים, שאנו צריכים לתקן את הכלי קבלה שלנו, שיהיו בעמ\"נ להשפיע נחת רוח להבורא. וזהו ענין של השתוות הצורה, אז במקום הזה מתגלה השם של הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"דרך קרובה ודרך רחוקה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","הבורא מתגלה בקשר בינינו"]},{"id":"he-3112","title":null,"paragraphs":["הרגש ההתפעלות, המגיע לאדם בעסק המצוות בין אדם למקום, הוא שווה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצוות שבין אדם לחברו. כי כל המצוות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקווה של אהבה עצמית. כלומר, שאין שום הארה ותקווה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוהה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חברו לאחת ממש."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\". אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-3114","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמיים על בחינה הנמוכה ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות שפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו.","והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמיים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז הוא הכול למעלה מהדעת.","ואז האדם אומר, שהקב\"ה שלח לו את המצב הזה, שבו הוא נמצא בתכלית השפלות, מטעם שהקב\"ה רוצה בכך שהוא יקבל על עצמו את העול מלכות שמיים בצורת שפלות כזו.","ואז הוא מקבל על עצמו, משום שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו בא לו מצד ה', היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם.","ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא אצלו כניעה ללא תנאי."],"source":"הרב\"ש. 21. \"קידוש החודש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3116","title":null,"paragraphs":["איך האדם יכול לקבל כח התגברות על הגוף, בזמן שהוא מרגיש בחינת \"שכינתא בעפרא\". איזו שמחה הוא יכול לקבל מעבודה זו. וביותר קשה, איך יש אפשרות לאדם, שיהיה לו צורך וחשק לעבוד עבודה, שאין אדם מרגיש בה טעם. כלומר, בשלמא שאין לו ברירה. יש להבין, שהאדם עובד בכפיה. אבל לחשוק לעבודה כזו, שאין בה טעם, איך אפשר. והיות שאין לו כח להתגבר, ושתהיה לו שמחה מעבודה כזו, ואיך אפשר לשמש את המלך בצורה שפלות כזו, היינו שמרגיש טעם עפר בעת שהוא משמש את המלך.","לכן על זה הוא מבקש מה', לא שיתן לו בחינת גילוי גדלות יתברך, שירגיש בזה טעם. אלא הוא מבקש מה', שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על הגוף ולעבוד בשמחה, בזה שעכשיו הוא יכול לעבוד בלתי ה' לבדו, היות שאין הרצון לקבל נהנה מעבודה, שיש לה טעם עפר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","הכניסה למדרגה הרוחנית","חורבן כהזדמנות לתיקון","כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני","לרוץ אחר השכינה","עיבור","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3117","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתעסק בתורה ומצות, אז הזמן להיות בשלימות, כלומר, כאילו שהקב\"ה קירב אותו להיות מהמשמשי המלך. אולם אין האדם צריך לשקר לעצמו, לומר שהוא מרגיש, שהוא משמש את המלך, בזמן שאין לו הרגשה כזו. אם כן איך הוא יכול לתת תודה רבה על זה שקירב אותו, אם אין הוא מרגיש זה.","אלא האדם צריך אז לומר, שאף על פי שהוא נמצא בתכלית השפלות, כלומר שהוא עדיין משוקע באהבה עצמית, ועדיין אינו מסוגל לעשות משהו למעלה מהדעת, מכל מקום ה' נתן לו מחשבה ורצון לעסוק בתו\"מ. וגם נתן לו קצת כח, שיוכל להתגבר על בחינת מרגלים, מה שמדברים אליו, ונוקרים את ראשו בטענותיהם, ומכל מקום הוא יש לו קצת אחיזה ברוחניות.","אז האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","להמליך עלינו את המלך","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3118","title":null,"paragraphs":["בעניין הכנעה יש ב' בחינות:","א. מי שמכניע את עצמו לפני מי שגדול ממנו. והגם שלא יודע מעלתו, אלא שהוא מאמין, שהוא גדול, ומשום כך, יש לו הכנעה לפניו.","ב. שהוא יודע את גדלותו ומעלתו בבירור גמור.","ובעניין אמונה בהגדלות של העליון, יש גם כן ב' בחינות:","א. שהוא מאמין, שהוא גדול, מטעם שאין לו עצה אחרת. היינו, שאין לו שום דרך ומבוא, איך לידע את גדלותו.","ב. שיש לו עצה, איך לידע בדעת ברורה וצלולה את גדלותו. ומכל מקום הוא בוחר בדרך האמונה, מטעם \"כבוד אלוקים הסתר דבר\". זאת אומרת, הגם שיש לו ניצוצין בגופו, שהם רוצים דווקא לדעת גדלותו, ולא ללכת כבהמה, ומכל מקום הוא בוחר בדרך האמונה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קי\"ח. \"להבין עניין ברכים אשר כרעו לבעל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3124","title":null,"paragraphs":["אלו שרוצים להידבק בה, והם מרגישים, שהם נמצאים בשפלות, שאינם רואים שום מציאות, שיוכלו לצאת מן הבוץ הזה. אז הם מבקשים לה', שהוא ירים אותם.","ובמקום שהעבודה, שהגוף מסכים, שהיא על בסיס של רצון לקבל, שמבחינת להשפיע אין להם שום מושג, אז עבודתם היא בבחינת גאות, שמתגאים בזה שהם עובדי ה', ואחרים הם בתכלית השפלות, שהם רואים תמיד החסרונות של אחרים.","מה שאין כן אלו שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים להגיע לבחינת להשפיע, הם בחינת שפלים, משום שהם רואים, ש\"אלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3126","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". והזה\"ק שואל \"במה מסייעין\". ואומר \"בנשמתא קדישא\".","אם כן, עכשיו הקב\"ה נתן לו ההזדמנות, שיהיה לו להשיג בחינת נשמה קדושה. אם כן כמה הוא צריך להיות מאושר מהמצב של ירידה והיסורים, שהוא מרגיש במצב הזה. לכן עליו לומר, שאין הוא נמצא במצב של ירידה, אלא אדרבה, הוא נמצא במצב של עליה.","ובזה יש לפרש מה שאמרו חז\"ל \"ישראל, כשהיסורין באים עליהם, הן נכנעין ומתפללין\". שפירושו, בזמן שבאים במצב של ירידה, הם רואים את מצבם האמיתי, איך שהם נמצאים בשפלות. זה נקרא, שהם נכנעין, מטעם שרואים את מצבם, איך שהם נפרדו מחיי החיים. כי מי שיש לו דביקות בה', הוא חי. מה שאין כן הוא מרגיש רק יסורים. לכן ברור לו, שעתה הזמן של תפלה מעומק הלב. וזה שכתוב \"הן נכנעין ומתפללין\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3128","title":null,"paragraphs":["\"יציאת מצרים\". כלומר, שהוא יוצא משליטת המצריים, שהיו מצירים את ישראל, שלא נתנו להם לעבוד את עבודת הקודש. \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שועתם אל אלקים\", אז ה' הוציא אותם מגלות מצרים.","כלומר, היות שעם ישראל היו מרגישים את השעבוד, ורצו לברוח מהגלות הזאת, מה שהמצריים היו מעבידים אותם, כשבאו לנקודה החשובה הזו, היינו שהיו מרגישים את שפלותם, אז הוציא אותם הקב\"ה ממצרים. וזה כמו שאומר האר\"י הקדוש, שעם ישראל כשהיו במצרים, כבר היו במ\"ט שערי טומאה. ואז הוציא אותם הקב\"ה ממצרים.","שפירושו, שכבר באו בתכלית השפלות, שאין למטה הימנה. אז הוציא אותם הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3129","title":null,"paragraphs":["כתוב \"רם ה' גדול ונורא, משפיל גאים עדי ארץ, ומגביה שפלים, עדי מרום\", שאז הם אומרים, מה שהיה מקודם בשפלות, הוא עכשיו רם ונשא גדול ונורא, בזה שמרגישים עכשיו, מה שהיה מקודם בחינת עבודה באהבה עצמית, שהיא בחינת גאות, שהיו מרגישים בחינת גאוה בעבודה כזאת, נעשה עכשיו בחינת שפלות, כי הם מתביישים לעבוד בשביל אהבה עצמית.","אבל מי נתן להם הכח הזה, שירגישו כך? הלא הקב\"ה נתן להם! לכן האדם אומר אז \"משפיל גאים עדי ארץ\". והעבודה דלהשפיע, שהיתה מקודם בשפלות, נעשית עכשיו אצלו עבודה דלהשפיע ברום המעלות. ומי עשה לו זאת, רק הקב\"ה, אז האדם אומר \"ומגביה שפלים עדי מרום\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3130","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'\". פירוש, שהחיות דקדושה שבאדם, אינו בא דווקא מההתקרבות, היינו הכנסות. זאת אומרת, הכניסות להקדושה. אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא מתלבשת בגוף האדם, וטוענת \"כולה שלי\" בטענה צודקת, ועל ידי זה התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות.","זאת אומרת שהאדם צריך לייחד הכול לה', היינו, אפילו היציאות נמשך ממנו יתברך. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכול ממנו יתברך.","ועל ידי זה הוא מוכרח להיות עניו. כיוון שהוא רואה, שהכול השי\"ת עושה, בין היציאות ובין ההכנסות. וזה עניין הנאמר אצל משה ענוותן וסבלן, שצריכים לסבול את השפלות. היינו, שבכל מדרגה ומדרגה הוא צריך להחזיק את השפלות. וברגע שעוזב את השפלות, תיכף נאבד ממנו כל המדרגות \"משה\", שכבר השיג. ודי למבין."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קכ\"א. \"הייתה כאניות סוחר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שפלות והכנעה"]},{"id":"he-3132","title":null,"paragraphs":["עיקר המעכב, שלא נוכל לקבל את הטוב ועונג, הוא הרצון לקבל לעצמו. שפירושו, שיש שתי רשויות:","א. הבורא,","ב. הנבראים, שהם צריכים להוציא מרשותו של הקב\"ה לרשותם.","נמצא, שיש כאן לדבר מב' נושאים, שהם בורא ונברא. וההבדל ביניהם הוא, שהבורא הוא המשפיע, והנברא הוא המקבל. ומזה יוצא, שהשפע המושפע מהבורא, כביכול, מוכרח להיפרד מהבורא, בכדי שיכנס לרשותו של המקבל, שזה נקרא בחינת \"פירוד\". ועיקר הצמצום וההסתר היה, בכדי שהאור עליון לא יתפרש מהבורא. אלא, שכמו שלמדנו, שהצמצום היה מטעם, שרצתה המלכות להיות דבוקה בהשורש, שזה מכונה \"ביטול הרשות של עצמה\", ולהידבק בהבורא, שזה נקרא \"רשות היחיד\", כלומר שרשותו של המקבל תתבטל ולא ישאר רק רשות של הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3133","title":null,"paragraphs":["מה הוא המעכב מלקבל את הטוב, הוא רק הרשות שלנו, שאין אנו מוכנים לבטל את הרשות שלנו, המכונה \"רצון לקבל לעצמו\". כלומר, שכל מה שהאדם רוצה לקבל, הוא אך ורק לתוך רשותו, כמו שכתוב \"כל אשר לאדם יתן בעד נפשו\". האדם מוכן לתת כל מה שיש לו, רק שנפשו תישאר אצלו, כלומר שהוא ירגיש את ישותו. אבל לא להיפך.","היינו שאומרים לאדם, אני אתן לך כל מה שאתה רוצה וכל מה שנפשך מתאוה, אלא מקודם תן לי את נפשך. אם כן, האדם שואל, למי אתה נותן אם לא לרשותו, היינו להרצון לקבל שלו, כלומר שתהיה לו רשות בפני עצמו, ויקבל הכל לתוך רשותו, אחרת אין האדם מסוגל לעבוד. וזהו נובע מצד הטבע, שהבורא ברא בהנבראים רצון להנות, שזה יתאים להמטרה, שהיתה על הכוונה דלהטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3134","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתחיל לעבוד, יש לו שתי רשויות, היינו בחינתו עצמו, שהיא הרצון לקבל, וגם רוצה לעבוד עבור הבורא. ובזמן שהאדם רואה, שיש לו שתי רשויות, אז הוא מבקש מה', שיתן לו עזרה לבטל את רשותו, ולא תשאר אלא רשות היחיד, היינו רשותו של ה'. אז ה' נותן לו עזרה על ביטול הרשות, ושהאדם לא ישאר אלא ברשות היחיד. וזה שכתוב בלשון יחיד \"ושמר ה' אלקיך לך\", היינו שה' ישמור אותו שתהיה לו רק רשות היחיד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 41 \"מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3136","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לדעת, עד כמה שהוא רחוק מהשפעה, וכל אברי הגוף הם מתנגדים לזה. והאדם מבקש מה', דבר שאין הוא מוציא שום בחינה בגוף, שתסכים להבקשה שהוא מבקש מה'. ואז האדם רואה דבר חדש, מה שלא ידע, מטרם שהתחיל לבקש מה', שיתנו לו כח התגברות על הגוף, שכך יהיה בידו לעשות מעשים אך ורק לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו.","והידיעה החדשה שהאדם משיג היא, שזה שהוא רואה, שאין הגוף מסכים לתת תפלה כזו על ביטול רצון לקבל לעצמו. אם כן נשאלת השאלה, מדוע לפעמים האדם כן רוצה לביטול הרצון לקבל לעצמו, כלומר שהרבה פעמים האדם רואה, שבזמן שהוא מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, כל הגוף הוא מתנגד, ומה שהוא מתפלל, הוא משפה ולחוץ, היינו סתם דיבורים בעלמא. ומכל מקום הוא רואה, שיש זמנים שהוא כן יכול להתפלל בכל הלב. התשובה היא, זהו כבר עניית התפלה, היינו שהבורא נתן לו כח, להתפלל על זה בכל הלב. לכן מוטל על האדם להיות בתקוה, שה' יקרב אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3137","title":null,"paragraphs":["היצר הרע הוא הרצון לקבל. ועל ידי זה שזוכין להרצון להשפיע, אז הוא מבטל את הרצון לקבל, שיהיה בידו מה לעשות. זה נבחן שממית אותו. היות כיון שהעבירו מתפקידו, ואין לו מה לעשות, כי כבר לא משתמשים עמו, זה שנתבטל מפעולתו, זה נבחן שהמית אותו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ה'. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3138","title":null,"paragraphs":["\"אני\" היינו הרצון שלנו. \"אין\" הוא ביטול הרצון שלנו. הרצון שלנו הוא לקבל הנקרא נוקבא. הרצון של הבורא יתברך הוא להשפיע. נמצא, בזמן שהאדם מבטל את ה\"אני\", נעשה מצורף \"אני\" ו\"אין\". לרמז שהעבודה שלנו לעשות מ\"אני\" \"אין\", כלומר מהרצון של נוקבא יהיה רצון להשפיע. אבל בלי רצון אין שום דבר."],"source":"הרב\"ש. 58. \"אני ואין\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3139","title":null,"paragraphs":["הרמת ידים נקרא בחינת הכנעה, כי בזמן שהאדם רואה, שאין הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, אז הוא מרים את הידים ואומר, שכאן הוא לא מסוגל להשיג שום דבר עם הידים שלו.","לכן כשמתפלל לה', צריך להרים את הידים, כמו שכתוב (תהלים ס\"ג, ה') \"בשמך אשא כפי\", שרק הבורא יכול לעזור לו."],"source":"הרב\"ש. 41. \"נשיאת כפים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3140","title":null,"paragraphs":["ענין דביקות בה' הוא בחינת ביטול רשות של עצמו. היות כי האדם מצד הטבע נולד, שהוא מרגיש רק את רשותו, כלומר שהוא בעל הבית, מה שהוא רוצה הוא עושה. ובכדי שידע, שיש רשותו של הבורא, שהוא המנהיג העולם, את זה האדם צריך להאמין, שהבורא הוא מלך העולם.","והאדם צריך להאמין, שהסתרה הזו, שאין האדם מרגיש שיש מלך העולם, זה הבורא עשה, שזה נקרא \"תיקון הצמצום\". אלא האדם מוכרח להאמין ולתת יגיעה גדולה על זה, עד שיהיה מורגש באבריו, שהקב\"ה הוא המנהיג העולם. ולא סתם מנהיג, אלא האדם צריך להאמין, שהנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3141","title":null,"paragraphs":["כל זמן שאין האדם מבטל את הכלים של רצון לקבל לעצמו, אין האדם מסוגל לקבל טוב ועונג. נמצא לפי זה, שכל המפריע מלקבל את הטוב ועונג, הוא הרצון לקבל לעצמו. לכן הרצון לקבל הזה הוא היצר הרע.","אולם איך אפשר לבטל אותו. כמו שכתוב \"בטל רצונך מפני רצונו\". הוא התורה, כמו שאמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". שפירושו, שהקב\"ה אומר, זה שבראתי הרצון לקבל תענוג, וזהו הטבע של הבריאה, כמו שנאמר, שענין הבריאה נקראת \"יש מאין\", שמשמע שכאן נברא דבר חדש, הוא נאמר על הרצון לקבל הזה. ואמר הקב\"ה \"בראתי תורה תבלין\". היינו ע\"י \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב'\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3142","title":null,"paragraphs":["התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כוח ללכת נגד הטבע. כי עניין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא על ידי התורה. כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3143","title":null,"paragraphs":["רק לאחר שהאדם יגיד, שהוא מבטל את צרכיו, מה שגופו של אדם דורש, היינו הרצונות שלו, מה שהיא לתועלת עצמו, הוא מוותר עליהם, ואינו דואג אלא לתועלת \"הכלה\", הנקראת \"מלכות\".","\"כלה\", שהיא בחינת מלכות שמים, שרק אז, מתי שהוא יבטל את עצמו, על דרך שאמרו חז\"ל \"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\". שפירושו, שכל המחשבות והרצונות, שנוגע לצורך עצמו, הוא ממית. ואינו דואג אלא לתועלת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהו \"הנהנה מסעודת חתן\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3144","title":null,"paragraphs":["אין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לטהר את לבו, שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו, ומרגיל עצמו לעבוד, שכל מעשיו יהיו רק בעמ\"נ להשפיע, שמזה נמשך כלים נאים. היינו, שהרצונות שלו, הנקראים כלים, יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא שיהיו זכים, הנקרא בחינת השפעה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ט'. \"מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להתבטל לעליון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3145","title":null,"paragraphs":["ענין השפעה נקרא ביטול המציאות, שהוא רוצה רק להשפיע לה' ולא לקבל כלום. וזהו נקרא צדיק גמור, שאין לו שום רצון לעצמו אלא כל עשיותיו הם רק איך להבטל לה' - זה נקרא זמן של קטנות, היות שבכלים דהשפעה מאיר רק אור דחסדים המכונה נפש רוח.","וזמן הגדלות הוא בזמן שהאדם משיג את הכלים דקבלה, שהם כלים דבינה וזו\"ן שהיו בזמן הקטנות למטה מהפרסא, היינו שיצאו מהמדרגה מחמת המלכות שהוא הרצון לקבל השורה עליהם. זאת אומרת שהכלים דבינה וזו\"ן היו מונחים תחת שליטת הרצון לקבל, שאי אפשר להשתמש עמהם שיהיה מקבל על מנת להשפיע, לכן יצאו מהמדרגה. ובעת הגדלות הם שבים למדרגה, היינו בעת שמטיבים מעשיהם, שאז יכולים לעסוק במקבל על מנת להשפיע, אז משתמשים בכלים דבינה וזו\"ן הנקראים כלים דקבלה היות שעכשיו שבו למדרגה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3147","title":null,"paragraphs":["ב' שליטות אי אפשר להיות ביחד: או שהרצון להשפיע שולט, או שהרצון לקבל שולט. ושניהם ביחד אי אפשר להתקיים, משום שכל אחד הוא בסתירה להשני, ואין שני הפכים יכולים להיות בנושא אחד. ומכאן נמשכת \"מלחמת היצר\". היינו שהאדם צריך להילחם עם עצמו, בכדי להכניע את הלב, ששם מקום התלבשות של רצונות האלו, ולגרש את שליטתו של הרצון לקבל, ולתת את כל השליטה להרצון להשפיע לה'.","וכשהאדם מתחיל לעבוד את עבודת הקודש, שהיא לכוון את כל עבודתו יהיה לשם שמים, אז מתחילות המלחמות בין שני רצונות האלו. והאדם, ע\"י יגיעה רבה, הוא זוכה אז להתגבר, והוא מנצח את המלחמה. ונכנס אז בלבו שליטתו של הרצון להשפיע לה'. ואז האדם יכול לומר \"כוחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה\". ורק בזכות עבודתו הוא ירש את הלב […] זאת אומרת, לא שאתה כבשת אותה בכוחות עצמך, אלא \"ה' אלקיך נתן לך\"."],"source":"רב\"ש. מאמר 18 \"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3148","title":null,"paragraphs":["איך אפשר להיות השתוות עם ה', בזמן שהאדם הוא מקבל, והשי\"ת הוא משפיע. ולזה אומר הפסוק \"רם ה' ושפל יראה\". אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות להיות מפריד בינו לה', אז הוא \"יראה\", היינו שזוכה למוחין דחכמה.","ו\"גבוה ממרחק ידע\". אבל מי שהוא בעל גאה, היינו שיש לו רשות בפני עצמו, אזי הוא נתרחק, משום שחסר ההשתוות. ושפלות לא נקרא מה שהאדם משפיל את עצמו בפני אחרים. זהו עניוות, שהאדם מרגיש בעבודה הזאת בחינת שלימות. ושפלות נקרא מה שהעולם מבזין אותו. דווקא בזמן שבני אדם מבזין, אזי נבחן לשפלות, שאז לא מרגיש שום שלימות.","כי זה חוק: מה שבני אדם חושבין, פועלים על האדם. לכן, אם בני אדם מחשיבין אותו, אזי הוא מרגיש לשלם. ולמי שבני אדם מבזין, אזי הוא חושב את עצמו לשפל."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ז. \"מהו רם ה' ושפל יראה - א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3150","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן, לייסד חברה, שכל אחד מאיתנו נלך ברוח הזה \"להשפיע לה'\". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא \"אהבת הזולת\".","ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשִפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאיתנו יש לו רק מטרה אחת \"שהשכינה תִשרה בינינו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1, חלק א', \"מטרת החברה - א\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חיבור בעשירייה","להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3152","title":null,"paragraphs":["על ידי אהבת חברים ודיבוק חברים, יבוא לתכלית ההכנעה, כי יראה עבודת חבריו וגודל תבערת לבבם והתלהבותם לעבודת הבורא, ועל ידי זה ילמד לעשות גם הוא כמותם, ויכיר עוותתו וישוב בתשובה שלמה."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת כי תצא","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3153","title":null,"paragraphs":["איך אפשר שאדם שהוא בר דעת ובעל מחשבה, שיהיה לו מציאות לומר, שהדעת שלו יהיה בטל לפני כל אחד ואחד, בו בעת שיודע ומרגיש בעצמו, שהוא עומד במדרגה יותר גבוהה פי מאה מחבירו.","אלא שיש בחינת \"חלק\" ויש בחינת \"כל\". שעניין הכלל הוא יותר גבוה מהפרט, והאדם צריך להתבטל לפני כל חלק וחלק, בזה שהוא חלק מהכול. היינו שהכלל ישראל, אף על פי שבאופן פרטי אין להם כל כך חשיבות, אבל מבחינת הכלל כולו, אז כל אחד ואחד בפני עצמו חשוב הוא מאוד, מצד הכלל כולו.","והאדם צריך לבטל צרכי עצמו בפני צרכי הכלל. והיות שהאדם צריך לבטל את דעתו ומחשבתו לפני ה', לכן הוא צריך להרגיל את עצמו בחיצוניות, הנקרא בחינת עשייה, הנקרא בחינת נעשה. ושכל אלו הביטולים ישפיעו עליו, שיוכל לבטל את דעתו ומחשבתו לה'."],"source":"הרב\"ש. 821. \"נעשה ונשמע - ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3158","title":null,"paragraphs":["שהאדם מבטל את עצמו לשני, אינו דווקא התבטלות בחיצוניות, אלא גם בפנימיות. שעניין חיצוניות נקרא מה שמגולה לחוץ, שהוא בחינת נגלה, שמתראה לעיניי כל שהוא אינו מחשיב את עצמו לכלום, אלא שמחשיב את חבירו, שהוא במדרגה יותר חשובה ממנו. וזה מראה את המעשים שהוא עושה לפני חבירו.","ויש גם כן בחינת פנימיות, הנקרא בחינת נסתר, שהוא המחשבה והדעת, שגם זה הוא צריך לבטל לפני חבירו. וזה שכתוב, \"נפשי כעפר לכל תהיה\"."],"source":"הרב\"ש. 821. \"נעשה ונשמע - ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול והכנעה","להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3159","title":null,"paragraphs":["תלמיד אצל הרב צריך להיות בהתבטלות אמיתי, במלוא מובן המילה, כי אז מתאחד עימו, ויכול לפעול ישועות בעדו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3160","title":null,"paragraphs":["אשרי הוא מי שממעט את עצמו בעוה\"ז, כמה הוא גדול ועליון בעולם הנצחי. מי שהוא קטן בעוה\"ז, הוא גדול בעולם הנצחי. ומי שהוא גדול בעוה\"ז, הוא קטן בעולם הנצחי. […] אין הקב\"ה מגדיל, אלא למקטין את עצמו. ואינו מקטין, אלא למגדיל את עצמו. אשרי הוא מי שמקטין את עצמו בעוה\"ז, כמה הוא גדול במעלה לעולם הנצחי."],"source":"\"זוהר לעם\". \"חיי שרה\". מאמר \"מי שממעט את עצמו הוא גדול\". סעיף 21","author":"זוהר לעם","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","להתבטל לעליון","מרכז העשירייה","רק דרך העשירייה לבורא","שפלות"]},{"id":"he-3162","title":null,"paragraphs":["בזמן שאין אדם מרגיש את גדלות ה', אין הגוף יכול להתבטל אליו יתברך בכל לבבך ובכל נפשך. אולם, לאמיתו של דבר, זה שהתחתון מציג תנאי, שאומר שאני מסכים לעבוד בשבילך רק בתנאי שאני אראה את החשיבות והגדלות שלך, נמצא, שכבר הוא רוצה לקבל מהבורא, היינו גדלות ה', אחרת אין הוא רוצה לעבוד בכל לבבך, כבר האדם מוגבל ומונח תחת שליטת ההסתר, ואין הוא בן חורין, לומר, שאין הוא רוצה שום דבר, אלא הוא רוצה רק להשפיע, זה אינו נכון, שהרי כן רוצה משהו, מטרם שיקיים \"שכל מעשיך יהיו לשם שמיים\", היינו שרוצה לקבל מקודם גדלות ה', ואחר כך האדם אומר, שהוא יתבטל לה'. ובטח שבחינה זו לא נקראת בחינת בינה כי חפץ חסד, ואינה רוצה שום דבר, כי כן היא רוצה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3163","title":null,"paragraphs":["כשהתעוררות מסתלקת ממנו, ואז האדם מתחיל לחשוק ולהגיע לידי ביטול לה', והוא רוצה עתה להשיג את ההרגשה, כמו שהיתה לו בזמן עליה, הוא מתחיל לראות, איך שהוא מרוחק מזה, וכל האברים שבו מתנגדים לרעיונות כאלו, היינו לבטל את התועלת עצמו, ושכל דאגותיו יהיו אך ורק איך לעשות נחת רוח ליוצרו.","אז הוא רואה, שהעולם חשך בעדו, ואין הוא מוצא שום מקום, שיהיה לו ממה לקבל חיים. ואז הוא רואה, שהוא נמצא במצב של ירידה ושפלות. שהוא רואה, שאין לאף אחד מחשבות רעות כאלו, בזמן שהוא בא לירידה כזו. והגם שהאדם צריך להאמין באמונת חכמים, שהמחשבות האלו באות מלמעלה, כלומר, מלמעלה רוצים שהאדם הזה, שרוצה עתה להתקרב לה', שיקבל ירידות, מטעם שזה שהוא מקבל ירידות, הוא בכדי שירגיש צורך שה' ירום אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3164","title":null,"paragraphs":["בזמן שכוונתו היא לשם שמים, אז הוא רוצה בביטול המציאות, דהיינו שמסכים לעבוד ה' בלי שום חיות ותענוג, ממש ביטול מציאות הרוחניות, שאז בטח שאין לו שום תמורה עבור עבודתו. לכן הוא בטוח בעצמו, שעובד ה' רק בעל מנת להשפיע, שנקרא בחינת חסד.","וממילא אי אפשר לו להיות איזו ירידה בעבודתו, מפני שכל הירידות באות מסיבת שאין לו תענוג וחיות, שלכן הוא לא יכול להמשיך בעבודתו. מה שאין כן אם הוא מסכים לעבוד במצב כזה, ועוד שהוא משתוקק לזה, ממילא אי אפשר לו להיות בחינת הפסק בעבודה. וזה נבחן לאריכות ימים."],"source":"הרב\"ש. 97. \"צריכים לקבל תורה בשתי ידים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3166","title":null,"paragraphs":["בעת שבאה לו מחשבה של ביטול לה', הגוף עומד נגדו, ונותן לו להבין, איך אתה רוצה לבטל את עצמך לה', ושלא תהיה לך שום מציאות בפני עצמך, אלא שאין רק רשות היחיד של הבורא, ואין אתה רוצה לעלות בשם. הלא זה נגד הטבע, היות שהאדם, שכל זמן שהוא חי, הוא רוצה להתקיים ולהרגיש את ישותו. ואיך אומרים לו, שהוא צריך להיבטל לה', ולאבד את ישותו.","ואז אומר הגוף, שהוא לא מסכים לזה. וזה נקרא בחינת \"גלות\". היינו, ש\"אומות העולם\" שבאדם שולטים על בחינת \"ישראל\" שבו. כידוע ש\"ישראל\" פירושו ישר-אל. כלומר, שהאדם אינו רוצה להיות מציאות בפני עצמו, אלא הוא רוצה להיבטל ישר לאל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3169","title":null,"paragraphs":["כל העבודה שלנו היא לתקן עצמנו עם כלים דהשפעה, שרק בכלים האלו האורות העליונים יכולים להתלבש, מטעם שיהיה השתוות הצורה בין האור והכלי, שהוא תיקון הצמצום, בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא, נמצא, בידי אדם לתקן זה.","וזה נקרא שממהרים את קבלת המטרה, שהיא להטיב לנבראיו. וזה יכולים לעשות רק ע\"י ביטול הרשות. ורק אז יש מציאות שיקבל הכל מטעם דלהשפיע. אי לזאת, כשהקב\"ה משפיע את השפע, הוא משפיע ל\"עמו ונחלתו\". כלומר, הכל נקרא שלו, ואין להתחתון שום רשות בפני עצמו, כנ\"ל, מטעם שביטל את רשות עצמו, לכן \"לא יטוש\", אלא הוא משפיע ל\"עמו ונחלתו\".","מה שאין כן \"לא זכו\", כלומר שהם לא רוצים לבטל את רשותם, ואין הם ראויים לקבלת השפע, זה נקרא \"בעתה\", שאז הקב\"ה עושה למען \"שמו הגדול\", ששמו של הקב\"ה הוא טוב ומטיב. לכן הוא משפיע להם מטעם טוב ומטיב, שזה נקרא \"שמו הגדול\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו, השגחתו יתברך היא בהסתר ובנגלה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3170","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לבדוק את עצמו תמיד, אם התורה והעבודה שלו לא יורדים לעמקי התהום, כי מדת גדלותו של האדם נמדדת בשיעור הדביקות בה', היינו בשיעור התבטלות לה'. היינו, שאהבה עצמית אינו עולה אצלו בשם, אלא שהוא רוצה לבטל את עצמויותו לגמרי.","כי מי שעובד בעל מנת לקבל, כפי שיעור עבודתו, כך שיעור גדלות עצמותו של האדם. ונעשה אז בחינת יש ועצם ורשות בפני עצמו, וקשה לו אז להתבטל לה'.","מה שאין כן כשהאדם עובד בעמ\"נ להשפיע, וכשגומר את עבודתו, היינו שתיקן את כל בחינת כלי קבלה לעצמו, ממה שיש לו מבחינת שורש נשמתו, אז אין לו כבר עוד מה לעשות בעולם. נמצא, שרק על נקודה זו צריך להיות כל רכוז מחשבה, על בחינת זו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ב. \"יורד ומסית עולה ומקטרג\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3171","title":null,"paragraphs":["אין זה בידי אדם, שיהיה לו הכח ללכת נגד הטבע. ועל זה אמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". וזהו כדי שיבטל רצון אחרים. כלומר, שכל הרצוניות שמתעוררים בהגוף, ומתנגדים לו שתהיה לו היכולת לעסוק ברצון להשפיע, את זה הקב\"ה עושה. כלומר שהקב\"ה עושה שתהיה לו היכולת לבטל. וזה אמרו \"כדי שיבטל את רצון אחרים מפני רצונך\", מה שאתה רוצה לעסוק ברצון להשפיע, ואין אתה יכול, וזה יהיה השכר שלך, מה שאתה תקבל סיוע מהקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו ידים מלוכלכות בעבודת ה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3172","title":null,"paragraphs":["כדי שהקב\"ה יבטל רצון אחרים, היינו הרצון לקבל, שהוא רצון של אחרים, ולא של קדושה, האדם צריך להתחיל מקודם בעבודה זו, ואח\"כ הקב\"ה נותן לו את הסיוע הדרוש לזה, מטעם הידוע, כי \"אין אור בלי כלי\". פירוש, אין דבר בא מלמעלה, אלא אם כן יש רצון למטה, כי הרצון נקרא צורך לזה. וזה שאמרו חז\"ל \"בטל רצונך\", היינו הרצון לקבל, \"מפני רצונו\", כלומר, מפני רצון ה', שרצון ה' הוא להשפיע. ואז כשאתה תתחיל, ולפי היגיעה שאתה נותן, בכדי לבטל את הרצון לקבל, בשיעור הזה מתרקם הצורך, לבקש מה' שיעזור לך, אז אתה מקבל רצון וצורך שלם לעזרתו יתברך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו ידים מלוכלכות בעבודת ה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3173","title":null,"paragraphs":["נבין את השאלה, למה אנו צריכים לדעת את שפלות עצמנו, ולמה לא מספיק שנדע גדלות ה', ומה נותן לנו זה שנדע שפלות עצמנו. התשובה היא, ששפלות עצמנו, פירושו, שאנחנו מצדנו, אין לנו שום כח שנוכל לבטל עצמנו לגבי הבורא. אי לזאת, מטרם שאנו באים להכרת הרע, אין לנו צורך לבקש מה' שיעזור לנו. כי אנו חושבים את עצמנו, שאנחנו בעלי דיעה ובעלי שכל. ומה שאנו מבינים, יש לנו כח לעשות. ואין אנו מפחדים משום כח, שיוכל לעצור את רוחינו ומטרתנו בחיים שלנו. ואם אנו מבינים בהשכל שלנו, שהבורא הוא חשוב, תיכף אנו עושים מעשים, מה שמתאים לבעלי שכל.","ולבסוף אנו רואים, כשבאה קצת תאוה, אנו נכנעים בפניה. ובפרט בזמן שבאה לנו את העבודה למסור את עצמנו לתועלת הבורא, ואין הגוף רואה מה שהוא ירויח מזה, תיכף האדם רואה, איך שהוא רך לבב, והוא תיכף רוצה לברוח מהמערכה.","לכן בעת שהוא רואה שפלות עצמו, מזה הוא מקבל צורך לרחמי שמים, שיעזרו לו:","א. שלא יברח מהמערכה, ושתהיה לו לכל הפחות אפשרות להתפלל לה'.","ב. שה' יעזור לו באמת לצאת משליטת הגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון","מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-3174","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בעל גאוה, ואין לו רצון לבטל את רשותו בפני הבורא, ואומר, שאין בו שפלות, אלא מה שהוא רוצה, הוא עושה - מזה באה לו כל מידות הרעות. היות שאור התענוג, הבא מלמעלה, המאיר בבחינת נהירו דקיק, בכדי לקיים העולם, כידוע, הוא מתלבש בג' בחינות, הנקראות הקנאה, התאוה, הכבוד. וכל ג' בחינות האלו נכללים במידת הגאוה, שלכאורה איזו שייכות יש תאוה לגאוה, הלא תאוה זוהי מידה בהמית, ומה שייך לומר כאן גאוה.","והענין הוא, שענין גאוה אין זה דוקא בין אדם לחבירו, אלא העיקר הוא בין אדם למקום. לכן בזמן שהאדם מתגאה לגבי ה', ואינו רוצה לבטל את רשותו עצמו, זוהי הסיבה לכל שליטת הרצון לקבל לעצמו. מה שאין כן שהאדם מבטל את רשותו לרשות היחיד, אז הוא זוכה לחיים נצחיים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3175","title":null,"paragraphs":["לפי הכלל, בלי תענוג אי אפשר לעשות שום פעולה, אם כן איך יכולים לעבוד בעמ\"נ להשפיע ולא לקבל לרשות של עצמו שום תמורה, אלא להיבטל אליו ולבטל את רשות של עצמו, ולא ישאר רק רשות היחיד, היינו רשותו של הקב\"ה. אם כן מהם החומרי דלק שיתנו להם כח עבודה, שיוכלו לעבוד בעמ\"נ להשפיע.","אלא החומר דלק, שיתן כח לעבודה, צריך להיות מזה שהאדם משמש את המלך. ולפי חשיבותו של המלך. היות שהקב\"ה נתן כח בהטבע, שיש תענוג גדול מזה שמשמשים אדם חשוב. ולפי חשיבותו של המלך, כן האדם מרגיש את התענוג. זאת אומרת, אם האדם מרגיש שהוא משמש מלך גדול, בשיעור זה מתגדלת הנאה שלו. לכן כל כמה שהמלך חשוב ביותר, כן הוא מקבל יותר הנאה ותענוג מעבודתו.","ותענוג זה שמקבל משמושו של המלך הוא, שכל מה שהמלך גדול ביותר, הוא רוצה יותר להיבטל אליו. נמצא, כל הנאה ותענוג שהוא מקבל, לא נכנס לרשותו של אדם, אלא לפי גדלותו וחשיבותו של מלך, בשיעור זה הוא רוצה להיבטל להמלך."],"source":"הרב\"ש. מאמר  6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3176","title":null,"paragraphs":["בשביל מה צריכים שהאדם יבטל את רצונו. ואם אין לו רצון, שיהיה לו מה לבטל, משמע כאילו שאין זה שלימות. הלא אדרבה, השכל מחייב, אם האדם מסכים לרצון ה', בודאי הוא יותר טוב, מכפי שיש לו רצון אחר מרצון ה', והוא צריך לבטלו. כאילו יש לו דבר רע, וצריך לבטל את הרע. הלא היה יותר טוב, אם לא היה לו רע בכלל.","אלא הענין הוא, כי ידוע שהכלי הרוחני, שתהיה מוכשרת לקבל שפע של טוב ועונג, צריך להיות בה ב' תנאים:","א. שיהיה לה בחינת עביות, שהיא הרצון לקבל הנאה ותענוג,","ב. שיהיה לה מסך, היינו שלא לקבל כפי חשקו ורצונו, מה שהוא משתוקק לקבל הנאה ותענוג, אלא כפי מה שיהיה מזה הנאה להבורא, שזה מכונה לקבל בעמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש. מאמר  6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3177","title":null,"paragraphs":["אם אין לו כלי קבלה, היינו שאין לו השתוקקות לקבל הנאה ותענוג, אז הוא לא מוכשר לקבל שפע מלמעלה, כי אין מילוי בלי חסרון. ומשום זה מוכרחים להשתדל לעשות לעצמו חסרון, להשתוקק שהבורא יקרב אותו ויתן לו מכל טוב, שיש בידו של הקב\"ה לתת. והוא משתוקק לקבל את זה. ויחד עם זה הוא מבטל את רצונו, ובוטח בה', שבטח ה' יעזור לו, ויתן לו מה שהקב\"ה מבין שזה הוא לטובתו. ולכן אין לו אז טענות, שהקב\"ה לא עזר לו, כפי שהאדם מבין.","וזה נקרא שמבטל רצונו ואומר, אני עושה את שלי, היינו מה שאני מבין שזהו לטובתי, ואני מבין ומאמין, שבטח הקב\"ה יודע יותר טוב את מצבי, ואני מסכים ללכת ולעסוק בתורה ומצות, כאילו הקב\"ה עזר לי, כפי שאני מבין שהוא צריך לענות לי על תפלתי. והגם שאני רואה, שעל מה שבקשתי הוא לא נתן לי שום מענה, ומכל מקום אני מאמין, שה' שמע את תפלתי ועונה לי, כפי מה שהוא טוב בשבילי. ומשום זה אני צריך תמיד להתפלל, שה' יעזור לי, כפי שאני מבין, וה' עוזר לי, כפי מה שהוא מבין שטוב בשבילי."],"source":"הרב\"ש. מאמר  6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון"]},{"id":"he-3178","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (ברכות ס\"ג ע\"ב) \"אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עליה. שנאמר, זאת התורה, אדם כי ימות באוהל\". והפירוש הוא, שהאדם מבטל את עצמותו, שהכוונה היא על אהבה עצמית, אלא הוא רוצה לעשותה הכל לשם שמים, היינו שלא יהיה בעולם, רק רשות אחד, שהוא רשות היחיד.","ואז הוא יכול לזכות לתורה, משום שהוא אז בבחינת השתוות הצורה, שנקרא דביקות בה'. ואז הוא בשם ישראל יכנה, היינו שזוכה להיות, כל המחשבה דיבור ומעשה שלו, יהיו ישר-אל, היות שכל שאיפותיהם הוא רק להגיע לבחינת השפעה, הנקרא השתוות הצורה, היות שהוא מבטל את עצמו לה', שזה נקרא רשות היחיד, ולא שתי רשויות. היינו, שיהיה להם רצון גם לאהבה עצמית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמית את רשות עצמו"]},{"id":"he-3181","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לתת עבודה, שיהיה לו רצון וחשק, שירצה לבטל את רשותו, על דרך שאמרו חז\"ל על הכתוב \"אדם כי ימות באוהל\", \"כי אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\". שפירושו הוא, שהוא רוצה לבטל את העצמיותו, היינו שהאדם צריך להגיע, שאין לו אלא רשות אחד, שהוא רשותו של הבורא. כלומר שאין האדם עושה שום מעשה לתועלת עצמו, אלא הוא דואג אך ורק לתועלת הבורא. וזה נקרא \"רשות היחיד\", שזאת נקראת \"מלחמת הרשות\". היינו הוא לוחם עם עצמו להשיג את הרשות היחיד, וזוהי נקראת \"מלחמת הרשות\" בעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","להמית את רשות עצמו","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-3183","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים ללכת בדרך ה' על דרך האמת. היינו, שכל מעשיהם יהיו רק בעל מנת להשפיע. והוא מקיים מה שכתוב \"ויגבה לבו בדרכי ה'\", שענין \"הגאוה\" איננו שהוא רוצה מה שהוא עבור תועלת עצמו, אלא הוא רוצה להיבטל לה', ועבור עצמו הוא רוצה להמית את הרצון הזה, הנקרא \"רצון לקבל\". והוא רוצה לקיים מה שאמרו חז\"ל \"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\".","נמצא, שהגאוה שלו אינו למי שהוא בעל גאוה, שעליו אמרו \"כל המתגאה, אומר הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". אלא כאן הגאוה שלו היא, שהוא רוצה להמית את הרצון לקבל שלו, ולא להיות כמו שאר אנשים, שדואגים רק לתועלת עצמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו ענין קו ימין בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להמית את רשות עצמו"]},{"id":"he-3186","title":null,"paragraphs":["כשכותבים מספרים, כשכותבים מתחילה 1 ואח\"כ אפס, זהו פי עשר, 10. וכשכותבים מתחילה שני אפסים, אז הוא פי מאה, 100. היינו, שחבירו הוא מספר אחד, והאפס אחריו, הוא נחשב שמקבל מחבירו פי עשר. ואם הוא אומר, שהוא שני אפסים נגד חבירו, הוא מקבל מחבירו פי מאה.","מה שאין כן להיפך, שהוא אומר, שחבירו הוא אפס והוא אחד, אז הוא פחות מחבירו פי עשרה, 0.1. ואם הוא יכול לומר, שהוא אחד, ויש לו שני חברים, שהם שני אפסים נגדו. אז נבחן חלק ממאה נגדם, היינו שהוא 0.01. נמצא, לפי כמה אפסים שיש לו מהחברים, כך קומתו מתקטנת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור"]},{"id":"he-3187","title":null,"paragraphs":["ענין הגבלה, הוא להגביל את מצבו, שבו הוא נמצא, ולא לרצות גדלות. אלא בהמצב הנוכחי, שבו הוא נמצא, הוא רוצה להשאר לנצחיות. וזה נקרא \"דביקות תמידית\". ולא חשוב את השיעור של גדלות, שיש לו. אלא אפילו שיהיה הקטנות הכי קטנה, ואם זה מאיר לנצחיות, נקרא זה ש\"זכה לדביקות תמידי\". מה שאין כן מי שמשתוקק ליותר גדלות, נקרא זה \"מותרות\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ג. \"ענין הגבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","עיבור"]},{"id":"he-3189","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים ללכת בדרך האמת, להגיע לידי ביטול הרצון לקבל לעצמו, ולעשות הכל לשם שמים, שיש להם עליות וירידות. מה שאין כן באנשים שמקיימים תו\"מ בעל מנת לקבל שכר, אין להם כל כך ירידות, מסיבת שהם לא הולכים נגד הטבע, שהוא נגד היצר הרע. אלא, היות ש\"מתוך שלא לשמה באים לשמה\", לכן לפעמים גם באנשים האלו יש לפעמים ירידות.","אולם באנשים שרוצים לבטל את היצר הרע, בגלל זה הם עוסקים בתורה ומצות, זוהי מלחמה יומית. היינו, שיש לפעמים שהאדם מקבל עזרה מלמעלה, כמו שכתוב \"הבא לטהר מסייעין אותו\", והוא חושב, שעכשיו כבר הוא על הסוס, היינו שעכשיו הוא ילך קדימה ויעלה בדרגת הקדושה. פתאום הוא נופל למטה. וכך הוא הסדר מלחמת היצר הרע, עד שהגיע למצב, שהוא זוכה לאמונה בקביעות, שזה נקרא שהוא \"זוכה לפקיחת עיניים בתורה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור"]},{"id":"he-3193","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל בסוד העיבור, (נדה ל') שנר דלוק על ראשו ורואה מסוף העולם עד סופו ומלמדים לו כל התורה כולה."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\". חלק ט', אור פנימי, אות פ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3194","title":null,"paragraphs":["הכלים השבורים והמתים עולים עם הנצוצין לעיבור על ידי הרשימות שקיבלו את האור שלהם.","למשל, הנבראים, לאחר חטא אדם הראשון, נבחנים לכלים שבורים ומתים, היינו הכלים שלהם הם רק בקבלה עצמית, שנפרדו מהחיי החיים. רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד להחיות הכלים, שיוכלו על ידו לקום לתחית המתים. והניצוץ הזה הוא ניצוץ דקדושה, שהוא שיריים מהאור חוזר. וצריכים להעלות אותו, היינו לקבל אותו בעל מנת להשפיע, שזהו נקרא \"העלאה\", היינו עלית מ\"ן. שעל ידי זה נעשה בחינת מסך ועביות, שיוצא על זה מילוי, שהאור חוזר ממלא את הכלים בשיעור שילביש את האורות (אור ישר)."],"source":"הרב\"ש. 179. \"עיבור - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","הכניסה לעיבור","העלאת מ\"ן","התכללות","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חורבן כהזדמנות לתיקון","נשמת אדם הראשון","עיבור","עיבור ויניקה","עיבור בעשירייה","רק דרך העשירייה לבורא","שני הפכים בנושא אחד","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3197","title":null,"paragraphs":["פירושה של עיבור הוא, מלשון עברה וזעם. היינו, שהאדם צריך להתגבר בזמן שהמלכות שמים היא אצלו בבחינת נקודה, כלומר שאינה מאירה לו קבלת מלכות שמים שיהיה בשמחה, כמו שכתוב \"עבדו את ה' בשמחה\", אלא שאצלו היא בעצבות.","וזה ענין עיבור, היינו שזה כמו עיבור בגשמיות, שהתחיל להכנס להריון, שאחר כך שאם יתנו התנאים הדרושים, יצא מזה ולד.","נמצא שבזמן שהאדם נכנס בעבודה, ורואה איך שהוא, מרוחק מה', וכואב לו, זה נקרא שזכה לבחינת קטנות, היינו הוא מרגיש את קטנותו. וזה נקרא חסרון כלי. ובשיעור זה יכול להשיג אחר כך את האור, הנקרא גדלות בערך הכלי."],"source":"הרב\"ש. 799. \"מולד הלבנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה","תפילה לעיבור"]},{"id":"he-3198","title":null,"paragraphs":["החשיבות של העבודה בזה שמחשיבים שֵׁרות קטן ברוחניות. מזה זוכים אח\"כ להגדיל את החשיבות עד שהאדם יכול לומר שאין לו שום אפשרות להעריך את החשיבות לשמש את המלך. וזה נקרא בחינת עיבור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3199","title":null,"paragraphs":["צריכים לב' דברים, א' נקרא כח המצייר שהוא קטנות, ב' כח המעכב שלא יהיה הפלה, היינו שלא יקלקל העיבור. שכח המצייר צריכים, כי יש כלל אין אור בלי כלי. היינו אין מלוי בלי חסרון, לכן אם אין קטנות אף פעם לא יהיה גדלות.","אבל צריכים כח להחזיק מעמד בעת שהוא מרגיש שהוא בעל חסרון, כי חסרון משמע שכואב לו זה שאין לו שלימות. וידוע שיסורים קשה לסבול, אם הוא אינו רואה סוף להיסורים, אז הוא בורח מהמערכה. נמצא שצריכים לתת לו שלימות שיוכל להחזיק מעמד, ולא יברח ממלחמת היצר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3200","title":null,"paragraphs":["אומר האר\"י הקדוש, \"בעיבור צריכים כח המצייר, וכח המעכב\". שפירושו עיבור, שזהו תחילת כניסת האדם לקדושה, כח המצייר הוא כח המראה את האמת, היינו ציור של העבודה היינו אם יש לו ציור טוב על המצב שבו הוא נמצא, היינו שמאיר לו את העבודה, כלומר איך צורה יש לו כשהוא מסתכל על עבודתו, אם הוא בשלימות או לא, היינו אם הוא עובד בעל מנת להשפיע, או שהוא רוצה על כל פנים לעבוד בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3201","title":null,"paragraphs":["בזמן העיבור שאז הוא כח הציור שלו הוא רק קטנות, שבקושי הוא יכול לקיים תו\"מ, אפילו באיזה כוונה שהוא, הוא צריך להאמין שיש בזה חשיבות גדולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3202","title":null,"paragraphs":["ענין כח המצייר שישנו בזמן ההכנה, שהציור של העיבור הוא קטנות, שענינו הוא שרק בכלים דהשפעה היינו בזמן שעוסק בתורה ועבודה אז הוא יכול לכוון, שעושה הכל על הכוונה של השפעה.","היינו מה שעוסק עכשיו בתו\"מ, הוא מטעם שמאמין בה', ובגדלותו. והוא מקבל על עצמו, שמהיום והלאה, כל הנאה שלו יהיה רק בזה, שיש לו רצון לשמש את המלך, שזה יחשב לו, כאילו הרויח הון תועפות, וכאילו כל העולם כולו, מסתכלים עליו, ומקנאים בו בזה, שהוא זכה, לעלות ברום המעלות, מה שאדם אחר לא זכה לזה. וממילא הוא שש ושמח, ולא מרגיש בעולם שום דבר רע, אלא שהוא חי אז בעולם שכולו טוב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3203","title":null,"paragraphs":["כח המעכב נקרא, היות שבזמן שכח המצייר מראה לו האמת, שבזמן העיבור הנקרא תחילת עבודה, בטח שהוא רואה חסרונות, ויכול להיות אחיזה להס\"א, לכן מוכרח להיות כח המעכב, שהוולד לא יהיה נפל, היינו הפלה להס\"א, ובכדי לעכב שלא יהיה הפלה, אף על פי שיש חסרון, כמו שמראה כח הציור, איזה צורה שיש לעבודה זו, וכח המעכב נקרא, ימין. מטעם שהוא עובר לבחינת שלימות, כנ\"ל, היינו שהוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו שהאדם צריך להיות שמח בחלקו, היינו כמה אחיזה שיש לו בתו\"מ, לזכיה גדולה הוא זה בעבורו, כי הוא רואה שיש אנשים, שה' לא נתן להם את המחשבה ורצון אפילו לזה שיש לי כן קצת אחיזה, זה נקרא כח העיכוב, שלא יפול מהעבודה, וגם הוא יולד אח\"כ, היינו שמהעבודה זו, שהוא שומר עצמו בעיבור, היינו בתחילת עבודה, שיהיה ב' קוים, היינו שמאל וימין, הוא יזכה להיוולד, ולהיות לבחינת יניקה דקדושה, כנ\"ל, שע\"י כח המצייר וכח המעכב, תצא מהעבודה זו ולד שלם בקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3204","title":null,"paragraphs":["ברוחניות, יש שם בעיבור ב' בחינות:","א. צורת העיבור, שהיא מדרגת קטנות, שזוהי צורתו אמיתית. אבל כיון שאין לו רק קטנות, נבחן זה לחסרון. ובכל מקום שיש חסרון בקדושה, יש אחיזה לקליפות. ואז הקליפות יכולות לגרום הפלה, היינו שהוולד הרוחני יפול טרם שנגמר בחינת העיבור שלו. לכן צריך להיות דבר המעכב, שהוא, שנותנים לו בחינת שלימות, היינו בחינת גדלות.","ב. אבל יש להבין, איך יכולים לתת גדלות להוולד, בו בזמן שהוא לא מוכשר לקבל אפילו קטנות כל צרכו, מטעם שעדיין אין לו כלים, שיוכל לקבל אותם בעל מנת להשפיע. ועל זה יש שם תירוץ, על דרך שאמרו חז\"ל \"עובר במעי אמו, אוכל מה שאמו אוכלת\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3205","title":null,"paragraphs":["אמרו \"עבור ירך אמו\", שפירושו הוא, כיון שעובר ירך אמו, אז העיבור לא עולה בשם בפני עצמו. לכן העובר אוכל מה שאמו אוכלת. שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו, שזהו נקרא בחינת \"עיבור\", שהוא מתבטל לגמרי להעליון.","ואז כשמקבל גדלות, נמצא שהוא בשלימות. לכן אין שם אחיזה לקליפות. ולכן נקרא זה \"כח המעכב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מרכז העשירייה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3206","title":null,"paragraphs":["עיבור א' נעשה על ידי עליון, בדומה לאדם שמקבל איזו התעוררות מלמעלה. עיבור ב' היינו, אחר כך התחתון צריך מכח התעוררות שקיבל, לעבוד מעצמו, היינו הוא צריך להוסיף, על ידי התעוררות שקיבל מעליון, ולעבוד על ידי יגיעתו, אחרת נאבד לו הכל וחוזר להיות לבחינת נקודה שחורה, שפירוש שהרוחניות שלו היא בבחינת חושך שאינו מאיר."],"source":"הרב\"ש. 873. \"עיבור - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דביקות","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3208","title":null,"paragraphs":["התחלה הראשונה, שהאדם נכנס בקדושה, מתחיל מבחינת העובר. וזהו פירוש, שה' צר צורת השפעה בצורה הקודמת, שהיא האם, הנקרא \"כלים דקבלה\". ובכלים דקבלה האדם נולד. ואח\"כ האדם עובר לבחינת קדושה, שהוא, שכל מעשיו יהיו לתועלת הבורא.","נמצא, מי נתן לו הכלים דהשפעה. כמו שאנו לומדים, שעביות דכתר נקראת \"עביות דשורש\", ונקראת \"עביות דעובר\". שפירושו של שורש היינו הבורא, שרצונו להטיב לנבראיו. ובזמן שהאדם מקבל את הבחינה הראשונה של קדושה, הוא שמקבל כלים דהשפעה. היינו שיכול לכוון בעל מנת להשפיע בכלים דהשפעה.","וזה נקרא, ש\"ה' צר צורה\", היינו צורת השפעה. שהוא, שנותן לו הכח שיוכל להשפיע בתוך צורת אמו, שהיא מצב הקודם, מטרם שבא להתחבר עם הקדושה. שהמצב הקודם נקרא \"אם\", ומצב הב' נקרא \"עיבור\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3209","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר, שזהו סדר של עבודה, שהתחלת העבודה נקראת עיבור, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת. כשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם, מתעוררת, ורוצה ללכת בדרך התורה, וכשעובר על פתחי של עבודה זרה, בחינת עשו של האדם מתעוררת לצאת.","ויש לפרש דבריו, היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע, המכונה אהבה עצמית, שזהו היצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב, שהיא בחינת היצר הטוב שלו, וכשנכנס להעבודה דלהשפיע, אז הוא בחינת עיבור, מלשון עבירה, לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות, והוא מושפע מהסביבה, ואין לו כוח להתגבר.","ומשום זה, כשהוא עובר בסביבה שהם עוסקים בעבודה שזרה לנו, היינו באהבה עצמית, אז בחינת אהבת עצמית שבו מתעוררת לצאת מההעלם להגילוי, ולקבל השליטה על הגוף. ואז אין לו כוח לעשות שום דבר, רק מה שנוגע להמקבל שלו.","וכשעובר דרך סביבה שעוסקים במעשים דלהשפיע, אז בחינת יעקב שבו, מתעוררת לצאת מההעלם אל הגילוי, ומעשים דלהשפיע שולטים אז על הגוף."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3210","title":null,"paragraphs":["עיבור, יניקה ומוחין, הם שלשה מדרגות. לאחר שהאדם כבר זכה להכנס לקדושה, אז מתחיל להשיג אותם, הנקראים נפש בעיבור, ורוח ביניקה, ונשמה במוחין. אבל גם בהכנה של העבודה, היינו עוד מטרם שהאדם זכה להכנס בקביעות להקדושה, גם כן נוהג ענינים אלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3211","title":null,"paragraphs":["עיבור של אדם, תראה גם מהלך של מעילא לתתא. דהיינו, התפשטות איטית מהמוליד שלו - אמו, עד שנעתק וניתק ממנה לגמרי, כי יוצא לאויר העולם, ויצא מפועל לנפעל - מרשות מולידו עד רשות עצמו. ואז מתחיל המהלך של מתתא לעילא - ימי היניקה, שעדיין דבוק בשדי אמו, עד שצורתו נשלמת, בשיעור האחרון של קומת מולידיו."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור - לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3212","title":null,"paragraphs":["בחינת \"לידה ויניקה\", שאז כבר יש לו \"פה\", שפירושו, שהוא בא לרשות עצמו, והוא כבר יודע מה שהוא עושה. וכבר יש לו רשות בפני עצמו לעשות בחירה, וזה נבחן שכבר הוא נמצא ברשות עצמו. ואז נקרא, שהוא מקבל בחינת \"רוח\", שזה מאיר בזמן שכבר יש לו רשות בפני עצמו בקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3213","title":null,"paragraphs":["דיבור הוא בחינת גילוי, היינו שכבר יש להאדם בחינת יניקה ברוחניות, כבר הוא מרגיש שהוא יונק מקדושה, שענין יניקת חלב מורה על חסדים, כי מדת החסד היא בחינת השפעה, שבזמן שהאדם זוכה לכלים דהשפעה, היינו, שכל מעשיו הם לשם שמים, וכבר אינו דואג לתועלת עצמו, זה נקרא שזכה לבחינת חסד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3214","title":null,"paragraphs":["ב\"עיבור\", היתה לו רק בחינת \"נפש\", שהיא מלשון \"נפישה\", היינו בחינת \"דומם\", שאין לה \"תנועה\" בעצמה, אלא העליון הוא המנענע אותו לכל פעולה.","ואז הוא מקבל, שם מלא מאלקים, כלומר מה שהיה בבחינת עיבור, אלם מאלקים, שהיתה חסרה לו רשות עצמו, שהוא יהיה בעל עבודה, אלא הכל הוא על חשבון העליון.","וכשנולד, ויש לו \"יניקה בקדושה\" מצד עצמו, אז הוא שם מלא מאלקים, שזה הרמז מה שהיה קודם אלם מצד עצמו, נעשה עתה מלא, היינו שכבר זכה לבחינת י\"ה מאלקים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3215","title":null,"paragraphs":["יש להבחין ב' ענינים: ביניקה אין התינוק יכול לינוק מבלי הסכמת המניק. היינו שהמניק צריך להסכים להוציא מכח אל הפועל. מה שאין כן בצרכי אכילה שם כבר המזונות מוכנים בפועל, אלא הוא צריך להשיג אותם. לעומת זאת ביניקה, התחתון צריך להוציא לפועל את מזונותיו.","ואם העליון צריך לסייע להתחתון לינוק זהו כבר נבחן לחסרון מצד התחתון. אלא שהתחתון צריך להוציא את מזונותיו לפועל, אבל ודאי זקוק להסכמת העליון, אחרת, היינו על כורחו, לא שייך בענין יניקה.מה שאין כן בצרכי מזון שהם כבר יצאו לפועל יש מציאות שהתינוק יכול לקבל אותם בלי ידיעת המשפיע, וכמו כן אפילו בלי הסכמת העליון. מה שאין כן ביניקה, אי אפשר לינוק בלי ידיעת המשפיע, אלא כל יניקתו היא ביחד עם המשפיע. ובזמן שמזונותיו הם בלי המשפיע עמו, כבר לא נבחן זה למזונות."],"source":"הרב\"ש. 233. \"ענין יניקה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3216","title":null,"paragraphs":["ביניקה יש להבחין:","א. שהשפע בא תמיד ביחד עם המשפיע. ובאם אינו עומד המשפיע בשעת קבלת השפע, לא נבחן זה ליניקה. כי אי אפשר שהילד יוכל לינוק בלי האם. מה שאין כן שאר מזונות יכולים לקבל, אפילו אין בעל הבית של המזונות עומד על יד המזונות.","ב. שהגם שהמזונות מצויים בחלב האם, אבל ההוצאה לפועל באה ביחד עם קבלתו שפע. זאת אומרת שאם החלב יוצא מצד האם בלי שהתינוק מקבל את החלב, זה כבר לא נקרא יניקה, אלא דווקא שהחלב מתגלה לחוץ ביחד עם יניקת הולד.","ג. שהשפע לא נמשך בקילוח אלא טיפין טיפין, היינו עם הפסקות, שבכל פעם שרוצה לינוק, הוא מוכרח להמשיך מחדש, היות שהחלב לא יוצא מצד האם בקילוח אלא טיפין טיפין. היינו שנמשך החלב בעת שיש רצון מצד הולד, אבל תיכף נפסק החלב, והולד מוכרח בכל פעם להתחיל מחדש."],"source":"הרב\"ש. 233. \"ענין יניקה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3217","title":null,"paragraphs":["בחינת \"עיבור\" נקרא מה שהאדם מקבל ההתעוררות מלמעלה. וכמו בגשמיות העיבור תלוי בההורים כן כאן העיבור, בהקריאה, שבא מלמעלה שקוראים להאדם שיחזור למוטב, והוא מתחיל אז לחשוב מחשבות אחרות, וכל הרצונות שהיה לו מטרם הכרוז שקבל מלמעלה הכל נשרף ולא עולים בשם.","ובחינת \"יניקה\" נקרא שהוא בעצמו מתחיל לחפש איזה יניקה לקבל מפי ספרים, או מפי סופרים ורוצה לינק את המאור התורה, מהם בכדי שיהיה לו היכולת להדבק בה' ולזכות לאמונה שלימה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3218","title":null,"paragraphs":["\"יניקה\" מצד ההכנה, נקרא, שהוא מצד עצמו מתעורר ורוצה לינק ע\"י סופרים וספרים, לינק משהו קדושה שיוכל להחיות את רוח, בחיים רוחניים. ומשום זה כשהוא עוסק בתו\"מ, הוא משתוקק להוציא מהם את מאור התורה שזהו מחזירו למוטב, כמו שאמרו חז\"ל: \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\".","אבל בכדי להוציא מאור התורה, צריכים להיות בעלי אמונה, כמ\"ש בהקדמה לספר הזהר. והטעם הוא, כשהוא מאמין בה' ובתורתו, והוא רוצה להדבק בו, אבל הוא רואה שלא יכול מסיבת הרע שבו שהוא הרצון לקבל, שצורה הזו גורם לו ההתרחקות מה'. ומשום זה גם האמונה שלו אינו בקביעות כמו שכתוב בהסולם, שאין האמונה יכול לשרות באדם בקביעות, משום שכל זמן שאין לאדם יראה, הנקרא שהוא מפחד תמיד אולי לא יהיה היכולת באדם לכוון בעמ\"נ להשפיע, אלא יהיה לו חשק לקבל בעמ\"נ לקבל, שזהו שנוי צורה, אין אור האמונה יכול לשרות בו בקביעות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3219","title":null,"paragraphs":["אין העיבור נגמר בפעם אחת, ואומרים שיש שם תשעה ירחי לידה, עד שמשיג כ\"ה [25] פרצופים, כמו כן בהכנה גם כן יש הרבה בחינות עד שמשיג בחינת עיבור בשלימות, בזמן ההכנה, לכן יש הרבה עליות וירידות ולפעמים העיבור מתקלקל, שנקרא גם כן הפלה, וצריכים להתחיל מחדש את סדר העבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3221","title":null,"paragraphs":["כתוב \"צר צורה בתוך צורה\". דהיינו צורת העובר בתוך צורת אמו. שפירושו, צורת האם היא הבסיס, שעם צורה זו האדם נולד. וזה נקרא \"צורת אמו\". ואח\"כ, כשהאדם מתחיל בעבודה, ורוצה ללכת בדרך של השפעה, מתחיל מקודם מהמדרגה הראשונה של קדושה. כידוע, שיש ג' בחינות הנקראות:","א. עיבור,","ב. יניקה,","ג. מוחין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3222","title":null,"paragraphs":["הולד בימי עיבורו, הוא כמו צומח ממש ותו לא, וכל תנועותיו אינם נקראים תנועות חיים, כי התנועות נעשים על-ידי אמו, שהעובר חלק ממנה. הסביבה שלו נקראת בטן ואם הוא הגבול של הסביבה המוטל עליו, ואוכל מה שאמו אוכלת וכו'. והלידה מתחילה מראש מקוה."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3223","title":null,"paragraphs":["מוכרח לעבור תשעה ירחי לידה, שע\"י זה הוא קונה כל פעם כח, הנקרא \"רצון להשפיע\". שאם הוא רואה שיש איזה דבר שמפריע להרצון דלהשפיע, יש בכוחו לדחות את הדבר, ואז נקרא \"וילדה זכר\". היינו לאחר שכבר עבר עליו את התהליך של \"ירחי לידה\", ולא באמצע עבודה, היינו שתיכף שנכנס בעבודה, תיכף הוא רוצה לראות את כח השפעה שהשיג, אחרת הוא ברוגז וטוען, הלא כבר התחלתי בעבודת הזריעה ואיפה הפירות מה שאני צריך להשיג. על זה מתרץ רבי יוסי, שהאשה תיכף משנתעברה עד יום שיולדת אין מלה בפיה אלא הולד שלה אם יהיה זכר, שהתירוץ הוא, הגם שעוד לא ילדה אבל אין לה סבלנות לחכות אלא תיכף רוצה ללדת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"אשה כי תזריע\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3224","title":null,"paragraphs":["\"עובר\" מלשון עובר, שהוא המצב הא', שעובר מבחינת השימוש עם כלים דקבלה לדרגת קדושה, ששם משמשים רק בכלים שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע, אחרת לא משתמשים עם הכלים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3225","title":null,"paragraphs":["סדר התיקונים הוא, כמו שאמרו חז\"ל \"אבא, שהוא חכמה, נותן את הלבן\", היינו שמלבן את התחתון מהרצון לקבל שלו, שהאדם מתחיל להרגיש, שהרצון לקבל הוא פסולת, כמו שכתוב \"אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבנו\". ואז נבחן ש\"אמו נותנת האודם\", שפירושו, שבינה נקראת אור דחסדים, שהוא האור הבא בכלים דהשפעה. כלומר, לאחר שכבר האדם הגיע לידי ידיעה, שהרצון לקבל לעצמו נקרא \"פסולת\", אז הוא מקבל את הרצון להשפיע. וזה הכל נקרא, שהעליון עושה והתחתון מבטל את עצמו בלי שום בקורת. וזהו כנ\"ל, שזה נבחן, שאין לו \"פה\". וזה נקרא \"אלם\", שפירושו, שחסר לו \"פה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור ויניקה"]},{"id":"he-3227","title":"תפילה שלמה","paragraphs":["העיקר שבעבודה הוא שלא נותנים משמים חצי דבר. אחרת היה יכול להיות שאם האדם היה עושה תשובה למחצה היה מקבל סיוע מלמעלה על מחצית עבודה, אבל מאחר שמשמים אינם נותנים חצי דבר לכן מוכרח האדם להתפלל לה' שיתן לו עזרה שלמה. זאת אומרת שהאדם בזמן תפילתו שאז הוא מסדר מה שבליבו, כי תפילה היא עבודה שבלב, מוכרח האדם אז להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים.","וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. וזה נקרא תפילה שלמה, היות שרצונו שה' יתן לו רצון שלם בלי שום פשרות לעצמו והוא מבקש שה' יעזור לו שיהיה תמיד עם צדקתו."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכול מושג בכוח התפילה","הכניסה לעיבור","הכנעה","העיקר הוא התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","להמית את רשות עצמו","מסירות נפש","מרכז העשירייה","מתבטלים לפני החברים","מתמוססים בקבוצה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","ניצחוני בניי","עיבור","עיבור ויניקה","עיבור בעשירייה","תפילה","תפילה לעיבור","תפילה שלמה"]},{"id":"he-3230","title":null,"paragraphs":["מה שהוא רואה, שעכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהוא הלך אחורה, זהו נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב בזה שאין לו דביקות ה'. נמצא לפי זה, שכל פעם הוא מוכרח לראות, איך שהוא מתקרב יותר לבחינת עשיית הכלי, הנקרא \"חסרון אמיתי\", שהמודד של קטנות וגדלות חסרון, הוא בשיעור היסורים, שהוא מרגיש, בזה שאין לו המילוי, הנקרא כאן \"דביקות בה'\", שכל רצונו וחשקו יהיה אך ורק לעשות נחת רוח להבורא יתברך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-3239","title":null,"paragraphs":["עד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות עם ה'. מה שאין כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו.","וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב\"ה. עד שבא לידי הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא נופל למקום השפלות. אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, שיקרב אותו באמת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התרחקות לשם התקרבות"]},{"id":"he-3244","title":null,"paragraphs":["לפי שיעור גודל היסורים, בשיעור זה האדם משתדל ועושה כל מיני מעשים, בכדי להתרחק מזה. היינו, שהיסורים גורמים שנאה להדבר, שמביא לו יסורים, ובשיעור זה הוא מתרחק.","[...] ומה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן לנו סגולה לעסוק בתו\"מ, ש\"המאור שבה מחזירו למוטב\". שיש שם מאור, הנותן להאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם שיעור של שנאה להפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'. כלומר, האדם צריך להאמין, שהשגחתו ית' הוא בבחינת טוב ומטיב."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התרחקות לשם התקרבות"]},{"id":"he-3246","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים. וזה שכתוב \"חסדי ה' לעולם אשירה\". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע שני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התרחקות לשם התקרבות"]},{"id":"he-3247","title":null,"paragraphs":["אפילו אם אנחנו נמצאים בתכלית התרחקות, אזי ישועת ה' כהרף עין, ונזכה לבוא לבחינת האמת, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש.  אגרת כ\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התרחקות לשם התקרבות"]},{"id":"he-3248","title":null,"paragraphs":["נתן לנו הקב\"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3250","title":null,"paragraphs":["ענין גלות, הוא לפי שיעור היסורים והמכאובים, שמרגישים בהגלות. ובשיעור זה יכולים לקבל שמחה מהגאולה. וזהו כמו אור וכלי, כלומר שהיסורים שסובלים מאיזה דבר, הוא הכלי, שיכול לקבל אור, אם משחרר עצמו מהיסורים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3253","title":null,"paragraphs":["ידוע שהעיקר הוא התחברות, זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים. שדווקא בהתחברות ואהבה וחיבה תוכל הגאולה לבא, על ידי זה שמסולקים כל הדינין ונמתקים ברחמים. ונתגלה בעולם רחמים גמורים וחסדים מגולים על ידי התחברות."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","חובת עם ישראל לאיחוד","עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3254","title":null,"paragraphs":["הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור."],"source":"הרב\"ש. 936. \"זמן הגאולה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3263","title":null,"paragraphs":["\"שבירה\" ברוחניות הוא, כדוגמת שבירת כלי בגשמיות, כמו שכלי הגשמי, אם הוא שבור ואתה נותן בתוכו איזה משקה, אז המשקה יוצא לחוץ, כמו כן ברוחניות, אם נכנס בהכלי מחשבה של רצון לקבל לעצמו, אז השפע יוצא לחיצוניים, היינו לחוץ מהקדושה.","\"קדושה\" נקראת \"לשם שמים\" וחוץ מלשם שמים נקרא \"סטרא אחרא\", שהוא צד השני של הקדושה. לכן אומרים, שהקדושה נקראת \"להשפיע\" וטומאה נקראת \"לקבל\". ומשום זה, שאנחנו נולדנו אחרי השבירה, וממילא הרצון שלנו הוא רק לקבל, לכן לא יכולים לתת לנו שפע, שבטח הכל ילך לצד הסטרא אחרא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"בא אל פרעה - א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3264","title":null,"paragraphs":["ענין שבירת הכלים. שהיה התערבות הרצון לקבל לעצמו בקדושה, שמסיבה זו הכלים נשברו. והיה גם ענין חטא של עץ הדעת, שזה גרם, שניצוצין קדושים נפלו לתוך הקליפות. נמצא, ששבירת הכלים וחטא של עץ הדעת גרמו בזה, שהנבראים הבאים אחרי זה, שהרצון לקבל, מקבל חיותו מאבי\"ע דקליפה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו שעל ידי יחוד קוב\"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3265","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים להאמין, במה שאמרו לנו חז\"ל, במה שאמרו, שכל התענוגים שנמצאים בתענוגים גשמיים, אינם אלא נהירו דקיק בערך התענוגים הנמצאים ברוחניות. כמו שכתוב בהסולם (הקדמת ספר הזוהר דף קע\"ג) וזה לשונו, \"והנה גם זה סוד שבירת הכלים, שהיתה קודם בריאת העולם. כי ע\"י שבירת הכלים דקדושה ונפילתם לבי\"ע דפרודא, נפלו עמהם ניצוצין קדישין לקליפות, שמהם באו עניני תענוגות ואהבות מכל המינים לרשותם של הקליפות, שהם מעבירים אותן לקבלת האדם ולהנאתו\". נמצא לפי זה, כי עיקר התענוגים נמצאים בקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3267","title":null,"paragraphs":["ידוע, שע\"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי\"ע. ושם בבי\"ע אין הם יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים מצות ומעשים טובים בכוונה עמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"א. \"ענין העלאת מ\"ן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3268","title":null,"paragraphs":["בסוד שבירת הכלים, נעתקו כל האותיות, להנהגות ובריות הגשמיים, שבהיות האדם משתלם ומגיע אל שורשו, מוכרח מעצמו ללקטם, אחת לאחת, ולהמציאם לשורשם לקדושה, שז\"ס \"מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3269","title":null,"paragraphs":["האדם מסוגל לעבוד ולתת יגיעה, אם מזה לא יהיה תיקון. אבל בדבר קטן, היינו שלא צריך לתת יגיעה גדולה, אבל אם הוא על דרך התיקון, אין כוח. משום שענין הקלקולים באים משבירת הכלים ומחטא עץ הדעת.","והיות שזה עדיין לא מתוקן, ממילא ענין קלקולים עדיין נמשכת שליטה זו. השליטה הזו נותנת כח. מה שאין כן על דרך התיקון, לזה צריכים שליטה אחרת, הנקרא שלום."],"source":"הרב\"ש. 867. \"שליטת השלום\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3270","title":null,"paragraphs":["הכלי הזה, הנקרא \"לקבל בעל מנת להשפיע\", הוא ממש ההפכי להכלי, הנקרא \"רצון לקבל לעצמו\", שהכלי הזה אנו מיחסים להבורא, שהוא ברא את זה יש מאין. לכן, אם אנו רוצים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, זוהי עבודה קשה, היות שאנו צריכים להילחם נגד הכלי שהבורא ברא. ומעבודה הזו יצאו לנו כל החסרונות, מה שאנו לומדים. לדוגמא, הסתלקות האורות, שבירת הכלים, קדושה, טומאה, ס\"א וקליפות. וכל מיני השמות, שאנו רואים המבוארים בזה\"ק ובספרי קבלה, הכל נמשך רק מבחינת תיקון הבריאה. וזהו מסיבת שהכלים דתיקון הבריאה אנו מיחסים להנבראים, כמו שכתוב ב\"עץ חיים\" בתחילתו. וכפי שמבאר בתע\"ס, שהרצון לקבל הראשון, הנקרא \"מלכות דאין סוף\", היא אמרה, שאינה רוצה לקבל בעל מנת לקבל, אלא בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 26 \"מהו מי שמטמא עצמו, מטמאים אותו מלמעלה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3272","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה היתה שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית', כאמרם ז\"ל בזוה\"ק, שהיה אדה\"ר אומר לכל הנבראים, בואו נשתחוה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו, אבל מפני החטא נתקלקל הענין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם, לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים, כי דבר זר אחד שבאגודה מקלקל את כל האגודה. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה'. והיה אברהם הולך וקורא בשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה, שנקראו \"אנשי בית אברהם\", והיה הדבר הולך וגדול, עד שנעשה קהל עדת ישראל. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."],"source":"\"שם משמואל\". פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["איחוד העם","חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3274","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. ע\"י שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכות הראיה וברכות פרטיות","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-3276","title":null,"paragraphs":["יש ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות:","אחת היא: \"ממשלת השמים\", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. וכאשר \"הדבר המתפתח\" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.","ולעומת זה, \"ממשלת הארץ\", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3279","title":null,"paragraphs":["צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את תפילתם, אע\"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. וכמ\"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע\"פ שאינם רצויים. פנה אל תפילת הערער. שמקבל תפילתו, אלא שזה יחיד שנכלל ברבים. ע\"כ תפילתו כתפילת רבים."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויחי\". מאמר \"היאספו ואגידה לכם\", סעיפים 516-515","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3282","title":null,"paragraphs":["הזהיר מורי [האר\"י] ז\"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שקודם תפלת שחרית, נקבל עלינו מצוות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", ויכוון לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי עי\"ז תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנוּ לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו. ולמאד הזהירני מורי ז\"ל בענין זה."],"source":"מרח\"ו. \"שער הגלגולים\". הקדמה ל\"ח","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חורבן כהזדמנות לתיקון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3283","title":null,"paragraphs":["על כל פשעים תכסה אהבה, הינו אהבה דקדושה ששורה אצל הנקודה מכסה על כל הפשעים ונתבטלין כל השבירת לב."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכת המזון ומים אחרונים","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3284","title":null,"paragraphs":["כל הבחינות האלו, החל ממלכות שהיא שורש בריאת העולמות, עד הנבראים, נקראת בשם שכינה. שהתיקון הכללי הוא, שהאור העליון יאיר בהם בתכלית השלימות. והאור המאיר בהכלים, נקרא בשם שוכן. והכלים נקראים באופן כללי שכינה. כלומר, שהאור שוכן בתוך שכינה. זאת אומרת, שהאור נקרא שוכן, מטעם שהוא שוכן בתוך הכלים. היינו, שכללות הכלים נקראים בשם שכינה.","ומטרם שהאור מאיר בהם בתכלית השלימות, אז מכנים הזמן זה בשם \"זמן של תיקונים\". היינו, שאנו עושים תיקונים, בכדי שהאור יאיר בהם בשלימות. ועד אז נקרא המצב הזה בשם שכינתא בגלותא. כלומר, שבעולמות עליונים אין עדיין השלימות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ב'. \"ענין שכינתא בגלותא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3285","title":null,"paragraphs":["למטה בעולם הזה היא מצב, שצריך להיות לשרות אור העליון בתוך הרצון לקבל, שהתיקון הזה הוא בחינת מקבל בע\"מ להשפיע. ובינתיים הרצון לקבל ממולא עם דברים שפלים ושטותיים, שאין נותנים מקום שיהיה שם מגולה עם כבוד שמים. זאת אומרת, במקום שהלב צריך להיות משכן לאור ה', נעשה הלב מקום לפסולת וטינופת. היינו, שהשפלות לקח את כל הלב. וזה נקרא \"שכינתא בעפרא\".","זאת אומרת, שהיא מושפלת עד לעפר. וכל אחד ואחד מואס בדברים של קדושה, ואין שום רצון וחשק להרים אותה מהעפר, אלא שבוחרים בדברים שפלים, שזה גורם צער השכינה, בזה שלא נותנים לה מקום בהלב, שיהא משכן לאור ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ב'. \"ענין שכינתא בגלותא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3286","title":null,"paragraphs":["בזמן שאין הקב\"ה יכול להשפיע להתחתונים, מסיבת שינוי צורה שיש ביניהם, זה נקרא \"צער השכינה\". היינו, מצד המקבל, שאינה יכולה לקבל שפע, מטעם שאם היא תקבל שפע עבור התחתונים, ילך הכל לקליפות, הנקראות \"מקבל בעל מנת לקבל\". וגם זה נקרא \"צער\", מטעם הנותן, היות שמחשבת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ועתה הוא לא יכול לתת להם את הטוב ועונג, מטעם שכל מה שיהיה ביד הנבראים, ילך הכל לקליפות.","לכן יש צער להנותן, שאינו יכול לתת. כדוגמת האם, שרוצה לתת לאכול להתינוק, והתינוק חולה, ואינו יכול לאכול. אז יש צער מצד הנותן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו, שברכת האדם היא ברכת הבנים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3287","title":null,"paragraphs":["צער השכינה היא בזה שהיא צריכה להסתיר את הטוב והעונג שהיא רוצה להשפיע להנשמות, ואינה יכולה, מסיבת שזה יהיה לרעתם. כי ע\"י השפע שהיא תשפיע להם בזמן שהם נמצאים בכלים דקבלה עצמית, הם יהיו יותר מרוחקים מהקדושה, היות שהשפע תלך להקליפות. נמצא, מה נקרא צער אצל העליון, זה שלא יכול להשפיע לתחתונים, וזה נקרא, צער השכינה.","לכן אנו מתפללים לה', שיתן לנו את הכח להתגבר על כלים דקבלה לעצמו, ונוכל לעבוד רק בעמ\"נ להשפיע. ואז השכינה תוכל להראות את היקר והתפארת שבה, בזה שתהיה יכולת לקבל את מה שהיא רוצה להשפיע. ויש כלל, \"יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק\". אלא הכל תלוי בהמקבלים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3288","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להצטער על צער השכינה, כנ\"ל, שיש צער להבורא כביכול, בזה שהוא לא יכול להשפיע טוב ועונג להנבראים, כנ\"ל במשל המדרש, שאומר, שזה דומה למלך, שיש לו מגדול מלא כל טוב ואין לו אורחים.","ולהבין את משל המדרש יכול לומר משל, שזה דומה לאדם, שעשה חתונה לבנו, והזמין באיזה אולם חמש מאות מנות, ואף אחד לא בא מאיזו סיבה שהיא. ובקושי קיבץ מנין להחופה. איזה צער האדם מרגיש, בזה שיש לו חמש מאות מנות עבור הקהל, והקהל לא בא. ועל סיבה זו צריך האדם לעבוד, לזכות לעשות נחת רוח להבורא, בזה שהוא מקבל ממנו טוב ועונג. והאדם שהגיע לדרגה זו, הוא האדם המאושר בעולם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3289","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתחיל עבודתו, להיות בחינת צדיק, היינו שלא לקבל שום שכר לעצמו, ולעבוד הכל רק בעמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז הגוף לא מסכים, ונותן לו הפרעות. וכל, מה שהוא יכול לעשות, שיפריע לו מעבודתו, הוא עושה. ואז אדם הזה הוא תמיד בצער, ואין לו שלוה מהמצב שבו הוא נמצא. כי רואה, שעוד לא הגיע להיות משפיע לה', אלא כל מעשיו שהוא עושה, אין לו עוד היכולת לכוון אותם בעמ\"נ להשפיע.","ועל זה הוא תמיד בצער, מטעם \"צער השכינה\", הנקרא \"שכינתא בגלותא\", שכואב לו, מדוע על אהבה עצמית יש לו כח לעבוד, ובמקום שהוא רואה, שלא יהיה שום דבר עבור הרצון לקבל שלו, הוא מתרשל בעבודה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3290","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מצטער על מה שהוא מרוחק מה', היינו שהוא נמצא בתוך הרצון לקבל רק לתועלת עצמו, כדוגמת בעלי חי, שזה לא מתאים לבחינת \"אדם\", הוא צריך לכוון את היסורים, שהם לא בשביל שהוא רוצה להיות אדם, שזה הוא היסורים שלו, אלא על צער השכינה.","והוא נותן על זה משל. לאדם שיש לו כאב באיזה אבר פרטי, והכאב מורגש בעקר בלב ומוח, שהוא כללות האדם. כמו כן האדם פרטי הוא חלק מהשכינה, הנקראת \"כנסת ישראל\". ועיקר הכאב הוא אצלה. ועל זה יש להצטער. וזה נקרא \"יסורים בעבודה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו ענין יסורים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3292","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם נולד בכלי של קבלה עצמית, ואיך אפשר לשנות את הטבע, ולומר שהוא לא דואג עבור עצמו לשום דבר, רק מה כואב לאדם, שהוא מצטער, זהו רק צער השכינה, שפירושו כנ\"ל, מה שיש כביכול צער למעלה, בזה שאינו יכול למלאות רצונו.","כלומר, היות שרצונו יתברך הוא להטיב, ואינו יכול להוציא הטבה זו לפועל, כי אין להנבראים כלים מוכשרים שיוכלו לקבלו, והיות שע\"י קיום תו\"מ יהיה מסוגל לעשות כלים מוכשרים, כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\", זוהי הסיבה שהוא עובד בכל כוחו לקיים תו\"מ, שע\"י הקיום של תו\"מ הוא יצא מאהבה עצמית ויזכה לכלים דהשפעה. ואז יהיה ביכולתו לעשות נחת רוח ליוצר, שהוא מקבל ממנו את הטוב והעונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3293","title":null,"paragraphs":["\"על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע\" (תפלת יום כיפור).","ויש לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע. ויש לפרש שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא \"אין עוד מלבדו\". כי אם האדם אינו ראוי, משליכים אותו מלמעלה. וזה בא על ידי התלבשות ברצון לקבל, הנקרא יצר הרע.","וזהו \"כי יצר לב האדם רע מנעוריו\", כלומר שהבורא ברא אותו כך, כי הרצון לקבל הוא עיקר הכלי, אלא שצריכים לתקן אותו. ובזה יש לפרש מה שכתוב \"ויתעצב אל לבו\". כי האדם מרגיש שבזה שהולך אחר היצר יש לו מכך עצבות. וזה נקרא צער השכינה."],"source":"הרב\"ש. 890. \"צער השכינה - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","יום כיפור"]},{"id":"he-3294","title":null,"paragraphs":["\"ישראל שגלו שכינה עמהם\", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, \"מצוה גוררת מצוה\", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות גאולה אם אין שם גלות קודם.","ומה זה גלות, זה שמונח תחת שליטת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם שמים. ומתי נקראת אהבה עצמית גלות, זה רק בזמן שרוצה לצאת משליטה זאת, משום שסובל יסורים, מזה שאינו יכול לעשות שום דבר לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. 71. \"ענין גלות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3296","title":null,"paragraphs":["מהו ענין התפילה, שצריכים להתפלל על גלות השכינה.","שביאור סטרא אחרא, שהיא בחינת ידיעה וקבלה, שולטת על השכינה הקדושה, שנבחנת לבחינת השפעה ואמונה. והבורא יתברך ברא העולם להטיב לנבראיו, ואין התחתונים יכולים לקבל את ההטבה, כי אם בכלים דהשפעה, שנבחנים לבחינת כלים נצחיים, ואין אור העליון, שהוא בחינת נצחי, יכול להתלבש בכלים זמניים.","והתחתונים, שהם מונחים תחת שליטת הסטרא אחרא, שהם רוצים דווקא בקבלה וידיעה, גורמים לפירוד ליחוד העליון, שנבחן, שיש בחינת ערלה על המלכות, שהערלה הזו מפסקת בין ז\"א ומלכות, הנבחן לבחינת יחוד קוב\"ה ושכינתיה.","ונמצא, שיש צער השכינה, שאין היא יכולה ליחד עם בחינת קוב\"ה, מסיבת הערלה הזו, שהתחתונים מחזיקים אותה, ולא עוזבים אותה, שתפרד מהמלכות. לכן צריכים להתפלל, שה' יתברך ישלח הארה ממרום, שהתחתונים ירצו לבטל את הערלה ולהסירה מבחינת מלכות. וזה נוהג בכלל ובפרט."],"source":"הרב\"ש. 777. \"תפילה על גלות השכינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3297","title":null,"paragraphs":["\"צער השכינה\" פירושו, שיש צער להקב\"ה, שהוא לא יכול לגלות את הטוב והעונג, מסיבת שאין הנבראים נותנים את המקום המוכשר לקבל. כי אם יתן להם את הטוב והעונג, הכל ילך להס\"א. אי לזאת נמצא, שאינו יכול להשפיע את הטוב כמו שהוא חפץ.","ובזה נבין, שהאדם צריך להצטער על צער השכינה. ושאלנו, מדוע אין הקב\"ה מקים אותה מעפרא, אלא הוא צריך שהתחתונים יכוונו במעשיהם, כלומר מה שהם עושים, שהכל הוא צריך להיות על הכוונה \"לאקמא שכינתא מעפרא\".","והתשובה היא, כי כל מה שהקב\"ה נותן, הכל הוא טוב ועונג, שזהו מטרתו להטיב לנבראיו. מה שאין כן \"לאוקים השכינה מעפרא\", כלומר שיהיה בידי הקב\"ה ליתן שפע, והשפע לא ילך להס\"א, זה יכול להיות רק בזמן שאין התחתונים רוצים לקבל לתועלת עצמם, אלא בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3298","title":null,"paragraphs":["\"טעמים\", היינו מי שרוצה לטעום טעם בחיים, אז הוא צריך לשים לב לנקודה שבלב שלו. שלכל אדם יש נקודה שבלב, אלא שהיא לא מאירה, שהיא כמו נקודה שחורה. כי הנקודה שבלב היא בחינת נפש דקדושה, שטבעה הוא כלי דהשפעה.","אבל היא בבחינת שכינתא בעפרא, שאין האדם מחשיב אותה לכלום, אלא שאצלו היא בבחינת חשיבות כמו עפר. וזה נקרא \"נקודות\".","והעצה שתעלה את חשיבותה ויעשה את חשיבותה כמו תגין, היינו כמו \"תג על ראשו\". זאת אומרת במקום שהיה מקודם בבחינת עפר, שיעלה את חשיבותה כמו כתר על ראשו.","ואז הנפש דקדושה מתפשטת באותיות, היינו בהגוף, שהגוף נקרא \"אותיות\", כידוע. היינו שהקדושה מתפשטת מבחינת כח לבחינת פועל, המכונה אותיות וגוף."],"source":"הרב\"ש. 34. \"טנת\"א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3299","title":null,"paragraphs":["במקום שצריך לעשות משהו לשם שמים ולא לתועלת עצמו, תיכף בא הגוף ושואל טענת \"מה עבודה הזאת לכם\", ולא רוצה לתת לו כח לעבודה, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\", היינו לטובת השכינה מה שהוא רוצה לעשות, הוא טועם בזה טעם עפר, ואין לו כח להתגבר על המחשבות והרצונות שלו.","ואז האדם בא לידי הכרה, שלא חסר לו שום דבר, שיהיה לו כח עבודה, אלא שהקב\"ה יתן לו את כח האמונה, כנ\"ל (בתפלת רבי אלימלך) שצריכים להתפלל \"ותקבע אמונתך בלבנו תמיד בלי הפסק\", שבמצב הזה הוא בא לידי הכרה \"אם אין הקב\"ה עוזרו אין יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דורשים ללא הפסק","חורבן כהזדמנות לתיקון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3300","title":null,"paragraphs":["התפילה נקרא דרך התורה. לכן התפילה מועיל יותר להמתיק את הגוף מיסורים, לכן מצוה להתפלל על היסורים, מאחר שמזה באה תוספות טובה, להאדם בפרט ובכלל כולו.","ומשום זה, ההופכיות גורם להאדם כבידות והפסקות בעבודת ה'. ואינו יכול להמשיך בעבודה, ומרגיש את עצמו ברע. ונדמה בעיניו, שהוא אינו ראוי, שיוכל לקבל עליו את עול מלכות שמים \"כשור לעול וכחמור למשא\". ונמצא, שבזמן הזה הוא נקרא \"אינו רצוי\". אלא, מאחר שכל כוונתו הוא בזה, שרוצה להמשיך בחינת אמונה, הנקרא בחינת מלכות. היינו \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\", שכוונתו, שיתגדל שמו ית' בהעולם, היינו גדלותו ית', שלא תהיה צורה של השכינה הקדושה בבחינת עניה ודלה, אזי \"הקב\"ה שומע תפילת כל פה\". היינו אפילו מאדם שאינו רצוי כל כך, היינו שמרגיש בעצמו, שהוא עדיין מרוחק מעבודת ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קי\"ג. \"תפילת שמונה עשרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3301","title":null,"paragraphs":["התחתון מוכרח להאמין קודם כל, שיש עליון במציאות, והוא לא מרגיש את העליון, מסיבת שהתחתון אינו רואה את גדלותו של העליון. וזה נקרא שכינתא בגלותא, היינו שהשכינה הקדושה היא אצלו בבחינת עפר ואינו מרגיש שיש טעם בעליון יותר מבחינת עפר.","לכן, כשהאדם מתחיל להתבונן בגדלות העליון, שזה מכונה, שהאח\"פ דעליון נתעלו, אז גם התחתון עולה ומתחיל להשיג את הרגשת אלקות.","וזה תלוי בשיעור שכואב לו, בזה שרואה חסרונות על העליון. כך בשיעור, נתעלה אצלו העליון, נמצא שזה תיקון לצורך התחתון."],"source":"הרב\"ש. 557. \"ענין אור חוזר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3302","title":null,"paragraphs":["כל היסוד הוא, שהאדם צריך לבקש מה שכל מחשבתו ורצונו יהיה רק לתועלת ה', אז בא תיכף ציור של שופלות, הנקרא שכינתא בעפרא. לכן אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.","וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3303","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתפלל על חורבן בית המקדש, שהקדושה, היא בחינת חורבן ונמצאת בשיפלות, ואין איש שם לב לשיפלות הזאת, שהקדושה מונחת בארץ וצריכים להרים אותה משיפלותה.","כלומר כל אחד ואחד מכיר בתועלת עצמו ויודע שזה דבר חשוב מאוד, וכדאי לעבוד בשביל זה, מה שאין כן להשפיע לא כדאי. וזה נקרא שהקדושה מונחת בארץ, כאבן שאין לה הופכין.","אבל אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל."],"source":"הרב\"ש. 106. \"חורבן דקדושה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בנין השכינה","חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים","סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה","תפילת רבים"]},{"id":"he-3304","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתפלל על גלות השכינה, אל יתפלל על מה שרק שאצלו היא בעפרא. אלא האדם צריך להתפלל, מדוע היא כל כך בשפלות אצל כל העולם, בשיעור שכל העולם לא חושבים בכלל על רוחניות. והוא מתפלל עבור כל העולם, כמו שאנו מתפללים \"ובנה ירושלים במהרה בימינו\". שזה יהיה לכבוד לכל העולם [...] והיות שאין הכלל מרגיש את החסרון, איך הם יכולים להתפלל.","אלא האדם הזה, שהוא זכה להשיג על כל פנים בחינת חסרון, היינו שהוא השיג את הגלות, לכן הוא יכול לבקש על גאולה. מה שאין כן אלו אנשים, שהם לא מרגישים שיש גלות, איך הם יכולים לבקש שיוציאם מהגלות. נמצא, זה שהאדם מרגיש שהוא נמצא בגלות, כבר נקרא \"עליה בדרגה\". ועליו מוטל לבקש מילוי עבור הכלל כולו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"מהו 'כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה' בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב"]},{"id":"he-3306","title":null,"paragraphs":["\"שומע תפילה\". מקשים העולם מדוע כתוב תפילה כלשון יחיד, הלא הקדוש ברוך הוא שומע תפילות, כמו שכתוב, \"כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים\". ויש לפרש, שאין לנו להתפלל אלא תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא, שעל ידי זה יבואו כל הישועות."],"source":"הרב\"ש. 36. \"שומע תפילה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3308","title":null,"paragraphs":["עם ישראל יצאו מארץ ישראל ונחרב בית המקדש. ועל דרך עבודה יש לפרש, שעם ישראל יצאו לחוץ, ואינם מרגישים טעם בתו\"מ, והלב שלהם, שהיה מקום להרגשת הקדושה, המכונה \"בית המקדש\", המקום הזה נחרב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3311","title":null,"paragraphs":["היות ובבית שני היתה שנאת חינם, כלומר שהם היו שונאים את הבחינת \"חינם\", שהכוונה הוא לעבוד בחינם בלי שום תמורה, אלא שלא עמ\"נ לקבל פרס, לכן אפילו שהיו עוסקין בתורה ובמצות ובגמילות חסדים, מכל מקום, כיון שלא היתה להם הכוונה דעמ\"נ להשפיע, אין אז מקום להקדושה, שתוכל להתיישב שם, מטעם הופכיות הצורה שיש ביניהם. ומשום זה היה המקדש מוכרח להיחרב.","אלא סדר העבודה הוא, שאנו צריכים לתורה ומצות ולגמילות חסדים, בכדי שזה יביא לנו כח לעבוד בחינם, שזהו רק בחינת אמצעי להגיע להמטרה. והמטרה היא להגיע לידי דביקות בה', שהיא השתוות הצורה, כמו שכתוב \"ולדבקה בו\". וכדרשת חז\"ל \"מה הוא רחום, אף אתה רחום\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"שנאת חינם בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב"]},{"id":"he-3313","title":null,"paragraphs":["עיקר הפגם של תלמידי רבי עקיבא, היה מחמת שלא היה ביניהם אהבת חסד, שעל ידי זה עיקר המשכת התורה, שהיו צריכים להמשיך מרבי עקיבא רבם, שהיה בחינת התגלות התורה. וע\"כ אמר רבי שמעון בר יוחאי \"אנן בחביבותא תליא\" [אצלנו באהבה תלוי הדבר], שאנו צריכים שיהיה בינינו אהבה גדולה, שזהו העיקר. וכמובא בתלמידי הארי ז\"ל, שהזהירם האר\"י כמה וכמה פעמים, שיהיה ביניהם אהבה גדולה. ופעם אחת אמר, שהיה מוכן לבוא לירושלים ושתבוא הגאולה על ידם, אך שנתקלקל ע\"י מעט המחלוקת שנעשה בין החברים, ע\"י נשותיהם (כמבואר בשבחי האר\"י). כי עיקר המשכת התורה הוא ע\"י אהבה וחסד, שעל ידי זה זוכין לקבלת התורה ולכל טוב."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". הלכות דם","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איחוד העם","חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3314","title":null,"paragraphs":["רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קודשי הקודשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק, אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו \"והזר הקרֵב יומת\", ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן, לכך אני מצחק כמ\"ש \"ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו\" [...] עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת, ובלשון הזה אמרו לו, עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת מכות","author":"תלמוד בבלי","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-3315","title":null,"paragraphs":["הדלוּת שהם הצרות, הם סיבות ההתרוממות וגורמות להיות יתרון אור ממה שהיה. ויתרון אור הזה יבוא מהחושך, כי במחשכים הושיבנו, כדי שיצא אור גדול מהחושך. כן ויהפוך ה' את הקללה לברכה, כי הקללה עצמה נתהפך לברכה. וחורבן בית המקדש היא בניינו."],"source":"השל\"ה הקדוש. \"שני לוחות הברית\"","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3317","title":null,"paragraphs":["בחודש אב, שצריכים להתאבל על חורבן בית המקדש, צריכים לעבוד על קו שמאל, היינו לתת בקורת על המעשים, שצריכים להיות בדרך הקדושה, שהוא עמ\"נ להשפיע, ואיך שהאדם מרוחק מענין השפעה.","ובזמן שאדם חושב על זה, הוא נמצא במצב של התרחקות מהקדושה, והוא משוקע רק באהבה עצמית, שכל הבסיס שלו, שעוסק בתו\"מ הכל על החשבון למלאות את הרצון לקבל, בכל מילוי שרק אפשר למלאות אותו.","אי לזאת, בזמן שעוסק בחשבון של השפלות שלו, יש אז מקום לעורר הכאב של חורבן הקדושה שיש בכל אחד ואחד. ואז יקויים \"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בנחמת ירושלים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"ענין שמחה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים","סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3318","title":null,"paragraphs":["ידוע, שמלכות נקראת \"ירושלים\". לכן כשאנו אומרים \"חורבן ירושלים\", הפירוש יהיה על בית המקדש, שנחרבה. היינו, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\" או \"שכינתא בגלותא\". כלומר, זה שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים, ולהאמין שהקב\"ה הוא מנהיג את העולם בהשגחה של בחינת טוב ומטיב. היות שזה נסתר מהאדם. [...]","לכן אם האדם מתגבר, ומקבל על עצמו עול מלכות, אף על פי שלא רואה שום חשיבות, והוא מתאבל על זה, מדוע הוא כך, היינו למה כל כך נסתר מאתנו את חשיבותה של ירושלים, ומתפלל על זה, מדוע אין חשיבות למלכות, ומבקש מה', שיקים את ירושלים מעפר הזה, שהיא נמצאת בה, ובשיעור שהאדם מצטער על חורבנה, הוא זוכה, שהקב\"ה ישמע את תפלתו.","והאדם זוכה לראות אותה בשמחתה, היינו שהיא כן משפיע לו טוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"מהו 'כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה' בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון"]},{"id":"he-3319","title":null,"paragraphs":["וזה שרמז המשורר ז\"ל (תהלים קכב, ג) \"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו\", שגמר התיקון נקרא \"ירושלים הבנויה\", דהיינו שאין הנגאלים בונים אותה, אלא מתפלאים בהשגתם שכבר היא בנויה, ומעולם לא היה בה שום פגם, כי כל שינוי מקום ושינוי מעשה ושינוי השם, שזהו בעצמו רגעי הזמן שבגלות, כל אלו ההפכים נתחברו יחדיו, והוא פשיטות גמור, כמו הכלל שמתגלה בהתקבץ עליו כל חלקיו ופרטיו."],"source":"בעל הסולם. לקוח מכתבי יד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב"]},{"id":"he-3320","title":null,"paragraphs":["כל האותיות של גאולה אנו מוצאים בגולה, חוץ מאות אל\"ף, אשר אות זו מורה על אלופו של עולם. והוא ללמדנו, שצורתו של ההעדר, אינו אלא בחינת השלילה של ההויה.","והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב \"ולא יְלַמדו עוד איש את רעהו, כי כולם יֵדְעו אותי, למקטנם ועד גדולם\". ואם כן, יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו, דהיינו צורתו של הגולה, רק בבחינת השלילה של דעת השי\"ת, שזהו חסרון באל\"ף, שחסר לנו בגולה, והמקווה לנו בגאולה, שהיא הדביקות באלופו של עולם כאמור. שזהו כל פדות נפשינו בדיוק, לא פחות ולא יותר. והוא שאמרנו, שכל האותיות של גאולה נמצא בגולה, חוץ מאל\"ף, שהוא אלופו של עולם. והבן מאד."],"source":"בעל הסולם. \"וזאת ליהודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים","עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3321","title":null,"paragraphs":["ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ\"ש ז\"ל (יבמות ס\"ג): \"אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל\". דהיינו, כמ\"ש בתיקונים, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו. ואחר שבעונותנו הרבים, נעשינו עדי ראיה, לכל האמור בתיקונים. ולא עוד, אלא שמדת הדין, פגעה דוקא בהטובים שבנו, כמ\"ש ז\"ל (ב\"ק ס'): \"ואינה מַתְחֶלֶת, אלא מן הצדיקים תחילה\". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה.","הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.","ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת \"ישראל\" שבו, שהיא צרכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת \"אוה\"ע\" שבו, שהיא צרכי הגוף.","ויגיע כח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש\"עמי הארצות\" שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם.","וכן פנימיות אוה\"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.","וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות.","ואז, כל אוה\"ע, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם.","ויקיימו הכתוב (ישעיה, י\"ד): \"וּלְקָחוּם עמים, וֶהֱבִיאוּם אל מקומם, וְהִתְנַחֲלוּם בית ישראל על אדמת ה'\". וכן (ישעיה, מ\"ט): \"והביאו בניִך בחוצֶן, ובנותַיִך על כתף תנשאנה\". וז\"ש בזוהר, נשא, דף קכד ע\"ב, וז\"ל: \"בהאי חיבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא, ברחמי [בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות, ברחמים]\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", אות ע\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב"]},{"id":"he-3323","title":null,"paragraphs":["עומק הרע ורוממות שורשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו, ונחרב העולם עִמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקודש ג'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","יום ירושלים","יחד באהבה","ימי בין המצרים","סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3324","title":null,"paragraphs":["אם האדם מתגבר, ומקבל על עצמו עול מלכות, אף על פי שלא רואה שום חשיבות, והוא מתאבל על זה, מדוע הוא כך, היינו למה כל כך נסתר מאתנו את חשיבותה של ירושלים, ומתפלל על זה, מדוע אין חשיבות למלכות, ומבקש מה', שיקים את ירושלים מעפר הזה, שהיא נמצאת בה, ובשיעור שהאדם מצטער על חורבנה, הוא זוכה, שהקב\"ה ישמע את תפלתו. והאדם זוכה לראות אותה בשמחתה, היינו שהיא כן משפיע לו טוב ועונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"מהו \"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3326","title":null,"paragraphs":["צריך לצפות לישועה, כלומר, להתעורר לסלק שנאת חינם, שאי אפשר שיבנה עד שיתקן סיבת חורבנו, וכיון שהוא מצפה לישועה, מוכרח לסלק שנאת חינם, שאם לאו, איך יצפה והוא הגורם להחזיק בחורבנו. וזה שנאמר (ירושלמי יומא א', א') כל דור שלא ניבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו, שלא ניבנה מסיבת שנאת חינם, והוי כאלו נחרב, שזה היה סיבת חורבנו."],"source":"החיד''א. ''דברים אחדים'', דרוש ו'","author":"הרב חיים יוסף דוד אזולאי (חיד\"א)","subjects":["סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3327","title":null,"paragraphs":["בגמר המירוק לנו, בעת הגאולה, לא די שנחזור למעלת הגדולה שהיה לנו כבר, אלא אף שיהיה יתרון גדול לאור העתיד, בכמה מעלות טובות יותר ממה שהיה, ויתרון התרוממות הזה בא מכח חושך הצרות. וכל המרבה להתאבל הוא מוסיף על עצמו אור חדש גדול לעתיד, כי בגודל האבילות נראה כאלו עתה נחרב בית המקדש, והמתאבל נראה בעיניו כאלו עתה נעשה החורבן, ואז מזדכך לגמרי ומתבטלין הקליפות, ואז יבא האור הגדול בלי הפסק שום מסך. ומזה נמצא שכל הגליות והצרות יבואו באחרית הימים לטובה, והם לתכלית עצם הטוב."],"source":"השל\"ה הקדוש. שני לוחות הברית, מסכת תענית","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["ימי בין המצרים","סעודת ראש חודש אב: מחורבן לאהבה"]},{"id":"he-3333","title":null,"paragraphs":["עיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו."],"source":"מאור ושמש. פרשת תצוה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-3336","title":null,"paragraphs":["היות ששמעתי, שבעל הסולם זצ\"ל אמר, שהעצה היחידה, שיכולה לעזור לאדם, לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לאהבת ה', היא אהבת חברים.","אי לזאת, אין לי שום ברירה, אלא אני צריך להתחבר עם אלו החברים, אף על פי שלפי ראות עיני, יותר טוב יהיה בשבילי, אם אני אתרחק מהם, ולא להתחבר עמהם. אבל אין ברירה, אלא אני מוכרח להאמין למעלה מהדעת, שבאמת החברים הם עומדים כולם במדרגה גבוהה. אלא עם עינים שלי אין לי זכות לראות את מעלתם. לכן הוא מוכרח להאמין למעלה מהדעת. אבל בזמן שהוא רואה מעלת חברים בתוך הדעת, בטח שהוא היה יכול לקבל מהחברים תועלת גדולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגורל שלי תלוי בעשירייה","אמונה למעלה מהדעת","על כל פשעים תכסה אהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","למצוא טוב בחבר"]},{"id":"he-3338","title":null,"paragraphs":["מדרך העולם, שמי שעושה סעודה, הוא מזמין רק את האוהבים שלו. נמצא, ש\"צרכי סעודה\" יהיה הפירוש, הכנה, שיזמינו להסעודה. כי מצד הקב\"ה, אין האדם נותן להקב\"ה שום עזרה בסעודה, אלא מה שהאדם יכול להכין להסעודה, הוא שיזמינו אותו. וזה הוא יכול לעשות דבר אחד, היינו שיעשה מעשים טובים, שימצא חן בעיני הקב\"ה, שהקב\"ה יאהב אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 25 \"מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גמר התיקון"]},{"id":"he-3340","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות. כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא רוצה לקרבו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הירידות הן מקפצה לעליות","עליות וירידות"]},{"id":"he-3341","title":null,"paragraphs":["אם הירידה לצורך עליה היא. היא נחשבת עליה ולא ירידה, ובאמת הירידה עצמה, היא העליה, כי אותיות התפילה עצמם מתמלאים משפע, ובתפילה קצרה, יקצר השפע, כי יחסרו אותיות."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עליות וירידות","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות"]},{"id":"he-3342","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שזה שקבל ירידה, הוא מטעם שזרקו אותו מלמעלה. לכן הוא נפל לשפלות כזאת. אז הוא יכול לעבוד על עצמו, לתקן תיקונים, שלא יבוא עוד הפעם לידי נפילה, כי הוא צריך להאמין, שהירידה היא תיקון בשבילו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 43 \"מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3343","title":null,"paragraphs":["פעם אחת בא מפורסם אחד והתנצל את עצמו לפני הר' מלובלין אשר כל הסייגים והגדרים שינהג בהם את עצמו לא יועילו לו שינצל מהיצה\"ר וכמעט שאין עובר עליו יום בלי חטא ח\"ו! ויען לו הרבי מלובלין: מדבריך נשמע שעדיין לא התחלת בעבדות ה' למאומה כי יש לי בקבלה אשר כל בר ישראל שאינו מרגיש בעצמו ת' [400] חטאים מן הבוקר עד תפלת שחרית, זה סימן שלא התחיל לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה."],"source":"ספר שיחות חיים לאדמו\"ר ממוגלינצא","author":"ספר שיחות חיים לאדמו\"ר ממוגלינצא","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3345","title":null,"paragraphs":["צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד, כשתתחיל קצת בעבודת ה'. כי צריך עקשנות גדול מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו, לעמוד על עומדו, אף אם מפילים אותו בכל פעם, ואל יניח עצמו ליפול לגמרי ח\"ו. כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, וכיוצא בזה, צריכים בהכרח, לעבור בהם, קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וגם הצדיקים האמיתיים עברו בכל זה. ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא לפחד כלל."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא בתרא, סימן מח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["בונים את הבורא","אין עוד מלבדו","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","עליות וירידות","התנאים לחיבור בקבוצה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מלחמת היצר","סבלנות והתמדה","תפילה לעיבור"]},{"id":"he-3348","title":null,"paragraphs":["מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על הרצון לקבל לעצמו.","נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן שהוא רוצה ללכת בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל. ואנו צריכים להאמין בדברי חז\"ל, שאמרו \"הבא לטהר, מסייעין אותו\". ואסור לאדם שיברח מהמערכה, בזמן שהוא רואה, שאין הוא מתקדם. ולפעמים באות לו מחשבות של מרגלים, שאמרו, שאין עבודה זו בשבילנו, אלא צריכים אנשים מיוחדים, שהם מסוגלים ללכת בדרך של התגברות. וכל זה בא לו מטעם, שהאדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 39 \"מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות","תפילה"]},{"id":"he-3350","title":null,"paragraphs":["בזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש.","ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה. ובמצב כזה רק חברה יכולה לעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3351","title":null,"paragraphs":["כריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל ללכת בעבודה אפילו של שלא לשמה. והיות כעת יש לו חשק לעבודה, אחרת מי היה מכריח אותו להכנס בעבודת ה'. לכן האדם צריך לכרות ברית עכשיו, ולומר \"אפילו שיבוא איזה זמן של ירידה, כלומר, שלא יהיה לו חשק לעבודה, מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק\". וזה נקרא \"כריתת ברית\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3352","title":null,"paragraphs":["כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא צריך לעשות זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא מתגבר משהו בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, שה' קירב אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3356","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לקרוא בזמן העליה את כל מה שכתוב בזמן הירידה. ואז מהקריאה הזאת הוא ידע, איך לבקש על נפשו מאת ה', שלא יזרוק אותו עוד הפעם לתוך האשפתות. וגם יודע, איך לתת תודה לה', על מה ששוב העלה אותו משאול תחתיות. וזהו \"מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה\". כלומר, ע\"י הירידות והעליות, מזה נצמח הישועה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו ההיכר בין עובד אלקים ללא עבדו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3359","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם נעשה בחזרה מקושר, אזי הוא צריך תמיד לזכור את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין ולהעריך ולהחשיב את הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו ישועה למעלה מדרך הטבע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קצ\"א. \"זמן הירידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עליות וירידות"]},{"id":"he-3362","title":null,"paragraphs":["כל התגברות בעבודה נקראת \"בחינת הליכה בעבודות ה'\", כי \"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\", היינו שכל ההתגברויות מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע.","והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים דהשפעה. וזה כדוגמת \"מסך\", שצריכים לעשות על \"עביות\". נמצא, אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3366","title":null,"paragraphs":["אפילו שבא לידי ידיעה, שה' יכול לעזור לו, ומבין שהעצה אמיתית הוא רק תפלה, בא הגוף ונותן לו להבין, הלא אתה רואה כמה תפלות שכבר עשית, ולא קבלת מלמעלה שום תשובה, אם כן למה לך להתפלל, שה' יעזור לך, הלא אתה רואה, שאין אתה מקבל שום עזרה מלמעלה, אם כן, אין ביכולתו להתפלל אז, על זה צריכים עוד הפעם להתגברות, היינו להתגברות עם האמונה, ולהאמין שה', כן הוא שומע תפלת כל פה, ולא חשוב אם האדם הוא מוכשר, ושיש לו מידות טובות, או להיפך, אלא הוא צריך להתגבר ולהאמין למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת שלו מחייב, לאחר שהוא התפלל הרבה פעמים, ועדיין לא קבל מלמעלה שום דבר, אם כן איך הוא יכול ללכת עוד הפעם להתפלל. גם על זה צריכים התגברות, היינו לתת יגיעה למעלה מהדעת, ולהתפלל שה' יעזור, שיוכל להתגבר על הדעת שלו, וכן להתפלל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכול מושג בכוח התפילה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העיקר הוא התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","ללכת בהתגברות","מתפללים ללכת למעלה מהדעת","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-3370","title":null,"paragraphs":["כשהאדם רואה שיש לו הפרעות בעבודת ה', והוא רוצה להתפלל לה' שיהיה לו כח לעבודה, מה עליו לבקש. כלומר, יש ב' אפשרויות:","א. שה' יסלק ממנו את ההפרעות, ממילא הוא לא יצטרך לתת כוחות גדולים בכדי ללכת בדרכי ה'.","ב. שה' יתן לו טעם יותר גדול בתורה ובתפלה ובמעשים טובים, ועל ידי זה ההפרעות לא יוכלו לעכב אותו, כי כאשר לתורה ומצוות יש חשיבות, להפרעות אין מקום ושליטה."],"source":"הרב\"ש. 164. \"מה לבקש מה' - להיות עובדו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3372","title":null,"paragraphs":["כשאדם נכנס בעבודת ה', אזי הדרך שמראין לו התרחקות. ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת ה', ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות. וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום, כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות ה', ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה... ע\"כ נדמה לו כאלו אין השי\"ת מסתכל עליו כלל ואין פונה אליו כלל, כי הוא יתברך אין רוצה בו כלל. הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות. וכל הנ\"ל עבר על כל הצדיקים."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא בתרא, סימן מח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3373","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם הולך בדרכי ה' נותנים לו הרבה פעמים התעוררות ממרום, היינו באמצע התפילה או באמצע לימוד התורה או בעת עשיית המצוה, שההתעוררות הזו נכנסת בלב האדם ומתחיל להרגיש טעם וחן דקדושה.","אבל האדם צריך לדעת שהשפע הזה נתנו לו רק בכדי שיקח כוחות חדשים ושיוכל להתחזק בעבודה, שיכנס לתוך הקרב של מלחמת היצר, ואז בכל פעם משפיעים לו לפרקים בחינת חניה, היינו בחי' שפע עליון, כי בזמן שבאה לאדם ההתעוררות מלמעלה נדמה בעיניו שכבר אין לו שום מלחמה, כי בזמן הזה הוא מתחיל להרגיש את היופי והתפארת דקדושה והשפלות שישנה בדברים גשמיים עד שמחליט בדעתו שכבר הוא מוכן ומזומן לעבוד רק לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3374","title":null,"paragraphs":["אם האדם מאמין, ש\"אין עוד מלבדו\" כתוב, אלא שכל המחשבות זרות הבורא שלח אותם, היינו שהוא הפועל, בטח כבר יודע מה לעשות, ואיך לתרץ את כל הקושיות. וזה נראה כאילו היא שולחת לו שלוחים, לראות, איך הוא מדבר עליה לשון הרע על המלכות שמים שלו.","והאדם יכול להבין זה, שהכל בא מהבורא. כי ידוע שהבטישות, מה שהגוף בוטש את האדם עם המחשבות זרות שלו, היות שהם לא באים לאדם בזמן שהוא לא עוסק בעבודה, אלא הבטישות האלו, שבאים לאדם בהרגשה גמורה, עד כדי כך, שהמחשבות האלו רוצצים את מוחו, הם באים דוקא אחרי הקדם של תורה ועבודה שלמעלה מהרגילות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ט\"ו. \"מהו, אלהים אחרים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3377","title":null,"paragraphs":["דע, שכל התנועות וההעתקות, שאתה נתק ונעתק בכל פעם איזה מעט מן גשמיות לעבודתו יתברך, כלם מתקבצים ומתחברים ומתקשרים ובאים לעזרתך בעת הצרך, דהינו כשיש, חס ושלום, איזה דחק ועת צרה, חס ושלום. ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא בתרא, סימן מח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["ללכת בהתגברות"]},{"id":"he-3379","title":null,"paragraphs":["שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה."],"source":"משלי י', י\"ב","author":"משלי","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-3382","title":null,"paragraphs":["לבו של אדם צריך להיות בית מקדש לה', כמו שכתוב \"ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם\". שהאדם צריך לזכות להשראת השכינה, כמו שאמרו חז\"ל \"רחמנא ליבא בעי\", שפירושו, שרק לבו של אדם צריך הבורא, בכדי לתת לו את מה שרוצה לתת לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו \"מסרת גבורים ביד חלשים\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-3384","title":null,"paragraphs":["כל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות הנשאבים מהחומריות דעולם הזה, בסוד \"ובורא חשך\", שאין כאן שום הוספה וחדוש אלא בריאת החשך, שהוא מרכבה מותאמת לגלות האור כי טוב. ונמצא שהשם ית' בכבודו ובעצמו הכביד את לבו, ולמה זה? כי לאותיות אני צריך."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אתם עשיתם אותי","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-3385","title":null,"paragraphs":["\"בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם\". משום שבכל יום הוא צריך לקבל צווי ממדרגה יותר גבוהה, שפירושו ששם ניכרת ביותר גדלותו של השם יתברך."],"source":"הרב\"ש. 469. \"בכל יום יהיו בעיניך חדשים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3386","title":null,"paragraphs":["לפי מה שכתוב בספר \"שער הכוונות\", הפירוש \"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים\" יהיה, משום שכך היא האמת, היינו שבכל יום האדם מתקן בחינות חדשות, ממה שנפלו בשבירת הכלים, כמו שמבואר שם בספר. נמצא, שאין האדם חוזר על מה שקבל התורה מהר סיני, אין חוזר על אותו הדברים. אלא התורה שנתנה בהר סיני, עם התורה הזו הוא מוכרח לתקן כל יום בחינות חדשות. נמצא, שהוא כאילו \"היום נצטווית\". היינו שבכל יום יש מה לתקן עם התורה בחינות אחרות.","ומכאן נמשך מה שהאדם צריך לאכול כל יום, ולא מספיק מה שאכל פעם בשנה, שיהיה לכל הפחות מספיק על שנה. אלא לפי דברי האר\"י הקדוש הוא, שבכל אכילה מתבררות בחינות חדשות מן השבירה, הגם שלא כל אחד מרגיש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3387","title":null,"paragraphs":["ענין מלכות שמים צריכים כל יום לקבל עול חדש. ואינו מספיק הקבלה של אתמול, משום שכל פעם, אומר האר\"י הקדוש, צריכים להעלות הניצוצין שנפלו לבי\"ע, ולהעלותם לקדושה. נמצא זה שהאדם מקבל כל פעם עול חדש, זה נקרא שכל פעם הוא לוקח חלק מפרודא, ומכניס אותה ליחוד דקדושה.","וזה ענין שכל יום חוזרת מלכות לנקודה, שנקודה נקראת בזהר הקדוש \"נקודה שחורה דלית בה לבנוניתה\", היינו שאינה מאירה, שלבן נקרא שמאיר, שפירושו, שכל פעם צריכים לחדש אותה. אולם צריכים לדעת, שאינה אותה בחינה שהיתה מקודם לכן, אלא כמו שכתוב, אין לך חידוש אור שלא יהא נמשך מאין סוף."],"source":"הרב\"ש. 799. \"מולד הלבנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3388","title":null,"paragraphs":["כשישראל משיג בכל יום גדלותו של השם יתברך, וזהו לפי אמונתו יתברך, בשיעור הזה מתגדלת אצלו התורה. ואז הוא נעשה ישראל אחר. כי ברוחניות כל דבר שיש לו צורה אחרת, הוא בחינה חדשה. לכן אם האדם מקבל כל יום אמונה יותר גדולה, אז התורה נחשבת לחדשה.","וזה פירוש, \"כאילו נצטוית בו ביום\", משום שבכל יום יש לו מצוה אחרת. נמצא כאילו נצטוית בו ביום, היינו בו ביום שאדם מקבל עליו מלכות שמים ביתר שאת, יש לו מצוה חדשה, ותורה חדשה, וישראל חדש."],"source":"הרב\"ש. 468. \"היום הזה ה' אלקיך מצוך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3391","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, כאלו קבלתים היום מהר סיני, כאלו בו ביום נצטווית עליהם\". יש כאן ב' מובנים:","א. כמו שאז היתה להם הכנה לקבלת התורה, כמו כן בכל יום האדם צריך הכנה לקבלת התו\"מ, שע\"י ההכנה יכולים להגיע להשיגה. מה שאין כן שהאדם עושה בלי הכנה, אלא מחמת רגילות, ע\"י זה אין האדם זוכה למטרת הבריאה. הגם שגם זהו דבר גדול, אבל במקום שיכול להכנס ע\"י זה לדרגת \"דע אלקי אביך\", שבטח זהו ישר להמטרה, שלכן אמרו, \"יהיו בעיניו כחדשים\", שע\"י זה יזכה לדביקות ה'.","ב. שאם לא \"יהיו בעיניו כחדשים\", וזה יהיה אצלו \"כמצות אנשים מלומדה\", היינו מצד הרגילות, אז הוא כבר לא יכול לקיים את התו\"מ מבחינת למעלה מהדעת, כי ע\"י זה שהוא עובד למעלה מהדעת, הוא מוכשר אח\"כ לזכות לדעת דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהו, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3392","title":null,"paragraphs":["ודרשו חז\"ל \"כל יום יהיה בעינך כחדשים, כאילו היום נצטווית עליהם\". נמצא, שכל יום הוא התחלה מחדש. לכן כשמתחיל בקו אחד, הוא צריך להיות בשמחה מזה שיש לו זכיה לקיים תורת ה'.","ואח\"כ הוא עובר לבחינת כוונה. היינו לעשות בקורת, עד כמה שיש לו צורך לעשות הכל שיהיה לשם שמים. ואז מתחילה העבודה אמיתית. כי אז הוא רואה, שאין לו אף אבר אחד, שירצה לעשות משהו לשם שמים. זה כבר נקרא \"קו שמאל\". כמאמר חז\"ל \"שמאל דוחה\", היינו שהוא רואה, עד כמה שהוא מרוחק מה'. והוא צריך להאמין, שה' דחה אותו, מטעם שעל ידי זה הוא יתאמץ לתת כוחות יותר גדולים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו \"הנסתרות לה' אלקינו\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3396","title":null,"paragraphs":["אם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, אין כבר שום חידוש, אלא רק מקיים אותו. או שנבראו עולמות חדשים, כמאמר חז\"ל \"צדיקים בונים עולמות בכל יום\". אם כן אין הקדוש ברוך הוא בורא דברים חדשים.","ועל זה באה התשובה, שגם עכשיו הוא מזווג זווגים, היינו שגם עכשיו הוא בורא עולמות חדשים ונשמות חדשות. אלא שגם זה תלוי רק בנו, שניתנה לנו הבחירה לזווג זווגים."],"source":"הרב\"ש. 234. \"מציאות וקיום המציאות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"]},{"id":"he-3399","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"דרשו ה' בהמצאו\", כלומר, בשעה שהשי\"ת ממציא את עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג\"כ, שדרך האיש להקדים, כלומר, שהשי\"ת מקדים א\"ע [את עצמו] ליתן לכם לב לדרוש אותו.","וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.","כתוב \"קראהו בהיותו קרוב\", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, שאם לא כך, ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג\"כ שיעור הכתוב \"טרם יקראו ואני אענה\", דהיינו, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות לקרוא אותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק"]},{"id":"he-3401","title":null,"paragraphs":["המקבל עליו עול מלכות שמיים שלימה, אינו מוצא טורח בעבודת השי\"ת, ועל כן יכול להיות דבוק בהשי\"ת ביום ובלילה, באור ובחושך, ולא יעצרנו הגשם, הנברא בעובר ושב, בחלוף ותמורה, כי הכתר שהוא סוד אין סוף ב\"ה, מאיר לכולם בשווה ממש, שהסכל ההולך, תחת מבול של המניעות הזורם עליו, מלפניו ומלאחריו, ואומר לכל, שאינו מרגיש בחיסרון הפסק הדביקות, איזה קלקול ואון בעדו.","כי אם היה מרגיש את זה, ודאי היה מתחזק למצוא איזה תחבולה, להינצל על כל פנים מהפסק הדביקות."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק"]},{"id":"he-3408","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אני לדודי\". כלומר בזה שה-אני מבטל את הרצון לקבל שלי לה', בבחינת כולו להשפיע, אז הוא זוכה \"ודודי לי\". זאת אומרת, ודודי, שהוא הקב\"ה, לי, שהוא משפיע לי את הטוב והעונג, שישנו במחשבת הבריאה. כלומר, מה שהיה מקודם בחינת הסתר וצמצום, נעשה עכשיו לבחינת גלוי פנים, היינו שנתגלה עתה מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו.","ויש לדעת, שכלים דהשפעה נקראים בשם י\"ה דשם הוי\"ה, שהם בחינת כלים זכים. וזהו הפירוש \"כל המקבל, מקבל בכלי היותר זך\". אז הוא זוכה \"ודודי לי\". והוא משפיע לו כל טוב, היינו שזוכה לגלוי פנים.","אולם יש תנאי לזה, כי אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\""]},{"id":"he-3409","title":null,"paragraphs":["כתוב \"על פסוק דומה דודי לצבי. מה צבי, כשהוא בורח, מחזיר פניו לאחוריו. כך הקב\"ה, בשעה שהוא מסתלק חס ושלום מישראל, מחזיר פניו לאחוריו. אשר אז חזר הפנים להיות באחוריים. כלומר, שמשתוקק ומתגעגע לחזור להידבק בישראל. ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשם יתברך, אשר השיעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 44 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\""]},{"id":"he-3412","title":null,"paragraphs":["כתוב, אני לדודי ועליי תשוקתו. שבתחילה, אני לדודי, ואח\"כ, ועליי תשוקתו. אני לדודי, לתקן לו מקום בתחילה, בהתעוררות של מטה. ואח\"כ, ועליי תשוקתו.","השכינה אינה נמצאת עם הרשעים. כיוון שאדם בא להיטהר, ולקרב את עצמו אל הקב\"ה, אז שורה עליו השכינה. וכמ\"ש, אני לדודי, בתחילה. ואח\"כ, ועליי תשוקתו. כי כשבא האדם להיטהר, מטהרים אותו."],"source":"\"זוהר לעם\". \"לך לך\". מאמר \"אחר הדברים האלה\", סעיף 269","author":"זוהר לעם","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\""]},{"id":"he-3413","title":null,"paragraphs":["וליודע תעלומות גלוי שעור החפץ שבלב האדם לקרבתו ית', אשר עדיין אפשר להיות מתפסק ח\"ו. ועל כן הוא ית' מרבה העראותיו, כלומר, התחלות הביאות, שאם האדם שומע לקולו ית', בסוד \"ה' צלך\", נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט.","ע\"ד שאמר רשב\"י ז\"ל באדרא: \"אני לדודי ועלי תשוקתו, כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בקדוש ברוך הוא, ומשום כך, עתה ועלי תשוקתו\". והיינו, \"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד\", ועל כן זוכה להשיב את ה' לגבי ו' לנצחיות. דהיינו, גמר ביאה, והכנסת עטרה ליושנה, שהוא סוד \"תקיעה גדולה\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\""]},{"id":"he-3415","title":null,"paragraphs":["מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך. ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. נמצא, שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\""]},{"id":"he-3416","title":null,"paragraphs":["עניין היגיעות, שהאדם מתייגע, הוא רק הכנה לבוא למסירות נפש. לכן צריך האדם להתרגל בעניין מסירות נפש תמיד, שלא יכולים לבוא לשום מדרגה בלי מסירות נפש. שרק זהו כלי, המכשיר לזכות לכל המדרגות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ח. \"עניין היגיעה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3417","title":null,"paragraphs":["מסירות נפש ברוחניות, אין לה שום ערך לגבי מסירות של הגשמיים. כי אצל הגשמיים, המסירות נפש היא האמצעי, ולא מטרה. מה שאין כן ברוחניות הוא להיפוך, שמסירות נפש היא המטרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3418","title":null,"paragraphs":["עיקר העבדות, שצריך להיות במסירות נפש, הוא על בחינת יראה. שאז כל הגוף אינו מסכים לעבודתו, יען שאינו טועם שום טעם בהעבדות, וכל עשייה ועשייה, שהוא עושה, הגוף עושה לו חשבון, שאין זה עבדות השלימות. אם כן, מה יהיה שתעבוד. אז כיוון שאין שום ממש וטעם בעבדות הזו, ואז ההתגברות הוא רק במסירות נפש. זאת אומרת, שעם העבדות הוא מרגיש טעם מר, שבכל עשייה שהוא עושה הוא מרגיש ייסורים נוראיים, יען שהגוף מורגל, שלא לעבוד לבטלה. או שיהיה מהיגיעה הזו טובה: או לעצמו, או לאחרים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ט. \"עניין מסירות נפש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3419","title":null,"paragraphs":["בענין מסירות נפש, שמעתי מאאמו\"ר זצ\"ל, האדם צריך לצייר לעצמו את ענין מסירות נפש, כמו שמצאנו אצל רבי עקיבא, שאמר לתלמידיו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה \"בכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך. אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו. ועכשיו, שבא לידי, לא אקיימנה\".","ובודאי אחר רצון להשפיע כזה, כשאדם אומר, שהוא רוצה לקבל טוב ועונג, מטעם שזוהי מטרת הבריאה, בטח שאין כוונתו אלא רק להיות מקבל בעל מנת להשפיע לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3421","title":null,"paragraphs":["ותזכני ברחמיך, להתפלל במסירות נפש באמת, ואזכה לבטל כל ישותי וגשמיותי, ולא אתפלל בשביל תועלת עצמי כלל, רק אזכה להתבטל לגמרי בשעת התפילה, כאילו אינני בעולם כלל, וכל כוונתי בתפילה יהיה רק לשמך באמת, להעלות השכינה מהגלות, לגלות אלוהותך בעולם."],"source":"\"לקוטי תפילות\". תפילה ט\"ו","author":"לקוטי תפילות","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3422","title":null,"paragraphs":["כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב\"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד."],"source":"\"זוהר לעם\". \"נשוא\". מאמר \"מדוע באתי ואין איש\", סעיף 106","author":"זוהר לעם","subjects":["מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-3426","title":null,"paragraphs":["כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות, ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, כי היא 'כלה', ואז, \"כולך יפה רעיתי\" ואין נשאר שום מום, כי בכוח הערבות – אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן."],"source":"דרושי \"כ\"ד קישוטי כלה\" לרמח\"ל","author":"דרושי כ\"ד קישוטי כלה לרמח\"ל","subjects":["מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-3427","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לחשוב, רק עבור הגוף הפנימי, היות שהוא לבוש לנפש דקדושה. כלומר, שיחשוב מחשבות מה שהם אחר עורו, כלומר אחרי עור של הגוף, נקרא חוץ מגופו, שפירושו חוץ מתועלת עצמו. אלא רק מחשבות שהם תועלת הזולת. וזה נקרא \"חוץ מעורו\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ו. \"מהו, ג' בחינות גופים באדם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-3435","title":null,"paragraphs":["המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. פירוש, כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע, ועל כורחו הוא נענה תחילה, כיוון שעל ידו הוא עובר ההשפעה. ובזה יובן \"המברך מתברך\". כי המברך נעשה צינור ההשפעה, ועל כורחו הוא מתברך."],"source":"ר' מנחם מנדל מסאסוב. אהבת שלום","author":"ר' מנחם מנדל מסאסוב","subjects":["הכנה לכנס","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-3438","title":null,"paragraphs":["אף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם, אם אין לו חשק לדבר, אין הוא יכול לעשות שום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק. שהוא צריך לגלות ביקוש על זה. היינו, שצריך לגלות הרצון והחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק להרבות כבוד שמים, להשפיע נחת ליוצרו, למצוא חן בעיניו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קע\"ה. \"והיה כי ירחק ממך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-3441","title":null,"paragraphs":["ידוע, שע\"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי\"ע. ושם בבי\"ע אין הם יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים מצות ומעשים טובים בכוונה עמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר המסך בנצחיותו. ואז יש זווג על המסך בהתכללות הנצוצין. ונמשך אור העליון בכל העולמות, כפי שיעור הנצוצין שהעלו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"א. \"ענין העלאת מ\"ן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-3442","title":null,"paragraphs":["הגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת \"כי זהו כל האדם\", כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו מיחסים להבורא. אבל הרצון לקבל הנאה צריך להיות מתוקן בעמ\"נ להשפיע. כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וזה נקרא \"שמחת השכינה למעלה\".","ומשום זה מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך. ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. נמצא, שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-3446","title":null,"paragraphs":["צריך כל אחד ואחד, לחשוב במחשבתו שעושה כל אלה, רק בשביל לעשות נחת רוח ליוצרו, ולהדמות לדרכיו, מה הוא רחום אף אני רחום, מה הוא משפיע תמיד טובות אף אני כן וכו', ודימוי הזה בצירוף עם המעשים הטובים יקרבוהו להשי\"ת, באופן שיושווה צורתו לרוחניות וקדושה, וייהפך כחומר חותם ויוכשר לקבלת השפע העליונה האמיתית."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-3447","title":null,"paragraphs":["\"אני ראשון ואני אחרון\". היינו \"אני התחלתי את המגע עמך\". והאדם צריך מזה להתעורר. אולם אין האדם גומר את העבודה. אלא כמו שכתוב \"ה' יגמור בעדי\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו שעל ידי יחוד קוב\"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3448","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (אבות פרק ה', משנה כ\"א) \"הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור\". אם כן אפשר לומר \"ובשביל מה אני צריך לעבוד, הלא אין בידי לגמור אותה, אם כן מה תועלת מעבודתי\", וזהו שממשיכה המשנה \"ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה\".","הרי אנו רואים כאן שני דברים, כאילו הם בסתירה. כי מצד אחד אומרים לאדם, שהוא צריך לעבוד \"כשור לעול וכחמור למשא\". משמע שהעבודת הקודש תלויה בידי אדם, היינו שבידו לגמרו. ומצד שני אנו אומרים, כמו שכתוב \"ה' יגמור בעדי\".","והענין הוא כי שניהם צריכים. כי מצד אחד האדם צריך לעשות בחירה, היינו שיהיה לו רצון לעבוד לשם שמים. ואם הוא היה יכול יגמור את עבודתו, הוא ישאר כך במצבו הנוכחי, כי כבר הוא מרגיש, שהוא כבר איש שלם. היות שרואה, שכל מעשיו הם לשם שמים, ומה חסר לו עוד. לכן אין לו שום צורך להמשיך את אור התורה. [...] ומשום זה, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד, ורואה שאינו יכול לגמור את העבודה, אז הוא מקבל צורך וחסרון לאור התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3449","title":null,"paragraphs":["\"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\". כלומר, שבהיות השלמות מטרת העבודה וגמר מלאכתה, אם כן יש צד פרוץ לפני הס\"א, להתקרב ולהבינו, שאינו מסוגל לזה, ולהביאו ליאוש, כי על כן צריך האדם לדעת, שגמר מלאכה אינו עסק האדם כלל וכלל, כי אם עסק השי\"ת, ואם כן איך אתה יכול לדעת את השי\"ת, ולשערהו אם יכול הוא לגמור מלאכתו, או אינו יכול ח\"ו, שזה ודאי חוצפה והמרה.","\"ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\", אפילו בו באופן, אם השי\"ת רוצה שתעבוד, בלי לגמור מלאכה. וז\"ש: \"מה ה' אלקיך שואל\" וכו'. פירוש, הנברא מחוייב לדעת רק אחת שהשי\"ת דורש עבודה, ועל כן יעשה רצונו יתברך בתמימות, ע\"ד: \"פתחו לי פתח א' של תשובה כחודה של מחט\", וע\"כ ינצל מהס\"א, שלא יתקרב אליו לעולם, ואם האדם נשלם בזה, יכול הוא להיות בטוח שהשי\"ת מצדו יגמור מלאכתו. \"ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3450","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעבוד, מטעם שבטח ישיג את מבוקשו, היינו שיהיה בידו לעשות מעשים, בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו.","ומצד ב' אומר \"לא עליך המלאכה לגמור\", משמע שאין זה בידי אדם, אלא כמו שכתוב, ה' יגמור בעדי, היינו שאין זה בידי אדם להשיג את הרצון להשפיע. אלא שכאן נוהגים ב' ענינים:","א. שהאדם צריך לומר, \"אם אין אני לי מי לי\". לכן אל יתפעל האדם מזה שעוד לא זכה, להשיג את הרצון להשפיע, אף על פי שהשקיע לפי דעתו הרבה עבודה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שה' מחכה לו, עד שהאדם יגלה את מה שהאדם צריך לעשות.","ב. ואח\"כ \"ה' יגמור בעדו\". כלומר, שאז הוא יקבל בפעם אחת את מבוקשו, כמו שכתוב, \"ישועת ה' כהרף עין\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי","ה' יגמור בעדי","הצורך לישועת ה'","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-3452","title":null,"paragraphs":["אם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לו, ממילא הוא ישאר תמיד בשיפלותו. ולא יקויים בו, \"אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו\", בסוד \"ה' יגמור בעדי\", אלא כל העולם מפרנסים לו ויהיה תמיד נצרך לבריות. מה שאין כן מי שהולך בדרך ה' ולא בדרך העולם, אזי הוא זוכה למציאת חן בעיני ה' יתברך.","וזהו דווקא מי שזקוק לעזרת ה' יתברך, כמו שכתוב \"הבא לטהר מסייעין אותו\" (שבת ק\"ד ע\"א). ופירשו בזהר הקדוש, \"במה, בנשמתא\", שה' יתברך נותן לו נפש קדושה. ועם כח הזה הוא יכול לטהר את עצמו."],"source":"הרב\"ש. 245. \"עזרת ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3453","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". ומלשון חז\"ל שאמרו \"הבא לטהר\", משמע כאילו שכל החולשה בעבודה היא דוקא על טהרה, שרק זה אינו בידי אדם, והוא נצרך לעזרה. וחז\"ל הבטיחו, שמי שבא לטהר, והוא רואה שאין זה בידו להתגבר, על זה אמרו, שהאדם אל יתבהל ואל יברח מהמערכה, ואל יסתכל על מה שאיננו בידו להגיע לטהרה, אלא האדם צריך להאמין, שה' יתן לו עזרה.","אולם גם זה יש להבין, מדוע ה' עשה כך. כלומר, הלא יש כאן דבר בלתי מובן, היות שזה בסתירה לזה. היות מצד אחד אומרים לנו \"הבא לטהר\". משמע מכאן, שהאדם מוכרח להתחיל בעבודת הטהרה. ואח\"כ אמרו \"ואלמלא הקב\"ה עוזרו, אין יכול לו\". משמע מכאן, שאין לאדם בחירה לנצח את הרע שלו, כמו שאמרו חז\"ל, שבלי עזרה מה', אין בידו של אדם להתגבר עליו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3454","title":null,"paragraphs":["השם של עליות וירידות נקרא \"צבאות\". ובשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, \"אם אין אני לי מי לי\", חושבים אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. כלומר, שהם אנשי מלחמה, הנקרא \"צבא\", \"גיבורי חיל\". מה שאין כן אח\"כ, בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה.","היינו, אפילו הירידות גם כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה פעמים. אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש \"יציאה\" היינו \"יציאה מקדושה\". ו\"בא\" \"ביאתם להקדושה\". הכל עשה ה'. לכן אחר הגאולה ה' נקרא \"ה' צבאות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ה' יגמור בעדי","הירידות הן מקפצה לעליות","עליות וירידות","התרחקות לשם התקרבות","ירידה לצורך עליה","להילחם עם יצר הרע","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עם הפנים לגאולה"]},{"id":"he-3456","title":null,"paragraphs":["אומר הכתוב: \"דרשו ה' בהמצאו\", כלומר, בשעה שהשי\"ת ממציא את עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג\"כ, שדרך האיש להקדים, כלומר, שהשי\"ת מקדים א\"ע ליתן לכם לב לדרוש אותו.","וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.","וכה\"א: \"קראהו בהיותו קרוב\", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, דאי לאו הכי [שאם לא כך], ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג\"כ שיעור הכתוב \"טרם יקראו ואני אענה\", דהיינו כנ\"ל, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות לקרוא אותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ה' יגמור בעדי"]},{"id":"he-3458","title":"ביטול עצמותו","paragraphs":["העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו \"ואהבת לרעך\". והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'. אבל זה בתנאי שכל אחד מתבטל להשני. מה שאין כן כשהוא נפרד מחבירו, אין הוא יכול לקבל מחבירו את חלקו, מה שהוא צריך לקבל. אלא, שכל אחד צריך לומר, שהוא אפס נגד חבירו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול והכנעה","הכניסה לעיבור","התנאים לחיבור בקבוצה","להתבטל לעליון","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-3459","title":null,"paragraphs":["עניין שִפלות מתגלה בעיקר בזמן שהאדם צריך לעשות איזה דבר שחבירו מחייב אותו, בו בזמן שדעת עצמו מראה להיפך מדעת חבירו, ומכל מקום מכניע את עצמו. זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את דעתו."],"source":"הרב\"ש. 424. \"מחלוקת קורח ומשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול והכנעה"]},{"id":"he-3460","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה לו מלמעלה. כי מן השמיים נותנים לו כוח הגילוי של הרצון לקבל, מטעם שדווקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת \"השתוות הצורה\", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעל מנת להשפיע. ועל זה אומר הבורא: \"נצחוני בניי\". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ביטול והכנעה","להשיג מגע עם הבורא","להתבטל לעליון","תפילה לשמה"]},{"id":"he-3461","title":null,"paragraphs":["ומדוע צריכים להכניע את עצמו למחשבות של קדושה, היינו לפרוש את עצמו מקבלה על מנת לקבל \"כי קדוש ה' אלוקינו\", שהבורא הוא רק משפיע. לכן צריך להיות בהשתוות הצורה כמו הבורא. ועל ידי זה יכולים להשיג את רוממות ה'. ואחר כך יכולים להגיע לידי השגות רוממות ה' אלוקינו."],"source":"הרב\"ש. 128. \"רוממו ה' אלוקינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול והכנעה"]},{"id":"he-3463","title":null,"paragraphs":["אם האדם נהנה ממציאותו בעולמו של השי\"ת, הרי באותו הזמן נמצא מברך לבוראו, שברא אותו להנותו, וכמעט שאינו צריך להוציא בפיו. ולהפך ח\"ו, אם האדם מרגיש איזה כאב, בזמן מציאותו בעולמו של השי\"ת, הרי באותו הזמן, עושה להפך ח\"ו.","ואף-על-פי, שאינו מוציא דבר מגונה מפיו, מכל-מקום ההרגשה היא השולטת, וזהו השם: \"רשע\". כי בשעה שמשיג איזה כאב, בהכרח הוא, שמרשיע ח\"ו וכו'. כי התרעומת מתבטאת בהרגשה עצמה, ואינה צריכה להתגלות ברבים.","והגם שמוציא מפיו איזה ברכה, הרי זה דומה לחנופה ח\"ו בדומה לבעל-הבית המכה את עבדו, והעבד אומר לו, אני נהנה מאד מהמכות, אני שש ושמח בכל לבי. על-זה נאמר: \"דובר שקרים לא יכון\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להצדיק את הבורא"]},{"id":"he-3467","title":null,"paragraphs":["כתוב \"יציאת צדיק מן המקום עושה רושם\". שפירושו, שרק אז, על ידי יציאת הצדיק, היינו בזמן שנופלת במחשבתו מחשבה \"עכשיו, שאני מרגיש טעם בעבודה, כבר אינני צריך ללכת בעבודה שלמעלה מהדעת\", זה גורם לו ליציאת צדיק מן המקום. זה עושה לו רושם, שידע מהיום והלאה לשמור את עצמו, שלא לצאת מהעבודה של למעלה מהדעת. וכמו ששמעתי מאאמו\"ר זצ\"ל, שמזמן שהאדם אומר, \"שעכשיו, כיון שיש לו תמיכה, וכבר אינו עומד בין שמים לארץ\", הוא מוכרח ליפול ממדרגתו, כיון שאז הוא פוגם בבחינת למעלה מהדעת.","נמצא לפי זה, שדוקא מהסתלקות המדרגה שהיתה לו, זה עושה לו רושם, שידע עוד הפעם איך להיזהר, שלא יפגום בבחינת אמונה למעלה מהדעת, אלא תמיד להצדיק את ההשגחה העליונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","להצדיק את הבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-3469","title":null,"paragraphs":["להתגבר על ההחשכות וההסתרות, מה שהוא מרגיש, ולהצדיק את ה', ולהתפלל לה', שה' יאיר את עיניו, שיראה שכל ההסתרות מה שהוא מרגיש, הוא בא מה'. היינו, שהקב\"ה מסבב לו כל זה, מטעם בכדי שיגלה את תפלתו, וישתוקק להתדבק בו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ח'. \"מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס\"א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להצדיק את הבורא"]},{"id":"he-3470","title":null,"paragraphs":["כשהוא בא לידי מצב, שכבר אי אפשר לו להתגבר, ולומר שכל היסורים והמכאובים, מה שהוא מרגיש, הוא מטעם שהבורא שלח אותם אליו, כדי שעל ידם יהיה לו סיבה לעלות בדרגה, אז, הוא בא לידי מצב של כפירה חס ושלום. היות שאין הוא יכול להאמין בהשגחתו ית'. וממילא אין הוא יכול אז להתפלל."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ח'. \"מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס\"א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להצדיק את הבורא"]},{"id":"he-3472","title":null,"paragraphs":["ברוחניות, השתוות נקרא \"דביקות\", הגם במעשה הוא מקבל. וזה נקרא \"מקבל בע\"מ להשפיע\".","אולם איך אפשר זה, שיהיה מציאות לבוא לידי השתוות הצורה. היות שהרצון לקבל הזה, הבורא ברא אותו, ואיך אפשר לבטל הטבע מה שהבורא ברא. על זה ניתן תיקון, שבאמת הטבע של הרצון לקבל אי אפשר לבטלו. אלא על זה מוסיפים עליו כוונה דלהשפיע. נמצא, שהרצון לקבל, היינו מה שהאדם רואה דבר, שיכול מזה להנות, נשאר. היינו, שגם אח\"כ האדם נהנה, רק בכוונה אחרת. שזה נקרא \"מקבל בע\"מ להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 3 \"מהו, שהעולם נברא בשביל תורה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3473","title":null,"paragraphs":["התחתון יכול רק להוסיף על הכלי של הבורא. וזהו כמו שכתוב \"אשר ברא אלקים לעשות\", שפירושו, אלקים ברא את הכלי, הנקרא \"רצון לקבל תענוג\". והאדם צריך להוסיף עליו תיקון, המכונה \"הכוונה בעמ\"נ להשפיע\", כנ\"ל, שמלכות דאין סוף קישטה עצמה בנקודת הרצון, שפירושו, שהקישוט שלה היה במה שנתנה על הרצון לקבל כוונה בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהי המתנה שהאדם מבקש מה'\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3475","title":null,"paragraphs":["במקום שרוצה ללכת על דרך האמת, אז הסברה נותנת, שהיצר הרע צריך להיות נכנע ויותר חלש. ועכשיו הוא ממש להיפך, שבכל דבר שבקדושה, שהוא רוצה לעשות בעמ\"נ להשפיע, היצר הרע מתגבר עליו, וקשה לו להתגבר. והוא שואל, איפה הוא הצדק. ומרוב עבודה, מה שהוא צריך להתגבר בכל פעם, הוא בא לידי ירידה.","ואז הוא בא ל\"טענת מרגלים\" ואומר, שנמאס לו מעבודה זו. ובורח מן המערכה, כי הוא טוען, במקום שהוא היה צריך להתקדם, הוא הולך אחורה. לכן הוא \"תוהה על הראשונות\", כנ\"ל, ובועט על הדרך הזו, שצריכין לעבוד על כוונות ולא מספיק מעשים, אלא עיקר הוא הכוונה, כמו שכתוב \"טוב מעט בכוונה, מהרבות שלא בכוונה\". והוא אומר, שעבודה זו לא בשבילו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3476","title":null,"paragraphs":["מתחייב הלומד בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי\"ת, ובהשגחתו בשכר ועונש, וכו'. ובדרך הזה יזכה להנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, וכו'. אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה חס ושלום לאמונה, יש לו תקוה גם כן על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת השי\"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, וכו'. ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו, וכו'\".","נמצא לפי זה, שהאדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3477","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא. וכמו כן בעת קיום המצות, גם כן לא לשכוח הכוונה, שע\"י זה שמקיים את המצות, בסגולה זו הבורא יעביר ממנו ההסתרה, השורה על רוחניות, אלא שיקבל הרגשה של גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3478","title":null,"paragraphs":["אחר כוונת הלב הן הן הדברים, ורחמנא ליבא בעי [והקב\"ה דורש את הלב], וכיון שנקודת לבו דבוקה בי, אינו צריך ליותר, לחזור אחר מעשים, שהמה נחוצים ונאותים, רק לקטני הדעת, שאין להם דרך אחר."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עבודה בכוונה"]},{"id":"he-3484","title":null,"paragraphs":["תפילה, בדרך כלל נקראת בחז\"ל תפלה, עבודה, שתפלה נקראת עבודה שבלב, שזוהי כוונה, היינו כוונת הלב, כלומר שהאדם צריך לכוון בעת עשיית תו\"מ לשם מה הוא מקיים את התו\"מ, אם לתועלת עצמו או שכוונתו היא לתועלת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תיקון הלב"]},{"id":"he-3485","title":null,"paragraphs":["אם המחשבה היא בבחינת \"אמונה למעלה מהדעת\" בבחינת \"השתוות הצורה\" כנ\"ל, המחשבה, שהיא זכר, משפיע להלב, שהיא בחינת נקבה, כמו שכתוב \"והלב מבין\". וזה שאומר הזה\"ק \"בינה זהו לבא\", והיא בחינת נקבה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שכל הבא לקרבן עולה הוא זכר, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תיקון הלב"]},{"id":"he-3486","title":null,"paragraphs":["השכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים \"וטהר לבנו לעבדך באמת\". אין השכל יכול להכריע לאדם שהוא ילך בדרך הטוב או להיפך חס ושלום. אלא כמו שאמרו במתן תורה, \"נעשה ונשמע\"."],"source":"הרב\"ש. 942. \"בענין מוח שליט על הלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תיקון הלב"]},{"id":"he-3488","title":null,"paragraphs":["חוש הראייה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פוטוגרפית (צילום photographic), המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו.","ועל כל זה עשה יתברך לנו, שם במוחינו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחינו, מול פנינו. ואעפ\"כ, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו עניין אמיתי, מכל מקום כמה יש לנו להודות, להשגחתו יתברך ויתעלה, שעשה במוחינו את הראי המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כוח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, הייתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\". אות ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3489","title":null,"paragraphs":["אע\"פ שכל אלו השינויים, נעשים בפנימיות הנשמות, המקבלות, מכל מקום הן רואות, את הכול, במשפיע עצמו. כי רק בדרך הזה, הן זוכות לקבל, כל המושכלות וכל הנועם, שבמחשבת הבריאה.","וכמו כן, תשפוט מהמשל הנ\"ל: אע\"פ שבפועל, אנו רואים, הכול ממול פנינו, מכל מקום, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחינו בלבד.","כן הנשמות, אע\"פ שכל הדימויים, הן רואות במשפיע, מכל מקום, אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום במשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\". אות ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3490","title":null,"paragraphs":["אותם, המשוקעים, בקליפת הרצון לקבל שלהם, שבה נולדו, ולא ניסו לקבל התבלין המיוחדים, שהם תורה ומצוות מעשיות, המסוגלות לבקוע קליפה קשה הזו, ולהפכה לרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו. ודאי הוא, שהם מוכרחים להחליט, על אפסותם וריקנותם, כמו שהם באמת. ולא יוכלו להעלות על הדעת, שכל המציאות הגדולה הזו, לא נבראה אלא בשבילם.","אם היו עוסקים בתורה ומצוות, להשפיע נחת רוח ליוצרם, בכל הטהרה הנאותה, ויבואו לבקוע קליפת הרצון לקבל, שנולדו בה, ויקבלו הרצון להשפיע, הלא תיכף היו עיניהם נפתחות, לראות ולהשיג, את עצמם ואת כל המדרגות, של החכמה והתבונה והדעת הבהירה, החמודות והנעימות עד לכלות נפש, שהוכנו להם בעולמות הרוחניים."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". אות מ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3491","title":null,"paragraphs":["התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחייה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכול הוא אור ה', בין בלבושיי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים.","יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 236. \"מלוא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3492","title":null,"paragraphs":["תיכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, הייתה מחשבתו יתברך, גומרת הכול, כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן, עם כל תכלית שלימותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות, כבר קיבל כל תיקונו בשלימות, ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל המאציל יתברך.","והוא מטעם, כי בנצחיותו יתברך, העבר והעתיד וההווה, משמשים כאחד. והעתיד משמש לו כהווה. ואין עניין מחוסר זמן, נוהג בו יתברך. ומטעם זה, לא היה כלל עניין הרצון לקבל המקולקל, בצורה דפרודא (של פירוד), באין סוף ב\"ה. אלא להיפך, שאותה השוואת הצורה, העתידה להיגלות בגמר התיקון, הופיעה תיכף בנצחיותו יתברך."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". אות י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3493","title":null,"paragraphs":["באין סוף כבר קבועים וקיימים, כל המציאות וכל הבריות הראויים שיבואו בעולמות, עם כל הרחבתם ותכלית תפארתם ושלימותם, העתיד להתגלות בעולמות בשבילם, והרי לך בעליל, אשר עוד באין סוף, כבר יצאו ונגלו כל הרצונות העתידים להתגלות, וגם התמלאו על שלימותם ומילואם הסופי, והשלימות והמילוי, שהוא בחינת האור העליון, הוא שהוליד וגילה את הרצונות הללו."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\", חלק ב', פרק א', אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3494","title":null,"paragraphs":["הכין הבורא יתברך עולם מלא, וכמו שאמרו חז\"ל, \"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם\" (סנהדרין ל\"ז, ע\"א), היינו שהוא יתפלל עבור כל העולם. לכן כשבא להתפלל ויש לו מגע עם הבורא יתברך, אזי הגם שהוא בעצמו אינו חולה עכשיו, אבל על בני דורו הוא יכול להתפלל, היינו להמשיך רחמים שלא יישאר אף אחד בהדור שלא יחסר לו כל טוב.","וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה עניין נצחיות. ודווקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים."],"source":"הרב\"ש. 217. \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3495","title":null,"paragraphs":["מי שחושב שמרמה את חבירו, אינו אלא שמרמה להשי\"ת, משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השי\"ת. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו יתברך. אבל חוץ מזה, הכול הוא \"מלוא כל הארץ כבודו\".","לכן כשמשקר לחבירו, הוא משקר להבורא יתברך. וכשמצער לחבירו, הוא מצער את הקב\"ה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3496","title":null,"paragraphs":["הגוף שלנו, בכל מקריו וקנייניו האפסיים, אינו כלל הגוף שלנו האמיתי, שהרי הגוף שלנו האמיתי, כלומר, הנצחי, השלם בכל מיני שלימות, כבר הוא מצוי עומד וקיים באין-סוף."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3497","title":null,"paragraphs":["כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. והעצה היעוצה לזה, להסתכל במי שכנגדו, היינו אם יראה באדם אחר, שעושה איזה דבר שלא כהוגן, יחשוב גם הוא בדעתו, מפני מה הזמין ה' לפניו לראות הדבר הזה, אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית שלי. ומחמת הסתת היצר, טחו עיניי מֵרְאות. וישוב אל ה' וירחמהו, ובזה יגרום הפעולה להשני, היינו כנגדו לעורר לב השני בתשובה, כי עיקר הפעולה של התשובה שלו היה על ידי כנגדו, והבן."],"source":"רבי אברהם יהושע מאפטא. \"אוהב ישראל\"","author":"רבי אברהם יהושע מאפטא","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","למצוא טוב בחבר","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3498","title":null,"paragraphs":["יש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל. נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, שהתורה תחזירו למוטב."],"source":"הרב\"ש. 267. \"באורייתא אתברי בר נש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3499","title":null,"paragraphs":["מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי\"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ\"ש חז\"ל: \"נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך\". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה \"לשם מצות התורה\". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ\"ש: \"רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ\" (משלי ג', ח').","ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי \"מתוך שלא לשמה יבא לשמה\". באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח\"ו לאמונה, יש לו תקוה גם כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, לאמונת השי\"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ\"ש חז\"ל: \"בא חבקוק והעמידן על אחת \"צדיק באמונתו יחיה\" (מכות, כ\"ד). ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3500","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3503","title":null,"paragraphs":["ענין \"תורה ומלאכה\" הכוונה שלומד תורה בכדי שהתורה יביא לו את המאור התורה, שע\"י זה תהיה לו היכולת להפוך את הכלי דקבלה, שיהיו בעמ\"נ להשפיע, שעם הכלים האלו הוא יזכה לדביקות ה', הנקרא שלומד תורה לשמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3505","title":null,"paragraphs":["בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על איזו כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצוות ה', כמו שכתוב \"והגית בו יומם ולילה\". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך את מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". נמצא, שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז\"ל \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3506","title":null,"paragraphs":["בחינת \"אורייתא [תורה]\" נקראת בחינת \"מאור\" שבה. היינו, שבזמן הלימוד, שמרגישין את המאור, ועם זה המאור רוצים להשפיע להשם ית', כמ\"ש: \"מאן דידע צויה דמאריה, יעביד ליה [מי שידע מצוות אדונו, יעבוד לו]\". לכן הוא מרגיש את עצמו לבחינת מציאות, שהוא רוצה להשפיע להשם ית'. והוא בחינת הרגשת עצמו.","אבל כשזוכין לבחינת \"אורייתא וקוב\"ה חד [תורה והקב\"ה אחד הוא]\", נמצא שהכל אחד. שאז הוא מרגיש בבחינת \"אורייתא\" את בחינת \"קוב\"ה\". וצריך תמיד להשתוקק אחר המאור שבה. והמאור יכולים במאי שלומדים. אלא שבדברי הקבלה יותר נוח למצוא את המאור."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ח. \"אורייתא וקוב\"ה חד הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-3510","title":null,"paragraphs":["מאחר שכל כוונתו הוא בזה, שרוצה להמשיך בחינת אמונה, הנקרא בחינת מלכות. היינו \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\", שכוונתו, שיתגדל שמו ית' בהעולם, היינו גדלותו ית', שלא תהיה צורה של השכינה הקדושה בבחינת עניה ודלה, אזי \"הקב\"ה שומע תפילת כל פה\". היינו אפילו מאדם שאינו רצוי כל כך, היינו שמרגיש בעצמו, שהוא עדיין מרוחק מעבודת ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קי\"ג. \"תפילת שמונה עשרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3511","title":null,"paragraphs":["בעבודת ה', כשהאדם מוצא את עצמו עומד בין שמים וארץ, אינו מבקש מה' שום דבר מיותר, אלא את אור האמונה. היינו, שה' יאיר את עיניו, שיוכל לקבל עליו את בחינת האמונה. וזה נקרא \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". ותפילה זו נקבל מ\"כל פה\": איזה בחינת מצב שהאדם נמצא, אם הוא מבקש להחיות את נפשו מבחינת אמונה, נתקבל את תפילתו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קי\"ג. \"תפילת שמונה עשרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3513","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה היא כללות נשמת ישראל. ולכן, אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי בערך הרגשת הכאב הכללי. זאת אומרת, שיש צער השכינה בזה שהאברים מורחקים ממנה, ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה.","(ויש לומר שזהו מאמר חז\"ל, בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת, קלני מראשי). ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3515","title":null,"paragraphs":["כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים."],"source":"תורה. \"תהילים\". פרק מ\"ב, פסוק ב'","author":"תורה","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3516","title":null,"paragraphs":["קומו והתעוררו, בשביל השכינה הקדושה, שהרי, יש לכן לב ריקן, בלי בינה, לדעת ולהשיג אותה, אע\"פ שהיא בתוככם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזהר\", אות ע'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3517","title":null,"paragraphs":["בשעת הכנת האדם לשוב אל שורשו. אז לא בפעם אחד יגרום זווג שלם, אלא עושה העראות, שהוא סוד, דרגת הנפש, בסוד, מסטרא דאופנים [מצד האופנים], אשר רודפים בכל כוחם ברתת ובזעה, אחר השכינה הקדושה, עד שנמצאים מתעגלים על קוטב הזה, כל היום וכל הלילה, תמיד לא יחשו. כמו\"ש בספרים, בסוד האופנים, וכל עוד שמשתלמת נפשו בדרגות הנפש, הולך ומתקרב, כן מתרבה געגועיו וצערו, כי התשוקה העזה שאינה משתלמת, משאירה אחריה צער גדול, לפי שעור תשוקתו."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","לחיות בחיסרון להשפיע","לרוץ אחר השכינה","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-3518","title":null,"paragraphs":["והתקוה של אדם צריך להיות, היות שהאדם לא יכול להשתחרר משליטת הרצון לקבל, והוא נמצא תמיד בגלל זה בעליות וירידות, לכן הוא מצפה לה', שיזכה שה' יאיר עיניו, ושיהיה לו כח להתגבר ולעבוד רק לתועלת ה'. וזה כמ\"ש: \"אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש\". \"אותה\", היינו השכינה הקדושה. ומבקש, שיהא \"שבתי בבית ה' כל ימי חיי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","הירידות הן מקפצה לעליות","לרוץ אחר השכינה","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","הכנה לכנס"]},{"id":"he-3519","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי. וזה מרחיב את דעתו של אדם. היינו, שע\"י התענוג והשמחה, שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה הקדושה בתוך האברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים. וזה נקרא \"הרחבת הדעת\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ט'. \"מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3522","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, \"ברח דודי עד שתחפץ\", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, \"ברח דודי\", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ\"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה.","לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:","א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.","ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים."],"source":"הרב\"ש. 236. \"מלא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3523","title":null,"paragraphs":["בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב\"ה, גם אז מוטל עליו לומר, שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה.","ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה. וזהו גם כן על אותו החשבון הנ\"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה שיש שמחה להכלל כלו. וע\"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת הס\"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השמחה שבהתאספות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","לרוץ אחר השכינה","עבדו את ה' בשמחה","שמחה בדרך"]},{"id":"he-3524","title":null,"paragraphs":["\"שהשכינה שורה אלא מתוך שמחה\". נמצא, שע\"י השפלות הזו, שמזה שה' נתן לו משהו אחיזה בקדושה, הוא יכול לעלות במעלות הקודש, אם הוא רק לוקח מזה שמחה ומחשיב את זה, אז האדם יכול לומר \"מקימי מעפר דל\", \"מאשפות ירים אביון\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-3526","title":null,"paragraphs":["והינך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה. ולסיבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורנו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמת פי חכם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3527","title":null,"paragraphs":["מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא חס ושלום לתמיד, כמו שכתוב בזוהר: \"עתידה חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי רב (עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן)\"."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3528","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם הוא שיתבונן בגדלות ה'. היינו שהוא צריך להסתכל בספרים המדברים מגדלות ה', ובזמן שלומדים צריכים לצייר לעצמו, באיזה שיעור היו חז\"ל, התנאים והאמוראים וכו', מרגישים את גדלותו של הקב\"ה.","ויתפלל לה', שיאיר להרגיש את רוממותו יתברך, בכדי שיוכל להכניע לבבו, ולהיבטל לפני הקב\"ה, ולא להיות נמשך אחרי זרם העולם, הרודף אך ורק למלאות תאוות בהמיות. רק שה' יאיר לו עיניו, שיוכל לעסוק כל חייו בתורה ועבודה, ו\"בכל דרכיך דעהו\", היינו אפילו שעוסקים בדברים גשמיים גם כן יהיה לטובת הקדושה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3529","title":null,"paragraphs":["אומר לך, אשר שמעתי, מהאדמו\"ר מקאלשין. שבימים הראשונים היה צורך להקדים להשגת ה' כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים \"שבע נערות המשמשות לבת מלך\", ולסיגופים נוראיים. ועם כל זה לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיניי הבורא. אולם, מעת שזכינו ללימוד האר\"י ז\"ל, ולעבדות הבעש\"ט, הוא באמת דבר השווה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ\"ל."],"source":"בעל הסולם. אגרת ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3531","title":null,"paragraphs":["לימוד חכמת האמת, הוא לימוד הקבלה, הוא ראש לכל התיקונים, כמו שאמר הרב הקדוש רבי שמעון בן יוחאי ז\"ל, בפה מלא: בזכות לימוד הקבלה ייצאו ישראל מן הגלות."],"source":"הרמח\"ל. \"דרך עץ חיים\"","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3532","title":null,"paragraphs":["ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים."],"source":"רבי ברוך בן אברהם מקוסוב. \"עמוד העבודה\"","author":"רבי ברוך בן אברהם מקוסוב","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3534","title":null,"paragraphs":["אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה.","וכאן צריך שתדע, שמילת \"השגה\" פירושה המדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון: כי תשיג ידך. דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעיניים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוס בידיים, אין המקובלים מכנים אותו בשם \"השגה\", אלא בכינויים אחרים, כמו \"הבנה\", \"השכלה\" וכדומה."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3536","title":null,"paragraphs":["כל אלו שהשיגו את אור ה' על ידי עבודתם, ורצו שכל אלה הבאים אחריהם גם הם יהנו, ממה שהם כבר גילו, לכן נתנו שמות על כל השגה והשגה, כדי שהם יוכלו להבין את כוונותיהם והשגותיהם מה שהשיגו, ועל ידי זה יהיה שפה משותפת אחד עם השני."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3537","title":null,"paragraphs":["אנו מוצאים ורואים, בדברי חכמי התלמוד, שהקלו לנו, את דרכה של תורה, יותר מחכמי המשנה. כי אמרו: \"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. והיינו, משום, שהמאור שבה מחזירו למוטב\".","הרי שהמציאו לנו עניין חדש, במקום הסיגופים, המובאים במשנה אבות. שהוא, \"המאור שבתורה\", שיש בו די כוח, להחזירו למוטב, ולהביאהו לעסק התורה והמצוות לשמה. שהרי, לא הזכירו כאן סיגופים, אלא רק שהעסק, בתורה ומצוות בלבד, מספיק לו, אותו המאור, המחזירו למוטב, שיוכל לעסוק בתורה ומצוות, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא \"לשמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3538","title":null,"paragraphs":["חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים. ולשון כיוון, הוא ישרות הלב והוא ליישר הלב, שלא יהיה פזור בתאוות וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים."],"source":"\"פרי צדיק\". פרשת \"וישב\", אות ג'","author":"פרי צדיק","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3539","title":null,"paragraphs":["כשלומד צריך ליישב עצמו לפני מי הוא לומד, שלפעמים מתרחק עצמו בלימודו מהבורא ית', לכך צריך ליישב עצמו בכל עת ובכל שעה."],"source":"\"צוואת ריב\"ש והנהגות ישרות\"","author":"הרב ישראל בן אליעזר (בעל שם טוב)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3540","title":null,"paragraphs":["תנאי חמור יש בעת העסק בחכמה זאת, שלא יגשימו הדברים בעניינים מדומים וגשמיים, שעוברים בזה על \"לא תעשה לך פסל וכל תמונה\", ח\"ו. כי אז, אדרבה, מקבלים היזק במקום תועלת."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות קנ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-3541","title":null,"paragraphs":["הוכן לו לאדם, עולם מלא, כדי שכל אלו הנטיות והמדות הטבעיות שבו, יתפתחו וישתלמו, ע\"י שיתעסק בהן עם הבריות, באופן, שיהיו ראויים לתכליתם.","וז\"ש חז\"ל: \"חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם\", משום שכל בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה המפתחים ומכשירים את נטיותיו ומדותיו, של כל אדם יחיד, עד שיוכשרו ויעשו, לכלי שרת לעבודתו ית'.","וכיון שכן, הרי יש לנו להבין, את מהותה של אהבת ה', מתוך מדות האהבה, שהאדם נוהג בהן, כלפי חברו. אשר בהכרח, גם אהבת ה', מושפעת במדות אלו. כי מתחילה, לא הוטבעו באדם, אלא לשמו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\" אותיות ס\"ח-ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם","על כל פשעים תכסה אהבה","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-3543","title":null,"paragraphs":["גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלמה."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-3544","title":null,"paragraphs":["הפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-3545","title":null,"paragraphs":["ומי עוד כמוני עצמי יודע, שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה' לי ככה? אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות, כמבואר."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-3546","title":null,"paragraphs":["שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות [...] ועיין במאמרי רשב\"י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה' במידה שלימה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז\"ל \"ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך\", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-3555","title":null,"paragraphs":["כשמתאספים קיבוץ אנשים, ורוצים ביחד לעבוד על אהבת חברים, מוטל על כל אחד מהחברים לעזור להשני, עד כמה שאפשר. ובזה יש הרבה הבחנות, היות שלא כל אחד דומה לשני. כלומר, מה שחסר לזה, אינו חסר להשני. אולם עם דבר אחד כולם שווים, שכל אחד ואחד מהחברים נצרך למצב רוח טוב. זאת אומרת, זה שאין להחברים מצב רוח, אין כולם שווים באותו חיסרון, אלא כל אחד יש לו סיבה אחרת, שגורמת לו, שלא יהיה בשמחה.","אי לזאת, מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב רוח טוב להשני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו"]},{"id":"he-3556","title":null,"paragraphs":["מה האדם יכול לעשות, בו בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא במצב של עצבות, הן מצד מצב הגשמי, והן מצד מצב הרוחני. והגיע הזמן, שהוא צריך ללכת להחברה, ועוד שחז\"ל אמרו \"דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים\". היינו לומר להחברים שלו, אולי הם יכולים לתת איזה עזרה. ואם כן, איך אנו אומרים, שכל אחד צריך לעשות להחברה מצב רוח טוב, בזמן שאין לו. ויש כלל \"כלום יש בנותן מה שאין בו\". אם כן מה עליו לעשות, שייתן משהו להחברה, שזה ייתן התרוממות הרוח להחברה.","אולם אין עצה אחרת, אלא שהאדם צריך ללכת בקו ימין. כלומר, שמטרם שהוא הולך לאהבת חברים, שיסתכל בהמאמר של אאמו\"ר זצ\"ל (של שנת תש\"ג), ששם הוא נותן סדר, מהו קו ימין, שהוא עניין של למעלה מהדעת. ומשם הוא יקבל כוח, איך כשהוא יגיע להחברה, יהיה בידו של כל אחד ואחד, פחות או יותר להכניס רוח של חיים. ועל ידי זה כל החברה יקבלו שמחה וחיזוק וביטחון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","לדאוג כמו הרב"]},{"id":"he-3558","title":null,"paragraphs":["על ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך חיים. וזה נקרא יסורים של אהבה, שאין ביטול תורה. והוא משום שכל כמה שהוא מרבה בתורה, כך הוא מרבה בהיסורים.","נמצא שאין בהם ביטול תורה, משום שהלומד התורה נולדים לו היסורים. נמצא אם אין לו תורה אין לו יסורים. וזה כאמור נקרא יסורים של אהבה, כי אין בהם ביטול תורה.","וזה נקרא \"את אשר יאהב ה' יוכיח\". כי בכדי שיהיה להאדם יסורים האלו במה שלא מוצא את ה' בתורה, לא כל אדם זוכה שיהיו לו יסורים מזה. ולכן נאמר, \"אשרי הגבר אשר תיסרנו ה'\".","ואת היסורים האדם צריך לקנות כדי שיהיה לו רצון וחשק אמיתי, כי דווקא בהרצון האמיתי מתגלה בבחינת יסורים, שאין להאדם כלי אחר להשיג את התענוג, אלא על ידי הרצון הזה."],"source":"הרב\"ש. 409. \"ענין היסורים - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא"]},{"id":"he-3559","title":null,"paragraphs":["אם הבורא נותן מקום עבודה, אז הצדיקים האלו שמחים מאד. לכן דרשו \"ראשון לחשבון עונות\", שזה הוא שמחה להם, מזה שיש להם עתה מקום עבודה. היינו, שנעשה עתה נצרכים לה', ויכולים לבוא עתה לידי מגע הדוק עם ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא"]},{"id":"he-3560","title":null,"paragraphs":["מדרך הרפואה מי שמקבל איזו רפואה והוא אינו חולה, אזי אדרבא סם הרפואה מזיק לו. לכן הוא צריך מקודם ללמוד תורה, שעל ידי התורה הוא יראה שהוא חולה. ואז יקבל את התורה, ואז יתרפא מהמחלות שלו.","נמצא שהתורה מובנת לנו בשני אופנים: א) שהוא חולה, לכן נקראת התורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם. וכל הכח והחיות שלו הם רק מבחינת בהמה. ובכדי לתקן את זה יש תורה באופן ה-ב) שהיא מרפאה אותו מכל המחלות.","ובזה יש לפרש שהקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה, היינו תורה שנקרא \"רפואה\" היא קודם למכה, שהתורה מביאה לו את הכרת הרע.","ואחר כך, שיש לו המכה, היינו מדת הרע שבו, אז \"ממכה עצמה יתקן רטיה\", היינו מהתורה שגורמת לו לראות שהוא מוכה במידות, אז התורה מרפאה אותו אחר כך. נמצא לפי זה, אם אין לו הכרת הרע, איך יכול לזכות לטוב."],"source":"הרב\"ש. 338. \"רפואה קודם למכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא"]},{"id":"he-3561","title":null,"paragraphs":["\"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו\" (שבת קי\"ט ע\"ב), משמע שרק למי שיש לו מכה, אז אין לו לקבל רפואה, אבל מי שאין לו מכה, אין לו מה לפחד.","יש לומר שהכוונה \"מכתו\", היינו שכל אדם, שעדיין לא עשה תשובה, הוא איש מוכה, ורפואה למכתו פירוש שיחזור בתשובה. והיות שכל אדם נכלל מעמי הארצות ומבחינת תלמיד חכם, הנקרא נקודה שבלב, ואם הוא מבזה את התלמיד חכם שבקרבו, לעולם לא יוכל לבוא לידי תשובה וישאר במצבו השפל, שאין לך מכה גדולה מזו.","אלא רק בזמן שהוא מכבד את התלמיד חכם שבקרבו, היינו שדואג בשבילו להנותו, שכל יום הוא משים לבו במה הוא יכול להנותו, באיזה מזונות התלמיד חכם, היינו בתורה ותפילה, אז יש לו לקוות, שיהיה לו רפואה למכתו, זאת אומרת שיעשה תשובה."],"source":"הרב\"ש. 629. \"המבזה תלמיד חכם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא"]},{"id":"he-3562","title":null,"paragraphs":["מעשה שמספר העולם, על יהודי, נאמן בית אצל אדון אחד, שהיה האדון אוהבו כנפשו. וקרה פעם, שהאדון נסע לדרכו, והניח עסקיו ביד ממלא מקומו. והאיש הזה, היה שונא ישראל. מה עשה, נטל ליהודי, והלקה אותו חמש מכות בפרהסיא, לעיני כולם, כדי להשפילו היטב. וכאשר חזר האדון, הלך אליו היהודי, וסיפר לו כל שקרה לו. ויחר אפו מאד, ויקרא לממלא המקום, ויצוהו לתת ליהודי תיכף על יד, אלף אדומים בעד כל מכה שהלקהו.","נטלם היהודי ושב לביתו. מצאה אותו אשתו בוכה. אמרה לו בחרדה רבה: \"מה קרה לך עם האדון?\" סיפר לה. אמרה לו: \"א\"כ, למה אתה בוכה?\" אמר לה: \"אני בוכה, משום שלא הלקה לי, אלא חמש מכות. והלואי, היה נותן לי לכל הפחות עשר מכות. כי עתה היו לי עשרת אלפים אדומים\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות ק\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא"]},{"id":"he-3564","title":null,"paragraphs":["אם היצר הרע מתרגז, זהו סימן שהאדם רוצה ללכת בדרך בנין דקדושה. ולכן היצר הרע מתרגז.","כלומר, שהרוגז הוא תוצאה מזה שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים. מה שאין כן אם זה שהאדם אומר, שרוצה לעבוד לשם שמים, הוא רק משפה לחוץ, אין היצר הרע מתרגז מזה, כי מה איכפת ליה, שהאדם מדבר ולא יודע אפילו מה שהוא אומר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3565","title":null,"paragraphs":["ענין \"ירגיז\" הכוונה שיעשה עמו מלחמה. היינו, שלא ישמש אותו, אלא שיעשה עמו מרד. ולאמור לו \"עד כאן עבדתי אותך בכל כוחי, ועכשיו אני כבר לא אתן לך שום דבר, אלא להיפך, אני רוצה לשעבד אותך, שתעבוד לשם שמים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3566","title":null,"paragraphs":["אם אתה עושה מלחמה, ואין אתה רואה, שיצר הרע יהיה ברוגז עליך, זהו סימן, שאין אתה יודע אפילו, מה זה \"לשם שמים\". רק שמעת שכתוב בספרים, שצריכים לעשות הכל לשם שמים. אתה אומר שגם אתה רוצה זה, אבל לאמיתו של דבר, אין אתה יודע אפילו במה מדובר.","ובהאמור יוצא, שבאמת הרע נמצא באדם ולא רואים אותו. ורק ע\"י מחלוקת הוא מתגלה. לכן אם האדם יחיה עמו בשלום, הוא אבוד מכל. כי אף פעם לא תהיה לו היכולת להגיע למטרת הבריאה, מסיבת שאין לו כלים דהשפעה, רק כלים דקבלה, שכלים אלו אינם יכולים לקבל שפע עליון, מסיבת הופכיות הצורה.","והאדם לא יודע את כוחו של הרע, שידע, שצריכים לברוח מפניו, מטרם שמרגיש מה שהרע גורם לו. ולכן דוקא ע\"י המלחמות שעושה עמו, יש לו כל פעם ופעם ירידות ועליות. ולפי הרגשת הירידות, שכואב לו, זה מביא לו שישנא את הרע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3567","title":null,"paragraphs":["הרע שבאדם הוא בגניזו. ואם יכנס שמה אור דקדושה, תיכף יתעורר הרצון לקבל, הנקרא שבו, ויקבל הכל בקבלת לעצמו. וזה יעבור תיכף להצד הטומאה והקליפות. לכן צריכים לעשות מלחמה, שע\"י זה הרע יצא ממחבואו וילחם עם היצר טוב.","נמצא, שדוקא ע\"י מלחמה הוא מתגלה, היות שהוא רוצה להילחם עם היצר טוב. וכשהוא מתגלה בפרצופו האמיתי, אז רואה האדם, איך שהוא \"הר גבוה\". ובא אז לידי הכרה, שאין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שיעזור לו להכניע את הרע, ושתהיה לו היכולת לעבוד רק על הכוונה בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3568","title":null,"paragraphs":["כשיש יצר הרע לאדם, זו היא מעלה גדולה, כי אז יכול לעבוד אותו ית' עם היצר הרע דווקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, כדי להמשיך ממנו איזה עבודה להשי\"ת, ואם אין יצר הרע לאדם - אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השי\"ת את היצר הרע שיתפשט על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו ית', שזה יקר אצלו ית' ביותר, מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע."],"source":"\"ליקוטי עצות\". התחזקות, אות ל\"ז","author":"ליקוטי עצות","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3569","title":null,"paragraphs":["ניתן יצה\"ר לכל אדם, שיכבוש אותו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה ע\"י יצה\"ר, אם כובש אותו, כמ\"ש, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה\"ט וביצה\"ר. ונמצא, שאם זוכה ורוכב על יצה\"ר, הוא זוכה לכל."],"source":"\"זוהר לעם\". \"פינחס\". מאמר \"י' שזכה בה פינחס, י' של שד\"י\", סעיף 487","author":"זוהר לעם","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3571","title":null,"paragraphs":["צריכים את השני קוים, שעל ידי שניהם יגיעו לקו האמצעי. כי אי אפשר להיות קו אמצעי, אם אין לפניהם שני קוים. לכן, בזמן שיש מחלוקת, אז שייך לומר, ש\"בא השלישי ויכריע ביניהם, ועושה שלום\". מה שאין כן אם אין מחלוקת, אין צורך לעשות שלום. זאת אומרת, אם אנו צריך לבחינת שלום, אז אנו מוכרחים להמציא מקודם מחלוקת, אחרת אין מקום לשלום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יצר הרע ויצר הטוב"]},{"id":"he-3573","title":null,"paragraphs":["\"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים\".","ענין עמלק הוא היצר הרע, ואינו בא לאדם אלא בצאתכם ממצרים, היינו בזמן שהאדם יוצא מהמצרים, שמצירים את הנשמה. וכשהאדם מקבל על עצמו לעסוק בעבודת ה', אז הוא בא."],"source":"הרב\"ש. 906. \"ענין עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3574","title":null,"paragraphs":["עיקר קליפת עמלק היא מכוונת נגד גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3575","title":null,"paragraphs":["וזהו ענין קליפת עמלק, כמו שכתוב (בפרשת כי תצא) \"זכור את אשר עשה לך עמלק, אשר קרך בדרך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים\". שענין \"אשר קרך בדרך\" פירש רש\"י וזה לשונו, לשון קור וחום, ציננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להילחם בכם, והתחיל, והראה מקום לאחרים. ומפרש שם ב\"שפתי חכמים\" וזה לשונו, \"רצה לומר בדבר חם, שהכל יראים ממנו. כך אומות העולם היו יראים מכם, אבל עמלק ציננך והפשירך, לשון מים פושרין\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3576","title":null,"paragraphs":["בזמן שעמלק רואה, שהאדם מתלהב ומתחמם בעבודה, והאדם שמח בזה שזכה לקבל קצת חשיבות, שכדאי לשמש מלך גדול, אז בא ואומר לשון הרע ולוקח מהאדם את החשיבות הזאת. וממילא נאבדת מהאדם את החמימות שהיתה לו בזה, שהיתה לו קצת הרגשה, שיש לו חיבור עם מלך גדול.","וזה שאומר \"ואתה עייף ויגע\", היינו שבזמן עבודה, שהיה מאמין, שהוא משמש מלך גדול, האדם היה חי ולא היה מרגיש שום עייפות. ובזמן שעמלק הכניס בהאדם בחינת ביטול בגדלות ה', תיכף האדם נעשה עייף מהעבודה, כמו שאומר בזה\"ק, \"באתר דאית טרחא, תמן אית ס\"א\", שפירושו, שהאדם צריך לדעת, שאם האדם עובד עבודת הקודש, ומרגיש את העבודה הזו לטורח ולמשא, סימן הוא, שיש שם סטרא אחרא והיא מחלישה את האדם, שלא ירגיש, שהאדם משמש למלך גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3578","title":null,"paragraphs":["ענין עמלק הוא קליפה. בזמן שהאדם מתגבר ומתחיל ללכת בדרך של אמת, בא הוא ומחליש את האדם, ואומר, אל תפחדו מלהסתלק מדרך של השפעה. ועד כמה שהאדם מתגבר בגדלות ה', שאומר, שכדאי לעבוד בלתי ה' לבדו ולא לתועלת עצמו, (בא עמלק) ונותן להבין להאדם, הלא אתה רואה, שאתה עייף ויגע מהעבודה הזו. ולא ירא אלקים, היינו שענין \"יראת שמים\", שהיה לישראל, שאמרו, שכדאי לעבוד ולשמש מלך גדול, בזה הוא הכניס דעתו, היינו שאין שום חשיבות של מלך. אם כן, מדוע אתם רוצים לעבוד בלי שכר, אלא רק לתועלת ה', מחמת גדלותו יתברך. את היראה הזו הוא קלקל, היינו שכל מטרתו היתה אך ורק לבטל את חשיבות של יראת שמים, הנקראת \"עקרא דיראה הוא בגין דאיהו רב ושליט\".","נמצא, שהוא הכניס לעם ישראל בחינת ביטול על החשיבות של ירא אלקים, שכל המלחמה שלו היתה להחליש אותם מהעבודה, לשמש מלך גדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3579","title":null,"paragraphs":["הגם שיש יצר הרע, שלא נותן לקיים תו\"מ, אבל אין הם הלעומת העיקר של היראה, הנקראת \"משום שהוא רב ושליט\". שזוהי עיקר היראה, שבגלל זה האדם רוצה לשמש את המלך, מפני גדלות וחשיבות המלך. ועמלק רוצה דוקא זה להחליש. היינו, שטוען, הלא האדם בעצמו רואה, שאין שום חשיבות להקב\"ה, שיעבדו אותו מפני גדלותו, כי אתה רואה, איך שיש הסתרה גדולה על השגחתו יתברך, שנוכל לומר, שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.","והוא טוען, שאין זו הסתרה. אלא, כמו שאנו רואים בעינינו, כך הוא באמת, ולא כמו שעם ישראל אומרים, שבאמת הקב\"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, אלא אנחנו עוד לא זכינו לזה, לראות איך שהשגחתו היא בבחינת טוב ומטיב, אלא אנחנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, ולומר \"עינים להם ולא יראו\". לפי זה אנו רואים, שהיא הקליפה ממש נגד העיקר היראה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3580","title":null,"paragraphs":["מלחמת עמלק שהוא מלחמת היצר, היא מלחמה ארוכה מאד, ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות. שבכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו, יהיה חזק מאד לבלי להניח להפיל את עצמו בשום אפן, בבחינת: \"ואציעה שאול הנך\". וגם משם יקרא ויצעק אל ה' בכלות הנפש בבחינת: \"מבטן שאול שועתי\" וכו'. כי כל זמן שהאדם אינו מיאש את עצמו ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש איך שהוא, הוא נקרא נוצח את המלחמה, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו כמאמר רבותינו ז\"ל: 'אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו' וכו', כמו שכתוב: \"מלחמה לה' בעמלק\"."],"source":"\"משיבת נפש\". אות מ'","author":"משיבת נפש","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3581","title":null,"paragraphs":["האדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי ליאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי במלחמה הזאת אין רואין עדין בחוש מאן נצח [מי המנצח], כי עדין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר, אף על פי כן, כל זמן שאוחזין עדין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפלה, וכל זמן שאין אנו מיאשין עצמנו ממלחמה הזאת, חס ושלום, ואוחזין עדין הכלי מלחמה, בודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה לה' ית' הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הנצחון."],"source":"\"משיבת נפש\". אות מ'","author":"משיבת נפש","subjects":["בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","הכנה לכנס","עמלק"]},{"id":"he-3582","title":null,"paragraphs":["\"וכאשר יניח ידו וגבר עמלק\". ומקשים, מדוע הניח משה את ידיו.","והענין, כי עמלק מבואר בספרים הקדושים שהוא הקליפה נגד אמונה. וידים של משה הן בחינת אמונה, כי ענין ידים הוא בחינת השגה, מלשון \"כי תשיג יד\". וכל השגתו של משה היא על ידי אמונה, לכן נקרא משה רעיא מהימנא.","ובזה נוכל לפרש, שכאשר ראו ישראל שמשה הרים ידו, היינו שהחשיבו ישראל לבחינת רוממות את ידו של משה, אז וגבר ישראל, היינו בשיעור רוממות הדבר. כי מי שמבזה את האמונה, אז אינו יכול לקבל את החיות שישנה בכח האמונה.","וזה ענין \"וידי משה כבדים\", היינו שהיה קשה וכבד לישראל להחזיק את החשיבות, את הידים של משה. זאת אומרת שהיה מרגישים בחינת כבידות באמונה, שהיה להם לעול ולמשא לתת עליהם את עול האמונה."],"source":"הרב\"ש. 907. \"וכאשר יניח ידו וגבר עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3583","title":null,"paragraphs":["כשנופלים מאמונה אז צריכים בעצמו לעבוד, שהוא ענין אתערותא דלתתא. ואם דבוקים במשה שהוא בחינת תורה, שעל ידי התורה יכולים לזכות לאמונה. לכן היה מוכרח ללכת למשה, בכדי ללמוד ממנו את דרכי אמונה. משה נקרא רעיא מהימנא, שהוא היה הרועה של האמונה, כי משה נקרא בחינת תורה, כמו שכתוב \"זכרו תורת משה עבדי\". לכן, כשדבוקים במשה, אז לוקחים כוחות על אמונה."],"source":"הרב\"ש. 604. \"מדוע חכה עד מלחמת עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3584","title":null,"paragraphs":["כשבני ישראל נעשין אגודה אחת אין לעמלק שליטה בהם. רק ברפידים [מלשון פירוד]. ולכן הלשין המן, \"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד\". שכל כח שלהם הוא באחדות, ועתה הם \"עם... מפורד\". והאמת כן היה, על ידי החטאים נתעורר כח עמלק ואינו מניח להם להתאחד. ולכן נאמר \"לך כנוס את כל היהודים\", \"להקהל ולעמוד על נפשם\", הכל ע\"י הכינוס והקהילה. ומרדכי הצדיק איחה אותם ונתאחדו על ידו, כי היה לו כח האחדות."],"source":"\"שפת אמת\". שמות, לפורים","author":"שפת אמת","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3585","title":null,"paragraphs":["אומר הזה\"ק, ש\"יש עמלק למטה ויש עמלק למעלה\". כי ענין \"עמלק למטה\", פירושו, היינו על הכלי. ו\"עמלק של מעלה\", היינו האור. כלומר, זה שעמלק לא נתן לעבוד לתועלת ה', זה נקרא \"כלי\", היינו הרצון לעבוד לשם שמים, אף על פי שעמלק מפריע עם הטענות שלו.","כלומר, \"עמלק שלמטה\" פירוש, שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים, ועמלק לא נתן לו לעבוד, והוא מכיר ומרגיש שזוהי הקליפה, שמביאה לו את המחשבות האלו, שמבטלות את כבוד שמים, וכואב לו על זה, זה נקרא \"עבודת האדם\", היינו שהאדם רוצה לבטל את כל הטענות של עמלק, והאדם בא לידי הרגשה, שהוא, מצד עצמו, אין הוא רואה שום אפשרות, שיוכל לבטל את הלשון הרע, מה שעמלק מדבר אליו, בכל זמן שהאדם רוצה לעבוד, רק מטעם גדלות וחשיבות המלך, והאדם רואה, שיותר מתפלה, להתפלל לה', שלא יתפעל מהלשון הרע שלו, אין בידו לעשות. וזה נקרא, שהאדם רוצה למחות את העמלק שבלבו ומוחו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3586","title":null,"paragraphs":["מדוע אין הקב\"ה נותן להאדם שיעשה הכל. הוא פשוט, שענין גילוי פנים, רק ה' יכול להתגלות פניו. וזה לא שייך לומר, שנייחס אותו לאדם, וכמו כן מה שהאדם צריך לעבוד בזמן ההסתרה, ולא ה' יתן תיכף הכח. ולמה צריך האדם להתחיל, אחרת לא היה להאדם את הכלי, כי האדם צריך מקודם לרכוש חסרון, ואח\"כ אפשר לומר, שהקב\"ה ממלא את החסרון.","ובהאמור יוצא, עמלק למטה, פירוש מה שהאדם מרגיש, שזהו עמלק, ורוצה למחותו, שלא רוצה לשמוע לשון הרע ממנו. עבודה זו שייכת להאדם. עמלק שלמעלה, שכל אחיזתו הוא בההסתרה. אח\"כ ה' נותן את הגילוי פנים. זה נקרא, שעמלק נמחה למעלה. ועבודה זו שייכת להבורא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3587","title":null,"paragraphs":["על עמלק שלמעלה, אומר הקב\"ה \"כי מחה אמחה\", היינו שהקב\"ה ימחה אותה למעלה. ועל עמלק שלמטה, אמר הקב\"ה \"תמחה את זכר עמלק\", היינו שהאדם צריך למחות. ושאלנו, מהו ענין של ב' עמלקים. ומדוע אין הקב\"ה מוחה את שניהם, או שיהיה בכוחו של אדם למחות את שניהם, השותפות הזו למה לי.","והפירוש הוא כנ\"ל, שיש ענין אור וכלי, ובלי כלי אין אור, כידוע, שאין מילוי בלי חסרון. וגם שאלנו, מהי בחינת עמלק, שצריכים למחות אותו יותר משאר שמות שיש ליצר הרע. והתשובה היא כנ\"ל, שענין יצר הרע הוא שמדבר לשון הרע על ה', שלא כדאי לעסוק בתורה ומצות. והיות שלפי הכלל, שאין אדם יכול לעשות שום תנועה, אם לא שתהיה סיבה, המחייבת לעשות את הדבר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3588","title":null,"paragraphs":["אומר הקב\"ה \"תמחה את זכר עמלק\", היינו מה שאומר, שאין אתם צריכים לעשות שום דבר, היינו איזו עצות, בכדי שתוכלו לעבוד בשבילי, אלא שתמחו מה שעמלק אומר לכם, ושתאמינו למעלה מהדעת, היינו למעלה מדעתו של עמלק, מה שהוא מדבר לשון הרע עלי, היינו שלא כדאי לעבוד בשבילי.","ואם אתם רוצים לעבוד למעלה מהדעת, מטעם, כמו שכתוב \"מה ה' אלקיך שואל ממך, כי אם ליראה אותי\", שדוקא על בחינה זו הוא מתנגד, ואתם רוצים למחות אותו, ואם רצונכם יהיה באמת, רק אתם לא יכולים למחותו, זה נקרא שאתם תמחו אותו מלמטה. ועם מה תמחו אותו. תשובה, עם הרצון, שאתם רוצים ללכת למעלה מהדעת. ואז אני אמחה אותו מלמעלה, היינו שאני אתן לכם את הכוח למחות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3589","title":null,"paragraphs":["מדוע צריכים למחות את הקליפה הזו. והטעם הוא, משום שאנחנו צריכים לומר, שאין אמת בדבריה, במה שהיא אומרת, שאין כאן שום הסתרה, אלא ממש כמו שאנו רואים כך הוא. ובחינה זו צריכים למחוק, היינו לומר, שאין אמת בדבריה. אלא איך האדם יכול למחות, בזמן שיש הסתרה על השגחתו יתברך, בזמן שעמלק עומד בתוקף נגד האדם. על זה אומר הקב\"ה, אתם צריכים לתת את הכלי, היינו החסרון, כלומר מה שחסר לכם, שאתם צריכים לתת תשומת לב מה שחסר לכם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3590","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים מחיית עמלק, רק בשיעור שהוא זוכר את הצרות, שהוא עשה לו. לכן ההכנה למחיית עמלק צריכה להיות, שהאדם צריך לדעת מהו עמלק. היינו, מהו תפקידו של עמלק נגד עם ישראל. על זה אומר הכתוב \"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך\".","ובשיעור שהאדם מרגיש את כל \"אשר עשה לך עמלק\", בשיעור זה האדם יכול לקיים \"תמחה זכר עמלק\". זאת אומרת, באם האדם לא זוכר, שעמלק עשה לו רע, ממילא אין לו מה למחוק אותו. זאת אומרת, כשהאדם עשה חשבון לנפשו, ורוצה לראות, מי הוא השונא של האדם, וגורם לו רק רע, הוא הרצון לקבל לתועלת עצמו, והוא נקרא \"יצר הרע\", מסיבת שהוא מפריע לאדם, שיהיה בידו להגיע לקבל את הטוב ועונג, מה שהבורא רוצה לתת לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3591","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע, ש\"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון\". לכן אין אדם מסוגל לעשות שום דבר, אם אין לו צורך לאותו דבר. אם כן, איך אפשר לקיים מחיית עמלק, אם אין לו צורך למחקו. כלומר, שהאדם לא יודע מה זה עמלק, ובשביל מה צריכים לעשות פעולה של מחיית עמלק. לכן צריכים מקודם לדעת, מה זה עמלק. ולדעת, איזה צרות הוא עשה לנו. ואח\"כ, בשיעור שאנו מבינים, שהוא עושה לנו צרות, בשיעור זה אדם מוכן לקיים \"תמחה זכר עמלק\".","כלומר, לפי מה שהאדם זוכר, איזה צרות שהוא עשה לו, בשיעור זה האדם מוכן למחות אותו. היינו, בדיוק לפי מה שהוא זוכר, שהוא עשה לו רע, בשיעור זה הוא רוצה להעבירו מן העולם. ואם האדם אינו זוכר, שהוא עשה לו צרות רבות, אין לו צורך למחותו. ובשיעור זה שהוא זוכר, הוא יכול למחותו, ולא יותר."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3592","title":null,"paragraphs":["נבין את ענין סמיכות \"מחית עמלק\", שקוראים \"זכור את אשר עשה לך עמלק\". כי דוקא בזמן שיודעים את מה שעמלק גרם לנו, שהיא בחינת מיתה, שגרם לעולם, היינו בשליטתו, שלא ללכת בדרכי השפעה, להיות דבוקים בחיי החיים, אז משתדלים למחות אותו מעל פני האדמה. אחרת, שהאדם עוד לא הגיע למדרגת \"ידע, מה שעשה לנו המן ועמלק\", אין האדם משתוקק למחות אותו.","נמצא, שדוקא בזמן שהאדם הגיע למדרגת \"ידע בין ארור המן לברוך מרדכי\", יש מקום למחיית עמלק. ומשום זה, לפני פורים, שאז הזמן שצריכים להגיע למדרגת \"עד דלא ידע\", צריכים להגיע לדרגת \"ידע\". ורק אז יכולים למחות את עמלק. זאת אומרת, בזמן שאדם רוצה לקיים \"תמחה את זכר עמלק\", זהו סימן שכבר זכה לבחינת ידע. אחרת אין האדם מסוגל לבוא לידי מחיית עמלק. אלא הוא עדיין משוקע בקליפת עמלק, ולא רוצה לקיים \"תמחה את זכר עמלק\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3593","title":null,"paragraphs":["ניתן לנו יצר הרע, המכונה בשם \"עמלק\". ובזמן עבודה אי אפשר להשיג את הטעם בתורה ומצוות, כי אחרת לא נבחן זה לעבודה. לכן צריכים להתגבר על הרע שבנו, שנבחן למחית עמלק. ואז יכולים לזכות לאור הגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי, שזכו לבחינת \"קיימו וקבלו\".","ודרשו חז\"ל, \"קיימו מה שקבלו כבר, עד כאן באונס ועכשיו ברצון\". שענין אונס היינו בהכרח, מה שהאדם עושה ואין לו הנאה מן העשיה, הוא עושה זה בהכרח, זה נקרא באונס, שמכריח את עצמו שהוא מקיים את התורה ומצוות על דרך הכפיה.","אבל בזמן שמכניעין את העמלק, אז זוכין לטעום את הטעם של תורה ומצוות, שיש שם עיקר התענוג."],"source":"הרב\"ש. 908. \"מחיית עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3594","title":null,"paragraphs":["וזה \"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע\". ואיך אפשר שגם היצר הרע יסכים לקיים תורה ומצוות. אלא בזמן שהוא מרגיש בהם תענוג גדול, ממילא גם הוא מסכים. לכן, בכדי לזכות לאור הגאולה, אנו צריכים מקודם לעסוק בענין מחית עמלק, ואז נזכה לגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי ואסתר.","אבל במה יכולים למחות את העמלק. על זה אמרו חז\"ל, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\", שעל ידי התורה יכולים למחוק את הרע.","אבל לא כל אחד ואחד יש לו היכולת לעסוק בתורה. לזה ניתן לנו את ענין של יששכר וזבולון, היינו בחינת לומדי תורה ותומכי תורה, שעל ידי זה מתחברים לאיש אחד וכולם נקרא בני תורה. ואז, שכולם יהיה לאגודה אחת, אז נוכל למחות את עמלק ולזכות להגאולה."],"source":"הרב\"ש. 908. \"מחיית עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3595","title":null,"paragraphs":["הכתוב אומר \"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך. תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח\".","ויש להבין, מהו הענין שצריכים לזכור \"מה שעשה לנו עמלק\", בכדי לקיים \"תמחה את זכר עמלק\". כלומר, שמשמע, באם לא זוכרים מה שעשה לנו, לא יכולים למחוק. אלא דוקא בדיוק כמה שיש לנו ממנו זכר, את זה יכולים למחוק, ולא יותר. ויש להבין, בעבודה מהו שאומר \"תמחה את זכר עמלק\". ואם אין לנו זכר, לא יכולים למחוק. לכן ניתנה לנו מקודם מצוה \"זכור את אשר עשה לך עמלק\", ואח\"כ, שכבר יש לנו בחינת \"זכר עמלק\", אז יכולים לקיים מצות \"מחיקת עמלק\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3596","title":null,"paragraphs":["ובזה נגמר בחינת כלי של מחית עמלק, שעל הרצון והחסרון הזה שיש להאדם, בזה שהוא מרגיש איזה הפסדים בחיים שלו עושה לו העמלק הזה, ומכל מקום אין האדם מצד עצמו יכול להתגבר, אז האדם מרגיש, שאינו חסר לו, רק עזרת ה', היינו שה' יעזור לו. והוא מאמין בחז\"ל, שאמרו \"הבא לטהר מסייעין אותו\". ואז הקב\"ה מבטל את העמלק שלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו הסדר במחית עמלק\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3597","title":null,"paragraphs":["האדם נברא בעולם לעשות תיקונים ולהשלים את השם הקדוש, כמו שאמרו חז\"ל על הכתוב (סוף פרשת בשלח) \"כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק\", אמרו \"נשבע הקב\"ה, שאין שמו שלם, ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק\".","שיש לפרש כנ\"ל, כי השם י\"ה, הנקראים חו\"ב, צריכים להאיר ל - ו\"ה, שזה בא על ידי עבודת האדם, המוליד בן ובת. היינו בחינת זכר, שהם כלים דהשפעה, שבהם מאיר אור דחסדים. וגם להמשיך לבחינת מלכות, הנקראת \"בת\", שהם כלים דקבלה, המאיר בהם אור חכמה. שאז האדם, על ידי עבודתו, משלים את השם הקדוש, הנקרא י-ה-ו-ה. וזה בא על ידי \"מחית עמלק\", היינו על ידי זה שעוסקים בתו\"מ בעל מנת להשלים את השם הקדוש. ואז יגלה השלימות, הנקרא \"הוא ושמו אחד\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3598","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להכות את הרוח עם הגרזן, אלא רוח המכה דוחה רוח, וברזל בברזל, וכדומה. וכיון שכל עיקרו של עמלק הוא \"לץ\", ומחריב הכל בחומריות, בלי דעת, רק בליצנות בעלמא, על כן אי אפשר לבערו מן העולם, עם רוח הדעת, אלא אדרבה, בדבר שלמעלה מן הדעת, והיינו, על ידי יינה של תורה."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עמלק"]},{"id":"he-3599","title":null,"paragraphs":["ויאמר ה' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים."],"source":"תורה. פרשת \"שמות\". פרק ט\"ז, פסוק ד'","author":"תורה","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3600","title":null,"paragraphs":["שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, לחם עוני, לחם ממלכות. ואחד במדבר, שאכלו לחם מן השמיים, לחם מז\"א, שנקרא שמיים. שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים."],"source":"\"זוהר לעם\". \"תצווה\". מאמר \"לחם הביכורים\" סעיף 72","author":"זוהר לעם","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3601","title":null,"paragraphs":["לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן (מכילתא בשלח י\"ז). הנה תורה נקרא לחם כמו שכתוב (משלי ט', ה') לכו לחמו בלחמי ולכך שייך ללימוד לשון אכילה, ומן ראשי תיבות מסירת נפש, וזה יש לפרש לא ניתנה תורה אלא לאותם שאוכלים מן היינו שלומדים במסירת נפש."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". ליקוטים","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3602","title":null,"paragraphs":["כשאין הכנה מצד התחתונים, אז אין הקדוש ברוך הוא משפיע להם את ההשפעה העליונה. אבל אין להגביל אותו ולומר, שבלי זה אי אפשר שישפיע להם. ומביא ראיה מהמדבר, שהקדוש ברוך הוא היה מאיר להם בלי התעוררות. ומשום זה אכלו לחם מן השמים, היינו בלי עבודה ורק כשבאו לארץ, אז ניתנה להם השלמות, הנקרא \"לחם מן הארץ\"."],"source":"הרב\"ש. 695. \"ויקחו אליך שמן זית זך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3603","title":null,"paragraphs":["כתוב, ויאכלו מעבוּר הארץ ממחרת הפסח. מה בין מן, ובין לחם מן הארץ? המן מלמעלה, מהשמיים, מז\"א, ולחם מן הארץ, מלמטה, מהמלכות, הנקראת ארץ."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וילך\". מאמר \"משה אהרון ומרים\", סעיף 4","author":"זוהר לעם","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3604","title":null,"paragraphs":["צא ולמד מאוכלי המן, שהמן נקרא לחם מן השמיים, משום שלא נתגשם בהתלבשותו בעולם הזה, ואמרו חז\"ל שכל אחד ואחד היה טועם בו כל מה שרצה, ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות ההפוכות, דהיינו אחד טעם בו טעם מתוק, והשני טעם בו טעם חריף ומר, אשר המן בעצמו, היה בהכרח, כלול משני ההפכים יחד, כי כלום יש לך נותן מה שאין בו, ואם כן איך אפשר שיהיו ב' הפכים בנושא אחד, אלא על כורחך, שהוא פשוט ומופשט מב' הטעמים ורק כלול הוא מהם, באופן, שהמקבל הגשמי יכול להבדיל לעצמו, הטעם הזה שרוצה. ועל דרך זה תבין כל דבר רוחני, שהוא בעצמו יחיד ופשוט, אומנם כלול מכל ריבוי הצורות שבעולם, ובביאתו ליד מקבל הגשמי והמוגבל, אז יעשה בה המקבל צורה נבדלת אחת, מכלל ריבוי הצורות, המתייחדות במהות הרוחנית ההיא."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\". חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3605","title":null,"paragraphs":["לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, רצה לומר כי מי שרוצה לקבל עליו עול תורה צריך להיות בעל בטחון בה' שלא לרדוף אחר פרנסה כל היום רק ממעט בעסק ועוסק בתורה ותפלה, ובודאי קודשא בריך הוא יזמין לו פרנסתו בכל יום ויום […] וממילא כשהאדם עוסק בתורה לשמה יותר אזי יהיה בטוח שיהיה פרנסתו יותר בריוח, וכל מה שעוסק אדם בתורה ובתפלה יותר בדביקות יהיה פרנסתו יותר מצויה בריוח, כי זה עיקר עבודת האדם בעולם."],"source":"\"מאור ושמש\"","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3608","title":null,"paragraphs":["זה כלל \"כל מצב ומצב נקרא עליון ותחתון\". נמצא, שבו בזמן שמצא חסרון במצב שבו הוא נמצא, לכן במצב הב', הנקרא \"מצב של חסרון\", והחסרון הזה נקרא עתה \"תחתון\", גורם שיעזוב את המצב הקודם, וישתדל לתקן את החסרון מה שהוא מרגיש עתה.","זה נקרא בעבודה, שהמיין נוקבין של התחתון גורמים התעלות בדרגה להעליון. היינו להמצב הקודם. וזהו שאמר האר\"י הקדוש, שהתחתון על ידי המ\"ן שלו, גורם עליה להעליון. נמצא כנ\"ל, שרק החסרונות, הנקרא \"יסורים\", גורמים את העליות, שעל ידם מתעלים תמיד ללכת קדימה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3609","title":null,"paragraphs":["אם אין אתערותא דלתתא, לא בא על זה עזרה מלמעלה. וזה נקרא עבודת האדם, היינו מה שיש לאדם לעשות, כי עניית התפילה שייך, אם יש איזה תפילה מלמטה, שזהו נקרא עליית מ\"ן, היינו שהאדם מעלה את החסרון, מה שחסר לו, ומבקש מה', שימלא לו את חסרונו.","לכן, אם יש לו חסרון, בזה שלא יכול לעבוד בשלא על מנת לקבל פרס, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את המיין דוכרין, שהוא מלוי החסרון, שהקדוש ברוך הוא נותן לו את הכוח הזה. אבל אם אין האדם מבקש את זה, זאת אומרת מה שלא יכול לעסוק שלא על מנת לקבל פרס, ממילא לא שייך לומר מלוי חסרון.","ובכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא חסרון, על זה מוכרח להיות חינוך מיוחד, אחרת לא מרגישים שזה נקרא חסרון. ורק חסרון של מיעוט אור האדם מרגיש, היינו שאין לו התענוג בתורה ובתפילה, כמו שהוא מבין שצריך להיות."],"source":"הרב\"ש. 579. \"והסירותי את לב האבן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן","להקדים לדרוש ולבקש"]},{"id":"he-3612","title":null,"paragraphs":["שורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ\"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ\"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 587. \"עליון מברר לצורך התחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3613","title":null,"paragraphs":["כיוון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר ממדרגה אחת, ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה, נמצא שכל מדרגה עליונה המשפיעה, הוא זכר, וכל תחתונה המקבלת ממנה, היא נקבה.","וע\"י ההשתוקקות, שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה ממנה, היא מעלה אליה מ\"ן, באופן, שכל תחתונה מעלה מ\"ן לעליונה ממנה, הסמוכה לה, עד שמגיע לא\"ס. ואז א\"ס מוריד שפע, מ\"ד. וכל מדרגה עליונה משפיעה השפע שקיבלה, למדרגה תחתונה הסמוכה לה, שכן משתלשלת המ\"ד ממדרגה למדרגה, עד התחתונים שבעולם העשיה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויחי\", מאמר \"דן ידין עמו\", סעיף 717","author":"זוהר לעם","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3614","title":null,"paragraphs":["מ\"ן דאמא היא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שאינו בבחינת הטבע. כלומר שמצד הטבע, בזמן שאין האדם מוכשר לקבל את השפע, אין הוא מקבל שום השפעה. מה שאין כן מצד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שהוא למעלה מהטבע, כן האור מושפע לתחתונים בסוד \"אני ה', השוכן אתם בתוך טומאתם\". כמ\"ש בזה\"ק \"דאף על גב דאיהו חטא, כאילו לא חטא כלל\".","אבל באתערותא דלתתא אין האור מושפע. אלא דוקא בזמן, שהאדם מוכשר מצד הטבע, היינו מצד עצמו, שזה נקרא מ\"ן דנוקבא, שהוא יכול להתתקן על ידי האמונה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". צ\"ו. \"מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן"]},{"id":"he-3618","title":null,"paragraphs":["ספירת העומר, המפורשים אמרו שהוא מלשון \"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר\". שפירושו הוא, שעל ידי זה שהאדם מקשר את עצמו להקדוש ברוך הוא, אז האדם זוכה שיתגלה עליו אור ה'. נמצא שהאדם, שעל ידי זה שהאדם שנעשה עומר, שקושר את כל הרצונות בקשר אחד, היינו למטרה אחת שהוא לשם שמים, אז מאיר העומר הזה. וזה סוד ספירת העומר, שהאדם מאיר באור ה'."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת נ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3621","title":null,"paragraphs":["ענין תנופה מרמז לנו על ענין עבודה, כלומר הגם שפשטות הכתוב הוא, שצריכים להרים את עומר, כמו שכתוב \"עומר התנופה\", אולם הזה\"ק שואל, מה זה בא ללמדנו בעבודה. על זה מפרש, שאנו צריכים להרים המלכות לה', ש\"פה\" נקרא מלכות, ו\"פה\" נקרא כבוד, כמו שכתוב \"תנו כבוד לה' אלקיכם\", שאנו צריכים לתת את הפה, שהוא המלכות, לה'.","ויש להבין, מה הפירוש שצריכים לתת את המלכות לה'. וכמו כן מה הפירוש, שיתנו פה, היינו כבוד, לה'. אלא כשאנו מדברים בענין קיום תו\"מ בדרך פרט, היינו בעל מנת להגיע ע\"י זה לדביקות ה', שהוא ענין השתוות הצורה, כלומר לוותר על תועלת עצמו ולעבוד רק מה שהוא לתועלת ה', עבודה זו נקראת \"שכינתא בעפרא\" או \"שכינתא בגלותא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3622","title":null,"paragraphs":["וזה ענין פסח, שישראל זכו אז לבחינת חירות, היינו למוחין דאו\"א, שהוא בחינת \"מלא כל הארץ כבודו\", וממילא, שאין מקום ליצר הרע, כיון שהוא לא מרחק ע\"י מעשיו מעבדות השם. אלא להיפך, שרואין איך שהקריב את האדם לעבודתו ית'. אבל הבחינה הזו היתה רק מצד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]. לכן אמרו, שהשכינה הקדושה אמרה: \"כטיפת כשושנה אדומה ראיתי\". היינו, שראה, שיש מקום, שצריכים עדיין לתקן. שבמקום הזה אין הוא ית' יכול להאיר. לכן היו צריכין לספור את השבעה שבועות של ספירת העומר, בכדי לתקן את המקומות, שיראה ש\"מלא כל הארץ כבודו\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ק\"צ. \"כל פעולה עושה רושם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3623","title":null,"paragraphs":["בפסח, שלא היה רק מילה, שזכו לצאת מרשות המצרים, אז נכנסו במדרגת בהמה דקדושה. לכן מביאים בחינת עומר שערים, שהוא מאכל בהמה. ועל ידי זה מתברכות התבואות שבשדות, ששדה הוא סוד מלכות, בחינת \"שדה אשר ברכו ה'\".","ועל ידי פירות העומר בז' שבועות זוכין לקבלת התורה, שהוא סוד קבלה על מנת להשפיע. אזי נקרא בחינת \"אדם\", שכבר יש לו דעת התורה הנקראת \"שמים\". והתורה בחינת עץ החיים, ואדם נקרא עץ השדה. לכן מקריבין שתי הלחם מן חיטים, שהוא מאכל אדם. ועל ידי זה מתברכים פירות האילן, שהרמז לזה שמתברכין עם בחינת התורה."],"source":"הרב\"ש. 927. \"ענין חמץ ומצה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3624","title":null,"paragraphs":["ימי ספירה, הן מורים על האחדות כמובא בספרים הקדושים, ולכן מתו תלמידי ר' עקיבא בין פסח לעצרת, מפני שהימים אלו מורין על האחדות, והם לא נהגו כבוד זה לזה, ולכן הביא מעשה דבר קפרא באמצע דרשות העומר, שלא חרה לבר קפרא, אלא על שלא הזמין אותו עם חבריו. שבימי הספירה צריך האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה בחג השבועות, כמו שכתוב ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר, ופירש רש\"י, שהיו כולם בלב אחד כאיש אחד, ולכן זכו להשגת התורה במתן תורה."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת אמור","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3625","title":null,"paragraphs":["בזמן הספירה יש הסתלקות המוחין, משום שענין הספירה הוא בחינת עליית מ\"ן. וידוע, שבזמן עליית מ\"ן יש הסתלקות האורות. אבל לאחר הספירה חוזרת המוחין למקומה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קמ\"א. \"ענין חג הפסח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ספירת העומר"]},{"id":"he-3626","title":"ששים רבוא נשמות","paragraphs":["אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת – נשמת אדה\"ר.","ולענ\"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ\"ש, (בראשית ב, ז) \"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים\". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה\"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בשביל מה אני חי?","הבורא שוכן בעשירייה","הכנה לכנס","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התכללות","חובת ישראל כלפי האנושות","תפיסת המציאות","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חורבן כהזדמנות לתיקון","חיבור נשים סביב אירופה","כוונה","לבטל את המחיצות","נשמה אחת","חיבור","מרכז העשירייה","מתחברים לנשמה אחת","מתקשרים לעשירייה אחת","נשמת אדם הראשון","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3627","title":null,"paragraphs":["שורש כל הנשמות למעלה הוא בבחי' אלפים ושם כל הנשמות אחד. אך כשנמשכין למטה א\"א להמשיכן כי אם ע\"י שמחלקין אלפים למאות [...] ואז נמשכת כל נשמה ונשמה למטה למקומה לגוף השייך לה וכל עבודת האדם להמשיך על עצמו האור ממעלה למטה מבחי' אלפים למאות בבחי' מאה […] וכל זה כדי לגלות אמתתו ית'."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". חשן משפט הלכות","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-3629","title":null,"paragraphs":["פירשו רז\"ל (ברכות מ\"ז ב') על הנמנה מעשרה ראשונים בבית הכנסת, אפילו מאה באים אחריו, מקבל שכר כנגד כולם, מאה כמשמעו, מפני שהעשרה הם כלולים אלו באלו, הרי הם עשר פעמים עשרה הרי הם מאה, וכל אחד מהם כלול ממאה, אם כן אפילו יבואו מאה הוא יש לו שכר מאה, וכן מטעם זה ישראל ערבים זה לזה, מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחברו, וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו, נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו, ואם כן הם שאר זה עם זה.","ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה נצטוינו ואהבת לרעך כמוך."],"source":"הרמ\"ק. \"תומר דבורה\"","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-3630","title":null,"paragraphs":["השגת הרוממות, תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי, אי אפשר, שיפעל בזה במשהו. אמנם, ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:","א. לשמוע תמיד, ולקבל את הערכת הסביבה, בשיעור הפלגתם.","ב. שהסביבה תהיה גדולה, כמ\"ש: \"ברוב עם הדרת מלך\".","ולקבל תנאי הא' – מחויב כל תלמיד, להרגיש עצמו, שהוא הקטן, שבכל החברים. ואז, יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו. ומכ\"ש, שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.","וכנגד תנאי הב' – מחוייב כל תלמיד, להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיתה סביבה גדולה, כראוי, \"כי ברוב בנין, חשוב יותר מרוב מנין\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתקשרים לעשירייה אחת"]},{"id":"he-3633","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שהוא עשה את הדבר, משום שה' צוה אותו לקיים את המצוה. ועליו היה מוטל לקיים, מה שה' צוה אותו לעשות. אלא שה' הסתיר עצמו בלבוש של שלא לשמה, היינו חברים וכדומה, שע\"י הלבוש הזה האדם חושב, שהוא מוכרח לשמוע בקול של השלא לשמה.","אבל האמת הוא, האדם צריך להאמין, שהכל עשה ה'. נמצא, לאחר שעשה את המצוה, הוא צריך לומר, שה' פעל מאחורי הלבוש של שלא לשמה. נמצא אז, שהאדם צריך לתת תודה להבורא, בזה שהבורא נתן לו הרצון לקיים מצותיו ע\"י לבוש הזה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחזקים באין עוד מלבדו"]},{"id":"he-3637","title":null,"paragraphs":["עוד זאת אבקש ממך להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החברים, ולבטל מאתכם תאוות מושגי הגוף. כי זהו המטיל שנאה. ובין עושי נ\"ר ליוצרם לא יצויר שום שנאה, אדרבה רחמנות ואהבה יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","אמונה למעלה מהדעת","על כל פשעים תכסה אהבה","הכנה לכנס","למצוא טוב בחבר","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-3639","title":null,"paragraphs":["אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר לו הכוח של החברה, מטעם שמאד קשה, לדון את חברו לכף זכות, וכל אחד חושב על עצמו שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת חברים. נמצא שאין לו רק כוח קטן שיוכל לעבוד באהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3640","title":null,"paragraphs":["הנני מצווה, שתתחילו בכל מאמצי כוחכם לאהוב איש את חברו - כמו את עצמו, ולהצטער בצרת חברו, ולשמוח בשמחת חברו עד כמה שאפשר. ואקווה שתקיימו בזה דבריי ותשאו העניין בשלמותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-3643","title":null,"paragraphs":["אנחנו צריכים לחזק את עצמנו ולומר שכבר אנחנו עומדים קרוב להיכל המלך, כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ויכול להיות שעוד מעט נראה שהפתח פתוח לפנינו ונזכה להכנס ולהשתעשע עם המלך."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","יחס התלמיד לרב"]},{"id":"he-3644","title":null,"paragraphs":["עניין חכמת הקבלה, שצריכה לחכמים גדולים חקרי לב, שיהגו בה עשרים שלושים שנה, ורק אז יוכלו להעיד עליה. [...] כי החכמה עמוקה, ואין לה פתחון פה להגלות על-ידי עדות, או על-ידי נסיון שינסו אותה. ורק לאותם מאמינים המוסרים עצמם עליה בכל כוחם ומאודם."],"source":"בעל הסולם. \"חכמת הקבלה והפילוסופיה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-3645","title":null,"paragraphs":["האדם הבלתי מפותח כל צרכו, לא יוכל לחכות לפרעונו זמן רב, והוא בוחר בעבודות המשתלמות לו מיד, ואף אם יהיו במחירים נמוכים יותר. והאדם המפותח ביותר, יוכל להתאפק ולבחור בעבודות שמחירם גבוה, גם אם זמן פרעונם ממושך וארוך מאד. ותדע, שזוהי אמת המידה לבעלי החכמה, כי דבר זה תלוי בהתפתחות חומרי של כל אחד. וכל מי שיכול להאריך זמן פרעונו יכול להשיג מחיר יותר גדול."],"source":"בעל הסולם. \"תכונתה של חכמת הנסתר בכללה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-3650","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צריך להחליף את המטרה, היינו במקום שתחילת עבודתו בתו\"מ היתה המטרה שלו, מה שהוא רוצה לקבל עבור היגיעה, היה תועלת עצמו, ועתה הוא הולך להחליף את המטרה, כלומר במקום שהיה חושב, מתי אני אשיג את המטרה עבור הרצון לקבל שלי, שאני אוכל להנות, הוא משתוקק עכשיו להמטרה, ואומר, מתי אני אוכל להנות את הבורא, ולוותר על תועלת עצמי.","והיות שהמטרה הזו היא נגד הטבע, אז הוא זקוק יותר לאמונת ה', היינו שהוא צריך להשתדל תמיד להשיג את גדלות ה'. כלומר שבשיעור שהוא מאמין בגדלות ה', בשיעור זה הוא יכול לעשות מעשים על כוונה זו. ולכן מוטל על האדם כל יום להתפלל, שה' יאיר עיניו, ויכיר את גדלות וחשיבות ה', בכדי שיהיה לו חומרי דלק לתת יגיעה על הכוונה דלהשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","גדלות הבורא","נחת רוח","מגבירים את חשיבות המטרה"]},{"id":"he-3654","title":null,"paragraphs":["יש לאדם לצייר לעצמו, אפילו בזמן שהוא נמצא בתכלית השפלות, שהאדם חושב אז, אילו ה' היה מאיר לו התעוררות גדולה, כמו שהוא היה מרגיש איזה פעם בזמן עליה, בטח שהיה מוכן לעבוד עבודת הקודש, מה שאין כן עכשיו, שאינו מרגיש שום דבר, איך הוא יכול לרמאות עצמו שיש לו שלימות, אז עליו להאמין באמונת חכמים, מה שהם אמרו לנו, שהאדם צריך לצייר לעצמו כאילו כבר זכה להרגיש את מציאות ה' בכל אבריו, ואיך הוא היה אז מודה ומשבח לה', כמו כן הוא צריך עכשיו להיות מודה ומשבח לה', כאילו זכה כבר לשלימות האמיתי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מגבירים את חשיבות המטרה"]},{"id":"he-3655","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אלקים עשה שיראו מלפניו\". שכל מצב הרע שאנו מרגישים, הוא רק בכדי שהאדם לא ישאר במצב שבו נמצא. היינו אם האדם לא יתעלה במעלות של גדלות ה', אז אין ביכולתו להתגבר, ורק בזמן שהאדם מרגיש גדלות ה', אז לבו נכנע. וזה נקרא שהוא צריך לעלות במעלות יראת ה'.","נמצא שהשאלות האלו גורמות, שהאדם יהיה נצרך לה' יתברך, שיפתח לו את לבו ועיניו, לזכות לגדלות ה', אחרת מספיק לו היראת שמים מה שיש לו מצד החינוך. מה שאין כן כשבאה לו כל פעם שאלת רשע, לא מספיק לו, אלא צריך כל פעם להתעלות במעלות גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. 31. \"מה אהבתי תורתך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","גדלות הבורא","יראה","מגבירים את חשיבות המטרה","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-3656","title":null,"paragraphs":["הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב \"קרוב ה' לנשברי לב\". העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך.","לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'."],"source":"הרב\"ש. 42. \"עבדו ה' בשמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מגבירים את חשיבות המטרה","ממשיכים את הכנס בעלייה","עבדו את ה' בשמחה","תפילה"]},{"id":"he-3660","title":null,"paragraphs":["שאל אברהם להקב\"ה, במה אדע כי אירשנה, הלא אין להם כלים וצורך להירושה הגדולה מה שאתה מראה לי שאתה תיתן לבני, הלא איalmן להם צורך.","ועל זה השיב לו הקב\"ה, אני אתן להם צורך להאורות, כמו שאני אתן להם האורות. היינו שה' יתן להם האור והכלי גם כן. שאל תחשוב שרק השפע אני משפיע, אלא אני משפיע להם, הן הצורך הנקרא, כלי, והן השפע הנקרא, מילוי וחסרון.","ועל ידי זה שעם ישראל יהיו בגלות מצרים ארבע מאות, שארבע שזהו מדרגה שלמה של ד' בחינות, שעל ידי זה שהם יהיו בגלות, בארץ לא להם, היינו שהמצרים ישפיעו לישראל רצון של קבלה עצמית, שרצון זה לא שייך לקדושה, שזה נקרא, \"ארץ\", מלשון רצון, וירצו לברוח מהרצון הזה, אז כשאני אעשה שלא יוכלו לצאת משליטה זו מכוחות עצמם, אלא שהם יראו, שרק הקב\"ה יכול לעזור להם, ולא יהיה להם עצה אחרת, אלא לבקש עזרה ממני."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3661","title":null,"paragraphs":["כֹּה, אָמַר יְהוָה, בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה: הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר--וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר."],"source":"תורה. \"שמות\", ז', י\"ז-י\"ח","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3662","title":null,"paragraphs":["במצרים, שקליפת מצרים היתה על היהודים, אכלו דגים חיים, אבל בחינת מצרים נקרא דגים מתים, כמו שכתוב \"והדגה אשר ביאור מתה\", מה שאין כן דגים של יהודים חיים.","אם הדאגות הם בכדי להגיע לעל מנת להשפיע, זה דאגת ישראל, שהוא דואג, מדוע הוא אינו בחינת ישראל. מה שאין כן הדאגות של המצרים, שצר נקרא שהוא מונח תחת שליטת צר, היינו מדת החסדים, זה \"והדגה אשר ביאור מתה\". היינו הדאגות האלו מביא בחינת מיתה, היינו מיתת הכוחות ואינו מסוגל לעשות שום דבר."],"source":"הרב\"ש. 832 \"דגים מתים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3663","title":null,"paragraphs":["פרעה, ממשלתו הייתה בכוח המים, כמ\"ש, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. משום זה הפך תחילה היאור שלו לדם."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"והשבות אל לבבך\", סעיף 144","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3664","title":null,"paragraphs":["מי שהוא בחינת ישראל הוא בחינת מקור מים חיים לטהר כל טומאה וגם עושה ממקור דמיה היינו דם י\"ה מה שהיה בתחלה דם נעשה אדם בצירוף מ\"ה היינו אלופו של עולם ובצירוף א' לדם נעשה אדם."],"source":"\"דגל מחנה אפרים\". פרשת \"תזריע\"","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3665","title":null,"paragraphs":["בשעה שרוצה הקב\"ה לעשות נקמה בעמים עובדי עבודה זרה, מתעורר צד השמאל ומתמלאת הלבנה, המלכות, דם מצד ההוא. ואז נובעים דם המעיינות והנחלים שלמטה, כל אלו שהם לצד שמאל. וע\"כ הדין שלהם דם.","כשהדם הזה מתעורר על איזה עם, הוא דם של הרוגים, כי יעורר עליהם עם אחר שיבוא ויהרוג אותם. אבל במצרים לא רצה הקב\"ה להביא עליהם עם אחר, שיעורר עליהם דם, שיהרוג אותם, משום שישראל היו ביניהם, ולא יצטערו ישראל היושבים בארצם. אלא הקב\"ה היכה אותם בדם, בנהרות שלהם, שלא היו יכולים לשתות.","ומשום שהממשלה שלהם שולטת באותו הנהר, פקד הקב\"ה את הממשלה שלהם בתחילה, כדי שיוכה מתחילה האלוהים שלהם. כי הנילוס היה אחד מהאלוהים שלהם. וכן שאר אלוהים שלהם היו נובעים דם, כמ\"ש, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"ויהיו דם\", סעיפים 137-135","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3666","title":null,"paragraphs":["ויהפוך לדם יאוריהם, בתחלה היו ממלאין בחביות והיה חבית של ישראל מתמלאת מים וחבית של מצרים מתמלאת דם, חוזרין וממלאין בספלים וכך היו נמצאין זה דם וזה מים, היו אומרים לישראל נשתה אני ואתה מספל אחד, והיה ישראל שותה מים ומצרי דם. א\"ר אבין כל מים שהיה מצרים שותה היה לוקח אותו בדמים יקרים, ומשם העשירו ישראל."],"source":"\"ילקוט שמעוני\"","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3667","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. וְאִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ: הִנֵּה אָנֹכִי, נֹגֵף אֶת-כָּל-גְּבוּלְךָ--בַּצְפַרְדְּעִים. וְשָׁרַץ הַיְאֹר, צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל-מִטָּתֶךָ; וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ. וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, וּבְכָל-עֲבָדֶיךָ--יַעֲלוּ, הַצְפַרְדְּעִים."],"source":"תורה. \"שמות\", ז', כ\"ו-כ\"ט","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3668","title":null,"paragraphs":["ותעל הצפרדע. והיה צריך לומר, הצפרדעים, בלשון רבים. אלא צפרדע אחת הייתה והולידה, והתמלאה מהן הארץ. והיו כולן מוסרות את עצמן לאש. מה נוגע למצרים, שכל הצפרדעים באו באש? אלא כולן הלכו בתנור, ונכנסו לתוך הלחם, והתבקעו, ויצאו מהן אחרות, ונבלעו בתוך הלחם. וכשבאו המצרים לאכול מהלחם, חזר הלחם במעיהם להיות צפרדעים, ורוקדות ומרימות קולן עד שהמצרים היו מתים. ומכה זו הייתה קשה להם מכולן.","כתוב, ושרץ היאור צפרדעים, ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. הרי שבאו בתוך גופם. פרעה הוכה תחילה ויותר מכולם, שהרי כתוב, ובך ובעמך ובכל עבדיך. יהי שם ה' מבורך מן העולם ועד העולם, שהוא פוקד מעשה בני אדם בכל מה שעושים."],"source":"\"זוהר לעם\".\" וארא\". מאמר \"ושָרץ היאור צפרדעים\" סעיף 153","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3669","title":null,"paragraphs":["צפרדע הוא לשון צפור דע והכה ממדת יסוד שהוא התקשרות ותענוג בהם והביא בהם צפרדע. ועל כן כתיב בהו ותבאש הארץ שנהפך התענוג ולא יוכלו ליהנות משום דבר מחמת ריח רע של הצפרדעים."],"source":"\"מאור ושמש\". \"וארא\"","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3670","title":null,"paragraphs":["וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת-מַטְּךָ וְהַךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַכִּנָּם, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: כָּל-עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי, הַכִּנָּם, בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה."],"source":"תורה. \"שמות\", ח', י\"א-ט\"ו","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3671","title":null,"paragraphs":["הכינים שהעלה עפר הארץ, מה פירושם? כל תולדה שנולדת בארץ, היא נמשכת מכוח ממונה שלמעלה, שנזרע עליה, והכול הוא כעין של מעלה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"ושָרץ היאור צפרדעים\" סעיף 171","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3672","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה--הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ. וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ."],"source":"תורה. \"שמות\". ח', ט\"ז-י\"ח","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3673","title":null,"paragraphs":["עָרוב, שעירב מיני מדרגות החכמה שלהם ולא יכלו להשיג אותן. ולא עוד, אלא אפילו אותן מדרגות החכמה שלהם, שכבר נמצאו בארץ, היו משחיתים אותם בארץ. שנעשו למזיקים והשחיתו את דרכם. ערוב, הוא ערבוביה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"ושָרץ היאור צפרדעים\", סעיף 168","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3674","title":null,"paragraphs":["כתוב, וסכסכתי מצרַים במצרַים, מצרים של מעלה, השרים שלהם, במצרים של מטה. משום שאלו הצבאות של מעלה ממונים על הצבאות של מטה. והתערבו כולם. התערבו מערכותיהם למעלה, ולא היו המצרים יכולים להתקשר בכשפיהם, באלו המקומות של השרים שלהם למעלה, שהיו מתקשרים בהם מתחילה, כי התערבו. וע\"כ הביא עליהם מכת הערוב, שהיא, חיות שהיו מעורבות זה בזה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"ושָרץ היאור צפרדעים\", סעיף 170","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3675","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ, וְעוֹדְךָ, מַחֲזִיק בָּם. הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן--דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד. וְהִפְלָה יְהוָה--בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל-לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר."],"source":"תורה. \"שמות\", ט', א'-ד'","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3676","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה הרג במצרים כל הבהמות והצאן. ג' מיתות היו בבהמות:","א. דֶבר,","ב. אלו שהרג אותם הברד,","ג. אלו בכורות הבהמות, שמתו במכות בכורות.","ומה הייתה המיתה שלהם? אלא הרי כתוב מתחילה, הנה יד ה' הוֹיָה במקנך אשר בשדה. למה בכל המכות לא כתוב, יד ה'? אלא כאן הוא יד בחמש אצבעות. כי מתחילה במכת כינים כתוב, אצבע אלקים הוא. וכאן, כל חמש האצבעות, שכל אצבע הרג מין אחד. וחמישה מינים היו, כמ\"ש, בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן. הרי חמישה מינים לחמש אצבעות, הנקראות יד. משום זה, הנה יד ה' הוֹיָה, דֶבר כבד מאוד. שהיו מתים מעצמם, שנמצאו מתים.","אחר שלא חזרו המצרים בתשובה, חזרו אלו האותיות ממש, האותיות של דֶבר, והרגו כל אלו שנותרו. ואותיות דבר חזרו להיות ברד. הדבר הוא בנחת, והברד בכוח הרוגז. ושני אלו היו במקום אחד, בחמש אצבעות.","דבר, אותיות שהם בנחת, מיתה בנחת, שהיו מתים מעצמם. ברד, כי חזרו האותיות להיות בכוח הרוגז, והרג הכול."],"source":"\"זוהר לעם\". \"וארא\". מאמר \"הנה יד ה' הוֹיָה\", סעיפים 193-190","author":"זוהר לעם","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3677","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם, פִּיחַ כִּבְשָׁן; וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה, לְעֵינֵי פַרְעֹה. וְהָיָה לְאָבָק, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָיָה עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּקְחוּ אֶת-פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה, הַשָּׁמָיְמָה; וַיְהִי, שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת, פֹּרֵחַ, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. וְלֹא-יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים, לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה--מִפְּנֵי הַשְּׁחִין: כִּי-הָיָה הַשְּׁחִין, בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל-מִצְרָיִם. וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה."],"source":"תורה. \"שמות\", ט', ח'-י\"ב","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3678","title":null,"paragraphs":["\"לא יכלו החרטומים\" - בג' מכות הראשונות שנעשו על ידי אהרן נסו גם החרטומים להראות כחם, אבל במכות ערוב ודבר שנעשו על ידי ה' החרישו, עד מכת שחין שנעשה על ידי משה ואהרן רצו גם הם לעשות דבר, רק שלא יכלו לעמוד מפני משה משני טעמים, א', כי היה השחין בחרטומים עצמם, ב', שלא יכלו לנסות שגם הם יעשו שחין על איש אחד, כי היה השחין בכל מצרים. וזה שאמר \"כי היה השחין בחרטומים\" שנשאר בהויתו לעולם, ששתי המכות כנים ושחין שבאו דרך עונש לא סרו מהם לעולם."],"source":"מלבי\"ם. שמות, ט', י\"א","author":"הרב מאיר ליבוש וייזר (מלבי\"ם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3679","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד: כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים."],"source":"תורה. \"שמות\", ט', כ\"ב-כ\"ז","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3680","title":null,"paragraphs":["אמר הקב\"ה יבא ברד שהוא לבן כשלג, ויפרע ממצרים שבקשו לאבד אומה שאני עתיד להלבין עונותיהם, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו."],"source":"\"ילקוט שמעוני\"","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3681","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ. וְכִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת-הָאָרֶץ; וְאָכַל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן-הַבָּרָד, וְאָכַל אֶת-כָּל-הָעֵץ, הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה. וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל-עֲבָדֶיךָ, וּבָתֵּי כָל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ, מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל-הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה."],"source":"תורה. \"שמות\", י', א'-ו'","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3682","title":null,"paragraphs":["העשר מכות היו על ידי עשר ספירות ומכל ספירה יצאה מכה אחת על פרעה, והיה מנגע לפרעה ורפוא לישראל. ועל ידי זה נתבטלו כל היו\"ד מדות שבסטרא אחרא. ושבעה מכות ראשונות יצאו מהז' מדות מתתא לעילא, ועדיין היה צריך להביא עליו עוד ג' מכות מהג' ראשונות כדי שתתבטל הסטרא אחרא מכל וכל, שכל זמן שלא נתבטל הסטרא אחרא לגמרי, לא היה באפשרי שיצאו ישראל ממצרים. לכן אמר הקב\"ה למשה בא אל פרעה וגו' אותותי אל\"ה, היינו שיביא עליו עוד ג' מכות מג' ראשונות. והיה מרמז אותם במילת אל\"ה שהאל\"ף רומזת לכתר שהוא אמון מופלא ומכוסה, והלמ\"ד רומזת לחכמה שהוא מגדל הפורח באויר, והה\"א רומזת לבינה שהיא ה' עילאה. ומשה הבין שהמכה השמינית תבוא על פרעה מבינה כנזכר לעיל, שיש בו שמונה הויות שעולה ר\"ח כמנין ארבה כנזכר לעיל. ובזה הלשון הוא נגוף למצרים ורפוא לישראל שרמז להם ברכה ארבה את זרעך ולמצרים נעשה מזה מכת הארבה."],"source":"\"מאור ושמש\"","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3683","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם."],"source":"תורה. \"שמות\", י', כ\"א-כ\"ג","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3684","title":null,"paragraphs":["\"וימש חושך\" - יש לומר דהנה האור בריה והחושך בריה, ולא כיש מי שאומרים שהחושך הוא העדר האור, דבאמת לא כן הוא רק בריה בפני עצמה, אלא שנדחה מפני האור, כי כן שם הקב\"ה בטבע הבריאה, ולפי זה כאן שינה הקב\"ה את הטבע שאמר וימש חושך, פירוש שחושך ימש האור ולא האור החשך."],"source":"הגר\"א. \"קול אליהו\", פרשת \"בא\"","author":"הרב אליהו מווילנה (הגר\"א)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3685","title":null,"paragraphs":[". במכת חושך מכה ט' שכנגד מדת חכמה, שכנגדה מאמר יהי אור, כתיב ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, שיצאו מקליפת חושך שלקו מצרים וזכו למדת חכמה ומאמר יהי אור."],"source":"\"פרי צדיק\". \"שמות\", י'","author":"פרי צדיק","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3686","title":null,"paragraphs":["בכל המכות היה מדה במדה מפני שעשו בישראל, ובמכת חשך אמרו הטעם שלא יראו במפלתן של רשעי ישראל שמתו בימי אפלה. ויש להבין מה חטאו מצרים לידון בחשך, ועל זה אמרו שבשביל שלא קבלו מרות של הקב\"ה בח' מכות שקדמו, ממילא הם בחשך, דהאור הוא ה' אור לי, שמקבלים אור מלכות שמים ואדניותו. ואז מתו רשעי ישראל גם כן. וזה שאמר אחר כך במדרש, למה הדבר דומה, למלך שסרח עליו עבדו וכו' והוסיף לו משלו וכו', והוסיף החושך משלו, הוי שלח חשך ויחשיך. ולכאורה למה הוסיף החשך משלו, ולא מצינו כן בשאר מכות. אך לפי האמור כיון שהחשך בא מפני שלא קבלו מרות הקב\"ה עליהם בח' מכות שעברו, וזהו החשך ששלח עליהם, וכיון שלא קבלו מרות הקב\"ה גם במכת חשך, ולא שמעו להוציא את בני ישראל, הוסיף החשך משלו על שלא קבלו מרות הקב\"ה במכת חשך. וזהו נקרא הוסיף משלו, דעיקר מכת החשך היה על ידי שלא קבלו מרות הקב\"ה בהח' מכות שעברו."],"source":"\"פרי צדיק\". \"בא\", ו'","author":"פרי צדיק","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3687","title":null,"paragraphs":["הסבה שבמכת החשך והממש שנתן הוא, שאין להבין שהחשיך השמש בגלגלו, אך עמד באורו ותקפו כל ימי החשך כשאר הימים, ועולם כמנהגו נוהג, אבל הענין הזה היה שהושחר האויר בכל ארץ מצרים, כי נסתתמו שביליו ויסגור ה' בעדם מהכנס האור בהם, כי בידוע שאור השמים נכנס ובוקע באויר, וכשם שהקול נכנס ובוקע בו כן אור השמש, והכנס אור השמש באויר הוא סבת ראותנו אור השמש, והקב\"ה בטל סבה זו במצרים כל ימי החשך ומנע מהכנס אור השמש באויר, ואז חזר האויר שחור ולא יכלו לראות אור השמש והכוכבים, ואחר שחזר האויר שחור הכבידו הקב\"ה כל כך עד שהיה בו ממש והיו מרגישים אותו במשוש, והיושב לא יוכל לקום ולא לפרוש את ידיו. והיה אור לישראל מפני שלא נסגרו להם שבילי האור."],"source":"רבינו בחיי, \"שמות\", כ\"א","author":"רבינו בחיי בן אשר","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3688","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף."],"source":"תורה. \"שמות\", י\"א, ד'-ו'","author":"תורה","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3689","title":null,"paragraphs":["ענין גלות מצרים, שגם ישראל המשיכו בחינת ג\"ר דחכמה. וזה הגלות שלהם, שנמשך בחינת חושך. ויציאת מצרים היה ע\"י מכת בכורות, שענין בכור הוא סוד ג\"ר דחכמה, שהשם ית' הכה את בכור מצרים. וזה ענין דם פסח ודם מילה. וזה מה שכתוב בזוהר \"בשעתא דקוב\"ה הוה קטיל לבוכרי דמצראי וכו', ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל [בשעה שהקב\"ה היה הורג לבכורי מצרים וכו', בה בשעה נכנסו ישראל בברית אות הקדוש, שנמולו ונתחברו בכנסת ישראל]\""],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קע\"ט. \"ענין ג' קוין\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3690","title":null,"paragraphs":["ענין \"מכת בכורות\" וענין \"דם פסח\" וענין \"דם מילה\" הוא בחינה אחת. שזה ידוע, שאלהי מצרים היה שה. זאת אומרת, שהקרבן פסח היה מכוון לאלוהיהם. שקליפות מצרים היה, שהם רצו להמשיך מבחינת גמר התיקון, כעין חטא של עץ הדעת, שרצו להמשיך את האור דג\"ר מלמעלה למטה. וע\"י שחיטת הפסח, היו שוחטין את הג\"ר דחכמה, שעל ידי זה היה מכת בכורות. שענין בכור הוא סוד ג\"ר. שהיו מבטלין את הג\"ר. וזה היה על ידי מסך דחיריק, שהוא בחינת העלאת המנעולא, שזה גורם לביטול הג\"ר."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קע\"א. \"זהר, אמור - א'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3691","title":null,"paragraphs":["כיון שאמר והכיתי כל בכור התחילו מהם יראים ומהם שאינם יראים, מי שהוא מתירא היה משליך בכורו אצל ישראל, ואמר לו בבקשה ממך טול את זה וילין עמך, כיון שהגיע חצי הלילה הרג הקב\"ה כל הבכורות, ואותם שהיו נתונין בבתיהם של ישראל, כביכול היה פוסע בין ישראל ובין המצרי, והיה נוטל נשמתו ומניח נשמתו של ישראל, והיה היהודי מתעורר ומוצא את המצרי מת, שנאמר ופסחתי עליכם."],"source":"\"ילקוט המכירי\", תהלים, מזמור קי\"ו, כ\"ה","author":"ילקוט המכירי","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3692","title":null,"paragraphs":["פרעה חשב כיון שז\"א חזר להתעלם באמא בעיבור, שלא יחזור להתגלות ולצאת לחוץ מבטן אמא עילאה, ועי\"כ גם בני ישראל התחתונים, הנקראים ישראל על שם ז\"א, הנקרא ישראל, גם הם ישארו בגלות תוך מצרים, כיון שישראל העליון השולט עליהם, נתבטל מציאותו.","לכן שלח לו ה' ע\"י משה, כה אמר ה' בני בכורי ישראל, לרמוז אל הבן בכור העליון, ישראל, שקיים ולא נתבטל. והודיעו, כי לפי שכפר במציאותו, לכן יהיה נענש מדה כנגד מדה, במכת בכורות, לפי שכפר בבן הבכור העליון יתברך. וז\"ש, ואם מאן אתה לשלח, הנה אנכי הורג בנך בכורך. וז\"ש, והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר, כי הבן הבכור, הנמשך מן הבן הקדוש הבכור העליון, הוא אשר ישאלך שאלה זו, יען אליו נוגע זו השאלה, כי בו היה רוצה פרעה לכפור בו, ולעכב את ישראל בגלות תחת רשותו."],"source":"האר\"י. \"שער הכוונות\". דרוש א', \"בענין פסח ויציאת מצרים\"","author":"הרב יצחק לוריא (האר\"י)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-3694","title":null,"paragraphs":["האדם, בזמן שרוצה לשפר מעשיו, הוא גורם זווג למעלה, שע\"י זה נמשך שפע למטה. וזה נקרא העלאת מ\"ן. דהיינו, שגורמים חסרון למעלה. ויש להבין, איך שייך לומר, שהתחתונים גורמים חסרון למעלה. אבל צריכים לדעת, מה הפירוש חסרון. ידוע שכלי נקרא חסרון, דהיינו, שאם יש חסרון, יש מקום לתת שמה מילוי למלאות את החסרון.","והיות מצד המאציל אין שום עיכוב מלהשפיע, אלא רצונו הוא להטיב, וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור, הוא מטעם, שאין להתחתונים כלים לקבלת השפע, לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את עצמו, וחסר לו כוחות, ומבקש לה', שיעזור לו, אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי להשפיע לו שפע. וזה נקרא העלאת מ\"ן."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","העלאת מ\"ן","להקדים לדרוש ולבקש"]},{"id":"he-3695","title":null,"paragraphs":["ענין מ\"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ\"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ\"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ\"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.","והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.","נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ\"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ\"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 587. \"עליון מברר לצורך התחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","הכניסה למדרגה הרוחנית","העלאת מ\"ן","מתוך שלא לשמה באים לשמה","על סף לשמה"]},{"id":"he-3703","title":null,"paragraphs":["צריך לתת תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, וכל מה שהאדם מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות רק למעלה מהדעת. כלומר, הגם שהשכל אומר לו, שמכל החשבונות, אתה רואה, שאין שום דבר יכול לעזור לך, גם זה הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול להוציא אותו מהרצון לקבל לעצמו, ותמורת זה הוא יקבל את הרצון להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה"]},{"id":"he-3704","title":null,"paragraphs":["אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית, אם לא יודע מקודם, שבלי תפילה אי אפשר להשיגה. לכן ע\"י המעשים והסגולות, שהוא עושה בכדי לזכות לשמה, מתרקם אצלו כלים מתוקנים, שירצו לקבל את ה\"לשמה\".","ואז, לאחר כל המעשים והסגולות, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. משום שראה, שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום. ורק אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא. ואז הקב\"ה שומע תפילה, ונותן לו המתנה של לשמה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ'. \"ענין לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","תפילה"]},{"id":"he-3706","title":null,"paragraphs":["צריכים לומר, שתמיד הקב\"ה שומע ועונה לו, כפי מה שיהיה טוב לאדם. ואת זה הוא נותן לו, היינו אלו המצבים מה שהאדם מרגיש, צריכים להאמין שהקב\"ה רוצה שהאדם ירגיש כך, משום שזה הוא לטובתו של האדם.","ונמצא, שעיקר הבטחון, שהאדם צריך לבטוח בה', הוא שבטח הקב\"ה שומע תפלתו, ועונה לו על תפלתו, אלא לא לפי מה שהאדם מבין, אלא מה שהקב\"ה מבין, שכדאי לתת לו. נמצא לפי זה, שעיקר הבטחון הוא לבטוח בה', שה' עוזר לכולם, כמו שכתוב \"ורחמיו על כל מעשיו\". אבל אין הבטחון צריך להיות שהקב\"ה יעזור לו כפי שכלו של האדם, אלא לפי ראות עיני ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"ענין בטחון\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","טרם יקראו ואני אענה","להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-3709","title":null,"paragraphs":["ענין כריתת ברית צריכים דווקא בעת שכל אחד ואחד יש לו טענות ותביעות על השני, ויכול אז להיות בחינת רוגז ופירוד. אז הברית שעשו מחייב אותם להחזיק את האהבה והאחדות שביניהם. שזה כלל, שבכל עת שיעלה על מי שהוא רצון וחשק לפגוע בשני, אז יש להם עצה להזכיר את כריתת הברית שעשו ביניהם. וזהו מחייב אותם להחזיק את האהבה והשלום."],"source":"הרב\"ש. 738. \"ברית מלח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-3714","title":null,"paragraphs":["בזה, שהאדם לוחם עם הקדוש ברוך הוא, היינו שהקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם יקבל תענוג, והאדם רוצה שה' יקבל תענוג.","נמצא, שמשתמש עם התורה בכוון הפוך מהמוכר. ועל זה אמרו, שהקדוש ברוך הוא אומר, \"נצחוני בני\", היינו שלוחמים נגד הרצון לקבל, שה' הטביע בלבבם, שאם האדם מנצח, אז הקדוש ברוך הוא שמח.","נמצא, שתורת ה' היא לפי מטרת הבריאה. ו\"תורתו\" נקרא, בזמן שהאדם משתמש עם התורה על כוונת התבלין, שאז הוא לוקח את התורה בכדי ליהנות להקדוש ברוך הוא."],"source":"הרב\"ש. 502. \"אם האדם מנצח, ה' שמח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-3715","title":null,"paragraphs":["מלחמת היצר, היא מלחמה ארוכה מאד, ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות. שבכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו, יהיה חזק מאד, לבלי להניח להפיל את עצמו בשום אופן, כי כל זמן שהאדם אינו מייאש את עצמו ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש איך שהוא, הוא נקרא נוצח את המלחמה, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו, כמ\"ש חז\"ל: \"ואלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\", רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפילה. וכל זמן שאין אנו מייאשים עצמנו ממלחמה הזאת, ואוחזים עדיין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפילה וצעקה להשי\"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הנצחון."],"source":"משיבת נפש, אות מ'","author":"משיבת נפש","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-3716","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ ורוצה להיכנס, לא שייך לומר שמרגיש, ש\"חימה שפוכה שורה עליו\". אלא אחרי כל הדחיות, שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר נגלה עליו את היד חזקה וחימה שפוכה, אז יקויים \"אמלוך עליכם\". כי רק על ידי התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות שמיים, וזוכה להיכנס פנימה בהיכל המלך."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע', \"ביד חזקה ובחימה שפוכה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-3721","title":null,"paragraphs":["רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו אנשים לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. וזהו כמו שכתוב \"וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה\". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה \"יציאה משליטת הרצון לקבל ולהיכנס בעבודה של להשפיע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 34 \"מהו, אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","הכנה לכנס","עליות וירידות","העיקר הוא התפילה","וייזעקו ותעל שוועתם","סבלנות והתמדה","פסח","מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה לשמה"]},{"id":"he-3724","title":null,"paragraphs":["צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעיניים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה.","כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול ומסירות נפש בעשירייה","הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","לחיות בחיסרון להשפיע","עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-3725","title":null,"paragraphs":["צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון, והבן מאד."],"source":"בעל הסולם. \"פעולות האדם ותחבולותיו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות"]},{"id":"he-3726","title":null,"paragraphs":["הגוף עם איבריו - אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות והרגשים, על כל איבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאיבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האיבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה איבר, חושב ומרגיש שצר לו המקום שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.","אומנם אם קרה, ואיזה איבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האיבר הנפרד. והאיבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו.","ואם יבוא הרופא, ויחבר את האיבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האיבר לדעת מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף חוזר לדעת צרכיו של האיבר."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-3727","title":null,"paragraphs":["נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, שעל ידי זה בזמן שהאדם עושה תשובה, יהיה הרווח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\", ל\"ג, \"עניין גורלות, שהיה ביום כיפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3731","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"קנאת סופרים תרבה חכמה\". היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו.","זאת אומרת, אפילו מצד הלידה אין הוא משתוקק לתאוות גדולות, ואין לו המשכה גדולה לתאוות כבוד, מכל מקום מצד הקנאה הוא יכול לרכוש כוחות נוספים, מה שאין לו מצד הטבע, שעמהם הוא נולד. אלא מידת הקנאה שיש בו, הכח הזה הוליד בו כוחות חדשים, הנמצאים אצל החברה. ועל ידם הוא קיבל אותו תכונות חדשות, היינו כוחות שאינם נמצאים אצלו מצד ההורים שהולידו אותו. נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","התכללות","משחק"]},{"id":"he-3732","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה והמצוות, כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע\"י האחדות. ועל כן, כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע\"י התגברות הרצון, צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול. נמצא שדווקא ע\"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע\"י זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","התכללות","חוק הערבות","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","להשיג מגע עם הבורא","שדה אשר ברכו ה'"]},{"id":"he-3735","title":null,"paragraphs":["עיקר העבדות, שצריך להיות במסירות נפש, הוא על בחינת יראה. שאז כל הגוף אינו מסכים לעבודתו, יען שאינו טועם שום טעם בהעבדות, וכל עשייה ועשייה, שהוא עושה, הגוף עושה לו חשבון, שאין זה עבדות השלימות. אם כן, מה יהיה שתעבוד. אז כיוון שאין שום ממש וטעם בעבדות הזו, ואז ההתגברות הוא רק במסירות נפש. זאת אומרת, שעם העבדות הוא מרגיש טעם מר, שבכל עשייה שהוא עושה הוא מרגיש ייסורים נוראיים, יען שהגוף מורגל, שלא לעבוד לבטלה. או שיהיה מהיגיעה הזו טובה: או לעצמו, או לאחרים.","ובזמן הקטנות, אז אינו מרגיש טובה לעצמו, יען שאינו מרגיש עכשיו שום תענוג בהעבדות. וכן אינו מאמין שיהא טובה לאחרים, יען כיוון שאינו חשוב לעצמו. אם כן מה הנאה יהיה מזה לאחרים? אזי הייסורים קשים. ועד כמה שהוא עובד, באותה השיעור נתרבה הייסורים. עד שנתקבצו הייסורים והיגיעה לשיעור מסוים, עד שהבורא יתברך מרחם עליו, ונותן לו טעם בעבדות השי\"ת, כמו שכתוב: \"עד שיערה עלינו רוח ממרום\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"ט. \"עניין מסירות נפש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-3736","title":null,"paragraphs":["\"וידבר אלקים אל משה\". אלקים הוא בחינת טבע, שמבחינת הטבע, אתם צודקים, שאין לכם חמרי דלק שתוכלו להמשיך בעבודתכם. \"ויאמר אליו אני ה'\", ה' הוא מדת הרחמים, שמבחינת רחמיו יתברך יכולים להמשיך כוחות וחמרי דלק שלמעלה מהטבע ולמעלה מהדעת, שעל זה אין להם כבר מה להתוכח.","משום שכל הויכוחים שהאדם יכול להסתייע הוא רק מה שהדעת מחייבתו. מה שאין כן למעלה מהדעת הכל יכול להיות, רק שצריכים להתגבר בבחינת אמונה, שהשם יתברך יכול לעזור בבחינת למעלה מהטבע. ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע.","ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. 924. \"וידבר אלקים אל משה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וארא"]},{"id":"he-3737","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי וכו', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים\" (וארא). נמצא, לאחר שיהיה להם כלי לקבל אז אני אתן להם את הכח הדרוש לזה."],"source":"הרב\"ש. 877. \"ג' תפלות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וארא"]},{"id":"he-3738","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צריך לקבל על עצמו לעבוד לשם שמים, עבודה זו נחשבת לשפלות, כי אינו מוצא בזה טעם של חשיבות. נמצא, שבזה שהמלכות היא בעפרא, שהוא דבר בלתי חשוב, זה היה הגורם, שתהיה עבודה קשה.","וזה נקרא \"קוצר רוח\", היינו שהמלכות, שהיא דבר חשוב, היינו, שמי שמשמש את המלך, הנקרא בחינת \"רואי פני מלך\", היושבים ראשונה במלכות, אצל אנשים האלה לא נקרא זה שיושבים אצל המלך, והם מבחינת רואי פני המלך, היושבים ראשונה במלכות, שיהא נחשב זה לעבודה קשה, ושנגיד שיש להם קוצר רוח, היינו שאין להם מצב רוח מרומם.","אלא, בזמן שהמלכות היא בגלות תחת שליטת הקליפות, אז המלכות נבחנת אצלם, שהיא בחינת עפר, שהיא דבר בלתי חשוב. וזה נקרא \"קוצר רוח\", שאין המלכות יכולה לתת מצב רוח מרומם, כמו שצריכים להרגיש, בזמן שיושבים אצל המלך. נמצא, שקוצר רוח ועבודה קשה קשורים זה בזה. כלומר, שאם המלכות היא בעפרא, היינו בלתי חשובה, זה גורם עבודה קשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ועבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת וארא"]},{"id":"he-3739","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שבאמת הוא כן מתקדם כנ\"ל, אלא מה שהוא רואה, שכל פעם הוא יותר משוקע באהבה עצמית, והוא נמצא עכשיו במצב יותר גרוע, היינו שהוא נמצא במצב של שפלות, יותר ומבטרם שנכנס לעבודה דלהשפיע, הוא מטעם \"כי אני הכבדתי את לבו\".","היינו כנ\"ל, שה' מגלה לו כל פעם, מהו שלא לעבוד לתועלת עצמו, אלא רק לתועלת ה'. נמצא, בזה שה' מודיע להאדם את הפירוש \"שלא לעבוד לתועלת עצמו\", בזה האדם רואה, איך שהוא ממש נגד הטבע. מטעם שהאדם נברא עם הרצון לקבל לתועלת עצמו. ועתה הוא רוצה לעשות דבר שהוא כנגד הטבע. לכן נקרא זה \"עבודה קשה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ועבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-3741","title":null,"paragraphs":["רואים אנו, שדוקא שכל הרע מתגלה, אז יש כלי שלם, שיכול להאיר בהם אור שלם. ומהנ\"ל אנו רואים, מהי הסיבה, שה' הכביד את לבו, היינו שהלב, הנקרא רצון, היה כל פעם יותר מתנגד לעבודה דלהשפיע. והטעם הוא, שאנו צריכים לעבודה קשה, שרק ע\"י היסורים דעבודה קשה, היסורים האלו, הם הגורמים שיצעקו לה' עם רצון שלם, שה' יעזור לו לצאת משליטת פרעה מלך מצרים. היינו, שדוקא ממצב השפלות, שהאדם מרגיש, שיותר רע לו מכל אנשים, זה נותן לו דחיפה, שיצעק לה' בכל לבו, שיעזור לו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו, מקוצר רוח ועבודה קשה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת וארא"]},{"id":"he-3744","title":null,"paragraphs":["לאחר שהוא כבר התחבר לקבוצה של אנשים שרוצים להגיע לדרגת אהבת ה', ורוצה ליטול מהם כוח לעבודה שהיא בעמ\"נ להשפיע, ולהתפעל ממה שהם מדברים, בקשר שצריכים להגיע לאהבת ה', אז הוא צריך להחשיב כל חבר וחבר, שבהקבוצה, שהוא גדול ממנו. שאין אדם מתפעל מהחברה שייקח הערכה שלהם, על איזה דבר, אם הוא לא מחשיב שהחברה תהיה יותר גדולה ממנו. ולכן כל אחד מוכרח להרגיש את עצמו שהוא יותר קטן מכולם. מטעם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגורל שלי תלוי בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-3746","title":null,"paragraphs":["בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך שכולם עובדים לשם שמים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד לשם שמים. והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמים, היא, שאין הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאוה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחברו יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-3747","title":null,"paragraphs":["עיקר ושורש עבודת ה', היא אהבת חברים, ועל ידה יוכל אדם לבוא לעבודת ה' האמיתית, בראותו כי חבריו, המה שואפים ומתאווים לעבוד ה' בתורה ובתפילה, אז ילהיב לבבו גם הוא להתאחד אתם, וכל מעשי חבריו יהיו גדולים בעיניו ממעשי עצמו."],"source":"מאור ושמש. רמזי שיר השירים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-3748","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים אין החסרונות מה שיש לו, הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו."],"source":"הרב\"ש. 47. \"גרוע מכולם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-3753","title":null,"paragraphs":["לעשות התאחדות בין הכלל הוא רק על ידי כתישה, שכל אחד כותש את עצמו ומסיר ממנו את קליפת גסות הרוח. ועל ידי ביטוש והכתישה מאיר אור הנשמה, ושם באמת כל ישראל הכל אחד."],"source":"שם משמואל. יום הכפורים תרע\"ג","author":"שם משמואל","subjects":["ביטול המחיצות בינינו","על כל פשעים תכסה אהבה","עוצמת החיבור – אש בוערת","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-3756","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא נולד בבחינת אדם, שפירושו, שבאו לו במוחו ולבו מחשבות ורצונות להיות אדם, כלומר, שהוא מבין שצריכים ללכת בדרך האמת, הגם שעדיין לא יכול ללכת, כי הוא נולד עכשיו, כלומר, שהוא התחיל עכשיו בעבודה זו, ורק שהוא מבין שצריכים להגיע אליה, היינו לעשות הכל בעמ\"נ להשפיע, הגם בעת שנולד אין לו כלום, היינו כמו שהזהר הקדוש אומר \"אדם שנולד, לא נתמנה עליו כח מלמעלה עד שנמול\".","פירוש, שבזמן שהתחיל ללכת בקו של השפעה, הנקרא \"הולדה\", אז הוא רואה תמיד ערך הפוך. היינו, שהוא רואה אחרי כל היגיעה שהוא נותן, אין לו שום התקדמות, אלא שרואה תמיד שהולך אחורה. וזה הסדר, היינו המצב של הסתרה מה שהוא מרגיש, נמשך עד שזוכה למול עצמו. ואח\"כ הוא הולך קדימה, עד שמשיג את הד' מדרגות, הנקראים \"חיה נשמה רוח נפש\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"ההבדל בין עבודת הכלל והפרט\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3757","title":null,"paragraphs":["ספר \"קדושת לוי\" (תזריע): יש בעבודה זריעה, והריון, ולידה.","\"זריעה\" נקרא בחינת ההתעוררות המתעורר לב בני אדם לעבודת ה'. ו\"הריון\" נקרא במי שרוצה לעשות את המצוה. \"לידה\", כשאדם עושה את המצוה.","\"אשה כי תזריע\", היינו המקבלים יהיו משפיעים. \"וילדה זכר\", היינו בחינת גדלות. ואיש כי תזריע, היינו הבורא, הנקרא משפיע, בשם זכר, שהוא רק אתערותא דלעילא, \"וילדה נקבה\", שהוא בחינת קטנות.","וזה ענין \"נקבה פניה למעלה\", היינו כלפי המשפיע, שזה ענין \"תשש כוחו כנקבה\". ורק לאתערותא דלעילא הוא מחכה. ו\"אשה כי תזריע וילדה זכר\", היינו כאיש שיש לו כוח תמיד להתגבר. וזה ענין \"וחזקת, והיית לאיש\"."],"source":"הרב\"ש. 681. \"אשה כי תזריע - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3758","title":null,"paragraphs":["ענין לידה הוא כענין \"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי\". היינו, כל פעם שמקבלים את בחינת אמונה מחדש, נקרא \"לידה חדשה\". וענין הקבלה של בחינת מוחא, הוא למעלה מהדעת.","והיות שהגוף אינו יכול לעשות דבר מה שהוא נגד הדעת, אם כן, בחינת מוחא מוכרחין לקבל בעל כורחו, היינו שאין הגוף מסכים. מה שאין כן אם עבודתו היא בבחינת קבלה וידיעה, אזי הגוף מוכן לציית לכל פקודה.","וזה ענין, בעל כורחך אתה נולד, שההולדה בהקדושה היא רק בעל כורחו. עד שזוכין לבחינת \"יקריב אותו לרצונו\", כמו שאמרו חז\"ל \"כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני\" (קידושין נ' ע\"א).","ועל ידי קבלת האמונה, זוכין לבחינת חיים דקדושה, על ידי תורה ועבודה."],"source":"הרב\"ש. 3. \"בעל כורחך - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3759","title":null,"paragraphs":["כל לידה יכולה להיות רק על ידי זכר ונקבה. כי ענין זכר הוא כח ההשפעה שישנו באדם, ונקבה היא בחינת כח הקבלה שישנו באדם, היינו מה שאדם רוצה להנות את עצמו, שענינו הוא שכל דאגותיו הוא רק שעובד להנאת עצמו. ועל ידי שני כוחות אלה יש לו עבודה בבחינת בחירה, להיות בוחר בטוב היינו לשם שמים, ולמאוס ברע שהוא למלא תאוותיו."],"source":"הרב\"ש. אגרת נ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה","פרשת בראשית"]},{"id":"he-3760","title":null,"paragraphs":["בלי רצון אי אפשר לעשות שום דבר. ולעצמו הוא כבר לא רוצה לקבל. לכן \"אמו נותנת את האודם\". \"אמו\" נקראת בינה, שבחינתה היא רצון להשפיע. כידוע, שמלכות נקראת \"שחור\", היינו הרצון לקבל, שנקרא מלכות, שעליה היה צמצום, שפירושו, שהאור לא יאיר לתוכה, לכן היא נקראת בשם \"חושך\". וכשהמלכות נכללה בבינה, נקראת בינה \"אודם\". וזה יהיה הפירוש, שאמו, היינו הבינה, נותנת להאדם בחינת רצון להשפיע. ואז כבר האדם מסוגל לעשות מעשים דלהשפיע. ואז נקרא \"שהקב\"ה נותן רוח ונשמה\", שפירושו שפע עליון, הבא לתוך כלים דהשפעה. וזה נקרא \"לידת הפרצוף\", היינו שנולדה מדרגה חדשה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מהו שהיצר הרע עולה ומשטין, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3761","title":null,"paragraphs":["הכלל משתוה תמיד עם הפרט, שהשי\"ת בעצמותו, לא ירגיש את הריבוי, שהוא תמיד בסוד רשות היחיד, ותקיש טובת הכלל מהפרט. וכמו שמציאותו ולידתו של הפרט, אשר ערך השי\"ת, מכח הטבע, הוא נבחן מעת לידתו וביאתו למקום שהכין השי\"ת בעדו, שנקרא עולם הזה, נבחן שדאג בעדו שיפול לידי אוהבים נאמנים, שיטפלו בו ויבריאו אותו וידאגו לכל צרכיו בתכלית המסירות והאהבה.","כן הכלל כולו, אם רוצה להולד ולצאת לאויר העולם מתוקן בעד הכלל כולו, אז יש לדאוג שהילד הכללי הזה, יפול אצל הורים נאמנים שיאהבו אותו במסירות נפש, לא פחות מאבא ואמא - והיינו על-ידי המצוה של אהבת זולתו. בדומה להכנה של מתן תורה."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3762","title":null,"paragraphs":["ואם אנו מדברים בסוד הריבוי במהות הרוחני, הריהו בדומה לעניין הגשמי שנולד מבטן אמו, שהוא עולם חשוך ומקולקל בכל מיני לכלוך ואי נעימות, אל עולם הנאור בכל השלימות - עולם התיקון. ובזה מובן עניין ההכנה, בגדר המובן בממלכת הכהנים, שהגיעו לכך על-ידי נבואת משה רבנו, ומשום זה זכו לחירות ממלאך המות, ולקבלת התורה. ואז היו צריכים ללידה חדשה, לאויר העולם הנאור, המכונה בכתוב: \"ארץ חמדה טובה ורחבה\"."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3763","title":null,"paragraphs":["כמו בגשמיות שהולד נופל לידים אוהבות ונאמנות, שהם, אביו ואמו הדואגים לו ומבטיחים קיומו ובריאותו - כמו-כן, לאחר שלכל אחד הוכן ששים רבוא דואגים לקיומו, נשמו רוח חיים, כמ\"ש: \"ויחן שם ישראל נגד ההר\" ופירש\"י \"כאיש אחד בלב אחד\"."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור-לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-3766","title":null,"paragraphs":["ענין גלות מצרים היה בכדי לקבל כלים וצורך לאורות הגדולים, הנקראים \"ירושת הארץ\", שעל זה היה אברהם תמה ואמר, שהוא לא רואה שיהיה להבנים שלו צורך לאורות הגדולים האלו. והיות שאין אור בלי כלי, נמצא, אפילו שרוצים לתת להם, אבל אין להם כלים לקבל.","ומשום זה הוכנה להם גלות מצרים, שעל ידי השאלות והטענות של המצרים, שע\"י זה יתרוקנו כל פעם ממה שכבר רכשו לעצמם קצת קדושה, והם היו יונקים מהם, ומשום זה יהיה להם תמיד צורך לבקש מה', שיאיר להם הדרך, שיוכלו ללכת קדימה. והם ראו, שכל פעם הלכו אחור. וזה שכתב האר\"י הקדוש, שבזמן יציאת מצרים, היו עם ישראל במ\"ט שערי טומאה, עד שנגלה אליהם מלך מלכי המלכים וגאלם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורות דפסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-3767","title":null,"paragraphs":["ענין \"גלות\" נקרא בזה, שעם ישראל לא היו יכולים לעבוד בעל מנת להשפיע לה', אלא רק לקבל לעצמו. וזה נקרא \"גלות מצרים\", שלא יכלו לצאת משליטתם, אלא הרצון לקבל לעצמו, היה שולט. לכן אומר הזה\"ק, שאם בזמן שירדו בגלות מצרים, היו נזהרים שלא יאכלו, היינו שלא יהנו מזה שהמצרים נהנין, כלומר \"מרע עין\", שהוא הרצון לקבל לעצמו, לא היו נכנסים תחת שליטתם, בגלות.","נמצא, שגודל האיסור של רע עין הוא, שהלחם שלו כולו בעל מנת לקבל, וזה גורם כל הפירוד מהקדושה. וזהו כל האיסור של \"אל תלחם את לחם רע עין\". זאת אומרת, שכל עבודה שלנו בתו\"מ, היא בכדי שנצא מגלות של הרצון לקבל לעצמו. כלומר, שאנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו\"מ, שהשכר שלנו יהיה, שע\"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין אנו דורשים עבור העבודה בתו\"מ."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו לחם רע עין, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3768","title":null,"paragraphs":["כשעם ישראל, שהיו בגלות מצרים, שהיו תחת שליטת פרעה מלך מצר-ים, ורצו לצאת מתחת שליטתו, לא היה ביכולתם. אולם עוד לא היה ברור להם כל כך, מהו הפירוש \"לעבוד להשפיע ולא לתועלת עצמו\", הגם שרצונם היה לעבוד לתועלת ה', וראו שלא יכולים. אבל היה להם תמיד תירוצים, על מה שלא יכולים לכוון בעל מנת להשפיע. ולא הרגישו שהם כל כך רחוקים מה'.","אמנם בזמן שמשה בא לעם ישראל, ודיבר לבחינת פרעה של כל אחד ואחד, היינו להרצון לקבל שיש בלבם. ואמר להם, שהוא רוצה, שבחינת פרעה שלהם לא תשלוט על בחינת ישראל שלהם, אלא שיתן לעבוד לשם שמים ולא תועלת הגוף. כששמע הפרעה של העם, מה שמשה אומר להם, שיעבדו רק לשם שמים, אז הבינו מה זה להשפיע ולא לקבל, תיכף נחלשו מהעבודה. כי הגוף היה מתנגד עם כל כוחו, שלא יעשו שום פעולה של קדושה. היינו אפילו שלא לשמה נעשה עכשיו קשה להם לעשות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3769","title":null,"paragraphs":["בזמן שזכו לראות \"וימת מלך מצרים\", שהזה\"ק מכנה זה בשם \"נפילת השר שלהם\", הידיעה הזו, שהיו חושבים, שיש שר של מצרים, ויש לו שררה, והוא מעכב את צעקתם, שלא ישמע למעלה, הדעה הזו נפלה מעם ישראל.","אלא זכו עכשיו לראות, שלא היה שום שר של מצרים, שהיה מעכב את תפלתן של ישראל, שלא יתקבל. אלא ה' כן שמע תפלתן, וה' הכביד את לבם. היינו, שה' היה רוצה, שתתגלה את צורה האמיתית של הרע, הנקרא \"רצון לקבל לעצמו\".","נמצא, שכן שמע את צעקתם. ואם לא היה בחינת אתערותא דלתתא מעם ישראל, שרוצים לצאת משליטת מצרים, היינו שראו, שכל עבודתם היא לטובת הרצון לקבל לעצמו, הנקרא \"פרעה מלך מצרים\", ובלי ההתעוררות הזו לא היה ה' מגלה להם את צורת הרע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-3772","title":null,"paragraphs":["\"וכאשר יענו אותו, כן ירבה, וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל\" (שמות א'). משמעות הפסוק, משמע \"וכאשר יענו אותו\", היינו בשיעור ש\"יענו אותו\", כן באותו שיעור \"ירבה ויפרוץ\". נראה, כאילו זה תנאי, שאי אפשר להיות פריה ורביה בעבודה, מבלי שיש מקודם התשתית של עינויים.","ולהבין את הנ\"ל, צריכים לדעת את העיקר שלנו, היינו מה היא מהותינו. וכפי שמבואר בהקדמות, היא רק הרצון לקבל שלנו. ובטח מה שהרצון לקבל ממלא את מבוקשו, המילוי לא נקרא עבודה, כי עבודה נקראת מה שמקבלים עליה שכר.","זאת אומרת, עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר \"טוב לי מותי מחיי\", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא נמדדת מידת ההשתוקקות שלו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3773","title":null,"paragraphs":["כי מטרם שבא משה, היה להם כח לעבודה, מטעם שעוד לא ידעו מה זה לשם שמים. אבל בזמן שבא משה, והסביר להם, מה זה להשפיע ולא לקבל כלום, אז התחיל הפרעה של כל אחד ואחד לשאול שאלות:","א. כמו שכתוב, שפרעה שאל \"מי ה', אשר אשמע בקולו\",","ב. ואח\"כ באה שאלת הרשע, ששאל \"מה העבודה הזאת לכם\".","נמצא, שעם ישראל, לאחר ששמעו מפי משה, שצריכים לעבוד לשם שמים, התחילה אז התנגדות האמיתית של הרע שבאדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שמטרם שנפל השר המצרי, לא נענו בצעקתם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3775","title":null,"paragraphs":["אם משליכין את המטה לארץ, ורוצים לעבוד עם בחינה יותר גבוה, היינו בתוך הדעת, ומבזים את בחינת למעלה מהדעת, שנדמה עבודה זו לבחינת שיפלות, תיכף נעשה מהתורה והעבודה שלו בחינת נחש, שהוא סוד נחש הקדמוני.","וזה סוד \"כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". והטעם הוא כנ\"ל, שהשרה שכינתו על עצים ואבנים. לכן, אם הוא משליך בחינת מטה לארץ, ומגביה את עצמו לעבוד עם מדה יותר גבוה, זהו כבר נחש. ואין בחינת בנתיים. אלא או נחש או קדושה. מטעם, שכל התורה והעבודה שלו, שהיה לו מבחינת מטה, הכל נכנס עכשיו לבחינת נחש."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3776","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם לא ישאר ברשות הס\"א, עשה הקב\"ה תיקון, שאם האדם עוזב את בחינת ה\"מטה\", תיכף נופל לבחינת \"נחש\", ותיכף הוא הולך במצב של כשלונות. ואין לו שום כח להחזק, אלא אם כן יקבל שוב את בחינת האמונה, הנקרא שופלות.","נמצא לפי זה, שהכשלונות בעצמם הם גורמים, שהאדם יקבל על עצמו שוב הבחינת מטה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת.","וזה פירוש מה שאמר משה: \"והם לא יאמינו לי\", שפירושו, שלא ירצו לקבל עליהם את הדרך לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אז אמר לו ה': \"מה זה בידך מטה?\" השליכהו ארצה. אז תיכף \"ויהי לנחש\". היינו שבין מטה לנחש אין מצב של בנתיים. אלא שהוא בכדי לדעת, או שהוא נמצא בקדושה, או בהס\"א.","נמצא, ממילא שאין להם עצה אחרת, אלא לקבל עליהם את בחינה אמונה למעלה מהדעת, הנקרא \"מטה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת שמות"]},{"id":"he-3778","title":null,"paragraphs":["ידוע, שע\"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי\"ע. ושם בבי\"ע אין הם יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים מצות ומעשים טובים בכוונה עמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר המסך בנצחיותו. ואז יש זווג על המסך בהתכללות הנצוצין. ונמשך אור העליון בכל העולמות, כפי שיעור הנצוצין שהעלו [...].","כמו כן, בעת שהאדם עוסק בתורה ומצות עמ\"נ להשפיע ולא לקבל, אז על ידי זה הנצוצין עולין למסך שבראש שבעולם אצילות (והם עולים ממדרגה למדרגה, עד שבאים לראש דאצילות). וכשנכללים במסך הזה, ויוצא קומת האור לפי בחינת גודלו של המסך, ניתוסף אור בכל העולמות. וגם האדם, שגרם את השבח למעלה, מקבל גם כן הארה, בזה שהשביח למעלה בהעולמות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". פ\"א. \"ענין העלאת מ\"ן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3779","title":null,"paragraphs":["\"ואהבת וכו' בכל לבבך, בשני יצריך. ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך. ובכל מאדך, בכל ממונך\". והיינו כנ\"ל: מדרגה ראשונה של האהבה היא על קיום המציאות, היינו מזונותיו של הגוף, שהוא על ידי רכוש וקנינים, היינו ויתורים על ג' בחינות הנ\"ל בקיום המציאות. מדרגה שניה היא \"בכל נפשך\", היינו ויתור על מציאותו ממש.","וזה יכולים לקיים על ידי יצר הטוב, היינו על ידי הכפיה, שנותן לגוף להבין שיש יותר הנאה ותענוג בזה שמהנים ומשפיעים לה', מזה שמהנה ומשפיע לעצמו."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3781","title":null,"paragraphs":["על ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך חיים. וזה נקרא יסורים של אהבה, שאין ביטול תורה. והוא משום שכל כמה שהוא מרבה בתורה, כך הוא מרבה בהיסורים.","נמצא שאין בהם ביטול תורה, משום שהלומד התורה נולדים לו היסורים. נמצא אם אין לו תורה אין לו יסורים. וזה כאמור נקרא יסורים של אהבה, כי אין בהם ביטול תורה. וזה נקרא \"את אשר יאהב ה' יוכיח\"."],"source":"הרב\"ש. 490. \"ענין היסורים - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3782","title":null,"paragraphs":["יסורין של אהבה הם להביא אותו אל המדריגה העליונה שיהיה קרוב אל השם יתברך כמו שאמר כל שהקב\"ה חפץ בו הוא מדכאו ולפיכך צריך שיקבל אותם מאהבה, כי אם אין מקבל אותם מאהבה אין לו דביקות בו ואיך יהיו יסורין של אהבה. ואמר שאם קבלם מאהבה שכרו יראה זרע יאריך ימים, יש לאדם להבין השכר הזה מי שמקבל היסורין מאהבה, כי אלו שני דברים הם באים על ידי הדבוק בו ית' לגמרי, כי ע\"י הדבוק בו ית' כאשר מקבל היסורין מאהבה, לכך מקבל מן השם ית' הברכה ממקור העליון."],"source":"מהר\"ל מפראג, \"נתיבות עולם ב'\", נתיב היסורין, פרק א'","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3787","title":null,"paragraphs":["כללו של דבר, כי הענין המביא לידי שמירה והשגחה מאתו ית', להנצל מכל המקריים ח\"ו של הפסק הדביקות בינו לבין קונו, הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים, אכן אם לא זה, הוא בהסתר פנים ח\"ו, ה' יצילנו מזה [...] וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה ה' אחד שוכן בתוכם, ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות ויתנשאו בעילוי גוף ונפש."],"source":"ספר \"פרי הארץ\"","author":"פרי הארץ","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-3788","title":null,"paragraphs":["כתוב \"סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה\". שֶׁעִיקַּר הָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי כְּשֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה, אֲזַי מְקַבְּלִין זה מזה וּמִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲבֵרוֹ. כִּי בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן, עַל-יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת מִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה [...] וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה \"אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא\". כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי אַהֲבַת הַחֲבֵרִים [...] כִּי כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה וְיֵשׁ פֵּרוּד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל חִיּוּת וְהוּא בְּחִינַת מִיתָה [...] כִּי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ זֶה בְּחִינַת מִיתָה."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". הלכות ברכת הודאה, הלכה ו'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3789","title":null,"paragraphs":["עיקר ושורש עבודת ה' היא אהבת חברים, ועל ידה יוכל אדם לבא לעבודת ה' האמיתית, בראותו כי חבריו המה שואפים ומתאוים לעבוד השם בתורה ובתפלה, אז ילהיב לבבו גם הוא להתאחד אתם, וכל מעשי חביריו יהיו גדולים בעיניו ממעשי עצמו."],"source":"\"מאור ושמש\". רמזי שיר השירים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3790","title":null,"paragraphs":["עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, הַיְנוּ אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה מְכַסָּה עַל כָּל הַפְּשָׁעִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירַת לֵב וְכָל הַחֲרָפוֹת."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכת המזון ומים אחרונים, הלכה ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3791","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות הוא ע\"י האחדות. ע\"י שנכללים כל השינויים במקור האחדות. והעיקר תלוי בהאדם, שהוא עיקר הבריאה, ובו תלוי הכל כידוע. וע\"כ \"ואהבת לרעך כמוך\" הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות ושלום, שהוא עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. ע\"י שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איחוד העם","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","דאגת נשים לאיחוד העם","חובת עם ישראל לאיחוד","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מתחברים לנשמה אחת","נשים לחיבור העם","קריאה לאיחוד","תיקון השבירה"]},{"id":"he-3792","title":null,"paragraphs":["העיקר והיתד שהכל תלוי בו, ותוכן דרכי התשובה הנכונה, תמצא על ידי אהבת חברים ודיבוק חברים והתקרבות לצדיקי הדור, ועל ידי זה יבוא לתכלית ההכנעה, כי יראה עבודת חבריו וגודל תבערת לבבם והתלהבותם לעבודת הבורא ברוך הוא, ועל ידי זה ילמד לעשות גם הוא כמותם. והגם כי ידמה בנפשו אשר בעת התבודדותו יעורר לבבו יותר לשוב בתשובה ולהדבק בה', עם כל זה יותר ראוי ונכון להחזיק במעוז אהבת חברים ולקרב אותם לדרך ה', כי על ידי זה יוכל להמשיך הארה לאורך ימים, על ידי מה שמקרבם לעבודת בורא."],"source":"\"מאור ושמש\". פרשת \"תצא\"","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אחד ולתמיד","חוק האהבה במערכת אדה\"ר"]},{"id":"he-3794","title":null,"paragraphs":["זה ידוע, כי כל הכלי לקבלת הטוב הוא השבח והודיה.","כי עד כמה שהוא מרחיב הכלי ברצון הזו, כך הוא מסוגל לטעום טעם בשפע. כי השפע בעצמה דומה לים הגדול. ויש מי ששואב עם אצבעון, ויש מי ששואב עם דלי, וכן הלאה, הכל נמדד לפי הכלי.","ואם אנו אומרים שהשבח והודיה הוא הכלי, כי לפי ההרגשה כך הוא ההודיה, כי אם האדם מתגבר תכף כשמרגיש ישועות ה' יתברך ונותן שבח והודיה, אזי על ידי זה הוא מקיים וממשיך השפע ביתר שאת וביתר עז. שעל ידי ההודיה נתרשם בו הנותן השפע על כל האבריו, שעד כמה שהוא מרגיש מי הנותן, כך מתרחב אצלו הכלי לקבל השפע.","נמצא שדבר זה שייך רק במשפיע ולא במקבל, משום שאצל המקבל נעשה הבורא יתברך למחויב. ואצל מחויב אינו נוהג שבח והודיה, כי כן הוא הטבע, כמו בן אצל אביו, אינו נוהג הודאה."],"source":"הרב\"ש. 798. \"מעלת הקטן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הודיה"]},{"id":"he-3795","title":null,"paragraphs":["הנה כתוב \"רם ה' ושפל יראה\", שרק השפל יכול לראות את הרוממות. והנה אותיות יקר הם אותיות יכיר, שפירושו שעד כמה שיש לו יקר בהדבר, כך הוא מכיר את רוממותו, שדוקא לפי שיעור חשיבותו שבדבר, הוא מתפעל. וההתפעלות מביא לו לידי הרגשה שבלב. ולפי ערך שהוא מכיר את החשיבות, בשיעור זה נולד לו שמחה.","לכן אם הוא מכיר את שיפלותו, שאין הוא יותר יחסן מכל בני גילו, היינו שרואה שיש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ו. \"העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הודיה"]},{"id":"he-3796","title":"מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה","paragraphs":["צריכים לדעת, שאין הבדל בין הארה קטנה לגדולה, מה שהאדם משיג. היות, שבאור אין שום שינוי, אלא כל השינויים הוא בהכלים המקבלים את השפע, כמ\"ש \"אני הוי\"ה לא שניתי\". לכן, אם הוא מסוגל להגדיל את הכלים, בשיעור זה הוא מגדיל את ההארה.","אולם השאלה היא, במה האדם יכול להגדיל את הכלים. התשובה היא, בשיעור שנותן שבח והודיה לה', על זה שה' קירב אותו אליו, שירגיש אותו קצת. ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר עם הבורא. וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדיל אצלו את ההארה.","והאדם צריך לדעת, שאף פעם הוא לא יבוא לדעת את שיעור האמיתי של החשיבות של הקשר בין אדם להבורא. כי אין ביד האדם להעריך את מדת ערכה האמיתי. אלא כפי שיעור שהאדם מעריך אותה, בשיעור זה הוא משיג את מעלתה וחשיבותה. ויש בזה סגולה, שעל ידי זה הוא יכול לזכות, שההארה זו תשאר אצלו בקביעות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ד'. \"מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הודיה"]},{"id":"he-3800","title":null,"paragraphs":["צריכים לשמוח, בכמה שיש לו אחיזה בקדושה, שאפילו רגע אחד ביום, אצלו נבחן דבר זה לרכוש גדול. כי אפילו דבר קטן בכמות ובאיכות, אין אדם מסוגל להעריך כשמדברים מדברים חשובים, שהם קדושה, שהיא תורה ומצוות.","והוא צריך לתת תודה לה' שזיכה אותו, בזה שנתן לו מחשבה ורצון על דבר מיעוט שבקדושה. היות שהוא רואה, שאין לו יותר מעלות וחשיבות משאר אנשים, וה' זיכה אותו בזה. לכן מצב כזה גם כן מחייבו לתת תודה לה', כלומר שאז הזמן לתת זמירות שירות ותשבחות לה'."],"source":"הרב\"ש. 146. \"יסורים ושמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הודיה"]},{"id":"he-3801","title":null,"paragraphs":["הגדר של השם: \"צדיק\", שהכוונה היא על אדם השרוי בעולמו של הקב\"ה, ועם כל זה הולך ומקבל תמיד הרגשות טובות ונעימות, והוא שרוי בתענוג בתמידיות. אשר ע\"כ נמצא תמיד מברך את השי\"ת, שבוראו להמציא לו עולם טוב ומשמח כזה. וגם הוא, ודאי אינו צריך להוציא הדברים במוצאות הלשון דוקא, כי ההרגשות בעצמם המה הברכות שהוא הולך ומברך את השי\"ת. וע\"כ נקרא \"צדיק\". שמצדיק את הבריאה ומרגישה כמות שהיא באמת."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הודיה","להאמין שהבורא טוב ומיטיב","להצדיק את הבורא","תפילת הודיה"]},{"id":"he-3803","title":null,"paragraphs":["הנה השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים: אם המעשים הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, שיש גם כן בחינת קליפה. ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב\"דעת\", שבקדושה יש דעת, מה שאין כן בס\"א אין דעת, כי \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]\". לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי שיתגלה לו דעת התורה.","עוד צריכים לדעת, שהשמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ\"ן, שהוא מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם \"באשר הוא שם\". דהיינו, שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתיכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן אותו \"באשר הוא שם\". היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל עליו עול מלכות שמים לנצחיות, נבחן זה לשלימות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שמחה","שמחה בדרך"]},{"id":"he-3804","title":null,"paragraphs":["בכדי שיהיה להאדם כחות דהשפעה, לטבע שני אנו צריכים, שיהא באדם הכח להגיע להשתוות הצורה. היינו, כמו שהבורא הוא המשפיע ולא לקבל כלום, דאינו חס ושלום בעל חסרון.","כלומר, שגם מה שהוא משפיע, אין זה מטעם חסרון. היינו, שאם אין לו חס ושלום למי להשפיע, מורגש דבר זה אצלו לחסרון. אלא שאנו צריכים להבין זה כמו שחוק. כלומר, שאין זה שהוא רצה להשפיע הוא דבר הצריך לו, אלא הכל כמו משחק."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ט\"ז. \"מהו יום ה' וליל ה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3805","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל, בענין מטרוניתא [גבירה] שאלה, מה הקב\"ה עושה לאחר שברא את העולם. התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר \"לויתן זה יצרת לשחק בו\". (עבודה זרה דף ג.). שענין לויתן הוא בחינת דביקות וחיבור (מלשון \"כמער איש ולויות\"). היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק ולא ענין של רצון וצורך.","וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון. מה שאין כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר, לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים: \"מה שלא השגתי מה שחשבתי, אין דבר\". שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\" ט\"ז. \"מהו יום ה' וליל ה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3806","title":null,"paragraphs":["כמו מי שהולך לשמחת חברו, אינו עושה חשבון עם עצמו, אם יש לו מצב רוח או לא, אלא צריכים להשתתף בשמחת חברו, ואסור להראות לחבירו פנים זועפות, אלא פנים שוחקות. כמו כן כאן, שהחיבור של החברים צריך להיות, שכל אחד ירצה לשמח את חברו, ודווקא בדברים גשמיים, כי דווקא זה עניין \"קנה לך חבר\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3807","title":null,"paragraphs":["מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.","נמצא לפי זה, במקום שיש לו כח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים. מה שאין כן אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר לו הכח של החברה, מטעם שמאד קשה, לדון את חבירו לכף זכות, וכל אחד חושב על עצמו שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת חברים. נמצא שאין לו רק כח קטן שיוכל לעבוד באהבת הזולת. היוצא מזה שדוקא עבודה זו צריך להיות בגלוי, ולא בהצנע לכת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חוק הערבות","חיבור בעשירייה","כיצד אני משפיע על הסביבה","לעורר את העשירייה לבורא","ממיסים את הלבבות ללב אחד","משחק","נשמה אחת","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות"]},{"id":"he-3808","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שיש דבר אחד, שהוא דבר המשתף את כולם, דהיינו בענין מצב רוח, כמו שאמרו \"דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים\". כי בענין שיהיה לאדם מצב רוח מרומם, לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות, וכדומה.","אלא דוקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: \"אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים\", אלא דוקא חבירו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם.","דהיינו, שחבירו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כח בטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו.","היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחבירו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בענין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחבירו מקום חסרון, שהוא יכול למלאות אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"איש את רעהו יעזורו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק הערבות","להתחזק באמונה וביטחון בדרך","משחק","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-3811","title":null,"paragraphs":["יש התלבשות של שקר ויש התלבשות של אמת. וזה דומה לילדה קטנה בת חמש שנים שמשחקת עם בובה, שהילדה הזו משחקת עם הבובה כאילו שהבובה היא ילד ממש בעל הרגש, ואע\"פ שהבובה אינה משיבה היא מדברת אליה. ובאותו זמן, אם יש בבית ילד קטן בן חצי שנה והוא בוכה, ואומרים לילדה בת החמש: לכי ותשחקי עם הילד האמיתי וגם לנו תהיה תועלת שהילד לא יבכה. ובשום אופן היא לא תסכים. זאת אומרת שאינה מסוגלת לקבל תענוג מהתלבשות אמיתית אלא מהתלבשות של שקר. אבל התענוג, אנחנו רואים שהילדה מרגישה תענוג אמיתי.","מה שאם כן כשהילדה נתבגרה ונעשית בת שמונה-עשרה שנה, כבר מוכרחת לקבל תענוג מהתלבשות של אמת. כמו כן, טרם שאנחנו מתבגרים אנחנו מקבלים תענוג דוקא משלא לשמה, הנבחן להתלבשות של שקר, וזה נקרא צל, הסתרה, שאז יש מקום עבודה, והחיות מקבלים מדברים של שקרים. ואחר כך כשזוכין אזי מקבלים בחינת אור האמונה."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"ב/ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3814","title":null,"paragraphs":["יש לאדם רצון פנימי לרוחניות מצד עצמו. זאת אומרת, אפילו כשהוא יהיה יחידי, ואין לו שום אנשים מבחוץ, שיתפעל מהם, לקבל מהם איזה רצון, אלא מצד עצמו קבל התעוררות וחושק להיות עובד ה'. אבל הרצון שיש לו מצד עצמו, בטח שהוא לא כל כך גדול, שלא יצטרך להגדיל את הרצון הזה, שיכול לפעול עימו, בכדי להשיג את המטרה הרוחנית. אי לזאת, יש עצה, כמו בגשמיות, היינו להגדיל את הרצון הזה על ידי אנשים שמבחוץ, שהם מחייבים אותו ללכת לפי טעמם ורוחם.","וזהו ע\"י זה שהוא מתחבר לאנשים, שהוא רואה שיש גם להם צורך לרוחניות. והרצון שיש לאלו אנשים שמבחוץ, הם מולידים לו גם רצון, שע\"י זה הוא מקבל רצון גדול לרוחניות. זאת אומרת, חוץ מהרצון שיש לו מפנימיותו עצמו, הוא מקבל רצון על רוחניות, מה שהם מולידים לו. ואז הוא משיג רצון גדול, שיוכל לבוא להמטרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","בשביל מה אני חי?","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חשיבות החברה","משחק","נשמה אחת"]},{"id":"he-3816","title":null,"paragraphs":["אם כל אחד ואחד מהחברים צריך לגלות את האהבה שיש לו להחברה, או שמספיק שיש לו אהבה בלבו, ועובד בענין אהבת חברים בהצנע לכת, ומשום זה הוא לא צריך לגלות מצפוני לבו. כידוע שהצנע לכת הוא דבר גדול.","או שנגיד להיפוך שמוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.","מה שאין כן אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר לו הכח של החברה, מטעם שמאד קשה, לדון את חבירו לכף זכות, וכל אחד חושב על עצמו שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת חברים. נמצא שאין לו רק כח קטן שיוכל לעבוד באהבת הזולת. היוצא מזה שדוקא עבודה זו צריך להיות בגלוי, ולא בהצנע לכת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3817","title":null,"paragraphs":["צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה.","כי אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, כמו שכתוב \"יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת\", (עיין בהסולם חלק א' אות ק\"ג ויהיה לך למישיב נפש).","היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו שאמרו חז\"ל על \"בהעלותך את הנרות\", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה","בונים חסרון משותף","ברית","ברית וערבות","ברית מלח","דורשים ללא הפסק","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","אמונה למעלה מהדעת","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חוק הערבות","ערבות","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","כיצד אני משפיע על הסביבה","נחת רוח","לחבר ימים ולילות","לעורר את העשירייה לבורא","ממיסים את הלבבות ללב אחד","משחק","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פועלים בערבות"]},{"id":"he-3818","title":"להשפיל את עצמו לפני חברו","paragraphs":["אם אתה רוצה למרק החטאים ממך יש לך לעסוק בבטול הישות, במקום סגופים. דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3819","title":null,"paragraphs":["עניוות נקרא שהוא בכל אופנים. היינו בין במעשה מבטל את עצמו לשני, ובין בשכל. היינו שגם דעתו הוא צריך לבטל בפני חברו.","יש בחינת פנימיות ובחינת חיצוניות, הנקרא בחינת נגלה ובחינת נסתר, ובחינת מעשה ובחינת מחשבה. דבר הנגלה לעין כל שייך דווקא במעשה, מה שאין כן מחשבה אין מגולה. ולכן נקרא מחשבה פנימי, היינו שהוא בפנימיות האדם. מה שאין כן מעשה נקרא חיצוניות, שבתוכה יש מחשבה פנימית.","לכן כשאדם צריך להתבטל כלפי חברו, אינו נקרא ביטול באמת, אלא בשני אופנים, היינו במחשבה ובמעשה.","שלאו דווקא המעשה, אלא גם הדעת שלו צריך לבטל ולומר, שהדעת של חברו היא יותר חשוב מדעתו עצמו, אחרת, לזו (לא) נקרא ביטול. שמה שמבחינת מעשה מראה לחבירו בחינת התבטלות, זהו רק בחינת חנופה. היינו שמבחינת חיצוניות הוא מראה שחברו הוא יותר חשוב, אבל בתוך תוכה הוא יודע שחברו אינו מגיע לקרסוליו."],"source":"הרב''ש. 824. \"פנימיות וחיצוניות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3820","title":null,"paragraphs":["משל למלך שעבדו נשא חן בעיניו עד שביקש לגדלו ולנשאו על כל השרים, כי הכיר בלבו אהבה נאמנה בל - תמוט.","אבל אין זה מנימוסי המלכות לרומם אדם לרום המעלות בפעם אחת, ובלי סיבה נראית לעין. אלא שנימוסי המלכות לגלות טעמו לעין כל בחכמה עמוקה.","מה עשה? הפקיד את העבד לשומר - סף בבתי בראי [בבתים החיצונים]. ואמר לשר אחד חכם בחכמת הבדחנות שיתחפש וישים עצמו כמורד במלכות, ויצא למלחמה לכבוש הבית בשעה שאין אנשי החיל מוכנים.","השר עשה כמצוות המלך, ובתחבולות ובחכמה גדולה שם עצמו נלחם על בית המלך. והעבד שומר הסף שם נפשו בכפו, ומילט את המלך, ולחם נגד השר בגבורה נפלאה ומסירות נפש עצומה, עד שנגלה לעין כל אהבת לבו למלך.","אז פשט השר לבושו, ונעשה שחוק גדול (כי נלחם בעוז רוח ובגבורה רבה ועתה נוכח אשר דמיון ולא ממשות היה כאן). וביותר צחקו כאשר סיפר השר עמקות הדמיונות מאכזריותו ומרוב הפחד שדימה לעיניו. וכל פרט ופרט במלחמה נוראה זו היתה לסבב שחוק ושמחה גדולה.","אבל עם כל זה - עבד הוא! ואינו מלומד. ואיך אפשר לנשאו על כל השרים ועבדי המלך?","חשב המלך בלבו, ואמר לאותו השר שהוא מחוייב להתחפש בלבושי גזלן ורוצח, ויעשה עמו מלחמה כבושה. כי יודע המלך אשר במלחמה השניה יגלה לו חכמה נפלאה, עד שיהיה ראוי לעמוד בראש כל השרים.","על כן מינה את העבד לממונה על אוצר המלכות. ואותו השר התחפש הפעם בלבוש אכזרי ורוצח. ובא לבוז את גנזי המלך.","הממונה האומלל נלחם עמו בכל עוז ובמסירות נפש, עד שנתמלאה הסאה. אז פשט השר לבושו, ונעשה שמחה גדולה ושחוק עצום בהיכלא דמלכא [בהיכל המלך], עוד יותר מקודם. כי מעשי תחבולות השר עד פרטיהם מעוררים צחוק רב, מחמת שעתה היה צריך השר להתחכם יותר מלפנים, כי עתה ידוע המנהג בעליל שאין שום אכזר במדינת המלך, וכל מיני האכזרים אך בדחנים המה, עד שאותו השר בתחבולות עמוקות סיגל לו כח התהפכות לבגדי רשע.","אבל ביני לביני, יורש העבד \"חכמה\" - מידיעה שבסוף. \"ואהבה\" - מידיעה שבתחילה. ואז הוקם לנצחיות.","והאמת שמראה נפלא הוא כל המלחמות, שבאותו הגלות, והכל יודעים בטוב פנימיותם שהכל מין בדחנות ושמחה המביאים רק טוב. ומכל מקום אין שום תחבולה, להקל על עצמו כובד המלחמה והאיום."],"source":"בעל הסולם. אגרת א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["משחק"]},{"id":"he-3821","title":null,"paragraphs":["ובמצרים נקרא, ויחי, שנחשב לו חיים, שהרי כל ימיו לא נקרא ויחי, משום שכל ימיו היו בצער, ובצער היו נמצאים. כמ\"ש, לא שָלַוותי, בביתו של לבן. ולא שקטתי, מן עשיו. ולא נָחתי, מן דינה ושכם. ויבוא רוגז, הרוגז של מכירת יוסף.","ואחר שירד למצרים, נקרא, ויחי: ראה את בנו מלך, ראה את כל בניו טהורים וצדיקים, כולם בתענוגים ובמעדני עולם, והוא יושב ביניהם, כיין טוב השוקט על שְׁמָרָיו. ואז נקרא, ויחי יעקב."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויחי\". מאמר \"ויחי יעקב\", סעיף 112","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3822","title":null,"paragraphs":["מדוע קרא לבנו ליוסף. יכול לומר, שרצה לרמז לו את הענין מה שכתוב \"ויצוו אל יוסף לאמור אביך צוה לפני מותו\". שחז\"ל דרשו, שלא מצינו שיעקב אמר לו כך. ותירצו, שינו בדבר מפני השלום. ויש לומר, שבזה שצוה ליוסף לעשות חסד של אמת, היתה הכוונה, שיעסוק רק להשפיע ולא לתועלת עצמו. נמצא בזה רמז, שלא יהיה לו שום שנאה על האחים. כי מי שהולך בדרך השפעה ולא דואג לאהבה עצמית, לא שייך לומר שיש לו שנאה על מי שפוגע בו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3823","title":null,"paragraphs":["ויעקב אבינו, שהוא מדת האמת, צוה לפני מותו, היינו שנתן צוואה ליוסף שיעשה חסד של אמת. היינו שעל ידי זה יזכה למדת אמת, היינו שיהיה כולו להשפיע, וזה היה לכל בניו, וצוה דווקא ליוסף, היינו לאחר פטירתו, שלא יעשה יוסף חשבון של מכירת יוסף עם אחיו.","ואף על פי שיוסף רואה שאחיו פגמו עם המכירה, מכל מקום הוא צריך רק לעסוק במדת האמת, היינו להשפיע. וענין הפגם לתקן, זה שייך לה' לבדו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד","פרשת ויחי"]},{"id":"he-3824","title":null,"paragraphs":["יש לפרש \"חסד ואמת\", שהם ב' דברים:","א. הוא \"חסד\", שפירושו, לעשות הכל לא לתועלת עצמו, אלא הכל לשם שמים,","ב. הוא \"ואמת\", שאז זוכים לראות את האמת, שסיבת בריאת העולמות עם כל התיקונים, היא רק לתועלת הנבראים, שיקבלו טוב ועונג. מה שאין כן, מטרם שזכו לבחינת חסד, עוד לא מגולה את האמת, שבריאת העולם היתה מטעם להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו בעבודה \"חסד של אמת\"\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3825","title":null,"paragraphs":["מדוע אמר יעקב ליוסף, שיעשה עמו \"חסד של אמת\". הכוונה כאן על ענין, שיעקב סידר סדר העבודה, שיש לפנינו לעשות כאן. והוא רמז לו את סדר של תיקון הבריאה וענין מטרת הבריאה, שהם שניהם כוונה אחת, היינו לתועלת הנבראים.","לכן התחיל לומר לו, שצריכים להתחיל בעבודה על דרך \"חסד של אמת\", היינו בלי שום תמורה, אלא הכל יהיה לא לתועלת עצמו, אלא הכל לתועלת ה', כמו שמובא בספר \"מתן תורה\" (בתחילתו), שענין מה שהאדם עובד לתועלת הזולת, צריך להיות גם כן מטעם מצות ה', היינו כל מה שהאדם עושה, צריך להיות לתועלת ה'. וממילא הוא דבוק, בכל מעשה שהוא עושה, עם ה'.","ואחר כך רמז לו, שזה שצריכים לעבוד לתועלת ה', הוא בכדי שיצמח מזה תועלת עצמו. כלומר, שאם באמת האדם עובד לתועלת ה', ואינו רוצה שום דבר לתועלת עצמו, אז הוא בא לידי דרגה, שהוא רוצה לתת משהו להבורא, שיהנה. ואז הוא רואה, שרק בדבר אחד הוא יכול להנות להבורא, בזה שיקח ממנו את הטוב ועונג, כי בגלל זה ברא את הבריאה. לכן הוא רוצה להנות את הבורא. ובטח מה שהאדם נהנה יותר ממתנת המלך, בטח שיש להמלך יותר תענוג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו בעבודה \"חסד של אמת\"\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3826","title":null,"paragraphs":["ניתן לנו את ענין של יששכר וזבולון, היינו בחינת לומדי תורה ותומכי תורה, שעל ידי זה מתחברים לאיש אחד וכולם נקרא בני תורה. ואז, שכולם יהיה לאגודה אחת, אז נוכל למחות את עמלק ולזכות להגאולה."],"source":"הרב\"ש. 908. \"מחיית עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3827","title":null,"paragraphs":["זהר, ויחי: \"לא הביט און ביעקב, ולא ראה עמל בישראל\". משמע, אבל ביעקב יש על כל פנים בחינת עמל, אבל בישראל אפילו איננו. הנה מקום שאין און, משום שעוסקים ומתיגעין בתורה ומצוות, זה נקרא בחינת עמל. היינו עמלים בתורה, שזהו בחינת שכר ועונש, וזהו בחינת יעקב, בחינת קטנות.","אבל ישראל, אין שם אפילו עמל, היינו שלא רואים ומרגישים שהם עמלים. אלא הכל בסוד השגחה פרטית. ואז הם במדרגות ש\"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים\", ממילא לא נראה אצלם בחינת עמל."],"source":"הרב\"ש. 757. \"בחינת עמל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת ויחי"]},{"id":"he-3829","title":null,"paragraphs":["אם אין התכווצות פנימית - אין התפשטות. כי לא יתפשט בשום אופן יותר מגבולו, ואם כן אין תנועה. והנה, הסימן של הבריה שמוכשרת לאור החיים הוא, אשר יש בה כח לפחות לעשות התכווצות משום איזה סיבה, אשר אז בא אור החיים ועושה התפשטות, ונעשה תנועה ראשונה של חיים. ולכן לא תפסק עוד התנועה הימנו, ונעשה חי מתנועע.","ותנועה ראשונה זו נקראת נשמה, דהיינו, רוח חיים שנושם באפו, כמ\"ש: \"ויפח באפיו נשמת חיים\".","אבל דצ\"ח אין בהם כח הזה, לעשות התכווצות פנימית, מכל גורם שיהיה. - וכיון שכן, אין אפשרות לאור החיים להתלבש בהם, ולגרום להתפשטות. אשר חוק נתן ולא יעבור, שבלעדי ההתכווצות וההתפשטות לא יוכל הכלי להתפשט מעבר לגבולו. ועל כן משפט הדצ\"ח הוא למיתה עולמית.","והמדבר מוכשר באמת כולו לחיים, אלא שנולד מת, מפני שצריך לאיזה סיבה וגורם אשר יפעל עליו, שיעשה לפחות התכווצות הראשון, אשר זה נגרם לו על ידי האויר הקר המגיע לו מתורה ומעשים טובים."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור - לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן התכווצות וזמן התפשטות"]},{"id":"he-3832","title":null,"paragraphs":["\"במדה שאדם מודד מודדין לו\", פירוש, כפי גודל נקב הכלי, דהיינו, בית קיבול ותוך שלו, אותו חסרון יתמלא תמיד, לא פחות ולא יותר. לכן אותו עובד ה', שאינו מצטער עם הצבור, אלא מרגיש רק חסרון הפרטי שלו עצמו, לכן בית קיבול השפע שלו גם כן אינו גדול יותר. ועל כן לא יוכל לקבל גילוי אלקיות הכללי בסוד נחמת צבור, כי לא הכין כלי לקבל בחינת כללי זה, אלא בחינת פרטית שלו.","מה שאין כן, המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות, דהיינו, נחמות כלל ישראל, כי חסרונו חסרון כללי, לכן גם השפע קדושה, היא כללית.","ובזה תבין ענין \"צדיקים אין להם מנוחה\", פירוש, כיון שהשפע מתברך לפי מדת החסרון והגעגועים של הצדיק, באותה המדה לא פחות ולא יותר. אם כן, מתאמצים תמיד להעמיק ולהרחיב הבית קיבול שלהם, כי למשפיע אין שום מדה, רק למקבל (פסחים קיב:) \"ויותר מה שהעגל רוצה לינק\" וכו'. אם כן, כל מגמתם בחייהם, להתחזק ולהשתוקק ולעשות להם, בית קיבול ותוך, כדי לגרום נחת רוח בהרחבת גבול הקדושה, בברכת הוי\"ה."],"source":"בעל הסולם. \"כל המצטער עם הציבור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התכללות","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חוק הערבות","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","יחד בתפילה","נחת רוח","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-3834","title":null,"paragraphs":["הנשמה שלנו גדולה היא, חזקה ואדירה, חומות ברזל היא משברת, הרים וגבעות היא מפוצצת, רחבה היא מרחבי אין קץ, אי אפשר לה להתכוץ, מוכרחת היא להתפשט, על כל אלה מליוני הנפש הישראליות שלנו, בכל דרגותיהם."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות ישראל, פרק ג'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["זמן התכווצות וזמן התפשטות"]},{"id":"he-3837","title":null,"paragraphs":["אם כוונתם היא לעשות נחת להבורא, הרי זה גורם, שאם הם רוצים להוסיף עבודה, הם נצרכים להוסיף בגדלות הבורא, כי כפי שיעור גדלותו יתברך, בשיעור זה הם יכולים להיבטל אליו ולעשות את כל מעשיהם רק לשם שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שהצדיקים ניכרים על ידי הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי"]},{"id":"he-3839","title":null,"paragraphs":["כמו שהשי\"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח על בריותיו, וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים האלו, שברור לו, שהשי\"ת אינו חושב בהם, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה.","ולפיכך, כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך. ולא יבוא לידי השואת הצורה לעולם."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-3841","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה\"ז, אע\"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו.","כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק."],"source":"\"זוהר לעם\". \"הקדמת ספר הזוהר\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["חשכה כאורה יאיר"]},{"id":"he-3842","title":null,"paragraphs":["כל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו משמשים להקדושה, כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים שלהם. שזה נקרא \"רשע יכין, וצדיק ילבש\", כלומר שהם נותנו הכלים ומקום עבור הקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה","חשכה כאורה יאיר"]},{"id":"he-3843","title":null,"paragraphs":["חנו-כה, שהכוונה היא ש\"חנו-כה\". זאת אומרת, כ\"ה בכסלו לא היתה גמר המלחמה, אלא היתה רק חניה בלבד. כדמיון שהצבא רוצה לעשות התקפה חדשה וחזקה, אז נותנים להצבא לנוח, בכדי שיתאספו כוחות חדשים, ויוכלו להמשיך את המלחמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3845","title":null,"paragraphs":["ענין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה. ומשום זה אסור להשתמש לאורו של חנוכה, כי שימוש הוא מעשה של קבלה, והנס היה רק על מעשים דהשפעה, שיוכלו לעשות אותם, ולכוון בעמ\"נ להשפיע, שזה נקרא \"לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3846","title":null,"paragraphs":["בחנוכה היתה רק גאולה על הרוחניות, כי הגזרה היתה רק על רוחניות, כמו שכתוב (על הניסים) \"כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, וכו'\". נמצא, שהגאולה היתה רק על רוחניות. וענין \"רוחניות\" בעבודה נקרא כלים דהשפעה, המכונה \"אור דחסדים\", המתלבש בכלים דהשפעה. אבל כאן, כשזוכים רק לכלים דהשפעה, הוא רק חצי עבודה, היינו חצי מלחמה. זאת אומרת, האדם צריך לזכות, שגם הכלים דקבלה יכנסו לקדושה, היינו שישמש עמהם על הכוונה דלהשפיע.","ולאחר שגם כלים דקבלה נכנסו לקדושה, אז נקרא, שכבר יש לו כלים לקבל. ואז נקרא דרגה זו המתקת הגבורות. כלומר, לפני שהשיג את הכלים דקבלה, שיהיו בעל מנת להשפיע, לא היה יכול להשתמש עם האור שנתגלה על כלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קדש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3848","title":null,"paragraphs":["יונים - היינו פילוסופיא שרוצה להבין כל דבר בשכל החיצוני. אזי בימי החשמנים - שדווקא בזמן שיש חשמנים, היינו עובדי ה' רואים שיש שליטת היונים."],"source":"הרב\"ש. 897. \"מאי חנוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3849","title":null,"paragraphs":["\"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים\". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי \"זה לעומת זה עשה אלקים\", שזה ענין \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\" (סוכה נ\"ב)."],"source":"הרב\"ש. 77. \"יוונים נקבצו עלי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3851","title":null,"paragraphs":["כתוב \"יונים נקבצו עלי, וכו', ופרצו חומת מגדלי\". שענינו הוא, שהאדם צריך לשמור את החומה הזו, הנקראת \"אמונה בה' למעלה מהדעת\". כלומר, שאין לאדם לחכות עד שהוא יבין שכדאי ללמוד, וכמו כן שכדאי להתפלל, וכדומה. אלא שלא יסתכל על מה שהדעת מיעץ לו. אלא הוא צריך ללכת לפי שהתורה מחייבת את האדם. כן האדם צריך להתנהג. ורק על דרך זו, שזה נקרא \"כניעה ללא תנאי\", האדם יכול לזכות לדעת דקדושה. והעיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף. כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכול מושג בכוח התפילה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","העיקר הוא התפילה","התרחקות לשם התקרבות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חנוכה","שמחה","להמליך עלינו את המלך","ממשיכים את הכנס בעלייה","מעוררים את השחר בשמחה","מרכז העשירייה","עיבור","שמחה שיש לנו עשירייה","תפילה"]},{"id":"he-3852","title":null,"paragraphs":["פירושו של \"מגדל\" הוא, שיש באדם בחינת שיעור מסוים בגדלות ה'. ו\"החומה\" זו נקראת אמונה למעלה מהדעת, שדוקא ע\"י האמונה למעלה מהדעת הוא יכול לבוא לידי הרגשת גדלות ה'. וכמו כן לצייר לעצמו גדלות ה'. ובזמן שיש לאדם הרגשה בגדלות ה', אז האדם דומה \"כמו נר בפני אבוקה\", שהוא בטל אליו. אבל היונים, היינו השליטה שבתוך הדעת, שלא נתנו ללכת למעלה מהדעת, זה נקרא ש\"פרצו חומת מגדלי\". היינו בחינת אמונה למעלה מהדעת, שזהו חומה, שבתוך החומה הזו יכולים לבנות מגדלים, היינו להשיג גדלות ה', שזה נקרא \"מגדל\". כלומר, שדוקא ע\"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לדעת דקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3853","title":null,"paragraphs":["ענין חומת אומר האר\"י הקדוש שהוא אותיות תחום. היינו שלעם ישראל יש תחום עד כמה שמותר לחשוב, היינו שהאדם צריך להאמין שהקב\"ה מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומטיב - אע\"פ שאין אנו מבינים את זה. ובזמן שיש לאדם תחום הזה, אז יש לו חומת שהשונאים לא יוכלו להכנס אליו, שזו היא שמירה מפני מחשבות זרות. ומשום זה מכונה האמונה בשם חומה. והיוונים פרצו את החומה הזו. ונעשה נס שהקב\"ה עזר להם, כנ\"ל: \"אלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3854","title":null,"paragraphs":["\"ופרצו חומת מגדלי\", היינו החומה שהוא סביב המגדל מלא כל טוב, שעל ידי זה זוכים להשיג להשגחה גלויה, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במדת טוב ומטיב.","ועל ידי הפרצה הנ\"ל \"וטמאו כל השמנים\", היינו שכל הבהירות והחיות שזכו על ידי אמונה נסתמו מהם, שטומאה הוא מלשון טמטום וסתום, עד שנעשה נס, והקדוש ברוך הוא עזר להם, וזכו שוב לאור הגלוי הנקרא אור הפנים."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3855","title":null,"paragraphs":["בזמן שהגוף כלול מהיגיעה והבהירות, אז זוכים להשיג את אור ה', שהוא יוצא דווקא מבין שניהם. וכמו לאחר שנשרף השמן והפתילה אין כבר מה להאיר, ונעשה חשך. כמו כן לאחר שנגמר היגיעה והבהירות, אין לו כבר אור ונעשה שוב חושך אצלו. ואם רוצה להשיג עוד אור, הוא מוכרח להשתדל להמציא עוד יגיעה, הנקרא פתילה, ועוד בהירות הנקרא שמן, משום שאין להאור במה לחול ולהתפס. והטעם הוא כי יש כלל \"לפום צערא אגרא\". ועיקר הבהירות הנקרא שמן הוא על ידי אמונה. שענינו הוא, מה שמתגבר על יצר הרע, המביאו לידי יגיעות וסתירות לשׂכל החיצוני. וזה נקרא נסיונות בעבדות ה' יתברך. ואחרי ההתגברות הזה, האדם זוכה לקבל את אור ה' המאיר לנשמת אדם, ואז אין כבר מקום לסתירות, וזה נקרא אור חנוכה. היינו שזוכה להשגחה גלויה, שהנהגתו יתברך הוא בבחינת הטוב ומטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3856","title":null,"paragraphs":["הנס, שבא לאדם, שיכול להכריע לצד הקדושה, הוא לא דבר שבשכל, אלא דוקא מדבר, שהוא מיותר להגוף, שהוא היגיעה, שהגוף מואס בזה, וחשב את כל ענין היגיעה לדבר מיותר. ודוקא מזה הנותר, היינו מה שהאדם משאיר ואינו רוצה וחושק, מכאן היה לו הנס, שהוא נשאר בקדושה. וזהו הפירוש \"מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים\". כי \"קנקן\" פירוש, כמו שכתוב \"שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק\"ן טעמים\", שפירוש, שבכל דבר יש סברה לכאן, וסברה להיפך. ובמה יכולים לברר. הוא, מנותר. היינו, מדבר המיותר להגוף, מה שהוא לא מחשיב אותה למאומה. וזוהי בחינת אמונה למעלה מהדעת, שרק מזה יכולים להינצל מלנפול ברשת הקליפות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3857","title":null,"paragraphs":["נס חנוכה היה על ימין, שנקרא \"תיקון הבריאה\", היה להם שלימות. וזה נקרא, שהנס היה על רוחניות, מטעם כלים דהשפעה, שנקראים מצד הכלים \"רוחניות\", שהכלים האלו מתייחסים ליצר טוב. מה שאין כן כלים דקבלה מיחסים לגשמיות, היינו לבחינת יצר הרע, כמו שביארנו \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך\", היינו בשני יצריך. היינו הן ביצר הטוב, שהם כלים דהשפעה, צריכים להיות לשם שמים. והן הכלים דקבלה, שהם שייכים ליצר הרע, גם כן צריכים לשמש עמהם לשם שמים. היינו קבלה בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3859","title":null,"paragraphs":["כשהקב\"ה עשה להם נס, היינו שהוא עזר להם, אז כולם ראו, שכל העבודה לא עשה להם כלום, כלומר שכל עבודה היתה בחינם, כי לא היו יכולים לכבוש אותם, כמו שכתוב (\"ועל הניסים\") \"מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים\".","היינו, שמדרך הטבע והשכל, אין שום מציאות, שיכלו לנצח. היות ששם היו חלשים ומעטים. אם כן הם ראו בתוך הדעת, שה' עזר להם. וזה בא ללמדנו, שכשה' עוזר, לא שייך לומר, שדוקא לאדם גיבור הוא יכול לעזור. מה שאין כן לאדם חלש, אינו יכול לעזור לו.","ובהאמור אנו יכולים לראות, איזה כוחות גדולים ומידות טובות צריכים להמצא בהאדם, שה' יעזור לו, שיוכל להתקרב אליו יתברך. ועל דרך עבודה יש לפרש \"מסרת גבורים ביד חלשים\". היינו, המחשבות החזקות והרצוניות החזקות של היוונים שבאדם, ביד ישראל שבאדם, שהם חלשים במחשבות, שהם אינם בעלי כשרונות.","ושיהיו בעלי רצון חזק, שיוכלו להתגבר על הרצונות של אומות העולם שבאדם, זה אין להם. ומכל מקום אתה מסרת הגבורים האלו ביד חלשים. וזה נקרא \"נס\", היות שאין זה בידי אדם מצד הטבע, שיוכל להתגבר עליהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3861","title":null,"paragraphs":["\"שמן\", היינו מעשים טובים, המכונה \"למעלה מהדעת\". וממילא \"הפתילה נכבית מחוסר שמן\". וזה הוא הפירוש מה ששאלנו, מהו ששמן נקרא מעשים טובים.","והתשובה היא, כנ\"ל, שמעשים טובים הם כדוגמת שמן בפתילה. שבזמן שאזל השמן האור נפסק. כמו כן בזמן שנפסקים המעשים טובים כנ\"ל, האור נסתלק ויורד שוב למקום השפלות.","ואאמו\"ר זצ\"ל אמר, שבזמן שהוא בא במצב של עליה, היינו שיש לו הרגשה, שכדאי לעבוד הכל בעל מנת לעשות נחת רוח ליוצרו, אל יגיד, שעתה יש לי כבר בסיס על מה שאני אבנה את המלכות שמים, מטעם שעכשיו אני כבר לא צריך ללכת למעלה מהדעת. אלא שיאמר, עכשיו אני רואה, שאני צריך ללכת דוקא למעלה מהדעת. וראיה לזה הוא, שדוקא ע\"י זה שאני הולך למעלה מהדעת, הקב\"ה מקרב אותי ואוהב אותי. מאיפה אני יודע שהקב\"ה אוהב אותי.","על זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל כלל, שאם יש להאדם אהבת ה', עליו לדעת, שזה הוא משום שה' אוהב אותו, כמו שכתוב \"ה' צלך\". לכן מכאן ואילך אני מקבל עלי ללכת רק למעלה מהדעת, שבאופן כזה אני רואה, שה' מקרב אותי."],"source":"הרב\"ש. מאמר 32 \"מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3862","title":null,"paragraphs":["הנה אנו מתחילים בהווה, כמו שכתוב \"לך נאה לשבח\". היינו אנו מודים ומשבחים אותך על הטובות שקבלנו ממך. וזה הוא כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה ואח\"כ יתפלל\" (ברכות ל\"ב). והטעם הוא, כי מי שמאמין שהקב\"ה הוא רחום וחנון, ויש לו רצון להטיב לבריות, אז יש מקום לתפילה. לכן מוכרחים מקודם לסדר שבחו של הקב\"ה. זאת אומרת, שהאדם בעצמו צריך לסדר שבחו של מקום. אין הכוונה שהקב\"ה יראה, שהאדם משבח אותו. כי אין הקב\"ה נצרך לבריות. אלא שהאדם בעצמו הוא יראה את שבחו של הקב\"ה. ואח\"כ הוא יכול לבקש ממנו, שיעזור גם לו, כיון שמדרכו להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הודיה","חנוכה","לעשות הכנה לתפילה","ניסים קורים כשמתחברים","נס הרוחניות"]},{"id":"he-3863","title":null,"paragraphs":["לאחר שאמר \"לך נאה לשבח\", באה אז התפלה, שאומרים \"תיכון בית תפלתי\". ומהו \"בית תפלתי\". פירושו הוא, כמו שכתוב \"והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפלתי\". \"הר קדשי\", הר מלשון הרהורים. היינו, שיביא להם מחשבות של קדושה, שכל ההרהורים שלהם יהיו רק מקדושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3864","title":null,"paragraphs":["\"ושמחתים בבית תפלתי\", זהו לבו של אדם, שיהיה שם מקום להשראת השכינה. כי השכינה נקראת \"תפלה\", כידוע שמלכות נקראת \"תפלה\", כמו שכתוב \"ואני תפלה\". ולאחר ש\"תיכון בית תפלתי\", אח\"כ \"ושם תודה נזבח\". נמצא, שמקודם הוא שבח, ואח\"כ תפלה, ואח\"כ עוד הפעם תודה ושבח, כדוגמת סדר התפלה, שבסוף גומרים עם שבח והודיה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3865","title":null,"paragraphs":["מה האדם יכול לעשות, שהוא רוצה להתחיל בשבח ולבו סגור, ומרגיש מלא חסרונות, ואינו יכול לפתוח את פיו לומר שיר ושבחה. אז העצה היא ללכת למעלה מהדעת, ולומר, שהכל \"חסדים מכוסים\". היינו שיאמר, שהכל הוא חסד, רק שמכוסה ממנו, מסיבת שהוא עוד לא מוכשר לראות את הטוב והעונג, מה שהבורא הכין לבריותיו. ולאחר שסידר את שבחו של מקום, היינו שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהכל הוא טוב וחסד, אז הוא צריך להתפלל, שה' יתקן את לבו, שיהיה \"בית תפלתי\", שפירושו, שיתגלה שם החסדי ה', שזה נקרא \"חסדים מגולים\". ואז \"ושם תודה נזבח\". זאת אומרת, שיתן תודה על מה שזכה לזבוח את הכלי קבלה. וזה נקרא \"ושם תודה, נזבח\", היינו על מה שזכה לזבוח את הרצון לקבל שלו, ובמקומה בא רצון להשפיע, שזה נקרא \"מקום המקדש\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה","אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-3866","title":null,"paragraphs":["בנרות חנוכה \"אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד\". כי ענין שימוש הוא עם כלי קבלה, וכאן היה הנס ששימשו לבורא על כלים דהשפעה.","וזה הבדל בין חנוכה לפורים, שנס של חנוכה הוא על כלים דהשפעה, מה שאין כן בפורים היה הנס על כלים דקבלה. לכן שם נוהג משתה ושמחה, מה שאין כן בחנוכה הוא רק לראותם בלבד ולא להשתמש."],"source":"הרב\"ש. 895. \"ענין חנוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3867","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר על מה שכתוב \"הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד\", שצריכים לדעת ההבדל בין נס חנוכה לנס של פורים. כי בחנוכה היתה הגזרה רק על רוחניות, שמנעו מעם ישראל לקיים את המצות. והנס היה, שבזמן שגברו החשמונאים, כן היו יכולים לקיים את המצות. והיות לרוחניות אין כלים, כי \"כלים\" נקראים דוקא כלי קבלה, שזה נקרא \"בריאה יש מאין\", שהוא הרצון לקבל. לכן בא הרמז לזה \"הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם\".","מה שאין כן הנס של פורים. היתה הגזרה גם על הגופים, כמו שכתוב \"להשמיד להרג ולאבד, וכו'\" (אסתר ג', י\"ג). נמצא, שהנס היה על הגופים. ו\"גופים\" נקראים כלים לקבל. לכן בפורים כתוב \"שמחה ומשתה ויום טוב\", שענין משתה כבר שייך להגוף. ובחנוכה ניתן לנו הנס \"רק לראותם בלבד, ואין לנו רשות להשתמש בהם\""],"source":"הרב''ש. מאמר 12 \"הנרות הללו קדש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3868","title":null,"paragraphs":["הנה הנס של חנוכה היה רק בבחינת היצר הטוב. לכן נקרא זה רק \"חניה\", משום שעוד לא נשלמו העבודה, היינו שיש עוד לתקן את היצר הרע, שנקרא בחינת גוף. וזה היה רק נס של פורים.","וזה ענין \"קיימו וקבלו\", עד כאן באונס, משום שהיצר הרע עוד לא הסכים לעבודה, משום שעוד לא קיבל את תיקונו. ועכשיו, שהיה הנס בגאולת הגופים, שאז מקויים \"בכל לבבך - בשני יצריך\", לכן נקרא זה ברצון.","לכן יש בחנוכה היכר הנס רק בהלל והודאה, שהוא רק צרכי הנשמה. מה שאין כן בפורים עושים היכר הנס במשתה ושמחה, שזה נוגע עד הגוף."],"source":"הרב\"ש. 897. \"מאי חנוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-3869","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"נח איש צדיק\", שזה נקרא, \"אלה תולדות נח\", היינו המעשים טובים שהם התולדות של הצדיקים. וזה שכתוב, \"נח איש צדיק היה\". הפירוש, שהוא זכה למעשים טובים. היינו, שבזמן העשיה, היה מרגיש, שבאמת המעשים שלו הם טובים, שהיה מרגיש נייחא דרוחא בעת עשיית המעשים שלו, והרגיש את הטוב שיש בהם, מטעם, היות שהמעשים הם בסדר, לכן זכה להטוב ועונג המלובש במעשי המצות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3870","title":null,"paragraphs":["\"נח איש צדיק\". מפרש אבן עזרא, \"צדיק\" במעשים טובים, \"תמים\" בלב. \"בדורותיו\", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים.","אז יש לו הבחירה ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחינת המעשה. אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב.","לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב \"וטהר לבנו\". אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול להצליח. וכשהוא נעשה צדיק מבחינת המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים בלב, כמו שאמר האבן עזרא."],"source":"הרב\"ש. 342. \"נח איש צדיק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3871","title":null,"paragraphs":["\"את האלקים התהלך נח\", היינו שבזמן שהשם יתברך מתגלה להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.","נמצא לפי הנ\"ל ש\"תמים\" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם. והוא על דרך שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, ומכל מקום הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. 342. \"נח איש צדיק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3872","title":null,"paragraphs":["\"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו\", שיש כאן לדרוש לשבח, ויש לדרוש לגנאי. ושניהם אמת. כלומר, אם כתוב \"בדורותיו\", לשון רבים, משמע שהדור נחלק לכמה הפסקות. לכן יש הרבה דורות. וזה יתכן שבזמן עבודה היו לו ירידות ועליות. לכן נתחלקו לכמה דורות.","נמצא, שזמן הירידה, נקרא בחינת גנאי, כמו שאומר בהסולם, שבאים לפעמים להיות לבחינת \"תוהה על הראשונות\", ואין לך יותר גנאי מזה. נמצא, יש דורשים לגנאי, היינו על הירידות. וכמו כן יש דורשים לשבח, היינו זמן העליות, שזהו שבח, שיש לו אז חיבור עם הקדושה.","ותמים נקרא, שכל הדורות נעשו לבחינת שלימות, הנקרא תמים. כלומר, שזכה לבחינת גמר התיקון, היינו כנ\"ל, שגמרו לתקן את הכלי קבלה לקבל בעל מנת להשפיע. נמצא, שכל ריבוי הדורות, שהיה הפסקות באמצע, היינו ירידות, כנ\"ל, קיבלו תיקון, ונעשו תמים בדורותיו. וזהו ענין שדורשים לשבח, וענין שדורשים לגנאי, ושניהם אמת, ומשניהם נעשה ענין אחד, הנקרא \"תמים בדורותיו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3873","title":null,"paragraphs":["כלים דהשפעה נקרא, \"את האלקים התהלך נח\", שפירושו, במקום של כלים דהשפעה היה ביכולת ללכת בקדושה, היינו כלים דהשפעה שמיחסים אותם להבורא, שהם כלים דהשפעה. וזה נקרא, \"נח היה צריך סעד לתומכו\", כי הכלים דהשפעה, העליון נותן אותם, שזה נקרא, ש\"נח צריך סעד לתומכו\".","זאת אומרת, שהעליון מעורר אותו לעבודה, המכונה אתערותא דלעילא, על דרך שכתוב בתע\"ס (חלק ט' דף תשל\"ה אות ו' ובאו\"פ), \"אמנם בתחילה בפעם הראשונה, עלו המ\"ן, שלא על ידי זו\"ן באו\"א, ואז מאותם המ\"ן נעשה בחינת זו\"ן. ואחר שנתקן זו\"ן, אז בפעם שנית הם העלו מ\"ן\". ולאחר שיש לו הכלים דהשפעה, שקנו אותם על ידי אתערותא דלעילא, שזה נקרא, ש\"נח צריך סעד לתומכו\", שהוא בא מצד העליון, וזה היה מדרגת נח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"אלה תולדות נח\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3874","title":null,"paragraphs":["\"אלה תולדות נח, נח איש צדיק\". למה לא כתוב את השמות של הבנים שם, חם ויפת. אלא, \"אלה תולדות נח, נח איש צדיק\". ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.","ויש להבין, זה שאמרו שתולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים, הידיעה הזו היא, ששאר אנשים שידעו דבר זה, או שהצדיקים בעצמם צריכים לדעת זה. ידוע, בדרך העבודה לומדים הכל באדם אחד. נמצא, זה ששאר אנשים צריכים לדעת, מה הם התולדות של צדיקים מעשים טובים, הוא גם כן בגוף אחד. כלומר, שהצדיק בעצמו צריך לדעת, שתולדותיו הם צריכים להיות מעשים טובים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3875","title":null,"paragraphs":["ענין המבול הוא מים הזדונים. שבזמן שבאה לאדם שאלת \"מי\", שהיא שאלת פרעה \"מי ה' אשר אשמע בקולו\", וכמו כן שאלת רשע \"מה העבודה הזאת לכם\". ומב' אלה, היינו מ\"מי\" ומ\"מה\" נעשה מים שהוא המבול, שעל ידי זה נימח כל היקום שיש להאדם בהקדושה.","והעצה לזה היא להכנס בהתיבה, שהתיבה היא אותיות בית (כמו שכתוב בהסולם), כי \"בית\" נקרא בחינת חכמה, כמו שכתוב \"בחכמה יבנה בית\". והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, בבחינת \"כי חפץ חסד הוא\"."],"source":"הרב\"ש. 343. \"עצי גופר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3876","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, מה זה \"מבול מים\" בעבודה, שהמבול הזה היה המחבל, אשר \"וימח את כל היקום\". ידוע, שבזמן שהאדם מתחיל לעבוד בעבודה דלהשפיע, אז הגוף טוען, מה העבודה הזאת לכם, איזה הגיון יש בזה, שאתה לא רוצה לעבוד לתועלת עצמך, הלא אתה צריך לדאוג, שאתה תהנה מהחיים, ולהשפיע נקרא, שאתה תעבוד לא בשבילך. איזה תועלת תצמח לך מזה שאתה עובד, שהבורא יהנה, מזה שאתה מקיים את התורה ומצות שלו, אשר צוה לנו ע\"י משה רבינו עליו השלום. האם יתן לך שכר תמורת עבודתך, כלומר שאתה מתייגע בתורה ומצות.","על זה אתה עונה לי, שאתה רוצה לעבוד בלי שכר. איך אפשר להבין דבר כזה, לעבוד בלי שכר. הלא הוא נגד ההגיון. הלא הטבע שבו נולדנו, הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, ואם אנו מתייגעים באיזה דבר, בטח שאנחנו מקבלים הנאה ותענוג תמורת היגיעה. אם כן הרי זהו נגד הטבע שלנו. וזה נקרא \"טענת מה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3877","title":null,"paragraphs":["ענין הצלת התיבה מהמבול, בעבודה, הוא, היות שיש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז\"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות.","ובחינה זו נקראת בחינת בינה, שהיא בחינת חסדים מכוסים, שהיא נקראת בחינת \"כי חפץ חסד\". שפירושו, אין הוא רוצה שום דבר להבין, ועל כל דבר הוא אומר, בטח שזהו חסד של הקב\"ה, שעושה עמו. והגם שהוא לא רואה את החסדים שה' עושה עמו ועם כל העולם, מכל מקום הוא מאמין, שהקב\"ה מנהיג את עולמו בהשגחה פרטית של טוב ומטיב, כמו שכתוב, \"והכל מאמינים שהוא טוב לכל, הטוב ומטיב לרעים ולטובים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3878","title":null,"paragraphs":["מי שנכנס בהתיבה, היינו שהיא בחינת בינה, כלי דהשפעה, אין הס\"א רואה אותם. היינו, שאין להם שפה משותפת, שתהיה מציאות להבין מה שהס\"א טוען נגד העבודה, כשהאדם הולך בדרך השפעה, שזה נבחן למעלה מהדעת, שהוא בחינת אמונה, שעד בחינת אמונה יש יכולת להס\"א להתווכח עם האדם. אבל, ברגע שהאדם נכנס לתיבת האמונה, למעלה מהדעת, הס\"א נשארה עומדת על יד שער האמונה ואינה יכולת ללכת הלאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3879","title":null,"paragraphs":["הלעומת דקדושה, נקרא \"מי מריבה\", \"כי המשיכו עליהם את מי שלא היו צריכים להמשיך, הנקרא מי מריבה, ונטמאו בו\". פירוש, שהלעומת דקדושה הגביהו את הקו שמאל על הקו ימין, כלומר, שאמרו ממש להיפך מהקדושה.","הדרך של הקדושה, זה שצריכים התוך הדעת, שהוא מתנגד למה שהלמעלה מדעת אומר, זהו שצריכים להשתמש ולעסוק עם הקו שמאל, אינו הטעם שהם רוצים ללכת בקו שמאל ולשמוע בקולו, אלא להיפך, הם צריכים להשתמש ולעסוק עם הדעת, בכדי שיהיה להם מקום ללכת למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3880","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל שאל, מהו ההבדל שהמחבל היה ממית, או שהמבול היה ממית. ואמר, שהמבול היה גורם יסורים גשמיים, ומחבל הוא גורם יסורים רוחניים, היינו שבתוך היסורים הגשמיים, יש בתוכם מחבל, שהורג גם את הרוחניות של האדם. כלומר, שיסורי הגוף מביאים לו לידי מחשבות זרות, עד שהמחשבות האלו מחבלות והורגות את הרוחניות.","ויש לפרש דבריו, כי מבול והגשם, מה שהיה, זה נקרא \"בחינת נגלה\", היינו מה שנראה לעינינו, שהמבול גשם הורג את האנשים. היינו מה שהאדם חושב, שאם היה להרצון לקבל, מה שהוא דורש, היינו ידיעה ולא אמונה, כלומר, שאם היה מבין כל דבר בהשגחתו יתברך, כפי שהרצון לקבל דורש, הוא היה עובד ה' כמו שצריך להיות. אולם אינו כך, ומזה האדם מתרחק מחיי החיים, היות שקשה לו לסבול יסורים, והאדם רוצה שה' ישפיע לו רק תענוגים, לכן מתרחק."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3881","title":null,"paragraphs":["אחרי המבול, שהאדם ראה כי מי שאינו הולך בדרך האמת, הוא מת במי המבול, הנקראים \"מים הזדונים\", היינו בחינת \"מי ה' אשר אשמע בקולו\", שזו שאלת פרעה, ושאלת רשע \"מה העבודה הזאת לכם\", אז רואים שיש יצר הרע. מה שאין כן מטרם שרואים שעל ידי המבול יכולים למות, אז לא רואים שום רע.","נמצא, מה שאומרים שהקדוש ברוך הוא אומר הכוונה היא על האדם, שעכשיו הוא רואה שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו. נמצא שאצל אנשים שרוצים ללכת על דרך האמת, אין זה נקרא \"להכות כל חי\", אלא זה נקרא שמראים לאדם האמת. אם כן האדם משיג שזה לא נקרא קללה אלא להיפך."],"source":"הרב\"ש. 341. \"וירא ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת נח"]},{"id":"he-3882","title":null,"paragraphs":["יש סוד אחדות הפעולות היוצאות מהפועל האמיתי, סוד בורא כל אלו הנבראים עושי מעשים הנ\"ל, אשר ערך הנבראים אליו, הוא כמו ערך הפעולות לנבראים כמובן. לכן לאחר כל התאחדות מעשי הנבראים למעשה, בסוד (פסחים פו: וש\"נ) \"אם למקרא\", לאותו נברא פרטי, צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון, והבן מאד."],"source":"בעל הסולם. \"פעולות האדם ותחבולותיו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3883","title":null,"paragraphs":["כל המעשים המאושרים שבעולם באים ממדת ההשפעה לזולתו. לפיכך יש לנו לקמץ ולדחות המחשבות של צריכה לעצמו ולמלאות מחשבתינו רק במחשבות של השפעה לזולתו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3884","title":null,"paragraphs":["בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה ית', אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה להשי\"ת והשפעה לבריות."],"source":"בעל הסולם. \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3886","title":null,"paragraphs":["עניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3887","title":null,"paragraphs":["האדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.","ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","התכללות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה","חיבור","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3888","title":null,"paragraphs":["תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה, אלא שיהיה גם מוכן למסור כל ישותו לטובת האומה בעת הצורך. ולולא כן, הזכות קיום שלהם, בתור אומה בעולם, אבודה היא למפרע.","ואין זה אומר, שכל יחידי האומה בלי יוצא מהכלל מוכרחים להיות כן, אלא הכוונה היא, שאותם בני האומה, הנמצאים בהרגשה ההרמונית האמורה, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מדת האושר של האומה וכל זכות קיום שלה. ואחר שכבר נמצא סכום של פרטים המספיקים לקיומה של האומה, כבר יוכל להמצא בה גם שיעור מסוים של אברים מדולדלים, שאינם מחוברים בגוף האומה בכל השיעור האמור. והבסיס כבר בטוח ומשומר בלעדם."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3889","title":null,"paragraphs":["דבר תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי יחד: כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה.","אולם, מתוך ירידתה של טבע הבריות עד לדיוטא התחתונה, כמבואר לעיל, שהיא ענין האהבה עצמיית, השולטת שליטה בלי מצרים על כל האנושיות, לא היה שום דרך ומבוא לבא במשא ומתן עמהם ולהבינם, שיכריעו ויסכימו לקבל על עצמם, אפילו בהבטחה בעלמא, לצאת ממסגרתם הצרה אל העולם הרחב של אהבת זולתו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3890","title":null,"paragraphs":["כלל האנושיות, המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגה הזאת, כמ\"ש \"ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים\" (ישעיהו, י\"א), \"ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדלם\" (ירמיהו, ל\"א), ואומר \"ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך\" (ישעיהו, ל')."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3891","title":null,"paragraphs":["כל חברי האנושיות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'. הרי ששלום העולם ודעת ה', הם דבר אחד."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-3892","title":null,"paragraphs":["א,א בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. א,ב והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים."],"source":"\"בראשית\". א', א'-ב'","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3893","title":null,"paragraphs":["\"מעשה בראשית\" הכוונה על תחילת המחשבה. זאת אומרת, ראשית המחשבה של המעשה של בריאת העולם, היא כמו שכתוב \"מטרת הבריאה היתה מטעם שרצונו להטיב לנבראיו\". וזהו הפירוש \"מעשה בראשית\". כלומר, זוהי המטרה של המעשה, היינו שהנבראים יקבלו טוב ועונג.","אולם בכדי שהתענוג שהם יקבלו יהיה בשלימות, היינו שלא ירגישו בעת קבלת התענוגים בחינת בושה, נעשה תיקון, הנקרא \"צמצום\". שאין האור מאיר במקום שיש רצון לקבל לתועלת עצמו, ששם לא מגיע האור התענוג. אלא דוקא לאחר שהנבראים יתקנו עצמם, שיהיה להם כוונה בעל מנת להשפיע.","נמצא, אם אין הכוונה דעל מנת להשפיע, לא יהיה להם שפע. ממילא כל מעשה בראשית, היינו המטרת הבריאה \"להטיב\", לא יהיה מי שיוכל לקבל את זה, ממילא מתבטל את כל המטרה של מעשה בראשית. ולפי זה מובן לנו, שאם לא יהיה מי שיהיה לו הכוונה בעל מנת להשפיע, זה נקרא \"חזרת מעשה בראשית לתוהו ובוהו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהי \"ארץ יראה ושקטה\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3894","title":null,"paragraphs":["מדוע מעשה בראשית נקראים בשם \"ארץ\" דוקא. הלא כתיב \"בראשית ברא אלקים את השמים והארץ\". התשובה, ש\"ארץ\" נקראת מלכות. וחז\"ל אמרו \"למה נקרא שמה \"ארץ\", משום שרצתה לעשות רצון קונה\". שבאופן כללי אנו מדברים רק מב' בחינות, שהם אור וכלי. השפע וכל האורות נקראים בשם \"שמים\", וכל המקבלם נקרא בשם \"ארץ\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהי \"ארץ יראה ושקטה\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3895","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע שמעשה בראשית, שהוא ענין בריאת העולם ומילואה, היתה על הכוונה להטיב לנבראיו. ומבחינה זו יצא העולם עם חסרון וגם עם המילוי של החסרון, הנקרא בשם \"עולם אין סוף\", שהיה אז אור העליון ממלא כל המציאות של הבריאה. אלא כדי שלא יהיה ענין של בושה, נעשה תיקון, הנקרא \"צמצום\". שהוא ענין העלם והסתר, שלא יהא ניכר בעולם את הטוב ועונג, מה שהבורא רוצה לתת להנבראים, טרם שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. לכן מוטלת על הבריאה לתקן את ענין הבושה, שהם שצריכים לכוון בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3896","title":null,"paragraphs":["הראשונים תירצו על ענין בריאת העולם, לא היה מטעם חסרון חס ושלום, שאין לומר על הבורא, שהוא בעל חסרון חס ושלום, אלא שבריאת העולם היה בנדבה. זאת אומרת, מה שמובא (במדרש רבה בראשית), \"שהקב\"ה אמר להמלאכים, בשעה שרצה לברוא את אדם הראשון, ואמרו, מה אנוש כי תזכרנו\". והקב\"ה השיב להם, \"למה הדבר דומה, למלך שיש לו מגדול מלא כל טוב, ואין לו אורחים\". זהו חס ושלום לא חסרון, אלא שזהו רק שרוצה לתת נדבה, שהנבראים יהנו. מה שאין כן חסרון נקרא, מה שהאדם צריך לקבל, ואם אין לו היכולת לקבל, זה נבחן לחסרון. מה שאין כן להשפיע זה לא נקרא חסרון. לכן זה שאנו לומדים, שבריאת העולם היה מסיבת, שרצונו להטיב לנבראיו, זה היה מטעם נדבה, ולא מטעם חסרון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו, שבריאת העולם היה בנדבה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3897","title":null,"paragraphs":["הנה חז\"ל אמרו על פסוק \"בראשית ברא אלקים\", בשביל ישראל, שנקראו \"ראשית\", כמו שכתוב \"קודש ישראל, ראשית תבואתה\". שפירושה כמו שכתוב, שתכלית בריאת העולם היתה בכדי להטיב לנבראיו, כלומר שברא בהנבראים רצון לקבל טוב ועונג. ובהרצון הזה, היינו שזה הרצון גורם לו להשתוקק לקבל את הטוב ועונג. ובזה נמדדת ההנאה והתענוג, שהאדם יכול להוציא משם ההנאה.","וזה נקרא \"מעשה של הקב\"ה\", היינו שברא רצון לקבל הנאה, לזה התענוג שהוא רוצה לתת להם. נמצא לפי זה, שלא חסר שום דבר בעולם, היינו שיש שפע, השייך להרצון לקבל. כלומר, לפי מה שהוא היה רוצה לתת טוב ועונג, לפי שיעור הזה ברא כלי לזה, היינו שהרצון לקבל אינו יותר גדול מכפי שהבורא ברא אותו, שיוכל לקבל מה שהוא רוצה לתת. נמצא, שהטוב ועונג ישנו, והכלי לקבל ישנו, ומה חסר עוד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מהו, שהארץ לא הוציאה פירות מטרם שנברא האדם, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3898","title":null,"paragraphs":["אם ישראל יקבלו את התורה, יתקיים מעשה בראשית. ואם לא, יתבטל. לפי האמור, שהבורא רוצה לתת להם טוב ועונג, וגם צריכים תיקון להרצון לקבל שלהם, שיהיה בעל מנת להשפיע. אבל מהו הקשר התיקון דעל מנת להשפיע, שבגלל זה צריכים לקבל את התורה.","והתשובה היא, על דרך שאמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין. שעל ידי התורה, המאור שבה מחזירו למוטב\", הוא יבוא להכוונה דעל מנת להשפיע. נמצא, בלי תורה, שורה על הבריאה, הנקרא \"יש מאין\", שהוא הכלים דקבלה, צמצום והסתר. שאין אור ה' יכול לבוא לתוך הכלים דקבלה.","נמצא, שמעשה בראשית, שהוא ענין להטיב לנבראיו, מתבטל, אם אין הכלים שיוכלו לקבל את מטרת הבריאה, שהיא הטוב ועונג מחמת תיקון הצמצום. ותיקון הזה בא על ידי קיום התורה. אז במקום צמצום שוב מתגלה השפע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהו, \"ארץ יראה ושקטה\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3899","title":null,"paragraphs":["\"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ\". שמים נקרא בחינת תורה, וארץ נקראת בחינת אמונה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 927. \"ענין חמץ ומצה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3900","title":null,"paragraphs":["\"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ\". \"שמים\" נקרא בחינת תורה, שנבחן לדבר מעלה וגבוהה, בדומה לשמים, שהוא למעלה. ותורה שייך להקדוש ברוך הוא, כי הוא צריך לתת את התורה במתנה לאדם. מה שאין כן אמונה נקרא בחינת ארץ, היות שזה שייך לאדם, אשר בארץ, כמו שאמרו חז\"ל, \"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים\". שענין אמונה שייך לאדם, שהוא צריך לעשות את הבחירה, שיקבל עליו עול מלכות שמים בזמן ההסתר."],"source":"הרב\"ש. רשומה 837. \"הידבק במדותיו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3901","title":null,"paragraphs":["יש בחינת יראה, מטעם כנ\"ל, שהרצון להשפיע הוא נגד הטבע. אם כן היראה כאן היא מטעם, שמפחד \"אולי לא יוכל לעשות הכל בעל מנת להשפיע, וממילא יתבטל מעשה בראשית, שהוא בחינת מטרת הבריאה, שצריך להתגלות לתחתונים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 33 \"מהי \"ארץ יראה ושקטה\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3902","title":null,"paragraphs":["הכתוב, אשר עשה, הוא כל מעשה בראשית, כי במעשה בראשית נברא היסוד והשורש לכל מה שיבוא ויתחדש בעולם. וע\"כ ראה הקב\"ה עוד מקודם שהיה, ושׂם את הכול במעשה בראשית.","מתוך שמעשי בראשית הם יסוד ושורש לכל העת\"ל, ע\"כ כלל הקב\"ה בהם, לראות את כל העת\"ל בעולם בכל הדורות. כי הכתוב, ולאמוֹר לציון, עַמי אתה, פירושו, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות, ואתם גומרים אותם. כי ה' תיקן כל המציאות, באופן שיוכלו בני אדם לגמור התיקון. וכיוון שגמה\"ת נשאר לבני אדם, א\"כ הם שותפים בבריאה. ולפיכך יש ב' בחינות שמיים וארץ:","א. מה שכבר תיקן המאציל, והוא הנקרא מעשה בראשית.","ב. השמיים והארץ החדשים, שיתגלו אחר גמה\"ת, כמ\"ש, השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית - ב', מאמר \"ויַרְא אלקים את כל אשר עשה\", סעיף 174","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3903","title":null,"paragraphs":["כשאנו מסתכלים בחותם של מעשה בראשית, אנו מוצאים שם כתוב: \"אשר ברא אלקים לעשות\" שהמשמעות, שמלאכת השי\"ת, הערוכה בבריאה לפנינו, היא נתונה לנו, כדי לעשות ולהוסיף עליה. כי אם לא כן, הרי המלה \"לעשות\", מיותרת לגמרי וריקנית מכל תוכן. והיה צריך לומר: \"כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים\" - ועל מה נתוספה כאן המלה \"לעשות\"? - אלא בהכרח שמקרא זה מלמדנו, כי כל שיעור המלאכה שהניח השי\"ת בבריאה, הוא בשיעור מדויק לא פחות ולא יותר, אלא במידה כדי שנוכל לעשות בעצמינו את השלמתה והתפתחותה. והאמת היא, שכל התפתחותינו בבריאה ההיא, אינה רק ההתחקות אחריה."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור - לידה\", ההתחקות אחר הבריאה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3904","title":null,"paragraphs":["כתוב \"בראשית ברא אלקים\", ואין ראשית אלא ישראל, שנאמר (ירמיה ב') \"קֹדש ישראל לה' ראשית תבואתה\". לכן כל מה שלומדים בעולמות עליונים הוא רק כדי שהנשמות יקבלו את השפע העליון, כידוע, שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. ובכדי לתקן את השינוי צורה, השולט על המלכות מבחינתה עצמה, שהיא נקראת \"מקבל בעמ\"נ לקבל\", כי שינוי צורה גורם פירוד ברוחניות, ומכלי זה, שנקראת \"מלכות\", היא הכלי של כל הנשמות, שמהם נברא האדם, שמוטל עליו לתקן זה, שכל הכלי קבלה יהיו בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 27 \"מאמר תשובה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3905","title":null,"paragraphs":["הנה יש ב' כוחות מנוגדים זה לזה: כח עליון וכח תחתון. כח עליון הוא, כמ\"ש \"כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו\". זאת אומרת, שכל העולם לא נברא אלא לכבוד הבורא. וכח התחתון הוא הרצון לקבל, שטוען שהכל נברא בשבילו, הן דברים גשמיים והן רוחניים, הכל הוא בשביל אהבה עצמית. הרצון לקבל טוען, לו מגיע העולם הזה והעולם הבא. ובטח שהבורא הוא המנצח. אבל זה נקרא \"דרך יסורים\". וזה נקרא \"דרך ארוכה\".","אבל יש \"דרך קצרה\", הנקרא \"דרך התורה\". וזה צריך להיות מגמת כל אדם, לקצר הזמן, שזה נקרא בחינת \"אחישנה\". אחרת יהיה בחינת \"בעתה\", כדברי חז\"ל \"זכו אחישנה, לא זכו בעתה, שאני מעמיד עליהם מלך כהמן, ובעל כרחכם יחזיר אתכם למוטב\".","והתורה מתחיל מ\"בראשית וכו', והארץ היתה תהו ובהו וחושך\" וכו', ומסיים \"לעיני כל ישראל\". בתחילה רואים, שהארציות היא בחינת \"תהו, ובהו, וחושך\". אבל אח\"כ, כשמתקנים את עצמם בעל מנת להשפיע, אז זוכים ל\"ויאמר אלקים יהי אור\". עד שמתגלה האור \"לעיני כל ישראל\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". נ'. \"שני מצבים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בעתה - אחישנה","חובת ישראל כלפי האנושות","פרשת בראשית","שבועות"]},{"id":"he-3906","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה בחידושו את מעשה בראשית גילה רק חלק אחד בבחינה זו, כמ\"ש \"בדבר ה' שמים נעשו\", שנטל אש ומים וערבן זו בזו לנושא אחד, והטביע הקב\"ה כח הדיבור בבן אדם, שיהיה שותף עמו במעשה בראשית, שיברא גם כן בדיבורו עולמות מהבחינה הזאת, דהיינו ב' הפכים בנושא אחד."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3907","title":null,"paragraphs":["א,ג ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. א,ד וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. א,ה ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד."],"source":"\"בראשית\". א', ג'-ה'","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3908","title":null,"paragraphs":["וז\"ש בזוהר על הכתוב: \"ויאמר אלקים, יהי אור ויהי אור\", - יהי אור לעוה\"ז ויהי אור לעולם הבא\".","פירוש, כי מעשה בראשית, בצביונם נבראו, ובכל קומתם נבראו, כמ\"ש חז\"ל. דהיינו, בתכלית שלימותם ותפארתם. ולפי זה, האור, שנברא ביום א', יצא בכל שלימותו, הכולל גם חיי העולם הזה בתכלית העידון והנועם, כפי השיעור המתבטא בהמלות \"יהי אור\".","אלא, כדי להכין מקום בחירה ועבודה, עמד וגנזו לצדיקים, לעתיד לבא, כדברי חז\"ל. ע\"כ אמרו בלשונם הצח: \"יהי אור לעולם הזה\". אמנם, לא נשאר כן, אלא: \"ויהי אור לעולם הבא\". כלומר, שהעוסקים בתורה ומצות לשמה, זוכים בו, רק לעתיד לבא, שפירושו, בזמן העתיד לבא, אחר גמר הזדככות גופם, בדרכה של תורה, שכדאים אז לאור הגדול ההוא, גם בעולם הזה, כמ\"ש חז\"ל: \"עולמך תראה בחייך\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות י'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3909","title":null,"paragraphs":["\"ויהי ערב ויהי בוקר\", אומר הזה\"ק וזה לשונו, \"ויהי ערב, שאומר הכתוב, נמשך מצד החושך, דהיינו המלכות. ויהי בוקר, נמשך מצד האור, שהוא ז\"א. על כן כתוב בהם, יום אחד, להורות שהערב ובוקר הם כגוף אחד, ושניהם עושים את היום. רבי יהודה אמר, מאי טעמא. שואל, כיון ש\"ויהי ערב ויהי בוקר\" יורה על יחוד זו\"ן, שמשניהם יוצא אור היום. אם כן אחר שהכתוב הודיע זה ביום א', מהו הטעם שבכל יום ויום כתוב \"ויהי ערב ויהי בוקר\". ומשיב, לדעת שאין יום בלי לילה, ואין לילה בלי יום, ולא יבוא להתפרד זה מזה. על כן חוזר הכתוב להודיענו זה בכל יום ויום, כדי להורות שאי אפשר שיארע פעם, שיהיה אור היום בלי הקדם חושך הלילה. וכן לא יארע חושך הלילה, שלא יביא אחריו אור היום, כי לא יתפרדו זה מזה לעולם\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"ויהי ערב ויהי בוקר\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3910","title":null,"paragraphs":["האדם \"עייר פרא אדם יולד\", ואין לו שום חסרון לרוחניות. נמצא לפי זה, מאין בא לאדם הרגש וחסרון של רוחניות, עד שנגיד שיש לו הרגשת החושך, שנקרא אצלו לילה, בזה שהוא מרגיש שהוא מרוחק מה'. כי אנו צריכים לדעת, כי בו בזמן שהוא מתחיל להרגיש שהוא מרוחק מהבורא, כבר מתחיל להאמין באפס מה ממציאות הבורא, אחרת איך אפשר לומר, שהוא מרוחק מדבר שאין מציאות בעולם. אלא שמוכרח לומר, שיש לו איזה הארה מרחוק, שמאיר לו, בשיעור שהוא ירגיש שהוא מרוחק מהבורא.","נמצא לפי הנ\"ל, שתיכף שמתחיל החושך, היינו להרגיש מציאות חושך, תיכף מתחיל האור להאיר באפס מה. ושיעור הארת היום ניכר רק מבחינת השלילה. זאת אומרת, שמרגיש חסרון, שאין לו אור ה', שיאיר לו בבחינת החיוב. אלא שהאור מאיר לו בבחינת חסרון, שעכשיו הוא מתחיל להרגיש, שחסר לו אור ה' הנקרא יום.","מה שאין כן מי שלא מאיר לו אור היום, הוא לא יודע בכלל, אם יש מציאות כזאת, שהאדם צריך להרגיש חסרון של אור ה', הנקרא יום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"ויהי ערב ויהי בוקר\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3913","title":null,"paragraphs":["אור שנברא ביום א' היה אדם הראשון צופה בו מסוף העולם ועד סופו. ויש להבין מדוע הוא אומר מסופו עד סופו ולא מתחילת העולם עד סופו. אפשר לומר שבזמן שהאור מאיר בבהירות אז כל העולם בהשואה אחת, ולא שייך ראש וסוף, אלא שהסוף מאיר כמו בהתחלה. וזה דומה כמו שאומרים שראה מרחוק את העיר מקצה הראשון ועד קצה האחרון. וזה נקרא מסוף עד סוף. מה שאין כן כשיש הבחן מדרגות, אז אומרים התחלה וסוף."],"source":"הרב\"ש. רשומה 278. \"אור שנברא ביום א’ - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית","שוויון"]},{"id":"he-3914","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעבוד, ולתת תשומת לב, ולחשוב באיזה מצב הוא היה בזמן הירידה. היינו, שבזמן עליה הוא יכול לעשות חשבון ולראות את ההבדל בין אור לחושך, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו \"להזהיר גדולים על קטנים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3915","title":null,"paragraphs":["העביות נקרא \"חושך\". כלומר, זה שרוצה לקבל לתועלת עצמו נקרא \"עב\", ומה שהוא רוצה להשפיע נקרא \"זך\". ואח\"כ, שנותן על העב הזה רצון להשפיע, כבר נמתק הדין, מה שהיה מקודם לכן חושך, נעשה עתה מקום שהאור מאיר בהכלי, זה נקרא \"המתקת הדינים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3916","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלוהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, בין מים למים. ויעש אלוהים, את-הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע; ויהי-כן. ויקרא אלוהים לרקיע, שמיים; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום שני. ויאמר אלוהים, ייקוו המים מתחת השמיים אל-מקום אחד, ותיראה, היבשה; ויהי-כן. ויקרא אלוהים ליבשה ארץ, ולמקוה המים קרא ימים; וירא אלוהים, כי-טוב."],"source":"\"בראשית\". א', ו'-י'","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3917","title":null,"paragraphs":["בזה\"ק בראשית (חלק ב' ובהסולם אות רי\"ח, רי\"ט) כתוב שם וזה לשונו, \"יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. יקוו המים, היינו התורה המכונה מים. אל מקום אחד, היינו ישראל. וזה שכתוב, יקוו המים אל מקום אחד, אשר מים, פירושו תורה, ומקום אחד, פירושו ישראל, מקבלי התורה, כנ\"ל. לאפוקי אומות העולם שלא רצו לקבל את התורה, ועל כן נשארה הארץ חרבה ויבשה. והתורה היא ישוב העולם, ובה מתקיים. ואומות העולם שלא קבלו אותה, נשארו חרבות ויבשות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3918","title":null,"paragraphs":["\"יקוו המים אל מקום אחד\". אשר המים, שהוא התורה, יקבץ אל מקום אחד, שב' הרשויות, שישנם בעולם, יהיה רשות אחד, שזה נקרא \"דעת תורה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3919","title":null,"paragraphs":["כשנגנז האור לעוה\"ב, יצא דין הקשה. ביום שני של מעשה בראשית, במאמר, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. כלומר, שביום השני נברא הגיהינום, דין הקשה. כדי לתת מקום לקיים מצוות האהבה בשני צדדים, גם בצד דין הקשה, אפילו בעת שנוטל את נשמתו, כמ\"ש, ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שאותה מידת האהבה, שזכה מצד החסד, לא תחסר בה משהו, גם בעת שנוטל את נפשו ומאודו."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"ביאור כללי לכל י\"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית\", סעיף 4","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3920","title":null,"paragraphs":["\"רקיע\" פירוש בחינת מסך המבדיל, כמו שאמרו חז\"ל על \"ויעש אלקים את הרקיע, ויהיה מבדיל בין מים למים\", שמים תחתונים בוכים, שאמרו \"אנן בעינן למהוי כמה מלכא\" [\"אנו רוצים להיות לפני המלך\"]. שהלבנה הנמצא ברקיע בזמן המולד, הוא נמצא בהסתרת פנים. ואמר הקב\"ה: \"השיעור הזה, שאתה רואה בזמן המולד, כזה ראה וקדש. הגם שזהו תכלית השפלות, שהיא כולה למעלה מהדעת, מטעם שכל המעשים שלו הם עדיין על דרך הכפיה, כנ\"ל במשל, מכל מקום אם מיחסים את עבודה זו לשמי, אני נהנה מזה כאילו היה בחינת מראה באצבע\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3921","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלוהים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו-בו על-הארץ; ויהי-כן. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע, למינהו, ועץ עושה-פרי אשר זרעו-בו, למינהו; וירא אלוהים, כי-טוב. ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום שלישי."],"source":"\"בראשית\". א', י\"א-י\"ג","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3922","title":null,"paragraphs":["ארץ נקראת מלכות שהיא בחינת כלי קבלה, שארץ היא מלשון רצון, כמו שאמרו חז\"ל על פסוק \"תדשא הארץ דשא\", שרצה לעשות רצון קונה. ומה היא היראה שלה, אולי לא תוכל לכוון בעל מנת להשפיע, כי מלכות נקראת, כנסת ישראל, שפירושה שהיא כוללת את כלל ישראל, שכל הנשמות נמשכות ממלכות.","ובזה שכל הנבראים נמשכים מבחינת הקבלה והדין שנשמע מהשמים, שאסור לקבל בעל מנת לקבל, רק בעל מנת להשפיע, ואיך יוכלו התחתונים לכוון בעל מנת להשפיע.","לפי זה יוצא שכל מעשי בראשית, שהיו על ענין להטיב לנבראיו, הלא הנבראים אינם יכולים לקבל מזה כלים. נמצא שכל מעשי הבריאה יהיו בחינת \"תוהו ובוהו\"."],"source":"הרב\"ש. רשומה 28. \"ארץ יראה ושקטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3923","title":null,"paragraphs":["ויעש אלוהים, את-שני המאורות הגדולים: את-המאור הגדול, לממשלת היום, ואת-המאור הקטון לממשלת הלילה, ואת הכוכבים. וייתן אותם אלוהים, ברקיע השמיים, להאיר, על-הארץ. ולמשול, ביום ובלילה, ולהבדיל, בין האור ובין החושך; וירא אלוהים, כי-טוב. ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום רביעי."],"source":"\"בראשית\". א', ט\"ז-י\"ט","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3924","title":null,"paragraphs":["ונודע, שמתחילה היו החמה והלבנה, שה\"ס נוקבא הנפרדת עם ז\"א, בבחינת ב' המאורות הגדולים, שהנוקבא היתה קומתה שוה לז\"א, וגדולה כמוהו. ואז קטרגה הלבנה, שהיא הנוקבא הנפרדת דז\"א, ואמרה, אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד, ואז נאמר לה, לכי ומעטי את עצמך, והיא נעשתה בסוד המאור הקטן. והנך מוצא כאן, שני מצבים בנוקבא. מצב א' הוא, בעת שהיתה עם ז\"א בבחינת ב' המאורות הגדולים שהיתה שוה לז\"א. והמצב הב' הוא, לאחר שנתמעטה הנוקבא, ונעשתה בסוד המאור הקטן."],"source":"בעל הסולם. \"פתיחה לפירוש הסולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3925","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ."],"source":"\"בראשית\". א', כ\"ו","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3926","title":null,"paragraphs":["הנה הפסוק אומר: \"ויברא אלקים את האדם בצלמו\". וענין בריאה נופל דוקא על דבר חדש, היינו מציאות יש מאין, שהקב\"ה ברא דבר חדש שלא היתה מציאות זו לפני שבראה. ופירשו ז\"ל, שמציאות זו נקרא \"רצון לקבל תענוג\", שהוא בחינת חסרון וריקן שצריכים עכשיו למלאות את החסרון הזה. ומציאות חסרון לא היתה לפני שבראה, שלפני הבריאה הזו היה רק שלמות, משום שאי אפשר לומר שהקב\"ה כולל בחינת חסרון. לכן רק זה הוא דבר מחודש, היינו הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש. אגרת ל\"ח/א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3927","title":null,"paragraphs":["צריכים להבין מקודם מדרש חז\"ל (מ\"ר פ\"ו), שבעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים \"נעשה אדם בצלמנו\", הנה חסד אמר \"יברא, מפני שגומל חסד\", אמת אמר \"אל יברא, מפני שכולו שקרים\". צדק אמר \"יברא, מפני שעושה צדקות\". שלום אמר \"אל יברא, מפני שכולו קטטה\". מה עשה הקב\"ה, נטל האמת והשליכו ארצה.","פירוש, כי נודעו דברי חז\"ל \"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה\". כי האדם, מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו יתברך, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואי אפשר לו מטבעו לעשות איזו תנועה, אם לא לטובת עצמו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא לשמה. דהיינו, מתוך תועלת עצמו. אבל עם כל זה, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות. אשר ע\"י השפע שממשיך, סופו לבוא לעסוק במצות לשמה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 40 \"מהם אמת ושקר, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3928","title":null,"paragraphs":["הכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שכתוב אח\"כ, ויברא אלקים את האדם בצלמו? כששאל את המלאכים על בריאת האדם, היו מהם שאומרים, ייברא, ומהם אמרו, לא ייברא. והקב\"ה ברא אותו, כמ\"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו.","אם כך הוא, הרי לא נתן בו חלק אחד ממלאכים, ולא נעשה בצורה שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו, בצלם דמות תבניתו בלבד."],"source":"\"זוהר לעם\". פינחס, מאמר \"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו\", סעיף 500","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3929","title":null,"paragraphs":["והקב\"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של הסודות העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. וכולם נחקקים באדם, הנמצא בצלם אלקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב\"ה."],"source":"\"זוהר לעם\". יתרו, מאמר \"ואתה תחזה בסוד קווי הידיים\", סעיף 123","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3930","title":null,"paragraphs":["כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם. שהרי הקב\"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו, והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו."],"source":"\"זוהר לעם\". וארא, מאמר \"ד' יסודות אש רוח מים עפר\", סעיף 32","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3931","title":null,"paragraphs":["נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. בצלמנו, באור שלנו. כדמותנו, בחושך שלנו, שהוא לבוש לאור, להבדיל מאותו חושך שנברא ביום א', שעליו נאמר, ורשעים בחושך יידמו. כי הוא אינו לבוש לאור, אלא מחטיא את האדם. וחושך דאמא הוא לבוש לאור, כמו הגוף, שהוא לבוש לנשמה."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-א', מאמר \"נעשה אדם\", סעיף 167","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3932","title":null,"paragraphs":["ויברא אלוהים את-האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו: זכר ונקבה, ברא אותם."],"source":"\"בראשית\". א', כ\"ז","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3933","title":null,"paragraphs":["זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה כראוי. בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב\"ה שׂם דירתו באותו המקום. וברכוֹת אינן נמצאות אלא במקום שנמצאים זכר ונקבה. כמ\"ש, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הִבָּראם. ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמד, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב', מאמר \"זכר ונקבה בְּרָאָם\", סעיפים 369-368","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","פרשת בראשית"]},{"id":"he-3935","title":null,"paragraphs":["וירא אלוהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי."],"source":"\"בראשית\". א', ל\"א","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3936","title":null,"paragraphs":["וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. וירא אלקים, זה אלקים חיים, בינה. וירא, שהסתכל להאיר להם ולהשגיח עליהם. את כל אשר עשה, הכל בכלל אחד, למעלה ולמטה. והנה טוב, צד ימין. מאוד, צד שמאל. טוב, מלאך חיים. מאוד, מלאך המוות. והכל סוד אחד. סוד הוא לאלו שמסתכלים בסוד החכמה."],"source":"\"זוהר לעם\". יתרו, מאמר \"וישמע יתרו\", סעיף 32","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3938","title":null,"paragraphs":["אמר ריש לקיש, מאי דכתיב \"ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי\", ה\"א יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשי בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו (שבת פ\"ח ע\"א).","ויש להבין מהו הדין שכתוב \"משמים השמעת דין\", מהו פירושו של דין. הנה ידוע שסיבת הבריאה היא מטעם שרצונו להטיב לנבראיו. אלא מטעם שתהיה דביקות, שהוא ענין השתוות הצורה, נעשה הצמצום, שהוא בחינת הסתר, שבמקום הקבלה נעשה דין, שאין השפע נמשך שלם, רק בתנאי שיכול לכוון בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. רשומה 28. \"ארץ יראה ושקטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3939","title":null,"paragraphs":["לא טענו המלאכים, על שום בריה מכל הבריות שנבראו בששת ימי בראשית, זולת על מין האדם לבד, והוא להיותו נברא בצלם אלקים, ומורכב מעליונים ותחתונים יחד, והמלאכים שראו את זה, כן תמהו ונבהלו, איך נפש הרוחני זכה וברה תרד מרום המעלה, ולבוא ולדור בכפיפה אחת, עם גוף הבהמי המזוהם הזה, והיינו שתמהו הצרה הזאת למה לך. ולזה הגיע להם התשובה, שמכבר נמצא מגדל מלא מכל טוב, וריקן מאורחים, וכדי למלאותו באורחין, למציאותו של אדם זה, המורכב מעליונים ותחתונים יחד, אנו צריכין, ולסיבה זו, בהכרח שתתלבש הנפש הזכה וברה, בצרה של הגוף המזוהם הזה, ומיד הבינו זה, ואמרו עביד מאי דהניי לך [עשה מה שטוב לך]."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ו'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3940","title":null,"paragraphs":["וזה ששאל הזוהר על הכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, שהמשמעות היא, שראה הקב\"ה רק את כל אשר עשה במעשה בראשית, ולא את השמיים והארץ העתידים להיתקן ע\"י מע\"ט של בני אדם, העתידים לעשות בכל דור. והאם אינו רואה קודם שעשה, גם מה שעתיד להיתקן בכל דור ע\"י מע\"ט עד גמה\"ת?","וזהו שמתרץ, שהכתוב, את כל, פירושו כל המע\"ט העתידים להתחדש בכל דור ע\"י הצדיקים. אשר עשה, כלומר, מעשה בראשית, אשר כבר עשה.","כי בהיות תיקון המציאות, שנתקן ע\"י הקב\"ה במעשה בראשית, יסוד ושורש לתיקונים של מעשי בני אדם, נמצא לפי זה, אשר מעשי בני אדם כלולים במעשה בראשית. וע\"כ נסמכה ראיית העתיד אל ראיית מעשה בראשית שכבר עשה. כלומר, את כל, זה ראיית העתיד, אשר עשה, זה מעשה בראשית."],"source":"\"זוהר לעם\". בראשית-ב', מאמר \"ויַרְא אלקים את כל אשר עשה\", סעיף 174","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3941","title":null,"paragraphs":["ויכולו השמיים והארץ, וכל-צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבות ביום השביעי, מכל-מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את-יום השביעי, ויקדש אותו: כי בו שבת מכל-מלאכתו, אשר-ברא אלוהים לעשות."],"source":"\"בראשית\". ב', א'-ג'","author":"תורה","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3942","title":null,"paragraphs":["ענין שלא נאמר, ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. כי זה ידוע שהעדר קודם להויה, כי אין אור בלי כלי, לכן מקודם צריך להיות ערב, ושניהם הם יום אחד, כי אם לא מרגיש חסרון, אין לו הצורך ללכת להמשיך את המילוי. וזהו דווקא בששת ימי המעשה, שיש אתערותא דלתתא, אז מוכרח להיות מקודם חושך, כי אחרת לא ימשיך את המילוי. לכן כתיב בששת ימי המעשה, \"ויהי ערב ויהי בוקר\". מה שאין כן בשבת, שהיא אתערותא דלעילא, לכן אינו צריך להרגיש בחינת ערב מקודם, בכדי שימשיך המילוי, כי שבת היא בחינת המשכה של מעלה בלא סיוע של התחתון, לכן נאמר \"יום השביעי\", כי בשבת הן האור והן הכלי באים מלמעלה."],"source":"רב\"ש, רשומה 630. \"ויהי ערב ויהי בוקר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3943","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אשר ברא אלקים לעשות\". כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, ש\"ברא\" פירושו, דבר חדש, יש מאין, שהכוונה על הרצון לקבל, שהוא דבר חדש, כי מטרם שבראה, לא היה אז שום ענין של קבלה במציאות. נמצא, שהבורא ברא את הרצון לקבל. והנבראים צריכים לעשות ממנו רצון להשפיע. וזהו הפירוש, אשר ברא לעשות ממנו רצון להשפיע. והגם שאין בידינו לשנות את המעשים של סדרי מעשה בראשית, אם הבורא ברא באופן, שהרצון לקבל הוא יהיה הפועל, איך אפשר לשנותו. התשובה היא, הרצון לזה מוטל על האדם שיעשה עצות, איך להגיע לזה. וזה נקרא \"לעשות\". והגם שאמרנו, שאין בידי אדם לעשות, אלא הבורא בעצמו צריך זה לעשות, כנ\"ל, שלא יכולים לשנות סדרי בראשית, מכל מקום נקרא זה על שם אדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהו, מי שאין לו בנים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3944","title":null,"paragraphs":["זה שהאדם עושה תחבולות ועצות איך להשיג את הכלי השפעה, זה מכונה \"עשיה\", היינו כנ\"ל \"לעשות\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"מהו, מי שאין לו בנים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3945","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לזכות לבחינת ראיה, כמו שאמרו חז\"ל, כשאדם אומר \"ויכולו\" הוא מעיד על מעשה בראשית. ויש להבין:","א. עדות זו, בשביל מי הוא צריך להעיד.","ב. הלא אין עדות אלא מבחינת ראיה ולא משמיעה, ואיזו ראיה יש כאן כשאומר, \"ויכולו\".","ועדות שאדם צריך להעיד היא, שאמת הוא שמעשה בראשית, שהבורא ברא, היה מטעם להטיב לנבראיו. וזה דווקא שזכו לבחינת ראיה, היינו אור החכמה. כשזה מתגלה, הוא מעיד על מעשה בראשית, שהוא להטיב לנבראיו.","וזו בחינת שבת גמר מלאכה, היינו שכבר מגולה המטרה, שהיא להטיב לנבראיו. וזה נקרא \"אשר שבת מכל מלאכתו\", כיון שכבר נתגלתה המטרה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 23. \"ראה אנכי נותן לפניכם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3946","title":null,"paragraphs":["צריכים ב\"ויכלו\" להעיד על מעשה בראשית. והלא עדות הוא רק מפי הראיה, ואיך יכול האדם להעיד מבחינת ראיה על מעשי בראשית, והלא האדם לא יכול לדעת מה שהיה, רק מפי השמיעה.","אלא ענין עדות על מעשי בראשית, הכוונה להעיד, שכוונת הבריאה היא להטיב לנבראיו, מאיפה הוא יודע, אם הוא זוכה לבחינת שבת, אז הוא מעיד מבחינת ראיה, שהוא רואה שזהו כוונת הבריאה, מטעם שהוא טעם כך."],"source":"הרב\"ש. רשומה 535. \"כוס של קידוש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3947","title":null,"paragraphs":["\"וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה\". כי אנו מוצאים כאן שתי יצירות שהם:","א. האדם לבד,","ב. ונפש חיה לבד.","והכתוב משמיענו, שמתחילה נברא האדם בבחינת עפר מהאדמה, דהיינו, קיבוץ מספר מסויים של פרודות, שבתוכם כלול עצמותו של האדם, דהיינו, ה\"רצון לקבל\" שלו. אשר כח הרצון לקבל הזה, שרוי בכל הפרודות שבמציאות, כמו שביארנו לעיל, שמהם נבראו ויצאו כל ד' הסוגים:","א. דומם","ב. צומח","ג. חי","ד. מדבר.","ובדבר הזה, אין שום יתרון לאדם על יתר חלקי הבריאה. וזה שמשמיענו הכתוב במילים: \"עפר מן האדמה\".","אולם, כבר נתבאר, שאין מציאות לכח הזה, שנקרא רצון לקבל, שיתקיים בלי התלבשות ופעולה בדברים הרצויים להתקבל. אשר פעולה זו נקראת \"חיים\", שלפי זה נמצא, שבטרם שהגיעו לו לאדם צורות קבלת ההנאה האנושית, השונות מצורות של שאר בריות - - - הרי הוא נבחן עוד לאדם מת בלי חיים, שהרי הרצון לקבל שלו, לא היה לו מקום שיתלבש, ויגלה שם פעולותיו שהם גילוי החיים כאמור."],"source":"בעל הסולם. \"החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3948","title":null,"paragraphs":["אדם הראשון קודם החטא היה אוכל מעץ החיים והיה בשלימות, אבל לא היה יכול ללכת יותר ממדרגתו שבו עמד, כי לא היה מרגיש שום חסרון במצבו. וממילא לא היה יכול לגלות כל השמות הקדושים. לכן \"נורא עלילה לבני אדם\" עשה, שיאכל מעץ הדעת טוב ורע. וע\"י החטא הזה כל האורות נסתלקו ממנו. וממילא הוצרך להתחיל עבודתו מחדש.","ועל זה אמר הכתוב, ש\"נגרש מגן עדן\". מטעם, שאם יאכל מעץ החיים, \"וחי לעולם\". שהוא סוד פנימיות העולמות. ששם, אם הוא נכנס, הוא נשאר שם לנצחיות. היינו, שעוד הפעם הוא ישאר בלי חסרון. וכדי שיוכל ללכת ולגלות השמות הקדושים, שהם מתגלים על ידי תיקון של טוב ורע, לכן היה מוכרח לאכול מעץ הדעת."],"source":"בעל הסולם.שמעתי. נ\"ב. \"אין עבירה מכבה מצוה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3949","title":null,"paragraphs":["בעץ הדעת יש ענין של שמירה, היינו שהאדם צריך לשמור עצמו ממחשבות זרות. היות שעץ הדעת, נקרא טוב ורע, לכן צריכים לשמור את עצמו, מהרע אשר שם. שעץ הדעת, נקרא מלכות דמדת הדין, שנקרא מקבל בעל מנת לקבל, וכל התיקונים הוא שיהיה בעל מנת להשפיע. ומטרם זה היא בבחינת על מנת לקבל."],"source":"הרב\"ש. 165. \"יש ענין שמירה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3950","title":null,"paragraphs":["ענין חטא של עץ הדעת מדברים ממדרגות גבוהות, שהוא סוד האור של גמר התיקון, כמו שמבואר בהקדמה לפנים מסבירות, מכל מקום בענין מה שנוגע לנו בעבודה, יש לפרש כנ\"ל, היינו מי שמדבר לשון הרע על השגחה, הוא שאומר, שאין הוא רוצה להאמין שהשגחתו יתברך על הנבראים היא בבחינת טוב ומטיב, ושזהו כך להאמין למעלה מהדעת.","אלא שהאדם אומר, אם תהיה השגחה גלויה, היינו אם הוא יראה בשכל שלו, שהבורא משפיע לכל הנבראים בבחינת טוב ומטיב, ושזה יהיה בתוך הדעת, ורק באופן כזה הוא מסוגל לקיים תו\"מ. וזה בא מכח החטא דעץ הדעת, שהאדם רוצה ללכת דוקא בתוך הדעת, ולא להאמין למעלה מהדעת. לכן כשהוא לא מאמין בבחינת טוב ומטיב, נמצא שהוא מדבר לשון הרע על הבורא, ששורש הזה התחיל בעת שהנחש דיבר לאדם הראשון לשון הרע על הבורא, כנ\"ל.","וזה שהאדם רוצה ללכת בתוך הדעת, זה נקרא, חטא דעץ הדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3952","title":null,"paragraphs":["חומר ענשו של עצה\"ד, שנתקבצו עליו כל בני אדם למיתה, אמנם זה המיתה, נמשך מתוך אכילתו, כמו שהזהיר אותו השי\"ת, ביום אכלך ממנו מות תמות. והענין להיות שנמשך לתוך איבריו, צורת גדלות הקבלה מחלל הפנוי, אשר מצמצום ולהלן, כבר אור העליון א\"א לו להיות עמה, בכפיפה אחת, וע\"כ זה הנשמת חיים הנצחית, המפורש בהכתוב, ויפח ה' באפו נשמת חיים וכו', היה מוכרח להסתלק משם, ונתלה לו חייתו הזמנית בפת לחם. וחיים האלו, אינם חיים נצחיים כלמפרע, שהיה לצורכו עצמו, אלא דומה בערך, לזיעה של חיים, כלומר שנתחלק לו החיים לטפין טפין, באופן שכל טפה וטפה, הוא חלק מהחיים שלו הקודמים, שה\"ע ניצוצי נשמות שנתחלקו לכל תולדותיו עד שבכל תולדותיו, מכל בני הישוב ומכל הדורות, עד דור האחרון, המשלים מטרת הבריאה, המה, בערך שלשלת גדולה אחת, באופן שמעשי השי\"ת לא נשתנו כלל וכלל, מחמת חטאו של עצה\"ד."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3953","title":null,"paragraphs":["שאלת הנחש, מאין תדע שנאסר העץ הדעת, אולי נאסרה לכם כל פירות הגן. תשובת האשה, \"לא תגעו פן תמותון\".","א. מאין ידעה על הנגיעה.","ב. מהו הספק \"פן תמותון\".","יש לפרש, שתשובת \"פן תמותון\" קאי על הנגיעה, כי אין חכם כבעל נסיון. תשובת הנחש, \"לא מות תמותון, כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלקים יודעי טוב ורע\". טענת הנחש, שזהו טפשות לחשוב שאלקים ברא מזיק בעולם, אלא שכל צד הרע הוא רק מצד התחתון, כי רק חסר כאן תיקון דלהשפיע.","\"וביום אכלכם ממנו\", היינו בכוונה דלהשפיע, \"והייתם כאלקים יודעי טוב ורע\", היינו כמו כלפי הקב\"ה הוא ודאי מתוק בהשוואה גמורה, כן יהיה לכם הטוב ורע בהשוואה גמורה, אם יהיה בהכוונה דלהשפיע.","ומה שה' יתברך לא הודיעכם זאת, כי יודע אלקים, היינו שהקדוש ברוך הוא יודע, שאם תשימו לב והאכילה יהיה בהקדושה, ונפקחו עיניכם מעצמכם, להבין את גודל הענין. \"ותראה האשה כי טוב העץ\" וכו'."],"source":"הרב\"ש. 852. \"ב' מיני ברורים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3954","title":null,"paragraphs":["ויגרש אותו, מטעם \"פן ישלח ידו ויאכל מעץ החיים\". והפחד היה, שמא יעשה תשובה, ויכנס לתוך עץ החיים. ומהו הפחד? אלא היות שחטא בעץ הדעת, הוא כבר צריך לתקן את העץ הדעת.","וזה ענין \"ויגרש אותו מגן עדן\", כדי לתקן את החטא של עץ הדעת. ואח\"כ יהיה לו היכולת לכנס לתוך הגן עדן. שענין גן-עדן הוא סוד עלית מלכות לבינה. ומקבלת שם חכמה, שעדן הוא סוד חכמה. ואז מלכות, הנקראת \"גן\", מקבלת חכמה בסוד \"עדן\", וזהו \"גן עדן\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. פ\"ד. \"מהו, ויגרש את האדם מגן עדן, מטעם שלא יקח מעץ החיים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3955","title":null,"paragraphs":["עיקר לשון הרע הוא מהנחש, שהוא דיבר לשון הרע על הבורא, ואמר לו, מה שהבורא צוה לך שלא לאכול מעץ הדעת, אלא שזה ישאר בהעלם והסתר, על זה אמר לו הנחש, שלא צריכים לשמוע מה שאמר לך, שצריך להישאר העץ הדעת נסתר מהתחתונים. אלא טענתו היתה שהכל צריך להיות בגלוי.","וזה היה ענין של לשון הרע של הנחש. נמצא, שדיבר על ההשגחה, מה שהבורא מתנהג עם הנבראים בהשגחה בלתי גלויה, זה לא בסדר. ובאמת שענין ההסתר הוא רק בכדי שיהיה היכולת להנבראים לקבל את הטוב ועונג בלי בושה. וזה יכול להיות רק ע\"י זה שהנבראים יקבלו הכל לשם שמים, כלומר שכל ענין הקבלה יהיה בעל מנת להשפיע. נמצא, זה שהנחש דיבר לשון הרע, אין זה פרט, אלא דיבר על כל התיקון שנעשה על המלכות, בכדי שהתחתונים הנמשכים ממנה יוכלו להגיע לידי דביקות, הנקרא, השתוות הצורה, שבזה יהיה התיקון, שיוכלו לקבל את הטוב ועונג בלי שום אי נעימות, המכונה, בושה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איסור לשון הרע","פרשת בראשית"]},{"id":"he-3956","title":null,"paragraphs":["אפילו שה' אמר לו לאדם בפירוש, \"מעץ הדעת לא תאכל\", אלא בחינה זו צריכה להיות מכוסה, שרק בגמר התיקון תהיה היכולת להאיר בחינה זו, גם על זה אמר לו הנחש, שלא ישמע בקול ה'.","כלומר לא שה' עשה זה לטובת האדם, עשה שתהיה השגחת ה' לנבראים, שהבחינת טוב ומטיב תהיה בלתי גלויה, אלא מטעמים אחרים. נמצא, שהלשון הרע של הנחש היה ענין כללי. כלומר שכל התיקונים שאנו צריכים לעשות בסגולת תורה ומצות, הוא אמר, שזה אינו לצורך האדם.","לכן איסור לשון הרע הוא כל כך דבר חמור מכל האיסורים, היות שהוא כלל של כל התורה כולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 22 \"מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3957","title":null,"paragraphs":["\"אדם הראשון מין היה\". ופירוש רש\"י \"היה נוטה לעכו\"ם\". ויש להבין, איך אפשר לומר דבר כזה על אדם הראשון, שהיה מדבר עם הבורא, שנוכל לומר עליו שהיה מין.","אלא לפי שאנו לומדים, שענין אמונה נקרא, שהוא מאמין למעלה מהדעת. לכן, הגם שהוא בעצמו שמע מהבורא, שלא לאכול מעץ הדעת, ולא שייך כאן לומר, שזהו ענין שצריך להאמין על הציווי של הבורא.","אלא הפירוש יהיה, שלאחר שבא אליו הנחש, ונתן לו להבין בתוך הדעת, מה שהבורא אמר לו, שלא לאכול, אז אדם הראשון היה צריך לומר להנחש \"הגם מצד הדעת אתה צודק, היינו, שאם אני כן יאכל מעץ הדעת על הכוונה בעל מנת להשפיע כנ\"ל, אז יהיה להבורא נחת רוח מהאכילה זו. ואני רואה, שאתה צודק מאה אחוז. מכל מקום אני הולך למעלה מהדעת. אלא אני רוצה לקיים את ציווי ה' בלי שום שכל ודעת, כי מה שמוסיפים על האמונה, כבר נקרא \"נוטה לעכו\"ם\".","ואדם הראשון הלך והוסיף על מה שציווה לו הבורא. על זה אמרו, שאדם הראשון מין היה. ועל ידי החטא הזה נמשך לנו הסתרה בעבודה, שקשה לנו להתרחק מאהבה עצמית."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3958","title":null,"paragraphs":["ולא יתבוששו, כלומר, שלא הרגישו בחסרונם, כי הבושה ה\"ע הרגשת חסרון. ונודע, שהרגשת החסרון, הוא סבה ראשונה למלאות החסרון בדומה, להמרגיש בחליו, מוכן הוא לקבל רפואה, אבל האינו מרגיש כי חולה הוא, נמצא נמנע בודאי מכל רפואה. אכן תפקיד הזה מוטל הוא על כלי חיצונה, שבהיותה בבנין הגוף, והיא ריקנית מאור, מסבת שבאה מחלל הפנוי נמצאת מולידה בו, הרגש הריקנות והחסרון, ומתבייש מזה, וע\"כ מוכרח, שיחזור למלאות החסרון, ולהמשיך האו\"מ החסר לו, שהוא עומד למלאות את כלי הזו. וזהו הוראת הכתוב, ויהיה האדם ואשתו שניהם ערומים, מכלי חיצון, ולפיכך ולא יתבוששו, שלא הרגישו חסרונם, ונמצאים משוללים מהמטרה שעליה נבראו."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ט\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת בראשית"]},{"id":"he-3959","title":null,"paragraphs":["בשמיני עצרת עתידים להשתעשע עם המלך, לקחת ממנו ברכות על כל ימות השנה. ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. ומי שיושב עם המלך ולוקח אותו לבדו, כל מה שרוצה הוא מבקש, והמלך נותן לו. וע\"כ ישראל מתחילים לקבל הברכות, והעמים עכו\"ם מסיימים ברכותיהם. וע\"כ כתוב, אהבתי אתכם אמר ה'."],"source":"\"זוהר לעם\". צו. מאמר \"ד' מינים והושענא רבה\", סעיף 119","author":"זוהר לעם","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-3960","title":null,"paragraphs":["כל מגמתינו ביום השמיני עצרת, שיתייחד הקב\"ה עם הכנסת ישראל ולהמשיך כל אורות העליונים אל המלכות שמים, ועיקר היחוד הוא על ידי התורה ואורייתא וקב\"ה וישראל חד. ועל ידי עסק התורה והבל פיו של האדם, הוא מייחד את הקב\"ה עם הכנסת ישראל, שנשמותיהם של ישראל הם קשורים באותיות התורה, שעל ידי ההבל ועסק התורה, נמשכין אורות העליונים אל המלכות ונמתקין כל הגבורות, שאז הוא גמר היחוד והזיווג, שאז מתייחד קב\"ה עם הכנסת ישראל והם מתדבקין אז בשורש שורשם, וזהו \"ביום השמיני עצרת תהיה לכם\", שאז תדבקו בעצרת שהוא אור אין סוף ב\"ה."],"source":"מאור ושמש. רמזי שמיני עצרת","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-3961","title":null,"paragraphs":["ביום הזה יוצאים ישראל ברושם המלך בשיר תהילה, נכנסים לסוכה, אתרוג בשמאל, לולב בימין, הכול רואים שישראל רשומים ברשימות המלך הקדוש, פותחים ואומרים, אשרי העם שככה לו.","ואפילו אוה\"ע שמחים בשמחה הזו ומתברכים ממנה. וע\"כ מקריבים קורבנות עליהם בכל יום, לשים עליהם שלום, ויתברכו ממנו. מכאן והלאה, יום אחד של המלך העליון, ששמח בו עִם ישראל, כמ\"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. שיום זה מן המלך לבדו, ששמחתו היא בישראל.","בדומה למלך שהזמין אושפיזין, אורחים, והשתדלו בהם כל בני היכלו. לבסוף, אמר המלך לבני היכלו, עד עתה אני ואתם השתדלנו כולנו באורחים והקרבתם קורבנות על כל שאר העמים בכל יום, שבעים פרים. מכאן והלאה, אני ואתם נשמח יום אחד, כמ\"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם, להקריב קורבנו עליכם."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת ויחי, מאמר \"ד' מינים\", סעיפים 230-231","author":"זוהר לעם","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-3962","title":null,"paragraphs":["בשמיני עצרת נתגלין בחינת המים טהורים, כי אז מתחילין להתפלל על המים, ואז נשלם בחינת תקון המלכות וזוכין לאמונת חכמים בשלמות, ואז נשלם התורה. כי עקר שלמות התורה הוא על ידי אמונת חכמים, ועל כן משלימין ומסימין התורה אז, וכל אחד לוקח את התורה ומקיפין את השלחן ועושין שמחת תורה, כי כל אחד מישראל יש לו חלק בהתורה. ואז נכללין כלם יחד ונכללין כל חלקי התורה ביחד, כי החלק שיש לכל אחד מישראל בתוך התורה זה בחינת ספר תורה שלו, וכל אחד ואחד עם חלקו וספרו שיש לו בהתורה, נכללין יחד, ואז יש להתורה שלמות, ואז נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם. ועל כן כל אחד ואחד עולה לתורה אז, כדי שתהיה התורה כלולה מכל נפשות ישראל יחד, שהם כלליות כל חלקי התורה, ואז נכללת התורה בשרשה שהוא חכמה עלאה, שזהו בחינת בראשית. ואז כשנכללין כלם יחד נעשה שמחה, בחינת אור צדיקים ישמח, על כן זוכין אז לשמחה, בחינת שמחת תורה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות הושענא רבה, הלכה ב'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-3963","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהם עוסקין בתורה לאו דוקא בכדי שידעו את הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצות, אלא שיש להם עוד תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים \"חכמי לב\". היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. לכן התורה מה שלומדים תורה על כוונה זו, נקרא \"חכמי לב\" ולא \"חכמי מוח\", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","להחזיר את הלב למוטב","שמחת תורה","תיקון הלב"]},{"id":"he-3964","title":null,"paragraphs":["התורה נתנה דווקא למי שיש לו חיסרון. והחיסרון הזה נקרא \"חושך\". וזה שכתוב \"התורה נתנה מתוך החושך\". כלומר, שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא מוכשר לקבלת התורה, בכדי שעל ידי התורה \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אז הוא ישיג כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, שב' אלו נכללים בהתורה:","א. הכלי, שהוא רוצה להשפיע.","ב. אחר כך הוא מקבל את הטוב והעונג לתוך כלים דהשפעה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","שמחת תורה"]},{"id":"he-3966","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם נולד בבחינת רצון לקבל לעצמו, בבחינה זו אין חיים. נמצא, שבחינת דוד המלך, שהיא הנקודה שבלב, אין לה חיים. היינו, שאור החיים אינו יכול להאיר שמה. לכן נעשה \"שיתוף מידת הרחמים בדין\". וזה שכתוב, ש\"מבחינת הימין, שהיא בחינת השפעה, שנשתתף בבחינת דוד המלך, מזה תקבל המלכות, שהיא מידת הדין, חיים. ולכן מבחינת אברהם יעקב יוסף, שהם בחינת חסד ורחמים, ניתן בבחינת דוד המלך. ולא מיצחק, שהוא בחינת שמאל, שהיא כלי קבלה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שאמרו חז\"ל, שדוד המלך לא היו לו חיים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3967","title":null,"paragraphs":["דוד שבחינתו מלכות, בחינת משיח, שעליה היה הצמצום וההסתר, אינה יכולה לקבל שום אור על בחינתה עצמה. אלא היא צריכה לקבל מזעיר אנפין בעלה, שפירושו שהיא נבנתה ממלכות דזעיר אנפין, שהיא בחינתה חלל הפנוי. לכן קבלה מהם, היינו מאברהם, יעקב, יוסף, שהם למעלה מהמלכות, לכן קבלה הארה מהם."],"source":"הרב\"ש. רשומה 316. \"בחינת אדם הראשון - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3968","title":null,"paragraphs":["כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, אשר כינור הוא המלכות, שהיא כינור דוד, המנגן מאליו, למלך הקדוש העליון."],"source":"\"זוהר לעם\". שלח לך, מאמר \"הציצית\", סעיף 342","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3969","title":null,"paragraphs":["\"דוד הלך בדרכי התורה\", היינו, שע\"י דרך התורה תיקן את עצמו וזכה לכלים דהשפעה. שבכלים האלו מושפע השפע מלמעלה והאדם זוכה לבחינת טוב ומטיב, היינו שמשיג אז את השם האמיתי של הקב\"ה, הנקרא \"טוב ומטיב\", מסיבה שהוא קבל את הטוב ע\"י שתיקן את עצמו ע\"י דרכי התורה. וזה הפירוש \"ויעש דוד שֵׁם\", שפירוש, שדוד זכה להשיג את השם של הקב\"ה, הנקרא \"טוב ומטיב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו שחוק ומשפט הוא השם של הקב\"ה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3970","title":null,"paragraphs":["\"מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי\". אמר, שדוד המלך, אף על פי שזכה כבר לשלימות, מכל מקום היה משתוקק לבחינת תורה, משום שתורה היא יותר גדולה וחשובה מכל שלימות שבעולם."],"source":"בעל הסולם, \"שמעתי\". ק\"מ. \"מה אהבתי תורתך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3971","title":null,"paragraphs":["כמו מגדל דוד, שהוא מגדל חזק, אף המתעסקים בתורה, צריכים חיזוק ובניין חזק. מגדל דוד, כמו דוד שהיה מתגדל בתורה יותר מכל בני דורו, כך המתעסקים בתורה, צריכים להתגדל בתורה ושלא יתבטלו ממנה. כמו דוד, שהיה עוסק בתורה לילה ויומם, כך צריך האדם להתעסק בתורה לילה ויומם. ובעוד שיתעסקו בה, ויתגדלו בה, כמגדל דוד הצוואר בנוי, בניין חזק וגדול."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, ויצא, מאמר \"והנה סולם מוצב ארצה\", סעיפים 59-58","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3972","title":null,"paragraphs":["דוד המלך אמר, ה' אלקי ישועתי, יום צעקְתי, בלילה נגדך. דוד המלך היה קם בחצות לילה ועסק בתורה בשירות ובתשבחות לשמחת המלך והגבירה. וזהו שמחת האמונה בארץ, משום שזהו שבח של האמונה, השכינה, הנראית בארץ."],"source":"\"זוהר לעם\". ויגש. מאמר \"שישים נשימות\", סעיף 48","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3973","title":null,"paragraphs":["אמר דוד, \"אני מעורר השחר, ואין השחר מעורר אותי\". כי הוא מעורר את ההסתלקות ולא ההסתלקות מעוררת אותו לניסיון."],"source":"הרב\"ש. רשומה 590. \"ההולכים לארץ ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3974","title":null,"paragraphs":["דוד המלך אמר, שהוא לא מקבל \"שחר\", מלשון \"שחור וחושך\", שבא אליו, והוא מתעורר מהשחור, אלא \"אני מעורר השחור\", אלא שהוא, בזמן שמרגיש שהוא בסדר, אז הוא בעצמו מעורר השחור\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3975","title":null,"paragraphs":["מקודם מתקבלת תפילת עני. היינו, ראשית כל הוא צריך לזכות לבחינת מלכות שמים הנקרא בחינת \"עניה ודלה\". שזהו בחינה הראשונה, שהאדם צריך להכנס בעבודה. ואח\"כ בא מדרגה שניה שהיא תפלה לדוד, היינו שהמלכות שמים שלו, לא יתפסק, ואח\"כ באה מדרגה שלישית, שהיא, תפילה למשה; שהיא בחינת תורה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 436. \"ג’ תפילות - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3976","title":null,"paragraphs":["מקודם האדם צריך לקבל בחינת כח מלמעלה, שיהיה לו טבע שני, שהוא רצון להשפיע. ואחר כך הוא יכול לבקש מדרגה שניה, שהיא בחינת \"דוד\", היינו בחינת \"מלכות שמים\". נמצא, שתפלת העני מאחרת לכל התפלות. זאת אומרת, שמטרם שקבל העני את מבוקשו, אין הוא מסוגל לקבל מדרגות יותר גבוהות. לכן כתוב \"תפלה לעני כי יעטוף\", כנ\"ל. ואחר זה באה תפלה שניה, שהיא \"תפלה לדוד\", שהיא בחינת מלכות שמים, שהוא מבקש, שתהיה לו אמונה, שירגיש את הפועל, מה שהוא פועל עם השגחתו על כל העולם, כי עכשיו כבר יכול להשיג את הבורא כפועל טובות, כנ\"ל בהסולם, כיון שיש לו כבר כלים דהשפעה, אז הוא כבר יכול לראות, איך שהוא פועל טובות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30. \"ג' תפלות\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3977","title":null,"paragraphs":["דוד הוא מלכות. לפעמים עני, ולפעמים בעשירות על הכול. ומשום זה היה אומר, צעיר אנוכי ונבזה. ועכ\"ז, פיקודיך לא שכחתי. כעין זה יש לאדם להיות נבזה בעיניו, ולהשפיל עצמו בכל, שיהיה כלי, שהקב\"ה רוצה בו."],"source":"\"זוהר לעם\". פקודי, מאמר \"לפעמים משבח עצמו ולפעמים משפיל\", סעיף 235","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3978","title":null,"paragraphs":["דוד המלך תמיד היה משפיל עצמו אל הקב\"ה, שכל מי שמשפיל עצמו לפני הקב\"ה, הקב\"ה מגביה אותו על הכול. ומשום זה הקב\"ה רצה בדוד בעוה\"ז ובעוה\"ב. דוד הוא מלך בעוה\"ז, ודוד יהיה מלך לעוה\"ב. וע\"כ אמר, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה."],"source":"\"זוהר לעם\". פקודי, מאמר \"לפעמים משבח עצמו ולפעמים משפיל\", סעיף 233","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3979","title":null,"paragraphs":["אושפיזא דדוד המלך ע\"ה, שהיה לו תמיד צעקה גדולה בלבו, מפני שנדמה בעיניו תמיד שעדיין הוא עומד בחוץ."],"source":"\"פרי צדיק\". חג הסכות, אות כ\"ח","author":"פרי צדיק","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3980","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים, קכ\"א) \"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה', עשה שמים וארץ\". שיש להבין, שדוד המלך היה שואל, \"מאין יבוא עזרי\". ואח\"כ נתוודע לו, ש\"עזרי מעם ה'\". הלא כל יהודי מאמין, הוא אומר, שהאדם אין לו מקום אחר לקבל עזרה, אלא מעם ה'."],"source":"הרב”ש. מאמר 20 \"מהו השכר בעבודה דלהשפיע\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3981","title":null,"paragraphs":["ודע שאין הקב\"ה מקבל תפילתו של אדם למקצת, כי אין מקצת נוהג ברוחניות, אלא בו בשעה שהאדם גמר כל תפילותיו אז יענהו ה'. וז\"ס כלו תפילות דוד בן ישי: דהיינו שהשי\"ת כבר ענהו על כל משאלותיו, ואין לו עוד על מה לבקש ולהתפלל. וזסו\"ה כי אתה שומע תפלת כל פה, דהיינו רק אחר שהפה כבר גילה לפניו כל תפילותיו שומע ה' בבת אחת."],"source":"בעל הסולם. \"אור הבהיר\", ד' החושים","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3982","title":null,"paragraphs":["אמר דוד המלך (תהילים קט\"ו) \"לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמתך, למה יאמרו הגויים, איה נא אלקיהם, ואלקינו בשמים, כל אשר חפץ עשה\". ולפי הנ\"ל יש לפרש, שאנו מבקשים לה', שיעזור לנו לצאת מהגלות, שזה שאומרים \"לא לנו\" הכוונה על הרצון לקבל שלנו. זאת אומרת, שאנו רוצים, שהמחשבות והרצונות והמעשים לא יהיו עבור הרצון לקבל שלנו, שזה נקרא, שכל החשיבות היא לאומות העולם. אלא \"לשמך תן כבוד\", שלא תהיה שכינתא בגלותא ושתהיה בבחינת עפר, אלא שיהיה מגולה הכבוד שמים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"ויסב חזקיהו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3983","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהלים ע\"ח) \"ויבחר בדוד עבדו, ויקחהו ממכלאות צאן, מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו\". שיש לפרש, זה שבחר בדוד עבדו, מה היו המעלות שלו יותר מאחרים. על זה אומר \"ויקחהו ממכלאות צאן\". \"ממכלאות\" יש לפרש, שהוא ענין מאכלות. כלומר, שהמאכלים שלו, ממה היו המזונות שלו, הוא אומר, צאן. שענין \"צאן\", פירש אאמו\"ר זצ\"ל, הוא ענין יציאות.","זאת אומרת, זה שהאדם מרגיש, שיצא מבחינת עבודת ה', שהוא מרגיש בחינת ירידה, הוא לא התפעל מזה. אלא אדרבא, זה נותן לו מקום להתפלל לה', שיוציאו משליטת הרע ולקרב אותו אליו. לכן כל יציאה ויציאה, שהיתה לו, מזה היו לו חומרי דלק על מה להתפלל. מה שאין כן בזמן שהאדם נמצא תמיד בזמן עליה, אין לו צורך להתקדם. וזה שכתוב \"ויקחהו ממכלאות צאן\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3984","title":null,"paragraphs":["דוד המלך ע\"ה, הוא כללות הנפש דכלל ישראל, ועל-כן היה תמיד משתוקק ומתאוה ונכסף לדביקות האמיתית בו ית'."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3985","title":null,"paragraphs":["כל מי שמזכך, ומטהר את נפשו להיות ראוי להמשיך גילוי המלכות לעולם, יהיה נקרא דוד המלך ממש. וזה סוד (ר\"ה כה.) \"דוד מלך ישראל חי וקים\", כי לא מת כלל, וכלי שלו נמצא בכל נפש ונפש מישראל."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3986","title":null,"paragraphs":["אמר דוד \"אני שלום\", זאת אומרת, שאני משיג לכולם ואני אוהב את כולם, \"וכי אדבר, המה למלחמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ק\"ב. \"ולקחתם לכם פרי עץ הדר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3987","title":null,"paragraphs":["כתוב (תהילים ל\"ד) \"דרשתי את ה', וענני\". ופירש הרד\"ק \"דרשתי, כי בהיותו בין ידיהם, היה בלבו דורש את ה', ומתחנן לפניו בלבבו, שיצילהו מידם\". ועל דרך עבודה יש לפרש, שדוד ראה, כי בהיותו בין ידיהם, היינו תחת שליטתם של המחשבות ורצונות של הרצון לקבל, היה בלבו דורש את ה'. כלומר, שהגם שראה שהם שולטים עליו, ומכל מקום היה בפניות הלב דורש את ה', שיצילהו מידם. כלומר, הגם שבחיצוניות הם היו שולטים עליו, אבל בפנימיות הלב היה מוחה על מה שהם שולטים עליו, והיה מתחנן לה' שיצילהו מידם. ומכל מקום בפנימיות הלב היה דורש ומתחנן לה', שיצילהו מידם, ולא היה מתייאש, מזה שבחיצוניות הם שולטים עליו. וזהו על דרך שאמרו חז\"ל (ברכות י') \"אפילו חרב חדה מונחת לו על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים\". כנ\"ל, שגם הירידות גורמים למילוי חסרון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו קומה ה' ויפוצו אויביך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","לערוך מלחמה כמו דוד המלך","מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-3988","title":null,"paragraphs":["מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. ה' רועי, הרועה שלי. כמו שהרועה מנהיג את הצאן ומוליך אותם למרעה טוב, למרעה שמן, במקום נחלי מים, מיישר הליכתן בצדק ובמשפט, אף הקב\"ה, כמ\"ש, בנאות דשא ירביצני על מֵי מנוחות ינהלני, נפשי ישׁובֵב."],"source":"\"זוהר לעם\". שמות, מאמר \"ומשה היה רועה\", סעיף 371","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3989","title":null,"paragraphs":["כתוב \"קומה ה' ויפוצו אויביך\". שאנו מתפללים, שה' יהיה בבחינת \"קומה\", על דרך שאנו מתפללים ואומרים \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\", ש\"סוכת דוד\" נקראת בחינת מלכות, שהיא בחינת שכינתא בעפרא. ואנו מבקשים, שה' יקים אותה מנפילתה, ושתהיה בבחינת \"קומה\", בקומה זקופה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו קומה ה' ויפוצו אויביך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","סוכת החיבור בינינו"]},{"id":"he-3990","title":null,"paragraphs":["יש להבין זה, מדוע השכינה היא בצער, אין הקב\"ה מקים אותה מעפרא. אלא אנחנו צריכים לבקש מה' שהוא יוקים לה, ובלי התפלה שלנו אין הוא מקים אותה, כמו שכתוב, \"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\". משמע שהוא צריך שאנחנו נבקש."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות"]},{"id":"he-3997","title":null,"paragraphs":["ענין הצל, שנוהגין שבליל הושענא רבה, כל אחד בודק את עצמו אם יש לו צל ואז הוא בטוח שיהיה לו כל טוב. ענין הצל הוא סוד הלבוש, שבלבוש הזה מתלבש האור. ובלי לבוש אין אור, מטעם שאין אור בלי כלי. ולפי גודל הלבושים כן מתגדלים ומתרבים האורות. ובזמן שנאבד לו לבוש, באותו שיעור נחסר ממנו בחינת אור השייך ללבוש. וזה סוד אמת - ואמונה, אמת נקרא האור והאמונה נקרא הכלי. שזה סוד קודשא בריך הוא - ושכינתיה. וזה סוד \"נעשה אדם בצלמנו\", ו\"בצלם יתהלך איש\", שהליכתו של האיש תלויה בצלם, היינו בבחינת אמונה. וזה ענין שבהושענא רבה, צריך האדם לראות אם בחינת האמונה שלו היא בשלמות. ומה שאנו קוראין בעולמות למעלה \"צלם\", הלא למעלה אין שום כובד של אמונה, אלא מה שמתדמה אלינו בחינת יבשות הוא למעלה אור גדול."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. רמג. \"ענין בדיקת הצל בליל הושענא רבה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה"]},{"id":"he-3998","title":null,"paragraphs":["הושענא, שזה בחינת ממעמקים קראתיך ה', מבחינת צעקת הלב מעמקא דלבא, שעל ידי זה מתגלים העצות. כי הושענא מורה על צעקת הלב כמו מי שהוא ח\"ו בצרה גדולה ואינו יכול לדבר שום דברי בקשות ותחנונים וריצויים, רק שצועק מעומק הלב הושענא. ועל כן נקראים הערבי נחל, שהם בחינת עצות הושענא, כי העצות הם בחינת צעקת הלב, בחינת ממעמקים קראתיך, וע\"י התגלות העצות נתגדל האמונה, וזה צריכים עתה בהושענא רבה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות הושענא רבה, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הושענא רבה"]},{"id":"he-4001","title":null,"paragraphs":["כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר."],"source":"ר' מנחם מנדל מקוצק","author":"הרבי מנחם מנדל מקוצק","subjects":["הושענא רבה"]},{"id":"he-4002","title":null,"paragraphs":["מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי תפילה שלימה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו.","גדולה צעקה שמושלת על מידת הדין של מעלה. גדולה צעקה, שמושלת בעולם הזה ובעולם הבא. בשביל צעקה נוחל האדם העולם הזה והעולם הבא. כמו שכתוב, ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילֵם."],"source":"\"זוהר לעם\", פרשת שמות, מאמר \"אנחה שוועה צעקה\", סעיפים 357-356","author":"זוהר לעם","subjects":["הושענא רבה"]},{"id":"he-4005","title":"לקדש הרגע הראשון בדביקות","paragraphs":["\"ברית אבות לא תמה\", \"והבא לטהר מסייעין אותו\", ותכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', וישפוך לבו להשי\"ת, שישמרהו כל הכ\"ד שעות שבמעל\"ע, שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח\"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו. והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי\"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו יצליח."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","אין עוד מלבדו","בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח","דביקות","דורשים ללא הפסק","הושענא רבה","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","יחוד ה'","לבטל את המחיצות","לדבר עם הבורא","גדלות הבורא","מלבד תפילה אין מה לתת","ממשיכים את הכנס בעלייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים את השחר בשמחה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפילה","תפילה קודם תפילה"]},{"id":"he-4006","title":null,"paragraphs":["(שמעתי באושפיזא דיוסף) בפסוק \"ולקחתם לכם פרי עץ הדר\". היינו בחינת צדיק שנקרא \"עץ עושה פרי\", שזהו כל ההבדל בין קדושה לס\"א, ש\"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]\". מה שאין כן צדיק נקרא הדר, משום שהוא עושה פרי, שהוא דר באילנו משנה לשנה. לכן כתוב אצל יוסף \"הוא המשביר לכל עמי הארצות\", שהוא שובר אותם ע\"י הפירות שהיו לו. ולהם לא היה פירות. בזה כל אחד הרגיש את מצבו, אם הוא מסטרא דטוב או להיפוך."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ק\"ב. \"ולקחתם לכם פרי עץ הדר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4007","title":null,"paragraphs":["ועיקר הגילוי הוא מחזה ולמטה, שהם בחינת נה\"י. ועיקר הוא הקו האמצעי הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף. לכן נאמר \"וישראל אהב את יוסף\". ויש קו אמצעי למעלה, הנקרא תפארת, שהוא המכריע בין חסד לגבורה. וקו אמצעי שהוא מחזה ולמטה, הנקרא יסוד, המכריע בין נצח להוד. ועיקר עבודה הוא להכניע את הקו שמאל, שדוקא הקו אמצעי מכניעו."],"source":"הרב\"ש. רשומה 378. \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4008","title":null,"paragraphs":["\"עולם הזה\" ידוע שנקרא מלכות, שהיא כלי של קבלה. ו\"עולם הבא\" נקרא בינה, שהיא כלי דהשפעה. אם כן לא דיין שהם עוסקים בכלים דהשפעה בעל מנת להשפיע, אלא רוצים לזכות בקבלה בעל מנת להשפיע - זה נקרא, \"קפץ עליו רגזו של יוסף\", שהוא בחינת קו האמצעי דספירות דנה\"י, הנקרא נה\"י דכלים וג\"ר דאורות, שהוא היה ברוגז, שעדיין לא זכה לבחינת נה\"י המגולים, הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף."],"source":"הרב\"ש. רשומה 675. \"בחינתו של יוסף\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4009","title":null,"paragraphs":["צורת יוסף הוא יסוד ברית. כי הוא בחינת צדיק יסוד."],"source":"הרב\"ש. רשומה 501. \"מדת האמת - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4010","title":null,"paragraphs":["כתוב, בן פורת יוסף, בן פורת עלֵי עין. כי אין בכל איברי הגוף מי שיעשה פירות, אלא צדיק יסוד עולם זה. ע\"כ נקרא יוסף, שהוא יסוד, בן פורת, מלשון פְּרֵה וּרְבה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, ויישב, מאמר \"מכירת יוסף\", סעיף 15","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4011","title":null,"paragraphs":["יוסף היה שתי פעמים בבור:","א. על ידי אחיו, כמו שכתוב \"וישליכו אותו הבורה\".","ב. על ידי שר הטבחים, כמו שכתוב \"ויריצוהו מן הבור\".","ועל דרך המוסר יש לומר, ש\"בור\", היינו בית הסוהר, שזה מה שהאדם נמצא תחת שליטת היצר הרע, שהוא אסור אצלו ואין להאדם שום יכולת לצאת מרשותו.","הנה יוסף, שעל ידי שקיים מצות כבוד אב, אז על ידי הארת המצוה ראה, שהוא נמצא בבית הסוהר, כי בזמן החושך לא רואים את האמת. אבל אז היה רק על ידי אחיו, שהם ישראלים, היינו שרואה שהוא הולך בדרך ה', רק שהסיבה שמחייבת אותו לעבודה היא על ידי הסביבה, שהוא נמצא בסביבה ישראלית.","נמצא שהוא בבית האסורים של הסביבה, היינו שמוכרח לעסוק בתורה ועבודה מצד הסביבה. ובזמן שהאדם זוכה לאור יותר גדול, אז הוא רואה את האמת, ורואה שאין הוא נמצא בבית הסוהר של ישראל, אלא שהוא נמצא ברשות הקליפה ממש.","וזהו שזכה על ידי המעשה, שזכה להקרא בשם צדיק, אז הוא רואה שפוטיפר נתן אותו לבית הסוהר, וראה שהוא קליפה ממש. אז יש מקום לתפלה, שה' יתיר אותו מבית אסורים.","כי עד כמה שהאדם רואה, שנצרך לה' שיעזור, לא למותרות רק להכרחיות, אז התפילה היא יותר אמיתית. לכן היא מקובלת למעלה, וה' מוציא את האדם מבית האסורים, וזוכה להיות בין מקבלי פני השכינה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 703. \"מקץ\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4012","title":null,"paragraphs":["בחינת בוקרו של יוסף, כמ\"ש \"הבוקר אור והאנשים שולחו, המה וחמוריהם\". כלומר, שכבר זכה להאור השורה על הסתירות האלו. היות כי על ידי הסתירות, הנקרא בקורת, וכשהוא רוצה להתגבר עליהם, זהו על ידי המשכת אור עליהם.","וזה כמ\"ש \"הבא לטהר מסייעין אותו\". וכיון שכבר המשיך האור על כל הבקורת, ואין לו עוד מה להוסיף, כי כבר נשלם אצלו את כל הבקורת, אז הבקורת והסתירות כלין מאליהם. וזהו לפי הכלל, שאין שום פעולה לבטלה, היות שאין פועל בלי תכלית.","ובאמת יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.","כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4013","title":null,"paragraphs":["כשראה את כל האלופים, אז תמה יעקב איך הוא יכול לכבוש אותם. ועל זה תירצו, שניצוץ אחד יוצא מיוסף, כי יוסף הוא בחינת צדיק, הנקרא משפיע. ובזמן שהוא לוקח לעצמו את מדת השפעה, אז יש לו עצה, שלא יוכלו להכנס, כי תכף נשרפו עם הכוונה על מנת להשפיע. אבל אם יתן להם להכנס, כבר לא יכול להתגבר עליהם."],"source":"הרב\"ש. רשומה 646. \"תולדות יעקב יוסף\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4014","title":null,"paragraphs":["\"בית יוסף להבה\". כי להב, זה לא דבר תמידי אלא שלהבת עולה בבחינת עליות וירידות. לכן כשכל פעם שבא הקושיות של עשו, תכף הוא מתגבר ומתלהב בכוח של הרצון להשפיע ולא נותן אותם האלופים להכנס בתוך לבו, ומריבוי שלהבת נעשה אחר כך בחינת אש תמידי, שזהו בחינת יעקב. היינו שעל ידי זה שמלהב כל פעם בעליות וירידות, הוא זוכה אחר כך לאש תמידי."],"source":"הרב\"ש. רשומה 646. \"תולדות יעקב יוסף\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4015","title":null,"paragraphs":["יעקב צוה לבנו יוסף: שיעשה חסד של אמת. כי תחילת העבודה היא, שצריכים להגיע לשמה, שזה נקרא \"משפיע בעמ\"נ להשפיע\", ולא דורשים שום תגמול על העבודה. וזהו פירוש מה שרש\"י מפרש, החסד שעושים עם המתים, הוא שאינו מצפה לשום תגמול. רק שעושים חסד, היינו מעשים של השפעה בעמ\"נ להשפיע, שהוא לא מצפה לתשלום גמול."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4016","title":null,"paragraphs":["\"ויקרא לבנו ליוסף, ויאמר לו... ועשית עמדי חסד ואמת\" וכו'. ופרש רש\"י, חסד של אמת זהו שאינו מצפה לתשלום גמול. הקשה, מדוע שלא קרא אלא ליוסף. והשיב, משום שבידו היכולת."],"source":"הרב\"ש. רשומה 505. \"חסד של אמת\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4018","title":null,"paragraphs":["יש בחינת:","א. משיח בן יוסף,","ב. ומשיח בן דוד.","ושניהם צריכים להתאחד. ואז יש בהם השלימות האמיתי."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קפ\"ג. \"בחינת משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4019","title":null,"paragraphs":["יוסף הוא סוד גאולה, על דרך \"ולא יכול יוסף להתאפק\", וגילה לו את המוחין. וזה פירוש \"ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו\". ובזמן שה' מגלה את עצמו, אז \"ולא עמד איש\", אז האדם בטל מבחינת ישותו, ואז הוא מתחיל ללכת בדרך האמת."],"source":"הרב\"ש. רשומה 365. \"ויגש אליו יהודה - א'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יוסף – ספירת יסוד"]},{"id":"he-4020","title":null,"paragraphs":["כל עיקר היגיעה מתחיל בזמן, שהאדם רוצה ללכת למעלה מהדעת, והכח הזה הוא צריך לקבל מלמעלה. שזה בא להם מכח מידתו של אהרן. ועתה הוא בעצמו צריך להמשיך הכח הזה, היינו שיבקש מה', שהוא יעזור לו. ואז מתחיל שני בחינות, להבחין בין:","א. מי שמחכה, שה' יעזור לו לקבל הכח הזה, ועומד ומצפה לזה,","ב. ובין מי שאין לו סבלנות לחכות, שה' יעזור לו, אלא הוא מתחיל בעבודה, ואח\"כ צועק ומבקש מה', ואומר, \"כי באו מים עד נפש\". וכיון שהוא כבר בא לידי ידיעה ברורה, שרק ה' יוכל לעזרו לו, ואז הוא מקבל העזרה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4021","title":null,"paragraphs":["אהרון: הוא מלשון הרהור, והוא קודם וגורם למשה, והוא בבחי' אתערותא דלתתא הקודמת לאתערותא דלעילא הנק' משה, ולפיכך נק' משה בשם שושבינא דמלכא, ואהרן בשם שושבינא דמטרוניתא, אכן שניהם שוים בנבואה, כי שפתי כהן ישמרו דעת כי מלאך ה' צבאות הוא, וע\"כ אהרן ובניו מקריבי כל הקרבנות שבעולם, והוא משום שלום, ובידיו סוד ברכה המשולשת."],"source":"בעל הסולם. \"אור הבהיר\", י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4022","title":null,"paragraphs":["האדם בעצמו אי אפשר לו להרגיש. וזה ענין שכל אחד זקוק לרב, שידריך אותו. והאדם צריך להאמין, שכל מה שהרב אומר לו, הוא על פי ה', אחרת האדם לא יסכים לעזוב את מקומו, ולקבל על עצמו טלטול הדרך. וסדר היציאות והנסיעות, הוא דווקא על ידי משה ואהרן. כי משה נקרא שושבינא דמלכא, ואהרן שושבינא דמטרוניתא. כי אהרן הוא מטיב את הנרות, היינו תיקון המידות, שיהיה מסוגלים ומוכשרים לקבל את השפע, שזה נקרא שמכין את הכנסת ישראל. ומשה נקרא, בחינת המשכת האור תורה, שזה ענין שושבינא דמלכא, היינו המשכת השפע להכלים המתוקנים."],"source":"הרב\"ש. רשומה 743. \"מסעי בני ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד","פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-4023","title":null,"paragraphs":["כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, צריכים למטה אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כוהן, והשמאל נכנע אל הימין."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת וארא, מאמר \"קח את מטך\", סעיף 117","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4024","title":null,"paragraphs":["כתוב אצל אהרן, \"וישא אהרן את ידו, חסר יוד, שהמשמעות יד אחד, והוא משום שצריך להרים הימין על השמאל\". ושאלנו, מה בא זה ללמדינו בעבודה, ובהנ\"ל יש לפרש, זה שהאדם צריך ללכת בשמאל, האדם צריך להיזהר, שתמיד יהיה הימין יותר למעלה מהשמאל, שפירושו, שבעת שהוא הולך בשמאל, ומסתכל את הציור של העבודה, אם היא בשלימות או לא, הוא צריך להיזהר שיוכל תיכף לחזור לימין, היינו שהימין יהיה תמיד רק למעלה בחשיבות, והשמאל אין הוא צריך, אלא בכדי שיעזור לימין, היינו כנ\"ל, שיהיה לו מקום שיוכל להיות תמיד בשלימות, ועל דרך האמת, היינו כנ\"ל, שיהיה שמח בחלקו, שזהו נקרא כח המעכב."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4025","title":null,"paragraphs":["אהרון זכה בנבואה עליונה על כל שאר הכוהנים, וזכה בכהונה עליונה, על כולם, כי היה כוהן גדול."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת תרומה, מאמר \"משה אהרון ושמואל\", סעיף 404","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4027","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וידי משה כבדים\", היינו שהיה קשה וכבד לישראל להחזיק את החשיבות, את הידים של משה. זאת אומרת שהיה מרגישים בחינת כבידות באמונה, שהיה להם לעול ולמשא לתת עליהם את עול האמונה.","\"ויקחו אבן וישימו תחתיו\". אבן הוא מלשון הבנה. ופירושו שלקחו את כל הבנות והשכליות וישימו תחת משה, היינו תחת האמונה. שעניינו הוא, שהאמונה, הנקראת בחינת משה, תרכב על השכל, הנקרא הבנה ואבן.","ואהרן וחור תמכו בידו, היינו באמונה, שהם עזרו לישראל להרים את ידו של משה, היינו שהם נתנו כח לעם ישראל להרים את האמונה. וזה פירוש \"ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש\", היינו שלקחו עליהם את האמונה עד השיעור של ביטול כל כח השכל, הנקרא שמש."],"source":"הרב\"ש. רשומה 907. \"וכאשר יניח ידו וגבר עמלק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4028","title":null,"paragraphs":["אם עבודתו הוא על יסוד הארציות, יכול הוא תמיד להיות בסדר. מה שאין כן אם היסוד של עבודתו הוא על בחינת השפעה ולמעלה מהדעת, הוא צריך תמיד להתאמצות, שלא יפול לשורשו של קבלה ולתוך הדעת. ואסור להסיח דעת לרגע, אחרת הוא נופל לשורשו של ארציות, המכונה בחינת \"עפר\", כמ\"ש \"כי מעפר באת ואל עפר תשוב\". וזה היה לאחר חטא עץ הדעת. ונותן בירור, אם הוא הולך בקדושה או חס ושלום להיפוך, הוא כי \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי\". סימן זה נותן לנו הזה\"ק, שדוקא על בסיס של אמונה, הנקרא בחינת מטה, זוכים לפריה ורביה בתורה, כנ\"ל. וזה סוד \"ופרח מטה אהרן\", שהפריחה והגדילה באה דוקא ע\"י המטה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי נ\"ט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4029","title":null,"paragraphs":["בזמן שמשה ואהרן באו לבני ישראל, כמו שכתוב (שמות ד' כ\"ט) \"וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרן את כל הדברים, אשר דבר ה', אל משה ויעש האתות לעיני העם, ויאמין העם וישמעו\".","מכאן אנו רואים, שתיכף, שבאו משה ואהרן לבני ישראל, קיבלו עליהם את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה באמונה למעלה מהדעת. וכל, מה שהמצרים היו נותנים להם להבין עם כל השאלות וקשיות על אמונת ישראל, לא עלה בשם, כי הם הלכו למעלה מהדעת. ומשום זה, זה שהיו בגלות כל הזמן, לא היה יכול עכשיו לפעול בהם כלום."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4030","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לומר שטרם שבאו משה ואהרן לעם ישראל בשליחות ה' - לא היו אז כל כך בשערי הטומאה, אלא דוקא לאחר שבאו משה ואהרן וראו את כל האותות והמופתים אשר היו במצרים אז נפלו כל כך לשערי הטומאה. אלא הענין הוא, כי כל דבר תלוי בהרגשה, כי אין האדם מסוגל להרגיש שום מציאות אמיתית מצד עצמו, כמו שאמרו חז\"ל: \"אין אדם רואה נגעי עצמו\", ו\"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ\", וממילא אי אפשר לו לראות את האמת כמו שהיא. אלא זוהי עזרה משמים שיוכל לראות את האמת.","לכן, מטרם שבאו משה ואהרן לא ראו את האמת. אלא אחר כך שראו את כל האותות וכו' זכו לראות את האמת כמו שהיא, היינו שראו שהם כבר נמצאים בדיוטא התחתונה במ\"ט שערי טומאה. ואז זכו לגאולה, היינו לאחר שהרגישו את המרירות, אז היה בידם לתת תפילה אמיתית על מצבם שבו הם נמצאים. נמצא שגם המרור הוא עזרה מה', היינו על ידי משה ואהרן והאותות והמופתים שהראה להם הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4031","title":null,"paragraphs":["לפי דרך בעל הסולם זצ\"ל יוצא, שעיקר לצאת מתועלת עצמו, היינו שאדם יכול לעשות מעשים של מסירות נפש גם כן על בסיס של תועלת עצמו.","לכן כשראה שהוא מוותר על תועלת עצמו על ידי מעשה של צדקה לכן יודע שכל המסירות נפש שלו היא על יסוד של על מנת להשפיע, לכן אמר \"מחלקך יהיה חלקי\" וכו'. אין הכוונה על מעשה הצדקה בלבד, אלא גם על המעשים שיושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, כיון שהכל היה על בסיס של על מנת להשפיע.","וזה פירוש \"מלמד שלא שינה אהרן\", כיון שעשית המנורה היא מדרגה גדולה, שהתענוג הוא גדול ביותר, וכל מה שהתענוג גדול ביותר, יותר קשה לעשות על בעל להשפיע. וזה פירוש, שלא שינה, אלא הכל היה על בסיס \"כאשר צוה ה' את משה\"."],"source":"הרב\"ש. רשומה 417 \"ויעש כן אהרן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4032","title":null,"paragraphs":["זאת מִשְׁחת אהרון ומשחת בניו. זא\"ת, המלכות, המשחה של אהרון. כי אהרון נמשח מחכמה, והביא משמן המשחה העליון מלמעלה, שהוא חכמה, והמשיך אותו למטה, למלכות. וע\"י אהרון נמשחה המלכות, ממשחת קודש להתברך. וע\"כ כתוב, זאת משחת אהרון ומשחת בניו."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת צו, מאמר \"זאת מִשְׁחת אהרון\", סעיף 162","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4033","title":null,"paragraphs":["ענני כבוד בזכות אהרון, שהוא מרכבה לחסד, כמ\"ש, אשר עין בעין נראָה אתה ה', ועננך עומד עליהם. וכתוב, וכיסה ענן הקטורת. וכמו שבקטורת שבעה עננים, אף כאן בכתוב, ועננך עומד עליהם, הם ג\"כ שבעה עננים. כי בקטורת היו שבעה עננים מקושרים יחד, ואהרון הראש לכל שבעת העננים. כי שבעה עננים הם חג\"ת נהי\"מ, ואהרון מרכבה לחסד, הוא ספירה ראשונה מהם, והוא קשור בו לשישה עננים אחרים, גבורה ת\"ת נהי\"מ, בכל יום. וע\"כ נחשבים העננים בזכות אהרון, להיותו חסד, ראש העננים, וכולל אותם."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת אמור, מאמר \"מָן, באר, ענני כבוד\", סעיף 260","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין אהרון - ספירת הוד"]},{"id":"he-4034","title":null,"paragraphs":["ידוע, שמשה נקרא \"רעיא מהימנא\". ופירש אאמו\"ר זצ\"ל, שמשה היה מפרנס את ישראל עם בחינת האמונה, שאמונה נקראת \"מלכות\". היינו, שהוא הכניס יראת שמים, הנקראת \"מלכות שמים\", לעם ישראל. ומשום זה נקרא משה \"רעיא מהימנא\", \"רועה נאמן\", על שם האמונה. כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". היינו, על מה שמשה הכניס בתוכם אמונת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4035","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא מתגבר על הדעת שלו, מה שהוא רוצה להבין, ולוקח הכל באמונה למעלה מהדעת, זה נקרא \"שיפלות, שאין למעלה הימנה במדת האנושית\". נמצא, בשיעור שיש לו תביעה, לדעת יותר, ולוקח את זה באמונה למעלה מהדעת, נמצא שהוא בשיפלות יותר. ובזה נבין מה שפירשו על הפסוק \"והאיש משה עניו מאד\" ענוותן וסבלן, שפירושו שהיה סובל את השיפלות במידה שאין למעלה הימנה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ\"ב. \"אין עבירה מכבה מצווה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4036","title":null,"paragraphs":["אמונה למעלה מהדעת אין האדם סובלתו, כי טבע הוא שהאדם מחשיב מה שמושג אצלו בשכל, בזמן שהדעת מחייבת אותו. מה שאין כן ללכת נגד השכל, עשיה כזאת מבוזה היא, כי זה נקרא פתי, כמה שאמרו חז\"ל על הפסוק \"מי פתי יסור הנה\" - זה משה, שהכונה היא על בחינת האמונה. כי משה רבנו עליו השלום נקרא משה רעיא מהימנא, שהוא בעל האמונה, שהוא נטע את האמונה בכלל ישראל."],"source":"הרב\"ש. רשומה 159. \"צורך וחשיבות לימוד האמונה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4037","title":null,"paragraphs":["שקול היה משה נגד כל ישראל\". ולמדנו מזה \"כי רועה העם, הוא ממש כל העם\", כי האמונה שיש באדם זהו כל האדם. כלומר, אם יש לו בחינת משה, הנקראת אמונה, כבר כל העם צדיקים. זה שאומר, אם הוא זכה - כל העם צדיקים. כי זכה נקרא, שרועה שלו הוא בחינת אמונה, הנקרא משה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4039","title":null,"paragraphs":["כתוב אצל משה \"ויסתר משה פניו\", היינו שראה כל הסתירות, והחזיקם ע\"י התאמצות בכח האמונה למעלה מהדעת. וכמו שאמרו חז\"ל \"בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4040","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אין להקב\"ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים בלבד\". אמנם יש לפרש מהו יראה, שזהו הכלי, שמהכלי הזו עושים אוצר, ומכניסים לתוכו כל הדברים החשובים. אז זצ\"ל אמר, יראה הוא כמ\"ש אצל משה, שאמרו חז\"ל \"בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט\". וענין יראה הוא, שמתירא מפני התענוג הגדול שיש שם, ולא יוכל לקבלו בעל מנת להשפיע. ובשכר זה, שהיה לו יראה, בזה עשה לעצמו כלי, שיוכל לקבל בתוכו השפע עליונה. וזהו עבודתו של אדם, וחוץ מזה אנו מתיחסים הכל להבורא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ח. \"יראת ה' הוא אוצרו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4041","title":null,"paragraphs":["\"תסתפק לעליונים ולא ימסרו ביד משה\". שיתן התורה בזמן שהאדם במעלה. ולא ימסרו ביד משה, שמשה נקרא רעיא מהימנא, שידי משה נקרא בחינת אמונה. אז השטן מקטרג ואומר, שאין זה באפשרות, שהתורה תתקבל בזמן שאין האדם ראוי לה, אלא העצה היא - בידי משה יש יכולת להתקבל, היינו בבחינת אמונה, שאז הוא למעלה מדעת, ושם אינו נוהג שום קושיות, כי כל הקושיות הוא רק בתוך הדעת."],"source":"הרב\"ש.רשומה 691. \"תורה ניתנה בחשאי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4044","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מרגיש את שפלותו, הוא צריך להאמין שזה בא לו מצד הקדושה, וזהו כעין שכתוב אצל משה (שמות שלישי), \"ויצא אל אחיו וירא בסבלותם, וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, וירא כי אין איש\".","ובדרך עבודה יש לפרש, דוקא בזמן שיש להאדם בחינת משה, הנקרא, בחינת תורה, הוא יכול לראות איך איש מצרי, היינו הרצון לקבל לעצמו, הוא אומר, שהוא נקרא, איש, ועם הכח הזה הנקרא, בחינת תורה, הוא רואה שמכה את איש עברי, היינו שאצל עברי, איש נקרא, דוקא שאינו עושה מעשה בהמה, כלומר שאיש נקרא, שאין הוא משתמש עם הרצונות של בהמות, וזה שכתוב, \"וירא כי אין איש\", היינו שאף פעם לא תצא ממנו איש מכח עצמו. וזהו מטעם שיש להאדם בחינת משה, שהוא בחינת רעיא מהימנא, (שהוא בחינת רועה את האמונה לכלל ישראל), הכח הזה מעורר את האדם לראות את האמת, שאף פעם האדם לא ישיג בחינת איש מכח עצמו, וזה שכתוב, \"וירא כי אין איש\", זה גורם לו שיבקש מה' שיתן לו בחינת אמונה בה', שע\"י זה הוא יבוא לידי דביקות בה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17 \"מהו כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","פסח"]},{"id":"he-4045","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל על הפסוק, שאמר הקב\"ה למשה (שמות, חמישי) \"ויאמר אליו ה', מזה בידך. ויאמר, מטה. ויאמר, השליכהו ארצה, ויהי לנחש. וינס משה מפניו\". ואמר, שידים של משה נקראים בחינת אמונה. וזה הוא בחינת מטה בחשיבות. כי האדם משתוקק רק לידיעה, ובמקום שהוא רואה, שמצד השכל אין הדבר הזה, שהוא רוצה להשיג, אין לו שום מציאות להשיג את הדבר. כי הוא טוען, שכבר הוא השקיע בעבודה זו, שנוכל לעשות הכל לשם שמים, הרבה יגיעה, ולא זז כמלא הנימא. אם כן, הגוף אומר לו, תייאש עצמך מדבר זה, ואל תחשוב, שיהיה פעם, שאתה כן תוכל להשיג אותה. לכן כלך מדרך הזה. אז אמר לו הקב\"ה, השלכהו ארצה, היינו שכך אתה תעשה לפני העם ישראל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 35 \"חמשה עשר באב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","פסח"]},{"id":"he-4046","title":null,"paragraphs":["אם כוונתו בזה היא בכדי להגיע לשם שמים ולא לתועלת עצמו, מזה הוא יכול לזכות לבחינת \"מושיען של ישראל\", הנקרא בחינת משה, כמו שאמרו חז\"ל \"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא\".","ואם הוא יזכה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שהוא יושיען לצאת ממצרים, לכן צריכין לראות מראש, בכדי למנוע אותו שלא יגיע למצב שיצא מגלות מצרים.","אבל מאיפה יכולים להודע שהוא הולך בעל מנת להשפיע, כי עדיין הוא נמצא בתוך מצרים, שהיא בחינת לתועלת עצמו ולא בעל מנת להשפיע. אלא הוא רוצה לזכות עכשיו לזה, ועל זה אמרו סימן מסר להם, \"זכר פניו למטה, ונקבה פניה למעלה\"."],"source":"הרב\"ש. רשומה 923. \"ויאמר בילדכן את העבריות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4047","title":null,"paragraphs":["\"וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'\".","צריך להבין, מה משמיענו האמירה הזו. וכנראה זה מכוון על שאלת משה רבנו עליו השלום שנאמר בסוף פרשת שמות, שכתוב \"ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת לעמך\".","שענין שאלת משה היה, שבזמן שאמר להם שצריכין לעבוד בבחינת לשמה, וכולם חשבו שעבודתן יהיה ביתר שאת וביתר עוז. והעובדא היתה להיפך, שנחלשו מהעבודה.","אם כן צעקו למשה, איזה טוב עשית לנו, שהבטחת לנו שנצא מגלות מצרים, היינו שהדעת שלנו היא בגלות, ועל ידי הדרך שאתה נותן לנו שנעבוד לשמה, אזי אנחנו נצא לחרות משעבוד הגוף הנקרא פרעה. ולמעשה אין לנו חמרי דלק. אם כן הדעת שלנו מחייבת שהמטרה הנשגבה שיש בידך אין אנחנו יכולים לקבל.","ולזה באה התשובה, \"וידבר אלקים אל משה\". אלקים הוא בחינת טבע, שמבחינת הטבע, אתם צודקים, שאין לכם חמרי דלק שתוכלו להמשיך בעבודתכם. \"ויאמר אליו אני ה'\", ה' הוא מדת הרחמים, שמבחינת רחמיו יתברך יכולים להמשיך כוחות וחמרי דלק שלמעלה מהטבע ולמעלה מהדעת, שעל זה אין להם כבר מה להתוכח.","משום שכל הויכוחים שהאדם יכול להסתייע הוא רק מה שהדעת מחייבתו. מה שאין כן למעלה מהדעת הכל יכול להיות, רק שצריכים להתגבר בבחינת אמונה, שהשם יתברך יכול לעזור בבחינת למעלה מהטבע. ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע.","ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. רשומה 924. \"וידבר אלקים אל משה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4048","title":null,"paragraphs":["מטרם שבא משה לעם ישראל בשליחות מה', שהוא רוצה להוציא אותם ממצרים, היה עם ישראל עוסקין בעבודת ה', אלא שהיו משועבדים לפרעה מלך מצרים. שענין פרעה מלך מצרים הוא הרצון לקבל שיש בהנבראים, שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר, אלא לתועלת עצמו. והוא השולט בכל הנבראים, והוא מיצֵר לכל אלה שרוצים לצאת מרשותו, היינו לעבוד לטובת הזולת.","ומשה בא לעם ישראל, ואמר להם שה' רוצה להוציא אתכם מתחת שליטת פרעה, היינו להוציא כל אחד ואחד מעם ישראל מתחת שליטת פרעה שלו, הנמצא באופן פרטי אצל כל אחד ואחד.","ולפי זה כל אחד מבין, ששליחותו של משה שצריכים לכנס בעבודה דלשמה, אז השכל מחייב, שעתה אם מתחילין ללכת בדרך האמת, היינו לטובת ה', שהוא שיהיה לכל אחד בעת עשיית עבודת ה' כונה בעל מנת להשפיע, אז בטח שכל אחד ואחד יתחיל עכשיו את עבודתו ביתר שאת ובהתלהבות גדולה. והתשוקה תהיה כל כך גדולה עד שיהיה קשה לו לפרוש את עצמו לרגע קט, בכדי שיחשוב גם על צרכי גשמיים, הנחוצים ביותר, מסיבת שעכשיו הוא עוסק רק לשם שמים. והגם שעוד לא נכנס בעבודה זו, שיהיה לו הרגשה כזו שעובד לשם שמים, מכל מקום היות שהוא רוצה ללכת על דרך האמת, בטח שהגוף יסכים לו יותר מכפי שהיה עובד שלא על דרך האמת, היינו לשמה.","אבל במציאות הוא להפך. כי דוקא בזמן שרוצים ללכת בדרך לשמה, אז הגוף מתחיל להתנגד, ואז מתחיל כל הטענות שלו, היינו טענת פרעה מלך מצרים, שהוא טענת \"מי ה' אשר אשמע בקולו\" וכו', וכן טענת הרשע שטוען, \"מה העבודה הזאת לכם\". ואז מתחיל העבודה ללכת בכבדות, וכל פעם הוא צריך להתגברות יתירה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 877. \"ג' תפילות - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח"]},{"id":"he-4049","title":null,"paragraphs":["מפרש הזה\"ק, \"כי יעקב היה כלול מג' קוין\", היות שיעקב נקרא קו האמצעי, הנכלל מימין ושמאל. ולפיכך חשק הקב\"ה בתפלתו, בהיותה בכל השלימות, מכל ג' הקוין, כמו תפלת רבים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפילת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4050","title":null,"paragraphs":["ידוע מספרים הקדושים, שהבנים באים לתקן מה שההורים לא הספיקו להשלים, לכן כשאברהם השלים את מדת החסד, נולד אחר כך יצחק, בכדי להשלים את הב' קוים אחרים. וכשיצחק לא השלים אלא קו הגבורה, בא יעקב והשלים את מדת התפארת, שהוא קו האמצעי. וכן הלאה, כל הדורות משלימים מה שלא השלימו הדורות הראשונים."],"source":"הרב\"ש. רשומה 689 \"ענין אב ובן\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4051","title":null,"paragraphs":["מדתו של יעקב הוא בחינת תפארת, שהוא מחזה ולמעלה, שהוא בחינת עולם הבא."],"source":"הרב\"ש. רשומה 378 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4052","title":null,"paragraphs":["מהו הפירוש שאומר, שהתורה ניתנה בשלישי, שהיא תפארת, שהוא סוד \"איש תם יעקב\", שהוא סוד תפארת, ש\"תם\" הוא שלימות. ושאלנו \"מהי השלימות, שיעקב נקרא \"איש תם\". והתשובה היא, היות שתורה היא בחינת קו אמצעי, כנ\"ל, ויעקב הוא בחינת קו אמצעי, הנכלל מימין ומשמאל, לכן יש שלימות. היינו, שיש התכללות מחכמה וחסדים ביחד, היינו שבעבודה יהיה הפירוש, שהאדם צריך להיות נכלל הן ממעשים, הנקרא \"חסדים\", והן מחכמה. כי אסור להיות \"חכמתו מרובה ממעשיו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4053","title":null,"paragraphs":["יעקב היה כלול מכל ג' הקוין. ולפיכך חשק הקב\"ה בתפלתו, בהיותה בכל השלימות, מכל ג' הקוין כמו תפלת רבים. ועל כן כתוב \"וירא יעקב מאוד ויצר לו, כי הקב\"ה סבב לו את זה, כדי שיתפלל, מטעם שחשק בתפלתו\". אנו רואים כאן בדברי הזה\"ק, שמפרש \"תפלת רבים\" על אדם יחיד, שאומר, שיעקב היה נכלל מכל ג' הקוין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"חשיבותה של תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת","פרשת וישלח"]},{"id":"he-4054","title":null,"paragraphs":["היות שיעקב זכה לשלימות, היינו, שמכל הירידות הוא זכה להגיע לשלימות, שתוכל העזרה מלמעלה לבוא, מטעם שכבר נתגלה אצלו כל הרע, נמצא, שהירידות, שהם הבגידות, הם נקראים בחינת זדונות. וכאשר על ידם נתגלה האור, רואים עכשיו, שהזדונות נעשו כזכיות, שלולי הירידות, לא היה יכול להגיע לשלמות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"מהו ריח בגדיו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4055","title":null,"paragraphs":["כשבא לשלימות, תיכף ומיד צריך להשתדל למצוא חסרון. ואז הוא עובר לבחינת \"מה טובו אהליך יעקב\", שהוא אהלה של תורה. ואז הוא במדרגת \"יעקב\", שהוא קטנות, וכשגמר את המילוי על ידי התורה, הוא עובר לשלימות, שהיא בחינת משכן. וחוזר חלילה, עד שבא לתכלית השלימות. ותחילת היציאה היא מיציאת מצרים. ויציאה מתחלת לאו דווקא כשכבר יצא, אלא אם רק רוצה לצאת ממצרים, או אפילו שרוצה לצאת ואינו יכול, ויש לו כח להתפלל לה' שיוציאו ממצרים, כבר אז מתחיל ללכת על דרך האמת."],"source":"הרב\"ש. רשומה 434 \"מה טובו אהליך יעקב - ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4056","title":null,"paragraphs":["\"מה טובו אוהליך יעקב\", היינו שהאדם צריך לראות, ולהשתדל להחשיב ולתת תודה לה' בזמן שהוא נמצא בתוך \"אוהל י-עקב\", היינו במצב של עקביים, שהיא בחינת סוף דקדושה, ולומר \"מה טובו\", היינו שאין לו שכל מספיק להחשיב את המצב הזה, ולומר שהוא מצב טוב, ולתת תודה לה', ואח\"כ ע\"י זה שהוא מחשיב את \"אוהל י-עקב\", הוא יזכה לבוא \"למשכנותיך ישר-אל\", שישראל כבר נקרא בחינת ראש, נמצא, שע\"י מדרגת י-עקב יזכה לבחינת גדלות וראש המדרגה, הנקרא בחינת \"משכנותיך ישראל\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4058","title":null,"paragraphs":["השם ישראל, מקורו הוא באבינו יעקב, שכפי הכתוב, הוא נקרא כן על ביטוי של שררה וכבוד: \"לא יעקב יאמר עוד שמיך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל\". ועל שמו אנו נקראים \"ישראל\"."],"source":"בעל הסולם. \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4059","title":null,"paragraphs":["אברהם אע\"ה נעשה מרכבה למדת אהבה, ויצחק אבינו ע\"ה למדת הפחד, שב' מדות אלו הם ב' הפכים, כי האוהב אינו מתירא, ובוטח תמיד על אוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה, והמתירא אינו בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, דהיינו, אלו ב' הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו כנודע."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4060","title":null,"paragraphs":["אמר ביאור על מה שאומר הזה\"ק על פסוק \"כי יעקב בחר לו יה\". מאן בחר למאן [מי בחר את מי]. והשיב הזה\"ק: \"כי ה' בחר ליעקב\" (בראשית קס\"א ע\"ב). ואמר, שאלת הזה\"ק הוא, אם ה' בחר ליעקב. נמצא, שיעקב לא עשה שום דבר, אלא הכל בהשגחה פרטית. ואם יעקב בחר, פירושו שיעקב הוא העושה, היינו ענין של שכר ועונש. והשיב, שבתחילה צריך האדם להתחיל בדרך של שכר ועונש. וכשהוא גומר את השלב הזה של שכר ועונש, אז זוכים ורואים, שהכל הוא בהשגחה פרטית \"שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים\". אבל מטרם שהאדם משלים את עבודתו בשכר ועונש, אי אפשר להבין את השגחה פרטית."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. פ\"ז. \"שבת שקלים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4061","title":null,"paragraphs":["כל הדינים והסתירות לא באו, אלא לגלות את הרוממות ה'. לכן ביעקב, שהוא איש חלק, בלי שערות, לא היה יכול לגלות את הרוממות ה', מטעם שלא היה לו גורם וצורך להמשיכן. ומסיבה זו לא היה ליעקב יכולת לקבל הברכות מיצחק. מטעם שלא היה לו כלים, ואין אור בלי כלי, לכן יעצה לו רבקה, שיקח את בגדי עשו. וזה סוד \"וידו אוחזת בעקב עשו\". זאת אומרת, הגם שלא היה לו שום שערות, אבל הוא לקח זה מעשו. וזהו מה שראה יצחק ואמר \"הידים ידי עשו\". אבל \"הקול, קול יעקב\". היינו שמצא חן בעיני יצחק התיקון הזה, מה שעשה יעקב. ומזה נעשו לו כלים על הברכות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4062","title":null,"paragraphs":["כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר, אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, וגו'. לא כאברהם, שכתוב בו, קום התהלך בארץ לארכה, וגו'. ולא כיצחק, שכתוב, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות. אלא כיעקב, שכתוב בו, ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"ה. \"המענג את השבת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4063","title":null,"paragraphs":["ידוע שכל זמן, שהאדם חי נקרא \"הולך\", שעל ידי עסקו בתורה ומצוות הוא הולך בכל יום ממדרגה למדרגה. אך לאחר מותו הוא נקרא \"עומד\", כי \"למתים חופשי\" וכו'. אבל יעקב גם לאחר מותו נקרא הולך, כי כל מה שישראל עוסקים בתורה ומצוות בכל דור ודור עולה על ידיהם, כי שהוא הוריש להם המידות. וזה שכתוב, \"יעקב לא מת\". ויעקב מצד תפארת מטתו שלימה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 771 \"ענין הליכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4064","title":null,"paragraphs":["והיום ההוא, יעקב, ת\"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרון יוסף דוד, שמחים עימו. וע\"כ כתוב, אשריך ישראל, מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת אמור, מאמר \"שמיני עצרת\", סעיף 289","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין יעקב – ספירת תפארת"]},{"id":"he-4066","title":null,"paragraphs":["בחינת עקדת יצחק, שאברהם שהוא רומז למידת החסד, עוקד את יצחק שהוא מדת גבורה, והדינין נכללים בהחסדים. ועיקר המתקת הדינין הוא על ידי המסירות נפש, שכל אחד מבני ישראל מוסר נפשו בעת קבלתו עול מלכות שמים ובעת התפלה, שבאותו ההתעוררות והתשוקה שהוא מתעורר למסור נפשו בעבודת התפלה, על ידי זה מעלה מ\"ן וגורמים אתערותא דלעילא, להריק שפע הדעת על המידות,  ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה."],"source":"מאור ושמש. רמזי ראש השנה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["סוכות. עקידת יצחק"]},{"id":"he-4067","title":null,"paragraphs":["סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. ואז אפילו גורן ויקב נכנסים לקדושה. וזה סוד שעיקר בחינת סוכות הוא יצחק."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. צ\"ז. \"ענין פסולת גורן ויקב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4068","title":null,"paragraphs":["\"ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק\", רבי יהודה אומר, זו גבורה. רבי נחמיה אומר, זו ברכה.","ויש להבין:","א. איך אפשר לומר שאחד מוסר להשני בחינת גבורה, הלא אין זה דבר הניתן מיד ליד.","ב. מהי המחלוקת, שזה אומר דווקא גבורה וזה אומר ברכה, במאי נחלקו.","ויש לפרש ששניהם לדבר אחד נתכוונו, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. היינו שמסר לו שילך בדרך הגבורה, כמו שכתוב, \"וישבע בפחד יצחק אביו\". היינו על ידי מדת הגבורה, שזו הכוונה את כל אשר לו, שאברהם מסר לו הדרך ללכת בה. ואשר היה מוטל עליו להשלימה, על ידי זה זכה לבחינת ברכה, היינו \"ויברכהו ה'\".","היינו על ידי התגברות בתורה ועבודה זכה לתשובה מאהבה, שזדונות נעשו כזכיות. נמצא שעבודתו עשתה פרי מלא."],"source":"הרב\"ש. רשומה 354 \"ויתן אברהם את כל אשר לו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4069","title":null,"paragraphs":["הבנים באים לתקן מה שההורים לא הספיקו להשלים לכן כשאברהם השלים רק מדת חסד, נולד אחר כך יצחק להשלים חסרונו. ואחר כן, כשיצחק לא השלים רק מדת הגבורה, נולד אחר כך יעקב, שהוא מדת התפארת, שהשלים את קו האמצעי."],"source":"הרב\"ש. רשומה 356 \"ברא מזכה אבא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4070","title":null,"paragraphs":["מי שאין לו בנים נקרא בחינת מת, זאת אומרת שכבר אין לו מקום חסרון על מה שיצטרך להמשיך חיים חדשים. לכן מסר לו בחינת הגבורה, אשר על ידי התגברות תמיד בתורה ומצוות הוא ימשיך את השלימות הגמורה, כי דרכי בן אדם שמתקן את מעשיו על ידי תשובה.","ויש תשובה מאהבה, ויש תשובה מיראה. ויש צדיקים כוללים, אפילו מצד פרטיותו כבר זכה לתשובה מאהבה, אבל לטובת הכלל לא תיקן את התשובה מאהבה. וזו היתה מדתו של יצחק, כמו שכתוב \"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים\", היינו בשיעור מלא ומושלם."],"source":"הרב\"ש. רשומה 355 \"מי שאין לו בנים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4071","title":null,"paragraphs":["ביום הראשון של החודש, ברה\"ש, הייתה התחלת הדין בכל העולם, ויצחק, קו שמאל, קם לכיסא הדין לדון העולם. ובהושענא רבה ישב יצחק לעורר דינים ולסיים הדינים. ויחפור את בארות המים, כלומר, להשפיע גבורות לכנסת ישראל, המלכות, הבאר, לעורר את המים, הארת החכמה, כי המים בגבורות יורדים לעולם, שאין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד."],"source":"\"זוהר לעם\". פרשת צו, מאמר \"ד' מינים והושענא רבה\", סעיף 116","author":"זוהר לעם","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4072","title":null,"paragraphs":["\"על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים\". הנה אברהם נקרא \"איש החסד\", שמסר את כוחו לעשות חסד עם אנשים. יצחק נקרא \"עמוד עבודה\", שמסר נפשו על המזבח. ויעקב נקרא \"עמוד התורה\", כמו שכתוב \"תתן אמת ליעקב\", ותורה נקראת תורת אמת, וכמו שכתוב \"איש תם יושב אוהלים\", ופירש רש\"י אוהל של שם ואוהל של עבר ועוסק בתורה.","והנה כל אדם צריך להגיע לאלו ג' עמודים. ומקודם אלו הג' עמודים נתגלו בזה אחר זה על ידי אבותינו הקדושים, שכל אחר מהם גילה עמוד אחד. ואחר שנתגלו אלו הג' עמודים, כבר יש בכוחינו גם כן ללכת באותן הדרכים שאבותינו סללו לנו. ומשום זה נקראים אנו בשם \"עם סגולה\", כי לנו יש הסגולה מירושת אבות לקיים את ג' עמודים, שעל ידם יש קיום עולם, היינו שעל ידם יתקיים העולם להגיע להמטרה שבשבילה נברא העולם."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 357 \"אברהם הוליד את יצחק\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין אברהם – ספירת חסד","אושפיזין יצחק – ספירת גבורה","חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-4073","title":null,"paragraphs":["יצחק אבינו היתה מידתו מידת גבורה ודין."],"source":"מאור ושמש. רמזי יום ב' של סוכות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4074","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע שהסוכה מרמזת לענני כבוד שהם שבעה כנגד השבעה אבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן יוסף דוד, שהם כל אחד המשיכו אור אלהותו יתברך לעולמות התחתונים, על ידי שדבקו עצמן בהשבע מדות, אברהם במידת החסד ויצחק במידת גבורה וכו' שהם הז' יומין עילאין, ועל ידי שאנו מקיימין מצות סוכה אנו ממשיכין הה' חסדים שיתכללו בהצדיק ומשפיע להכנסת ישראל וימתקו כל הגבורות."],"source":"מאור ושמש. רמזי יום א' של סוכות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה"]},{"id":"he-4075","title":null,"paragraphs":["כתוב \"מלא כל הארץ כבודו\", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם."],"source":"הרב\"ש. רשומה 236 \"מלא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","העבודה בהסתרה","לפתוח את השערים הנעולים","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-4076","title":null,"paragraphs":["אל יעלה על הדעת, שהשי\"ת רוצה להשאר ח\"ו, בבחינת השגחה של הסתר פנים מבריותיו, אלא בדומה לאדם, שמסתיר את עצמו, בכונה, כדי שחברו יחפש אחריו וימצאהו - כן השי\"ת, בשעה, שנוהג עם בריותיו בהסתר פנים, זה רק משום, שרוצה, שהבריות יבקשו את גילוי פניו, וימצאו אותו. כלומר, משום שאין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, שכל ההסתר, הוא רק הכנה בעלמא, אל גילוי הפנים."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ק'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית","העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4079","title":null,"paragraphs":["בענין ההסתר, שהוא דבר תיקון, כי לולי זה לא היה האדם יכול להשיג שום שלימות, מטעם שאין הוא ראוי להשיג את החשיבות שבהדבר. מה שאין כן כשיש הסתרה, אז נעשה אצלו הדבר לחשיבות. אף על פי שמצד עצמו, אין האדם מסוגל להעריך את החשיבות, כמו שהוא לאמיתו של דבר. אבל ההסתרה הוא מסגל לו ערך חשיבות. שכפי ערך הרגשתו בהסתר, כן נתרקם אצלו מצע של חשיבות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מאמר קע\"ד. \"ענין הסתר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4081","title":null,"paragraphs":["מה איכפת לי שאני עובד במצב של הסתרת פנים, היות שהוא רוצה לעבוד בעמ\"נ להשפיע, היינו שהבורא יהנה. לכן אין לו שום פחיתות מעבודה זו, היינו שירגיש שהוא נמצא במצב של הסתרת פנים, שאין הבורא נהנה מעבודה זו. אלא האדם מסכים להנהגת הבורא. כלומר, איך שהבורא רוצה שהוא ירגיש את מציאות ה' בעת העבודה, האדם מסכים בלב ונפש, כי האדם לא מסתכל על מה שהוא יכול להנות, אלא הוא מסתכל על מה שהבורא יכול להנות. נמצא שהצל הזה מביא לו חיים. וזה נקרא \"בצלו חמדתי\". זאת אומרת, שהוא חומד למצב כזה, שיוכל לעשות איזה התגברות למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מאמר ח'. \"מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס\"א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4085","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, ש\"אין עוד מלבדו\". כלומר, הבורא מחייב אותו לעשות את המעשים טובים. אלא, היות שאין האדם עדיין ראוי, שידע שהבורא מחייבו, לכן הבורא מתלבש עצמו בלבושים של בשר ודם, שעל ידיהם הבורא עושה את הפעולות האלו, היינו שמבחינת אחוריים הבורא עושה. פירוש, האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכול, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","העבודה בהסתרה","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חשכה כאורה יאיר","למצוא טוב בחבר","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגלים בינינו את בעל הבית","מנצחים את המלחמה","משחק","מתחזקים באין עוד מלבדו","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-4086","title":null,"paragraphs":["\"הסתרת פנים\". היינו, שהקב\"ה מסתיר עצמו בלבושים של החברים, ובאופן כזה הוא עושה רצון ה'.","ואם הוא נותן תודה לה', על זה שהקב\"ה נתן לו עזרה דרך ההסתרה. כלומר, שיש לו עתה בחירה, לומר שהוא עובד מטעם החברים, ואין לו שום מגע עם ה'. או שהוא מאמין, שה' הסתיר את עצמו דרך לבוש של החברים, ועל ידי זה הוא עוסק בתורה ומצוות, ואם הוא בוחר ואומר, שרק ה' עזר לו, שיהיה בידו לעשות מעשים טובים, על ידי זה שה' התלבש בלבוש של החברים, ונותן תודה על זה לה', דבר זה גורם לו עלייה גדולה, לזכות לגילוי פנים של ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4090","title":null,"paragraphs":["בשעה שהשי\"ת הולך ומיטיב עם בריותיו, נבחן זה, שפניו יתברך מגולות לבריותיו, כי אז הכול יודעים ומכירים אותו. אומנם בשעה שמתנהג עם בריותיו להיפך מהאמור, דהיינו בעת שמקבלים ייסורים ומכאובים בעולמו יתברך, הרי זה נבחן לאחוריים של השי\"ת, כי הפנים שלו, דהיינו מידת טובו, נסתרה מהם\". לכן במצב הזה, שאם הוא יכול לקבל את האחוריים, שזו נקראת בחינת \"גלות\", ולא בורח, אלא \"ויצעקו לה'\", שה' יוציאו מהגלות, נמצא, שהוא מקבל את האחוריים, ואומר שזה בא מן ה', לכן הוא מבקש מה', שכמו שנתן לו להרגיש טעם של גלות, כן ייתן לו העזרה ושיוציאו אותו מן הגלות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4092","title":null,"paragraphs":["\"סתירת זקנים בניין, בניין נערים סתירה\" (מגילה ל\"א, ע\"ב).","זקנים, אלו שרגילים בעבודת ה'. נערים, אלו שבתחילת עבודתם. סתירה נקראת ירידה או נפילה. שקודם הייתה להם איזו עלייה בעבודה, שנחשב זה לבניין, כלומר שהם החשיבו את העליות. אבל הסתירה בזמן שהרגישו איזו נפילה, שזה בא מהסתרת ה', כלומר שה' מסתיר עצמו מהם, וזה נקרא סתירה.","סתירת זקנים, שאומרים שה' שלח להם את ההסתרה, נמצא שהם כבר נמצאים בבניין, היות שהם מאמינים שה' מטפל בהם, ומזה הם מקבלים חיות.","ועיקר אמונה ניכר בזמן הירידה, כלומר בזמן שאינו מאיר לאדם, שאז הוא עומד בפני ההתלבטות. או שיאמר, \"אני לא צריך שום רווח, אלא אני רוצה לעשות נחת רוח למעלה, ולא חשוב לי מה שאני מרגיש\", או חס ושלום אחרת."],"source":"הרב\"ש. רשומה 44 \"סתירת זקנים בניין, בניין נערים סתירה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הסתר וגילוי","העבודה בהסתרה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4093","title":null,"paragraphs":["אחור וקדם צרתני\", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי\"ת, כי באמת \"מלכותו בכל משלה\" והכל ישוב לשורשו, כי \"לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]\", אלא ההבדל הוא, ב\"הוה\" ו\"יהיה\", כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב\"הוה\" מלבושו ב\"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת \"הוה\", דהיינו, גם עתה יוצא בלבוש מלכות ומראה בעליל לעין כל, ש\"אין הרוכב טפל לסוס\" ח\"ו, אלא אף שלמראית עין נראה שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגש מתג ורסן של רוכבו, זה נקרא בנין קומת השכינה, וכו'. וזה נקרא בחינת \"פנים בפנים\"."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-4097","title":null,"paragraphs":["עוד זאת אבקש מאיתכם, להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים, להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החברים, ולבטל מאיתכם תאוות מושגי הגוף. כי זהו המטיל שנאה. ובין עושי נחת רוח ליוצרם לא יצוייר שום שנאה. אדרבה, רחמנות ואהבה יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4098","title":null,"paragraphs":["זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים-על כל פנים בעת הזאת, \"אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו\". לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, \"ואהבת לרעך כמוך\" בפשיטות. כי \"אין מקרא יוצא מידי פשוטו\", והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו \"וחיך יטעם\" וכל הבריות לא יפסיקו ביני ובינך וד\"ל."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת חברים","אחד ולתמיד","בונים חסרון משותף","בירור הכוונה","ברית","הבורא עומד מאחורי החברים","החברה היא מקור העוצמה","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","ברית מלח","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","כוונה","כאיש אחד בלב אחד","מתעוררים להזמנת הבורא","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שלהבת אחת גדולה","תפילה"]},{"id":"he-4099","title":null,"paragraphs":["יתאמץ לראות מעלות החברים, ולא חסרונם כלל חס ושלום, ויתקשר באהבה אמיתית יחד, עד \"ועל כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"בעל הסולם, אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4100","title":null,"paragraphs":["הנני מצווה, שתתחילו בכל מאמצי כוחכם לאהוב איש את חבירו, כמו את עצמו, ולהצטער בצרת חבירו, ולשמוח בשמחת חבירו עד כמה שאפשר. ואקווה שתקיימו בזה דבריי ותשאו העניין בשלימותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4105","title":null,"paragraphs":["דרך הצלה היחידה הוא, להסיר מעט את הלוט מעל חכמת הקבלה, ותתגלה מעט מזיוה ויופיה למיני כל ולעיני העמים, ויראו שאין דוגמתה בעמקות ותבונה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4106","title":null,"paragraphs":["מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת ה' לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4110","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח\"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפקיד האשה"]},{"id":"he-4112","title":null,"paragraphs":["סגולה לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את הזולת. שזה ענין, כמו שאמר רבי עקיבא \"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה\". היות שע\"י זה יכול להגיע לאהבת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 14 \"הצורך לאהבת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפקיד האשה"]},{"id":"he-4113","title":null,"paragraphs":["וזהו כמ\"ש הבעש\"ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת \"ועבדתם אלוהים אחרים\". שלאו דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מה', הוא עובר עבירה. ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה', גם זה נקרא עובר עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר א. אין עוד מלבדו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-4118","title":null,"paragraphs":["בזמן שאין להאדם ממה לפרנס את גופו, שיהיו לו מזונות, היינו ברגע שאין הוא מרגיש הנאה, תיכף הוא מתחיל לחשוב על מטרת החיים. היינו, שהאדם שואל את עצמו, מה הטעם בחיים שלי. לאיזה צורך נולדתי בעולם. וכי הבריאה היתה, שיבראו נבראים, שיסבלו יסורים ומכאובים בעולם. המצב הזה, שהאדם מתחיל לעשות חשבון הנפש על מטרת החיים, מהו ובשביל מהו, זה נקרא, שהאדם מרים ראשו מזרם החיים. שבו נמצאים כל הנבראים, ואין להם זמן לחשוב על מה שהם. אלא הולכים עם הזרם, שהמים הולכים שם. ואין אף אחד, שיהיה באפשרותו לראות את הסוף. היינו, לאן הזרם החיים הולך. ורק הוא, מטעם שחוסר התענוג גורם לו להגביה את ראשו למעלה, בכדי להסתכל על המטרת החיים. אז הוא רואה ושומע, כמו כרוז מלמעלה, שאומר לו, שהעולם נברא על הכוונה \"להטיב לנבראיו\". אלא בכדי לטעום את טעם ההטבה הזו, אומרים לו מפי ספרים ומפי סופרים, שיש תנאים, בכדי להגיע להטוב הזה, המכונה \"מטרת הבריאה\". והתנאים האלו, מה שהבורא דורש, שיקיימו מקודם, אחרת אין הוא רוצה לתת להם את הטוב והעונג."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-4119","title":null,"paragraphs":["צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים שאדם עושה. כי מכח העוון הראשון של אדם הראשון, נמשך, שהאדם הוא בבחינת אהבה עצמית. וממילא אין הוא מסוגל לקבל על עצמו את עול האמונה. נמצא, שהכל נמשך מהכשלון הראשון, שאדם הראשון נפל לבחינת אהבה עצמית. וזה גרם להדורות הבאים אחריו, שיש להם כבר עבודה של ענין אמונה בפשטות. היות שבזמן שהאדם נמצא באהבה עצמית, חל עליו הצמצום וההסתר, שאין אור עליון יכול להאיר לו. ומשום זה אין האדם יכול להאמין בה', אלא למעלה מהדעת, שהרצון לקבל גורם לו בחינת כפירה. נמצא, שהכשלון שהיה לאדם הראשון בחטא של עץ הדעת, גרם לנו, שאין לנו אמונה. וממילא מזה באים לכל החטאים. לכן אין עצה אחרת, אלא לזכות לבחינת אמונה, שיהיה להאדם הרגשת אלקות באופן פרטי. שלא יהיה נצרך להכלל, שתהיה לו אמונה מבחינת הכלל ישראל. אלא האדם צריך לעשות תשובה בשיעור שיהיה \"עד ה' אלקיך\", שפירוש, שהוא ירגיש, שה' הוא אלקיך באופן פרטי. ואז יתוקן הפגם של חטא של עץ הדעת."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 2 \"מהו ענין כשלון, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","יום כיפור","פרשת בראשית","ראש השנה"]},{"id":"he-4120","title":null,"paragraphs":["כתוב \"בטל רצונך מפני רצונו\". היינו לבטל את הרצון לקבל שבך, מפני הרצון להשפיע, שהוא רצונו של ה'. זאת אומרת, שהאדם יבטל אהבה עצמית מפני אהבת ה', שזה נקרא שיבטל את עצמו לה', שזה נקרא בחינת דביקות. ואח\"כ ה' יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך, מפני שהוא כבר מתוקן בבחינת מקבל בעמ\"נ להשפיע. וזה שאומר \"כדי שיבטל רצונו מפני רצונך\". שפירושו, שה' מבטל את רצונו, היינו סוד הצמצום, שהיה מטעם שינוי צורה. מה שאין כן עכשיו, שכבר יש השתוות הצורה, לכן יש עכשיו התפשטות האור להרצון של התחתון, שקבל תיקון בעל מנת להשפיע, כי זהו מטרת הבריאה להטיב לנבראיו, ועתה יכול זה לצאת לפועל. ובזה יש לפרש מה שכתוב \"אני לדודי\". כלומר בזה שה-אני מבטל את הרצון לקבל שלי לה', בבחינת כולו להשפיע, אז הוא זוכה \"ודודי לי\". זאת אומרת, ודודי, שהוא הקב\"ה, לי, שהוא משפיע לי את הטוב והעונג, שישנו במחשבת הבריאה. כלומר, מה שהיה מקודם בחינת הסתר וצמצום, נעשה עכשיו לבחינת גלוי פנים, היינו שנתגלה עתה מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","חודש אלול וראש השנה","מרכז העשירייה","ראש השנה"]},{"id":"he-4122","title":null,"paragraphs":["האדם הוא השופט והוא צריך לדון ולהכריע עם מי הצדק. היינו, שהיצר הרע טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר הרע; וכמו כן היצר-טוב טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר-טוב. ובזמן שהאדם רוצה לעשות את הדין ולבחור בטוב - אז נשאלת השאלה למה הוא צריך לבחור בהטוב ולומר שהצדק עם היצר הטוב? ואין לומר שבשביל שיקבל שכר בעולם הבא, הלא אמרו: \"אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס\". אלא האדם צריך לבחור בטוב בשביל גדלותו של ה' יתברך, וכמו שכתב הזהר הק' שצריכין לעבוד את ה' \"בגין דאיהו רב ושליט וממלא כל עלמין וסובב כל עלמין\", היינו שעיקר יסוד עבודתו הוא מטעם רוממות ה' יתברך. היוצא מזה שבזמן שהאדם עושה את הדין הוא מוכרח לעסוק ברוממות ה', נמצא שעל ידי הדין מתגבה הקב\"ה. ואז לאחר שהאדם כבר עשה את הבחירה בטוב - לא מטעם שכר, הקב\"ה כבר יכול לתת לו כל מתנותיו ולא יהיה נהמא דכסופא, ואז הקב\"ה משרה את קדושתו, היינו שנותן כבר להרגיש את הקדושה."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-4123","title":null,"paragraphs":["ראש השנה, הנקרא \"ימים נוראים\", כמו שאומר האר\"י הקדוש, שראש השנה הוא ענין בנין המלכות, הנקראת \"מידת הדין\". ו\"מלכות\" נקראת, שכל העולם הולכים לפי בחינתה, היות שמלכות נקראת \"כנסת ישראל\", שבה כלולים כל השישים רבוא נשמות ישראל. שכל עבודת של ראש השנה היא לקבלת עול מלכות. לכן אנו מתפללים \"מלוך על כל העולם כולו בכבודך\". כלומר, שהמלכות שצריכים לקבל ולהמליך עלינו את מלכותו ית', שלא תהיה לה צורה של שכינתא בעפרא, אלא צורה של כבוד. לכן אנו מתפללים בראש השנה \"וכן תן כבוד לעמך\". היינו, שאנו מבקשים, שה' יתן לנו, שנרגיש בחינת כבוד שמים. היות שראש השנה היא בחינת מלכות שמים, שהיא בבחינת שכינתא בעפרא. לכן ראש השנה הוא הזמן, שאנו צריכים לבקש מה', שנרגיש את הכבוד שמים, כלומר שמלכות שמים תהיה בכבוד אצלנו. והיות בזמן שאנו רוצים לבקש את המלכות שמים, שתהיה מגולה על כל העולם, היינו שתהיה \"מלוא כל הארץ כבודו\", מורגש בכל העולם, כמו שכתוב \"ויאתיו כל לעבדיך\". ותפלה זו נוהגת הן בכלל והן בפרט. זאת אומרת, היות ש\"האדם הוא עולם קטן\", אם כן הוא נכלל מכל העולם. שאז אנו מבקשים, שלא תישאר בתוך הגוף שלנו שום בחינת רצון לעבוד בשביל תועלת עצמו. והן בכלל העולם, היינו שיהיה \"מלוא הארץ דעה את ה'\". ועל דרך זו נוהג כל התפלות של ראש השנה, הן תפלות כלליות."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 45 \"מהו \"הנסתרות לה' אלקינו\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-4124","title":null,"paragraphs":["ראש השנה ויום הכיפורים למה נקרא בחינת יום טוב, אף על פי שהוא דין. שעיקר הדין הוא מצד השלימות שמתגלה בזמנים הללו, ויש חשש לחיצונים, היינו שלא יבוא לקבלה עצמית בבחינת מוחא וליבא, לכן צריכים להרבות בהתעוררות לתשובה. שענין תשובה הוא השבת את רצון לקבל לרצון להשפיע, שעל ידי זה חוזרים ומתדבקים במקורם העליון, וזוכין לדביקות הנצחי. ואזי יכולים לקבל את השלימות המתגלה בימים הנוראים, מפני שמזונותיו קצובים בראש השנה, היינו שמתגלה את אור החכמה והשלימות והבהירות. אלא שצריכין להכין כלים שיהיו מוכשרין לקבל, היינו את בחינת אור דחסדים שצריכים להמשיך, שזהו בחינת תשובה והתעוררות הרחמים, בסוד \"מה הוא רחום אף אתה רחום\". שכן אזי נוכל לקבל את כל השלימות על צד הטהרה. וזה ענין שנקרא יום טוב מסיבת התגלות השלימות. וזה ענין \"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו\", שענין שופר מלשון \"שפרו מעשיכם\", מפני שיש עכשיו כסא להלבנה, היינו בחינת הסתרה."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת כ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","יום כיפור","ראש השנה"]},{"id":"he-4125","title":null,"paragraphs":["על מלכויות זכרונות שופרות דרשו חז\"ל, \"מלכות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שתעלה זכרונותיכם לפני, ובמה?- בשופר\" [...] ענין \"מלכות, היינו שתמליכוני עליכם\", היינו שפעולת שאנחנו נתפעל מזה, זאת אומרת שאנחנו נקבל על עצמנו קבלת עול מלכות שמים. אבל אנחנו רואים, שתיכף אחרי הקבלה אנחנו שוכחים מהקבלה. אזי נותנין לנו עצה, \"כדי שתעלה זכרונותיכם לפני\", היינו לפני ה'. זאת אומרת, כל הזכרון שיש לנו צריך שיפעול רק לזכור את ה'. \"ובמה?- בהשופר\". האר\"י מפרש שופר, היינו שופרא דאמא, שופרא דבינה. שופרא פירושו יופי, ו \"יופי\" הוא בחינת חכמה הנמשך מבינה השבה להיות חכמה. שעל ידי זה שהאדם מאמין שכל היופי והחשיבות יש בבחינת חכמה, שבה נכללים כל התענוגים, אלא מה שחסר רק תיקונים, אזי בדבר טוב האדם רוצה לזכור. לכן אנחנו צריכים להאמין כל הדברים הוכן בעדנו, אזי נזכה לבחינת זכרון ולא לשכוח את ה' אף לרגע."],"source":"הרב\"ש. אגרת י\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-4126","title":null,"paragraphs":["כתוב (ראש השנה טז ב'): \"צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה\". כלומר, שהאדם בעצמו צריך לומר באיזה ספר הוא רוצה שירשמו את שמו, אם בספרן של צדיקים, היינו שרוצה שיתנו לו את הרצון להשפיע, או לא. היות שיש לאדם הרבה בחינות בענין של הרצון להשפיע. כלומר, יש לפעמים האדם אומר: \"נכון אני רוצה שיתנו לי את הרצון להשפיע, אבל לא לבטל לגמרי את הרצון לקבל\". אלא שהוא רוצה ב' עולמות לעצמו, כלומר שגם הרצון להשפיע הוא רוצה להנאתו. אולם בספרן של צדיקים נרשמים רק אלו, שיש ברצונם להפוך את כל הכלי קבלה שלו, שיהיו רק בבחינת השפעה, ולא לקבל לעצמו כלום. וזהו בכדי שלא יהיה לו מקום לומר, אם היה יודע שהרצון לקבל מוכרח להתבטל, לא הייתי מתפלל על זה. לכן הוא צריך לומר בפה מלא מה כוונתו, בזה שירשמו אותו בספרן של צדיקים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-4127","title":null,"paragraphs":["יש לדעת שבדרך עבודה \"ספרן של צדיקים\" ו\"ספרן של רשעים\" נוהג באדם אחד. כלומר שהאדם בעצמו צריך לעשות בחירה, ולדעת בבירור גמור, מה שהוא רוצה. כי ענין \"רשעים\" ו\"צדיקים\" מדברים בגוף אחד. לכן האדם צריך לומר, אם הוא רוצה, שירשמו אותו בספרן של צדיקים, שיהיה לאלתר לחיים, היינו להיות דבוק בחיי החיים, שהוא רוצה לעשות הכל לתועלת ה'. וכמו כן כשהוא בא להרשם בספרן של רשעים, ששם נרשמים כל אלה, שהם רוצים להיות בחינת מקבלים לתועלת עצמו, הוא אומר, שירשמו שם לאלתר למיתה, היינו שהרצון לקבל לעצמו יתבטל אצלו, ויהיה אצלו כאילו הוא מת. אולם לפעמים האדם מפקפק, כלומר שהאדם לא רוצה, שבפעם אחת תיכף יתבטל אצלו הרצון לקבל, כלומר שקשה לו להחליט בפעם אחת, שכל ניצוצי קבלה שלו יהיו לאלתר למיתה. היינו שאינו מסכים שיתבטלו אצלו כל הרצונות של קבלה בפעם אחת. אלא הוא רוצה, שיתבטלו הניצוצי קבלה לאט לאט, ולא לאלתר בפעם אחת, כלומר קצת יפעלו הכלי קבלה וקצת כלי השפעה. נמצא, האדם הזה אין לו דיעה חזקה וברורה. ודעה חזקה היא, שמצד אחד הוא טוען \"כלו שלי\", היינו כלו לצורך הרצון לקבל. ומצד השני טוען \"כלו לה'\". זה נקרא דיעה חזקה. רק מה האדם יכול לעשות, אם הגוף לא מסכים לדעתו, מה שהוא רוצה שיהיה כולו לה'? אז שייך לומר, שהאדם עושה כל מה שבידו, שיהיה כלו לה'. היינו שמתפלל לה', שיעזור לו, שיהיה בידו להוציא לפועל, שיהיה כל רצונותיו בפועל כולו לה'. ועל זה אנו מתפללים \"זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-4128","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשואלים\". כלומר בזמן שהגוף בא עם השאלות של מי ומה, אל תענה לו עם בחינת ראש, היינו בשכל ובתוך הדעת, אלא \"והוי זנב לאריות\". כי אריה נקרא בחינת חסד, כי במרכבה העליונה יש אריה ושור, שהם חסד וגבורה ונשר, שהוא בחינת תפארת. והוא אומר להשועלים היות שהשאלות מה שהם שואלים הם בבחינת השכל, ושועל נבחן לפקח, לכן הם נקראים שועלים. והאדם צריך להשיב, אין אני משיב לכם בבחינת ראש, היינו עם שכל, אלא אני נמשך אחרי האריות, כזנב הנמשך אחר הראש, ולי - אין לי ראש, אלא אני נמשך אחר מדת החסד, שהוא בחינת חסדים מכוסים. היינו אף על פי שהוא לא רואה שהם חסדים, היינו שמכוסה ממנו, מכל מקום הוא מאמין, למעלה מהדעת, שהם חסדים. וזה נקרא \"והוי זנב לאריות\" פירוש שהוא אומר, אני נמשך אחר מדת החסד שהוא רק להשפיע. והאדם צריך לומר, היות שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהבורא משגיח על העולם במדת טוב ומטיב, לכן הוא מאמין שגם מה שהוא רואה את ההסתרה על השגחה, היינו שלפי ראיית עיני האדם היה צריך להיות אחרת, מכל מקום הוא מאמין שהבורא רוצה שכך יהיה יותר טוב לטובת האדם, אם יהיה ביכולת האדם לקבל הכל באמונה למעלה מהדעת, כי על ידי זה יהיה מקום לאדם לצאת מאהבה עצמית, ולעבוד לתועלת ה'."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-4132","title":null,"paragraphs":["העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי, כלומר שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת למעלה מהדעת. שהאדם צריך לומר \"אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד בכל כוחי, כאילו שהיתה לי השגה והרגשה וטעם בעבודה, ואני מוכן לעבוד ללא שום תנאי\". ואז האדם יכול ללכת קדימה, ואין לו אז שום מקום, שיוכל ליפול ממצבו, מטעם שהוא מקבל על עצמו לעבוד אפילו כשהוא מונח ממש בארץ, היינו שאי אפשר להיות למטה מבארץ. וזהו כמו שכתוב (קהלת א') \"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","להכניע את הלב","להמית את רשות עצמו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-4135","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לסדר שבחו של מקום, ואח\"כ יתפלל. ובודאי בזמן שהוא מסדר שבחים, הוא אומר שהבורא הוא טוב ומטיב לרעים ולטובים, ושהוא רחום וחנון. ואז אין שייך לומר, שהאדם הוא בעל חסרון, כלומר שחסר לו משהו, הן ברוחניות והן בגשמיות, אחרת נמצא שסתם הוא אומר בפה, וליבו בל עמו, היינו בהלב הוא חושב אחרת ממה שאומר בפה. לכן אי אפשר לזמר ולהודות לה', ולומר את מעלותיו, אלא האדם אומר על עצמו שיש לו כל טוב, ולא חסר לו שום דבר. אם כן איך האדם יכול לומר כך בזמן שהוא מוציא עצמו בעירום וחוסר כל. ועל זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב. ואף על פי כשהוא מסתכל על עצמו ועל העולם, הוא רואה שהוא וכל העולם כולו בחסרון, כל אחד לפי דרגה דיליה, על זה הוא צריך לומר, \"עינים להם ולא יראו\", היינו למעלה מהדעת. ועל דרך זה הוא יכול לומר, שהוא איש שלם ולא חסר לו שום דבר, וממילא הוא יכול לסדר שבחו של מקום למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 16 \"מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4136","title":null,"paragraphs":["במצב, כשהוא רואה עולם חשוך, והוא רוצה להאמין בה', שהוא מתנהג עם העולם בהשגחה פרטית בבחינת טוב ומטיב, הוא נשאר עומד על נקודה זו, וכל מיני מחשבות זרות נופלות לו אז במוחו. והוא צריך אז להתגבר למעלה מהדעת, שהשגחה העליונה היא בבחינת טוב ומטיב. אז הוא מקבל צורך, שהקב\"ה יתן לו את כח האמונה, שיהיה בידו כח ללכת למעלה מהדעת ולהצדיק את ההשגחה העליונה. ואז הוא יכול להבין מה זה \"שכינתא בעפרא\", היות שהוא רואה אז, איך במקום שצריך לעשות משהו לשם שמים ולא לתועלת עצמו, תיכף בא הגוף ושואל טענת \"מה עבודה הזאת לכם\", ולא רוצה לתת לו כח לעבודה, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\", היינו לטובת השכינה מה שהוא רוצה לעשות, הוא טועם בזה טעם עפר, ואין לו כח להתגבר על המחשבות והרצונות שלו. ואז האדם בא לידי הכרה, שלא חסר לו שום דבר, שיהיה לו כח עבודה, אלא שהקב\"ה יתן לו את כח האמונה, כמ\"ש (בתפלת רבי אלימלך) שצריכים להתפלל \"ותקבע אמונתך בלבנו תמיד בלי הפסק\", שבמצב הזה הוא בא לידי הכרה \"אם אין הקב\"ה עוזרו אין יכול לו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4142","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באיבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומיטיב. כלומר, שכל העולם מקבלים ממנו יתברך רק טובות. ואע\"פ כשהוא מסתכל על עצמו, הוא רואה, שהוא בערום וחסר כל. וכמו כן כשהוא מסתכל על העולם, הוא רואה שכל העולם סובל ייסורים, וכל אחד לפי הדרגה שלו, על זה הוא צריך להגיד, כמו שכתוב \"עיניים להם ולא יראו\". שלהם פירושו, שכל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, הנקרא להם, ולא יראו האמת. ומהו רשות הרבים? כלומר, שכל זמן שיש לאדם ב' רצוניות. הגם שהוא מאמין, שכל העולם שייך להבורא, אבל להאדם גם כן שייך משהו. שבאמת האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב\"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכול הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא. נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב\"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומיטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכוחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: \"עיניים להם\" אבל לא יראו את האמת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, מאמר מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4143","title":null,"paragraphs":["החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על עניין רוממות ה'. כי לפי גדלות ה', שהאדם משער בעצמו, בשיעור הזה האדם מבטל את עצמו מצד הטבע לה'. כי אנו רואים בטבע, שהקטן מתבטל בפני גדול. ואין זה שייכות לרוחניות, אלא גם אצל אנשים חילוניים נוהג עניין זה. זאת אומרת, שהקב\"ה עשה כך בהטבע. נמצא, שעל ידי שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר על ידי זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש עניין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא. וגם יש לזכור, שעד כמה שהחברים יכולים להעריך את חשיבות וגדלות ה', מכל מקום, צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהבורא יותר גבוה ממה שהאדם יכול לצייר גדלות ה' בתוך השכל. ולומר, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומיטיב. שאם האדם מאמין, שהבורא רוצה אך ורק לטובת האדם, זה מביא להאדם, שיאהב את ה'. עד שיזכה לבחינת \"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך\". ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אתם עשיתם אותי","גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","העבודה בעשירייה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","לעורר את העשירייה לבורא","מגבירים את חשיבות המטרה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עשירייה כתנאי לדבקות"]},{"id":"he-4144","title":null,"paragraphs":["בתחילת הכניסה (והכניסה נקרא דבר תמידי, כי בכל פעם שיש לו ירידה, מוכרח להתחיל מחדש, לכן נקרא זה כניסה. וממילא יש הרבה יציאות והרבה הכנסות) הוא אומר להגוף שלו: \"תדע, שאני רוצה להיכנס לעבודת ה'. וכוונתי היא רק להשפיע ולא לקבל שום תמורה. ואין לך לקוות, שתקבל משהו עבור היגיעה שלך, אלא הכול בעל מנת להשפיע\".","ואם הגוף שואל: \"איזה תועלת יהיה לך מעבודה זו?\" היינו, \"מי הוא המקבל את העבודה הזו, שאני רוצה לתת כוחות ולהתייגע?\". או ששואל יותר פשוט: \"לטובת מי אני עובד כל כך ביגיעה רבה?\".","אז צריך להשיב לו, שיש לי אמונת חכמים, שהם אמרו, שאני צריך להאמין באמונה מופשטת למעלה מהדעת, שהשי\"ת ציווה לנו כך, שאנחנו נקבל על עצמנו אמונה, שהוא ציווה לנו לקיים תורה ומצוות. וגם צריכים להאמין, שיש להקב\"ה נחת רוח, מזה שאנחנו מקיימים את התורה ומצוות בחינת אמונה למעלה מהדעת. וכמו כן צריך להאדם להיות בשמחה, מזה שיש הנאה ותענוג לה' מעבודתו.","נמצא שיש כאן ד' דברים:","א. להאמין באמונת חכמים, שמה שהם אמרו, זהו אמת.","ב. להאמין, שה' ציווה לעסוק בתורה ומצוות רק על ידי אמונה למעלה מהדעת.","ג. שיש שמחה, מזה שהנבראים מקיימים את התורה ומצוות על יסוד האמונה.","ד. שהאדם צריך לקבל הנאה ותענוג ושמחה, מזה שהוא זכה לשמח את המלך. ושיעור גדלות וחשיבות עבודת האדם, נמדדת בשיעור השמחה, שהאדם מוציא בעת עבודתו. וזה תלוי בשיעור האמונה, שאדם מאמין בהנ\"ל."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, ק\"ח, \"אם תעזבני יום, יומיים אעזבך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4145","title":null,"paragraphs":["כמו שכתוב \"אכן אתה אל מסתתר\". זאת אומרת, שהקב\"ה מוסתר מאתנו, וניתן לנו את מצות האמונה, להאמין בה', שהוא מנהיג את העולם בהשגחה של טוב ומטיב. והגם כשהאדם מתחיל להסתכל על הבריאה, הוא מלא חסרונות, כלומר שאין \"הטוב ומטיב\" מגולה בעולם, הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שהשגחתו יתברך הוא בבחינת טוב ומטיב. ואף על פי שאינו נראה לעיניו, הוא צריך לומר \"עינים להם, ולא יראו\". לכן כשאדם מתחיל לקבל על עצמו עול מלכות שמים, באות לו תיכף מחשבות זרות, ומרחיקות את האדם מעבודת ה'. ועד כמה שהאדם מתגבר על המחשבות, המחשבות האלו של פירוד מנקרות את מוחו וליבו של אדם. והאדם חושב \"הגם שעתה אין בידי להתגבר על המחשבות זרות, אבל אני מחכה להזדמנות, שיהיה בידי יותר חשיבות בתו\"מ, אז יהיה לי כח להתגבר\". ובינתים האדם עוזב את המערכה. ובענין אמונה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהיא בחינה למטה בחשיבות אצל האדם. כי האדם רוצה הכל להבין ולדעת. ולכן בזמן שהאדם מקבל על עצמו בחינה אמונה, שהיא נגד הדעת, כלומר, שאין הדעת משיגה את זה, הגוף לא רוצה לקבל על עצמו עבודה כזו. ובפרט שזהו לא סתם עבודה, אלא שהאדם על בסיס שלמעלה מהשכל, הוא צריך לעבוד בבחינת \"בכל לבבך ובכל נפשך\", כמאמר חז\"ל \"אפילו כשהוא נוטל את נפשך\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4146","title":null,"paragraphs":["אם הוא מאמין, שהוא צריך לקבל, בשיעור זה הוא מרגיש את החסרון. וכשמרגיש את חסרונו, אז הוא הולך לראות את הסיבה \"מדוע אין הוא יכול לתקן חסרונו\". אז צריכים להאמין בדברי חז\"ל, שאמרו, שחסר לנו ענין דביקות, שהוא בחינת השתוות הצורה, היינו כמו שכתוב \"מהו רחום אף אתה רחום\".","נמצא, בשיעור שהוא מאמין, שהבורא הוא המשפיע כל טוב לכל העולם, בשיעור הזה הוא גם כן צריך להשפיע להבורא. ואז, כשהאדם מאמין, שהבורא הוא המשפיע לכל העולם, מזה האדם צריך לקבל חשיבות וגדלות הבורא, כדמיון לאדם חשוב בגשמיות, שאנו רואים, שיש זכיה גדולה, אם יכולים לשמש אנשים חשובים, שמהשרות עצמו האדם מקבל הנאה ותענוג, ואינו צריך לשום תמורה אחרת. נמצא, כנ\"ל, לפי שיעור האמונה בבחינת מוחא, בשיעור הזה הוא יכול לעבוד בבחינת אמונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו, שאמרו חז\"ל, שדוד המלך לא היו לו חיים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4147","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". נמצא, שהתורה מה שהוא עוסק בה עתה, הוא בכדי שזה יהיה תבלין, היינו, שע\"י התורה יהיה בידו הכח להתגבר על הרע וללכת בדרך החסד, הנקרא \"ימין\". ומבחינה זו אפשר לומר, שהתורה ניתנה בימין, שפירושו, על שם הפעולה. היינו, שמכשרת את האדם, שתהיה בידו אפשרות ללכת בדרך הימין. וזה נקרא \"בחינה א' שבתורה\", שימין נקרא \"שלימות\", שלא מרגיש שום חסרון.","ובחינה ב' שבתורה היא בחינת שמאל, הנקרא בחינת \"חכמה\", שהיא בחינת חכמת התורה. היינו, לאחר שכבר יש לו בחינת ימין, שהוא חסד, היינו אמונה למעלה מהדעת, והוא מאמין בה', שה' הוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, אז הוא זוכה לבחינת נותן תורה, שנקרא \"חכמת התורה\", כמו שכתוב \"אורייתא מחכמה נפקת\". כלומר, לאחר שהוא מאמין, שיש נותן התורה, אז הוא הזמן לזכות לתורה. והתורה, ידוע שהיא יוצאת מחכמה. ובחינה זו יכולים לקרוא בשם \"שמאל\". היינו, שהיא באה לאחר שהאדם זכה לבחינת ימין, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, המכונה \"חסדים מכוסים\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4148","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שכל הבסיס נבנה רק על האמונה, שרק ע\"י אמונה יכולים לצאת מהגלות. ולא להתחשב עם הדעת שלנו, הגם שעיקר האדם נמדד לפי דעת, שיש לו. אבל זה שהאדם יש לו דעת, לראות את מצבו האמיתי, זה נותן לו מקום ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שלמעלה מהדעת אין האדם מסוגל ללכת בלי עזרת ה'. מה שאין כן אם הוא רואה, שמצד השכל הוא יכול ללכת קדימה, אין נצרך לעזרתו יתברך. ועיקר, מה שרוצים מהאדם, שהוא יבוא לשלימותו, היינו שיזכה לבחינת נרנח\"י דנשמה. וזה בא דוקא ע\"י זה שהאדם נצרך להבורא, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר, מסייעין אותו\". ואומר הזה\"ק \"במה מסייעין. בנשמתא קדישא, כד אתיליד יהיבנן ליה נפש מסטרא דבעירי דכיו, זכה יתיר יהיבין ליה רוחא וכו'\".","לכן דבר גדול הוא, בזה שהאדם הוא נצרך להבורא, שיעזור לו. כי ישועתו יתברך הוא בזה, שנותנים לו כוחות יותר גדולים מלמעלה. וע\"י זה שמקבל כל פעם כח חדש, היינו בחינת נשמה חדשה, עד שבסופו של דבר הוא יקבל כל בחינת נרנח\"י, השייכים לשורש נשמתו. נמצא, נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי אדם אין הדבר באפשרות להשיג, אלא שצריך להיות נס מן השמים, שרק באופן כזה נקרא \"נס\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4149","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא עוסק במלכות שמים, לקבל על עצמו בחינת אמונה למעלה מהדעת. כלומר, בזמן שאין הגוף מסכים לזה, ונותן לו הרבה תירוצים, שאין עכשיו הזמן לזה, ומביא לו ראיות משאר אנשים, שלא משימים לב לעבודה זו של האמונה בה' למעלה מהדעת. על זה הוא צריך לומר \"ויגבה לבו בדרכי ה'\", ואין הוא מסתכל על אף אחד, אלא הוא נחוש בדעתו, שכך היא דרך האמת, ואין לו להסתכל על מי שהוא, ואין לו לשמוע, מה שהגוף נותן לו להבין, לך והסתכל על האנשים שיש להם שם, שהם מבינים מה זה עבודת ה'. על זה אמרו, \"ויגבה לבו\". ולהיות בגאוה, שהוא מבין יותר מכולם.","מה שאין כן בזמן שעוסק בתורה ומצות, והוא רואה, שאין לו שום מושג, מה שהוא לומד, או מה שהוא מתפלל, אז אסור לו להיות בגאוה, ולומר, אם אין הוא מבין, מה לו סתם להסתכל בספרים, אם אין הוא מבין את הענינים של תורה ומצות, אז הוא צריך להיות בשפלות. כמו שאמרו חז\"ל, \"מאוד מאוד הוי שפל רוח\". היינו, שהאדם צריך להיות בשפלות, ולומר, כמה אחיזה שיש לו, הוא בשמחה, היות שהוא רואה שיש כמה אנשים, שאין להם שום אחיזה ברוחניות. לכן כאן הוא צריך להרגיש, שאינו מגיע לו כלום, ולהיות בשמחה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4150","title":null,"paragraphs":["וזה ענין השאלה: \"מה זה בידך?\" כי יד פירושו השגה, מלשון \"כי תשיג יד\". מטה. היינו שכל השגותיו בנויים על בחינת מטה בחשיבות, שהוא סוד אמונה למעלה מהדעת.","בחינת אמונה נבחן לעיני האדם לבחינת מטה בחשיבות, לבחינת שיפלות. ואדם מחשיב את הדברים שמתלבשים בתוך הדעת. מה שאין כן, אם השכל של האדם אינו משיגו, אלא שהוא מתנגד לדעתו של האדם, והאדם צריך אז לומר, שהאמונה הוא למעלה בחשיבות מהדעת שלו, נמצא שמשפיל אז דעתו, ואומר, מה שהוא מבין בתוך הדעת, שהוא מתנגד לדרך ה', אז האמונה נמצא אצלו למעלה בחשיבות מהדעת שלו.","כי כל השכליות, שהוא בסתירה לדרך ה', הוא שהשכל הזה כלום לא שוה, אלא \"עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\". היינו, שמבטל את כל מה שהוא שומע ורואה. זה נקרא, שהולך למעלה מהדעת. וכך נראה להאדם לבחינת שיפלות וקטנות.","מה שאין כן אצל הבורא, אינו נבחן בחינת אמונה לשיפלות. כי אצל האדם, שאין לו עצה אחרת, ומוכרח ללכת בדרך אמונה, נראה לו האמונה לשיפלות. מה שאין כן לגבי הבורא, שהוא היה יכול להשרות שכינתו, לאו דוקא על עצים ואבנים, אלא שבחר דוקא על דרך זה, הנקרא אמונה, בטח שבחר זה מטעם, שזה יותר טוב ויותר הצלחה. נמצא, אצלו ית' לא נקרא אמונה למטה בחשיבות, אלא להיפוך, שדוקא לדרך זה יש לו מעלות רבות, אלא לעיני הנבראים נקרא זה בחינת מטה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, נט. \"ענין מטה ונחש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","פסח","פרשת שמות"]},{"id":"he-4152","title":null,"paragraphs":["אם האדם שולף את מנעלו ורוצה לידע ולהבין בשכלו, לא משום שרוצה ללכת בדרכי השכל החיצוני, אלא בכדי לראות את ההשגחה, איך שהיא נסתרת ממנו, ושהוא מלא סתירות להשכל החיצוני.","והוא עושה זה בכדי לקיימא קיום, היינו שהאמונה שלו תהיה בר קיימא. ואז יוכל לעשות הכל בגזירה דלעילא, היינו שיוכל לקיים את התורה והמצוות בבחינת \"חקה\", שהיא \"גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה\", ולהבין בדרכי השכל. אלא שיקבל הכל בבחינת אמונה למעלה מהדעת, היינו שיבין שהאמונה היא בסתירה להדעת.","ואם אין לו דעת שתבין אחרת, אין זה נקרא נגד הדעת, אלא שגם זה נקרא בתוך הדעת. ומה שאין כן בזמן שהוא מסיר את המנעל, ומרגל שם לראות מה שהשכל יכול לומר על מקומות כאלה, היינו במקומות שהשכל מחייב אחרת מכפי שהאמונה אומרת, נמצא אז שהאמונה שורה על נגד הדעת.","ורק זה נקרא \"אמונה פשוטה\", שרק אמונה פשוטה מחייבת אותו להיות עובד ה', ולא השכל. נמצא שמה ששלף את נעלו הוא רק בכדי לקיימא קיום של האמונה, ושיהא בטוח אצלו שכל עבודתו היא רק מטעם דקא עביד בגזירה דלעילא, הנקרא חקה, וזה מביא לו חיים נצחיים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 431 \"מנעל לרגלו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4154","title":null,"paragraphs":["לא לחשוב, שאור האמונה הוא דבר קטן, כי הקטנות והגדלות תלוי רק בהמקבלים. כי בזמן שהאדם אינו עובד על דרך האמת, אזי הוא חושב שיש לו אמונה יותר מדי, ובשיעור האמונה שיש בו, הוא יכול לחלק לכמה אנשים, אזי המה יהיו יראים ושלימים. מה שאין כן מי שרוצה לעבוד את ה' על דרך האמת, ובודק את עצמו בכל פעם, אם הוא מוכן לעבוד במסירות נפש \"ובכל לבבך\". אזי הוא רואה, שתמיד הוא בחסרון עם בחינת אמונה. היינו שתמיד יש לו גרעונות בבחינה זו. ורק בזמן שיש לו אמונה, אזי הוא יכול להרגיש, שהוא יושב תמיד בפני המלך. ובזמן שהוא מרגיש את גדלותו של המלך, אזי הוא יכול לגלות את האהבה בב' סטרין [בשני צדדים]: בין בסטרא דטובא [בין בצד הטוב], ובין מסטרא דדינא קשיא [ובין מצד הדין הקשה]. לכן אדם המבקש את האמת, הוא הנצרך לאור האמונה. ואדם כזה, אם הוא שומע או רואה איזה סגולה להשיג את האור האמונה, הוא שומח כמו שמוציא שלל רב."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, מ\"א. \"מהו קטנות וגדלות באמונה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורות דפסח","אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4155","title":null,"paragraphs":["וזהו כמו שכתוב \"אמת ואמונה\", שפירושו, שאמונה שלו תהיה על דרך האמת, הוא דוקא כעין ציור הזה, שהוא צריך להאמין בשיעור גדלות האמונה, כאילו היה רואה את זה, שהוא מאמין בעיניו. היינו באותו שיעור התפעלות, שהיה לו בזמן שהוא היה רואה, כך צריך לקבל התפעלות, בזמן שהוא לא רואה, רק שמאמין שכך הוא. לכן נקרא זה \"אמונה בדרך אמת\". היינו, שהאמונה שלו היא באמת אמונה כאילו היה זה ידיעה. וזה נקרא \"אמונה של אמת\", כמו שכתוב \"אמת ואמונה\".","והיות שכל הבסיס צריך להיות בנוי על יסוד האמונה, ויחד עם זה ניתן לנו שכל ודעת, להבין כל דבר עם השכל שיש לנו. נמצא, שהאמונה היא נגד הטבע שלנו, שניתן לנו ללכת על פי שכל ולא להיות טפש, לעשות דבר בלי שכל. נמצא, מצד אחד לומדים את האדם ללכת לפי דרכי השכל, וכך להתנהג בין אדם לחבירו.","וכשהאדם מתחיל ללכת בקיום תו\"מ, אומרים לו, הגם שהאדם צריך ללכת לפי השכל, מכל מקום בין אדם למקום ניתן לנו אמונה, שאנו צריכים להאמין באמונת חכמים, וללכת בדרך זו, אף על פי שהיא נגד השכל, כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\". היינו, שאנו צריכים להאמין מה שהחכמים אמרו לנו, ולא להסתכל על השכל שלנו.","אולם היות שזהו נגד השכל שלנו, לכן יש לנו עליות וירידות. כלומר, לפעמים אנו יכולים להאמין בדברי חכמים, ולצייר לפנינו את הציור של אמת ואמונה כנ\"ל, שהאמונה שלו היא באמת אמונה. היינו שאין שם שום שכל, אלא הכל נגד הדעת שלנו, למה שאנו מבינים. לכן נקרא זה \"אמונה של אמת\" או \"אמונה פשוטה\", שאין שם שום דבר להבין, אלא הכל הוא למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 28 \"מהו \"להזהיר גדולים על קטנים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4156","title":null,"paragraphs":["הלימוד צריך להביא לו רק לבחינת אמונה. והאמונה נקרא \"מצוה אחת\", שהוא \"המכריע את כל העולם כולו לזכות\". והאמונה נקרא \"עשיה\", מטעם שמדרך העולם הוא, שמי שעושה איזה דבר, מוכרח להיות מקודם איזה סיבה, שהוא יחייבו לעשות בתוך הדעת. וזה כמו יחס משותף שכל עם עשיה. אבל בזמן שהוא דבר למעלה מהדעת, שאין הדעת נותן לו לעשות את הדבר, אלא להיפוך, אז מוכרחים לומר, שבמעשה זו אין שום שכל, אלא מעשה לבד. וזה פירוש \"עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו וכו' לכף זכות\". וזה הפירוש \"גדול התלמוד, שמביא לידי מעשה\", היינו לבחינת עשיה בלי דעת, הנקרא \"למעלה מהדעת\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, כ\"ב. \"תורה לשמה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4157","title":null,"paragraphs":["כל מה שנראה לעינינו, הוא רק דברים שהבורא רוצה, שאנו נשיג אותם בצורה כמו שמשיג, היות שזהו דרכים, איך להגיע לשלימות המטרה. אולם בכדי לזכות לדביקות ה', זהו לא כל כך דבר פשוט, שצריכים התאמצות ויגיעה גדולה, עד שזוכים להשיג ולהרגיש את הטוב ועונג. ומטרם זה, מוטל על האדם להצדיק את ההשגחה, ולהאמין בלמעלה מהדעת, שה' מתנהג עם הנבראים עם בחינת טוב ומטיב, ולומר \"עינים להם ולא יראו\". וזה כמו שאמרו חז\"ל \"בא חבקוק והעמידן על אחת, כמ\"ש \"וצדיק באמונתו יחיה\". שפירושו, שהאדם אין צורך להתעסק בפרטים, אלא שהוא צריך לרכז את כל עבודתו על נקודה אחת, היינו כלל, שהוא בחינת אמונה בה'. ועל זה יתן תפלה. כלומר, שה' יעזור לו, שיהיה בידו ללכת בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ויש סגולה באמונה, שעל ידה בא אדם לידי שנאת הפירוד, שזה נבחן שבעקיפין גורמת לו האמונה לשנוא את הפירוד."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4158","title":null,"paragraphs":["כח האמונה מספיק שהאדם יכול לעבוד בבחינת השפעה, היינו שיכול להאמין שהבורא ית' מקבל עבודתו. אפילו שעבודתו בעיניו אינו כל כך חשוב, מכל מקום הקב\"ה מקבל את הכל. שכל עבודות, איך שיהיו, רצוי ומקבל לפניו, אם האדם מיחס את העבודה אליו ית'.","וכך, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה על בחינת קבלה, אזי האמונה אינו מספקת לו. זאת אומרת, שיש לו אז ספיקות בהאמונה. והטעם הוא משום שהקבלה אינו אמת. זאת אומרת, שבאמת אין לו להאדם שום דבר מהעבודה, רק להבורא ית' יהיה מהעבודה שלו. לכן הספיקות שלו הן אמת. היינו, אלו המחשבות זרות, מה שעולים במוחו, הם טענות אמיתיות.","מה שאין כן, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה ללכת בדרכי השפעה, בטח שלא יהיה לו שום ספיקות בהאמונה. ובאם שיש לו ספיקות, אז הוא צריך לדעת, שבטח שאין הוא רוצה ללכת בבחינת השפעה, שעל השפעה מספיק לו האמונה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ל'. \"עיקר לרצות רק להשפיע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4159","title":null,"paragraphs":["אנו רואים, שיש הפרש גדול בין אמונה לראיה וידיעה.","כי דבר הניתן לראיה וידיעה, שאם השכל מחייב אותו, שכדאי לעשות את הדבר, ומחליט על זה פעם אחת, כבר מספיק לו ההחלטה הזו על הדבר הזה כפי החלטתו. כלומר, איך באיזה צורה שהחליט, כן הוא עושה בפועל. כי השכל מלווה אותו בכל פעולה ופעולה, שלא יעבור על מה שהשכל אמר לו. ונותן לו להבין מאה אחוז, בשיעור שהשכל הביאו לידי החלטה, מה שהוא החליט.","מה שאין כן בחינת אמונה, שזה ענין הסכמי בכח, כלומר שהוא מתגבר על השכל, ואומר, שכן כדאי לעבוד כפי שהאמונה מחייבת לעבוד למעלה מהדעת. ולכן האמונה למעלה מהדעת מועיל רק בשעת מעשה, כלומר בזמן שהוא מאמין. שרק אז הוא מוכן לתת כוחות עבודה למעלה מהדעת. מה שאין כן בעת שהוא עוזב לרגע קטנה את האמונה, היינו שנחלש ממנו לרגע את האמונה, תיכף הוא בא לידי הפסקה בתורה ועבודה ולא מועיל לו, בזה שקבל על עצמו לפני זמן מה, את העול אמונה למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4160","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים לדעת כלל גדול, שעבודה שלנו, שניתן לנו, שיהיה על בסיס אמונה למעלה מהדעת. אין זה מטעם, שאין אנו ראויים למדרגה גדולה, ומשום זה ניתן לנו, שנקח הכל בכלי של האמונה. וזה נדמה לנו לבחינת שופלות ופחיתות ערך. והאדם מצפה, מתי נוכל לפטור את עצמו מעול הזה, שנקרא אמונה למעלה מהדעת.","אלא הוא מדרגה גדולה וחשובה מאוד, שאין סוף ותכלית לרוממותה. ומה שנראה בעינינו לבחינת שופלות, הוא מסיבת הרצון לקבל שבנו. ובהרצון לקבל יש להבחין בו בחינת ראש וגוף, שהראש נקרא ידיעה והגוף נקרא קבלה. ומשום זה כל מה שהוא נגד הידיעה, נבחן אצלנו לבחינת שופלות ומעשה בהמה.","ובהנ\"ל יש לפרש, מה שאברהם אבינו עליו השלום שאל להקב\"ה \"במה אדע כי ארשנו?\" כי איך יהיה מציאות, שיוכלו לקבל עליהם עול האמונה? היות שזהו כנגד הדעת. ומי יכול ללכת נגד הדעת? אם כן איך יהיה מציאות, שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.","ועל זה השיב לו הקב\"ה: \"ידוע תדע וכו', שהם יהיו בגלות\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4161","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זוכה לכלים דהשפעה, שנקרא דבקות, אז האמונה לא יכול להיות אצלו בקביעות. ובזמן שלא האיר לו האמונה, אז הוא רואה איך שהוא נמצא במצב השפלות שאין כמוהו. והכל באה לו מסיבת השינוי צורה, כנ\"ל, שזהו הרצון לקבל לעצמו. שהפירוד הזה גורם לו כל היסורים, שמהרס לו כל הבנינים וכל היגיעות, שהשקיע בעבודה.","והוא רואה, ברגע שנאבד לו האמונה, הוא נמצא במצב יותר גרוע מבעת כניסתו בדרך של עבודה דלהשפיע. על ידי זה הוא מקבל שנאה להפירוד, היות שתיכף הוא מתחיל להרגיש יסורים בפרטיותו עצמו, וכמו כן אצל העולם כולו. וקשה לו להצדיק את השגחתו ית' עם הנבראים, שהוא בבחינת טוב ומטיב. ומרגיש אז, שכל העולם חשך בעדו, ואין לו ממה לקבל שמחה.","לכן, כל פעם שהוא מתחיל לתקן את הפגם, על מה שהוא מדבר לשון הרע על ההשגחה, הוא מקבל שנאה להפירוד. וע\"י השנאה שהוא מרגיש בהפירוד, הוא בא לידי אהבת הדביקות. זאת אומרת, כי בשיעור שהוא מרגיש יסורים בזמן הפירוד, בשיעור הזה הוא מתקרב לידי דביקות בה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4162","title":null,"paragraphs":["נמצא שהאדם, על ידי היסורים שמרגיש, הוא מוכרח חס ושלום לדבר לשון הרע. נמצא, מה שהוא מבקש מה', שיתן לו את כח האמונה, ולזכות לבחינת טוב ומטיב, אין זה מטעם שהוא רוצה לקבל טוב, בכדי להנות עצמו, אלא בכדי שלא ידבר לשון הרע חס ושלום, שזה כואב לו. כלומר, שהוא מצד עצמו רוצה להאמין למעלה מהדעת, שה' מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, והוא רוצה, שהאמונה שלו יהיה מספיק בהרגשה גמורה, כאילו הוא בתוך הדעת. לכן כשעוסק בתו\"מ, הוא רוצה בהמשכת אור ה' לא להנאת עצמו הוא דורש, אלא שלא יכול לסבול מזה שלא יכול להצדיק את השגחתו ית', שהוא בבחינת טוב ומטיב. וזה גורם לו יסורים, היות שהוא מחלל את שם ה', ששמו הוא טוב ומטיב והגוף שלו טוען אחרת. וזהו כל היסורים שלו, מטעם שמזה שהוא נמצא בבחינת הפירוד, הוא לא יכול להצדיק את השגחתו ית'. וזה נקרא, שהמצב הפירוד הוא שנואה אצלו. וכשיש לו היסורים האלו, אז ה' שומע תפלתו, ומקרבו אליו, וזוכה לדביקות, כי היסורים שמרגיש מן הפירוד, זה גורם לו שיזכה לדביקות. ואז נאמר \"כי יתרון האור מתוך החושך\". וזה שכתוב \"יתרון ארץ בכל הוא\". ארץ, היינו הבריאה. בכל הוא, שע\"י היתרון, היינו שרואים ההבדל בין המצב של פירוד למצב הדביקות, על ידו זוכים להיות דבוק ב-כל, שהבורא נקרא שורש הכל."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ל\"ד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4163","title":null,"paragraphs":["למה נשארים רשעים אחר שחיטת יצר הרע. זהו מטעם כדי שיהיו אפר \"תחת כפות רגלי הצדיקים\". שאם לא היה נשארים רשעים, אז לא היה מי שיגלה את הענין הגדול הזה, שדרך האמונה הוא לא מטעם אהבה התלויה בדבר. היינו שלא מטעם יצר הרע צריכים ללכת בדרך האמונה, אלא זהו אהבה שאינו תלויה בדבר. היות שעכשיו כבר אין יצר הרע, ומכל מקום רק בדרך האמונה יכולים לזכות לדביקות ה'.","ושמעתי פעם אחרת: הנה מה שאנחנו צריך דוקא לאמונה, הוא מסיבת הגאות שיש בנו, שאז קשה לנו לקבל האמונה. זאת אומרת, שאף על פי שהאמונה הוא בחינה גבוה, ומדרגה נפלאה, שאין התחתון יכול להשיג ולהבין את יקר ערכה ותכלית רוממותה, הוא רק מסיבת הגאות שבנו, דהיינו הרצון לקבל, נדמה לעינינו שהוא בחינת שופלות ומעשה בהמה. אשר לסיבה זו הוכן לנו אדם בליעל.","ושמעתי פעם אחרת: אשר אנחנו רואים, שבזמן שאנו לא רוצים לקבל את האמונה אנחנו נופלים ממצבנו. ובכל פעם ופעם אנחנו עולים ויורדים, עד שנקבע בליבנו שאין לנו עצה אחרת אלא לקבוע את האמונה. וזהו היה בכדי לקבל את האמונה. וזה ויבן ערי מסכנות (לישראל) לפרעה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4165","title":null,"paragraphs":["ענין אמונה הוא דוקא עבודה טהורה. משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, שהרצון לקבל מתנגד לו. שטבע של הרצון הזה, הוא רק לעבוד במקום שהוא רואה ויודע, מה שאין כן למעלה מהדעת. לכן, בזה האופן יכול להיות הדביקות בשלימות, מטעם שיש בזה ענין השתוות, זאת אומרת שהוא ממש להשפיע.","לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת \"אָתְרֵיא [התראה]\" שגמטריא \"תורה\". ועל זו התורה צריך להיות בחינת \"מורא\". היינו שצריך לראות, שלא לקבל שום סיוע ותמיכה מבחינת תורה, אלא מן בחינת אמונה. ואפילו כשנראה אצלו דבר זה לבחינת מיותרת, יען שהוא כבר מקבל מבחינת ארץ חמדה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שכך היא האמת. וזה פירוש: \"וכל מאמינים שהוא אל אמונה\". שדוקא על ידי האמונה יכול להחזיק את המדרגה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, רט\"ו. \"ענין אמונה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-4166","title":null,"paragraphs":["דהנה כתוב: \"יעלוז שדה וכל אשר בו, אז ירננו כל עצי יער\". וההפרש בין שדה ליער, הוא שהשדה הוא שעושה פירי, ויער הוא אילני סרק, שאינו עושה פירי. וביאור הדבר הוא, שענין שדה נקרא בחינת מלכות, שהוא בחינת קבלת עול מלכות שמים, שהוא ענין אמונה למעלה מהדעת. אבל כמה הוא שיעור האמונה? לזה יש מדידה. דהיינו, שהיא צריכה למלאות ממש באותו שיעור, כמו הידיעה. ואז נקרא \"שדה אשר ברכו ה'\". היינו, שעושה פירי. שרק על דרך זה יכול להדבק בו ית'. יען, שאינם עושים שום הגבלות עליו, מטעם שהוא למעלה מהדעת.","מה שאין כן ידיעה, שהוא מוגבל: לפי שיעור הידיעה, כך הוא הגדלות. והוא נקרא \"אל אחר דאסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]\". לכן נקרא יער. אבל בין כך ובין כך נקרא שניהם בחינת קצוות. אלא שצריך להיות בחינת עמודא דאמצעיתא. היינו, שהוא צריך לידיעה גם כן. אבל בתנאי, שלא יקלקל לו את האמונה למעלה מדעת.","מה שאין כן, אם על ידי הידיעה הוא עובד מעט יותר טוב מהאמונה, אז תיכף נאבד לו הכל. אלא שהוא צריך להיות אצלו בלא חילוק כל שהוא. ואז \"יעלוז שדה וכו', ירננו כל עצי יער\". שאז יש תיקון אפילו ל\"אל אחר\", שהוא בחינת \"יער\", שהוא מתחזק על ידי האמונה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, רי\"ד. \"נודע בשערים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4167","title":null,"paragraphs":["מעשה נקרא \"ימין\", \"חסד\". ולא צריך להבין בדעת ובשכל, שכדאי להיות עובד עבודת הקודש בעל מנת להשפיע, אלא שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת באה אליו עם \"השאלות של פרעה\", ששואל \"מי ה', אשר אשמע בקולו\" או \"שאלת רשע\", ששואל \"מה העבודה הזאת לכם\". ועל זה הוא עונה להם, שהוא הולך למעלה מהדעת. זה נקרא \"מעשה\", היות שהוא לא עונה להם עם חכמה ושכל, אלא הוא עונה להם, שהוא עובד במעשה ולא בשכל, וזהו כל השמחה שלו, בזה שהוא מקיים בחינת אמונה למעלה מהדעת.","ואח\"כ, כשהוא זוכה לבחינת חכמה, אין הוא רוצה לשמש עם החכמה בתור תמיכה, לומר, עכשיו כבר אני לא צריך לבחינת אמונה, היות שכבר יש לי בסיס של שכל. זה נקרא \"חכמתו מרובין ממעשיו\". אלא הוא מקבל את החכמה, בגלל שהבורא רוצה שיקבל, הוא מקבל ולא לתועלת עצמו. ואם הוא רוצה לקבל חכמה יותר ממעשיו, זה נקרא \"שכור\" ותפלתו תועבה. אלא שהכל יהיה בדעת, היינו שהוא בחינת קו אמצעי, שלא יהיה יותר שמאל מימין, כנ\"ל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו \"שכור אל יתפלל\", בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4168","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא מתחיל להתגבר, הוא צריך להאמין באמונת חכמים, שאמרו, שהאדם צריך לומר \"אם אין אני לי מי לי\". כלומר שהאדם צריך לעבוד ולהגיע בכוחות עצמו להמטרה, וכשהוא רואה, שאינו יכול להתגבר ולתת יגיעה, הוא צריך להאמין, שתפלה מועלת, כמו שכתוב \"כי אתה שומע תפלת כל פה\", אף על פי שהוא לא רואה שום שינוי, בזה שהתפלל לה', שיעזור לו, אם כן יש גם כאן ענין של למעלה מהדעת. אולם הסדר הכללי הוא, שמתחילים מ - א' ת' י'. אמונה, ואח\"כ יגיעה, ואח\"כ תפלה.","נמצא, העיקר הוא אמונה, כי עמה צריכים להשתמש בכל המעשים שהאדם עושה, כנ\"ל. זאת אומרת, שכל הכלים שעמהם האדם עובד, הבסיס הוא אמונה, לכן האור המתגלה נקרא \"אור האמונה\", על שם הכלי. שהכלי זה בנוי על בסיס של אמונת חכמים, ועל אמונת ה', כמו שכתוב \"ויאמינו בה' ובמשה עבדו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4169","title":null,"paragraphs":["\"ויהפוך ה' אלקיך את הקללה לברכה\". היינו שמכל הקטרוגים שהוא מקטרג על ידי הטענות והתביעות, כשהוא מתגבר על הטענות בבחינת למעלה מהדעת, נמצא שהמה הגורמים לזכות לבחינת אמונה למעלה מדעת, אחרת היה הולך בדרך ה' בתוך הדעת. והכלי אמיתי לזכות לאור ה' הוא דווקא למעלה מטעם ודעת, שכלי זה נקרא כלי דהשפעה.","מה שאין כן תוך הדעת נקרא כלי דקבלה. ועל כלי זה היה דבר הצמצום. נמצא שעל ידי זה שהאדם רוצה לזכות שה' יהיה אלקיך, ולא אלהים אחרים, אז, \"ולא אבה לשמוע\" כלל. היינו שאומר לו, אני לא רוצה לשמוע מה שאתה אומר. ועל ידי זה, ויהפוך ה' את הקללה לברכה."],"source":"הרב\"ש. רשומה 433. \"ולא אבה ה' אלקיך לשמוע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4170","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שאנו צריכים להאמין, שדרך זו של האמונה למעלה מהדעת, וגם זה שצריכים לעבוד בשבילו ולא לתועלת עצמו, אין זה מטעם שהבורא רוצה בכל אלו הדברים לטובתו, אלא הכל הוא לתועלת האדם. היינו, זה שהבורא רוצה לתת להנבראים טוב ועונג, ושתהיה בזה שלימות הנאה, כלומר שלא ירגישו בעת קבלת הנאה בחינת בושה. לכן נתן לנו עצה, שאנו נעבוד בשבילו. וע\"י זה אנו נוכל לקבל טוב ועונג ולא נרגיש שום אי נעימות בעת קבלת הנאה, כנ\"ל.","ומטעם זה, שלא יהיה לנו את ענין של בושה, ניתן לנו עוד דבר, הנקרא בחינת \"אמונה למעלה מהדעת\". \"היות אם היתה השגחה גלויה\", כמו שאומר בהקדמה, \"אז לא היתה שום אפשרות לעשות משהו לתועלת הבורא, אלא הכל היה מוכרח להיות לתועלת עצמו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"מהו אסור ללמוד תורה לעכו\"ם, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4171","title":null,"paragraphs":["מטרם שראו את המצב, שבו הם נמצאים ברשות הקליפות, וכואב להם ומפחדים שלא ישארו שם לעולמים, אז אין שום צורך, שה' יעזור להם מכלי קבלה, אם לא מרגישים את ההזק והחסרון, שיש בזה, שזהו כל המפריע מלהתדבק בה'. כי אחרת אדם מחשיב יותר את העבודה בבחינת ידיעה וקבלה. מה שאין כן בחינת אמונה נחשב לבחינת שופלות. ובוחרים יותר בידיעה וקבלה, כי כך מחייב שכל החיצון של האדם.","ולכן הוכן להם הגלות, שירגישו שאין להם שום התקדמות בהתקרבות לה', כל עבודתם נשקע בתוך קליפת מצרים. ואז ראו, שאין להם שום ברירה, אלא הם מוכרחים לקבל על עצמם עבודה של שיפלות, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת, ולהשתוקק לבחינת השפעה, אחרת הם מרגישים, שהם שנמצאים ברשות הס\"א.","נמצא, שהאמונה שקבלו עליהם, היה מטעם, שראו, אחרת אין להם שום עצה. ומשום זה הסכימו לעבודה של שיפלות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","פסח"]},{"id":"he-4172","title":null,"paragraphs":["בזמן שאומרים לאדם, שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שהשגחה העליונה היא בבחינת טוב ומטיב, הוא אומר, אני רוצה לראות שהוא כך. אבל להאמין, זהו נגד ההבנה. כי ההבנה אומרת, מה שאתה רואה, זהו אמת, ומה שאתה לא רואה, איך אתה יכול לומר, שהוא אמת. וכשאומרים לו, שצריכים להאמין, הוא טוען, מאיפה אתה יודע, שזה שאתה מאמין, הוא אמת. וזה האבן נגף, שבני אדם נכשלים על ידו.","ובהאמור יוצא, כי האבן שבה נכשלים, הוא רק שחסר ענין האמונה. והאדם, כשמתחיל ללכת בדרך העבודה דלהשפיע, האדם טוען לה', מדוע אתה עשית הסתרת פנים שלך, עד שאין ביכולתנו להתגבר על ההסתרה שהקב\"ה עשה. שנוכל להתגבר על ב' דברים אלו, היינו על בחינת מוחא ועל בחינת ליבא."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"מהו השיעור של תשובה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4173","title":null,"paragraphs":["המקנה של אברהם היה לצורך הגדלת בחינת אברהם, שהוא בחינת אמונה. זאת אומרת, שעל ידי זה לקח על עצמו כוחות יותר גדולים ללכת למעלה מהדעת, כיון שראה, שדוקא ע\"י דרך הזה של אמונה למעלה מהדעת זוכים לכל הקנינים.","נמצא, שמה שהוא רוצה את הקנינים, הוא, שהקנינים האלו מעידים על הדרך, הנקרא אמונה למעלה מהדעת, שהוא דרך אמיתי. וראיה לזה, כיון שמשפיעים לו מלמעלה קנינים רוחניים. נמצא שעל ידי הקנינים הוא מתאמץ רק ללכת בדרך אמונה למעלה מהדעת. אבל הוא לא רוצה את הקנינים הרוחניים, משום שהם מדרגות והשגות גדלות.","היינו, לא שהוא מאמין בה', בכדי להשיג ע\"י האמונה השגות גדולות. אלא הוא צריך להשגות גדולות, כדי שידע את שהוא הולך בדרך אמיתי. נמצא, שלאחר כל הגדלות הוא רוצה ללכת דוקא בדרך האמונה. כי על ידי זה הוא רואה, שהוא עושה משהו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, קי\"ב. \"שלשת המלאכים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4174","title":null,"paragraphs":["והאמת יורה דרכו, שהמצטער מודיע צערו, ואי אפשר לו להסתיר ולהתאפק. אמנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח\"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח\"ו. וזה התהווה לכם מסיבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים כל מחסורכם."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","בעתה - אחישנה","דורשים ללא הפסק","אמונה למעלה מהדעת","הצורך לישועת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4175","title":null,"paragraphs":["היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאוספכם כל ניצוצי הקדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד לפי שעה מאור החיים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4179","title":null,"paragraphs":["בענין למעלה מהדעת. יש להשתמש עם כלי זו הן בין אדם לחבירו, והן בין אדם למקום. אבל יש הבדל ביניהם. כי בין אדם למקום, הכלי הזו צריכה להישאר לעולמים. היינו, שאף פעם אסור לזלזל בכלי זו שנקראת \"אמונה למעלה מהדעת\". מה שאין כן בין אדם לחבירו, אם הוא יכול לראות מעלת חבירו בתוך הדעת, הוא יותר משובח. אבל מטבע של הגוף הוא להיפך, שתמיד הוא רואה את חסרון חבירו ולא מעלתו. ומשום זה אמרו חז\"ל \"הוי דן את כל האדם לכף זכות\". היינו, אף על פי שבתוך הדעת הוא רואה, שאין הצדק עם חבירו, מכל מקום הוא צריך להשתדל לדון אותו לכף זכות. וזה יכול להיות למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שמצד השכל אין לו במה להצדיקו, מכל מקום למעלה מהדעת הוא כן יכול להצדיקו. אבל אם יכול להצדיקו בתוך הדעת, זהו ודאי משובח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4180","title":null,"paragraphs":["נגיד דרך הציור, אם הוא רואה, איך שהחברים עומדים במדרגה גבוהה ממנו, והוא רואה בתוך הדעת, איך הוא נמצא בתכלית השפלות מול החברים, והוא רואה, שכל החברים הם שומרי זמן, שנקבע לשמור סדר ביאתם לבית הכנסת, והם יותר מתעניינים לכל מה שמתרחש בין החברים, לעזור לכל אחד בכל מה דאפשר, וכל דברי עבודה ששומעים מפי מגידי השיעורים, הם תיכף לוקחים את זה לשימוש בפועל במעשה, וכדומה. בודאי זה פועל עליו, שיתן לו כח להתגבר על עצלותו, הן בעת שהוא צריך לקום לפנות בוקר, בזמן שמעוררים אותו. ובעת הלימוד הגוף שלו מתענין יותר בהשעורים, כי אחרת הוא יהיה המפגר בין החברה. וכמו כן בכל דבר בקדושה הוא מוכרח לקבל יותר ברצינות, משום שהגוף לא יכול לסבול שפלות. ועוד יותר מזה, הגוף שלו, בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך שכולם עובדים לשם שמים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד לשם שמים. והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמים, היא כנ\"ל, היינו שאין הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאוה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחברו יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","אמונה למעלה מהדעת","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","משחק","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4181","title":null,"paragraphs":["יש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע\"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם. נמצא, שהוא מרויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל לעצמו, מכח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממנו, והוא מקנא בהם. זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, כי קונה ע\"י החברה כוחות חדשים. אולם זה ניתן להיאמר, אם באמת שהוא רואה, שהחברה עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","חשיבות החברה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","כינוס אמיתי","נשמה אחת","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","משחק","מתמסר להשפעת הסביבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4182","title":null,"paragraphs":["בזמן שהגוף מראה לו את שפלות החברים, ומה הוא יכול לענות להגוף, בזמן שבא עם טענות של צדיק. זאת אומרת, מה שהגוף מייעץ לו להתרחק מהחברה, אינו משום שהגוף מייעץ לו להיות רשע חס ושלום, אלא אדרבה, שהגוף אומר לו, בזה שאתה תתרחק מהחברה, אז אתה תהיה צדיק, ותחשוב רק על רוחניות שלך, ובעת הצורך גם על גשמיות שלך. ואי לזאת, אם האדם מאמין, שבלי חברה אי אפשר להתקדם להגיע לאהבת ה', כי זהו קרש קפיצה לצאת מאהבה עצמית לאהבת ה', אז אין לו עצה אחרת, אלא ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שיאמר להגוף שלו, כי זה שאתה רואה, שהם לא כל כך עומדים במדרגה של השתוקקות להגיע לאהבת ה', כמו שאתה משתוקק, היינו היות שאתה הגוף שלי, אני רואה בך, שאתה יותר קדוש משאר גופות החברים, היינו שאתה רוצה להיות עובד ה', כמו שאני רואה, כפי שאתה מייעץ לי לעזוב את החברה, משום שהגופות שלהם ניכר בחוץ את שפלותם, ואין להם כח להצניע את תכונותיהם המגונות, היות מדרך העולם, שכל אחד מסתיר את הרע שיש לו בפני השני, כדי שהשני יכבד אותו, משום שיש לו תכונות חשובות. וכאן, הרע שלהם כל כך גדול, שאין בהם כח להתגבר על הרע, ולהסתירו שהשני לא יראה אותם. אם כן בודאי לפי ראות עיני הם בודאי שפלים. אבל בלי חברה אני לא ארויח כלום, עם כל התכונות הטובות שיש לי. אלא למעלה מהדעת אני אקיים, כמו שאמרו חז\"ל (אבות, פרק רביעי ד') \"מאוד מאוד הוי שפל רוח\". היינו למעלה מהדעת אני מוכרח ללכת ולהאמין, שהם עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו. ואז, כפי אמונה שלי, אני יכול לקבל עידוד וחיזוק מהחברה, ולקבל מהם מה שהחברה מסוגלת לתת. נמצא, שכל מה שהוא מקבל את אהבת חברים למעלה מהדעת, הוא מטעם הכרח, היינו אין ברירה, אבל בתוך הדעת הוא רואה שהצדק עמו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4183","title":null,"paragraphs":["בענין חברים, בתוך הדעת הוא יותר חשוב מדרגת למעלה מהדעת. מטעם, שהאמת הוא, בזמן שהאדם רוצה להתקרב את עצמו לדביקות ה', אז הוא ע\"י עבודתו, שרוצה לעבוד רק בעמ\"נ להשפיע. אז הוא מתחיל להתגלות אצלו הרע. וענין הכרת הרע, אין זה ענין שכלי, אלא זה הוא ענין הרגשה בלב.","זאת אומרת, שהוא צריך להרגיש בעצמו, שהוא יותר גרוע ויותר שפל מכל העולם. ואם עוד לא הגיע לידי הרגשה זו, אלא שנדמה לעיניו, שיש עוד מי שהוא יותר גרוע ממנו, בטח עוד לא הגיע לידי הכרת הרע. היינו עוד הרע שהוא טמון בלבו של אדם, עוד לא נתגלה אצלו. כי לא יכולים לראות רע, אלא שיש לו קצת טוב. כדוגמא, בחושך, לא רואים שום לכלוך בבית. אלא בזמן שמדליקים שם מנורה, אז יכולים לראות שיש שם לכלוך. כמו כן אם אין האדם עושה מעשים טובים, היינו שאינו עוסק בתורה ותפלה ורוצה להתקרב לה', אין לו שום אור שיאיר את לבו, ותהיה לו היכולת לראות את כל הרע הנמצא בלבו. ולפי זה יוצא, מדוע אין הוא עוד לא רואה, שיש בלבו יותר רע מכל החברים. הוא משום שחסר לו עוד טוב. ומשום כך הוא חושב את עצמו, שיש בו מעלות יותר טובות, ממה שיש לחבירו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4185","title":null,"paragraphs":["בין אדם למקום, זהו ענין אחר לגמרי. היינו, שלמעלה מהדעת הוא יותר משובח. שאם הוא, הוא מקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת, אז עבודתו היא בדרך הנכונה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4186","title":null,"paragraphs":["היות שגילוי השגחתו יתברך אינו מגולה לתחתונים, אלא שצריכים להאמין, וענין אמונה זהו דבר קשה, היות שהבורא נתן לנו שכל ודעת לראות כל דבר ודבר לפי ראות עיניו, וכל ענינינו בין אדם לחבירו אנו מסתכלים רק לפי ראות השכל שלנו, ואין לנו שום דבר שיתן לנו הבחנה, רק השכל שלנו, כמו שאמרו חז\"ל (ב\"ב קל\"א) \"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות\", נמצא לפי זה, שכל הענינים אנו הולכים לפי השכל, שהוא בתוך הדעת, ולא למעלה מהדעת. ומשום זה, בזמן שאדם מתחיל בעבודת ה', ואומרים לו, שהוא צריך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת, הוא מתחיל להרהר, הלא אני רואה, שהבורא נתן לנו דעת להבין כל דבר ודבר לפי השכל, היינו לפי מה שהדעת שלנו מבין. ואיך אני יכול לקבל על עצמי דבר שהוא נגד השכל שלנו. ודבר זה הוא קשה מאוד, שהגוף יבין, שכדאי לעבוד את עבודת הקודש בלמעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4187","title":null,"paragraphs":["ענין למעלה מהדעת נוהג בין במוחא ובין בליבא. וזו היא הסיבה שלא כל אחד ואחד מסוגל להכנס לעבודת הקודש בבחינת השפעה, שהיא עבודה דלמעלה מהדעת. ומשום זה, כשמלמדים את כלל העולם בעבודת ה', הסדר הוא, כמו שאמר הרמב\"ם ז\"ל, שמתחילים בשלא לשמה, עד שתרבה דעתם ויתחכמו חכמה יתירה, אז מגלים להם, שעיקר עבודה הוא בעמ\"נ להשפיע, שהיא נקראת \"עבודה לשם שמים\". אבל יש להבין, מדוע דוקא בעמ\"נ להשפיע הוא יותר משובח. והלא הדעת מחייבת ההיפך, שאם עבדות ה' היתה מלובשת בתוך הדעת, היו אז באים יותר אנשים, שירצו להיות עובדי ה'. על זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שאל יחשוב אדם, שהבורא נתן לנו את עבודתו, שיהיה בלמעלה מהדעת, שזהו מדרגה שפלה. אלא שאנו צריכים להאמין, שזוהי מדרגה גבוהה מאוד, שדוקא ע\"י יש להאדם הזדמנות, שתהיה לו היכולת לעבוד בעמ\"נ להשפיע, אחרת הוא מוכרח לעבוד בעמ\"נ לקבל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4188","title":null,"paragraphs":["הגם אם היתה העבודה בבחינת הדעת, בטח שהיו אז יותר עובדים, אבל אף פעם לא היו יכולים להגיע לידי דביקות ה', שהיא עבודה בעמ\"נ להשפיע. לכן, הגם שהיה ריבוי כמות, אבל מבחינת האיכות לא היתה שום מציאות, שהאדם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, מה שהבורא היה רוצה לתת להנבראים, כידוע, שרצונו יתברך הוא \"להטיב לנבראיו\". אלא בכדי שהטוב והעונג שיקבלו הנבראים לא יהיה בהם שום חסרון, דהיינו שלא יהיה בבחינת נהמא דכסופא, היה תיקון הצמצום, שלא יאיר השפע העליון, אלא במקום שתהיה השתוות הצורה. שזה נקרא, שהנבראים יקבלו את השפע בכלים דהשפעה. ובזמן שהכלים דהשפעה לא יהיו נמצאים אצל הנבראים, אז הם מוכרחים להישאר בחושך, שזה נקרא \"וימותו ולא בחכמה\". אבל צריכים לדעת, שגם בהשלא לשמה יש שם מאור תורה. שעל זה אמרו חז\"ל \"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה באים לשמה, משום המאור שבה מחזירו למוטב\". אבל אח\"כ צריך האדם להגיע לשמה, היינו שיעבוד בבחינת מוחא וליבא בלמעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4189","title":null,"paragraphs":["בין אדם לחבירו, אם הוא יכול לעבוד באהבת חברים בתוך הדעת, היינו אם הוא משתדל לראות אצל החברים, שהם נמצאים במעלות הקודש יותר ממנו, בטח שזה יהיה יותר משובח. זאת אומרת, אם הוא רואה בתוך הדעת, שהחברים נמצאים קרובים לדביקות ה' יותר ממנו, בודאי זהו משובח יותר, מכפי שהיה צריך להאמין בלמעלה מהדעת. היינו, שבאמת הוא רואה, שהוא נמצא במדרגה יותר נעלה מהחברים, ובתוך הדעת הוא רואה תמיד, שהחברים נמצאים בשפלות, אלא למעלה מהדעת הוא מאמין, שיש לו לומר מטעם מצוה, שהוא צריך להאמין, שאיננו כך כמו שהוא רואה. בטח שבתוך הדעת, אם הוא יכול לראות שהחברים הם במעלות קודש, הוא יותר משובח."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4190","title":null,"paragraphs":["היות לאחר שהאדם החליט ללכת למעלה מהדעת, ושלא להסתכל על כל הקושיות, מה שהגוף מתחיל לשאול, בזמן שהוא מתחיל לעבוד בדרך השפעה ואמונה למעלה מהדעת, והוא מתגבר על כל המכשולים, מה שהגוף מביא לו קושיות מכל העולם, והוא סוגר את העינים, ואינו רוצה להסתכל על שום דבר, שהוא בסתירה לבחינת מוחא וליבא, אלא החליט ללכת רק בלמעלה מהדעת. ואחר החלטה זו, יש לפעמים, שבאים לו פתאום תירוצים יפים, שהגוף מוכרח להסכים להתירוצים שלו. אם כן הוא רואה, שהוא הולך עכשיו בתוך הדעת. ומה יש בידו לעשות, בזמן שהוא רואה עכשיו, ע\"י התירוצים שקיבל מלמעלה. והוא אומר לעצמו, ומה עלי לעשות, שאין לי עכשיו מקום, שאני אוכל לעבוד למעלה מהדעת. הלא אני רואה עכשיו, שכל מה שאני עובד בעמ\"נ להשפיע, אני מבין, שכך צריך להיות. שכבר אין לו עכשיו שום קושיות על עבדות ה', שיהא מוכרח לעבוד למעלה מהדעת. והיות שעיקר עבודה הוא בלמעלה מהדעת, אם כן מה יש לו לעשות במצב כזה, שהוא נמצא בו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4193","title":null,"paragraphs":["בענין למעלה מהדעת יש הבדל מבין אדם למקום, לבין אדם לחבירו. כי בין אדם לחבירו, אם הוא יכול לראות את מעלות חברים בתוך הדעת, הוא יותר משובח. אבל אם בתוך הדעת הוא רואה רק חסרונות של החברים, אז אין לו ברירה, אלא מוכרח ללכת למעלה מהדעת, ולומר, מה שאני רואה, ושומע, ומרגיש, כל זה אינו נכון ואמת. כי אי אפשר להיות, שהחברים, שאני בחרתי בהם, להתחבר עמהם, היתה לי טעות, היינו שהחישוב שלי היה בטעות. היינו, אני חשבתי, שאני אוכל להתעשר מהם ברוחניות, משום שיש להם רכוש מה שאין בידי. לכן אם אני אתחבר עמהם, אז אני אוכל לעלות בדרגה יותר גבוהה, מכפי שחשבתי. ועכשיו אני רואה, שלמעשה אני רואה אחרת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4195","title":null,"paragraphs":["בין אדם למקום הוא סדר אחר. כי במקום שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, הוא יותר משובח. ומשום זה, במקום שהאדם יכול לקבל איזה סיוע מתוך הדעת, היינו אם זכה לקצת הארה מלמעלה, אז יש לו האפשרות לומר, עכשיו אני רואה, שכדאי להיות עובד ה', היות שאני מרגיש טעם בעבודה. נמצא, שהוא לקח את ההרגשה זו, שמרגיש טעם בעבודה, לבסיס ויסוד שעל זה הוא בונה את היהדות שלו. ועכשיו הוא כבר מבין עם הדעת שלו, כדאי לקיים תורה ומצות. נמצא, שכל הבסיס שלו נבנה על התנאי הזה. זאת אומרת, שבזמן שיש לו טעם בעבודה, אז הוא כדאי לשמוע בקול ה'. משמע מזה, שאם לא כן, היינו שבאם אין לו טעם בעבודה, אין הוא מסוגל לקיים מצות ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4196","title":null,"paragraphs":["וידוע, שקבלת מלכות שמים צריכה להיות \"בכל נפשך ובכל מאודך\". היינו, אפילו שנוטל ממנו את נפשו. שמשמע, שאפילו אין לו שום חיות, אפילו בחינת נפש אין לו, גם כן מחויב להיות עובד ה', ולא להעמיד תנאים להבורא, ולומר לו, אם אתה תמלא את רצוני, מה שאני מבין שזה חסר לי, היינו שבדבר זה אני מרגיש חסרון, אם תמלא את חסרוני, אני מבטיחך שאני אהיה עובד ה', ובאם אין אתה תמלא את כל חפצי, מה שאני מבין, שזה נחוץ לי, אין אני יכול לקבל עלי את כל מה שאתה ציווה אותי על ידי משה רבנו עליו השלום. אלא האדם צריך לקבל עול מלכות שמים בלי שום תנאים. היינו, אפילו למעלה מהדעת. ויותר מזה, שעל האדם לומר, שזה שאנחנו מוכרחים לעבוד בלמעלה מהדעת, זה הוא לא מטעם שאין הבורא יכול לתת לנו דעת. אלא אנו צריכים להאמין, שכל זה הוא לתועלת שלנו. נמצא, שבין אדם למקום צריכים דוקא להשתדל, שיהיה בלמעלה מהדעת. ואם הוא מקבל איזה דעת, הוא צריך לנהוג כנ\"ל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4197","title":"ששים רבוא נשמות","paragraphs":["אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה\"ר. ולענ\"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ\"ש, (בראשית ב, ז) \"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים\". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה\"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו. לכן נעשה בערך הגוף הגשמי ב' בחינות. בחינה א', שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו כלל ישראל, וזה באמת פגם, לכן גורם ביחד עם הנ\"ל. בחינה ב', שאינו מאיר עליו באמת אור נשמת ישראל בכללות כח הארתה, אלא בחלק הימנה, פירוש, לפי המדה והשיעור שזיכך את עצמו, בבחינת השבתו אל הכלל. והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג\"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בשביל מה אני חי?","הגורל שלי תלוי בעשירייה","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התכללות","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","נשמה אחת","מטרת הבריאה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תיקון השבירה"]},{"id":"he-4198","title":null,"paragraphs":["האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה לזה בתפילתם שמתפללין, כל אחד בעד חבירו, ועל ידי זה הם נענים. ועיקר התפילה היא במחשבה מפני שבמחשבה יכול בנקל להתקבל תפילתו."],"source":"רבי אלימלך מליז'נסק. \"נועם אלימלך\"","author":"רבי אלימלך מליז'נסק","subjects":["אחריות","איך לסדר את עצמנו לתפילה","אין עוד מלבד החברים","איש את רעהו יעזורו","ברית וערבות","הבטחון הוא הלבוש להאור","הכנה לכנס","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","זמן מתן תורה","חוק הערבות","כיצד אני משפיע על הסביבה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להיות צינור ללב החבר","נחת רוח","מאהבת הבריות לאהבת ה'","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז הקבוצה","העבודה בעשירייה","גמר התיקון","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבים זה לזה בדרך ללשמה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פועלים בערבות","שדה אשר ברכו ה'","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4201","title":null,"paragraphs":["אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצורכי עצמם, ואין להם שום עסק בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, שלא יחסר שום צורך לחבריהם. ולא עוד, אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה, בכל לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצווה \"ואהבת לרעך כמוך\". אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחבריי האומה, לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה, מופנה גמור משמירת קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצווה של \"ואהבת לרעך כמוך\". כי איך ייפול לו איזה פחד כרגע על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות אלף איש אוהבים נאמנים, עומדים על המשמר הכן, בהשגחה עצומה, שלא יחסר לו כלום מצרכיו.","ולפיכך, אחר שכל חבריי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\", אות ט\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק הערבות","ערבים זה לזה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-4202","title":"אחד קודח כולם טובעים","paragraphs":["אי אפשר כלל שהתורה ומצוות יבואו לכלל קיום, אם לא בהשתתפות כל האומה. נמצא, שכל אחד נעשה מאליו ערב לחבירו. כלומר, שפורקי עול גורמים לשומרי התורה שישארו בזוהמתן, כי לא יוכלו להשתלם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתם בלי עזרתם. נמצא שאם חלק מהאומה חוטאים, הרי הם גורמים לשאר האומה לסבול בגללם.","וזה שכתוב במדרש: \"ישראל אחד מהן חוטא וכולם מרגישים\". והמשיל על זה רשב\"י \"משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה, אמר להם, מה איכפת לכם לא תחתי אני קודח? אמר לו שהמים עולים ומציפים עלינו את הספינה\". היינו שמתוך שפורקי העול משוקעים באהבה עצמית, הרי הם עושים במעשיהם גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוות על היכנם."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק הערבות","ערבות"]},{"id":"he-4206","title":"אבר מן החברים","paragraphs":["הזהיר מורי ז\"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שקודם תפלת שחרית, נקבל עלינו מצות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", ויכוין לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאילו הוא איבר אחד מן החברים האלו. ולמאד הזהירני מורי ז\"ל בענין זה."],"source":"שער הגלגולים. הקדמה ל\"ח","author":"שער הגלגולים","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","התכללות","חוק הערבות","כוונה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-4208","title":"נאגדים תמיד באגודה אחת","paragraphs":["עם בני ישראל, טוב להם שיהיו נאחדים תמיד יחד בחבורה אחת, ואז אף אותם שהם פחותים במעלה מועילים לחבריהם להתקדש בקדושה יתירה ולהשיג יותר. שהעליון צריך לתחתון ממנו והתחתון צריך לעליון ממנו, כן אתם תהיו נאגדים תמיד באגודה אחת, ואז יתאחדו גם כן שורשכם. וזהו והייתם לי סגולה, היינו שגם בעולם העליון תהיו סגולה, כשתהיו למטה באחדות אחד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת יתרו","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["חוק הערבות","מתקשרים לעשירייה אחת","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-4209","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ויחן שם ישראל נגד ההר\". ופירשו חז\"ל: \"כאיש אחד בלב אחד\". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו. ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק הערבות","ערבות","תפילת רבים"]},{"id":"he-4211","title":null,"paragraphs":["המשיל הזוהר, לשנים שבאו בספינה, והיה אחד קודח תחתיו, גער בו חבירו, למה אתה קודח, ואותו שוטה ענה לו, מה איכפת לך, הלא תחתי אני קודח, כי באמת מקלקל היחיד יופי כל הדמות. וזה סוד תפלה בציבור, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק הערבות"]},{"id":"he-4212","title":null,"paragraphs":["ובענין ברית אמר אאמו\"ר זצ\"ל, בשביל מה שני אוהבים, אם יש ביניהם אהבה וידידות, צריכים הברית. אלא הברית היא כמו שעכשיו האהבה ביניהם היא בשלימות, ויכול להיות שלאחר זמן לא תהיה אותה אהבה, וכל אחד ידמה לעצמו שהשני עושה לו רעות, אז באה הברית, כדי שכל אחד יקיים את הברית שעשו בזמן ששררה ביניהם אהבה אמיתית. שגם עכשיו, אפילו שלא מרגישים, יקיימו ביניהם את הידידות, כאילו שגם עכשיו יש להם הרגשת אהבה. כמו כן בזמן שהאדם מרגיש את אהבת ה', אז הוא מבין שכדאי לעזוב אהבות אחרות עבור אהבת ה'. אבל אחר כך, כשההתעוררות עוברת ממנו, ולא מרגיש עוד אהבת ה', אז הוא רוצה לחזור לאהבות אחרות, מה שהוא כבר החליט שכדאי לזרקן. אז האדם צריך לקיים את הברית, וללכת באותו הסדר, שהיה מתנהג את עצמו בזמן הרגשת אהבת ה', אף על פי שעכשיו אין לו שום הרגשה. ואז העבודה צריכה להיות על דרך הכפיה, לשעבד את עצמו להברית שעשה מקודם. וזהו נקרא \"לעברך בברית\"."],"source":"הרב\"ש. רשומה 471. \"אתם נצבים היום (ב')\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","ברית","ברית מלח","חוק הערבות","כריתת ברית בעשירייה"]},{"id":"he-4217","title":null,"paragraphs":["המצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל\"לשמה\", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה.","במצווה הזו יש שתי מעלות:","אחת, אשר כל אחד יבין, שעובד, מפני שעבודה זו מאושרת ומוסכמת ע\"י כל בני העולם.","והשנית, מפני שיכול להיות שמצווה זו היא המכשירה אותו טוב יותר, לבוא לקיום תורה ומצוות לשמה, - היות שההכנה הנ\"ל היא חלק מהמטרה - כי בהרגלו לעבוד את הבריות, הרי הוא עושה לאחרים ולטובתם, ולא לעצמו, ואם כן לאט לאט, יוכשר לעשות מצוות השם בתנאי הנרצה, לטובת הבורא ית', ולא לטובת עצמו. - ומובן שהכוונה צריכה להיות למען קיום מצוות השם ית'."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חוק הערבות"]},{"id":"he-4219","title":null,"paragraphs":["רבי אלעזר, בנו של רשב\"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוק הערבות"]},{"id":"he-4225","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית הותקנה בבחינת \"מעבר\", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בני ברוך - בחינת מעבר","דור האחרון","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון"]},{"id":"he-4227","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"שלא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום\", כלומר, כל זמן שהאהבה העצמית והאגואיזם שׂוררים בין האומות גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה' על צד הטוהרה בדבר השפעה לזולת, כמ\"ש \"ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים\". ודבר זה אנו רואים מפי הניסיון, שהרי ביאת הארץ ובניין בית המקדש לא יכלו להחזיק מעמד ולקבל הברכות אשר נשבע ה' לאבותינו. וזהו שאמרו, לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה, כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל כלי המחזיק ברכת האבות, ועל כן עוד לא התקיימה השבועה שנוכל לרשת ברכת הארץ לנצחיות, כי רק שלום העולם הוא הכלי היחיד המאפשר אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4228","title":null,"paragraphs":["גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה.","ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע. אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואצ\"ל להבינם על שורשם. ולמה עשה ה' לי ככה? - אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על סף הגאולה השלימה. ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שה\"ס גילוי נסתרות, כמבואר."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","תפילה"]},{"id":"he-4229","title":null,"paragraphs":["רק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם. אבל בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו. לכן, כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז\"ל: \"זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות\". ולא אמרו: \"מכריע את כלל ישראל\", אלא כי \"ואת העולם כולו לכף זכות\". היינו, שהפנימיות יתקן את החיצוניות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, מאמר ס\"ט. \"מקודם יהיה תיקון העולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4233","title":null,"paragraphs":["בהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת \"ישראל\" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת \"אוה\"ע\" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת \"אוה\"ע\" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ\"ש: \"עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי\", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו\"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה\"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.","ואם ח\"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת \"אוה\"ע\" שבו, על בחינת \"ישראל\" שבו, וכמ\"ש: \"הגר, אשר בקרבך\", דהיינו החיצוניות שבו, \"יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך\", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת \"ישראל\" שבך, \"תרד מטה מטה\". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה\"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח\"ו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון"]},{"id":"he-4235","title":null,"paragraphs":["במשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה. ואף אם אנו שקועים במ\"ט שערי החומריות, עם כל זה לא נוותר על האידיאה, ועל כן למטרה הקדושה שלשמו יתברך אנו צריכים."],"source":"בעל הסולם. \"הגלות והגאולה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","יום הזיכרון"]},{"id":"he-4236","title":null,"paragraphs":["ענין דרש של שותף יכולים לפרש בין אדם לחבירו גם כן. היות שמזה יצא אח\"כ, שגם העולם כולו יקבלו את הכף זכות. נמצא, שעשה טובה בין אדם לחבירו, בזה שגרם להעולם כולו, שיגיעו לקבל הטוב והעונג, במה שישנו במטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף להקב\"ה, בזה שעל ידו יהיה הסיוע, שכולם יבואו אח\"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם הקב\"ה, כמו שכתוב \"אני התחלתי את הבריאה, בזה שרוצה לתת טוב ועונג, וישראל הם משתדלים, שהמטרה תצא לפועל, בזה שעושים כלים, שיהיו מוכשרים לקבל את השפע העליון בלי שום פגם, הנקרא \"נהמא דכסופא\". אלא אפילו בעת שמקבלים את הטוב ועונג, לא יפסידו את הדביקות, הנקרא \"השתוות הצורה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 11 \"פורים, שהמצוה עד דלא ידע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חיים בלשמה למען העולם","חשיבות ההפצה","שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-4237","title":null,"paragraphs":["ההנהגות המקולקלות, המצויות במצבי האנושות, הן עצמן גורמות ובוראות את המצבים הטובים. וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות המתהווה במצב נבחן לגורם וליוצר את המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו, אשר אז מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חיבור העולם בדור האחרון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-4238","title":null,"paragraphs":["בהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה\"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב: \"ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'\". וכמו כן הכתוב: \"כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה\".","אבל ח\"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח\"ו, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה\"ע. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח\"ו.","ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאוה\"ע, מתגברת על פנימיות שלהן עצמן. כי הגרועים שבאוה\"ע, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומה\"ע. ואז, הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך.","הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון"]},{"id":"he-4242","title":null,"paragraphs":["הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו. באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו יתברך, והכף חובה יתבער מן הארץ."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4245","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות הוא על ידי האחדות, על ידי שנכללים כל השינויים במקור האחדות. והעיקר תלוי בהאדם שהוא עיקר הבריאה ובו תלוי הכל כידוע. ועל כן \"ואהבת לרעך כמוך\" הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות ושלום, שהוא עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. על ידי שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"\"ליקוטי הלכות\", ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-4251","title":null,"paragraphs":["נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא, בכל עת ובכל רגע, שאם יצוייר ח\"ו העדר חיותו מן העולם אפילו רגע אחד, היה העולם ומלואו בטל ממציאות. ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו ית', שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות וצינור להריק לכל הנבראים, שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא, שלא יהיו מופסקין ממנו ית'."],"source":"מאור עינים. פרשת יתרו","author":"מאור עינים","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","בית תפילה לכל העולם","דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חוק הערבות","חיים בלשמה למען העולם","חשיבות ההפצה","להיות צינור רוחני","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-4259","title":null,"paragraphs":["רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4261","title":null,"paragraphs":["העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל של \"ואהבת לרעך\", והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחברו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'. אבל זה בתנאי שכל אחד מתבטל להשני. מה שאין כן כשהוא נפרד מחברו, אין הוא יכול לקבל מחברו את חלקו, מה שהוא צריך לקבל. אלא, שכל אחד צריך לומר, שהוא אפס נגד חברו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4265","title":null,"paragraphs":["לאחר שהאדם קיבל לבוש של אהבה מזולתו, אזי משתעשע רק מאהבת זולתו, ושוכח את אהבה עצמית. ואזי כל אחד מִבֵּין שניהם מתחיל לקבל תענוג, רק בזה שדואג עבור חברו, ואין לו מקום לדאוג עבור עצמו, מטעם שכל אדם יכול לתת יגיעה רק על מקום שהוא יכול לקבל תענוג. ומאחר שהוא משתעשע עם אהבת זולתו, ודווקא משם הוא מקבל תענוג, לכן לא יהיה לו שום הנאה בזה שידאג עבור עצמותו."],"source":"הרב\"ש. רשומה 759 \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4267","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעשות כוח ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו, שעל ידי זה יזכה אח\"כ לעבוד עם אלו המידות לשם שמים. כי אחר זה שהאדם כבר מתוקן עם המידות שלו שיכולים לעבוד לטובת הזולת, אז הוא יכול לעבוד בעניין אמונת ה', כי אז הוא מוכשר לזכות לבחינת אמונה, כי אז יש לו את הבחינה של השתוות הצורה, שנקרא \"הידבק במידותיו\", בבחינת \"מה הוא רחום אף אתה רחום\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4269","title":null,"paragraphs":["יתאמץ לראות מעלות החברים, ולא חסרונם כלל ח\"ו, ויתקשר באהבה אמיתית יחד, עד - \"ועל כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4271","title":null,"paragraphs":["עניין שפלות מתגלה בעיקר בזמן שהאדם צריך לעשות איזה דבר שחברו מחייב אותו, בו בזמן שדעת עצמו מראה להיפך מדעת חברו, ומכל מקום מכניע את עצמו. זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את דעתו."],"source":"הרב\"ש. רשומה 424 \"מחלוקת קורח ומשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4273","title":null,"paragraphs":["בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים בתוך כלל הרבים. כמ\"ש בשונמית, כשאמר לה אלישע... האם יש לדבר לך אל המלך?... ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו."],"source":"זוהר לעם. וייצא, 284-285","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4277","title":null,"paragraphs":["\"המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה\". אם כן זהו כמו רמאות. ויש להבין \"הוא נענה תחילה\", מלשון \"טרם יקראו ואני אענה\", היינו כדי שתהא יכולת באדם לבקש עבור חבירו, צריכים מקודם סיוע מן השמים, אחרת אין הגוף מסכים."],"source":"הרב\"ש. רשומה 454 \"המתפלל בעד חבירו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4278","title":null,"paragraphs":["\"על כל קורבנך תקריב מלח\", שפירושו \"ברית מלח\". שעניין ברית הוא כנגד השכל.","כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז לכריתת ברית. אבל יחד אנו רואים, שדווקא בזמן שהאהבה פועלת, אז מדרך העולם הוא לעשות כריתת ברית. אז הוא אמר, שהכריתת ברית, שעושים, הוא על לאחר זמן.","פירוש הדבר, שעושים עכשיו הסכם, באם שיבוא אחר כך מצב, שכל אחד מהם יחשוב, שאין ליבו של כל אחד שלם לחבירו, ואם יש להם הסכם, אז ההסכם הזה מחייב אותם לזכור את הכריתת ברית שעשו ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה.","וזה פירוש \"על כל קורבנך תקריב מלח\", היינו, שכל קרבות בעבודת השי\"ת צריך להיות על \"ברית מלך\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע\"ו. \"על כל קורבנך תקריב מלח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4280","title":null,"paragraphs":["לא כידונים ולא חינוך ודעת הציבור, יוכלו לשנות את טבע האדם, שיעבוד מרצונו החופשי, בלי חמר דלק מתאים. ולפיכך הוא קללה לדורות, כי מתי שיעבירו ויבטלו משטר הכפיה, יחדלו העובדים לתת פריון עבודתם שיספיק לקיום המדינה. ואין עצה לזה, אלא להביא בלב העובד אמונת שכר ועונש רוחני מן השמים היודע תעלומות, אשר ע\"י חינוך ותעמולה מותאמת, אותו שכר ועונש הרוחני יהיה חמר דלק מספיק לפריון עבודתם. ולא יצטרכו עוד למנהלים ומשגיחים שיעמדו עליהם, אלא כל אחד ואחד יעבוד בשביל החברה בנפש חפצה יותר ויותר, כדי לזכות בשכרו מן השמים."],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-4281","title":"שדה אשר ברכו ה'","paragraphs":["ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעיין שלא פסק. וכל מקום שתיתן עיניך בו, יתברך, וכולם יתברכו בגינך, משום שיהיו מברכים אותך בקביעות."],"source":"בעל הסולם | אגרת ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אלא מתוך עשרה בני אדם","אנחנו נתאספנו כאן","בניית הפרצוף הרוחני","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","דור האחרון","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","הכנה לפתיחת הלב בכנס","העשירייה ככלי רוחני","הצורך בעשירייה","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","התכללות","התכללות בעשירייה אקראית","התנאים לחיבור בקבוצה","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חורבן כהזדמנות לתיקון","חיבור","חיבור נשים סביב אירופה","חשיבות ההפצה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","יחד כולם כאחד","יחס התלמיד לרב","כוונה","כוח ההפצה הפנימית של העשירייה","כינוס אמיתי","להיות בחינת מעבר","נשמה אחת","מה מפריע לנו להתחבר באמת","מהנקודה שבלב לעשירייה","ממיסים את הלבבות ללב אחד","העבודה בעשירייה","מתחברים לנשמה אחת","מתמוססים בחברים","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","נשמת אדם הראשון","סביבה טובה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שבת אחים גם יחד","שדה אשר ברכו ה'","תיקון השבירה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4282","title":null,"paragraphs":["תדע, שהוא על ידי הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4283","title":null,"paragraphs":["להתפשטות גדולה של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכים מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך תלויים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיוון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4287","title":null,"paragraphs":["שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עימהם בפרהסייה בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופנה, כי גם אנוכי נשבעתי לרבי, שלא לגלות, כמו כל התלמידים שקדמוני. אבל שבועה זו, ואיסור זה, אינם חלים זולת על אותם הדרכים הנמסרים בעל פה, מדור דור, עד הנביאים ומעלה, כי הדרכים האלו, אם היו מתגלים להמון העם, היו מביאים הפסד רב, מטעמים הכמוסים לנו.","אומנם אותו הדרך, אשר אני עוסק בספרי הוא דרך המותר, ואדרבה נצטוויתי מפי רבי להרחיבו כמה שאפשר לי, ומכונה אצלינו דרך התלבשות הדברים. ועיין במאמרי רשב\"י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה' במידה שלימה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז\"ל \"ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך\", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4289","title":null,"paragraphs":["בדורנו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.","ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במידת טובת היחידים שבכל העולם כולו. ואע\"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת העניינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","קריאה לאיחוד"]},{"id":"he-4290","title":null,"paragraphs":["כלל רזי עולם, שמשום עת לעשות לה' הסכמתי לגלותם, כי השעה צריכה לכך. וגדולים וטובים ממני סבלו דיבת עם, בשביל עניינים כאלה, שלחץ אותם רוחם הטהור, בשביל תיקון הדור, לדבר דברים חדשים ולגלות נסתרות, שלא הורגל בהם השכל ההמוני."],"source":"הראי\"ה קוק, \"אגרות הראי\"ה\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4292","title":null,"paragraphs":["\"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש\". אלה הדברים אשר מדבר ה' אל בני ישראל. אלה הדברים, לא פחות ולא יותר, והיינו כנ\"ל, שיותר מזה לא צריכים."],"source":"הרב\"ש, מאמר 218, \"ישראל הם בני מלכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4293","title":null,"paragraphs":["תעודת ישראל, להיות לאור עולם, להוציא את כל יושבי תבל מחשכת הבערות והבלי הדעות הכוזבות, שהביאו גם להפסד סדר העולם החומרי וגם לשקיעת הרוח האנושי. וע\"כ בחר אדון כל המעשים בעמו ישראל להיות העם, אשר על ידו תתגלה אמיתות אחדות השי\"ת בעולם, ותתאמת ההשגחה הפרטית, שהיא היא הידיעה היותר מועילה להיישרת הדרכים והדעות של כל המין האנושי."],"source":"הראי\"ה קוק. תעודת ישראל ולאומיותו","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4294","title":null,"paragraphs":["ובא אברהם אבינו לעולם והוא היה הראשון שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך לפרסם אלהותו יתברך על העולם, ועל ידי זה הוריד השכינה למטה לארץ. וזכה ונעשה רגל לשכינה, היינו הוא פתח איך שיקרב אדם את עצמו להבורא יתברך. וכן יצחק וכן יעקב כולם מסרו נפשם על קדושת שמו יתברך לפרסם אלהותו בעולם, ונעשו מרכבה לשכינה, דהיינו שעל ידי עבודתם הגבוה הורידו השכינה לארץ והן רגלי הכסא. וכן כל איש אשר מסר נפשו ורוחו לפרסם אלהותו בעולם זוכה ונעשה מרכבה לשכינה, רק זאת הוא בלתי אפשר כי אם שידבק עצמו באבות הקדושים לילך בעקבותיהם, כדאיתא כל אדם מחויב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב."],"source":"מאור ושמש. פרשת בשלח","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4295","title":null,"paragraphs":["גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלימה.","ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיניי כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע.","אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-4296","title":null,"paragraphs":["וכבר הורונו חז\"ל (עי' ע\"ח, שער הכללים, פ\"א בתחילתו), שלא ברא הקב\"ה את העולם, אלא בכדי להנות לנבראיו. וכאן אנו צריכים, להשים את עינינו וכל מחשבותינו. כי הוא סוף הכונה והמעשה, של בריאת העולם.","ויש להתבונן: כיון שמחשבת הבריאה, היתה, בכדי להנות לנבראיו, הרי הכרח הוא, שברא בנשמות, מדת רצון גדולה עד מאד, לקבל, את אשר חשב ליתן להן. שהרי, מדת גדלו של כל תענוג וכל הנאה, מדודה, במדת גדלו של הרצון לקבל אותו. עד, שכל שהרצון לקבל גדול יותר, הנה בשיעור הזה, מדת התענוג גדולה ביותר. וכל שהרצון לקבלו פחות יותר, הרי באותה המדה, נפחת שיעור התענוג מהקבלה. הרי שמחשבת הבריאה, בעצמה, מחייבת בהכרח, לברוא בנשמות, רצון לקבל, בשיעור מופרז ביותר, המתאים למדת התענוג הגדול, שכל יכלתו חשב, לענג את הנשמות. כי התענוג הגדול והרצון לקבל הגדול, עולים בקנה אחד."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"הקדמה לספר הזוהר\", אות ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4297","title":null,"paragraphs":["אם האדם עושה כל מעשיו לתועלת הבורא, שהבורא יהנה מזה, נמצא, שהוא הולך על קו ודרך להגיע לדביקות ה', הנקרא השתוות הצורה. וכשיש השתוות הצורה, אז ממילא עובר ממנו הצמצום וההסתר. ואז האדם זוכה להטוב ועונג, מה שהיה במחשבת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. לכן נקראים המעשים שהאדם עושה לתועלת הבורא, בשם מעשים טובים, משום שהמעשים האלו מביאים את האדם לזכות להטוב."],"source":"הרב\"ש, מאמר 5, \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\", 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4298","title":null,"paragraphs":["ועתה, שידענו בבירור, שמחשבת הבריאה, שהיא, בכדי להנות לנבראיו, בראה בהכרח, מדת רצון לקבל, ממנו ית', את כל הנועם והטוב הזה, שחשב בעדם. הנה, הרצון לקבל הזה, ודאי, שלא היה כלול בעצמותו ית', מטרם שבראו בנשמות. כי ממי יקבל? הרי, שברא דבר מחודש, שאינו בו ית'.","ויחד עם זה, מובן, על פי מחשבת הבריאה, שלא היה צריך כלל, לברוא משהו, יותר מהרצון לקבל הזה, שהרי בריאה מחודשת הזו, כבר מספקת לו ית', למלאות כל מחשבת הבריאה, שחשב עלינו, להנות אותנו.","אבל, כל המלוי, שבמחשבת הבריאה, דהיינו, כל מיני הטבות, שחשב בעדנו, כבר הן נמשכות, בהמשכה ישרה, מעצמותו ית'. ואין לו ענין לברוא אותן מחדש, בעת שכבר הן נמשכות יש מיש, אל הרצון לקבל הגדול, שבנשמות. והנה נתברר לנו, בהחלט, שכל החומר כולו, מתחילתו עד סופו, שבבריאה המחודשת, הוא רק \"הרצון לקבל\"."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"הקדמה לספר הזוהר\", אות ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4299","title":null,"paragraphs":["יש כלל גדול בעניין הכלים, אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו, פירוש, כי כל עוד שהכלי לא נפרד פעם מהאור שלו, הרי הוא נכלל עם האור ובטל אליו כנר בפני האבוקה. ועניין הביטול הזה הוא, מפני שיש הופכיות ביניהם הרחוקה מקצה אל הקצה, כי האור הוא שפע הנמשך מעצמותו יתברך יש מיש, ומבחינת מחשבת הבריאה שבאין סוף יתברך, הוא כולו להשפיע ואין בו מבחינת רצון לקבל אף משהו, והופכי אליו הוא הכלי, שהוא הרצון הגדול לקבל את השפע ההוא, שהוא כל שורשו של הנברא המחודש, הנה אין בו עניין של השפעה כלום. ולפיכך בהיותם כרוכים זה בזה יחד, מתבטל הרצון לקבל באור שבו."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"פתיחה לחכמת הקבלה\", אות ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4300","title":null,"paragraphs":["מובא בזוהר (ויקרא, תזריע): בוא וראה, שכל מה שיש בעולם, לא היה, אלא בשביל האדם, והכול מתקיים בשבילו וכו', כמו שכתוב, וייצר ה' אלוקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהוא שלימות הכול וכולל הכול וכו', וכל מה שלמעלה ושלמטה וכו' נכלל באדם. עיין שם היטב. הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", אות א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4301","title":null,"paragraphs":["חוש הראייה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פוטוגרפית (צילום photographic), המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו.","ועל כל זה עשה יתברך לנו, שם במוחינו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחינו, מול פנינו. ואעפ\"כ, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו עניין אמיתי, מכל מקום כמה יש לנו להודות, להשגחתו יתברך ויתעלה, שעשה במוחינו את הראי המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כוח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, הייתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו.","כן הדבר בחפץ אלוקי, במושכלות האלוקיות, אע\"פ שכל אלו השינויים, נעשים בפנימיות הנשמות, המקבלות, מכל מקום הן רואות, את הכול, במשפיע עצמו. כי רק בדרך הזה, הן זוכות לקבל, כל המושכלות וכל הנועם, שבמחשבת הבריאה.","וכמו כן, תשפוט מהמשל הנ\"ל: אע\"פ שבפועל, אנו רואים, הכול ממול פנינו, מכל מקום, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחינו בלבד.","כן הנשמות, אע\"פ שכל הדימויים, הן רואות במשפיע, מכל מקום, אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום במשפיע."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"מבוא לספר הזוהר\", אות ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4302","title":null,"paragraphs":["אמנם עדיין, נשאר לנו להבין, סוף סוף: כיון שהרצון לקבל לעצמו, הוא כל כך פגום ומקולקל, איך יצא, והיה במחשבת הבריאה, בא\"ס ב\"ה, שלאחדותו אין הגה ומלה לפרשה?","והענין הוא, כי באמת, תיכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, הייתה מחשבתו יתברך, גומרת הכול. כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן. עם כל תכלית שלימותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות, כבר קיבל כל תיקונו בשלימות, ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל המאציל יתברך."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"הקדמה לספר הזוהר\", אות י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4303","title":null,"paragraphs":["כל התיקונים שאנו צריכים להתייגע בתורה ומצוות אינם יותר, אלא לתקן הרצון לקבל שיהיה בעמ\"נ להשפיע, ואז נזכה לבחינת \"דביקות\", ואז נוכל להשיג את מטרת הבריאה, שהיא \"להטיב לנבראיו\".","ונמצא שבגמר התיקון, שפירוש שהכל מתוקן ואין עוד מה לתקן משמע שהכל צריך להכנס לקדושה, היינו אפילו זדונות גם כן צריכים להכנס לקדושה, אחרת נמצא שחסר חלק מהרצון לקבל, שנשאר מבחוץ שעוד לא קבל תיקון. וזה שאמרנו שהרמז שאומר הכתוב \"מכל חטאת האדם\", היינו שכל מה שנמשך מהשורש הזה, זאת אומרת שצריכים לדעת שאין שום חטא שלא יהא נמשך מהרצון לקבל השורשי, כידוע שזהו שורש כל הנבראים, ולפי זה אם יהא נשאר חטא אחד אפילו והיות שהוא נמשך מהשורש שהוא הרצון לקבל, גם הוא מוכרח להתקן בעמ\"נ להשפיע, אחרת יהיה חסרון זה ניכר בהשורש, היינו בצמצום א', שנעשה על הרצון לקבל השורשי, היה בכדי שנקבל כל מה שישנו במחשבת הבריאה \"להטיב לנבראיו\" בהכלים שיש עליהם התיקון בעמ\"נ להשפיע."],"source":"הרב\"ש, מאמר 20, \"והיה כי יחטא ואשם\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4304","title":null,"paragraphs":["מחשבת הבריאה היא ליהנות לנבראיו, ואין שום הנאה מובנת לנברא, עם היותו מחויב להיות בפירוד מהבורא. ולא עוד, אלא כמו שלומדים, שמתאווה הקב\"ה לדור בתחתונים.","והצד השווה להבין שני עניינים אלו, המכחישים זה את זה, הוא שהעולם נברא בהיפך גמור מה', מהקצה אל הקצה בכל מאה הנקודות. כי העולם הזה נברא ברצון לקבל, שהוא צורה הפוכה כלפי ה', שאין בו מרצון זה אפילו משהו. כמו שכתוב, ועייר פרא אדם ייוולד.","ומבחינה זו, נמצאים לנו כל ענייני ההנהגה מהשגחתו בעולם הזה, בסתירה גמורה לקוטב מחשבת הבריאה, שהיא רק ליהנות לנבראיו. כי כן הוא לפי הרצון לקבל שבנו, שהוא הטעימה ואמת המידה שלנו.","וזה עניין המנעולים שעל השערים. כי כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעולם הזה, אע\"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו.","כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק."],"source":"\"זוהר לעם\", הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"שתי נקודות\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["מחשבת הבריאה"]},{"id":"he-4305","title":null,"paragraphs":["אמר רבא בשעה שמכניסין אדם ל 2 . מה זה תורה ומלאכה בעבודה. התשובה היא, שלומד התורה בכדי שתהיה לו היכולת לעשות את המלאכה, שזה נקרא \"אשר ברא אלקדין אומרים לו, נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה. (שבת, ל\"א ע\"א)","ים לעשות\". כלומר, שהנבראים צריכים לעשות את המלאכה \"להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע\", שע\"י זה תהיה להם דביקות, שהוא בחינת השתוות הצורה. וגם יוכלו לקבל את הטוב והעונג, שזהו מטרת הבריאה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4307","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שרוצים לעבוד רק בעמ\"נ להשפיע, וכל הסיבה שמחייבת אותם לעסוק בתו\"מ, הוא רק מטעם חשיבות וגדלות ה', כמו שכתוב בזה\"ק \"דעיקרא דיראה הוא לעבוד בגין דאיהו רב ושליט\", אנשים האלו, כשמאמינים שהקב\"ה הוא מלובש בהתורה, ומאמינים במה, \"שאמר הקב\"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכר עמו\", כשהם לומדים תורה, הם רוצים להוציא את מאור התורה, שהוא מחזירו למוטב. וזה שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר ע\"י התורה, מסייעין אותו\", היות שהקב\"ה מלובש בהתורה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4308","title":null,"paragraphs":["קל יותר, להמשיך המאור שבתורה, בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מביגיעה בתורת הנגלה. והטעם הוא פשוט מאד, כי חכמת תורת הנגלה, לבושה בלבושים חיצונים גשמיים, דהיינו, גניבה גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה, קשה וכבד מאד, לכל אדם, לכוין דעתו ולבו להשי\"ת, בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה. ומכל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה, בעיון התלמוד עצמו. ואיך יוכל לזכור עוד, בשעת הלימוד, בהשי\"ת? כי להיות העיון הוא, בנושאים גשמיים, הם ח\"ו אינם יכולים לבא אצלו, עם הכוונה להשי\"ת, בבת אחת. ולכן, מיעצו, לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו, לבושה כולה בשמותיו של הקב\"ה. ואז, כמובן, יוכל לכוין, דעתו ולבו, להשי\"ת, בשעת לימוד, בלי טורח. ואפילו הוא קשה העיון ביותר. כי העיון, בנושאים של החכמה, והשי\"ת, הם אחד."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לתע\"ס\", אות כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4309","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם זכה לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לעשות הכל בעל מנת להשפיע, הנקרא לשמה, הגם שהאדם לומד את כל אלה הענינים, כמו שהם, אבל הם רק בבחינת שמות בלי שום ביאור, היינו שאין לו שום השגה באלו הדברים שלומד, כי אין לו שום ידיעה בהחומר של השורשים העליונים, המכונים בשם שמות הקדושים או ספירות ופרצופים. וניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, הוא רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות הקדושים. מה שאם כן בתורה הנגלית, הוא צריך להאמין שכל התורה כולה, הוא שמותיו של הקב\"ה, נמצא שהענינים האלה הם יותר מסוגלים. וכשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע, וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך."],"source":"הרב\"ש, מאמר 875 \"ג' קווים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","נכנסים להיכל המלך"]},{"id":"he-4310","title":null,"paragraphs":["רוב מחברי ספרי הקבלה, לא התכוונו בספריהם, אלא כלפי מעיינים כאלו, שכבר זכו לגילוי פנים, ולכל ההשגות העליונות... ולפי\"ז יש לשאול: א\"כ, למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע\"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לתע\"ס\", קנ\"ד- קנ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב"]},{"id":"he-4311","title":null,"paragraphs":["והנה, כל עוד, שלא זכה האדם לשלימותו, נבחנים לו אותם האורות, העתידים להגיע אליו, בבחינת \"אורות מקיפים\", שמשמעותם היא, שעומדים מוכנים בעדו, אלא שהמה מחכים לאדם, שיזכה את כלי הקבלה שלו, ואז יתלבשו האורות האלו בכלים המוכשרים. ולפיכך, גם בשעה שחסרו לו הכלים, הנה, בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים. אלא, שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. אמנם ההארה, שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לתע\"ס\", אות קנ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4312","title":null,"paragraphs":["אם אדם זכה וניתן לו מחשבה שהוא יעסוק בסתרי תורה, הגם שהוא לא מבין אף מילה מה שכתוב שם, מכל מקום זה זכייה גדולה, שהוא דבוק בעת הלימוד בפנימיות התורה. היינו שהוא מאמין שמדברים רק מעניין אלוקות, ויש לו מקום להתעמק במחשבתו, הלא כל מה שאני לומד הוא משמות הקדושים, אם כן בודאי זכייה גדולה נפלה בגורלי, אי לזאת, אין לי מה לעשות, רק להודות ולהלל לה'."],"source":"הרב\"ש, מאמר 2 \"האזינו השמים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","תפילת הודיה"]},{"id":"he-4313","title":null,"paragraphs":["מי שמטהר ומקדש עצמו במעשיו, הוא ימשיך בתלמודו השפעה, כשיעור ההכנה שהכין את עצמו וכשיעור שירבה בהכנה, כן ירבה יקר התלמוד וכוחו."],"source":"רמח\"ל, דרך ה'","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4314","title":null,"paragraphs":["צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על \"כלים\", היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה \"השתוות הצורה\", שבזה מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם מאיר האור דלהטיב לנבראיו. מה שאין כן אם הוא עוד לא החליט, שצריכים ללכת תמיד בדרך של השפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\". וזה נקרא \"הכנת הכלים\", שיהיו מוכשרים לקבל את השפע עליון, והוא רוצה שעל ידי הלימוד יזכה לכלים דהשפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"המאור שבתורה מחזירו למוטב\". ולאחר שכבר זכה לבחינת כלים דהשפעה, אז הוא בא לידי מדרגה הנקראת \"השגת התורה\", שהיא מבחינת \"שמותיו של הקב\"ה\", הנקרא בלשון הזה\"ק \"אורייתא וקוב\"ה וישראל חד הוא\"."],"source":"הרב\"ש, מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4315","title":null,"paragraphs":["הזהירונו חז\"ל במקומות הרבה, על תנאי, המחוייב בעסק התורה, שיהיה \"לשמה\" דוקא. דהיינו, באופן שיזכה על ידיה ל\"חיים\", כי תורת חיים היא. ולדבר זה, היא ניתנה לנו, כמ\"ש: \"ובחרת בחיים\". ולפיכך, מוכרח כל אדם, בשעת העסק בתורה, להתייגע בה, וליתן דעתו ולבו, למצוא בה את אור \"פני\" מלך חיים, דהיינו, השגת ההשגחה הגלויה, שנקראת \"אור הפנים\". וכל אדם מוכשר לזה, כמ\"ש: \"ומשחרי ימצאונני\". וכמ\"ש: \"יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן\". וכלום חסר לו לאדם בדבר זה, רק היגיעה בלבדה. וז\"ש: \"כל העוסק בתורה \"לשמה\", תורתו נעשית לו \"סם חיים\" (תענית ז' ע\"א). דהיינו, רק שיתן דעתו ולבו לזכות ל\"חיים\", שזהו פירושו של \"לשמה\"."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לתע\"ס\", צ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4316","title":null,"paragraphs":["ומה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן לנו סגולה לעסוק בתורה ומצוות, שהמאור שבה מחזירו למוטב. שיש שם מאור, הנותן לאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם שיעור של שנאה לפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'."],"source":"בעל הסולם, \"שמעתי\", מאמר ל\"ד, \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-4317","title":null,"paragraphs":["המאור שבתורה, אינו מאיר, אלא לבעל אמונה. ולא עוד, אלא שמידת גודל המאור הזה, היא כמידת תוקף אמונתו. אבל למחוסרי אמונה חס ושלום, היא להיפך, כמו שכתוב: \"למשמאילים, בה סמא דמותא\" (שבת פ\"ח), כי מקבלים חושך מהתורה, ונחשכות עיניהם.","וכבר משלו חכמים, משל נאה, על עניין זה, על הפסוק (עמוס ה'): \"הווי המתאווים את יום ה', למה זה לכם יום ה', הוא חושך ולא אור?\". משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו, תרנגול לעטלף: \"אני מצפה לאורה, שאורה שלי הוא. ואתה, למה לך אורה?\" (סנהדרין צ\"ח, ע\"ב). ודייק מאוד."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אותיות י\"ב-י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4318","title":null,"paragraphs":["האדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח להקב\"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצוות שלו על נקודה אחת, שהוא \"המאור שבה מחזירו למוטב\", שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה ומצוות, היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, שהקב\"ה ייתן לו הכוח הזה, הנקרא \"כוח השפעה\".","היות שיש כלל \"מי שנותן איזו יגיעה, היינו שמבטל המנוחה שלו, הוא מסיבת שרוצה משהו, שיודע, שבלי יגיעה לא יתנו לו, לכן הוא מוכרח להתייגע\". ואי לזאת, האדם המתייגע לקיים תורה ומצוות, בטח שיש לו איזה דבר, שחסר לו. ולכן הוא מתייגע בתורה ומצוות, שעל ידי זה ישיג את מבוקשו.","ולפי זה צריך האדם לתת תשומת לב וקצת מחשבה, טרם שמתחיל עבודתו בעבודת ה', מה הוא רוצה. היינו, איזה שכר הוא רוצה תמורת עבודתו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 16, \"עניין השפעה\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4319","title":null,"paragraphs":["האדם, הנולד עם הרצון לקבל, ורוצה לתקן אותו בעל מנת להשפיע, וכידוע שזהו נגד הטבע, רק עצה אחת ניתן לו, שרק על ידי מאור התורה יכול להפוך אותו, שיהיה בעל מנת להשפיע כנ\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\" והמאור שבה מחזיר את הלב למוטב. כנ\"ל, ש\"רע\" נקרא המקבל לעצמו, ו\"טוב\" נקרא אם הלב שלו הוא רק להשפיע ולא לקבל."],"source":"הרב\"ש, מאמר 12, \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\", 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4320","title":null,"paragraphs":["התורה מגלה להאדם דבר חדש, מה שלא היה יודע לפני זה. וזהו מטעם שהאדם נברא בטבע של רצון לקבל. ובזמן שאומרים לעסוק עם רצון להשפיע, זהו אצלו לדבר בלתי חשוב דבר שפל, שהגוף רוצה לברוח מרצונות כאלה, היות שהוא יכול רק להפסיד, אם הוא ישתמש עם כלים דהשפעה.","אבל כשהאדם לומד תורה על הכוונה לזכות למאור התורה, שהמאור הזה מחזירו למוטב, אז המאור התורה הזה מגלה לו דבר חדש, מה שלא היה יודע עד עתה. כלומר, עכשיו הוא יודע ממש להיפך ממה שחשב מקודם. היות כי טרם שזכה למאור התורה, היה יודע, כי עיקר חשיבות של אדם הוא הכלי קבלה, שעם הכלי קבלה הוא יכול לקבל חדוות חיים של העולם מה שאין כן עם מעשים של השפעה, עם זה הוא יכול רק לעשות טובות לאחרים, שגם יהנו משהו מהעולם, מזה שהוא עוזר להם.","אומנם זהו רק מטעם מצווה, כלומר מטעם שיש לו רחמנות על אחרים, שאין להם כל צרכם, והוא עוזר להם. ובטח הוא מצפה, לאלו אנשים, שהוא עושה להם טובות, שהם לא יהיו כפויי טובה, ושיכבדו אותו, וכדומה.","מה שאין כן עתה, על ידי זה שזכה למאור התורה שמחזירו למוטב, נתגלה לו דבר חדש. שזה שהוא משתמש עתה עם כלי קבלה, הוא מפסיד חיים וטוב ועונג לעצמו. ואם הוא ישתמש עם כלי השפעה לטובת הזולת, הוא מקבל טוב ועונג אמיתי לעצמו. ורק על ידי הכלים דהשפעה, הוא מרוויח לעצמו טוב ועונג. מה שאין כן בכלים דקבלה, הוא מפסיד טוב ועונג. וסוד הזה נתגלה לו עכשיו על ידי מאור התורה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 12, \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\", 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4322","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודה, מה שמוטל עלינו, בכדי שנוכל להגיע להמטרה שבשבילה נברא העולם, שהיא להיטיב לנבראיו, עלינו להכשיר את עצמנו לרכוש לנו כלים דהשפעה, שזהו התיקון, שמתנת המלך תהיה בשלימות, שלא ירגישו שום בושה בעת קבלת התענוגים.","וניתנה לנו הסגולה של תורה ומצוות בכדי להגיע להכלים האלו, שזהו מה שאמרו חז\"ל (קידושין ל'), שהקב\"ה אומר, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, שעל ידי זה הוא יאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמית, ויזכה שכל רצונו יהיה אך ורק להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 10, \"מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא\", 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-4325","title":null,"paragraphs":["יש להבחין ב' עניינים בתורה:","א. המאור התורה, שזה בא כדי להחזירו למוטב, שהוא תיקון הכלים.","ב. להשיג את האור תורה, שהוא בחינת \"שמות הקדושים\", המכונה בשם \"גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה\".","ולפי זה יוצא, כשאנו לומדים תורה, יש שם להבחין את ב' העניינים הנ\"ל:","להמשיך בחינת מאור, שיעשה לנו כלים דהשפעה. ובלי מאור התורה, אי אפשר להשיג כלים אלו. אי לזאת, למה הוא מצפה, שישיג שכר עבור לימוד התורה, כל חשקו הוא רק להשיג את הכלי הזו, שנקרא \"כלי דהשפעה\". וזהו דווקא לאחר שהתחיל בעבודה דלהשפיע, ועשה הרבה מאמצים, שיוכל לעשות מעשים רק בכוונה דלהשפיע. ורק אז הוא יכול להגיע לידי ידיעה, שבחינת הרצון לקבל, שנטבע בו מצד הטבע, אי אפשר לבטלו. ואז מתחיל להבין, שהוא זקוק ל\"רחמי שמיים\", שרק הקב\"ה יכול לעזור לו לזכות לכלי דהשפעה. ועזרה זו באה מבחינת \"המאור התורה\"."],"source":"הרב\"ש, מאמר 22, \"כל התורה היא שם אחד קדוש\", 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-4326","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף. כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.","לפיכך, כמו שיש לידה לפרט, מצד בנין הגופים - כן יש לידה לכלל, והיא, על-ידי חידוש כח רוחני, דהיינו, התפתחות השכליים היא לידה לכלל, כי ברוחני שינוי הצורה יחלק העולמות זה מזה, ולידה זו פירושה, לבוא בעולם התיקון.","ואם אנו מדברים בסוד הריבוי במהות הרוחני, הריהו בדומה לעניין הגשמי שנולד מבטן אמו, שהוא עולם חשוך ומקולקל בכל מיני לכלוך ואי נעימות, אל עולם הנאור בכל השלימות - עולם התיקון.","ובזה מובן עניין ההכנה, בגדר המובן בממלכת הכהנים, שהגיעו לכך על-ידי נבואת משה רבנו, ומשום זה זכו לחירות ממלאך המות, ולקבלת התורה. ואז היו צריכים ללידה חדשה, לאויר העולם הנאור, המכונה בכתוב: \"ארץ חמדה טובה ורחבה\"."],"source":"בעל הסולם. מאמר \"סוד העיבור - לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-4330","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מעניין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו, החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקווה, שהשיג ע\"י החברה ביטחון וכוח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלמות. וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכול קבל מכוח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אוויר חדש בהחברה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","גדלות הבורא","הכנה לכנס","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","לעורר את העשירייה לבורא","מגבירים את חשיבות המטרה","נשים בונות עולם חדש","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות"]},{"id":"he-4331","title":null,"paragraphs":["ע\"י ההרגל שהאדם מרגיל עצמו באיזה דבר, אז הדבר הזה נעשה אצלו טבע שני. לכן אין שום דבר שהאדם לא יוכל להרגיש בו את מציאותו. זאת אומרת, אף על פי שאין להאדם שום הרגשה בדבר, מכל מקום על ידי התרגלות בהדבר, האדם בא לידי הרגשה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\" ז'. \"מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרגל נעשה טבע שני","נשים בונות עולם חדש","תפילה"]},{"id":"he-4335","title":null,"paragraphs":["השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים... עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית. צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות."],"source":"הראי\"ה קוק. \"עקבי הצאן\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","הכנה לערב איחוד ארצי","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חשיבות ההפצה","נשים בונות עולם חדש"]},{"id":"he-4336","title":null,"paragraphs":["מוטל על האומה הישראלית, ע\"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דור האחרון","הכנה לערב איחוד ארצי","יום הזיכרון","נשים בונות עולם חדש"]},{"id":"he-4343","title":null,"paragraphs":["תכינו עצמכם לנהרות אל ה' ואל טובו בימים האלו […] כי הזמן מוכשר לכך-אם תרצו, כי בצרכי ה', וחלק ה', אין הזמן והמקום מגבילים בינינו כלום, והקופה של גשמיות? תלו אותה לאחריכם! והננו אחד."],"source":"בעל הסולם, אגרת לא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","תפקיד האשה"]},{"id":"he-4346","title":null,"paragraphs":["מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר \"הטבע\" עולה בחשבון \"אלהים\", דהיינו, במספר פ\"ו. ואז, אוכל לקרות את \"חוקי אלקים\" בשם \"מצות הטבע\", או להיפך (\"מצות אלקים\" בשם \"חוקי הטבע\"). כי היינו הך, ולא נאריך במלות על לא דבר."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-4348","title":null,"paragraphs":["כבר נמצאים בנו אנשים המשמשים עם היחידיות שלהם בצורות של \"השפעה לזולתו\", אלא שעדיין מועטים המה, להיותנו נמצאים עוד באמצע הדרך של ההתפתחות.","וכשנגיע לנקודת הגובה העליון של המדרגות, נשמש כולנו ביחידיות שלנו רק בצורה של \"השפעה לזולתו\", ולא יארע אף פעם לשום אדם שישמש עמה בצורות של \"קבלה לעצמו\".","ועל פי הדברים הללו, מצאנו הזדמנות, להסתכל בתנאי החיים של דור האחרון, הזמן של שלום העולם, בזמן שהאנושות כולה... יהיו משמשים עם היחידיות שלהם רק בצורה של \"השפעה לזולתו\" ולא כלל בצורה של \"קבלה לעצמו\".","וכדאי להעתיק כאן את צורות החיים האמורה, במדה שתשמש לנו לקח ומופת, ולהתיישב בדעתנו תחת שטף גלי החיים שלנו, אולי כדאי ואפשר גם בדורנו לעשות נסיון, להדמות לצורת החיים האמורה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4350","title":null,"paragraphs":["המשפט הנסמך על הכח יבוטל לגמרי מהמוסד הזה, אלא שכל הסתירות שתהיינה בין בני החברה, תהיינה נפתרות בין הנוגעים בדבר בעצמו. וכל מי שינצל צדקת חבירו או חולשתו לטובת עצמו, יגונה מדעת הצבור הכללי.","עכ\"ז, יהיה בית דין קבוע וישמש רק לברר את הספיקות שיבואו בין אדם לחבירו. אבל לא יהיה נסמך על שום כח. והמסרב לדעת בית דין יגונה מדעת הצבור, ותו לא.","ואין לפקפק אם זה מספיק, כי כן לא האמינו שאפשר לחנך ילדים בהסברה גרידא, אלא רק במקל חובלים. עד שהיום רוב הציביליזציה קבלו על עצמם שלא להכות ילדים, והחינוך הזה מצליח יותר מבשיטה הקודמת.","כן אם ימצא איזה יוצא דופן בהחברה, אין להביאו לפני משפט הנסמך על כח. אלא ע\"י הסברים וויכוחים ודעת הצבור, עד שיחזירו אותו למוטב.","ואם כל התחבולות לא יועילו לו, אז יפרשו ממנו בני החברה כמו ממנודה ואז לא יוכל לקלקל אחרים מהחברה. \"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\")"],"source":"בעל הסולם. כתבי הדור האחרון","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4351","title":null,"paragraphs":["כיוון שנצחון בדעה מובטח להרוב, ומכ\"ש ההוצאה לפועל של הקומוניזם לא יתקיים אלא ע\"י רוב צבור, אנו מחויבים להנציח רמה המוסרית של רוב צבור באופן שלא יקולקל לעולם. והדת הוא בסיס הבטוח היחיד שלא יתבטל לדורות."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4353","title":null,"paragraphs":["מוסר המבוסס על תועלת החברה מצאנו גם בחיות החברתיות, אומנם אין זה מספיק, מאחר שמשתנה לוולגריות במקום שמזיק להחברה, כגון הרוצח הגדול הפטריוט, הנישא על כפות הלאומיים.","ומכאן, שרק מוסר המיוסד על בסיס הדת הוא שריר וקיים ואין לו תחליף. וכן אנו מוצאים אצל עמים הפראים, שמדת המוסר שלהם עולה עד אין קץ על העמים התרבותיים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4354","title":null,"paragraphs":["האגואיזם הטבעי לא תשבור בדברים מלאכותיים כגון חינוך ודעת הצבור. ואין תקנה לזה רק דת שהוא טבעי."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4355","title":null,"paragraphs":["לאגואיזם צבורי אין תקנה, רק דת, כי החינוך שאינו מבוסס על כלום, בנקל יוכל איזה רשע ערום להחריבו, והראיה גרמניה. ואילו קרה היטלר לגרמניה דתית לא היה עושה כלום."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4356","title":null,"paragraphs":["דת ההשפעה מביאה תועלת הן לגוף והן לרוח וע\"כ מוכרח ומוסכם מכל השיטות שבעולם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4357","title":null,"paragraphs":["ולפי\"ז מוכרח תורת ההשפעה לזולתו מכל דרי עוה\"ז, שהרי בה תועלתיות גופני וגם נפשי לפי חכמת הקבלה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4358","title":null,"paragraphs":["האדם לא יוכל להסתפק בצווים יבשים, בלי שילווה אותם טעמים הגיוניים, ההולכים ומחזקים המנהגים ההם. כלומר, שיטה פילוסופית. ולגבי דידן כבר מוכנת פילוסופיה שלמה על הרצון להשפיע, שהוא קומוניזם אלטרואיסטי, המספיק לאדם להגות בו כל ימיו ולהתחזק על ידו במעשי ההשפעה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4359","title":null,"paragraphs":["מטרם שרוב צבור מוכן להשפיע לזולתו, אין לקבוע משטר קומוניזם אלטרואיסטי."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4360","title":null,"paragraphs":["מה שאני אומר שאין להנהיג משטר קומוניזם מטרם שיהיה רוב אלטרואיסטי, אין הפירוש שיהיו כן מבחינת אידיאה בחפץ לב, אלא הפירוש הוא, שיקיימו זה מחמת הדת בצירוף דעת הצבור, וכפיה זו סופה להתקיים לדורות, מחמת שהדת הוא הכופה העיקרי."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4361","title":null,"paragraphs":["ג' יסודות הן להתפשטות הדת: א. סיפוק תשוקות. ב. הוכחות. ג. תעמולה.","א. סיפוק תשוקות: הוא כי בכל אדם אפילו בחפשי יש ניצוץ בלתי נודע, התובע התייחדות עם אלקים. וכשהוא מתעורר לפרקים, מעורר בו תשוקה לדעת את האלקים או לכפור באלקים והיינו הך. ואם ימצא מי שיעורר בו סיפוק תשוקה זו, יסכים להכל.","יש להוסיף על זה ענין השארת הנפש ושכר לעולם הבא. וכן כבוד הפרט וכבוד האומה.","ב. הוכחות. שאין קיום לעולם זולתו, ומכ\"ש בימי האטום ופצצת המימן.","ג. תעמולה. לשכור אנשים להפיץ הדברים הנ\"ל בין הצבור."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4362","title":null,"paragraphs":["ע\"י הטפה על בסיס דתי, יש לבסס דעת הצבור, אשר המקבל יתר מצרכיו הוא דומה להורגי נפשות, באשר בשבילו יוכרח העולם להמשך ברציחות ובנימוסי היטלר ובמלחמות נוראות, ועי\"ז יעשו נפשות רבות לקומוניזם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4363","title":null,"paragraphs":["כמו שדרישתנו מהמשחקים בתיאטרון, שיעשו כל מה שבכוחם עד שיפתו את יד הדמיון שלנו לחשוב את הצגותיהם למציאות ממש, כן חפצינו ממבארי הדת, שיוכלו לדבר על לִבֵּנו כל כך, עד שאמונת הדת יתפוש בלבותינו כח של מציאות ממשי. כבלי הדת לא יִכבַּד כלל על האינם מאמינים, כי דרישת המצות \"שבין אדם לחבירו\" מקובל בלאו הכי ו\"מבין אדם למקום\" די רק באיזה מצות בפרסיא."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4364","title":null,"paragraphs":["ובדרך השקפה כוללת אפשר לסכם בקצרה, שצריכים לארגן תעמולה כזו, בדרך מדעי ובדרך מעשי, שתהיה בטוחה להשריש מין דעת הצבור, שכל חבר שאינו מצטיין במדת אלטרואיזם, הוא כמו חיה טורפת, שאינו ראוי לבא בחבר האנושיות, עד שירגיש עצמו תוך החברה כמו רוצח וגזלן.","ואם נעסוק בהדבר בתעמולה מתאימה באופן שיטתי, לא יהיה צורך לתהליך ממושך כל כך. וההיטלריזם יוכיח, שבמשך זמן קצר, נהפכה מדינה שלמה על ידי תעמולה וקלטה את רעיונו המוזר."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4365","title":null,"paragraphs":["חוקי הדת השוה לכל העולם הם:","א. שיעבוד בשביל טובת בני האדם כפי יכולתו ויותר מיכולתו אם יהיה צורך, עד שלא יהיה רעב וצמא בכל העולם.","ב. אע\"פ שהוא עובד חרוץ, לא יהנה מהחברה יותר ממי שהוא נחשל, באופן שיהיה רמת חיים שווה לכל נפש.","ג. עכ\"ז אע\"פ שיש דת, יש להוסיף אותות כבוד ע\"פ דת. שכל המהנה להחברה יותר, יקבל אות כבוד חשוב ביותר.","ד. כל המעכב מלגלות מדת חריצותו לטובת החברה, יענש לפי חוקי החברה.","ה. כל אחד ואחד מחויב להתאמץ על פי הדת להרים רמת חיים של העולם יותר ויותר, באופן שכל באי עולם יהנו מחייהם ויהיה להם חדוות החיים יותר ויותר.","ו. וכמו כן ברוחניות, אלא ברוחניות לא כל אחד מחויב לעסוק בזה, אלא אנשים מיוחדים לפי הצורך.","ז. יהיה כמו בית דין עליון, וכל מי שירצה לתת חלק כושר עבודתו על חיים רוחניים, מחויב לקבל רשות מבית דין הזה. וכן לפרט יתר חוקים הנחוצים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-4366","title":null,"paragraphs":["כל הנכנס, יחיד או צבור, למסגרת הקומוניזם האלטרואיסטי, מחויב להשבע שבועת אמונים, שיקיים כל זה מטעם שה' צווה כן. או עכ\"פ, יתחייב למסור לבניו שה' צווה כן. ומי שאומר שמספיק לו האידיאה, יש לקבלו ולנסותו אם אמת הוא. ואם הוא אמת, אפשר לקבלו. ועכ\"פ יבטיח שלא ימסור לבניו מדרך הכפירה שלו, אלא ימסור אותם לחינוך המדינה. ואם אינו רוצה לא זה ולא זה, אין לקבלו כלל, כי יקלקל את חביריו ויצא שכרו בהפסדו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4367","title":null,"paragraphs":["החופש של הפרט צריך להיות נשמר, כל זמן שאינו מזיק להחברה, חוץ ממי שרוצה לעזוב את החברה וללכת לאחרת, אין לעכבו בשום פנים שבעולם, אפילו שזה מזיק להחברה. וגם זה באופן שלא תהרס כל החברה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4368","title":null,"paragraphs":["ואולי תאמר, שע\"י חינוך ודעת הצבור אפשר להפוך טבע ההמון ולעשותם אלטרואיסטים. זה גם טעות גדול, כי החינוך אינו מסוגל לעשות יותר מדעת הצבור, דהיינו שדעת הצבור תכבד את האלטרואיסטים ותבזה את האגואיסטים, וכל זמן שדעת הצבור תעמוד ותשמור על האלטרואיזם באמצעי הכבוד והבזיון, יועיל החינוך. אבל אם יבוא זמן, ואיזה נואם מנוסה ומוצלח ינאום יום יום להיפך מדעת הצבור, בלי ספק שיוכל לשנות דעת הצבור כפי רצונו.","וכבר יש לנו נסיון מר כזה בהיסטוריה, איך אותו רשע ימ\"ש, הפך עם מחונך היטב כמו הגרמנים, ועשה אותם לחיות טרף, ע\"י דרשותיו יום יום. אשר אז פקע ונעלם כמו שלפוחית בורית, כל חינוכם מכמה מאות שנים. והיה זה, מפני שנשתנה דעת הצבור, ואין עוד לחינוך על מה לסמוך. כי אין החינוך יכול להתקיים בלי תמיכה של דעת הצבור."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4369","title":null,"paragraphs":["אין שום תעמולה יכולה להבטיח משטר בכח על דורות העתידים. ולא יועיל כאן חינוך ולא דעת הצבור, שמטבעם ללכת ולהתחלש, חוץ מדת שמטבעו ללכת ולהתחזק, ואנו רואים בנסיון, שאותם העמים שקבלו תחילה הדת, ע\"י אונס וכפיה, ובדורות אחריהם מקיימים אותם מתוך בחירה ורצון. ולא עוד אלא שמוסרים נפשם עליו.","ויש להבין, שאע\"פ שהאבות קבלו עליהם הקומוניזם אלטרואיסטי, מחמת שהם אידאליסטים, אין עוד שום בטחון שבניהם אחריהם ימשיכו במשטר הזה. ואין צורך לומר, אם גם האבות קבלוה בכפיה ואונס כנהוג בקומוניזם אגואיסטי, שלא יתקיים זה לדורות, אלא סוף סוף יתגברו עליו ויבטלוהו.","ואין לכפות משטר של כפיה לדורות, כי אם בדרך מצוות הדת."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4370","title":null,"paragraphs":["שום חינוך שבעולם לא יועיל להפוך טבע האדם, שיוכל לעבוד בלי חמר דלק, דהיינו בלי תמורה. היוצא מכלל הזה, הוא האידיאליסט האלטרואיסט מלידה, שבשבילו התמורה היותר יפה היא טובת זולתו, שחומר דלק האלטרואיסטי הזה מספיק לו לגמרי לכח עבודה, כמו התמורה האגואיסטית לכל בני האדם. אכן, אידיאליסטים הם מועטים ומספרם אינו מספיק שהחברה תתבסס עליהם. והנך רואה שקומוניזם ואלטרואיזם היינו הך.","ויודע אנוכי, שיש עצות להכריח את העובדים שישלימו חלק עבודתם, שיטילו עליהם המפקחים. דהיינו, ע\"י אותם המנהגים הנוהגים במשטר הרכושני, שכל אחד יקבל שכרו לפי פריון עבודתו. ועוד נוסף על זה, להטיל עונשים קשים ומרים על המתרשלים, כנוהג בארצות הסובייטים. אמנם אין זה קומוניזם כלל ואין צריך לומר, שאין זה הגן עדן המקווה ממשטר הקומוניסטי, שיהיה כדאי למסור את הנפש בשבילו. ואדרבא, שמשטר כזה הוא גרוע לאין ערך יותר ויותר ממשטר הרכושני."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4371","title":null,"paragraphs":["ונודע זה לחכמי הטבע, אשר אפילו תנועה הקטנה ביותר, לא יניע האדם בלי מוטיב-פאואר, כלומר, מבלי להטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכסא אל השלחן, הוא משום, שנדמה לו, שבהניח ידו על השלחן, יהנה ביותר. ואם לא היה נדמה לו כזה, היה עוזב את ידו על הכסא, בכל שבעים שנותיו, מבלי להניעה ממקומה. ואין צריך לומר לטרחא גדולה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4372","title":null,"paragraphs":["ואולי תאמר, שכל זה הוא רק שלב אל הקומוניזם המובהק, דהיינו שע\"י חינוך ודעת הצבור יחנכו את ההמונים עד ש\"כל איש יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו\", ולא יהיו צריכים מפקחים ומשגיחים. זה הוא טעות גדול, כי הסיסמא הזאת - שכל אחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו, הוא סיסמא אלטרואיסטית מובהקת. ובכל הדברים, שכל אחד יוכל לעבוד לטובת החברה בלי חמר דלק, אינה דרך טבעית כלל, אלא אם כן האלטרואיזם תהיה הסיבה והחומר דלק לעבודתו, כמו שהוכחתי."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-4373","title":null,"paragraphs":["כל אדם מהם ממלא את תפקידו בשרות הצבור באופן המצויין ביותר, ואע\"פ שאין רואה אותו, כי דעת הקהל לוחץ על כל אדם אפילו בסתר, עד שמרגיש המשהו אונאה שהוא מאנה את החברה לשגגתו, כמו הורג נפש בשגגה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4374","title":null,"paragraphs":["א. יש להם הרבה ספרי חכמה שיטתיים וספרי מוסר, המוכיחים את התפארת והרוממות של ההצטיינות בהשפעה לזולתו, אשר כל העם מקטנו ועד גדלו עסוקים בהם ראשם ורובם.","ב. כל מקבל משרה חשובה גבוה, מחויב לגמור מקודם קורס מסוים בחכמה האמורה.","ג. הבתי משפט שלהם עסוקים בעיקר בנתינת תוארי כבוד, המציינים מדת הצטיינות כל איש בהשפעה לזולתו. ואין אדם, שלא יהיה מזויין בתואר כבוד על שרוולו, ועבירה גדולה היא לקרוא שם אדם בלי התואר כבוד שלו. גם עבירה גדולה יחשב לאיש המוחל על כבודו הראוי לו לפי תואר הכבוד.","ד. התחרות גדולה נמצאת להם בהשדה פעולה של השפעה לזולתו, עד שמרביתם מביאים את עצמם בסכנות נפשיות, כי דעת הקהל מחשיב ומכבד מאד, בהתפעלות יצאה מהכלל את התוארי כבוד ממדרגות הגבוהים בהשפעה לזולתו.","ה. אם מכירים באיזה אדם, שעשה לצרכיו איזה עבודה כדי להטיב מעט לעצמו, ביותר ממה שנקבע לו מסדרי החברה, נעשה בזה ביזוי גדול בעיני החברה, עד שבושים לדבר עמו, וגם פוגם כבוד כל המשפחה שלו במדה מרובה מאד. ואין תרופה למכתו' זולת לבקש עזרת בית המשפט' שיש להם אופנים מסוימים איך לעזור לאומללים כאלו' שאבדו עמדתם בהחברה, אשר על פי רוב משנים לו את מקומו, כי דעה קדומה, כי אין לשנות דעת הקהל.","ו. אין מלת עונש מצויה כלל בחוקי בית המשפט, כי לפי החוקים שלהם נמצא תמיד שהנאשמים ביותר הם מרויחים ביותר. למשל, אם הנאשם עבר שאינו ממלא את שעות העבודה, אז או שמפחיתין לו את הזמן עבודה או שמקילין לו, או שמשביחים את אורח הספקתו, ולעתים מקציבים לו זמן טיפול בבית החינוך, ללמדו מעלתה הרבה של \"השפעה לזולתו\". הכל לפי ראות עיני השופטים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4375","title":null,"paragraphs":["ואפילו לבתי משפט לא יהיו צריכים, אלא אם יארע איזה מקרה יוצא מהכלל, שהשכנים לא יפעלו על אדם יוצא דופן, אז יזדקקו לו מחנכים מומחים להטותו בויכוחים ובהסברת טובתם של החברה, עד שיחזירו אותו אל השורה. ואם יארע איזה אדם עקשן, שכל זה לא יועיל לו, אז יפרשו ממנו הצבור כמו מן מנודה, עד שיהיה מוכרח להתחבר לחוקי החברה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4376","title":null,"paragraphs":["כל העולם משפחה אחת היא, ומסגרת הקומוניזם צריך לבסוף להקיף כל העולם ברמת חיים שוה לכולם. אמנם תהליך המעשי הוא לאט לאט, דהיינו כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באופן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחמר דלק, יכנסו תיכף במסגרת הקומוניזם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4377","title":null,"paragraphs":["עתה נחדור להבין התנאים הישרים, שיתקבלו סוף סוף על האנושות, לעת הופעת הזמן של שלום העולם; ולדעת במה כוחם של התנאים הללו יפה, להביא את חיי האושר ליחיד ולציבור, וכן את הנכונות שישנה באנושות, לרצות להעמיס על עצמם לבסוף תנאים מיוחדים אלו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4378","title":null,"paragraphs":["תחילה יש לעשות מוסד קטן, שרוב צבור שבו יהיו מוכנים לעבוד כפי יכולתם ולקבל כפי צורכם מטעם דת, ויעבדו בחריצות כמו עובד בקבלנות, וכן יותר ממדת העבודה של 8 שעות, וכן יהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה שלמה. במלה אחת, שכל הסדר של החברה הקטנה ההיא יהיה מספיק למסגרת בשביל כל אומות העולם כולם, בלי לגרוע ובלי להוסיף.","והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית, ההולכת ומתרחבת על עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס למסגרת ההיא, יקבל עליו אותה הנהגה ואותה התכנית של המוסד, באופן שכל העולם יהיה עם אחד לריווח והפסד ולתוצאות."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-4379","title":null,"paragraphs":["הצורה הדתית של כל האומות, צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו, בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של \"ואהבת לרעך כמוך\", שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל. וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הקומוניזם. אבל חוץ מזה, יכולה כל האומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חיבור העולם בדור האחרון"]},{"id":"he-4380","title":null,"paragraphs":["אחד מחירויות האדם הוא, שלא יהיה קשור למקום אחד, כמו הצומח, שאינו רשאי לעזוב מקום יניקתו. לפיכך, כל מדינה מחויבת להבטיח, שלא תעכב על האזרחים לבא למדינה אחרת. ועם זה, צריכים להבטיח, שכל מדינה לא תסגור שעריה מפני גרים ומהגרים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4381","title":null,"paragraphs":["אין לתקן העולם בענייני הדת, מטרם שמבטיחים להעולם תיקון הכלכלי."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4382","title":null,"paragraphs":["הצורה הכלכלית והדתית, במדה שמבטחת הקומוניזם, היא אחת לכל האומות. חוץ מצורות הדתית, שאינן נוגעות לכלכלה ושאר מנהגים, יהיה לכל אחד צורה בפני עצמו, שאין לשנותה בדיוק."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4383","title":null,"paragraphs":["הקומוניזם, אם היא צודקת כלפי כל אומה, היא צודקת כלפי כל האומות, כי איזה זכות ובעלות יש על חומר גלם של הארץ לאומה יחידה, יותר מלשאר? מי חקק חוק החזקה, ומכ\"ש שקנוהו בחרבות וכידונים? וכן, למה תנצל אומה אחת את חברתה, אם דבר זה אינו צודק לכל יחיד? במילה אחת, כמו שצודק ביטול רכוש ליחיד, כן הוא צודק כלפי כל אומה. ורק אז יהיה שלום בארץ.","ותמה על עצמך, אם החזקה וחוק הירושה אינה מקנה זכות קנין ליחיד, למה יהיה מקנה לאומה שלמה? וכמו שחלוקה צודקת נוהגת ביחידי האומה, כן צריכה להיות חלוקה צודקת בין לאומי: בין החומר גלם ובין אמצעי הייצור, ובין רכוש המצטבר לכל האומות בשווה, בלי הפרש בין לבן לשחור, בין בן ציביליזציה לפרימיטיבי, ממש כנוהג בין יחידים של אומה אחת."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4384","title":null,"paragraphs":["סוף הקומוניזם האלטרואיסטי הוא להקיף את כל העולם, ולכל העולם תהיה רמת חיים שווה. אומנם תהליך המעשי הוא לאט לאט, שכל אומה שרוב צבור שלה כבר נתחנך להשפעה לזולתו, יכנסו בראש למסגרת הקומוניזם הבין לאומי. וכל האומות, שכבר נכנסו במסגרת קומוניזם בין לאומי, יהיו להם רמות חיים שווים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4386","title":null,"paragraphs":["אהבה הלאומית היא היסוד של כל אומה, כמו שהאגואיזם הוא יסוד כל בריה הקיימת לפי עצמה, שבלעדיה לא היתה יכולה להתקיים בעולם, כן אהבה הלאומית שביחידי האומה, היא היסוד לעצמיותה של כל אומה, - שאינה מתקימת ואינה מתבטלת זולת בסבתה.","ולכן היא צריכה להיות הדאגה הראשונה בדרך תחית האומה. כי אהבה זו אינה מצויה כעת בקרבנו, כי אבדנו אותה בדרך נדודנו בין אומות העולם זה אלפים שנה. ורק יחידים, נתקבצו כאן, שאין בין אחד לחבירו שום קשר של אהבה לאומית טהורה. אלא אחד מקושר בהשפה המשותפת, והשני במולדת משותפת, והשלישי בהדת המשותפת, והרביעי בהיסטוריה משותפת - ורוצים לחיות כאן על פי אמת המידה, שכל אחד היה חי בהאומה שממנה בא, ואינו לוקח כלל בחשבון, ששמה הרי היתה האומה כבר מבוססת על בניה עצמה עוד מטרם שהוא בא ונצטרף אליה, ולא לקח שם חלק פעיל בהתיסדות האומה.","מה שאין כן בבואו לארץ, שאין כאן שום סדרים מוכנים המספיקים לתפקיד קיום אומה ברשות עצמה, ואין לנו כאן חומר לאומי אחר, שנוכל לסמוך על מבנהו, וגם אין אנו רוצים בזה. אלא אנו מחויבים כאן לסמוך לגמרי על המבנה שלנו עצמנו. ואיך יצויר זה בשעה, שאין עוד שום קשר לאומי טבעי שיאגד אותנו לתפקיד הזה?","ואלו הקשרים המרופפים: מהשפה והדת וההיסטוריה, הגם שהם ערכין חשובים, שאיש לא יכחיש בחשיבותם הלאומית, עם כל זה אינם מספיקים כלל להשען עליהם, כעל יסוד לקיום אומה ברשות עצמה. כי סוף סוף רק קיבוץ של אנשים זרים יש כאן, בני תרבות של שבעים אומות, שכל אחד בונה במה לעצמו לרוחו ולטעמו. ולא יש שום דבר טבעי יסודי, שיאגד כולנו מבפנים לגוש אחד."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4387","title":null,"paragraphs":["צריכים לסדר לעצמנו חינוך מיוחד, בדרך תעמולה רחבה, להכניס בכל אחד מאתנו רגשי אהבה לאומית, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל, ולחזור ולגלות את האהבה הלאומית שהיתה, נטועה בקרבנו מאז היותנו על אדמתנו בתור אומה בין האומות.","ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד, - היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות בשדה זו."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","בניין החברה העתידית","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","נשים לחיבור העם"]},{"id":"he-4388","title":null,"paragraphs":["עובדה היא, שהקב\"ה הוציא ארצנו הקדושה, מרשות הנכרים, והחזירה לנו. ובכל זאת, עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו, מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה. באופן, שנתן, ואנחנו עוד לא קבלנו.","שהרי אין לנו עצמאות כלכלית. ואין עצמאות מדינית, בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש. וכל עוד, שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו, נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים.","והמופת הוא, שאין שום אדם מתרגש כלל, מן הגאולה, כמו שהיה צריך להיות, בזמן הגאולה, אחרי אלפיים שנה. ולא בלבד, שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו, וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם, שנגאלו, וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון עינים, להפטר מגאולה זו, ולשוב לארצות פזוריהם. הרי, שאעפ\"י שהקב\"ה הוציא הארץ מרשות האומות, ונתנה לנו, עכ\"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה.","אלא, שבנתינה זו, נתן לנו הקב\"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה.","אבל כל עוד, שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה, והן בעבודת ה'. ואין לנו, אלא הזדמנות לגאולה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","יום הזיכרון"]},{"id":"he-4392","title":null,"paragraphs":["כל מציאותנו במדינת ישראל היא בסכנה. משום שלפי סדר הכלכלה הנוהגת, עוד יעבור זמן מרובה מאוד, מטרם שכלכלתנו תהיה יציבה. ומועטים מאד שיוכלו לעמוד בנסיון להתענות בארצינו, בשעה שיש להם עצה להגר לארצות אחרות העשירות. ולאט לאט יברחו מהסבל, עד שלא ישאר מספר הראוי להקרא בשם מדינה, ויבלעו ח\"ו בין הערבים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4394","title":null,"paragraphs":["העצה לזה רק הקומוניזם האלטרואיסטי, שמלבד מה שמאחד כל האומות להיות אחד שיסייעו זה לזה, הנה גם נותנת כח הסבלנות לכל אחד ואחד. והעיקר, שהקומוניזם נותנת כח מרובה לעבודה, באופן שפריון העבודה ישלים חסרון העניות."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4395","title":null,"paragraphs":["הקומוניזם האלטרואיסטי הוא דבר נדיר לרוח האדם, ולפיכך העם היותר אציל צריך לקבל על עצמו להראות דוגמא לכל העולם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4396","title":null,"paragraphs":["על ישראל מוטל לקבל הקומוניזם האלטרואיסטי הבין לאומי תחילה לכל האומות, ולהיות סמל להראות הטוב והיופי שבמשטר הזה. כי משום שהם סובלים ויסבלו מהעריצות שבמשטרים יותר מכל האומות. והם כמו הלב הניכווה תחילה לאברים. לפיכך מוכשרים יותר מכולם לקבל המשטר התקין תחילה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4397","title":null,"paragraphs":["אם יקבלו משטר הקומוניזם האלטרואיסטי הבין לאומי, מלבד שייתן להם סיפוק להיות אבנגארד לגאולת העולם, שידעו שכדאי לסבול משום זה, אלא גם יוכלו לשלוט בנפשם להוריד רמת חייהם בעתו ולעבוד הרבה, בשיעור שיבטיח כלכלה יציבה להמדינה.","ואין צריך לומר הקיבוצים, שכל מציאותם שמה בנויה על אידיאלים, שמטבעו ללכת ולהתמעט בדורות יבואו, כי אידיאל אינו ניתן בירושה, ובלי ספק שהם יחרבו תחילה קודם לכל."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4398","title":null,"paragraphs":["בדרך הקומוניזם האלטרואיסטי, יאיר האידיאל לכל אחד ויתן לו סיפוק שירצה בשביל זה לסבול. ולא עוד, אלא ימשיך קיבוץ גלויות מכל המדינות, כי הדאגה ומלחמות הקיום שיש לכל אחד בארצות חוץ ייתן להם דחיפה לשוב לארצם ולחיות במנוחה ובצדק."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4399","title":null,"paragraphs":["אם יקבלו הדת, אז יתכן לבנות ביהמ\"ק ולהחזיר כל הפאר העתיק, שזה ודאי היה מוכיח צדקת ישראל לכל הגוים על חזרתם לאדמתם. ואפילו על הערבים. משא\"כ, שיבה חילונית כיום אינו עושה שום רושם על הגוים, ויש לחוש, אם לא, ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם. ואין צריך לומר על החזרת ירושלים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית"]},{"id":"he-4400","title":null,"paragraphs":["מתוך שהדת יהיה בין לאומי, אפשר לקנות ע\"י כסף וע\"י השפעה דתית את לב השייחים הערבים, שיקבלו הדת בשותפות עמנו לאגודה אחת, ויעשו נפשות בין העובדים והרכושנים הערבים.","מזה יצמח טובה לציונות, כי מאחר שיקבלו הדת שמחייב אהבה והשפעה לכל האנושיות יחד במדה אחת, א\"כ לא ייצרו עינם על גזל הארץ, כי יבינו שהארץ לה' הוא.","רמת החיים של הערבים יהיה שווה עם רמת החיים של היהודים, וזה יהיה בקשיש גדול לעשיית נפשות ביניהם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","יום הזיכרון"]},{"id":"he-4402","title":null,"paragraphs":["ומתוך זה הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו, וגם פה בארצינו, שאנו רוצים להתחיל במדיניות משלנו מחדש, שאין לנו כל תקוה להאחז על הקרקע בתור אומה, כל עוד שלא נקבל את תורתינו הקדושה, בלי שום הקלות, זולת בתנאי האחרון של העבודה לשמה, ולא לשם עצמו, בשיור אנוכיי."],"source":"בעל הסולם. \"הגלות והגאולה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","יום הזיכרון"]},{"id":"he-4403","title":null,"paragraphs":["שיעור אהבת הבורא תלוי באדם. ויתאמץ לבוא למדרגה תמידית כזו, שמקבל תמיד אור בתענוג תמידי. שאז האהבה בטוחה לו, לפי חוק הטבע. באופן ששיעור האהבה הוא בהכשרתנו לקבל תענוג תמידי. וזהו תלוי בתיקון האמונה. שאם זה, ודאי אור האהבה בא מאליו מהבורא."],"source":"בעל הסולם, אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4404","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות הבורא, ש\"מלוא כל הארץ כבודו\". וזה יהיה כל עבודתו. שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, הוא בכדי להגיע לגילוי הבורא. ולא יתבלבל שהוא צריך להשיג משהו, אלא רק אמונה בבורא. שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיזכה לאמונה בבורא."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, ד', \"מהי סיבת הכבדות שהאדם מרגיש בביטול לה'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4405","title":null,"paragraphs":["האמונה צריכה להיות, שירגיש שעומד תמיד בפני המלך. שאז בוודאי יש לו אהבה ויראה בשלמות. ועד שלא הגיע לאמונה כזו, לא צריך לנוח. ושום פיצויים לא ירצה לקבל. והחסרון אמונה צריך שיהא כמו טבע שני."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, רי\"א, \"כעומד בפני מלך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4406","title":null,"paragraphs":["תמיד צריך להתחיל בקבלת מלכות שמיים, שלא מספיק שהיה לו אתמול אמונה בבורא, אלא שממלא את החלק הריק ברצון לקבל שלו במלכות שמיים. נמצא, שבירר דבר חדש מהנשמה. וזה נקרא, שהעלה מהחלל הפנוי ניצוץ חדש לתיקון. וכך מכל ירידה בא להתחלה חדשה ולתיקון."],"source":"הרב\"ש, מאמר 6, \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4407","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חומרי דלק לעבודה, שחסרה לנו חשיבות המטרה, שאנחנו לא יודעים להעריך את השירות שלנו, שנדע למי אנחנו משפיעים. וחסרה לנו הידיעה של גדלות הבורא, שנדע, עד כמה אנחנו מאושרים, שיש לנו זכייה לשמש אותו ולהבין את גדלותו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 24, \"עיקר מה שחסר לנו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4408","title":null,"paragraphs":["כדי שיהיה חומר דלק לעבוד בעל מנת להשפיע ללא תמורה, שהעבודה בעצמה תהיה שכר, אנו זקוקים להשיג את גדלות הבורא. ולזה צריכים לתת יגיעה. כי אדם שמרגיש את גדלות הבורא מוכן לעבוד בלי תמורה. אלא העבודה בעצמה היא השכר, שהבורא נותן לו רשות לשמשו. לכן צריכים לרכז את כל מחשבותינו, להרגיש את גדלות הבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 21, \"מהו \"שיכור אל יתפלל\", בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4409","title":null,"paragraphs":["אלו שרוצים ללכת בהשפעה, מרגישים את הריקנות שבהם, וזקוקים לגדלות הבורא. ואז הם יכולים למלאות את הריקנות הזו עם רוממות. ומבקשים מהבורא כוח, ללכת למעלה מהדעת, בכוח רוממות, שלמעלה מהדעת, בגדלות וחשיבות הבורא, להכניע את עצמם ללא תנאי, רק בעזרה מה', למלאות ריקנות עם גדלות הבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 7, \"מהו אדם ומהו בהמה בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4410","title":null,"paragraphs":["אם כוונתם לעשות נחת לבורא, זה גורם, שאם רוצים להוסיף עבודה, הם צריכים להוסיף בגדלות הבורא. כי לפי גדלותו יכולים להיבטל אליו ולעשות מעשים להשפיע. לכן אנשים שרוצים להשפיע לבורא, צריכים להשיג אמונה בגדלות הבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 15, \"מהו, שהצדיקים ניכרים על ידי הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4411","title":null,"paragraphs":["עד כמה שהחברים יכולים להעריך את גדלות הבורא, הם צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת, שהבורא יותר גדול ממה שהם יכולים לצייר. ולהאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם בטוב ומיטיב. שזה מביא לאדם שיאהב את הבורא, ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים."],"source":"הרב\"ש, מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4412","title":null,"paragraphs":["לפי כמה שמחשיב את ההשפעה, צריך לתת על זה שבח. כי אנחנו לא מסוגלים להעריך את החשיבות להשפיע לבורא, שנקרא מצווה, אפילו בלי כוונה. ואז הוא בא להרגש רוממות ושמחת הלב. על ידי זה הוא מודה ועולה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, כ\"ו, \"העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4413","title":null,"paragraphs":["ענין החשוב שבחשובים, שנקרא \"אהבה\" שהיא הקשר הרוחני בין ישראל לאביהם שבשמים, כמ\"ש: \"וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת באהבה\", וכמ\"ש: \"הבוחר בעמו ישראל באהבה\". וזו תחילת הישועה, וגמר התיקון, אשר הבורא ית' מגלה לבריותיו אשר ברא, כל האהבה שהיתה מקודם מוסתרת בלבו."],"source":"בעל הסולם, אגרת ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","בונים חסרון משותף","ברית מלח","גדלות הבורא","ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-4415","title":null,"paragraphs":["במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב האור העליון כלפי הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר הוא שאינו מקבל רק לפי כוונת על מנת להשפיע, לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור חוזר הזה, משום אף על פי ש\"מלא כל הארץ כבודו\", מכל מקום נחשב כלפי התחתון כמו שאינו. היוצא לפי זה, שאין לאדם מה לעשות, בכדי להגיע לתכלית, אלא שירכז את כל עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את כל שעת הפנאי שלו רק לשם שמים."],"source":"רב\"ש ג', ענין אור חוזר","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-4416","title":null,"paragraphs":["צורתה הכללית של עבודתו ית' וית', שכל מהותה איננה, לא פחות ולא יותר, מדבר אהבת זולתו. אשר, מבחינה המעשיית, ראוי להגדירה בשם \"השפעה לזולתו\". כלומר, בהתחשבות עם חלק המעשה, של אהבת זולתו, נמצאת, מצויירת לנו, רק בענין השפעות טובות לזולתו. לפיכך ראוי להגדיר \"אהבת זולתו\" בהשם של \"השפעה לזולתו\", המוכשר ביותר לתוכנה המכוון, להבטיח לנו, שלא לשכוח את הכוונה."],"source":"בעל הסולם, השלום","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-4417","title":null,"paragraphs":["רק עצה אחת יש לנו, שהיא להשתדל איך להשיג גדלות ה'. זאת אומרת, כל מה שאנו עוסקים בתו\"מ, אנו רוצים, שהשכר שלנו יהיה להרגיש גדלות הבורא. וכל התפלות, שאנו מתפללים, צריכות להיות \"לאקמא שכינתא מעפרא\", היות שהבורא נסתר מאתנו מחמת הצמצום שהיה, ואין אנו מסוגלים להעריך את חשיבותו וגדלותו. לכן אנו מתפללים לה', שיסיר מאתנו את הסתרתו, ושירומם קרן התורה. וכמו שאנו אומרים בתפלת \"שמונה עשרה\" דראש השנה \"ובכן תן כבוד לעמך\", שפירושו, שיתן כבוד ה' לעמך, שהם ירגישו את כבוד המלך. ומשום זה האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא. וכמו כן בעת קיום המצות, גם כן לא לשכוח הכוונה, שע\"י זה שמקיים את המצות, בסגולה זו הבורא יעביר ממנו ההסתרה, השורה על רוחניות, אלא שיקבל הרגשה של גדלות ה'."],"source":"רב\"ש א', לשמה ושלא לשמה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","ברית","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","התקפה על החיבור","גדלות הבורא","כוונה","לגלות את כבוד מלכותו","להמליך עלינו את המלך","מגבירים את חשיבות המטרה","מתמסרים למטרה הרוחנית"]},{"id":"he-4420","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה הייתה, שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא. אבל מפני החטא, נתקלקל העניין, שאפילו הטובים בדורות ההם, לא יכלו להתאגד יחד לעבודת הבורא, אלא היו יחידים בודדים. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, שתהיה התאספות אנשים לעבודת הבורא, שהתחילה מאברהם. והיה אברהם קורא, עד שהתקבצו אליו, ונעשה עם ישראל. וגמר התיקון יהיה, שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא בלבב שלם."],"source":"רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, \"שם משמואל\"","author":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4421","title":null,"paragraphs":["אל תתמה, שאני מערבב את שלומה של החברה עם שלום העולם. כי כבר באנו למדרגה, שכל העולם נחשב לחברה אחת. וכל יחיד בעולם, מתוך שמקבל הספקתו מכל העולם, נעשה בזה משועבד לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו."],"source":"בעל הסולם, \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4422","title":null,"paragraphs":["הבורא עשה את ישראל מרכז של העולם. ולכן ישראל הם מרכז בין האומות, כמו הלב בגוף. וכמו שאיברי הגוף לא יכולים להתקיים בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל."],"source":"זוהר לעם, פרשת פנחס, מאמר \"למה ישראל בצער יותר משאר העמים\", סעיפים 153-152","author":"זוהר לעם","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4423","title":null,"paragraphs":["\"והייתם לי סגולה מכל העמים\". שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם תעבור ניצוצי הזדככות לכל העמים. ובהיות, שהם עדיין לא מוכנים לזה, צריך אומה אחת, להתחיל בה תיקונים. וסוף כל העמים להידבק בי, אלא עתה, שהמה עדיין לא מסוגלים לתפקיד הזה, לעם סגולה אני צריך."],"source":"בעל הסולם, \"הערבות\", אות כ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4424","title":null,"paragraphs":["כל רעש עולמי הזה, של שעת מעבר עולם, שאנו חיים בו, בא בשביל ישראל. קרואים אנו כעת לתפקיד גדול, למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עימנו יחד."],"source":"הראי\"ה קוק, \"אגרות הראי\"ה\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4425","title":null,"paragraphs":["מוטל על האומה הישראלית, על ידי העסק בחכמת הקבלה לשמה, להכשיר את עצמה ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דבקות בבורא."],"source":"בעל הסולם, \"הערבות\", אות כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4426","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית הותקנה כמעבר, ובשיעור שישראל נעשים מתוקנים, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות ייתקנו, אז יתגלה המשיח, שתפקידו להשלים את ישראל למטרה הסופית, לדבקות בבורא, וללמד זאת לכל האומות, כמו שכתוב \"ונהרו אליו כל הגויים\"."],"source":"בעל הסולם, \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4427","title":null,"paragraphs":["שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת הקבלה. ויודע אני זאת, משום שניתן לי רשות לגלות. וכל זכייתי בדרך גילוי החכמה הוא מסיבת הדור שלי."],"source":"בעל הסולם, \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4428","title":null,"paragraphs":["כתוב בזוהר, שבחיבור הזה ייצאו בני ישראל מהגלות, שרק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה. ואמרו, המאור שבה מחזירו למוטב, שרק במאור שבחכמת הקבלה ישנה הסגולה, להחזיר האדם למוטב."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4429","title":null,"paragraphs":["יש חיוב מוקדם לגאולה, שכל אומות העולם יודו לחכמת הקבלה, כמו ביציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלוקים וירשה להם לצאת. לכן כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לרוחניות, ולא מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ואומות העולם ידעו זאת על ידי הפצת חכמת הקבלה."],"source":"בעל הסולם, \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4430","title":null,"paragraphs":["רק על ידי חכמת הקבלה שתתקיים בישראל, יבוא השלום והאהבה בעולם, ויתפתח רגש האהבה בין בני האדם. וכאשר תיגמר ההתפתחות הזאת במדרגה הראויה, יכירו בזה כל העמים ויבוא השלום בעולם."],"source":"הראי\"ה קוק, \"תעודת ישראל ולאומיותו\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["לחבק את כל העולם"]},{"id":"he-4431","title":null,"paragraphs":["אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הבורא למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הבורא אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הבורא בכבודו. ועל כן שלמות הכול טוב ורע יחד, ולהסתלק אחר כך לטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הבורא. וזוהי עבודה שלמה."],"source":"זוהר לעם, פרשת \"תצווה\", סעיף 86","author":"זוהר לעם","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4432","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שהסכימו להתאחד, שיתעסקו באהבת חברים, כדי לקבל כוח של אהבת הזולת, הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדעות כי מבינים את נחיצות העבודה באהבת הזולת. לכן כל אחד מסוגל לוותר לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."],"source":"הרב\"ש, מאמר 8, \"עשה לך רב וקנה לך חבר- ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4433","title":null,"paragraphs":["אפשר לבוא לאהבה תמידית רק על ידי דבקות. וזה רק אם תפשטו את הלבוש מהנשמה הפנימית, שנקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין כולם. מה שאין כן כשהולכים בדרך ישר, אז משתי הנקודות הנבחנים ל\"שני קווים המכחישים זה את זה\", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל שני הקווים יחד."],"source":"הרב\"ש, אגרת ה'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4434","title":null,"paragraphs":["אהבת חברים בנויה על אהבת הזולת, ועל ידי זה יכולים להגיע לאהבת הבורא. אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי, אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. ומי שרוצה לקנות אהבת חברים צריך תיקון. לכן בזמן שנותן יגיעה ודן את החבר לכף זכות, נותנים לו מלמעלה יכולת לאהוב את כל החברים."],"source":"הרב\"ש, מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4435","title":null,"paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלא מתחילה הם נראים, שרוצים להרוג זה את זה. ואחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה. הבורא אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה \"גם\" באה לכלול עימהם את הבורא."],"source":"זוהר לעם, פרשת \"אחרי מות\", סעיף 65","author":"זוהר לעם","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4436","title":null,"paragraphs":["אני שמח בקלקולים המתגלים. אמנם כמה אני מצטער על הקלקולים שעדיין לא נתגלו. כי קלקול הטמון הוא באפס תקווה, ותשועה גדולה מהשמיים שיתגלה, אלא שטמון היה. לכן שמח אני בהתגלות שלהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות."],"source":"בעל הסולם, אגרת ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4437","title":null,"paragraphs":["כל התגברות בעבודה נקראת הליכה. וכל פרוטה מצטרפת לחשבון. שכל ההתגברויות מצטרפות לשיעור, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים דהשפעה. כמו מסך, שעושים על עביות. לכן אם אין רצון לקבל, אין על מה לעשות מסך. לכן, כשהיצר הרע מביא מחשבות זרות, זה הזמן לקחת אותן ולהעלותן \"למעלה מהדעת\"."],"source":"הרב\"ש, מאמר 22, \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4438","title":null,"paragraphs":["כל הסתירות נגד ייחוד הבורא, שאנו טועמים בעולם הזה, אף על פי שהן מפרידות אותנו מהבורא, הנה אם מתאמצים לקיים תורה ומצוות באהבה, על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרנו, אז כל אלו כוחות הפירוד וכל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשים שער להשגת הבורא. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו."],"source":"זוהר לעם, \"הקדמת ספר הזוהר\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4439","title":null,"paragraphs":["על ידי כריתת הברית תהיה אהבתם אהבה נצחית. שאף על פי הדעת, היה צריך לפסוק האהבה, אבל מחמת כריתת ברית, מוכרח להיות אהבתם לעד קיימת. ועל כל פשעים תכסה אהבה זו, וקשר אמיץ זה, לפי שבאו בברית והתקשרות, כאילו נעשו לבשר אחד. וכמו שלא יוכל לפסוק אהבתו על עצמו, כך לא יפסוק אהבתו מעל חברו."],"source":"רבי שניאור זלמן מלאדי, \"ליקוטי תורה\"","author":"רבי שניאור זלמן מלאדי","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4441","title":null,"paragraphs":["ידוע שכל מה שנמצא בעולמנו זה הוא בצורת חיוב ושלילה: ימין ושמאל, אמת ושקר, אור וחושך, ישראל ועמים, קודש וחול, טומאה וטהרה, רע וטוב. והוא לסיבה שאי אפשר להבחין טעם בטוב - אם לא מרגישים טעם המר ברע. וזה ענין מה שאמרו רז\"ל: \"להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים\", שענין פרע מלשון \"ופרע את ראש האשה\", היינו, שמהרשעים יכול לקבל עזרה בכדי לגלות את הטעם וההרגשה האמיתית בשכר הטוב של הצדיקים."],"source":"רב\"ש ב', אגרת ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4442","title":null,"paragraphs":["חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר, הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פוטוגרפית [מכונת צילום], המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו... ואעפ\"כ מה שאנו רואים מחוץ לנו, אינו עניין אמיתי, מ\"מ כמה יש לנו להודות להשגחתו ית' וית', שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה[כעין מכונה פוטוגרפית], לאפשר לנו לראות ולהשיג כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כוח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו."],"source":"בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4444","title":null,"paragraphs":["תגדל האהבה כפי הערך של גדולת השנאה, ויגדל החיבור לפי הערך של גדולת הפירוד."],"source":"הראי\"ה קוק, ספר אורות, פרק ד, אהבת ישראל","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4445","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לבוא לידי אהבת הדביקות, מטרם שמשיג את שנאת הפירוד."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר לד. יתרון ארץ בכל הוא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4446","title":null,"paragraphs":["מעלה גדולה כשיש יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו ית' עם היצר הרע דווקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו ית', ואם אין יצר הרע לאדם - אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השי\"ת את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו ית', אע\"פ שעל ידי התפשטותו והתגרותו, הוא מביא את האדם לעוונות ופגמים גדולים. אעפ\"כ הכל כדאי אצלו ית' בשביל התנועה טובה, שבתוקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח","ממנו, שזה יקר אצלו ית' ביותר, מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. כי כל העולמות לא נבראו, כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה, והוא מתחזק כנגדו."],"source":"ליקוטי עצות, התחזקות, אות לז","author":"ליקוטי עצות","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","נחת רוח"]},{"id":"he-4450","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע.","אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם. ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים. (רב\"ש ב', מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה)","17 הוא צריך להיות בשמחה מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית. לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן צריך להיות בשמחה, משום מצד עצמו האדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך לקבל שמחה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר מב. מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4451","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו וייקח מִנְעליו לרגליו\". \"מנעליו\" הוא מלשון \"נעילת דלת\", שפירושו \"סגירה\". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש\"ריגל\" הוא מלשון \"רגלים\", שימכור אדם \"קורות ביתו\", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחברו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים. אז \"ימכור הכול\". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, וייקח במקום זה \"מנעליו לרגלו\". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז הכול על מקומו יבוא בשלום."],"source":"רב\"ש א', לעולם ימכור אדם קורות ביתו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","למצוא טוב בחבר"]},{"id":"he-4453","title":null,"paragraphs":["מלחמת היצר ארוכה מאוד, ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות, לחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש. כך הוא מנצח את המלחמה. כי אי אפשר לאדם בעצמו לנצחו, אלא \"אלמלא הבורא עוזרו אינו יכול לו\". רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכלי המלחמה שלו, שהוא התפילה. וכל זמן שמחזק את עצמו בתפילה וצעקה לבורא, הוא מנצח את המלחמה."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"משיבת נפש\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4454","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לעשות את כל המעשים שבעולם, בכדי לזכות לתכונת ההשפעה. אז הוא יכול לתת תפילה מהלב. ואז הבורא שומע תפילתו. אבל כשמשתדל להשיג את תכונת ההשפעה, שיקבל על עצמו, שרוצה לעבוד כולו להשפיע ולא לקבל כלום, אז מתחיל לראות, שרצונותיו לא מסכימים לזה. ולכן אין לו עצה אחרת, אלא לבקש מהבורא, לשעבד את עצמו לבורא בלי שום תנאים."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, ה', \"לשמה זהו אתערותא דלעילא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4455","title":null,"paragraphs":["כשרוצה כולו להשפיע ולא לתועלת עצמו, הגוף מתנגד בכל כוחו. ולפני שממית את הרצון לקבל לא זוכה לרוחניות, שהיא תכונת ההשפעה. והאדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כוח ללכת נגד הטבע של הרצון לקבל. ואז אין לו שום עצה אלא לפנות לבורא, כי רק הוא יכול לתת כוח להתגבר על הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש, מאמר 37, \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4456","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה בא לו מהבורא. שהבורא נותן לו גילוי של הרצון לקבל, אז יש מקום עבודה, שיהיה לאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו, להפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. ומזה נמשך נחת רוח לבורא, שהאדם מתפלל לקבל כוונה על מנת להשפיע על הרצון לקבל שלו, להיות בהשתוות הצורה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, י\"ט, \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4457","title":null,"paragraphs":["אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו אנשים לא זזים מהעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. ואם הם צועקים לבורא שלא מתקדמים בעבודה של להשפיע לבורא - אז זוכים ליציאה משליטת הרצון לקבל ונכנסים בעבודה של להשפיע."],"source":"הרב\"ש, מאמר 34, \"מהו, אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4458","title":null,"paragraphs":["מי שמרגיש חושך, בזה שאין לו רצון להשפעה, נעשה מוכשר לקבלת המאור המחזיר למוטב, שנקרא תורה. אז הוא משיג כלים של השפעה, ועל ידם מגלה כל הטוב שבבריאה. נמצא, שהתורה ניתנה דווקא לאלו, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם, ומרגישים בזה חושך, וזקוקים לצאת מהחושך של הרצון לקבל."],"source":"הרב\"ש, מאמר 21, \"מהו שהתורה ניתנה מתוך החושך\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4459","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצויר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפילה שלמה לעזרת הבורא. כי בטוח שעבודתו לא תביא לו התועלת. ורק כשמתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב, הוא בא לשפלות אמיתית. ואז תפילתו שלמה ונענה."],"source":"בעל הסולם, אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4460","title":null,"paragraphs":["אנו מבקשים שהבורא ייתן לנו כוח, שנוכל לעשות את כל מעשינו בשבילו. אם הוא לא יעזור לנו, יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. תן לנו רצון להשפיע. אחרת אנחנו אבודים, נשארים ברצון לקבל לתועלת עצמנו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 5, \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4461","title":null,"paragraphs":["בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, כשהלב שומע את קול ה', אז מקבל השליטה של השפעה על כל הרצונות. וכל הרצונות של הקבלה נכנעים תחת הרצון להשפיע. ואז יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה. וזה דווקא כששומעים את קול ה', אז כל הגוף נכנע ומשעבד את עצמו להשפעה."],"source":"הרב\"ש, אגרת י\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4462","title":null,"paragraphs":["וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם."],"source":"שמות יב, לא","author":"תורה","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4463","title":null,"paragraphs":["פרעה היה הולך בשווקים, והיה מכריז, ואמר, קומו צאו מתוך עמי... ואח\"כ הוא בעצמו ליווה אותם והוציא אותם מהארץ. כמ\"ש, ויהי בשלח פרעה."],"source":"זוהר לעם, שמות-א, 29","author":"זוהר לעם","subjects":["ניצחוני בניי"]},{"id":"he-4469","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה\"... שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר להם, רק דבר אחד היה חסר להם, זאת אומרת, שלא היו","רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו."],"source":"רב\"ש א', וכאשר יענו אותו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו","לחיות בחיסרון להשפיע","ניצחוני בניי","מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה"]},{"id":"he-4476","title":null,"paragraphs":["יש בעולם רק נשמה אחת. והיא נמצאת בכל אדם, כולה בשלמותה, כמו באדם הראשון. כי הרוחני לא מתחלק כמו הגשמיים. ומה שכתוב, שיש 600,000 נשמות, זה אותה נשמה אחת שמתחלקת בכל אדם ברצונו האישי."],"source":"בעל הסולם, \"שישים ריבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4477","title":null,"paragraphs":["בערך הגוף הגשמי נעשה ב' בחינות:","א. שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ולא מרגיש שזו היא הנשמה הכללית.","ב. שלא מאירה לו הנשמה הכללית, אלא רק לפי מה שזיכך את עצמו בהשבתו לנשמה הכללית.","והסימן שתיקן את נשמתו, כשמרגיש שנשמתו נמצאת בכל אדם, לכן לא מרגיש את עצמו לפרט, ומאיר עליו אור הנשמה."],"source":"בעל הסולם, \"שישים ריבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4478","title":null,"paragraphs":["תחילת הכניסה לרוחניות היא מצב של עיבור. שמבטל את עצמותו ונכנס בעיבור לעליון. היינו, שמבטל אהבה עצמית, מלכות, רצון לקבל בעל מנת לקבל, ונכנס לכלים דהשפעה, בינה. וצריך להאמין, שנשמתו הייתה דבוקה בבורא לפני שירדה בגוף, ועכשיו הוא משתוקק לחזור לאותו ביטול לבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 31, \"עניין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4479","title":null,"paragraphs":["המקובלים כותבים, שבכל עשרה נמצא הבורא. הספירה העשירית נקראת מלכות, המקבלת השפע עליון. ונקראת רצון לקבל, וממנה נמשכים כל הנבראים. לכן אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות. לכן נקרא עדה, שכוללת עשרה אנשים, לדוגמת למדרגות רוחניות."],"source":"הרב\"ש, מאמר 28, \"אין עדה פחות מעשרה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4480","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להגיע לדבקות בבורא בלי השתוות הצורה, שזה ביטול אהבה עצמית, שזה נגד הטבע. לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כוח גדול לבטל את הרצון לקבל, שמונע להגיע למטרת הבריאה. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדעה אחת להגיע לזה. אז נעשה מהם כוח גדול אחד, שכל אחד יכול להילחם עם עצמו. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חברו ולא חסרונו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4481","title":null,"paragraphs":["העיקר, שכל אחד אל יחשיב את עצמו, ויבטל את עצמו לגמרי. שאם כל חבר מחשיב את עצמו ל-אין בחברה, אזי נפתח להם שפע עליון."],"source":"רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, \"מאור ושמש\"","author":"רבי קלונימוס קלמן אפשטיין","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4482","title":null,"paragraphs":["מדוע צריך להכניע את עצמו בפני חברו. אם הוא רוצה להגיע לדבקות בבורא, שזה על ידי השתוות הצורה, אז צריך לבטל את עצמו ולחיות רק לתועלת הזולת - עד אהבת הבורא. לכן כל המעשים שהוא עושה, הם לא שהחברים יאהבו אותו, אלא הוא הולך למעלה מהדעת, כי לעצמו לא כדאי לחיות."],"source":"הרב\"ש, מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4483","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף - זה נקרא עיבור, קומת מלכות, הקטנה ביותר בצמצום. ונקרא עיבור, כי צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, נגד הגוף להיבטל לעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 38, \"מהו, כוס של ברכה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4484","title":null,"paragraphs":["כדי לקבל תורה צריך להיות בקבוצה, כאיש אחד בלב אחד. שלכולם תהיה מטרה אחת - לתועלת הבורא. ואם כל אחד דואג לעצמו, הם לא יכולים להיות כאיש אחד. אבל כשכולם ביטלו את רשות עצמם, ודאגו רק לתועלת הבורא, אז כל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד."],"source":"הרב\"ש, אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4485","title":null,"paragraphs":["מוכרח האדם להחליט, שרוצה שהבורא ייתן לו רצון להיבטל ולא להשאיר תחת רשותו שום רצון. ואז מבקש, שהבורא יעזור לו. והגם שרואה, שהגוף לא מסכים לבטל כל רצונותיו לבורא, אז צריך להתפלל לבורא, שיעזור לו, שירצה להיבטל אליו. וזה נקרא תפילה שלמה."],"source":"הרב\"ש, אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4486","title":null,"paragraphs":["ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תכף מתחילים לזרוח בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי. ונדמה לי שעיניי רואות את חבריי ואוזניי שומעות את קולם, הידיים מחבקות והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עימם במעגל. ואני יוצא מגבוליי הגשמיים, ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי. והמרחק לא מבדיל בינינו. וכאילו חבריי עומדים בתוך ליבי, ורואים את כל מה שמתרחש שמה. ואני מתחיל להתבייש ממעשיי הפעוטים נגד חבריי. ואני פשוט יוצא מהכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי, שאין שום מציאות בעולם רק אני וחבריי. ואחר כך גם \"האני\" מתבטל ונכלל בחבריי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים."],"source":"הרב\"ש, אגרת ח'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4487","title":null,"paragraphs":["אשרי ישראל, שהקב\"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה מהם אהבה רבה, עד שקרא אותם, גוי קדוש. שהוא יותר חשוב. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם, כי עם קדוש אתה. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם, ואנשי קודש תהיון לי, שהוא יותר חשוב מכל."],"source":"זוהר לעם, משפטים, 500","author":"זוהר לעם","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4488","title":null,"paragraphs":["תתחילו להיות מוכנים, לקבל אורו ית' ע\"י, כחפץ ה' מכל מראש, והגם שהוא פלא בעיניכם, להשקפתכם. אבל על כל פנים תאמינו לי שאין כוונתי ח\"ו להתפאר, כי טובת ה' היא טובתכם, ואם קטנים אתם בעיניכם, תביטו על בעל מלאכתכם שפעל אתכם, כי אומן נפלא, אינו פועל דברים שפלים ונמוכים. ורעיון רוח הזה, הוא הפגם מסטרא דחויא [מצד הנחש] שהטיל בה זוהמא, לחשוב את עצמו לנמוך ושפל, ולא ירגיש כי הויה עומד לימינו, גם ורק בעת תחתית שפלותו, ואני מה שאני רואה, אני אגיד, אולי ימצא השי\"ת חן בעיניכם בימינו בקרוב."],"source":"בעל הסולם, אגרת לא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4490","title":null,"paragraphs":["\"אחר שנתערב טוב ורע (היינו לאחר החטא), נעשה לקליפות בנין גדול שיש כח להם להתאחז בהקדושה, וכדי להישמר מהם, נחלק האור דז' ימי בראשית לחלקים קטנים מאוד, אשר הקליפות לא יכולים לינוק מחמת קטנותם. על דרך משל, במלך שרוצה לשלוח סך גדול דינרי זהב לבנו למדינת הים. והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים, ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך ופרט את הדינרים לפרוטות ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות\". שבאופן זה, דסדר זמנים בנפשות רבות, אפשר על ידי הארות הימים, לברר כל הניצוצין קדישין שנעשקו בידי הקליפות, מסיבת החטא דעץ הדעת. וסוד הנפשות רבות הוא, בחינת התפרטות לאורות הפנימיים, ובחינת ימים מרובים הוא, בחינת התפרטות לבחינת אורות חיצוניים, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון אור הגדול שחטא בו אדם הראשון, ואז יהיה גמר התיקון."],"source":"רב\"ש א', לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","נשמת אדם הראשון","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4496","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות, חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["מתמוססים בחברים","ערבות","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4497","title":null,"paragraphs":["עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים."],"source":"ליקוטי עצות, ערך \"שלום\"","author":"ליקוטי עצות","subjects":["רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4498","title":null,"paragraphs":["כל מה שישראל רבים ביותר, יש בהם שינוי דעות ביותר, וכל מה שמתרבים השינויים ביותר ומתחברים ביחד לעבוד אותו ית', נתגלה אחדותו הפשוט ביותר, על ידי שריבוי דעות כאלו, שהם פעולות משתנות כל כך, מתחברים יחד בדעה אחד ולהתקרב אליו ית'."],"source":"יורה דעה, כלאי בהמה, ה\"ד","author":"יורה דעה","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-4499","title":null,"paragraphs":["הגוף עם איבריו – אחד הם. וכללות הגוף מחליף מחשבות והרגשים על כל איבר פרטי שלו. ואם קרה, ואיזה איבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האיבר הנפרד. והאיבר אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף. אבל אם יתחברו כמקודם, חוזר האיבר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף."],"source":"בעל הסולם, \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4500","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה, כי אם על ידי הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, הוא על ידי האחדות."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4502","title":null,"paragraphs":["בזה שרואה שחברו משתדל בביטול עצמותו ובאהבת הזולת, זה גורם שיהיה נכלל מכוונת חברו. נמצא, שאם החברה מבוססת למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש, מאמר 2, \"בעניין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4503","title":null,"paragraphs":["מוכרח האדם לגלות את האהבה שיש בליבו לחברים, כי בזה הוא מעורר את לב חברו לחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא, שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים, מטעם שכוח האהבה של כל אחד נכלל בחברו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 2, \"בעניין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4504","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא לחברה רוח חיים, מלוא תקוות ומרץ, שכל אחד תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. שמטרם שבא לחברה, היה מאוכזב מהתקדמות ברוחניות. ועכשיו החברה הכניסה בו רוח חיים, ביטחון וכוח התגברות."],"source":"הרב\"ש, מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4505","title":null,"paragraphs":["אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, גם כשמרגיש בחינת יום וגם כשמרגיש בחינת לילה. עליך לעורר לב החברים, ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת הבורא עלינו."],"source":"הרב\"ש, אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4506","title":null,"paragraphs":["יש להתפלל תמיד בעד חברו, שלעצמו אין יכול לפעול. נמצא זה פועל לזה, וזה לזה, עד שכולם נענים. לכן אמרו, שכולם צריכים להיות ערבים זה לזה, מפני שממתיקים זה לזה בתפילתם, שמתפללים כל אחד בעד חברו, ועל ידי זה הם נענים."],"source":"רבי אלימלך מליז'נסק, \"נועם אלימלך\"","author":"רבי אלימלך מליז'נסק","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4507","title":null,"paragraphs":["כשרוצים לקבל תורה, צריכים תכף להיכלל יחד, שאזי כל אחד ערב בעד חברו, מאחר שהכול חשובים כאחד. כי עיקר האהבה והאחדות הוא ברצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד. ועל ידי זה נכללים ברצון העליון, בתכלית האחדות."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4508","title":null,"paragraphs":["כל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון. כי לאחר שחטא בחטא עץ הדעת, התחלקה נשמתו ל-600,000 נשמות. ומה שהיה לאדם הראשון אור אחד, שהיה לו בגן עדן בבת אחת, הוא מתפשט לחלקים רבים."],"source":"הרב\"ש, מאמר 10, \"לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4509","title":null,"paragraphs":["ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו הבורא, וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד."],"source":"בעל הסולם, אגרת ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4510","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שאני אהיה בקבוצה יחד עם חבריי, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות לבית ה'. והמסילה הזו נקראת \"דרך של השפעה\", והיא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לבית ה', אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים."],"source":"הרב\"ש, מאמר 3, \"אהבת חברים - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4511","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן, לייסד חברה שמטרתה \"להשפיע לבורא\". ובכדי להגיע להשפיע לבורא, מוכרחים מקודם להשפיע לאדם, וזה יכול להיות רק בביטול עצמי. שכל אחד צריך להיות בשפלות מצידו. וגם להתגאות, שהבורא נתן לו להיכנס לחברה, שמטרתה \"שהבורא ישרה בינינו\"."],"source":"הרב\"ש, מאמר 1, חלק א', \"מטרת החברה - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4512","title":null,"paragraphs":["על ידי זה שכל אחד בחברה מבטל את עצמו, אז נעשו לגוף אחד. שיש לכל אחד כוחות של כולם, אם כל אחד מתבטל לכולם, שלא חושב על סיפוק הרצונות שלו, אלא על אהבת חברים. ועל ידי זה יוכל לקבל תכונה חדשה, שנקראת רצון להשפיע. ומאהבת החברים יוכל להגיע לאהבת הבורא, שירצה להשפיע לבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 6, \"אהבת חברים - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4513","title":null,"paragraphs":["יש סגולה בדיבוק החברים. שעל ידי זה שהמחשבות עוברות מאחד לשני, כל אחד נכלל מהכוחות של כולם. ויש לכל אחד כוח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 14, \"הצורך לאהבת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4514","title":null,"paragraphs":["העיקר של האסיפה, שיהיו כולם באחדות, ומבקשים רק למצוא את הבורא. שבעשרה הוא שורה. ואם יש יותר מעשרה, יש יותר גילוי הבורא. וכל אחד יקבץ עצמו לחברו, לשמוע איך למצוא את הבורא ויתבטל אצלו. וכן חברו אליו, וכולם יהיו כך. ומזה הבורא מקרב עצמו אליהם, ונמצא עימהם."],"source":"רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, \"מאור ושמש\"","author":"רבי קלונימוס קלמן אפשטיין","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4515","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחת, שיתעסקו באהבת חברים, הוא מסיבת שכל אחד מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדעות שלהם, כדי שיקבלו את הכוח של אהבת הזולת. כי הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדעות. לכן כל אחד יהיה מסוגל לוותר לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."],"source":"הרב\"ש, מאמר 8, \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4516","title":null,"paragraphs":["מה שהרבים יותר גדול, הכוח של הרבים יותר פועל. שמייצרים אווירה חזקה של גדלות וחשיבות של הבורא. שאז כל אחד מרגיש, שמעשיו להשפיע לבורא, להון תועפות ייחשב לו, שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את הבורא. ואז, כל מעשה קטן שהוא עושה, הוא מלא תענוג, שמשמש הבורא."],"source":"הרב\"ש, מאמר 17, \"סדר ישיבת התוועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4517","title":null,"paragraphs":["עליית הנפש ושלמותה, שנכללים הנפשות ונעשים אחד. כי אז עולים לקדושה, כי הקדושה היא אחד. ועל כן עיקר התפילה בציבור. רק צריכים להתחבר יחד, ששם מתכנסים הנשמות, וזאת שלמות התפילה."],"source":"רבי נחמן מברסלב, \"ליקוטי הלכות\"","author":"הרבי נחמן מברסלב","subjects":["אנחנו נתאספנו כאן"]},{"id":"he-4518","title":null,"paragraphs":["כל התכלית הנרצה לבורא מכל הבריאה שברא, היא ליהנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4519","title":null,"paragraphs":["במחשבה אחת נבראה כל המציאות עד גמר התיקון. ואותה המחשבה היחידה, היא הפועלת, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא מציאות כל השלמות, והיא השכר המקווה."],"source":"בעל הסולם, \"תלמוד עשר הספירות\", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4520","title":null,"paragraphs":["בכל יכולתו המציא הבורא תחבולה, שתופיע תפיסה לנבראים, הנקראת \"חושך\". שמניעת האור וחולשת אחיזתנו בו, המובן לנו כמו חושך, היא הסיבה לתפיסת האור, שכל תפיסתנו באור היא מתוך החושך."],"source":"בעל הסולם, ספר \"אור הבהיר\", אור ישר, אור חוזר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4521","title":null,"paragraphs":["הבורא עשה הסתרה, שלא יכולים לראותו, כדי שיהיה מקום בחירה, להאמין שהוא ממלא הכול. ולאחר שהאדם מקיים את מצוות הבחירה, אז מגלה הבורא את עצמו לאדם. נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, שמרגיש שהבורא הוא השולט בעולם. וזה נקרא שעושה את הבורא למלך עליו."],"source":"הרב\"ש, אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4522","title":null,"paragraphs":["חוק הוא, שלא יוכל הנברא לקבל רע מהבורא בגילוי, כי הוא פגם בבורא, שהנברא ישיגו כפועל רעות. לכן כשהאדם מרגיש רע, מיד נעלם ממנו הבורא כמשגיח. וזה העונש הגדול שבעולם. כך שהרגשת טוב ורע בהשגחה, מסבבת הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ להתחזק בהשגחת הבורא, יש לו שכר. ואם לא מתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מהבורא."],"source":"זוהר לעם, \"הקדמת ספר הזוהר\", \"ליל הכלה\", 138","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4523","title":null,"paragraphs":["כמו שהבורא לא חושב בעצמו, אם הוא קיים או משגיח, אף מי שרוצה לזכות להשוואת הצורה עימו, אסור לו לחשוב בדברים האלו. לכן כל מעשיך יהיו להשפיע לזולת. ואז תבוא להשוואת הצורה עם הבורא, שכל מעשיו להשפיע לכולם, שזו היא הדבקות השלמה."],"source":"בעל הסולם, \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4524","title":null,"paragraphs":["ניתן לנו דרך האמונה, למעלה מהדעת, שלא להתחשב עם הרגשה וידיעה. אלא בטח הבורא הוא המשגיח ויודע מה שטוב בשבילי ולכן רוצה, שאני ארגיש את מצבי כך. ואני רוצה לעבוד בעבודה בעל מנת להשפיע, הגם שאני לא מרגיש שום שלמות בעבודתי, אבל בכלים דעליון אני שלם."],"source":"הרב\"ש, מאמר 3 \"עניין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4525","title":null,"paragraphs":["מה שנתדמה לאדם דברים, שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא בכדי שיהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, כשרוצה להתגבר על הסתירות. וזה נקרא רוממות הבורא, שממשיך על הסתירות. ואז הסתירות מתבטלות. נמצא, שהדינים גורמים להמשכת רוממות הבורא."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר ל\"ג, \"ענין גורלות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4526","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין, שהרצון לקבל, המפריע בעבודה, בא מהבורא, שנותן כוח הגלוי לרצון לקבל, כי בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה לאדם מגע עם הבורא, שיעזור לו, להפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע, שמזה נמשך נחת רוח לבורא, שהאדם מתפלל אליו."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר י\"ט, \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4527","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחוד הבורא, שאנו טועמים, אף על פי שמתחילתן הן מפרידות אותנו ממנו, הנה בהיותנו מתאמצים לקיים ערבות בינינו, כדי להשפיע נחת לבורא, אז כל אלו כוחות הפירוד נעשים לקשר ולהשגת חכמתו. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק."],"source":"זוהר לעם, \"הקדמת ספר הזוהר\", \"שתי נקודות\", 121","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4528","title":null,"paragraphs":["תכף בבוקר, בקומו משנתו, יימשך לדבקות בבורא וישפוך ליבו, שישמור אותו, שלא ייפרד מדבקותו, ויוכל לבטל את כל המחיצות בינו לבורא. וכשעוברים עליו צורות זרות, תכף בזוכרו, ישפוך ליבו, שיציל אותו הבורא מהפסק מדבקותו. וחפץ ה' בידו יצליח."],"source":"בעל הסולם, אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4530","title":null,"paragraphs":["קשה לי מאוד לסבול את החברים שלי, היות שאני רואה, שכל אחד ואחד מהם יש לו תכונות אחרות משלי, ואין לי שום השתוות עמהם, רק בעל כורחך, מטעם שאין לי ברירה, היות שאמרו לי, שבלי אהבת חברים איננו יכול להגיע לאהבת ה'. אז בהכרח אני יושב עמהם. אבל אני יכול לומר לעצמי, מה אני מרויח מהחברים, רק דבר אחד, היינו שאני מתקן את עצמי מבחינת סיגופים, מזה שאני יושב עמהם ביחד, וסובל את הדיבורים של החברים, שאינם לרוחי ולתכונתי. אבל מה לעשות. אומרים לי, שאני מוכרח לסבול בעולם הזה, לכן אני סובל, ואני יושב ומצפה, מתי יגיע הזמן, שאני אוכל לברוח מהם, ולא להסתכל על שפלותם, שאני רואה בהם. נמצא, שהוא לא לוקח מאהבת חברים את התרופה, שנקראת אהבת הזולת... זאת אומרת, מאהבה עצמית הוא לא יוצא, ולאהבת הזולת הוא לא מגיע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגורל שלי תלוי בעשירייה"]},{"id":"he-4533","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות הוא ע\"י האחדות. ע\"י שנכללים כל השינויים במקור האחדות. והעיקר תלוי בהאדם, שהוא עיקר הבריאה, ובו תלוי הכל. ועל כן, \"ואהבת לרעך כמוך\" הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות ושלום, שהוא עיקר החיות והקיום והתיקון של כל הבריאה, על ידי שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"ליקוטי הלכות. ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-4534","title":null,"paragraphs":["יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתאחדו שניכם בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין שתי נקודות. מה שאין כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל\"שני קוים המכחישים זה את זה\", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ה'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור בעשירייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4535","title":null,"paragraphs":["דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא. ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת, והוא הנקרא \"אור אין סוף\"."],"source":"עץ חיים. חלק א', שער א'","author":"עץ חיים","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-4539","title":null,"paragraphs":["אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפילה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כוחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכוחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפילה שלמה לפני יתברך."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לכנס","מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-4548","title":null,"paragraphs":["מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו... והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג\"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כוחה, כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית"]},{"id":"he-4556","title":null,"paragraphs":["מלחמת עמלק שהוא מלחמת היצר, היא מלחמה ארוכה מאד, ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות. שבכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו, יהיה חזק מאד לבלי להניח להפיל את עצמו בשום אופן, כי כל זמן שהאדם אינו מייאש את עצמו ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש איך שהוא, הוא נקרא נוצח את המלחמה, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו, כמאמר רבותינו ז\"ל: \"ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו\", רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי במלחמה הזאת אין רואין עדין בחוש מי המנצח, כי עדין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר, אף על פי כן, כל זמן שאוחזין עדיין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפילה. וכל זמן שאין אנו מייאשין עצמנו ממלחמה הזאת, ואוחזין עדין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפילה וצעקה לה' ית', הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הנצחון."],"source":"משיבת נפש. אות מ'","author":"משיבת נפש","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו","מחוסר אונים לצעקה לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור"]},{"id":"he-4558","title":null,"paragraphs":["לא תרפה ידיך ואל תתיאש ח\"ו מן הרחמים. ואע\"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה שנגמרה הסאה של יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן בחז\"ל: \"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין\". וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי\"ת יענה כידו הרחבה, וזה שהורינו ז\"ל: \"יגעתי ומצאתי תאמין\". כי אינו ראוי לתפלה מקודם זה, והשי\"ת שומע תפלה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו","תפילה"]},{"id":"he-4565","title":null,"paragraphs":["ותזכני ברחמיך, להתפלל במסירות נפש באמת, ואזכה לבטל כל ישותי וגשמיותי, ולא אתפלל בשביל תועלת עצמי כלל, רק אזכה להתבטל לגמרי בשעת התפלה, כאילו אינני בעולם כלל, וכל כוונתי בתפלה יהיה רק לשמך באמת, להעלות השכינה מהגלות, לגלות אלהותך בעולם."],"source":"לקוטי תפילות. חלק ראשון, תפילה ט\"ו","author":"לקוטי תפילות","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","ביטול המחיצות בינינו","יאוש מכוחותיו עצמו","תפילה"]},{"id":"he-4566","title":null,"paragraphs":["ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד... להורות, שאי אפשר שיארע פעם, שיהיה אור היום בלי הקדם חושך הלילה, וכן לא יארע חושך הלילה, שלא יביא אחריו אור היום, כי לא יתפרדו זה מזה לעולם."],"source":"זוהר לעם. בראשית, 151","author":"זוהר לעם","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-4567","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, שהלילה ברא ה'. ובטח ברא זה אודות המטרה, שהיא להטיב לנבראיו. אם כן כל אחד שואל \"למה ברא חושך, שהוא בחינת לילה. הלא לפי המטרת הבריאה, היה צריך לברוא רק יום ולא לילה\". והפסוק אומר, \"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד\". היינו דוקא על ידי שניהם, שהם לילה ויום, אז בא יום אחד.","אלא כנ\"ל, שבכוונה תחילה נברא הלילה, שאינו מאיר בלי תיקונים, בכדי לעשות תיקונים, על מה שהלילה מגלה לאדם. כי על הרגשת של החושך מתרקמים כלים, שנחוץ להם, בכדי שיהיה להם צורך להבורא, שהוא יעזור להם. אחרת אין צורך לישועת ה'. היינו, שאין אז צורך להתורה, שהיא בחינת \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"ענין ענף ושורש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ט' באב","יאוש מכוחותיו עצמו","לילה דכלה","פרשת בראשית"]},{"id":"he-4569","title":null,"paragraphs":["כשאדם רוצה להתקרב לה' ית' ולשוב בתשובה, צריך שיעברו עליו אלפים ורבבות ירידות בלי שעור, וצריך שיהיה גבור חזק לחזק לבבו בכל פעם, לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם. והעיקר הוא התחזקות, לחזק את עצמו תמיד, אף אם הוא כמו שהוא, להאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולים למצוא את ה' ית', כי אפילו כשנופל לשאול תחתיות, אעפ\"כ צריך לחזק את עצמו תמיד ולבלי לייאש את עצמו לעולם, כי גם שם ה' ית', וזה עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד, שהכל תלוי בו, לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם, שזכו למה שזכו - אשרי להם אשרי חלקם, כולם לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מיאשין עצמם לעולם, כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק שהם התחזקו עצמם בכל פעם, אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו. ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא לפחד כלל."],"source":"ליקוטי הלכות. אונאה, הלכה ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-4575","title":null,"paragraphs":["כשאדם רואה, שיש לו ירידות, הוא צריך להיזהר, שלא יברח מהמערכה, אף על פי שהוא רואה, שהוא לא מתקדם. אלא הוא צריך להשתדל להתחיל כל פעם מחדש. היינו, שזה שהוא מתחיל לעלות, לא יגיד שהוא בא שוב לדרגתו הקודמת. נמצא, שהוא לא עשה שום דבר עם עבודתו, היות שהוא חושב, שהוא עולה עתה לדרגתו הקודמת. אלא הוא צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, שכל פעם הוא מעלה ניצוצות אחרים, עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות","יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-4577","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעסוק בתורה הן ביום והן בלילה, ולילה ויום צריכים להיות שוים אצלו, כמובא בזהר הקדוש (ריש בשלח). היינו שמצב השלימות שנקרא \"יום\", ומצב הבלתי שלימות הנקרא \"לילה\", צריכים להיות בשוה, היינו אם כוונתו לשם שמים, אז הוא מסכים שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא ישאר במצב הבלתי שלימות, הוא גם כן מסכים. והסכמה מתבטאת בזה שהוא מקיים את עבודתו כאילו היה זוכה להשלימות, זה נקרא מסכים, היינו שהיום והלילה שוים אצלו. מה שאין כן אם יש הבדל, אז בשיעור ההבדל יש פירוד, ועל פירוד הזה כבר יש אחיזה להחיצונים. לכן אם האדם מרגיש שיש אצלו הבדל, אז הוא צריך לעשות תפילה שה' יעזור לו, שלא יהיה הבדל אצלו, ואז הוא יזכה לשלימות."],"source":"הרב\"ש. 300. \"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","יאוש מכוחותיו עצמו","לחבר ימים ולילות","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ממשיכים את הכנס בעלייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפילה"]},{"id":"he-4578","title":null,"paragraphs":["אין תקנה לאדם, אלא להיישיר כל הרגעים ההוים, והעתידים לבוא, שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול. ומי שדוחה רגע שנוכח פניו, כי מוקשה הוא, מגלה כסילותו לכל, שכל העולמות, וכל הזמנים, אינם כדאים בעדו, באשר שאין אור פניו מלובש בשינוי העיתים והזמנים, אע\"פ שעבודתו של אדם, בהכרח משתנה על ידיהם. ובעבור זה, הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והבטחון שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","יאוש מכוחותיו עצמו","גדלות הבורא","להתחזק באמונה וביטחון בדרך","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפילה"]},{"id":"he-4580","title":null,"paragraphs":["העצה היא, לבקש עבור הכלל כולו, היינו שכל מה שהוא מרגיש שחסר לו, ומבקש מילוי, אז אין לו לומר, שהוא יוצא מהכלל. זאת אומרת, שמגיע לו יותר דברים ממה שיש להכלל כולו. אלא \"בתוך עמי אנכי יושבת\". היינו, אני מבקש עבור הכלל כולו, משום שאני רוצה להגיע לידי מצב, שאני לא אדאג שום דבר בשבילי, אלא בשביל שיהיה נחת רוח להבורא. אם כן מה חשוב לי, אם הקב\"ה יש לו הנאה ממני, או שאותה הנאה היא יכולים לקבל מאחרים. זאת אומרת, הוא מבקש מה', שיתן לנו הבנה כזו, שהיא נקראת \"כולו לשם שמים\", שפירושו, שיהא בטוח בעצמו, שלא מרמה את עצמו, בזה שהוא רוצה להשפיע לה'. שיכול להיות באמת הוא חושב הכל על אהבה עצמית שלו, היינו שהוא ירגיש את הטוב והעונג. אי לזאת, הוא מתפלל לה' עבור הכלל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","בית תפילה לכל העולם","הגורל שלי תלוי בעשירייה","חוק הערבות","חשיבות ההפצה","יאוש מכוחותיו עצמו","יחד בתפילה","נחת רוח","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תיקון השבירה","תפילה","תפילה בעשירייה"]},{"id":"he-4581","title":null,"paragraphs":["עליכם להתחזק במה שנוגע לעיקר החפץ הנרצה לנו, וידוע לכם מה שפרשתי על הפ' \"וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה\", אשר אדם התחתון מחויב לעשות כל מה שבכוחו לעשות, ורק אז יש מקום להשראת הברכה, אבל כסילות היא לחשוב שהשי\"ת נעשה מחוייב בזה להשרות הברכה בדיוק במקום עשייתו, אדרבה עפ\"י רוב, העשיה במקום אחד, והברכה, במקום אחר, במקום כזה שלא עשה שם האדם כלל, כי לא ידע או לא יכול לעשות","שם מצדו. ובברכה האמיתית היא חוק ולא יעבור, שז\"ס שנקרא מציאה ע\"ד \"יגעתי ומצאתי\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-4582","title":null,"paragraphs":["האדם הוא רק אורח. וה' הוא בעל הבית. וידוע מה שאמרו חז\"ל, \"כל מה שאומר לך בעל הבית עשה\", שכך נהוג, \"חוץ מצא\". כי בזמן שהאדם יוצא מרשותו של בעל הבית, כבר אין הוא בעל הבית שלו, שישמע בקולו."],"source":"הרב\"ש. 118. חוץ מ\"צא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דומם דקדושה","הייאוש בדרך הרוחנית","יאוש מכוחותיו עצמו","מגלים בינינו את בעל הבית","סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-4596","title":null,"paragraphs":["כשהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, בכדי להשיג את המטרה שלו, הנקראת, דבקות בה', דהיינו שכל מעשיו יהיו בעל מנת להשפיע, הוא צריך לתת יגיעה הנקראת, יסורים, שפירושו, שהאדם צריך ללכת נגד הטבע שלו. כלומר, היות שהאדם נברא בכלים להנות לעצמו, והוא צריך ללכת בדרך שיגיע להנות להבורא, ולא לתועלת עצמו, ולזה הגוף מתנגד. ועל זה יש מלחמות: פעם גובר הרצון להשפיע, ופעם גובר הרצון לקבל. וצריכים לדעת, שכל הכוחות שיהיו להאדם, שתהיה לו היכולת ללכת נגד הרצון לקבל, האדם צריך לקבל מתורה, כמו שאמרו חז\"ל, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\". היינו בזמן שהוא הולך לעסוק בתורה, ונותן יגיעת התורה, לאיזה שכר הוא מצפה, הוי אומר, לכוון לזכות להרצון להשפיע לה'. וזה נקרא, שלומד תורה בכדי להגיע לשמה, הנקרא, בעל מנת להשפיע, שהיא בחינת \"הדבק במדותיו יתברך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4599","title":null,"paragraphs":["אין לאדם מה לתת לה', כמו שכתוב \"אם צדקת מה תתן לו\", שאין לו להאדם לתת לה' רק בחינת הכוונה לבד, שנקרא \"לשמי\". ויותר מזה אין לו מה לתת, כי אין הקדוש ברוך הוא בעל חסרון, שיתנו לו משהו, וכל מה שנותנים לו זוהי רק הכוונה לבד. וגם הכוונה לשם שמים, גם כן אינה לטובת ה', אלא לטובת האדם, שעל ידי זה האדם יקבל כל התענוגים בלי שיהיה נהמא דכסופא, כיון שעל ידי השתוות הצורה האדם יוצא מבחינת מקבל לבחינת משפיע. ואז האדם יכול לקבל כל התענוגים. וזה נקרא \"לשמי\". אם הקדוש ברוך הוא יכול לומר שמקום הזה הוא שמי, משום שהאדם אמר שהוא לא רוצה שום דבר לתועלת עצמו, אלא הכל לה'. נמצא שה' יכול להזכיר את שמו שם, משום שהאדם ביטל את רשות עצמו, ועשה את המקום בשביל השם. ואז, \"אבוא אליך וברכתיך\". אז יכולה לבוא שם ברכת ה', כל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה להטיב לנבראיו."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 390 \"בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4601","title":null,"paragraphs":["ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכל נחת רוח אליך. וזה עקר כונתינו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו, אשר נדע באמת כונת רצונך הטוב."],"source":"נועם אלימלך. \"תפילה קודם תפילה\"","author":"נועם אלימלך","subjects":["נחת רוח","תפילה"]},{"id":"he-4602","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שרוצים לעבוד בלי שום תמורה, אלא בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז המודד הוא גדלות הבורא. כלומר, לפי מה שהאדם משער בעצמו גדלות המלך, בשיעור זה יש לו כח לעבודה. וכמו שכתוב (הקדמה לתע\"ס, אות יד), שיש ענין אמונה חלקית, שכל אחד ואחד יש לו שיעור באמונה. כלומר, שזה קובע לו, כמה כוחות הוא צריך לתת בעבודת ה'. וזה כמו שאומר בזה\"ק על פסוק \"נודע בשערים בעלה. כל חד וחד לפום מה שמשער בלביה\". שפירושו, כל אדם יש לו שיעור בגדלות ה'. והגדלות ה' הוא אצל האדם לפי מה דמשער בלבו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 21 \"מהו \"שכור אל יתפלל\", בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4603","title":null,"paragraphs":["מי שעובד מטעם להשפיע, היינו שיש טבע בהגוף שיכול להכניע את עצמו תחת מי שגדול ממנו, ויש לו כח לשמש את מי שגדול ממנו, נמצא שרק שיעור גדלותו של השם יתברך מחייב אותו את העבודה. ובשיעור שמאמין בגדלות השם יתברך, לפי שיעור זה יש לו כח לעבודה. ומאחר שרצון ה' הוא שהתחתונים יזכו לראות את גדלותו ורוממותו של הבורא יתברך ויתעלה, לכן משום זה התחתון צריך לעבוד רק מטעם להשפיע. היינו לא מטעם מתנת המלך, הנקרא אהבה התלויה בדבר, אלא מטעם המלך עצמו, מאחר שהוא מאמין בגדלות המלך, לכן יש לו כח להשפיע ולשרת את המלך. נמצא שכל עבודתו היא בהתבוננות גדלותו ורוממותו יתברך. ובשיעור שיש לו הכרה בגדלותו, בשיעור זה הוא מרבה בהעבודה. לכן יש מעלה יתירה בהעבודה של על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 326 \"עבודת האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4604","title":null,"paragraphs":["בכדי לזכות לאמונה, צריכים להקדים מקודם, יראה, כי היראה היא מצוה כוללת כל המצות שבתורה, להיותה השער לאמונתו ית', שלפי התעוררות יראתו בהשגחתו ית', כן שורה בו האמונה, בהשגחתו ית'. והיראה הוא, שמפחד שמא ימעט בעשית נחת רוח ליוצרו, שפירושו שהיראה שהאדם צריך לפחד מה' אולי לא יוכל להשפיע נחת רוח לה' ולא שהיראה תהיה לתועלת עצמו. לפי הנ\"ל יוצא כי השער לאמונה הוא יראה. אחרת אי אפשר להגיע לאמונה. ובכדי להגיע ליראה, היינו שיהיה לו פחד אולי לא יוכל להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז מקודם צריך שיהיה לו רצון וחשק להשפיע, ואח\"כ אפשר לומר שיש מקום לפחד אולי לא יהיה לו אפשרות לקיים, את היראה. אבל בדרך כלל אדם מפחד אולי לא יעלה בידו לקיים בשלימות אהבה עצמית, ולא שידאג אולי אפשר לא יוכל, להשפיע להבורא. ומאיזה חומר אדם יכול להגיע, ולהשיג תכונה חדשה, שהוא צריך להשפיע; וקבלה עצמית, הוא דבר פסול. הלא זה הוא נגד הטבע... אי לזאת יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני. כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי. אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח. נמצא שרק על ידי זה קבל צורך שמבין שענין להשפיע הוא דבר חשוב ונחוץ וזה הגיע לו ע\"י אהבת חברים, ואז שייך לומר יראה היינו שמתירא אולי לא יוכל להשפיע נחת רוח להבורא שזה נקרא יראה. נמצא שעיקר היסוד שעליו יכולים לבנות, את הבנין, דקדושה הוא הכלל של \"ואהבת לרעך\", שעל ידי זה יכולים לקבל צורך, שצריכים להשפיע נחת רוח להבורא, ואח\"כ שייך ענין יראה, היינו שמתירא אולי לא יכול להשפיע נחת רוח להבורא, ואח\"כ כשכבר יש לו השער, שנקרא יראה, אז הוא יכול לבוא לאמונה. כי האמונה הוא, הכלי להשראת השכינה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4606","title":null,"paragraphs":["חכמי התלמוד, הקלו לנו, את דרכה של תורה, יותר מחכמי המשנה. כי אמרו: \"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. והיינו, משום, שהמאור שבה מחזירו למוטב\". הרי שהמציאו לנו ענין חדש, במקום הסיגופים, המובאים במשנה אבות, הנ\"ל. שהוא, \"המאור שבתורה\", שיש בו די כח, להחזירו למוטב, ולהביאהו לעסק התורה והמצות לשמה. שהרי, לא הזכירו כאן סיגופים, אלא רק שהעסק, בתורה ומצות בלבד, מספיק לו, אותו המאור, המחזירו למוטב, שיוכל לעסוק בתורה ומצות, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא \"לשמה\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","נחת רוח","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-4607","title":null,"paragraphs":["ענין העסק בתורה ומצות שלא לשמה, הפירוש, שהוא מאמין בהשי\"ת, ובתורה, ובשכר ועונש, והוא עוסק בתורה, מחמת שהשי\"ת צוה לעסוק, אבל משתף הנאת עצמו, עם עשיית הנ\"ר ליוצרו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", י\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח","מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-4608","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שמדרגת \"שלא לשמה\" היא מדרגה חשובה מאוד, ואין לנו שכל להעריך את חשיבות של תו\"מ שלא לשמה. ואאמו\"ר זצ\"ל אמר \"עד כמה שהאדם מבין להחשיב את העבודה דלשמה, שהיא עבודה חשובה, הוא צריך לדעת, אפילו השלא לשמה עוד יותר חשוב מהלשמה, שאדם נתן שיעור לחשיבותה. כי אין האדם מוכשר להעריך את החשיבות של קיום תו\"מ אפילו שלא לשמה. אבל בטח ששלימות קיום של תו\"מ צריך להיות לשמה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח","מתוך שלא לשמה באים לשמה","על סף לשמה"]},{"id":"he-4609","title":null,"paragraphs":["ידוע שדבר קטן אי אפשר לראות. מה שאם כן דבר גדול, יותר קל לראות. לכן משום זהו, בזמן שאדם עוסק במעט שקרים, אין הוא מסוגל לראות את האמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. אלא הוא אומר, שהוא הולך בדרך האמת. ואין לך שקר גדול מזה. והטעם הוא, משום שאין לו כל כך שקרים שיוכל לראות את מצבו האמיתי. מה שאם כן בזמן שהאדם רכש לו הרבה שקרים, נמצא שהשקר כבר נתגדל אצלו בשיעור, שאם רצה לראות, כבר זה באפשרותו לראות. נמצא שעכשיו היינו בזמן שהוא רואה את השקר, זאת אומרת שהוא הולך בדרך של שקר, אזי הוא רואה את מצבו האמיתי. היינו, שהוא רואה את האמת בנפשו, איך לעלות על המסילה הנכונה. נמצא שהנקודה הזה, שהוא נקודת האמת, שהוא הולך בדרך השקר, הוא האמצעי בין אמת לשקר. שזהו הגשר המקשר בין האמת להשקר. שנקודה זו הוא הסוף של השקר, ומכאן ואילך מתחיל דרך האמת. ועל דרך זה יובן לנו מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שבכדי לזכות לשמה צריכים מקודם להכין שלא לשמה הכי גדול, ואחר כך יכולים לבוא לשמה."],"source":"הרב\"ש. אגרת ט\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח","לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר","מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-4610","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"לא אמות כי אחיה\". האדם בכדי להגיע להאמת, צריך שיהיה בהרגשה, שאם לא ישיג את האמת, הוא מרגיש את עצמו למת, כי רוצה לחיות. זאת אומרת, שהפסוק \"לא אמות כי אחיה\" נאמר על מי שרוצה להשיג את האמת. וזה סוד \"יונה בן אמיתי\". יונה מלשון אונאה. בן מלשון מבין. שמבין, משום שתמיד מסתכל על מצבו, שבו הוא נמצא, ורואה שאונאה את עצמו ואינו הולך בדרך האמת. כי אמת נקרא להשפיע, היינו לשמה. והיפוך מזה אונאה ושקר, היינו רק לקבל, שהוא שלא לשמה. ועל ידי זה הוא זוכה אח\"כ לבחינת \"אמיתי\", היינו להאמת."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". כ\"ח. \"לא אמות כי אחיה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להמית את רשות עצמו","נחת רוח","לשמה נקרא אמת, לא לשמה נקרא שקר"]},{"id":"he-4611","title":null,"paragraphs":["בשיעור שהוא מרגיש יסורים בחייו, היינו שאין לו ממה לקבל חיות, אז בהכרח הוא מתבטל לעבוד בבחינת השפעה. היינו, בזמן שהוא רואה שעל ידי מעשים של קבלה לא ישיג חיות, אז הוא מתחיל לעשות מעשים של השפעה בכדי שמעשים של השפעה ישפיעו לו תענוג. נמצא שהיסורים מחזירין אותו למוטב, היינו היסורים שהוא מרגיש שאין לו ממה לקבל תענוג, גורמים לו","שיחזור למוטב, היינו שיעשה מעשים של השפעה. כי ענין מוטב הוא בחינת השפעה, כמו שכתוב \"רחש לבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך\", היינו להשפיע. נמצא שעל ידי היסורים, שהוא סובל מזה שאין לו חיות, הוא בוחר לעצמו דרך חדשה ומתחיל לעסוק להשפיע. ואף שגם זה הוא על הכוונה לקבל, אבל זה נקרא בחינת שלא לשמה הקרוב לשמה, שזה ענין שמתוך שלא לשמה באים לשמה, מסיבת המאור שבה מחזירו למוטב. כי מאחר שהוא עושה מעשיו להשפיע, על ידי זה הוא מתחיל להרגיש מאור בהמעשים דלהשפיע. והמאור הזה יש בסגולתו להפוך אחר כך שיעשה להשפיע."],"source":"הרב\"ש. 279. \"למה נמשלו ישראל לזית\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח","על סף לשמה"]},{"id":"he-4612","title":null,"paragraphs":["בכל מקום שהאדם פורש את עצמו מלהנות לעצמו, וגורם בחינת יחוד, אתה מוצא בו קדושה. היינו משום שהאור העליון יכול לשרות שם, משום שהכלים יכולים לקבל את אור ה' הנקרא קדושה, שהקדושה שורה רק במקום טהרה. שטהרה נקראת טהרת המדות, ואז הקדושה שורה במקום טהרה. אבל יש לפעמים, \"אני ה' השוכן אתם בתוך טומאתם\", היינו אפילו שעוד אין הכלים מוכנים להיות בהשתוות, אבל בכדי לסייע להאדם שיבוא לידי זה, מוכרחין לעוזרו מלמעלה. כי זהו ענין שלא לשמה, המאור שבה מחזירו למוטב. המאור הזה נקרא \"ה' השוכן אתם בתוך טומאתם\". וזה שייך דווקא אם האדם רוצה לבוא לשמה, אלא שאינו יכול לנצח את גופו. לכן נותנים לו את המאור הזה, בכדי שיוכל לנצח את הרצון לקבל, וללכת בדרך ה', שהוא השפעה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 218, \"ישראל הם בני מלכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","הכנה לקבלת התורה","הכניסה למדרגה הרוחנית","נחת רוח","לטהר את הלב","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה","שבועות"]},{"id":"he-4615","title":null,"paragraphs":["עליון מברר לצורך התחתון את הגו\"ע (מטעם ש\"אין חבוש מתיר את עצמו\"). והעליון עושה מסך על מ\"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ\"ן. פירוש, שענין מ\"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ\"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ\"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ\"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה","כוונתו לה', הנקרא לשמה. והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים. נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ\"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ\"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע. היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו. ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו. וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ\"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ\"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו. וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ\"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין \"מתוך שלא לשמה באין לשמה\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 587 \"עליון מברר לצורך התחתון\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","נחת רוח","להתבטל לעליון","מרכז העשירייה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","עיבור","עיבור ויניקה","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4617","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בא לידי דרגה שהוא רוצה להשפיע לה', היינו נחת רוח ליוצרו, ואז מתחיל לחשוב מה חסר לה', בכדי שיוכל להמציא לו, כי כל דאגותיו הן רק שתהיה נחת רוח להקדוש ברוך הוא, אז הוא רואה שכל מה שברא את העולם, בכדי שיקבלו תענוגים ממנו, ויותר מזה לא חסר להקדוש ברוך הוא. לכן הוא ממלא אז את רצון ה' ומקבל את התענוגים. ואז כבר אין שום ענין של נהמא דכסופא, מטעם שהוא לא מקבל את התענוגים משום שהוא רוצה להנות, אלא מטעם שרוצה להשפיע להקדוש ברוך הוא. כי בזמן שהאדם בא לדרגה שרוצה רק להשפיע לה', אז עובר ממנו הצמצום, ורואה את העולם שהוא מלא כל הארץ כבודו. ואז הוא רואה שכל זה נגלה לעיניו בכדי שיהנה מזה. לכן אחר שהשיג את דרגת השפעה, היינו שהשיג את המדרגה שכל רצונו הוא רק להשפיע נחת רוח לה', אז האדם ממלא את עצמו מכל התענוגים מה שעיניו רואות, כנ\"ל בביאור \"מלא כל הארץ כבודו\"."],"source":"רב''ש - ג'. מאמר 295 \"כל מקדש שביעי - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא","נחת רוח"]},{"id":"he-4618","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב\"ה. השכינה נקראת שם, כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא. שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב\"ה, ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם. משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו של הקב\"ה יתגדל בעולם, כמ\"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקויָם, והיה ה' למלך על כל הארץ."],"source":"\"זוהר לעם\". תולדות, מאמר \"ויקרא את עשיו ויאמר לא ידעתי יום מותי\", סעיף 125","author":"זוהר לעם","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות","נחת רוח","לכוון את הלב","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-4619","title":"חוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה","paragraphs":["וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים."],"source":"רב\"ש | דרגות הסולם | ברח דודי","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","אתם עשיתם אותי","הבורא מתגלה בקשר בינינו","על כל פשעים תכסה אהבה","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","נחת רוח","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4623","title":null,"paragraphs":["המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע ובעל כורחו הוא נענה תחילה, כיון שעל ידו הוא, עובר ההשפעה."],"source":"ר' מנחם מנדל מקוסוב. אהבת שלום","author":"ר' מנחם מנדל מקוסוב","subjects":["חוק הערבות","נחת רוח","ערבות","תפילת רבים"]},{"id":"he-4624","title":null,"paragraphs":["\"כל המבקש רחמים בעד חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה\". דהיינו, הצדיק שצריך באמת לאותו דבר ג\"כ, אלא מרוב קדושתו אינו מרגיש, וכשמתפלל כוונתו שיגאלו כלל ישראל, לכן הוא נענה תחילה בפרט. כי השי\"ת יודע בו שלא יפסיק מקדושתו מחמת הישועה הפרטית, וכמאז כן עתה, הוא באותו התלהבות להתפלל על נחמת ישראל, כי לא ירגיש בחינת עצמו כלל כאילו אינו בעולם, והבן מאד כי זה כל האדם."],"source":"בעל הסולם. \"דבר אמת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4625","title":"מוותר על עצמו עבור הכלל","paragraphs":["אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, ויתן לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', שתהיה לו נחת רוח. והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי שהקב\"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","איש את רעהו יעזורו","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","העלאת מ\"ן","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","חוק הערבות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נחת רוח","ממיסים את הלבבות ללב אחד","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4627","title":null,"paragraphs":["אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, ואין להם שום עסק בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, שלא יחסר שום צורך לחבריהם. ולא עוד, אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה, בכל לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה \"ואהבת לרעך כמוך\". אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה, לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה, מופנה גמור משמירת קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של \"ואהבת לרעך כמוך\". כי איך יפול לו איזה פחד כרגע על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות אלף איש אוהבים נאמנים, עומדים על המשמר הכן, בהשגחה עצומה, שלא יחסר לו כלום מצרכיו. ולפיכך, אחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\". אות ט\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית וערבות","דביקות","הכנה לכנס","הצורך בעשירייה","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","זמן מתן תורה","ערבות","נחת רוח","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מרכז הקבוצה","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","פועלים בערבות","שבועות","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-4631","title":null,"paragraphs":["לא נברא העולם אלא בהשפעה, לעסוק בתורה ובמע\"ט, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ\"ש, כל פָּעל ה' לַמַענהו, כדי שהבריות ישפיעו לו נחת רוח. אבל בתחילה, כמ\"ש, עַיר פרא אדם ייוולד, שכל עניינו הוא להנאת עצמו, ואין בו הרצון להשפיע כלל. והוא טוען, כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו. ולפיכך הטביע הבורא ייסורים קשים ומרים בקבלה לעצמו, הטבועים באדם מעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. באופן, שאם יעסוק בתורה ובמצוות אפילו להנאת עצמו, מ\"מ ע\"י המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראות, שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז ייתן אל ליבו להבדיל את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, כמ\"ש, כל פעל ה' למענהו. ואז יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות, שאין בו חיסרון כלשהו. ואז לוקח חלק בשמחה אשר בעת בריאת העולם. כי זכה, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. כי בכל מקום שנותן עיניו, הוא רואה רק טוב ורק שלמות, ואינו רואה במעשה הקב\"ה שום חובות כלל, אלא הכול זכויות."],"source":"זוהר לעם. בראשית ב', פסקה 103","author":"זוהר לעם","subjects":["הכנה לקבלת התורה","הכרת הרע","נחת רוח","מטרת הבריאה"]},{"id":"he-4632","title":null,"paragraphs":["האדם לא יודע את כוחו של הרע, שידע, שצריכים לברוח מפניו, מטרם שמרגיש מה שהרע גורם לו. ולכן דוקא ע\"י המלחמות שעושה עמו, יש לו כל פעם ופעם ירידות ועליות. ולפי הרגשת הירידות, שכואב לו, זה מביא לו שישנא את הרע. וזה פירוש \"אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם\". שמי שרוצה להיות אוהב ה', כלומר שכל כוונתו בהחיים שלו הוא, שיהיה לו רק רצון אחד, שיהא בידו לעשות נחת רוח להקב\"ה, הוא מוכרח מקודם להיות שונא את הרע. מסיבת שאי אפשר לעבוד לשם שמים, רק בזמן שלא עובדים לתועלת עצמו. והיות שהמקבל, הנקרא \"יצר הרע\", הוא מפריע לו מלעבוד עבור תועלת ה', וזה גורם שהאדם ישנא את הרע שלו, הנקרא \"תועלת עצמו\"."],"source":"רב\"ש א'. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4633","title":null,"paragraphs":["דרך העבודה הוא, שצריכים ללכת בדרך הטוב. אבל הרע שבאדם אינו נותן לו ללכת בדרך הטוב. אבל צריכים לדעת, שאין האדם צריך לעקור את הרע, כי דבר זה הוא בלתי אפשרי. אלא שצריכים רק לשנוא את הרע, כמ\"ש \"אוהבי ה' שנאו רע\". שרק השנאה צריכים, שמדרך השנאה הוא שמפריד בין הדבוקים. ומשום זה אין להרע שום מציאות בפני עצמו. אלא מציאות הרע תלוי באהבה להרע או בהשנאה להרע. זאת אומרת, שאם יש לו אהבה להרע, אז הוא נלכד ברשותו של הרע, ואם הוא שונא להרע, אז הוא יצא ממחיצתם, ואין להרע שלו שום שליטה על האדם. נמצא, שעיקר העבודה הוא לא בעצם הרע, אלא במדת האהבה, ובמידת השנאה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נב. \"אין עבירה מכבה מצווה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4635","title":null,"paragraphs":["נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא ברוך הוא, בכל עת ובכל רגע, כמו שכתוב \"ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית\". וכמו כן בכל רגע צריכים שלא יופסק מהם החיות תמיד ויושפע עליהם בתמידות, בהשתלשלות מלמעלה למטה, מעילה לעלול, שאם יצוייר ח\"ו העדר חיותו מן העולם אפילו רגע אחד, היה העולם ומלואו בטל ממציאות, ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו יתברך, שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות וצינור, להריק לכל הנבראים, שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא ברוך הוא, שלא יהיו מופסקין ממנו יתברך."],"source":"מאור עינים. פרשת יתרו","author":"מאור עינים","subjects":["התכללות","נחת רוח"]},{"id":"he-4637","title":null,"paragraphs":["\"צדיקים אין להם מנוחה\", פירוש, כיון שהשפע מתברך לפי מדת החסרון והגעגועים של הצדיק, באותה המדה לא פחות ולא יותר. אם כן, מתאמצים תמיד להעמיק ולהרחיב הבית קיבול שלהם, כי למשפיע אין שום מדה, רק למקבל, אם כן, כל מגמתם בחייהם, להתחזק ולהשתוקק ולעשות להם, בית קיבול ותוך, כדי לגרום נחת רוח בהרחבת גבול הקדושה, בברכת הויה."],"source":"בעל הסולם. \"כל המצטער עם הציבור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4640","title":null,"paragraphs":["הסתר א: שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין... אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עיור ומטבע חס ושלום בלי חשבון ודעת, אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה, נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך."],"source":"בעל הסולם. \"הסתר וגילוי פנים של השי\"ת – א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4641","title":null,"paragraphs":["הסתר ב: הסתר ב' דהיינו הנקרא בספרים הסתר תוך הסתר, פירושו, שאינו רואה אפילו את האחורים של השם יתברך, אלא אומר, שהשם יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העיור והטבע. והוא, כי דרכי ההשגחה נעשים לו מסובכים ביותר, שמביאים לידי כך עד להתפקר חס ושלום."],"source":"בעל הסולם. \"הסתר וגילוי פנים של השי\"ת – א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4642","title":null,"paragraphs":["הסתר הא' - פירושו, הסתר פנים בלבד, והאחוריים מגולים להם. כלומר, שמאמינים, שהשי\"ת סיבב להם היסורים, מחמת עונש. ואע\"פ, שקשה להם, להכיר את השי\"ת תמיד, דרך אחוריו, שבאים מחמת זה, לידי עבירה, עכ\"ז, אפילו אז, נקראים בבחינת \"רשע שאינו גמור\". כלומר, שהעבירות הללו דומות לשגגות, כי הגיעו להם מחמת ריבוי היסורים, שהרי בכללות, המה מאמינים בשכר ועונש."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4643","title":null,"paragraphs":["הסתר תוך הסתר - שפירושו, שאפילו אחוריו של הקב\"ה נסתרו מהם. כי אינם מאמינים בשכר ועונש. הנה העבירות שבידיהם, נבחנות לזדונות. ונקראים \"רשעים גמורים\", משום שהם פוקרים ואומרים, שהשי\"ת אינו משגיח כלל על בריותיו, ופונים לע\"ז, כמ\"ש: \"כי פנה אל אלהים אחרים\", ח\"ו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4644","title":null,"paragraphs":["אל תדמה בדעתך שאתה מתרחק מהקדושה חלילה וחס, כי \"והעולה על רוחכם היו לא תהיה\", כה אמר ה': \"אם לא ביד חזקה\" וכו'. כי לא ידח ממנו נדח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו, ואם כן אף על פי שנראה שהסוס מוביל את הרוכב כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב\"הוה\", זולת ב\"יהיה\" והבן. נמצא, כי בבחינה זו הוא ג\"כ חיבור, אלא \"אחור באחור\", ז\"א שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש והבן. והעושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב\"הוה\", מחוברים בבחינת \"פנים בפנים\", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש והבן, כי דוקא בחינה זו היא רצונו ית'."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4645","title":null,"paragraphs":["עיקר הצרה היא, שכאשר רואה איזה גילוי פעולה שלא כשורה, נופל ממדרגתו (ונאחז בשקר מפורסם ושוכח שהוא כגרזן ביד החוצב בו) כי חושב את עצמו לבעל הפעולה הזו, ושוכח במסבב כל הסבות שהכל ממנו, ואין שום פועל אחר בעולם זולתו. וזהו הלימוד הגם שעמד בה בבחינת ידיעה מתחילה, מכל מקום בעת הצורך, לא ישלוט בידיעתו ליחד הכל למסבב, ביחוד, שהוא מכריע לכף זכות."],"source":"בעל הסולם. אגרת א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4646","title":null,"paragraphs":["אם אין האדם משתדל במצב של ההסתרה, שיש לו עוד מקום להתפלל, שה' יקרב אותו, והוא מתרשל בזה, לכן שולחים לו הסתר ב', שאפילו להתפלל אינו יכול. וזהו מסיבת החטא, שלא היה מתאמץ בכל כחו להתפלל לה'. לכן הוא בא לידי שפלות כזו. אבל, אחר שבא לידי המצב הזה, אז מרחמים עליו מלמעלה, ונותנים לו עוד הפעם התעוררות מלמעלה. ומתחיל עוד הפעם אותו הסדר. עד שבסופו של דבר האדם מתחזק בתפלה. וה' שומע תפלתו, וה' מקרב אותו ומחזירו למוטב."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ח. \"מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס\"א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["נחת רוח"]},{"id":"he-4647","title":null,"paragraphs":["בני ישראל שזכו לתכלית הדבקות במעמד הקדוש היה כלי קבלה שלהם בהתרוקנות גמורה מכל קנינים שבעולם והיו דבוקים בו בהשואת הצורה, שמשמעותה שלא היה להם שום רצון של קנין לעצמם אלא רק בשעור של השפעת נחת רוח שיוצרם יהנה מהם. וכיון שהרצון לקבל שלהם התלבש בתמונה של קנין הזה הרי התלבש בה והתחבר עמה לעצמות אחד שלם, א\"כ ודאי שנעשו בני חורין ממלאך המוות, כי המוות בהכרח הוא בחינת העדר ושלילת הקיום של דבר מה, וזהו יתכן בעוד שיש איזה ניצוץ הרוצה להתקיים לקנינו עצמו, יתכן לומר עליו שהניצוץ הזה אינו מתקיים כי נעדר ומת, משא\"כ אם לא נמצא באדם שום ניצוץ כזה אלא כל ניצוצי עצמותו מתלבשים בהשפעת נ\"ר ליוצרם וזהו לא נעדר ולא מת, כי אפילו כשהגוף מתבטל אינו מתבטל אלא מבחי' קבלה עצמית שהרצון לקבל מלובש בה ואין לו זכות הויה זולתה. אולם כשבא על הכונה של הבריאה והשי\"ת יש לו נ\"ר ממנו שנעשה רצונו, נמצא העצמות של האדם שמתלבש בנחת רוחו ית' הזה וזוכה לנצחיות גמורה כמוהו ית', ונמצא שזכה לחירות ממלאך המוות."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","נחת רוח","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שבועות"]},{"id":"he-4649","title":null,"paragraphs":["מטבע אֵש הקנאה הוא כללי ומקפת לכל המציאות ולכל הזמנים, כי זהו משפט הקנאה, שבאם שלא היה רואה זה החפץ אצל חברו, לא היה מתעורר לחשוק אליו כל עיקר, ונמצא שאין הרגשת החיסרון מתוך מה שחסר לו, אלא מתוך מה שיש לחבריו, שהמה כל בני אדם וחוה, מכל הדורות, אשר ע\"כ, אין קצה לכוח הפועל הזה, וע\"כ מוכשר לתפקידו הנישא והנעלה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4650","title":null,"paragraphs":["הרצון לקבל שבמין \"החי\", החסר מהרגש זולתו, לא יוכל להוליד חסרונות וצרכים אליו, רק בשיעור, המוטבע באותה הבריה בלבדה. משא\"כ האדם, שיש לו גם הרגש זולתו, נמצא חסר גם בכל מה שיש לזולתו, ומתמלא קנאה, לרכוש לו כל הישות, שנמצאת בזולתו. ואם יש לו מנה, רוצה מאתים. וכן נמצאים חסרונותיו וצרכיו, הולכים ומתרבים, עד שהוא רוצה לבלוע כל הישות, שבעולם כולו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4652","title":null,"paragraphs":["העיקר והיתד שהכול תלוי בו, ותוכן דרכי התשובה הנכונה, תמצא על ידי אהבת חברים ודיבוק חברים והתקרבות לצדיקי הדור, ועל ידי זה יבוא לתכלית ההכנעה, כי יראה עבודת חבריו, וגודל תבערת לבבם והתלהבותם לעבודת הבורא ברוך הוא, ועל ידי זה ילמד לעשות גם הוא כמותם, ויכיר עוותתו וישוב בתשובה שלמה."],"source":"מאור ושמש, פרשת כי תצא","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4657","title":null,"paragraphs":["עיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו.","25/1. האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים אין החסרונות מה שיש לו, הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו.","25/2 אם אתה רוצה למרק החטאים ממך יש לך לעסוק בבטול הישות... דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו. אכן צריך להזהר שלא ישפיל עצמו, אלא מאנשים כשרים, ועל כן, אם ירצה לעסוק בזה בפועל, יוכל לבטל עצמו לפני החבריא שלנו, ולא לפני זרים ח\"ו. אבל מוכרח לדעת נאמנה, שהוא הגרוע והירוד מכל בני העולם, כי כן הוא האמת."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","להתבטל לעליון","למצוא טוב בחבר","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4658","title":null,"paragraphs":["בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות, היא הגרועה שבמציאות, כי ע\"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם. כי עתה, בשכבר נשלמים הכלים דנה\"י, ויש עתה כל הכלים, ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה, קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף, לכל הכדאים להם, דהיינו נר\"ן שלמים. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", אות ס\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות ההפצה","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה"]},{"id":"he-4659","title":null,"paragraphs":["אע\"פ שהדורות הראשונים, חשובים יותר מדורות האחרונים, במהות נשמתם עצמם, שהוא מטעם, ש\"כל הזך ביותר נברר תחילה\" לבוא לעולם, מ\"מ, מבחינת חכמת התורה, היא מתגלית יותר ויותר בדורות אחרונים. והוא מטעם, כי מתוך שקומה הכללית, הולכת ונשלמת, על ידי היותר אחרונים דוקא, לכן נמשכים להם אורות, יותר שלמים, אע\"פ שמהותם עצמם, הוא גרועה ביותר."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4660","title":null,"paragraphs":["וכבר דיברתי כמה פעמים, שדווקא זה הדור הנראה כל כך ריק ופורק עול, הוא היותר מוכשר לאור תשובת אמת."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות א', ל\"ד","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4661","title":null,"paragraphs":["שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עִמָהם בפרהסיה בפני כל עם ועֵדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופַנה... וזהו שהעניק לי ה' במידה שלמה. אשר מקובל אצלנו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז\"ל, ראוי היה שמואל הקטן וכו', אלא שאין דורו זכאי לכך, ועל כן אמרתי, שכל זְכִיָיתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","אם תרצו אין זו אגדה","דאגת נשים לאיחוד העם","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הכנה לערב איחוד ארצי","הנה מצאנו אוצר","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חובת עם ישראל לאיחוד","חשיבות ההפצה","יום הזיכרון","יום השנה להסתלקותו של האר\"י","להיות בחינת מעבר","נשים בונות עולם חדש","נשים לחיבור העם","תפקיד האשה"]},{"id":"he-4662","title":null,"paragraphs":["יתכן שהקטן שבנביאים יצליח בנבואתו - בעניין המהירות - יותר מנביא היותר גדול שבנביאים, והוא מטעם שנסמך על הגלויים של הנביאים הקודמים שסללו לו הדרך. ומובן שגם תלוי בהתפתחות השומעים את נבואתו, כי לדברים קצרים וברורים, צריכים לדור מפותח יותר, שיהיו מוכשרים להבינו. ומכח שתי הוספות האלו, אם יספחו לקטן במעלה, יכול להצליח לאין ערוך מהגדול."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4664","title":null,"paragraphs":["עיקר ההצלחה הנבואי הוא להמשיך, אור העליון, עד לדרי מטה, והמורידו ביותר למטה, הוא המצליח ביותר."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4665","title":null,"paragraphs":["שאלתי את פי משיח, אימת קאתי מר(מתי יבוא אדוני), והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והישגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה."],"source":"הבעש\"ט. \"כתר שם טוב\"","author":"הרב ישראל בן אליעזר (בעל שם טוב)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חשיבות ההפצה"]},{"id":"he-4666","title":null,"paragraphs":["ובמלֹאת הימים האלה הקשבתי קשב רב לכל הייעודים וההבטחות שנועדתי מאת ה', ולא מצאתי בהם סיפוק ולשון איך לדבר אל בני העולם ולהביאם לחפץ ה' אשר הודיעני, ולא יכולתי להתאפק לטייל בין בני אדם הריקים מכל ודוברים סרה על ה' ועל בריאתו, ואני שָׂבע והלל הולך ושמח וכמו מצטחק על האומללים האלה, ונגעו אליי הדברים עד הלב. אז הוסכם בלבי - יהיה מה שיהיה ואפילו ארד ממדרגתי הרמה, הנני מוכרח לשפוך תפילה חמה לה', ליתן לי השגה ודעת בדברי נבואה וחכמה ולשון להועיל את בני העולם האומללים להעלותם לדרגת החכמה והנועם כמותי."],"source":"בעל הסולם. \"נבואתו של בעל הסולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חשיבות ההפצה","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4667","title":null,"paragraphs":["ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו. וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-4668","title":null,"paragraphs":["גדולה היא אמונתי, שכל רעש עולמי הזה, של שעת מעבר עולם, שאנו חיים בו, לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל. קרואים אנו כעת לתפקיד גדול וקדוש, למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות הראיה","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","יום הזיכרון"]},{"id":"he-4669","title":null,"paragraphs":["בנין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בנין האומה הישראלית. בנין האומה והתגלות רוחה הוא ענין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בנין העולם, המתפורר ומצפה לכח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל. רוח ה' מלא בה, ואי אפשר לרוח אדם, שהרגשת נשמתו פועמת בו, להיות שוקט בשעה גדולה זו, מבלי לקרא לכל הכוחות באומה: עורו וקומו על תפקידכם."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות, המלחמה, ט'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4672","title":null,"paragraphs":["אמרו רז\"ל \"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל\", ו\"אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל\". הנהגות כל העולמות מסור ביד ישראל."],"source":"מאור עינים. פרשת פנחס","author":"מאור עינים","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4673","title":null,"paragraphs":["בישראל שורה סוד האחדות של העולם."],"source":"הראי\"ה קוק. \"אורות הקודש - ב\", תט\"ו","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4674","title":null,"paragraphs":["אנו קרואים לאחד את העולם, וקודם שנאחד את העולם החי החומרי, הננו קרואים לגלות את התכנית של האחדות הרוחנית, שהוא סודנו העצמי."],"source":"אגרות ראי\"ה. כרך ג'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-4675","title":null,"paragraphs":["מוטל על האומה הישראלית, ע\"י העסק בתורה ובמצוות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דבקותו ית'."],"source":"בעל הסולם | הערבות | כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","אם תרצו אין זו אגדה","בני ברוך - בחינת מעבר","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","ט' באב","ימי בין המצרים","ישראל אחראית לתיקון העולם","להיות צינור רוחני","מתחברים למען האנושות","האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-4676","title":null,"paragraphs":["\"אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל\" - \"בשביל\", הוא לשון מסילה ודרך, שתיקנו שביל מעבר השפע. ובהיפך, קלקול השביל, גורם דינין ופורענות ח\"ו, מאחר שאין ייחוד. שישראל מופרדים משורשם הכללי שהוא א\"ס, נפרד ח\"ו כל העולם והנבראים גם כן."],"source":"מאור עינים. פרשת פנחס","author":"מאור עינים","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות","נחת רוח"]},{"id":"he-4677","title":null,"paragraphs":["דע, כי הנה בכלל העולם יש הטוב והרע, וענפיהם במין האנושי - ישראל ואומות העולם. והנה תיקון העולם הוא, שיהיה הטוב שולט והרע נכפה, ובמין האנושי ישראל שולטים ואומות העולם משתעבדים תחתיהם, והנה בהיות הדבר כן, הנה טוב לכל, כי הנה הקדושה מאירה בישראל ומתחזקת בם, ובהיות אומות העולם משתעבדים תחתם, נתקנים על ידם, ונמשך להם משך מן הקדושה ההיא, אך אם אומות העולם מתפרצים מתחת ידי ישראל ושולטים, וישראל נכנעים, הנה ישראל מפסידים ואומות העולם עצמם מפסידים, ישראל מפסידים, שהם בשפלות והקדושה איננה מתחזקת בעולם, לפי שהמקום המיוחד לה, שהוא בישראל, איננו בתיקונו וחוזקו, וכל שכן, שמפסידים האומות עצמם, שאין נמשך להם מהקדושה שום הארה כלל, אלא אדרבא, מיטמאים והולכים ומתרחקים מן הטוב."],"source":"רמח\"ל. מאמר החכמה, תפלת ראש השנה","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4680","title":null,"paragraphs":["שר אחד בא לרבי אַבָּהו ואמר, יש לקבץ את כל העולם עליכם, כעל הארבה הזה, להאביד אתכם מהעולם, בשעה אחת. אומה זו, אם אינה עובדת ריבונה, כתוב, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה. אם היא תסטה, יאבד כל העולם בגללה. אמר לו, והרי אתם עושים לה שתסטה ולא תלך בדרך הישר. אמר לו, חטאיכם עושים לעורר אותנו להצר לכם."],"source":"זוהר לעם. זוהר חדש-א, פרשת וייצא, 55","author":"זוהר לעם","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4681","title":null,"paragraphs":["בשם \"שופר של משיח\" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחייתו ולגאולתו של עם ישראל... אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה, באים אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו לגאולה, הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה, עמלק, היטלר ימ\"ש וכו', מעוררים לגאולה. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע, כי אזניו נאטמו, הוא ישמע לקול השופר הטמא הפסול, בעל כורחו ישמע."],"source":"הראי\"ה קוק. מאמרי הראי\"ה, כרך א'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4682","title":null,"paragraphs":["הקומוניזם האגואיסטי המיוסד על גלי קנאה שנאה, לא יפטרו מהם לעולם, אלא בשעה שלא יהיה להם בורגנים, יפילו שנאתם על ישראל. ואין לטעות כלל, אשר הקומוניזם האגואיסטי ירפא שנאת ישראל מן האומות. ורק הקומוניזם האלטרואיסטי אפשר לצפות ממנו רפואה זו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4683","title":null,"paragraphs":["היבשות והחשכות, שמצאונו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן, בכל הדורות שקדמו לנו. שהוא משום, שאפילו העובדי ה', שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה. וכבר המשיל הרמב\"ם ז\"ל, משל אמיתי על זה, ואמר, שאם שורה, של אלף אנשים סומים, הולכים בדרך, ויש להם לפחות, פקח אחד בראשם, הרי הם בטוחים כולם, שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח, שבראשם.","אבל, אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק, שיכשלו בכל דבר, המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת. כן הדבר שלפנינו: אם היו לפחות עובדי השי\"ת, עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא\"ס ב\"ה, הרי כל בני הדור, היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים, בדרכם שלא יכשלו. ואם גם עובדי השי\"ת, סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא, שכל הדור נכשל, בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה!"],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4685","title":null,"paragraphs":["בהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת \"ישראל\" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת \"אוה\"ע\" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת \"אוה\"ע\" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ\"ש: \"עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי\", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו\"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה\"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4686","title":null,"paragraphs":["שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת \"אוה\"ע\" שבו, על בחינת \"ישראל\" שבו, וכמ\"ש: \"הגר, אשר בקרבך\", דהיינו החיצוניות שבו, \"יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך\", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת \"ישראל\" שבך, \"תרד מטה מטה\". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה\"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח\"ו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4687","title":null,"paragraphs":["בהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה\"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב: \"ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'\". וכמו כן הכתוב: \"כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4688","title":null,"paragraphs":["כל גדולי הקבלה, פה אחד, צועקים ככרוכיה, שכל זמן שמסלקים מאורייתא (מהתורה) את","רזיה, ואינם עוסקים בסודותיה, מחריבים את העולם."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות - ב', רל\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות"]},{"id":"he-4689","title":null,"paragraphs":["שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח\"ו, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה\"ע. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח\"ו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4691","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית הותקנה בבחינת \"מעבר\", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדביקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ\"ש \"ונהרו אליו כל הגויים\"."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","דור האחרון","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","ט' באב","יום הזיכרון","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","ימי בין המצרים","מתחברים למען האנושות","נשים בונות עולם חדש"]},{"id":"he-4693","title":null,"paragraphs":["להתפשטות גדול של חוכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך תלויים המה התפשטות החוכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החוכמה במרחבי האומה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות","תפילה"]},{"id":"he-4696","title":null,"paragraphs":["יש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו\"ה \"ומלאה הארץ דעה\", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה","להם לצאת. וע\"כ כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע\"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","אירופה בפרשת דרכים","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הכנה לערב איחוד ארצי","הנה מצאנו אוצר","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","יום הזיכרון","יום הזכרון ויום העצמאות","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","ישראל אחראית לתיקון העולם","כלי מחזיק ברכה לישראל","להיות צינור רוחני","תפילה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-4699","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך לראות את עצמו, כאילו הוא הקטן מהתלמידים. ואיך אפשר, שהאדם יראה שהוא הקטן מכולם. וזה שייך רק למעלה מהדעת. וזה נקרא \"עשה לך רב\". היינו, שכל אחד ואחד הם בחינת רב נגדו, והוא נחשב רק לתלמיד. וזוהי עבודה גדולה. כי יש כלל \"החסרונות של השני הם תמיד מגולים, והחסרונות של עצמו הם תמיד מכוסים\". והוא צריך להחשיב את השני, שהוא בעל מעלות טובות, ושכדאי לו לקבל על עצמו, מה שהוא אומר לו, או מה שהוא עושה, שהוא ילמד מהמעשים של השני.","וזה אין הגוף מסכים. כי תמיד הדרך היא, בזמן שמי שהוא צריך ללמוד מהשני, זאת אומרת, במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה, אז הגוף מבטל את דעתו ועשייתו של השני. והוא מטעם, שהגוף רוצה במנוחה. לכן יותר טוב לו ויותר נח לו לבטל את דעתו והמעשים של חבירו, כדי שלא יצטרך לתת יגיעה. לכן נקרא זה \"עשה לך רב\", שפירושו, שבכדי שהחבר יהיה לך רב, אתה צריך לעשות זה. היינו, לא בשכל, כי השכל מחייב אחרת, ולפעמים הוא מראה לו להיפך, שהוא יכול להיות רב והשני תלמיד שלו. לכן נקרא \"עשה\" לשון עשיה ולא שכל. \"רב\"ש - א'. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר – א\" 1985)"],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר – א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4704","title":null,"paragraphs":["התורה נחלקת לב' חלקים: חלק לשיעבוד המקום... חלק לשיעבוד הבריות.","והנה החלק שבין אדם לחברו הוא העבודה האמיתית. והחלק שבין אדם למקום הוא השכר והמחמדים הפרושים על שולחן המלך. אמנם, \"כל פעל ה' למענהו\" פעל, שגם החלק של שעבוד הבריות צריך להיות במקום של מלך. דהיינו, \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". ובזה יש אבק מרפא לסם המוות המוטל בן אדם למקום."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4705","title":null,"paragraphs":["בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי\"ת ובהשפעת נחת רוח להשי\"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם | אהבת ה' ואהבת הבריות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","על כל פשעים תכסה אהבה","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","גדלות הבורא","מאהבת הבריות לאהבת ה'","אין עוד מלבדו","ממיסים את הלבבות ללב אחד","נחת רוח","נשמה אחת"]},{"id":"he-4706","title":null,"paragraphs":["אם היה מציאות שחברו יסתכל לתוך מחשבתו, ויהיה לו מציאות מה שחברו חושב, בטח שלא היה חושב שום מחשבות רעות, משום שלא היה רוצה להתבזות בעיני חברו. ולפי זה, אם האדם מאמין שהקב\"ה הוא יודע מחשבות, איך אפשר לאדם לחשוב מחשבות שאינם לפי רצון ה'."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 838 \"אמיתיות ההשגחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4708","title":"לשמשני","paragraphs":["\"אמר בן זומא, כל אלו לא נבראו אלא לשמשיני, ואני לשמש את קוני\". לפי מה שפירש","אאמו\"ר זצ\"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, בזה שממציאים לו החסרונות שלו."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 124 \"לשמשני\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יתרון האור מתוך החושך","נחת רוח","למצוא טוב בחבר","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4709","title":null,"paragraphs":["אומר רבי יהושע בן פרחיה \"והוי דן את כל האדם לכף זכות\". שהאדם צריך לדון את כולם לכף זכות. היינו, מה שהוא לא רואה בהם מעלות, אין הם אשמים, אלא הוא בעצמו אין לו בהכוחות שלו מספיק כישרון לראות את המעלות של הכלל. לכן לפי תכונת נפשו, הוא רואה. וזהו אמת לפי השגתו. אבל לא לפי האמת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר- א'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגורל שלי תלוי בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","למצוא טוב בחבר"]},{"id":"he-4710","title":null,"paragraphs":["מי שעובד על דרך הטוהרה, אינו יכול לקטרג על אחרים. אלא תמיד הוא מקטרג על עצמו, ועל אחרים הוא רואה אותם במדרגה יותר טובה, משהוא מרגיש את עצמו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ס\"ב. \"יורד ומסית עולה ומקטרג\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר"]},{"id":"he-4712","title":null,"paragraphs":["אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ\"ל, לא שהוא צריך לראות, שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 17, חלק א'. \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגורל שלי תלוי בעשירייה","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חשכה כאורה יאיר","למצוא טוב בחבר","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4713","title":null,"paragraphs":["אסור להביט על חברו לרעה, למצוא בו דווקא מה שאינו טוב, ולחפש פגמים בעבודת חברו. רק אדרבא, מחויב להביט רק על הטוב ולחפש למצוא בו זכות וטוב תמיד. ועל ידי זה יהיה שלום עם הכול."],"source":"\"ליקוטי עצות\". ערך \"שלום\", י'","author":"ליקוטי עצות","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר","מנצחים את המלחמה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4714","title":null,"paragraphs":["כאשר אוהב את השי\"ת, אי אפשר שלא יאהב את ברואיו. ואם הוא שונא הבריות, אי אפשר שיאהב השי\"ת אשר בראם."],"source":"מהר\"ל. נתיבות עולם - ב', נתיב אהבת ריע, פרק א'","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4716","title":null,"paragraphs":["מובא בזוהר (ויקרא, תזריע): בוא וראה, שכל מה שיש בעולם, לא היה, אלא בשביל האדם, והכול מתקיים בשבילו וכו', כמ\"ש, וייצר ה' אלוקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהוא שלמות הכול וכולל הכול וכו', וכל מה שלמעלה ושלמטה וכו' נכלל באדם. הרי מפורש, שכל העולמות, העליונים והתחתונים, כלולים כולם בָּאדם, וכן כל המציאות, הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", אות א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4717","title":null,"paragraphs":["חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פאטאגרפית [צילום photographic], המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\", לד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4720","title":null,"paragraphs":["אין לנו לדבר, אלא ממקום שהחושים שלנו מתפעלים מהאור המתפשט, שהוא בחינת רצונו להיטיב לנבראיו, ובאה לידי המקבלים בפועל. וזה דומה כמו שאנו מביטים על השולחן. אז לפי חוש המישוש, אנו מרגישים שזה דבר קשה. וכן מידת אורך ורוחב, והכול לפי ערך חושינו. אבל אין זה מחייב שהשולחן יהיה נראה כן למי שיש לו חושים אחרים, למשל בעיני המלאך, בעת שמסתכל על השולחן, אזי רואה אותו לפי חושיו. לכן אין לנו לקבוע שום צורה בערך המלאך, כי אין אנו יודעין את חושיו. ומכאן, שכמו שאין לנו השגה בהבורא ית', ממילא אין לנו לומר איזה צורה יש להעולמות בערכו, רק אנו משיגים בהעולמות בערך חושינו והרגשתנו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ג'. \"עניין ההשגה הרוחנית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4723","title":null,"paragraphs":["...אמנם כן, הסיבותם לי עבודה רבה בענין הפירוד והשנאה אשר נזרע וגדל ביניכם, בשיעור אשר לא שערתי מראש, כי כל אחד מהתלמידים שיחי' נצח, הוא כמו אבר שלי עצמי, והנה אין שלום בֶעַצַמַי מפני חטאתי, וע\"כ, אני מוכרח להתחיל ולזכך את עצמי, כמו תינוק שנולד, עד שאזכה לעשות שלום בין התלמידים."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","מנצחים את המלחמה","ערבות"]},{"id":"he-4724","title":"ואחר שכבר השגתי את הלבוש","paragraphs":["ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, ונדמה לי שעיניי רואות את חברי, וכמו כן אוזני שומעות את קולם, פי מדבר אתם, הידיים מחבקות, והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עימם במעגל,","ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי, והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חבריי עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חבריי, ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי שאין שום מציאות בעולם, רק אני וחבריי. ואח\"כ גם \"האני\" מתבטל ונבלע ונכלל בחבריי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים."],"source":"הרב\"ש. אגרת ח'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","על כל פשעים תכסה אהבה","התכללות","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","ט\"ו באב: יום האהבה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-4726","title":null,"paragraphs":["כל התכלית, הנרצה להבורא ית', מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם, שהכין בעדם, ובשיעור המבואר בכתוב \"הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים\", - הנך מוצא בבירור, שהתכלית הזו לא תחול, לא על הדוממים והכדורים הגדולים, כמו הארץ והירח והשמש, ולוא יהיו זהרם ומדתם כמה שיהיו, ולא על מין הצומח, ולא על מין החי, שהרי חסרים מהרגש זולתם, אפילו מבני מינם, הדומים להם. ואיך יחול עליהם, ההרגש האלקי והטבתו?","אלא רק מין \"האדם\" בלבדו, אחר שכבר יש בהם ההכנה, של הרגש זולתו כלפי בני מינם הדומים להם. הנה אחר העבודה בתורה ומצות, שמהפכים הרצון לקבל שלהם, לרצון להשפיע, ובאים בהשואת הצורה ליוצרם, שאז מקבלים כל המדרגות, שהוכנו להם בעולמות העליונים, הנקראות \"נרנח\"י\", שבזה נעשו מוכשרים, לקבל את התכלית שבמחשבת הבריאה. הרי שתכלית, כוונת הבריאה, של כל העולמות, לא היתה, אלא בשביל האדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","להגיע להרגש הזולת","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-4728","title":null,"paragraphs":["יש ג' מצבים לנשמות, בדרך כלל:","מצב הא' - הוא מציאותן בא\"ס ב\"ה, במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם, צורה העתידה, של גמר התיקון.","מצב ב' - הוא מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו, ע\"י ב' מערכות, לגוף ונפש, וניתנה להן העבודה, בתורה ומצוות, כדי להפך את הרצון לקבל, שבהן, ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נ\"ר ליוצרם, ולא לעצמם כלל. ובמשך זמן מצב הזה, לא יגיע שום תיקון לגופים, רק לנפשות בלבד. כלומר, שצריכים לבער מקרבם, כל בחינת הקבלה לעצמם, שהיא בחינת הגוף, ולהשאר, בבחינת רצון אך להשפיע בלבד. מצב הג' - הוא גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4731","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה היתה, שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית', כאמרם ז\"ל, שהיה אדה\"ר אומר לכל הנבראים, בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו, אבל מפני החטא נתקלקל העניין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם, לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים, והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, וזהו הפירוש בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם, היינו שהתחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאאע\"ה וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה', והיה אברהם אבינו הולך וקורא בשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו אנשי בית אברהם, והיה הדבר הולך וגדול, עד שנעשה קהל עדת ישראל, וזהו \"כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ\", וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."],"source":"שם משמואל. פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4736","title":null,"paragraphs":["הענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללית. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו וגם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללית. והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהן אותן הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון."],"source":"בעל הסולם. \"שפחה כי תירש גבירתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4737","title":null,"paragraphs":["אמר, שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח\"כ יהיה הגאולה השלימה, שהוא סוד ביאת המשיח, שהוא סוד \"והיו עיניך רואות את מוריך\" וכו', \"ומלאה הארץ דעה\". שזה ענין מה שכתב, שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח\"כ חיצוניות העולמות. אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות. וישראל, שורשן מפנימיות העולמות, שזה סוד \"כי אתם המעטים מכל העמים\". אלא שעל ידי זה שמתקנים את הפנימיות, אז יתוקן גם החיצוניות. רק חלקים קטנים, וכל פעם ופעם מתוקני החיצוניות יתוקן (עד שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון), עד שיתוקן את כל החיצוניות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. סט. \"מקודם יהיה תיקון העולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4750","title":null,"paragraphs":["הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע\"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות. ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא. וז\"ש \"הדבק במדותיו, מה הוא רחום\" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה. ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח. וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-4751","title":null,"paragraphs":["וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב\"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח\"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חיבור העולם בדור האחרון","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-4752","title":null,"paragraphs":["הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ\"ש: \"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד\". ודייק הכתוב \"ביום ההוא\", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: \"ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'\", \"וינהרו אליו כל הגוים וגו'\"."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בית תפילה לכל העולם","בני ברוך - בחינת מעבר","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת ישראל כלפי האנושות","חשיבות ההפצה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד","תפקיד האשה"]},{"id":"he-4757","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו. באופן שניצוצי ההזדככות הללו הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', וכף החובה יתבער מן הארץ."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", אות כ\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הנה מצאנו אוצר","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","יום הזיכרון","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","ישראל אחראית לתיקון העולם","סביבה טובה"]},{"id":"he-4758","title":null,"paragraphs":["יש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו\"ה \"ומלאה הארץ דעה\", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות"]},{"id":"he-4760","title":null,"paragraphs":["כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4761","title":null,"paragraphs":["כל הקושי בעבודתו ית', להיותה אצל העובד תמיד בבחינת \"שני הפכים בנושא אחד\", שאחדותו ית', פשוט, וצריכה להתלבש בגוף האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים. על כן, בכל ענין רוחני המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' צורות הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. וצורה אחת מצד הנשמה. והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את הגוף והנשמה, כמו שני נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי\"ת לאחד. כלומר, לנושא אחד, ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו שני הפכים, שאי אפשר להתלבש בנושא אחד. ודומה לעקדת יצחק, שהשי\"ת אמר לאברהם \"כי ביצחק יקרא לך זרע\", והשי\"ת אמר לו \"והעלהו שם לעולה\", אשר ודאי כלפי השי\"ת הוא כמ\"ש \"אני הוי' לא שניתי\", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות. עקידת יצחק","פרשת השבוע ויירא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4762","title":null,"paragraphs":["סדר העבודה צריך להיות בעיקר על דבר אחד, שהוא לעבוד עבודה שהיא נגד דעתו של אדם. כלומר, זה שאומרים לאדם, שהוא צריך לעבוד לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, זהו נגד דעתו של אדם. הלא כתוב \"וחי בהם ולא שימות\". נמצא, שזהו בסתירה למטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. וזה אפשר לפרש בענין נסיון של אברהם, שמצד אחד אמר לו הקב\"ה \"כי ביצחק יקרא לך זרע\", ואח\"כ כתוב \"ויאמר, קח נא את בנך את יחידך והעלהו שם לעולה\". יש לפרש על דרך עבודה. \"בנך\" מלשון בינה, היינו הבנה. \"יחידך\", היינו הבנה היחידה שיש באדם, שאותה האדם שומר בלב ונפש, שלא יאונה להן שום רע חס ושלום, שהיא הרצון לקבל לתועלת עצמו. \"והעלהו לעולה\", היינו שישחוט את הרצון לקבל לתועלת עצמו, היינו לבטל אותו. ושיעבוד רק עם הרצון להשפיע לבד, ולא עם הרצון לקבל. ואח\"כ אמר \"אל תשלח ידך אל הנער\", שיש לפרש, שאין לומר שיבטל את הרצון לקבל, אלא האדם צריך לעבוד, שיוכל להשתמש עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות. עקידת יצחק","פרשת השבוע ויירא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4763","title":null,"paragraphs":["בכל תנועה ותנועה בעבודתו ית' נמצאים ב' הפכים בנושא אחד, שהוא מסיבת המקבל, להיותו מורכב מגוף ונשמה, שהם הפכים זל\"ז, ע\"כ עושה בכל השגה קטנה או גדולה ב' מיני צורות הפכים זה מזה. והנה ב' כוללים יש בעבודות ה':","א. הוא \"תפילה ובקשה\".","ב. הוא \"שבח והודאה\".","ומובן מאליו ששנים אלו מחויבים להיות על תכלית גובהם. והנה להשלמת ענין \"התפילה\" מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו כדבר מחוייב. כמו אבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול להתמרמר ולשפוך לפניו כל לבו. אבל כנגד זה, לענין \"שבח והודאה\" על שלמותם, מחויב האדם להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל, כי \"מה אדם ותדעהו, בן אנוש ותחשבהו\", כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'. וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו נקבעים בלבו לנצחיות בבת אחת."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הודיה","אמונה למעלה מהדעת","התרחקות לשם התקרבות","שני הפכים בנושא אחד","תפילת הודיה"]},{"id":"he-4764","title":null,"paragraphs":["כלל הוא, שקו האמצעי הוא התמזגות של הב' קוים. והיות שהקו ימין דקדושה הוא בחינת שלימות, מבחינת למעלה מהדעת, וקו שמאל נקרא, זה שהוא רואה בתוך הדעת שהוא בלתי שלם, אלא להיפך מלא חסרונות. לכן קו אמצעי הוא בנוי מב' קוים. כלומר, שאי אפשר ללכת למעלה מהדעת מטרם שיש לו דעת, המראה לו את המצב, איך שהוא נראה לעיניו בתוך הדעת. אז שייך לומר, שאינו מסתכל על מה שהשכל מחייב אותו לעשות, אלא הוא הולך למעלה מהשכל, אלא הוא מאמין באמונת חכמים, מה שהחכמים אומרים לו, ולא משתמש עם השכל שלו. מה שאין כן אם אין לו שכל ודעת, שיגיד לו משהו, לא שייך לומר שהוא הולך למעלה מהדעת. לכן נקרא קו אמצעי בחינת שלום, היות שהוא נצרך לב' קוים. כלומר, בזה שיש לו ב' קוים מנוגדים, והוא נצרך לשניהם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4765","title":null,"paragraphs":["ענין ב' המלאכים, שמלוין את האדם בערב שבת, מלאך טוב ומלאך רע. מלאך טוב נקרא ימין, שעל ידו הוא מתקרב לעבדות ה'. וזה נקרא \"ימין מקרבת\". ומלאך רע, הוא בחינת שמאל, מרחקת. היינו, שמביא לו מחשבות זרות, בין במוחא ובין בליבא. וכשאדם מתגבר על הרע, ומקרב את עצמו לה', זאת אומרת שכל פעם הוא הולך ומתגבר על הרע ומתדבק את עצמו לה', נמצא שע\"י שניהם התקרב לדביקות ה'. שפירושו, ששניהם עשו תפקיד אחד, היינו שגרמו שיבוא לדביקות ה'. אז אומר האדם \"בואכם לשלום\". וכשהאדם כבר גמר את כל עבודתו, היינו שכבר הכניס את כל השמאל לקדושה, כמ\"ש \"לית אתר לאתטמרא מנך [אין מקום להסתתר ממך]\", אז אין כבר למלאך הרע מה לעשות, כיון שהאדם כבר התגבר על הקושיים שהרע הביא, ואז המלאך הרע הוא פועל בטל, אז האדם אומר לו \"צאתכם לשלום\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, מאמר קז. ענין ב' המלאכים","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4766","title":null,"paragraphs":["נבין את פירוש של \"ב' כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם\". שענין ב' קצוות של הסולם, שמראה, שהם הפוכים זה מזה. שמצד אחד הוא \"מוצב ארצה\", שמראה על השפלות, שהוא רואה בתוך הדעת, איך שהוא מרוחק מה', היות שהוא משוקע באהבה עצמית, שזהו שינוי צורה. ומצד הב' \"וראשו מגיע השמימה\", כאילו שיש לו שלימות גמורה, שהוא שמח בחלקו, ושמח כאילו הוא רק בשמים, ואין לו שום שייכות לארציות, שזה נקרא ש\"הסולם עומד בשיפועו\". זה שכתוב \"שני כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם\". זהו קו האמצעי, כלומר שאלו ב' קוים מולידים כתוב השלישי, שזהו הקב\"ה, הנקרא קו אמצעי. וזה על דרך שאמרו חז\"ל (נידה ל\"א ע\"א) \"שלושה שותפין הן באדם, הקב\"ה אביו ואמו, אביו מזריע הלובן, אמו מזרעת אודם, והקב\"ה נותן בו רוח ונשמה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 10 \"מהו שהסולם הוא באלכסון בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","פרשת השבוע ויצא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4767","title":null,"paragraphs":["יש להאדם מקום לשתי בחינות מנוגדות. היינו מצד אחד הוא נבחן לשלם, שהוא ימין, חסד, שמח בחלקו. ויכול לתת שבח והודיה לה' על שהכניס אותו למקום תורה ומעשים טובים. ומצד השני הוא יכול להתפלל לה' על מה שהוא נשאר מבחוץ לעבודת השם יתברך, כי הכל נבנה על יסוד של אהבה עצמית. אז נקרא אדם השלם, ואחרת לא נקרא אדם, משום שאם יראה את החסרונות שלו, תיכף יברח גם מבחינת ימין. אבל לאחר שהוא כבר ראה את מצב הרע שלו, ומכל מקום הוא מתחזק למעלה מהדעת, שיש לו שלימות. וסימן לדבר שהוא יכול לתת שבח לה' על זה. אז נקרא שלם. וזהו \"ימינא ושמאלא ובינייהו כלה\". שעל ידי זה שיש לו בחינת דכר ונוקבא, אז הוא יכול לזכות לבחינת כלה, היינו למלכות שמים אמיתית."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 401 \"שמע ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","לחיות בדבר והיפוכו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4768","title":null,"paragraphs":["בנתינת התורה בא לנו הכח, בזה ש\"זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר והאזן לשמוע והלב לחשוב ולהרהר\", פירוש, שכתוב, שזכור סוד האהבה, ושמור סוד היראה, שהם ב' הפכים, ונאמרו לנו ונמסרו לנו כאחד, דהיינו, ליחדם ביחד, ואף על פי שהם הפכים מאד, שאינו מובן כלל וכלל איך אפשר להיות דבר זה במציאות, בפה ואזן ולב הגשמי, אבל זה כח התורה שהמדבק בה זוכה לדבר זה, דהיינו, להיות מחוברים ומאוחדים בלבו, כמדתו של יעקב אע\"ה והבן."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4772","title":null,"paragraphs":["כשלהבת הקשורה בפתילה, היינו שהמחשבה זרה נקרא בחינת פתילה, שרוצה להכניס פסול בעבודתו. זאת אומרת, שהמחשבה זרה נותנת לו להבין שמצד השכל והדעת, אין לו מה לעשות בעבודתו יתברך. ובזמן שהוא מקבל את המחשבה זרה ואומר, שאין הוא רוצה לתרץ שום תירוץ, אלא כל מה שהדעת אומרת הוא נכון, רק שהוא הולך בדרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. נמצא, ששלהבת האמונה קשורה בפתילה של המחשבה זרה. נמצא, שרק עכשיו הוא יכול לקיים מצות האמונה כיאות. נמצא, שהקושיות נעשו לו זכויות, שהרי אחרת לא היה יכול לקבל שום זכויות מבחינת אמונה. וזה נקרא \"שמחין ביסורים\". הגם שיש לו יסורים, מזה שהמחשבה זרה מצערת לו, וגורמת לדבר סרה ורכילות ולשון הרע על עבודתו יתברך, מכל מקום הוא שמח בזה, שרק עכשיו בזמן כזה, הוא יכול לקיים בחינת אמונה למעלה מהדעת. וזה נקרא שמחה של מצוה."],"source":"הרב\"ש. 5 \"ענין זדונות נעשו כזכיות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","חנוכה","גדלות הבורא","ללכת בהתגברות","מרכז העשירייה","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4775","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לומר לאומות העולם שבקרבו, תדעו לכם, שכל מה שאתם מדברים, זה נכון, שלפי השכל אתם צודקים, ואין לי מה להשיב לכם. אלא שניתן לנו עבודה למעלה מהדעת, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שאין אתם צודקים. והיות שהעבודת האמונה צריכה להיות למעלה מהדעת, לכן אני נותן לכם תודה רבה על הטענות הצודקות, שאתם הבאתם לי. מטעם, שאי אפשר לומר, שאדם הולך למעלה מהדעת, אלא רק בזמן שיש דעת ושכל, אז שייך לומר שהולך למעלה מהשכל. מה שאין כן כשאין דעת, אין שייך לומר שהולך למעלה מהדעת. פירוש, \"למעלה מהדעת\" נקרא, שדרך הזאת יותר חשובה מדרך שבתוך הדעת. אולם בזמן שאין דרך אחרת, שתגיד לו: \"לך בדרך הזאת\", אז לא שייך לומר, שהוא בוחר בדרך של אמונה למעלה מהדעת. לכן דוקא מכח אמונה למעלה מהדעת, יכולים לנצח את הדעות של אומות העולם, שנמצאים באדם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 36 \"מהו, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4776","title":"אין להאדם להתרעם","paragraphs":["אין להאדם להתרעם, בזמן שיש לו עבודה עם הרצון לקבל, בזה שהוא המפריע לו בעבודה. והאדם בטח היה יותר שבע רצון, אם הרצון לקבל היה נעדר מהגוף, היינו, שלא היה מביא להאדם את שאלותיו, להפריע לו מהעבודה של קיום תו\"מ. אלא האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ\"נ להשפיע. והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת \"השתוות הצורה\", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ\"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: \"נצחוני בני\". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכול מושג בכוח התפילה","הכנה לכנס","הכניסה למדרגה הרוחנית","התרחקות לשם התקרבות","חשכה כאורה יאיר","להילחם עם יצר הרע","נחת רוח","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגיעים לתפילה","מגלים בינינו את בעל הבית","מלחמת היצר","מנצחים את המלחמה","מרכז העשירייה","ניצחוני בניי","פונים לבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","שני הפכים בנושא אחד","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4777","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין. כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'... זאת אומרת, שכל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו משמשים להקדושה, כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים שלהם. שזה נקרא \"רשע יכין, וצדיק ילבש\", כלומר שהם נותנו הכלים ומקום עבור הקדושה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. לג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4778","title":null,"paragraphs":["כשמתחילים בעבודת ה', מתחילים מבחינת קו אחד. כי ענין \"ימין\" ו\"שמאל\" יכולים לדבר רק בזמן, שיש לנו ב' קוים. וקו אחד נקרא \"שלמות\", שזה נקרא, שמתחילים מבחינת המעשה. כלומר, האדם צריך לומר, היות שכתוב \"היום הזה ה' אלקיך מצוך\". ודרשו חז\"ל \"כל יום יהיה בעינך כחדשים, כאילו היום נצטווית עליהם\". נמצא, שכל יום הוא התחלה מחדש. לכן כשמתחיל בקו אחד, הוא צריך להיות בשמחה מזה שיש לו זכיה לקיים תורת ה'. ואח\"כ הוא עובר לבחינת כוונה. היינו לעשות בקורת, עד כמה שיש לו צורך לעשות הכל שיהיה לשם שמים. ואז מתחילה העבודה אמיתית. כי אז הוא רואה, שאין לו אף אבר אחד, שירצה לעשות משהו לשם שמים. זה כבר נקרא \"קו שמאל\". כמאמר חז\"ל \"שמאל דוחה\", היינו שהוא רואה, עד כמה שהוא מרוחק מה'. והוא צריך להאמין, שה' דחה אותו, מטעם שעל ידי זה הוא יתאמץ לתת כוחות יותר גדולים. ואח\"כ הוא חוזר לקו אחד, הנקרא \"שלימות\". אבל עתה, כבר הקו אחד נקרא \"קו ימין\", מסיבת שהקו שמאל גורע את הקו אחד להיות ימין. ואח\"כ האדם זוכה לקו אמצעי, הנקרא \"הקב\"ה נותן את הנשמה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 45 \"מהו \"הנסתרות לה' אלקינו\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4779","title":null,"paragraphs":["כתוב \"שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו\". שיש לפרש, מהו \"לרחוק\" ו\"לקרוב\" בעבודה. אלא \"רחוק\" נקרא קו שמאל. כלומר, בזמן שהאדם מעמיד דיין, לדון איך הוא מתנהג בעבודה, שאז הוא רואה, איך שהוא מרוחק מה'. ו\"לקרוב\" יהיה הפירוש, בזמן שהוא חוזר לעבוד בקו ימין, שאז הוא הזמן לראות רק שלימות. היינו, שמחשיב את העבודה, אפילו שהיא רק קצת אחיזה בתו\"מ, חשוב אצלו להון רב, מטעם כי קצת התקרבות לא מגיע לו. לכן האדם במצב של ימין מכונה, שהוא \"קרוב לה'\". אבל אלו ב' קוים הם במחלוקת זה לזה, היות ששניהם מנוגדים אחד להשני. אז בא קו האמצעי, ומכריע, ועושה שלום ביניהם. וזה נקרא, שה' עושה שלום ביניהם, כידוע שהקב\"ה נקרא קו אמצעי."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 45 \"מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4782","title":null,"paragraphs":["הקו שמאל, נמשך משורש הגבורה; שגבורה פירושו התגברות, וכיון שהאדם עושה חשבון לעצמו כמה הוא כבר מקורב לקדושה, זאת אומרת כמה כוחות הוא יכול לתת לאהבת הזולת, היינו שיעשה מעשים של השפעה בלי שום תמורה, לטובת החברים, שהוא יכול למדוד זה בשיעור עד כמה הוא מוכן לותר לטובת החברים ולא ירצה לקבל עבור זה שום תמורה, ואז אם הוא רואה את מצבו האמיתי שהוא עדיין לא ראוי לשום ויתור, אז אין עצה אלא תפילה, וזה נקרא שהקו שמאל מביא לו מקום לתפילה. המתבאר מזה, שקו ימין מביא לו מקום שיוכל לתת שבח והודיה, על מה שנתנו לו שלימות, ואז אין מקום לתפילה, מטעם שאין לו אז מקום חסרון, וכמו כן אין לו מקום לבנים, הנקרא הבנה בתורה ומצות, כי אין לו אז שום קושיות, שיצטרך לקבל עליהם תירוצים, ואז ממילא אין לו פריה ורביה בתורה. מה שאין כן הקו שמאל, שהיא גבורה, שאז צריכים להתגבר, כיון שצריכים להתגבר ורואים שאין כוחות לזה, אז יש מקום לתפילה, וגם יש שם מקום לבנים כי ע\"י הכוחות שבאים מלמעלה, מה שהוא המשיך ע\"י תפילתו, זה מביא לו פריה ורביה בתורה. אבל צריכים לדעת, שאלו ב' קוים צריכים להיות שקולים, היינו שמשתמשים בשניהם בשוה, אז שייך לומר: בא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, שזה נקרא קו האמצעי. שענין הכרעה הוא, שכולל את שניהם לאחד."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 875 \"ג' קווים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4783","title":null,"paragraphs":["האדם צריך ללכת בעיקר בקו הימין, היינו לעשות מעשים טובים, ושירגיש עצמו לאדם שלם, המשרת את המלך, וצריך להאמין שמכל מעשה שהוא עושה, יש נחת רוח לפניו יתברך. ויחד עם זה צריך להיות לו זמן ללכת בקו שמאל, היינו ברוח הביקורת. אבל השמאל צריך להיות נכנע לימין, זאת אומרת שהולך בשמאל אינו מטעם שרוצה בחינת שמאל, אלא שזה רק בכדי להשביח את הימין. היינו להראות שאף על פי שיש לו כל הביקורת וכל הדעת, מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה. וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוין ונוטה לימין. וזה נקרא בחינת אחוריים. ועל ידי יחוד הזה זוכים אחר כך לקבל את בחינת הפנים של המדרגה, שאז יש התלבשות חכמה בחסדים, שעל ידי זה גורמים למעלה זווג זו\"ן בבחינת פנים בפנים."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 27 \"ג' קוים - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","לעשות ביקורת על עצמו","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-4788","title":null,"paragraphs":["שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 4 \"מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4792","title":null,"paragraphs":["יש ג' תנאים בתפילה:","א. להאמין שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום \"היד ה' תקצר מלהושיע לו\", שאם לא כן, הרי חס ושלום אין בעל הבית יכול להציל את כליו.","ב. שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.","ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שענין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה, שבטח שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות וחסר רק הוצאה לפועל, והוא כבר כבול בכבלי ברזל והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. שבטח לא ינום ולא ישן ולא מסיח דעת אף רגע מלהתפלל על נפשו."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ר\"ט. \"ג' תנאים בתפילה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה","הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","תפילה מעומק הלב","טוב לי מותי מחיי","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","יחד בתפילה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-4793","title":null,"paragraphs":["ההתחלה שהאדם מתחיל להכנס בעבודה, הוא מתחיל באמונה, אולם הגוף מתנגד לעבודה זו, אז בא מצב של יגיעה, היינו שהוא צריך להתגבר על הגוף, ולעשות כל מיני עצות, כמו שאמרו חז\"ל \"בתחבולות תעשה לך מלחמה\", היות שאין הגוף רוצה לוותר על תועלת עצמו, וכפי מה שנותן יגיעה, בשיעור הזה הוא מתחיל להרגיש, שאין בידו לעשות שום דבר, כי הוא מצד עצמו, כבר עשה לפי דעתו, כל מה שהיה ביכולתו לעשות, ובא לאחר היגיעה, לידי ידיעה, שרק ה' הוא יכול לעזור, ואין זה בידי עצמו. אז התפלה הוא בעומק הלב, היות שברור אצלו בידיעה ברורה, שאין מי שיעזור לו אלא הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-4794","title":null,"paragraphs":["אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכוחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך. ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי. ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ\"ש: \"כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה וכו'\". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא. לא גיליתי לך את האמת הזה, אלא כדי שלא תרפה ידיך ואל תתיאש ח\"ו מן הרחמים. ואע\"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה שנגמרה הסאה של יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן בחז\"ל: \"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין\". וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי\"ת יענה כידו הרחבה, וזה שהורינו ז\"ל: \"יגעתי ומצאתי תאמין\". כי אינו ראוי לתפלה מקודם זה, והשי\"ת שומע תפלה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין חכם כבעל הניסיון","אם אין אני לי, מי לי","ה' יגמור בעדי","הכול מושג בכוח התפילה","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","התנאים לחיבור בקבוצה","ניצחוני בניי","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שפלות","שפלות והכנעה","תפילה"]},{"id":"he-4797","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה מלמעלה, היינו ש\"סמוך\" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. וכמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור."],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הושענא רבה","הכול מושג בכוח התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","מלבד תפילה אין מה לתת","ניצחוני בניי","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שמחת תורה","תפילה"]},{"id":"he-4801","title":null,"paragraphs":["בתחילת התקרבות האדם, נותנים לו נפש מסטרא דאופנים [מצד האופנים], דהיינו, שהשי\"ת מתעורר אליו בכל עת שיש איזה הזדמנות מצד האדם, בכיסופים וגעגועים, להתדבק באדם. וזה שהודיענו המשורר: \"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי\", שדוד המלך ע\"ה, הוא כללות הנפש דכלל ישראל, ועל-כן היה תמיד משתוקק ומתאוה ונכסף לדביקות האמיתית בו ית'. אבל צריך להכיר בנפשו, אשר השי\"ת, רודף אחריו, ממש באותו השיעור, שהוא רודף אחר השי\"ת. ואסור לו לשכוח ח\"ו את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשי\"ת, מתגעגע ורודף להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק [בזווג שלא נפסק], שהוא תכלית שלמות כח הנפש, עד שזוכה לתשובה מאהבה. דהיינו, \"תשוב ו' לגבי ה'\", שהוא יחוד- קוב\"ה ושכינתיה."],"source":"בעל הסולם, אגרת יט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דורשים ללא הפסק","לערוך מלחמה כמו דוד המלך","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-4803","title":null,"paragraphs":["וליודע תעלומות גלוי שעור החפץ שבלב האדם לקרבתו ית', אשר עדיין אפשר להיות מתפסק ח\"ו. ועל כן הוא ית' מרבה העראותיו, כלומר, התחלות הביאות, שאם האדם שומע לקולו ית', בסוד \"ה' צלך\", נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לרוץ אחר השכינה","לשמוע בקול ה'","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-4804","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"דרשו ה' בהימצאו\", כלומר, בשעה שה' ממציא את עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג\"כ, שדרך האיש להקדים, כלומר, שה' מקדים את עצמו לתת לכם לב לדרוש אותו. וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","טרם יקראו ואני אענה","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו","תפילה"]},{"id":"he-4805","title":null,"paragraphs":["כתוב \"קראוהו בהיותו קרוב\", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו, תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, שאם לא כך, ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג\"כ שיעור הכתוב \"טרם יקראו ואני אענה\", דהיינו, כי אם אתם קוראים אליו, הלוא כבר פנה אליכם, לתת לכם ההתעוררות לקרוא אותו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4806","title":null,"paragraphs":["שיעור השמיעה של הקב\"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, יידע בשעת מעשה, שה' שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודעו את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו. אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו, ודומה בערך, למה שאמרו חז\"ל: \"הקב\"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים\", כי בתאוותו של ה' לאדם שיתקרב אצלו, מתעורר כוח וגעגועים גדולים באדם לתאוב לה'. ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה אחד, עד שיתקבצו לשיעור שלם וקונה הכול."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה","הכנה לכנס","לחיות בחיסרון להשפיע","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-4807","title":null,"paragraphs":["בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד \"הבא לטהר מסייעין אותו\". ופירשו בזהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע. ואז מתגלה על הלב כל נועם הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, והעידון והעריבות והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל האיברים של האדם. וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת י\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","דביקות","הושענא רבה","הכנה לפתיחת הלב בכנס","הכנעה","זמן מתן תורה","חוק הערבות","יאוש מכוחותיו עצמו","כאיש אחד בלב אחד","לטהר את הלב","לשמוע בקול ה'","מגיעים לתפילה","להשיג מגע עם הבורא","ניצחוני בניי","עבודה בכוונה","עיבור","עיקר העבודה היא בלב","ערבות","שבועות","תפילה","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-4808","title":null,"paragraphs":["כאשר יבין הסוד על בוריו, יהיה לו הכול אצלו על בוריו, הפשט והרמז וּדְרוּש וסוד. אבל כל זמן שלא יבין הסוד, אפילו הפשט אינו ברור בידו."],"source":"הגר\"א. על משלי, פרק ב', פסוק ט'","author":"הרב אליהו מווילנה (הגר\"א)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4809","title":null,"paragraphs":["ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם, שאין השגתם שלמה גם בשני חלקי התורה, הנקראים \"פשט\" ו\"דרוש\", אשר סדר ד' חלקי התורה, פרד\"ס, לפי דעתם, שמִתחילה מבינים הפשט, ואח\"כ הדרוש, ואח\"כ הרמז, ובסוף הכול מבינים הסוד. אמנם מובא בסידור הגר\"א ז\"ל, שתחילת ההשגה מתחילה מהסוד, ואחר שמשיגים חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש, ואח\"כ חלק הרמז. ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריָם, אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4810","title":null,"paragraphs":["לזכייה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות, להיותנו מחויבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט מלביש אותם, והפשט לא יופשט. ולהוציא מטענת המתרשלים בהשגת הפנימיות, ואומרים בלבם: דיינו בהשגת הפשט. והלוואי שנשיג אותה, והיינו שמחים בחלקנו. שדבריהם דומים למי שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסע על ג' מדרגות הראשונות."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4811","title":null,"paragraphs":["\"תורת הנסתר\" מרמזת, אשר ה' מסתתר בתורה, ועל שם זה, נקראת \"תורת הנסתר\". ו\"נגלה\" נקראת, משום, שה' מתגלה על ידי התורה. ולפיכך, אמרו המקובלים, אשר סדר השגת התורה, מתחילה בסוד, ומסיימת בפשט. שע\"י היגיעה הרצויה, שהאדם מתייגע מתחילתו בתורת הנסתר, זוכה על ידיה לתורת הנגלה, שהיא הפשט. הרי שמתחיל בנסתר, שנקרא \"סוד\", וכשזוכה, מסיים ב\"פשט\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", ק\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4812","title":null,"paragraphs":["דברי הגר\"א מווילנא בסידור בברכת התורה, שכתב, שמתחילים התורה בסוד, דהיינו תורת הנגלה דעשיה, שהיא בחינת נסתר, שה' מסתתר שם לגמרי. ואח\"כ ברמז, כלומר שנתגלה ביותר בתורה דיצירה. עד שזוכה לפשט, שזה סוד תורה דאצילות, שנקראת פשט, משום שהתפשטה מכל הלבושים המסתירים את הבורא."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", קמ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4813","title":null,"paragraphs":["כיון שאדם פרטי אחד, עולה כוחו על כל הבהמה והחי מכל הדורות והזמנים, כן כח המזיק שבו עולה על כולנה. וע\"כ כל עוד שאינו ראוי למעלתו, באופן שישמש בכוחו רק להועיל, לשמירה יתירה הוא צריך, שלא יקנה מדה מרובה ממעלת האדם, שהיא החכמה והמדע. ולמען זה הסתירו החכמים הראשונים את החכמה, ממרחבי ההמון, מפחד שלא יארע להם תלמידים שאינם הגונים, וישמשו עם כח החכמה, להרע ולהזיק, ונמצאים פורצים בתאותם ופראיותם הבהמית, בכוחו הגדול של האדם, ויחריבו את הישוב כולו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4814","title":null,"paragraphs":["מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא ח\"ו לתמיד, כמ\"ש בזוהר, עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הנה מצאנו אוצר","תפילה"]},{"id":"he-4815","title":null,"paragraphs":["מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר\"ן (1490). ומשם ואילך, ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה\"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי","להתרשל."],"source":"הקדמת ספר אור החמה. פ\"א","author":"אור החמה","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4816","title":null,"paragraphs":["אין בני ישראל נגאלים, אלא אחר שיתגלה חכמת הנסתר בשיעור גדול."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4817","title":null,"paragraphs":["הננו בדור עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך להתפשט חכמת הנסתר בהמון."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4818","title":null,"paragraphs":["גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4819","title":null,"paragraphs":["סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (בפסחים קי\"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\", אות ל'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת ישראל כלפי האנושות","חשיבות ההפצה","תפילה"]},{"id":"he-4820","title":null,"paragraphs":["יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם, ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו."],"source":"הרש\"ש. אור הרש\"ש, עמ' 159","author":"הרב שלום שרעבי (רש\"ש)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","ישראל אחראית לתיקון העולם","תפילה"]},{"id":"he-4821","title":null,"paragraphs":["תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות א', צ\"ב","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","אם תרצו אין זו אגדה","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","תפילה"]},{"id":"he-4823","title":null,"paragraphs":["לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך ומתפשט בכל שדרות עמנו."],"source":"הראי\"ה קוק. אוצרות הראיה ב'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד","תפילה"]},{"id":"he-4825","title":null,"paragraphs":["אם היית באי פראים שלא תוכל לסדרם בדרך החוק כי אם בדרך דת, ההיית מפקפק בזה ועוזב אותם שישמידו זה את זה? כן מבחינת אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא בדרך דת. מי יהסס לעזבם לנפשם עד שישמידו זא\"ז בפצצות מימן."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-4826","title":null,"paragraphs":["תפלה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת מהטבע, ולכנס לבחינת למעלה מהטבע."],"source":"הרב\"ש. מאמר 24 \"ג' זמנים בעבודה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","מגיעים לתפילה","עיקר העבודה היא בלב","פונים לבורא","תיקון הלב","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-4827","title":null,"paragraphs":["כל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה, בין במעשה בין בדיבור, אם המעשה ההוא או הדיבור ההוא לא נעשים כראוי, אינו מתעורר כלום. כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה, אבל מועטים הם שיודעים לעורר. והקב\"ה קרוב לכל אלו שיודעים לקרוא לו, ולעורר דבר כראוי. אבל אם אינם יודעים לקרוא לו, הוא אינו קרוב, כמ\"ש, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, הוא שיודעים לעורר דבר אמת כראוי."],"source":"\"זוהר לעם\", פרשת חוקת, מאמר \"הבאר\", סעיף 78","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","לעורר את העשירייה לבורא","פונים לבורא","תפילה"]},{"id":"he-4831","title":null,"paragraphs":["מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל מקום עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב ויסורים. אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, המכונה \"חסרון מזה שלא מרגיש\", והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין לו שום כאב מזה שלא יכול להשפיע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 37 \"מי מעיד על האדם\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע","תפילה"]},{"id":"he-4832","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מרגיש, שהוא צריך לבקש מהבורא, שיציל אותו ממות, היינו מבחינת \"רשעים","בחייהם נקראים מתים\", אז המגע בין האדם להבורא מגע הדוק. לכן אצל הצדיק מקום עבודה, שיהא נחוץ לעזרת הבורא, אחרת הוא אבוד. לזה הצדיקים משתוקקים, היינו למקום עבודה, בכדי שיהיה להם מגע הדוק עם הבורא. ובהאמור יוצא, אם הבורא נותן מקום עבודה, אז הצדיקים האלו שמחים מאד. לכן דרשו \"ראשון לחשבון עונות\", שזה הוא שמחה להם, מזה שיש להם עתה מקום עבודה. היינו, שנעשה עתה נצרכים לה', ויכולים לבוא עתה לידי מגע הדוק עם ה', היות כי אין לבוא אל היכל המלך אלא בשביל איזה צורך."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר יט. מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-4835","title":null,"paragraphs":["התורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["המאור המחזיר למוטב","זמן מתן תורה","ערבות","תפילה"]},{"id":"he-4838","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל אבוד - אז הוא צריך להתחזק ולומר, שכל מאי דאבד רחמנא לטב אבוד. היינו שהקדוש ברוך הוא עשה לו את כל אלו המצבים של האבדות, ושהם לטב, היינו שעל ידי זה שבא למצב, שנמצא בדיוטא התחתונה, על ידי זה יהיה לו היכולת לעלות למעלה, כמו שכתוב \"רם ה' ושפל יראה\"."],"source":"הרב\"ש. 626. \"כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו","ניצחוני בניי","שפלות והכנעה","תפילה"]},{"id":"he-4840","title":null,"paragraphs":["חנו-כה, הכוונה היא ש\"חנו-כה\". זאת אומרת, כ\"ה בכסלו לא היתה גמר המלחמה, אלא היתה רק חניה בלבד. כדמיון שהצבא רוצה לעשות התקפה חדשה וחזקה, אז נותנים להצבא לנוח, בכדי שיתאספו כוחות חדשים, ויוכלו להמשיך את המלחמה. ואמר, שיש טפשים, היות שקבלו פקודה לא ללכת קדימה לארץ השונא, אלא לנוח, אז הם חושבים, שכבר גמרו את המלחמה, שאין עוד מה לנצח את השונא. נמצא, שענין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4842","title":null,"paragraphs":["שליטת היוונים, הוא ההיפך מדרך היהדות. שענין יוונים הוא, שצריכים ללכת רק בתוך השכל, הן במוחא והן בליבא. ומובן מאליו, שבזמן שעם ישראל היו רוצים ללכת למעלה מהדעת, ולא להסתכל על מה שהשכל החיצוני מחייב, לא היו יכולים. וזה נקרא, מלחמת היוונים. שאז מתחילה העבודה האמיתית, הנקראת, שעם ישראל רוצים ללכת ולעלות על המסילה, ההולכת לדביקות ה'. והדרך הזו נקראת \"אמונה למעלה מהדעת\". והיוונים רוצים לשלוט על הגוף, שלא יוותר על שום דבר, אם הדעת אינו מסכים לזה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4843","title":null,"paragraphs":["דוקא בזמן, שהאדם רוצה להתקרב לקדושה, כלומר לעשות את \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\", שזה נקרא בחינת \"חשמונאים\", שתפקידם היה להוציא את הקדושה משליטת הקליפות, הנקראים \"יוונים\". ודוקא בזמן שהאדם רוצה להתקרב לקדושה, שהוא ע\"י האמונה למעלה מהדעת, אז מתגלה אצל האדם את \"הדיעות של היוונים\", שהיא קליפה נגד האמונה. ואז רואים, שכל \"היוונים\", שמטרם שהתחיל בעבודה דלהשפיע, \"היוונים\" לא היו מגולים באדם, והאדם היה חושב, שיש לו אמונה מספקת בה', ויש לו כח לקיים תו\"מ, ולא חסר לו אלא להרבות בתו\"מ. מה שאין כן בזמן שרוצה להיות בחינת \"חשמונאי\", היינו שרק הקדושה ישלוט בעולם, אז \"היוונים\", שהיא הקליפה לעומת האמונה, מתגלה כל פעם ביותר תוקף."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4846","title":null,"paragraphs":["ענין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה. ומשום זה אסור להשתמש לאורו של חנוכה, כי שימוש הוא מעשה של קבלה, והנס היה רק על מעשים דהשפעה, שיוכלו לעשות אותם, ולכוון בעמ\"נ להשפיע, שזה נקרא \"לשמה\". וזה היה נס, שיצאו משליטה של היונים, והיו יכולים ללכת בבחינת אמונה למעלה מהדעת. מה שאין כן קליפת היונים היו שולטים על ישראל, שלא לעשות שום מעשה, אם הוא לא יודע בשביל מה, ובשביל איזו תועלת יביאו הפעולה הזו. ובפרט לכוון הכל בבחינת אמונה למעלה מהדעת. יוצא, שנר חנוכה, הגם שהוא מרמז על נס רוחני, שהוא, שעם ישראל יצאו לחרות משליטתם של היונים, אבל זה היה רק חצי דבר. היינו, שרק כלים דהשפעה נתקנו ע\"י נס דחנוכה. וזה נקרא בחינת \"תיקון הבריאה\", אבל עוד לא מטרת הבריאה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4849","title":null,"paragraphs":["בענין חנוכה: הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים:","א. נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן.","ב. השמן.","ג. הפתילה.","ובזמן ששלושת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם. ויש לפרש את ג' בחינות הנ\"ל על דרך העבודה והמוסר. הנה הכלי ששם נותנים הן השמן והן הפתילה הוא הגוף, ונקרא נר. והיגיעה בתורה ומצוות, והסתירות מה שהאדם מרגיש בהשגחתו יתברך, בדברים שאינם מגולים לפניו שהנהגת העולם הוא בבחינת טוב ומטיב, ולפי מחשבתו ודעתו היה הקדוש ברוך הוא צריך לנהג את העולם בהנהגה אחרת, היינו שיהיה מגולה לפני כל אחד ואחד מדת טובו יתברך, נמצא שזהו בסתירה להשׂכל האדם, זה נקרא פתילה, מלשון \"פתלתול\" ומלשון \"פסולה\", היות שמחשבות כאלו פסולים להמחשבה. והבהירות וההתעוררות שמביאו לחשוק לתורה ועבודה, ולהרגיש המתיקות והנועם שבתורה ועבודה, זה נקרא שמן. ואם חסר אחד מהם אין יכולת להנות מאורם."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4850","title":null,"paragraphs":["הנס, שבא לאדם, שיכול להכריע לצד הקדושה, הוא לא דבר שבשכל, אלא דוקא מדבר, שהוא מיותר להגוף, שהוא היגיעה, שהגוף מואס בזה, וחשב את כל ענין היגיעה לדבר מיותר. ודוקא מזה הנותר, היינו מה שהאדם משאיר ואינו רוצה וחושק, מכאן היה לו הנס, שהוא נשאר בקדושה. וזהו הפירוש \"מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים\". כי \"קנקן\" פירוש, כמו שכתוב \"שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק\"ן טעמים\", שפירוש, שבכל דבר יש סברה לכאן, וסברה להיפך. ובמה יכולים לברר. הוא, מנותר. היינו, מדבר המיותר להגוף, מה שהוא לא מחשיב אותה למאומה. וזוהי בחינת אמונה למעלה מהדעת, שרק מזה יכולים להינצל מלנפול ברשת הקליפות. וזהו ענין פך השמן, שמצאו, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. \"כהן\" נקרא חסד. \"גדול\" נקרא חסד שנעשה לחכמה. היינו שפע דמין החסדים, הנקרא בחינת \"כהן\", שכהן הוא מדת החסד, שהחסד מראה על האמונה למעלה מהדעת. שזהו ענין, שאברהם, שהוא מידת החסד, הוא אב האמונה. ובחינת אמונה אין היוונים יכולים לראות, מטעם שהם רואים רק עד הדעת, ולא למעלה מהדעת. ומשום זה, בה בעת שהם הלכו למעלה מהדעת, כבר אין היוונים יכולים לשלוט. וזהו ענין, שהיונים לא ראו את פך השמן."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4851","title":null,"paragraphs":["בשיר של חנוכה אנו אומרים \"מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח\". השיר מתחיל בדברי שבח, כמו שכתוב \"לך נאה לשבח\". ואח\"כ מתחיל בדברי תפילה, כמו שכתוב \"תיכון בית תפלתי\". ואח\"כ שוב בדברי תודה ושבח, כמו שכתוב \"ושם תודה נזבח\".","נמצא, שיש כאן ג' דברים, בדומה לסדר התפילה:","א. הג' ראשונות של שמונה עשרה הן שבח והודאה,","ב. והג' אמצעיות הן של בקשות,","ג. והג' אחרונות הן שוב של שבח והודאה.","הנה אנו מתחילים בהווה, כמו שכתוב \"לך נאה לשבח\". היינו אנו מודים ומשבחים אותך על הטובות שקבלנו ממך. וזה הוא כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה ואח\"כ יתפלל\" (ברכות ל\"ב). והטעם הוא, כי מי שמאמין שהקב\"ה הוא רחום וחנון, ויש לו רצון להטיב לבריות, אז יש מקום לתפילה. לכן מוכרחים מקודם לסדר שבחו של הקב\"ה. זאת אומרת, שהאדם בעצמו צריך לסדר שבחו של מקום. אין הכוונה שהקב\"ה יראה, שהאדם משבח אותו. כי אין הקב\"ה נצרך לבריות. אלא שהאדם בעצמו הוא יראה את שבחו של הקב\"ה. ואח\"כ הוא יכול לבקש ממנו, שיעזור גם לו, כיון שמדרכו להטיב לנבראיו. לכן, לאחר שאמר \"לך נאה לשבח\", באה אז התפלה, שאומרים \"תיכון בית תפלתי\". ומהו \"בית תפלתי\". פירושו הוא, כמו שכתוב \"והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפלתי\". \"הר קדשי\", הר מלשון הרהורים. היינו, שיביא להם מחשבות של קדושה, שכל ההרהורים שלהם יהיו רק מקדושה. \"ושמחתים בבית תפלתי\", זהו לבו של אדם, שיהיה שם מקום להשראת השכינה. כי השכינה נקראת \"תפלה\", כידוע שמלכות נקראת \"תפלה\", כמו שכתוב \"ואני תפלה\". ולאחר ש\"תיכון בית תפלתי\", אח\"כ \"ושם תודה נזבח\". נמצא, שמקודם הוא שבח, ואח\"כ תפלה, ואח\"כ עוד הפעם תודה ושבח, כדוגמת סדר התפלה, שבסוף גומרים עם שבח והודיה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-4852","title":null,"paragraphs":["אדם הראשון, היה הראשון למקבלים סדר של ידיעות מספיקות להבין ולהצליח ולנצל עד לקצה, מכל מה שראה והשיג בעיניו. וההבנה הזאת נקראת חכמת האמת, וסדר ידיעות אלו, אינם נמסרים, אלא מפה אל פה. גם נוהג בהם סדר של התפתחות, שכל אחד יכול להוסיף על חברו."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4853","title":null,"paragraphs":["\"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וכו'\". התגלות ה' בראשונה לאב הראשון, שהוא השורש והגרעין של כלל ישראל, וכל התיקון שהוא כולל כל השפע והאושר המקווה שיתגלה לנו, ושפע בעולמות לכל הצדיקים והנביאים מראש ועד סוף. כי כן חוק הקדושה והרוחניות, אשר השורש כולל בעצמו כל הצאצאים, אשר באים ומתגלים בסבתו, כמ\"ש ז\"ל על אדם הראשון שהיה כולל לכל הנשמות שיבואו בעולם."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4854","title":null,"paragraphs":["המקובלים הם בני הנביאים ותלמידיהם, אשר קיבלו מפי המקובלים דור אחר דור, עד משה רבנו אדון כל הנביאים. כי משה קיבל תורה מסיני ומְסָרָה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה והם ראשית חכמה, והם החכמים האמיתים, המקבלים מהנביאים, הם מחברי התלמוד ומהם נודע חכמת הקבלה ובכללם הנבואה, כי הם וכל דבריהם סודות עמוקים."],"source":"ר' נחוניה בן הקנה. ספר הפליאה","author":"ר' נחוניה בן הקנה","subjects":["אמונת רבו","הכנה לערב איחוד ארצי"]},{"id":"he-4855","title":null,"paragraphs":["מתוך שהיותר מפותח של הדור הוא ודאי אך היחיד, נמצא בעת שהרבים באים לידי הכרה לפטור את עצמם מהייסורים הנוראים ולקבל עליהם בחינת התפתחות, מדעתם ורצונם, שהיא דרך התורה, הנה אז צריכים ומחויבים להכניע את עצמם ואת חירותם הגופני תחת המשמעת של היחיד, ולקיים פקודותיו וסגולותיו, שיציע להם."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4856","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אותי עזבו ותורתי שמרו\", \"הלואי אותי עזבו\", כלומר, שהיו מתגאים ברוממות, ואף על גב \"שאין אני והוא יכולין לדור במקום אחד\". אבל על כל פנים \"תורתי שמרו\", שיהיו דבוקים בצדיק האמיתי, באמונת חכמים כראוי, שאז יש תקוה שהצדיק יחזיר אותם למוטב, ויכריע אותם לכף זכות כראוי למחיצתו של הקב\"ה, ומה יוכל להיות מהעניוות ושפלות שלהם, כדי שלא לעזוב את הקב\"ה להעתיק דירתם מהם, אם אין להם צדיק אמיתי שידריך אותם בתורתו ותפילתו ויגיעם למקום תורה וחכמה."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4857","title":null,"paragraphs":["אמר רב חסדא, כל החולק על רבו כחולק על השכינה... אמר רבי חמא ברבי חנינא, כל העושה מריבה עם רבו, כעושה עם שכינה... אמר רבי חנינא בר פפא, כל המתרעם על רבו, כאילו מתרעם על השכינה... אמר רבי אבהו, כל המהרהר אחר רבו, כאילו מהרהר אחר שכינה."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת סנהדרין, דף קי/א","author":"תלמוד בבלי","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4861","title":null,"paragraphs":["לבאר עפ\"י המשנה במסכת אבות (ב, ח) \"חמשה תלמידים היו לו לר' יוחנן בן זכאי, הוא היה מונה שבחם\". ולכאורה צריך להתבונן בדבר זה. רב גדול ונשיא הדור כר' יוחנן בן זכאי, לא יהיה לו, רק ה' תלמידים, הלא הוא היה המנהיג לכל ישראל?","רק באמת היו לו כמה, אך החמשה תלמידים הללו היו נמוכי רוח ושפלים בעיני עצמם, ולא היו יודעים כלום ממעלתם. לכן דווקא הוא היה מונה שבחם. והם היו עיקר מכל התלמידים שיהיו ראוים לקבל ממנו. כי עיקר הכנה לקבלת התורה, היא השיפלות להיות בחינת \"מקבל\", כמ\"ש בשם הרב משה ליב מסאסוב ז\"ל, על פסוק (בראשית מד, יז) \"האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה לי עבד\". כאשר דרך הגביע שהוא כלי המקבל, צריך להיות עומד למטה מכלי הנשפך ממנו לתוכו, כי אם הוא עומד למעלה, איננו יכול לשפוך בתוכו. כן התלמיד צריך להיות שפל בדעתו נגד הרב המשפיע לו, ואז יהיה ראוי לקבל ממנו."],"source":"ר' שלמה רבינוביץ מראדומסק. תפארת שלמה - מועדים, שבועות","author":"ר' שלמה רבינוביץ מראדומסק","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4862","title":null,"paragraphs":["והנה הרבי שלמה אלקבץ ז\"ל בספר ברית הלוי, הקשה מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא דוקא בימי הספירה. וביאר הוא ז\"ל, שכל רב הלומד עם תלמידים משפיע להם מנשמתו, דהיינו מעצם מהותו הרוחנית, אשר על כן נקראו התלמידים בנים. ואם התלמידים מתאחדים כראוי, אז השפעתו באה לתכליתה, כי רק בהצטרפות כולם יחד, השפעתו מאירה בהם בכללותה. כי ידוע שכל תלמיד נוטל רק ניצוץ אחד מהשפעת רבו, היינו אותו ניצוץ השייך למהות נשמת התלמיד, וממילא רק בהתכללותם יחד נשלמה השפעתו. אבל אם התלמידים מתפרדים זה מזה בהתנהגותם, מאבדים הם את השפעת רבם ונשארה השפעה ערירית מבלי בוא אל תכליתה, וזה מצב מסוכן. והנה תלמידי רבי עקיבא, עם כל גדלותם, לא נהגו כבוד זה בזה כראוי, ועל ידי זה נתפרדו זה מזה, וממילא לא נתנו להשפעת רבי עקיבא רבם לבוא אל תכליתה, וכשהגיעו ימי הספירה, שבהם מתנוצצים האורות של ההכנה למתן תורה, נסתכנו ומתו, כי מי שרואה אור הקדושה מתנוצץ, ואינו מתאמץ לזכות בו ולהתעלות על ידו, אלא דוחהו ונשאר בקטנותו, בודאי זה קטרוג גדול המביא את האדם לידי סכנה."],"source":"מכתב מאליהו. חלק ד', עמוד קכ\"ד","author":"מכתב מאליהו","subjects":["אמונת רבו","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו"]},{"id":"he-4866","title":null,"paragraphs":["אזהרה גדולה, שלא תלמד חכמת הקבלה בינך לבין עצמך מהספרים, כי אי אפשר להשיג עומק כוונת בירור העניינים האלהיים, שגברו מאד מאד על השכל האנושי, כי אם בקדושה רבה וטוהרה, על ידי משפיע מקובל ישר ונאמן, שקיבל מפי מקובל מפורסם."],"source":"הגר\"א. אדרת אליהו","author":"הרב אליהו מווילנה (הגר\"א)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4867","title":null,"paragraphs":["הדרך המוצלחת ביותר למשתוקק ללמוד את החכמה, הוא לחפש חכם מקובל אמיתי, ולציית לו ככל אשר ישים עליו, עד שיזכה להבין את החכמה מדעתו, דהיינו הבחינה הראשונה, ואחר כך יזכה למסירתה בעל-פה, שהיא בחינה השניה. ואחר כך לההבנה שבכתב, שהיא הבחינה השלישית. כי אז יירש כל החכמה ומכשיריה בנקל מרבו, וישאר לו כל זמנו להוסיף הרחבה, ולהתפתחות. אמנם במציאות קיימת דרך שניה, כאשר מרוב השתוקקותו הגדולה, יפתחו עליו מראות השמים, וישיג בעצמו כל המקוריות, שהיא הבחינה הראשונה, ואחר כך הוא מחוייב אמנם לטרוח ולהתיגע הרבה, עד שמוצא רב חכם שיוכל להכפף, ולשמוע לו ולקבל החכמה בבחינת המסירה פנים אל פנים, שהיא הבחינה השניה, ואחר כך לבחינה השלישית. ומתוך שאינו נסמך לחכם מקובל מתחילתו, באים לו ההשגות ביגיעה גדולה התופסים זמן רב, ונשאר לו זמן מועט להתפתח בה, או יקרה לפעמים, שהשכל יבוא לאחר הזמן, כמ\"ש \"וימותו ולא בחכמה\", והם צ\"ט אחוזים, אשר נקראים אצלינו \"עיילי ולא נפקי\", ודומים לפתאים והבורים שבעולם הזה, שרואים עולם ערוך בעיניהם ואינם מבינים אותו ולא כלום, חוץ מלחמם שבפיהם. אמנם גם בדרך הראשון לא כולם מצליחים, כי מרביתם, אחר שזכו להשגה, זחה דעתם עליהם, ואינם יכולים להכפף למשמעת רבם כפי הצורך, כי אינם ראויים למסירת החכמה, ובמקרה זה מוכרח החכם להסתיר את גופי החכמה מהם, \"וימותו ולא בחכמה\", \"עיילי ולא נפקי\" - וכל זה, כי במסירת החכמה, ישנם תנאים גדולים ועצומים, הנובעים מסיבות הכרחיות, ועל כן מעט מעט המה שמצליחים לישא חן בעיני רבם עד שימצאו אותם ראויים לדבר הזה. ואשרי הזוכה."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4868","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהאמין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שרבו צוה לו לעשות. ואע\"פ שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעת רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעת רבו, ולומר, מה שהוא מבין, ומה שהוא רואה בספרים אחרים, שאינם מתאימים לדעת רבו, הוא צריך לומר, שכל זמן שהוא נמצא ברשות הרבים, אין הוא יכול להבין את האמת, ולא יכול לראות מה שכתוב בספרים אחרים, את האמת מה שהם אומרים. כידוע, שבזמן שהאדם עדיין לא זכה, תורתו נעשה לו סם המות. ומדוע נקרא \"לא זכה, תורתו נעשית לו סם המות\"? זהו מטעם כי כל התורות, מה שהוא לומד או שומע, לא יביאו לו שום תועלת, שיוכל לזכות לבחינת חיים, שהיא בחינת דביקות בחיי החיים. אלא ממש להפך. כלומר, שכל פעם הוא נעשה יותר מרוחק מדביקות, היות שכל מה שהוא עושה, הוא רק לצורכי הגוף, הנקרא מקבל לעצמו. שזהו בחינת פירודא, היינו שע\"י מעשיו הוא נעשה יותר נפרד מחיי החיים. ממילא נקרא זה סם המות, היות שזה מביא לו מיתה ולא חיים. כלומר, היות שכל פעם הוא נעשה יותר מרוחק מבחינת השפעה, הנקרא השתוות הצורה להבורא, מבחינת \"מה הוא רחום אף אתה רחום\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-4869","title":null,"paragraphs":["אדם הרוצה לזכות לאור חיים באמת, צריך הוא שיסכים להיות שותל עצמו בכנסת ישראל, בכל ליבו, בכל חושיו וכוחותיו הגשמיים והרוחניים."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות, פרק ג', סעיף ו'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4870","title":null,"paragraphs":["הגם שיש לכל אחד בחינת \"מצע משלו\", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","ברית","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חירות האדם"]},{"id":"he-4872","title":null,"paragraphs":["וזה ענין של אהבת חברים, שכל אחד מהחברה, חוץ מזה שיש לו רצון מצד עצמו, הוא רוכש רצון מהחברים. וזה הוא נכס גדול, שאי אפשר להשיג, רק ע\"י אהבת חברים. אבל מאוד צריכים להיזהר, שלא לכנס לחברים, שאין להם רצון לבדוק את עצמם, את היסוד של עבודה שלהם, אם הבסיס הוא להשפיע או לקבל. וכן לראות, אם הם עושים מעשים, בכדי להגיע לדרך האמת, שהיא הדרך רק להשפיע. כי רק בקבוצה כזאת מסוגלים להכניס לתוך החברים רצון להשפיע. זאת אומרת, שכל אחד מקבל בחינת חסרון מהחברים, היינו שחסר לו את הכח דלהשפיע. ובכל מקום שהוא הולך, הוא מחפש בשבע עינים, אולי ימצא באיזה מקום, מי שיכול לתת לו את הכח דלהשפיע. לכן כשבא לאיזו קבוצה, שכולם צמאים לכח דלהשפיע, אז כולם מקבלים אחד מהשני את הכח הזה. וזה נקרא, שמקבל כח מבחוץ, בנוסף על כח הקטן שלו מצד פנימיות עצמותו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","אין עוד מלבד החברים","ברית","הבטחון הוא הלבוש להאור","גדלות הבורא","הכנה לכנס","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חשיבות החברה","כינוס אמיתי","כיצד אני משפיע על הסביבה","לחיות בחיסרון להשפיע","נשמה אחת","מהנקודה שבלב לעשירייה","סביבה טובה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-4873","title":null,"paragraphs":["\"ובחרת בחיים\". עיקר הוא הסביבה. האדם נמצא תמיד בסביבה, והוא נמשך אחריהם בהכרח. לכן אם האדם שקוע במחשבותיהם של אביי ורבא, בטח שהוא מושפע מהם בהכרח. ואם לרגע קט הוא שם מחשבתו בענין אחר באמצע הלימוד, דהיינו שחושב על איזה קשר של דברים גשמיים, תיכף הוא נמצא בסביבה גשמית בהכרח, היינו שמתחיל להשתוקק אחרי הרצונות שהסביבה מחייבת אותו. וכמו כן בענין אביי ורבא. אם מעריך אותם רק ללומדים מופלגים, הוא יכול להשתוקק רק ללמדנות. ואם הוא מעריך אותם בעלי השגה, הוא משתוקק להשגות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 727 \"עיקר הוא הסביבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4874","title":null,"paragraphs":["לאחר שהוא כבר התחבר לקבוצה של אנשים שרוצים להגיע לדרגת אהבת ה', ורוצה ליטול מהם כח לעבודה שהיא בעמ\"נ להשפיע, ולהתפעל ממה שהם מדברים, בקשר שצריכים להגיע לאהבת ה', אז הוא צריך להחשיב כל חבר וחבר, שבהקבוצה, שהוא גדול ממנו. כמ\"ש, שאין אדם מתפעל מהחברה שיקח הערכה שלהם, על איזה דבר, אם הוא לא מחשיב שהחברה תהיה יותר גדולה ממנו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר – ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4875","title":null,"paragraphs":["והיות האדם מצד עצמו, מטרם שזכה להשיג איזו הארה מלמעלה, אז הוא צריך לחפש אנשים, הדומים לו פחות או יותר, שגם הם מחפשים להגדיל את חשיבות. להיות מגע כל שהוא עם הבורא, באיזה אופן שתהיה, והיות שיש דעת רבים בזה, אז כל אחד יכול לקבל סיוע מחבירו. וצריכים לדעת \"כי מיעוט רבים שנים\". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח\"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'. ולפי מה שכתוב \"ברוב עם הדרת מלך\", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב\"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17 \"סדר ישיבת התועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","אנחנו נתאספנו כאן","גדלות הבורא","הכנה לכנס","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","חיבור","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","יונקים גדלות המטרה מהחברים","כינוס אמיתי","כיצד אני משפיע על הסביבה","שמחה","להמליך עלינו את המלך","להשיג מגע עם הבורא","לחיות בחיסרון להשפיע","מגבירים את חשיבות המטרה","מתעוררים להזמנת הבורא","מתקשרים לעשירייה אחת","סביבה טובה","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שמחה מהאחדות","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-4878","title":null,"paragraphs":["אין הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאווה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחברו יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","משחק","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-4880","title":null,"paragraphs":["דוקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: \"אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים\", אלא דוקא חבירו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם. דהיינו, שחבירו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כח בטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 4 \"איש את רעהו יעזורו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4882","title":null,"paragraphs":["אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דווקא מעלת חברו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חיסרון אצל חברו, סימן הוא, לא שהחיסרון הוא אצל חברו, אלא החיסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חברו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחברו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ\"ל, לא שהוא צריך לראות, שחברו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחברו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חברו ולא חסרונו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א'. \"בעניין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4883","title":null,"paragraphs":["ומשעה שהיחיד מתעלם מהיותו חלק בכל, זאת אומרת, מחובתו לעבוד למען תיקון הציבור שהוא חלק ממנו, ומחליט לשמור תועלתו לו לעצמו, חוטא הוא לכלל וביותר לנפשו. כי היחיד בקרב הציבור הוא כאיבר יחיד בכללות הגוף."],"source":"ר' יהודה הלוי. ספר הכוזרי, מאמר שלישי, סעיף י\"ט","author":"ר' יהודה הלוי","subjects":["התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו"]},{"id":"he-4895","title":null,"paragraphs":["כל העולמות, העליונים והתחתונים, וכל אשר בתוכם, לא נבראו, אלא בשביל האדם. כי כל אלו המדרגות והעולמות לא באו, אלא כדי להשלים הנשמות במידת הדבקות שהיה חסר להם מבחינת מחשבת הבריאה. שמִתחילה הצטמצמו והשתלשלו, מדרגה אחר מדרגה ועולם אחר עולם, עד לעולם החומרי שלנו, בכדי להביא את הנשמה בגוף של עולם הזה, שהוא כולו לקבל ולא להשפיע... ואחר זאת, בכוח הנשמה המתלבשת בו, הולך ועוסק בתורה ומצוות, שאז משיג צורת ההשפעה כיוצרו, לאט לאט, בדרך המדרגות ממטה למעלה, דרך כל אותם הבחינות שירדו בעת השתלשלותם מלמעלה למטה, שהם רק מידות ושיעורים בצורת הרצון להשפיע... עד שזוכה להיות כולו להשפיע ולא לקבל כלום לעצמו. ואז, נשלם האדם בדבקות אמיתי בו, כי רק בשביל זה נברא."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מטרת הבריאה"]},{"id":"he-4903","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת \"עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת. לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי \"לית אתר לאתטמרא מינך\", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך. וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו. וזה ענין מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, \"ברח דודי עד שתחפץ\", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, \"ברח דודי\", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ\"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה. לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:","א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.","ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 236 \"מלא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","לרוץ אחר השכינה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מלוא כל הארץ כבודו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפילה"]},{"id":"he-4904","title":null,"paragraphs":["דוקא ע\"י אמונה למעלה מהדעת, היינו אפילו שהוא מרגיש בחינת חושך בדרך הזה, ואף על פי שהוא מבין, שאם היה המלכות מאירה בגלוי ולא על דרך ההסתר, אלא שהגוף היה מרגיש את גדלות ה', היה לו בטח יותר קל ללכת הלאה, ולזכות להיות תמיד במצב עבודה, ולא היה לו שום ירידות, מכל מקום הוא בוחר ללכת למעלה מהדעת... היינו אפילו שאינו מאיר לו, הוא גם כן עם כל כוחו, כאילו היה מאיר לו הכל בגלוי."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-4906","title":null,"paragraphs":["תכלית כוונת הבריאה היתה שלא תרד שום השפעה, רק ע\"י אתערותא דלתתא והעלאת המ\"ן שמעוררים הכנסת ישראל, ועל ידי שהם מעלים מ\"ן, מתעלים על ידי זה כל העולמות ומוסיפים תשוקה להידבק לשורשם. וזהו עיקר שעשועים להשי\"ת, שישראל מזככים עצמם ממעמקי הגשמיות ומשתוקקים להידבק בבוראם."],"source":"מאור ושמש. פרשת האזינו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-4912","title":null,"paragraphs":["היות שהאדם נברא עם כלי, שנקרא \"אהבה עצמית\", ובמקום שאדם אינו רואה, שמפעולה תצא משהו לתועלת עצמו, אין לו חומרי דלק ליגיעה לעשות תנועה קלה. ובלי ביטול אהבה עצמית, אי אפשר להגיע לידי דביקות בה', שהוא ענין השתוות הצורה. והיות שזה נגד הטבע שלנו, לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שהוא נקרא \"רע\", מטעם שהוא המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד הוא מיוסד על רצון גדול, שהוא רוצה להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עמהם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב'. \"מטרת החברה - ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","אנחנו נתאספנו כאן","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול","ביטול המחיצות בינינו","ביטול והכנעה","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","הכניסה למדרגה הרוחנית","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","ברית","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הבורא שוכן בעשירייה","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","הכניסה לעיבור","העבודה בעשירייה","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","התקפה על החיבור","חשיבות החברה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כוונה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להתבטל לעליון","נשמה אחת","מהנקודה שבלב לעשירייה","מלחמת היצר","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מרכז העשירייה","מתמסר להשפעת הסביבה","על כל פשעים תכסה אהבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עשירייה כתנאי לדבקות","רק דרך העשירייה לבורא","שבת אחים גם יחד","שדה אשר ברכו ה'","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה"]},{"id":"he-4918","title":null,"paragraphs":["ברצון להשפיע של התחתון, נכלל גם כן הרצון לקבל, אלא שהרצון לקבל יכולים לשמש עמו עם תיקונים. כי לולי זה, אין קשר בין הנותן להמקבל. שאין זה מן הנמנע, שאחד יתן והשני לא נותן שום דבר בחזרה, שיהיה מציאות של שותפות. שרק בזמן, ששניהם מגלים אהבה זה לזה, אז יש קשר וידידות בין שניהם. אבל אם אחד מגלה אהבה, והשני לא מראה שום תגובה, אין לאהבה כזאת שום מציאות וזכות קיום. וחז\"ל דרשו על הפסוק \"ולאמר לציון עמי אתה\" (ישעיה נ\"א), \"אל תקרו עַמי אלא עִמי אתה, להיות שותף עמי\". היינו, שהנבראים הם בשותפות עם הבורא. נמצא לפי זה, בזמן שהתחתון רוצה להשפיע להבורא, אז גם התחתון צריך לקבל מהבורא. אז נקרא שותפות, שהתחתון נותן וגם העליון נותן."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נד. \"מטרת העבודה - א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-4920","title":null,"paragraphs":["מצד העולמות יש ב' מצבים: מצב של ט' ראשונות, הנבחנים לכלים דהשפעה, ומלכות, שהוא בחינת כלי דקבלה, שממנה יונקים הקליפות. וברוחניות אין אחד מתערב בשני. ולכן נקרא האדם, שנוהג אצלו בחינת זמן, שעד י\"ג שנים הוא נמצא תחת שליטת הקליפות. ומי\"ג שנים והלאה הוא מתחיל להשיג בחינת הט' ראשונות. ואז, כיון שהוא כלול מבחינת מלכות דקבלה, הוא יכול לתקן אותה, שיהיה בחינת קבלה על מנת להשפיע, שאז יקוים \"חשכה כאורה יאיר\". זאת אומרת שמלכות נקרא בחינת קבלה וידיעה. ואז הוא מהפך את הכלים שלו. מה שאין כן אם לא היה כלול רק מט' ראשונות, אז לא היה יכול לתקן שום דבר. לכן צריכים למעשי התחתונים. וזה ענין, הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים, היינו מי שמתפלל, שרוצה להיות צדיק, היינו שמבקש מה' יתברך, שיעזור לו להפוך את בחינת מלכות לבחינת ט' ראשונות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 777 \"תפילה על גלות השכינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-4921","title":null,"paragraphs":["עבודת האדם היא להשיג חסרון וצורך, שה' יתן לו במקום שנתן לו מצד הבריאה את הרצון לקבל, שיתן לו עתה רצון להשפיע, כי ע\"י זה הוא יזכה לדביקות ה'. לכן, הגם שהוא מבקש רצון אחר, ממה שהבורא נתן לו, מכל מקום הבורא רוצה בכך. ועל זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שה' אמר \"נצחוני בני\", מזה שהם רוצים רצון אחר, ממה שהבורא נתן להם, היינו שהם דרשו מה', שיתן להם רצון אחר, ממה שנתן להם מלכתחילה. אולם הרצון לקבל, מה שהבורא נתן, הוא הקוטב של כל הבריאה, הנקרא \"יש מאין\". אלא הרצון לקבל צריך לקבל תיקון, שזה נקרא \"תיקון הבריאה\". כלומר, הבריאה נקראת \"רצון לקבל לעצמו\", ועליו נותנים כוונה בעל מנת להשפיע. נמצא, בסופו של דבר, שהרצון לקבל נשאר, אלא שקבל תיקון בעל מנת להשפיע."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 36 \"מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-4922","title":null,"paragraphs":["\"ה' אחד וישראל הם אחד\" כמ\"ש \"ומי כעמך כישראל גוי אחד\", ולכך הם דבוקים בהשי\"ת, כי נאה לאחד לדבק באחד, ואימתי הוא? כשישראל הם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה' ברוך הוא, שהוא אחד. אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות דבוקים באחד ואין השם שורה עליהם חס וחלילה, ושורה חלילה אל זר עליהם. וזה יש לומר הרמז בפסוק \"ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום\", היינו כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, אז \"חיים כולכם\", כשהם באחדות אחד, אז נאה לאחד לדבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא","אחד מגלה אחד","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","הכנה לכנס","הכניסה לעיבור","העבודה בעשירייה","הצורך בעשירייה","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","כוונה","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","מאהבת הבריות לאהבת ה'","להשיג מגע עם הבורא","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","מתקשרים לעשירייה אחת","נדבקים בחברים","סוכות","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","עיבור בעשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות","שמחת תורה","תפילה"]},{"id":"he-4927","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה היתה, שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא. אבל מפני החטא דאדה\"ר נתקלקל העניין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם, לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם. והיה אברהם הולך וקורא, עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה. וגמר התיקון יהיה, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא בלב אחד שלם."],"source":"שם משמואל. האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4928","title":null,"paragraphs":["בדורנו, הגם שמהות הנשמות היא הגרועה שבמציאות, הם משלימים פרצוף נשמה כללית מבחינת הכלים. לפיכך רק עם השתלמותן של הנשמות הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים להתגלות."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4929","title":null,"paragraphs":["ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו למדרגה כזו, שכל העולם נחשבים לציבור אחד. כלומר, כל אחד בעולם, מתוך שמקבל מכל העולם, נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4930","title":null,"paragraphs":["צריך כל אחד לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. לכן צריך אני לדאוג תמיד בתיקון העולם ולהתפלל בעבורם."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא קמא, סימן ה","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4931","title":null,"paragraphs":["מגמת החיים הוא לזכות לדבקות בבורא - או לזכות את הרבים, שיגיעו לדבקות בבורא."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4932","title":null,"paragraphs":["הרוצה לעבוד את הבורא, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים ולחבר עצמו עם כל הנשמות, שישאיר מה שצריך לחיבור השכינה. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים. כי לפי רבוי האנשים העובדים את הבורא, יותר מתגלה אליהם אור השכינה. ולזה צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים, והכל לעלות לתיקון השכינה."],"source":"דגל מחנה אפרים. שלח","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4933","title":null,"paragraphs":["עיקר הבריאה, הבחירה, התיקון וקלקול העולם - הכול תלוי בישראל."],"source":"שיח יצחק. ח\"ב, ליקוטים א'","author":"שיח יצחק","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4934","title":null,"paragraphs":["ישראל הם ענף הנמשך מהפנימיות. לכן נבחרו לתיקון. ויכולים להתפתח ולגדול, עד שיניעו את אומות העולם לתכלית הכללי. והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו."],"source":"בעל הסולם. \"שפחה כי תירש גבירתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4935","title":null,"paragraphs":["אומר הבורא: אם תשמעו בקולי, שעל ידיכם תעבור כוח השפעה לכל העמים. היות, שכל אומות העולם עדיין לא מוכנים לזה. וצריך אני לקבוצה אחת להתחיל בה עתה. וסופם להדבק בי. אלא עתה, שהמה עוד לא מסוגלים לתפקיד הזה, לעם סגולה אני צריך."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4936","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית הותקנה בבחינת \"מעבר\", שבשיעור שישראל עצמם יוצאים מתוקנים, הם מעבירים כוחם לשאר האומות. וכאשר כל האומות יתוקנו, אז יתגלה המשיח, אשר תפקידו מלבד מה שישלים את ישראל למטרה הסופית לדביקות בבורא, כן יבוא ללמד דרכי הבורא לכל האומות."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4937","title":null,"paragraphs":["יש חיוב מוקדם לגאולה, שכל האומות יודו לחכמת הקבלה, כמו ביציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לבורא ולתוכניתו, וירשה להם לצאת. לכן כל האומות יוליכו את ישראל (\"בני ברוך\") לדרגה הרוחנית, שיקבלו רצון לזה."],"source":"בעל הסולם. \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-4938","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לעשות כל המעשים, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הבורא שומע תפילתו. אבל צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג את בחינת לשמה, שיקבל על עצמו לעבוד כולו להשפיע. ואז מתחיל לראות, שאין האברים מסכימים לזה. ואז ברור לו, שאין לו עצה אחרת, אלא לשפוך שיחה לה', שיעזור לו, שהרצונות יסכימו לשעבד עצמם לה' בלי שום תנאים. ואז מתקבלת תפלתו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4939","title":null,"paragraphs":["עיקר המטרה צריכה להיות \"לזכות לדביקות בבורא\". והיות שדעתו מתנגד לזה, ללכת נגד דעתו זוהי עבודה גדולה. היות שמבקש, שהבורא יתן לו מה שהוא מתנגד. נמצא, שבכל תפלה יש לו עבודה קשה. לכן נקראת תפלה \"עבודה שבלב\". כי רוצה ללכת נגד השכל והמוח, באמונה למעלה מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה \"עבודה שבלב\"."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4940","title":null,"paragraphs":["לזכות לבחינת בינה זו עבודה גדולה. שיהיה מסתפק במועט, בהרגשה ובשכל שיש לו, ושמח בחלקו, במה שיש לו, ולהיות תמיד בשלימות. ואם עוד לא הגיע לזה, ולא יכול להתגבר על הרצון לקבל - אז צריך להתפלל, שהבורא יעזור לו, שיוכל לעבוד בעיניים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, לעשות הכל לשם שמים, אעפ\"י שהגוף מתנגד. אלא לבקש להתבטל לבורא בלי שום תנאים."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 4 \"מהו מבול מים\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4941","title":null,"paragraphs":["בזמן שרוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, הגוף מתנגד בכל כוחו, וטוען שהאדם רוצה להמית אותו. כי אומר שצריכים לעבוד רק לתועלת הבורא, שזהו ביטול הרצון לקבל. ומטרם זה אי אפשר לאדם לזכות לגילוי הבורא. והאדם רואה, שאין מציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד טבעו. אז העצה רק לפנות לה', כי אם הבורא לא עוזר, הוא אבוד, אלא רק הבורא יכול לתת טבע שני."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 37 \"מהו תורה ומהו חקת התורה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4942","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע בעבודה, זה בא לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, כי דוקא כשהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בע\"מ להשפיע. וצריך להאמין, שנמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו להשתוות הצורה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, יט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4943","title":null,"paragraphs":["כשרוצה לעבוד כולו להשפיע, וכל מחשבותיו עבור הנאה עצמית יהיו בביטול גמור. אז, כשמרגיש מה שמדבר, יכול לפחד, שתתקבל תפילתו, ולא יהיה לו שום רצון עבור עצמו, וכאילו פורש למדבר, ומאבד את כל עולמו. אז הגוף לא רוצה שתתקבל תפילתו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, קכב. \"להבין מה שמבואר בשולחן ערוך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4944","title":null,"paragraphs":["הגם שבא לידי ידיעה, שהבורא יכול לעזור לו, ומבין שהעצה אמיתית הוא רק תפלה, הגוף נותן לו להבין, שהתפלות לא עזרו. אם כן למה להתפלל שוב? על זה צריכים להתגברות עם האמונה, ולהאמין שהבורא כן שומע תפלתו, אע\"פ שדעתו מחייב שאין סיכוי שהבורא עונה לתפילה. וגם על זה צריך התגברות ביגיעה למעלה מהדעת, ולהתפלל שהבורא יעזור להתגבר על דעתו, וכן להתפלל."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4945","title":null,"paragraphs":["מי שרואה, שקשה להשיג רוחניות, בורח מהעבודה. כי חושב שרוחניות משיגים אנשים יותר מוכשרים ולא גרועים כמוהו. ורק מי שאין לו לאן ללכת, כי משום דבר לא מקבל סיפוק, הוא לא זז מהעבודה. והגם שיש לו עליות וירידות, הוא לא מתייאש וצועק שלא מתקדם בעבודה, שיוכל להשפיע נחת רוח לבורא. ולכן זוכה."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 34 \"מהו, אוכל פירותיהם בעוה\"ז והקרן קיימת לעוה\"ב\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4946","title":null,"paragraphs":["הקבלה ניתנה למי שיש לו חסרון, שנקרא חושך. שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, מוכשר לקבל אור שמחזיר למוטב, לכלים דהשפעה. ואז יהיה מוכשר לקבל טוב. האור מגיע לאלו, שמרגישים שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים לצאת מהחושך, משליטת כלי הקבלה, שעליהם היה צמצום והאור לא מופיע."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4947","title":null,"paragraphs":["צריך תמיד ללכת בהתגברות ולא לתת להכנס למוחו מחשבות של יאוש. כי הרצון לקבל רוצה להפרידו מהבורא, בזה שמראה, שאין אפשרות לצאת משליטתו. אז צריך לומר, שזה אמת, אלא צריך להאמין, שהבורא נותן רחמים, מידת השפעה. שמצידו אינו מסוגל לצאת משליטת קבלה עצמית, אבל הבורא עוזרו ומוציאו ממצרים, להיות לו לאלקים."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 19 \"בא אל פרעה – א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4949","title":null,"paragraphs":["אנו מבקשים, שה' יתן לנו כח, שנוכל לעשות את כל מעשינו בשבילו. ואם לא יעזור לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. לכן אתה מוכרח לעזור לנו. אחרת אנחנו נשאר ברצון לקבל לתועלת עצמנו."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4950","title":null,"paragraphs":["שיעור השמיעה של הבורא, תלוי בשיעור הגעגועים בדיבורי התפילה. ולפי זה יידע, שהבורא שומע אותו יותר. וביודעו את זה, מתחזק בשפיכת לבו. כי בתאוותו של הבורא לאדם שיתקרב, מתעוררים געגועים באדם לה'. ונמצא שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה באים יחד, עד שיתקבצו לשיעור שלם וקונה הכול."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4951","title":null,"paragraphs":["בשעה ששומעים את קול הבורא המדבר אל הלב, שהלב שומע קול הבורא, הוא מקבל השליטה על כל הרצונות ברצון להשפיע. ולא יחטא עוד, כי כל הרצונות של הקבלה נכנעו תחת הרצון להשפיע. ואז יש מקום בלב להשראת השכינה, וכל הטוב מתפשט וממלא את כל הלב. ואז כל אדם נכנע ומשעבד את עצמו להשפעה."],"source":"רב\"ש – ב'. אגרת י\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-4952","title":null,"paragraphs":["אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והפוכו, \"כיתרון האור מתוך החושך\". כי כל דבר מראה על הפוכו, שאפשר להשיג מציאותו האמיתי רק מהמושג הנגדי, המקבילו. אי אפשר להעריך טוב, אם אין כנגדו רע. כך אי אפשר לבוא לאהבת הדביקות, מטרם שמשיג את שנאת פירוד."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, לד. \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4954","title":null,"paragraphs":["הסכימו שיתייחדו בקבוצה אחד ויתעסקו באהבת חברים, מסיבה, שכל אחד מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו את הכח של אהבת הזולת. הסכימו להתאחד בקבוצה אחד, כי הבינו, שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות, כי מבינים את נחיצות העבודה באהבת הזולת. לכן כל אחד מסוגל לוותר לטובת הזולת וכך יוכלו להתאחד."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר – ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4955","title":null,"paragraphs":["איך אפשר להחשיב את חבירו שהוא יותר גדול ממנו, אם רואה, שיש לו מידות יותר טובות מחברו. אלא זה אפשר אם: א. הולך באמונה למעלה מהדעת, כי בחר בו לחבר, אז כבר מסתכל עליו למעלה מהדעת. ב. יותר טבעי, בתוך הדעת. כי אם החליט לקבלו בתור חבר, ועובד עם עצמו לאהוב אותו, אז מדרך האהבה, רואה רק דברים טובים, כי \"על כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 2 \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4956","title":null,"paragraphs":["אהבת חברים, שע\"י זה מגיעים לאהבת ה', פירושו, שאני אוהב את החברים, אפילו שהם מדברים עלי רע ומגלים שנאה. כי אני צריך תיקון. לכן נותן יגיעה ודן אותם לכף זכות, כי זוהי סגולה, שע\"י היגיעה, שנקראת התעוררות מלמטה, יקבל מלמעלה יכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4957","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לדון את חברו לכף זכות, בעת שהשכל מראה את פרצופו האמיתי, שהוא שונא אותו? מה להגיד לעצמי, מדוע אני חייב להכניע את עצמי בפניו? התשובה היא, כי רוצה להגיע לדבקות בה', להשתוות הצורה, ולא לחשוב על תועלת עצמו. וצריך לבטל את עצמו, ואת כל החיים שלו, ועוד יותר מזה, שרוצה לחיות רק לתועלת הזולת, ודרך הזולת לבורא. והולך למעלה מהדעת ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4958","title":null,"paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. החברים, כשיושבים יחד, אינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כעושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח\"כ חוזרים לאהבה. הבורא אומר עליהם: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה \"גם\" באה לכלול עימהם השכינה."],"source":"זוהר לעם. אחרי מות, 65","author":"זוהר לעם","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4959","title":null,"paragraphs":["ע\"י כריתת הברית תהיה אהבתם אהבה נצחית, בל תמוט לעולם. ואע\"פ שהדעת צריך לפסוק האהבה או לגרום השנאה, אבל מחמת כריתת הברית, מוכרח להיות אהבתם לעד קיימת, ועל כל פשעים תכסה אהבה וקשר אמיץ."],"source":"ליקוטי תורה. נצבים, מד/ב","author":"ליקוטי תורה","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4960","title":null,"paragraphs":["אם חברה שנתייסדה על אנשים, שיש בכל אחד ניצוצי אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל אחד. לכן הסכימו, שע\"י התחברותם, אז מכל הנצוצים יעשה שלהבת גדולה. לכן צריך כל אחד להתגבר ללכת בדרך של אהבת הזולת. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4961","title":null,"paragraphs":["שנדמה לאדם דברים שבסתירה להשגחת טוב ומטיב, זה בכדי שיהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, שרוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר להתגבר. ושזה נקרא רוממות הבורא, שממשיך על הסתירות. שהסתירות, הדינים, יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם וממשיך רוממות הבורא. כך הדינים גורמים להמשכת רוממות הבורא. כך הסתירות עובדות לא נגד הרוחניות אלא גורמות לגילוי הבורא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, לג. \"ענין גורלות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4962","title":null,"paragraphs":["העיקר חיבור ואהבה בין החברים. זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים. שתתאספו ביחד באהבה. וע\"י זה מסולקים כל הדינים, ומתגלה בעולם רחמים."],"source":"מאור ושמש. דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-4963","title":null,"paragraphs":["הגוף עם אבריו אחד הם. וכללות הגוף מחליף מחשבות והרגשים על כל איבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאיבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מייד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה איבר, חושב ומרגיש שצר לו המקום שהוא נמצא בו, מייד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו. אמנם אם קרה, ואיזה איבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האיבר הנפרד. והאיבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו. ואם יבוא הרופא, ויחבר את האיבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף חוזר לדעת צרכיו של האיבר."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-4964","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים הנשמה הכללית כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר התיקון הוא ע\"י האחדות, שכולם נחשבים כאחד. כי עיקר האהבה והאחדות הוא ברצון, שכל אחד מרוצה לחברו, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט. הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4965","title":null,"paragraphs":["אסור ליחיד לצאת מהכלל ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח לבורא, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש לעצמו, לא בונה אלא גורם חורבן לנפשו. וצריך כל אדם להיאסף בכל כוחו בעשירייה, בתפילה לבורא, שיכלול אותו בעשירייה."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4966","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת, היינו שכל אחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול עצמותו ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה בנויה על 10 חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מ-10 כוחות, שעוסקים בביטול עצמו ושנאה לעצמו ולאהבת הזולת."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4967","title":null,"paragraphs":["אדם מוכרח לגלות את האהבה שיש בלבו להחברים, כי בזה הוא מעורר את לב חבירו להחברים, שגם החברים ירגישו, שכל אחד' עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא, שע\"י זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים, כי כח האהבה של כל אחד נכלל בו."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4968","title":null,"paragraphs":["צריך כל הזמן לעמוד על המשמר לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה. וע\"י זה תזכה לעורר את אהבת הבורא עליך."],"source":"רב\"ש – ב'. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4969","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא לחברה רוח חיים, תקוות, מרץ, שכל אחד יוכל לומר, שמתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, היה מאוכזב מהתקדמות בעבודת ה'. ועכשיו החברה הכניסה בו רוח חיים ותקוה, בטחון והתגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות. וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, שהם הפרעות חזקות, מרגיש עכשיו, שהם אפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד השתדל להכניס עידוד וקיום חדש בחברה."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4970","title":null,"paragraphs":["יש להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אינו יכול לפעול, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה מהרה. ואם כל אחד מתפלל בעד חבירו, נמצא זה פועל לזה וזה לזה, עד שכולם נענים. וזה נקרא ערבים זה לזה, שמתפללים כל אחד בעד חבירו, וע\"י זה הם נענים."],"source":"נועם אלימלך. ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4971","title":null,"paragraphs":["אהבה נקנית ע\"י מעשים. בזה שנותן לחברו מתנות, אז כל מתנה היא כמו כדור, שעושה חור בלב חברו. וגם שלב חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות בחלל. וחום האהבה מושך אליו את אהבת חברו. ומשתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שמכסה שניהם. זאת אומרת, שאהבה אחת מקפת את שניהם. ושניהם נעשו לאיש אחד, משום שהלבוש שמתכסים בו הוא לבוש אחד."],"source":"רב\"ש – ג'. מאמר 759 \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4972","title":null,"paragraphs":["ע\"י שחיקת הלבבות כל אחד מוציא חום מלבו, שגורם לנצוצי אהבה, עד שאהבה אחת מקפת שניהם, כי דבקות מחברת שני דברים לאחד. וכשמרגיש את אהבת חברו, מתעוררת בו שמחה ותענוג. כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, וכשמגלה שחברו דואג עבורו, מתעוררת בו שמחה, וכבר לא יכול לדאוג עבור עצמו."],"source":"רב\"ש – ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4974","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ה' אחד וישראל הם אחד\" ולכך הם דבוקים בה', כי נאה לאחד לדבק באחד. כשהם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה', שהוא אחד. אבל כשחלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות דבוקים באחד ואין ה' שורה עליהם, ושורה כוח זר עליהם."],"source":"דגל מחנה אפרים. ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4975","title":null,"paragraphs":["ברית הוא נגד השכל. כשהאחד לוקח מחברו, הם צריכים לעשות ברית. כריתת ברית צריכים דווקא בעת שלכל אחד יש טענות על השני ויכול אז להיות פירוד. אז הברית מחייב אותם להחזיק אהבה ואחדות ביניהם. וכשיעלה רצון לפגוע בשני, אז יש עצה להזכיר את הברית שעשו. וזהו מחייב אותם להחזיק אהבה ושלום."],"source":"רב\"ש – ג'. מאמר 738 \"ברית מלח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-4976","title":null,"paragraphs":["בכל יכולתו המציא הבורא תחבולה, שדרכה תופיע מציאות תפיסה לתחתונים, שנקראת חושך, כמ\"ש, ובורא חושך, מלשון, בוא וראה חושך. כלומר, מניעת האור וחולשת אחיזתנו בו, המובן לנו כמו חושך, היא הסיבה הנאמנה לתפיסת האור. וז\"ש \"כיתרון האור מן החושך\". כלומר, כל תפיסתנו באור הוא מתוך החושך."],"source":"בעל הסולם. ספר אור הבהיר. או\"י או\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4977","title":null,"paragraphs":["אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הבורא למעלה, ומתגדל כבודו. ואין עבודת הבורא, אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הבורא בכבודו. וע\"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד. ולהסתלק אח\"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הבורא. וזוהי עבודה שלמה."],"source":"זוהר לעם. תצווה, 86","author":"זוהר לעם","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4978","title":null,"paragraphs":["בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים. ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול אמונה בבורא. לכן כל קבלת מלכות שמים נבחנת לקבלה חדשה, שמקבל חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק משליטת הבורא, וממלא אותו בשליטת הבורא. נמצא, שבירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק ומילא אותו בשליטת הבורא. וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לקדושה. נמצא, שמכל ירידה בא להתחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4979","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים תמיד להסתכל על המטרה שהיא \"להטיב לנבראיו\". ואם היצר הרע בא ושואל קשיות של פרעה, לא לדחותו, אלא לומר, שעכשיו עם השאלות שלך, אני יכול להתחיל בעבודה דלהשפיע. זאת אומרת, שלא להגיד על השאלות של יצר הרע, שבא בכדי להורידו, אלא להפוך, לתת מקום עבודה, שע\"י זה יעלה בו עכשיו בדרגות השלימות. היינו, שכל התגברות בעבודה נקראת \"הליכה בעבודות הבורא\", שכל התגברויות מצטרפות לשיעור הנצרך להיות כלי לקבלת השפע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4980","title":null,"paragraphs":["חוק הוא, שלא יוכל הנברא לקבל רע מהבורא בגילוי, כי הוא פגם בכבוד הבורא, שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. לכן כשהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת הבורא, ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טוב ורע בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ לא להיפרד מאמונת הבורא, אע\"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת הבורא."],"source":"זוהר לעם. הקדמת ספר הזוהר. \"ליל הכלה\", 138","author":"זוהר לעם","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4981","title":null,"paragraphs":["הירידה, שקבל האדם, היא לטובתו, שמן השמים נותנים לו טיפול מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר מזה, שמסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו. מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שמרוחק מרוחניות, אז מתחיל לחשוב \"מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה מטרה אני צריך להגיע\". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של \"בין שמים וארץ\". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הבורא יכול לעזור, מה שאין כן הוא מצד עצמו אבד. ועל זה נאמר \"וקוי ה' יחליפו כח\". שאלה אנשים המקווים לבורא, רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור להם, יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש\"אין אור בלי כלי\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4982","title":null,"paragraphs":["אני נמצא במצב שפל, לא מזה שנעשה יותר גרוע. אלא, היות שאני רוצה לתקן את עצמי, אז הבורא מגלה לי את מצבי האמיתי. שעד עתה היה נעלם ועתה הבורא גילה אותו. וזה חסד, שהבורא גילה הרע שבי, בכדי שאדע את האמת, ואוכל לבקש תיקון. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, צריך לומר, שה' קרוב ומטפל ומראה לו חסרונות. לכן צריך לומר, שהם חסדים."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4983","title":null,"paragraphs":["ניתנה לנו האמונה למעלה מהדעת, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו (כי רואים מה שהרצון לקבל מצייר לנו). אלא להאמין, שהבורא הוא המשגיח ויודע מה שטוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בע\"מ להשפיע. לכן עיקר לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון אני שלם (כמו תינוק בעיני אימו)."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4984","title":null,"paragraphs":["מה שנראה סתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק שיהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, אחרת אי אפשר להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם, שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינים. שהסתירות יכולות להתבטל, אם רוצה להתגבר עליהם, אם ממשיך רוממות הבורא. נמצא, שהדינים גורמים להמשכת רוממות ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, לג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4985","title":null,"paragraphs":["עיקר התפלה, להתפלל לבורא, שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת, בשמחה, כאילו כבר זכה להשפעה. ואעפ\"י שלא רוצה להשפיע, רק לבקש מהבורא, שיוכל לעבוד בשמחה, כמו מי שמשמש מלך. ולא מבקש לראות גדלותו, שאז ודאי יעבוד בשמחה. אלא מבקש שמחה בעבודה של למעלה מהדעת, שתהיה חשובה כאילו כבר יש לו דעת."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 12 \"הנרות הללו קדש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4986","title":null,"paragraphs":["אני שמח בקלקולים הגלוים והמתגלים. ומצטער על הקלקולים שעדיין לא נתגלו. כי עתידים להתגלות ותשועה גדולה שיתגלו. לכן אני שמח בגילויים, כי ראוים לתיקון."],"source":"בעל הסולם. אגרת ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4987","title":null,"paragraphs":["יש עצה שלא לחכות לירידה, לגלות שפלותו ולעלות, וכך לברר עוד חלק לרוחניות, אלא מטרם שמאבד מצבו, בעצמו יורד ומחפש לקחת נצוצות חדשות ולעלותן להשפעה."],"source":"רב\"ש – ב'. אגרת ע\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4988","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה\"ז, אע\"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מהבורא, בהיות מתאמצים להשפיע נחת רוח לבורא, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת הבורא. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. וכך הופכים חושך לאור ומר למתוק. ובשיעור שהיו קודם כוחות הפירוד, התהפכו לכוחות הייחוד. ומכריעים כל העולם לכף זכות."],"source":"זוהר לעם. הקדמת ספר הזוהר. \"שתי נקודות\", 121","author":"זוהר לעם","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4989","title":null,"paragraphs":["תכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקות בבורא, וישפוך לבו לבורא, שישמרהו כל 24 השעות, שלא יעבור במוחו דבר בטל, כי תמונות הטבע עושות מחיצה. אלא מתחילה יאמין שאין מחיצות הטבע מפסיקות, ואח\"כ יתפלל אפילו על למעלה מרצונו. וכשעוברים עליו צורות לא של קדושה, תכף ישפוך לבבו, שיציל אותו הבורא מהפסק מדבקותו, וכך יחשוק להדבק בבורא."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה"]},{"id":"he-4990","title":null,"paragraphs":["ידוע, שמלא כל הארץ כבודו. וכך צריך להאמין, אלא שהבורא עשה הסתרה שלא יכולים לראות אותו, כדי שיהיה בחירה - להאמין שהבורא ממלא את הכול. ולאחר שהאדם מקיים הבחירה, אז מגלה הבורא את עצמו לאדם ואז אדם רואה שהבורא שולט על העולם. נמצא, שעושה הבורא למלך שישלוט עליו, זאת אומרת מרגיש שהבורא שולט על כל העולם, וזה נקרא שעושה הבורא למלך עליו."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4991","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם\". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריכה להיות מקום מקדש, שאור ישכון בתוכה. לכן על האדם לבנות בנין הקדושה, בכדי שיכנס בו שפע עליון מהמשפיע להמקבל. אבל צריך להיות השתוות בין המשפיע למקבל, שגם המקבל יהיה בכוונה בע\"מ להשפיע, כמו המשפיע. וזה נקרא \"ועשו לי מקדש\", כלי."],"source":"רב\"ש – ג'. מאמר 940 \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4992","title":null,"paragraphs":["כמו שהשי\"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח על בריותיו, וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים האלו. וזה שאמרו, \"כל מעשיך יהיו לשם שמים – מעשים שמביאים לדביקות. דהיינו, כל מעשיך יהיו להועיל לזולתך. שאז תבוא להשואת הצורה עם הבורא, כי כל מעשיך יהיו לטובת הזולת."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4993","title":null,"paragraphs":["יש שערות, המכסה על האור, שלא יהנו מהאור, כל עוד שאינם ראויים, כי יכולים לפגום. הענין, שצריכים להאמין, שהבורא נותן לנו רצון לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלא לשמה - בלבוש של חברים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 12 \"מהו שהתורה נקראת קו אמצעי בעבודה – א\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4994","title":null,"paragraphs":["ניתנה לנו אהבת חברים ללמוד איך לצאת מאהבת עצמית ואיך להגיע לאהבת הבורא, דרך אהבת הזולת. כשיגמור עבודה של אהבת חברים, אז יכול לזכות לאהבת ה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4995","title":null,"paragraphs":["צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל ביחד לבטל הרצון לקבל, שנקרא \"רע\", שמונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, להגיע לייחוד. שמיחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד מיוסד על רצון גדול להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. ע\"י שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 1, חלק ב'. \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4996","title":null,"paragraphs":["ע\"י שכל אחד מבטל את עצמו לחברה, נעשה גוף אחד, מורכב מעשרה אנשים. הרי יש להם כח פי 10 מיחיד. בתנאי שכל אחד בא לבטל אהבה עצמית, שלא חושב למלאות רצון לקבל שלו, אלא חושב רק על אהבת חברים. אז יכול לקבל רצון וצורך לרצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע נחת רוח לבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4997","title":null,"paragraphs":["עיקר האסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד, מבקשים רק למצוא את הבורא. כי בכל עשרה השכינה שורה. וכל אחד יקבץ עצמו לחבירו, וידברו איך למצוא בורא, ומתבטלים זה לזה. אז ממילא בורא מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים נמשכים עליהם."],"source":"מאור ושמש. ויחי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4998","title":null,"paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. החברים, שיושבים יחד, מתחילה נראים כעושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאח\"כ חוזרים להיות באהבה. הבורא אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה \"גם\" באה לכלול עימהם הבורא עצמו."],"source":"זוהר לעם. אחרי מות, 65","author":"זוהר לעם","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-4999","title":null,"paragraphs":["אם כל אחד דואג לצורך עצמו, אי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין דעותיהם דומות זו לזו. אבל שכולם בטלו רשות עצמם ודאגו רק לתועלת הבורא, דעותיהם הפרטים יתבטלו ונכנסו כולם לרשות היחיד."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-5002","title":null,"paragraphs":["אין בעולם יותר מנשמה אחת. ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד בשלמות, כמו אצל אדה\"ר. כי הרוחני לא יבא בחילוקים. אלא אותה נשמה אחת מתחלקת ברצון לקבל של כל אחד."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5003","title":null,"paragraphs":["בערך הגוף הגשמי נעשה ב' בחינות: א) מרגיש את נשמתו לפרט מיוחד ולא מבין שזה כלל ישראל. ב) אינו מאיר לו אור נשמה הכללית אלא לפי שיעור שזיכך את עצמו בהשבתו אל הכלל. הסימן שתיקן רצונו בשלמות, שמרגיש שנשמתו נמצאת בכלל ובכל אחד, ולכן לא מרגיש את עצמו לפרט. ואז הוא בלי מום ושופע עליו הנשמה כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5004","title":null,"paragraphs":["חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם. משום שכל הבריות נחוצים לפתח אותו לעבודה רוחנית. לכן יש לנו להבין את מהותה של אהבה רוחנית, ממדות האהבה שבין אדם לחברו. כי מתחילה לא הוטבע באדם, אלא ללמוד אהבה לבורא."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", ס\"ח-ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5005","title":null,"paragraphs":["חסר לנו רק לצאת כל אחד מעצמו ולקשור את עצמו עם האחרים לגוף אחד."],"source":"בעל הסולם. אגרת ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5006","title":null,"paragraphs":["אם אין התכווצות - אין התפשטות. כי אי אפשר להתפשט יותר מגבולו, כי לא תהיה תנועה. לכן רצון המוכשר לקבל אור החיים, שמסוגל להתכווץ, אשר אז אור החיים עושה בו התפשטות. וכך נעשה תנועה ראשונה של חיים, שנקראת נשמה. וכך הולך ומתכווץ."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור – לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5007","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לחשוב רק על מה שלא שייך לרצון לקבל שלו, לתועלת עצמו, אלא רק מחשבות לתועלת הזולת. וכשירגיל את עצמו בזה, זוכה לשכינה, שנמצאת מחוץ לרצון שלו. וזהו דוקא בזמן, כשהוא מסכים לעבוד מחוץ לעצמו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, לו. \"מהו, ג' בחינות גופים באדם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5008","title":null,"paragraphs":["אם לא מצטער עם הציבור, אלא מרגיש רק חסרון של עצמו, הכלי שלו לא גדול ולא יוכל לגלות אלוקות, שמתגלה בצורת נחמת הציבור. אלא מי שמרגיש צרות הכלל, כמו של עצמו, הוא זוכה לראות גילוי שכינה, בחסרון הכללי שבו."],"source":"בעל הסולם. \"כל המצטער עם הציבור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5009","title":null,"paragraphs":["יכולים לקבל רק לפי השתוות. לכן אם מרחם על עצמו, נמצא עוסק בקבלה לעצמו. וכמה שמבקש, לא מכין כלי השפעה אלא כלי קבלה. נמצא שהולך הפוך. לכן שמתפלל עבור הכלל, אז עוסק בהשפעה. וכמה שמתפלל, בונה כלי דהשפעה, שיכול להתגלות שם אור דהשפעה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 217 \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5010","title":null,"paragraphs":["הרוצה לעבוד את הבורא, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים, שלא ישאיר לעצמו, רק מה שצריך לחיבור הכלל. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים העובדים עבודה רוחנית, כי אז יותר מתגלה אליהם אור השכינה."],"source":"דגל מחנה אפרים. שלח","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5011","title":null,"paragraphs":["כמה שעובדי עבודה רוחנית רבים ביותר , יש בהם שינוי דעות ביותר. וכל מה שמתרבים השינויים ביותר ומתחברים ביחד לעבוד את הבורא, נתגלה אחדותו הפשוט ביותר, ע\"י שריבוי דעות כאלו, שהם פעולות משתנות כל כך, מתחברים יחד בדעה אחד ולהתקרב אל הבורא."],"source":"יורה דעה. כלאי בהמה, ה\"ד","author":"יורה דעה","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5012","title":null,"paragraphs":["מיעוט רבים שנים. אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים איך להגדיל את חשיבות הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות הבורא על ידם, שעל המעשה זו באה אח\"כ התעוררות מלמעלה, שמרגישים גדלות הבורא. וברוב עם הדרת מלך, שמייצרים אוירה חזקה של גדלות הבורא. שאז מרגיש, שרצונו להשפיע לה' יחשב, שזכה להכנס לקדושה. שנמצא בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17 \"סדר ישיבת התועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5013","title":null,"paragraphs":["עליית הנפש ושלמותה, כשנכללים כל הנפשות לאחד, כי אז עולים לקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ עיקר התפילה כשמתאחדים הנפשות. וע\"כ עיקר התפילה בציבור ולא ביחיד."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות"]},{"id":"he-5015","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם, איך להרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שעושה לתועלת עצמו, מרחיקו מהבורא, מטעם שינוי צורה. אבל אם עושה מעשה לתועלת ה', אפילו הכי קטן, נקרא \"מצוה\". לכן עיקר ההשתדלות צריכה להיות בלהשיג כח המרגיש טעם בלהשפיע. וזה ע\"י שממעט בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית. ואז לאט-לאט משיג טעם בלהשפיע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. יב. \"עיקר עבודת האדם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5016","title":null,"paragraphs":["האמונה צריכה להיות, שירגיש כל היום, שעומד בפני המלך. שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לאמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם \"כי זה חיינו ואורך ימינו\". ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל. והחסרון אמונה צריך שיהא נקלע באברו, עד שהרגל נעשה טבע שני, בשיעור \"בזוכרי בו איננו מניח לי לישון\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ריא. \"כעומד בפני מלך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5017","title":null,"paragraphs":["אעפ\"י שהשתוקקות אינה בידי אדם, אם אין לו חשק לדבר, אינו יכול לעשות שום דבר. אבל צריך לגלות רצון לכיסופים, היינו רצון להשתוקק. צריך לגלות ביקוש על זה, רצון להשתוקק לבורא, להשתוקק להרבות כבוד הבורא, להשפיע נחת לו, למצוא חן בעיניו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קעה. \"והיה כי ירחק ממך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5018","title":null,"paragraphs":["כל אחד מהחברה, חוץ מזה שיש לו רצון מצד עצמו, רוכש רצון מהחברים. וזהו נכס גדול, שאפשר להשיג רק ע\"י אהבת חברים. כי רק בקבוצה כזאת מסוגלים להכניס לחברים רצון להשפיע. שכל אחד מקבל חסרון מהחברים, שחסר לו כח להשפיע. ובכל מקום שהולך, מחפש, אולי ימצא מי שיכול לתת לו כח להשפיע. לכן כשבא לאיזו קבוצה, שכולם צמאים לכח להשפיע, אז כולם מקבלים אחד מהשני את הכח הזה. וזה נקרא, שמקבל כח מבחוץ, בנוסף על כח הקטן שלו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5019","title":null,"paragraphs":["בכדי שיהיו חומרי דלק לעבוד בע\"מ להשפיע ולא לקבל שום תמורה, אלא העבודה בעצמה תהיה שכר, אנו זקוקים להאמין בבורא. הכוונה, להאמין על גדלותו. וצריכים לתת כח ויגיעה גדולה איך להשיג אמונה בגדלות הבורא. ובלי אמונה בגדלות הבורא, אין כח לעבודה בע\"מ להשפיע. כלומר, שדוקא בזמן שמרגישים גדלות ה', אז מוכן לעבוד בלי שום תמורה. אלא העבודה בעצמה היא השכר, היות ששוה אצלו מה שמשמש למלך גדול, שכל הון שבעולם אין לו שום ערך נגד השרות הזה, שה' נותן לו רשות לשמשו. לכן צריכים לרכז כל מחשבותינו, איך להרגיש גדלות הבורא."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 21 \"מהו \"שכור אל יתפלל\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5020","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה ללכת בהשפעה, צריך להיות תמיד בשמחה, שבכל צורות שבאות עליו, צריך להיות בשמחה, כי אין לו שום כוונה לקבלה עצמית. לכן אומר, שאם הוא עובד בע\"מ להשפיע, בטח צריך להיות בשמחה בזה שזכה להיות משפיע נחת רוח לבורא. ואם מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, גם צריך להיות בשמחה, משום שמצידו לא רוצה שום דבר לעצמו. ושמח שהרצון לקבל לא יכול להנות מעבודה זו. ומזה צריך לקבל שמחה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5021","title":null,"paragraphs":["כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בע\"מ להשפיע, ולא להסתכל אם מרגיש טעם בעבודה, אלא מאמין שעובד, בכדי להשפיע ננחת לבורא. וצריך להאמין שהבורא מקבל עבודת התחתונים, ולא חשוב גודל וצורת עבודתם. ואת הכל הבורא מסתכל על הכוונה, ומזה יש נחת להבורא. אז האדם זוכה להתענג מזה. שגם בעת עבודתו מרגיש טוב ועונג, היות שעכשיו עובד ממש לה', כי היגיעה, שנתן בעת עבודת הכפיה, מכשירה לעבוד באמת לבורא. נמצא, שגם אז התענוג שמקבל הוא לה' דוקא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ה, \"לשמה זהו אתערותא דלעילא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5022","title":null,"paragraphs":["צריך להתפלל לבורא, שיעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיוכל לעשות הכל לטובת הבורא, אעפ\"י שהרצון מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות לבורא, איך שיעזור לו. אלא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על רצונו, מבקש מהבורא עזרה לנצח את מלחמות היצר."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 4 \"מהו מבול מים\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5023","title":null,"paragraphs":["מה שרואה עכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהלך אחורה, זה נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב, בזה שאין לו דביקות בבורא. נמצא, שכל פעם מוכרח לראות, איך שמתקרב לעשיית הכלי, לחסרון אמיתי, שהמודד חסרון הוא בגודל היסורים שמרגיש, בזה שאין לו מילוי, הנקרא \"דביקות\", שכל רצונו יהיה רק לעשות נחת רוח להבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5024","title":null,"paragraphs":["במצרים היו זועקים, שהיה חסר רק דבר אחד, שלא היו רוצים שום שכר, רק החסרון, שהיו מרגישים יסורים על שלא יכלו לעשות שום דבר לבורא, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לבורא ולא לתועלת עצמו – ולא יכלו. ובזה הצטערו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5025","title":null,"paragraphs":["שיעור השמיעה של הבורא, תלוי בשיעור הגעגועים שבתפילת האדם. ובהרגיש האדם געגועים יתרים, יידע, שהבורא שומע אליו ביותר. ובידיעה זאת מתחזק בשפיכת לבו. כי אין זכות גדולה, אשר הבורא מקשיב לו. כי בתאוותו של ה' לאדם, שיתקרב, מתעורר כוח וגעגועים באדם לה'. ונמצא שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה עולים יחד, עד שיתקבצו לשיעור שלם וקונה הכול."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5026","title":null,"paragraphs":["אחרי שמשיג שלא לשמה, אין לו שום חשבון לעצמו, אלא כל כוונתו, אך להתבטל לבורא, שעליו רק לשמשו, מחמת שמרגיש גדלותו. ושוכח את עצמו. היינו, שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שמתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שמרגיש. נמצא אז בלשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו במה שיוכל להנות לבורא. ומציאות עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה כלל. ואז הוא משפיע ע\"מ להשפיע."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 223 \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5027","title":null,"paragraphs":["בשעת הכנה נראה החן והיופי לעיקר השלימות, שאחר זה הוא משתוקק. אולם בעת התיקון, שהבורא מתגלה, הכל הפוך, שרק היראה והגעגועים הם עיקר השלימות. ומרגיש, שבזמן הכנה היה משקר בעצמו."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-5028","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר, שאדם מיואש מכחותיו. כי בטוח שאין תרופה למצבו. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרת הבורא. כי בטוח שעבודתו לא תביא לו תועלת. אבל אם מרגיש שיש לו עוד כוח לעבוד, אין תפלתו שלמה. ורק אחר שמתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב, הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, ואז תפלתו שלמה, ונענה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5029","title":null,"paragraphs":["הרוצה להגיע למטרה, דביקות בבורא, שלזה מגיע ע\"י שמכוון הכל בע\"מ להשפיע, צריך מקודם לקבל חסרון, שלא מוצא סיפוק אלא בלהשפיע לבורא. אז מחפש סדר אחר בעבודה. כי במה שהיה רגיל עד עכשיו לעסוק, היה ברצון לקבל. ועכשיו צריך להחליף את יסוד החיים והעבודה שלו כדי להגיע ללשמה."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 14 \"אני ראשון ואני אחרון\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5030","title":null,"paragraphs":["השכר שחסר לנו, שנקרא כלי, הוא הרצון להשפיע. אבל בכדי להשיג את הרצון להשפיע, צריכים גם רצון – חיסרון לזה. לכן עוסקים בחיבור ולימוד, לראות שכל מה שעושים, הכל הוא לתועלת עצמית, ואין בזה כוונה להשפיע. ואז רואים, שחסר לנו כח השפעה. ורוצים לקבל שכר כרצון להשפיע."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 16 \"ענין השפעה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5031","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להגיע להשפעה, הבורא נותן לו טיפול, בזה שמוריד אותו, שיתחיל לחשוב \"מה הבורא רוצה ממני, ומה אני רוצה מהבורא?\". אבל כשנמצא בעליה, שיש לו רצון לרוחניות, אז אין לו צורך לדאוג על רוחניות. רק רוצה להישאר כך תמיד, היות שטוב לו כך. נמצא, שהירידה היא לטובתו, שזה טיפול מיוחד, שמורידים אותו ממצבו, שחשב, שיש לו קצת שלימות. מה שאין כן כשרואה שמרוחק מרוחניות, אז מתחיל לחשוב, מה מוטל עליו לעשות."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5032","title":null,"paragraphs":["לפני התגברות על אהבה עצמית, חשב שלוותר עליה קל. כי חשב איך להשיג מטרה ולא חשב איך לצאת מאהבה עצמית. ועכשיו בא למצב, שלא חשב עליו, שאהבה עצמית מפריעה להגיע למטרה. תמיד חשב, שמוכן להקריב את עצמו, בכדי להגיע להאמת. ועכשיו רואה, שלא מוכן לוותר מאהבה עצמית עבור הקדושה."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 34 \"ענין שופטים ושוטרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5033","title":null,"paragraphs":["המטרה היא לזכות לדביקות בבורא. הדעת מתנגד, וצריך ללכת נגד דעתו. לבקש, שהבורא יתן לו כוח להתגבר. נמצא, שבכל תפלה לבורא, יש לו עבודה שבלב. שרוצה ללכת נגד השכל והמוח. שלא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד את הבורא בידיעה, אלא רוצה דוקא לעבוד את הבורא באמונה למעלה מהדעת. לכן נקראת תפלה \"עבודה שבלב\"."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5034","title":null,"paragraphs":["הגם שבתחילת העבודה היה לו מרץ וחשיבות למעשה ולתפלה, כי היה לו אז חן לרוחניות, שהרגיש שהעבודה הרוחנית חשובה. אבל זה עוד לא חסרון לדבקות, כי לא השקיע כוחות. אבל כשעבר זמן שהשקיע כוחות, ולא רואה מילוי, וכך חוזר, מרגיש יסורים וייאוש, עד שנצטבר לחסרון, שעוד לא זכה לדביקות, לשיעור שלם, שנקרא \"כלי\". אז בא מילוי מהבורא."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 24 \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5035","title":null,"paragraphs":["בעבודה שלנו נגד האגו, אנחנו באים למצב מיואש מהעבודה. כי מי שלא זכה לאהבת הבורא, כל מה שפעל לצאת מהאגו, לא רואה שמשיג משהו. ותמיד צריך להתחיל מחדש. וכך עד שבטוח שלעבודתו לא יצמח מה מעבודתו. וכאן מגיעים לתפילה שלמה. כי הבורא שומע תפלה, כי רק לתפלה שלמה הוא מחכה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5036","title":null,"paragraphs":["כל דבר מושג רק בתפלה. לכן כל היגיעה שלנו, היא רק כדי לגלות חולשה. כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לבורא. אבל אי אפשר להחליט מראש שאין לי כח לכלום. כי חוק הוא בטבע, שטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו מוכשר לבוא לשפלות האמיתית ולתפילה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5037","title":null,"paragraphs":["התענוג שולט על האדם. עבד נקרא מי שמשועבד לתענוג. אם התענוג מקבלה, נקרא \"עבד פרעה\". אם התענוג מהשפעה, נקרא \"עבד הבורא\". והאדם צריך רק לגלות, שרוצה כח השפעה, ויבקש מהבורא את הכח הזה. זה נקרא בחירה מצד האדם. ורק זו היא התפילה שלו."],"source":"רב\"ש – ג' . מאמר 921 \"הצורך במעשה דלמטה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5038","title":null,"paragraphs":["בהשתדלות להשיג לשמה, לעבוד כולו להשפיע, מתחיל לראות, שאין האברים מסכימים לזה. ומזה בא לעצה, לשפוך תפילה לבורא, שיעזור לו, שרצונו יסכים לשעבד עצמו לבורא בלי שום תנאים. כי רואה, שאין לו כוח לבטל את עצמו. נמצא, דוקא כשרואה, שרצונו לא יסכים מצד עצמו לעבוד לתועלת הבורא, אז תפלתו יכולה להיות מעומק הלב. ואז היא מתקבלת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5039","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מתפלל לבורא ואומר, אתה מוכרח לעזור לי, כי אני הכי גרוע, כי הרצון לקבל שולט בלבי, ולכן אין השפעה נכנסת ללבי. ואיני רוצה מותרות, אלא רק לעשות משהו לבורא. לכן רק אתה יכול להושיע לי. נמצא, שמבקש רק קרבת ה'. לכן ה' מקרבו. וזה שכתוב \"קרוב ה' לנשברי לב\"."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5040","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לבדוק את מטרת עבודתו, אם הבורא יקבל מזה נחת רוח. כי רוצה בהשתוות הצורה לבורא. לכן צריך לומר לעצמו, שהחליט לא לתת לו שום הנאה, כי זה מפרידו מהבורא. והיות שלא יכול להשתחרר משליטת הרצון לקבל, נמצא תמיד בעליות וירידות. לכן מצפה, שהבורא יתן לו כח להתגבר ולעבוד רק לתועלת הבורא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, יט. \"מהו שהקב\"ה שונא את הגופים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5041","title":null,"paragraphs":["כשאדם רוצה ללכת בדרך להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', שענינו הוא, לכוון, שהכל יהיה בעמ\"נ להשפיע, אז הוא צריך מקודם לקבל חסרון, היינו שלא מוצא סיפוק בעבודה דשלא לשמה. אז הוא מתחיל לחפש סדר אחר בעבודה. כי במה שהיה רגיל עד עכשיו לעסוק בתורה ומצות, היה על תשתית של רצון לקבל, המכונה \"שלא לשמה\". ועכשיו, שהוא צריך להחליף את כל היסוד שלו, שעל יסוד הזה היה בונה את כל סדר החיים שלו, זה תלוי בשיעור, שהמצב דשלא לשמה, שהוא רואה, שדרך זו לא נכונה, ואינה נותנת לו מנוחה. ולא ינוח ולא ישקוט, עד שיצא ממצב זה למצב דלשמה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 14 \"אני ראשון ואני אחרון\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5042","title":null,"paragraphs":["כל השכר שלנו, הוא מה שחסר לנו, הוא הכלי, שנקרא \"כח השפעה\", שרק כלים חסר לנו ולא אורות. לכן יוצא מזה, שעיקר השכר הוא הכח השפעה. אבל בכדי להשיג את הכלי הזה, שנקרא \"רצון להשפיע\", צריכים גם כן רצון. היינו, שנרגיש, שחסר לנו את הכלי הזה. לכן צריכים לעסוק בתורה ומצות שלא לשמה מקודם. וזוהי היגיעה שלנו. שאנו רואים, שכל מה שאנו עושים, הוא הכל לתועלת עצמית, ואין שום כוונה להשפיע. ואז רואים, שחסר לנו כח השפעה. ואנו רוצים שכר תמורת עבודתנו, שהבורא יתן לנו את השכר הזה, שהוא הרצון להשפיע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"ענין השפעה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לחיות בחיסרון להשפיע","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5044","title":null,"paragraphs":["מטרם שהתחיל בהתגברות על אהבה עצמית, הוא חשב, שדבר זה הוא דבר קטן, היינו לוותר על אהבה עצמית בכדי לזכות לרוחניות. כי תמיד היתה מחשבתו, איך אני יכול למצוא דרך, שאני אוכל ללכת בה, ושאני אשיג על ידה קצת רוחניות. אבל אף פעם לא חשב, שיש לדאוג, איך לצאת מאהבה עצמית, שבטח שזה דבר שלא כדאי לחשוב על זה. אלא כל הדאגות היו, למצוא את הדרך הנכונה, המובילה את האדם להכנס בהיכל המלך, ולזכות להמטרה שבשבילה האדם נברא. ועכשיו הוא בא לידי מצב, שאף פעם לא חלם על זה, היינו שאהבה עצמית תהיה אבן נגף להפריע מלהגיע להאמת. שתמיד הוא היה חושב, שהוא מוכן להקריב את עצמו, בכדי להגיע להאמת. ועכשיו הוא רואה, שהלך עשר מעלות אחורנית, היינו שהוא לא מוכן לוותר כלום מאהבה עצמית שלו עבור הקדושה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 34 \"ענין שופטים ושוטרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו"]},{"id":"he-5053","title":null,"paragraphs":["צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חיסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא קמא, סימן ה","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם"]},{"id":"he-5054","title":null,"paragraphs":["עיקר הבריאה והבחירה, ותיקון וקלקול העולם, הכול תלוי בישראל."],"source":"שיח יצחק. חלק ב', ליקוטים א'","author":"שיח יצחק","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","אם תרצו אין זו אגדה","דור האחרון","הכנה לערב איחוד ארצי","הנה מצאנו אוצר","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ישראל אחראית לתיקון העולם","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5061","title":null,"paragraphs":["אם אין התכווצות פנימית - אין התפשטות. כי לא יתפשט בשום אופן יותר מגבולו, ואם כן אין תנועה. והנה, הסימן של הבריה שמוכשרת לאור החיים הוא, אשר יש בה כח לפחות לעשות התכווצות משום איזה סיבה, אשר אז בא אור החיים ועושה התפשטות, ונעשה תנועה ראשונה של חיים. ולכן לא תפסק עוד התנועה הימנו, ונעשה חי מתנועע. ותנועה ראשונה זו נקראת נשמה."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור- לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","עיבור","עיבור והכנה ללידה"]},{"id":"he-5065","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה, כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, הוא ע\"י האחדות... נמצא שדווקא ע\"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבים כאחד, ע\"י זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו ואין שום שינוי רצון ביניהם ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5066","title":"בענין אהבת חברים","paragraphs":["צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת, היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת. [רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984)"],"source":"הרב\"ש. מאמר 2. \"בעניין אהבת חברים\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלא מתוך עשרה בני אדם","אנחנו נתאספנו כאן","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","בניית הפרצוף הרוחני","ברית וערבות","הכנה לכנס","הכניסה לעיבור","העבודה בעשירייה","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","ערבות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","חוק הערבות","חשיבות החברה","ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להתבטל לעליון","מתמוססים בחברים","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-5070","title":null,"paragraphs":["\"על כל קרבנך תקריב מלח\", שהוא ענין ברית מלח, שענין ברית הוא כנגד השכל. כי בזמן שהאחד לוקח דברים טובים מחברו, הם צריכים לעשות כריתת ברית. ענין כריתת ברית צריכים דווקא בעת שכל אחד ואחד יש לו טענות ותביעות על השני, ויכול אז להיות בחינת רוגז ופירוד. אז הברית שעשו מחייב אותם להחזיק את האהבה והאחדות שביניהם. שזה כלל, שבכל עת שיעלה על מי שהוא רצון וחשק לפגוע בשני, אז יש להם עצה להזכיר את כריתת הברית שעשו ביניהם. וזהו מחייב אותם להחזיק את האהבה והשלום. וזה פירוש \"על כל קרבנך תקריב מלח\", היינו שכל קריבות בעבודת ה' צריך להיות על ידי ברית מלח, שזהו כל היסוד. [רב\"ש - ג'. מאמר 738 \"ברית מלח\")"],"source":"הרב\"ש. 738. \"ברית מלח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","בונים את דמות הבורא בעשירייה","בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","התקפה על החיבור","חוק הערבות","כאיש אחד בלב אחד","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","כריתת ברית בעשירייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות"]},{"id":"he-5078","title":"שמחת תורה","paragraphs":["מובא בשער הכוונות, שתורה נקרא זעיר אנפין, שבאם הוא משפיע למלכות, כלומר שמלכות כבר מוכשרת לקבל את השפע, לכן זעיר אנפין, שנקרא תורה, הוא שמח. וזה נקרא שמחת תורה. וזה אפשר לפרש על פי מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך לשמוח בזה, שיש שמחה לבורא מזה, שיכול להשפיע לתחתונים."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ג'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-5081","title":null,"paragraphs":["כל הנאה שהאדם מקבל מה', השכל מחייב שיתקרב לקדושה. אמנם למעשה, אדם נעשה ע\"י זה יותר מרוחק, מטעם שינוי צורה הנובע מבחינת קבלת התענוג. לכן, אם האדם, בזמן שמקבל את התענוג מה', הוא משתדל לשמח את המלך, בזה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע להקב\"ה, והשמחה שלו היא מזה, שמשתדל לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, היות שע\"י זה הוא משיג כלי דהשפעה, ועם הכלי הזה הוא משמח את הבורא, מסיבת היות שמטרת הבריאה היא להטיב. ומזה יש שמחה לה', שעכשיו ה' יכול לתת טוב ועונג להאדם, מסיבת שהאדם מוכשר עכשיו לקבל בעל מנת להשפיע, ואז יקוים מה שכתוב \"ישמח ה' במעשיו\", שפירושו, במעשה הבריאה, שרצונו להטיב לנבראיו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 12 \"מהי סעודת חתן\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-5082","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של ישראל, שיודעים להיכנס לתוך מוח האגוז, שהקדושה היא כמו מוח האגוז שקליפות סובבות אותו, וכדי להיכנס לתוך המוח, הם שוברים הקליפות האלו שסובבות אותו, ונכנסים. לאחר כל זה כתוב, ביום השמיני, עצרת תהיה לכם. כי אחר ששברו כל אלו הקליפות, ושברו כמה כוחות, והרגו כמה נחשים וכמה עקרבים, שהיו להם באלו הרי חושך, עד שמצאו מקום יישוב ועיר קדוש, המלכות הקדושה, מוקפת חומות סביב סביב, אז נכנסו אליה בשמיני עצרת, לעשות לה שם נחת, ולשמוח בה. וזהו שכתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס\"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו כל יִשְׁרֵי לב."],"source":"זוהר לעם. פינחס, \"ניסוך המים\", 894-895","author":"זוהר לעם","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-5083","title":null,"paragraphs":["בכדי לזכות לבחינת לשמה, אין זה בידי אדם להבינה. כי אין זה בשכל אנושי להבין, איך אפשר להיות דבר כזה בעולם. וזהו מטעם, כי כל מה שנותנים לאדם להבין, שאם יעסוק בתו\"מ ישיג משהו, מוכרח להיות שם תועלת עצמו, כי אחרת אין האדם מסוגל לעשות משהו. אלא זהו הארה הבאה מלמעלה. ורק מי שטועם זה, הוא יכול לדעת ולהבין. ועל זה נאמר \"טעמו וראו כי טוב ה'\". אם כן יש להבין, בשביל מה האדם צריך לעשות תחבולות ועצות איך להגיע לשמה. הלא, לא יעזור לו שום עצות, ואם ה' לא יתן לו את הטבע השני, הנקרא רצון להשפיע, לא יועיל לאדם שום יגיעה, בכדי להשיג את הענין של לשמה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5086","title":null,"paragraphs":["\"עובד ה'\", היות שהמטרה שלו היא להגיע לידי מצב, שכל מעשיו יהיו לשם שמים. והגם שיש באמצע הרבה ירידות והרבה עליות, אבל הכל הולך כפי המתכנן, כלומר שגם הירידות הם חלק מהעבודה, היות שע\"י זה מקבלים צורך \"לישועת ה'\", כי ע\"י הירידות האדם בא לידי החלטה, שאי אפשר לעשות שום דבר בכוחות עצמו, אלא שרק הקב\"ה יכול לעזור. והשגה זו האדם משיג דוקא ע\"י הירידות."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 18 \"מתי נקרא עובד ה' בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5089","title":null,"paragraphs":["בשעה שה' יתברך הולך ומטיב עם בריותיו, נבחן זה, שפניו יתברך מגולות לבריותיו, כי אז הכל יודעים ומכירים אותו. אמנם בשעה שמתנהג עם בריותיו להיפך מהאמור, דהיינו בעת שמקבלים יסורים ומכאובים בעולמו יתברך, הרי זה נבחן לאחוריים של ה' יתברך, כי הפנים שלו, דהיינו מידת טובו, נסתרה מהם\". לכן במצב הזה, שאם הוא יכול לקבל את האחוריים, שזו נקראת בחינת \"גלות\", ולא בורח, אלא \"ויצעקו לה'\", שה' יוציאו מהגלות, נמצא, שהוא מקבל את האחורים, ואומר שזה בא מן ה', לכן הוא מבקש מה', שכמו שנתן לו להרגיש טעם של גלות, כן יתן לו העזרה ושיוציאו אותו מן הגלות."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5094","title":null,"paragraphs":["שה' רוצה, שהאדם יראה את מצבו האמיתי, איך שהוא מרוחק מלעבוד לתועלת ה'. ומשום זה ה' לקח ממנו את הטעם, שהיה מרגיש בשלא לשמה. ולכן הוא נשאר בלי חיים. נמצא, שהקב\"ה מטפל בו ורוצה להכניס אותו בקדושה. ולכן מוטל עליו עכשיו להתפלל לה', שיעזור לו. היות שיש לו עכשיו צורך לעזרתו יתברך. אחרת הוא רואה, שהוא אבוד מכל וכל. וזה נבחן, שהשיג עתה כלי וצורך לעזרת ה'. היות שעתה הוא רואה, שממש הוא נפרד מה', כי אין לו שום חיים, כי מי שדבוק בה', יש לו חיים, כמו שכתוב \"כי עמך מקור חיים\". ועכשיו, בטח הוא יכול לתת תפלה מעומק הלב. שתפלה אמיתית נקראת דוקא מעומק הלב. ולפי זה הוא צריך לתת תודה לה', בזה שנתן לו מקום, שיראה את מצבו האמיתי. ועכשיו הוא רואה, שהוא נצרך לה', שיתן לו הסיוע הדרוש, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5096","title":null,"paragraphs":["תעזור ותושיע ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים, שיהיה כח על כל אחד ואחד מישראל הרחוק מן התכלית, להביאו אל התכלית האמיתי. שיזכה כל אחד לסתם עיניו ודעתו מדמיון העולם הזה לגמרי, עד שיהיה נכלל תמיד בתכלית הביטול, ברצוא ושוב, בתוך התכלית האמיתי, שהוא כולו אחד, כולו טוב, באופן שיזכה כל אחד ואחד מישראל לכלול תפלתו באחד. עזרנו טוב לכל, שנזכה לבטל כל גשמיותנו, עד שנזכה לבטל עצמנו לגמרי, להיכלל באחדותך באמת, שהוא כולו טוב תמיד, עד שתהיה תפלתנו בתכלית השלמות, כלולה יחד מתחילתה ועד סופה בתכלית האחדות."],"source":"לקוטי תפילות. חלק ראשון, תפילה ס\"ה","author":"לקוטי תפילות","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","הושענא רבה","חיבור","שדה אשר ברכו ה'","תפילה"]},{"id":"he-5098","title":null,"paragraphs":["הושענא, שזה בחינת ממעמקים קראתיך ה', מבחינת צעקת הלב מעמקא דליבא, שעל ידי זה מתגלים העצות. כי הושענא מורה על צעקת הלב, כמו מי שהוא ח\"ו בצרה גדולה ואינו יכול לדבר שום דברי בקשות ותחנונים וריצויים, רק שצועק מעומק הלב הושענא. ועל ידי התגלות העצות נתגדל האמונה, ועל ידי האמונה נגמר החותם דקדושה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות הושענא רבה, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הושענא רבה","שמחת תורה"]},{"id":"he-5101","title":null,"paragraphs":["אל אחד יחיד ומיוחד, אתה ממלא כל העולמות, וכל העולמות אינם אלא כלים שאתה מראה בהם יחודך. וישראל הם לך גוי אחד בארץ, להחזיק אלה הכלים שאתה ממלא אותם, ואלמלא ישראל, לא היית מתלבש בכלים האלה, כמ\"ש הפסוק בראשית ברא אלהים, בשביל ישראל שנקראו ראשית. הואיל והכל עומד בשביל ישראל, הרי הם מקווים לך, שאפילו בתוך החושך לא תעזוב אותם. שהרי אתה חפץ בקיום העולם. וכשתוציא אותם מצרה לרווחה, כן יתגלה אורך בכל העולמות, להשלים אותם שלימות שלם. ה' אל תאחר, שהרי באמת חתמת עולמך, ואתה שומר אמת לעולם, שיש לו להתגלות, אפילו שכמה חושך החשיך עליו, וכן תהיה נשגב לבדך, כמ\"ש ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, לישועתך קיוויתי ה'."],"source":"רמח\"ל. תקט\"ו תפילות, תפילה י\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הושענא רבה"]},{"id":"he-5103","title":null,"paragraphs":["בזמן שבאה לאדם הארה מלמעלה, אפילו בזמן שהאדם עדיין לא בא לבחינת טהרה - ומכל מקום אם האדם לוקח את ההארה הזו בכדי להגביה את עצמו משפלותו, ולהתקרב על ידי זה לבחינת השפעה, אזי נקרא שהשלא לשמה מביא לו לשמה. היינו שהולך על דרך התורה. וזה נקרא \"מי ששמח במועדים\"- שענין מועד היינו יום טוב, ובטח שאין לך יום טוב יותר גדול, מבזמן שמאירה לאדם איזו הארה מלמעלה, שמקרבתו לה' יתברך. (בעל הסולם. שמעתי. רמ\"ב. \"מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה\")","2 .סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. צ\"ז. \"ענין פסולת גורן ויקב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות","שמחת תורה","שמיני עצרת ושמחת תורה"]},{"id":"he-5104","title":null,"paragraphs":["כתוב \"בל תהיה מצות סוכה בעיניך קלה, כי כנגד כל מצוות דת חוקותיו שקולה\". ויש לשאול, למה סוכה היא שקולה כנגד כל המצוות. ואאמו\"ר ז\"ל פירש, שסוכה היא בחינת אמונה, צילא דמהימנותא [צל האמונה]. וממילא נבין, כי אמונה שקולה כנגד כל המצוות, היינו לפי ערך האמונה כך הוא מקיים המצוות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 625 \"מצות סוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-5105","title":null,"paragraphs":["\"ולחסות מזרם וממטר\"... ענין מטר הוא דבר המחיה את האדמה, כי אנשים שהם מבחינת הדומם הם אינם ניזונים, אלא מבחינת הדעת, ורק הדעת יחיה אותם. ובמקום שאין הדעת מגיע, הם אינם מסוגלים להחזיק מעמד. והדעת הזה משאיר אלה אנשים בבחינת הדומם. מה שאם כן מי שרוצה להיות בבחינת צומח, אסור לו לקבל את הדעת הזה לסמיכה. כי המטר הזה אינו מסוגלת למי שרוצה ללכת בדרך האמת. ואם האדם נכשל, ולוקח לעצמו איזה סמיכה מהדעת הזה, תיכף הוא מקבל ירידה ונפילה לשאול תחתיות. מה שאם כן לבחינת הדומם יש בידו לקיימם, ולא מקבלים שום נפילות, לכן הם מחפשים תמיד בחינת דעת שיסמוך את עבודתם. ובכדי לא להכשל בהדעת הזה הנקרא מטר יש סגולה בהסכך, וזה שאנו אומרים \"ולחסות מזרם וממטר\"."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-5106","title":null,"paragraphs":["סוכה הוא בחינת צילא דמהימנותא [צל האמונה], ומצד הדין צריך \"צלתה מרובה מחמתה\". וזה ידוע, שחמה מרומז לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת אמונה. והוא על דרך שאמרו חז\"ל, \"ישראל מונין ללבנה, ואומות העולם מונין לחמה\". היינו, שבכל פעם שרואין שיש בחינת חמה, ושהוא מרובה מצילתה, אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה יהיה יותר מרובה. ואם האדם בעל זוכה, ואין הוא מוסיף מעצמו בחינת צל, אז מהשמים מרחמים עליו ומכסים את החמה עבורו. ואז האדם נעשה ברוגז, היות שהאדם מבין אחרת. האדם לפי שכלו, אם יש לו בחינת חמה אזי רוצה שיוסיפו לו בחינת חמה, אבל \"לא מחשבותי מחשבותיכם\", ומוסיפים לו בחינת צל. ואם האדם מתגבר על הצל נותנים לו בחינת חמה. ואז האדם צריך להוסיף בחינת צל. ואם אינו מוסיף, אזי מוסיפים לו בחינת צל מהשמים, וחוזר חלילה. עד שזוכה לדביקות לנצחיות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-5108","title":null,"paragraphs":["פרי עץ הדר. ארבעה מינים הללו, יש מהם שיש בו טעם וריח, כמו האתרוג, והוא כנגד הצדיקים, שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים. באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח, וכנגדו הבינונים של ישראל, שיש בהם טעם של מצוות ואין בהם רוח תורה. ההדס יש בו ריח ולא טעם, והוא כנגד אותן, שיש בהם רוח תורה ואין בהם מצוות. וערבה אין בה לא טעם ולא ריח, וכנגדן עמי הארץ, שאין בהם לא רוח תורה, ולא טעם של מצוות. ואנו אוגדין הארבעה ביחד, רמז שאין הקדוש ברוך הוא מתרצה לישראל עד שיהיה כולן לאגודה אחת, שנאמר \"הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה\", אימתי הקדוש ברוך הוא מתעלה, בזמן שכולנו נעשים לאגודה אחת."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 893 \"פרי עץ הדר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-5109","title":null,"paragraphs":["ד' מינים שבלולב רומזים לד' כתות אשר בישראל: בעלי תורה ומצוות, תורה בלי מצוות, מצוות בלי תורה, לא זה ולא זה. וכל אחד ואחד מוסר את שלו לציבור, היינו שזכותו לא לו לבדו תהיה, רק לכל הציבור. וזה שאמרו במדרש \"יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו\", וכעין זה היא מצות לולב, שכל אחד מוסר את דעתו וזכיותיו לציבור, למען יהיו כולם חטיבה אחת להשי\"ת."],"source":"שם משמואל. חלק המועדים - סוכות","author":"שם משמואל","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-5117","title":null,"paragraphs":["אדם פרטי שאינו כולל עצמו בתוך כלל ישראל, אינו מושפע ממרום מאהבת הכלל. וע\"ז אמר הכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\", ממש. כי אהבת ישראל מושפע משפע אהבת המקום לישראל, ואם לא יכלול את עצמו בתוך כלל ישראל, יכול להיות ח\"ו בסכנה, ולזה אמרה השונמית \"בתוך עמי אנכי יושבת\"."],"source":"קול שמחה. אגרות","author":"קול שמחה","subjects":["התכללות","זמן התכווצות וזמן התפשטות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-5120","title":null,"paragraphs":["בואו והבינו, כמה וכמה יש לנו להחזיק טובה לרבותינו המשפיעים אלינו אורותיהם הקדושים ומוסרים נפשם להיטיב לנפשנו, שנמצאים עומדים בתווך, בין דרך הייסורים הקשים, ובין דרך תשובה, ומצילים אותנו משאול תחתית הקשה ממוות, ומרגילין אותנו להגיענו לשמי עונג, לגובה העידון והנועם, שהיא חלקנו, המוכן וממתין עלינו מכל מראש. אשר כל אחד ואחד פועל בדורו כפי עוצם אור תורתו וקדושתו. וכבר אמרו ז\"ל, אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב."],"source":"בעל הסולם | הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות | ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","צועדים בעקבות המקובלים"]},{"id":"he-5122","title":null,"paragraphs":["כדי לבטל את הגוף, היה הדרך על ידי סגופים. ויש אופן ב', שהוא על ידי התבטלות לרב, שזה ענין \"עשה לך רב\". שענין עשיה מתבארת על ידי כוח, בלי שום שכל. וכמו שענין הסיגוף מבטל את הגוף רק על ידי מעשה ולא בשכל, כמו כן התבטלות לרב הוא על ידי כוח ולא בשכל, היינו אפילו במקום שאינו עומד על דעת רבו, הוא מבטל את עצמו וגם את התורה והעבודה ובא לרב שידריך אותו. ויש הדרכה בבחינת הכלל, שנקרא אור מקיף, שהוא רק אור שמאיר מבחוץ. וזהו בלי דבורים, רק על ידי זה שבאים לרב, ויושבים לפניו, ויושבים על ידי שלחנו בעת הסעודה, או בעת התפילה. ויש בחינה ב', שהוא בחינת פנימיות, וזה דווקא על ידי \"פה אל פה\"."],"source":"הרב\"ש. 680. \"התבטלות על דרך הבעל שם טוב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","להתבטל לעליון"]},{"id":"he-5124","title":null,"paragraphs":["האדם, צריך לחפור ולחקור את עיקר ותכליתו של האדם מה הוא. לשם איזו מטרה בא לעולם הזה."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-5127","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה \"להשפיע לה'\". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא \"אהבת הזולת\". ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת \"שהשכינה תשרה בינינו\". ואף על פי שעוד לא הגענו לידי המטרה, אבל יש בנו הרצון להגיע להמטרה. גם זה צריך להיות חשוב אצלנו, אף על פי שאנחנו עוד נמצאים בתחילת הדרך. אבל אנחנו מקווים שנגיע להמטרה הנעלה."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס'1, \"מטרת החברה\" - א', חלק א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","אחריות","אנחנו נתאספנו כאן","ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","ברית","גדלות הבורא","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הבורא עומד מאחורי החברים","החברה היא מקור העוצמה","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","התנאים לחיבור בקבוצה","חשיבות החברה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כוונה","כינוס אמיתי","לעורר את העשירייה לבורא","מטרת הבריאה","מתעוררים להזמנת הבורא","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-5129","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת חברים, הוא מסיבת שכל אחד מהם מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו את הכח של אהבת הזולת. כי ידוע מאמר חז\"ל שאמרו: \"כשם שפרצופים אינן דומות זה לזה כך אין דעותיהם דומות זה לזה\". אי לזאת אלו אנשים שהסכימו ביניהם, להתאחד בקבוצה אחד, הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות מבחינה זו שמבינים, את נחיצות של עבודה באהבת הזולת, לכן כל אחד יהיה מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."],"source":"הרב\"ש. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב'\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","אנחנו נתאספנו כאן","בבית שלנו מכסים הכול באהבה","ביטול המחיצות בינינו","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","העבודה בעשירייה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור בעשירייה","חיבור נשים סביב אירופה","חינוך לויתור","חשיבות החברה","חשכה כאורה יאיר","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כאיש אחד בלב אחד","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נשמה אחת","מהנקודה שבלב לעשירייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","מתמוססים בחברים","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","הכניסה לעיבור","על כל פשעים תכסה אהבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-5134","title":null,"paragraphs":["מטרת הבריאה הוא לאו דוקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל. ולאו דוקא אנשים בעלי כשרונות, וגבורי כח, היינו שיש להם כח התגברות אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים."],"source":"הרב\"ש. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב'\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","תכלית הבריאה"]},{"id":"he-5135","title":null,"paragraphs":["הנה עד עתה לא עסקנו בהקמת בנינים ובדברים הקשורים בפרסומא רבא... ובפרט חכמת הקבלה ותורת הנסתר... והנה בדור זה, שחכמת המסכן בזויה, וכל עיר על תילה בנויה ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה, הוא זמן עיקבתא דמשיחא כידוע ליודעי חן. לפיכך נעניתי עתה הפעם לבקשת אנשי שלומנו החפצים להרחיב אהלינו לבנות בית... על שמו של אאמו\"ר זצוק\"ל, מקום אשר משם יפוצו מעינותיו חוצה והחכמה בחוץ תרונה, וכל הרוצה ליטול את ה' יבוא ויטול... והנני פונה בזה לכל אחינו בית ישראל, אשר רוח ה' פועם בקרבם והמצטערים על גלות השכינה, לסייע בידי הבונים והעוסקים בדבר גדול זה, ובזכות זה נזכה לגאולה השלמה, ככתוב בזוהר הקדוש: \"שבזאת יצאו בני ישראל מהגלות\"."],"source":"הרב\"ש. אגרת ע\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-5136","title":"למען כבוד שמו יתברך","paragraphs":["סוף כל סוף התקבצו קומץ אנשים להיות בצוותא במקום אחד, תחת מנהיג אחד, וברוח גבורה, למעלה מגבול האנושי, הם עומדים איתן נגד כל הקמים עליהם. ובטח שהם אנשים אמיצי לב, בעלי רוח תקיפה, והחלטתם עזה כנחושה, לבלי לזוז אף פסיעה אחת אחורנית, והם לוחמים ממדרגה ראשונה, שהולכים במלחמת היצר עד טיפת דמם האחרונה, וכל מגמתם היא אך ורק לנצח את המלחמה - למען כבוד שמו יתברך."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת ח'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד מגלה אחד","ברית","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","הכנה לפתיחת הלב בכנס","אמונה למעלה מהדעת","התקפה על החיבור","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כוונה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מנצחים את המלחמה","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו","ניצחוני בניי","גמר התיקון","תפילה לעיבור"]},{"id":"he-5138","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם סיגל לעצמו שיהיה מוכן לקבל שלמות, אין הוא יכול לראות את שיעור הדרך שכבר עבר בדרכו למטרת השלמות, כי רק בגמר עבודתו הוא יכול לראות ולא באמצע, מטעם שלא יוכל לקבל את שפעו ית', מטרם שיש לו כלים שלמים המוכנים לזה. לכן אנחנו צריכים לחזק את עצמנו ולומר שכבר אנחנו עומדים קרוב להיכל המלך, כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ויכול להיות שעוד מעט נראה שהפתח פתוח לפנינו ונזכה להכנס ולהשתעשע עם המלך."],"source":"הרב\"ש. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","נכנסים להיכל המלך","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-5139","title":null,"paragraphs":["חודש אלול הוא ענין תשובה, אני לדודי, ודודי לי, שזה הרמז לתשובה. בזהר הקדוש כתוב: תשוב ה' לגבי ו', ליחד שם י\"ה בו\"ה ביחודא שלים. אין ה' שלם ואין הכיסא שלם, עד שיכרית זרעו של עמלק."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 499 \"אני זהו המלכות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-5141","title":null,"paragraphs":["מבואר בשולחן ערוך, שהדין, שהאדם צריך לחזור ולעיין בהתפילות של ימים נוראים, מסיבת, כשיבוא זמן התפילה, אזי כבר יהיה זקן ורגיל בתפילה. והענין הוא, שתפילה צריך להיות בלב, שהוא סוד עבודה שבלב. היינו, שהלב יסכים למה שהאדם מדבר בפה, ואם לאו, נקרא זה רמאות. היינו, שאין פיו ולבו שוים. לכן בחודש אלול צריך האדם להרגיל את עצמו בהעבודה העצומה. והעיקר הוא, שיכול לומר \"כתבנו לחיים\". היינו בזמן שאומר כתבנו לחיים, שגם הלב יסכים, שלא יהא כחונף, שיהיו פיו ולבו שוים, \"כי האדם יראה לעינים, וה' יראה לבב\". ולפי זה, בזמן שהאדם צועק \"כתבנו לחיים\", שפירוש \"חיים\" הוא בחינת להתדבק בחיי החיים, שהוא דוקא על ידי זה, שהאדם רוצה לעבוד בבחינת כולו להשפיע, וכל מחשבותיו עבור הנאה עצמית יהיו בביטול גמור."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"ב. \"להבין מה שמבואר בשולחן ערוך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-5142","title":null,"paragraphs":["צריך האדם לעורר לבבו דוקא לתשובה ולהכניע עצמו מפני בוראו, לקבל עול מלכותו עליו באהבה רבה, ועי\"ז מתעורר אהבת העליון עליו, כמו שנאמר \"מרחוק ה' נראה לי\" וזה הוא בראש השנה, שהעליון רחוק מישראל מצד המשפט, והאדם רחוק מצד הפירוד. אמנם האדם אינו יכול לעמוד על זה בעצמו בימי המשפט, רק בתוך כלל ישראל, וכשיכלול את עצמו בתוך הכלל, כי דבר זה זכות היא לישראל, מה שנראים לפניו ית' בכלל \"ואהבת עולם אהבם ומושך חסד עליהם\". אבל אדם פרטי שאינו כולל עצמו בתוך כלל ישראל, אינו מושפע ממרום מאהבת הכלל. וע\"ז אמר הכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\" ממש, כי אהבת ישראל מושפע משפע אהבת המקום לישראל, ובפרט בימי הדין ומשפט. ואם לא יכלול את עצמו בתוך כלל ישראל, יכול להיות ח\"ו בסכנה. ולזה אמרה השונמית \"בתוך עמי אנכי יושבת\" כמבואר בזוה\"ק, דאותו יום ראש השנה היה."],"source":"\"קול שמחה\". אגרות","author":"קול שמחה","subjects":["ראש השנה"]},{"id":"he-5143","title":null,"paragraphs":["בחינת מלכות המלובש בעולמות, נקרא אני. ומשתלשל עד העשיה, והיא היא, בחינת פירודא המורגש לכל אדם, לבחינת ישות לפני עצמו. בהרגש \"האני\" שבו ובהתפשטותו, רוצה לכבוש כל העולם כולו, לחפצו ולהנאתו, שזה ענין כח השבירה שבעשיה, אני אמלוך, דהיינו, מניצוצות קדושים שלא נבררו עוד."],"source":"בעל הסולם. \"סוד הכף דאנכי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-5144","title":null,"paragraphs":["כל אלו בעלי המחלוקת, אין להם קיום. שהרי כל זמן שבני העולם הם אלו עם אלו ברצון אחד ובלב אחד, אע\"פ שמורדים בהקב\"ה, לא שלט בהם דין העליון, כמו שאירע בדור הפְּלָגה. וכיוון שנחלקו, מיד כתוב עליהם, ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר. הרי שלבעלי מחלוקת אין קיום.","משמע שהכול תלוי בדברי הפה. כי כיוון שהתבלבל שפתם, מיד, ויפץ ה' אותם משם. אבל לעת\"ל, כתוב, כי אז אהפוך לכל העמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעובדו בשכם אחד. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד."],"source":"זוהר לעם, נוח, \"ויאמר ה', הן עם אחד\", 386-388","author":"זוהר לעם","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5146","title":null,"paragraphs":["כל אלו היסורין, אינם שורים, רק על קליפת הגוף שלנו הזו, שלא נבראה אלא למיתה וקבורה. שזה מלמד אותנו, שהרצון לקבל לעצמו, שבו, לא נברא, אלא רק למחותו ולהעבירו מהעולם, ולהפכו לרצון להשפיע. והיסורים, שאנו סובלים, אינם אלא גילוים, לגלות האפסיות וההזק הרובצת עליו. ובוא וראה, בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם, שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים, כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן, שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות היסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו, בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו היסורים, המצוים בעולמנו, אינם אלא גילוים, מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו, לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה, של רצון להשפיע. והוא אשר אמרנו, שדרך היסורין בעצמו, מסוגל להביאנו אל צורה הרצויה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים","חובת ישראל כלפי האנושות","חורבן כהזדמנות לתיקון","חיבור העולם בדור האחרון","מנצחים את המלחמה","תיקון השבירה"]},{"id":"he-5148","title":null,"paragraphs":["האחדות, שבאה מפני דרישת טובתו של כל יחיד למטרת אהבת כל יחיד לעצמו, היא אחדות מקרית, שיסודה היא אהבת הפרט העצמית, ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת, סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון, שבא רק ע\"י שלום הבריות, יסודה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים, וכרבות ימיה כן תוסיף להתגדל ולהתחזק."],"source":"הראי\"ה קוק. עולת ראיה ח\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","יום הזיכרון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-5149","title":null,"paragraphs":["הנה כל פעולות האדם הפרטי ותחבולותיו, הם סדר אחד שערך המאציל ב\"ה, בסוד בחירתו בו באהבה. אשר מבין כל המעשים האלו יוצא ציור אחד, מזהיר כעצם השמים לטוהר, כי כולם מלוכדים ומשולבים זה בזה, בסוד עילה ועלול, סיבה ומסובב, עד שכל המעשים יתאחדו, למעשה אחד... וזה סוד אחדות הפעולות מן הפעולות, פירוש, מכל נברא יוצא הרבה פעולות, שסופם להתלכד זה בזה, עד שנעשים פעולה אחת ממש, והיחוד הזה מגיע בכל נברא ומעשיו... ולאחר כל התאחדות מעשי הנבראים למעשה, בסוד \"אם למקרא\", לאותו נברא פרטי, צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון, והבן מאד. וזה סוד כלל ופרט, ואין בכלל יותר ממה שבפרט, לכן כל פרט ופרט מסוגל בעוד שהוא פרט, להכלל בכלל. וזה סוד, כל שהיה בכלל ויצא מהכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא."],"source":"בעל הסולם. \"פעולות האדם ותחבולותיו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5150","title":null,"paragraphs":["צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו, וניזון מתוכו, הן בחומר, והן ברוח. המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה. וכמו כן, מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד - אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5151","title":null,"paragraphs":["ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו... ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו. ואע\"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת הענינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5152","title":null,"paragraphs":["ר' אלעזר בן ר' שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצווה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עברה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר, וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא יחידי שעשה זה, אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה."],"source":"תלמוד בבלי, קידושין מ' ע\"ב","author":"תלמוד בבלי","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5154","title":null,"paragraphs":["הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו. כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם. כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה. כנזכר בהמשל של שוקל שומשמין, בעושה עבירה אחת, שמשמעה, שלא יכול להתגבר ולכבוש את האהבה עצמיית המזוהמת, ועל כן פרץ בגנבה וכדומה. שנמצא, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. כי בגילוי זוהמתה של אהבה עצמיית, הרי הטבע השפלה של הבריאה חוזרת ומתחזקת. ונמצא, שהוא גורע שיעור מסוים, מתוך ההכרעה, לכף זכות הסופית. בדומה, כמו שאחד חוזר ונוטל מן הכף מאזנים, אותו השומשמין היחידה, שחבירו הניח שם. שנמצא, אשר בשיעור זה, חוזר ומגביה מעט את הכף של חובה למעלה. ונמצא שהוא מחזיר את העולם אחורנית. וזה אמרו: \"וחוטא אחד יאביד טובה הרבה\". שבשביל, שלא יכול להתאפק על תאותו הקטנטנה, גרם לדחיפה אחורנית לרוחניותו של העולם כולו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5155","title":null,"paragraphs":["אור הנשמה של כל יחיד הוא מקושר עם הנשמה הכללית של כל ההויה כולה, שממנה שואב כל היקום לכל פרטיו את אור השלמתו, ובידינו הוא להוסיף אור בנשמה שלנו ע\"י התורה, החכמה, המצות, העבודה, והמדות הטובות, בכל עת ורגע. ובכל רגע שאנו מוסיפים אור בנשמתנו, אם רק נשים דעתנו, שלא על עצמנו בלבד אנחנו חשים כל אחד על כל ההויה, כי \"כל פעל ה' למענהו\", מוסיפים אנו השלמה וחיים בכל... ואפילו הבהמות והחיות מתבסמות לפי ערכן, ואפילו היצורים הנוטים להזיק ולהחריב מתעדנים ומזדככים, מזיו הקדושה הנוספת ע\"י נשמה אחת, השמה לב באמת על הכלל כולו, ואין צריך לומר גודל האור שמתוסף בנשמות ובכל המדרגות של העולמות הרוחניים."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות ראי\"ה א', ש\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5156","title":null,"paragraphs":["בכל פרט ופרט נמצא כל הכלל, מפני שבאחרית, סוף כל סוף, יתאחדו כל הנפשות לבחינה אחת, בסוד, תשובתם לשורשם הרוחניים."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5157","title":null,"paragraphs":["כל מה שהאדם מתעלה יותר בצורתו הרוחנית, מרגיש הוא יותר את הערך הגדול של הרבים. הציבור מתחיל להיות חי בתוכיותו, בלבבו ועומק רצונו הוא מרגיש את הצרכים הרבים של הציבור, את גודל הערך של החיים הפועמים בכללות הציבור, והוא עומד כולו לעיני רוחו, כדמות חטיבה אחת, הוא מרגיש את המציאות הממשית של הציבור, ומתמלא אליו אהבה וכבוד אין קץ."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקדש, צדיק לרבים, ק\"י","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["תיקון השבירה"]},{"id":"he-5162","title":"אתם נצבים היום כולכם","paragraphs":["המפורשים שואלים על מה שכתוב \"אתם נצבים היום כולכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל\", שמתחיל בלשון רבים \"אתם\", ומסיים בלשון יחיד \"כל איש ישראל\". הנה המחבר הספר \"המאור ושמש\" מתרץ, שבזה שאומר בלשון רבים ובלשון יחיד, מרמז בזה על ענין של אהבת חברים. שעל ידי זה שיש בכם \"ראשיכם, שבטיכם, וכו'\", ומכל מקום כל אחד אינו רואה אצלו יותר מעלה מכל איש ישראל, אלא כולם שוים, בזה שאין אחד מקטרג על השני. לכן גם מלמעלה גם כן מתנהגים כן במידה כנגד מידה. לכן מושפע למטה כל טוב."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 19 \"אתם נצבים היום כולכם\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5163","title":null,"paragraphs":["\"אתם נצבים היום כלכם\". מלמד שכינסם, להכניסם בברית (רש\"י). \"כלכם\" פירושו, שכולם נכנסו בערבות. מקשים, מדוע מתחיל ברבים \"כלכם\", ואחר כך לשון יחיד \"כל איש ישראל\". הכונה, \"כלכם\", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכלכם, כמו שכתוב \"ויחן העם תחת ההר\", כאיש אחד בלב אחד. היינו שיש אהבת ישראל, אז יכולים להצליח, כמו שכתוב \"חבור עצבים אפרים הנח לו\".","האדם הוא עולם קטן והוא נכלל מכל העולם. וצריך להגיע לדרגת יחיד, כמו שכתוב \"זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות\" (קידושין מ' ע\"ב). לכן כשהאדם מכניס את כל הפרטים \"ראשיכם ושבטיכם\", שכולם צריכים להכנס בברית, היינו להגיע, שיהיה עובד ה' \"בכל לבבך - בשני יצריך\". כלומר שאפילו הבחינות השפלות שבאדם, גם כן צריכות לקבל תיקון. \"למען הקים אֹתךָ היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלקים\". כלומר שהאדם יבוא לידי השגה זאת, שהוא נמצא ברשות היחיד."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 63 \"אתם נצבים היום - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5164","title":null,"paragraphs":["\"אתם נצבים היום כלכם\". כי הכלל ישראל לעולם עומדין לפני הקב\"ה, והעבודה רק לכל פרט, לבטל עצמו אל הכלל."],"source":"שפת אמת. פרשת נצבים, תרל\"ה","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5165","title":null,"paragraphs":["\"אתם נצבים היום כלכם\". \"היום\", פירוש, בכל יום כשמכניסין עצמו להכלל, כי הכלל תמיד נצבים לפני ה', כי כל הכתוב בתורה הוא קיים לעד. וכל העבודה תפלה שבלב, להכניס עצמו אל הכלל... וזה הקדמה אל קבלת הערבות, שקיבלו להיות כל אחד ערב על חבירו, ע\"י שהראה להם כי הכלל חביב לפניו ית'. וכמו שחטא אחד פוגם בכלל, מכ\"ש זכות הציבור מסייע לכל פרט."],"source":"שפת אמת. פרשת נצבים, תרל\"ח","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5166","title":null,"paragraphs":["אומרים בתפילת ראש השנה: \"ויעשו כולם אגודה אחת\" - אזי יהיה יותר בנקל \"לעשות רצונך בלבב שלם\". כי בזמן שאין אגודה אחת אזי קשה לעבוד בלבב שלם, אלא חלק מהלב נשאר לתועלת עצמו ולא לתועלת הבורא. כמו שמובא במדרש תנחומא: \"אתם נצבים היום - מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפילה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם, שנאמר: והיה לך ה' לאור עולם. אימתי? בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת, שנאמר: חיים כלכם היום. בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטלן אחת אחת אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר: בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדיו וכו'. כשהן אגודים מקבלין פני שכינה\". הבאתי את לשון המדרש בכדי שלא תחשבו שענין \"חבורה\" שהוא אהבת חברים הוא ענין של חסידות, אלא זהו דרשת חז\"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","זמן מתן תורה","חודש אלול וראש השנה","חוק הערבות","מאהבת הבריות לאהבת ה'","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פרשת השבוע \"נצבים\"","ראש השנה"]},{"id":"he-5167","title":null,"paragraphs":["עיקר התריס בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות וריעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם, כמאמר הכתוב \"חבור עצבים אפרים הנח לו\", שביאורו, שאפילו באם הם ח\"ו עובדי עבודה זרה ויש ביניהם התחברות בלי פירוד לבבות, הם שוקטים ונחים באין שטן ופגע רע, ומתרחקים על ידי זה כל הקללות והיסורין... וזהו אמרו \"לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו\", שעל ידי ההתחברות תוכל לעבור בין כל האלות, ולא יגיעו עדיך כלל ולא יזיקו לך. \"למען הקים אותך היום לו לעם\", פירוש, שעל ידי כן תהיה לך תקומה, שתנצל מכל מיני פורענות. ואחר כך אמר \"ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית וגו'\", פירוש, שלא לדורו של משה לבד, שהיו גדולי הערך, הובטח דבר זה, להנצל מכל רע על ידי ההתחברות, כי \"את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה\", שאפילו כל דורות הבאים, הובטח להם דבר זה לעבור בכל אלות הברית ושלא ירעו להם, על ידי האחדות וההתחברות שיהיה ביניהם."],"source":"מאור ושמש. פרשת נצבים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5168","title":null,"paragraphs":["הכתוב אומר \"לעברך בברית ה' אלקיך, אשר ה' אלקיך כורת עמך היום\"... ופירש רש\"י \"לעברך בברית דרך העברה, כך היו כורתי בריתות עושין, מחיצה מכאן ומחיצה מכאן, ועוברים בינתים\". וזה יש לפרש, שדרך הכורתי בריתות היו מרמזים, שלפעמים יבוא זמן שיהיה מחיצה מכאן, היינו מחיצה המפרדת לזה, ומחיצה מכאן, היינו גם להשני יש מחיצה המפרדת. כלומר, אפילו שיהיה לשניהם מחיצה המפסקת לאהבה שהיה ביניהם, מכל מקום הם מקבלים על עצמם עכשיו, שלא יפרידו את עצמם זה מזה. אלא שיזכרו לעצמם את הכריתת ברית שעשו. ובזה תהיה האפשרות, שהברית לא תופר. ועוברים בינתים. פירוש, שהם עוברים על הפירוד שנעשה ביניהם. והכל הוא מכח שעשו את הברית. ובעבודה יהיה הפירוש, שהאדם מחויב לכרות ברית עם הקב\"ה. שכמו שהתחיל עתה בעבודה, ובטח יש לו עכשיו בחינת אהבה לה', אחרת מי גורם לו, שיקבל עכשיו על עצמו את עול קבלת מלכות שמים. והוא צריך עכשיו לכרות ברית עם הקב\"ה לעולמים. כלומר, אפילו שיבוא זמן, שהוא ירגיש, שאהבת ה' נתקרר אצלו, יזכור את הברית שעשה עם ה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לבטל את המחיצות","פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5169","title":null,"paragraphs":["כתוב \"את אשר ישנו פה עמנו, עמד היום לפני ה'\". שהכריתת ברית היא, בין שהוא עומד היום לפני ה', שהוא בזמן עליה. אלא הוא לוקח על עצמו, שאפילו, שיבוא זמן ירידה, הנקרא \"ואת אשר איננו פה עמנו היום לפני ה' אלקינו\", שאינו מרגיש, שהוא עומד \"לפני ה' אלקינו\", מכל מקום מקבל על עצמו למעלה מהדעת, שלא ישגיח על שום דבר, אלא שהוא יזכור בכריתת ברית, שזה יהיה בבל תמוט."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5170","title":null,"paragraphs":["\"הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת\". על דרך הרמז יש לפרש ענין נגלה נקרא בחינת מעשה, ונסתר נקרא הכוונה. הכוונה, שהיא הסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, זה נסתר מאנשים, שאין אדם יודע מה שבליבו של חבירו. ואפילו אדם אצל עצמו גם כן יכול לרמאות את עצמו בענין כוונה, שהוא חושב שהסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, היא בחינת לשם שמים. ויכול להיות שבאמת תועלת עצמו היא זאת שמחייבת אותו לעשות את המעשה. לכן נסתר מרמז על הכונה. ובזה יש להבחין ב' בחינות: א) בחינת הכלל, וב) בחינת הפרט. כי בבחינת הכלל חושבים בעיקר על המעשה ולא על הכוונה, כי לא יכולים לחייב את הכלל לכוון בשעת מעשה את הכוונה האמיתית. מה שאין כן בבחינת הפרט מדברים בעיקר על הכוונה. לכן יכול להיות שמבחינת הכלל הוא צדיק, אבל בבחינת הפרט הוא רשע. ועל זה יכול לומר, \"אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך רשע\". שהוא צריך לכוון שיהיה בלתי ה' לבדו, היינו שלא על מנת לקבל פרס, והוא עדיין בבחינת רשע. וכשהאדם רואה שבבחינת הנסתר הוא רחוק לגמרי מהמטרה, אז אין להתיאש. אלא צריך להאמין, \"הנסתרות לה' אלקינו\". שפירוש שחלק הנסתר הוא יתן, ואנחנו צריכים לעשות את חלק הנגלה, היינו המעשים. ולפי ריבוי המעשים, נתוסף עליו צורך להרבה כוונות, היינו לחלק הנסתר. והיות שיש כלל, אין אור בלי כלי, שפירושו רצון, לכן על ידי ריבוי מעשים גורמים ריבוי חסרון. עד שיתמלא לשיעור מסוים, אז \"הנסתרות לה' אלקינו\", שאז הוא נותן את הנסתר."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 472 \"הנסתרות לה' אלקינו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הסתר וגילוי","פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5171","title":null,"paragraphs":["אין לנו אלא רק לעשות את חלק המעשה, שזה נקרא \"הנגלות לנו ולבנינו, לעשות את כל דברי התורה הזאת\", שאנו מצווים על המעשה. זאת אומרת, על המעשה אנו מצווים לעשות, אפילו על דרך הכפיה. ועל הכוונה, שנקראת \"חלק הנסתר\", שבזה אין להאדם שום דיעה ושליטה. אם כן, מה עלינו לעשות, שגם חלק הנסתר נוכל לקיים. ובזה יש לו להאדם רק לעשות תמיד בדיקה, היינו לבדוק את עצמו, אם באמת הוא עושה הכל בעל מנת להשפיע, או על מנת להשפיע הגוף מתנגד. וכפי שיעור שהוא מרגיש, שהוא רחוק מזה, אז אם הוא רואה, שאין הוא מסוגל מצד עצמו לעשות שום דבר. היות מה שהוא חושב לעשות כמה עצות, בכדי שתהיה לו יכולת לכוון בעמ\"נ להשפיע, לא עוזר לו. ועל זה בא הפסוק להשמיענו, שענין זה דלשמה, הנקרא \"חלק הנסתר\", זה שייך לה' אלקינו. היינו שרק ה' יכול לעזור לו, והוא בעצמו אין שום אפשרות שתהיה לו מציאות, שאין זה ביד האדם, כי זה למעלה מהטבע. לכן אומר הפסוק \"הנסתרות לה' אלקינו\", היינו שזה שייך אליו, שה' צריך לתת את הכח הזה, הנקרא \"להשפיע\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 19 \"אתם נצבים היום כולכם\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5172","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אם יהיה נדחך, בקצה השמים, משם, יקבצך יהוה אלהיך, ומשם, יקחך\". הרמז הוא, על השורש של בני ישראל בשמים, שגם הוא בגלות \"בקצה השמים\". ולרמוז, כי השורש הולך עמנו בגלות. וז\"ש \"משם יקבצך\", שגם בתוך הגלות יש נקודה שתצמח ממנה הישועה, כמ\"ש \"מן המצר קראתי יה\" ומובא בשם הבעש\"ט, כי צריך להיות הקריאה מתוך המצר עצמו, לא לברוח מן המצר."],"source":"שפת אמת. פרשת נצבים","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5173","title":null,"paragraphs":["עיקר המצוה היא מצות אמונה, היינו להאמין בה'. ואח\"כ יכולים לקיים מצוותיו. ובמצות האמונה, כאן באים כל המקטרגים וכל ההפרעות. והגוף מתחיל להקשות הרבה קושיות, בין שהגוף בעצמו שואל. וכמו כן מה שהגוף שומע שאלות על האמונה מאנשים אחרים. והם באים להאדם, בזמן שהאדם רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים \"כשור לעול וכחמור למשא\", היינו הכל למעלה מהדעת. פתאום נעשה הגוף פיקח, ומתחיל לחקור חקירות. ושאלות \"מי ומה\". ובשום אופן לא נותן לו לקבל עליו את מצות האמונה. והקושיות של הגוף הם כל כך חזקות, עד שאין האדם מסוגל לתת לו תירוצים על שאלותיו. ואז בא האדם במבוכה, שאין לו כח להתגבר על טענותיו הצודקות, לפי השכל שהוא שואל. והשאלות של הגוף הוא ממש פלאי. על זה בא הכתוב ואומר לנו \"כי המצוה הזאת\", היינו מצות אמונה, \"לא נפלאת הוא ממך\". היינו, שאין אתה צריך לתת תשובות להגוף על שאלותיו, מה שהוא שואל תוך הדעת, כי מצוה האמונה היא דוקא נבנית על למעלה מהשכל. היינו, שאין השכל החיצוני, שניתן לאדם, יכול להשיגה. ועל כן אין אתה צריך לתת לו תשובות על השאלות הפלאות שלו. כי האדם צריך להאמין, שכל השאלות, מה שהגוף שואל, איננו באות בכדי שתתרץ אותם. אלא להיפך, השאלות האלו באו לאדם, בכדי שיהיה לו מקום, להאמין בלמעלה מהדעת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5174","title":null,"paragraphs":["וז\"ש בתורה (פרשת נצבים): \"ראה, נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע\". כלומר, בטרם נתינת התורה, לא היו לפנינו, אלא המות והרע. פירוש, כמ\"ש חז\"ל, שהרשעים בחייהם נקראים \"מתים\", משום שטוב מותם מחייהם, להיות היסורים והמכאובים, שסובלים בשביל השגת קיום חייהם, עולה פי כמה מרובה, על קצת התענוג, שמרגישים בחיים הללו. אמנם עתה, שזכינו לתורה ומצות, אשר בקיומה, אנחנו זוכים בחיים האמתיים, השמחים ומשמחים לבעליהן, כמ\"ש: \"טעמו וראו כי טוב ה'\". וע\"כ אומר הכתוב: \"ראה, נתתי לפניכם היום, את החיים והטוב\", מה שלא היה לכם, במציאות כלל, קודם נתינת התורה. וזהו שמסיים הכתוב: \"ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך\". שלכאורה הלשון מכופל: ובחרת בחיים, למען תחיה. אלא הכונה על החיים, בקיום תורה ומצוות. שאז חיים באמת. משא\"כ חיים בלי תורה ומצוות, המה קשים ממות. וז\"ש חז\"ל: \"רשעים בחייהם נקראים מתים\", כמבואר. וז\"ש הכתוב: \"למען תחיה אתה וזרעך\". כלומר, שחיים בלי תורה, לא לבד, שאין בהם הנאה של כלום לבעלים, אלא, גם אינו יכול להנות לאחרים. כלומר, אפילו בבנים שמוליד, אין לו נחת. להיות גם חיי הבנים האלו, קשים ממות. ואיזו מתנה הוא מנחיל להם? אמנם, החי בתורה ומצוות, לא רק שזכה, ליהנות מחייו עצמו, הוא שמח עוד להוליד בנים, ולהנחילם מהחיים הטובים הללו. וז\"ש: \"למען תחיה אתה וזרעך\", כי יש לו תענוג נוסף, בחיים של בניו, שהוא היה הגורם להם."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לתע\"ס, ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5175","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"ובחרת בחיים\", עיין בפירוש רש\"י ז\"ל, וז\"ל: אני מורה לכם, שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו: \"בחר לך, חלק יפה בנחלתי\". ומעמידו על החלק היפה. ואומר לו: \"את זה ברור לך?\" ועל זה נאמר: \"ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי, הנחת ידי על הגורל הטוב, לומר: \"את זה, קח לך\". שלכאורה, הדברים תמוהים, כי הכתוב אומר \"ובחרת בחיים\", שהמשמעות היא, שהאדם בוחר מעצמו. והם אומרים, שמעמידו על החלק היפה. א\"כ, כבר אין כאן בחירה? ולא עוד, אלא שאומרים, אשר השי\"ת, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב. וזה מפליא מאד, דא\"כ, היכן הבחירה שבאדם? ובמבואר, תבין דבריהם כמשמעם. כי אמת הדבר ונכון מאד, שהשי\"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו. ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק. כי ודאי, עבודה גדולה ויגיעה רבה יש כאן, עד שיזכך גופו, ויוכל לקיים התורה ומצוות כהלכתם, דהיינו, לא להנאת עצמו, אלא כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, שנקרא \"לשמה\". שרק באופן זה, זוכה לחיי אושר ונועם, המלווים עם קיום התורה. ובטרם שמגיע לזכוך הזה, נוהג ודאי בחירה, להתחזק בדרך הטוב, בכל מיני אמצעים ותחבולות. ויעשה, כל מה שתמצא ידו, לעשות בכחו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך. ולא יפול ח\"ו, תחת משאו באמצע הדרך."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לתע\"ס, ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פרשת השבוע \"נצבים\""]},{"id":"he-5176","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים תיקון, כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התיקון ברצון, הוא ע\"י האחדות. נמצא, שדווקא ע\"י הערבות, שכולם נחשבים כאחד, עיקר תיקון הבריאה. כי עיקר האהבה ואחדות הוא ברצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5178","title":null,"paragraphs":["אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נ\"ר ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו. כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות. וצריך כל אחד להיאסף בכל כוחו בכלל, בכל הפניות לבורא, ויכלול את עצמו בשורש כל ישראל."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5179","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור, שהחברה שלנו נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת, שכל אחד יקבל מהחברה אהבת הזולת ושנאת עצמותו. ובזה שרואה, שחבירו משתדל בביטול את עצמותו ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה מבוסס על 10 חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5180","title":null,"paragraphs":["בענין שיהיה לאדם מצב רוח, לא יעזור לו עשירות, חכמות וכדומה. אלא דווקא חבר יכול לעזור לו, כי \"אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים\", שחברו מרים אותו ממצבו. ושוב משיג ביטחון, כאילו המטרה עכשיו קרובה אליו. לכן כל אחד צריך לחשוב במה הוא יכול לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 4 \"איש את רעהו יעזורו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5181","title":null,"paragraphs":["יש להתפלל תמיד בעד חבירו, כי לעצמו לא יכול לפעול, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה מהרה. וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, עד שכולם נענים. וזהו כלל הערבות."],"source":"נועם אלימלך. ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5182","title":null,"paragraphs":["ע\"י שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם. וכשמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו שמחה ותענוג, כי תמיד ידע שרק הוא דואג עצמו. לכן שמגלה שחברו דואג עבורו, מתעוררת בו שמחה, וכבר לא יכול לדאוג עבור עצמו, כיון שמרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5183","title":null,"paragraphs":["ערבות זה, שכל אחד בקבוצה נעשה ערב לחברו. ולכן ראויים לאור התיקון. כי מסכימים לקבל את התנאי של אהבת זולתו, בשיעור \"ואהבת לרעך כמוך\". שכל אחד מקבל על עצמו לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מהחברים, למלאות כל צרכיו, כמו צרכיו עצמו. ואחר שכולם מסכימים, שכל אחד נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר, נעשו ראויים לקבלת אור העליון. משום שבערבות הכללית, נפטר כל אחד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי עצמו, ויכול לקיים תנאי \"ואהבת לרעך כמוך\", ולתת הכל לחברים, היות שלא מפחד בעד קיום עצמו, כי בטוח שכל החברים עומדים לדאוג בשבילו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5184","title":null,"paragraphs":["אם כל אחד דואג לעצמו, אז אי אפשר להם להיות כאיש אחד, כי אין הם דומים זה לזה. אבל אם כולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אז דעותיהם הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5185","title":null,"paragraphs":["מדרך העולם, בזמן שהאהבה פועלת, אז עושים כריתת ברית. כי עושים את הברית למצב שאח\"כ, שלא יהיה שלם עם חבירו. ואם יש להם הסכם, אז ההסכם מחייב אותם לזכור את הכריתת ברית שעשו ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ע\"ו. \"על כל קרבנך תקריב מלח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5186","title":null,"paragraphs":["אנחנו חייבים לעשות ברית בינינו, להיות סגולה, שעל ידינו תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף אל כל האנושות. כי הם עדיין לא מוכנים לזה. וצריך הבורא לקבוצה, להתחיל בה שתעשה סגולה להדבק בו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5187","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות והקיום והתיקון של כל הבריאה – ע\"י שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"ליקוטי הלכות. ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5188","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהסכימו, שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת חברים, הוא מסיבת, שכל אחד מהם מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו כח של אהבת הזולת. ואלו שהסכימו ביניהם להתאחד, הבינו, שאין ביניהם כל כך ריחוק הדיעות, כי מבינים את הנחיצות באהבת הזולת. לכן כל אחד יהיה מסוגל לוותר לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5189","title":null,"paragraphs":["איך אפשר להחשיב את חבירו, שהוא יותר גדול ממנו, אם רואה, שיש לו מעלות יותר גדולות מחבירו? אלא 1) אם הוא הולך באמונה למעלה מהדעת, שמסתכל רק במעלות חברו. 2) אם הוא החליט לקבל אותו בתור חבר, ועובד לאהוב אותו, אז רוצה לראות רק דברים טובים, ודברים רעים, אף על פי שישנם בחברו, הוא לא רואה אותם, כי \"על כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א'. \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5190","title":null,"paragraphs":["אם יש לו אהבת חברים, החוק הוא, שרוצה לראות רק מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן, אם רואה חסרון בחבירו, זה סימן, שהחסרון הוא אצלו. כי פגם באהבת חברים ולכן רואה החסרונות על חבירו. לכן צריך עכשיו לתקן את עצמו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א'. \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5191","title":null,"paragraphs":["ענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע\"י זה יכולים להגיע לאהבת ה' – הוא הפוך ממה שמקובל באהבת חברים. אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי, אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, הוא צריך תיקון, שיאהב את השני. לכן שנותן יגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה לקבל מלמעלה כח לאהוב את כל החברים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5192","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו ששונא אותו. מדוע צריך להכניע עצמו בפני חברו. אלא היות שרוצה להגיע לדבקות בה', כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אז הוא צריך לבטל את עצמו, וכל החיים, שיהיו לתועלת הזולת, החל מאהבת הזולת עד אהבת ה'. שכל מעשיו יהיו ללא נגיעה עצמית. כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5193","title":null,"paragraphs":["אהבה קונים, ע\"י מעשים קונה את לב חברו. כי כל מתנה הוא כמו כדור שעושה חלל בלב האבן של חברו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה נעשה נצוצי אהבה ונעשה מזה שלהבת. כי ההבדל בין ניצוץ לשלהבת הוא, שאש האהבה שורפת את כל הפשעים."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5194","title":null,"paragraphs":["החברה נתייסדה על אנשים מסוימים, שיש בכל אחד ניצוצי אהבת הזולת. אלא שניצוץ לא יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל אחד. אבל ע\"י התחברותם יחד, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה. לכן צריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת ולדון לכף זכות כל אחד לחבירו. אז ידלקו כל הניצוצים ותהיה שלהבת אחת גדולה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5195","title":null,"paragraphs":["חייבים לעורר יראה מקרירות אהבה שבינינו. כי אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף, גם זה לפגם תחשב. לכן מחויב להמציא תחבולה בכל יום, לחדש את האהבה. וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום, עד שיהיה נוגע בחושים שלנו."],"source":"בעל הסולם. אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5196","title":null,"paragraphs":["כל הסתירות נגד ייחודו של הבורא, אף על פי שמפרידות אותנו ממנו, כשמתאמצים לכוון את הכול אליו, על מנת להשפיע נחת רוח לו, אז כל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע מאהבת ה', אלא כל סתירה נעשית שער להשגתו. כי בכל סתירה יש סגולה להשיגו. וכך הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד נעשו להשגות. ומכריעים את כל העולם לכף זכות."],"source":"זוהר לעם, \"הקדמת ספר הזוהר\", 121","author":"זוהר לעם","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5197","title":null,"paragraphs":["אין בעולם יותר מנשמה אחת. ואותה נשמה מצויה בכל אחד בשלמות, כמו באדה\"ר. כי הרוחני לא מתחלק, כמו גשמי. לכן מה שנאמר, שיש 600000 נשמות וניצוצי נשמות, זה מתחלק ברצון לקבל של כל אחד. אבל ע\"י התיקונים הרצון מזדכך, ולפי המדה שמזדכך, מאירה בו הנשמה."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5198","title":null,"paragraphs":["אם מתאספים כמה יחידים, שיש לכל אחד כח קטן, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא אין להם כל הכח והחשיבות להשפעה, שיוכלו לצאת מאהבה עצמית, בלי עזרה מבחוץ. אז ע\"י שכל אחד מתבטל לחברה, נעשה גוף אחד, המורכב מעשרה, וכבר יש להם כח פי 10. אבל זה בתנאי שכל אחד יחשוב לבטל את עצמו ולמלאות באהבת הזולת. רק על ידי זה, כל אחד יכול לקבל צורך לקבל תכונה חדשה, שנקראת רצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא, שרוצה להשפיע נחת רוח לבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5199","title":null,"paragraphs":["אסור ליחיד לצאת מהכלל ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח לבורא. כי היוצא מהכלל, לבקש על עצמו, גורם חורבן לנפשו. וצריך כל אחד להיאסף בכל כוחו, בקבוצה, בתפילה לה', ולכלול את עצמו בכולם."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5200","title":null,"paragraphs":["העיקר שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד - למצוא את הבורא. שבכל 10 השכינה שורה. ואם יש יותר מ-10, בוודאי יש יותר גילוי שכינה. וכל אחד יקבץ עצמו לחבירו, לשמוע איך למצוא את ה', ויתבטל לחברו וחבירו אליו, וכן כולם יהיו כך. אז ה' מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם."],"source":"מאור ושמש. ויחי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5201","title":null,"paragraphs":["מוכרח הוא לגלות אהבה שבלבו לחברים, כי בזה הוא מעורר לב חבירו להחברים, שגם החברים ירגישו, שכל אחד עוסק באהבת חברים. ועל ידי זה, הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים, מטעם שכח האהבה של כל אחד נכלל בחבירו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5202","title":null,"paragraphs":["צריך שידמה לו, שחברו עובד את הבורא יותר ממנו. ומקנאה יתחזק בעבודת ה'."],"source":"מאור ושמש. יתרו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5203","title":null,"paragraphs":["כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, תקוות ומרץ בחברה. שכל אחד יוכל לומר, שמתחיל דף חדש בעבודה. שמטרם שבא להחברה, היה מאוכזב מהתקדמות בעבודת ה'. אבל עכשיו קיבל מהחברה רוח חיים ותקווה, בטחון וכוח התגברות, ומרגיש כוח להגיע לשלימות. וכל ההפרעות מרגיש עכשיו שהם אין ואפס. והכל קיבל מכוח החברה, מזה שכל אחד הכניס אויר חדש בחברה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5204","title":null,"paragraphs":["אהבה נקנית ע\"י מעשים. בזה שנותן לחבירו מתנות, כל מתנה הוא כמו כדור, שעושה חור בלב חברו. וגם שלב חברו כמו אבן, מכל מקום כל כדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה חלל, שבו נכנסת האהבה של הנותן מתנות. וחמימות האהבה מושכת אהבת חברו. ומשתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שמכסה את שניהם, וע\"י לבוש אחד נעשו לאיש אחד."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 759 \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5205","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ה' אחד וישראל אחד\" ולכך הם דבוקים בה'. כי אגודים ודבוקים יחד, לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה', שהוא אחד. אך שנפרדים זה מזה, אז אי אפשר להם להיות דבוקים באחד, ואין ה' שורה עליהם, אלא שורה אל זר עליהם."],"source":"דגל מחנה אפרים. ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["העשירייה ככלי רוחני"]},{"id":"he-5206","title":null,"paragraphs":["כלל, רק אדם בעצמו נקרא נברא. וחוץ ממנו רק השכינה. לכן שמתפלל עבור בני דורו, נקרא שמתפלל עבור השכינה שבגלות, שהיא צריכה כל הישועות. ובאופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 217 \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5207","title":null,"paragraphs":["יכולים לקבל רק בהשתוות, בהשואה. לכן שמעורר רחמים על עצמו, נמצא שעוסק בקבלה לעצמו. וכל כמה שמרבה בתפילה, לא מכין כלי דהשוואה, אלא קבלה. נמצא שהולך הפוך, שצריך להכין כלי דהשפעה, אך הכין כלי דקבלה. לכן שמתפלל עבור הכלל, נמצא שע\"י התפילה עוסק בהשפעה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 217 \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5208","title":null,"paragraphs":["אם יש כמה אנשים בהכלל, שיכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו יזכה להתקרבות ה' - אז הוא מוותר על עצמו ורוצה שה' יעזור להם. לכן הוא מתפלל שה' יעזור להם, ולו ייתן סיפוק מזה שיכול להשפיע לה' נחת רוח. וכך נותן אתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, אלו שהבורא יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5209","title":null,"paragraphs":["עיקר עליית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד. כי אז עולים לקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ התפילה, שהיא בחינת הנפש, תלויה כשמתאחדים הנפשות. לכן צריך לקבל עליו, קודם התפילה, \"ואהבת לרעך כמוך\", שזה כל דיבורי התפילה. ע\"כ עיקר התפילה בציבור, היינו שלא יהיה כל אחד בפני עצמו, שזה היפך מרוחניות. רק שצריכים להתחבר יחד, ונעשים אחד."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5210","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לעשות כל המעשים בכדי לכוון את עצמו לבורא. שאז הבורא שומע תפילתו. אבל האדם צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג בחינת לשמה, שיקבל על עצמו לעבוד כולו להשפיע ולא לקבל כלום. אז הוא מתחיל לראות, שהאברים לא מסכימים לזה. ומזה הוא בא לידיעה, שאין לו עצה אחרת, אלא לבקש מה', שיעזור לו, שיסכים לשעבד עצמו לה' בלי שום תנאים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5211","title":null,"paragraphs":["אין להתרעם, שהרצון לקבל מפריע בעבודה, והיה שמח, אם הרצון לקבל היה נעלם, שלא היה מעורר שאלות ומפריע בעבודה דלהשפיע. אלא צריך להאמין, שמלמעלה נותנים לרצון לקבל כח. כי דווקא שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בע\"מ להשפיע. וצריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת \"השתוות הצורה\", שהוא ביטול הרצון לקבל, שיהיה בע\"מ להשפיע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5212","title":null,"paragraphs":["חכמת הקבלה מתגלה למי שיש לו חסרון, שנקרא \"חושך\", שאין לו כלים דהשפעה. הוא מוכשר לחכמת הקבלה, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\". שע\"י כלים דהשפעה, יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג. נמצא, שחכמת הקבלה ניתנה לאלו, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים, שצריכים לחכמת הקבלה, בכדי לצאת מהחושך."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5213","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו. כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרת הבורא. כי יודע שעבודתו לא תביא לו התועלת. וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר הרע מקדים ואומר, שהוא מחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, ואח\"כ יהיה רצוי לבורא. ורק אחר שהאדם מתייגע ומתאכזב, הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע, שהוא השפל שבאנשים, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה. כי הבורא רק לתפלה שלמה מחכה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5214","title":null,"paragraphs":["אנו מבקשים, שה' יתן לנו כח, שנוכל לעשות כל מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, שאם אתה לא תעזור לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו, כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. אחרת אנחנו אבודים, שנשאר ברצון לקבל לתועלת עצמנו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5215","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן ליסד חברה, שכל אחד נלך ברוח \"להשפיע לה'\". ובכדי להשפיע לה', מוכרחים מקודם להשפיע לאדם. וזה נקרא \"אהבת הזולת\". וזה יכול להיות רק בביטול עצמו. שכל אחד צריך להיות בשפלות - וגם להתגאות, שהבורא נתן לנו הזדמנות, שנוכל להכנס לחברה, שלכל אחד יש רק מטרה אחת \"שהשכינה תשרה בינינו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק א'. \"מטרת החברה - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5216","title":null,"paragraphs":["יש חירות לרצון לבחור בסביבה, שתשפיע לו מחשבות טובות. ואם לא יעשה זאת, וודאי שיפול בסביבה רעה ונעשה כפוי להשכלות רעות, מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה. לכן, המתאמץ ובוחר בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה, המביאתו למחשבות ומעשים טובים. וזה שכתוב \"עשה לך רב וקנה לך חבר\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5217","title":null,"paragraphs":["בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת הבורא ובהשפעת לו נחת רוח. ואין הפרש בשניהם. כי כל הנמצא מחוץ לגופו, מתועלת עצמו, להשפיע לחברו או לבורא שווה אצלו. לכן \"ואהבת לרעך כמוך\" היא המטרה האחרונה שבמעשים. כי אם מקדים צרכי חברו לצרכי עצמו, נמצא בהשפעה. כי כך מתבטא במלה \"כמוך\", שבלאהוב את הבורא יכול לרמות את עצמו. ובחברו זה ברור."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5218","title":null,"paragraphs":["אמרו: עשה לך רב וקנה לך חבר. שהאדם יוכל לעשות לו סביבה חדשה, שתעזור לו להשיג רוממות רבו. שע\"י אהבת חברים, המחשיבים את רבו, יקבל כל אחד הרגשת רוממותו. באופן, שהשפעה לרבו תהפוך לקבלה ולחומר דלק, בשיעור שיביאהו לעסוק בהשפעה. וצריך להשפעת החברים, שיפעלו עליו, להשגת רוממות רבו. כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה, וליחיד אי אפשר לו להשיגו."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5221","title":null,"paragraphs":["שהסביבה תהיה גדולה, כי \"ברוב עם הדרת מלך\".","לקבל תנאי 1 מחויב להרגיש עצמו הקטן מכולם. ואז יכול לקבל הערכת הרוממות מכולם.","2 - מחויב כל אחד להרים מעלת כל חבר, כאילו הוא גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו סביבה גדולה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5222","title":null,"paragraphs":["בלי ביטול אהבה עצמית אי אפשר להגיע לדביקות בה', שהוא השתוות הצורה. והיות שזה נגד הטבע, לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל יחד לבטל הרצון לקבל, שנקרא \"רע\", שהוא המונע להגיע למטרת הבריאה. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד רוצה להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני, ע\"י שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. ומי שחושב את עצמו גבוה, לא יכול להתאחד."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב'. \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5223","title":null,"paragraphs":["אנשים, שהסכימו להתייחד, לעסוק באהבת חברים, מסיבת שכל אחד מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו כח של אהבת הזולת. אלו אנשים שהסכימו ביניהם להתאחד בקבוצה אחד, הבינו, שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות, כי מבינים את נחיצות העבודה באהבת הזולת. לכן כל אחד יהיה מסוגל לוותר לטובת הזולת. ועל זה יוכלו להתאחד."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5224","title":null,"paragraphs":["זכור אזכיר לכם עוד תוקף הדבר של אהבת חברים - על כל פנים בעת הזאת, שבזה תלוי זכות הקיום שלנו ומדת הצלחתנו הקרובה. לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות לקשר לבכם בלב אחד, ויקויים בכם \"ואהבת לרעך כמוך\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5225","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא התחברות ואהבה בין החברים. זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים. שתתאספו ביחד באהבה, ועל ידי זה מסולקים כל הדינים, ונתגלה בעולם רחמים וחסדים."],"source":"מאור ושמש. דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["מחדשים את יסודות הקבוצה"]},{"id":"he-5228","title":null,"paragraphs":["וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."],"source":"בראשית. י\"ב, א'-ג'","author":"תורה","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5229","title":null,"paragraphs":["לא מצא הקב\"ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבותם עמדה להם. וכמו שאמרו רז\"ל: \"האבות קיימו כל התורה, עוד בטרם שנתנה\". שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן, היה להם היכולת, להשיג ולבא בכל דרכי ה', בבחינת רוחניותה של התורה, הנובעת מדבקותו ית', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היה להם האפשרות לקיימם כלל. שבלי ספק, הן הזיכוך הגופני, והן הרוממות הנפשי של אבותינו הקדושים, פעל הרבה מאד על בניהם ובני בניהם אלה. וזכותם זו עמדה להם, לאותו הדור, אשר כל אחד ואחד מחברי האומה, קבלו עליהם את העבודה הגבוהה הזאת, וכל אחד ואחד אמר בפה מלא: \"נעשה ונשמע\". ומטעם זה נבחרנו, מתוך הכרח, לעם סגולה מכל העמים."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\". אות י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["זמן מתן תורה","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5230","title":null,"paragraphs":["כתוב, ה' עוז לעמו יתן, פירוש, שאור החיים הנצחי, המושג לכל שלשלת הבריאה, הוא נקרא עוז, ומבטיח לנו הכתוב, שהשי\"ת נותן לנו בבטחה העוז הזה. אמנם יש להקשות הא כיצד, כיון שכל אחד ואחד, אינו ענין שלם לעצמו, כמ\"ש ז\"ל, טוב לו לאדם שלא נברא משנברא, וא\"כ, איך אנו בטוחים בנצחיותו ית'. וזה שגומר הכתוב, ה' יברך את עמו בשלום, והיינו, ברכת הבנים, ע\"ד שאמרו ז\"ל, במסכת שבת \"מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל\", כי ע\"י הבנים, נמשך ונקשר השלשלת הזה עד גמר התיקון, ואז נמצאים כל החלקים בנצחיות. ולפיכך, אמרו ז\"ל, לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, כי כמו שברכתו ית' היא נצחיית, צריכים המקבלים ג\"כ להיות נצחיים, ובזה נמצא אשר ע\"י הבנים, נאחזים האבות, ועושים ביניהם שלשלת הנצחיות, הראוי להחזיק ברכה הנצחיות, ונמצא שהשלום הוא המחזיק ומנצח על שלימות הברכה. ולפיכך סיימו הש\"ס במאמר הזה, להיות השלום, הוא הכלי מחזיק בעדינו ברכת התורה וכל המצוות, עד לגאולה שלימה ולנצחיות."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", כ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5231","title":null,"paragraphs":["אין קץ, לשיעור מעלתם של דורות הראשונים על האחרונים. כי זה הכלל, בכל הפרצופין, של העולמות ושל הנשמות, אשר \"כל הזך נברר תחילה אל הפרצוף\". ולפיכך, נבררו תחילה, הכלים דחב\"ד, מהעולם וכן מהנשמות. ולפיכך היו הנשמות, שבב' אלפים הראשונים, גבוהות לאין קץ. ועכ\"ז לא יכלו לקבל, קומת אור שלם, מפאת החסרון של החלקים הנמוכים, מהעולם ומהן עצמן, שהם חג\"ת נהי\"מ. וכן אח\"כ, בב' אלפים האמצעים, שנתבררו הכלים דחג\"ת אל העולם וכן מן הנשמות, היו הנשמות באמת מבחינת עצמן, עוד זכות עד מאוד, כי כלים דחג\"ת מעלתם קרובה לחב\"ד. ועכ\"ז, עוד היו האורות מכוסים בעולם, מטעם חסרון הכלים, שמחזה ולמטה מהעולם, וכן מן הנשמות. ולפיכך, בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע\"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם. כי עתה, בשכבר נשלמים הכלים דנה\"י, ויש עתה כל הכלים, ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה, קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף, לכל הכדאים להם, דהיינו נר\"ן שלמים. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ס\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5232","title":null,"paragraphs":["יש בחינת ממוצע בין כללות העולמות לבורא והוא נפש הישראלי, שהיא גבוהה מאד בשורשה והיא חלק אלוקי ממש, והיא הממוצע והמחבר בין כללות כל העולמות לבורא. ועל ידה נמשך השפע והחיות והקיום לכל העולמות כולם, ועל כן בישראל תלוי הכל."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכת הריח וברכת הודאה, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["בני ברוך - בחינת מעבר","דור האחרון","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","כלי מחזיק ברכה לישראל","להיות צינור רוחני","נחת רוח","האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-5233","title":null,"paragraphs":["ישראל המה המקבלים בראש וראשונה את כל ההשפעה, ומאִתם יתחלק לכל העולמות, ועל כן נקראים ישראל, שהוא \"לי - ראש\", כלומר שהמה בבחינת הראש לקבל הברכה בראשונה, ואחר כך לשאר באי עולם."],"source":"באר מים חיים. פרשת תרומה, פרק כ\"ה","author":"באר מים חיים","subjects":["דור האחרון","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5235","title":null,"paragraphs":["\"ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי\". כלומר, לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, \"והיתם לי סגולה מכל העמים\". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים. ועל כן מסיים על זה: \"כי לי כל הארץ\". כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי, כמותכם. וסופם להדבק בי. אלא עתה, באותה שעה, שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו מצוה אתכם, אשר \"ואתם תהיו לי \"ממלכת כהנים\", שהוא בחינת אהבת זולתו, באופיה האחרון של \"ואהבת לרעך כמוך\", שהיא קוטבה של כללות התורה והמצות. \"וגוי קדוש\", שהוא השכר, בצורתו האחרון של \"ולדבקה בו ית'\", הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\". כ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","איחוד העם","בני ברוך - בחינת מעבר","ברית מלח","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חשיבות ההפצה","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם","כאיש אחד בלב אחד","כלי מחזיק ברכה לישראל","להיות בחינת מעבר","להיות צינור רוחני","מתחברים למען האנושות","ערבות"]},{"id":"he-5236","title":null,"paragraphs":["והנה צריך שתדע שאע\"פ שישראל מצד עצמם, כבר הם נבחרים ומקודשים ומעוטרים בעטרותיו ית', הנה עד שהעולם כולו, בכל חלקיו, אינו נתקן, גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם."],"source":"הרמח\"ל. מאמר החכמה, תפילת ראש השנה","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5237","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"ה' עוז לעמו יתן\". פירוש, אשר לעתיד, כשהשי\"ת יתן לעמו ישראל עוז, דהיינו, תקומה נצחיית, אז: \"ה' יברך את עמו בשלום\". כלומר, שיברך את עמו ישראל, מקודם בברכת השלום של העולם כולו. ואח\"ז: \"יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו\". וזהו שאמרו ז\"ל, בטעם הכתוב, דעל כן ברכת השלום של העולם כולו, קדמה לעוז, דהיינו להגאולה, משום \"שלא מצא הקב\"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום\". כלומר, כל זמן, שהאהבה עצמית והאגואיזם, שוררים בין האומות, גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה', על צד הטהרה, בדבר השפעה לזולתו, כמ\"ש בביאור הכתוב: \"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים\". ודבר זה אנו רואים מפי הנסיון, שהרי ביאת הארץ ובנין בית המקדש, לא יכלו להחזיק מעמד, ולקבל הברכות, אשר נשבע ה' לאבותינו. וזהו שאמרו: \"לא מצא הקב\"ה, כלי מחזיק ברכה\". כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל, כלי המחזיק ברכת האבות. ועל כן, עוד לא נתקיימה השבועה, שנוכל לרשת ברכת הארץ, לנצחיית. כי רק שלום העולם, הוא הכלי היחידה, המאפשרת אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הנה מצאנו אוצר","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","ט' באב","יום הזיכרון","ימי בין המצרים","ישראל אחראית לתיקון העולם","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5238","title":null,"paragraphs":["אמר, שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח\"כ יהיה הגאולה השלימה, שהוא סוד ביאת המשיח, שהוא סוד \"והיו עיניך רואות את מוריך\" וכו', \"ומלאה הארץ דעה\". שזה ענין מה שכתב, שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח\"כ חיצוניות העולמות. אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות. וישראל, שורשן מפנימיות העולמות, שזה סוד \"כי אתם המעטים מכל העמים\". אלא שעל ידי זה שמתקנים את הפנימיות, אז יתוקן גם החיצוניות. רק חלקים קטנים, וכל פעם ופעם מתוקני החיצוניות יתוקן (עד שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון), עד שיתוקן את כל החיצוניות. ועיקר הבנה בין פנימיות לחיצוניות, הוא על דרך כשאדם עושה איזה מצוה, אז לא כל האברים מסכימים לזה. וזה דומה כאדם היושב בתענית, שאז אומרים, שרק הפנימיות שלו הסכים על התענית, אבל החיצוניות שלו יש לו אי נעימות מהתענית, שהגוף הוא תמיד בהתנגדות להנשמה. שרק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם. אבל בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו. לכן, כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז\"ל: \"זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות\". ולא אמרו: \"מכריע את כלל ישראל\", אלא כי \"ואת העולם כולו לכף זכות\". היינו כנ\"ל, שהפנימיות יתקן את החיצוניות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ס\"ט. \"מקודם יהיה תיקון העולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5239","title":null,"paragraphs":["אמרו רז\"ל \"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל\", ו\"אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל\". הנהגות כל העולמות מסור ביד ישראל... שצריך כל אחד להיות ליבו משכן לבורא ית', שלא יהא חלק המושפע בו מופרד משורשו, ועל ידי זה יש כח בידו לייחד את עצמו ואת כל העולם עם כל הנבראים ואת כל העולמות העליונים לא\"ס, ואז נשפע שפע וברכה וטובה מא\"ס, עד זה העולם עם כל הנבראים, ואז שביל השפע הוא ישר ושלם, ויורד הברכה והטובה בשביל הישר שעשו ותיקנו ישראל, על ידי דביקותם וייחודם אל הכלל שהוא א\"ס. וזהו \"אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל\" - \"בשביל\" הוא לשון מסילה ודרך, שתיקנו שביל מעבר השפע. ובהיפך, קלקול השביל גורם דינין ופורענות ח\"ו, מאחר שאין ייחוד. שישראל מופרדים משורשם הכללי שהוא א\"ס, נפרד ח\"ו כל העולם והנבראים גם כן."],"source":"מאור עינים. פרשת פנחס","author":"מאור עינים","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5240","title":null,"paragraphs":["ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרוג את בני ישראל, דהיינו כמ\"ש ז\"ל (יבמות ס\"ג): \"אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל\". דהיינו, כמ\"ש בתיקונים, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והרֵגות והשמדות, בעולם כולו. ואחר שבעוונותינו הרבים, נעשינו עדי ראייה, לכל האמור בתיקונים. ולא עוד, אלא שמידת הדין, פגעה דווקא בטובים שבנו, כמ\"ש ז\"ל (ב\"ק ס'): \"ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה\". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה. הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפלטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפלטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה. ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת \"ישראל\" שבו, שהיא צורכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת \"אומות העולם\" שבו, שהיא צורכי הגוף. ויגיע כוח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש\"עמי הארצות\" שבנו, יכירו ויידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם. וכן פנימיות אומות העולם, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן. וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות. ואז, כל אומות העולם, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם. ויקיימו הכתוב (ישעיהו י\"ד): \"ולקחום עמים, והביכאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'\". וכן (ישעיהו מ\"ט): \"והביאו בנייך בחוצן, ובנותיך על כתף תינשאנה\". וז\"ש בזוהר, נשוא, דף קכ\"ד ע\"ב, וז\"ל: \"בהאי חיבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא, ברחמי (בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, ייצאו בו מן הגלות, ברחמים)\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ע\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון","ימי בין המצרים","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5241","title":null,"paragraphs":["ענין של הגאולה, וביאת המשיח המקוה לנו בב\"א, הוא ענין תכלית הגובה של שלימות ההשגה והדעת כמו\"ש \"ולא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה', כי כולם ידעו אותי מגדלם ועד קטנם\", אלא שעם שלימות הדעת נשלמים גם הגופות... וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם, כמ\"ש \"כי מלאה הארץ דעה את ה'\", וכמו\"ש \"וינהרו אל ה' ואל טובו\", והתגברות הדעת הזה הוא ענין התפשטות מלכות המשיח אל כל האומות."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5243","title":null,"paragraphs":["כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים יאורו בשמחת לידה חדשה בהתקוממותנו, כל האמונות ילבשו בגדים חדשים. ברכת אברהם לכל גויי הארץ תחל את פעולתה בתוקף ובגלוי, ועל פי יסודה, יחל מחדש בניננו בארץ ישראל. החורבן העכשווי הוא הכנת תחיה חדשה לשם ה', אשר יהיה הולך ומתגלה ."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","יום הזיכרון","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-5246","title":null,"paragraphs":["רק על ידי התורה שתתקיים בישראל יבוא השלום הגמור והאהבה הנאמנה, ויתפתח הרגש הטהור של הכרת האחווה שבין איש לאחיו, בשביל שאנו בנים לה' אחד, שהוא אדון כל הארץ. וכאשר תגמר ההתפתחות הזאת בנו בתוכנו, במדרגה הראויה להיות מופת לרבים, יכירו זאת כל העמים ואז תחל ברכת השלום להיות שרויה בעולם. אבל עד אז, היסוד שאנו חייבים להתעסק בו הוא השלום הלאומי בינינו, לבנותו דווקא על פי רוח ישראל, ועל פי האופן שיוכל להתפתח ולהתקיים בנו כראוי."],"source":"הראי\"ה קוק. תעודת ישראל ולאומיותו","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","אם תרצו אין זו אגדה","דאגת נשים לאיחוד העם","הנה מצאנו אוצר","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם","כלי מחזיק ברכה לישראל","נשים לחיבור העם","האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-5249","title":null,"paragraphs":["נכריז על כוחו של ישראל המאוחד, המאחד את כל עם ה' לכל פלגיו, שהוא הסוד של היהדות הנצחית, שעל ידו נתרומם ונתנשא מעל כל המכשולים אשר בדרך תחיתנו הלאומית."],"source":"הראי\"ה קוק. מאמרי הראיה, אגרת הפורים","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5250","title":null,"paragraphs":["במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות הזו, עליונים ותחתונים יחד, עד ככלות הכל בגמר התיקון. אשר אותה המחשבה היחידה, היא הפועלת את הכל, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא עצמה מציאות כל השלימות והשכר המקווה."],"source":"בעל הסולם. \"תלמוד עשר הספירות\", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את הבורא","אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","מטרת הבריאה","תיקון השבירה","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-5253","title":"עובדי ה' אמיתיים","paragraphs":["הכל מאמינים בהשגחה פרטית, אבל אינם דבקים בה כלל. הטעם הוא, כי איך אפשר ליחס מחשבה זרה ומטונפת לבורא ית', שהוא תכלית הטוב והמטיב, אלא רק לעובדי ה' אמיתיים, נפתח להם בתחילה ידיעה בהשגחה פרטית, שהוא היה המסבב כל הסבות שקדמו לזה, מהטובות והרעות יחד, ואז המה דבוקים בהשגחה פרטית, כי כל המחובר לטהור-טהור. וכיון שנתייחד המשגיח על השגחתו, אין ניכר כלל חילוק בין רע לטוב, וכולם אהובים וכולם ברורים, כי כולם נושאי כלי ה' מוכנים לפאר גילוי יחודו ית', וזה נודע בחוש, ובערך הזה יש להם ידיעה בסוף, שכל הפעולות והמחשבות, הן הטובות והן הרעות המה נושאי כלי ה', והוא הכין אותם ומפיו יצאו, וזה יוודע לעין כל בגמר התיקון. אבל ביני לביני היא גלות ארוכה ומאוימה, ועיקר הצרה היא, שכאשר רואה איזה גילוי פעולה שלא כשורה, נופל ממדרגתו (ונאחז בשקר מפורסם ושוכח שהוא כגרזן ביד החוצב בו) כי חושב את עצמו לבעל הפעולה הזו, ושוכח במסבב כל הסבות שהכל ממנו, ואין שום פועל אחר בעולם זולתו. וזהו הלימוד הגם שעמד בה בבחינת ידיעה מתחילה, מכל מקום בעת הצורך, לא ישלוט בידיעתו לייחד הכל למסבב, ביחוד, שהוא מכריע לכף זכות."],"source":"בעל הסולם. אגרת א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון","דומם דקדושה","הכנעה","יחוד ה'","ירידה לצורך עליה","יתרון האור מתוך החושך","להאמין שהבורא טוב ומיטיב","גדלות הבורא","נחת רוח","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5254","title":null,"paragraphs":["כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו. כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע\"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טו\"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע\"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"ליל הכלה\", סעיף 138","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא","נחת רוח","ממשיכים את הכנס בעלייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים את השחר בשמחה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5255","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית', כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להיכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס\"א, שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'. וזהו כמ\"ש הבעש\"ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת \"ועבדתם אלוהים אחרים\". שלאו דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מה', הוא עובר עבירה. ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה', גם זה נקרא עובר עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. א'. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון","ירידה לצורך עליה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-5256","title":"ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם","paragraphs":["בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש\"אין עוד מלבדו\" כתוב. ואפילו מעשי כשפים. ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. מסתמא, הוא בכדי שיוכל להתגבר ולומר \"אין עוד מלבדו\". ואפילו אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא צריך לקבל מזה דוגמא, ולומר: \"באותו שיעור היראה צריך להיות בעבדות השם ית'\". היינו, שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות בזה האופן של יראה, שיש לו עכשיו. היינו, שהגוף מתפעל מהיראה הזו החיצוניות, כן ממש באותה הצורה של התפעלות הגוף, צריך להיות יראת שמים."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קל\"ח, \"עניין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","במה שהבורא מכה הוא מרפא","ברית","הכנעה","התרחקות לשם התקרבות","יחוד ה'","יראה","גדלות הבורא","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5257","title":null,"paragraphs":["\"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך\" (בשלח).","קושיית חז\"ל, אם אני לא אשים המחלה, בשביל מה צריכים לרופא (סנהדרין ק\"א ע\"א).","ויש לפרש, היות שאני הרופא, ולמה אני אשים עליך מחלה, אם אני מוכרח לרפא את המחלה. ומה אני מרויח אם אני אשים מחלה, בטח זה מטעם עונש. ואם אני צריך לרפא את המחלה, איזה עונש יהיה זה, רק כאילו שאני עושה עבודה בחינם. לכן אני לא אשים עליך מחלה. ומה שאתה חושב שהיא מחלה, אתה טועה בזה, אלא כל המצבים שאתה מרגיש, אם אתה מייחס אותם אלי, הכל הם תיקונים, שעל ידי זה אתה תתקרב אלי בדביקות."],"source":"הרב\"ש. 133. \"הכל תיקונים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","במה שהבורא מכה הוא מרפא","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","נשים בונות עולם חדש","פסח"]},{"id":"he-5259","title":null,"paragraphs":["סוד היחוד \"הויה אלקים\", שסוד הויה, ה\"ס ההשגחה הפרטית, שהשי\"ת מהוה את כל, ואינו צריך שיושבי בתי חמר יעזרו לו. ואלקים, בגמטריה הטבע, אשר האדם המתנהג על-פי הטבע שהטביע במערכות שמים וארץ הגשמיים, ושומר חוקם כמו שאר הגשמיים; ויחד עם זה, נמצא מאמין בשם הויה, כלומר, בהשגחה הפרטית, נמצא מייחד זה בזה, והיו לאחדים בידו, ועושה בזה נחת רוח גדול ליוצרו, ומביא הארה בכל העולמות. שז\"ס ג' הבחינות: מצוה, עבירה, רשות. אשר המצוה היא מקום הקדושה. העבירה היא מקום הס\"א. ורשות שאינה - לא מצוה ולא עבירה. היא מקום המערכה שעליה נלחמים הקדושה והס\"א. בהיות האדם עושה דברים הרשותיים, ואינו מייחד אותם לרשות הקדושה, נופל כל המקום הזה לרשות הס\"א. ובהיות האדם מתחזק לעשות במילי דרשותא [בדברי רשות], ייחודים כפי כוחו, מחזיר הרשות לגבול הקדושה."],"source":"בעל הסולם. אגרת ט\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-5261","title":null,"paragraphs":["יצה\"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. כי ניתן יצה\"ר לכל אדם, שיכבוש אותו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה ע\"י יצה\"ר, אם כובש אותו, כמ\"ש, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה\"ט וביצה\"ר. ונמצא, שאם זוכה ורוכב על יצה\"ר, הוא זוכה לכל. וביצה\"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ\"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים, כי הסערה היא יצה\"ר, שאליהו כבש אותו ורכב עליו וזכה לעלות לשמיים. וכן כתוב, ויען ה' את איוב מן הסערה, משום שזכה לכבוש את הסערה. ומשום זה לומדים על היצה\"ר, איזהו גיבור, הכובש את יצרו. כי אם כובש אותו, זוכה לכל השלמות."],"source":"זוהר לעם. פינחס, 486-487","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-5263","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מתחיל לעבוד יותר ממה שהוא רגיל, אז הגוף מתחיל לבעוט ולהתנגד בכל כחו לעבודה זו. היות שבענין להשפיע הוא אצל הגוף בבחינת לעול ולמשא, שאינו יכול לסבול את עבודה זו. וההתנגדות של הגוף מתראה אצל האדם בצורה של מחשבות זרות. והוא בא ושואל את שאלת \"מי ומה\". וע\"י השאלות האלו האדם אומר, שבטח שכל אלו השאלות הס\"א שולח לו, בכדי להפריע לו מן העבודה. ואמר, שאז, אם האדם אומר, שהם באים מצד הס\"א, אז האדם עובר על מה שכתוב \"לא תעשו אלהים אחרים על פני\". והטעם הוא, שהאדם צריך להאמין, שזה בא לו מצד השכינה הקדושה. כי \"אין עוד מלבדו\". אלא השכינה הקדושה מראה להאדם את מצבו האמיתי, איך שהוא הולך בדרכי ה'. זאת אומרת, שעל ידי זה שהיא שולחת לו אלו השאלות, הנקראים מחשבות זרות. היינו, שע\"י המחשבות זרות האלו, היא רואה איך שהוא מתרץ את השאלות, שהם נבחנים למחשבות זרות. וכל זה האדם צריך לדעת את מצבו האמיתי בעבודה, כדי שידע מה לעשות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". מאמר ט\"ו. \"מהו, אלהים אחרים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","ללכת בהתגברות","מה מפריע לנו להתחבר באמת"]},{"id":"he-5272","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים. אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. אז האדם יכול לומר \"מה חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, כי עיקר הוא אצלי, שאני רוצה להשפיע להבורא, ואם הבורא מבין, שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, אני מסכים\". מה שאין כן אם יש לו עדיין ניצוצות של קבלה, הוא בא לידי הרהורים, שקשה לו אז להאמין, שהבורא הוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. שזה סוד אות י' דשם הוי\"ה, שהיא אות הראשון, הנקראת \"נקודה שחורה שאין בה לבנוניתא\". היינו שהיא כולה חושך והסתרת פנים. כלומר, בזמן שהאדם בא לידי מצב, שאין לו שום סמיכה, אז נעשה המצב שלו שחור, שהיא בחינה היותר תחתון שבעולם העליון, ומזה נעשה בחינת כתר לתחתון, שכלי דכתר הוא כלי דהשפעה. כי הבחינת התחתונה שבעליון היא מלכות, שאין לה מעצמה ולא כלום. ורק בצורה כזו נקרא מלכות. היינו, שאם מקבל עליו המלכות שמים, שהיא בבחינת שאין לה כלום, בשמחה, נעשה מזה אח\"כ בחינת כתר, שהיא כלי דהשפעה וכלי זכה ביותר. כלומר, שזה שקבל בחינת מלכות בבחינת השחרית, נעשה אח\"כ בחינת כלי דכתר, שהוא כלי דהשפעה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכנעה","הסתר וגילוי","העבודה בהסתרה","יתרון האור מתוך החושך","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","נקלטים בעליון","שני הפכים בנושא אחד","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5274","title":null,"paragraphs":["באמת יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין. כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'. שזה סוד מה שכתוב \"וישלך אדרתו אליו\". היינו שאח\"כ היה מיחס כל האדרת שער אליו, היינו אל ה'. כלומר, שראה עתה, שהקב\"ה נתן לו את האדרת הזו, וזה היה בכוונה, כדי להמשיך אור עליון עליהם. אולם זה יכולים לראות רק אח\"כ. היינו, לאחר שכבר זכה להאור השורה על אלה הסתרות והדינין, שהיה לו מתחילה. כי הוא רואה שבלי השערות, היינו הירידות, לא היה מקום, לאור עליון שישרה שם, כי אין אור בלי כלי. לכן הוא רואה שכל הרוממות השם ית' שהשיג, היה בגלל השערות והסתירות שהיה לו, וזה סוד \"אדיר במרום ה'\", כלומר, שע\"י האדרת זוכים לרוממות ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","ברית","גדלות הבורא","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הסתר וגילוי","העבודה בהסתרה","העבודה בעשירייה","חשכה כאורה יאיר","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להצדיק את הבורא","מלחמת היצר","ממשיכים את הכנס בעלייה","מרכז העשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5276","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מאמין בטוב ובעונג שישנו בלמעלה מהדעת, הוא בא לידי הרגשה בדעת, להכיר את הרע שבו. כלומר היות שהוא מאמין, מה שהבורא משפיע כל כך טוב ועונג, והגם שהוא רואה את כל הטוב למעלה מהדעת, אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב. נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע. והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."],"source":"הרב\"ש. 68 \"סדר העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התקפה על החיבור","מרכז העשירייה","תפילה"]},{"id":"he-5277","title":null,"paragraphs":["לאחר שכבר בא לידי החלטה, שיש לו מזיק בלב, הנקרא \"רצון לקבל\", ואין בידו לצאת ממנו, היינו לאחר כמה עליות וירידות שהיו לו, ולבסוף הוא רואה, שנשאר בערום וחוסר כל, אז תפלתו היא בעומק הלב, כלומר שהוא רואה, \"אם אין הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\". והגם שהאדם יכול לומר, שהוא מאמין \"למעלה מהדעת\", שרק הקב\"ה עוזרו, אבל בתוך הדעת אין לו הרגשה כזו, מטעם שהאדם יודע, שהוא בעצמו נתן הכוחות והיגיעה להשיג משהו ברוחניות. מה שאם כן בזמן שהאדם, לאחר כל היגיעות, הוא רואה שאין הוא מסוגל לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, אז הוא רואה בתוך הדעת, שרק ה' יכול לעזור לו. נמצא מה שאמרו חז\"ל \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\", אין הוא צריך להאמין בזה \"למעלה מהדעת\", כמו שסתם עובדי ה', שמקיימים תו\"מ, שהם מאמינים \"למעלה מהדעת\", שכך הוא, שהבורא עוזר להם. אלא, באלו אנשים, שהם רוצים לעבוד בע\"מ להשפיע, אצלם זהו בתוך הדעת, עד כדי כך, שהם צריכים להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול לעזור להם לצאת משליטת הרצון לקבל."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\", 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מחוסר אונים לצעקה לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה"]},{"id":"he-5285","title":null,"paragraphs":["אחור וקדם צרתני\", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי\"ת, כי באמת \"מלכותו בכל משלה\" והכל ישוב לשורשו, כי \"אין מקום פנוי ממנו\", אלא ההבדל הוא, ב\"הוה\" ו\"יהיה\", כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב\"הוה\" מלבושו ב\"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את הבורא","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-5288","title":null,"paragraphs":["צריך שכל אחד יחזק את חברו, ויעוררו זה את זה ויחזקו זה את זה בעבודתו ית'. ויזכיר כל אחד את חברו, כל העצות טובות שיודעים ומבינים כל אחד, כפי מה שקיבלו מרבם."],"source":"משיבת נפש. אות ג'","author":"משיבת נפש","subjects":["בונים את הבורא"]},{"id":"he-5289","title":null,"paragraphs":["תכלית כוונת הבריאה היתה, שלא תרד שום השפעה, רק על ידי אתערותא דלתתא והעלאת המ\"ן שמעוררים הכנסת ישראל, ועל ידי שהם מעלים מ\"ן, מתעלים על ידי זה כל העולמות, ומוסיפים תשוקה להידבק לשורשם. וזה הוא עיקר שעשועים להשי\"ת, שישראל מזככים עצמם ממעמקי הגשמיות ומשתוקקים להידבק בבוראם."],"source":"מאור ושמש. פרשת האזינו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["להשיג מגע עם הבורא"]},{"id":"he-5293","title":null,"paragraphs":["צריך שידמה לו שחברו עובד את השי\"ת יותר ויותר ממנו, \"וקנאת סופרים תרבה חכמה\" ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר. וזהו \"כל אחד נכווה מחופתו של חברו\", פירוש לשון התלהבות, על ידי שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש ויתלהב נפשו לעבודת הבורא ית' יותר וישיג השגות אלוקות יותר."],"source":"מאור ושמש. פרשת יתרו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","הבטחון הוא הלבוש להאור","גדלות הבורא","הכנה לכנס","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","כיצד אני משפיע על הסביבה","למצוא טוב בחבר","לעורר את העשירייה לבורא","ממיסים את הלבבות ללב אחד","משחק","העבודה בעשירייה","נדבקים בחברים","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","קנאת סופרים תרבה חכמה"]},{"id":"he-5295","title":"מתכסים בלבוש אחד","paragraphs":["צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחבירו מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחבירו, הוא כמו חץ וכדור, שעושה חור בלבו של חברו. וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור וכדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום חלל הזה. וחמימות האהבה מושכת אליו נצוצי האהבה של חברו. ואז משתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. זאת אומרת, שאהבה אחת מסובבת ומקפת את שניהם, וממילא שניהם נעשו אז לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, הוא לבוש אחד. לכן שניהם מתבטלים."],"source":"רב\"ש | דרגות הסולם | כללות האדם","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","ביטול","ברית מלח","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חוק הערבות","חיבור","חיבור נשים סביב אירופה","כאיש אחד בלב אחד","כיצד אני משפיע על הסביבה","אין עוד מלבדו","ממיסים את הלבבות ללב אחד","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","שבת אחים גם יחד","שדה אשר ברכו ה'"]},{"id":"he-5298","title":null,"paragraphs":["כתוב \"עובר במעי אמו, אוכל מה שאמו אוכלת\". שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו, שזהו נקרא בחינת \"עיבור\", שהוא מתבטל לגמרי להעליון."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"עניין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתמסר להשפעת הסביבה"]},{"id":"he-5302","title":null,"paragraphs":["אם הוא אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכוח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | צ\"ט | רשע או צדיק לא קאמר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","איש את רעהו יעזורו","בכוח הקנאה מגיעים ללשמה","הבטחון הוא הלבוש להאור","על כל פשעים תכסה אהבה","התכללות","התכללות בעשירייה אקראית","יונקים גדלות המטרה מהחברים","להתחזק באמונה וביטחון בדרך","אמונה למעלה מהדעת","מתמסר להשפעת הסביבה","ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-5304","title":null,"paragraphs":["חשיבות עבודה הוא דוקא בזמן שבא לכלל אפס, היינו בזמן שהוא רואה, שהוא מבטל את כל מציאותו וישותו, שאין אז שום שליטה להרצון לקבל, ורק אז הוא נכנס להקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\", י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להמית את רשות עצמו","מרכז העשירייה","מתבטלים לפני החברים","מתמוססים בקבוצה","מתמסר להשפעת הסביבה","עיבור בעשירייה","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-5306","title":null,"paragraphs":["ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח בי נצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחברי, ונדמה לי שעיני רואות את חברי וכמו כן אזני שומעות את קולם פי מדבר אתם, הידיים מחבקות והרגלים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חברי והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חברי עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חברי, ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיני שאין שום מציאות בעולם רק אני וחברי. ואח\"כ גם \"האני\" מתבטל ונבלע ונכלל בחברי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים."],"source":"הרב\"ש. אגרת ח'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","ביטול","ביטול והכנעה","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הבורא שוכן בעשירייה","הבטחון הוא הלבוש להאור","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסר להשפעת הסביבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שבת אחים גם יחד","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-5309","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ברוב עם הדרת מלך\", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב\"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.","6 עיקר עליית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. ועל כן התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. ועל כן עיקר התפילה בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה, רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה תפילה בציבור ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלמות התפילה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-5310","title":null,"paragraphs":["ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא \"תפילה ובקשה\". ב: הוא \"שבח והודאה\". ומובן מאליו ששנים אלו מחויבים להיות על תכלית גובהם. והנה להשלמת ענין \"התפילה\", מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו כדבר מחוייב, כמו איבר המדולדל מהקומה כביכול, כי אז יכול להתמרמר ולשפוך לפניו כל ליבו. אבל כנגד זה, לענין \"שבח והודאה\" על שלמותם, מחויב האדם להרגיש קירבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל, כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'. וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו, שיהיו נקבעים בליבו לנצחיות בבת אחת."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ב - ערוך","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["פונים לבורא"]},{"id":"he-5319","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"דרש רבי שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה ואח\"כ יתפלל. מנא לן ממשה, דכתיב ואתחנן אל ה' בעת ההיא. וכתיב, ה' אלקים אתה החילות. וכתיב, אעברה נא ואראה את הארץ הטובה\". והטעם, שצריכים מקודם לסדר שבחו של מקום הוא, כי מדרך העולם הוא, מי שמבקש משהו ממישהו, צריך להיות ב' תנאים:","א. שיש לו מה שאני מבקש ממנו. למשל, עושר, ובעל יכולת, והוא מפורסם ברוב עושרו ותפארתו.","ב. שיהיה לו לב טוב, היינו שיש לו רצון להשפיע לאחרים.","מאיש כזה יש מקום לבקש טובה. לכן אמרו \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה ואח\"כ יתפלל\". זאת אומרת, שלאחר שהאדם מאמין בגדלות הקב\"ה, שיש לו כל מיני תענוגים לתת להנבראים, ורצונו להטיב, אז ששייך לומר, שמתפלל להקב\"ה, שבודאי יעזור לו, כי רצונו להטיב, לכן יש בידו של הקב\"ה לתת לו, מה שלבו חפץ. ואז יכולה להיות התפילה בבטחון, שהקב\"ה יקבל תפילתו."],"source":"הרב\"ש, מאמר 17, חלק ב', \"סדר ישיבת החברה\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה מעומק הלב","פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5320","title":null,"paragraphs":["הנה הכתוב אומר (ואתחנן, פרשה ראשונה) \"לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצות ה' אלקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם\"... ולפי סדר עבודה יש לפרש זה בענין ב' קוים. כלומר שאסור להוסיף על דרך הימין, אלא שהאדם שרוצה ללכת בדרך האמת, עליו להקציב זמן מסוים על דרך ימין, ואח\"כ הוא צריך ללכת בקו שמאל. ועל זה בא הציווי, שאסור להוסיף על איזו דרך יותר מהשניה, ולא תגרעו מהקוים. זאת אומרת, שאל יאמר אדם, אני רוצה היום ללכת בקו ימין, או להיפך, שאומר, אני רוצה היום ללכת בקו שמאל. ועל זה בא הציווי \"לא תוסיפו ולא תגרעו\". אלא כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה ואח\"כ יתפלל\". דרך ימין נקראת בחינת שלימות, שאז האדם יכול לתת תודה רבה להבורא. ואח\"כ הוא צריך לעבור לקו שמאל, שבדרך שמאל הוא הזמן לראות את מצבו האמיתי, כפי שנראה לו בתוך הדעת. ואז יש לו מקום לתפלה, כי תפלה שייכת דוקא למקום חסרון. וכל שהחסרון גדול ביותר, אז התפלה יותר מעומק הלב."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 28 \"מהו לא תוסיף ולא תגרע בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5321","title":null,"paragraphs":["כתוב (ואתחנן ד,ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. וכתוב, אשרי העם שכָּכה לו, אשרי העם שה' אלקיו. אשרי העם, שהקב\"ה בחר בהם מכל העמים עכו\"ם, והעלה אותם לגורלו, ובירך אותם בברכתו בברכת שמו. כמ\"ש, כי הם זרע בירך ה'. בירך ה' ממש, ברכת שמו. כל שאר העמים שבעולם, מסר אותם הקב\"ה לשרים ממונים השולטים עליהם. וישראל, אחז אותם הקב\"ה לגורלו ולחלקו להתאחד בהם ממש, ונתן להם התורה הקדושה, כדי להתאחד בשמו. וע\"כ כתוב, ואתם הדבקים בה', ולא בממונה אחר כשאר העמים."],"source":"זוהר לעם. ואתחנן, 16-17","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5322","title":null,"paragraphs":["כתוב (ואתחנן ד, יט) \"ופן תשא עיניך השמימה, וראית את השמש ואת הירח כל צבא השמים\", דהיינו המערכת, \"והשתחוית להם ועבדתם\", דהיינו שתסבור שאתה תחת המערכת ואתה מושפע מהם, \"אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים\", דהיינו, אשר חלק ה', דהיינו האומות הם לחלקם והם תחת המזלות והמערכת, ואתכם לקח ה' והוציא אתכם מכור הברזל ממצרים, דהיינו ששיבר שלשלאות הברזל שאסרו המצרים את ישראל תחת מערכת השמים ותחת הסטרא אחרא. נמצא אתם למעלה ממערכת השמים ואתם יכולים לשנות את המערכת, להיות לו לעם נחלה כהיום הזה, ואתם חלק אלקי ממעל."],"source":"מאור ושמש. פרשת ואתחנן","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5323","title":null,"paragraphs":["הנה כתוב (ואתחנן, שני) \"ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים\"... שאלנו, מהו הפירוש \"כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים\". ואומר הכתוב \"ושמרתם ועשיתם\". ושאלנו, מה מרמז לנו \"ושמרתם ועשיתם\". ובהנ\"ל, שכל כח שיש נגד טענות העמים, שבאים עם טענות על פי השכל, שהדרך שלהם היינו בתוך הדעת, היא הדרך של אמת, אין לנו להשיב להם אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ולמעלה מהדעת נקראת בחינת \"עשיה\", היות שאין נותנים להם תשובה בתוך הדעת. וכשעונים לא עם דעת זה נקרא \"עושי דברו\". וזה נקרא \"אדם ובהמה תושיע ה'\", שדרשו חז\"ל \"אלו שערומים בדעת כבני אדם, ומשים עצמם כבהמה\", היינו שהולכים למעלה מהדעת, כאילו שאין להם דעת. ובזה הם מנצחים את האומות העולם שבלבם."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 36 \"מהו, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5324","title":null,"paragraphs":["כתוב (ואתחנן, שני) \"אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון\", היינו שגם אומות העולם, לאחר שגם הם זכו להיות בסוד הקדושה, בסוד \"בכל לבבך בשתי יצריך\", שגם יצר הרע, שהם בחינת אומות העולם, נכנס לקדושה, אז הם רואים, שכל החכמה, שהיתה לבחינת ישראל, היא בזה ששמעו את החוקים, שהוא בחינת מעשה. אז הם עם חכם ונבון, שכל החכמה שלהם היתה לא כמו שאנו חושבים, שרק עם חקירות ושכליות אנו נשיג חכמה, אלא להיפך, שהם זכו לחכמה דוקא ע\"י זה שהיו נמשכים אחריו כבהמה, היינו שדוקא ע\"י \"עשיה\", שנקראת \"מעשים שלמעלה מהדעת\". בזה זכו לחכמה. נמצא, שמה שנקראים \"עם חכם ונבון\", הוא בזה שהלכו אחריו כבהמה ולא בחכמה. וזהו כל החכמה של עם ישראל."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 36 \"מהו, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5325","title":null,"paragraphs":["יש לפרש מה שכתוב (ואתחנן, רביעי) \"וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויוציאך ה' אלקיך משם\". שיש לפרש על דרך העבודה, שהאדם צריך לזכור, שהיתה לו ירידה מטרם שבא לעליה. היינו שה' נתן לו להרגיש את הרע שבו. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כי הרגשה זו, שהוא עבד אצל המצריים, היינו שאין לו רשות לעשות משהו לתועלת ה', אלא כל מה שהוא עושה, הוא רק לתועלת המצריים שבאדם, זה בא מצד ה'. ואח\"כ צריך לזכור, שעכשיו, כשהוא נמצא במצב עליה, היינו שמרגיש קצת שהוא מקורב לקדושה, אז צריך לזכור, שהוא צריך לילך קדימה. לכן הוא צריך עכשיו לזכור, כמו שהיה מקודם עבד, זאת אומרת, שהיה במצב של ירידה. לכן הוא צריך עכשיו גם כן למצוא אצלו מקום חסרון, כדי שיהיה לו צורך ללכת קדימה, אחרת מוכרחים לו מלמעלה ירידה, כי בלי צורך אין האדם יכול להתקדם, והוא מוכרח להישאר במצב שבו הוא נמצא. לכן כדי שלא יהא צורך לתת לו ירידה, לכן בזמן עליה הוא צריך למצוא אצלו מקום חסרון. וזה שכתוב \"וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויוציאך ה' אלקיך משם\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 44 \"מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5326","title":null,"paragraphs":["\"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד\" (ואתחנן ו, ד).","כידוע ה' אחד וישראל הם אחד, כמו שכתוב \"ומי כעמך כישראל גוי אחד\", ולכך הם דבוקים בהשי\"ת, כי נאה לאחד לידבק באחד, ואימתי הוא, כשישראל הם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו ושורה עליהם ה' ברוך הוא, שהוא אחד. אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות דבוקים באחד, ואין ה' שורה עליהם חס וחלילה, ושורה חלילה אל זר עליהם... וזה יש לומר הרמז בפסוק \"ואתם הדבקים\", היינו כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, היינו, כשתהיו כולכם באחדות אחד, אז נאה לאחד לידבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5327","title":null,"paragraphs":["שורשן של נשמת ישראל בשמים הוא באחדות ה', כמ\"ש \"ה' אלוקינו ה' אחד\". אך להתדבק בזה האחדות בעוה\"ז, הוא ע\"י \"ואהבת בכל לבבך נפשך מאודך\", אז \"והיו הדברים האלה\", הנאמרים בפרשת שמע \"על לבבך\", והוא ע\"י הביטול אליו ית'. ולכן חכמים הגידו למסור נפש באחד, שאי אפשר לבוא להאחדות, בלתי מסירות נפש. וז\"ש \"ועמך לא חפצתי בארץ\", לבטל כל הרצונות אליו ית', אז יכולים להתדבק בשורשו שבשמים. והוא העדות של בנ\"י, שנאמר \"אתה הראת לדעת\"."],"source":"שפת אמת. פרשת ואתחנן, תרמ\"ג","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5328","title":null,"paragraphs":["מצווה לאהבה. אהבת הקב\"ה פירושה, שהאדם צריך לאהוב אותו אהבה רבה כאברהם, שאהב את הקב\"ה באהבה רבה, ומסר גופו ונפשו אליו. מכאן, מי שאוהב את הקב\"ה, הוא מקיים עשרה מאמרות, ע\"ס, למעלה ולמטה. וע\"כ כל אלו עשרה ניסיונות, שהתנסה בהם אברהם ועמד בכולם, הם כנגד עשרה מאמרות, כי כל ניסיון הוא מאמר אחד, ספירה אחת, שהתנסה במאמר ההוא ועמד בו. וע\"כ הם עשרה ניסיונות כנגד ע\"ס. ובכולם עמד אברהם, משום שנקשר והתדבק בימינו של הקב\"ה, שנקרא אהבה רבה, חסד דז\"א. ונקרא אהבה רבה, משום שמי שעומד באהבה זו נקשר בעולם העליון, ז\"א. אהבת עולם הוא עולם התחתון, מלכות, שאהבת הקב\"ה נקשרת בה. והכול, אהבה רבה ואהבת עולם, אחד בלי פירוד ביניהם. האהבה עולה על כל עבודות שבעולם. באהבה מתכבד שמו של הקב\"ה יותר מכל, ומתברך."],"source":"זוהר לעם. פרשת ואתחנן, 69-70","author":"זוהר לעם","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5329","title":null,"paragraphs":["יש לפרש מה שכתוב (ואתחנן, שביעי) \"לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם, כי אתם המעט מכל העמים\"... אומר הכתוב, אני חושק בכם מטעם \"כי אתם המעט מכל העמים\", היינו, דוקא מהמצב שאתם מרגישים שאתם המעט מכל העמים, זאת אומרת, שכל הרצונות של אומות העולם מושלים עליכם, ובחינת ישראל שבכם אינם עולים בשם, ואתם רואים את הרע שבקרבכם בשיעור הרע אמיתי, ואז מתפללים שאני אתן לכם עזרה, והיות שיש לכם עכשיו חסרון אמיתי, שאתם מרגישים איך שאתם רחוקים מלעשות משהו בעל מנת להשפיע, אז מתעורר הזמן המתאים לתת לכם עזרה, היות שאז אתם מבקשים הכרחיות ולא מותרות."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 43 \"מהו, \"וראית את אחורי ופני לא יראו\", בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5330","title":null,"paragraphs":["במצב עליה לא חסר לאדם שה' יעזור לו רק על מותרות, וזה שכתוב \"לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם\", כי אז אין אתם צריכים אותי לענין הכרחיות, היות המצב שלכם הוא מרובה מכל העמים, שאתם מרגישים שאתם שולטים על הרע שבכם מבחינת הכלל, שהוא בחינת מעשה. אלא מדוע ה' חשק בכם, דוקא מהמצבים שאתם המעט מכל העמים, כלומר שהאומות העולם שבכם שולטים על בחינת ישראל שבכם, ואתם צועקים אלי הצילו בכל הלב, אז אני אוהב אתכם, ורק אז אני יכול לקיים את כל מה שהבטחתי להאבות על ירושת הארץ, מטעם כי עתה כבר יש לכם כלים לקבל את ברכתי, היינו כלים דהשפעה, שבזמן שיש להאדם כלים דהשפעה, אז הוא יכול לקבל את הברכה מלמעלה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 43 \"מהו, \"וראית את אחורי ופני לא יראו\", בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"ואתחנן\""]},{"id":"he-5331","title":null,"paragraphs":["וזה ענין שבח מרע\"ה שהתנבא בבחינת זה הדבר, כלומר כי דבר ה' היה בפיו ממש בלי שום שינוי, ושכינה מדברת מתוך גרונו, שהיה כולו קודש לה'. וכשהיה משה מדבר, היה נחשב כאילו כביכול השי\"ת מדבר בבחינה העליונה, שכתוב \"פה אל פה אדבר בו\". וז\"ש (בתפילת שב\"ק) \"ישמח משה במתנת חלקו\", ר\"ל כאשר משה היה בצינור הרוחני ההוא, שכל דברי השי\"ת עברו על ידו, בלי שום מניעה והשתנות מצידו, הנה ישמח משה במתנת חלקו, שנתן כל חלקו משלם, בכל התורה ומצות ולא נפגם בסיבתו לחסר מהם כחוט השערה. כל הימים אשר למד את ישראל, היה בבחינת הגדולה הזאת, שכל האורות העליונים עברו על ידו, בלי שום עיכוב והשתנות חלילה. וזהו כי עבד נאמן קראת לו, בחינת נאמן הוא שלא נשאר אצלו כלום, כמו צינור ומעבר טהור ונקי להתלבש בו דבר ה' כביכול."],"source":"תפארת שלמה על התורה. פרשת דברים","author":"תפארת שלמה","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5332","title":null,"paragraphs":["והנה ביאור הכתוב \"אלה הדברים אשר דבר\" רבן של כל נביאים הוא משה, \"אל כל ישראל\" שהיו דור דעה, והוא שכוונתו לחזק ליבם בעבודת השי\"ת, בין שיהיה מבחינת קטנות או גדלות. וז\"ש \"במדבר בערבה\", ר\"ל גם שיש זמן שאדם דומה למדבר שומם, שאין יכול לעבוד עבודת ה', והיינו בחינת ימי הקטנות, שנקראת אז אילן סרק שאינו עושה פירות, מכל מקום אחר זמן, שיבוא לבחינת הגדלות, שנקראת \"בערבה\", שערבה עליו יותר התענוג הנמשך לאור מן החושך, אז נעשה כסא זה לזה, וגם אילני סרק נקרא עושה פירות והבן."],"source":"תולדות יעקב יוסף. פרשת דברים","author":"תולדות יעקב יוסף","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5333","title":null,"paragraphs":["צריכין ישראל להיות התחברותם ואחדותם עם הצדיק, ועי\"ז הצדיק נאזר בגבורה לבטל הדינים מהם ולהשפיע להם. וזהו \"ויחן שם ישראל נגד ההר \", נאמר \"ויחן\" לשון יחיד כפרש\"י, שהיה באחדות כאיש אחד, זה היה התנגדות \"נגד ההר\", נגד הדינים הנקראים \"הר\", להמתיק אותם, \"ומשה עלה אל האלהים\" להמתיקם בשורשם. וזהו \"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל\", דהיינו שהיה משה מדבר ב'דבור', שהוא קשות וגבורה, בשביל כל ישראל. \"בערבה\", דהיינו בכל המקומות שחטאו והיו צריכין לרחמים לבטל הדינים מהם, ביטל אותם משה מהם ע\"י גבורותיו. \"בין תופל ולבן\", \"תופל\" הוא לשון התחברות, דהיינו ע\"י התחברותם, היה פועל להם לבטל הדינים מהם."],"source":"נועם אלימלך. פרשת דברים","author":"נועם אלימלך","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5334","title":null,"paragraphs":["ענין \"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל\", לא לאותו הדור לבד דיבר, כי גם לכל הדורות וכל הנשמות העתידים להיות עד ימות המשיח והלאה. וכל ספר משנה התורה הזאת, הוא מלא נביאות ועתידות לכל העתיד לבוא לעולם, כמו שאמר לבסוף (דברים כט, יג) \"לא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזה, כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום\". ועתה הנה בדור האחרון הזה, בעקבות משיחא, הנה עיקר הכל תלוי בתשובה, כמ\"ש (דברים ד, ל) \"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך וכו' ושב את שבותך ורחמך וקבצך מכל העמים כו'\"."],"source":"ספר תפארת שלמה על התורה. פרשת דברים","author":"תפארת שלמה","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5335","title":null,"paragraphs":["אמר משה רבינו לישראל \"אחד עשר יום מחורב\", כי הסטרא אחרא נקרא חורב, כלומר על ידו ישראל מעלים הכל אל הקדושה, וזהו \"אחד עשר יום מחורב\" דרך \"הר שעיר\", כי יצר הרע נקרא הר ונקרא שעיר, כמאמר חז\"ל \"צדיקים נדמה להם כהר ורשעים נדמה להם כשערה\", וזהו דרך הר שעיר, כלומר להעלות תאוות היצר הרע עד \"קָדֵשׁ\", עד הקדושה."],"source":"קדושת לוי. פרשת דברים","author":"קדושת לוי","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5336","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אחד עשר יום מחורב\", כי בקבלות התורה, עוד לא נזדכך לב ישראל להימשך אחר רצון הש\"י בשלימות, רק שכולם הבינו כי טוב לפניהם לקיים רצון הש\"י וליבם לא היה מזוכך, אך בביאת הארץ, אז נזדכך ליבם. וזה שאמר להם מרע\"ה \"אחד עשר יום מחורב\", היינו כשהייתם בחורב וקבלתם התורה, היה בדעתיכם, כי כבר נזדכך לבכם, כי הלכתם בג' ימים, ובאמת אינו כן, כי יש מרחק אחד עשר יום ולא קניתם ד\"ת שיקבעו בלבכם, רק אחר הארבעים שנה ע\"י המכשולת והנסיונות, עי\"ז נזדכך לבכם, ש\"אין אדם עומד על ד\"ת אלא א\"כ נכשל בהם\". וע\"ז אמר דוד המלך \"שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא\", כי קודם שלב האדם נזדכך, צריך ליגיעה ועצב, קודם שיקיים רצון ה', אך אחר שנקבע ד\"ת בליבו, אז משפיע לו הקב\"ה ד\"ת, אף בלי יגיעה ואף בעת שינה."],"source":"מי השילוח. פרשת דברים","author":"מי השילוח","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5337","title":null,"paragraphs":["מי שהגיע לעבודת ה' באמת ולומד התורה לשמה, אז כל המניעות מעולם הזה נחשבו אליו כתבן ושער, ואין צריך לייגע את עצמו בעבודה גדולה נגד מניעות או בתפלה נגד המחשבות, אבל העיקר העבודה אצלו שיהיה יכול לשפוך נפשו לפני ה' בדביקות גדול, באהבה ושמחה וחיבה, על זה הוא מייגע את עצמו, זה הוא הר הגדול לפניו, שיהיה יכול לבוא לזה באמת ובתמים. ומשם יתבאר זה הרמז בפסוק \"ה' אלקינו דִּבֶּר אלינו בחורב\" פירוש, שלמדו וקיבלו משם התורה כולה, וזה שכתוב \"רב לכם שֶׁבֶת בהר הזה\", פירוש, שאל תאמרו על כל דבר מניעה שהוא הר, ואל תייגעו ותעבדו עליו בעבודה גדולה, אלא שתשחקו עליו וידמה בעיניכם כתבן וקש ושער, רק על מה תייגעו את עצמיכם, אלא על הר זה כמ\"ש \"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי\", פירוש, האמורי הוא מלשון אמירה וגם לשון חיבה, פירוש, שעל זה ההר שהוא הר גדול האמורי, שתוכלו לאמור אמירה לפני ה', שיהיה בלשון חיבה ובדביקות ושמחה, אל זה ההר פנו וסעו לכם, על זה צריך לייגע את עצמו בעבודה גדולה, לבוא לזה באמת ובתמים."],"source":"מאור ושמש. פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5338","title":null,"paragraphs":["ונבוא לביאור הפסוקים \"ואומר אלכם בעת ההיא לא אוכל לבדי, שאת אתכם\", פירוש, שאינו יכול לנשא אתכם לעבדות ה'. מחמת מה אמר הכתוב \"ה' אלהיכם הרבה אתכם הגדיל אתכם על דייניכם\", פירוש, שאין אתם באים אצלי בהכנעה, רק שאתם בעיניכם צדיקים יותר מרבותיכם, ואי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד, \"והנכם היום ככוכבי השמים\" כחמה וכלבנה, שהם אמרו, אי אפשר לשני מלכים כנ\"ל, לכן צריכים אתם לתפוס מידת הכנעה, כלבנה שמיעטה את עצמה, לכן ישראל מונין ללבנה. וזה שכתוב \"ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם\" פירוש, יוסיף עליכם מידות הכנעה. \"ככוכבי השמים\", פירוש, נוטריקון - כבוד מלכותו, היינו לבנה שרומזת למלכות שמים, ואז \"הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם\", פירוש, אם תתפסו מידת הכנעה, אפילו צדיקים שהם פחותים הרבה ממשה רבינו, ינשאו אתכם לעבדות ה'."],"source":"מאור ושמש. פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5339","title":null,"paragraphs":["אם הצדיקים בדורם, אינם רוצים זה, להיות להם איזה התמנות, רק רוצים שיהיה להם חברותא לעבוד את השי\"ת עם חברים יחד, להתחזק זה את זה לעבדות ה', אזי אין צריך לדחות אחר מפניו. והנה סגולה זאת מצאנו ראינו בכוכבים, שאין כוכב אחד משפיע בחבירו כחמה ולבנה, רק כל אחד הוא ממונה על איזה דבר ועל הסגולה המיוחדת לו, וכל הכוכבים הם חברים ביחד ועובדים השי\"ת. וזה הוא \"ככוכבי השמים\", כמו שהם קיימים לעולם, אף אתם קיימים לעולם, בזמן שתהיו דוגמת הכוכבים, שהם חברים ביחד, תהיו קיימים לעולם ולא יצטרכו לדחות אחד מפני חבירו, כמו שנאמר לעתיד \"ולא ילמדו עוד איש את חבירו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי למגדולם ועד קטנם."],"source":"מאור ושמש. פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5340","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ואצוה את שפטיכם, בעת ההוא, לאמר: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש ובין אחיו ובין גרו\". ופירש רש\"י \"ובין גרו\", זה בעל דינו שאוגר עליו דברים. הענין נראה לי, שידוע שהעיקר הוא התחברות באמת בין החברים, זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים, כאמרם ז\"ל על פסוק \"חבור אפרים עצבים הנח לו\", ואפילו אם יש כאן כנסיה אחת באמת לאמיתו, בהתחברות ואהבה וחיבה, תוכל הגאולה לבוא, על ידי זה כשהם צדיקים, כמובא בזוהר הקדוש. וזה נרמז כאן, כי ידוע אשר \"שמוע\" הוא לשון אסיפה, מלשון \"וישמע שאול את העם\", וזהו \"שמוע בין אחיכם\", פירוש, שתתאספו ביחד באהבה ואחוה וריעות, ועל ידי זה \"ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו\", דהיינו בעל דינו שאוגר עליו דברים, כפירוש רש\"י, ר\"ל שמסולקים כל הדינין ונמתקים ברחמים, ונתגלה בעולם רחמים גמורים וחסדים מגולים על ידי התחברות."],"source":"מאור ושמש. פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5341","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"בשנאת ה' אותנו\", על זה נאמר \"נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה\". כי הקב\"ה חשב לטובתנו. וע\"י שאמרו \"בשנאת\", נהפך ח\"ו לשנאה. ויש לנו ללמוד ק\"ו מידה טובה המרובה, אשר גם בגלותנו עתה, שנתגרשנו משולחן אבינו שבשמים, יש לנו להאמין ולבטוח באבינו שבשמים, כי מאהבה הוכיח אותנו, כמ\"ש \"אשר יאהב ה' יוכיח\", ומתוך אמונה זו, יתהפך באמת לאהבה. וזה עיקר פירוש, אוהב את התוכחות, להאמין כי הוא מאהבה, כשיודעין שהמוכיח אוהב נאמן הוא, מקבלין התוכחה ועי\"ז נהפך באמת לאהבה. וע\"ז כתוב \"על כל פשעים תכסה אהבה\". ואיך יכולין לבוא לאהבה, כשיש רוב פשעים, רק כשמקבלין התוכחה והעונשין והיסורין מתוך אהבה. ולכן כתוב \"לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ\", פירוש, ע\"י קבלת התוכחה יתלבנו החטאים."],"source":"שפת אמת. פרשת דברים, תרמ\"ב","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5342","title":null,"paragraphs":["הכל תלוי בתיקון השלם שנעשה בכלל ישראל, כמ\"ש בפסוק \"ותאמרו, בשנאת ה' אותנו\", על זה דרשו חז\"ל \"נתנה עלי בקולה\", וזה גרם כל החורבן. מכאן יש לנו ללמוד, שמידה טובה מרובה, כשבני ישראל מקבלין יסורי הגלות באהבה ומאמינים כי הוא חסד השי\"ת, כמ\"ש \"אשר יאהב ה' יוכיח\". לכן בנ\"י המה מדוכאים בעולם, יוכל להיות זאת מפתח של הגאולה. כמו שהיה חטא זה התחלת הגלות, שבאמת השי\"ת אהב את דור המדבר ומ\"מ עי\"ז החטא, שהיו אומרים \"בשנאת ה' אותנו\", נהפך ונאמר \"על כן שנאתיה\", מכ\"ש בתוכחות על עוון, הגם שהיו יסורי משפט ודין, יכולין בנ\"י להפוך לייסורים של אהבה, על ידי קבלת התוכחות באהבה."],"source":"שפת אמת. דברים, תרמ\"ג","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5343","title":null,"paragraphs":["מובא בגמרא, דור המדבר אין להם חלק לעוה\"ב, ולכאורה הדבר תמוה, לחשוב על דור המדבר דור דעה כזה, שקיבלו התורה בסיני וראו אלוקים, שלא יהא להם חלק לעוה\"ב. אלא נראה הטעם שהסיע הקב\"ה את ישראל דרך המדבר, הוא מחמת שכשיצאו ממצרים וקיבלו התורה ופסקה זוהמתן, ומחמת גודל קדושתם היה כח בידם להמתיק הדינים, לכן הנהיגם דרך המדבר, ששם הוא מקום ושורש הדינים, כדי שימתיקו הדינים, שבשביל זה נשתלח השעיר למדבר, מחמת ששם הוא שורש הדינים והקליפות כידוע, ואילו היה דור המדבר נכנס לא\"י, לא היה שום גלות לישראל, מחמת שהיו הדינים נמתקים לגמרי עד שורשם."],"source":"נועם אלימלך. פרשת דברים","author":"נועם אלימלך","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5344","title":null,"paragraphs":["כל הנהגת בני ישראל הוא באופן משונה ואין לשער גודל רוממות מדרגת בני ישראל, ואין לשער ג\"כ גודל החטאים שנעשו בבנ\"י, לפי התקרבותם להבורא ית', ואין לשער ג\"כ גודל היסורים ועונשים שעובר על בנ\"י, עד שיגאלנו השי\"ת במהרה. והכל הוא בדרך תימהון. ולכן ראה מרע\"ה מיד לפי רוממות מדרגתם, כמ\"ש \"הרים אתכם על גבי דייניכם\", וכי לא הוטב בעיני משה טובתן של בנ\"י, רק שראה שצריכין שמירה מאד, לפי הנהגה שלהם שלא בדרך טבע, והיו צריכין באמת להתחזק בימים הטובים, להכין על ימי הירידה, כי אם היה מתוקן אז הכל, לא היה נצמח אח\"כ החטאים הגדולים."],"source":"שפת אמת. פרשת דברים, תרמ\"ג","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5345","title":null,"paragraphs":["וז\"ש משרע\"ה \"ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו\". פירוש, שבמדבר היה בהתגלות, ובדבר הזה אינכם מאמינים. שעתה בכניסתם לא\"י, התחיל בדרך האמונה ולכן הוקשה לבנ\"י. אבל משה אמר להם, כי כל הקדמת התגלות שהיה בדור המדבר, היה כדי שיוכלו אח\"כ לתקן גם בדרך אמונה, שזה עיקר המכוון. ובאמת בכל עת הקב\"ה נושא אותנו \"כאשר ישא איש את בנו\", רק שצריכין להאמין זאת. ובמדבר ראו זאת בעין הרואה. ועתה כפי האמונה, כך מתקיים ומתגלה. וגם עתה בגלותינו צריכין להאמין כי הקב\"ה שומר אותנו, כמ\"ש \"בא חבקוק והעמידן על אחת - צדיק באמונתו יחיה\", וכפי עומק הגלות, תלוי יותר הכל באמונה. וכתוב \"בנים גדלתי ורוממתי\", פירוש, שהקב\"ה רוצה להנהיג את בנ\"י בבחינת התגלות והתרוממות, אך ע\"י שקילקלנו זה הדרך, צריכין לתקן ע\"י בחינת הכנעה ושיפלות. והם ב' דרכים בעבודת הבורא ית'."],"source":"שפת אמת. פרשת דברים, תרמ\"ד","author":"שפת אמת","subjects":["פרשת השבוע \"דברים\""]},{"id":"he-5346","title":null,"paragraphs":["בגמר התיקון יהיה ידוע לכל, \"כי לך יום אף לך לילה\". כלומר, היות שרצונו הוא להטיב לנבראיו, וטוב נקרא יום, אם כן איך אפשר לומר, שהבורא נותן חושך. הלא זהו נגד מטרתו. אלא בטח שגם החושך, היינו הלילה, הוא בחינת יום, הגם שהאדם מרגיש הפסקות בדבקות ה', שזה נקרא חושך ולילה. אבל בגמר התיקון, שאז יש הידיעה, שגם החושך הוא נתן, בטח שגם זה הוא אור. והוכחה לזה, כיון שאז הזדונות נעשה כזכיות. אם כן יודעים אז, \"כי לך יום אף לך לילה\", כי שניהם שייכים לך, כלומר ששניהם אתה הוא, היינו הבורא נתן שניהם בתור יום. מה שאין כן לפני גמר העבודה אי אפשר לייחס את ההפסקות, שיש לאדם מדבקות ה', שהבורא שלח לו את זה. כיון שזהו נגד מטרת הבריאה. וזה שכתוב \"תאיר כאור יום חשכת לילה\". היינו, כיון שהזדונות נעשו אז לזכיות, ממילא נעשה הכל יום. ובהאמור נבין, מהו יום ולילה בעבודה. כלומר, שהאדם צריך לדעת, הגם שהוא צריך להרגיש מה זה חושך, אחרת אין הוא מסוגל להנות מהאור, כי ככל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד מהשני, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה עייפות. לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא להתפעל מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. לכן, הגם בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים המביאים את האדם להמטרה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 34 \"מהו יום ולילה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה"]},{"id":"he-5349","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ישראל שגלו, שכינה עמהן\". כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי \"בכל מקום שגלו, שכינה עמהן\". מה הרווח מזה בעבודה, שאומר על זה \"כמה חביבין ישראל לפני הקב\"ה\". יש לפרש, שהאדם, בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא בגלות, כלומר שטועם טעם בעבודה טעם של גלות, ורוצה לברוח מהגלות, יהיה הפירוש, שהאדם צריך להאמין, שבכל מקום שגלו \"שכינה עמהן\". כלומר, שהשכינה נתנה לו לטעום טעם של גלות. \"עמהן\" יהיה פירושו, שהשכינה דבוקה עמהן, ואין הם חס ושלום בבחינת פירודא מהשכינה, שצריכים לומר, שזו בחינת ירידה. אלא להיפך, שהשכינה נותנת לו עכשיו דחיפה, שיעלה במעלות הקדושה, והיא מתלבשת עצמה בלבוש של ירידה. וכשהאדם ידע זה, ויאמין שכך הוא, זה יתן לו עידוד, שלא יברח מהמערכה, שלא יאמר, שהעבודה דלהשפיע אינה בשבילו, משום שהוא רואה תמיד, שהוא נמצא תמיד במצב של עליות וירידות, ואינו רואה סוף למצבים האלו, ונופל לבחינת יאוש. מה שאין כן, אם הוא ילך בדרכי האמונה, ויאמין בדברי חז\"ל, אז הוא צריך לומר להיפך."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","התרחקות לשם התקרבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-5350","title":null,"paragraphs":["אדם, שרוצה ללכת בדרכי השפעה, אז הוא צריך להבין, שמן השמים נותנים לו טיפול מיוחד, שהורידו אותו ממצב הקודם, בכדי שיתחיל לחשוב באמת על המטרה, היינו מה רוצים מהאדם, ומה האדם רוצה מהבורא, שיתן לו. מה שאין כן כשהוא נמצא במצב עליה, היינו שיש לו חשק לתורה ולמצות, אז אין לו שום צורך לדאוג על רוחניות. אלא שהוא רוצה, שישאר כך כל ימי חייו, היות שטוב לו כך. נמצא לפי זה, הירידה, שקבל, הוא לטובתו, כנ\"ל שיש לו טיפול מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו. מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא מתחיל לחשוב \"מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה מטרה אני צריך להגיע\". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של \"בין שמים וארץ\". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב\"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא מצד עצמו, אבד. ועל זה נאמר (ישעיה מ', ל\"א) \"וקוי ה' יחליפו כח\", היינו אלה אנשים המקווים לה'\". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור להם יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש\"אין אור בלי כלי\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","העבודה בהסתרה","עליות וירידות","התקפה על החיבור","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","מה מפריע לנו להתחבר באמת","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ממשיכים את הכנס בעלייה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","הכניסה לעיבור","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה","תפילה","תפילה לשמה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5360","title":null,"paragraphs":["כל ירידה היא בחינת נסיון. אם האדם יכול לעמוד בנסיון, היינו על המחשבה שבאה לאדם, שהמחשבה זו גורמת להאדם לראות, אם הוא נמצא תחת שליטת הקדושה או לא. היינו שבזמן הירידה, האדם יכול לראות, שכל הבנין שהיה לו אז בזמן עליה, היה בנוי על הרצון לקבל לעצמו. והגם בזמן הירידה, אין האדם מסוגל לעשות שום חשבונות. אלא אח\"כ, בזמן שהאדם שוב מקבל איזו התקרבות מלמעלה. וזה בא לאדם על דרך שכתוב \"אני ה', השוכן בתוך טומאתם\". כלומר, אפילו שהאדם עוד נמצא ברשות של אהבה עצמית, מכל מקום באה לו הארה מלמעלה, הנקראת \"אתערותא דלעילא\". ואז מוטל על האדם לעורר בעצמו את מצב הירידה, שהיתה לו, ולחשוב מה היא הסיבה שקבל אז ירידה, ומה עליו לתקן, שלא יבוא עוד הפעם לידי ירידה. שהאדם צריך להאמין, שזה שקבל ירידה, הוא מטעם שזרקו אותו מלמעלה. לכן הוא נפל לשפלות כזאת. אז הוא יכול לעבוד על עצמו, לתקן תיקונים, שלא יבוא עוד הפעם לידי נפילה, כי הוא צריך להאמין, שהירידה היא תיקון בשבילו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 43 \"מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין חכם כבעל הניסיון","עליות וירידות","ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5365","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לרחמים גדולים, שלא יברח מהמערכה. והגם שהאדם משתמש עם העצות מה שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\", אבל האדם אומר, שכבר השתמש עם העצה הזו כמה פעמים, ולא עוזר לו. וגם אומר, שכבר השתמש עם העצה של \"הבא לטהר מסייעין אותו\", וכאילו כל אלו העצות הן לא בשבילו. אם כן הוא לא יודע מה לעשות. ואז הוא המצב הכי גרוע אצל האדם, היינו שהוא רוצה לברוח מהמצבים האלו. אבל אין לו לאן לברוח. ואז הוא סובל יסורים, מזה שהוא נמצא בין יאוש למצב של בטחון. אבל האדם אומר אז, לאן אפנה. ואז אין שום עצה אלא לתת תפלה. והתפלה הזו היא גם כן בלי שום בטחון. נמצא, שאז הוא צריך לתת תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, וכל מה שהאדם מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות רק למעלה מהדעת. כלומר, הגם שהשכל אומר לו, שמכל החשבונות, אתה רואה, שאין שום דבר יכול לעזור לך, גם זה הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול להוציא אותו מהרצון לקבל לעצמו, ותמורת זה הוא יקבל את הרצון להשפיע. ואז, כשהאדם מקבל את הרצון להשפיע מהקב\"ה, אז האדם נעשה שלם עם ה', כלומר שזוכה לבחינת השתוות הצורה, שזה נקרא \"יחוד\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אמונה למעלה מהדעת","יאוש מכוחותיו עצמו","לא לברוח מהמערכה","לטהר את הלב","תפילה"]},{"id":"he-5366","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי מי שרוצה לכנס בעבודת ה', בכדי להדבק בו באמת ולהכנס בהיכל המלך, אז לא נותנים להכנס כל אחד ואחד. אלא בודקין אותו, אם אין לו רצון אחר, אלא רצון של דביקות. אותו נותנים להכנס. ואיך בודקין את האדם, אם אין לו אלא רצון אחד? זהו שנותנים להאדם הפרעות, היינו שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים, בכדי להפריע לו, שיעזוב את דרך זה וילך בדרך כל הארץ. ואם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים, שעושים לו מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו, אז הקב\"ה שולח לו קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם מלהכנס להדבק רק בה' ולא בדבר אחר. וזה נקרא \"ביד חזקה הקב\"ה דוחה אותו\". כי אם הקב\"ה לא יגלה יד חזקה, קשה לדחות אותו, משום שיש לו רצון גדול להדבק רק בה', ולא בדברים אחרים. אבל במי שאין לו כל כך רצון חזק, כשהשם ית' רוצה לדחותו, בדבר קל הוא מדחה אותו, כשנותן לו תאוה גדולה לגשמיות. כבר הוא עוזב את כל עבודת הקודש. לא צריכים לדחותו ביד חזקה. מה שאין כן כשהאדם מתגבר על הקושיים וההפרעות, אז לא בקלות יכולים לדחות אותו, אלא ביד חזקה. ואם האדם מתגבר גם על היד חזקה, ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדושה, ורוצה דוקא להדבק בו ית' באמת, ורואה שדוחים אותו, אז האדם אומר, ש\"חימה שפוכה עליו\", אחרת היו נותנים לו להכנס, אלא ש\"חימה שפוכה עליו\" מצד ה', לכן לא נותנים לו להכנס להיכל המלך ולהדבק בו ית'. נמצא, שמטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ ורוצה להכנס, לא שייך לומר שמרגיש, ש\"חימה שפוכה שורה עליו\". אלא אחרי כל הדחיות, שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר נגלה עליו את היד חזקה וחימה שפוכה, אז יקויים \"אמלוך עליכם\". כי רק ע\"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות שמים, וזוכה להכנס פנימה בהיכל המלך."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ע'. \"ביד חזקה ובחימה שפוכה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","ירידה לצורך עליה","נקלטים בעליון","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5368","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"מלך ישראל וגואלו\". היינו, לאחר שקיבלו עליהם את מלכות שמים, שנקרא \"מלך ישראל\", אז השיגו, שה' הוא \"גואלו\". כלומר, שרק ה' גאל אותם מיד שליטת הרע, והם בעצמם, לא היה כח לזה.","ועל דרך הנ\"ל יש לפרש מה שכתוב \"ה' צבאות\". השם הזה מורה לנו, כמו שפירש אאמו\"ר זצ\"ל, שאמר צבאות הם שני מילים צא - ובא. שפירושו צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים \"צבא\". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא \"צבאות\". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח\"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא \"צבאות\".","ובשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, \"אם אין אני לי מי לי\", חושבים אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. כלומר, שהם אנשי מלחמה, הנקרא \"צבא\", \"גיבורי חיל\". מה שאין כן אח\"כ, בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה. היינו, אפילו הירידות גם כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה פעמים. אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש \"יציאה\" היינו \"יציאה מקדושה\". ו\"בא\" \"ביאתם להקדושה\". הכל עשה ה'. לכן אחר הגאולה ה' נקרא \"ה' צבאות\". ומי הוא. \"מלך ישראל וגואלו\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","התקפה על החיבור","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","הכניסה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5369","title":null,"paragraphs":["כתוב, אלה מסעי בני ישראל, ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. פירוש, משה כתב בתורה המסעות, איך הם עומדים ברומו של עולם, מתחילת יציאת האדם מרחם אמו (הוא בחינת יציאת מצרים כנודע), עד בואו לארץ החיים העליונה, כדי שידע האדם הדרך אשר ילך בה על פי ה'."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת מסעי","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5370","title":null,"paragraphs":["נכתבו המסעות בתורה, להורות הדרך הישר לאיש הישראלי, לידע הדרך אשר ילך בו כל ימי חייו ליסע ממסע למסע. וידוע שכל המסעות הם בחינת קדושים וטהורים."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת מסעי","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5371","title":null,"paragraphs":["\"ישראל\", היינו ישר-אל, היינו כל מה שהוא חושב, הוא שיגיע הכל לאל, ואז אין הוא עולה בשם, משום שהוא לא חושב על עצמו כלום, אלא כל מחשבותיו הם עבור ה'. וזה נקרא \"ארץ ישראל\". היינו, שיש לו רצון ישר - לאל, היינו, שאין לו רצונות של אהבה עצמית, אלא של אהבת הזולת. ועל עצמו, היינו שהוא יהנה מהחיים, אין תשוקות. וכל התשוקות הוא בזה, שיהיה לו האמצעים להשפיע לה'. אלא כל מה שהוא מזין את הגוף שלו, הוא רק בכדי שיהיו לו כוחות לעסוק בעמ\"נ להשפיע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 18 \"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איחוד העם","אין עוד מלבדו","חובת ישראל כלפי האנושות","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5372","title":null,"paragraphs":["ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, היינו המוצא של המסעות, האיך ירדו מן השמים על פי ה', היינו הוי\"ה, שורש החסד. ואלה מסעיהם למוצאיהם, היינו שאצלם נשתנה המוצא, ומפרש, הרעות שהיו מוצאות אותם, בענין המסעות. והכל כפי בחינת המקבלים, אם המקבלים הם טובים, אזי מקבלים כל טוב וחסד משמים, כמו שיורד בחסד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת מסעי","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5373","title":null,"paragraphs":["ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', היינו ממקום מוצא ודביקות שלהם, נמשך ונתפשט לכל מסע ומסע שלהם. ואלה מסעיהם למוצאיהם, היינו לרמוז, כל מסעיהם שהלכו בהם, היו מחוברים ודבוקים להמוצא ומקור שלהם, והכל הולך אל מקום אחד, כמו הנחל הנמשך ממקור, אף שכולו חוץ למקור, אך שבראשו הוא מתאחד למקור."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת מסעי","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5374","title":null,"paragraphs":["ישראל, היינו מדריגה עליונה, כמ\"ש ישראל אותיות לי ראש, והיינו כשישראל יש להם ראש ומנהיג, שהוא בסוד הדעת והמחשבה והחכמה, והם דבוקים בו, אז מכונים בשם ישראל, כלומר לי ראש, היינו שיש להם ראש ומנהיג. וגם הצדיק עצמו הוא מכונה בשם ישראל, על שם לי ראש, היינו שהוא דבוק תמיד למקור, שהיא החכמה, שהיא המקור וראש, כמ\"ש (משלי ט\"ז, ט\"ו) ובאור פני מלך חיים, וכמ\"ש (קהלת ז', י\"ב) החכמה תחיה בעליה. נמצא כשדבוק לחכמה, הוא דבוק למקור מים חיים הנובע תמיד בלי הפסק, רק הולך ומתגבר תמיד."],"source":"דגל מחנה אפרים. פרשת מסעי","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5375","title":null,"paragraphs":["\"אלה מסעי בני ישראל, אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם\". והמפורשים הקשו, מדוע פעם כתוב \"מוצאיהם\" ופעם כתוב \"מסעיהם\" מקודם. ענין יציאה, היינו יציאה מהיכל המלך, היינו שמרגיש בחינת חסרון במדרגה זו, לכן יש לו ההכרח לנסוע למקום אחר, שיש שם יותר שלימות. נמצא, שהיציאה הוא הגורם לנסיעה, כי לולא זאת לא היה עושה תנועה ממקום למקום. נמצא שמקודם הוא מרגיש את החסרון, ואחר כך הוא עושה את הנסיעה. לכן כתוב מקודם \"מוצאיהם למסעיהם\". ויש לפעמים, שאין האדם מרגיש שום חסרון במדרגתו, שבו הוא נמצא, ומכל מקום הוא מוכרח לעשות נסיעה. אלא אחר כך בעת הנסיעה יש לו ההיכר, שמצבו הקודם היה חסרון. לכן כתוב, \"ואלה מסעיהם למוצאיהם\", היינו שהמסע היה צריך להיות מקודם. ואחר כך ההרגש של חסרון. ולפי זה יקשה, אם אין הוא מרגיש חסרון, מי מחייב לו לעשות נסיעה. וזה ענין \"על פי ה'\", שהאדם בעצמו אי אפשר לו להרגיש. וזה ענין שכל אחד זקוק לרב, שידריך אותו. והאדם צריך להאמין, שכל מה שהרב אומר לו, הוא על פי ה', אחרת האדם לא יסכים לעזוב את מקומו, ולקבל על עצמו טלטול הדרך."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 743 \"מסעי בני ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5377","title":null,"paragraphs":["כשיצאו ישראל ממצרים עדיין לא השיגו שום דבר, אך כשראו הנסים והנפלאות שעשה השי\"ת עמהם בהוציאם ממצרים, היו משתוקקים לעובדו שכם אחד באמת, ותשוקתם היתה לירא מפניו ית' יראת הרוממות, כצבא מעלה, ובזה היו מדביקים עצמם במלאכי מעלה. וזה ביאור הכתובים, ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם, פירוש, שהיו מדבקים עצמם בצבא מעלה, במה שהיו משתוקקים להשיג היראה שלהם. וכשהאדם משתוקק לעשות רצון יוצרו באמת ולהשיג יראת הרוממות של מלאכי מעלה, אף כשעדיין אינו משיג, הוא ית' מקבל תענוג יותר מן המלאכים. ומשה רבינו ראה שהם עושים בתשוקתם תענוג גדול לפניו ית', יותר מן המלאכים, והם למעלה מהם, לכן נאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'."],"source":"מאור ושמש. פרשת מסעי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5378","title":null,"paragraphs":["אלה מסעי בני ישראל, כל מקום שנאמר \"אלה\" פוסל הראשונים. \"מסעי\" הוא לשון סיעת חבורה וכתות. כשנעשים מסעי בני ישראל אל הצדיק, דהיינו שנופל ממנו שפלות הראשונים ומדות הראשונים אשר היו על כל אחד ואחד, והנה על ידי מי נעשה זאת, שכל אחד ואחד יכנע לפני חבירו ורצונו לכנוס בו מחמת אהבה והוא דיבוק חברים, זה נעשה על ידי הצדיקים שעושים זאת. וזה הפירוש אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם, שכל אחד יוצא ממצרים, פירוש מארציות, ואז נעשה צבאות ביחד בלב אחד. ועל ידי מי נעשה זאת קאמר הפסוק, על ידי משה ואהרן, על ידיהם נעשה זאת, שהם הצדיקים שבדור. והנה דרך הצדיק להקטין עצמו ולתלות הגדולה בבעליה, דהיינו אל השי\"ת, שהוא עושה זאת הפעולה, שיהיו כולם באגודה אחד ובדיבוק החברים, ולא מידו היתה זאת. וזה ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', דהיינו מה שיצאו כל אחד ואחד ממוצאיהם למסעיהם, דהיינו סיעות וחבורות שיבואו לנסוע כולם בהתאסף ביחד, זה הוא על פי ה'."],"source":"מאור ושמש. פרשת מסעי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5379","title":null,"paragraphs":["וידוע שהשי\"ת הוליך עם בני ישראל במדבר ארבעים שנה, כדי להעלות הניצוצות הקדושות שנפלו שם, והיו צריכים קודם נסיעתם להזדכך נפשם, שבלתי יכשלו במצודת היצר הרע בדרך. ובנסיעה ראשונה ממצרים עדיין לא היה להם השגה זאת, להזדכך נפשם ולשוב בתשובה קודם נסיעתם, אך הנסיעה הראשונה היה על ידי משה ואהרן, שהמה תיקנו בתפלתם, שנסיעתם תהיה זכה וברורה בדרך הישר, להעלות הניצוצים הקדושים, על כן נאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, כי ההוצאה הראשונה היה על ידי משה ואהרן שהם תקנו בתפלתם, שהדרך יעלה לרצון, שיהיה זך וברור. אך אחר כך, שבני ישראל באו גם כן להשגה זו, שצריכים להזדככות קודם יציאתם, והזדככו עצמם קודם כל נסיעה, וכאשר נזדככו יותר קודם כל נסיעתם, היה הנסיעה יותר ברור וזיכוך להעלות הניצוצות קדושות, וכאשר לא הזדככו עצמם כל כך, לא היה הנסיעה כל כך זך וברור. על כן אמר הכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם, רצה לומר שהנסיעה היתה ברור כערך יציאתם, באם נזדככו יותר קודם הנסיעה, היה הנסיעה יותר ברור וזיכוך, והיינו הנסיעה היה לפי מוצאיהם."],"source":"מאור ושמש. פרשת מסעי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5380","title":null,"paragraphs":["ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני. בספרים מובא שהפסוקים אלו מרמזים על המדריגות, שבאו ישראל ממדריגה למדריגה. והנה היצר הרע, כשמתעה את האדם מדרך הטוב חלילה, בתחילה משים בלבו של אדם עצלות, ואם האדם לא יתגבר עליו בכל כוחו להיות זריז, מתוך שהוא מתעצל לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, מתוך כך הוא בא לידי ביטול תורה, ומתוך שאינו עוסק בתורה, הוא בא לידי תאוות רעות חלילה. על כן העיקר הוא להתגבר על יצרו, צריך האדם לעשות כל מגמתו ולראות שיבוא לידי מידת הזריזות, ומתוך כך הוא מזדרז את עצמו לעסוק בתורה, והתורה מלמדו להיזהר מתאוות רעות וממעשים רעים."],"source":"מאור ושמש. פרשת מסעי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5381","title":null,"paragraphs":["ויסעו מרפידים, פירוש, כיון שהסיעו עצמם מן הריפוי ידים, היינו מן העצלות, ויחנו במדבר סיני, היינו תורה, שהיו עוסקים בתורה. ויסעו ממדבר סיני, פירוש, שעל ידי עסק התורה, לא היו צריכים עוד לעשות תחבולות להתגבר על יצרם לעסוק בתורה, רק בתחילה, ואחר כך נעשה דברי תורה ערבים עליהם, והיו עוסקים בתורה כאדם העושה בשלו ואין מי שימחה בידו, והיתה התורה מלמדם איך לשבר התאוה."],"source":"מאור ושמש. פרשת מסעי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5382","title":null,"paragraphs":["ויסעו מרפידים, הנה רפידים נוטריקון רפוי ידיים, שהעצלות גם כן מזיק לעסק התורה לעבודת השי\"ת. גם רפידים אותיות פרודים, ורמז בזה, שנסעו מהעצלות והפירוד והתחברו יחד באהבה לעבוד ה'. וזהו שפירש רש\"י, מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה."],"source":"מאור ושמש. רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["פרשת השבוע \"מסעי\""]},{"id":"he-5383","title":null,"paragraphs":["שבירת הכלים: ענין תיקון הבא ע\"י הקדם השבירה הזאת, באופן שהשבירה עצמה היא תיקון גדול. ויש שפרשו שהוא קלקול ע\"מ לתקן, אמנם הלשון אינו נכון, שיש להקשות על לשון זה, למה לו לקלקל ואח\"כ לתקן? לא יקלקל ולא יהא צריך לתקן. אלא העניין הוא, אשר כל עיקר התיקון והריווח הגדול אשר חשב הבורא ית' בתחילת הבריאה, כל זה לא היה בא לעולם, זולת ע\"י קלקול הכלים באופן הזה, ואשר כל תיקונם הוא בסוד אגלאי מלתא למפרע [שהתברר העניין מלכתחילה], שלא היו מקולקלים מעולם."],"source":"בעל הסולם. ספר אור הבהיר. \"שבירת הכלים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5384","title":null,"paragraphs":["בג' שבועות אלו, הנה בי\"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובט' באב חרב הבית בראשונה, ובשנייה גלו ישראל. אבל באמת כל זה היה הכנה, שיזכו על ידי זה לאור גדול אחר כך. על שבירת הלוחות אמרו (שבת פ\"ז) \"יישר כחך ששברת\", שעל ידי שבירת הלוחות זכו לאור תורה, ובט' באב נולד תיכף משיח, כמ\"ש (במדרש איכה) והיה חורבן הבית הכנה לבניין השלישי שיהיה, ואז יהיה גאולה שלימה, שלא יהיה אחריו גלות."],"source":"פרי צדיק. פרשת פנחס, אות ט'","author":"פרי צדיק","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5385","title":null,"paragraphs":["היסורין ממרקין וגם מביאים לידי תשובה, כמו שנפרש בפרשיות שהן בין המצרים. ואז יקויים ארוממך ה' כי דליתני, לשון דלות ולשון התרוממות, כי הדלות שהם הצרות, הם סיבות ההתרוממות וגורמות להיות יתרון אור ממה שהיה. ויתרון אור הזה יבוא מהחושך, כי במחשכים הושיבנו, כדי שיצא אור גדול מהחושך. כן ויהפוך ה' את הקללה לברכה, כי הקללה עצמה נתהפך לברכה. וחורבן בית המקדש היא בניינו, כי חורבן בית המקדש גורם להיות \"תם עוונך בת ציון\", ואז יבנה בית המקדש הגדול שהוא בנין בית עולמים הנצחיים."],"source":"השל\"ה הקדוש. שני לוחות הברית, במדבר דברים, פרשת בלק","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5386","title":null,"paragraphs":["באמת כח האחדות גדול מאוד לעורר כח השורש מן השמים. אך שצריך להיות לשם שמים. וזה נמצא רק בבני ישראל, שהרי דור הפלגה התאספו כולם ולא עלתה בידם. רק לבני ישראל \" חֵלֶק ה' עמו\" ניתן כח האחדות, ובבני ישראל נתקיים אח\"כ בבניין המקדש. כי ביהמ\"ק לא היה בנין עצים ואבנים בלבד. רק שע\"י התחברות בני ישראל, שכל איש ישראל יש בו איזה חלק, כמ\"ש \"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים\", ונעשה בנין למטה, ע\"י נפשות בני ישראל, וע\"י בנין המקדש נתעלו להיות דבקות לנפשות בני ישראל בעולם העליון, כמ\"ש \"ששם עלו\", והרי זה ממש כמאמר \"נבנה עיר וראשו בשמים\", רק ע\"י שהיה לשם שמים, נתקיים בידם."],"source":"ר' יהודה ליב אלתר. שפת אמת, בראשית, פרשת נח","author":"ר' יהודה ליב אלתר","subjects":["איחוד העם","ט' באב"]},{"id":"he-5387","title":null,"paragraphs":["בזמן שישראל כולם באחדות, אינם מתיראים משום דבר, וע\"כ עם עונש הגלות, נספח אליו פירוד הלבבות ושנאת חינם, כי בלי זה, לא היה אפשר להיות גלות כלל. וע\"כ ראשית הצרות היתה בשבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, וכענין שפירש\"י (מגילה, ב/עב) \"שבאין חומה הם מופרדים\", והוא ביום שבירת הלוחות ועבודת העגל, וזה גרם שבירת הלוחות, וממנו נסתעף, שנבקעה העיר."],"source":"שם משמואל. פרשת בלק","author":"שם משמואל","subjects":["ט' באב"]},{"id":"he-5389","title":null,"paragraphs":["בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה, הגיעה אלינו התפתחות מהירה, לאין ערך יותר על גויי הארצות. וכיון שחברי האומה התפתחו, היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה. וכיון שלא עשו זאת אלא רצו לערב שם גם את האנכיית הצר, דהיינו, השלא לשמה, מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות, של עשירות והרמת הכח - על הצדק, כשאר הגוים. וכיון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו להנות מהחיים, ככל שדרש מהם האנכיית. וכיון שעשו כך, התפוררו כוחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן. ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיא, על ידי תלמידים דלא מעלי, שבראשם עמדו צדוק ובייתוס. שכל עיקר מרידתם בחז\"ל, היה מטעם החיוב של לשמה, כמ\"ש בדברי חז\"ל, \"חכמים הזהרו בדבריכם\", כי לא רצו לפרוש מהאנכיית. ועל כן הקהילו קהלות מסוג הגרוע הזה, ונעשו כת גדולה שנקראו צדוקים, אשר הם היו העשירים והקצינים, רודפי תאות אנכיית, שלא כדרך התורה, והם לחמו עם הפרושים, והם שהביאו את מלכות רומא והשליטות על ישראל, והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז\"ל על פי התורה, עד שנחרב הבית ונגלה הדר ישראל."],"source":"בעל הסולם. \"הגלות והגאולה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","ט' באב"]},{"id":"he-5390","title":null,"paragraphs":["מה שאנו מדברים גלות אצל הקב\"ה, הוא רק בערך הנבראים. כלומר, שהוא לפי השגת הנבראים נוהג ענין של גלות וגאולה. שלפעמים הם משיגים את הקב\"ה, שהוא מלך גדול ויושב בהיכלו, ושרפים וחיות ואופני הקודש עומדים סביביו. ולפעמים הם משיגים אותו, שצורתו הוא כמלך שגלה אותו מהיכלו, ויושב בשביה תחת שליטת מלך אחר. וזה נבחן שהמלך נמצא בגלות. ולפי זה יש לפרש, שעם ישראל יצאו מארץ ישראל ונחרב בית המקדש. ועל דרך עבודה יש לפרש, שעם ישראל יצאו לחוץ, ואינם מרגישים טעם בתו\"מ, והלב שלהם, שהיה מקום להרגשת הקדושה, המכונה \"בית המקדש\", המקום הזה נחרב. והמלך השני, הנקרא \"מלך זקן וכסיל\", כבש את לבם. וכל הכלים דקדושה הוציא משם. שפירושו, שכל המחשבות דקדושה, שהיה בלבם, הוציא משם, והכניס לתוכה צלם בהיכל ה'. שפירושו, שמקודם לכן היה שם קדושה. והוא הוציא את כל המחשבות דקדושה, ש\"קדושה\" נקראת מחשבות לשם שמים, והוא כבש את לבם, והכניס ללבם מחשבות, שהם רק לתועלת עצמם, שזה נקרא, שהמלך זקן וכסיל כבש את בית המקדש, וגלה ישראל מתוכם. כלומר, שבחינת ישראל כבר לא נמצא אצלם בתוך גופם. וזהו כמו שכתוב (תהילים ע\"ט) \"אלקים באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים\". כלומר שבחינת ישראל יצאו מלבם ובאו במקומם גויים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5396","title":null,"paragraphs":["ראוי שיהיה בית המקדש שלימות כל העולם ולא לישראל בלבד, ולפיכך אמרה תורה לקבל קורבנות מן הגויים, ואם היו האומות מתנגדים אל בית המקדש, לא היה יכול לעמוד אף שעה אחת בשעה שהאומות מושלים, שהיו מחריבים אותו. לכך, אף כי האומות מתנגדים לישראל, לא חרב בית המקדש, לפי שיש במקדש צד בחינה, אשר בית המקדש הוא שלמות כל העולם, אף לאומות, ולכך לא נחרב על ידי אומות, אלא רק על ידי שנאת חינם ומחלוקת, שנחלקו ישראל."],"source":"מהר\"ל מפראג. חידושי אגדות, גיטין נ\"ה, ב'","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5400","title":null,"paragraphs":["אחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל - היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם."],"source":"בעל הסולם. \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דאגת נשים לאיחוד העם","נשים לחיבור העם"]},{"id":"he-5401","title":null,"paragraphs":["תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה, אלא שיהיה גם מוכן למסור כל ישותו לטובת האומה בעת הצורך. ולולא כן, הזכות קיום שלהם, בתור אומה בעולם, אבודה היא למפרע."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דאגת נשים לאיחוד העם","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5407","title":null,"paragraphs":["השם ישראל הוא \"לי-ראש\", שיראה אדם את עצמו שהוא ראש וראשית הבריאה, ואת תעודתו למשוך את כל באי העולם תחת כנפי השכינה."],"source":"שם משמואל. פרשת שמות","author":"שם משמואל","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-5408","title":null,"paragraphs":["העם הזה נוצר ובא בשביל כל התבל, להכשרת עתידה."],"source":"הראי\"ה קוק. חדריו","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-5409","title":null,"paragraphs":["היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה המה מחכים משיבת ישראל לארץ. ואין זה בחכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם, ובהן אנו תמיד תלמידיהם. אלא המדובר הוא בחכמת הדת ובצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים תלמידינו הם. וחכמה זו מיוחסת רק לנו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","יום הזיכרון","יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-5412","title":null,"paragraphs":["וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב\"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח\"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם. ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח. ועל זה נאמר: \"והיה באחרית הימים וגו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' כי מציון תצא תורה וגו' ושפט בין עמים רבים\", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח \"והוכחה לגוים עצומים\", דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה', יישמדו כל הגוים ע\"י המלחמות ואם יקבלו תורתו, נאמר אז \"וכתתו חרבותיהם לאתים\" וגו'. ואם תלכו בדרך תורה ותקבלו התבלין מוטב, ואם לאו תלכו בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם ואז יחפשו כל אומות העולם עצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם"]},{"id":"he-5413","title":null,"paragraphs":["וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5416","title":null,"paragraphs":["אברהם אבינו, על ידי עבודתו שלימה באהבה רבה, פעל והשפיע לנו שורש קדושה, שנהיה אנחנו גם כן יכולים לילך בדרכיו, לעבוד הבורא באהבה. וזהו פירוש \"זרע אברהם אֹהֲבִי\", רוצה לומר, שאהבה הזאת הזריע אברהם לכל באי עולם."],"source":"נועם אלימלך. פרשת דברים","author":"נועם אלימלך","subjects":["איחוד העם","ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5417","title":null,"paragraphs":["אהבת ישראל, זה מושרש בכל נפש היותר גרוע מישראל, מורשה מאברהם אבינו, שהוא שורש היהדות, וכמו שאמרו חז\"ל ש\"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה\"."],"source":"מחשבות חרוץ. י\"ט","author":"מחשבות חרוץ","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5419","title":null,"paragraphs":["כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. כמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב\"ה, שרצה בהם, ורצה להתדבק בהם, ולהתקשר עימהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם, כמ\"ש, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. והם רצו בו והתקשרו בו, כמ\"ש, כי יעקב בחר לו יה. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עמו. ונתן לשאר העמים שרים מושלים עליהם, והוא לקח לחלקו את ישראל."],"source":"זוהר לעם. תרומה, 1","author":"זוהר לעם","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5420","title":null,"paragraphs":["מהי הכוונה בזה שאומר, \"ועשה אותם עם יחיד בעולם\". הלא בעולם יש עוד ע' אומות, והכתוב אומר, \"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ\". הנה ידוע, כי יחיד ורבים ברוחניות מתפרש זה בשנוי צורה ובהשתוות הצורה. כמו שכתוב (שמות י\"ט, ב'), \"ויחן שם ישראל נגד ההר\". ופירש רש\"י, \"כאיש אחד בלב אחד\". לכן כתוב, ויחן, לשון יחיד. אבל שאר כל החניות בתערומות ובמחלוקת, לכן כתוב שם, ויחנו, לשון רבים. ולפי זה יוצא, שענין יחיד הכוונה על השתוות הצורה. ובהאמור יש לפרש, שה' עשה את עם ישראל, אף על פי שהם רבים, היינו, \"כשם שאין פרצופיהן דומות זו לזו, כך אין דעותיהן דומות זו לזו\", ( ברכות נ\"ח), ומכל מקום עשה אותם עם יחיד בעולם, שזהו חידוש גדול, זאת אומרת, אף על פי שהם עם, היינו רבים, ומכל מקום יש להם צורת יחיד, וזהו ע\"י השתוות הצורה. כעין שהיה במתן תורה, כך צריך להיות השלימות של עם ישראל, היינו להגיע לבחינת אחד. ומובא בספר \"מתן תורה\", וזה לשונו, דעל כן מכנה אותם הכתוב בעת ההוא בלשון יחיד, כמו שכתוב, \"ויחן שם ישראל נגד ההר\". ופירשו חז\"ל: \"כאיש אחד בלב אחד\". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו, במשמעות המצוה של \"ואהבת לרעך כמוך\". ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה. הרי אנו רואים, שהקב\"ה עשה שעם ישראל יגיעו לשלמותן, היינו ע\"י שיתן להם הכח להיות כולם בהשתוות הצורה, שהוא לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"כי יעקב בחר לו יה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5423","title":null,"paragraphs":["העיקר שהכל תלוי בו הוא, שיהיה אהבה ואחוה בתוך בני ישראל, שבזמן שיש שלום ביניהם ואהבה ואחוה וריעות, הם עלולים לקבל התורה."],"source":"מאור ושמש. רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5424","title":null,"paragraphs":["אעפ\"י שהקב\"ה הוציא הארץ מרשות האומות, ונתנה לנו, עכ\"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא, שבנתינה זו, נתן לנו הקב\"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה. אבל כל עוד, שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה, והן בעבודת ה'. ואין לנו, אלא הזדמנות לגאולה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5425","title":null,"paragraphs":["מתוך השתקפות החיים אנו רואים, שהתהליך של אומה דומה לגמרי להתהליך של אדם יחיד, ותפקיד כל יחיד בהאומה שוה לתפקידם של האברים בגוף היחיד. וכמו שגוף כל אדם יחיד, מחויב שימצא בתוכו הרמוניא מליאה בין אבריו: העינים רואות, והמוח נעזר על ידיהן לחשוב וליעץ, אשר אז הידים עובדות או לוחמות, והרגלים הולכות, וכדומה, שכל אחד על משמרתו עומד ומחכה לתפקידו - כן האברים המהוים את גוף האומה: היועצים, המעבידים, העובדים, המובילים וכדומה, צריכים לפעול ביניהם מתוך הרמוניא מליאה. וזה הכרחי לחיים הנורמליים של האומה ולקיום בטוח. וכמו שהמיתה הטבעית של היחיד היא תוצאה של חסרון הרמוניא מבין אבריו, כן האומה, השקיעה הטבעית שלה היא תוצאה מאיזה הפרעה שנתהווה בין האברים שלה, כמו שהעידו קדמונינו, \"לא חרבה ירושלים, אלא מפני שנאת חנם שהיתה, באותה הדור\", כי אז נגועה האומה ומתה, ואבריה נתפזרו לכל רוח."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5427","title":null,"paragraphs":["סוף סוף רק קיבוץ של אנשים זרים יש כאן, בני תרבות של שבעים אומות, שכל אחד בונה במה לעצמו לרוחו ולטעמו. ולא יש שום דבר טבעי יסודי, שיאגד כולנו מבפנים לגוש אחד."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5428","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הקבצו ושמעו בני יעקב\", \"הקבצו\" דווקא, שגילה להם שעיקר יסוד תיקון העצה, הוא בחינת \"הקבצו\", היינו שיהיה אחדות ואהבה ושלום בין ישראל, שיתקבצו יחד, ועל ידי זה יזכו לשלמות העצה, כי ישראל ואורייתא וקוב\"ה כֻּלָּא חד הוא, כפי השלום והאחדות שבין ישראל."],"source":"ליקוטי הלכות. אורח חיים, הלכות תשעה באב ותעניות - ד', י\"ג","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איחוד העם"]},{"id":"he-5429","title":null,"paragraphs":["ובאמת גחלת הלאומיות עוד שמורה בנו בכל שיעורה, אלא שנתעממה ואינה פעילה בתוכנו. גם ניזוקה במדה מרובה מתוך התערובת שקבלה מהחוץ, כאמור. אולם זה עוד אין מעשיר אותנו כלל. והמציאות מרה מאד. והתקוה היחידה היא - לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה, מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם. וזה תנאי מוקדם לכל עבודה ומעשה."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","דאגת נשים לאיחוד העם"]},{"id":"he-5430","title":null,"paragraphs":["הגיע הזמן להזכיר ולהחיות את מה שכבר נשתכח מלבבות רבים. מצב הדור ורוחו דורש ללמד בשכל וממקורה של תורה, את אשר היה ראוי להמצא בטבע - את האהבה הלאומית. הלימוד נחוץ לכל המפלגות, לאלה שעומדים בשכחתם, ולא מצאו מסילות בלבבם להרחיב את האהבה הלאומית, כראוי להיות בראש לכל טבע ישר וכל מוסר ונימוס נאה, הטוב בעיני אלהים ואדם. [הראי\"ה קוק. אוצרות הראי\"ה, ח\"ב)"],"source":"הראי\"ה קוק, אוצרות הראי\"ה ח\"ב","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","הנה מצאנו אוצר","חובת עם ישראל לאיחוד","יום ירושלים"]},{"id":"he-5439","title":null,"paragraphs":["אם כוונתם היא לעשות נחת להבורא, הרי זה גורם, שאם הם רוצים להוסיף עבודה, הם נצרכים להוסיף בגדלות הבורא, כי כפי שיעור גדלותו יתברך, בשיעור זה הם יכולים להיבטל אליו ולעשות את כל מעשיהם רק לשם שמים. וזה כמו שאומר בזה״ק על פסוק ״נודע בשערים בעלה״, שכל אחד ואחד ״לפי מה שמשער בליבו״. אי לזאת, אלו אנשים שרוצים לעבוד לשם שמים, בכדי שיהיה להם חומרי דלק לעבודה, הם צריכים כל יום להשתדל להשיג בחינת אמונה בגדלות ה', היות שגדלות ה' זו שמחייבת אותם לעבוד בשבילו. וזהו כל התענוג שיש להם בעבודתם."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"מהו, שהצדיקים ניכרים ע\"י הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","ברית","גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","דביקות","הכנה לערב איחוד ארצי","ברית מלח","נחת רוח","ממשיכים את הכנס בעלייה","נקלטים בעליון","עיבור"]},{"id":"he-5440","title":null,"paragraphs":["אם חברה שנתייסדה על אנשים מסוימים, ובעת שהתאספו, בטח היה מי שהוא, שרצה אז ליסוד את החבורא זו דוקא, בטח היה מברר אנשים אלו, שהם מתאימים לזה. היינו שיש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע\"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה. לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד ולתמיד","בבית שלנו מכסים הכול באהבה","בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח","הכנה לערב איחוד ארצי","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","כריתת ברית בעשירייה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-5441","title":"העיקר הוא התחברות ואהבה","paragraphs":["העיקר הוא התחברות ואהבה וחיבה באמת בין החברים, זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים. שתתאספו ביחד באהבה ואחוה וריעות, ועל ידי זה מסולקים כל הדינין, ונמתקים ברחמים, ונתגלה בעולם רחמים גמורים וחסדים מגולים, על ידי התחברות."],"source":"מאור ושמש | פרשת דברים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","בני ברוך - בחינת מעבר","דאגת נשים לאיחוד העם","דור האחרון","הכנה לכנס","הכנה לערב איחוד ארצי","על כל פשעים תכסה אהבה","חיבור","חיבור בעשירייה","חיבור נשים סביב אירופה","ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה","יחס התלמיד לרב","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","סביבה טובה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ראש השנה","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","תפקיד האשה"]},{"id":"he-5442","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם כל יום להתפלל, שה' יאיר עיניו, ויכיר את גדלות וחשיבות ה', בכדי שיהיה לו חומרי דלק לתת יגיעה על הכוונה דלהשפיע. ויש בזה להבחין ב' בחינות:","א. שיהיה לו רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, שזו יהיו כל שאיפותיו.","ב. שיעשה מעשים על הכוונה, שהמעשים יביאו לו רצון, שירצה לעשות מעשים בכדי שיהיה נחת רוח להבורא. כלומר שהוא צריך לעשות מעשים ויגיעות גדולות בכדי שישיג אור וכלי. אור נקרא, היינו שקבל מה' רצון שהוא משתוקק כל היום לעשות נחת רוח להבורא. וכלי נקרא, רצון, כלומר שיהיה לו רצון שירצה להשפיע לה'. וב' אלה הוא צריך לקבל מהבורא. זאת אומרת, הן האור והן הכלי. אולם האדם צריך לדרוש את זה, ועל זה כתוב, \"ציון דורש אין לה\". ואמרו חז\"ל, \"פשט מכלל דבעי דרושה\", היינו שצריכה להיות דרישה מצד התחתונים, שה' יתן להם הן האור והן הכלי."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","נחת רוח","תפילה"]},{"id":"he-5444","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם יודע, שאין הוא מסוגל להשיג בעצמו את הכלים דהשפעה, אין הוא מבקש מה', שיתן לו. נמצא, שאין לו רצון אמיתי, שה' יענה לו על תפלתו. ומשום זה צריך האדם לעבוד בעצמו, בכדי להשיג את הכלים דהשפעה. ואחרי ריבוי עבודה, שהשקיע בזה, ועוד לא השיג אותם, אז מתחילה התפלה אמיתית מעומק הלב. ואז הוא יכול לקבל עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". אבל היות שהתפלה הזו היא נגד הטבע, מטעם שהאדם נברא של רצון לקבל, שהוא בחינת אהבה עצמית, ואיך הוא יכול להתפלל לה', שיתן לו כח השפעה, וכל האברים הם נגד הרצון הזה. לכן נקרא עבודה זו \"תפלה\", היינו שצריך לתת יגיעה גדולה, שיוכל להתפלל לה', שיתן לו כח השפעה, ויבטל אצל האדם כח הקבלה. לכן אמרו חז\"ל \"ועבדתם, זו תפלה, עבודה שבלב\". ובזה נבין, מדוע הם מכנים \"תפלה\" עבודה שבלב. משום שהאדם צריך מאוד לעבוד עם עצמו, שיבטל את אהבה עצמית, ויקבל עליו את עבודה, להשיג כלים דהשפעה. נמצא, על הרצון, שיהיה לו כלים דהשפעה, הוא צריך לעבוד עם עצמו, שירצה להתפלל, שיתנו לו כח השפעה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 10 \"ענין תפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","ניצחוני בניי","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה","תפילה"]},{"id":"he-5445","title":null,"paragraphs":["צריך לעשות כל המעשים של תורה ומצות, בכדי שיביאוהו לידי הכוונה בעמ\"נ להשפיע. ואח\"כ, כשכבר יש לו הבנה שלימה, כמה שנחוץ לו לעסוק בעמ\"נ להשפיע, ומרגיש כאב ויסורים מזה שאין לו הכח הזה, אז נקרא, שיש לו כבר על מה להתפלל תפלה על עבודה שבלב. כי הלב מרגיש את מה שחסר לו. אז על תפלה זו באה עניית התפלה. היינו, שנותנים לו מלמעלה את הכח הזה, שהוא כבר יכול לכוון בעמ\"נ להשפיע. כי אז יש לו כבר אור וכלי. אבל מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל מקום עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב ויסורים. אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, המכונה \"חסרון מזה שלא מרגיש\", והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין לו שום כאב מזה שלא יכול להשפיע. נמצא, אם הוא יכול להצטער ולהרגיש יסורים על חסרון, מזה שאין לו חסרון, היינו שלא מרגיש איך שהוא מרוחק כל כך מהקדושה.. גם זה נקרא \"עבודה שבלב\". וזה נקרא \"תפלה\". זאת אומרת, על חסרון זה כבר יש לו מקום לקבל מילוי מהבורא, שיתן לו את ההרגש חסרון, שזה הוא הכלי, שהבורא יכול למלאות לו את הכלי עם מילוי."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 37 \"מי מעיד על האדם\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","תיקון הלב","תפילה"]},{"id":"he-5448","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\". זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו. נמצא, זה שצריכים עבודת האדם בכדי לקבלת מה' את הלשמה, הוא רק בחינת חסרון וכלי. והמלוי, אף פעם האדם יכול להשיג מעצמו, אלא זהו מתנת אלקים. אולם התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' בעצמו. ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב\"ה בכבודו ובעצמו. הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל הכוחות מה שיש ברשותו, ולא עזר לו. לכן מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב\"ה שומע תפילתו. (בעל הסולם. שמעתי. ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\")","11.ענין תפלה צריך להיות בכובד ראש. היינו, בזמן שהאדם מרגיש בעצמו, שאין אמונה למעלה מהדעת. פירוש, שאין הדעת מחייב אותו לעבוד בעמ\"נ להשפיע. והאדם מבין, שעיקר המטרה צריכה להיות \"לזכות לדביקות ה'\". והיות הדעת מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד.","היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן נקראת תפלה \"עבודה שבלב\". היינו, שהוא רוצה ללכת נגד השכל והמוח, שהם אומרים לו ממש להיפך. ומשום אין זה נקרא \"עבודת המוח\". כי עבודת המוח נקראת, שהאדם מתייגע עצמו, להבין איזה דבר עם השכל ודעת שלו. מה שאין כן כאן אין הוא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד ה' בבחינת ידיעה, אלא הוא רוצה דוקא לעבוד את ה' באמונה למעלה מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה \"עבודה שבלב\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 25 \"כובד ראש בעבודה מהו\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5450","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב\"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' \"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו\", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב\"ה. ולאחר שהאדם כבר בא להרגיש את החשיבות שיש ברוחניות, שזה נקרא \"לעולם יסדר אדם שבחו של הקב\"ה\", אז הזמן שהוא צריך לעבור לקו שמאל. כלומר לעשות בקורת איך הוא מרגיש באמת בתוך הדעת את חשיבות המלך, אם באמת הוא מוכן לעבוד רק לתועלת ה'. וכשהוא רואה שבתוך הדעת הוא בעירום וחוסר כל, המצב הזה, שהוא רואה מה היא החשיבות של הרוחניות, אבל כל זה אינו אצלו אלא למעלה מהדעת, החשבון הזה הוא יכול להוליד לו חסרון וכאב, על זה שהוא נמצא בתכלית השפלות, ויש לו היכולת לתת תפלה אמיתית מעומק הלב, על מה שחסר לו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 28 \"מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפילה"]},{"id":"he-5460","title":null,"paragraphs":["אע\"פ, שכל אלו הדימוים והשינוים, מתחילים רק בהתפעלות הנשמות, ובהם הם מסתיימים, מ\"מ בחפץ אלקי, מתדמה להם, כאלו הם נראים בו ית' עצמו. ועושה ית' וית' זה, בכדי להרחיב ולהגדיל את השגתן של הנשמות, במדה הגדושה ביותר, שהוא בכלל מחשבת הבריאה, בכדי להנות לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\", ל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-5462","title":null,"paragraphs":["בהחסר כח מחלק אחד, גורם תשישות כח בכל הקומה. וזה סוד, פרט שצריך לכלל, וכל דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-5466","title":null,"paragraphs":["בהחסר כח מחלק אחד, גורם תשישות כח בכל הקומה. וזה סוד, (ברייתא דרבי ישמעאל) פרט שצריך לכלל, וכל דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא... וזה סוד שהמשיל הזוהר, לשנים שבאו בספינה, והיה אחד קודח תחתיו, גער בו חבירו, למה אתה קודח, ואותו שוטה ענה לו, מה איכפת לך, הלא תחתי אני קודח, כי באמת מקלקל היחיד יופי כל הדמות."],"source":"בעל הסולם. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-5469","title":null,"paragraphs":["אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב\"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד. כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם בזמן ההוא, נתקן כל איבר בפני עצמו כראוי. כעין זה, כיוון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם עשרה ביחד, ואז נשלם, כי אין עדה פחות מעשרה, שהם כנגד ע\"ס המלכות. וכל עוד שאין שם עשרה ביחד, אף אחד מהם אינו נשלם."],"source":"זוהר לעם. נשוא, 106-107","author":"זוהר לעם","subjects":["עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה"]},{"id":"he-5470","title":null,"paragraphs":["אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, שהאמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, מטעם \"כי זה חיינו ואורך ימינו\", ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל. והחסרון אמונה צריך שיהא נקלע באברו, עד שהרגל נעשה טבע שני, בשיעור \"בזוכרי בו איננו מניח לי לישון\". וכל ענינים גשמיים מכבים חסרון זה. יען, שמכל דבר, שהוא מקבל תענוג, הנה התענוג מבטל את החסרון והכאב. אלא שלא ירצה לקבל שום תנחומים. וצריך ליזהר בכל דבר גשמי שהוא מקבל, שלא יבטל את החסרון שלו. וזהו על ידי שיצטער עצמו, שעל ידי התענוג ההוא, נחסרין לו ניצוצי וכוחות של כלים דקדושה, היינו חסרונות דקדושה. ועל ידי הצער הוא יכול לשמור, שלא יפסיד כלים דקדושה."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רי\"א. \"כעומד בפני מלך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","דביקות","גדלות הבורא","מגבירים את חשיבות המטרה","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-5471","title":null,"paragraphs":["אסור לו לאדם לומר, שאני מחכה עד שה' יתן לי התעוררות מלמעלה, אז תהיה לי אפשרות לעבוד בעבודת הקודש. כי הוא זצ\"ל אמר, שעל עתיד אדם מחוייב להאמין בשכר ועונש. היינו שהוא צריך לומר \"אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי\" (אבות פרק ראשון). אם כן אסור לחכות על רגע אחד אחרי כן. אלא האדם צריך לומר, אם לא עכשיו אימתי. ואסור לחכות על זמן יותר מוכשר, ש\"אז אני אקום לעבוד עבודת הקודש\". אלא כמו שאמרו חז\"ל (אבות פרק שני, ה') \"ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 18 \"מי הוא הגורם לתפילה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחריות","איך להתנהג בזמן הירידה","אם אין אני לי, מי לי","בעתה - אחישנה","הכנה לכנס","גדלות הבורא","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-5472","title":null,"paragraphs":["העצה היחידה להשיג חסרון, שחסר לנו רצון להשפיע, היא רק ע\"י תפלה, שהיא בחינת \"אמצעי\" בין האדם להחסרון. היינו שהוא מתפלל לה' שיתן לו דבר שלא חסר לו, שיחסר לו. נמצא, הכלי שנקרא חסרון, הוא חסרון מבחינת הרגשה, היינו שלא מרגיש בחסרונו. והתפלה היא, שהקב\"ה יתן לו את האור, שהוא המילוי של חסרונו. אם כן יוצא כאן שהמילוי הוא חסרון. נמצא, שאין לו שום עצה אחרת, אלא להתפלל לה' שיתן לו חסרון. וזהו המקשר בין הכלי להאור. וזהו כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל בשם אדמו\"ר מפורסוב זצ\"ל, על המאמר שאמר רבי שמעון, \"ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס\", שפירושו של \"כיס\" הוא כלי, שמכניסים שם כסף, ש\"כיס\" נקרא חסרון, ו\"כסף\" נקרא מילוי החסרון. נמצא, שאם אין להאדם כיס היינו חסרון, זהו עוד יותר גרוע משאין לו מילוי, כי זה נקרא שהוא \"מחוסר הכרה\". היוצא מזה, שבמקום שאין להאדם הרגש חסרון, בזה שאין לו כלי של רצון להשפיע, הוא צריך ביותר לזרז את עצמו. ובמה, בתפלה, שהיא האמצעי בין הכלי להאור, היינו בין חסרון לחסרון ובין המילוי, שהוא כבר מרגיש את החסרון, שאינו יכול לעבוד בעמ\"נ להשפיע."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 22 \"אישה כי תזריע\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העלאת מ\"ן","גדלות הבורא","להקדים לדרוש ולבקש","לחיות בחיסרון להשפיע","תפילה"]},{"id":"he-5473","title":null,"paragraphs":["\"ואני תמיד איחל, והוספתי על כל תהלתך\" (תהילים ע\"א י\"ד). יש לפרש, בזמן שהאדם מרגיש שיש לו קרבה לקדושה, ובטח שה' קירב אותו, והוא צריך להלל לה', שהוציא אותו משיפלותו, והכניס אותו למצב של הרגשת קדושה, שאל יסתפק אדם בזה, הגם שהאדם צריך לתת על זה, ולהחשיב את מצבו, ועד כמה שאפשר לצייר לעצמו, שזהו דבר חשוב מאד, היינו שכל מה שהוא מסוגל להעריך, את חשיבותה של זה, עדיין בחינה זו יותר חשובה מכפי השגתו. ומכל מקום הוא אומר, \"ואני תמיד איחל\", שיש דרגות יותר גבוהות מכפי שאני יכול לצייר לעצמי. ואיך אפשר זה, הלא עד כמה שהוא מסוגל לצייר שזהו דבר חשוב, איך יכול להיות דבר, שיהיה עוד יותר חשוב, מכפי שאפשר לצייר. על זה, \"ואני תמיד איחל\", היינו שיהא בידי לצייר מציאות יותר חשובה מכפי שאני מסוגל עכשיו לצייר לעצמי, וממילא \"והוספתי על כל תהלתך\". נמצא, הגם שעתה בשביל ההווה אני מהלל אותך, ועל ידי זה שאני מיחל תמיד, שאוכל להשיג יותר הבנה בהחשיבות שלך, יהיה לו יותר להוסיף תהילות."],"source":"הרב\"ש. 632. \"ואני תמיד איחל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","אמונה למעלה מהדעת","גדלות הבורא","הכניסה לעיבור","משחק"]},{"id":"he-5474","title":null,"paragraphs":["הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב \"קרוב ה' לנשברי לב\". העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך. לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'.","וכאן מתפתחות ב' הבחינות:","א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער.","ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על מנת לקבל.","וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח."],"source":"הרב\"ש. 42. \"עבדו ה' בשמחה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","התקפה על החיבור","גדלות הבורא","יחוד ה'","שמחה","להמליך עלינו את המלך","נחת רוח","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5475","title":null,"paragraphs":["\"וצרת הכסף בידך\". היינו, שאף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם, אם אין לו חשק לדבר, אין הוא יכול לעשות שום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק (ואולי \"וצרת\" מלשון \"רצית\"). שהוא צריך לגלות ביקוש על זה. היינו, שצריך לגלות הרצון והחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק להרבות כבוד שמים, להשפיע נחת ליוצרו, למצוא חן בעיניו ית'.","ויש בחינת \"זהב\". ויש בחינת \"כסף\".","כסף, שיש לו כיסופין בכללות.","וזהב נקרא, שהוא רוצה רק דבר אחד. וכל הכיסופין וההשתוקקות, שיש לו לכמה דברים, נבטלין בהרצון הזה שיש. והוא אומר, שרק \"זה-הב\". היינו שהוא לא רוצה שום דבר, רק \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים השכינה מעפר]\". ורק זה הוא רוצה.","היוצא מזה, שאף על פי שהאדם רואה, שאין לו החשק והרצון, כמו שצריכין, מכל מקום על כל פנים הוא צריך לראות ולהשתדל במעשים ובמחשבות, שישיג את החשק. וזה נקרא \"וצרת הכסף בידך\". ואל יחשיב האדם, שזהו דבר קטן, אם זה ביד האדם. אלא \"בבקר (בחן) ובצאן\" וכו'. היינו, שעל ידי זה הוא יזכה לאורות הכי נעלים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קע\"ה. \"והיה כי ירחק ממך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התקפה על החיבור","גדלות הבורא","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-5476","title":null,"paragraphs":["קו ימין, היינו שלימות, שאין בו שום חסרון. ומה עליו לעשות בזמן שהוא עוסק בבחינת הימין, הוא לתת שבחים והודאות לה', ולעסוק בתורה, ושאז הזמן לקבל את המאור התורה, היות שנמצא במצב שלימות הנקרא, שהוא איש שיש לו ברכה ואין לו חסרונות. וממילא אז הזמן לשרות עליו בחינת ברכה, כמ\"ש ש\"ברוך מתדבק בברוך\". אולם על רגל אחת אי אפשר ללכת, פירוש, על קו אחד אין האדם מסוגל להתקדם, היות שיש כלל, \"אין אור בלי כלי\", כלומר, \"אין מילוי בלי חסרון\". והיות בקו ימין הוא בבחינת השלימות, אם כן אין לו מקום להתקדם, שיהיה לו צורך שה' ימלא את צרכיו, כי אין לו שום צורך. לכן האדם מוכרח אז להשתדל לראות את חסרונותיו, בכדי שיהיה לו מקום לתת תפלה, שה' ימלא את חסרונותיו. וזה נקרא, שהאדם צריך להמציא כלים ריקים, שהקב\"ה ימלא אותם עם שפע עליון, שזה נקרא, ברכה. ואם אין כלים ריקים, היינו חסרונות, אם כן במה הוא יכול למלאות אותם."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 16 \"מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-5477","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אני מעורר השחר\". יהיה הפירוש \"אני, מתי שאני רוצה, אני מעורר השחר\". כלומר, אני מעורר בעצמי את החושך והשחור שיש בי. שאני עדיין שקוע באהבה עצמית, ועוד אין בי אהבת ה', ועוד חסר לי כבוד התורה, שאין בי עדיין חשיבות התורה, שאני אדע, שכדאי לעשות הכל בכדי לזכות לאור התורה. וכמו כן איך להעריך חשיבות עשיית המצות, שה' צוה לנו. ובזמן שאני צריך לעשות איזו מצוה, ולכוון שזה יהיה בעמ\"נ להשפיע, תיכף מתעוררת ההתנגדות בגוף בכל תוקפה. ויש לו מלחמה גדולה לעשות משהו. והוא רואה כל פעם העליות וירידות. אז יש לו מקום לתפלה. וזהו מטעם, שהאדם בעצמו מעורר, בזמן הנכון. כלומר, בזמן שהוא מרגיש, שתהיה לו היכולת לתת תפלה על המקום, ולא שהשחור יביא לו עצבות ודכאון, שלא היתה לו היכולת לתת תפלה על השחור. והאדם יכול לראות בעצמו, אם זה בא מצד הקליפה או לא. והסימן לזה, כי דבר שבא מצד הקדושה, הוא תמיד בבחינת \"מעלין בקודש ולא מורידין\". כלומר, שתמיד מבקשים מה', שיעלה אותו למעלה למדרגה יותר גבוהה משהוא נמצא. מה שאין כן בזמן שהשחור בא מצד הקליפה, אין האדם מוכשר לבקש מה', שיעלה אותו למעלה מהמצב שבו הוא נמצא.","\"אלא מורידין\". כלומר, שמוריד אותו לשאול תחתיות, שנאבד לו חלק אמונה שהיה לו קצת. ונשאר כמת בלי רוח חיים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-5478","title":"\"אני מעורר השחר\"","paragraphs":["התיקון, שהאדם הולך בקו שמאל, הוא, כי אינו מחכה שיקבל ירידה ויפול, ויחכה עד שתבוא לו התעוררות מלמעלה. אלא הוא ממשיך עליו את השמאל. ואז הוא רואה, שהוא נמצא במצב של ירידה. היינו, שאין לו שום ניצוץ, שירצה לעבוד להשפיע, ולא לתועלת עצמו. אז כבר יש לו מקום לתפלה. וזהו על דרך שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, על מה שאמרו חז\"ל על דוד, שאמר \"אני מעורר השחר, ואין השחר מעורר אותי\", שהפירוש, שדוד המלך לא חיכה עד שהשחר, הנקרא שחור, שהוא בחינת חושך. כלומר, שהחושך מעורר אותו, אלא הוא בעצמו מעורר את החושך. ומתפלל עליו, שה' יאיר לו את פניו, וממילא הוא מרויח זמן מזה שיש לו ההכנה להחושך, אז יותר קל לתקן אותו. ומב' קוין, היינו ימין ושמאל, מולידים קו ג', שהוא בחינת קו אמצעי, שזהו מה שאמרו \"הקב\"ה נותן בו רוח ונשמה\". כלומר, שאח\"כ, היינו לאחר שהאדם גומר את העבודה בב' קוין, ואז כבר מגולה אצלו כל הרע, שזה בא לו, מטעם שאלו ב' קוין, הוא בחינת \"ב' כתובים המכחישים זה את זה\", והאדם רואה, שאין לדבר סוף מהעליות והירידות, לכן הוא נותן אז תפלה אמיתית, שהבורא יעזור לו כדי לקבל את הרצון להשפיע."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 10 \"מהו, שהמלך עומד על שדהו, כשהתבואה עומד בַּכְּרִי, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","דביקות","גדלות הבורא","יצר הרע ויצר הטוב","ללמוד מהירידה במצב העליה","לעשות הכנה לתפילה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה"]},{"id":"he-5480","title":null,"paragraphs":["\"במקום שאתה מוצא גדלותו, שם אתה מוצא ענוותנותו\". פירוש: האדם, שנמצא תמיד בדביקות אמיתית, רואה שהשם ית' משפיל את עצמו, דהיינו שהקב\"ה נמצא במקומות השפלים. והאדם אינו יודע מה לעשות. לכן כתוב \"המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ\". שהאדם רואה גדלות הבורא, ואחר כך \"המשפילי\", שמשפיל את השמים לארץ. והעצה היועצה לזה, שיחשוב, שאם הרצון הזה מהקב\"ה, אין לנו גדול מזה, כמ\"ש \"מאשפות ירים אביון\". מקודם צריך שאדם יראה, שיהיה לו חיסרון. ואם אין לו, צריך שיתפלל על זה, מדוע אין לו. כי זה שאין לו חיסרון, הוא מטעם מיעוט הכרה. לכן בכל מצווה צריך שיתפלל, מדוע אין לו הכרה, שאינו עושה המצווה בשלמות, דהיינו שהרצון לקבל מכסה, כדי שלא יראה האמת. שאם הוא רואה, שהוא במצב כל כך שפל, אז בוודאי לא ירצה להיות במצב הזה. אלא שבכל פעם ופעם יתאמץ בעבודתו, עד שיבוא לכלל תשובה, כמ\"ש \"מוריד שאול ויעל\". פירוש: כשהקב\"ה רוצה שהרשע ישוב בתשובה, עושה לו את השאול כל כך בשפל, עד שרשע בעצמו אינו רוצה להיות כן. לכן צריך שיתפלל בתחנונים, שהקב\"ה יראה לו האמת, על ידי שיוסיף לו את אור התורה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ז. \"במקום שאתה מוצא גדלותו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דביקות","גדלות הבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5482","title":null,"paragraphs":["כתוב (סנהדרין מ\"ד ע\"ב) \"אמר רבי אלעזר, לעולם יקדים אדם תפלה לצרה\", שיש לפרש, שאין האדם נכנס לעבודת השמאל מטרם שעבד מקודם בבחינת ימין, הנבחנת לבחינת שלימות. זאת אומרת, שלא חסר לו כלום, אלא הוא מודה ומשבח לה' בזה שנתן לו קצת אחיזה בעבודת ה', ואח\"כ הוא נכנס לעבודת השמאל. אז הוא רואה, שהוא נמצא בצרה, היינו שאין לו לא תורה ולא עבודה כמו שמתאים לעובד ה'. והוא מרגיש אז איך שהוא מרוחק מאהבת ה', דהיינו לעבוד בשבילו, היינו לעבוד רק על הכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלום לתועלת עצמו. והוא רואה אז איך הגוף מתנגד לזה. והוא לא רואה, שתהיה פעם, שכן יוכל לעשות משהו רק להשפיע. נמצא, שבזמן שהוא נכנס בדרך השמאל, זאת נקראת בחינת \"צרה\", ואין לו עצה אלא לתת תפלה לה', שה' יעזור לו, שיתן לו את הרצון להשפיע, המכונה \"טבע שני\", שאז היא התפלה מעומק הלב, וה' שומע תפלתו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 39 \"מהו שהימין צריך להיות יותר גדול מהשמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","גדלות הבורא","תפילה"]},{"id":"he-5487","title":null,"paragraphs":["בזמן עליה, הוא צריך לזכור ולומר, שבמקום הזה, שיש לי עכשיו עליה, היתה לי ירידה, וה' הציל אותי, והעלה אותי משאול תחתיות, ויצאתי מבחינת מות, הנקרא \"התרחקות מה'\", וזכיתי בשיעור מה להתקרבות ה', שזה נקרא \"להידבק בשיעור מה לחיי החיים\". ועל זה אדם צריך לתת ברכת תודה לה', שע\"י זה שהוא נכנס עתה למצב, ששם היו לו יסורים, ועתה הוא ברוך השם במצב רוח של טוב ועונג, בזה שהבורא קירב אותו, אז השיג כלים חדשים של חסרון, שיכול למלאותם עם מצב של עליה, שבו הוא נמצא עכשיו. נמצא, שהוא ממשיך אור של שמחה בכלים חדשים, שהשיג עתה ע\"י שהוא מסתכל על הנס שהיה לו, שה' הציל אותו. לכן כשהוא מסתכל על היסורים, זהו כאילו עתה הוא המקבל את היסורים, ועתה הוא ממלא אותם עם תענוג. נמצא, שע\"י זה שהוא מצייר לעצמו את מצב של הירידה, זה גורם לו, שהעליה שקבל עכשיו, תתפשט בכלים חדשים, היינו לפי הכלל \"אין אור בלי כלי\". לכן בזמן העליה, שמתחיל לחשוב על המצב של הירידה שהיתה לו, היסורים של הירידה נבחנים לכלים, שבהם יכול להתפשט את אור של העליה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התרחקות לשם התקרבות","ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5488","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתנהג בבחינת יראת הרוממות, לידע איזה ערך ואיזה מרחק יש בינו לה'. שמצד שכל החיצוני קשה להבין, או שיהיה באפשרות לקשר וחיבור בין הבורא לבין הבריאה. ובזמן הירידה הוא מרגיש אז, שאין שום אפשרות, שיהיה לו חיבור ושייכות להבורא ית' בבחינת הדביקות. כי מרגיש את העבדות לדבר מוזר לכל העולם כולו. והאמת הוא כן. אלא, \"במקום גדלותו שם אתה מוציא את ענוותנותו\". זאת אומרת, שהוא ענין למעלה מהטבע, שהשם ית' נתן המתנה הזאת להבריאה, לאפשר להם להיות חיבור ודביקות עמו. לכן, בזמן שהאדם נעשה בחזרה מקושר, אזי הוא צריך תמיד לזכור את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין ולהעריך ולהחשיב את הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו ישועה למעלה מדרך הטבע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קצ\"א. \"זמן הירידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הצורך לישועת ה'","ללמוד מהירידה במצב העליה","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-5489","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם נמצא במצב העליה, עליו ללמוד ממצב מה שהיה לו בזמן הירידה, בכדי לידע את היתרון בין אור לחושך, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". אולם מדרך העולם הוא, שאין אדם רוצה לזכור את זמן החושך, מטעם שזה יגרום לו יסורים, ואין האדם רוצה לסבול יסורים בחינם, אלא הוא רוצה להנות ממצב העליה, שבו הוא נמצא עכשיו. אמנם, אבל על האדם לדעת, שאם הוא יסתכל בזמן עליות על מצב הירידות, אז ידע מזה ב' דברים, שהם יהיו לטובתו, ולכן לא יסבול יסורים בחינם ממצב הירידות:","א. שידע לשמור עצמו, שלא יבוא לידי ירידה, עד כמה שאפשר,","ב. כיתרון האור מתוך החושך, אז יהיה לו יותר חיות ויותר שמחה ממצב העליה. ויהיה בידו לתת תודה לה', על זה שעתה ה' קירב אותו אליו. היינו, שיש עתה להאדם הרגשה טובה, מזה שהוא נמצא במצב, שהוא מבין שכדאי להיות עובד ה', מטעם שמרגיש עתה גדלות וחשיבות המלך.","מה שאין כן בזמן הירידה, היה ממש להיפך, שהגוף היה שואל אותו, מה יהיה לך מזה, שאתה רוצה להתבטל אליו יתברך, ולבטל את עצמך מכל העולם הזה, ולדאוג רק איך לעשות נחת רוח להבורא. ובזמן שהאדם מסתכל על ב' קצוות, אז הוא רואה את ההבדלים שיש בהם. אז יהיה לו ערך של חשיבות אחרת, מכפי שהוא חושב על העליה. נמצא, שעל ידי הסתכלות על הירידה, מתעלה אצלו את העליה לדרגת יותר נעלה, מכפי שהוא מרגיש מבלי הסתכלות על הירידה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 9 \"מהו ריח בגדיו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות","לחבר ימים ולילות","ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5490","title":null,"paragraphs":["מתי האדם לומד ולוקח תועלת מהירידה. בטח לא בזמן הירידה, כי אז הוא מת. אלא לאח\"כ, שה' מחיה אותו, שפירושו, שנותן לו עליה, אז הזמן שצריך ללמוד מה שהיה לו בזמן הירידה. כלומר, באיזו שפלות הוא היה, ולאיזה דברים היתה התשוקות שלו, ולמה היה מצפה. שאם יהיה לו זה או זה, הוא ירגיש עצמו לאדם השלם. אז הוא רואה, שכל החיים שלו של זמן של ירידה, היה לא פחות אלא מהחיים של בעלי חי... נמצא, תועלת גדולה מהירידה זו, שהוא רואה שפלות עצמו, לאיזה מצב הוא יכול להגיע, ורק ה' הוציא אותו משפלות הזאת. אז הזמן לראות גדלות ה', מזה שיש בידו להוציא את האדם מטיט היוון, שיכול שם להטבע ולהישאר ביד הס\"א לעולמים. ורק ה' הוציא אותו משם. ובהאמור רואים, שהאדם צריך לקרוא בזמן העליה את כל מה שכתוב בזמן הירידה. ואז מהקריאה הזאת הוא ידע, איך לבקש על נפשו מאת ה', שלא יזרוק אותו עוד הפעם לתוך האשפתות. וגם יודע, איך לתת תודה לה', על מה ששוב העלה אותו משאול תחתיות. וזהו \"מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה\". כלומר, ע\"י הירידות והעליות, מזה נצמח הישועה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 29 \"מהו ההיכר בין עובד אלקים ללא עבדו\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עליות וירידות","ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5491","title":null,"paragraphs":["רק בזמן עליה, אז כשעושה חשבון, מה שעליו להרויח ומה הוא מפסיד, ע\"י שהוא משועבד להרצון לקבל, שהוא לא יכול להרויח והוא רק מפסיד, החשבון הזה כשהוא עושה, הוא יכול להרגיש, איך שהיצר שלו עושה לו רעות. ומכל עליה ועליה הוא צריך לעשות חשבון, מה שהפסיד מן הירידה. וע\"י זה הוא רואה, שהיצר עושה לו הרבה רעות. ובכדי שיקבע בלבו צורך לעזרת ה', זה בא לו ע\"י הרבה רעות, שהוא סובל ממנו, כמ\"ש בדברי הזה\"ק, שדרשו על הכתוב \"רבות רעות צדיק\", שהצדיק סובל הרבה רעות מהיצר. ולפי שהסברנו, יש לפרש את הכתוב \"רבות רעות צדיק\". כלומר, לאחר שהצדיק סבל הרבה רעות, כי \"צדיק\" נקרא על שם העתיד. היינו, מי שרוצה להיות צדיק. זאת אומרת, שרוצה לעבוד לשם שמים, הוא סובל הרבה רעות, עד שיתאסף הרבה רעות. וזה שכתוב \"ומכולם\", היינו שיש לו כבר הרבה רעות, אז יצילנו ה'. מסיבה, שאז יש לו צורך אמיתי שהקב\"ה יעזור לו. וכבר ידע איך להחשיב את ישועת ה'. שזהו מטעם, שאין אור בלי כלי."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5492","title":null,"paragraphs":["העצה הכי טובה בזמן העליה היא, שהאדם מרגיש, שיש עכשיו מצב של רוחניות, והוא רוצה למצוא חסרונות, אז האדם צריך לעיין בתורה, ולמצוא את הקשר, שיש בין התורה להאדם, שמזה יהיה לו לקחת דעת, איך לעבוד את ה', כמו שכתוב \"גם נפש בלי דעת לא טוב\". וכמו שכתוב \"וחננן מאתך חכמה בינה ודעת\". ואז ממילא הוא יראה את החסרון שבו, וכבר יהיו לו כלים ריקים. ומזה הוא ינצל, שלא יבוא לידי ירידה ממש."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 27 \"מהו ענין יסורים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5493","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מרגיש את עצמו בבחינת עליה, שיש לו מצב רוח מרומם, ואז מרגיש את עצמו, שאין לו שום תשוקה רק לרוחניות, טוב אז לעיין בסתרי תורה, בכדי להשיג את פנימיותה. ואפילו שרואה, שאף על פי שמתיגע את עצמו להבין משהו, ומכל מקום אינו יודע שום דבר, מכל מקום כדאי לעיין בסתרי תורה, אפילו מאה פעמים בדבר אחד, ולא לבוא ליד יאוש, היינו לומר, שאין שום תועלת מזה, מאחר שלא מבין שום דבר. והוא מטעם, שבזמן שהאדם מעיין באיזה ענין ומשתוקק להבינו, ההשתוקקות הזו נקרא \"תפילה\". כי ענין תפילה הוא בחינת חסרון, שפירושו שמשתוקק לדבר שחסר לו, שהקב\"ה ימלא את חסרונו. וגודל התפילה נמדד לפי ההשתוקקות. כי לדבר שחסר לו ביותר, אז ההשתוקקות יותר גדולה. כי לפי ערך החסרון, כן במידה זו הוא משתוקק. ויש כלל, בדבר שהאדם משקיע יגיעה ביותר, אז היגיעה מגדילו את החסרון, ורוצה לקבל מילוי על חסרונו. וחסרון נקרא \"תפילה\", בחינת עבודה שבלב, כי \"רחמנא ליבא בעי [הקב\"ה חפץ בלב]\". נמצא, שאז הוא יכול לתת תפילה אמיתית."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. כ\"א. \"בזמן שהאדם מרגיש את עצמו בבחינת עליה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ללמוד מהירידה במצב העליה"]},{"id":"he-5494","title":null,"paragraphs":["אין האדם נכנס לעבודת השמאל שנקרא צרה, אלא בזמן שהוא נמצא בעליה, אז נכנס בשמאל, כלומר שעדיין לא נמצא בירידה. \"אמר ר' אלעזר, לעולם יקדים אדם תפלה לצרה\" (סנהדרין מ\"ד ע\"ב). היינו שאפילו שהוא נמצא בזמן עליה, הוא צריך לבקש שה' יקרב אותו בהתקרבות יותר גדולה אחרת, בכדי שיתקדם בעבודה. ואם הוא לא מרגיש חסרון, אי אפשר להתקדם. בגלל זה נותנים לו ירידה מלמעלה, כדי שיהיה לו חסרון. וירידה נקרא צרה. ואז הוא מתפלל. לכן יש עצה, מטרם שהגיע אליו הצרה, הוא כבר מתפלל."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 840 \"התקרבות מהירה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ללמוד מהירידה במצב העליה","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-5496","title":null,"paragraphs":["אהבת ישראל, זה מושרש בכל נפש מישראל, מורשה מאברהם אבינו ע\"ה, שהוא שורש היהדות, כמו שאמרו חז\"ל ש\"ואהבת לרעך כלל גדול בתורה\"."],"source":"מחשבות חרוץ. יט","author":"מחשבות חרוץ","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","נשים לחיבור העם"]},{"id":"he-5498","title":null,"paragraphs":["שמעי בת וראי, והטי אוזנך.. כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם."],"source":"זוהר לעם. זוהר חדש. חוקת, 119","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה","נשים לחיבור העם"]},{"id":"he-5505","title":null,"paragraphs":["כל עוד, שהאדם אינו זוכה, להשגחה של גילוי פנים, נמצא, שהתורה והמצוות, שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים, במידה מרובה. וז\"ש, אשר הקב\"ה מסתיר עצמו בתורה. ובאמת, כל הכובד הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו, אלא כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה, קוראת אליו עי\"ז, ומעוררתו להזדרז ביותר, ולמהר ליתן את סכום היגיעה, הנדרש ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי הפנים, כחפץ ה'. והבן מאד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", ק- ק\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","ברית","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות"]},{"id":"he-5507","title":null,"paragraphs":["בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. נמצא, שהוא בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק, ומילא אותו עם מלכות שמים. וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא מעלה תמיד ניצוצין מחלל הפנוי לתוך הקדושה, נמצא, שמכל ירידה וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים. לכן כשאדם רואה, שיש לו ירידות, הוא צריך להיזהר, שלא יברח מהמערכה, אף על פי שהוא רואה, שהוא לא מתקדם. אלא הוא צריך להשתדל להתחיל כל פעם מחדש. היינו, שזה שהוא מתחיל לעלות, לא יגיד שהוא בא שוב לדרגתו הקודמת. נמצא, שהוא לא עשה שום דבר עם עבודתו, היות שהוא חושב, שהוא עולה עתה לדרגתו הקודמת. אלא הוא צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, כנ\"ל, שכל פעם הוא מעלה ניצוצות אחרים, עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","בכל יום יהיו בעיניך כחדשים","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכניסה למדרגה הרוחנית","העבודה בהסתרה","עליות וירידות","וליבי חלל בקרבי","גדלות הבורא","יאוש מכוחותיו עצמו","ללמוד מהירידה במצב העליה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ממשיכים את הכנס בעלייה","מעוררים את השחר בשמחה","נקלטים בעליון","עיבור"]},{"id":"he-5512","title":null,"paragraphs":["ענין הגבלה, הוא להגביל את מצבו, שבו הוא נמצא, ולא לרצות גדלות. אלא בהמצב הנוכחי, שבו הוא נמצא, הוא רוצה להשאר לנצחיות. וזה נקרא \"דביקות תמידית\". ולא חשוב את השיעור של גדלות, שיש לו. אלא אפילו שיהיה הקטנות הכי קטנה, ואם זה מאיר לנצחיות, נקרא זה ש\"זכה לדביקות תמידי\". מה שאין כן מי שמשתוקק ליותר גדלות, נקרא זה \"מותרות\". וזה סוד \"וכל עצב יהיה מותר\". היינו, שהעצבות המגיע להאדם, היא בסיבת שמשתוקק למותרות. וזה סוד, כשבא ישראל לקבל התורה, ויוליכן משה לתחתית ההר, כמ\"ש \"ויתיצבו בתחתית ההר\", (הר פירוש הרהורים), שמשה הוליכן לסוף המחשבה, והבנה, ושכל, שאין מדרגה למטה הימנו. ורק אז, שהסכימו על מצב כזה, ללכת בו בלי שום נדנוד ותנועה, אלא להשאר במצב כזה, כאילו היה להם גדלות הכי גדולה, ולגלות על זה שמחה. שזה סוד \"עבדו ה' בשמחה\". היינו, כי בזמן הגדלות, לא שייך לומר, שנותן להם עבודה שיהיה בשמחה. כי בזמן הגדלות, השמחה בא מאליו. אלא על הזמן הקטנות ניתן להם עבודה של שמחה. ואז, בזמן הקטנות, שיהיה להם שמחה, אעפ\"י שהם מרגישים קטנות. זהו עבודה גדולה. וזה נקרא \"עיקר אצילות של המדרגה\", שהוא בחינת קטנות. ובחינה זו צריך להיות בקביעות. והגדלות הוא רק תוספת. וצריכים להשתוקק על העיקר, ולא על התוספות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ\"ג. \"ענין הגבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","אין עוד מלבדו","אפס המוחלט","אתם עשיתם אותי","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","גדלות הבורא","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","הכנעה","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","זמן מתן תורה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עיבור","שבועות","תפילה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5513","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'\". פירוש, שהחיות דקדושה שבאדם, אינו בא דוקא מההתקרבות, היינו הכנסות. זאת אומרת, הכניסות להקדושה. אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא מתלבשת בגוף האדם, וטוענת \"כולה שלי\" בטענה צודקת, ועל ידי זה התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות. זאת אומרת שהאדם צריך ליחד הכל לה', היינו, אפילו היציאות נמשך ממנו ית'. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל ממנו יתברך. ועל ידי זה הוא מוכרח להיות עניו. כיון שהוא רואה, שהכל השם ית' עושה, בין היציאות ובין ההכנסות. וזה ענין הנאמר אצל משה ענותן וסבלן, שצריכים לסבול את השופלות. היינו, שבכל מדרגה ומדרגה הוא צריך להחזיק את השופלות. וברגע שעוזב את השופלות, תיכף נאבד ממנו כל המדרגות \"משה\", שכבר השיג. ודי למבין. וזה ענין סבלנות. שענין שופלות יש אצל כל אחד ואחד, אלא לא כל אחד מרגיש את שופלות לדבר טוב. נמצא שלא רוצים לסבול. מה שאין כן משה רבינו עליו השלום, סבל את הענוות. לכן נקרא עניו. היינו, שהיה לו שמחה מהשופלות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"א. \"היתה כאניות סוחר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אושפיזין משה – ספירת נצח","אין עוד מלבדו","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכנה לקבלת התורה","הכנעה","אמונה למעלה מהדעת","ירידה לצורך עליה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5514","title":null,"paragraphs":["ע\"י הגרעונות בעבודת ה', זה גורם לו שירומם עצמו לעלות למעלה. כי בלי דחיפה, האדם מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להשאר במצב שבו הוא נמצא. מה שאין כן אם הוא יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שהוא מבין, זה נותן לו כח להתגבר, שאינו יכול להשאר במצב כל כך גרוע, היות שהמצב שבו ירד, הוא לא יכול להסכים להישאר כך. לכן הוא מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שהוא מגלה שמותיו של הקב\"ה... זאת אומרת, שכל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו משמשים להקדושה, כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים שלהם. שזה נקרא \"רשע יכין, וצדיק ילבש\", כלומר שהם נותנו הכלים ומקום עבור הקדושה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","עליות וירידות","גדלות הבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-5517","title":null,"paragraphs":["ובענין ספירת העומר, זה ידוע דעיקר עבודת האדם הוא להתקשר את עצמו לה'. \"עומר\" מלשון מאלמים אלומים. ופירש רש\"י, \"כתרגומו מאסרין אסרין, עמרין\". שהכוונה שעל ידי זה שהאדם נעשה אלם, ואינו פותח את פיו עם טענות נגד הקדוש ברוך הוא, אלא אצלו \"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד\" (ברכות ט') ואומר את עצמו, דהיינו מחשבתו ורצונו, שיהיה רק לשם שמים - אז הוא עומר. דהיינו, על ידי זה שמקשר בקשר אמיץ את כל מחשבותיו ורצונותיו, שיהיה להם רק מטרה אחת, היינו לעשות נחת רוח ליוצרו, אז האדם נקרא בשם עומר. וספירת העומר, המפורשים אמרו שהוא מלשון \"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר\". שפירושו הוא, שעל ידי זה שהאדם מקשר את עצמו להקדוש ברוך הוא, אז האדם זוכה שיתגלה עליו אור ה'. נמצא שהאדם, שעל ידי זה שהאדם שנעשה עומר, שקושר את כל הרצונות בקשר אחד, היינו למטרה אחת שהוא לשם שמים, אז מאיר העומר הזה. וזה סוד ספירת העומר, שהאדם מאיר באור ה'."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת נ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ל\"ג בעומר","ספירת העומר","פרשת השבוע וישב","שבועות"]},{"id":"he-5518","title":null,"paragraphs":["היות שיהודי כלול מז' מדות, וצריכים לתקן אותם שיהיה לה', ויש כלל, שכל מידה כלולה מחברתה, לכן יוצא לנו ז' פעמים ז', הרי הם מ\"ט ימים. לכן אנו סופרין מ\"ט יום עד קבלת התורה. כי העומר הוא משעורים. שהכוונה, שהוא בא משעורים, על ידי זה שהוא משער בליבא את גדלות ה', כמו שפירש הזהר הקדוש על פסוק \"נודע בשערים בעלה\", אומר הזהר הקדוש, \"כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבא\" [כל אחד ואחד לפי מה שמשער בליבו], באותו שיעור שורה עליו האור של הקדוש ברוך הוא על האדם. וזה נקרא בחינת אמונה. וכשהאדם זכה לאמונת ה' אז נקרא בחינת בהמה. וזה ענין שהעומר היה של שעורים, שהוא מאכל בהמה, שהכונה שעוד לא זכה לדעת התורה. מה שאם כן בשבועות, שזוכין לקבלת התורה, אז מקבלין את הדעת התורה, לכן מקריבים את מנחת חיטין שהוא מאכל אדם, שהוא בחינת מדבר. מה שאם כן מטרם שזכה לבחינת תורה שהוא בחינת מדבר, אז נקרא מנחת שעורים, שהוא מאכל בהמה. ואז נקרא מאלמים אלומים, שהוא בחינת אלם, שהוא רק בחינת חי ולא מדבר. שרק על ידי התורה זוכין לבחינת מדבר."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת נ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","ספירת העומר","שבועות"]},{"id":"he-5519","title":null,"paragraphs":["ימי ספירה מורים על האחדות, כמובא בספרים הקדושים. לכן בימי הספירה צריך האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה בחג השבועות, כמו שכתוב \"ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר\", והענין הוא, כי העיקר שהכל תלוי בו הוא, שיהיה אהבה ואחוה בתוך בני ישראל. וכמאמר חז\"ל, שבמצות ואהבת לרעך כמוך תלוי כל התורה כולה. שבזמן שיש שלום בישראל, השכינה שרויה ביניהם, מפני שכללות נשמות ישראל הם ששים ריבוא, והתורה היא ששים ריבוא אותיות, שכל אחד מישראל, שורש נשמתו הוא באות אחת מהתורה. לכן כשיש שלום ביניהם ואהבה ואחוה וריעות, הם עלולים לקבל התורה, שעל ידי ההתחברות שיש ביניהם, נעשית התורה שלימה וכל אחד נקל לו לקשר עצמו לשורשו שבתורה. ולכן אז בשעת מתן תורה, שחנו שם בלב אחד באהבה ואחוה, כמו שפירש רש\"י, מפני זה זכו לקבלת התורה ולגילוי שכינתו ית' עליהם פנים בפנים. וזה אמרו \"ויסעו מרפידים\", הנה רפידים - אותיות פרודים, ורמז בזה שנסעו מהעצלות והפירוד והתחברו יחד באהבה לעבוד ה', ומפני זה נתן השי\"ת התורה."],"source":"מאור ושמש. רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-5521","title":null,"paragraphs":["בכדי לקבל את התורה, האדם צריך להכין עצמו, שיהיה לו חסרון, הנקרא \"כלי\", שהתורה ימלא את הכלי הזה. וזה נוהג דוקא בעת שהוא רוצה לעבוד לשם שמים, שאז יש לו התנגדות מצד הגוף, שצועק \"מה עבודה הזאת לכם\". והאדם מאמין באמונת חכמים, שאמרו, שרק התורה היא יכולה להוציא את האדם משליטת יצר הרע. וזה שייך לומר רק באלו שרוצים להיות בחינת \"ישראל\", שהוא ישר-אל. והם רואים, שהיצר הרע לא נותן להם לצאת משליטתם, אז יש להם צורך לקבלת התורה, בכדי שמאור התורה יחזיר אותם למוטב. ובהאמור נבין מה שאמרו חז\"ל \"אין מוסרין דברי תורה לעכו\"ם, שנאמר, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום\". מטעם שאין להם צורך לתורה. היות מי שהוא עובד עבודה שזרה לנו, היינו לתועלת עצמו, הוא יכול לחיות בלי תורה, כי אין הוא זקוק לעזרת התורה. כי רק ישראל, מי שרוצה לעבוד לתועלת ה', הוא צריך לאור תורה, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\". כלומר, שאי אפשר לנצח את הרע שבו בלי תורה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 29 \"מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-5522","title":null,"paragraphs":["מפני מה ניתנה תורה לישראל, מפני שעזין הם. פירש רש\"י, מפני שישראל עזין הן ניתנה להם התורה, שהיא מתשת כוחם ומכנעת לבם (מסכת ביצה כ\"ה). ויש להבין:","א. מכאן משמע, שלכן לא נתנה תורה לאומות העולם, היות שהם אינם עזין, לכן אין להם צורך להתורה.","ב. שלאחר התורה הם כבר לא יהיו במדרגה אחת כמו האומות העולם.","ויש לומר, ש\"נכרי\" נקרא שהוא עובד עצמו. ו\"ישראל\" נקרא שהוא עובד ה'. ובזמן שרוצה להיות ישראל, אז הוא רואה, שהוא עז, הן במידות והן בדעות, שהם בעזות נגד הקדושה. לכן ניתנה להם התורה.","מה שאין כן מי שעובד לתועלת עצמו, הוא נחשב לנכרי. ואז המידות שלו אינם כנגד הקדושה ואין הם עזים, ממילא אין להם צורך לתורה שמתשת כחם, היינו כוח התאוות. \"ומכנעת לבם\", היינו שכל הרצונות נכנעים מול הקדושה, מפני שמאור התורה מחזירו למוטב. ואז הוא מרגיש את גדלות ה', ומקבל כוח להכניע את מידותיו. מה שאין כן כשהאדם עובד את עצמו, אז אין הוא מסוגל לראות שיש לו מדות ודעות רעות, משום שלצורך תועלת עצמו הגוף נותן כוח לעבודה, ואינו מראה לו שום חסרון בעבודה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 740 \"מפני מה ניתנה תורה לישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-5526","title":null,"paragraphs":["\"מאי הר סיני, הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו\" (שבת פ\"ט). ויש להבין מדוע גרמה התורה שנאה דווקא לישראל, ומדוע אין אנו אומרים שיש שנאה בין ישמעאלים לנוצרים, וכדומה. ויש לפרש זה על דרך המוסר, שענין \"אומות העולם\" נקרא הרצונות שלהם, היינו התאוות גשמיות, שכל רצונם הוא למלאות את בטנם. והנושא לזה הוא היצר הרע. ולעומת זה ישראל נקרא \"הרצון לעבודת ה'\". והנושא לזה היצר טוב. והנה בזמן העבודה, יש להאדם רצון וחשק לתאוות גשמיות. נמצא לפי זה שהאדם אוהב את האומות העולם, ויש לו עבודה גדולה, שיוכל להתגבר, כדי שישנה את הרצונות האלו. וזה אי אפשר, רק על ידי התורה, שיש בסגולתה לשנוא את כל התאוות הגשמיות. וזה יש לפרש, שנקרא \"הר סיני\", שירדה שנאה לאומות העולם, דהיינו על ידי התורה הוא זוכה לשנאת אומות העולם, שנקבע שנאה בלבו להיצר הרע, כמו שאמרו חז\"ל, \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 941 \"הר סיני\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן","שבועות"]},{"id":"he-5530","title":null,"paragraphs":["אחרי שהאדם זוכה לבחינת אמונה, אחר כך זוכים לבחינת תורה הנקרא חכמה ובינה. ואחר כך, היינו לאחר שזכה לבחינת תורה, אז צריכים עוד פעם להמשיך את ענין אמונה. מטעם היות שהאדם צריך לשמש את ה' שלא על מנת לקבל פרס, ולאחר שזכה לבחינת תורה או כבר יכול לומר שעכשיו הוא כבר רואה שכדאי להיות עובד ה', כיון שיש לו תורה, שהוא ענין \"פקודי ה' ישרים משמחי לב\", נמצא שהוא פוגם בענין אמונה שהיא למעלה מהשכל, ששם אין הוא רואה לעצמו שום קיום ורק עבודתו בענין אמונה הוא לבחינת ביטול המציאות, שהוא ענין \"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך\", שאין הוא רוצה שום דבר לעצמו ותשוקתו רק לביטול מציאותו לגמרי. לכן מוכרח האדם לאחר שזכה לבחינת תורה לילך ולחדש עוד פעם את האמונה, שזה נקרא בחינת דעת ובחינת דבקות למעלה מהשכל, ואז יש לו חב\"ד."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ס\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["להתבטל לעליון","שבועות"]},{"id":"he-5533","title":null,"paragraphs":["\"מי בז ליום קטנות\", היינו שאדם צריך להיות שמח, מעבדות של קטנות יותר מעבדות של גדלות מטעם שככל שהאור יותר גדול, יש פחד לחיצונים, שלא יפגמו בו. לכן הוא מתכסה ושלא יתראה אלא בצורה של קטנות. מה שאין כן באור היותר קטן יכול לבוא לידי גלוי, מטעם שאין פחד כל כך. והאדם צריך להאמין שיש יותר נחת רוח מעבדות של זמן קטנות מעבדות דזמן גדלות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 654. \"מי בז ליום קטנות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5534","title":null,"paragraphs":["כל דבר שהוא יותר רחוק מהלבשה, הוא יותר גבוה. ולהאדם יש יכולת להרגיש במקום היותר מופשט, הנקרא \"אפס המוחלט\". משום ששם אין יד האדם משמשת. כלומר, שהרצון לקבל יכול להאחז רק במקום שיש איזה התפשטות האור. ומטרם שהאדם מזכך את כליו, שלא יפגום בהאור, אין הוא מסוגל שהאור יבוא אליו בצורת התפשטות בכלים. ורק בזמן שהאדם הולך בדרכי השפעה, היינו במקום שהרצון לקבל לא נמצא שם, בין במוחא ובין בליבא, שם האור יכול לבוא בתכלית השלימות, והאור בא אצלו בבחינת הרגשה, שיכול להרגיש את רוממותו של האור עליון. מה שאין כן, כשהאדם עוד לא תיקן את הכלים שיהיו בעמ\"נ להשפיע, אז כשהאור בא לכלל התפשטות, מוכרח האור להתצמצם ואינו מאיר אלא לפי טהרת הכלים. לכן האור נראה אז שהוא בתכלית הקטנות. לכן, בזמן שהאור הוא בבחינת הפשטה מהתלבשות בכלים, אז האור יכול להאיר בתכלית השלימות והבהירות, בלי שום צמצומים לצורך התחתון היוצא מזה, כי חשיבות עבודה הוא דוקא בזמן שבא לכלל אפס, היינו בזמן שהוא רואה, שהוא מבטל את כל מציאותו וישותו, שאין אז שום שליטה להרצון לקבל, ורק אז הוא נכנס להקדושה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אפס המוחלט","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עיבור"]},{"id":"he-5535","title":null,"paragraphs":["תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר חדש. כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה למעלה מהדעת. שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום סמיכה. ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש מלך גדול. וזה ענין מה שכתוב \"את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, כמנחת הבוקר ונסכו\". פירוש, שאותה השמחה, שהיה לו בזמן שהקריב את קרבנו, בזמן שהיה אצלו בוקר, שבוקר נקרא אור, היינו שהיה מאיר לו את האור תורה בתכלית הבהירות, באותה שמחה היה עושה את קרבנו, היינו עבודתו, אפילו שהיה לו בחינת ערב. כלומר, אפילו שלא היה לו שום בהירות, בתורה ועבודה, מכל מקום הוא עשה הכל בשמחה, מטעם שהוא עושה למעלה מהדעת. לכן אין הוא יודע למדוד, מאיזה מצב יש להבורא יותר נחת רוח."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. צ\"ו. \"מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-5536","title":null,"paragraphs":["\"אך טוב לישראל אלקים לברי לבב\". הנה ידוע, שאכין ורקין המיעוטין. היינו, כל מקום שכתוב \"אך\" ו\"רק\" בהתורה, זה בא למעט. אי לזאת, בעניני עבודה יש לפרש, שבזמן שהאדם ממעט עצמו, ומשפיל עצמו. וענין השפלה שייך לומר, בזמן שהאדם משתוקק להיות בגאוה. היינו, שהוא רוצה להיות בגדלות. זאת אומרת, שהוא רוצה להבין כל דבר ודבר, שנפשו חשקה להיות בחינת ראיה ושמיעה בכל דבר, ומכל מקום הוא משפיל עצמו, ומסכים ללכת בעינים עצומות, ולקיים תו\"מ בתכלית הפשטות, זהו \"טוב לישראל\". שמילת \"ישר-אל\" הוא אותיות \"לי ראש\". היינו שמאמין, שיש לו ראש דקדושה, אף על פי שהוא בחינת \"אך\". היינו שהוא בבחינת מיעוט ושפל. ואומר על ה\"אך\" הזה, שהוא טוב גמור. אז מקויים בו \"אלקים לברי לבב\". שפירושו, שהוא זוכה לבחינת לבר לבב, שהוא סוד \"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר\". שענין בשר הוא מוחין דו\"ק, הנקרא מוחין דלבוש, שהוא בא מצד העליון. מה שאין כן מוחין דג\"ר, זה צריך לבא מצד התחתון, היינו ע\"י בירורים של התחתון. וענין ו\"ק דמוחין וג\"ר דמוחין צריך ביאור. כי הרבה בחינות ו\"ק וג\"ר ישנו בכל מדרגה. ואולי כוונתו למה שכתוב בכמה מקומות, כי הקטנות, הנקרא גו\"ע דתחתון, עולים למ\"ן, ע\"י הכלי המעלה מ\"ן, הנקרא אח\"פ דעליון. נמצא לפי זה, שהעליון מעלה את התחתון. ואח\"כ, כדי לקבל ג\"ר דאורות ואח\"פ דכלים, התחתון צריך לעלות מעצמו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קמ\"ג. \"אך טוב לישראל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אפס המוחלט","אמונה למעלה מהדעת","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-5537","title":null,"paragraphs":["לבנה נקרא מלכות, ונקראת \"חידוש הלבנה\", היות שענין מלכות שמים צריכים כל יום לקבל עול חדש. ואינו מספיק הקבלה של אתמול, משום שכל פעם, אומר האר\"י הקדוש, צריכים להעלות הניצוצין שנפלו לבי\"ע, ולהעלותם לקדושה. נמצא זה שהאדם מקבל כל פעם עול חדש, זה נקרא שכל פעם הוא לוקח חלק מפרודא, ומכניס אותה ליחוד דקדושה. וזה ענין שכל יום חוזרת מלכות לנקודה, שנקודה נקראת בזהר הקדוש \"נקודה שחורה דלית בה לבנוניתה\", היינו שאינה מאירה, שלבן נקרא שמאיר, שפירושו, שכל פעם צריכים לחדש אותה. אולם צריכים לדעת, שאינה אותה בחינה שהיתה מקודם לכן, אלא כמו שכתוב, אין לך חידוש אור שלא יהא נמשך מאין סוף. וזה נקרא \"עיבור החודש\", שפירושה של עיבור הוא, מלשון עברה וזעם. היינו, שהאדם צריך להתגבר בזמן שהמלכות שמים היא אצלו בבחינת נקודה, כלומר שאינה מאירה לו קבלת מלכות שמים שיהיה בשמחה, כמו שכתוב \"עבדו את ה' בשמחה\", אלא שאצלו היא בעצבות. וזה ענין עיבור, היינו שזה כמו עיבור בגשמיות, שהתחיל להכנס להריון, שאחר כך שאם יתנו התנאים הדרושים, יצא מזה ולד. נמצא שבזמן שהאדם נכנס בעבודה, ורואה איך שהוא, מרוחק מה', וכואב לו, זה נקרא שזכה לבחינת קטנות, היינו הוא מרגיש את קטנותו. וזה נקרא חסרון כלי. ובשיעור זה יכול להשיג אחר כך את האור, הנקרא גדלות בערך הכלי. נקודה נקראת שכינתא בעפרא, וקימה נקרא קידוש החדש. כלומר מה שהיה בבחינת עפר, בחינה זו הכניס לקדושה. זה נקרא לאוקמא שכינתא מעפרא."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 799. \"מולד הלבנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","הכנעה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5538","title":null,"paragraphs":["המלכות בבחינת עיקר מציאותה אין לה יותר מנקודה, שהיא בחינת נקודה שחורה דלית [שאין] בה לבנוניתא. ואם האדם מקבל זאת הנקודה לבחינת עיקר ולא לדבר יתר שהוא רוצה להפטר מזה, אלא אדרבה, שמקבל את זה לבחינת הידור, נקרא זה בחינת דירה נאה בליבא. שאינו מגנה את העבדות הזו אלא שעושה זאת לבחינת עיקר אצלו, אזי נקרא זה בחינת \"לאוקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". וכשמקיים את היסוד לבחינת עיקר אצלו, אזי אי אפשר לו ליפול ממדרגתו אף פעם, משום שבעיקר אין הסתלקות. ובזמן שהאדם מקבל על עצמו לעבוד בבחינת נקודה שחורה, שאפילו בשחרות הכי גדולה במציאות שיש בעולם, אזי השכינה הקדושה אומרת: \"לית אתר לאתטמרא מנך [אין מקום להסתתר ממך]\". לכן \"בחד קטירא אתקטרנא ביה [בקשר אחד מתקשרים בו]\", \"ולא אתפסק מיניה לעלמין [ולא נפסקים ממנו לעולמים]\". ומשום זה אין לו שום הפסק מהדבקות. ואם באה לו איזו הארה מלמעלה הנקרא תוספת, אזי הוא מקבל את זה בבחינת \"לא אפשר ולא קמכוין\", מטעם שזה בא מהמאציל בלי התעוררות מצד התחתון. וזה פירוש: \"שחורה אני ונאוה\", באם שאתה תוכל לקבל את השחרות - אז תראה איך שאני נאוה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"ז. \"להבין ההפרש בין עיקר ועצמות, ותוספת שפע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אפס המוחלט","הכנעה","גדלות הבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5539","title":"קידוש החודש","paragraphs":["האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות שיפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו. והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז הוא הכל למעלה מהדעת. ואז האדם אומר, שהקדוש ברוך הוא שלח לו את המצב הזה, שבו הוא נמצא בתכלית השיפלות, מטעם שהקדוש ברוך הוא רוצה בכך שהוא יקבל על עצמו את העול מלכות שמים בצורת שיפלות כזו. ואז הוא מקבל על עצמו, משום שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו בא לו מצד ה', היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם. ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא אצלו כניעה ללא תנאי. זאת אומרת שהאדם לא אומר לקדוש ברוך הוא, אם אתה תתן לי הרגשה טובה, שאני ארגיש ש\"מלא כל הארץ כבודו\", אני מוכן להאמין. מה שאין כן שאין לו שום דעת ושום הרגשה של רוחניות, איננו מסוגל לקבל עול מלכות שמים ולשמור את התורה ומצוות. אלא כנ\"ל, הוא צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים. וזה שנתקשה משה, איך הוא יכול לבוא לעם ישראל עם בחינת שיפלות כזאת. ועל זה הקדוש ברוך הוא הראה לו באצבע ואמר לו \"כזה ראה וקדש\", היינו בחינת לבנה בזמן המולד, שעוד לא ניכרת בה מעלתה. ודוקא על ידי קבלת מלכות שמים בבחינת שיפלות, יתגלה אחר כך על בסיס זה מה שאמרו חז\"ל וזו לשונם, אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר, \"ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו\", עד כאן לשונו (תענית ל\"א). נמצא, הרמז שהקדוש ברוך הוא מראה באצבע את הלבנה ואמר לו, \"כזה\", זוכים על ידי זה שכל אחד ואחד מראה באצבעו, \"הנה אלקינו זה\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 21. \"קידוש החודש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכניסה לעיבור","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עיבור","עיבור בעשירייה","שפלות","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5545","title":null,"paragraphs":["כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חשכה כאורה יאיר","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-5557","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי\"ת. ועל ז\"א: \"רם ה' ושפל יראה\" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה. ועל זה אומר הכתוב: \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה","הכול מושג בכוח התפילה","הכנה לכנס","העיקר הוא התפילה","וייזעקו ותעל שוועתם","יאוש מכוחותיו עצמו","יונקים גדלות המטרה מהחברים","שמחה","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגיעים לתפילה","מלבד תפילה אין מה לתת","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","פונים לבורא","פסח","פרשת שמות","מחוסר אונים לצעקה לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שבועות","שמחה בדרך","שפלות והכנעה","תפילה","תפילה לעיבור","תפילת רבים"]},{"id":"he-5558","title":null,"paragraphs":["אנו אומרים, \"אבינו מלכנו, עשה למענך\". אנו מבקשים שה' יתן לנו את הכח, שאנו נוכל לעשות את כל מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, היינו אם אין אתה תעזור לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. וזהו הפירוש, אם לא, כלומר, שאם אין תעזור לנו, תהיו כל מעשינו רק למעננו, לתועלת עצמינו, כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. לכן אתה מוכרח לעזור לנו. וזה נקרא, עשה למענך, היינו שתעשה עשיה זו, שתיתן לנו את הכח של רצון להשפיע. אחרת, היינו, אם לא, אנחנו אבודים. זאת אומרת, שאנחנו נשאר ברצון לקבל לתועלת עצמנו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 5 \"מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","איש את רעהו יעזורו","ביטול המחיצות בינינו","הושענא רבה","הכול מושג בכוח התפילה","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העיקר הוא התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","לחיות בחיסרון להשפיע","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו","מגיעים לתפילה","מלבד תפילה אין מה לתת","מלחמת היצר","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","נחת רוח","נשים בונות עולם חדש","פונים לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שבועות","שמחה שיש לנו עשירייה","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5560","title":null,"paragraphs":["בכל יכולתו המציא ית' תחבולה שדרכה תופיע מציאות תפיסה לתחתונים עכ\"פ בהארותיו, ותחבולה הזאת היא הנקראת בלשון חכמים חושך בסו\"ה \"ובורא חושך\", מלשון בוא וראה חושך. כלומר, מניעת האור וחולשת אחיזתנו בו, המובן לנו כמו חושך, היא הסיבה הנאמנה לתפיסת האור, וז\"ס \"כיתרון האור מן החושך\", כלומר כל תפיסתנו באור הוא מתוך החושך."],"source":"בעל הסולם. \"אור הבהיר\". או\"י או\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בהסתרה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ט' באב","מעוררים את השחר בשמחה","פרשת בראשית"]},{"id":"he-5561","title":null,"paragraphs":["לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"בראשית - א'\". מאמר \"נעשה אדם\", סעיף 159","author":"זוהר לעם","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","עליות וירידות","התרחקות לשם התקרבות","יאוש מכוחותיו עצמו","נחת רוח","מעוררים את השחר בשמחה"]},{"id":"he-5565","title":null,"paragraphs":["יש דבר אחד, שהוא דבר המשתף את כולם, דהיינו בעניין מצב רוח, כמו שאמרו \"דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים\". כי בעניין שיהיה לאדם מצב רוח מרומם, לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות, וכדומה. אלא דווקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: \"אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים\", אלא דווקא חברו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם. דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח ביטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו. היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בעניין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחברו מקום חיסרון, שהוא יכול למלאות אותו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 4 \"איש את רעהו יעזורו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","הכנה לכנס","ערבות","כיצד אני משפיע על הסביבה","נחת רוח","מעוררים את השחר בשמחה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","פועלים בערבות"]},{"id":"he-5566","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה\"ז, אע\"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק. באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות."],"source":"\"זוהר לעם\". הקדמת ספר הזוהר, מאמר \"שתי נקודות\", סעיף 121","author":"זוהר לעם","subjects":["אהבת ה'","אין עוד מלבדו","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכנה לכנס","העבודה בהסתרה","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","התרחקות לשם התקרבות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","להצדיק את הבורא","מנצחים את המלחמה","מעוררים את השחר בשמחה","מתחזקים באין עוד מלבדו","נחת רוח","אמונה למעלה מהדעת","שני הפכים בנושא אחד","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5568","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם היא רק, לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש\"מלא כל הארץ כבודו\". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה, ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל שהוא צריך להשיג משהו, אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב על שום דבר, כלומר, שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיהיה שיזכה לאמונת ה'."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ד', \"מהי סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בביטול לה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","אין עוד מלבדו","אתם עשיתם אותי","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","המאור המחזיר למוטב","העבודה היא השכר","גדלות הבורא","כוונה","מלוא כל הארץ כבודו","מתמסרים למטרה הרוחנית","מתעוררים להזמנת הבורא","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-5569","title":null,"paragraphs":["כל עבודה שלנו בתו\"מ, היא בכדי שנצא מגלות של הרצון לקבל לעצמו. כלומר, שאנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו\"מ, שהשכר שלנו יהיה, שע\"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין אנו דורשים עבור העבודה בתו\"מ. היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו\"מ, שאנחנו משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו מרגישים את רוממותו יתברך. אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"מהו \"לחם רע עין\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","אין עוד מלבדו","גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","הכנעה","העבודה היא השכר","התקפה על החיבור","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מגבירים את חשיבות המטרה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתעוררים להזמנת הבורא","פסח"]},{"id":"he-5571","title":null,"paragraphs":["בכדי שיהיו חומרי דלק לעבוד בעל מנת להשפיע, ולא לקבל שום תמורה, אלא העבודה בעצמה תהיה שכר, אנו זקוקים להאמין בו יתברך. הכוונה, להאמין על גדלותו. וצריכים לתת כח ויגיעה גדולה איך להשיג אמונה בגדלות הקב\"ה. ובלי אמונה בגדלות הבורא, אין כח לעבודה בעל מנת להשפיע. כלומר, שדוקא בזמן שמרגישים גדלות ה', אז האדם מוכן לעבוד בלי שום תמורה. אלא העבודה בעצמה היא השכר, היות ששוה אצלו מה שהוא משמש למלך גדול, שכל הון דעלמא אין לו שום ערך נגד השרות הזה, שה' נותן לו רשות לכנס ולשמש אותו. לכן אנו צריכים לרכז את כל מחשבותינו, איך להגיע להרגיש את גדלות ה'. ואז הכל נמשך אחרי הנקודה זו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 21 \"מהו \"שכור אל יתפלל\", בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גדלות הבורא","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","מגבירים את חשיבות המטרה"]},{"id":"he-5574","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב\"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' \"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו\", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב\"ה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 28 \"מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הודיה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","כוונה","להאמין שהבורא טוב ומיטיב","להצדיק את הבורא","מנצחים את המלחמה","משחק","מתחזקים באין עוד מלבדו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עבדו את ה' בשמחה","שני הפכים בנושא אחד","תפילת הודיה"]},{"id":"he-5585","title":null,"paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו, כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע\"י האחדות. ע\"כ צריך כל אחד להיכלל בכלל ישראל באחדות גדול, וע\"כ בשעת קבלת התורה בוודאי נעשו מיד ערבים זה לזה, כי תכף כשרוצים לקבל התורה, צריכים תכף להיכלל יחד כולם כאחד, כדי להיכלל ברצון, ואזי בוודאי כל אחד ערב בעד חברו, מאחר שהכל חשובים כאחד. ודווקא ע\"י זה שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע\"י זה דווקא יכולים לקיים את התורה, כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט - הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ברית מלח","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-5588","title":null,"paragraphs":["\"על כל קרבנך תקריב מלח\", שפירושו \"ברית מלח\". שענין ברית הוא כנגד השכל. כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז לכריתת ברית. אבל יחד אנו רואים, שדוקא בזמן שהאהבה פועלת, אז מדרך העולם הוא לעשות כריתת ברית. אז הוא אמר, שהכריתת ברית, שעושים, הוא על לאחר זמן. פירוש הדבר, שעושים עכשיו הסכם, באם שיבוא אח\"כ מצב, שכל אחד מהם יחשוב, שאין לבו של כל אחד שלם לחבירו, ואם יש להם הסכם, אז ההסכם הזה מחייב אותם לזכור את הכריתת ברית שעשו ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה. וזה פירוש \"על כל קרבנך תקריב מלח\", היינו, שכל קרבות בעבודת השם ית' צריך להיות על \"ברית מלך\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ע\"ו. \"על כל קרבנך תקריב מלח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית מלח","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","חוק הערבות","כריתת ברית בעשירייה"]},{"id":"he-5592","title":null,"paragraphs":["ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב\"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ\"ש, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך."],"source":"\"זוהר לעם\". \"אחרי מות\", מאמר \"הנה מה טוב ומה נעים\"","author":"זוהר לעם","subjects":["בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח","דור האחרון","התקפה על החיבור","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חשיבות ההפצה","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","כריתת ברית בעשירייה","להיות צינור רוחני","מנצחים את המלחמה","הכנה לכנס","נאמנים לדרך: ממשיכים בעקבות המורים שלנו","על כל פשעים תכסה אהבה","שבת אחים גם יחד","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-5593","title":null,"paragraphs":["השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה... כתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב\"ה, אלא מתוך שמחה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"ויחי\", מאמר \"ויחי יעקב\", סעיפים 116-117","author":"זוהר לעם","subjects":["השמחה שבהתאספות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","עבדו את ה' בשמחה","שמחה בדרך"]},{"id":"he-5594","title":null,"paragraphs":["השמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ\"ן, שהוא מעשים טובים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עבדו את ה' בשמחה"]},{"id":"he-5599","title":null,"paragraphs":["לפי מה שכתוב \"ברוב עם הדרת מלך\", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב\"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך. ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתוועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גרמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדווה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17 \"סדר ישיבת התועדות\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","השמחה שבהתאספות","חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","מרכז העשירייה","סוכת החיבור בינינו","עבדו את ה' בשמחה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-5601","title":null,"paragraphs":["\"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו\". זהו היום פירושו זהו נקרא יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי השגה ש\"נגילה ונשמחה בו\". \"בו\" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח ליוצרו. ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון."],"source":"הרב\"ש. מאמר 386 \"זה היום עשה ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","השמחה שבהתאספות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","שמחה","להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא","גמר התיקון","עבדו את ה' בשמחה","פורים","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-5602","title":null,"paragraphs":["תכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, היתה מחשבתו ית' גומרת הכול, כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן, עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלמות, ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל המאציל ית'."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\" י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-5607","title":null,"paragraphs":["החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת את עצמו, מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן. לדעת ולהסתכל בסוד הנשמה. מה היא נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהיום כאן ומחר בקבר. להסתכל בעולם הזה, ולדעת העולם, שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה."],"source":"זוהר לעם. זוהר חדש, שיר השירים, 483-482 - ערוך","author":"זוהר לעם","subjects":["מהנקודה שבלב לעשירייה"]},{"id":"he-5608","title":null,"paragraphs":["כל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון, כי לאחר שחטא בחטא עץ הדעת, נתחלקה נשמתו לשישים רבוא נשמות, זאת אומרת, מה שהיה לאדם הראשון אור אחד, הנקרא בלשון הזה\"ק, \"זיהרא עילאה\", שהיה לו בגן עדן בבת אחת, היא מתפשטת לחלקים רבים."],"source":"הרב\"ש. 10 \"לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אלא מתוך עשרה בני אדם","ביטול המחיצות בינינו","בניית הפרצוף הרוחני","ברית","הכנה לכנס","הצורך בעשירייה","תפיסת המציאות","נשמה אחת","מהנקודה שבלב לעשירייה","מטרת הבריאה","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מתחברים לנשמה אחת","מתמוססים בחברים","מתקשרים לעשירייה אחת","שבת אחים גם יחד","תיקון השבירה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5612","title":null,"paragraphs":["רק על נקודה זו צריכים לתת את כל המרץ, מה שהאדם רכש מהנקודה שבלב. כי כל נקודה שבלב נותנת כוח לעבודה, אבל עם הכוח הזה הולכים ומשמשים להסביבה."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","מהנקודה שבלב לעשירייה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-5615","title":null,"paragraphs":["עיקר החיות והקיום והתיקון של כל הבריאה, על ידי שבני אדם שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"\"ליקוטי הלכות\". ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["חינוך לויתור","על כל פשעים תכסה אהבה","שוויון","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה","האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-5617","title":null,"paragraphs":["צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז). נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן, מהדורא קמא, סימן ה","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","אחריות","בית תפילה לכל העולם","בני ברוך - בחינת מעבר","דור האחרון","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","הכנה לערב איחוד ארצי","התכללות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","חשיבות ההפצה","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","כיצד אני משפיע על הסביבה","להיות בחינת מעבר","להיות צינור רוחני","נשים בונות עולם חדש","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות","תפקיד האשה"]},{"id":"he-5619","title":null,"paragraphs":["האדם הרוצה לעבוד ה' באמת, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך, רק מה שצריך לחיבור השכינה. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה."],"source":"דגל מחנה אפרים, פרשת שלח","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","אחריות","בני ברוך - בחינת מעבר","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הכנה לכנס","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","התכללות","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","חובת עם ישראל לאיחוד","חוק הערבות","חורבן כהזדמנות לתיקון","חשיבות ההפצה","יחד בתפילה","להיות בחינת מעבר","להיות צינור רוחני","לרוץ אחר השכינה","חיבור","מחבקים את האנושות בהשפעה ובשמחה","מרכז העשירייה","מתחברים למען האנושות","מתחברים לנשמה אחת","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","מתקשרים לעשירייה אחת","סביבה טובה","סוכת החיבור בינינו","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תיקון השבירה","תפילת רבים","תפיסת המציאות","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-5620","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית הותקנה בבחינת \"מעבר\", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["להיות צינור רוחני","האחריות שלנו כעשירייה על העולם"]},{"id":"he-5624","title":null,"paragraphs":["בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר \"ויקרא שם - בשם ה', אל עולם\". וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקוב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו: ויעקוב אבינו לימד בניו כולם... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונעשת בעולם אומה שהיא יודעת את ה'."],"source":"רמב\"ם. יד החזקה, הלכות עבודה זרה פרק א, יא-טז","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5626","title":null,"paragraphs":["לכל איש ישראל יש נקודה פנימית שבלב, שהיא בחינת אמונה פשוטה. והיא מירושת אבותינו, שעמדו על הר סיני. רק שמכסים עליה הרבה קליפות. וצריכים להסיר כל הקליפות. והיסוד שלו, יהיה נקרא, שהוא בבחינת אמונה בלבד, בלי שום תמיכות וסיועות מהצד."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קצ\"ט. \"לכל איש ישראל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית מלח","זמן מתן תורה","חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","כאיש אחד בלב אחד"]},{"id":"he-5627","title":null,"paragraphs":["אהבה הלאומית היא היסוד של כל אומה, כמו שהאגואיזם הוא יסוד כל בריה הקיימת לפי עצמה, שבלעדיה לא היתה יכולה להתקיים בעולם, כן אהבה הלאומית שביחידי האומה, היא היסוד לעצמיותה של כל אומה, שאינה מתקימת ואינה מתבטלת זולת בסבתה. ולכן היא צריכה להיות הדאגה הראשונה בדרך תחית האומה. כי אהבה זו אינה מצויה כעת בקרבנו, כי אבדנו אותה בדרך נדודנו בין אומות העולם זה אלפים שנה."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון","יום ירושלים"]},{"id":"he-5632","title":null,"paragraphs":["התקווה היחידה היא - לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5633","title":null,"paragraphs":["אם נחמיץ את השעה, ולא נקום כולנו כאיש אחד, במאמצים כבירים, הדרושים בעת סכנה, הרי העובדות שלפנינו מאיימות עלינו מאוד. גם זה ברור, שלמאמץ הכביר הדרוש לנו, צריכים אחדות איתנה ומוצקת כפלדה, מכל איברי האומה, בלי שום יוצא מהכלל. ואם לא נצא בשורות מלוכדות לקראת הכוחות האיתנים, העומדים לשטן על דרכינו, נמצא תקוותינו נידונה כאבודה למפרע."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5634","title":null,"paragraphs":["אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם אגודה אחת."],"source":"מדרש תנחומא. פרשת נצבים, סימן א'","author":"מדרש תנחומא","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5635","title":null,"paragraphs":["עיקר המגן בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם, ומתרחקים על ידי זה כל הקללות והייסורים."],"source":"מאור ושמש. פרשת ניצבים","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5636","title":null,"paragraphs":["כאשר תשוב אחדות ישראל לקדמותה לא יהיה לשטן עוד שום מקום להכניס בהן טעות וכוחות חיצונים, כי כאשר הם כאיש אחד בלב אחד הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע."],"source":"שם משמואל. פרשת ויקהל","author":"שם משמואל","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד","יום הזיכרון","יום ירושלים","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-5637","title":null,"paragraphs":["כתוב בברכת יעקב \"הקבצו ושמעו בני יעקב\". \"הקבצו\" דווקא, שגילה להם שעיקר יסוד תיקון העצה, הוא בחינת \"הקבצו\", היינו, שיהיה אחדות ואהבה ושלום בין ישראל, וע\"י זה יזכו לשלמות העצה, כי \"קוב\"ה ואורייתא וישראל חד הוא\" - כפי השלום והאחדות שבין ישראל."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות תשעה באב ותעניות, הלכה ד","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5638","title":null,"paragraphs":["הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של \"ואהבת לרעך כמוך\"... וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הקומוניזם האלטרואיסטי, אבל חוץ מזה יכולה כל האומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5639","title":null,"paragraphs":["אם יקבלו הדת אז יתכן לבנות ביהמ\"ק ולהחזיר כל הפאר העתיק, שזה ודאי היה מוכיח צדקת ישראל לכל הגויים על חזרתם לאדמתם. ואפילו על הערבים. משא\"כ שיבה חילונית כיום, אינו עושה שום רושם על הגויים, ויש לחוש אם לא ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם. ואצ\"ל על החזרת ירושלים. )"],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5643","title":null,"paragraphs":["כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית, ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו."],"source":"הראי\"ה קוק. עין איה","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5645","title":"כל עסקינו הוא","paragraphs":["כל עסקינו בתפלות ומצות מעשיות הוא, לחזור ולברר ולהעלות לכל אלו הנשמות שנשרו מאדה\"ר ונפלו לקליפות, עד להביאן לשורשן הראשון, כמות שהיו בו, מטרם שחטא בעצה\"ד."],"source":"בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות, חלק ח', אור פנימי, אות פ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אלא מתוך עשרה בני אדם","התכללות","חורבן כהזדמנות לתיקון","כוונה","ממיסים את הלבבות ללב אחד","העבודה בעשירייה","נשמה אחת","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5646","title":null,"paragraphs":["המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות, כי חסרונו חסרון כללי. לכן גם השפע קדושה, היא כללית."],"source":"בעל הסולם. \"כל המצטער עם הצבור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-5647","title":null,"paragraphs":["אם יש לו כח לבקש עבור הכלל, אז בטח יהיה לו מבחן אמיתי, אם הוא מסכים לתפלה כזו. אבל אם הוא יודע, שמה שהוא אומר, הוא רק משפה ולחוץ, ומה הוא יכול לעשות, בזמן שהוא רואה, שהגוף לא מסכים לתפלה כזו, שתהיה ממש השפעה נקיה בלי תערובות מבחינת קבלה. יש רק עצה הידועה, היינו, שיתפלל לה', ויאמין למעלה מהדעת, שה' יכול לעזור לו, ולהכלל כולו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 15 \"תפלת רבים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","ממיסים את הלבבות ללב אחד","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5649","title":null,"paragraphs":["כל התכלית הנרצה לבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון","מטרת הבריאה","מתעוררים להזמנת הבורא"]},{"id":"he-5650","title":null,"paragraphs":["דבר תכלית הבריאה מוטל על כל המין האנושי יחד, שחור כלבן וכצהוב, בלי שום הבדל מעיקרו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5651","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה היתה שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא. אבל מפני החטא דאדה\"ר נתקלקל העניין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם, לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו. והיה אברהם הולך וקורא כשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו \"אנשי בית אברהם\", והיה הדבר הולך וגדל עד שנעשה קהל עדת ישראל. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצון ה' בלבב שלם."],"source":"שם משמואל. פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","יום הזיכרון","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-5654","title":null,"paragraphs":["הענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי. והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון."],"source":"בעל הסולם, שפחה כי תירש גבירתה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5657","title":null,"paragraphs":["כל השנאה שיש לגויים נגד עם ישראל, הוא רק מטעם שהם עם של הקב\"ה, כמו שאמרו חז\"ל \"מאי הר סיני, הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 20 \"מי שחיזק לבו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5659","title":null,"paragraphs":["מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כליון האיום של מיליונים מאחינו, ועוד ידם נטויה. יצר הסאדיסטי שבהם לא ידע שבעה. ועוד האסון כפול, כי לא נוכל להשלות עצמנו, אשר כל זה הוא רק תופעה זמנית חולפת."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5660","title":null,"paragraphs":["העולם בטעות חושבים את הנאציזם לתולדת גרמניה בלבד, כי הוא תולדתה של הדמוקרטיה והסוציאליזם, שנשארו בלי דת ונימוס ומשפט השלום. וא\"כ כל האומות שוים בזה ואין תקוה כלל שהנאצים יגוועו עם הנצחון של בעלי הברית, כי מחר יקבלו האנגלוסאקסים את הנאציזם, שהרי גם הם נמצאים בעולמם של דמוקרטים ונאציסטים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5661","title":null,"paragraphs":["ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ\"ש ז\"ל (יבמות ס\"ג): \"אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל\". כמ\"ש בתיקונים, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, עא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת ישראל כלפי האנושות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5662","title":null,"paragraphs":["אמרו רז\"ל (יבמות ס\"ג, א) \"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל\", ו\"אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל\". הנהגות כל העולמות מסור ביד ישראל. \"בשביל\" הוא לשון מסילה ודרך, שתיקנו שביל מעבר השפע, ובהיפך, קלקול השביל גורם דינין ופורענות ח\"ו, מאחר שאין ייחוד. שישראל מופרדים משורשן הכללי שהוא א\"ס, נפרד ח\"ו כל העולם והנבראים גם כן."],"source":"מאור עינים. פרשת פנחס - ערוך","author":"מאור עינים","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5669","title":null,"paragraphs":["כבר מסרתי עקרי דעותי בתרצ\"ג (1933). גם דברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע\"פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית, אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים, וישראל יהיו נכווים תחילה לשאר האומות, כמו שהיה במלחמה הקודמת, ע\"כ היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","הבחירה היהודית: איחוד או אנטישמיות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5670","title":null,"paragraphs":["צריך שתדע שאע\"פ שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים, ומעוטרים בעטרות ה', הנה עד שהעולם כולו בכל חלקיו אינו נתקן, גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם כשכבר יתגלה מלכותו ית' בעולמו וישלוט הטוב ויכפה הרע כראוי, אז יירשו ישראל מעלתם בשלמות."],"source":"הרמח\"ל. מאמר החכמה, תפילת ראש השנה","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5672","title":null,"paragraphs":["עבודת ה' הנתונה בידי ישראל, תכליתו היא - התרוממות כל האנושות, שאי אפשר שתתרומם אלא ע\"י התרוממות עם ישראל, שתתקיים הברכה בו בעצמו, ושיוכל עי\"כ להביא ברכה גם לעולם."],"source":"הראי\"ה קוק. מאמר \"תעודת ישראל ולאומיותו\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["בני ברוך - בחינת מעבר","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5674","title":null,"paragraphs":["אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו\"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו\"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ\"ש, ה' עוז לעמו ייתן. ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו\"ם, שיונקים מהשמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם."],"source":"זוהר לעם. פרשת בשלח, 305-306","author":"זוהר לעם","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5675","title":null,"paragraphs":["כמה צרות על צרות יהיו לישראל... וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם, ומעוררים כמה גזרות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבואנה צרות על צרות, והאחרונה משכיחה את הראשונה."],"source":"זוהר לעם. שמות, 96-98","author":"זוהר לעם","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5677","title":null,"paragraphs":["דורנו זה, הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך, זכינו לגאולת ארצנו הקדושה, מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר, שהוא תחילת קיום הכתוב \"ומלאה הארץ דעה את ה'\", \"ולא ילמדו עוד איש את חבירו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי למגדולם ועד קטנם\". אבל, בשתי אלה זכינו, רק בבחינת נתינה מהקב\"ה. אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה, להתחיל בעבודת השי\"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה, ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו. ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: \"שלימות ההשגה\" ו\"הגאולה השלימה\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5679","title":null,"paragraphs":["להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", אות ה'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד","חשיבות ההפצה","יום הזיכרון"]},{"id":"he-5680","title":null,"paragraphs":["כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם."],"source":"זכריה. פרק ח' , אות כ\"ג","author":"זכריה","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-5688","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה ללכת על דרך להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אז הגוף מתנגד בכל תוקף, ולא נותן לו לעשות שום פעולה, ולוקחו ממנו כל חומרי דלק שהיה לו משהו כח לעשות מעשים לשם שמים. ובזמן שהאדם רואה את האמת כמו שהיא, היינו שרואה איך שהוא שקוע באהבה עצמית, ואין בו שום ניצוץ בגופו, שירשה לו לעשות משהו להשפיע, וכיון שבמצב הזה האדם כבר הגיע אל האמת, כלומר שבא לידי הכרת הרע, שאין לו אז שום עצה, שיהיה בידו כח לעזור לעצמו, אלא יש לו רק עצה אחת, שהיא לצעוק לה' שיעזור לו, כמו שכתוב, \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 14 \"הקשר בין פסח, מצה ומרור\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-5689","title":null,"paragraphs":["כשהאדם בא במצב, שהוא שכבר יש לו הכרת הרע, שאין זה באפשרותו לצאת משליטת אומות העולם שיש בו, ובחינת ישראל שבו היא בגלות תחתם, ואינו רואה שום מציאות, שתהיה באפשרותו לצאת משליטתם, לכן כשהקב\"ה עוזר להם, ומוציא אותם מרשות האומות העולם, ונהפוך הוא, שעם ישראל שולט עליהם, זה נקרא \"נס\". וזה נקרא, כמו שהיה בארץ מצרים, אשר ה' הוציא אותם מארץ מצרים. שפירושו, שה' הוציא אותם מתחת סבלות מצרים. והנס הזה, האדם צריך להאמין, שכמו שהיה ביציאת מצרים, כן כל אחד ואחד, שהולך בעבודת ה', הוא צריך להאמין, שה' יוציא אותו. כי זה ממש נס, שיהא מציאות לצאת משליטת אהבה עצמית, ולדאוג רק מה ששייך לתועלת ה'."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח"]},{"id":"he-5691","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לבדוק את עצמו תמיד, את מטרת עבודתו. היינו, שבכל מעשים שהוא עושה, אם הקב\"ה יקבל מזה נחת רוח. כי הוא רוצה בהשתוות הצורה לה', שזה נקרא \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\". היינו, שכל מה שהאדם עושה, הוא רוצה בזה, שה' יהנה מזה, כמ\"ש: \"לעשות נחת רוח ליוצרו\". ועם הרצון לקבל צריך להתנהג עמו ולומר לו: כבר החלטתי, ששום הנאה אני לא רוצה לקבל, מטעם שאתה רוצה להנות. היות על הרצון שלך אני מוכרח להיות נפרד מה', כי שינוי צורה גורם פירוד וריחוק מה'. והתקוה של אדם צריך להיות, היות שהאדם לא יכול להשתחרר משליטת הרצון לקבל, והוא נמצא תמיד בגלל זה בעליות וירידות, לכן הוא מצפה לה', שיזכה שה' יאיר עיניו, ושיהיה לו כח להתגבר ולעבוד רק לתועלת ה'. וזה כמ\"ש: \"אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש\". \"אותה\", היינו השכינה הקדושה. ומבקש, שיהא \"שבתי בבית ה' כל ימי חיי\"."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התקפה על החיבור","כוונה","כל מעשיך יהיו לשם שמיים","נחת רוח","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ממשיכים את הכנס בעלייה"]},{"id":"he-5692","title":null,"paragraphs":["כוונת המאציל היא שהתחתונים יקבלו תענוג. והאדם משמש עם התורה בדבר הפוך, היינו שהאדם רוצה שהקדוש ברוך הוא יקבל תענוג. וכוח הזה הוא מקבל מהתורה מבחינת התבלין. נמצא בזה, שהאדם לוחם עם הקדוש ברוך הוא, היינו שהקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם יקבל תענוג, והאדם רוצה שה' יקבל תענוג. נמצא, שמשתמש עם התורה בכוון הפוך מהמוכר. ועל זה אמרו, שהקדוש ברוך הוא אומר, \"נצחוני בני\", היינו שלוחמים נגד הרצון לקבל, שה' הטביע בלבבם, שאם האדם מנצח, אז הקדוש ברוך הוא שמח."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 502 \"אם האדם מנצח, ה' שמח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","גדלות הבורא","לחיות בחיסרון להשפיע","מרכז העשירייה","נחת רוח"]},{"id":"he-5696","title":null,"paragraphs":["כתוב בפיוט \"סובב את כל ומלא את הכל\", שבשעת ההשגה מורגש שפע המתגלה ומתישב דוקא על כל ההפכים, וזהו \"איום על אימים וגאה על כל גאים\", וממילא הוא \"מלא את כל\" כי בעל הפייט ידע \"שהוא ממלא אותם\" בהרוחה גדולה; ולא היה עוד משיג נועם יחודו, עד כי נדמה לו בשעת שלימותו, אשר היסורים שעברו, יש להם איזה ערך, לערך טעם ונועם שפע יחודו ית', וכל איבריו וגידיו יאמרו ויעידו לו, אשר כל אחד ואחד מבני העולם היו מקצצים ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום, כדי להשיג רגע אחד בכל ימי חייהם, בטעם כזה המורגש להם."],"source":"בעל הסולם. אגרת ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנעה"]},{"id":"he-5698","title":null,"paragraphs":["\"אך טוב לישראל אלקים לברי לבב\". הנה ידוע, שאכין ורקין המיעוטין. היינו, כל מקום שכתוב \"אך\" ו\"רק\" בהתורה, זה בא למעט. אי לזאת, בעניני עבודה יש לפרש, שבזמן שהאדם ממעט עצמו, ומשפיל עצמו. וענין השפלה שייך לומר, בזמן שהאדם משתוקק להיות בגאוה. היינו, שהוא רוצה להיות בגדלות. זאת אומרת, שהוא רוצה להבין כל דבר ודבר, שנפשו חשקה להיות בחינת ראיה ושמיעה בכל דבר, ומכל מקום הוא משפיל עצמו, ומסכים ללכת בעינים עצומות, ולקיים תו\"מ בתכלית הפשטות, זהו \"טוב לישראל\". שמילת \"ישר-אל\" הוא אותיות \"לי ראש\". היינו שמאמין, שיש לו ראש דקדושה, אף על פי שהוא בחינת \"אך\". היינו שהוא בבחינת מיעוט ושפל. ואומר על ה\"אך\" הזה, שהוא טוב גמור. אז מקויים בו \"אלקים לברי לבב\". שפירושו, שהוא זוכה לבחינת לבר לבב, שהוא סוד \"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר\". (בעל הסולם. שמעתי. קמ\"ג. \"אך טוב לישראל\")",". כתוב \"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות\"... במצוה קלה, שהיא רק מכח קבלת עול מלכות שמים, ואינו מרגיש טעם בתורה ואין לו שום חיות בתפלה, בזמן כזה הוא בבחינת קלה. ובזמן שאין לו שום חשיבות בעבודה כזאת, לכן אינו רוצה להזהר ולהתגבר על ההפרעות שיש לו, כי אומר שבין כך ובין כך לא חשוב למעלה העסק בתורה ומצוות בזמן שאין לו שום חיות. ורוצה להפסיק עבור הפרעה קטנה, מטעם שגם כן למעלה זה לא חשוב, וזה שלא יקבל הרבה שכר. כן אמרו שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. היינו שהקדוש ברוך הוא מקבל נחת רוח ממצב הקטנות שלו, שהוא רק מטעם קבלת עול מלכות שמים בלי שום ידיעה ושכל והרגשה אחרת מזמן הגדלות. כי עיקר חשיבותו למעלה היא עבודה דזמן הקטנות, ולא הגדלות. וכיוון שאין האדם יודע מאיזה מצב יש למעלה יותר נחת רוח, לכן הוי זהיר במצוה קלה, היינו במצב הקטנות, כבחמורה, היינו במצב הגדלות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 283 \"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנעה"]},{"id":"he-5700","title":null,"paragraphs":["עיקר שלא לרצות שום דבר, רק להשפיע מטעם גדלותו ית', היות שכל קבלות נפסלות. ולצאת מבחינת קבלה אי אפשר, רק ללכת בקצה השני, היינו בבחינת השפעה. וכח המנענע, היינו כח המשכה וכח המחייב להעבודה, הוא רק מטעם גדלות ית'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ל'. \"עיקר לרצות רק להשפיע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["גדלות הבורא"]},{"id":"he-5702","title":null,"paragraphs":["דוקא אלו, שרוצים ללכת בבחינת להשפיע, הם מרגישים את הריקנות שבהם, והם זקוקים לגדלות ה', והם יכולים למלאות את הריקנית הזו, דוקא עם רוממות, הנקרא מלאים מצות, כשיעור, שהם מבקשים, שה', שיתן להם כח, שיוכלו ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות. היינו, שהם מבקשים, שה' יתן להם כח ברוממות, שהיא למעלה מהדעת, בגדלות וחשיבות ה', ולא רוצים שה' יתן להם זה להשיג, היות שהם רוצים להכניע את עצמם, בכניעה ללא תנאי, רק שמבקשים עזרה מה', בשיעור זה הם יכולים למלאות את המקום של ריקנות עם מצות."],"source":"הרב\"ש. מאמר 7 \"מהו אדם ומהו בהמה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","אתם עשיתם אותי","ביטול והכנעה","גדלות הבורא","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","ממשיכים את הכנס בעלייה","ראש השנה","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-5705","title":null,"paragraphs":["\"שומע תפילה\", מקשים העולם: מדוע כתוב תפילה בלשון יחיד, הלוא הקב\"ה שומע תפילות, כמו שכתוב, כי אתה שומע תפילת כל פה. ויש לפרש, שאין לנו בלהתפלל אלא תפילה אחת, שהיא להקים את השכינה מעפר, שעל ידי זה יבואו כל הישועות."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 40 \"שומע תפילה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","הכנה לכנס","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5708","title":null,"paragraphs":["חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע\"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם."],"source":"זוהר לעם. הקסה\"ז, \"ליל הכלה\", 138","author":"זוהר לעם","subjects":["העבודה בהסתרה"]},{"id":"he-5709","title":"הנה בעת שההסתרה גברה על האדם","paragraphs":["הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את המסך מעל עיניו ולבו. וענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז\"ל: \"כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות\"... וזה פירוש \"במסתרים תבכה נפשי\". היינו בזמן שהאדם בא לכלל הסתרה, אז תבכה נפשי, מטעם שאין לו עצה אחרת. וזה ענין \"כל מה שיש בידך ובכוחך לעשות, עשה\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ח. \"מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה","העבודה בהסתרה","יום כיפור","שמחת תורה","שערי הדמעות לא ננעלו","תפילה"]},{"id":"he-5714","title":null,"paragraphs":["התפלה, שהאדם מתפלל על מה שהוא חושב שחסר לו, זהו רק סגולה, שע\"י תפלה זו ה' ישלח לו מלמעלה תשובה, לדעת מה שחסר לו, ועל מה לבקש. וזהו כמו שכתוב (בתפלת מוסף דראש השנה) וזה לשונו \"היה עם פיפיות, שלוחי עמך בית ישראל, העומדים לבקש תפלה ותחנונים מלפניך, על עמך בית ישראל, הורם (למדם) מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שישאלו\". רואים אנו, שיש תפלה מיוחדת בעת שמתפללים, שה' ישלח לנו דעת, בכדי להבין מה שחסר לנו, ועל זה לתת תפלה מעומק הלב."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 27 \"מהו, שהמתגאה אין הקב\"ה סובלו, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5716","title":null,"paragraphs":["צריך להרגיש את האהבה, והיא אינה מורגשת אלא במקום חסרון, שז\"ע \"כל המצטער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור\", ו\"במדה שאדם מודד מודדין לו\". וכבר שמעת הרבה, שכל טוב דאתערותא דלתתא אינו נוהג אלא בהשכלתינו להרגיש החסרון, כמו שהוא ערוך לפנינו מהשי\"ת, שז\"ס \"תפילה עשתה מחצה\", כי כל עוד שאינו מרגיש חסרון המחצה, כלומר, החלק שנחלק מכל והחלק אינו מרגיש כראוי, אינו מסוגל כלל לדביקות השלם, כי לא ליתרון יחשב לו, והאדם לא ישמור ולא יקיים שום דבר שאין בו צורך. והשמיענו חז\"ל אשר יש סגולה להרגשה זו בכח התפילה, וכשיתמיד להתפלל ולחשוק לדבקה בו בתמידות. הרי התפילה מסוגלת לעשות מחצה, כלומר, שיכיר שמחצה היא, וכשיתרבו הניצוצין ויובלעו באברים, ודאי יזכה לישועה השלמה ויודבק החלק בכל לנצחיות."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","תפילה"]},{"id":"he-5717","title":null,"paragraphs":["ברוחניות, יש שם בעיבור ב' בחינות:","א. צורת העיבור, שהיא מדרגת קטנות, שזוהי צורתו אמיתית. אבל כיון שאין לו רק קטנות, נבחן זה לחסרון. ובכל מקום שיש חסרון בקדושה, יש אחיזה לקליפות. ואז הקליפות יכולות לגרום הפלה, היינו שהוולד הרוחני יפול טרם שנגמר בחינת העיבור שלו. לכן צריך להיות דבר המעכב, שהוא, שנותנים לו בחינת שלימות, היינו בחינת גדלות.","ב. אבל יש להבין, איך יכולים לתת גדלות להוולד, בו בזמן שהוא לא מוכשר לקבל אפילו קטנות כל צרכו, מטעם שעדיין אין לו כלים, שיוכל לקבל אותם בעל מנת להשפיע. ועל זה יש שם תירוץ, על דרך שאמרו חז\"ל \"עובר במעי אמו, אוכל מה שאמו אוכלת\". כמו כן אמרו \"עובר ירך אמו\", שפירושו הוא, כיון שעובר ירך אמו, אז העיבור לא עולה בשם בפני עצמו. לכן העובר אוכל מה שאמו אוכלת. שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו, שזהו נקרא בחינת \"עיבור\", שהוא מתבטל לגמרי להעליון. ואז כשמקבל גדלות, נמצא שהוא בשלימות. לכן אין שם אחיזה לקליפות. ולכן נקרא זה \"כח המעכב\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5718","title":null,"paragraphs":["\"עיבור\" נקרא, בזמן שהאדם מעביר ממנו את עצמותו לזמן מה, ואומר עכשיו אני לא רוצה לחשוב משהו לתועלת עצמי, וגם איני רוצה להשתמש עם השכל שלי, והגם שזה הוא אצלי, דבר החשוב ביותר, זאת אומרת היות שאני איני מסוגל לעשות שום דבר מה שאני לא מבין, פירוש, אני יכול לעשות הכל, אבל אני צריך להבין את הכדאיות של הדבר, מכל מקום הוא אומר, עכשיו אני מסוגל לזמן מה, לומר שאני מקבל עלי בזמנים אלו שאני קובע לא להשתמש עם השכל שלי, אלא אני מאמין בלמעלה מהדעת, להאמין באמונת חכמים, להאמין שיש משגיח ומסתכל על כל אחד ואחד בעולם בהשגחה פרטית. ומדוע אני צריך להאמין על זה ואני לא יכול להרגיש שכך הוא. וגם השכל מחייב באם אני הייתי מרגיש את המציאות ה', בטח הייתי יכול לעבוד את ה', והיה לי השתוקקות לשמש אותו, אם כן הסתר זה למה לי, מה מרויח הקב\"ה בזה, שהסתיר עצמו מהנבראים. גם על זה לא מתרץ שום תירוץ, אלא גם על הקשיא הזו הוא מתרץ שהוא הולך למעלה מהדעת, ואומר אם הקב\"ה היה יודע, שאם לא היה עשה הסתר היה יותר טוב להנבראים, בטח שלא היה עושה הסתרה. נמצא שעל כל הקושיות שעולה במוחו, על הכל הוא אומר שהוא הולך למעלה מהדעת, והוא הולך עכשיו בעינים עצומות, ורק באמונה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","עיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5721","title":null,"paragraphs":["כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב\"ה, כולן הן אחד. למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה, אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה, וכל נשמה היא זכר ונקבה מחוברים כאחד."],"source":"זוהר לעם. לך לך, 204","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-5723","title":null,"paragraphs":["\"איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם\". ויש לשאול הלא הם שניהם מנוגדים, ואיך אפשר שיהיה ביניהם שלום. אלא דווקא כשאדם נעשה זכאי, היינו שמהפך הקבלה להשפעה, המכונה קבלה בעל מנת להשפיע, אז יש שלום ביניהם. אחרת הם במחלוקת, או שאחד נכנע לחבירו. וענין הכנעה לא נקרא אהבה של שלימות, כי הנכנע מצפה תמיד שיהיה לו חזרה את הכח השליטה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 240 \"הבחנות במצבים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-5724","title":null,"paragraphs":["אמא: מלשון אומנת ומגדלת. כי עיקר הטפה בא מאבא, ואמא אומנת ומגדלת את הטפה, ומחלקת אותה לחלקים ואברים וגידים ובשר ועור. וכל המלאכה והרביה הזאת היא רק מאמא. אשר אבא נתן לה רק טפה קטנה, ובאומנותה ציירה אותה עד לאדם שלם. ועל אומנות הזאת נקראת אם ואמא."],"source":"בעל הסולם. ספר \"אור הבהיר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","אישה מובילה"]},{"id":"he-5725","title":null,"paragraphs":["אמר ר' שמואל בר נחמני לפי שבעולם הזה הזכר מסבב את הנקבה, אבל לעתיד הנקבה תסבב את הזכר, שנאמר \"נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר\"."],"source":"מדרש תהלים. עג/ד","author":"מדרש תהלים","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","אישה מובילה","תפקיד האישה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-5726","title":null,"paragraphs":["כשמתחברים יחד זכר ונוקבא, אז נעשים גוף אחד שלם. ונמצא שהם נפש אחת וגוף אחד, ונמצא האדם אחד. ואז הקב\"ה שורה באחד."],"source":"זוהר לעם. קדושים, 24","author":"זוהר לעם","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"]},{"id":"he-5729","title":null,"paragraphs":["ענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע\"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי, אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני. לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע\"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה \"אתערותא דלתתא\"[התעוררות מלמטה], ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור נשים סביב אירופה","למצוא טוב בחבר","מחלוקת לשם שמיים","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפילה"]},{"id":"he-5736","title":null,"paragraphs":["ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר הסטורי שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים שיהיה אחר עשרת אלפים שנה... ובלי ספק, אם היה איזה חכם שהמציא לנו את הספר הזה מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו ימצאו כל התרופה איך לסדר את החיים כמותם ומתבטלים היו השחיטות והיסורין הנוראים והכל על מקומו יבוא שלום. עתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות וכל סדרי היחיד והצבור אשר יהיו בסוף הימים דהיינו הספרי קבלה... פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה\"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הנה מצאנו אוצר"]},{"id":"he-5742","title":null,"paragraphs":["\"ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו\", פירוש, ברוך האדם, אשר ה' שם בלבו את הבטחון, שיהיה לו בטחון. כי למדת הבטחון, צריכים שה' יתן את הבטחון. אולם צריך להיות אור וכלי. לכן כשהאדם עובד ורוצה להשיג בטחון בה', על ידי זה ה' נותן לו זה במתנה."],"source":"הרב\"ש. 168. \"ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הבטחון הוא הלבוש להאור","להתחזק באמונה וביטחון בדרך"]},{"id":"he-5744","title":null,"paragraphs":["מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגילוי, הוא גורם שיעורר את לב חברו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועוז, מטעם שכוח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחברו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איש את רעהו יעזורו","הבטחון הוא הלבוש להאור"]},{"id":"he-5746","title":null,"paragraphs":["השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים: אם המעשים הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ\"ח. \"השמחה היא בחינת \"מראה\" ממעשים טובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עבדו את ה' בשמחה"]},{"id":"he-5748","title":null,"paragraphs":["דרך האמת הוא קו דק מאד, שעליו פוסעים והולכים, עד שבאים להיכל המלך."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הדרך לאמת הוא קו דק מאד"]},{"id":"he-5749","title":null,"paragraphs":["נאמר: \"ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי, הנחת ידי על הגורל הטוב, לומר: \"את זה, קח לך\"... אמת הדבר ונכון מאד, שהשי\"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו. ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית","בשביל מה אני חי?","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","מתחברים לנשמה אחת","מתעוררים להזמנת הבורא","סביבה טובה"]},{"id":"he-5750","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרוויח זמן ויגיעה. היות שהוא נמשך לפי הסביבה שלו."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | רכ\"ה | להגביה את עצמו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","ברית","בשביל מה אני חי?","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","הכנה לכנס","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התנאים לחיבור בקבוצה","חוק הערבות","חשיבות החברה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","נשמה אחת","סביבה טובה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-5751","title":null,"paragraphs":["יש לך שלוש בחינות: א. ישראל, הוא המייגע א\"ע לשוב לשורשו. ב. הקב\"ה, שהוא השורש שאליו משתוקק. ג. הוא בחינת תרי\"ג אורחין דאורייתא, אשר עליהם מזכך נפשו וגופו, שה\"ס התבלין, כמ\"ש \"בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין\". אך באמת הני שלשה אחד הם ממש, שכן בסופו של דבר כל עובד ה', משיג אותם בבחינה אחת יחידה ומיוחדת. ומה שנראה שמחולקים לשלשה, הוא בערך הבלתי שלם בעבודת השי\"ת."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הדרך לאמת הוא קו דק מאד","המאור המחזיר למוטב","נחת רוח","אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-5753","title":null,"paragraphs":["עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה לחיצוניים. ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס לדרך של אהבת הזולת. וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת ה'."],"source":"הרב\"ש. מאמר 13 \"בוא אל פרעה - ב'\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","אין עוד מלבד החברים","אין עוד מלבדו","בונים את דמות הבורא בעשירייה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","לגלות את כבוד מלכותו","להמליך עלינו את המלך","לעורר את העשירייה לבורא","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","הכניסה לעיבור","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות"]},{"id":"he-5757","title":null,"paragraphs":["כתוב \"וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ\", רוצה לומר שחכמת הנשים עיקרה בלב, וכמ\"ש על פסוק \"ויבן ה' אלוקים את הצלע\", שנתן בינה יתירה באשה, שהבינה שבלב היא באשה יותר."],"source":"ר' צדוק מלובלין. ליקוטי מאמרים, ט\"ז","author":"ר' צדוק הכהן מלובלין","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5758","title":null,"paragraphs":["ויאמֶר האדם... לזאת ייקָרא אִשה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית... שלמות הכול... כי השם אשה מורה אש ה'."],"source":"זוהר לעם. בראשית, 217-218","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5759","title":null,"paragraphs":["כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. (בראשית כא/יב)"],"source":"בראשית כ\"א, י\"ב","author":"תורה","subjects":["אישה מובילה","זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-5762","title":null,"paragraphs":["על אהבה עומד הכול. כמ\"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והכול עומד באהבה."],"source":"זוהר לעם. ואתחנן, 146","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5763","title":null,"paragraphs":["כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש."],"source":"בעל הסולם. אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5764","title":null,"paragraphs":["דרשו רז\"ל במסכת מגילה, שבע נביאות, אלו הן: שרה, מרים, חנה, דבורה, חולדה, אביגיל, אסתר... היו הנשים האלו גדולות בחכמה, וכמו שדרשו רז\"ל \"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל\"."],"source":"רבינו בחיי. שמות, טו/כ","author":"רבינו בחיי בן אשר","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5765","title":null,"paragraphs":["שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב\"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הן דבורה וחנה. חנה אמרה, \"אין קדוש כה', כי אין בִּלְתֶּךָ\", וכל הכתובים להלאה, שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם."],"source":"זוהר לעם. ויקרא, 329","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה","תפקיד האישה בדרך ללשמה"]},{"id":"he-5766","title":null,"paragraphs":["בינה מכונה בלשון המקובלים בשם \"אמא\", להיותה אמא של כל העולם כולו, שהזוכה להשיג כל מאה שערים שבה, זוכה להתגלות השלימות."],"source":"בעל הסולם. \"סוד העיבור – לידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5767","title":null,"paragraphs":["למה לנשים תחלה?- שהן מזדרזות במצות. דבר אחר, כדי שיהיו מנהיגות את בניהן לתורה... אמר הקב\"ה, כשבראתי את העולם לא צויתי אלא לאדם הראשון ואחר כך נצטוית חוה, ועברה וקלקלה את העולם, עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה, הן מבטלות את התורה."],"source":"מדרש רבה. שמות, כח/ב","author":"מדרש רבה","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5768","title":null,"paragraphs":["כשאדם נושא אישה, הוא מתדבק בשכינה, כי מטרם שנשא אישה, אין השכינה שורה עליו... לכן כל השרוי בלי אישה, שרוי בלי טובה, ושרוי בלי שמחה, ושרוי בלי ברכה, ובלי עזרה, ובלי חכמה, ובלי חיים, ובלי רצון, ובלי עושר, ובלי כבוד. כשאדם נושא אישה, נפתחים כל י\"ב השערים להוסיף ברכות על ראשו."],"source":"זוהר לעם. זוהר חדש. חוקת, 17-18","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה"]},{"id":"he-5769","title":null,"paragraphs":["מה הטעם בחיים שלי. לאיזה צורך נולדתי בעולם. וכי הבריאה היתה, שיבראו נבראים, שיסבלו יסורים ומכאובים בעולם. המצב הזה, שהאדם מתחיל לעשות חשבון הנפש על מטרת החיים, מהו ובשביל מהו, זה נקרא, שהאדם מרים ראשו מזרם החיים, שבו נמצאים כל הנבראים, ואין להם זמן לחשוב על מה שהם. אלא הולכים עם הזרם, שהמים הולכים שם. ואין אף אחד, שיהיה באפשרותו לראות את הסוף. היינו, לאן הזרם החיים הולך. ורק הוא, חוסר התענוג גורם לו להגביה את ראשו למעלה, בכדי להסתכל על מטרת החיים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5770","title":null,"paragraphs":["החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, לדעת את עצמו, שידע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך... מה היא נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה... להסתכל בעולם הזה, ולדעת העולם, שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם... וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות חכמת הקבלה."],"source":"\"זוהר לעם\". זוהר חדש, שיר השירים, 483-482","author":"זוהר לעם","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5771","title":null,"paragraphs":["כתוב בספר הזוהר שכל העולמות, העליונים והתחתונים, כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות, הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\". א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל מהחיים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5772","title":null,"paragraphs":["משל לתולעת, שנולדה בתוך הצנון. והיא יושבת שם, וחושבת, שכל עולמו של הבורא, הוא כל כך מר, וכל כך חשוך, וכל כך קטן, כמדת הצנון, שהיא נולדה בו. אבל, ברגע שבקעה את קליפת הצנון, וחוטפת מבט מבחוץ לצנון, היא תמהה, ואומרת: \"אני חשבתי, שכל העולם הוא, כמדת הצנון, שנולדתי בו. ועתה, אני רואה, לפני עולם גדול, נאור, אדיר, ויפה להפליא\"!"],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". מ'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5773","title":null,"paragraphs":["מדרגה הכי קטנה ברוחניות, מביאה לאדם יותר תענוג מכל תענוגי הגשמיים, שישנם בעולם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 14 \"מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5774","title":null,"paragraphs":["יש דברים יותר יקרים וחשובים, ממה שהאדם יכול לצייר לעצמו. כי כל השגותיו של האדם בנויים על שכל גשמי וחיצוני. מה שאין כן הרוחניות בנוי על שכל פנימי. וכמו שכתוב, \"שכל עולם תחתון לגבי עולם עליון הוא כמו גרגיר חרדל נגד עולם מלא\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 5 \"מהו, שבריאת העולם היה בנדבה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5775","title":null,"paragraphs":["כל התכלית הנרצה להבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5776","title":null,"paragraphs":["חכמת הקבלה היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע\"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם \"גילוי הבורא, לנבראיו בעולם הזה\"."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\" - ערוך","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5777","title":null,"paragraphs":["האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב. ואז יפקחו עיני ליבו ותתחדש בקרבו רוח אחרת."],"source":"בעל הסולם. \"ההקדמה לספר \"פנים מאירות ומסבירות\", י' - ערוך","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["לקבל מהחיים"]},{"id":"he-5778","title":null,"paragraphs":["נקווה שננצח במלחמת היצר, שנצליח ונגיע למטרה הידועה שהיא לעשות נחת רוח ליוצרו. הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","הכנה לכנס","מלחמת היצר","ערבות"]},{"id":"he-5785","title":null,"paragraphs":["כל זמן שהאדם לא זוכה לאמונה בקביעות, מוכרח להיות עליות וירידות. והיות שיכול לבוא זמן, שאהבה שביניהם תתקרר, לכן עכשיו, בתחילת עבודתו, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים, שיהיה בכריתת ברית, בין שהגוף יסכים להיות עובד ה', ובין שהגוף לא יסכים, הכל הוא מקבל על עצמו, שלא יהיה שום שינוי. אלא שיאמר, אחת דברתי ולא אשנה. אלא אני אלך למעלה מהדעת, על סמך שקבלתי על עצמי בעת כריתת ברית בתחילת העבודה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים חסרון משותף","ברית","ברית מלח"]},{"id":"he-5793","title":null,"paragraphs":["בהתאסף יחד בני ישראל הוא דבר גדול למאד, רק העיקר הוא שכל אחד ואחד, אל יחשוב לעצמו כלל, שהוא נחשב לצדיק או לאיזה דבר בין החברותא קדישא, רק שידאג שלא יפגום החברה ע\"י מעשיו והגם שלפי הנראה הוא אדם גדול, אעפ\"כ יפשפש במעשיו ויחשוב, כי במה נחשב הוא ויבטל את עצמו לגמרי. וזה ידוע שבכל עשרה השכינה שורה, והוא קומה שלימה, ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים כידוע. נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו ל- \"אין\" בהחברה, אזי נחשב לעצמו שהוא עקב בבחינת החברה והם בבחינת הראש והגוף והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, אזי המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם. והעיקר הוא אותו הצדיק, היכול יותר לתפוס בחינה שהיא יותר \"אין\" מכולם, על ידו הולך כל השפע."],"source":"מאור ושמש. פרשת עֶקֵב","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אלא מתוך עשרה בני אדם","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול","ביטול והכנעה","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","הכניסה למדרגה הרוחנית","הבורא מתגלה בקשר בינינו","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הבורא שוכן בעשירייה","הגורל שלי תלוי בעשירייה","הכנה לכנס","הכניסה לעיבור","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","הצורך בעשירייה","חוק הערבות","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נחת רוח","לרוץ אחר השכינה","מרכז העשירייה","מתבטלים לפני החברים","מתמוססים בקבוצה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסר להשפעת הסביבה","עיבור","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עיבור בעשירייה","עשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות"]},{"id":"he-5798","title":null,"paragraphs":["ענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא. ובזה מובן מה שאמרו חז\"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא מרפא (מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה. וכמו כן יש להבין מה שאמרו חז\"ל \"הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטלה\" (מו\"ק ט\"ז), שהכוונה שה' גוזר, היינו שלוקח ממנו את התענוג של העבודה, ואין לך גזירה יותר גדולה מזו, שלוקח ממנו את החיות של העבודה. וצדיק מבטלה, היינו אם האדם אומר שהוא רוצה לעבוד בלי שום תמורה של חיות ותענוג, אז ממילא הגזירה מתבטלת. אלא אדרבא הוא עולה עכשיו למדרגה יותר גבוהה, שהוא עכשיו בבחינת אמונה טהורה, ונקרא בלי פניה עצמית."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 289 \"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","במה שהבורא מכה הוא מרפא","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא"]},{"id":"he-5801","title":null,"paragraphs":["סופם של כל נטיה ונטיה, לההפך למושכלות מאד גבוהות וחשובות לאין ערוך. נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו, הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא, שעתידה לצאת בה באחרית השלשלת. משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5802","title":null,"paragraphs":["השגת המסקנות המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת ומיעוט המחלוקת שבעניניה... ואם תתבטל המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתייבש מקור הדעת מהעולם."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5803","title":null,"paragraphs":["נדרשתי ליתן פתרון, לפי השקפתי, על הבעיה הכאובה, בדבר איחוד כל המפלגות והזרמים על רקע אחד. והנני להודות מיד, שלשאלה הזו באותו הדרך שנשאלה, אין לי פתרון. גם לא יהיה לה פתרון לעולם. כי על מדוכה זו כבר ישבו חכמי אומות העולם בכל הדורות והזמנים, ועוד לא מצאו פתרון טבעי, שיהיה מקובל על כל הזרמים שבתוכם. והרבה סבלו ועוד עתידים לסבול, מטרם שימצאו את שביל הזהב, שלא יהיה בסתירה להזרמים שבתוכם. והקושי שבדבר הוא, שאין האידיאות שבאדם מסוגלים כלל לוותר במשהו על המגמה שלהם. כי מדת הויתור אפשרי באדם מבחינות החומריות שלו, עד כמה שזהו הכרחי לקיום גופו. לא כן באידיאליות, כי מטבע של בעל האידיאה, שכל אשר לאדם ייתן בעד נצחון האידיאה שלו. ואם הוא מוכרח לוותר במשהו על האידיאל שלו, אין זה אצלו ויתור גמור, אלא עומד על המשמר ומצפה על שעת הכושר, שיוכל לחזור ולגבות את שלו. לכן אין בטחון בפשרות מעין אלו."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5805","title":null,"paragraphs":["בכל אחד מישראל חי בקרבו ניצוץ אור קדוש ממורשת אבות מקדושת תורה וגדולת אמונה. ונמצא, שכל מחלוקת שיש בין איש ישראל לחבירו, בין קיבוץ לחבירו, גם היא בונה עולמות, וכיון שהכל הוא שכלול ובנין, אין צורך לדבר מרורות, כי אם להודיע את הגודל ששני הצדדים עושים, ושהם יחד משכללים בנין עדי עד, ומתקנים את העולם, ואז לפי התרחבות הידיעה תגדל האהבה, כפי הערך של גדולת השנאה, ויגדל החיבור לפי הערך של גדולת הפירוד."],"source":"הראי\"ה קוק. ספר אורות, פרק ד, אהבת ישראל","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5806","title":null,"paragraphs":["ע\"י הפירודים מתגוון כל טוב פרטי בגוון מיוחד, ואין גוון השרוי באחר דוחק אותו לטשטש את צורתו, ומתוך כך מתעשרת כנסת ישראל ברבוי אורות, והרבוי הזה עצמו הוא יגרום את השלום היותר גדול ויותר פנימי."],"source":"הראי\"ה קוק. ספר אורות, פרק ד, אהבת ישראל","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5808","title":null,"paragraphs":["אהבת ישראל צריכה להתפרנס. אינה דומה לאהבה הטבעית שבכל אומה, שנמצאת ביחידיה. כל אומה יסודה הוא רק טבעי פשוט, הכרח החיים והקיבוץ, מילויי הרצונות הטבעיים הנוחים, ע\"י קיבוץ שיש להם קשורים אמיצים זה לזה, והרצון הזה אינו צריך להיות מתעורר ע\"י סיבות לימודיות וחינוכיות. אבל קישור של כנסת ישראל, בנוי הוא ביותר על מאויים רוחניים משותפים, שבעצמם הם צריכים אימוץ וחיזוק רוחני מרובה מאד, גם בלבו של כל יחיד וכל שכן בחיי הציבור כולו."],"source":"הראי\"ה קוק. ספר אורות, פרק ד, אהבת ישראל","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים"]},{"id":"he-5814","title":null,"paragraphs":["ידוע שראש השנה הוא זמן הדין, שדנין את העולם בין לטוב או חס ושלום לרע. הנה ראש פירושו שורש, שמהשורש יוצאים הענפים. ותמיד הענפים נמשכין לפי מהות השורש, כי משורש תאנים לא יצאו ענפים של תמרים וכדומה. וכפי השורש והראש שהאדם מסדר לעצמו בתחילתו כן הוא הולך וממשיך את סדר החיים שלו. וענין הדין שדנין את האדם בראש השנה, הכוונה היא שהאדם בעצמו הוא השופט והדיין והמוציא לפועל, כי האדם הוא הדיין והמוכיח ויודע ועד, וזה על דרך שאמרו רז\"ל: \"יש דין למטה אין דין למעלה\"."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת מ\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-5816","title":null,"paragraphs":["הנה כתיב \"כי האדם עץ השדה\", היינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיה מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. כי עד שהאדם יהיה מוכשר להוציא פירות, מוכרחין לעבור עליו כל העבודות שנוהגים באילנות. וענין פירות הוא תכליתו של האדם. ואאמו\"ר ז\"ל פירש פעם בסעודה של ט\"ו בשבט, למה עושין ענין של אכילת פירות. ואמר, משום שזהו כל ההפרש בין קדושה לסטרא אחרא כמו שכתוב בזהר, \"אל אחר אסתרס ולא עביד פרי\" כמו שמפרש בהסולם, היינו שמתייבש מקורם והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי. וההולכים בקדושה זוכים לברכה במעשי ידיהם, \"אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול\". לכן עם ישראל עושים רמז לזה, בכדי להראות שעיקר הוא הפירות. והפירות דקדושה, הוא בזה שזוכים לגלוי אלוקותו יתברך, ונעשה כמעין המתגבר שאין פוסק לעלמין, והולך ממדרגה למדרגה עד שזוכין שאומרים \"יתפאר בי, כי חפץ בי, והוא יהיה לי לעטרת צבי\"."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-5817","title":null,"paragraphs":["רבי יוחנן שואל: \"וכי אדם עץ שדה הוא\", היינו איזו השתוות יש בין אדם לעץ השדה, מה אנחנו לומדים מזה שהשוה הכתוב אדם לעץ השדה? ולזה מביא ראיה מהפסוק דכתיב \"ממנו תאכל ואותו לא תכרות\", שהכוונה על תלמיד חכם. אם הוא הגון, היינו שלומד לשמה, שענינו הוא שהוא לומד דברים שיביאוהו לעשות פירות, פירוש, שהלימודים האלו יביאו לו שיהיה לו פירות, היינו מצוות ומעשים טובים - לימוד זה הוא ילמד, משום שעל ידי זה יזכה לסם החיים. וזה פירוש \"ממנו תאכל ואותו לא תכרת\". ואם לאו, אם תראה שהלימודים האלו שהוא לומד לא יביאוהו לעשות מצוות ומעשים טובים, הנקראים פירות, אז תדע שזה שייך לסטרא אחרא ולא להקדושה. ומזה המנהג לאכול פירות בחמשה עשר בשבט, לרמז שאנחנו הולכים בדרך הקדושה, שיש לנו פירות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת נ\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-5818","title":null,"paragraphs":["כתוב בזוהר (פרשת פנחס) \"אף כך אדם, היושב בעיר, היושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום, ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום, שיושבים בו אנשים טובים, בעלי תורה, בעלי מצות. כי התורה נקראת \"עץ\". זה שכתוב \"עץ חיים היא, למחזיקים בה\". ואדם הוא עץ, שכתוב \"כי האדם עץ השדה\". והמצות שבתורה דומות לפירות. ומה כתוב בו \"רק אשר תדע, כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה, וכרת מעולם הבא\". ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצות. ויטע את עצמו במקום אחר, בין צדיקים, ויצליח בתורה ומצות. וכיון שהאדם, שהזה\"ק מדמה אותו לעץ השדה, כמו עץ השדה סובל משכנים רעים, היינו שצריכים תמיד לגזור את העשבים הרעים שנמצא מסביבו, שהוא מושפע מהם, כן האדם צריך להתרחק מסביבות רעים, היינו מאלו אנשים, שדרך אמת אינם לפי רוחם. וצריכים שמירה יתירה, בכדי שלא יהא נמשך אחריהם. וזה נקרא בחינת \"התבודדות\". דהיינו, שהוא נמצא במחשבות של \"רשות היחיד\", שנקרא בחינת השפעה, ולא \"רשות הרבים\", שהיא בחינת אהבה עצמית."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"ענין חשיבות החברה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-5819","title":null,"paragraphs":["על האדם לתת דין וחשבון לעצמו בכל יום, שיחדש את עבודתו בהתגברות מחדש, וישכח מהעבר. אלא שיהיה לו בטחון חזק, שמהיום והלאה נצליח להגיע לדביקות נצחי בקביעות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת כ\"ט","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-5825","title":null,"paragraphs":["היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד לפי מאור החיים. (בעל הסולם. אגרת י\"ג)","חיבור למען הפצה - מה הקשר בין חיבור להפצה; הנטייה לחיבור ביננו הוא למען יציאה החוצה; לנו אין משמעות, הכל למען העולם; איך החיבור ביננו עושה תיקונים בנו ובאחר."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סביבה טובה"]},{"id":"he-5826","title":null,"paragraphs":["צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו, ככה תגדל שמחתו וככה יזכה יותר להארת האור האלוהי."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקודש ג', דף 147","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["יחס התלמיד לרב","סביבה טובה"]},{"id":"he-5827","title":null,"paragraphs":["בני ישראל נעשו ערֵבים לתקן כל העולם בכוח התורה, כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם."],"source":"שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו","author":"שפת אמת","subjects":["סביבה טובה"]},{"id":"he-5828","title":null,"paragraphs":["פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך. אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה... פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים."],"source":"זוהר לעם. אמור, 129","author":"זוהר לעם","subjects":["אישה מובילה","ביטול המחיצות בינינו","סביבה טובה"]},{"id":"he-5830","title":null,"paragraphs":["ידוע שתכלית הבריאה היא להטיב לנבראיו, ומשום זה נטבע בהאדם טבע שירצה לקבל תענוג להנאת עצמו, וזהו נקרא יצר הרע, כמו שכתוב \"כי יצר לב האדם רע מנעוריו\". ונקרא יצר הרע, כי בזה שהאדם רוצה לקבל תענוג, הוא מרוחק מהתענוג האמיתי, מטעם שאין לו השתוות הצורה כידוע. אלא על ידי התורה יהיה לו תיקון, שעל ידי התורה תהיה מציאות שיוכל לקבל התענוגים האמיתיים, כמו שאמרו חז\"ל בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין (בבא בתרא ט\"ז). וענין התבלין הוא כמו שאמרו חז\"ל, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו המאור שבה מחזירן למוטב (ירושלמי חגיגה פ\"א ה\"ז). נמצא לפי זה שיש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל. נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, שהתורה תחזירו למוטב. וזה פירוש \"נעשה אדם\", שדרשו אנא ואת נוקים ליה בעלמא. היינו שמצד ה' בא הרצון לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע. ומב' אלה יהיה קיום לאדם בעולם, היינו שעל ידי ב' אלו יוכל לקבל כל טוב וישאר בדביקות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 267 \"באורייתא אתברי בר נש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5831","title":null,"paragraphs":["תבין דברי חז\"ל, על הכתוב: \"אותי עזבו ותורתי שמרו\", שפירשו: \"הלואי אותי עזבו, ותורתי שמרו, המאור שבה, מחזירן למוטב\" (ירושלמי חגיגה פ\"א ה\"ז). שלכאורה תמוה. אמנם כונתם, כי המה היו צמים ומתענים למצוא גילוי פניו ית', כמ\"ש: \"קרבת אלקים יחפצון\" (ישעיה נ\"ח, ב'). ואומר להם הכתוב בשם ה', שאומר להם: \"הלואי שתעזבו אותי\", כי כל יגיעתכם לריק וללא הועיל, משום שאינני נמצא בשום מקום, אלא בתורה. לכן שמרו את התורה, ושם תחפשו אותי. והמאור שבה, יחזירכם למוטב. ותמצאונני, כמבואר בכתוב: \"ומשחרי ימצאונני\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", קמ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5832","title":null,"paragraphs":["בכמה מקומות בזוהר מכנה לתרי\"ג מצוות - \"תרי\"ג עיטין דאורייתא\", ובהרבה מקומות בזוהר קורא לתרי\"ג מצוות - \"תרי\"ג פקודין\", כי מתחילה מחויב האדם בשמירת התורה והמצוות כדי לזכך גופו ולהגדיל נשמתו, ואז נמצאים אצלו התרי\"ג מצוות בבחי' \"תרי\"ג עיטין\", דהיינו עצות, איך שיזכה סוף סוף לבוא לפני המלך ולזכות לאור פניו, כי שמירת התורה וקיום המצוות מזככין אותו לאט לאט, עד שיזכה לאור פני מלך חיים, וע\"ד שמובא בגמ': מה אכפת לו להקב\"ה בשוחט מן הצוואר או שוחט מן העורף, אלא לא ניתנו תורה ומצוות אלא כדי לצרף בהם את ישראל. אמנם אחר שנזדכך די צרכו, וזוכה לאור פניו ית', אז נפתחו עיניו ונשמתו, וזוכה להשיג תרי\"ג אורות הקדושים הנמצאים בתרי\"ג המצוות, שהם סוד שמותיו הקדושים, דהיינו שבאים להשגתו, וע\"י קיום כל אחת מהמצוות נוטל חלק האור המופקד בהמצווה, כי המצווה ה\"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצווה הזאת, שז\"ס: נר מצווה ותורה אור, ואז נקראים אצלו תרי\"ג מצוות \"תרי\"ג פקודין\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמת פי חכם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5833","title":null,"paragraphs":["כל עיקר בריאת העולמות והנשמות הכל היה על כוונה אחת, שהיא לתקן הכל שיהיה בעמ\"נ להשפיע, שזה נקרא \"דביקות השתוות הצורה\". ועל התורה אמר הקב\"ה \"בראתי יצר הרע, בראתי תבלין\". כלומר, שאחר שהאדם קבל את התורה בבחינת \"תבלין\", אז יהיה יצר הרע מתוקן בעמ\"נ להשפיע, כמו שכתוב בזה\"ק \"עתיד מלאך המות להיות מלאך קדוש\". את כל העיקר הזה, האדם אינו מסוגל להסתכל, מטעם שהוא נמשך אחרי הרבים, הנקראים \"כלל ישראל\". שתחילת החינוך קבל כל אחד בבחינת שלא לשמה. כלומר, שהעסק בתורה ומצות הוא בכדי לקבל שכר בכלים דתועלת עצמו. ובלשמה, אסור לגלות בתחילת כניסת האדם בקיום תו\"מ, כמ\"ש בדברי הרמב\"ם. וזה גורם להאדם, שיבין מצד שכלו, שכל מה שהוא צריך ללמוד תורה, הוא בכדי שידע את הדינים, איך לקיים את המצות, כמו שאמרו חז\"ל \"אין עם הארץ חסיד\". והגם שלומדים תורה אפילו מה שלא נוגע מצות מעשיות, אבל הלימוד בחלק התורה הזה הוא לומד מטעם \"מצות לימוד התורה\", כמו שכתוב \"והגית בו יומם ולילה\". כלומר, שלומד מטעם מצוה, כשאר מצות."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5834","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל, שאמר הקב\"ה לישראל \"מכרתי לכם תורתי. כביכול, נמכרתי עמה. שזהו, ויש לך מקח, שמי שמכרו, נמכר עמו\". משמע מכאן, שהקב\"ה רוצה, שבעת שהאדם לוקח את התורה, שיקח עמו כביכול את הקב\"ה. אבל האדם אינו מרגיש זאת, שיהא נצרך לזה. ובעיקר האדם נמשך אחר רוב העולם. והיות כשמתחילים ללמוד לנשים ולקטנים וכלל עמי הארץ, אומר הרמב\"ם, שצריכים להתחיל בשלא לשמה. ובדרך כלל נמשכים כולם אחרי ההתחלה, כלומר מה שנתנו להם לדעת את הסיבה שצריכים לתורה, הן סיבות של שלא לשמה, ולא מטעם \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\". וממילא רוב העולם בכלל לא מבינים, שיש ענין שכר, הנקרא \"דביקות ה'\". לכן דעת הרבים שולטים על האדם, שהוא לא צריך את לימוד התורה, בכדי שע\"י זה תהיה בידו היכולת להגיע להכוונה אמיתית. כלומר שע\"י התורה יהיה בידו לכוון בעמ\"נ להשפיע ולא לתועלת עצמו. שזה יביא לו בחינת דביקות להדבק בה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-5835","title":null,"paragraphs":["יש בתורה להבחין כמה בחינות:","א. שלומד תורה בכדי לדעת את הדינים, בכדי לדעת איך לקיים מצות התורה.","ב. שלומד תורה בכדי לקיים מצות לימוד התורה. כמו שכתוב (יהושע א') \"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יום ולילה\". ופירש רש\"י \"והגית בו\" והתבוננת בו, כל הגיון שבתורה בלב, כדאמר \"והגיון לבי לפנים\".","ג. שלומד תורה בכדי לזכות למאור התורה. וזה שכתוב \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, משום שהמאור שבה מחזירו למוטב\". שע\"י זה יזכה לאמונה ולהידבק בה'. ואז נכנס לבחינת \"ישראל\", היות שכבר מאמין בה' באמונה שלימה.","ד. לאחר שכבר זכה לבחינת אמונה, אז הוא זוכה לבחינת \"תורה, מבחינת שמותיו של הקב\"ה\", שזה נקרא בזה\"ק בחינת \"אורייתא וישראל וקוב\"ה חד הוא\". שאז הוא זוכה לבחינת מטרת הבריאה, שהוא להטיב לנבראיו, שהנבראים מקבלים מבחינה זו את מה שהקב\"ה רוצה לתת להנבראים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5836","title":null,"paragraphs":["צריך האדם טרם הלימוד להתבונן, על איזו מטרה הוא רוצה לקיים מצות לימוד התורה. כלומר, אם הוא עוסק בתורה מטעם התורה בעצמה, כדי לדעת את הדינים של מעשי המצות, איך לקיימם. או שלימוד התורה בעצמה, זהו כל כוונתו. ובשביל לדעת את ההלכות של מעשי מצות, זהו אצלו ענין אחר לגמרי. כלומר, שלומד תורה על ב' מטרות. אולם גם בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על איזו כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצות ה', כמו שכתוב \"והגית בו יומם ולילה\". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך את מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". נמצא, שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז\"ל \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5837","title":null,"paragraphs":["פירש רש\"י על הכתוב \"והגית בו יומם ולילה\", ואומר \"והתבוננת בו. כל הגיון שבתורה בלב\", יש להבין למה הוא מתכוון לומר שהגיון הוא בלב. הלא כשלומדים תורה הוא במוח וראש ולא בלב. אם כן מה משמיענו בזה אומר \"כל הגיון שבתורה הוא בלב\".","ויש לפרש, שאין כאן הכוונה על בחינת תורה דוקא למה שנוגע להלכות, שלומד כדי לדעת את הדינים, איך לעשות את המצות. אלא הוא רוצה לומר, שהתורה גם כוללת את ב' הבחינות:","א. מה שלומד, בכדי לקבל מאור התורה,","ב. מה שזוכה אח\"כ לבחינת תורה, הנקראת \"שמותיו של הקב\"ה\".","את ב' אלה שייכים דוקא להלב, כמו שאומר הר\"א עזרא ז\"ל וזה לשונו \"דע כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין. וכתוב, \"לישרים בלבותם\", והיפך זה, \"לב חורש מחשבות און\", ודע, כי התורה לא נתנה אלא לאנשי לבב\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5838","title":null,"paragraphs":["מי שיש לו אמונה בה', הוא יכול להאמין, שהנותן התורה הוא מלובש בהתורה. מה שאין כן גוי, שאין לו אמונה בהקב\"ה, איך הוא יכול ללמוד תורה. הלא אין הוא מאמין בנותן התורה. והוא יכול ללמוד מהתורה רק מהלבוש לבד, ולא מן הלובש, היות שאין לו אמונה. והלבוש החיצון של התורה נקרא בחינת \"חכמה ולא תורה\", כי תורה היא דוקא בזמן שהוא מחובר עם נותן התורה. ובזה מובן מה שאמרו חז\"ל \"אם יאמר לך אדם, חכמה בגויים, תאמין\". משום שהלבוש בלי הלובש הם יכולים ללמוד, שזה נקרא \"רק חכמה\", שאין לו שום שייכות לנותן התורה. מה שאין כן \"אם יאמר לך אדם, יש תורה בגויים, אל תאמין. היות שאין להם שום שייכות להנותן התורה\". והיות עיקר העבודה שלנו היא להגיע לידי דביקות ה', כמו שכתוב \"ולדבקה בו\", יוצא שהתורה הוא אמצעי להגיע להדבק בו יתברך. כלומר, בעת לימוד התורה צריך להיות הכוונה, שנזכה להתחבר עם הלובש. וזהו ע\"י אמצעית הלבוש, שהוא התורה, שהקב\"ה מלובש בה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5840","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה לעבוד ולקיים תורה ומצות בלי שום שכר, רק מטעם שהוא רוצה לשמש את המלך, אז הוא כבר זקוק לדעת גדלות המלך. כי שיעור עבודתו תלוי בשיעור שהוא מאמין בגדלות המלך, כי רק גדלות וחשיבות המלך נותן לו חומרי דלק לעבודה. וזהו כמו שכתוב בזה\"ק על פסוק \"נודע בשערים בעלה\". פירוש, כל אחד ואחד לפום מה דמשער בלביה. משמיענו בזה, שכפי מה שהאדם משער בלביה גדלות וחשיבות ה', בשיעור זה הוא מוסר עצמו לשמש את המלך. ומשום זה, אנשים מסוג זה שרוצים לעבוד רק בעמ\"נ להשפיע, וכל הסיבה שמחייבת אותם לעסוק בתו\"מ, הוא רק מטעם חשיבות וגדלות ה', כמו שכתוב בזה\"ק \"דעיקרא דיראה הוא לעבוד בגין דאיהו רב ושליט\", אנשים האלו, כשמאמינים שהקב\"ה הוא מלובש בהתורה, ומאמינים במה, \"שאמר הקב\"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכר עמו\", כשהם לומדים תורה, הם רוצים להוציא את מאור התורה, שהוא מחזירו למוטב. וזה שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר ע\"י התורה, מסייעין אותו\", היות שהקב\"ה מלובש בהתורה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5841","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם הוא שיתבונן בגדלות ה'. היינו שהוא צריך להסתכל בספרים המדברים מגדלות ה', ובזמן שלומדים צריכים לצייר לעצמו, באיזה שיעור היו חז\"ל, התנאים והאמוראים וכו', מרגישים את גדלותו של הקדוש ברוך הוא. ויתפלל לה', שיאיר להרגיש את רוממותו יתברך, בכדי שיוכל להכניע לבבו, ולהבטל לפני הקדוש ברוך הוא, ולא להיות נמשך אחרי זרם העולם, הרודף אך ורק למלאות תאוות בהמיות. רק שה' יאיר לו עיניו, שיוכל לעסוק כל חייו בתורה ועבודה, ו\"בכל דרכיך דעהו\", היינו אפילו שעוסקים בדברים גשמיים גם כן יהיה לטובת הקדושה. אבל מתוך שלא לשמה באים לשמה. היינו דענין לשמה, זהו כבר מדריגה גדולה, והאדם צריך להתחיל משלא לשמה. היינו, שידע בעצמו בהכרה מלאה, שעיקר התענוגים נמצאים בתורה ועבודה ולא בגשמיות. והגם שהוא מרגיש כעת יותר תענוג בדברים גשמיים, יותר מכפי שהוא מרגיש בדברים רוחניים, זהו מסיבת שחסר לו את ההכשרה בתורה ועבודה, שהוא תלוי גם כן באמונת ה'. ואז, על ידי התורה והאמונה בה', מרגישים את המאור שבתורה, והמאור הזה מחזירו למוטב."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ס\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5842","title":null,"paragraphs":["מדברי הגמרא: \"תלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה\". כי למה לא ראה סימן יפה במשנתו? - ודאי אין זה, אלא משום חסרון כוונת הלב בלבד. ולא משום חסרון כשרון אליה. כי חכמת התורה, אינה צריכה לשום כשרון, אלא, כמ\"ש במדרש: \"אמר הקב\"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי, ועושה ד\"ת, כל החכמה וכל התורה בלבו\". אמנם ודאי, שצריך זמן, להרגיל את עצמו, במאור שבתורה ומצוות. ואיני יודע, כמה? ויכול אדם לצפות כן, בכל שבעים שנותיו. לפיכך, מזהירה אותנו הברייתא (חולין, כ\"ד), שאין לצפות יותר מחמש שנים. ור' יוסי אומר רק ג' שנים (ע\"ש בחולין, דף כ\"ד), אשר די ומספיק לגמרי, לזכות בחכמת התורה. ואם לא ראה סימן יפה, בשיעור זמן כזה, לא ישטה עוד את עצמו, בתקות שוא ומפוחי כזב, אלא ידע, שלא יראה עוד סימן יפה לעולם. ולכן יראה תיכף, למצוא לעצמו, איזו תחבולה יפה, שיצליח על ידה, לבא לשמה, ולזכות בחכמת התורה. והברייתא לא פירשה את התחבולה. אלא שמזהירה, שלא ישב באותו המצב, ויחכה עוד. וזהו שאומר הרב, שהתחבולה המוצלחת יותר ובטוחה לו, הוא העסק בחכמת הקבלה. ויניח ידו מעסק חכמת תורת הנגלה לגמרי, שהרי כבר בחן מזלו בה, ולא הצליח. ויתן כל זמנו לחכמת הקבלה, הבטוחה להצלחתו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\", כ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5844","title":null,"paragraphs":["ובעת שאתה מכוון, בהכנעה וביראה, לעורר למעלה המקיפין והמוחין, אע\"פ שאין אתה יודע שום מהות, לא המקיפין והמוחין ולא בשום דבר, אעפ\"כ, בידיעתך אתה מעורר את מציאותם ואף שאינך יודע מהותם, נמשך אליך אור גדול."],"source":"ר' יצחק אייזיק ספרין מקומרנה. נתיב הייחוד","author":"ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5845","title":null,"paragraphs":["תחשוב לעיין עד כמה שאפשר, שה' יעזור לך להבין את פנימיות הדברים, ובזה שאתה מעיין בעניין להבין, בזה אתה עושה לך כלים שתוכל לקבל את הפנימיות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת כ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5846","title":null,"paragraphs":["אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה ע\"י זה להגיע לבחינת \"אמונה שלימה\". שזה יכול להשיג ע\"י המאור שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושי של הקב\"ה. ועל ידם הוא רוצה להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה.","ויש כבר כאן יחוד של ג' בחינות:","א. אורייתא, שהם לבושי הקב\"ה,","ב. קוב\"ה, שהוא מלובש בהתורה,","ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על הכוונה הנ\"ל.","וזה נקרא \"יחוד\", הנקרא \"אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא\". והגם שזה\"ק מדבר לאלה אנשים שכבר זכו לבחינת \"שמותיו של הקב\"ה\", שזה נקרא, שכבר זכו לבחינת \"תפלין של יד\", הנקרא \"אמונה\", ול\"תפילין של ראש\", הנקרא \"תורה\", אבל כנ\"ל, אלו שהולכים בדרך להגיע לבחינת תורה ואמונה, מקבלים גם כן בבחינת מקיף מיחוד הזה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו תורה ומלאכה בדרך ה'\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-5852","title":null,"paragraphs":["אמר רבי יוחנן, אומר הכתוב \"ונקדשתי בתוך בני ישראל\" כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה."],"source":"בבלי, מגילה","author":"תלמוד בבלי","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","מרכז הקבוצה","עשירייה"]},{"id":"he-5853","title":null,"paragraphs":["רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר, \"אלוקים ניצב בעדת-אל\"."],"source":"משנה. מסכת אבות פרק ג, משנה ו'","author":"משנה","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-5854","title":null,"paragraphs":["חכמי המשנה אמרו במשנתם \"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם\", כי \"זה כל האדם\", כמ\"ש \"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל, ע\"י עסק התורה והמצות בעשרה דווקא\", וכמו שנאמר, בקרבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה."],"source":"ספר התניא. אגרת הקודש, פרק כ\"ג","author":"תניא","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-5855","title":null,"paragraphs":["אין ישראל נגאלים, לא מתוך הצער, ולא מתוך השעבוד, ולא מתוך הטלטול, ולא מתוך הטירוף, ולא מתוך הדוחק, ולא מתוך שאין להם מזונות. אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבים זה אצל זה, ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו, וקולם נשמע."],"source":"תנא דבי אליהו זוטא. פרק י\"ד","author":"תנא דבי אליהו","subjects":["התנאים ללימוד בין חברים","עשירייה"]},{"id":"he-5857","title":null,"paragraphs":["\"קהלה קדישא\". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח\"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא \"מנין\" או \"עדה\". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר \"קדושה\" בתפלה. ועל זה אמרו בזהר הקדוש \"כל בי עשרה, שכינתא שריא\". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 5 \"מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","מרכז העשירייה","מתקשרים לעשירייה אחת","עשירייה"]},{"id":"he-5858","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם\". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב \"ושכנתי בתוכם\". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו. והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע. וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב \"ועשו לי מקדש\", שהעשיה חלה על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך להנבראים."],"source":"הרב\"ש. 940. \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","אתם עשיתם אותי","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ברית","הבורא מתגלה בקשר בינינו","המאור המחזיר למוטב","מהנקודה שבלב לעשירייה","מטרת הבריאה","להשיג מגע עם הבורא","מרכז העשירייה","מתעוררים להזמנת הבורא","נחת רוח","נשמה אחת","הכנה לכנס","עם הפנים לגאולה","עשירייה","ראש השנה"]},{"id":"he-5859","title":null,"paragraphs":["אדם מישראל, שהוא רוצה לזכות לאור חיים באמת, צריך הוא שיסכים להיות שותל עצמו בכנסת ישראל, בכל לבו, בכל חושיו וכוחותיו הגשמיים והרוחניים."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות, פרק ג', סעיף ו’","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["עשירייה","תיקון השבירה"]},{"id":"he-5862","title":null,"paragraphs":["ידוע כי עיקר צריכין להתפלל על גלות השכינה, הנקראת מלכות, שהיא ספירה עשירית שבעשר ספירות, שענינה היא האמונה בהשגחתו יתברך, שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. ואי אפשר לראות את הטוב של הקדוש ברוך הוא, מטרם שאדם מטהר את רצונו מלהיות מקבל לעצמו, כי על בחינת רצון לקבל שורה הצמצום, שהיא הסתרה על השגחתו יתברך. וזה ענין מה שאמרו חז\"ל, \"אתם קרויין אדם ואין אומות העולם\", משום שכל כוונתם היא אך לקבל לעצמו. וזה פירוש \"בשעה שהקדוש ברוך הוא נכנס לבית הכנסת ואין מוצא שם עשרה\", היינו שיהיה שם מי שיתפלל עבור בחינת \"עשרה\", שהיא השכינה הקדושה, שתעלה מגלותה, שעל ידי שעוסקים עם הרצון להשפיע, אז מרימים את שכינתא מעפרא. אבל כשכל אחד דואג לצרכיו הפרטיים, אזי הקדוש ברוך הוא כועס. ומביא ראיה מהפסוק, שנאמר \"מדוע באתי ואין איש\", שידאג על צרכים השייכים לבחינת \"איש\", ורק דואג למלא את הצרכים השייכים לבהמה. אלא האדם צריך תמיד לתת דין וחשבון לעצמו עבור מי הוא מבלה את זמנו, ובשביל מי הוא מייגע את עצמו, כי אין לו לדאוג אלא לצורך הכלל."],"source":"הרב\"ש. מאמר 251. \"עניין המניין\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","עשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות"]},{"id":"he-5863","title":"המתפלל עבור הכלל יעלה עם הכלל כולו","paragraphs":["אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל."],"source":"כתבי רב\"ש | דרגות הסולם | חורבן דקדושה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חוק הערבות","כוונה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","ערבות","ערבים זה לזה בדרך ללשמה","עשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תיקון השבירה","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5864","title":null,"paragraphs":["בית התפלה נקרא בית הכנסת על ששם מתכנסים כל הנפשות על ידי התפלה שמתפללין שם. כי התפלה הוא בחינת נפש. ועל כן עיקר התפלה בבית הכנסת ובצבור. כי עיקר עליית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. וע\"כ צריך לקבל עליו, קודם התפילה, מצוות עשה \"ואהבת לרעך כמוך\", שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע\"י השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. וע\"כ עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה תפילה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלמות התפילה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת, א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","אלא מתוך עשרה בני אדם","בונים את דמות הבורא בעשירייה","העלאת מ\"ן","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חיבור נשים סביב אירופה","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","לדבר עם הבורא","להשיג מגע עם הבורא","מתקשרים לעשירייה אחת","עשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שדה אשר ברכו ה'","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5865","title":null,"paragraphs":["כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב\"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב\"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ\"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם. ועשו לי מקדש, סתם מקדש, כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדימה לבית הכנסת.","אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב\"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד.","כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם בזמן ההוא, נתקן כל איבר בפני עצמו כראוי. כעין זה, כיוון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם עשרה ביחד, ואז נשלם, כי אין עדה פחות מעשרה, שהם כנגד ע\"ס המלכות. וכל עוד שאין שם עשרה ביחד, אף אחד מהם אינו נשלם. ואח\"כ מיתקן תיקון כל העדה, כמ\"ש, ברוב עַם הדרַת מלך. וע\"כ העם, הבא אחר העשרה הראשונים, כולם תיקון הגוף הוא, כלומר תיקון העדה. כי ריבוי העם מגדיל כבוד המלך.","וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד כראוי, הקב\"ה קורא, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, ולא נשלם הגוף, הנקרא עדה. כי כשהגוף לא נשלם, אין איש, שגם האיברים הפרטיים שכבר באו, אינם נשלמים.","בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה ביחד, באה קדושה עליונה ונכנסת בגוף ההוא, ונעשה התחתון כעין ע\"ס של מעלה ממש. אז כולם צריכים, שלא יפתחו פיהם לדבר בדברי העולם, משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליון, ומתקדשים בקדושה העליונה."],"source":"זוהר לעם. פרשת נשוא. מאמר \"מדוע באתי ואין איש\"","author":"זוהר לעם","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","מרכז הקבוצה","עשירייה","תפילת רבים"]},{"id":"he-5866","title":null,"paragraphs":["כל אלה הפסוקים והמאמרי חז\"ל, מלמדים אותנו עצות איך להדבק בו יתברך. כי כל החסרון שיש בנו, הוא מחמת שאנחנו לא מרגישים את גדלותו יתברך. כי כשאנו מתחילים לבקר את \"מה העבודה\", אנחנו רוצים תיכף לקבל את הכל בבחינת אור פנימי. וזה ידוע לכם, שהאור פנימי מאיר דווקא בזמן שיש מסך ואור חוזר, היינו כלים נקיים, אבל הבחינה ד' מקבלת מבחינת אור מקיף, שאור מקיף מאיר מרחוק, כמו שכתוב בעץ-חיים. ופירושו, היינו אפילו שאדם עדיין מרוחק מהבורא יתברך, זאת אומרת שאין לו השתוות הצורה הוא יכול לקבל מאור מקיף. והאר\"י כתב, שהאור מקיף הוא יותר גדול מאור פנימי.","פירוש, מתי האדם יכול לקבל בזמן שהוא עדיין מרוחק - רק אם הוא מגדיל את גודל וחשיבות של האור מקיף, היינו מבחינת רוממות ה' יתברך וחשיבות מאור התורה, אזי הוא יכול לקבל הארה מרחוק. שאנחנו צריכים להאמין שכל היופי שיש בהבריאה הוא בפנימיות התורה. אבל לבחינת אמונה צריכים התאמצות רבה. וזה פירוש \"אשרי איש שלא ישכחך\", ואיך זוכים לזה, הוא על ידי ש \"בן-אדם יתאמץ בך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת י\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו"]},{"id":"he-5867","title":null,"paragraphs":["רק מי שמקיים תורה ומצות מטעם \"בגין דאיהו רב שליט\", שפירושו, מטעם גדלותו וחשיבותו של ה', זה נקרא \"לשמה\", וזה נקרא בעל מנת להשפיע ולא לקבל שום תמורה עבור עבודתו. זה נקרא עבודה טהורה. והעבודה בעל מנת להשפיע יכולה להיות רק לפי ערך שהוא מחשיב את המקבל עבודתו. אז יש לו חומרי דלק. מה שאין כן אם אין ביכולתו להגדיל את חשיבותו בשביל מי הוא עובד, אז אין לו כח לעבודה. כי זה אנו רואים שיש בטבע, שהקטן מתבטל לגבי הגדול, כנר בפני אבוקה. אלא כל העבודה הגדולה היא להגדיל את המקבל עבודה, היינו, שיכיר את חשיבותו. ואם אין לו במה להחשיב אותו בתוך הדעת, אז עבודה שלנו היא, כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שפירש על הפסוק \"הנה מקום אתי\", ש אלף של א תי מרומז על בחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא, שעיקר עבודתו של אדם הוא לעבוד למעלה מהדעת, שיחשיב את ה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 11 \"בענין הוויכוח בין יעקב ללבן\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו"]},{"id":"he-5873","title":null,"paragraphs":["\"ישראל שגלו שכינה עמהם\", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, \"מצוה גוררת מצוה\", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות גאולה אם אין שם גלות קודם. ומה זה גלות, זה שמונח תחת שליטת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם שמים. ומתי נקראת אהבה עצמית גלות, זה רק בזמן שרוצה לצאת משליטה זאת, משום שסובל יסורים, מזה שאינו יכול לעשות שום דבר לשם שמים. נמצא כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם \"מצוה גוררת מצוה\", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות. ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת \"רשעים בחייהם נקראים מתים\". נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב \"כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם\". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת. והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 71 \"ענין גלות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-5880","title":null,"paragraphs":["עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות אם מטעם דת אם מטעם גזע אם מטעם קפיטליזם אם מטעם קומוניזם אם מטעם קוסמופוליטים וכו'. כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו. ולא יועיל שום עצה לזה אלא להביא קומוניזם אלטרואיסטי בין לאומי המוסרי בין כל הגויים. על ישראל מוטל לקבל הקומוניזם האלטרואיסטי הבין לאומי תחילה לכל האומות ולהיות סמל להראות הטוב והיופי שבמשטר הזה."],"source":"בעל הסולם, כתבי הדור האחרון","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5882","title":null,"paragraphs":["עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה."],"source":"הראי\"ה קוק, אגרות א, צב","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-5883","title":null,"paragraphs":["\"אתם נצבים היום כולכם\": מלמד שכינסם, להכניסם בברית: \"כולכם\" פירושו, שכולם נכנסו בערבות. מקשים, מדוע מתחיל ברבים \"כולכם\", ואחר כך לשון יחיד \"כל איש ישראל\". הכוונה, \"כולכם\", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכולכם, כמו שכתוב \"ויחן העם תחת ההר\", כאיש אחד בלב אחד. היינו שיש אהבת ישראל, אז יכולים להצליח."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 63 \"אתם נצבים היום-א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים חסרון משותף","ברית","חוק הערבות","ברית מלח","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-5891","title":null,"paragraphs":["העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד - למצוא את השי\"ת. שבכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה. וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת ה' והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו, וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי\"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל. (מאור ושמש. פרשת ויחי)","10 .עיקר עליית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. וע\"כ צריך לקבל עליו, קודם התפילה, מצוות עשה \"ואהבת לרעך כמוך\", שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע\"י השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. וע\"כ עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה תפילה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלמות התפילה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו"]},{"id":"he-5893","title":null,"paragraphs":["בעת שמתחיל לעבוד עבודת הקודש בדרך האמת, היינו שהוא רוצה להגיע לדביקות ה', היינו שכל מעשיו יהיו לשם שמים, שע\"י זה הוא מקבל כל פעם קצת אור שמאיר לו, אז הוא מתחיל להרגיש, שאהבה עצמית הוא דבר רע. וזה הולך לפי סדר ומדרגה, שכל פעם ופעם, שרואה, שהוא המפריע לו להגיע לדביקות ה', אז הוא רואה כל פעם יותר, איך שהוא, היינו הרצון לקבל, השונא האמיתי שלו, כמו ששלמה המלך היה קורא את היצר הרע בשם \"שונא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-5897","title":null,"paragraphs":["העבודה של השגת כלים דהשפעה בא ע\"י השגת מצב הגדלות של הרע, כמו שכתוב \"כי אני הכבדתי את לבו\", היינו השגת הרע. ואז, בזמן שעם ישראל בא למצב שאין להם מנוס מן הרע, שפירושו, שראו שכח הרע הוא מכל הצדדים, שאין הם רואים מדרך הטבע שום הצלה, זה נקרא שכבר הכלי של הרע נגמר. ואז בא הזמן שה' נותן להם האור, שהאור הזה מחזירם למוטב. היינו, שע\"י זה יצאו משליטת הרע, הנקרא כלים דקבלה עצמית, ויזכו לכלים דהשפעה. וזה שאומר \"התייצבו וראו את ישועת ה', אשר יעשה לכם היום\". זאת אומרת, לאחר שנגמר הכלי של הרע בשלימות, כבר יש מקום לגילוי אור מצד העליון. וזה נקרא שה' נותן להם את הכלים דהשפעה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["פסח","קפיצת נחשון וקריעת ים סוף","תפילה"]},{"id":"he-5900","title":null,"paragraphs":["שאלו חז\"ל \"מהי חנוכה\". הוא עבודה דתיקון הבריאה, שהוא בכדי להשיג את הכלים דהשפעה, שעמהם יכולים להגיע אח\"כ למטרת הבריאה. זה יכולים לכנות בשם \"רוחניות\", כי לא רוצה לעשות שום מעשה עבור עצמו. אלא הכל לשם ה', כמו שאמרו חז\"ל \"עולה, היינו קורבן עולה, הוא כולה לה', הכל רוחני\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5901","title":null,"paragraphs":["הנה הנס של חנוכה היה על ענין רוחניות, כמו שאנו אומרים (בברכה \"ועל הנסים\") \"כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם\". ולפי שהסברנו יוצא, \"רוחניות\" נקראת שמשתמשים בכלים דהשפעה. וענין שליטת היונים מתבטאת שלא נתנו לעשות שום דבר, השייך לכלים דהשפעה, משום ששם היתה גם שליטה על מעשה התורה ומצות. וזה היה בחיצוניות. ומכל שכן בפנימיות המחשבה, היו שולטים על המחשבה, שלא תהיה להם יכולת לכוון משהו לשם שמים, אלא רצו שעם ישראל יהיו משוקעים באהבה עצמית, שע\"י זה יהיו נפרדים מה'. וכל מחשבותיהם של הס\"א אינו אלא להרחיק אותם מה'. וההתרחקות ופרוד באים רק ע\"י שינוי צורה, כידוע שהוא אהבה עצמית."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5903","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה להתקרב לקדושה, כלומר לעשות את \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\", שזה נקרא בחינת \"חשמונאים\", שתפקידם היה להוציא את הקדושה משליטת הקליפות, הנקראים \"יוונים\". ודוקא בזמן שהאדם רוצה להתקרב לקדושה, שהוא ע\"י האמונה למעלה מהדעת, אז מתגלה אצל האדם את \"הדיעות של היוונים\", שהיא קליפה נגד האמונה. ואז רואים, שכל \"היוונים\", שמטרם שהתחיל בעבודה דלהשפיע, \"היוונים\" לא היו מגולים באדם, והאדם היה חושב, שיש לו אמונה מספקת בה', ויש לו כח לקיים תו\"מ, ולא חסר לו אלא להרבות בתו\"מ. מה שאין כן בזמן שרוצה להיות בחינת \"חשמונאי\", היינו שרק הקדושה ישלוט בעולם, אז \"היוונים\", שהיא הקליפה לעומת האמונה, מתגלה כל פעם ביותר תוקף, ודוקא רוצה לפרוץ את \"חומת מגדלי\", שהאמונה היא \"החומה\", שכל הגדלות תלוי בשיעור האמונה, שיש להאדם בה'. כמו שכתוב בזה\"ק על הכתוב \"נודע בשערים בעלה\", שכל אחד ואחד לפי מה שמשער בלביה. שענין אמונה בה', כל אחד ואחד יש לו שיעור אחר באמונת ה'\". ובהאמור נבין \"מתי נפרצו חומות מגדלי\", כלומר שראו שאין להם אמונה, זאת אומרת, שלא יכולים ללכת למעלה מהדעת. דוקא בזמן שרצו לכנס בהעבודה שהוא כולו להשפיע לה', אז \"היוונים נקבצו עלי\", והתחילו לבוא מחשבות של \"היוונים\", שלא נתנו ללכת, אלא רק מה שהשכל מחייב, אם כדאי לעשות. מה שאין כן מה שהוא נגד השכל, הם עומדים בתוקף ולא נותנים לזוז אף משהו. ואז מתחילה היגיעה. היינו דוקא בזמן שמתחילים ללכת בעבודה דלהשפיע, שרק אז רואים, שאין האדם יכול לעשות משהו נגד הטבע שלו, שהוא הרצון לקבל לעצמו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 11 \"מהם הכוחות, שצריכים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5904","title":null,"paragraphs":["ענין אמונה הוא דווקא למעלה מהדעת, ושליטת הסטרא אחרא הוא דווקא בתוך הדעת של השׂכל החיצוני, וממילא אין שום קשר ונגיעה להאדם. וקליפת יוון היה, שעם ישראל יתנהגו דווקא על ידי השׂכל החיצוני שהוא הפילוסופיה הארורה. וזה הוא נגד האמונה, הנקרא חומה. ובשיעור שעלתה בידם להכניס את הפילוסופיא לישראל, באותו שיעור נבחן, שעשו פרצה בהחומה. וזה פירוש \"ופרצו חומת מגדלי\", היינו החומה שהוא סביב המגדל מלא כל טוב, שעל ידי זה זוכים להשיג להשגחה גלויה, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במדת טוב ומטיב. ועל ידי הפרצה הנ\"ל \"וטמאו כל השמנים\", היינו שכל הבהירות והחיות שזכו על ידי אמונה נסתמו מהם, שטומאה הוא מלשון טמטום וסתום, עד שנעשה נס, והקדוש ברוך הוא עזר להם, וזכו שוב לאור הגלוי הנקרא אור הפנים."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5905","title":null,"paragraphs":["נס חנוכה היה על ימין, שנקרא \"תיקון הבריאה\", היה להם שלימות. וזה נקרא, שהנס היה על רוחניות, מטעם כלים דהשפעה, שנקראים מצד הכלים \"רוחניות\", שהכלים האלו מתייחסים ליצר טוב. מה שאין כן כלים דקבלה מיחסים לגשמיות, היינו לבחינת יצר הרע, כמו שביארנו \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך\", היינו בשני יצריך. היינו הן ביצר הטוב, שהם כלים דהשפעה, צריכים להיות לשם שמים. והן הכלים דקבלה, שהם שייכים ליצר הרע, גם כן צריכים לשמש עמהם לשם שמים. היינו קבלה בעל מנת להשפיע. נמצא, בחנוכה, שהאר\"י הקדוש אומר, שחנוכה ופורים שניהם הם בחינת שמאל, לכן נר חנוכה היא בשמאל. היות שהגם בחינת ימין נקרא \"שלימות מצד הכלים דהשפעה\", אבל זה שהיה מאיר בחינת שמאל, חכמה בלי חסדים, שאסור להשתמש עם חכמה בלי חסדים, אבל זה בעצמו הוא דבר גדול, שכבר המשיכו בחינת מטרת הבריאה. אבל עדיין אסור לשמש לאורה. לכן נבחן חנוכה, שהנס היה על רוחניות, מטעם שאסור להשתמש עם חכמה בלי חסדים. לכן נבחן זה לנס רוחני, שעדיין לא ירד למטה שנוכל להשתמש בה. מבחינה זו נקראת חנוכה \"נס רוחני\", הן מצד החסדים דימין והן מצד חכמה דשמאל, והיות שעדיין היה חסר קו אמצעי."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 12 \"מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - א\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5906","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים:","א. נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן.","ב. השמן.","ג. הפתילה.","ובזמן ששלושת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם. ויש לפרש את ג' בחינות הנ\"ל על דרך העבודה והמוסר. הנה הכלי ששם נותנים הן השמן והן הפתילה הוא הגוף, ונקרא נר. והיגיעה בתורה ומצוות, והסתירות מה שהאדם מרגיש בהשגחתו יתברך, בדברים שאינם מגולים לפניו שהנהגת העולם הוא בבחינת טוב ומטיב, ולפי מחשבתו ודעתו היה הקדוש ברוך הוא צריך לנהג את העולם בהנהגה אחרת, היינו שיהיה מגולה לפני כל אחד ואחד מדת טובו יתברך, נמצא שזהו בסתירה להשׂכל האדם, זה נקרא פתילה, מלשון \"פתלתול\" ומלשון \"פסולה\", היות שמחשבות כאלו פסולים להמחשבה. והבהירות וההתעוררות שמביאו לחשוק לתורה ועבודה, ולהרגיש המתיקות והנועם שבתורה ועבודה, זה נקרא שמן. ואם חסר אחד מהם אין יכולת להנות מאורם. כמו כן כאן, בזמן שהגוף כלול מהיגיעה והבהירות, אז זוכים להשיג את אור ה', שהוא יוצא דווקא מבין שניהם. וכמו לאחר שנשרף השמן והפתילה אין כבר מה להאיר, ונעשה חשך. כמו כן לאחר שנגמר היגיעה והבהירות, אין לו כבר אור ונעשה שוב חושך אצלו. ואם רוצה להשיג עוד אור, הוא מוכרח להשתדל להמציא עוד יגיעה, הנקרא פתילה, ועוד בהירות הנקרא שמן, משום שאין להאור במה לחול ולהתפס. והטעם הוא כי יש כלל \"לפום צערא אגרא\". ועיקר הבהירות הנקרא שמן הוא על ידי אמונה. שענינו הוא, מה שמתגבר על יצר הרע, המביאו לידי יגיעות וסתירות לשׂכל החיצוני. וזה נקרא נסיונות בעבדות ה' יתברך. ואחרי ההתגברות הזה, האדם זוכה לקבל את אור ה' המאיר לנשמת אדם, ואז אין כבר מקום לסתירות, וזה נקרא אור חנוכה. היינו שזוכה להשגחה גלויה, שהנהגתו יתברך הוא בבחינת הטוב ומטיב לנבראיו."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ\"ג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5907","title":null,"paragraphs":["הנה חז\"ל אמרו: \"מאי חנוכה, תנו רבנן בכ\"ה בכסלו יומי דחנוכה תמנייא אינון (שמונה הם) וכו', שנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל וכו', בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק אלא יום אחד. נעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונת ימים. לשנה אחרת קבעום, ועשו ימים טובים בהלל והודאה, הלכה היא שאסור להשתמש לאורה.","יוונים: היינו בתוך הדעת שהוא פילוסופיא, היינו להתאים המצוות להשכל, למשל חליצה וכדומה.","להיכל: היינו המוח ולב, שזהו ההיכל שבאדם.","שמנים: היינו המצוות, כמו שכתוב שמן למאור, כי התורה נקרא אור והמצוות נקרא נר, כמו שכתוב \"נר מצוה ותורה אור\". ואין האור יכול להאיר בלי שמן, כי אין התורה יכולה להאיר אם אין במה להאחז, היינו בהשמן.","פך אחד של שמן: היינו לאחר הנצחון והמסירות נפש, שהיה להם עם היוונים, מצאו שענין אמונה \"אחד\" בסוד \"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד\". \"של שמן\", שהמצוה זו חתום בחותמו של כהן גדול, שמדתו מדת חסד, שענין חסד הוא \"מה הוא רחום אף אתה רחום\", שנרמזו לשם שמים. אבל כח זה מספיק רק להאיר לילה אחד, היות שענין אמונה צריכים כל פעם לחדש, כמו שכתוב \"חדשים לבקרים רבה אמונתך\". ונעשה להם נס, שהכח הזה של האמונה היה מספיק להם לשמונה ימים.","והלל והודאה, היינו רק נס לבחינת רוחניות, לכן אסור להשתמש לאורה, לרמז שזהו רק לרוחניות."],"source":"רב\"ש - ג'. 898 \"מהו נס חנוכה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5908","title":null,"paragraphs":["בפיוט של חנוכה אנו אומרים \"יוונים, וכו', ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה, ימי שמונה קבעו שיר ורננים\". המפרשים שואלים, מדוע עשו שמונה ימי חנוכה. הלא על לילה אחד היה להם שמן. והנס היה, שהדליק עוד שבעה ימים. אם כן היו צריכים לקבוע לפי הנס רק שבעה ימים. ותירצו, היות שנשאר בלילה הראשון, ממה שהיה צריך שמן עבור לילה הראשון, וממילא גם בלילה הראשון היה נס, שלא נדלק כל השמן, אלא נגיד חלק מהשמן נשרף, והשאר נשאר לעוד שבעה ימים. זאת אומרת, מה שמצאו את הפך שמן, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, זה לא נכנס בגדר נס, הגם שהיה נס, שהיונים לא ראו את הפך שמן. היות שהוא חושב הנס, מה שלא היה בטבע, והדבר שנעשה למעלה מהטבע נחשב לנס. היות שהפך שמן היה בעולם, אלא שהם לא ראו. מה שאין כן השמן. השיעור, שצריכים להדלקת לילה אחד, היה דולק רק חלק מהשמן, על החלק הקטן, שנתברך ודלק יותר, זה לא היה בהטבע. היינו, שלא נמצא שמן לפי הטבע, שידליק יותר מן המשוער. נמצא, ממה שנשאר מלילה הראשון, שלא נשרף כל השמן, זה נקרא \"נס\", היות שזה לא היה בעולם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 7 \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-5911","title":null,"paragraphs":["\"קהילה קדושה\". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח\"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא \"מניין\" או \"עדה\". שלכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר \"קדושה\" בתפילה. ועל זה אמרו בזוהר הקדוש \"כל בי עשרה, שכינתא שריא\". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה"]},{"id":"he-5913","title":null,"paragraphs":["כתוב \"האספו הטהרו\". דהנה ההפרש בין לשון \"אסיפה\" בבני אדם ובין לשון \"קיבוץ\", כי לשון אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי קיבוץ שייך גם בגופים לבד, אף שהדעות בלתי מתאחדות, אבל לשון אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג\"כ, והוא לשון אסיפה מבחוץ לבפנים ששם מתאחדים ביותר. ובכן לשון אסיפה נופל ביותר על הנפשות, והיינו כי נפש הוא מלשון רצון והשתוקקות, ואם כל איש ואיש משתוקק לטובת עצמו, אף שכולם רוצים דבר אחד, מ\"מ עדיין אין זו דיעה אחת, שהרי זה רוצה לתועלת עצמותו וזה לטובת עצמותו. אבל אם שלמים, וכן רבים משתוקקים למלאות רצון אביהם שבשמים, זה נקרא בהחלט התאחדות שלימה, ולזה נאה לקרוא אסיפה בהחלט. ולפי\"ז מובנים דברי המדרש \"האספו הטהרו\", כי להיות יצדק בהם לשון אסיפה, אי אפשר אלא ע\"י שהכל מתאחדים ברגש נפש עצום מאד לעשות רצון אבינו שבשמים."],"source":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. שם משמואל","author":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-5915","title":null,"paragraphs":["הנה כתוב \"אדם ובהמה תושיע ה'\", ודרשו חז\"ל: \"אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה\". פירוש, כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-5917","title":null,"paragraphs":["ענין ג\"ר, שאין בהם השגה, וכל השגתנו הוא בו\"ק. יש לפרש, שענין ג\"ר היינו בחינת מוחא, ושם צריך להיות רק באמונה. וצריכים להאמין, כי כך היה רצונו יתברך. וו\"ק נקרא בחינת ליבא, היינו ההתפעלות בליבא, שכאן ניכר בבחינת אהבה ויראה שלו. וזה צריך להיות בהשגה ברורה, היינו שההתפעלות צריכה להיות אצלו מגולה, ולא באמונה. אלא בשיעור שההתפעלות מורגשת בלב, בשיעור כזה נבחן השגתו. וכאן מצוה להרחיב את הרגשותיו. מה שאין כן בבחינת מוחא, תלויה גדלותו עד כמה שהוא יכול לעבוד, בבחינת למעלה מהדעת. נמצא, שהם שני דברים הפוכים. היינו, שאם בחינת מוחא שלו הוא למעלה מהדעת, והתפעלותו בהרגש הלב הוא במוח, זה נקרא גדלות. היינו, שמצד אחד הוא למעלה מהשגה, מכל מקום בלב הוא בתוך ההרגשה. בזה תלוי שיעור גדלות, היינו בשיעור ההפכיות בין מוחא לליבא, שאז הוא צריך להתגבר בבחינת למעלה מדעת. והליבא הוא דווקא בתוך הדעת, שהוא בתוך ההרגשה. ורק מי שהוא בחינת ישראל יכול ללכת בדרך זו. מה שאין כן נכרי אינו מסוגל לעבוד בשני הפכים, ולזה צריכים התחזקות גדולה, שתהיה יכולת ללכת בדרך זו קדימה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 794 \"מקום ההשגה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הדרך לבורא במוחא וליבא","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","שני הפכים בנושא אחד","תיקון הלב"]},{"id":"he-5920","title":null,"paragraphs":["\"עשרתם, ערבתם, הַדליקו את הנר\". שני ספרי תורה היה לו להמלך, באחד יוצא והשני מניח בבית גנזיו. ידוע שני ההפכים שישנם בעבודת ה'. א) שאדם צריך להיות בשמחה על כל מצב שבו הוא נמצא, אפילו שיהיה במצב הנמוך ביותר. וצריך לתת שבח והודאה לה' שנתן לו להיות בין יושבי בית המדרש, כמו שאמרו חז\"ל \"הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו\". זה נקרא \"עשרתם\" מלשון עשירות, שבערב שבת הוא צריך להיות כמו עשיר שלא חסר לו שום דבר. ואחר כך הוא צריך לעבור לצד ה-ב), היינו שיראה מה שיש לו, כמה יראת שמים יש לו, וכמה רוממות ה' יש לו, וכמה מעשים טובים ותורה והבנה בהתורה. ואז הוא רואה שהוא בעל חסרון. וזה נקרא בחינת \"ערב\", כמו שכתוב \"ויהי ערב ויהי בוקר\". וזה נקרא \"ערבתם\". ואחר שיש לו ב' אלו, אז הדליקו הנר של שבת. אז בא קו האמצעי שהוא אור של שבת."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 463 \"עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-5923","title":null,"paragraphs":["כל שנתפס בזמן הוא גשמיות וכל גשם הוא מורכב, דהיינו שנמצא ב' בחינות שאינם ראוים לבוא בבת אחת, לכן מבררם בזמנו שניתן לו בזה אחר זה, שלאחר הבירור והיגיעה יבואו ב' הבחינות בבת אחת שלא יפריעו ולא יעלימו זע\"ז כלל, ואז נקרא מסולק מגשמיות ומסולק ג\"כ מזמן ובא לגדר הנצחיות אלף ז'. וזה שרמז המשורר ז\"ל ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, שגמר התיקון נקרא ירושלים הבנויה, דהיינו שאין הנגאלים בונין אותה אלא מתפלאים בהשגתם שכבר היא בנויה ומעולם לא היה בה שום פגם, כי כל שינוי מקום ושינוי מעשה ושינוי השם שזהו בעצמו רגעי הזמן שבגלות, כל אלו ההפכים נתחברו יחדיו, והוא פשיטות גמור כמו הכלל שמתגלה בהתקבץ עליו כל חלקיו ופרטיו."],"source":"בעל הסולם. אור הבהיר. נסתרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-5926","title":null,"paragraphs":["בכדי להגיע להרגשת הצורך לאמונה, האדם צריך מקודם לצייר לעצמו, איזה רווחים הוא יכול להשיג ע\"י האמונה, ומה הוא מפסיד בזה, שאין לו יותר מאמונה חלקית. ראשית דבר, הוא צריך לצייר לעצמו מטרת הבריאה, כלומר לאיזה צורך ברא הקב\"ה את הבריאה. ואח\"כ הוא צריך להאמין באמונת חכמים, בזה שאמרו, שמטרת הבריאה היא בכדי להטיב לנבראיו. וכשהאדם מתחיל להסתכל על הבריאה בעיניים שלו, כלומר איזו צורה של טוב ומטיב הוא רואה, שהנבראים מקבלים ממנו יתברך, ומה מתראה אז להאדם - דבר הפוך. שהוא רואה, שכל העולם סובל יסורים, וקשה למצוא אדם, שיכול לומר, שהוא מרגיש ורואה איך שהנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב. ובמצב הזה, כשהוא רואה עולם חשוך, והוא רוצה להאמין בה', שהוא מתנהג עם העולם בהשגחה פרטית בבחינת טוב ומטיב, הוא נשאר עומד על נקודה זו, וכל מיני מחשבות זרות נופלות לו אז במוחו. והוא צריך אז להתגבר למעלה מהדעת, שהשגחה העליונה היא בבחינת טוב ומטיב. אז הוא מקבל צורך, שהקב\"ה יתן לו את כח האמונה, שיהיה בידו כח ללכת למעלה מהדעת ולהצדיק את ההשגחה העליונה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","גדלות הבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5927","title":null,"paragraphs":["שרואה את מצבו האמיתי, שאין לו שום דבר אחיזה ברוחניות. דהיינו מצד השכל הוא כולו חושך, בא עתה הזמן ללכת למעלה מהדעת, ולומר: \"עיניים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\" וכו', אלא שש ושמח בזה שהוא זכה לקיים מצוות ה' אשר צוה לנו על ידי משה רבנו עליו השלום. ואף על פי שלא מרגיש בזה שום טעם והבנה, מכל מקום למעלה מהדעת הוא מאמין שזהו זכיה גדולה לו בזה שהוא יכול לקיים מצות ה' בפשיטות, מה שיש אנשים אחרים, שגם את זה אין להם, והוא מאמין שהכל בא מן השמים, ולאחרים נתנו רק להנות משטויות מה שמותאם, לבהמות ולחיות וכדומה, ולו נתנו, מחשבה ורצון לראות איך שכל החיים שלהם הוא שטות והבל. לכן הוא מחשיב את המתנה זו \"כמוצא שלל רב\", והוא נמצא תמיד בהתפעלות גדולה מחמת חשיבות זו, וזה חשוב אצלו כאילו זכה להמדרגות הכי גבוהות, אז נקרא זה קו ימין שלימות, משום שדוקא ע\"י זה שהאדם בשמחה יש לו בחינת דבקות בה', כמו שאמרו חז\"ל: \"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה\", והיות שהוא נמצא עכשיו במצב של שלימות אז יש לו מקום במה לשמוח."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 875 \"ג' קוים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","לרוץ אחר השכינה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5943","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין למעלה מהדעת, שהאדם נמצא בשלימות, וגם כל העולם כולו. נמצא, באופן כזה הוא יכול וצריך לתת תודה לה', על מה שנתן לנו כל טוב. וזה נקרא \"קו ימין\", שהוא ממש להיפך מקו שמאל. כלומר, שבקו שמאל אנו הולכים בתוך הדעת, ש\"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\". היינו, דוקא בבחינת השכל ולא למעלה מהדעת. מה שאין כן כשעוברים לעבוד לבחינת ימין, נמצא, השמאל הוא הגורם, שהימין יהא בנוי על בסיס של למעלה מהדעת. וזהו כמו שאמרו חז\"ל \"שמאל דוחה וימין מקרבת\". היינו, שמצב \"השמאל\" מראה להאדם איך נדחה ונפרד מעבדות ה'. ו\"ימין מקרבת\", שפירושו, שמראה לו, איך שהוא מקורב לעבודת ה'. זאת אומרת, שבזמן שהוא עוסק בשמאל, אז השמאל צריך להביאו לראות מצב של דחיה, איך שהוא נדחה ונפרד מהעבודה. ובזמן שהוא עוסק בימין, הוא צריך להגיע לידי מצב, שיראה איך שהוא מקורב לה'. ועל ימין הוא צריך לתת תודה לה', ובשמאל הוא צריך לתת תפלה לה'. שרק על שתי רגלים האדם יכול ללכת בגשמיות. וזה נמשך מרוחניות, שזה מראה, שהאדם צריך ללכת בשני קוים."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 7 \"מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-5945","title":null,"paragraphs":["ב' הפכים בלמעלה מהדעת, הן במוחא והן בליבא, שהוא בבחינת \"כי חפץ חסד\". ואם באו לו מחשבות זרות, הוא צריך להסיר אותן מעליו ולא לשמוע להן כלל. וזוהי עבודה גדולה, היות שפרעה מלך מצרים מיצר אותם וזורק להם מחשבות זרות, הן במוחא והן בליבא, כמו שכתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שועתם אל ה'\". וזהו צד אחד, שעל ידי זה זוכים לבחינת אמונה, היינו יציאת מצרים, וזה בחינת נפש דקדושה. ומצד ב' \"גם נפש בלי דעת לא טוב\", וצריכים לדעת דקדושה, שנקראת עשירות, כי אין עושר אלא בדעת. וכשה' רצה להעשיר אותם ולא היה להם כלים, כי הכל היה להם למעלה מהדעת, אז הקדוש ברוך הוא נתן להם עצה שישאלו מהמצרים כלים. וענין לקיחת הכלים היה רק בכדי שיוכלו לקבל מילוי לכלים, היינו תירוצים לשאלות שלהם. אבל לאחר שלקחו את התירוצים, תיכף החזירו למצרים את הכלים, כי הולכים למעלה מהדעת, אם כן אין להם שום קושיות, ולקחו השאלות של המצרים רק לפי שעה, והחזירום אחר כך."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 914 \"ב' הפכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5950","title":"תכלית האחדות","paragraphs":["אי אפשר לקיים התורה והמצוות, כי אם ע\"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע\"י האחדות. ועל כן, כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע\"י התגברות הרצון, צריך להכלל בכלליות ישראל, באחדות גדול. וע\"כ בשעת קבלת התורה בודאי נעשו מיד ערבים זה לזה, כי תכף, כשרוצים לקבל התורה, צריכים תכף להיכלל יחד כולם כאחד, כדי לכלול ברצון, ואזי בודאי כל אחד ערב בעד חברו, מאחר שהכל חשובים כאחד. ודווקא ע\"י זה, שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע\"י זה דווקא יכולים לקיים את התורה, ובלא זה לא היה אפשר כלל לקיים את התורה. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע\"י האחדות, שנחשבין כולם כאחד. נמצא שדווקא ע\"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע\"י זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות, חשן משפט, הלכות עָרֵב, אות ל","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["אהבת חברים","אחריות","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ברית וערבות","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","הכנה לקבלת התורה","התכללות","ערבות","כאיש אחד בלב אחד","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית","מאהבת הבריות לאהבת ה'","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מרכז הקבוצה","הכניסה לעיבור","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","שבועות","שבת אחים גם יחד","שוויון"]},{"id":"he-5951","title":null,"paragraphs":["התורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה.","לכן, היות שהתורה באה מסיבת החושך, אז התורה עשתה ב' פעולות:","א. \"המאור שבה מחזירו למוטב\". ואז הצמצום וההסתר מסתלקים מהכלי קבלה שלו, היות שבמקום, שהיה לו כלי קבלה, זכה עכשיו לכלי השפעה. וזה שכתוב \"ועליך יזרח ה'\", כלומר כמו שהקב\"ה רצונו הוא להשפיע, גם האדם יזכה לרצון להשפיע.","ב. כי לאחר שזכה לבחינת כלים דהשפעה, כלומר שהוא כבר זכה, שיכול לעשות מעשים לשמה, וזה נקרא \"הלומד תורה לשמה\", הוא זוכה אח\"כ לבחינת \"מגלין לו רזי תורה\", כמו שאומר רבי מאיר (במשנה דאבות). וזה שכתוב \"וכבודו עליך יראה\", שכבודו פירושו \"כבוד ה'\", שהוא בחינת התגלות אלקות. \"עליך יראה\", שאז האדם זוכה לבחינת \"אורייתא וישראל וקוב\"ה חד הוא\"."],"source":"רב\"ש א', מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","לילה דכלה","ערבות"]},{"id":"he-5953","title":null,"paragraphs":["ע\"י זה שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע\"י זה דווקא יכולים לקיים את התורה, ובלא זה לא היה אפשר כלל לקיים את התורה, כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע\"י זה נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-5954","title":null,"paragraphs":["ענין אמונה למעלה מהדעת בעבודה, פירושה, שצריכים להאמין, אעפ\"י שהשכל לא רואה שהוא כך, ויש לו כמה הוכחות שאינו כמו שרוצה להאמין, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. שמאמין כאילו רואה בתוך הדעת. זה נקרא \"אמונה למעלה מהדעת\". כלומר, שזוהי עבודה גדולה, לקבל על עצמו נגד הדעת. שאין הגוף מסכים, מכל מקום הוא מקבל על עצמו, כאילו זה היה בתוך הדעת. ולאמונה כזאת צריכים עזרה מה'. לכן על האמונה בצורה כזו, האדם צריך להתפלל, שה' יתן לו כח, שיהיה דומה אליו, כאילו השיג זה בתוך הדעת. כלומר, אין להאדם להתפלל לה', שיתן לו להבין הכל בתוך הדעת. אלא שיתפלל לה', שיתן לו כח לקבל את האמונה למעלה מהדעת, כאילו שזה בתוך הדעת."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו למעלה מהדעת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5955","title":null,"paragraphs":["והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. שע\"י עולים למעלה להיכל המלך. ויש שם שני קצוות:","א. סולם מוצב ארצה, קו שמאל, הנקרא \"ארצה\", שהאדם צריך לראות, שמונח בארציות, שמשוקע באהבה עצמית, בחינת \"שמאל דוחה\". אז יש מקום להתפלל מעומק הלב, שאז מסתכל בתוך הדעת, שלא יכול לעשות משהו לתועלת ה', ורק ה' יכול להוציאו משליטת הרע שבו. ועל זה נאמר \"אלמלא הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\".","ב. וראשו מגיע השמימה. כאילו שיש לו שלימות גמורה, מטעם שמח בחלקו, שיש לו קצת נגיעה בעבודת ה'. ומרגיש מאושר, כי זכיה גדולה, שזכה לשמש את המלך, ולדבר עמו, אפילו רגע אחד ביום, מספיק לו, שיהיה לו מצב רוח מרומם. ועל זה מודה ומשבח את המלך."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5956","title":null,"paragraphs":["יש לאדם לצייר, אפילו שנמצא בשפלות, שחושב אז, אילו ה' היה מאיר לו התעוררות גדולה, כמו שהיה מרגיש פעם בעליה, בטח שהיה מוכן לעבוד עבודת הקודש. אבל עכשיו, שאינו מרגיש שום דבר, איך יכול לרמאות עצמו, שיש לו שלימות. אז עליו להאמין באמונת חכמים, שאמרו לנו, שאדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה להרגיש את מציאות ה' בכל אבריו, ואיך היה אז מודה ומשבח לה', כמו כן צריך עכשיו להיות מודה ומשבח לה', כאילו זכה כבר לשלימות האמיתי."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 17 \"מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5957","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עוסק באמונת ה', שצריך לתת זמן ולצייר לעצמו, איך היה מרגיש, שהיה זוכה לקרבת ה', והיה רואה טוב ועונג, הנמשך לו ולכל הנבראים, איך היה אז נמצא במצב רוח מרומם, ואיך שהיה שמח. והציור הזה צריך המשך, שגם אמונתו תהיה כידיעה וראיה. כלומר, ששיעור האמונה צריך להיות כדוגמת ראיה וידיעה. וזוהי עבודה גדולה, היות שזוהי דרך של אמת. וז\"ש \"אמת ואמונה\", שאמונתו תהיה על דרך האמת, כעין ציור הזה, שצריך להאמין בשיעור גדלות האמונה, כאילו היה רואה את זה, שמאמין בעיניו. שבאותו שיעור התפעלות, שהיה לו שהיה רואה, כך צריך לקבל התפעלות, שלא רואה, רק שמאמין שכך הוא. לכן נקרא זה \"אמונה בדרך אמת\". שאמונתו באמת אמונה, כאילו זה ידיעה. ונקרא \"אמונה של אמת\", כמ\"ש \"אמת ואמונה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 28 \"מהו \"להזהיר גדולים על קטנים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5958","title":null,"paragraphs":["צריך לעסוק בתורה ביום ובלילה, שלילה ויום צריכים להיות שוים אצלו. מצב השלימות, שנקרא \"יום\", ומצב הבלתי שלימות, שנקרא \"לילה\", צריכים להיות בשוה. שאם כוונתו לשם שמיים, מסכים שרוצה לעשות נ\"ר ליוצרו. ואם ה' רוצה, שהוא ישאר במצב הבלתי שלימות, הוא גם כן מסכים. והסכמה מתבטאת בזה, שמקיים עבודתו כאילו זוכה לשלימות. זה נקרא מסכים, שהיום והלילה שוים אצלו. מה שאין כן אם יש הבדל, בשיעור ההבדל יש פירוד. ועל פירוד יש אחיזה לחיצונים. לכן אם מרגיש הבדל, צריך לתת תפילה, שה' יעזור לו, שלא יהיה הבדל. ואז יזכה לשלימות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 300 \"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5959","title":null,"paragraphs":["העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי. שצריך לקבל על עצמו עול מלכות שמיים למעלה מהדעת. וצריך לומר \"אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד בכל כוחי, כאילו שיש לי השגה והרגשה בעבודה, ואני מוכן לעבוד ללא שום תנאי\". ואז האדם יכול ללכת קדימה, ואין לו אז שום מקום, שיוכל ליפול ממצבו, מטעם שמקבל על עצמו לעבוד אפילו שמונח בארץ, היינו שאי אפשר להיות למטה מזה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5960","title":null,"paragraphs":["אמונה עבודה טהורה. משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, רצון לקבל מתנגד. שטבע של הרצון הזה, רק לעבוד במקום שרואה ויודע, משא\"כ למעלה מהדעת. לכן בזה האופן יכול להיות דביקות בשלימות, כי יש בזה השתוות בלהשפיע. לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בתורה. ועל זו התורה צריכה להיות \"מורא\", שצריך לראות, שלא לקבל שום סיוע ותמיכה מתורה, אלא מאמונה. ואפילו כשנראה אצלו דבר זה למיותר, שכבר מקבל מארץ חמדה, מכל מקום צריך להאמין, שכך היא האמת, שדוקא ע\"י האמונה יכול להחזיק את המדרגה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. רט\"ו. \"ענין אמונה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5961","title":null,"paragraphs":["בכדי להגיע לצורך לאמונה, צריך לצייר לעצמו, איזה רווחים הוא יכול להשיג ע\"י האמונה, ומה הוא מפסיד בזה, שאין לו יותר מאמונה חלקית. ראשית, לצייר לעצמו מטרת הבריאה, לאיזה צורך ברא ה' את הבריאה. ואח\"כ צריך להאמין באמונת חכמים, שמטרת הבריאה בכדי להטיב לנבראיו. ושמסתכל על הבריאה בעיניים שלו, איזו צורת טו\"מ הוא רואה, שהנבראים מקבלים מה', מתראה לו דבר הפוך, שכל העולם סובל יסורים, וקשה למצוא אדם, שמרגיש ורואה איך שהנהגת ה' בטו\"מ. ושרואה עולם חשוך, ורוצה להאמין, שה' מתנהג עם העולם בהשגחה פרטית בטו\"מ, כל מחשבות זרות נופלות במוחו. וצריך להתגבר למעלה מהדעת, שהשגחה העליונה בטו\"מ. אז מקבל צורך, שה' יתן לו כח אמונה, שיהיה לו כח ללכת למעלה מהדעת ולהצדיק השגחה עליונה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5962","title":null,"paragraphs":["שרואה מצבו האמיתי, שאין לו שום אחיזה ברוחניות. דהיינו, מצד השכל כולו חושך - בא הזמן ללכת למעלה מהדעת ולומר: \"עיניים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\". אלא שמח שזכה לקיים מצוות ה', שצוה ע\"י משה. ואעפ\"י שלא מרגיש בזה שום טעם והבנה, מכל מקום למעלה מהדעת מאמין שזוהי זכיה גדולה שיכול לקיים מצות ה' בפשיטות. שלאחרים אין גם זה. והוא מאמין, שהכל בא מהשמים, ולאחרים נתנו רק להנות משטויות. ולו נתנו מחשבה ורצון לראות, איך שכל החיים שלהם שטות והבל. לכן הוא מחשיב את המתנה \"כמוצא שלל רב\", והוא נמצא תמיד בהתפעלות גדולה מחשיבות זו. וזה חשוב לו כמו שזכה להמדרגות הכי גבוהות. אז נקרא זה קו ימין שלימות. משום שדוקא עי\"ז שהאדם בשמחה, יש לו דבקות בה', כמ\"ש \"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה\". והיות שנמצא עכשיו בשלימות, יש לו במה לשמוח."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 875 \"ג' קוים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5963","title":null,"paragraphs":["המשתוקק להגיע לידיעה, שלא רוצה לעבוד למעלה מהדעת, אלא דוקא בתוך הדעת, האומר, שאם הגוף יבין את הכדאיות לעבוד ולקיים מצות ה', מוכן לתת יגיעה, אבל להאמין למעלה מהדעת, אין הגוף מסכים לזה. ועומד ומחכה, מתי הוא יגיע למצב שהגוף יבין את זה. אבל אחרת הוא לא מסוגל לעבוד עבודת הקודש. ולפעמים הוא כן מתגבר על המחשבות ורצונות האלה. וזה גורם לו עליות וירידות. אולם אם מחליט, שרוצה לעבוד בבחינת \"עפר\". היינו אפילו שטועם טעם עפר בעבודה, אומר, שזה חשיבות גדולה אצלו, אם יכול לעשות משהו לטובת הבורא. ולעצמו לא חשוב לו איזה טעם הוא מרגיש. ואומר, שעבודה זו, בזמן שטועמים טעם עפר, היינו שהגוף צוחק מהעבודה הזאת, הוא אומר להגוף, שלפי דעתו נקראת עבודה זו בחינת \"לאקמא שכינתא מעפרא\". כלומר, שהגם שהגוף טועם בעבודה זו טעם עפר, האדם אומר, שזה הוא קדושה, ואינו מודד, כמה טעם שמרגיש בעבודה, אלא מאמין, שה' נהנה מעבודה זו, היות שאין כאן שום עירוב של הרצון לקבל, היות שאין לו מה לקבל, כי אין שום טעם וריח בעבודה זו, כי רק טעם עפר יש כאן. לכן הוא מאמין, שזו היא עבודת הקודש, וממילא הוא שש ושמח."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5964","title":null,"paragraphs":["שמאמין בטוב שיש בלמעלה מהדעת, בא להרגשה בדעת, להכיר רע שבו. כלומר, היות שמאמין, שה' משפיע טוב, והגם שרואה את כל הטוב למעלה מהדעת, בא להכרה, שמרגיש בכל האברים כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שמונע אותו מלקבל את הטוב. נמצא, האמונה שלמעלה מהדעת גורמת, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו. שבשיעור שמאמין למעלה מהדעת בטוב, בשיעור זה יכול לבוא להרגשה בהכרת הרע. והרגשת הרע מביאה להרגשת הטוב. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. בעיקר ע\"י תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שע\"י הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 68 \"סדר העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5965","title":null,"paragraphs":["\"חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע אמונתך בפי\". מה זה \"לעולם אשירה\"? איך אפשר לשיר לה', בזמן שרואה, שמלא חסרונות ולבו לא שלם עם ה', ומרגיש מרוחק מה', ולפעמים רוצה לברוח מהמערכה, איך יכול לומר, שזה חסדי ה', ונותן שיר על זה לה'? אלא צריך לומר, זה שנמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה נעשה יותר גרוע. אלא היות שרוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו מצבו האמיתי. שעד עתה היה נעלם. ועל זה אומר, שזה חסד, שה' גילה הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד רואה עתה, שמרוחק מה'. ומצד שני צריך לומר, שה' קרוב ומטפל בו, ומראה לו חסרונות. לכן צריך לומר, שהם חסדים. וז\"ש \"חסדי ה' לעולם אשירה\". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני רואה, שצריך לעשות תשובה, שצריך לבקש מה', שיקרבו, ושיתן לו רצון להשפיע, טבע שני."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5966","title":null,"paragraphs":["\"לעולם יקדים אדם תפלה לצרה\". אין האדם נכנס לעבודת השמאל מטרם שעבד מקודם בימין, שלימות. שלא חסר לו, אלא משבח לה' שנתן לו קצת אחיזה בעבודת ה', ואח\"כ נכנס לעבודת השמאל. אז רואה, שנמצא בצרה, שאין לו תורה ועבודה שמתאים לעובד ה'. ומרגיש שמרוחק מאהבת ה', לעבוד בשבילו, לעבוד רק בכוונה להשפיע נ\"ר לה'. ורואה איך הגוף מתנגד לזה. ולא רואה, שפעם יוכל לעשות משהו להשפיע. נמצא, בזמן שנכנס בשמאל, בחינת \"צרה\", ואין לו עצה אלא לתת תפלה לה', שה' יעזור לו, שיתן לו רצון להשפיע, \"טבע שני\", אז תפלה מעומק הלב, וה' שומע תפלתו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 39 \"מהו שהימין צריך להיות יותר גדול מהשמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5967","title":null,"paragraphs":["\"ב' כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם\". ב' קצוות של הסולם הפוכים זה מזה. אחד \"מוצב ארצה\", שפלות, רואה בתוך הדעת שמרוחק מה', היות שמשוקע באהבה עצמית, שזהו שינוי צורה. ומצד הב' \"וראשו מגיע השמימה\", כאילו יש לו שלימות גמורה, שמח בחלקו כאילו הוא רק בשמים, ואין לו שייכות לארציות, שזה נקרא \"הסולם עומד בשיפועו\". ז\"ש \"שני כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם\". זה קו האמצעי. שב' קוים מולידים כתוב השלישי, הקב\"ה. כמ\"ש \"שלושה שותפים באדם, הקב\"ה אביו ואמו. אביו מזריע הלובן, אמו מזרעת אודם, והקב\"ה נותן בו רוח ונשמה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5968","title":null,"paragraphs":["\"כל המתגאה, אומר הקב\"ה, אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד\". לכן כשמרגיש עצמו בשלימות, לפי קו ימין, שמעריך שפלותו, ואומר, שמכל מקום ה' נתן לו קצת אחיזה בקדושה לגבי קדושה אמיתית. ואם אומר לפי שפלותו, שמשבח לה' עבור זה. על זה כתוב \"אני ה' השוכן אתם בתוך טומאתם\". וכשהוא שמח מזה, יש לו הזדמנות לזכות לשכינה, השורה מתוך שמחה. נמצא, שע\"י השפלות, שה' נתן לו אחיזה בקדושה, יכול לעלות בקודש, אם לוקח מזה שמחה ומחשיב זה. אז \"מקימי מעפר דל\", \"מאשפות ירים אביון\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 24 \"מהו, ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5969","title":null,"paragraphs":["שאומר, כמה שיש לו, זאת אומרת, כמה שנותנים לו מן השמים, אפילו שמרגיש שנמצא במצב יותר גרוע ממה שקבל מחינוך, מכל מקום מחשיב למעלה מהדעת, שזוהי חשיבות גדולה אצלו, שזכה, שיהיה לו קצת מגע עם רוחניות. ושעובד על זה, שיסתפק במיעוט, ושיהא שמח בחלקו, ורוצה לתת כבוד לתו\"מ כאילו היה מרגיש טעם בידיעה והרגשה אמיתית, שאז גם הגוף מסכים לעבודה זו, שזה נקרא, ש\"גם אויביו ישלים אתו\". משא\"כ כשהוא צריך לעשות למעלה מהדעת, אז הגוף מתנגד לעבודה זו. לכן נקרא זה \"עבודה של אמת\", שרואה מצבו האמיתי, ומכל מקום מתגבר על זה, כאילו היה זה בידיעה, זה נקרא קו ימין. וכל זה הוא מטעם, שרוצה לתת כבוד לתורה למעלה מהדעת, והגם שנראה כאילו בונה זה על בנין של דעת, שאומר שיש הרבה אנשים, שאין להם שום שייכות לתו\"מ, אם כן השכל מחייב, שיש לו כבר עם מה לשמוח, כיון שיש לו רכוש ולאנשים אחרים אין רכוש כזה. זה נכון, אבל להגיד שזה הוא דבר חשוב, שכדאי לשמוח עם זה, הוא צריך כבר למעלה מהדעת. וזה נקרא \"שמחה של מצוה\", שבנוי על יסוד של אמונה. ואז הוא יכול לשיר ולרקוד, והכל אמת, משום שהוא למעלה מהדעת."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 875 \"ג' קוים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5970","title":null,"paragraphs":["ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב \"עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו\". אלא להאמין, שבטח הקב\"ה הוא המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בעבודה בעמ\"נ להשפיע. אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב \"כי לא ידח ממנו נדח\". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, במשהו על כל פנים. וזה נותן לנו שני דברים:","א. מבחינת האמת, שהוא רואה את מצבו האמיתי, יש לו מקום לתפלה. ואז יש לו מקום חסרון. ואז הוא יכול להתפלל, שהקב\"ה ישלים חסרונו. ואז הוא יכול להתעלות במעלות הקודש.","ב. דרך האמונה, שהיא בחינת שלימות, שמכאן הוא יכול לתת שבח והודאה לה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכניסה לעיבור","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","התקפה על החיבור","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא","לחיות בחיסרון להשפיע","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים את השחר בשמחה","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","סוכות. עקידת יצחק","עיבור","פרשת השבוע ויירא","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-5972","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, כי כמו שיש בתענוגים גשמיים, למשל בתענוגים של אכילה, או שתיה, או כבוד, וכדומה, שאנו רואים, שבכל דבר יש טעם אחר, כמו כן אנו צריכים להאמין, שיש בכל מצוה ומצוה טעם מיוחד. ולפי זה, אם הוא היה טועם את שנוי הטעמים בעת התעסקותו בתו\"מ, איזה התלהבות וחיות היה מרגיש בעת עבודתו. כי הדעת היה מחייבתו, שיעשה לעצמו תמונה בעבודה, מה שמתאים לעובד ה'. והיה מסתכל על כל הדברים, שהיו רוצים להפריע אותו מעבודתו, שהיו דומים בעיניו כקליפת השום, שאין כדאי להסתכל עליהם. ולפי הציור הנ\"ל, שהוא מצייר לעצמו בתוך הדעת, אותו צורה הוא צריך לעשות למעלה מהדעת. היינו, שהגם שאין לו שום הרגשה, שיהיה משהו, שהדעת יחייבו, ומכל מקום הוא עובד, בדיוק כאילו היה לו דעת חזקה והרגשה חזקה. ובזמן שהוא עושה כך, זה נקרא שהוא \"עובד למעלה מהדעת\". אולם, כל זמן שהוא מרגיש, שאילו היה לו דעת, היה עובד ה' ביתר חשק ויותר התמדה, נמצא, שהוא עובד עדיין בתוך הדעת. היות שיש עדיין הפרש בין דעת ולמעלה מהדעת. ודוקא בזמן שאין לו הפרש, זה נקרא \"למעלה מהדעת\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5973","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין למעלה מהדעת, שמה שיש לו אחיזה בדרך האמת, הוא דבר גדול וחשוב מאוד. ואין לו כח להעריך את חשיבותו, מה שהוא נוגע בדרך האמת. כי זה הוא כל הכלי שאור ה' ישכון בתוכו. אבל זהו בכלים דעליון. היינו, שהבורא יודע, מתי שהאדם צריך להרגיש את דביקותו בה'. והגם שבהכלים של עצמו, הוא מרגיש, שאדרבה, שהוא עכשיו יותר גרוע, מהזמן שהוא היה הולך בדרך של הכלל. ששם היה מרגיש, שבכל יום ויום הוא מוסיף והולך במעשים טובים ובתורה ומצות. מה שאין כן עכשיו, מעת שהתחיל ללכת בדרך הפרט, היינו לשמור תמיד את הכוונה, כמה הוא מסוגל לעשות מעשים בעמ\"נ להשפיע, וכמה הוא מסוגל לוותר על אהבה עצמית. ואז הוא רואה בדרך כלל, עד כמה שהוא מתקרב אל האמת, אז הוא רואה תמיד יותר את האמת, איך שהוא לא יכול לצאת מאהבה עצמית. מכל מקום, בכלים דעליון, היינו למעלה מהדעת, הוא יכול להגביה את עצמו. ולומר, מה חשוב לי, במה אני משפיע להבורא. ואני רוצה, שהבורא יקרב אותי אליו. ובטח הבורא יודע, מתי הזמן שלי, שגם אני ארגיש, שהבורא קירב אותי. ובינתיים אני מאמין, שבטח הבורא יודע, מה שטוב בשבילי. לכן הוא נותן לי להרגיש את הרגשות, מה שאני מרגיש."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"ענין אמת ואמונה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5974","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין למעלה מהדעת שכבר קיבל כל משאלותיו, המכונה \"מתנה\". והוא מודה לרבו על זה, כי אסור לאדם לחיות בפרוד, היינו שיש לו טענות לרבו שהוא לא נותן לו מה שהוא מבקש. לכן אסור לו לאדם שיהיה בחסרון, ותמיד הוא צריך להיות בשמחה. אבל בכדי שיהיה לו כלים לקבל, אז הוא צריך לעורר החסרונות. וזה נקרא אצל קרבן עולה ויורד, \"ידיעה בתחילה וידיעה בסוף, והעלם בינתיים\". היינו שבין ידיעה לידיעה מותר לראות את ההעלם, היינו שאין לו שום התגלות מבחינת האמת, שהוא ירגיש שעבודתו רצויה לפני רבו. היוצא מזה, שאין לגלות שום חסרון בתורה ועבודה לעצמו, אלא תמיד הוא צריך ללכת למעלה מטעם ודעת שהוא שלם בתכלית השלימות. ובאמצע הוא יכול לשאול את משאלותיו, כפי שעיניו רואות, שיש לו רק חסרונות. אבל אחר כך הוא צריך להאמין, כאילו כבר קיבל כל משאלותיו ומודה לרבו על כך. אז הוא יכול להיות בשמחה על זה שהוא שלם. נמצא שכל שלמותו נבנית על אמונה. וחסרונותיו נבנים על ידיעה, כי \"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 438 \"הושע עבדך אתה אלקי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-5975","title":null,"paragraphs":["מוטל על האדם לומר, שעכשיו אני רואה, שהדרך האמיתית היא דוקא ללכת למעלה מהדעת. והראיה לזה היא, כי זה שזכיתי עכשיו לאיזו הארה מלמעלה, הוא רק בגלל שקיבלתי עלי ללכת למעלה מהדעת. לכן זכיתי שה' קירב אותי קצת אליו, ונתן לי איזה התעוררות מלמעלה. וההארה זו, שקיבל עתה מלמעלה, נותנת לו תירוץ על כל הקושיות. נמצא, שזה מעיד על הלמעלה מהדעת. אם כן, ומה עלי לעשות עתה, שאני אמשיך בלמעלה מהדעת. רק להתגבר ולהתחיל לחפש דרכים, איך שיוכל להלביש את העבודה שלו בלמעלה מהדעת. ונמצא, בזה שלא פגם כלל את האמונה שלו, שהלך בה לפני שזכה לאיזו הארה מלמעלה. כי גם עכשיו אינו מקבל את ההארה ליסוד, לבנות עליו את בנין עבודתו. אלא הוא לוקח את ההארה זו לבחינת עדות, שהוא הולך בדרך הנכונה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. שרק בעבודה בבחינת זו, הקב\"ה מקרב את האדם אליו, ונותן לו מקום להתקרב אליו, משום שההתקרבות הזו לא תיתן לו ליפול לתוך כלי קבלה, הנקראים \"בתוך הדעת\". היות שהבורא רואה, שהוא משתדל ללכת רק למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת"]},{"id":"he-5976","title":null,"paragraphs":["\"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך\" (מוסף לר\"ה). הנה בזמן שהאדם הולך בבחינת לבן, צריך לזכור תמיד, שכל מה שזכה הוא רק מסיבת שקבל עליו את בחינת השחרות. וצריך להתאמץ בבחינת \"בך\" דוקא. על דרך \"וכל מאמינים שהוא אל אמונה\", אף על פי שלא רואה עכשיו שום מקום שיצטרך לעבוד בבחינת אמונה, היות שהכל גלוי לפניו - ומכל מקום הוא צריך להאמין בבחינת למעלה מהדעת, שיש עוד מקום להאמין בבחינת אמונה. וזה סוד: \"וירא ישראל את היד הגדולה... ויאמינו בה'\", היינו אף על פי שזכו לבחינת \"וירא\", שהוא סוד ראיה, מכל מקום היה להם הכח עוד להאמין בבחינת האמונה. ועל דבר זה צריכים להתאמצות יתירה, אחרת נופלים ממדרגתן. כעין לבני ושמעי. זאת אומרת, שאם לא כן משמע שדוקא בזמן שיש לבנונית, יכול לשמוע לתורה ומצוות, שזהו כעין תנאי. אלא צריכים לשמוע ללא תנאים. לכן בזמן הלבנונית צריכים להזהר שלא לפגום בבחינת השחרות. ודי למבין."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". רל\"ח. \"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכניסה למדרגה הרוחנית","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-5978","title":null,"paragraphs":["ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכל נחת רוח אליך. וזה עיקר כונתינו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו, אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב."],"source":"נועם אלימלך. \"תפילה קודם תפילה\"","author":"נועם אלימלך","subjects":["יחס התלמיד לרב"]},{"id":"he-5979","title":null,"paragraphs":["ההנהגות המקולקלות, המצויים במצבי האנושיות, הן עצמן הגורמים והבוראים, את המצבים הטובים. וכל מצב טוב, אינו, אלא פרי עמלו של מצב הרע, שהקדים לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בהערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב, המקרב את האנושיות להמטרה, נקרא \"טוב\", והמרחיקם מן המטרה, נקרא \"רע\". ורק על ערך הזה נבנה \"חוק התפתחות\" [שהטביע הקב\"ה בהאנושיות]."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5981","title":null,"paragraphs":["מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד. לפיכך: כל המתקנים יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם. אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא מראש."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5982","title":null,"paragraphs":["כל היסורים[המצויים בעולמנו], אינם שורים, רק על קליפת הגוף שלנו הזו, שלא נבראה אלא למיתה וקבורה. שזה מלמד אותנו, שהרצון לקבל לעצמו, שבו, לא נברא, אלא רק למחותו ולהעבירו מהעולם, ולהפכו לרצון להשפיע. והיסורים, שאנו סובלים, אינם אלא גילוים, לגלות האפסיות וההזק הרובצת עליו."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5989","title":null,"paragraphs":["עיקר עלית הנפש ושלמותה הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ התפלה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. וע\"כ עיקר התפילה – בצבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה הפך הקדושה. רק שצריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד, וזה תפלה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים הנפשות, וזה הוא שלמות התפילה."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","הכנה לכנס","התכללות","יחד בתפילה","כוונה","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מנצחים את המלחמה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפילה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5991","title":null,"paragraphs":["חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע\"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם \"גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה\"."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5992","title":null,"paragraphs":["חכמת האמת, עקב היותה ידיעה כללית מכללות הדצח\"ם הנמצאים בכל העולמות, ובכל מקריהם וסדריהם, כאשר נכללו במחשבת הבורא ית', דהיינו, בנושאים התכליתיים, אשר משום זה, כל החכמות שבעולם מקטנם עד גדלם, נכללים בה."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5993","title":null,"paragraphs":["חכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמיתי, שלא יהיה לו ידיעה מקפת בכל חוכמות העולם."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5994","title":null,"paragraphs":["סיבה אחת, שנעשתה למקור לכל המכאובים והייסורים, שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות, שאנו נכשלים ובאים בהם ח\"ו. שיחד עם זה, מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף מכל צער ומכל מכאוב, וזוכים תיכף להדבק בו ית', בכל לב נפש ומאוד. ואומר לך, שהסיבה המקורית ההיא, אינה אחרת, אלא מיעוט ההבנה שלנו, בהשגחתו ית' על בריותיו, שאין אנו מבינים אותו יתברך, כראוי... הרי לעיניך, שבעולמנו, לא חסר לנו, אלא השגחה גלויה. כי אם היתה לנו השגחה גלויה, היו כל באי עולם צדיקים גמורים. וגם היו דבקים בו ית', בתכלית האהבה. כי ודאי, לכבוד גדול היה זה, לכל אחד ממנו, להתידד ולהתאהב בו ית', בכל לב ונפש, ולהדבק בו תמיד, בלי אפילו הפסד רגע."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\". מ\"ב-מ\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5995","title":null,"paragraphs":["ההטבה השלמה, בשיעור הגדול שה' חשב עלינו, איננה, אלא בהשפעה, שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום. משא\"כ הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השביעה מכבה תכף התענוג. כמ\"ש, כל פעל ה' למענהו. שכל הפעולות הנוהגות בעולם, לא נבראו מתחילתן, אלא להשפיע נחת רוח אליו. ולפיכך נמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם, בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם. שהרי הקב\"ה אומר, כל העולם בשבילי נברא, כמ\"ש, כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו. ואנו אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה. כי אנו אומרים, כל העולם אך בשבילנו נברא. ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו, להנאותינו, ולכבודנו. ולפיכך, אין פלא, מה שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמה. וע\"כ מוטעמת לנו השגחתו בטו\"ר, בהנהגת שכר ועונש. כי זה תלוי בזה, ששכר ועונש מסובב מטו\"ר. כי כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו."],"source":"זוהר לעם. הקדמת ספר הזוהר, לילה של כלה, 138","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5997","title":null,"paragraphs":["עַיִר פרא אדם ייוולד. כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה, הוא מצוי בתכלית הזוהמה והשפלות, שפירושם הוא עניין ריבוי גדלות האהבה העצמית הנטבעת בו, אשר כל תנועותיו סובבות בחזקה על קוטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום. באופן, שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש יתברך, דהיינו מן הקצה אל הקצה, בהיות השורש כולו להשפיע בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל, ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום. ולכן נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמה המצויה בעולמנו האנושי."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\". י\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-5999","title":null,"paragraphs":["יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא \"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה\". וכמו שאמר הלל הזקן להגֵר, שאמר לו, \"לַמְדני כל התורה על רגל אחת. אמר לו, מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך, ואידך זיל גמור\". משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 410 \"אהבה עצמית ואהבת ה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות","ט\"ו באב: יום האהבה","יחד באהבה","מאהבת הבריות לאהבת ה'","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-6000","title":null,"paragraphs":["בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי\"ת ובהשפעת נחת רוח להשי\"ת."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6001","title":null,"paragraphs":["בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדביקות, שהוא השואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה להשי\"ת והשפעה לבריות."],"source":"בעל הסולם. \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6002","title":null,"paragraphs":["יש ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות: אחת היא \"ממשלת השמיים\", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעִיתו, כדרכו, בכבדות ובאריכת הזמן. ויש \"ממשלת הארץ\": כאשר \"הדבר המתפתח\" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים וייסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות. מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה. לעומת זה, \"ממשלת הארץ\", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכוחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאוד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6006","title":null,"paragraphs":["יכוין לאהוב לכל אחד כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו."],"source":"שער הגלגולים. הקדמה ל\"ח","author":"שער הגלגולים","subjects":["הכנה לכנס","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-6007","title":null,"paragraphs":["משום שהיו ברצון ובלב אחד, ודיברו בלשון הקודש, כתוב, לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ודין העליון לא יכול לשלוט עליהם. אנו החברים שעוסקים בתורה, ואנו בלב אחד וברצון אחד, על אחת כמה וכמה שלא ייבצר ממנו, מה שנרצה לעשות."],"source":"זוהר לעם. נוח, 386","author":"זוהר לעם","subjects":["הכנה לכנס","חיבור"]},{"id":"he-6008","title":null,"paragraphs":["כללו של דבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות, הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדיבוק חברים. אכן אם לא זה, הוא בהסתר פנים ח\"ו. וירגיל עצמו תמיד להכניס בליבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו, ולהאריך בזה, עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו. וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה ה' אחד שוכן בתוכם, ויהיו מושפעים מאיתו ית' ברוב ישועות ונחמות, ויתנשאו בעילוי גוף ונפש."],"source":"פרי הארץ. מכתב ל'","author":"פרי הארץ","subjects":["אין עוד מלבדו","הכנה לכנס","כולנו מחוברים סביב הנקודה המרכזית"]},{"id":"he-6009","title":null,"paragraphs":["האדם צריד להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות, הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים, המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו, ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור האלוהי."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקודש ג', דף 147","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הכנה לכנס","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","זמן התכווצות וזמן התפשטות","תפיסת המציאות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-6010","title":null,"paragraphs":["כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שוה בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה של עכשיו, יהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך."],"source":"בעל הסולם. אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חיבור"]},{"id":"he-6012","title":null,"paragraphs":["מעלת האיש, שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשואת הצורה עם השי\"ת, עי\"ז שבכח התורה והמצוות, הפך את הרצון לקבל, המוטבע בו, אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם, רק להשפיע ולהועיל לזולתו, שהוא השוה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו אבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף. אף הנשמה כך, אחר שקנתה השואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך, כמו שידעה מקודם, שנפרדה ממנו בסבת שינוי הצורה של הרצון לקבל. ואז מקויים בו הכתוב: \"דע את אלוקי אביך\". כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלקית."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-6013","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט הלכות עָרֵב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-6016","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו. לכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, היות שהוא יותר גרוע משאר אנשים, שהם כן יכולים להיות עובדי ה'. מה שאין כן הוא יותר גרוע מהם, שהוא רואה, שיש לו רצון לקבל באהבה עצמית יותר מכולם. לכן הוא מתבייש כלפי עצמו, איך שהוא נמצא בשפלות כל כך. ולכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, שיוציא אותו משליטת היצר הרע."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","להתבטל לעליון","לחיות בחיסרון להשפיע","מרכז העשירייה","עיבור","שפלות והכנעה","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-6018","title":null,"paragraphs":["כשהאדם רואה שיש לו הפרעות בעבודת ה', והוא רוצה להתפלל לה' שיהיה לו כח לעבודה, מה עליו לבקש. כלומר, יש ב' אפשרויות:","א. שה' יסלק ממנו את ההפרעות, ממילא הוא לא יצטרך לתת כוחות גדולים בכדי ללכת בדרכי ה'.","ב. שה' יתן לו טעם יותר גדול בתורה ובתפלה ובמעשים טובים, ועל ידי זה ההפרעות לא יוכלו לעכב אותו, כי כאשר לתורה ומצוות יש חשיבות, להפרעות אין מקום ושליטה.","כדוגמא, שאין האדם יכול לומר שיש לו הרבה הפרעות, לכן אין הוא יכול להציל את החיים שלו. דהיינו, אין זו אמת מה שיטען האדם, שבגלל שיש לו הפרעות מהקרובים שלו או מהסביבה שלו, אין בכחו להציל את חייו. אלא ודאי האדם יתן בעד נפשו כל אשר לו, וכל המכשולים אינם חשובים בעיניו. לכן הוא מבקש מה' שיתן לו טעם חיים בתורה ומצוות, וכנגד החיים אין האדם יכול לומר שיש לו הפרעות, כי חשיבות החיים לא נותנת לו להתייחס לההפרעות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 164 \"מה לבקש מה' - להיות עובדו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפילה"]},{"id":"he-6024","title":null,"paragraphs":["יש ג' תנאים בתפילה:","א. להאמין שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום \"היד ה' תקצר מלהושיע לו\", שאם לא כן, הרי חס ושלום אין בעל הבית יכול להציל את כליו.","ב. שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.","ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שענין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה, שבטח שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות וחסר רק הוצאה לפועל, והוא כבר כבול בכבלי ברזל והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. שבטח לא ינום ולא ישן ולא מסיח דעת אף רגע מלהתפלל על נפשו. (בעל הסולם. שמעתי. ר\"ט. \"ג' תנאים בתפילה\")","34 .במקום שהאדם צריך להאמין, שה' ברא את העולם בבחינת טוב ומטיב, והרע שבגופו מרחק אותו מכל הטוב. דהיינו, כשבא ללמוד תורה, הוא לא מוציא בה שום טעם. וכמו כן, כשבא לעשות איזה מצוה, אינו מרגיש בזה שום טעם, משום שהיצר הרע שבגופו, בכח שלא נותן להאמין באמונת ה' למעלה מהדעת, בזה הוא מוציא לו כל טעם, שבכל דבר שהוא מתחיל לגשת לאיזה דבר רוחני, הוא מרגיש, שהכל יבש בלי שום לחלוחית של חיים. והיות שהאדם התחיל את עבודתו, שאמרו לו, והוא מאמין בזה שאמרו לו, שהתורה היא תורת חיים, כמו שכתוב \"כי הם חייכם ואורך ימיכם\" וכמו שכתוב (תהילים י\"ט) \"הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים\". וכשהאדם מתבונן בזה, והוא רואה, שהכל אשם הוא היצר הרע, ומרגיש בטוב את הרע, מה שהוא גורם לו, אז הוא מרגיש על עצמו את מה שכתוב (תהילים ל\"ד) \"רבות רעות צדיק\" על עצמו, היינו עליו נאמר הפסוק הזה. אז הוא מסתכל, מה שהפסוק אומר הלאה \"ומכולם יצילנו ה'\". אז הוא מתחיל לצעוק לה', שיעזור לו, כי כל, מה שעלה על מחשבתו לעשות, כבר עשה, ולא מועיל לו שום דבר, וכבר הוא חושב, שעליו נאמר \"כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה\". ואז בא הזמן של הצלה, הצלה שה' מציל אותו מיצר הרע, עד כדי כך, שמהיום והלאה כבר היצר הרע נכנע אליו, ולא יכול להסיתו לשום דבר עבירה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","התקפה על החיבור","יאוש מכוחותיו עצמו","מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה"]},{"id":"he-6026","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה מלמעלה, היינו ש\"סמוך\" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. וכמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור. והגם שהוא מאמין בזה, מכל מקום לא תמיד מאירה לו האמונה הזו, שדוקא עתה הוא הזמן היותר מוכשר לקבל את ישועת ה', שדוקא עתה הוא יכול להיוושע שה' יקרב אותו, היינו לתת לו את הרצון להשפיע ולצאת משליטת אהבה עצמית, שזה נקרא \"יציאת מצרים\". כלומר, שהוא יוצא משליטת המצריים, שהיו מצירים את ישראל, שלא נתנו להם לעבוד את עבודת הקודש. \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שועתם אל אלקים\", אז ה' הוציא אותם מגלות מצרים. כלומר, היות שעם ישראל היו מרגישים את השעבוד, ורצו לברוח מהגלות הזאת, מה שהמצריים היו מעבידים אותם, כשבאו לנקודה החשובה הזו, היינו שהיו מרגישים את שפלותם, אז הוציא אותם הקב\"ה ממצרים. וזה כמו שאומר האר\"י הקדוש, שעם ישראל כשהיו במצרים, כבר היו במ\"ט שערי טומאה. ואז הוציא אותם הקב\"ה ממצרים. שפירושו, שכבר באו בתכלית השפלות, שאין למטה הימנה. אז הוציא אותם הקב\"ה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","מחוסר אונים לצעקה לבורא","פסח","תפילה"]},{"id":"he-6029","title":null,"paragraphs":["כל העולמות, העליונים והתחתונים, וכל אשר בתוכם, לא נבראו, אלא בשביל האדם. כי כל אלו המדרגות והעולמות לא באו, אלא כדי להשלים הנשמות במידת הדבקות שהיה חסר להם מבחינת מחשבת הבריאה. שמתחילה נצטמצמו ונשתלשלו, מדרגה אחר מדרגה ועולם אחר עולם, עד לעולם החומרי שלנו, בכדי להביא את הנשמה בהגוף של עולם הזה, שהוא כולו לקבל ולא להשפיע, כמו בהמות וחית הארץ, כמ\"ש: עייר פרא אדם יוולד, שהוא בחינת הרצון לקבל הגמור, שאין בו מבחינת השפעה ולא כלום, שאז נבחן האדם להפכי גמור אליו ית', שאין התרחקות יותר מזה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6030","title":null,"paragraphs":["בכוח הנשמה המתלבשת באדם, הולך ועוסק בתורה ומצוות, שאז משיג צורת ההשפעה כיוצרו, לאט לאט, בדרך המדרגות ממטה למעלה, דרך כל אותם הבחינות שירדו בעת השתלשלותם מלמעלה למטה, שהם רק מידות ושיעורים בצורת הרצון להשפיע, שכל מדרגה עליונה פירושה שהיא יותר רחוקה מבחינת הרצון לקבל ויותר קרובה רק להשפיע, עד שזוכה להיות כולו להשפיע ולא לקבל כלום לעצמו. ואז, נשלם האדם בדבקות אמיתי בו ית', כי רק בשביל זה נברא. הרי שכל העולמות ומלואם, רק בשביל האדם נבראו."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6031","title":null,"paragraphs":["מובא בזוהר: בוא וראה, שכל מה שיש בעולם, לא היה, אלא בשביל האדם, והכול מתקיים בשבילו, כמ\"ש, וייצר ה' אלוקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהוא שלמות הכול וכולל הכול, וכל מה שלמעלה ושלמטה, נכלל באדם. הרי מפורש, שכל העולמות, העליונים והתחתונים, כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות, הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה\", א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6032","title":null,"paragraphs":["חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר, הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פוטוגרפית [מכונת צילום], המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו. ועל כל זה עשה ית' לנו, שם במוחנו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו, מול פנינו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\". ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6033","title":null,"paragraphs":["ואעפ\"כ מה שאנו רואים מחוץ לנו, אינו עניין אמיתי, מ\"מ כמה יש לנו להודות להשגחתו ית' וית', שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה [כעין מכונה פוטוגרפית], לאפשר לנו לראות ולהשיג כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כוח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\". ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6034","title":null,"paragraphs":["האמת הוא, שמי שמגיע לידיעה אמיתית, יוכל לראות שלושה דברים: ההנהגה האמיתית הנעלמת, המראה החיצון של ההנהגה שאינו אמת, מהיכן יוצא המראה הזה, ואיך מתקשר עם ההנהגה האמיתית."],"source":"הרמח\"ל. אדיר במרום. עמ' תנ\"ט","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6036","title":null,"paragraphs":["צריכים להבין את ענין מטרת הבריאה, מה שאמרו שהיא מטעם שרצונו להטיב לנבראיו. ומסיבת התיקון, שלא יהא ענין של נהמא דכסופא [לחם בזיון], נעשה הצמצום. ומהצמצום נמשך המסך, שעל ידי זה מהפכים את הכלי קבלה להשפעה. וכשמכינים את הכלים, שיהיו בעמ\"נ להשפיע, אז תיכף מקבלים את האור הגנוז והצפון לנבראיו. היינו שמקבלים את הטוב והעונג, שהיה במחשבת הבריאה להנות לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6040","title":null,"paragraphs":["צריך להאמין, ש\"אין עוד מלבדו\", שהכל עושה הבורא. כלומר, כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך לומר לפני כל עשיה, שרק הבחירה ניתנה להאדם, כי \"אם אין אני לי מי לי\". כלומר, שהכל תלוי בבחירת האדם. אמנם לאחר המעשה, האדם צריך לומר, שהכל הוא השגחה פרטית, שאין האדם עושה לבדו דבר."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6042","title":null,"paragraphs":["כל עבודתינו בימים האלו, להעלות המלכות שמים כידוע, והיחוד נשלם בשמיני עצרת, כי בהושענא רבה אנו עושים ז' הקפות, ובהקפות שאנו עושים בהושענא רבה, אנו עושין חומות ומגינים אל המלכות, שלא יוכלו לקרב אליה הסטרא אחרא, להניק מן המלכות. וזהו החותם של הושענא רבה, שתיבת חות\"ם הוא אותיות חומ\"ת, ועל ידי שאנו עושים בהושענא רבה הקפות, שהם מגינים על המלכות, מתעלה המלכות ביום שמיני עצרת ומתיחד באין סוף ב\"ה, ונשפע חסדים גדולים על כנסת ישראל. ועל ידי זה נבנה קומת האדם העליון ונשלם היחוד בשמיני עצרת, שהמלכות מתעלה להמוחין."],"source":"מאור ושמש. רמזי שמיני עצרת","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["שמחת תורה"]},{"id":"he-6044","title":null,"paragraphs":["ענין שעושין את הסכך מפסולת גורן ויקב, שפירש אאמו\"ר זצ\"ל, שגורן מלשון \"גר אנוכי\" ויקב מלשון \"ונוקב שם ה'\". פירוש, שענין סכך הוא בחינת צילא דמהימנותא, הנקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא בהפכיות להדעת. שהדעת מביאתו לידי פסולת ולידי גורן ולידי יקב. היינו מצד הדעת, כפי שהעינים הגשמיים רואים יש מקום לפסולת גורן ויקב. ומזה בעצמה הוא עושה צל, ויושב תחתיה. היינו שעושה לעצמו ישיבה מכל אלו הדברים הנמוכים והגרועים ביותר, ומקיים על ידי הפסולת מצות סוכה. ועיקר שיש לו שמחה ממצוה זה, כי אמונה למעלה מהדעת נקראת \"שמחה של מצוה\". נמצא שכל הקושיות והשאלות שישנם במציאות בעולם הם מתתקנים בסוכה, היינו כי בלעדיהם אי אפשר לעשות בחינת סכך."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6045","title":null,"paragraphs":["ענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן ויקב. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, \"ולחסות מזרם וממטר\", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל המזיקים. כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית דווקא על פסולת, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, אחרת האדם נמשך עם זרם העולם. (רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו)","7 .סוכה הוא בחינת צילא דמהימנותא [צל האמונה], ומצד הדין צריך \"צלתה מרובה מחמתה\". וזה ידוע, שחמה מרומז לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת אמונה. והוא על דרך שאמרו חז\"ל, \"ישראל מונין ללבנה, ואומות העולם מונין לחמה\". היינו, שבכל פעם שרואין שיש בחינת חמה, ושהוא מרובה מצילתה, אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה יהיה יותר מרובה. ואם האדם בעל זוכה, ואין הוא מוסיף מעצמו בחינת צל, אז מהשמים מרחמים עליו ומכסים את החמה עבורו. ואז האדם נעשה ברוגז, היות שהאדם מבין אחרת. האדם לפי שכלו, אם יש לו בחינת חמה אזי רוצה שיוסיפו לו בחינת חמה, אבל \"לא מחשבותי מחשבותיכם\", ומוסיפים לו בחינת צל. ואם האדם מתגבר על הצל נותנים לו בחינת חמה. ואז האדם צריך להוסיף בחינת צל. ואם אינו מוסיף, אזי מוסיפים לו בחינת צל מהשמים, וחוזר חלילה. עד שזוכה לדביקות לנצחיות. אבל צריכים להתאמץ בהתאמצות יתירה לקבל את הצל, ולאמור שזה צל קדוש, שכל הצל הזה בא משמים ולא מהסטרא אחרא, שנתנו לו זה בכדי שיהיה לו מקום לקבל על עצמו את האמונה, ואז זה נקרא צילא דמהמנותא, וזה קדוש."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6046","title":null,"paragraphs":["יש ב' מיני סוכות:","א. דענני הכבוד,","ב. דפסולת גורן ויקב.","הנה ענן הוא בחינת הסתרה, שהאדם מרגיש את ההסתרה, שיש על הקדושה. ואם האדם מתגבר על הענן, היינו על ההסתרה שהוא מרגיש, אז על ידי זה הוא זוכה לבחינת ענני הכבוד. וזה נקרא בחינת מ\"ן דאמא, שזה נוהג בשיתא אלפי שני [ששת אלפי השנים], שזה הוא בחינת סוד, שעדיין לא הגיע לידי טבע, הנקרא פשט. ופסולת גורן ויקב נקרא בחינת פשט וטבע, שהיא בחינת מ\"ן דמלכות, המותקנת דוקא ע\"י אמונה, הנקראת אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. ומ\"ן דאמא היא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שאינו בבחינת הטבע. כלומר שמצד הטבע, בזמן שאין האדם מוכשר לקבל את השפע, אין הוא מקבל שום השפעה. מה שאין כן מצד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שהוא למעלה מהטבע, כן האור מושפע לתחתונים בסוד \"אני ה', השוכן אתם בתוך טומאתם\". כמ\"ש בזה\"ק \"דאף על גב דאיהו חטא, כאילו לא חטא כלל\". אבל באתערותא דלתתא אין האור מושפע. אלא דוקא בזמן, שהאדם מוכשר מצד הטבע, היינו מצד עצמו, שזה נקרא מ\"ן דנוקבא, שהוא יכול להתתקן על ידי האמונה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. צ\"ו. \"מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6047","title":null,"paragraphs":["צריכין לדעת שענין ה\"צל\" הנק' הסתרה - הוא הכלי לזכות לאור האמונה הנקרא \"מהימנותא\". ובזה פרשתי מאמר חז\"ל על הפסוק: \"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, סוכות ממש\". ושאלתי, איך אפשר להיות מחלוקת כל כך רחוקה האחד מהשני, שאחד יאמר סוכות ממש היינו סוכה גשמית, ואחד סוכה רוחנית של ענני כבוד. אלא אלו ואלו דברי אלקים חיים, שאין כאן שום מחלוקת, אלא אחד אומר שהעיקר צריכים לתת זֵכר לכלים, ואחד לאורות. סוכות ממש, היינו הסתרות ממש, מלשון סכך הנקרא 'צלא'. ורבי אליעזר אומר שצריכין לעשות זכר לאורות, הנקראים \"ז' ענני כבוד\", שהוא בחינת 'מהימנותא'. ושתי הבחינות ביחד היו אז בצאתם מארץ מצרים. לכן כשאנו מסדרים את עצמינו אזי זוכים להאור."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת י\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6048","title":null,"paragraphs":["הסוכה נעשית מד' דפנות וסכך. אבל המקום של הסוכה הוא מהמוכן שהאדם יכול לעשות סוכתו על הקרקע שהוא בחינת החומר ועל החומר הזה עושים צורה, היינו צורת סוכה. ויש להבין ענין דפנות וענין הסכך שהוא פסולת גורן ויקב. ידוע הכלל שיש ד' צדדים ומעלה ומטה, הנקרא חג\"ת ומלכות ונצח למעלה והוד למטה. בקריאת שמע אנו אומרים \"בשם ה' אלוקי ישראל, מימיני מי - כאל ומשמאלי גברי - אל ומלפני אורי - אל ומאחור רפ-אל ועל ראשי שכינת אל\", ומדוע למטה המרומז נגד הוד לא אומרים שום דבר. שלמטה הוא בחינת הקרקע, שהוא האדם, שאם עושה סוכה כשירה הוא בחינת \"הוד\" הנקרא \"נוי סוכה\" ואם לאו חס ושלום ה\"הוד\" הפך \"לדוה\". היינו, על מקום הארץ לא צריכים שום דבר לרמז, אלא מה שהוא ממשיך ומכוון בכל החמשה בחינות, כך באותו הצורה מתראה בארץ שהוא בחינת האדם הנמשך משורש המלכות, הנקרא לית לה מגרמה ולא מידי, היינו מבחינתה עצמה אין לה שום דבר אלא מה שיהבין לה, היינו זה תלוי בצורת הסוכה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 892 \"מאמר לסוכות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6049","title":null,"paragraphs":["סוכות הוא דירת עראי [דירה זמנית]. היינו, מי שכבר זכה לדירת קבע, וכבר אין לו מה לעשות, אז העצה שיצא לדירת עראי. כמו שהיה בזמן, שהלך בדרך להגיע לבית ה', מטרם שהגיע לדירת קבע. שאז היה לו כל פעם צורך להגיע להיכל ה'. והיה לו אושפיזין [אורחים], היינו בזמן שעבודתו היתה בבחינת אורח עובר. ועתה הוא יכול להמשיך מזמן עבודה שעבר, שהיה אז תמיד מודה ומשבח את ה', בזה שהקב\"ה היה מקרבו בכל פעם, ומזה היה לו שמחה. השמחה שהיה לו אז, הוא יכול להמשיך עכשיו, בסוכות. וזהו רמז של דירת עראי. לכן אמרו: \"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. צ\"ו. \"מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6050","title":null,"paragraphs":["ענין המצוה \"תשבו\", כמו תדורו, פירוש, ע\"ד שדוד המלך ביקש \"שבתי בבית הוי' כל ימי חיי לחזות בנועם ה'\". כי \"בית ה'\", זו השכינה הקדושה כנודע, בסוד \"צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם\". וכשזוכים ביותר, אז הוית לו כמו בית, בקביעות לנצחיות. והיה ברצון השי\"ת לומר לעבדיו, \"צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי\", דהיינו, רק בצלו ית' לבד, שה\"ס מצוה קלה, מצות סוכה, שהאדם יושב בצל פסולת גורן ויקב, שהוא ממש צל השי\"ת, ואע\"ג שהם תרתי דסתרי, שהרי בעינים הגשמיים ובידים הגשמיים, אנו רואים וממשמשים שהצל מכח פסולת בא. ובאמת הוא השי\"ת בכבודו ובעצמו, אלא מצד המקבל בהכרח שיתרשמו בו ב' הצורות ההפכיות הללו."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6053","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להיות זהיר, שיקבל על עצמו עול מלכות שמים ללא תנאי, שזה נקרא, כניעה ללא תנאי. כלומר שאין לאדם לומר, אם ה' יתן לי טעם בתורה ותפלה, אז אני יכול לעבוד עבודת הקודש, אחרת אין אני מסוגל להיות עובד ה'. וזהו כמו שכתוב בזהר, \"סלו לרוכב בערבות, והם נצח הוד, שהן ירכין, אינן עושות פירות, הכל הוא כמו הסוד של ערבות שבלולב\". וידוע שערבות שבלולב, רומזות שהעבודה צריכה להיות אפילו בבחינת ערבות. אף על פי שבערבות אין בהם טעם וריח, כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל על מה שכתוב (בהושענות), \"בערבי נחל לשעשעך\". היינו שאפילו שהוא אינו מרגיש טעם בעבודה, אלא שהם כערבי נחל, שאין בהם טעם וריח, יהיו אצל האדם בעת העבודה, כמו שעשועים גדולים. וזה נקרא, כניעה ללא תנאי. וזהו מה שכתוב, \"ועלזו לפניו\", היינו שיהיו בשמחה כמו שיש להם השגות הגדולות. וזהו שעשועים לפני ה', וכך להאמין."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 22 \"מהי שושנה בין החוחים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6054","title":null,"paragraphs":["מרומז באתרוג, כמ\"ש באתרוג, \"פרי עץ הדר\" שצריך להיות נקי למעלה מחוטמו.","ידוע, שיש ג' בחינות:","א. הדר,","ב. ריח,","ג. טעם.","טעם פירושו, כשהאורות מושפעים מלמעלה למטה, היינו למטה מפה, ששם יש בחינת חיך וטעם, שפירוש שהאורות באים בכלים דקבלה.","ריח פירושו, שהאורות באים מלמטה למעלה, היינו שהאורות באים בכלים דהשפעה, בסוד \"מקבלת ואינה משפעת\", למטה מחיך וגרון, שהוא בחינת \"והריחו ביראת ה'\", הנאמר אצל משיח. ידוע שבחינת ריח מיוחס לחוטם.","הדר , הוא בחינת יופי, שהיא בחינת למעלה מחוטמו, היינו שאין בו ריח. זאת אומרת, שאין שם לא טעם ולא ריח. אם כן, מה כן יש שמה, שעל ידי דבר זה הוא יכול להחזיק מעמד? אלא רק בחינת הידור יש בו על כל פנים. וזהו שמחזיק אותו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סוכות"]},{"id":"he-6055","title":null,"paragraphs":["אנו רואים באתרוג, שההידור נמצא בו דוקא טרם שראוי לאכילה. מה שאין כן בזמן שהוא ראוי לאכילה, כבר אין בו הידור. וזה בא לרמז לנו על ענין עבודה ד\"ראשון לחשבון עונות\". כלומר, שדוקא בזמן עבודה דבחינת \"ולקחתם לכם\", היינו העבודה בזמן קבלת עול מלכות שמים, שהגוף מתנגד אז לעבודה זו, אז יש מקום לשמחה של הידור. היינו, שבזמן עבודה זו ניכר ההידור. כלומר, אם יש לו שמחה מעבודה זו, זהו מטעם, שהעבודה זו הוא אצלו בבחינת הידור ולא בזיון. כלומר, שיש לפעמים, שהאדם מבזה את עבודה זו של קבלת עול מלכות שמים, שהיא זמן של הרגשת השחרית. שהוא רואה, שאין מי שיכול להציל את מצבו, שבו הוא נמצא, אלא רק הבורא. והוא מקבל על עצמו מלכות שמים למעלה מהדעת, בבחינת \"כשור לעול וכחמור למשא\". ושצריך להיות לו שמחה, בזה שיש לו עתה מה לתת להבורא. ומזה שיש לו מה לתת להבורא, הבורא נהנה מזה. אבל לא תמיד יש לאדם הכוח, שיגיד, שזהו עבודה יפה, הנקרא הידור. אלא הוא מבזה את עבודה זו. וזהו תנאי קשה לאדם, שיהיה בידו לומר, שהעבודה זו הוא בוחר יותר מהעבודה של בחינת \"לבנינות\". היינו ממצב שאינו מרגיש טעם של חושך בעת עבודה. אלא שאז הוא מרגיש טעם בעבודה, היינו שאז אין הוא צריך לעבוד עם הרצון לקבל, שיסכים לקבל על עצמו מלכות שמים למעלה מהדעת. ואם הוא כן מתגבר על עצמו, ויכול לומר שהעבודה זו נעים לו, בזה שעתה הוא מקיים מצות אמונה למעלה מהדעת, ומקבל את עבודה זו בבחינת יופי והדר, זה נקרא \"שמחה של מצוה\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכנעה","ללכת כשור לעול וכחמור למשא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","סוכות"]},{"id":"he-6056","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת\". וזה נקרא לאוקמא שכינתא מעפרא. שענין נפילה בגשמיות, הנה אנו רואים לפעמים שמתפרסם שהזהב נפל בעולם, שפירוש שנפל מערכו, שאינו כל כך חשוב כמו שהיה צריך להיות. כמו כן ברוחניות, אם הרוחניות אין לה הערך כמו שצריך להיות, אז לא משלמים עבור זה את התשלום הדרוש. והיות שדורשים מהאדם שצריך לעבוד במסירות נפש, אז אם אין להאדם את הערך האמיתי, שיהיה כדאי לתת את המחיר של מסירות נפש, זה נקרא שהשכינתא בעפרא. ועל זה מתפללים \"הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת\", היינו שהקדוש ברוך הוא יתן לנו את הרגשת הרוממות של עבודת הקודש."],"source":"הרב\"ש. 397. \"קחו מאתכם תרומה לה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין דוד – ספירת מלכות","לערוך מלחמה כמו דוד המלך","סוכות","תרומות ומעשרות"]},{"id":"he-6060","title":null,"paragraphs":["כל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא במלכות. וכשהאדם עושה תשובה. ומהו התשובה. שהאדם מקבל על עצמו, הוא שהאדם אומר, שמהיום והלאה הוא יעשה הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, היינו שכל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שזה נקרא \"השתוות הצורה\". נמצא, שעל ידי התשובה, הוא גורם שבשורש נשמתו, במלכות, יהיה גם רק להשפיע. כדוגמת ז\"א שהוא המשפיע, הנקרא בחינת קוב\"ה. וזה נקרא \"יחוד קוב\"ה ושכינתה\". היינו, כמו שהקב\"ה הוא המשפיע, כמו כן מלכות, הנקראת בחינת \"שכינתה\", היא בעל מנת להשפיע. ממילא הקב\"ה יכול להשפיע למלכות, ואז השפע נמשך למטה. נמצא, שעל ידי החטא נעשה פגם למעלה, שגרם פירוד. ועתה על ידי התשובה נתקן הפירוד, ונעשה בחינת יחוד. וזה נקרא, שעל ידי היחוד עברו העוונות, היינו הקלקולים מה שהוא גרם, על ידי מעשיו נתקנו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 13 \"מהו שעל ידי יחוד קוב\"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6061","title":null,"paragraphs":["ענין \"כפרת עונות\" הוא ע\"י גלוי אור החכמה. וזהו ענין הוידוי, שהוא המשכת החכמה. ולפי כמה וידוי שהוא מתוודה, כך מתגלה עליו בחינת החכמה. שעל זה נאמר: \"ביום ההוא יבוקש עון יעקב ואיננו\". כי על כל החטא, שהוא נמחל, אינו נמחל, עד שימשיכו עליו בחינת החכמה. לכן הם חיפשו עונות, בכדי להמשיך עליו את אור החכמה.","\"חיבוק השמאל\". היינו ע\"י המשכת הקו שמאל, שבכל יום שבעשרת ימי תשובה, נמשך בחינת אחת מהעשר ספירות של מוחין דחכמה, הנקרא קו שמאל. וביום כיפור אז הוא הזווג.","חיבוק הימין הוא המשכת החכמה למטה מחזה, שהוא מקום הגילוי, ששם כבר נמתקה בחסדים. ונבחן בעיקר להמשכת החסדים, שבנין הנוקבא מבחינתה נמשכת עד שמיני עצרת ובשמיני עצרת הוא הזווג."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קע\"ז. \"ענין כפרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6062","title":null,"paragraphs":["\"מחילה\" מלשון מכליא לשבח. היינו, דוקא ע\"י תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, נמצא שהוא מכליא את הזדונות לשבח, היינו לזכיות.","\"סליחה\" מלשון \"ושלח את בעירו\" (ס' וש' מתחלפין). היינו, ששולח את הזדונות ממנו, ואומר, שמהיום והלאה הוא יעשה רק זכיות, שזה נבחן לתשובה מיראה, שזדונות נעשו לו כשגגות.","\"כפרה\" מלשון \"וכפר את המזבח\", מלשון \"בעי לאכפירה ידי בהאי גברא\". ומשום זה, בזמן שהאדם יודע שהוא מלוכלך, אזי אין לו העזה וחוצפה להכנס בהיכל המלך. ולכן קשה לאדם, בזמן שהוא רואה וזוכר את מעשיו הרעים, שהם נגד רצונו של המלך, לעסוק אז בתורה ומצות. ומכל שכן, שיבקש מהמלך, שהוא רוצה להתדבק ולהאחד בו.","לכן צריך כפרה. היינו, שלא יראה את מצבו הדל, איך שהוא בתכלית השופלות, ולא יזכור את מצבו, בכדי שיהא לו מקום לקבל שמחה, היינו ע\"י שיוכל לעסוק בתורה ועבודה. ואז, כשיהיה לו שמחה, אזי יהיה לו מקום לבקש שיתחבר עם המלך. כי \"אין השכינה שורה, אלא במקום שמחה\". לכן מקודם צריכין כפרה. ואח\"כ, כשעושים תשובה מיראה, זוכין לבחינת סליחה. ואח\"כ תשובה מאהבה, זוכין לבחינת מחילה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. רל\"ג. \"ענין מחילה סליחה וכפרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6063","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח\"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה. וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע\"ס (אות י\"ד), שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'. היות, כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו. אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת ."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","יום כיפור","ראש השנה"]},{"id":"he-6064","title":null,"paragraphs":["טעם, למה שקורין \"שבת תשובה\". כי (בעשרת ימי תשובה, בסופו ביום כיפור) אומרים \"על חטא\". וכל מי שמביט ב\"על חטא\", אינו מוציא שם את מקומו בששים אחוז ודאי. וארבעים אחוז אפשר לתרץ וליישב, אולי נמצא שם בספק, שהוא לא מרגיש. אבל בששים אחוז, אינו מוציא את עצמו בשום אופן. לכן יש סגולת שבת, שעם אור השבת יש יכולת שיאיר, לראות, שהוא נמצא את עצמו בכל מאה אחוז של \"על חטא\". שדבר זה נתקן רק בשבילו, ולא בשביל אחרים. ובלי אור לא מרגישים. ולכן קורין \"שבת תשובה\". שהשבת מועיל לתשובה, שיוכלו להרגיש החטא. שצריכין להודות על החטא. ואז אפשר לבקש סליחה. ואם אומרים \"על חטא\" ולא מרגיש החטא, איזה הודאה נקרא זה. הרי הוא אומר בלבו שלא חטא. ומה שאומר בפה, ולבו בל עמו, בטח שכלום לא שוה ההודאה כזאת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קס\"ז. \"טעם למה שקורין שבת תשובה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6065","title":null,"paragraphs":["\"על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע\" (תפלת יום כיפור). ויש לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע? ויש לפרש שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא \"אין עוד מלבדו\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 890 \"צער השכינה - ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6066","title":null,"paragraphs":["הימים של עשרת ימי תשובה נקראים ימי סליחות וכפרת עוונות. שהכל הוא בכדי שתהיה לו לאדם ההזדמנות להכנס שוב בעבודת ה' אע\"פ שהיה כל כך מרוחק מהעבודה. ועיקר העבודה היא תפילה, כי רק על ידי תפילה האדם מסוגל לצאת מרשות הרבים ולהכנס לרשות היחיד. כי בענין התפילה קטן וגדול שוים. ואדרבא, מי שמרגיש יותר את קטנותו הוא מסוגל יותר לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא, כי יודע בעצמו שאין הוא מסוגל על ידי מעשיו העצמיים להחלץ מן המיצר, כי יכול אז לומר שדוקא מי שנברא בכשרונות מיוחדים ובמידות עדינות הוא יכול לפעול משהו בכח עצמו מה שאין כן למי שאין הכשרונות והמדות טובות הוא רק לרחמי שמים נצרך, נמצא שרק האדם הזה מסוגל לתת תפילה אמיתית ."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור","הכול מושג בכוח התפילה"]},{"id":"he-6069","title":"מהו שה' רופא לשבורי לב","paragraphs":["כתוב (תהילים, קמ\"ז) \"הרופא לשבורי לב\". ויש להבין, מהו שה' רופא לשבורי לב. והענין, כי ידוע שעיקר אצל האדם הוא הלב, כמאמר חז\"ל \"רחמנא ליבא בעי\". ש\"לב\" הוא הכלי המקבל את הקדושה מלמעלה. וזהו כמו שאנו לומדים בשבירת הכלים, שענינו הוא, שאם הכלי שבור, כל מה שנותנים בתוכו, הכל הולך לחוץ. כמו כן אם הלב שבור, היינו שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, נמצא, שלא יכול שם לכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל מקבל, הכל יוצא להקליפות. וזה נקרא \"שבירת הלב\". לכן כשהאדם מתפלל לה', ואומר \"אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר גרוע מכולם, מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל זה אין שום דבר שבקדושה יכול לכנס בתוך לבי, ואיני רוצה שום מותרות, אלא פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם שמים, ואין לי שום אפשרות לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי\". ובזה יש לפרש מה שכתוב (תהילים, ל\"ד) \"קרוב ה' לנשברי לב\". פירוש, אלו אנשים, שמבקשים מה', שיעזור להם, שהלב שלהם לא יהיה שבור, אלא שיהיה שלם. וזה אפשר להיות רק אם האדם זכה לרצון להשפיע. לכן הוא מבקש מה', שיתן לו את הרצון להשפיע. כי הוא רואה, שלא חסר לו שום דבר בעולם, אלא שתהיה בידו יכולת לעשות מעשים לשם שמים. נמצא, שהוא מבקש רק קרבת ה'. ויש כלל \"מידה כנגד מידה\". לכן ה' מקרב אותו. וזה שכתוב \"קרוב ה' לנשברי לב\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הושענא רבה","הכול מושג בכוח התפילה","הכרת הרע","העיקר הוא התפילה","התקפה על החיבור","חורבן כהזדמנות לתיקון","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שערי הדמעות לא ננעלו","תיקון הלב","תפילה"]},{"id":"he-6070","title":null,"paragraphs":["כתוב \"קחו עמכם דברים\". היינו אלו הדברים, שהגוף מדבר אליכם, וטוען, שלא כדאי לעבוד לשם שמים, אלו דברים קחו, בעת שובו אל ה'. אמרו אליו \"כל תישא עוון\". היות שהדברים האלו, מה שהגוף אומר לנו, אין בידינו להתגבר עליהם, אלו הדברים אותם קחו, בעת אשר אתם שבים אל ה'. ואומרים \"כל\", שרק אתה הוא הכל יכול, שאתה יכול לתת לנו טבע שני, הנקרא \"רצון להשפיע\". אתה \"תישא עוון\", שאתה יכול לקבל את העוון שלנו, ולתקנו, שרק אתה הוא הנושא עוון שלנו, ולנו אין שום כח. אולם אנחנו מאמינים, שכל אלו הדברים, שהגוף מדבר אלינו, אתה הוא נתת לו את הדברים האלו, ובטח שאתה שלחת לנו, בטח זהו לטובתינו. לכן אמרו אליו \"כל תישא עוון וקח טוב\". כלומר, קח את הטוב הזה ששלחת לנו. היינו, אלו דברים, שהגוף היה טוען נגד ה', אתה מוכרח לתת טבע אחר, הנקרא \"רצון להשפיע\". כי אחרת אנחנו אבדנו, היות שאנחנו מלא כשלונות. וזה שכתוב \"ונשלמה פרים שפתותינו\". ואנחנו רוצים, במקום שאנו נמצאים, במקום \"שפתותינו\", ש\"שפתים\" הוא בחינת הסוף שבדבר, היינו מחוץ לקדושה. לכן היות שע\"י הרצוניות שבנו, אנו נמצאים מחוץ לקדושה, לכן אנו מבקשים ממך \"ונשלמה פרים שפתותינו\". כלומר, במקום שאנחנו נמצאים בשפתים, בסוף, אנחנו רוצים, שאנחנו נהיה שלמים עם פירות, שהיא בחינת \"פרים\", היינו פריה ורביה במעשים טובים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 2 \"מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6071","title":null,"paragraphs":["כתוב \"אין לנו מלך, אלא אתה\". כי אין בנו כח התגברות, שנוכל לקבל על עצמנו. ושאתה תהיה לנו למלך. ואנחנו נעבוד לך, רק מטעם חשיבות המלך. ובשבילנו לא נעשה שום עשיה, אלא רק מה שיצמח מזה נחת לך. זה רק אתה יכול לתת לנו, את הכח הזה, היינו הטבע השני, שהוא \"הרצון להשפיע\". לכן אומרים מקודם \"אבינו מלכנו, חטאנו לפניך\". כלומר, שאין האדם יכול לומר, אין לנו מלך אלא אתה. היינו, שרק הבורא יכול לתת הכח הזה. ומאיפה האדם יודע, שאין זה ביכולתו. לכן מקודם האדם צריך לעשות כל מה שבידו, כמו שכתוב \"כל אשר בידך ובכוחך לעשות, עשה\". ואז האדם מגיע לידי מצב, שהוא מרגיש, איך שהוא מרוחק מה'. כלומר, שאין בידו לעשות שום דבר לטובת ה'. אז האדם מרגיש, אף על פי שהוא מקיים תו\"מ, מכל מקום הוא נקרא \"חוטא\", משום שהוא רואה, שאין הוא עובד לשם שמים. לכן האדם צריך לומר מקודם \"אבינו מלכנו, חטאנו לפניך\", אף על פי שהוא מקיים תו\"מ. ומכל מקום מרגיש, שהוא חוטא, בזה שאין הוא עושה שום דבר לשם שמים. אחר זה הוא אומר בפה מלא \"אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה\". היינו, שרק הבורא יכול לעזור, שיהיה לנו המלך, שנוכל לעבוד מטעם, שהוא משמש את המלך. וזה הוא השכר שלו. שיש לו זכיה, שהוא משמש המלך. זאת אומרת, שרק אז יש בידו לעשות הכל לשם שמים. כלומר, שאם אין הבורא נותן לו את הכח הזה, שירגיש, שיש לנו מלך גדול, אין כח בידו לעשות לשם שמים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6072","title":null,"paragraphs":["ממאמר חז\"ל \"הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח\" (חולין ס' ע\"ב), משמע כאילו שהקדוש ברוך הוא עשה חטא, בזה שמיעט את הלבנה. ויש להבין, איזה חטא זה, שצריכים לתקן. והענין ידוע, שהלבנה מרמזת על מלכות, היינו מלכות שמים. כלומר שהגם שאנו צריכים להאמין ש\"מלא כל הארץ כבודו\", אבל נעשה צמצום והסתר שלא מרגישים זה. וצריכים להאמין למעלה מהדעת שכך הוא. נמצא כאילו ההסתר הזה שהקדוש ברוך הוא עשה, גרם שאין הנבראים יכולים לקבל עליהם את המלכות שמים מסיבת הסתרה. ומי עשה את הסתר, הלא הקדוש ברוך הוא. אם כן זה דומה לאיסור ש\"לפני עור לא תתן מכשול\". ובאמת, למה עשה ההסתר. וזה כמו שפרש אאמו\"ר זצ\"ל, כי בלי ההסתר לא היה שום מציאות לעשות בחירה לקבל בעל מנת להשפיע, אלא כל הנבראים היו עובדי ה', בבחינת מקבל על מנת לקבל. מה שאין כן, כשעשה הסתר וצמצום, אז יש מקום לבחירה, שהנבראים יעבדו בעל מנת להשפיע. נמצא לפי זה, אם התחתונים מביאים קרבן, היינו שמקריבים את עצמם לה', היינו בחינת השתוות הצורה, אז כולם רואים, שבזכות ההסתר היה מקום להגיע לידי השתוות הצורה. נמצא שאין כאן חטא מה שעשה הסתר וצמצמו על מלכות, אלא אדרבא, שרק ההסתר גרם כל זה. נמצא שהפגם עבר. וזהו שאומר \"הביאו עלי כפרה\", שענין כפרה הוא מלשון רע, \"לכפורי ידי בהאי גברא\" היינו שכל הפגם נמחק. לכן נמצא, שבזמן שמקדשים את הלבנה, זה שעל ידי הפגם והסתר, היה מציאות להכנס לעבודה בעל מנת להשפיע, נמצא שההסתר נכנס לקדושה. נמצא שזה לא נקרא פגם וחסרון, אלא שזה נבחן לבחינת תיקון. וזה נקרא קידוש לבנה, ובזה נתמלא הפגם, כלומר, שרואים שאין זה פגם כלל."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 156 \"קידוש הלבנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יום כיפור"]},{"id":"he-6074","title":null,"paragraphs":["והיות כעת הוא חודש אלול, ומנהג ישראל הוא בכל הדורות, כיון שהוא חודש של רחמים, וכל מי שבשם ישראל יכונה, ידוע שעכשיו הוא הזמן לבקש מה', שימחול על חטאת בית ישראל, וגם תוקעין שופר, בכדי שהלב של האדם יכניס לעצמו הרהור תשובה על החטאים, אז האדם מאמין, שבטח שגם הוא חטא, וצריך לבקש סליחה מה'. אבל כמה השיעור של הפגם שפגם בהמלך. הרגשה זו אין בידי האדם להרגיש. אלא כפי שיעור אמונתו בגדלות ה', ובשיעור זה הוא יכול לשער בעצמו גודל הפגם שעשה עם חטאיו. אי לזאת, כל אלה שהולכים לומר ולבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה שהם מבקשים סליחה, אין זה אלא כמו מי שמבקש ממי שהוא סליחה, אף על פי שהוא עשה נגדו דברים רעים, שעל זה צריכה להיות חרטה אמיתית, על מה שהוא עשה. והוא מבקש סליחה, כאילו חטא נגדו בדבר של מה בכך. וממילא אין הדבר של ביקוש סליחה ענין ערך של ממש, כמו שצריך להיות על חטא ממש."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 36 \"הכנה לסליחות מהו\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה"]},{"id":"he-6075","title":null,"paragraphs":["\"ראש השנה\" נקרא תחילת יצירתו של האדם, היינו כמו שאמרו חז\"ל שמכריזים על הטיפה חכם, טיפש וכו' (נדה ט\"ז ע\"ב). \"גשמים\", היינו כוחות הגשמיים שלו, זאת אומרת אם יהיה לו מוח קטן או גדול, לב קטן או לב גדול, רצון קטן או רצון גדול, וכדומה. ואם האדם הולך בדרך הטוב, כשנתגדל להוסיף עליו אי אפשר, היינו לעשות לו מוח ורצון יותר גדול, מטעם שכבר נקצב לו בעת יצירתו, אלא שכל שכלו וכל מרצו משתמש בהם רק במקום הקדושה והצורך. וזה כבר מספיק לו להגיע לידי מדרגה שיוכל לזכות לגילוי אור ה', ולהדבק בו באמת, ולקבל כחלקו בעולם הבא. ואם להאדם בתחילת יצירתו הוקצבו לו מוח גדול ורצון חזק, אבל אם אינו הולך בדרך הטוב והישר, אזי הוא משמש בהם שלא לצורך, כענין שהקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמן על הארץ שאינה צריכה להם. ואם כן לא מועילים לו כל הכוחות הטובים שנתנו לו בזמן יצירתו, היינו שהיה יכול להיות בקי בש\"ס ופוסקים, ולא יזכה לשלימות הנרצה, הנקרא דביקות בו יתברך. היוצא מזה, שאין להאדם להתרעם אם הוא אינו בעל כשרון כמו שאר חבריו, כי לא זה הקובע, כי העיקר הוא להיות צדיק, ורק אז הוא מנצל את כל הכוחות שלו שילכו למטרה האמיתית, ולא משחית את כוחותיו לבטלה, אלא כוחות יגיעתו מתחברים ונכנסים להקדושה ."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 882 \"ראש השנה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-6076","title":null,"paragraphs":["בחדש תשרי, בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר, בחדש הזה שפרו מעשיכם. אמר להן הקב\"ה לישראל, אם שפרתם מעשיכם, הרינו נעשה לכם כשופר הזה. מה שופר זה, מכניס בזו ומוציא בזו, כך אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, והופך לכם מדת הדין למדת הרחמים. אימתי, בחדש השביעי."],"source":"ויקרא רבה. כט/ו","author":"מדרש רבה","subjects":["חודש אלול וראש השנה"]},{"id":"he-6078","title":null,"paragraphs":["הוקבע יום הדין בתשרי, להיותו ימי רצון, אשר נתרצה הקב\"ה למשה רבינו ע\"ה, ואותו הרצון מתעורר עלינו בעת הזאת בכל שנה ושנה. עם כל זאת הוא זמן המשפט וצריך להתעורר לתשובה שלימה, יותר ויותר מכל השנה. ועיקר התשובה, להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, לעבוד ה' ולהטות שכם אחד, ועל ידי זה מתעורר עולם התשובה ועולם הרחמים ועולם הרצון. וזה רמז באומרו \"וכולם נסקרים בסקירה אחת\". פירוש, שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרים זה לתוך זה בלב כל אחד, וזה רמוז במלת אחת, שנהיה לאגודה אחת לעבוד ה' בכל לב."],"source":"מאור ושמש. פרשת כי תצא","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-6079","title":null,"paragraphs":["אמר אדמו\"ר מלענטשנא, קודם תקיעת שופר בבכיה רבה ובצעקת הלב, שיהיו כולם באחדות. ואמר \"עלה אלקים בשופר\", שמדת הדין מתעלה מהם ולא יחול ח\"ו על ישראל כלל. ובמה? - בתרועה. אם יהיו כל ישראל - בריעות וחבורה אחת, יהיו הדינים מתמתקים בשרשם."],"source":"קול שמחה. אגרות","author":"קול שמחה","subjects":["חודש אלול וראש השנה","ראש השנה"]},{"id":"he-6080","title":null,"paragraphs":["בעיבור יש שם שני כוחות. כח המצייר שהציור של הוולד הוא קטנות, היינו שגם להשיג קטנות, יש סדר שגם קטנות הוא הכנה לגדלות, שאם אין קטנות בהמדרגה, אין גדלות. וכל זמן שהוא בקטנות נמצא שהוא עדיין אינו בשלימות, ובכל מקום שיש חסרון בקדושה יש אחיזה לס\"א, ויכולה לקלקל, את בחינת העיבור שלא תוכל לקבל את שלימותה, ועל ידי זה הוא בא לידי הפלה, היינו שנולד מטרם שנגמר בחינת העיבור שלה. כי בעיבור יש כ\"ה פרצופים היינו נרנח\"י, שבכל אחד מהם יש גם כן נרנח\"י, לכן צריך להיות כח המעכב, היינו שאפילו בקטנות יהיה שם שלימות. וזהו מקבל ע\"י אמו, הגם שהוולד מצד עצמו אין לו כלים שיכול לקבל גדלות בעמ\"נ להשפיע, מכל מקום ע\"י שהוא מתבטל להאם, הוא יכול לקבל גדלות מכלים דאמו, שזה נקרא עיבור ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת. היינו שאין לו בחירה מצד עצמו אלא מה שאמו אוכלת, היינו מה שאמו יודעת שמותר לאכול, הוא גם כן אוכל, זאת אומרת כי העביר ממנו את הבחירה שהוא יבחור מה זה טוב ומה זה רע, אלא הכל על חשבון אמו, שזה נקרא \"ירך אמו\", שפירושו שהוא עצמו אינו עולה בשם ."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-6086","title":null,"paragraphs":["בזמן שהתחתון לא רואה שום גדלות בעליון, אז אין אפילו קטנות לתחתון. וזה פירוש שאח\"פ דעליון, היינו גדלות של העליון, מונח בהקטנות של תחתון, שאז הפירוש, שאין עדיין קטנות לתחתון, אלא בזמן שהתחתון רואה שהאח\"פ דעליון נתעלו, אז על ידי זה גם התחתון מקבל אז בחינת קטנות, אבל מטרם זה אפילו קטנות אין לו. לכן יוצא שהתחתון מוכרח להאמין קודם כל, שיש עליון במציאות, והוא לא מרגיש את העליון, מסיבת שהתחתון אינו רואה את גדלותו של העליון. וזה נקרא שכינתא בגלותא, היינו שהשכינה הקדושה היא אצלו בבחינת עפר ואינו מרגיש שיש טעם בעליון יותר מבחינת עפר. לכן, כשהאדם מתחיל להתבונן בגדלות העליון, שזה מכונה, שהאח\"פ דעליון נתעלו, אז גם התחתון עולה ומתחיל להשיג את הרגשת אלקות. וזה תלוי בשיעור שכואב לו, בזה שרואה חסרונות על העליון. כך בשיעור, נתעלה אצלו העליון, נמצא שזה תיקון לצורך התחתון."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 557 \"ענין אור חוזר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית"]},{"id":"he-6087","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודה היא במקום זה, היינו כאן מתחיל הענין של לשמה, היינו שהוא רוצה לעבוד בע\"מ שה' יהנה מעבודתו, ולעצמו אינו חשוב איזה טעם הוא מרגיש. כלומר, שעבודתו, שהוא עובד, היא בצורה אצלו, כאילו הוא היה מרגיש שהמלך גדול, ולמעשה ההרגשה שלו היא בבחינת \"שכינתא בעפרא\", שאינו מרגיש שום חשיבות, אלא הוא טועם טעם עפר. ומכל מקום הוא מתגבר ואומר, שזה חשוב אצלי כאילו הייתי מרגיש שאני עומד ומשמש מלך גדול, שאז בטח גם הרצון לקבל נהנה, היות שהוא לא צריך להאמין על גדלות וחשיבות המלך."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 40 \"מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית"]},{"id":"he-6089","title":null,"paragraphs":["להתגבר על שאלות הרשע הוא רק בכח האמונה, שענינו הוא למעלה מהדעת. שצריך להשיב להרשע, שבבחינת השכל יש מקום למה שהוא שואל, אבל למעלה מהשכל, שפירוש בבחינת אמונה, שהוא מאמין בדברי החכמים, שרק הדרך הזה שהוא לשם שמים. היינו בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז\"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה (ברכות ו' ע\"ב), היינו ליראת שמים. לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות. ולכן בזמן שהרשע שואל השאלות, אז אומרים לו, שעכשיו הגיע הזמן, שאני יכול לקיים את עבודתי בבחינת אמונה, היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל - זהו סימן שתדע שעבודתי היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא, שאתה גרמת לי עכשיו מצוה, בזה שרק עכשיו מתגלה לעיני כל שדרך ה' הוא רק אמונה ."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 572 \"שני יגיעות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכניסה למדרגה הרוחנית"]},{"id":"he-6090","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות\"... במצוה קלה, שהיא רק מכח קבלת עול מלכות שמים, ואינו מרגיש טעם בתורה ואין לו שום חיות בתפלה, בזמן כזה הוא בבחינת קלה. ובזמן שאין לו שום חשיבות בעבודה כזאת, לכן אינו רוצה להזהר והתגבר על ההפרעות שיש לו, כי אומר שבין כך ובין כך לא חשוב למעלה העסק בתורה ומצוות בזמן שאין לו שום חיות. ורוצה להפסיק עבור הפרעה קטנה, מטעם שגם כן למעלה זה לא חשוב, וזה שלא יקבל הרבה שכר. כן אמרו שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. היינו שהקדוש ברוך הוא מקבל נחת רוח ממצב הקטנות שלו, שהוא רק מטעם קבלת עול מלכות שמים בלי שום ידיעה ושכל והרגשה אחרת מזמן הגדלות. כי עיקר חשיבותו למעלה היא עבודה דזמן הקטנות, ולא הגדלות. וכיוון שאין האדם יודע מאיזה מצב יש למעלה יותר נחת רוח, לכן הוי זהיר במצוה קלה, היינו במצב הקטנות, כבחמורה, היינו במצב הגדלות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 283 \"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ג\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6091","title":null,"paragraphs":["יש להבחין בין דיבור לאלם, בעבודה. כי דיבור הוא בחינת גילוי, היינו שכבר יש להאדם בחינת יניקה ברוחניות, כבר הוא מרגיש שהוא יונק מקדושה, שענין יניקת חלב מורה על חסדים, כי מדת החסד היא בחינת השפעה, שבזמן שהאדם זוכה לכלים דהשפעה, היינו, שכל מעשיו הם לשם שמים, וכבר אינו דואג לתועלת עצמו, זה נקרא שזכה לבחינת חסד. אולם מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, ואין לו שום דעה בפני עצמו, אלא כמו שאמרו חז\"ל \"עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת\", ואין לו שום רשות בפני עצמו, לשאול איזו שאלות, אלא הוא לא עולה בשם. וזה נקרא שהוא אלם, שאין לו פה לשאול שאלות. וזהו בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. ועיבור פירושו (תע\"ס, חלק ח') וזה לשונו \"קומת מלכות, שהוא הקטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון \"עברה ודינין\", בסוד הכתוב \"ויתעבר ה', בי למענכם\". ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם צריך תמיד להתגבר, זה נקרא \"עברה, וזעם, וצרה\", היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא \"עיבור\", כנ\"ל, שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות ."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אמונת רבו","אפס המוחלט","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","בניית הפרצוף הרוחני","הכניסה לעיבור","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","התקפה על החיבור","מסירות נפש","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסר להשפעת הסביבה","נקלטים בעליון","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה","תפילה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6092","title":null,"paragraphs":["אפילו בזמן ההכנה, יש מקום שיכול לקבל הארה מלמעלה, אעפ\"י שאינו יכול להיות אצלו הארה זו בקביעות, מכל מקום קצת קשר עם רוחניות הוא רווח גדול, כי כל מגע שיש ברוחניות, אין האדם מסוגל להעריך את זה. והקו הימין הזה נקרא \"אמת\", מטעם שהשלימות נבנה על בסיס של אמת, היינו שאינו אומר שיש לו רכוש גדול בתורה ומצות, היינו הרגשה והשגה והבנה, אלא שאומר כמה שיש לו, זאת אומרת, כמה שנותנים לו מן השמים, אפילו שמרגיש שהוא נמצא במצב יותר גרוע, מכפי מה שקבל מצד החינוך, מכל מקום הוא מחשיב זה למעלה מהדעת, שזוהי חשיבות גדול אצלו, שזכה שיהיה לו קצת מגע עם רוחניות. וכשהוא עובד על זה, היינו שיסתפק במיעוט ושיהא שמח בחלקו, ורוצה לתת כבוד לתורה ומצות כאילו היה מרגיש טעם, בבחינת ידיעה והרגשה אמיתית שאז גם הגוף מסכים לעבודה זו, שזה נקרא, ש\"גם אויביו ישלים אתו\", מה שאם כן כשהוא צריך לעשות למעלה מהדעת אז הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן נקרא זה \"עבודה של אמת\", היינו שרואה את מצבו האמיתי, ומכל מקום הוא מתגבר על זה, כאילו היה זה בידיעה, זה נקרא קו ימין. וכל זה הוא מטעם שרוצה לתת כבוד לתורה למעלה מהדעת, והגם שנראה כאילו הוא בונה זה על בנין של דעת, שהוא אומר שיש הרבה אנשים שאין להם שום שייכות לתורה ולמצות, אם כן השכל מחייב שיש לו כבר עם מה לשמוח, כיון שיש לו רכוש ולאנשים אחרים אין רכוש כזה, זה נכון, אבל להגיד שזה הוא דבר חשוב שכדאי לשמוח עם זה, הוא צריך כבר לבחינת מעלה מהדעת. וזה נקרא \"שמחה של מצוה\", היינו שבנוי על יסוד של אמונה, ואז הוא יכול לשיר ולרקוד, והכל אמת, משום שהוא למעלה מהדעת."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 875 \"ג' קוים - ד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6094","title":null,"paragraphs":["בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ\"נ להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ\"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא מרגיש בעצמו בעת עבודה. אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים. לכן, אלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ\"נ להשפיע, ואם יהיה תמיד במצב של לבנונית, הלבנונית נותן להאדם להמשיך בעבודה. כי בזמן שמאיר, האדם יכול לעבוד אפילו בבחינת קבלה לעצמו. לכן אף פעם לא יהיה להאדם מקום לדעת, אם עבודתו הוא בטהרה או לא. וזה גורם, שאף פעם לא יכול לבוא לזכות לדביקות ה'. לכן נותנים לו מלמעלה צורה של שחרית. ואז הוא רואה, אם עבודתו הוא בטהרה. זאת אומרת, אם גם במצב של שחרית הוא יכול להיות בשמחה - זהו סימן שעבודתו היא בטהרה. כי האדם צריך להיות שמח, ולהאמין שמלמעלה נתנו לו הזדמנות, שיהיה בידו לעבוד בעמ\"נ להשפיע. היות זה כמו שאמרו חז\"ל \"כל הגרגרן כועס\". שפירושו, מי שמשוקע בקבלה עצמית, הוא כועס, שהוא תמיד בחסרון, שחסר לו למלאות את הכלי קבלה שלו. מה שאין כן מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה, מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית. לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, בטח שהוא צריך להיות בשמחה, בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת רוח ליוצרו. ואם הוא מרגיש, שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן צריך להיות בשמחה, משום מצד עצמו האדם אומר, שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא שמח בזה, שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו. מזה הוא צריך לקבל שמחה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי . מ\"ב. \"מהו, שראשי תיבות אלול \"אני לדודי ודודי לי\" מרמזת בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","דביקות","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","אמונה למעלה מהדעת","התקפה על החיבור","התרחקות לשם התקרבות","גדלות הבורא","לטהר את הלב","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6096","title":null,"paragraphs":["האדם צריך ללכת על דרך האמת. היינו לומר, שמה שאני נמצא עכשיו בתכלית השפלות, זאת אומרת, שמשמים זרקו אותי בכוונה תחילה, בכדי שאני אדע, אם אני באמת רוצה לעבוד עבודת הקודש מטעם להשפיע, או שאני רוצה להיות עובד ה' מטעם שענין זה מספק לי יותר משאר דברים. ואז, אם האדם יכול לומר, שאני רוצה עכשיו לעבוד בעל מנת להשפיע, ואין אני רוצה לעבוד עבודת הקודש בעמ\"נ שאני אקבל איזה סיפוק בעבודה, אלא זה לבד מספיק לי, בזה שאני עובד עבודת הקודש כמו כל איש ישראל, שהולך להתפלל או ללמוד איזה שיעור בדף היומי, ואין לו זמן לחשוב אז על איזו כוונה הוא לומד או מתפלל, אלא הוא מקיים פשוט מעשה בלי שום כוונה מיוחדת, אז הוא נכנס שוב לעבודת הקודש, משום שהוא רוצה עכשיו להיות פשוט עובד ה' בלי שום תנאים מוקדמים. וזה שכתוב \"אתם נצבים היום כולכם\". היינו, כל הפרטים שעבר עליכם, היינו כל המצבים שהיו לכם, מצבים של גדלות או מצבים פחות מגדלות, שהיה נחשב למצב של בינוני וכדומה, אתם לוקחים את כל הפרטים, ואין אתם מחשיבים מדרגה לגבי מדרגה, מטעם שלא חשובה לכם שום תמורה, אלא חשוב רק שעושים רצון ה', שצוה לנו לעשות מצות וללמוד תורה, וזה אנו מקיימים, כמו כל איש ישראל הפשוט. היינו שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו, הוא חשוב אצלו, כמו שהיה חושב שנמצא במצב הגדלות. אז \"ה' אלקיך כרת עמך היום\". זאת אומרת, שאז ה' כורת עמו ברית. היינו דוקא בזמן שהאדם מקבל את עבודתו יתברך בלי שום תנאים, אלא שמסכים לעבוד את עבודת הקודש בלי שום תמורה, שזה נקרא \"כניעה ללא תנאי\", אז הקב\"ה כורת עמו ברית ."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 19 \"אתם נצבים היום כולכם\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6097","title":null,"paragraphs":["הנה \"עביד\" הוא מלשון \"אבוד\", דעין באלף מתחלפים. היינו, בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל אבוד - אז הוא צריך להתחזק ולומר, שכל מאי דאבד רחמנא לטב אבוד, היינו שהקדוש ברוך הוא עשה לו את כל אלו המצבים של האבדות, ושהם לטב, היינו שעל ידי זה שבא למצב, שנמצא בדיוטא התחתונה, על ידי זה יהיה לו היכולת לעלות למעלה, כמו שכתוב \"רם ה' ושפל יראה\". כי אין לך שיפלות יותר גדולה מזמן שהאדם מרגיש את עצמו אבוד מכל וכל. וזה פירוש, כל מאי דאבוד רחמנא לטב אבוד. ואחר כך, כשמתחיל שוב לעבוד ומתקן מעשיו אז, ועושה תשובה מאהבה, אז הוא אומר גם זו לטובה, היינו המצבים שהיה בבחינת אבוד, שאין לך עבירה גדולה מזה משהאדם מגיע לידי אבוד. וכשעושה תשובה מאהבה, אז הוא רואה גם זו לטובה, שמזה הרע בעצמו נעשה טוב. נמצא, שיש הפרש בין \"כל מאי דעביד רחמנא\", ל\"גם זו לטובה\"."],"source":"רב\"ש -  ג'. מאמר 626 \"כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחוסר אונים לצעקה לבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6098","title":null,"paragraphs":["כתוב \"ויתייצבו בתחתית ההר\". וצריכים להבין מה זה \"ההר\". הנה הר הוא מלשון הרהורים, שהוא, שכל האדם, ומה שהוא בשכל הנקרא בכח, יכול אח\"כ להתפשט בפועל ממש, ולפי זה יכולים לפרש, \"וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר\", שהוא המחשבה והשכל של האדם, כלומר, שה' הודיע לכל העם, שידעו כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולאחר שה' הודיע להם בכח, היינו בראש ההר, אח\"כ מה שהיה בכח מתפשט אח\"כ בפועל. ומשום זה בא העם לידי הרגשה בפועל, וכולם הרגישו עכשיו את הצורך לתורה, כמ\"ש \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\", ואמרו עכשיו, ע\"י הרגשה בפועל שהם נאלצים לקבל את התורה, היינו אין בחירה, כי ראו אם יקבלו את התורה יהיה להם טוב ועונג, \"ואם לאו פה תהא קבורתכם\". כלומר, אם אנחנו נשאר במצב שאנו נמצאים פה, החיים שלנו לא יהיה חיים אלא זה יהיה הקבורה שלנו. ובהאמור יש לפרש, \"וירד ה' אל ראש ההר\", זאת אומרת, שלאחר שה' הודיע להם בההר, היינו בהשכל, שרע הוא יצר לב האדם, וכבר זה נקבע במוחם, היינו בהמחשבה והשכל שלהם, תיכף פעל בכח וזה שכתוב \"ויתייצבו בתחתית ההר\", כלומר כבר פעל עליהם את הירידה שהיה בהר, והם עמדו בתחתית ההר, שכבר שלט עליהם את הירידה. נמצא לפי זה, שענין \"כפה עליהם הר כגיגית\", שענינו הוא, הירידה והידיעו שקיבלו בהר, היינו בהמחשבה פעם עליהם, שהיה עכשיו מוכרח לקבל התורה, משום שזה ההר, היינו הירידה הנ\"ל גורם להם צורך לקבלת התורה, בכדי שיוכלו להתגבר על הרע שבלבם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 18 \"הכנה לקבלת התורה - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["זמן מתן תורה","חוק הערבות","ערבות","כאיש אחד בלב אחד","לילה דכלה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שבועות","תפילה"]},{"id":"he-6100","title":null,"paragraphs":["בענין שפלות יש הרבה פשטים. כלומר, זה שהאדם משפיל עצמו, השאלה היא, מהו שפלות. כלומר, במה מתבטא שהאדם הוא בשפלות. הפירוש הפשוט הוא, שפלות, כשהאדם מכניע את עצמו ועובד למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את הדעת שלו, ואומר, שדעתו אינה שוה כלום, דהיינו, שדעתו של אדם מחייבת, אם ה' נותן לו כל צרכיו, מה שהרצון לקבל מבין שמגיע לו, אז הוא יכול לאהוב את ה', מסיבת שהוא ממלא לו כל צרכיו, לכן הוא אוהב אותו. ואם לא, אין הוא יכול להשפיל עצמו, ולומר שדעתו לא שוה כלום, אלא האדם מתרחק אז מה', ואומר, שאינו כדאי לעבוד את ה', אם אין ה' ממלא את רצונו. נמצא, שזה נקרא בעל גאוה, מטעם שהוא רוצה להבין את דרכיו של הבורא, במה הוא נקרא טוב ומטיב, אם אין הגוף מקבל מה שהוא דורש. ועל בעל גאוה זו אומר הקב\"ה \"אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\". מה שאם כן אם הוא משפיל עצמו, ואומר, שאין בידי להבין את דרכי ה', ואומר מה שהדעת שלו מחייבת, אינו שווה כלום, אלא שהוא הולך למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, ועליו נאמר \"רם ה' ושפל יראה\". והוא זוכה שה' מקרב אותו אליו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 4 \"מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-6101","title":null,"paragraphs":["\"גאות אדם תשפלנו\". פירוש בזה דבר ידוע, שהאדם נברא בתכלית השפלות. אלא, אם השפל מכיר מקומו, אזי אין לו יסורים, במאי שהוא שפל. יען שזהו מקומו. כדמיון הרגלים, שאין להם שום שופלות, במה שהם הולכים תמיד בהאשפות. והם מוכרחין לשאת על עצמן את כל כובד המשא של הגוף. מה שאין כן הראש, שהוא תמיד למעלה. יען, שהם מכירים את מקומם. לכן אין להרגלים שום שפלות, שאין להם שום יסורים, במה שהם במדרגה נמוכה. מה שאין כן, אם היו רוצים להיות למעלה, והם מוכרחין להיות למטה, אזי הם מרגישים את היסורים. וזה פירוש \"גאות אדם תשפלנו\". שאם האדם היה רוצה להיות להישאר בתוך השפליות, אזי לא היו מרגישים שום שופלות, זאת אומרת שום יסורים, במה שהם \"עיר פרא אדם יולד\". אלא שהם רוצים להיות בגאוה, ואזי הם מרגישים את השופלות. ואזי יש להם היסורים. והיסורים והשופלות עולים בקנה אחד. שאם אין לו יסורים, אזי נחשב שאין לו שופלות. וזהו ממש לפי שיעור הגאוה שיש לו. או שרוצה להיות ואין לו, כך הוא מרגיש את השופלות. וזה השופלות נעשה אח\"כ כלי לגאות, כמ\"ש \"ה' מלך גאות לבש\". שאם המתדבקים בה', יש להם לבוש של גאות, כמ\"ש \"הגאוה והגדולה לח\"י העולמים\". שאותם, המתדבקים בח\"י העולמים, יש להם גאוה וגדולה. ועד כמה שהוא מרגיש בשיעור השפלות, ולפי ערך היסורים שיש לו, כך הוא זוכה ללבוש ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ר\"ג. \"גאות אדם תשפלנו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6102","title":null,"paragraphs":["העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי, כלומר שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת למעלה מהדעת. שהאדם צריך לומר \"אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד בכל כוחי, כאילו שהיתה לי השגה והרגשה וטעם בעבודה, ואני מוכן לעבוד ללא שום תנאי\". ואז האדם יכול ללכת קדימה, ואין לו אז שום מקום, שיוכל ליפול ממצבו, מטעם שהוא מקבל על עצמו לעבוד אפילו כשהוא מונח ממש בארץ, היינו שאי אפשר להיות למטה מבארץ. וזהו כמו שכתוב (קהלת א') \"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת\". שיש לפרש, שענין \"דור הולך ודור בא\" בעבודה, שהוא ענין עליות וירידות. כי זה שהאדם משתוקק להגיע לידי ידיעה, היינו שלא רוצה לעבוד למעלה מהדעת, אלא דוקא בתוך הדעת, כלומר שהאדם אומר, שאם הגוף יבין את הכדאיות, לעבוד ולקיים את מצות המלך, אז הוא מוכן לתת יגיעה ועבודה, אבל להאמין למעלה מהדעת, אין הגוף מסכים לזה. והוא עומד ומחכה, מתי הוא יגיע למצב שהגוף יבין את זה, אבל אחרת הוא לא מסוגל לעבוד עבודת הקודש. ולפעמים הוא כן מתגבר על המחשבות ורצונות האלה. וזה גורם לו את העליות והירידות. אולם אם האדם מחליט, שהוא רוצה לעבוד בבחינת \"עפר\", היינו אפילו שהוא טועם טעם עפר בעבודה, הוא אומר, שזה חשיבות גדולה אצלו, אם הוא יכול לעשות משהו לטובת הבורא, ולעצמו לא חשוב לו איזה טעם הוא מרגיש, והוא אומר, שעבודה זו, בזמן שטועמים טעם עפר, היינו שהגוף צוחק מהעבודה הזאת, הוא אומר להגוף, שלפי דעתו נקראת עבודה זו בחינת \"לאקמא שכינתא מעפרא\". כלומר, שהגם שהגוף טועם בעבודה זו טעם עפר, האדם אומר, שזה הוא קדושה, ואינו מודד כמה טעם שהוא מרגיש בעבודה, אלא שהוא מאמין, שהבורא כן נהנה מעבודה זו, היות שאין כאן שום עירוב של הרצון לקבל, היות שאין לו מה לקבל, כי אין שום טעם וריח בעבודה זו, כי רק טעם עפר יש כאן. לכן הוא מאמין, שזו היא עבודת הקודש, וממילא הוא שש ושמח."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר  24 \"מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכנעה","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","חורבן כהזדמנות לתיקון","גדלות הבורא","להתבטל לעליון","לרוץ אחר השכינה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6103","title":null,"paragraphs":["\"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה\" (יבמות קכ\"א ע\"ב). היינו כשהאדם הוא בחינת צדיק, שהוא בזמן העליה, אז הוא מדקדק עמו, שתהיה כוונתו לשם שמים. היינו שלא לקבל סמיכה מהעליה זו, ויאמר שעכשיו אני רואה שכדאי להיות עובד ה', מטעם שהוא מרגיש עכשיו תענוג בעבודתו. נמצא שאין זה לשם שמים, כי אין האמונה בה' גורמת לו להיות עובד ה', אלא התענוג הוא הגורם לו. ומה הקדוש ברוך הוא עושה, הוא מפיל, נופל ממצבו הגבוה למצב של שיפלות. נמצא שנענש תיכף על המקום. וזהו מה שכתוב, \"וסביביו נשערה מאוד\", שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הזמן של צדקות. מה שאין כן, כשהאדם במצב של שיפלות, היינו שאינו מרגיש טעם בעבודה, אין אז מה לדקדק עמו, כי בין כך ובין כך הוא בשיפלות, ויש לו עכשיו עבודה להתקרב לה'. לכן אין שייך לומר שיקח ממנו את הטעם של עבודה, כי אין לו עכשיו שום טעם. וענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא. ובזה מובן מה שאמרו חז\"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא מרפא (מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה. וכמו כן יש להבין מה שאמרו חז\"ל \"הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטלה\" (מו\"ק ט\"ז), שהכוונה שה' גוזר, היינו שלוקח ממנו את התענוג של העבודה, ואין לך גזירה יותר גדולה מזו, שלוקח ממנו את החיות של העבודה. וצדיק מבטלה, היינו אם האדם אומר שהוא רוצה לעבוד בלי שום תמורה של חיות ותענוג, אז ממילא הגזירה מתבטלת. אלא אדרבא הוא עולה עכשיו למדרגה יותר גבוהה, שהוא עכשיו בבחינת אמונה טהורה, ונקרא בלי פניה עצמית ."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 289 \"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות"]},{"id":"he-6104","title":null,"paragraphs":["יש לפרש את המאמר הנ\"ל, ש\"יציאת צדיק מן המקום עושה רושם\", הכוונה על האדם, ש\"בזמן שהצדיק בעיר\", פירושו, שהאדם יכול להצדיק את ההשגחה, אז כשהוא מתגבר על מצבו, שבו הוא נמצא, ואומר, שבטח הקב\"ה, שהוא הטוב ומטיב, מתנהג עמי בהנהגת טוב ומטיב, אלא שהוא רוצה, שאני ארגיש כמו שאני מרגיש, נמצא, שהוא מצדיק את ההשגחה. אז תיכף הוא רואה את חשיבותה של עבודה דלהשפיע, ושל למעלה מהדעת. וזה נקרא, \"שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה\". שאז הוא (רואה) את כל המעלות. יצא משם. היינו שיצא מלהצדיק את ההשגחה, ורוצה לראות הכל בתוך הדעת. אז הוא לא מרגיש שום טעם בעבודה דעל מנת להשפיע. אז \"פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה\". ונופל שוב לתוך אהבה עצמית. פירוש, שאז אין לו שום מושג, רק בעבודה הנבנית על בסיס שבתוך הדעת. וזה נקרא, ש\"יציאת צדיק מן המקום עושה רושם\". שפירושו, שרק אז, על ידי יציאת הצדיק, היינו בזמן שנופלת במחשבתו מחשבה \"עכשיו, שאני מרגיש טעם בעבודה, כבר אינני צריך ללכת בעבודה שלמעלה מהדעת\", זה גורם לו ליציאת צדיק מן המקום. זה עושה לו רושם, שידע מהיום והלאה לשמור את עצמו, שלא לצאת מהעבודה של למעלה מהדעת. וכמו ששמעתי מאאמו\"ר זצ\"ל, שמזמן שהאדם אומר, \"שעכשיו, כיון שיש לו תמיכה, וכבר אינו עומד בין שמים לארץ\", הוא מוכרח ליפול ממדרגתו, כיון שאז הוא פוגם בבחינת למעלה מהדעת. נמצא לפי זה, שדוקא מהסתלקות המדרגה שהיתה לו, זה עושה לו רושם, שידע עוד הפעם איך להיזהר, שלא יפגום בבחינת אמונה למעלה מהדעת, אלא תמיד להצדיק את ההשגחה העליונה ."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 10 \"ויצא יעקב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6107","title":null,"paragraphs":["\"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם\". ענין אכילת לחם הכוונה להשפע העליון, כמו שאמרו חז\"ל על אדם הראשון \"בזיעת אפיך תאכל לחם\" (פסחים קי\"א). ענין מסכנות נקרא בזמן שהאדם נצרך לבריות, אזי הוא נקרא עני. מה שאין כן בזמן שהוא שמח בחלקו נקרא עשיר. ארץ מלשון רצון, כמו שכתוב במדרש, \"למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה\". ובזמן שהאדם הוא עני, היינו שהוא בעל חסרון, זאת אומרת שהקיום של תורה ומצוות אצלו אינו ראוי, הן מבחינת מוחא והן מבחינת ליבא, אזי מגיע לנקודת האמת שנקראת הכרת הרע, שרואה את האמת של מצבו, שעל ידי זה הוא יכול לזכות למילוי החסרון. מה שאין כן למי שאין חסרון, היינו כלי, איך אפשר לשפוך לתוכו שפע. וזה אפשר לפרש, \"יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא\" (חגיגה ט' ע\"ב), כי בכל פעם שיש לו חסרון, הוא יכול לקבל עליו, ועל ידי זה הוא הולך מדרגה לדרגה, אחרת הוא נשאר בבחינת עומד ולא בבחינת הולך.","אבל יחד עם זה שיש לו הכלי הנקרא עניות, הוא צריך להיות גם כן בבחינת השמח בחלקו, שזה בחינת עשיר, היינו להסכים שאם הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא ישאר במצבו שבו הוא נמצא במצב של חסרונות, הוא גם כן שבע רצון. וזה כמו שאמרו חז\"ל \"כשם שמברכין על הטוב כך מברכין על הרע\" (ברכות נ\"ד ע\"א). היינו האדם צריך לצייר לעצמו באיזה אופן היה משבח להבורא, אם הבורא היה משפיע לו את המילואים על החסרונות, כך מברכים על הרע שבו הוא נמצא. שעם כל הכרת הרע שמרגיש בעצמו, מכל מקום יהא שמח בחלקו, ואז הקדוש ברוך הוא משפיע לו לחם. וזה פירוש \"ארץ\", היינו רצון, \"אשר לא במסכנות\", לא עם החסרון לבד הוא יכול לזכות ללחם מן השמים, אלא צריך להיות גם בחינת עשירות שנקרא לא במסכנות, אז \"תאכל בה לחם\", היינו שפע עליון. וכמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל מטעם ש\"אין ארור מתדבק בברוך\", לכן \"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה\", היינו כי מסכים להשאר עם כל הרע, אם רצונו של הקב\"ה הוא בכך, ובאופן כזה הוא יעסוק בתורה ומצוות. וזה נקרא \"שמח בחלקו\". ואז הוא עשיר. וזהו \"כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה\". זאת אומרת אם היה זוכה להטוב הגנוז בתורה ומצוות, בטח שעבודתו היתה בשמחה ובהתלהבות ובשלות הנפש. כמו כן עכשיו כשנמצא במצב החסרונות, הוא גם כן צריך שעבודתו תהיה בשמחה ובשלוה, ואז זוכים למאכל אדם, הנקרא \"לחם\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 300 \"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6109","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"וסביביו נשערה מאוד\", שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הזמן של צדקות. מה שאין כן, כשהאדם במצב של שיפלות, היינו שאינו מרגיש טעם בעבודה, אין אז מה לדקדק עמו, כי בין כך ובין כך הוא בשיפלות, ויש לו עכשיו עבודה להתקרב לה'. לכן אין שייך לומר שיקח ממנו את הטעם של עבודה, כי אין לו עכשיו שום טעם. וענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא. ובזה מובן מה שאמרו חז\"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא מרפא (מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה ."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 289 \"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנעה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6111","title":null,"paragraphs":["כתוב \"עבדו את ה' בשמחה\". ושואל שם בזהר הקדוש, הלא אינו יכול לשמוח, כי לבו נשבר מחמת חטאיו. הא תנינן \"לעולם יכנס אדם דרך ב' פתחים, שהם חסד ופחד\". היינו בפתח ימין, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם. וזהו השגחה פרטית, וזה \"כי חפץ חסד\". ופתח השני הוא פחד, היינו גבורה, שמאל, שעל פתח הזה הוא צריך לתת יגיעה ותפילה. וזה נקרא \"אדם\", משום שיש לו ב' בחינות זכר ונקבה, שהוא שלם וחסר. ואז נקרא עבודתו שלימה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 401 \"שמע ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית","פרשת בראשית"]},{"id":"he-6115","title":null,"paragraphs":["האדם צריך ללכת בקו ימין הנבחן לשלימות, ולהתפלל לה' ולהודות לה', אפילו אינו מוצא בעצמו, שום דבר שיהיה לו תשוקה לרוחניות. ולפי זה איך הוא יכול לבוא להודות לה' ולומר שה' שומע מה שהוא מדבר אליו שזהו הפירוש שמיחסים את העבודה לה', הוא מקבל עבודתו, ולא חשוב באיזה צורה נראה העבודה. אלא אם הוא רק מיחס לה', ואומר זה שאני פונה לה', ומאמין שהוא יכול לענות, לי, על משאלותי, שבזה האדם שמח ומרגיש עצמו, לאיש מרים מעם. כלומר ששאר אנשים, אין להם שום ענין עם רוחניות, והוא מאמין, שה' נתן לו על כל פנים, [הרגשה] שאין לו רוחניות, לא חשוב באיזה צורה שהוא, אלא זה שיש לו ההתענינות, לחשוב בקשר לרוחניות, לא חשוב, אם יש לו או אין לו, או שהוא עכשיו בתכלית השפלות, היינו שהוא רואה שאין לו עתה שום רצון שיעלה בדרגה, ולצאת מהשפלות, אולם הוא נותן תודה לה' על זה, לכל הפחות שהוא חושב על רוחניות, ולשאר אנשים אין להם, שום מחשבה לרוחניות. אם הוא יכול לתת תודה לה' הוא מקבל מזה שמחה, ו\"מתוך שלא לשמה בא לשמה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 17 \"מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6116","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם יתקדם בדרך ה', שיזכה להגיע שכל מעשיו יהיו לשם שמים, והוא מרגיש עכשיו שהוא במצב עליה, ומה עליו לעשות עוד, לכן הקב\"ה מנהיג את עולמו עם רשעים, כלומר שהקב\"ה נותן לו אז מחשבות של רשעים, היינו, שלא כדאי לעבוד בשבילו, אלא רק לצורך עצמו. וע\"י זה הוא מקבל ירידה, והאדם חושב אז, זה שקיבל ירידה, אינו מטעם שזה ניתן לו, בכדי שיתקדם בדרך ה', לזכות לבחינת דעת דקדושה. אלא שהוא חושב, שהוא הלך אחורה, מטעם שאין הוא מסוגל לעבוד בבחינת הפרט, אלא שהוא צריך לעבוד בבחינת הכלל. והיות שמהכלל יצא, נמצא, שהוא נשאר בבחינת קרח מכאן וקרח מכאן, היות שאין הוא מסוגל להכנס שוב לכלל. לכן נמצא האדם אז, במצב העומד בין שמים וארץ. והוא מרגיש שמצבו יותר גרוע משאר אנשים. ואז האדם יכול לבקש מה' בכל הלב, ויכול לתת תפלה כמו שכתוב \"חנני ה' כי אמלל אני, רפאני ה' כי נבהלו עצמי, ואתה ה' עד מתי\". כלומר, עד מתי אני אשאר במצב, שאני מרגיש, שמצבי יותר גרוע מכל אדם, שאין לי שום אחיזה ברוחניות. לכן אין לו שום עצה, אלא שהוא צריך להאמין במה שכתוב \"כי אתה שומע תפלת כל פה\". ופירש אאמו\"ר זצ\"ל, שהאדם צריך להאמין, שה' שומע תפלת כל פה, היינו אפילו פה הכי גרוע בעולם, שאי אפשר להיות יותר שפל וגרוע בעולם, מכל מקום ה' שומע אותו. וזהו כמו שאמרו חז\"ל, \"הבא לטהר מסייעין אותו\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 15 \"מהו, שהצדיקים ניכרים ע\"י הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחוסר אונים לצעקה לבורא","תפילה"]},{"id":"he-6117","title":null,"paragraphs":["בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, הגוף מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית אותי ואת כל רשותי שיש לי. ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. ואתה אומר לי, שחז\"ל אמרו \"אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה\", היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך לתועלת ה', ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. והאדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני. והאדם אומר, שהוא מאמין, שזה היה \"יציאת מצרים\", שה' הוציא את עם ישראל מתחת שליטת מצרים, שדרשו חז\"ל (בהגדה של פסח) \"ויוציאנו ה' ממצרים לא ע\"י מלאך, ולא ע\"י שליח, אלא הקב\"ה בכבודו ובעצמו, אני ה', אני הוא ולא אחר\". אם כן גם הוא רואה עכשיו, שרק ה' יכול להוציאו מתחת שליטת הרצון לקבל ולתת לו טבע שני. היינו, כמו שטבע הראשון נתן הבורא, כמו כן טבע השני אין מי שיהיה בידו לתת, רק הבורא בעצמו. אי לזאת, האדם מתפלל אז בלב שלם, היינו מעומק הלב, ואז הזמן לקבל התפלה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 37 \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","ביטול כהכנה לעיבור","הכול מושג בכוח התפילה","יאוש מכוחותיו עצמו","להמית את רשות עצמו","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מרכז העשירייה","ניצחוני בניי","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-6118","title":null,"paragraphs":["ההתחלה שהאדם מתחיל להכנס בעבודה, הוא מתחיל באמונה, אולם הגוף מתנגד לעבודה זו, אז בא מצב של יגיעה, היינו שהוא צריך להתגבר על הגוף, ולעשות כל מיני עצות, כמו שאמרו חז\"ל \"בתחבולות תעשה לך מלחמה\", היות שאין הגוף רוצה לוותר על תועלת עצמו, וכפי מה שנותן יגיעה, בשיעור הזה הוא מתחיל להרגיש, שאין בידו לעשות שום דבר, כי הוא מצד עצמו, כבר עשה לפי דעתו, כל מה שהיה ביכולתו לעשות, ובא לאחר היגיעה, לידי ידיעה, שרק ה' הוא יכול לעזור, ואין זה בידי עצמו. אז התפלה הוא בעומק הלב, היות שברור אצלו בידיעה ברורה, שאין מי שיעזור לו אלא הקב\"ה. אולם גם אפילו שבא לידי ידיעה, שה' יכול לעזור לו, ומבין שהעצה אמיתית הוא רק תפלה, בא הגוף ונותן לו להבין, הלא אתה רואה כמה תפלות שכבר עשית, ולא קבלת מלמעלה שום תשובה, אם כן למה לך להתפלל, שה' יעזור לך, הלא אתה רואה, שאין אתה מקבל שום עזרה מלמעלה, אם כן, אין ביכולתו להתפלל אז, על זה צריכים עוד הפעם להתגברות, היינו להתגברות עם האמונה, ולהאמין שה', כן הוא שומע תפלת כל פה, ולא חשוב אם האדם הוא מוכשר, ושיש לו מידות טובות, או להיפך, אלא הוא צריך להתגבר ולהאמין למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת שלו מחייב, לאחר שהוא התפלל הרבה פעמים, ועדיין לא קבל מלמעלה שום דבר, אם כן איך הוא יכול ללכת עוד הפעם להתפלל. גם על זה צריכים התגברות, היינו לתת יגיעה למעלה מהדעת, ולהתפלל שה' יעזור, שיוכל להתגבר על הדעת שלו, וכן להתפלל."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 23 \"מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","אמונה למעלה מהדעת","התקפה על החיבור","יאוש מכוחותיו עצמו","מחוסר אונים לצעקה לבורא","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6120","title":null,"paragraphs":["שה' רוצה, שהאדם יראה את מצבו האמיתי, איך שהוא מרוחק מלעבוד לתועלת ה'. ומשום זה ה' לקח ממנו את הטעם, שהיה מרגיש בשלא לשמה. ולכן הוא נשאר בלי חיים. נמצא, שהקב\"ה מטפל בו ורוצה להכניס אותו בקדושה. ולכן מוטל עליו עכשיו להתפלל לה', שיעזור לו. היות שיש לו עכשיו צורך לעזרתו יתברך. אחרת הוא רואה, שהוא אבוד מכל וכל. וזה נבחן, שהשיג עתה כלי וצורך לעזרת ה'. היות שעתה הוא רואה, שממש הוא נפרד מה', כי אין לו שום חיים, כי מי שדבוק בה', יש לו חיים, כמו שכתוב \"כי עמך מקור חיים\". ועכשיו, בטח הוא יכול לתת תפלה מעומק הלב. שתפלה אמיתית נקראת דוקא מעומק הלב. ולפי זה הוא צריך לתת תודה לה', בזה שנתן לו מקום, שיראה את מצבו האמיתי. ועכשיו הוא רואה, שהוא נצרך לה', שיתן לו הסיוע הדרוש, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעין אותו\". והזה\"ק שואל \"במה מסייעין\". ואומר \"בנשמתא קדישא\". אם כן, עכשיו הקב\"ה נתן לו ההזדמנות, שיהיה לו להשיג בחינת נשמה קדושה. אם כן כמה הוא צריך להיות מאושר מהמצב של ירידה והיסורים, שהוא מרגיש במצב הזה. לכן עליו לומר, שאין הוא נמצא במצב של ירידה, אלא אדרבה, הוא נמצא במצב של עליה. ובזה יש לפרש מה שאמרו חז\"ל \"ישראל, כשהיסורין באים עליהם, הן נכנעין ומתפללין\". שפירושו, בזמן שבאים במצב של ירידה, הם רואים את מצבם האמיתי, איך שהם נמצאים בשפלות. זה נקרא, שהם נכנעין, מטעם שרואים את מצבם, איך שהם נפרדו מחיי החיים. כי מי שיש לו דביקות בה', הוא חי. מה שאם כן הוא מרגיש רק יסורים. לכן ברור לו, שעתה הזמן של תפלה מעומק הלב. וזה שכתוב \"הן נכנעין ומתפללין\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-6122","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי\"ת. ועל ז\"א: \"רם ה' ושפל יראה\" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה. ועל זה אומר הכתוב: \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה וכו' ותעל שועתם\" וכו'. כי כלל ישראל באו בזמן ההוא למצב מיואש ר\"ל \"מן העבודה\". כמו השואב בכלי מנוקב, שהולך ושואב כל היום, ואין לו טפת מים לרוות צמאונו, כן בני ישראל במצרים, כל כמה שבנו היה נבלע הבנין במקומו בקרקע, כמ\"ש חז\"ל. כמו כן מי שלא זכה לאהבתו ית', כל מה שפעל בעבודתו בטהרת הנפש ביום האתמול, נמצא כמו נשרף כליל ביום מחר. וכל יום וכל רגע, צריך להתחיל מחדש, כמו שלא פעל כלום מימיו. ואז \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". כי ראו בעליל, שאינם מוכשרים לעולם, שיצמח מה מעבודתם עצמם. ועל כן היתה אנחתם ותפלתם בשלמות כראוי, ועל כן \"ותעל שועתם\" וכו'. כי השי\"ת שומע תפלה, ורק לתפלה שלמה הוא מחכה."],"source":"בעל הסולם. אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התקפה על החיבור","מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-6123","title":null,"paragraphs":["אנו רואים מימות עולם, עד היום הזה, כמה אנשים שמיררו את חייהם בכל מיני יסורים וסיגופים, וכל זאת כדי למצוא איזה טעם בעבדות ה', או לידע מי הוא בעל הבירה! וכולם זרעו חייהם לריק, ויצאו מעולמם כמו שבאו, ולא ידעו רווחה כלל, ולמה לא ענה ה' על כל תפילותיהם? ולמה התגאה עליהם כל כך? ובהחלט, לא התפייס להם? ומה שמו? \"גאה על כל גאים\", זה שמו. אבל \"מקבלי האיומות\" ומשיגי \"הגאות המרוחק הזה\", יודעים בהחלט שהשי\"ת מסולק מהם, הגם שלא ידעו למה הוא מסולק!","ומה מספרים על כך בעלי הפייט? המה אומרים שישנה מטרה נכבדה לכל מקרי העולם הזה, שנקרא \"טפת היחוד\", אשר שוכני בתי חומר הללו כשעוברים דרך כל אותם האיומים, וכל אותו ההחלט בגאותו המסולקת מהם, אז נפתח איזה פתח בקירות לבם \"האטום מאד\", מטבע הבריאה עצמה, ונעשים כדאים על ידיהם להשראת אותה \"טפת היחוד\" בקרב לבם. ויתהפכו כחומר חותם ויראו בעליל כי \"נהפוך הוא\" שאדרבה, דוקא באותם האיומות הנוראות מגיעים להשגת ההחלט המסולק בגאוה זרה, שם; ורק שם, דבוק השם עצמו ית' וית', ושם יכול להשרות עליהם \"טפת היחוד\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-6124","title":null,"paragraphs":["מי שהוא חכם, והוא רוצה להרויח זמן, אין הוא מחכה עד שיקבל ירידה מלמעלה. אלא, בזמן שהוא נמצא בזמן עליה, ורוצה לקבל את החשיבות של המצב של התקרבות לה', אז הוא מתחיל לצייר לעצמו, מהו מצב של ירידה. היינו, איך הוא קיבל יסורים, מזה שהוא היה מרוחק מה'. ועתה, איך הוא מרגיש, שהוא מקורב לה'. נמצא, שגם בזמן עליה, הוא לומד את ההבחנות, כאילו הוא היה במצב הירידה, ויכול אז לעשות חישוב, להבחין בין עליה לירידה. והוא יקבל אז תמונה של היתרון בין אור לחושך. כי יכול לעשות ציור, איך שהוא היה פעם במצב של ירידה, והיה חושב, שכל ענין עבודה דלהשפיע, לא שייך אליו, ועד כמה שהוא סבל מהמצבים האלו, שהיה רוצה לברוח מהמערכה, ורק ממקום אחד, היה לו לקבל איזה הרווחה, היינו רק מתקווה אחת, שהיה חושב, מתי אני אוכל ללכת לישון, שאז הוא יברח מכל המצבים של האי סבלנות, שהיה מרגיש, שהעולם חשך בעדו. ועתה, בזמן עליה, הוא רואה הכל אחרת. והוא רוצה אז רק לעבוד לתועלת ה'. ועל תועלת עצמו אינו דואג עכשיו. ומכל אלה החשבונות, שהוא יעשה בזמן עליה, נמצא, שהוא מקבל עכשיו מקום, שיוכל להבחין בין אור לחושך. ואין הוא צריך להמתין, עד שיתנו לו מלמעלה את מצב של ירידה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 8 \"מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","ללמוד מהירידה במצב העליה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6125","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתפלל מקודם, שידע מה הוא באמת חסר לו. ואז מודיעים לו מלמעלה, שלא חסר לו דברים של מותרות, אלא כמו שאמר הזה\"ק על פסוק \"או הודע לו חטאתו\", שהקב\"ה מודיע לו החטא. אז הוא יודע, על מה הוא צריך לעשות תשובה. כלומר, להשיב לו מה שחסר לו. נמצא, בזמן שהאדם כבר יודע שהוא רשע בבחינת \"רשעים בחייהם נקראים מתים\", שכבר בא לידי הכרה, שזה שהוא מונח תחת שליטת הרצון לקבל, אם כן הוא נפרד מחיי החיים, ועל זה הוא דופק עכשיו ורוצה לעשות תשובה. כלומר, שהוא רוצה עזרה, שיתנו לו מלמעלה, שתהיה לו היכולת לצאת מאהבה עצמית, ותהיה בידו היכולת לאהוב את ה' בכל לבבך. נמצא, שהוא מרגיש שהוא רשע, היות שבמקום שצריכים לאהוב את ה', הוא אוהב את עצמו. נמצא, שהדפיקות שלו, מובן לנו, שהוא עושה מה שביכולתו, שה' יקרב אותו, ולהוציאו משליטת הרע שלו, זה נקרא \"דמעות אמיתיות\". וזהו כנ\"ל, שביארנו \"פתח לנו שער בעת נעילת שער\". היינו היות שרואה, שכל השערים הם סגירות, ואז הוא מתחיל לדפוק. נמצא, בעת נעילת שער, היינו שכבר התפלל והודיעו לו סיבת החטא, אז הוא מתחיל לתת הדמעות האמיתיות, כלומר שהוא רוצה אז פשוט להיות יהודי. אז הדפיקות שלו נבחנות לדמעות. וזהו \"הפותח שער לדופקי בתשובה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 3 \"מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","יאוש מכוחותיו עצמו","יום כיפור","לפתוח את השערים הנעולים","מחוסר אונים לצעקה לבורא","ניצחוני בניי","שערי הדמעות לא ננעלו"]},{"id":"he-6126","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כי אתה שומע תפילת כל פה\". מתי הוא שומע כל פה? בזמן שעמך ישראל מתפללים ברחמים. היינו רחמים פשוטים. שהאדם מתפלל, בכדי \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". היינו קבלת האמונה. וזה דומה לאדם, שלא אכל שלשה ימים. ואז, כשהוא מבקש מאדם, שיתן לו משהו לאכול, אינו מבקש שום דברים מיותרים או מותרות, אלא פשוט מבקש, שיתן לו משהו להחיות את נפשו.","וכמו כן בעבודת ה', כשהאדם מוצא את עצמו עומד בין שמים וארץ, אינו מבקש מה' שום דבר מיותר, אלא את אור האמונה. היינו, שה' יאיר את עיניו, שיוכל לקבל עליו את בחינת האמונה. וזה נקרא \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". ותפילה זו נקבל מ\"כל פה\": איזה בחינת מצב שהאדם נמצא, אם הוא מבקש להחיות את נפשו מבחינת אמונה, נתקבל את תפילתו. וזה נקרא \"ברחמים\". שתפילתו הוא רק שירחמו עליו מהשמים, שיוכל להחזיק את חיותו. וזה פירוש, מה שכתוב בזוהר, שתפילה, שהוא למסכנא [לעני], תיכף נתקבל. היינו, שהוא עבור השכינה הקדושה, תיכף נתקבל."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קי\"ג. \"תפילת שמונה עשרה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מחוסר אונים לצעקה לבורא"]},{"id":"he-6127","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אם אין הקב\"ה עוזרו, אין יכול לו\". נמצא, במה האדם אשם, אם לא קבל עזרה הדרושה מאת ה'. ולפי זה, מדוע האדם צריך לבקש סליחה מאת ה'. והתשובה היא פשוטה, היות שהוא לא בקש עזרה. כי חז\"ל אמרו \"הבא לטהר מסייעין אותו\". נמצא לפי זה, שהעזרה באה מה' לאחר שבקש עזרה. נמצא, שחטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב\"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב \"כי אתה שומע תפלות כל פה\". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו. מה שאין כן אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'. והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 4 \"מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","טרם יקראו ואני אענה","יום כיפור","מחוסר אונים לצעקה לבורא","ראש השנה","תפילה"]},{"id":"he-6128","title":null,"paragraphs":["אין בכל דור ודור, שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה, ששרתה עליהם רוח הקודש, והיה אליהו הנביא זכור לטוב נגלה עליהם, ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת, וכמו שנמצא כתוב בספרי המקובלים. וגם בדורינו זה, אלוקי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל, ויקנא לארצו, ויחמול על עמו, ושלח לנו עיר, וקדוש מן השמים ירד, הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי זלה\"ה, מלא תורה כרמון, במקרא, במשנה, בתלמוד, בפלפול, במדרשים, והגדות, במעשה בראשית, במעשה מרכבה. בקי בשיחת אילנות. בשיחת עופות. בשיחת מלאכים. מכיר בחכמת הפרצוף, הנזכר ברבי שמעון בר יוחאי בפרשה ואתה תחזה. יודע בכל מעשי בני אדם שעשו, ושעתידים לעשות, יודע במחשבות בני אדם, טרם יוציאום מן הכח אל הפועל, יודע עתידות. וכל הדברים ההווים בכל הארץ. ולמה שנגזר תמיד בשמים. יודע בחכמת הגלגול, מי חדש, ומי ישן, ואיפה האיש ההוא, באיזה מקום תלויה נשמתו באדם העליון, ובאדם הראשון התחתון, יודע בשלהבת הנר, ולהבת אש, דברים נפלאים. מסתכל וצופה בעיניו, נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים. ומתעסק עמהם בחכמת האמת, מכיר בריח האדם כל מעשיו. וכל החכמות הנזכרים, היו אצלו כמונחים בחיקו, בכל עת שירצה, בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם, ועיני ראו ולא זר, דברים מבהילים, לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ, מימי רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום ועד הנה. וכל זה השיג, שלא ע\"י שמוש קבלת מעשיות [קבלה מעשית] ח\"ו, כי איסור גדול יש בשמושם. אומנם כל זה היה מעצמו, על ידי חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים, בספרים חדשים גם ישנים, בחכמה הזאת. ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, היא הביאתו לידי אליהו הנביא, שהיה נגלה אליו תמיד, ומדבר עמו פה אל פה, ולמדו זאת החכמה."],"source":"הקדמת מרח\"ו על שער ההקדמות","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6130","title":null,"paragraphs":["אין די מלה בשיעור פעולתו הקדושה בעדינו, כי היו דלתי ההשגה נעולים בדלתים ובריח, ובא ופתחם אלינו, באופן, שכל מי שמשתוקק לכנוס להיכל המלך פנימה, אין צריך כי אם קדושה וטהרה ולילך למרחץ, ולגלח שערו וללבוש בגדים נקיים, כדי לעמוד לפני המלכות העליונה, כיאות. והנך מוצא בן ל\"ח שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל. וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ\"ק ז\"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות, אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ\"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6135","title":null,"paragraphs":["אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה. כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבוא בעולם."],"source":"הקדמת מרח\"ו על שער ההקדמות","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6136","title":null,"paragraphs":["לו עסקנו בחכמת הקבלה, הייתה מתקרבת הגאולה, כי הכול תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתנו מלהתעסק בה, היא גורמת איחור ועיכוב בניין בית מקדשנו."],"source":"הקדמת מרח\"ו על שער ההקדמות","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6139","title":null,"paragraphs":["יום אחד בערב שבת יצא האר''י הקדוש עם החברים לקבל שבת כמנהגו. אמר לחברים: ''נלכה נא עתה לירושלים, ושם אני יודע היכן אפר פרה אדומה גנוז, ונזה עלינו ונטהר עצמנו מטומאת מת, ונבנה בית המקדש ונקריב קרבן שבת, כי רואה אני ששעה זאת הוא קץ אמיתי לגאולה. מקצת החברים אמרו: ''איך נלך לירושלים בשעה זאת, והיא רחוקה ממנו יותר משלושים פרסאות?'' וקצתם אמרו: ''טוב הדבר, הננו מוכנים לילך, אלא נלך קודם ונודיע הדבר לנשותינו, שלא ידאגו לנו, ואחר כך נלך''. אז צעק הרב ובכה ואמר לחברים: ''איך הועיל קטרוג השטן לבטל גאולתן של ישראל. מעיד אני עלי שמים וארץ שמזמן רבי שמעון בר יוחאי עד היום לא הייתה שעה הגונה לגאולה כשעה הזאת. ואילו הייתם מודים בדבר זה, היה לנו בית המקדש ונדחי ישראל היו מתכנסים לתוך ירושלים. ועכשיו עברה אותה שעה ונכנסו ישראל בגלות מחדש. וכשמוע החברים דבר זה נתחרטו ממה שעשו ולא הועיל להם."],"source":"מובא בספר תולדות האר\"י","author":"הרב יצחק לוריא (האר\"י)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6140","title":null,"paragraphs":["שהאדם רוצה ללכת בדרך להגיע לדביקות ה', שהוא לעשות כל מעשיו לשם שמים, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לתועלת עצמו, והיות שזהו נגד הטבע של האדם, שהוא נברא ברצון לקבל לתועלת עצמו, וכל עבודתו של האדם היא, שאומרים לו, שהוא לא ישיג את הכח הזה בכוחות עצמו, אלא רק ה' יכול לתת לו את הכח הזה, הנקרא רצון להשפיע, והאדם צריך רק להכין כלי לקבל את הכח הזה, הנקרא טבע שני, נמצא, שדוקא על ידי היצר הרע, שהוא מתגדל אצלו בשלמותו, היינו שהאדם רואה את חסרונו האמיתי, שהוא אינו ראוי בכוחות עצמו להשיג את הרצון להשפיע, זה גורם לו להגיע לידי מצב, שהבורא נותן לו את הטבע דלהשפיע. נמצא, שהן היצר טוב והן היצר הרע מוליכים את האדם להגיע להמטרה של השתוות הצורה, הנקראת דביקות בה'."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 11 \"מהו, שהיצר טוב ויצר הרע שומרים לאדם, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","רק התפילה לבורא יכולה לעזור"]},{"id":"he-6144","title":null,"paragraphs":["הפירוש \"ויבן ערי מסכנות\" - לישראל, ולפרעה - את פיתם ורעמסס. היות שכל מה שעבדו ישראל, נפל לקליפות, ולא היו רואים שום ברכה בעבודתם. ובזמן שהיו מתגברים בעבודת האמונה ובבחינת השפעה, אז כן ראו פריה ורביה. וברגע שנפלו לבחינת ידיעה וקבלה, היו תיכף נופלים לרשות קליפת פרעה. ואז באו לידי החלטה גמורה ומוחלטת, שהעבדות צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, ובבחינת השפעה. אבל ראו, שאין כח בידי עצמם לצאת משליטת פרעה. לכן כתוב \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". כי פחדו, שלא ישארו שם בגלות לעולמים. אז \"ותעל שועתם אל ה'\", וזכו לצאת מגלות מצרים.","נמצא, שמטרם שראו את המצב, שבו הם נמצאים ברשות הקליפות, וכואב להם ומפחדים שלא ישארו שם לעולמים, אז אין שום צורך, שה' יעזור להם מכלי קבלה, אם לא מרגישים את ההזק והחסרון, שיש בזה, שזהו כל המפריע מלהתדבק בה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. פ\"ו. \"ויבן ערי מסכנות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","רק התפילה לבורא יכולה לעזור"]},{"id":"he-6150","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שהאדם צריך לעשות בעולם הוא שיהיו כל מעשיו לשם שמים, והיות שהאדם נברא במדה של להנות אך לעצמו עד שאי אפשר לו לעשות שום מעשה אם הוא לא רואה שתצמח מזה טובה בשבילו - אם כן איך אפשר שתהיה יכולת ביד האדם לעבוד לשם שמים?","אלא שנתן לנו הקב\"ה מצוות בין אדם לחברו, שעל ידי זה האדם ירגיל את עצמו לעבוד לטובת זולתו, ועל ידי זה הוא יבוא למדריגה יותר גדולה שתהיה לו יכולת לעבוד גם לשם שמים. אחרת אפילו שהאדם עוסק בתורה ומצוות אי אפשר לו לעסוק לשם הקב\"ה. נמצא לפי זה, אם הוא עוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים, נמצא שאי אפשר לו לעסוק לשם שמים, משום שחסרה לו הסגולה של אהבת זולתו.","נמצא לפי זה הגם שעוסק בתורה ומצוות, אם אינו לשם שמים זה דומה כמי שאין לו אלוה, כי אם היתה לו באמת הרגשת אלקות בטח שהיה עוסק לשם שמים - אבל אם היה עוסק בגמילות חסדים, אז היתה לו הסגולה של אהבת זולתו, שעל ידי זה היה בא גם כן לידי אהבת ה', שהיה בידו כח לעשות תורה ומצוות לשם שמים. נמצא מזה, שהאדם צריך לעשות כח ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו, שעל ידי זה יזכה אח\"כ לעבוד עם אלו המדות לשם שמים. כי אחר זה שהאדם כבר מתוקן עם המדות שלו שיכולים לעבוד לטובת הזולת, אז הוא יכול לעבוד בענין אמונת ה', כי אז הוא מוכשר לזכות לבחינת אמונה, כי אז יש לו את הבחינה של השתוות הצורה, שנקרא \"הדבק במידותיו\", בבחינת \"מה הוא רחום אף אתה רחום\"."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ס\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6152","title":null,"paragraphs":["דברי הלל הנשיא להאי גיורא [לאותו הגר], אשר עיקר הקוטב שבתורה הוא \"ואהבת לרעך כמוך\", ויתר תרי\"ב מצות הם פירוש והכשר אליה (כנ\"ל אות ב'). ואפילו המצוות שבין אדם למקום, הם גם כן בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצא מכל התורה והמצוות, כמו שאמרו ז\"ל: \"לא נתנו תורה ומצות אלא לצרף בהם את ישראל\" (כנ\"ל אות י\"ב), שהוא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני, המוגדרת באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של \"ואהבת לרעך כמוך\", שהיא המטרה הסופית בהתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'. ואין להקשות: למה לא הגדיר זה בהכתוב \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך\"? כי זהו עשה מטעם המבואר לעיל, אשר באמת כלפי האדם, הנמצא עוד בטבע הבריאה, אין הפרש לו כלל בין אהבת השי\"ת לאהבת חבירו, משום שכל שמזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאות. ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא, שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה, כדי שיהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה, כאמרו: \"למדני כל התורה כולה על רגל אחת\". על כן הגדיר לו באהבת חבירו, משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להגלות, משום ששמורה מטעויות, ומשום שיש לה תובעים."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\". ט\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6153","title":null,"paragraphs":["לא תִקם ולא תִטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'."],"source":"ויקרא י\"ט, י\"ח","author":"תורה","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6154","title":null,"paragraphs":["בא ואראך כי אהבת רעך משתלב עם אהבת הקב\"ה, כי גודל חיוב אהבת הריע הוא לכבוד אהבת הקב\"ה, דהיינו שיזכור שהוא עשוי בצלם ובדמות עליון, וחלק הנשמה שבו היא חלק אלוה ממעל, ועל כן נקראים אנחנו כנסת ישראל, כי כולנו מכונסים ומתייחדים בסוד אחדותו יתברך."],"source":"ישעיה הלוי הורוביץ. השל\"ה הקדוש, הגהות לשער האותיות","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["אחד מגלה אחד","אין עוד מלבדו","הבורא עומד מאחורי החברים","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-6155","title":null,"paragraphs":["התורה נחלקת לב' חלקים: חלק לשיעבוד המקום, כמו תפילין, שופר, ולימוד התורה. חלק לשיעבוד הבריות: כמו, גזלה, ושמרתם לנפשותיכם וכו' גניבא, אונאת איש, להקפיד על נקיות וכו'. והנה החלק שבין אדם לחברו הוא העבודה האמיתית. והחלק שבין אדם למקום הוא השכר והמחמדים הפרושים על שולחן המלך. אמנם, \"כל פעל ה' למענהו\" פעל, שגם החלק של שעבוד הבריות צריך להיות במקום של מלך. דהיינו, \"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]\". ובזה יש אבק מרפא לסם המוות המוטל בן אדם למקום. וזה סוד: \"ולענוים יתן חן\". בתורה ומצוות שבין אדם לחברו, ובין אדם למקום. \"לאוהביו ולשומרי מצוותיו\" - לעשותם עובדים הכל על המקום הנועד, ויש להם החן דקדושה. ו\"בארצם יירשו משנה\" - כי מלבד שאינם עובדים כל כך בשעבוד הבריות - המה שרויים בתענוג כל ימיהם בחן ה'."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6157","title":null,"paragraphs":["ואף אם אנו רואים שיש שני חלקים בתורה: האחד, מצוות הנוהגות בין אדם למקום. והשני, מצוות הנוהגות בין אדם לחברו, הנה שניהם דבר אחד הוא. כלומר, המעשיות שבהם והתכלית המבוקש היוצא מהם - אחד הם \"לשמה\". ואין שום נפקא מינה לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או שעובד בשביל השי\"ת. כי כן נחקק בנברא מלידתו, אשר כל שבא מזולתו, הוא כעין דבר ריק ובלתי מציאותי... הרי שבהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי\"ת ובהשפעת נחת רוח להשי\"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו. וזה ששיער הלל הנשיא, אשר \"ואהבת לרעך כמוך\" הוא המטרה האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, ולפיכך אינו מגדיר המטרה - \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך\". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה \"כמוך\". כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי\"ת יכול לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת ה'","אין עוד מלבדו","בונים את דמות הבורא בעשירייה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","על כל פשעים תכסה אהבה","התכללות","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חוק הערבות","ט\"ו באב: יום האהבה","מאהבת הבריות לאהבת ה'","נשמה אחת","ערבות","רק דרך העשירייה לבורא","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6158","title":null,"paragraphs":["צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב \"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים\". כי \"ממלכת כהנים\" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'. ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי\"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש. כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקרב קרבן לה'. ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן. אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ\"ל באות י\"ב. אשר אח\"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה."],"source":"בעל הסולם. הערבות. כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6161","title":null,"paragraphs":["מאיזה חומר אדם יכול להגיע, ולהשיג תכונה חדשה, שהוא צריך להשפיע; וקבלה עצמית, הוא דבר פסול. הלא זה הוא נגד הטבע. והגם שאדם מקבל לפעמים איזה מחשבה ורצון, שצריכים לצאת מאהבה עצמית, שזה הגיע לו ע\"י ששמע מפי סופרים וספרים, אבל זה הוא כח קטן מאד, שאינו מאיר לו תמיד את הדעה הזו, שיוכל להחשיב אותה, שישתמש עמה בתמידיות, ולומר שזהו כלל לכל המצות שבתורה.","אי לזאת יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני. כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי. אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח. נמצא שרק על ידי זה קבל צורך שמבין שענין להשפיע הוא דבר חשוב ונחוץ וזה הגיע לו ע\"י אהבת חברים, ואז שייך לומר יראה היינו שמתירא אולי לא יוכל להשפיע נחת רוח להבורא שזה נקרא יראה. נמצא שעיקר היסוד שעליו יכולים לבנות, את הבנין, דקדושה הוא הכלל של \"ואהבת לרעך\", שעל ידי זה יכולים לקבל צורך, שצריכים להשפיע נחת רוח להבורא, ואח\"כ שייך ענין יראה, היינו שמתירא אולי לא יכול להשפיע נחת רוח להבורא, ואח\"כ כשכבר יש לו השער, שנקרא יראה, אז הוא יכול לבוא לאמונה. כי \"האמונה הוא, הכלי להשראת השכינה. נמצא לפי זה, שיש לנו ג' כללים, הכלל הא' הוא של ר' עקיבא, שהוא \"ואהבת לרעך\", שלפני זה אין שום דבר, שיתן איזה חמרי דלק לאדם שיוכל לזוז משהו ממצבו שבו הוא נמצא, מטעם כי רק דרך זה יש אפשרות לצאת, מאהבה עצמית, לאהבת הזולת, ולהרגיש, שאהבה עצמית הוא דבר רע. ואח\"כ באים להכלל השני, שהוא היראה, כי בלי יראה אין מקום לאמונה. ואח\"כ באים להכלל הג', שהוא אמונה. ולאחר שקנו את הג' כללים הנ\"ל אז זוכים להרגיש את מטרת הבריאה שהוא להטיב לנבראיו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6162","title":null,"paragraphs":["מצד התבונה הנסיונית, ומתוך הסטוריא המעשיות, המתרקמת לעינינו, אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא \"השפעה לזולתו\", כדי לעשות נחת רוח להשי\"ת, בשיעור ב' הכתובים:","האחד הוא - \"ואהבת לרעך כמוך\", שהיא תכונת העבודה גופה. דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו.","וכתוב השני הוא - \"ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך\", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'.","\"ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו\". כי יחדל אביון וכל מעונה ומנוצל מן הארץ. ואושרו של כל אחד, יעלה מעלה מעלה, מכל ערך ושיעור\"","אולם, כל עוד שתמאנו, ולא תרצו לבא בברית עבדות השי\"ת, בכל השיעור המבואר, אז הטבע וחוקיה עומדים הכן, לנקום את נקמתה ממנו, ולא תרפה אותנו, עד שתנצחה אותנו, ונקבל את מרותה, לכל אשר תצוה אותנו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת ה'","איחוד העם","בניין החברה העתידית","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור העולם בדור האחרון","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6163","title":null,"paragraphs":["בזמן שישראל כולם באחדות אינן מתיראין משום דבר, וע\"כ עם עונש הגלות, נספח אליו פירוד הלבבות ושנאת חנם, כי בלי זה לא היה אפשר להיות גלות כלל. וע\"כ ראשית הצרות היתה בשבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר, וכענין שפירש\"י (מגילה, ב' ע\"ב) \"שבאין חומה הם מופרדים\", והוא ביום שבירת הלוחות ועבודת העגל, וזה גרם שבירת הלוחות, וממנו נסתעף, שנבקעה העיר."],"source":"שם משמואל. פרשת בלק","author":"שם משמואל","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6164","title":null,"paragraphs":["מצינו בתורה אצל אהרן שאמר חג לה' מחר על י\"ז בתמוז, שאז נשלם המ'(40) יום ראשונים שהיה משה רבינו ע\"ה בהר ואמר, שאז ירד מההר עם השני לוחות בידו. ולולי הקלקול היה אז חג לה', שאז היה צריך להיות יום שמחת לבו של הקב\"ה כמו במתן תורה, ואם לא היה הקלקול בעגל ולא נשתברו הלוחות, היה אז בי\"ז בתמוז החג לה' שהוא יום שמחת לבו, שאז היה נתקיים כמו שדרשו חז\"ל על פסוק \"חרות על הלוחות\" - חירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות, והיה נחקק הדברי תורה בלב ישראל."],"source":"פרי צדיק לחמשה עשר באב. אות א'","author":"פרי צדיק","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6165","title":null,"paragraphs":["בפרשת מעשה העגל אמר משה לאהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה, וכבר הגדנו שאהרן התבונן בעיקר הדבר, מאין בא שעדה קדושה כזו יבואו לטעות גדולה כזו? והבין שהכל נמשך מפאת העדר התאחדות ישראל, באשר הם היו דור דעה ואין דעתם של בני אדם שוות, ומחמת מעלתם זו נמשך העדר התאחדות, אלא בעוד משה רבינו ע\"ה היה אתם עמם במחיצתם היה הוא מאחדם ומחברם, ובעוד כנסת ישראל למטה כאיש אחד בלב אחד, הם עצמם כחומה בצורה בפני כוחות חיצונים ואין יכולין להתגנב לתוך כללות ישראל, אלא כשמוצאים סדק ובדק בחומת ישראל."],"source":"שם משמואל. פרשת ויקהל","author":"שם משמואל","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6166","title":null,"paragraphs":["הנה התורה הקדושה היא נצחית ללמד לדורות עולם, ומה זה בא הפסוק ללמדינו, על מה שנקראו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב \"בין המצרים\"?","ונראה לומר שרשעים במעשיהם הרעים ממשיכים את ההנהגות העולם על פי הטבע, שהוא גימטריא אלהי\"ם והוא גבורות ודינים, וגורמין חורבן העולם חלילה. אמנם הצדיקים במעשיהם הטובים ממשיכים את שמות הקדושים לתוך שם אלהי\"ם וממתיקים הדינים. והנה ידוע שבעתים הללו, בין י\"ז בתמוז לתשעה באב, גברו הדינים והמקטרגים עד למאד עד שנחרב הבית המקדש."],"source":"מאור ושמש. פרשת בלק","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6172","title":null,"paragraphs":["יש גלות השכינה של הפרט, ויש של הכלל. כשהאומה בכללה דוחה את הניצוץ הקדוש על ידי חומריות ועם הארצות, כשהמצב הזה מתפשט באומה, הרי זה מצב של חורבן חס ושלום. מי שאינו מרגיש ומצטער בזה, הרי זה סימן שגם אצלו הגיע החורבן חס ושלום. אך מי שמרגיש את גלות השכינה שבתוך עצמו, ומצטער על אי יכלתו להדבק בהשי\"ת כראוי, ועל חורבן בית המקדש שבלב, ויגדל צערו עד כדי בכי, הרי זה כבר תיקון לגלות השכינה שבלבו, ולא עוד אלא שכל הצרות שה' מביא על עמו - תכליתן לסובב לאדם סיבות נפשיות שיצטער על חורבן בית המקדש הרוחני שבלב, והיא היא דרך הגאולה."],"source":"מכתב מאליהו. חלק ב', עמוד מ\"ז","author":"מכתב מאליהו","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6173","title":null,"paragraphs":["ואנו מה נענה, כי כל היום אנו מצטערים על חורבן הבית ועל הגאולה, ולא דעת ולא תבונה בנו לומר, הלא בחורבן בית שני היו התנאים הקדושים - רבים וגדולים בתורה ובמעשים טובים, וכל זה חרב בעוון שנאת חינם, ואם עתה אין אנו באחדות, ויש שנאת חינם, איך יתכן שיבנה בית המקדש, כיון שסיבת חורבנו לא פסקה ממנו, ואיך אנו אומרים ''כי לישועתך קוינו כל היום'' ונצפה לישועה, ושנאת חינם עדיין בנו?! אוי ואבוי! כי זה דומה לנוטע אילן, ובידו השנית ברזל לחותכו ולשרשו, וכה מעשהו יום יום, היש שטות גדול מזה?! ומה יצדק אנוש במעשים טובים כל עוד טומאתו בו - שנאת חינם - ואיך לא נחוש על עוון חילול שמו הגדול זה כמה מאות שנה בעוונותינו. ואפשר כי זה טעם שצריך לצפות לישועה, כלומר, להתעורר לסלק שנאת חינם, שאי אפשר שיבנה עד שיתקן סיבת חורבנו, וכיון שהוא מצפה לישועה, מוכרח לסלק שנאת חינם, שאם לאו, איך יצפה והוא הגורם להחזיק בחורבנו. וזה שנאמר (ירושלמי יומא א', א') כל דור שלא ניבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו, שלא ניבנה מסיבת שנאת חינם, והוי כאלו נחרב, שזה היה סיבת חורבנו."],"source":"החיד''א. ''דברים אחדים'', דרוש ו'","author":"הרב חיים יוסף דוד אזולאי (חיד\"א)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6175","title":null,"paragraphs":["אמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ד) שנאת הבריות מוציאה את האדם מן העולם, והנה שונא כביכול להקב\"ה על שברא אותו. כתוב (יומא דף ט' ע\"ב) בית שני היו בו צדיקים וחכמים גדולים ולא נחרב אלא בעון שנאת חנם, ולא נתארך הקץ ולא נעלם, אלא לסיבת שנאת חנם, ולא עוד, ששאר העבירות אינו עובר עליהם, אלא בשעתם, אבל שנאת חנם, בלב היא תמיד, ובכל רגע עובר על לא תשנא, ובטול מצות עשה (ויקרא י\"ח י\"ט) \"ואהבת לרעך כמוך\", ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו (תו\"כ פ' קדושים) שזה כלל גדול שבתורה, שכולה תלויה בה. ולא זכה משה לכל מעלותיו, אלא שהיה אוהב לישראל ומצטער בצרתם, כמו שאמרו ז\"ל (מדרש רבה שמות פ\"א) על \"וירא בסבלותם\", ועל פסוק (שמות ל\"ב ל\"ב) \"ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא\", ולכן היה שקול ככל ישראל."],"source":"מהרח\"ו. ספר שערי קדושה, חלק ב', שער ד'","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["איחוד העם","חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","יום השנה להסתלקותו של האר\"י","ימי בין המצרים","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6176","title":null,"paragraphs":["היה תנאי מותנה מתחילת קבלת התורה. אולם אחר כך מעת עשיית העגל נתפרדה החבילה, כי נעשה מלחמות, ובני לוי הרגו בדבר ה' ג' אלפי איש, ואחר כך התלונות על משה ואהרן והמרגלים, וכמובן שכל אלה לא הוסיפו אהבה ואחדות – ואחר כך בביאת הארץ גם כן לא שקטה זאת, ולפיכך לא היה אפילו מקום לרצות ממי שיקיים המצוה העיקרית הזאת. אולם כדי שלא תשכח התורה מישראל, התחילו לעסוק בשאר מצוות אף על פי שהניחו את העיקר, כי לא היה להם עצה אחרת. ואולי על זה כיוונו חז\"ל שהקשו על חורבן בית שני, שלא היה שם עבודה זרה והיו בקיאים בתורה, ומפני מה חרב? ואמרו בשביל שנאת חנם. יכול להיות שהכוונה על שלא יכלו לעסוק בעיקר בנין התורה שהוא \"ואהבת לרעך כמוך\" (ויקרא יט, יח)."],"source":"בעל הסולם. אגרת ס'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","יום הזיכרון","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6177","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל על פסוק \"מי האיש החכם ויבן את זאת וכו' על מה אבדה הארץ - אמר רב יהודה אמר רב, שאין מברכין בתורה תחילה\". והר\"ן שם מביא בשם רבינו יונה ז\"ל וזה לשונו: דקרא הכי דייק, דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ. דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע, שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה, כשנשאל לחכמים ולנביאים - למה לא פרשוהו, והלא דבר גלוי היה וקל לפרש? אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים: על מה אבדה הארץ? עד שפירשה הקב\"ה בעצמו. שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה וכו'. עד כאן לשונו. והיינו כנ\"ל, שעיקר לימוד התורה וקיום המצוות הוא בכדי להמשיך את גילוי אור פניו למטה. וזה בבחינת \"המאור שבה מחזירו למוטב\", שזה מתגלה על ידי הבחירה ושעוסקים לשמה. ואז מתקיים כמו שאמר רבי מאיר: \"הלומד תורה לשמה מגלין לו רזי תורה\" וכו', שזה נקרא שמלכותו ית' מתגלה למטה. וזה ענין \"ועשיתם אותם - כאילו אתם עושים אותי\"."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6178","title":null,"paragraphs":["שמעתי ממורי שליט\"א, \"כשנחרב הבית מיד אמר רבי עקיבא לתלמידיו, נחרב הבית, (בלשון של מהו בכך?!), גשו ונלמד\". ולעניות דעתי נראה הפירוש של הדברים הקדושים האלו, דהנה הקדוש הזה [רבי עקיבא], היה תמיד מורה את תלמידיו \"אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין\" וכו'. אבל לא שמשו כל צרכן בענין הזה, ומתו בימי הספירה וכו'. \"עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ולימד להם\". ואז שמעו בעצמם, דהיינו, שראו בעיניהם למי הם מטהרים את עצמם, ומי מטהר אותם. וזה פירוש, כשנחרב הבית אמר להם מהו בכך?!, צא ולמד למי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם. שאלו הדברים צריכים עיון גדול, לכן אין לכם עתה רק להצליל דעתכם ללימוד הזה."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם – שיחות קודש","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6179","title":null,"paragraphs":["באמת כח האחדות גדול מאוד לעורר כח השורש מן השמים. אך שצריך להיות לשם שמים. וזה נמצא רק בבנ\"י, שהרי דור הפלגה התאספו כולם ולא עלתה בידם. רק לבנ\"י \"חלק ה' עמו\" ניתן כח האחדות, ובבני ישראל נתקיים אח\"כ בבנין המקדש. כי ביהמ\"ק לא היה בנין עצים ואבנים בלבד. רק שע\"י התחברות בנ\"י, שכל איש ישראל יש בו איזה חלק, וכמ\"ש \"בונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ\", וכתוב \"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים\". ונעשה בנין למטה, ע\"י נפשות בני ישראל, וע\"י בנין המקדש נתעלו להיות דבקות לנפשות בנ\"י בעולם העליון, כמ\"ש \"ששם עלו\", והרי זה ממש כמאמר \"נבנה עיר וראשו בשמים\", רק ע\"י שהיה לשם שמים, נתקיים בידם."],"source":"שפת אמת. ספר בראשית, פרשת נח","author":"שפת אמת","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6182","title":null,"paragraphs":["נאמר \"הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי ה' הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ\" (ספר איכה פרק א, ה), כלומר, המכות והיסורים מזככים אותם ומשברין הקליפות. והם נקראים \"רוב פשעיה\", כי בעונותינו הרבים הקליפות נתפשטו, שהם הרוב המכות והגליות והצרות, ובפרט צרת חורבן המקדש הם מזככים, ויתבטלו הקליפות שהם עתה הרוב. ולעתיד לא זו שיהיה רוב תשבחות, אלא, ומלאה הארץ דעה, מקטנים ועד גדולים. ולזו הסיבה נקרא ט' באב מועד, כי מתוך צרה - רווחה, וזהו שאמר (ישעיה סו, י) \"שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ\" , וכן מה שאמרו, כי הד' צומות יהיו לששון ולשמחה. אשר על זה בא הרמז בתורתינו, שאמר אהרן [בחטא העגל] \"חג לה' מחר\" (שמות לב, ה), ומצאתי בקונטרס של האר\"י ז\"ל שהדברים כפשוטן, כי יש מחר שהוא לאחר זמן, ויהיה חג לה' מחר, שהוא י\"ז בתמוז, כי יהיה לששון ולשמחה."],"source":"השל\"ה הקדוש. שני לוחות הברית, מסכת תענית - פרק תורה אור","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6183","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שיש לו נקודה שבלב, שהיא ניצוץ המאיר. ולפעמים היא רק נקודה שחורה ואינה מאירה, והניצוץ הזה צריכים תמיד לעורר, כי לפעמים נתעורר הניצוץ הזה מעצמו ומגלה חסרון בהאדם, שהוא מרגיש שחסר לו רוחניות, שהוא מגושם יותר מדי, ואינו רואה תכלית, שיהיה בידו לצאת מהמצבים האלו. והניצוץ הזה לא נותן לו מנוח לנפשו. זאת אומרת, כמו ניצוץ גשמי אינו יכול להאיר, אולם מניצוץ האדם יכול להדליק דברים, שעל ידי הדברים, שהניצוץ נוגע בהם, יכולה להתלקח אש גדולה. כמו כן הניצוץ שיש בלבו של אדם, אינו יכול להאיר, אולם הניצוץ הזה, יש באפשרותו להדליק את המעשים שלו, שיאירו, כי הניצוץ דוחף אותו לעבודה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","ממיסים את הלבבות ללב אחד","נס הרוחניות"]},{"id":"he-6184","title":null,"paragraphs":["ההפרש בין לשון אסיפה בבני אדם ובין לשון קיבוץ. כתוב \"האספו הטהרו\", כי אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי קיבוץ שייך בגופים לבד אף שהדעות בלתי מתאחדות, אבל אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג\"כ, והוא אסיפה מבחוץ לבפנים, ששם מתאחדים ביותר. ובכן לשון אסיפה נופל ביותר על הנפשות, כי נפש הוא מלשון רצון והשתוקקות, ואם כל איש ואיש משתוקק לטובת עצמו אף שכולם רוצים דבר אחד, מ\"מ עדיין אין זו דעה אחת, שהרי זה רוצה לתועלת עצמותו וזה לטובת עצמותו. אבל אם שלמים וכן רבים משתוקקים למלאות רצון ה', זה נקרא בהחלט התאחדות שלימה, ולזה נאה לקרוא אסיפה בהחלט, ע\"י שהכל מתאחדים ברגש נפש עצום מאד לעשות רצון אבינו שבשמים."],"source":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. שם משמואל","author":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב","subjects":["ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-6185","title":null,"paragraphs":["ידוע שבכל עשרה השכינה שורה, והוא קומה שלימה כידוע, ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים. נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו לאין בהחברותא קדישא, אזי נחשב לעצמו שהוא עקב בבחינת החברותא והם בבחינת הראש והגוף והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, אזי המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם, והעיקר נמשך על ידי האיש שהוא נחשב יותר לאין ועקב."],"source":"מאור ושמש. פרשת עקב","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["בניית הפרצוף הרוחני","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מרכז העשירייה","רק דרך העשירייה לבורא"]},{"id":"he-6186","title":null,"paragraphs":["הכלל העיקר לבא לדרך ה' באמת הוא על ידי דיבוק חברים, כמ\"ש בפרקי אבות \"קנין תורה אחד ממ\"ח דברים שהתורה ניקנית בהם הוא בדיבוק חברים\". שבזה שמתאספים ביחד, כל אחד נתבטל בפני חבירו, בראותו מעלת חבירו בתורה ובמצות ומעשים טובים, ונעשה שפל בעיני עצמו, וחבירו גדול ממנו, ואוהב את כל אחד ואחד. ואף אם לבו כלב אבן, ימס ליבו בקרבו ונשבר ליבו לפני כל אחד ואחד, ורצונו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה, וזהו בדיבוק חברים."],"source":"מאור ושמש. פרשת ראה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-6187","title":null,"paragraphs":["צריך אדם לדבר עם חברו ביראת שמים, כדי לקבל התעוררות בליבו מהנקודה שיש בחברו יותר ממנו, כי בזה הבחינה שיש בחברו יותר ממנו, זאת הבחינה הוא בחינת נקודה. ושם בנקודה הזאת, שורה האהבה הנקרא כהן. והנקודה הזאת מאיר ללב חברו."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן.  מהדורא קמא סימן ל\"ד","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-6189","title":null,"paragraphs":["התגברות גדול, להגביר השמחה על העצבות והיא מלחמה גדולה, ע\"כ צריכים לזה שיתחברו ויתקבצו כמה נפשות ישראל, כי כל מה שמתקבצים ומתחברים באהבה נפשות החברים ביותר, מתגדל השמחה ביותר, כי מתקבצים ומתחברים חלקי השמחה יחד ומאירים באור גדול ביותר."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות ברכת הודאה הלכה ו'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ממיסים את הלבבות ללב אחד"]},{"id":"he-6192","title":null,"paragraphs":["ענין הרע שיש בהאדם אינו נקרא רע, רק בזמן שמרגישים שזהו רע. זאת אומרת בשיעור שהרע מונע אותו מלקבל טוב, בשיעור זה נקבעת מדת גדלו של הרע. כי מסדר העולם הוא אם אחד הפסיד לחבירו פרוטה, אינו נעשה לחבירו שונא בזה, כי פרוטה לא כל כך חשובה שיהא כדאי לעשות עם השני מריבה. ורק בשיעור שחבירו גורם לו הפסדים, בשיעור זה מתרקמת מדת השנאה. עד שאינו יכול לסובלו. נמצא לפי זה, בשיעור שיש להאדם חשיבות בתורה ובמצוות, באותו שיעור הוא יכול לקבוע את מדת השנאה להרע שמפריע לו לעסוק בתורה ומצוות. לכן אם האדם רוצה לבוא לידי שנאת הרע, אז הוא צריך להרבות בחשיבות הרוחניות. ואז ממילא יקבל מדת שנאה, שירחיק את עצמו מלהתחבר עם הרע שלו, על דרך הכתוב \"אוהבי ה' שנאו רע\". היינו בשיעור שיש להאדם אהבת ה', בשיעור זה הוא שונא את המפריעים לאהוב את ה'."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 305 \"ענין הרע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6193","title":null,"paragraphs":["אם אין האדם עושה מעשים טובים, היינו שאינו עוסק בתורה ותפלה ורוצה להתקרב לה', אין לו שום אור שיאיר את לבו, ותהיה לו היכולת לראות את כל הרע הנמצא בלבו. ולפי זה יוצא, מדוע אין הוא עוד לא רואה, שיש בלבו יותר רע מכל החברים. הוא משום שחסר לו עוד טוב. ומשום כך הוא חושב את עצמו, שיש בו מעלות יותר טובות, ממה שיש לחבירו. ובהאמור יוצא, שכל זה שהוא רואה, שיש חברים יותר גרועים ממנו, הוא משום שחסר לו בחינת אור שיאיר לו, שיראה את הרע שבקרבו. נמצא, שכל ענין רע, הנמצא באדם, הוא לא במציאות הרע. כי לכולם יש הרע הזה, הנקרא \"רצון לקבל בעמ\"נ לקבל\", שהוא אהבה עצמית. אלא כל ההבדלים הם בהגילוי של הרע. זאת אומרת, שלא כל אדם רואה ומרגיש את אהבה עצמית לדבר רע ומזיק, כי אין האדם רואה, שיהיה לו רע, בזה שהוא עוסק למלאות את הרצון לקבל שלו, המכונה \"אהבה עצמית\". אולם בעת שמתחיל לעבוד עבודת הקודש בדרך האמת, היינו שהוא רוצה להגיע לדביקות ה', היינו שכל מעשיו יהיו לשם שמים, שע\"י זה הוא מקבל כל פעם קצת אור שמאיר לו, אז הוא מתחיל להרגיש, שאהבה עצמית הוא דבר רע. וזה הולך לפי סדר ומדרגה, שכל פעם ופעם, שרואה, שהוא המפריע לו להגיע לדביקות ה', אז הוא רואה כל פעם יותר, איך שהוא, היינו הרצון לקבל, השונא האמיתי שלו, כמו ששלמה המלך היה קורא את היצר הרע בשם \"שונא\", כמו שכתוב \"אם רעב שונאך האכילהו לחם, כי גחלים אתה חותה על ראשו\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","התקפה על החיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6195","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, שבעת שהאדם רוצה לצאת מעבודה המעשית בלבד, שהיא בלי כוונה, ורוצה להתחיל בעבודת המעשה עם הכוונה דלהשפיע, יש בזה עבודה רבה. היות שבזמן שהגוף מתחיל לשמוע מבחינת הכוונה דלהשפיע, תיכף על המקום הוא מתחיל להתנגד, ולא נותן להמשיך בעבודה זו, ומראה לו צבעים שחורים על עבודה זו. ובמצב הזה, האדם צריך להאמין, שרק ה' יכול לעזור. וכאן המקום, שהאדם יכול לתת תפלה אמיתית. ונקרא \"אמיתית\", משום שהאמת שכך הוא. כלומר שהבורא עשה, שהאדם לא יוכל לעזור לעצמו. והסיבה היא כידוע, ש\"אין אור בלי כלי\". וזהו כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שזה שעשה הבורא, שאין האדם יכול בעצמו לצאת מאהבה עצמית, הוא בכדי שהאדם יהיה נצרך להבורא, שיעזור לו. ובמה עוזר ה', בנשמתא קדישא, כמו שכתוב בזה\"ק. היות אחרת אין להאדם צורך לקבל אור התורה, אלא הוא היה מסתפק במה שהוא מקיים תורה ומצות, ולא היה לו שום צורך לקבל את הנרנח\"י דנשמה שהוכן עבורו. מה שאין כן, כשהוא רואה, שאין הוא יכול לצאת מאהבה עצמית ולזכות לבחינת השתוות הצורה, אז הוא צריך לעזרת ה', שיעזור לו. ועל ידי מה הוא נותן להאדם את העזרה. הוא ע\"י נשמתא קדישא, הנקרא \"אור עליון\", המתגלה בהאדם, שירגיש שיש בו נשמה, שהיא \"חלק אלקי ממעל\". נמצא, לפי התגברות האדם, הוא מרבה בגילוי אור ה'. ולסיבה זו עשה ה' הכבדת הלב, שלא יהיה בכוחו של אדם להתגבר על הרע שבו, אלא שיהא נצרך להבורא, וע\"י זה יהיה להאדם הצורך לזכות לבחינת נרנח\"י שבנשמה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 1 \"מהו השיעור של תשובה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6200","title":null,"paragraphs":["דוקא בזמן שהאדם מתחיל ללכת בדרך של השפעה, אז הוא בא למצב של כאב וצער, ולהרגשת היגיעה שישנה בעבודת ה'. כלומר, כי היגיעה מתחלת לפעול בזמן שרוצים לעבוד לטובת ה'. שרק אז באות אליו טענות המרגלים, ומאוד קשה להתגבר עליהן. ויש הרבה שבורחים מהמערכה ונכנעים לטענת המרגלים. ואלו שלא רוצים לזוז, אלא שהם אומרים, אין לנו לאן לפנות, הם סובלים מזה שלא יכולים תמיד להתגבר עליהן. והם נמצאים במצב עולה ויורד. וכל מה שמתגברים, הם רואים שהם יותר רחוקים מהמטרה, שהם רוצים לזכות לדביקות ה', שהוא בחינת השתוות הצורה. ושיעור הצער שהם צריכים לסבול, הוא מטעם, שאליבא דאמת, אין האדם מסוגל בכוחות עצמו לצאת משליטת קבלה עצמית, משום שהוא הטבע שהבורא ברא את האדם, ורק הבורא בעצמו הוא יכול לשנות. כלומר, כמו שנתן להנבראים רצון לקבל, כמו כן הוא יכול לתת להם אח\"כ רצון להשפיע. אלא לפי הכלל \"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון\", משום זה צריך האדם להשיג מקודם חסרון. כלומר, שירגיש שחסר לו הכלי הזה, הנקרא \"רצון להשפיע\". וענין הרגשה, שאי אפשר להרגיש שום חסרון, אם לא יודעים מה הוא מפסיד, ע\"י זה שאין לו הכלי, הנקרא \"רצון להשפיע\". ומשום זה מוטל על האדם לעשות חשבון נפש, מה גורם לו, שאין לו הרצון להשפיע. ולפי ערך ההפסד, בשיעור זה הוא מרגיש צער ויסורים. וכשיש לו החסרון אמיתי, כלומר שכבר יכול להתפלל לה' מעומק הלב, על מה שאין לו הכח שיוכל לעבוד לתועלת ה', אז כשיש לו הכלי, היינו חסרון אמיתי, זהו הזמן אמיתי שתפילתו מתקבלת. ומקבל סיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר, מסייעין אותו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 29 \"מהו לפום צערא אגרא\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","התקפה על החיבור","יאוש מכוחותיו עצמו","תפילה"]},{"id":"he-6201","title":null,"paragraphs":["בעת שהאדם רוצה לעבוד בעבודת הקודש, בכדי שזה יהיה אמצעי, שעל ידם ישיג כלים דהשפעה, שזהו ממש נגד הטבע, אז הגוף בא בשאלות \"מי ומה\", היינו שאלות שהם נגד מוחא וליבא, המכונה בחינת \"מרגלים\". והגם שהאדם מתגבר בכל פעם, אבל הסדר הוא, שאז כל סדר העבודה הוא בעליות וירידות. והאדם בא לידי מצב, שהוא רוצה להתייאש מלהגיע פעם לידי השתוות הצורה. והרבה פעמים האדם רוצה לברוח מהמערכה, כי הוא רואה, שעבודתו בחינם, ואין לו עוד מה לקוות, שיהיה פעם טוב, מכפי שהוא רואה מהעבר. לכן הרבה אנשים, שמתחילים בעבודה דלהשפיע, רואים שזה הוא קשה יותר מדי, לכן הם עוזבים את העבודה זו, ואומרים, שעבודה זו היא רק עבור גדולים, ולא בשביל אנשים כמוהו. ואז הזמן, שיש להאדם טענות ותביעות עם הקב\"ה, והוא במחלוקת עם הקב\"ה, וטוען:","א. מדוע הקב\"ה ברא אותו בטבע שיהיה לו רצון לקבל.","ב. ומדוע הקב\"ה רוצה שיבטל את הכלים דקבלה.","הלא הקב\"ה הוא טוב ומטיב. אם כן מדוע הוא לא מנהג עמנו כמו שאנו מבינים. והנה העליות וירידות מובנות לנו בצורה, שלפעמים בזמן עליה אנחנו בשלום עם הקב\"ה, ואומרים עליו שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, ובזמן ירידה אין בידינו כח להגיד, שהוא מתנהג עם השגחה של טוב ומטיב. לכן נמצא, שאנחנו תמיד במחלוקת. ובאמת, מדוע הסדר עבודה הוא כל כך קשה, שמוכרח להיות עליות וירידות. על זה בא התירוץ הידוע, כמו שכתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". היינו, שאי אפשר לקבל אור, אם אין לו חסרון וצורך להאור. לכן, כשהאדם רואה, איך שבחינת אומות העולם שבו הם מתנגדים לה', והאדם לא יכול לסבול את השונא ישראל שבקרבו, אז הוא מקנא לאלקיו, והוא לא מסתכל על שום ירידות שיש לו, והוא עושה מה שביכולתו, וצועק לה', שיתן לו עזרה, שיוכל לנצח את הרשעים שבקרבו.","ובזה שהוא מתגבר ואינו בורח מהמערכה, אז הקב\"ה נותן לו את הברית. היינו, שכורת עמו ברית, שיהיה שלום בינו להקב\"ה, בזה שהוא מקבל מתנה מה', שהם הכלי השפעה."],"source":"רב\"ש - ב'. 34 \"מהו שלום בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6202","title":null,"paragraphs":["בעבודת ה', הגם שבתחילת עבודתו היה לו מרץ, ובטחון, וחשיבות גדולה לתורה ולתפלה, מטעם שהיה לו אז חן ד'קדושה, שהרגיש, שעבודת ה' היא דבר חשוב, אבל זה עוד לא נקרא \"חסרון\", שהבורא ימלא את החסרון הזה, שנקרא \"דביקות ה'\". מטעם, שבחינת \"חסרון וכאב שאין לו דביקות בה'\" עוד לא היתה מורגשת בו, מטעם שעוד לא השקיע כוחות לזה, כי אז רק התחיל בעבודה. מה שאין כן כשעבר עליו זמן הרבה, שהשקיע כוחות, ואינו רואה מילוי לחסרונו, אז מתחלת לרקום בו בחינת יסורים וכאבים, בזה שהוא השקיע כוחות, ואינו רואה שום התקדמות בעבודה שלו. ואז מתחילות המחשבות לבוא בזה אחר זה. לפעמים בניצוצי יאוש, ולפעמים מתחזק, ואח\"כ עוד הפעם הוא רואה שנופל ממצבו, וכן חוזר חלילה. עד שנצטבר בו חסרון אמיתי, שהשיג זה ע\"י יגיעה בעליות וירידות. שמעליות וירידות האלו, משאירים אצלו כל פעם בחינת כאב, על מה שהוא עוד לא זכה לדביקות ה', ואז שהסאה של יגיעה נתמלאה בשיעור שלם, שזה נקרא \"כלי\", אז בא אליו המילוי מצד ה', היות שיש לו עכשיו \"כלי אמיתי\". נמצא לפי זה, מה שהוא רואה, שעכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהוא הלך אחורה, זהו נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב בזה שאין לו דביקות ה'. נמצא לפי זה, שכל פעם הוא מוכרח לראות, איך שהוא מתקרב יותר לבחינת עשיית הכלי, הנקרא \"חסרון אמיתי\", שהמודד של קטנות וגדלות חסרון, הוא בשיעור היסורים, שהוא מרגיש, בזה שאין לו המילוי, הנקרא כאן \"דביקות בה'\", שכל רצונו וחשקו יהיה אך ורק לעשות נחת רוח להבורא יתברך."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 24. \"ההבדל בין צדקה למתנה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אפס המוחלט","גילוי החיסרון לגדלות הבורא בינינו","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","התקפה על החיבור","גדלות הבורא","יאוש מכוחותיו עצמו","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","נחת רוח","ללמוד מהירידה במצב העליה","מגבירים את חשיבות המטרה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתוך שלא לשמה באים לשמה","ניצחוני בניי","הכניסה לעיבור","סיכום העבודה שלנו: מהתעוררות הנקודה שבלב ועד לייאוש מכוחות עצמנו","עיבור","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6203","title":null,"paragraphs":["לאחר עבודה רבה שהאדם השקיע בזה שנתעורר להגיע להאמת, כלומר לדעת באמת, לשם איזה צורך נולד האדם, ולאיזה מטרה הוא צריך להגיע, אז גילה לו הקב\"ה, שיצר לב האדם שהוא המקבל, הוא רע מנעוריו, כלומר שאין לומר, שעכשיו הוא רואה שהיצר נעשה רע, אלא הוא רע מנעוריו, אמנם עד עכשיו עוד לא היה יכול להחליט שבאמת הוא רע, ולכן האדם היה נמצא במצב של עולה ויורד, פירוש, לפעמים היה אומר שומע בקולו של יצר, ואמר, מהיום והלאה אני אדע שהוא השונא שלי, וכל מה שמיעץ לי לעשות הוא רק לרעתי. אולם אח\"כ, שוב עולה קרנו של היצר, ושוב שומע בקולו ועובד בשבילו בלב ונפש, ואח\"כ חוזר חלילה. והוא מרגיש עצמו כי הוא בבחינת \"כלב השב אל קיאו\", פירוש, מה שכבר החליט שאין זה מתאים בשבילו לשמוע בקולו, מסיבת שכל המזונות שהיצר נותן לו אינו אלא מזונות המתאים למאכל בהמה, ולא למאכל אדם, ופתאום חוזר שוב למאכל בהמה, ושכח כל החלטות והדעות שהיה לו מקודם לכן. ואח\"כ כשנתחרט הוא רואה שאין לו שום עצה, אלא שהקב\"ה יתן לו להבין שהיצר נקרא רע, והוא באמת רע, אז לאחר שהקב\"ה נתן לו הידיעה הזאת, כבר לא חוזר לסורו, אלא שמבקש מה' שיתן לו כח להתגבר עליו כל פעם ופעם, שהיצר רוצה להכשילו, שיהיה לו כח התגברות עליו. ובאמור יוצא, שהקב\"ה צריך לתת לו הן הכלי והן האור, כלומר, הן הידיעה שהיצר הוא רע, ויש צורך לצאת מתחת לשליטתו, והתיקון לזה הוא, התורה כנ\"ל, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\", נמצא לפי זה, הצורך לתורה נתן לו הקב\"ה וגם התורה נתן לו ה', וזה נקרא ש\"ה' נותן לו האור והכלי\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 18 \"הכנה לקבלת התורה מהו - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6204","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה להתקרב לה', זאת אומרת להשתמש בכלים דהשפעה, והוא לא יכול, מסיבת שהגוף לא מסכים לזה, כי גופו נמשך מכלי קבלה. אז האדם מרגיש \"שהעולם חשך בעדו\", כי הוא מבין, אם אין בידו להשיג כלים דהשפעה, אף פעם לא יזכה לאור עליון, שהוא האור \"דלהטיב לנבראיו\". נמצא, החושך הזה, שהוא מרגיש, בזה שאין הוא יכול להשיג כלים דהשפעה מכח עצמו, הוא מקבל צורך, שמי שהוא יעזור לו להשיג הכלים האלו. ולפי הכלל \"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון\", נמצא שעכשיו הוא קיבל צורך לאור התורה, כמו שאמרו חז\"ל \"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". נמצא, שהתורה נתנה דוקא למי שיש לו חסרון. והחסרון הזה נקרא \"חושך\". וזה שכתוב \"התורה נתנה מתוך החושך\". כלומר, שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא מוכשר לקבלת התורה, בכדי שע\"י התורה \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אז הוא ישיג כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, שב' אלו נכללים בהתורה:","א. הכלי, שהוא רוצה להשפיע.","ב. אח\"כ הוא מקבל את הטוב והעונג לתוך כלים דהשפעה.","מה שאין כן \"אומות העולם, שלא קבלו את התורה, שנתנה מתוך החושך\". \"אומות העולם\" בעבודה נקראים, מה שהגוף נכלל מע' אומות, שהם רוצים תורה לא מטעם שהם מרגישים חושך, בזמן שאין להם כלי השפעה, אלא כל רצונם הוא בכלי קבלה, ואין להם חשק לצאת משליטה זאת, והם רוצים תורה, בכדי להוסיף להם יותר אור, כלומר יותר תענוג, מכפי שהם מקבלים מעניני גשמיים, אלא רוצים בחינת עולם הבא גם כן, כמו שכתוב בזה\"ק \"דצווחין ככלבא הב הב, הב לן עותרא עלמא דין, והב לן עותרא דעלמא דאתי\". כלומר, שלא מספיק להם עושר של עולם הזה, אלא שרוצים גם עושר של עולם הבא. נמצא, שהתורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הגישה ללימוד חכמת הקבלה","התקפה על החיבור","ירידה לצורך עליה","יתרון האור מתוך החושך","לילה דכלה","מגיעים לתפילה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שבועות","תפילה"]},{"id":"he-6205","title":null,"paragraphs":["סדר העבודה הוא, היות שאנו נולדנו כבר לאחר חטא דעץ הדעת, לכן אנחנו כבר משוקעים בהרצון לקבל לתועלת עצמו, שעל זה היה צמצום והסתר. לכן סדר עבודה שלנו מתחיל בבחינת \"עבודה של שלא לשמה\". היינו, כשאנו מתחילים לקיים תו\"מ, אנו צריכים להאמין אפילו על שלא לשמה. כי בלי אמונה, אפילו שלא לשמה, לא יכולים לעשות. ובכל מקום, שהעבודה היא על בסיס אמונה, כבר עבודה זו קשה. כלומר, שרק במקום שהשכר והעונש מגולים, אז העבודה נקראת \"בתוך הדעת\", היות שרואים תיכף את התוצאות. מה שאין כן בזמן שהשכר ועונש מכוסים, ורק צריכים להאמין בשכר ועונש, אז אפילו שלא לשמה הוא יגיעה גדולה. אולם זה עוד לא נורא, מטעם שהוא לא נגד הטבע של הרצון לקבל לעצמו. מה שאין כן אם רוצים להגיע לדביקות, הנקרא \"בעמ\"נ להשפיע\", אז מתחיל הגוף להתנגד בכל כוחו, ובלי עזרה מלמעלה אי אפשר לצאת משליטת הרצון לקבל. ועל זה אמרו \"אלמלא ה' עוזרו, אינו יכול לו\". והעצה לזה היא תורה, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 3 \"מהו, שהעולם נברא בשביל תורה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה"]},{"id":"he-6206","title":null,"paragraphs":["יש לזכור, שענין עבודת האדם בעל מנת להשפיע, היינו שהוא רוצה בדביקות ה', שם מתחיל בהאדם סדר של עליות וירידות. כלומר, בזמן שהאדם מרכז כל מה שהוא עושה בעבודה, שהוא יקבל תמורת זה שכר, אז כשהוא מאמין בשכר ועונש, אין הרצון לקבל שלו, שיש לו מצד הטבע, מתנגד לקבל תענוגים יותר גדולים. אולם בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך שלא לקבל שכר, והיות שזהו נגד הטבע, אז מתחילה המלחמה האמיתית עם היצר הרע, היות שהאדם רוצה להעביר את היצר הרע מהעולם, שרק כאן הוא מציאותו. וענין מה שהרצון לקבל נקרא בשם \"יצר הרע\" הוא, היות שהוא מצייר לנו הדרך, שעם ישראל רוצה ללכת בה, הוא רע. כלומר זה שהאדם רוצה לבטל את רשותו ולהבטל אל ה', הוא טוען, שהאדם הזה מאבד עצמו לדעת. אלא מה נקרא \"טוב\", אם האדם ידרוש מה', שרשותו של האדם יתרחב ויתמלא בכל החסרונותיו, ולא שהאדם יעבוד בשביל ה'. היינו שהיצר הרע שואל את האדם, איפה השכל שלך, שאתה עובד ביגיעה רבה בתו\"מ, ומה השכר שלך יהיה. כמו שאמרו חז\"ל \"המאור שבה מחזירו למוטב\". שפירושו, היות שהרע אינו רוצה להבטל לה', אלא הרע שבאדם רוצה בקיומו של האדם, אז מיעצים להאדם, שאם הוא יתיגע בתו\"מ, על ידי זה יזכה לשכר, היינו שבלי תו\"מ לא יכולים לקבל שכר גדול כזה. ורק בסגולת תו\"מ יכולים להגיע לשכר גדול כזה, היינו שהאדם יתבטל לה', ולא יהיה ניכר את רשותו של האדם, אלא הכל לוקח ה'. ועל שכר כזה צועק היצר הרע \"הרי אתה מאבד את כל ישותך לדעת. היינו, אתה עושה פעולות כאלו, שעל ידיהם אתה תתבטל ממציאותך. וכי בגלל זה צריכים לעבוד, ולתת יגיעה על זה\". נמצא, שהיצר הרע מצייר לו ציורים רעים על סדר עבודתו. וזה נקרא \"יסורים\". היינו, שהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, להגיע לדביקות ה', הנקרא \"השתוות הצורה\". וכשבא לו אלו השאלות, הוא מקבל ירידה, היינו שלא יכול להתגבר על אלו הטענות שלו. וזה מתבטא תיכף, הן במוחא והן בליבא. והאדם הזה, שהוא מתאושש מהירידה, ומתחיל אז לחשוב מהמצב, שבו הוא נמצא, אז הוא סובל יסורים, מזה שהוא מרוחק מה'."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 27 \"מהו ענין יסורים בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6207","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר, שזהו סדר של עבודה, שהתחלת העבודה נקראת עיבור, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת. כשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם, מתעוררת, ורוצה ללכת בדרך התורה, וכשעובר על פתחי של עבודה זרה, בחינת עשו של האדם מתעוררת לצאת. ויש לפרש דבריו, היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע, המכונה אהבה עצמית, שזהו היצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב, שהיא בחינת היצר הטוב שלו, וכשנכנס להעבודה דלהשפיע, אז הוא בחינת עיבור, מלשון עברה, לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות, והוא מושפע מהסביבה, ואין לו כח להתגבר. ומשום זה, כשהוא עובר בסביבה שהם עוסקים בעבודה שזרה לנו, היינו באהבה עצמית, אז בחינת אהבת עצמית שבו מתעוררת לצאת מההעלם להגלוי, ולקבל השליטה על הגוף. ואז אין לו כח לעשות שום דבר, רק מה שנוגע להמקבל שלו. וכשעובר דרך סביבה שעוסקים במעשים דלהשפיע, אז בחינת יעקב שבו, מתעוררת לצאת מההעלם אל הגלוי, ומעשים דלהשפיע שולטים אז על הגוף. דהיינו, שאז, בזמן שמסתכל אחורה, ורואה, איך מטרם המצב הזה, שבו הוא נמצא, היה כל כך שקוע באהבה עצמית, אז הוא לא יכול להבין, איך אפשר שאדם יכול להיות כל כך בשפלות ולקבל סיפוק מדברים כל כך שפלים, שלא מתאים לבן אדם מבוגר, שיבנה ביתו בין רצונות ומחשבות שפלים ובזויים, שהוא נעלב מהרצונות ומחשבות האלו, שבהם היה שם ביתו. אבל אח\"כ, כשעובר על פתחי עבודה זרה, היינו כשבא לסביבה שעוסקים באהבה עצמית, אז חוזר ומעורר העשו שבו, והוא מפרכס לצאת. וכל פעם חוזר חלילה. ודבר זה נמשך אצל העובד יום אחרי יום. ומי שהוא עובד ביותר מרץ, המצבים האלו יכולים להיות בכל שעה ושעה, המצבים משתנים אצלו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"ויתרוצצו הבנים בקרבה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6208","title":null,"paragraphs":["בתחילת העבודה בזמן העיבור, זאת אומרת, בזמן שמתחיל לעבור מעבודת הכלל לעבודת הפרט, תיכף מתחיל אצלו להתגלות הרע. אמנם לא ניכר כל כך. אבל כשמתחיל להתעלות בעבודה, שמתחיל להתגדל, כמו שכתוב \"ויגדלו הנערים\", לפי סדר ושיעור גדלות, מתגדל הרע, לפי שיעור הטוב, מה שהוא עושה, בשיעור זה מתגדל הרע אצלו, בכדי שיהיו חציו חייב וחציו זכאי. ובהאמור יש לפרש מה שפירש רש\"י \"דבר אחר, מתרוצצים זה עם זה, ומריבים בנחלת שני עולמות\". ויש להבין, לאיזה צורך צריך להיות הריב בין שניהם. אלא כמו שאמרו חז\"ל (ברכות ה') \"אמר רבי לוי, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע\". ופירוש רש\"י, שיעשה מלחמה עם יצר הרע. ויש להבין, המלחמה הזו לאיזה צורך. הלא יותר טוב היה, שאם האדם רואה, שהרע שבו לא מתעורר בקרבו. בשביל מה הוא צריך לעורר ולעשות עמו מלחמה. הלא יותר טוב שלא יכניס עצמו לסכנה, אולי לא יכול לנצחו, כדברי חז\"ל, \"שאין לאדם להכניס עצמו בסכנה\". ובדרך עבודה, שרוצים להגיע להשפיע, אז מוטל על האדם להגיד, בזמן שהוא עושה מעשי מצות, או שעוסק בתורה, שהוא רוצה לעשות הכל על הכוונה דלהשפיע, זה נקרא שירגיז את יצר טוב על יצר הרע. כי בזמן שהאדם אומר להגוף שלו, שצריכים לעבוד לשם שמים, ולא לתועלת עצמו. תיכף הגוף מתרגז, ועומד בכל תוקפו נגדו, ואומר לו \"את הכל אתה תוכל לעשות, אבל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, זה לא בא בחשבון\". נמצא, שאם לא ירגיז אותו, אף פעם לא יהיה לו מציאות להגיע להאמת."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 8 \"מהו, שאם הטוב מתגדל, גם הרע מתגדל, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6209","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה\". הנה בזמן שהאדם דורש ועומד בתוקף ש\"כולה שלי\", היינו שכל הרצוניות יהיה מוקדש כולה לה', אזי הס\"א מתעורר כנגדו וטוענת גם כן \"כולה שלי\". ואז יש מסחר. מסחר נקרא, שהאדם רוצה לקנות איזה חפץ, והקונה והמוכר מתדיינים על הכדאיות. היינו כל אחד טוען שהצדק עמו. וכאן הגוף מסתכל למי כדאי לשמוע: להמקבל או לכח המשפיע, ששניהם טוענים בבירור \"כולה שלי\". וכיון שהאדם רואה את שופלותו, שגם יש בו נצוצין, שלא מסכימים לשמור את התורה והמצות, אפילו כקוצו של יוד, אלא כל הגוף טוען \"כולה שלי\". אזי \"ממרחק תביא לחמה\". היינו, מהרחקות, שהאדם רואה, איך שהוא כל כך מרוחק מה', ומצטער ומבקש מה', שיקרבהו, \"תביא לחמה\". ענין לחם הוא סוד אמונה. אזי הוא זוכה לאמונה בקביעות, כי \"ה' עשה, שיראו מלפניו\". היינו שכל ההרחקות, שהוא מרגיש, ה' הביאו לו את המצבים האלו, בכדי שיהיה לו צורך לקבל עליו את יראת שמים. וזה פירוש \"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'\". פירוש, שהחיות דקדושה שבאדם, אינו בא דוקא מההתקרבות, היינו הכנסות. זאת אומרת, הכניסות להקדושה. אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא מתלבשת בגוף האדם, וטוענת \"כולה שלי\" בטענה צודקת, ועל ידי זה התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות. זאת אומרת שהאדם צריך ליחד הכל לה', היינו, אפילו היציאות נמשך ממנו ית'. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל ממנו יתברך."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"א. \"היתה כאניות סוחר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6211","title":null,"paragraphs":["צריכים את השני קוים, שעל ידי שניהם יגיעו לקו האמצעי. כי אי אפשר להיות קו אמצעי, אם אין לפניהם שני קוים. לכן, בזמן שיש מחלוקת, אז שייך לומר, ש\"בא השלישי ויכריע ביניהם, ועושה שלום\". מה שאין כן אם אין מחלוקת, אין צורך לעשות שלום. זאת אומרת, אם אנו צריך לבחינת שלום, אז אנו מוכרחים להמציא מקודם מחלוקת, אחרת אין מקום לשלום. אולם השאלה היא, בשביל מה אנו צריכים לשלום, הלא יותר טוב היה, אנו מבינים, כשאין מחלוקת, ולא צריכים לשלום, שכך השכל מחייב. והתשובה היא, היות שאלו שני הופכיים יש בנו בהטבע, נמצא לפי זה, שענין המחלוקת זהו מציאותי, שהטבע עשה לנו כך. פירוש, שמצד מטרת הבריאה, יש בנו טבע, שהבורא נתן לנו רצון לקבל הנאה ותענוג. ומצד תיקון הבריאה, אנו צריכים ללכת בכיוון הפוך, שהוא להשפיע, כדוגמת הבורא \"מהו רחום אף אתה רחום\". אם כן הב' קצוות האלו הם נמצאים בנו. ומה שאנו אומרים, שצריכים לעשות מחלוקת, כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע\", וכמו שפירש רש\"י, \"שיעשה עמו מלחמה\". הכוונה היא, שיגלה את הרע שבו. ולא ע\"י המחלוקת, הוא מייצר רע, שמזה נעשה מחלוקת. אלא הרע שבאדם הוא בגניזו. ואם יכנס שמה אור דקדושה, תיכף יתעורר הרצון לקבל, הנקרא שבו, ויקבל הכל בקבלת לעצמו. וזה יעבור תיכף להצד הטומאה והקליפות. לכן צריכים לעשות מלחמה, שע\"י זה הרע יצא ממחבואו וילחם עם היצר טוב. נמצא, שדוקא ע\"י מלחמה הוא מתגלה, היות שהוא רוצה להילחם עם היצר טוב. וכשהוא מתגלה בפרצופו האמיתי, אז רואה האדם, איך שהוא \"הר גבוה\". ובא אז לידי הכרה, שאין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שיעזור לו להכניע את הרע, ושתהיה לו היכולת לעבוד רק על הכוונה בעל מנת להשפיע."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6212","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"אין מוסרין דברי תורה לעכו\"ם, שנאמר, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום\". מטעם שאין להם צורך לתורה. היות מי שהוא עובד עבודה שזרה לנו, היינו לתועלת עצמו, הוא יכול לחיות בלי תורה, כי אין הוא זקוק לעזרת התורה. כי רק ישראל, מי שרוצה לעבוד לתועלת ה', הוא צריך לאור תורה, כי \"המאור שבה מחזירו למוטב\". כלומר, שאי אפשר לנצח את הרע שבו בלי תורה. ובזה יש לפרש מה שאמרו חז\"ל \"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה\". ויש להבין את מילה \"מתקיימת\", מה משמיענו זה. יש לפרש זה על דרך שאמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". כלומר, שהתורה תהיה בחינת תבלין. במי מתקיים זה. הלא \"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון\". לכן אמרו, אלו אנשים שרוצים להמית את עצמותם, כלומר שרוצים להמית את הרצון לקבל לתועלת עצמם, אלא שרוצים לעשות הכל לשם שמים, והם רואים, שאינם יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם, להם אמר הקב\"ה \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 29 \"מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בניית הפרצוף הרוחני","דביקות","המאור המחזיר למוטב","העבודה בעשירייה","התקפה על החיבור","זמן מתן תורה","כוונה","להמית את רשות עצמו","לילה דכלה","מסירות נפש","פונים לבורא","שבועות"]},{"id":"he-6214","title":"פרוטה ופרוטה מצטרפים לחשבון גדול","paragraphs":["והכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח שהאדם מוציא מצטרפין לחשבון גדול. היינו אפילו שהאדם מתגבר באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען הלא אני כבר בדוק ומנוסה שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה לעבודה, ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. ואז הוא צריך לענות, שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו לחשבון הכללי, בין לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו. ואולי זה פירוש \"שערי הדמעות לא ננעלו\". \"שערי\" מלשון סערות, שזה ענין התגברות. \"דמעות\" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות אחרות, ורק באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות לאהבה ויראת שמים. \"לא ננעלו\", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית. וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד. זאת אומרת, אפילו שהאדם נמצא בגלות, שנקודת לבבו מונח תחת שליטות אחרות, הנקרא שכינתא בגלותא, בבחינת הפרט, לרגע קט הוא מתגבר ומקדש את השם. ואף על פי שהוא כבר בטוח מרוב ניסיונות שאחר כך יחזור לסורו, מכל מקום זה חשוב מאד, שהאדם יכול לומר האמת בריש גלי. וזה דומה שהאדם עומד בין הפושעים, שהם מחרפים ומגדפים את עבודת ה'. ויש ביניהם מרצים במתק לשונם, ונותנין להבין איך שאין טעם בעבודת ה'. ומכל מקום יש שם מי שהוא שאין לו כל כך, שיוכל להסביר את טובו ומהותו של העבודה, אבל קריאת בינים הוא יכול לומר. היינו שמוחה במילה אחת שזה לא אמת מה שהם אומרים. אבל טוב הוא שהוא לא מסכים, אף על פי שאין לו כל כך מוח וכח כמו המחרפים. וזה נקרא \"שערי דמעות\", וזה נקרא \"פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול\"."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת י\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אושפיזין יצחק – ספירת גבורה","הכנה לכנס","השתוקקות","התנאים לחיבור בקבוצה","התקפה על החיבור","ללכת בהתגברות","לנצח את פרעה","לפתוח את השערים הנעולים","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול"]},{"id":"he-6215","title":null,"paragraphs":["אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך. וזה נוכל לבאר מאמר חז\"ל \"וגדול התלמוד, שמביא לידי מעשה\". שפירושו, שע\"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה מחזירו למוטב. וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין חדש בהלב. וזהו, שהגוף הקודם, שבא לו ממשכא דחויא [עור הנחש], נפרד ממנו, וזוכה לגוף קדוש. שהגוף הפנימי, הנקרא קליפת נוגה, שהיה חציו טוב וחציו רע, נעשה כולו טוב. ובו שורה עכשיו הנר\"ן, מה שהוא משיג ע\"י מעשיו, במה שהוא מוסיף והולך. ומטרם שזכה לבנין חדש, אף על פי שהוא משתדל לזכך את לבו, מכל מקום הלב בעינה עומדת. ואז נבחן, שהוא בבחינת \"עושי דברו\". אבל צריכים לדעת, שהתחלת העבודה מתחלת דוקא בבחינת עושי דברו. אבל אין זה שלימות, משום שאין הוא יכול לטהר את מחשבותיו במצב הזה, כי אינו יכול להנצל מהרהורי עבירה, מטעם שלבו הוא מגוף של קליפה, ואין אדם חושב אלא מתוך הרהורי לבו. אלא רק המאור שבה מחזירו למוטב. שאז הגוף החוצץ מתפרד ממנו. והגוף הפנימי, שהוא קליפת נוגה, שהיה חציו רע, נעשה לכולו טוב. ואז נמצא, שהתורה מביאו לידי מעשה, שהוא ע\"י עשייתו בנין חדש. וזה נקרא מעשה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ס\"ח. \"קשר האדם אל הספירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6216","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם זוכה לכלים דהשפעה, שאז הוא זוכה לטוב ועונג שהיה במחשבת הבריאה, זה נקרא \"ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו\". ומפרש רבי יהושע בן לוי \"זה הנחש\" (ירושלמי, תרומות ח', ג'), שענין נחש הוא היצר הרע, שהוא הממונה של ע' אומות העולם, שבחינת אומות העולם הנמצאת בגופו של אדם, הם הגורמים, שלא יכול האדם לזכות לטוב ועונג. לכן יוצא, בעת שהאדם מקבל טוב ועונג, גם הכלי קבלה נמתקים, בזה שהוא משתמש עם הכלים דקבלה בעל מנת להשפיע. אם כן גם הם מקבלים את הטוב ועונג. זה נקרא \"ברצות ה' דרכי איש\", שזהו בזמן שהוא עוסק רק לתועלת ה', הנקרא \"העוסק לשמה\", הוא זוכה לדברים הרבה, כנ\"ל בדברי רבי מאיר. לכן האומות העולם שבגופו של אדם, גם הם צריכים לשבח את ה', בגלל שגם הם מקבלים עתה טוב ועונג, ע\"י זה שהאדם זכה לכלים דהשפעה, הנקרא \"כלים דחסד\". וזה שכתוב \"הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים\". ומדוע הם צריכים לשבח את ה'. מטעם \"כי גבר עלינו חסדו\". פירוש, כי כלים דחסד התגברו על כלים דקבלה. ומי נתן את הכח שהחסד יתגבר. זהו רק ה' נתן, כמו שאמרו חז\"ל \"יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, אלמלא אין הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\". נמצא, שגם הגויים צריכים לשבח לה', על מה שגבר עלינו חסדו. שאנחנו זכינו לחסד ה', שע\"י זה אנו רואים עתה, ואמת ה'. היינו, שהאמת שהבורא משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב, שזה מגולה עכשיו לכל הגויים. נמצא, האויבים של האדם, שהוא היצר הרע, הנקרא \"שונא\", כמו שכתוב \"אם רעב שונאך האכילנו לחם\". שהכוונה הוא על יצר הרע, כמו שאמרו חז\"ל, ששלמה המלך היה קורא את היצר הרע בשם \"שונא\". גם הוא ישלים אתו, שזה נקרא \"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשתי יצריך\", היינו ביצר הטוב וביצר הרע. כי בזמן שהכלי קבלה של אדם השיגו את הכח להיות לקבל בעל מנת להשפיע, נמצא, שאז הוא עובד ה' גם ביצר הרע. כלומר, שגם היצר הרע אוהב את ה', כי הוא גם כן מקבל טוב ועונג. לכן כתוב \"ואמת ה'\". היינו, כמו שמפרש בתע\"ס על תיקון הז' של י\"ג תיקוני דיקנא, הנקרא \"ואמת\", שלכן נקרא \"ואמת\", משום שבתיקון זה מתגלה לכל שזהו אמת, שכך היתה מטרת הבריאה \"להטיב לנבראיו\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 25 \"מהו \"הללו את ה' כל גויים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6219","title":null,"paragraphs":["הסיוע הראשון שהאדם מקבל, הוא גילוי הרע שבו, שזה נקרא \"הכבדת הלב\", כמו שכתוב \"כי אני הכבדתי את לבו\", שזה נקרא, שמשיג את בחינת אחוריים של הקדושה. כי קדושה נקראת \"פנים\", ופנים נקרא דבר המאיר, וכמו שאומר (בהקדמה לתע\"ס אות מ\"ז) וזה לשונו, \"ומתחילה נבין מה הפירוש של הפנים של ה' יתברך, שהכתוב אומר עליו \"והסתרתי פני\". ותבין זה בדומה לאדם, שרואה הפנים של חבירו, מכירו תיכף. מה שאין כן ברואהו דרך אחוריו, כי אז אינו בטוח בהכרתו, ועלול להיות בספק, אולי אחר הוא ואינו חבירו. וכן הדבר שלפנינו, כי הכל יודעים ומרגישים את ה' יתברך, כי טוב הוא, ומדרך הטוב להטיב. ולפיכך בשעה שה' יתברך הולך ומטיב עם בריותיו, נבחן זה, שפניו יתברך מגולות לבריותיו, כי אז הכל יודעים ומכירים אותו. אמנם בשעה שמתנהג עם בריותיו להיפך מהאמור, דהיינו בעת שמקבלים יסורים ומכאובים בעולמו יתברך, הרי זה נבחן לאחוריים של ה' יתברך, כי הפנים שלו, דהיינו מידת טובו, נסתרה מהם\". לכן במצב הזה, שאם הוא יכול לקבל את האחוריים, שזו נקראת בחינת \"גלות\", ולא בורח, אלא \"ויצעקו לה'\", שה' יוציאו מהגלות, נמצא, שהוא מקבל את האחורים, ואומר שזה בא מן ה', לכן הוא מבקש מה', שכמו שנתן לו להרגיש טעם של גלות, כן יתן לו העזרה ושיוציאו אותו מן הגלות."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","התקפה על החיבור"]},{"id":"he-6222","title":null,"paragraphs":["בתחילת הכניסה (והכניסה נקרא דבר תמידי, כי בכל פעם שיש לו ירידה, מוכרח להתחיל מחדש, לכן נקרא זה כניסה. וממילא יש הרבה יציאות והרבה הכנסות) הוא אומר להגוף שלו: \"תדע, שאני רוצה להכנס לעבודת ה'. וכוונתי היא רק להשפיע ולא לקבל שום תמורה. ואין לך לקוות, שתקבל משהו עבור היגיעה שלך, אלא הכל בעמ\"נ להשפיע\". ואם הגוף שואל: \"איזה תועלת יהיה לך מעבודה זו?\" היינו, \"מי הוא המקבל את העבודה הזו, שאני רוצה לתת כוחות ולהתיגע?\". או ששואל יותר פשוט: \"לטובת מי אני עובד כל כך ביגיעה רבה?\". אז צריך להשיב לו, שיש לי אמונת חכמים, שהם אמרו, שאני צריך להאמין באמונה מופשטת למעלה מהדעת, שהשם ית' צוה לנו כך, שאנחנו נקבל על עצמנו אמונה, שהוא צוה לנו לקיים תו\"מ. וגם צריכים להאמין, שיש להקב\"ה נחת רוח, מזה שאנחנו מקיימים את התו\"מ בחינת אמונה למעלה מהדעת. וכמו כן צריך להאדם להיות בשמחה, מזה שיש הנאה ותענוג לה' מעבודתו.","נמצא שיש כאן ד' דברים:","א. להאמין באמונת חכמים, שמה שהם אמרו, זהו אמת.","ב. להאמין, שה' צוה לעסוק בתו\"מ רק ע\"י אמונה למעלה מהדעת.","ג. שיש שמחה, מזה שהנבראים מקיימים את התו\"מ על יסוד האמונה.","ד. שהאדם צריך לקבל הנאה ותענוג ושמחה, מזה שהוא זכה לשמח את המלך. ושיעור גדלות וחשיבות עבודת האדם, נמדדת בשיעור השמחה, שהאדם מוציא בעת עבודתו. וזה תלוי בשיעור האמונה, שאדם מאמין בהנ\"ל."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ק\"ח. \"אם תעזבני יום, יומים אעזבך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-6223","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון, מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב השלמות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז\"ל \"אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצוה\". והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצוה. כלומר, זה שהרב צוה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים מצות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלמות - מכל מקום מטעם מצות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת. נמצא, שכל השלמות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה. וזה סוד \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך\". בכל מקום, כלומר אע\"פ שעדיין אינו ראוי לברכה. מכל מקום \"ונתתי את ברכתי\", מסיבת שאתה נותן מקום. שפירושו מקום השמחה, שבתוכה אפשר לשרות שם אור עליון."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6229","title":null,"paragraphs":["בכדי שהאדם יהיה בידו לקבל דבר שלם, מוכרח האדם, שיהיה חסרון שלם. לכן מלמעלה מגלין לו כל פעם את חסרונותיו, מה שהיו גניזים בגופו של אדם. נמצא לפי זה, שהאדם צריך לומר, שהבורא עושה עמו חסד, בזה שמגלה לו את חסרונותיו, בדיוק כמו שנותן לו את המילוי, \"כי אין מילוי בלי חסרון\".","ובזה יש לפרש מה שכתוב (תהילים, פ\"ט) \"חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע אמונתך בפי\". ויש להבין, מה זה \"לעולם אשירה\". ואיך אפשר לשיר לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח מהמערכה. איך הוא יכול לומר, שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'. ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם. ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים. וזה שכתוב \"חסדי ה' לעולם אשירה\". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע שני."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 1 \"מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אמונה למעלה מהדעת","במה שהבורא מכה הוא מרפא","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכרת הרע","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","התרחקות לשם התקרבות","ללכת בהתגברות","ממשיכים את הכנס בעלייה","מנצחים את המלחמה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","הכניסה לעיבור","פונים לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","שני הפכים בנושא אחד","תפילה","תפילה לעיבור"]},{"id":"he-6231","title":null,"paragraphs":["חביבין עליך יסורים. אזי אמר, לא הן ולא שכרן וכו', על האי שופרא דבלא בעפרא [על יופי זה שֶבַּלֵּה בעפר]\". דהנה עיקר היסורים הן במקום שלמעלה מהדעת. ושיעור היסורים תלוי בשיעור שהוא בסתירה להדעת. וזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ומעבודה זו יש נחת רוח להשם ית'. נמצא, שהשכר הוא, שעל ידי עבודה זו נצמח נחת רוח ליוצרו. אבל בין הזמנים, דהיינו מטרם שיכול להתגבר ולהצדיק את השגחתו ית', נמצא שכינתא בעפרא [השכינה בעפר]. דהיינו שהעבודה בבחינת אמונה, הנקרא בחינת שכינה הקדושה, הוא בגלותא. היינו בבחינת ביטול בעפרא, ועל זה אמר, לא הן ולא שכרן, היינו שאינו יכול לסבול את הזמן של בנתים. וזה שהשיב לו \"ועל דא ודא קא בכינא [ועל זה וזה אני בוכה]\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קכ\"ט. \"בחינת שכינתא בעפרא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-6232","title":null,"paragraphs":["ענין רמון, אמר, זה הוא רמז למה שאמרו חז\"ל \"שאפילו הרקנין שבך מלאין מצות כרמון\" (עירובין י\"ט). ואמר \"רמון\" הוא מלשון רוממות, שהוא סוד למעלה מהדעת. ויהיה הפירוש \"שהרקנין שבך מלאים מצות\". ושיעור המלוי הוא, כפי שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות. שענין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות (בסוד \"תולה ארץ על בלימה\"). נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן? התשובה הוא: לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנית לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת. וזהו מה שכתוב \"והאלקים עשה שיראו מלפניו\". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך. לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו \"יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\". נמצא, שרק אז הוא המצב, שהאדם מבין, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב\"ה. וזהו \"אלקים עשה\", בכדי \"שיראו מלפניו\". שענין יראה הוא בחינת אמונה, שרק אז האדם נצרך לישועת ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ג. \"ענין רמון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הצורך לישועת ה'","חודש אלול וראש השנה","ירידה לצורך עליה","ללכת בהתגברות","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מרכז העשירייה","מתפללים ללכת למעלה מהדעת","ראש השנה","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6234","title":null,"paragraphs":["עבודה, שהוא בבחינת ההכנה להכנס לרוחניות אמיתית. היינו, שבשעה שהוא מקבל על עצמו להאמין בחשיבות ה' למעלה מהדעת, אז הוא צריך לקבל על עצמו, שהוא רוצה ללכת דוקא באמונה למעלה מהדעת, אפילו שיתנו לו דעת איך לראות את גדלות ה' בתוך הדעת, הוא בוחר יותר באמונה למעלה מהדעת. מטעם \"כבוד אלקים הסתר דבר\". וזה נקרא, שהוא רוצה ללכת בלמעלה מהדעת. ודוקא אז הוא נעשה כלי מוכשר לקבל רוחניות, הואיל שאין הוא דואג לשום דבר עבור עצמו, אלא כל כוונותיו הוא רק להשפיע להבורא. ומשום זה כבר אין פחד, שאם יתנו לו איזה הארה, שזה ילך לכלי קבלה. הואיל, והוא משתדל תמיד לצאת מאהבה עצמית. כי אאמו\"ר זצ\"ל אמר, כי כמו שהרצון לקבל רוצה רק לקבל ולא להשפיע, גם במקום שאומרים לו לעבוד למעלה מהדעת, נקרא זה רק להשפיע ולא לקבל, מטעם שיש יסורים לאדם, במקום שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת. וראיה לזה היא, היות שהגוף דואג תמיד לקבל הנאה ותענוג בכל מה שהוא עושה, והיות למעלה מהדעת, אם האדם צריך לעבוד, הגוף לא שבע רצון מזה. ומשום זה, כשמחנכים האדם ללכת למעלה מהדעת, אז כבר מתחיל בעבודה דלהשפיע. ולפי זה יוצא, בזמן שהאדם מעדיף ללכת בדרך של למעלה מהדעת, זו היא שמירה שילך בדרך הנכונה, שהוא המסלול להגיע לידי דביקות ה'."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"ענין חשיבות הכרת הרע\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-6236","title":null,"paragraphs":["אאמו\"ר זצ\"ל אמר, שבזמן שאדם זכה לאיזה גילוי מלמעלה, ועכשיו הוא מרגיש, שכדאי להיות עובד ה', נמצא, שעד עכשיו, שהיתה לו עבודה בבחינת למעלה מהדעת, שהגוף לא היה מסכים לעבודה כזו, והיה צריך תמיד להתגבר, והיה זקוק שהבורא יתן לו כח להתגבר למעלה מהדעת. מה שאין כן עכשיו כבר הוא לא צריך לעזרת הבורא, היות שעכשיו הוא מרגיש, שיש לו יסוד על מה לבנות את בנין שלו. היינו, שכבר יש לו תמיכה על מה לסמוך. נמצא, בזה שעכשיו הוא פוגם באמונה, ממה שהיה משתמש מקודם, שעתה הוא כבר יכול לומר, ברוך ה' שנשתחררתי מהעול אמונה, שהיה עלי בבחינת לעול ולמשא. מה שאין כן עתה, כבר יש לי בסיס בתוך הדעת, כיון שקיבלתי עתה איזה התעוררות מלמעלה, שהגוף גם כן מסכים, שכדאי לקיים תורה ומצות. נמצא בזה, שהוא פוגם בהאמונה. ואמר זצ\"ל, שאז מוטל על האדם לומר, שעכשיו אני רואה, שהדרך האמיתית היא דוקא ללכת למעלה מהדעת. והראיה לזה היא, כי זה שזכיתי עכשיו לאיזו הארה מלמעלה, הוא רק בגלל שקיבלתי עלי ללכת למעלה מהדעת. לכן זכיתי שה' קירב אותי קצת אליו, ונתן לי איזה התעוררות מלמעלה. וההארה זו, שקיבל עתה מלמעלה, נותנת לו תירוץ על כל הקושיות. נמצא, שזה מעיד על הלמעלה מהדעת. אם כן, ומה עלי לעשות עתה, שאני אמשיך בלמעלה מהדעת. רק להתגבר ולהתחיל לחפש דרכים, איך שיוכל להלביש את העבודה שלו בלמעלה מהדעת. ונמצא, בזה שלא פגם כלל את האמונה שלו, שהלך בה לפני שזכה לאיזו הארה מלמעלה. כי גם עכשיו אינו מקבל את ההארה ליסוד, לבנות עליו את בנין עבודתו. אלא הוא לוקח את ההארה זו לבחינת עדות, שהוא הולך בדרך הנכונה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. שרק בעבודה בבחינת זו, הקב\"ה מקרב את האדם אליו, ונותן לו מקום להתקרב אליו, משום שההתקרבות הזו לא תיתן לו ליפול לתוך כלי קבלה, הנקראים \"בתוך הדעת\". היות שהבורא רואה, שהוא משתדל ללכת רק למעלה מהדעת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-6238","title":null,"paragraphs":["בזמן התעסקותו בתורה ומצות, היות שהאדם צריך ללכת בב' קוים, ימין ושמאל, היינו זמן של שלמות וזמן של חסרון. היות שמצד אחד אנו צריכים להודות לה', ובטח מי שמרגיש שקיבל הרבה טובות מה', הוא יותר מסוגל לתת תודה רבה יותר גדולה. לכן בזמן שהאדם מתעסק בתורה ומצות, אז הזמן להיות בשלימות, כלומר, כאילו שהקב\"ה קירב אותו להיות מהמשמשי המלך. אולם אין האדם צריך לשקר לעצמו, לומר שהוא מרגיש, שהוא משמש את המלך, בזמן שאין לו הרגשה כזו. אם כן איך הוא יכול לתת תודה רבה על זה שקירב אותו, אם אין הוא מרגיש זה. אלא האדם צריך אז לומר, שאף על פי שהוא נמצא בתכלית השפלות, כלומר שהוא עדיין משוקע באהבה עצמית, ועדיין אינו מסוגל לעשות משהו למעלה מהדעת, מכל מקום ה' נתן לו מחשבה ורצון לעסוק בתו\"מ. וגם נתן לו קצת כח, שיוכל להתגבר על בחינת מרגלים, מה שמדברים אליו, ונוקרים את ראשו בטענותיהם, ומכל מקום הוא יש לו קצת אחיזה ברוחניות. אז האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות. כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא רוצה לקרבו. לכן כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא צריך לעשות זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא מתגבר משהו בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, שה' קירב אותו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את הבורא","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","יחוד ה'","גדלות הבורא","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","נכנסים להיכל המלך","עליות וירידות","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6239","title":null,"paragraphs":["הנה העבדות צריך להיות ביראה ואהבה. הנה על בחינת אהבה, לא שייך לומר, שצריכים ליתן מסירות נפש על זה. מטעם שזהו דבר טבעי. שהאהבה עזה היא ממש כלות הנפש, כמ\"ש: \"עזה כמות אהבה\". אלא עיקר מסירות נפש הוא בבחינת יראה. זאת אומרת, שעדיין אינו מרגיש טעם אהבה בהעבדות, אלא שהעבדות אצלו על דרך הכפיה. וזה כלל, שהגוף אינו מרגיש דבר, שהוא על דרך הכפיה, מטעם שהוא נבנה על דרך התיקון. והתיקון, שהעבדות צריך להיות בבחינת אהבה גם כן. שזהו תכלית הדביקות, כמ\"ש: \"באתר דאית טרחא, תמן אית סטרא אחרא [במקום שיש טרחה, שם יש סטרא אחרא]\". ועיקר העבדות, שצריך להיות במסירות נפש, הוא על בחינת יראה. שאז כל הגוף אינו מסכים לעבודתו, יען שאינו טועם שום טעם בהעבדות, וכל עשיה ועשיה, שהוא עושה, הגוף עושה לו חשבון, שאין זה עבדות השלימות. אם כן, מה יהיה שתעבוד. אז כיון שאין שום ממש וטעם בעבדות הזו, ואז ההתגברות הוא רק במסירות נפש. זאת אומרת, שעם העבדות הוא מרגיש טעם מר, שבכל עשיה שהוא עושה הוא מרגיש יסורים נוראים, יען שהגוף מורגל, שלא לעבוד לבטלה. או שיהיה מהיגיעה הזו טובה: או לעצמו, או לאחרים. ובזמן הקטנות, אז אינו מרגיש טובה לעצמו, יען שאינו מרגיש עכשיו שום תענוג בהעבדות. וכן אינו מאמין שיהא טובה לאחרים, יען כיון שאינו חשוב לעצמו. אם כן מה הנאה יהיה מזה לאחרים? אזי היסורים קשים. ועד כמה שהוא עובד, באותה השיעור נתרבה היסורים. עד שנתקבצו היסורים והיגיעה לשיעור מסוים, עד שהבורא ית' מרחם עליו, ונותן לו טעם בעבדות השם ית', כמ\"ש: \"עד שיערה עלינו רוח ממרום\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. רי\"ט. \"ענין מסירות נפש\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","התקפה על החיבור","מסירות נפש","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","עיבור"]},{"id":"he-6240","title":null,"paragraphs":["ענין שיתוף מדת הדין ברחמים, שעל ידי זה נעשה התחתון ראוי למוחין, וענין אח\"פ בעליון שנפלו לתחתון. זה ידוע שעיקר עבודה היא הבחירה, היינו \"ובחרת בחיים\", שיהיה דביקות, שהיא בחינת לשמה, שעל ידי זה זוכין להיות דבוק בחיי החיים. ובזמן שיש השגחה גלויה, אין מקום לבחירה. ומשום זה העליון העלה המלכות, שהיא מדת הדין, לעינים. שעל ידי זה נעשה הסתרה, היינו שניכר אצל התחתון שיש חסרון בהעליון, שאין גדלות בהעליון. ואחר כך המדות דעליון מונחות אצל התחתון, היינו שהן בחסרון. נמצא שהכלים האלו יש להם השתוות עם התחתון, היינו כמו שאין חיות לתחתון, כך אין חיות במדות העליונות. היינו שאין לו שום טעם בתורה ומצוות, שהן בלי חיות. ואז יש מקום לבחירה, היינו שהתחתון צריך לומר, שכל הסתרה הזאת שהוא מרגיש היא מטעם שעליון צמצם את עצמו לטובת התחתון. וזה נקרא \"ישראל שגלו, שכינה עמהם\", שאיזה טעם שהוא טועם, כך הוא אומר. היינו שאין הוא אשם בזה שאינו מרגיש טעם של חיות, אלא לפי דעתו, אין באמת שום חיות ברוחניות. ואם האדם מתגבר ואומר שמה שמוצא טעם מר במזונות האלו, אינו אלא משום שאין לו הכלים המתאימים שיוכלו לקבל את השפע, היינו משום שהכלים שלו הם לקבל ולא להשפיע. ומצטער על זה שהעליון הוצרך להסתיר את עצמו, ובשביל זה יש מקום להתחתון על לשון הרע, שזה בחינת העלאת מ\"ן שהתחתון מעלה. ועל ידי זה העליון מעלה את אח\"פ שלו, שענין עליה היינו שהעליון יכול להראות להתחתון את השבח והתענוג שיש בהכלים דאח\"פ שהעליון יכול לגלות. אם כן כלפי התחתון נמצא שמעלה את הגלגלתא ועינים דתחתון, בזה עצמו שהתחתון רואה את מעלת העליון. נמצא שהתחתון עולה ביחד עם אח\"פ דעליון. נמצא, שבזמן שהתחתון רואה את הגדלות דעליון על ידי זה עצמו נתגדל התחתון. אבל מתחילה התחתון אינו ראוי לקבל אלא רק קטנות. וכשיוצא גדלות בהעליון כלפי התחתון, נעשית מחלוקת בתחתון בין ימין לשמאל, היינו בין בחינת אמונה לידיעה. אבל העליון גם כן נתמעט אחר כך על ידי התחתון, הנבחן למסך דחיריק. היינו שבשביל שהתחתון יוכל לקבל את מדרגות העליון, שהתחתון לא יקבל אלא בחינת ידיעה לפי ערך האמונה ולא יותר מזה, נבחן זה שהתחתון צמצם את הקו שמאל דעליון, היינו שהתחתון הוא הגורם. ואז יכול התחתון להתקיים, משום שהוא כלול בבחינת ידיעה ואמונה גם יחד. וזה נקרא ג' קוין, שדוקא באופן כזה התחתון מקבל את השלימות."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 195 \"ענין שיתוף מדת הדין ברחמים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אוכלי המן והעלאת מ\"ן","איך להתנהג בזמן הירידה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הסתר וגילוי","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","התקפה על החיבור","ללכת בהתגברות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6242","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה בחר בו להתקשר עמו, אז הוא צריך לתת שבח והודיה לה' בזה שבחר בו. וזה נוהג בכל בחינה ובחינה. היינו אפילו עשיה קטנה ברוחניות שזכה לעשות, הוא גם כן צריך להודות לה' בזה שנתן לו מחשבה ורצון לעשות את הדבר הזה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"כי יעקב בחר לו יה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתעוררים להזמנת הבורא"]},{"id":"he-6245","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לעבוד \"בלתי ה' לבדו\", שהכוונה \"בלי שום תמורה\", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה מהמסירות נפש שלו. אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו לה', היינו לבטל את הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה הוא רוצה לבטל לה'. נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור נפשו לה'... וכשהוא מגיע לידי מדרגת מסירות נפש לה', מטעם שהוא רוצה לבטל את עצמו, בכדי להנאות לה', אז הוא רואה את מטרת ה', שהיתה במחשבת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","אמונה למעלה מהדעת","ביטול ומסירות נפש בעשירייה","ביטול כהכנה לעיבור","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","להמית את רשות עצמו","מסירות נפש","מרכז העשירייה","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסרים למטרה הרוחנית","הכניסה לעיבור","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-6247","title":null,"paragraphs":["האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חברו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חברו הוא נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חברו, ונמצא זה פועל לזה חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה לזה בתפלתם שמתפללים, כל אחד בעד חבירו, ועל ידי זה הם נענים."],"source":"נועם אלימלך. ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6249","title":"להרגיש את אהבת חברו","paragraphs":["מה יכולים לעשות שכל אחד ואחד מרגיש בעצמו שיש לו לב אבן לגבי הרגשת חברו?","העצה היא פשוטה מאד, כי הטבע באש הוא שכששוחקים אבן באבן יוצאת אש... אזי על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד. ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו בחינת שמחה ותענוג... כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, כי תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, אבל ברגע שמגלה שחברו דואג עבורו זה מעורר בו שמחה שאין לשערה, וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו, משום שהאדם יכול לתת יגיעה רק במקום שמרגיש תענוג, וכיון שמתחיל להרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו, ממילא אין לו מקום לחשוב עבור פרטיות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים","איש את רעהו יעזורו","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול המחיצות בינינו","ברית וערבות","הבטחון הוא הלבוש להאור","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","על כל פשעים תכסה אהבה","חוק הערבות","חיבור בעשירייה","ט\"ו באב: יום האהבה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","יחד באהבה","כינוס אמיתי","נחת רוח","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מרכז הקבוצה","הכניסה לעיבור","סביבה טובה","עוצמת החיבור – אש בוערת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה כתנאי לדבקות","פועלים בערבות","שבת אחים גם יחד","שמחה בדרך"]},{"id":"he-6252","title":null,"paragraphs":["כתוב במדרש [על עמל\"ק] \"אשר קרך בדרך\", שהוא לשון קרירות, היינו שכיבה האש אהבתם וקירר אותה. שהיו מתחילה בחמימות ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות וצינן את אהבתם מלאהוב אחד את חברו. ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאווה, שעמל\"ק - גימטריא ר\"ם, שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה. מפני שעיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו. ועמל\"ק - גימטריא ר\"ם, הוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם מקודם לאהוב זה את זה."],"source":"מאור ושמש. פרשת תצוה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["חוק האהבה במערכת אדה\"ר","על כל פשעים תכסה אהבה","עמלק"]},{"id":"he-6254","title":null,"paragraphs":["הדביקות הרוחנית, לא תצוייר כלל, בדרך אחרת, אלא בהשואת הצורה. ולפיכך, ע\"י זה שאנו משוים צורתנו, לצורת מדותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו. וזה שאמרו \"מה הוא רחום\". כלומר, מה הוא יתברך, כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו, ולא לתועלת עצמו כלל, שהרי הוא יתברך, אינו בעל חסרון, שיהיה צריך להשלימו, וכן אין לו ממי לקבל, אף אתה, כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. ובזה תשוה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך, שזו הדביקות הרוחנית."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-6257","title":null,"paragraphs":["ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו... ועל כן טובת הציבור וטובתו הפרטית - היינו הך."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"בני ברוך\" - המורים של האנושות","\"בני ברוך\" - צינור רוחני לעולם","אירופה בפרשת דרכים","בניין החברה העתידית","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","חשיבות ההפצה","להיות בחינת מעבר","קריאה לאיחוד","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-6259","title":null,"paragraphs":["בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם בכח התורה. וזה שנאמר להם \"כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש\", אשר דבר ה' נעשה הוא לתקן כל הבריאה. והאמת כי הכל תלוי בבני ישראל, כמו שמתקנים עצמם, נמשכין כל הברואים אחריהם."],"source":"שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו","author":"שפת אמת","subjects":["בני ברוך - בחינת מעבר","הכנה לערב איחוד ארצי","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חוק הערבות","יום הזיכרון","ישראל אחראית לתיקון העולם","כאיש אחד בלב אחד","מתחברים למען האנושות"]},{"id":"he-6260","title":null,"paragraphs":["כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו, אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקרבה, אז יבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור."],"source":"הראי\"ה קוק. עין איה, שבת ב","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה"]},{"id":"he-6261","title":null,"paragraphs":["בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנילווים עליהם, ונעשית אומה שהיא יודעת את ה'."],"source":"רמב\"ם יד החזקה. הלכות עבודה זרה פרק א', ז-ט\"ז","author":"משנה תורה","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה","דאגת נשים לאיחוד העם","חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6262","title":null,"paragraphs":["הרצון להיות טוב לכל, בלי שום הגבלה, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמת ישראל, זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה."],"source":"הראי\"ה קוק. אגרות הראי\"ה, ח\"א, איגרת ק\"ע","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["איחוד העם","אם תרצו אין זו אגדה","חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6264","title":null,"paragraphs":["על ידי בית המקדש היו ישראל עם אחד, וכאשר היה חילוק ביניהם נחרב המקום שנעשה לאחדות ישראל, ולפיכך על ידי שנאת חינם, נחרבה העיר והמקדש."],"source":"מהר\"ל מפראג. חידושי אגדות, גיטין נה ב","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6265","title":null,"paragraphs":["אחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכול - היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, התנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם.","… והתקוה היחידה היא - לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה."],"source":"בעל הסולם. \"היחיד והאומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6271","title":null,"paragraphs":["כתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה"],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6273","title":null,"paragraphs":["בזכות ספר הזוהר וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם, ייצא עם ישראל לחירות."],"source":"הרש\"ש. \"אור הרש\"ש\", עמ' 159","author":"הרב שלום שרעבי (רש\"ש)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6274","title":null,"paragraphs":["ארץ ישראל ועם ישראל הם שני כלים שההשגחה בחרה בהם למען השגת המטרה האוניברסאלית. גורלה של ארץ זו וגורלו של עם זה קשורים בגורל המין האנושי כולו."],"source":"הראב\"א. \"ישראל והאנושות\"","author":"הרב אליהו בן אמוזג (הראב\"א)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6275","title":null,"paragraphs":["בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם בכח התורה. הכל תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכין כל הברואים אחריהם."],"source":"שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו","author":"שפת אמת","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6277","title":null,"paragraphs":["האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו. באופן שניצוצי ההזדככות הללו הולכים ומתרבים יום יום, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם תרצו אין זו אגדה"]},{"id":"he-6280","title":null,"paragraphs":["מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו. לכן נעשה בערך הגוף הגשמי ב' בחינות: בחינה א', שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו כלל ישראל...","בחינה ב', שאינו מאיר עליו באמת אור נשמת ישראל בכללות כח הארתה, אלא בחלק הימנה, פירוש, לפי המדה והשיעור שזיכך את עצמו, בבחינת השבתו אל הכלל."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שבת אחים גם יחד"]},{"id":"he-6282","title":"אהבת חברים","paragraphs":["וימצאהו איש, והנה תועה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש?... היינו, במה אני יכול לעזור לך. \"ויאמר, את אחי אנכי מבקש\", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.","והמסילה זו היא הנקראת \"דרך של השפעה\", שדרך זו היא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו. \"ויאמר האיש, נסעו מזה\". ופירש רש\"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים. ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"אהבת חברים - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","איש את רעהו יעזורו","אלא מתוך עשרה בני אדם","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","ברית וערבות","הצורך בעשירייה","חוק הערבות","מהנקודה שבלב לעשירייה","העבודה בעשירייה","מתמוססים בחברים","ערבות","פסח","שדה אשר ברכו ה'"]},{"id":"he-6285","title":null,"paragraphs":["אדם אחד כולל כל העולם כולו. זאת אומרת, שענין ישראל וע' אומות נמצאים באדם אחד...  ובזמן שהע' אומות שולטים באדם על בחינת ישראל, זה נקרא, שעם ישראל הם בגלות תחת שליטת העמים. כלומר, שהרצונות והתשוקות שולטים על בחינת ישראל שבו, ואין לבחינת ישראל שום אפשרות לעבוד לתועלת ה', כי אם רק לתועלת עצמו. ולפי השכל והדעת, אין שום מציאות להבין, איך תהיה פעם אפשרות להשתחרר מן שליטת אומות העולם שבקרבו. היות עד כמה שהאדם השקיע עבודה, בכדי לצאת משליטתם, וזהו ללא הצלחה, אלא להיפך, שכל פעם הוא רואה יותר, שזהו בלתי אפשרי לצאת מהגלות שלהם. לכן אנו צריכים תמיד לזכור את ענין יציאת מצרים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 11 \"מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"]},{"id":"he-6293","title":null,"paragraphs":["חכמי המשנה ששנו במשנתם, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, כי זה כל האדם. כמ\"ש, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל, ע\"י עסק התורה והמצוות בעשרה דווקא, ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה."],"source":"רבי שניאור זלמן מלאדי. התניא, אגרת הקודש, כ\"ג","author":"רבי שניאור זלמן מלאדי","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6294","title":null,"paragraphs":["והיה רבי שמעון בר יוחאי מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו."],"source":"הרמח\"ל. \"אדיר במרום\", כ\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6295","title":null,"paragraphs":["בגורן היו יושבים בחיבה וברעות ובאגודה אחת כסנהדרין, שאין חושדין זה את זה.","שיהיו רואין זה את זה - להיות שומעין איש את חברו, ומתווכחין זה עם זה, עד שתצא הוראה כהלכה."],"source":"רש\"י. מסכת חולין, ה', א'","author":"רבי שלמה יצחקי (רש\"י)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6296","title":null,"paragraphs":["\"אין ישראל נגאלין, לא מתוך הצער, ולא מתוך השעבוד, ולא מתוך הטלטול, ולא מתוך הטירוף, ולא מתוך הדוחק, ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם, שהן יושבין זה אצל זה, ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו, וקולם נשמע\"."],"source":"תנא דבי אליהו זוטא. פרק י\"ד","author":"תנא דבי אליהו","subjects":["הכנה לכנס","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","סדנה"]},{"id":"he-6298","title":null,"paragraphs":["\"מוטל על כל חבר, מטרם שבא לאסיפת החברים, לחשוב מה הוא יכול לתת להחברה, בכדי להרים את רוח החיים שבה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6299","title":null,"paragraphs":["\"ע\"י שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר ע\"י זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש ענין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יונקים גדלות המטרה מהחברים","סדנה"]},{"id":"he-6300","title":null,"paragraphs":["צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים. ולמאד הזהירני מורי ז\"ל בעניין זה."],"source":"חיים ויטאל. \"שער הגלגולים\", הקדמה ל\"ח","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6301","title":null,"paragraphs":["\"העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו \"ואהבת לרעך\". והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחברו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 7 \"לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6302","title":null,"paragraphs":["\"עיקר האהבה ואחדות הוא בבחי' הרצון. שכל אחד מרוצה לחברו ואין שום שינוי רצון ביניהם ונכללים כולם ברצון אחד, שעי\"ז נכללין ברצון העליון שהוא תכלית האחדות\"."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט - הלכות ערב, ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6303","title":null,"paragraphs":["\"בלי ביטול אהבה עצמית, אי אפשר להגיע לידי דביקות בה', שהוא ענין השתוות הצורה... ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חברו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עמהם\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6304","title":null,"paragraphs":["\"כשאדם צריך להתבטל כלפי חברו, אינו נקרא ביטול באמת, אלא בשני אופנים, היינו במחשבה ובמעשה. שלאו דווקא המעשה, אלא גם הדעת שלו צריך לבטל ולומר, שהדעת של חברו היא יותר חשוב מדעתו עצמו, אחרת, זה לא נקרא ביטול\"."],"source":"רב''ש-ג'. מאמר 824 \"פנימיות וחיצוניות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6305","title":null,"paragraphs":["\"שהאדם מבטל את עצמו לשני, אינו דווקא התבטלות בחיצוניות, אלא גם בפנימיות. שעניין חיצוניות נקרא מה שמגולה לחוץ, שהוא בחינת נגלה, שמתראה לעיני כל שהוא אינו מחשיב את עצמו לכלום, אלא שמחשיב את חברו, שהוא במדרגה יותר חשובה ממנו. וזה מראה את המעשים שהוא עושה לפני חברו. ויש גם כן בחינת פנימיות, הנקרא בחינת נסתר, שהוא המחשבה והדעת, שגם זה הוא צריך לבטל לפני חברו. וזה שכתוב, \"נפשי כעפר לכל תהיה\"\"."],"source":"הרב\"ש. רשומה 821 \"נעשה ונשמע-ב'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","סדנה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-6306","title":null,"paragraphs":["\"כל אחד מחויב להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א', \"בעניין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6307","title":null,"paragraphs":["\"צריך להחשיב כל חבר וחבר, שבהקבוצה, שהוא גדול ממנו. כמ\"ש בספר מתן תורה (דף קמ\"ג) שאין אדם מתפעל מהחברה שייקח הערכה שלהם, על איזה דבר, אם הוא לא מחשיב שהחברה תהיה יותר גדולה ממנו. ולכן כל אחד מוכרח להרגיש את עצמו שהוא יותר קטן מכולם. מטעם, כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6309","title":null,"paragraphs":["\"הכלל העיקר לבוא לדרך השי\"ת באמת, הוא על ידי דיבוק חברים, שבזה שמתאספין ביחד, כל אחד נתבטל בפני חברו, בראותו מעלת חברו בתורה ובמצות ומעשים טובים, ונעשה שפל בעיני עצמו, וחברו גדול ממנו, ואוהב את כל אחד ואחד, ורצונו וחשקו לכנוס ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה ואהבה, וזהו בדיבוק חברים\"."],"source":"מאור ושמש. פרשת ראה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6310","title":null,"paragraphs":["\"מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חברו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחברו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6312","title":null,"paragraphs":["\"בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן את חברו לכף זכות, זוהי סגולה, שע\"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה \"אתערותא דלתתא\", ונותנים לו מלמעלה כוח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6313","title":null,"paragraphs":["\"בין אדם לחברו, אם הוא יכול לראות מעלת חברו בתוך הדעת, הוא יותר משובח. אבל מטבע של הגוף הוא להיפך, שתמיד הוא רואה את חיסרון חברו ולא מעלתו. ומשום זה אמרו חז\"ל \"הוי דן את כל האדם לכף זכות\". היינו, אף על פי שבתוך הדעת הוא רואה, שאין הצדק עם חברו, מכל מקום הוא צריך להשתדל לדון אותו לכף זכות. וזה יכול להיות למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שמצד השכל אין לו במה להצדיקו, מכל מקום למעלה מהדעת הוא כן יכול להצדיקו. אבל אם יכול להצדיקו בתוך הדעת, זהו ודאי משובח\"."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","סדנה"]},{"id":"he-6314","title":null,"paragraphs":["\"צריכים תמיד להזכיר את מטרת החברה, אחרת הגוף דרכו לטשטש את המטרה, משום שהגוף דואג תמיד לתועלת עצמו. כי צריכים לזכור שכל החברה נתייסדה על בסיס, להגיע לאהבת הזולת ומזה הקרש קפיצה לאהבת ה'\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בעניין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6315","title":null,"paragraphs":["\"צריכים להיזהר, שלא ידברו דיבורים שיכולים להביא להחברה עצבות, שעם זה הוא גורם, שכל אחד מרגיש עצמו ברע. יוצא, שכל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6316","title":null,"paragraphs":["\"צריכין אנו להשתדל שנהיה אהובים זה לזה באמת ונהיה מכבדין זה לזה, ויהיה נחת רוח להקב\"ה ממנו. ומי שמתנהג בהנהגתו להפך מכל זה, שכל אחד מתגבר על חברו ואינו מתנהג בכבוד לגבי חברו, וכן בכל העניינים הוא נגד חברו, עונשו גדול מאד\"."],"source":"ר' ישראל מאיר הכהן \"החפץ חיים\". זכור למרים, פרק יא","author":"הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים)","subjects":["סדנה"]},{"id":"he-6318","title":null,"paragraphs":["כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה. וההסטוריה הישראלית, היא תמצית האידיאלי של ההסטוריה הכללית, ואין לך תנועה בעולם בכל העמים כולם, שלא תמצא דוגמתה בישראל. ואמונתה היא התמצית והמקור המשפיע את הטוב והאידיאליות לאמונות כולן... עד שיביאם למדרגת שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות ישראל א', א'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6319","title":null,"paragraphs":["חייב אדם לדרוש טוב לעמו וחבריו, בכל הדברים שהוא אוהב ודורש טוב לנפשו, שנאמר (ויקרא י\"ט) \"ואהבת לרעך כמוך\", ואמרו רז\"ל זה כלל גדול בתורה, שעל ידי השלום מקיימים ישראל את התורה. ואמרו רז\"ל (מסכת דר\"א) שקול השלום כנגד הכל, ועל כן אנו אומרים בתפילה עושה שלום ובורא את הכל, ותפילת הצבור נשמעת כשהם בשלום, וכל דרכי התורה מביאות לידי שלום, שנאמר (משלי ג') \"וכל נתיבותיה שלום\". וישראל אוהבי שלום הם, והקב\"ה ברכם בשלום מפני שהשלום מחזיק כל הברכות, שנאמר (תהלים כ\"ט) \"ה' יברך את עמו בשלום\", על כן נקראת כנסת ישראל שולמית."],"source":"רבינו יונה. אגרת התשובה י\"ד","author":"רבינו יונה מגירונדי","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6320","title":null,"paragraphs":["מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב, מפני שהיתה בו שנאת חנם."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת יומא דף ט/ב","author":"תלמוד בבלי","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד","יום ירושלים"]},{"id":"he-6322","title":null,"paragraphs":["בושה להודות, שאחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכול - היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, התנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם."],"source":"בעל הסולם. \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6325","title":null,"paragraphs":["איגוד, המתקיים מתוך גורם חיצוני, אינו איגוד לאומי כל עיקר. ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם. שמדת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד. וכל תנודה קלה הנעשה על השק, מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה. ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים. וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני."],"source":"בעל הסולם. \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6326","title":null,"paragraphs":["האחדות, שבאה מפני דרישת טובתו של כל יחיד, למטרת אהבת כל יחיד לעצמו היא אחדות מקרית, שיסודה היא אהבת הפרט העצמית, ואין סופה להתקים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון שבא רק ע\"י שלום הבריות, יסודתה באהבת הכלל באמת וסופה להתקים, וכרבות ימיה כן תוסיף להתגדל ולהתחזק."],"source":"הראי\"ה קוק. עולת ראיה ח\"א, עמ' רנז","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6327","title":null,"paragraphs":["יותר מכל עם ולשון אין אנחנו יכולים לסבול את הסתירה, ואת  אי האחדות הנפשית, סגולת עולמים היא בנו, השלום והאיחוד, בצורתם האידיאלית, ולכן כל פיזורנו הוא רק ארעי והננו עתידים  להתאחד, ולהיות גוי אחד בארץ."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקודש ד, עמוד תקב","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6328","title":null,"paragraphs":["הגאולה העתידה יהיה ע\"י האחדות בבני ישראל, בחינת הערבות איש את רעהו יעזורו, באהבה ואחוה וריעות."],"source":"תפארת שלמה על התורה. פרשת ויגש","author":"תפארת שלמה","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6335","title":null,"paragraphs":["דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל."],"source":"הראי\"ה קוק. עקבי הצאן, \"מאמר הדור\"","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6336","title":null,"paragraphs":["דורנו זה, הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך, זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזוהר, שהוא תחילת קיום הכתוב: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר: דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (ירמיה ל\"א). אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב\"ה. אבל אנו, לידינו, עוד לא קבלנו כלום. אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה, להתחיל בעבודת השי\"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה, ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו. ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: שלמות ההשגה והגאולה השלמה."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6337","title":null,"paragraphs":["הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו, וגם פה בארצינו, שאנו רוצים להתחיל במדיניות משלנו מחדש, שאין לנו כל תקוה להאחז על הקרקע בתור אומה, כל עוד... שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה."],"source":"בעל הסולם. \"הגלות והגאולה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6338","title":null,"paragraphs":["רק על פי חכמת הקבלה תיוושע ישראל תשועת עולמים, כי רק הוא חכמת אלקית המסורה לחכמי ישראל מימי קדם ושנים קדמוניות ועל ידה יתגלה כבוד אלקים וכבוד תורתו הקדושה."],"source":"ר' שבתאי ליפשיץ. סגולת ישראל, מערכת ז', אות ה'","author":"ר' שבתאי ליפשיץ","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6339","title":null,"paragraphs":["אדם מישראל שהוא רוצה לזכות לאור חיים באמת, צריך הוא שיסכים להיות שותל עצמו בכנסת ישראל בכל לבו בכל חושיו וכחותיו הגשמיים והרוחניים, שישים את מגמת חייו לקנות לו לפי היכולת שבידו את המדות הישראליות ואת הידיעות המיוחדות לישראל, שראש לכולן היא התורה בכל רחבה בכל סעיפיה, ועמה כל מה שמיוחס לחכמת ישראל, ומתוך עליתה של כנסת ישראל יבא לעליה כללית של מקור החיים האנושיים והעולמיים."],"source":"הראי\"ה קוק. אורות הקודש, עמוד קמז","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6341","title":null,"paragraphs":["דווקא בעת משבר גדול וסכנה עצומה, צריכים לקחת את המעולה שבתרופות. התורה בפירושיה הרוחניים כולם, צריכה היא להתעלות אצלנו. כל מי שיש אומץ בלבבו, כוח בעטו ורוח ה' בנשמתו, קרוא הוא לצאת אל המערכה ולצעוק הבו אור!."],"source":"הראי\"ה קוק. \"אגרות הראי\"ה א'\", אגרת תמ\"ג","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["חובת עם ישראל לאיחוד"]},{"id":"he-6344","title":null,"paragraphs":["יסוד ושורש העבודה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם, מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שֶׁיָשִׂים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמֵל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חז\"ל הוא, שהאדם לא נברא, אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא."],"source":"הרמח\"ל. מסילת ישרים, פרק א', ביאור כלל חובת האדם בעולמו","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-6347","title":null,"paragraphs":["האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאילו חולה חולי האהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו, בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה, תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד, כמו שצונו, בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל, כי חולת אהבה אני, וכל שיר השירים משל הוא לענין זה."],"source":"רמב\"ם. יד החזקה. הלכות תשובה, פרק י'","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["אהבת ה'","אין עוד מלבדו","לחיות בחיסרון להשפיע"]},{"id":"he-6353","title":null,"paragraphs":["כותב האר\"י הקדוש \"שיש ענין שערות, המכסה על האור, שלא יהנו מהאור כל עוד שאינם ראויים, שיכולים לפגום\". והענין, שאנו צריכים להאמין, שהבורא נותן לנו רצון וחשק לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלבוש, שהלבוש הזה נקרא \"שלא לשמה\". כלומר, שהבורא מסתיר עצמו לפעמים בלבוש של חברים... שעל ידיהם הבורא עושה את הפעולות האלו, היינו שמבחינת אחוריים הבורא עושה. פירוש, האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-6355","title":null,"paragraphs":["אף על פי שחברך אינו שווה במדות כנפשך, חייב אתה לסבול אותו ולאהוב אותו, בעבור ה', שככה בראו."],"source":"השל\"ה הקדוש. שער האותיות, אות ב","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה"]},{"id":"he-6356","title":null,"paragraphs":["תכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, היתה מחשבתו ית' גומרת הכול, כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן, עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלמות, ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל המאציל ית'. והוא מטעם, כי בנצחיותו ית', העבר והעתיד וההווה, משמשים כאחד. והעתיד משמש לו כהוה. ואין עניין מחוסר זמן, נוהג בו ית'. ומטעם זה, לא היה כלל עניין הרצון לקבל המקולקל, בצורה דפרודא [של פירוד], בא\"ס ב\"ה. אלא להיפך, שאותה השוואת הצורה, העתידה להיגלות בגמר התיקון, הופיעה תיכף בנצחיותו ית'. ועל סוד הזה אמרו חז\"ל (בפרקי דר\"א): קודם שנברא העולם, היה הוא ושמו אחד, כי הצורה דפרודא, שברצון לקבל, לא נתגלתה כלל במציאות הנשמות, שיצאו במחשבת הבריאה, אלא הן היו דבוקות בו, בהשוואת הצורה, בסוד \"הוא ושמו אחד\"."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לספר הזוהר. י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אני ראשון ואני אחרון","אין עוד מלבדו","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-6359","title":null,"paragraphs":["הנה להעולם יש שתי מצבים: א. במצב הא' העולם נקרא בשם \"יסורים\", ב. ובמצב הב' הוא נקרא בחינת \"שכינה הקדושה\". כי מטרם שהאדם זכה לתקן את מעשיו שיהיו בעמ\"נ להשפיע, אז הוא מרגיש את העולם רק לבחינת יסורים ומכאובים. אלא אח\"כ הוא זוכה ורואה, שהשכינה הקדושה היא מלובשת בכל העולם. ואז הקב\"ה נקרא שהוא הממלא את העולם. והעולם נקראת אז בשם \"שכינה הקדושה\", שהוא המקבלת מהקב\"ה. ואז נקרא \"יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא\", כי כמו שהקב\"ה הוא המשפיע, כן העולם עוסקים עכשיו רק בהשפעה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ'. \"שני מצבים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-6361","title":null,"paragraphs":["השב מאהבה, הוא הזוכה לתכלית הדביקות. דהיינו, רום המעלות. ואיש המוכן לחטאים, הוא מצוי בשאול תחתית. והמה שתי נקודות היותר רחוקות בכל המציאות הזו. לכאורה יש לדייק על לשון תשובה, שהיה צריך להקרא לשון שלמות, אלא להורות, שהכל ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה, כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה. רק עבור \"נהמא דכיסופא [לחם בזיון]\" יצאה הנשמה בסוד הצמצומים, עד שמתלבשת בגוף העכור, ורק בסגולתו, היא חוזרת לשורשה לטרם הצמצום, ושכרה בידה מכל המהלך הנורא שעשתה, שכללות השכר הוא הדבקות האמיתי. כלומר, שהתפטרה מנהמא דכיסופא. כי כלי קבלתה נהפך לכלי השפעה, ושוה צורתה ליוצרה. ובזה תבין. אם הירידה לצורך עליה היא. היא נחשבת עליה ולא ירידה, ובאמת הירידה עצמה, היא העליה, כי אותיות התפילה עצמם מתמלאים משפע, ובתפילה קצרה, יקצר השפע, כי יחסרו אותיות. וכן אמרו ז\"ל: \"אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6362","title":null,"paragraphs":["ידוע שיש דרך ימין ודרך שמאל. ימין נקרא מלשון הֵימין. שעל הפסוק \"והאמין בה'\" אומר התרגום \"והֵימין\". בזמן שהרב אומר להתלמיד ללכת בדרך ימין, שבדרך כלל נקרא ימין \"שלימות\", ושמאל - \"בלתי שלם\", אלא שחסר שם תיקונים, אז התלמיד צריך להאמין לדברי רבו, מה שהוא אומר לו ללכת בדרך ימין, שנקרא שלימות. ומהו הוא השלימות, שהתלמיד צריך ללכת? הוא שהאדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שכל העולם מקבלים ממנו ית' רק טובות. ואע\"פ כשהוא מסתכל על עצמו, הוא רואה, שהוא בעירום וחסר כל. וכמו כן כשהוא מסתכל על העולם, הוא רואה שכל העולם סובל יסורים, וכל אחד לפום דרגה דיליה [לפי הדרגה שלו], על זה הוא צריך להגיד, כמ\"ש \"עינים להם ולא יראו\". שלהם פירושו, שכל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, הנקרא להם, ולא יראו האמת. ומהו רשות הרבים? כלומר, שכל זמן שיש לאדם ב' רצוניות. הגם שהוא מאמין, שכל העולם שייך להבורא, אבל להאדם גם כן שייך משהו. שבאמת האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב\"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכל הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא.","נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב\"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: \"עינים להם\" אבל לא יראו את האמת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מ'. \"אמונת רבו, מהו השיעור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6363","title":null,"paragraphs":["כתוב במאמר (\"שמעתי\", שנת תש\"ג) \"האדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב, כלומר שכל העולם מקבלים ממנו יתברך רק טובות\".","ובהאמור יוצא, שבזמן שהאדם עוסק באמונת ה', שהאדם צריך לתת זמן מסוים, ולצייר לעצמו, איך האדם היה מרגיש אז, בזמן שהיה זוכה לקרבת ה', והיה רואה בעיניו את הטוב ועונג הנמשך לו ולכל הנבראים, איך האדם היה אז נמצא במצב רוח מרומם. ואיך שהוא היה שש ושמח.","והציור הזה הוא צריך המשך, שגם האמונה שלו תהיה כדוגמת ידיעה וראיה. כלומר, ששיעור האמונה צריך להיות כדוגמת ראיה וידיעה. וזוהי עבודה גדולה, היות שזוהי דרך של אמת. וזהו כמו שכתוב \"אמת ואמונה\", שפירושו, שאמונה שלו תהיה על דרך האמת, הוא דוקא כעין ציור הזה, שהוא צריך להאמין בשיעור גדלות האמונה, כאילו היה רואה את זה, שהוא מאמין בעיניו.","היינו באותו שיעור התפעלות, שהיה לו בזמן שהוא היה רואה, כך צריך לקבל התפעלות, בזמן שהוא לא רואה, רק שמאמין שכך הוא. לכן נקרא זה \"אמונה בדרך אמת\". היינו, שהאמונה שלו היא באמת אמונה כאילו היה זה ידיעה. וזה נקרא \"אמונה של אמת\", כמו שכתוב \"אמת ואמונה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 28 \"מהו \"להזהיר גדולים על קטנים\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6364","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"ג' שותפים באדם הקב\"ה ואביו ואמו, אביו מזריע הלובן, אמו מזרעת אודם, והקב\"ה הוא נותן בו רוח ונשמה\"... \"אביו נותן את הלובן\", ששלימות נקרא \"לבן\", שאין שם שום ליכלוך, והרווח בזה הוא בשתים:","א. שע\"י זה הוא מקבל התרוממות הרוח, משום שהוא דבוק בהשלם, היינו בהבורא. ומה שהוא נותן, צריכים להאמין, שהוא שלימות. ושלימות משלים את האדם, שירגיש שגם הוא שלם. וממילא הוא לוקח מזה מזונות, שיוכל לחיות ולהתקיים, שיהיה לו כח אח\"כ לעבוד עבודת הקודש.","ב. לפי שיעור החשיבות, שיקנה בזמן עבודת השלימות, יהיה לו אח\"כ מקום להרגיש את החסרון, מצד עבודה שלו, שאינה על צד הטהרה אמיתית. היינו, שאז הוא יכול לצייר לעצמו עד כמה שמפסיד עם התרשלותו בעבודה, שהוא יכול לעשות השואה בין חשיבות הבורא לשפלות עצמו, שזה יביא לו כח לעבודה.","אבל האדם צריך לתקן את עצמו גם כן, אחרת הוא ישאר בחושך, ולא יראה אור אמיתי, המאיר על כלים המוכשרים לכך, המכונים \"כלים דהשפעה\". ותיקון הכלים נקרא \"בחינת נוקבא\", חסרון, שעובד לתקן את החסרונות שלו. וזה נקרא \"ואמו נותנת האודם\", היינו שרואה אז את האור אדום, שהם המחסומים העומדים לו על הדרך, ולא נותנים לו להגיע להמטרה. ואז בא זמן התפילה, היות שהאדם רואה את שיעורי העבודה, מה שיש לו בעניני \"מוחא וליבא\", ואיך שהוא לא התקדם בעבודה דלהשפיע. וגם רואה, איך שהגוף שלו הוא גוף חלש, שאין לו כוחות גדולים, שיוכל להתגבר על הטבע שלו. לכן הוא רואה, שאם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד, כמו שכתוב (תהילים קכ\"ז) \"אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו\".","ומב' אלו, היינו מהשלימות ומהחסרון, שהם בחינת \"אביו ואמו\", כנ\"ל, יוצא שהקב\"ה עוזר לו, שהוא נותן לו נשמה, שהיא רוח חיים. ואז נולד ולד. וזהו שאמרו חז\"ל \"ג' שותפים באדם\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 23 \"על משכבי בלילות\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","גדלות הבורא","תפילה"]},{"id":"he-6365","title":null,"paragraphs":["מתחילה האדם צריך להאמין בה' למעלה מהדעת, ולסדר שבחים לפני רבו, שפירושו שיהיה מרגיש את עצמו לשלם בתכלית השלימות. כי זה ידוע, כפי שאדם מרגיש שחבירו נותן לו מתנות, בשיעור הזה הוא משבח אותו. וכמו כן בשיעור שמרגיש גדלותו של חבירו, בשיעור זה הוא יכול לסדר השבחים. דהיינו אם הוא מרגיש שחסר לו משהו ויש ביד חבירו למלאותו, תיכף נפסק ממנו הכח להלל ולשבח את חבירו. אי לזאת, כשאדם מתחיל בעבודתו, אז מוכרח ללכת באמונה למעלה מהדעת שלא חסר לו שום דבר, אלא שרבו מילא את כל משאלותיו. ואז הוא נקרא \"שלם\", ואז השלם יכול להתחבר בהשלם. מה שאין כן כשהוא בעל חסרון, אין החסר מתחבר עם השלם. ואחר כך הוא יכול לסדר חסרונות כעבד המבקש מתנה מרבו, שאז הוא מבקש צרכיו, היינו ש\"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\", ואל להתעלם משום חסרון שיש בו. אלא אדרבא, כפי שמרגיש חסרונו, באותו שיעור הוא יכול להתפלל שרבו ימלא משאלותיו. ואז כל התלמיד המרבה לשאול, הרי זה משובח. ואחר כך לבסוף אסור להשאר בחסרון. אלא הוא צריך עוד פעם ללכת בדרך אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם בתכלית השלימות. וזה שכתוב כעבד המודה לפני רבו על המתנה שקיבל ממנו, והולך לו. שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת שכבר קיבל כל משאלותיו, המכונה \"מתנה\". והוא מודה לרבו על זה, כי אסור לאדם לחיות בפרוד, היינו שיש לו טענות לרבו שהוא לא נותן לו מה שהוא מבקש. לכן אסור לו לאדם שיהיה בחסרון, ותמיד הוא צריך להיות בשמחה. אבל בכדי שיהיה לו כלים לקבל, אז הוא צריך לעורר החסרונות. וזה נקרא אצל קרבן עולה ויורד, \"ידיעה בתחילה וידיעה בסוף, והעלם בינתיים\". היינו שבין ידיעה לידיעה מותר לראות את ההעלם, היינו שאין לו שום התגלות מבחינת האמת, שהוא ירגיש שעבודתו רצויה לפני רבו. היוצא מזה, שאין לגלות שום חסרון בתורה ועבודה לעצמו, אלא תמיד הוא צריך ללכת למעלה מטעם ודעת שהוא שלם בתכלית השלימות. ובאמצע הוא יכול לשאול את משאלותיו, כפי שעיניו רואות, שיש לו רק חסרונות. אבל אחר כך הוא צריך להאמין, כאילו כבר קיבל כל משאלותיו ומודה לרבו על כך. אז הוא יכול להיות בשמחה על זה שהוא שלם. נמצא שכל שלמותו נבנית על אמונה. וחסרונותיו נבנים על ידיעה, כי \"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 438 \"הושע עבדך אתה אלקי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6367","title":null,"paragraphs":["אדם צריך להתחיל בעבודת ה' בבחינת ימין, הנקרא \"זכר\", שהוא שלימות, הנקרא שמח בחלקו, שזה בחינת \"כי חפץ חסד\". וכמה טעם וחיות שיש לו בתורה ומצוות מספיק לו ליתן יגיעה בתורה ומצוות משום מאמין בהשגחה פרטית, שכך הוא רצון ה'. ומרגיש את עצמו לאדם השלם. ועל זה הוא נותן שבח והודיה לה', שנתן לו חלק בעבודתו יתברך. זה נקרא זכר, שמרגיש את עצמו לשלם, ותמיד הוא שמח, ומקיים, \"עבדו את ה' בשמחה\". אבל זה נקרא \"פלג גוף\". וחסר לו בחינת נקבה, שהיא בחינת חסרון. שמצד השמאל, שמתחיל לעשות חשבון הנפש כמה המדות והמחשבות שלו הן שלמות, אז הוא רואה את האמת, שעדיין הוא שקוע בהרצון לקבל לתועלת עצמו. ולצורך הזולת אין הוא מסוגל לעשות, הן בין אדם לחבירו והן בין אדם למקום. ואז בשיעור שיש לו הכרת הרע, בשיעור הזה הוא יכול לתת יגיעה, היינו מעשים. בבחינת \"כל מה שיש בידך ובכחך לעשות עשה\". וכמו כן הוא יכול לתת תפילה מעומקא דליבא. כי רק בשיעור שהאדם מרגיש את הרע, היינו שמרגיש שזה רע, בשיעור הזה הוא עושה פעולות להפטר מהרע. וזה נקרא \"נקבה\", היינו חסרון. נמצא שיש לו מקום לשתי בחינות מנוגדות. היינו מצד אחד הוא נבחן לשלם, שהוא ימין, חסד, שמח בחלקו. ויכול לתת שבח והודיה לה' על שהכניס אותו למקום תורה ומעשים טובים. ומצד השני הוא יכול להתפלל לה' על מה שהוא נשאר מבחוץ לעבודת השם יתברך, כי הכל נבנה על יסוד של אהבה עצמית. אז נקרא אדם השלם, ואחרת לא נקרא אדם, משום שאם יראה את החסרונות שלו, תיכף יברח גם מבחינת ימין. אבל לאחר שהוא כבר ראה את מצב הרע שלו, ומכל מקום הוא מתחזק למעלה מהדעת, שיש לו שלימות. וסימן לדבר שהוא יכול לתת שבח לה' על זה. אז נקרא שלם. וזהו \"ימינא ושמאלא ובינייהו כלה\". שעל ידי זה שיש לו בחינת דכר ונוקבא, אז הוא יכול לזכות לבחינת כלה, היינו למלכות שמים אמיתית. וזה, \"עבדו את ה' בשמחה\". ושואל שם בזהר הקדוש, הלא אינו יכול לשמוח, כי לבו נשבר מחמת חטאיו. הא תנינן \"לעולם יכנס אדם דרך ב' פתחים, שהם חסד ופחד\". יכולים לבאר זה על דרך הנ\"ל. היינו בפתח ימין, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם. וזהו השגחה פרטית, וזה \"כי חפץ חסד\". ופתח השני הוא פחד, היינו גבורה, שמאל, שעל פתח הזה הוא צריך לתת יגיעה ותפילה. וזה נקרא \"אדם\", משום שיש לו ב' בחינות זכר ונקבה, שהוא שלם וחסר. ואז נקרא עבודתו שלימה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 401 \"שמע ישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-6368","title":null,"paragraphs":["כתוב בפרי חכם (חלק ב', דף סה) שהאדם צריך להשתוקק, להשגת קוב\"ה, כלומר להדבק בו, בהכרה שלימה, שזה בחינת קוב\"ה. שפירושו, שהאדם צריך ללכת בקו ימין הנבחן לשלימות, ולהתפלל לה' ולהודות לה', אפילו אינו מוצא בעצמו, שום דבר שיהיה לו תשוקה לרוחניות. ולפי זה איך הוא יכול לבוא להודות לה' ולומר שה' שומע מה שהוא מדבר אליו שזהו הפירוש שמיחסים את העבודה לה', הוא מקבל עבודתו, ולא חשוב באיזה צורה נראה העבודה. אלא אם הוא רק מיחס לה', ואומר זה שאני פונה לה', ומאמין שהוא יכול לענות, לי, על משאלותי, שבזה האדם שמח ומרגיש עצמו, לאיש מרים מעם. כלומר ששאר אנשים, אין להם שום ענין עם רוחנית, והוא מאמין, שה' נתן לו על כל פנים, [הרגשה] שאין לו רוחניות, לא חשוב באיזה צורה שהוא, אלא זה שיש לו ההתענינות, לחשוב בקשר לרוחניות, לא חשוב, אם יש לו או אין לו, או שהוא עכשיו בתכלית השפלות, היינו שהוא רואה שאין לו עתה שום רצון שיעלה בדרגה, ולצאת מהשפלות, אולם הוא נותן תודה לה' על זה, לכל הפחות שהוא חושב על רוחניות, ולשאר אנשים אין להם, שום מחשבה לרוחניות. אם הוא יכול לתת תודה לה' הוא מקבל מזה שמחה, ו\"מתוך שלא לשמה בא לשמה\", ועל ידי זה הוא עולה ממצב השלמות שלו, ויכול ע\"י זה לבוא לידי מצב שאפילו הוא שוכח, את מצב השפלות שהיה נמצא בה, מטרם שעשה את החשבון ונתן תודה לה', ונדמה לו כאילו הוא תמיד היה במצב הזה. וזה נמשך, מבחינת \"ברוך מתדבק בברוך\", היות שהתודה שנותן לה', זה עושה את האדם, שירגיש עצמו לשלם, ובשיעור השמחה, שהוא ממשיך, כך הוא יכול לעלות בדרגה. ובטח צריכים לומר שהדרך הזה הוא אמת, היינו שאין כח להאדם להעריך את החשיבות של קדושה, אלא הנגיעה של משהו בקדושה, הוא חשוב לאין קץ, אצל הבורא מכל הדברים הגשמיים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 17 \"מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6370","title":null,"paragraphs":["בכדי שיהיה להאדם התקדמות בעבודה, האדם צריך ללכת בב' קוים הנקראים ימין ושמאל. את הימין צריכים, מטעם שאסור לגלות שום חסרון, כי במקום שיש חסרון בקדושה יש אחיזה לס\"א, כמו שאומר האר\"י הקדוש, \"בעיבור צריכים כח המצייר, וכח המעכב\". שפירושו עיבור, שזהו תחילת כניסת האדם לקדושה. כח המצייר הוא כח המראה את האמת, היינו ציור של העבודה היינו אם יש לו ציור טוב על המצב שבו הוא נמצא, היינו שמאיר לו את העבודה, כלומר איך צורה יש לו כשהוא מסתכל על עבודתו, אם הוא בשלימות או לא, היינו אם הוא עובד בעל מנת להשפיע, או שהוא רוצה על כל פנים לעבוד בעל מנת להשפיע. וכח המעכב נקרא, היות שבזמן שכח המצייר מראה לו האמת, שבזמן העיבור הנקרא תחילת עבודה, בטח שהוא רואה חסרונות, ויכול להיות אחיזה להס\"א, לכן מוכרח להיות כח המעכב, שהוולד לא יהיה נפל, היינו הפלה להס\"א, ובכדי לעכב שלא יהיה הפלה, אף על פי שיש חסרון, כמו שמראה כח הציור, איזה צורה שיש לעבודה זו, וכח המעכב נקרא, ימין. מטעם שהוא עובר לבחינת שלימות, היינו שהוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו שהאדם צריך להיות שמח בחלקו, היינו כמה אחיזה שיש לו בתו\"מ, לזכיה גדולה הוא זה בעבורו, כי הוא רואה שיש אנשים, שה' לא נתן להם את המחשבה ורצון אפילו לזה שיש לי כן קצת אחיזה, זה נקרא כח העיכוב, שלא יפול מהעבודה, וגם הוא יוולד אח\"כ, היינו שמהעבודה זו, שהוא שומר עצמו בעיבור, היינו בתחילת עבודה, שיהיה ב' קוים, היינו שמאל וימין, הוא יזכה להיוולד, ולהיות לבחינת יניקה דקדושה, שע\"י כח המצייר וכח המעכב, תצא מהעבודה זו ולד שלם בקדושה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6371","title":null,"paragraphs":["כתוב \"שמאל דוחה\", ודרושה יגיעה ועבודה גדולה בהתגברות על כל המכשולים, ועל כל הדיעות והמחשבות הזרים לנו. אבל צריכים לעסוק גם בימין, כמו שאמרו חז\"ל \"עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי\", שתורה נקרא בחינת ימין, שהוא בחינת שלימות. והאדם צריך להחזיק את עצמו לאדם מושלם במעלות ובמידות תרומיות, וצריך להתאים את מעשי התורה והמצוה כמו שמתאים לאדם השלם, עד כמה שהוא באפשרותו. אבל לא להצטער אם לא יכול להשלים את רצונו, היינו אם יש לו רצון להרבות במעשים טובים ובלימוד התורה ואינו יכול, אל להצטער על זה אלא להיות בשמחה בזמן עבודת הימין. וכמה שהוא יכול לעשות יהא שמח בחלקו, ויתן שבח והודיה לשמו על מה שניתן לו שרות קט לשמש את המלך, אפילו רגע ביום או אפילו רגע ביומים, יהיה דבר זה אצלו כמוצא שלל רב. ואפילו שהוא מעשה כפשוטו, היינו בלי חיות, מכל מקום הוא צריך להשתדל להיות בשמחה, ויקבל חיות מזה שניתן לו לשמש את המלך. ובצורה כזאת, היינו על דרך השלימות, הוא צריך בזמן הלימוד. וזה נקרא בחינת תורה שהיא ימין, כמו שכתוב \"מימינו אש-דת\". ועל כל הזדמנות הוא מחויב לתת שבח לה'. ושמעתי מאאמו\"ר, כי השבח והודיה שנותנין לה' על התקרבותו לה', עם זה ממשיכים את אור קדושתו למטה. כי האדם צריך להרגיש את עצמו לשלם, ואז נקרא הוא בחינת ברוך, וברוך מתדבק בברוך. מה שאם כן כשאדם מחזיק עצמו לארור, אין ברוך מתדבק בארור כמו שאמרו חז\"ל. לכן אתם צריכים להחזיק את עצמכם לשלמים בזמן התורה ועשיית המצוות, ואסור למצוא בעצמו בזמן הזה שום מום, כמו שכתוב \"כי כל אשר יהיה בו מום לא יקרב\". וזה נקרא בחינת תורה היינו שלימות."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ל\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6372","title":null,"paragraphs":["העבודה צריכה להיות בב' קוים, בימין ושמאל, שימין נקרא \"שלימות\", ושמאל נקרא \"חסר שלימות\". וצריכים לעשות שם תיקון. ובזמן שהאדם עוסק בענין \"חקת התורה\", היינו שהוא רוצה לקבל עול מלכות שמים, והגוף מתנגד לכך, והוא עושה עמו מלחמה, המצב הזה נקרא \"קו שמאל\", משום שהאדם מרגיש אז את חסרונו, איך שהוא מרוחק מאהבת ה' כנ\"ל, שהגוף בא אז עם שאלות \"מי ומה\". ובזמן זה אין לו ממה לקבל חיות, כי מחסרון אין האדם יכול לחיות. ועבודה זו נקראת \"סור מרע\", היינו שהאדם צריך להתרחק מהרע, שנמצא בהאדם, הנקרא \"רצון לקבל\", בין במוחא ובין בליבא, הגם שהעבודה הזו היא עבודה הכרחית, היות שזהו היסוד הראשון שהאדם צריך לקבל על עצמו את העול מלכות שמים, אבל יחד עם זה אומר הכתוב, יש עוד מה לעשות, היינו עבודת הימין, הנקראת \"שלימות\". ועבודת הימין נקראת בהכתוב \"ועשה טוב\". שיש לפרש, שהאדם צריך לעסוק בענין טוב, שטוב נקרא \"שלימות\". כלומר, שהאדם צריך לעשות חשבון, כמה טוב יש לו, שזה נקרא \"ועשה\". היינו שתעבוד, ולעשות חשבון, כמה טוב שיש לו. זאת אומרת, האדם צריך להחשיב כל דבר שבקדושה להון רב, ולהאמין, שכל מה שיש לו איזה אחיזה בקדושה, הגם שזוהי אחיזה קטנה, האדם צריך להאמין, שה' נתן לו רצון וחשק באפס מה, שתהיה לו אחיזה בקדושה, כלומר אפילו שלא לשמה, מכל מקום זהו ענין חשוב מאוד. ויתן לה' תודה על הקצת טוב שיש בו. ומבחינה זו האדם יכול לקבל חיות, ושיהיה לו מצב רוח טוב. ומזה האדם יכול לקיים מה שכתוב \"עבדו את ה' בשמחה\". נמצא, שיש להאדם לקיים את הימין והשמאל. וזה שכתוב \"סור מרע ועשה טוב\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 37 \"מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6373","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל (יומא ט\"ז) \"כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין\", שפירוש של \"כל\" הוא \"בדרך כלל\". כלומר, בדרך כלל האדם צריך ללכת בקו ימין. ובקו שמאל מותר ללכת רק בזמן שהוא בטוח שיהיה בידו להתפלל על החסרונות שלו. אחרת הוא צריך להישאר בימין, עד שירגיש בעצמו, שהוא מוכן לזה.","לכן, אם נתעוררו לו נגד רצונו מחשבות, שהוא לא בסדר, ואיך הוא יכול לדבר דיבורי תורה ותפלה לה', בזמן שהמחשבות שלו אומרות לו, הלא אתה מלא לכלוך, ואיך אתה לא מתבייש לעסוק בדברי קדושה. על זה האדם (חייב) לומר, שכתוב \"אני ה' השוכן אתם בתוך טומאתם\", כלומר, אפילו שאני נמצא בשפלות הכי גרועה, מכל מקום אני מאמין במה שכתוב, שה' שוכן אפילו בשפלות הכי גרועה.","אולם אינו שורה אצל בעלי גאוה, כמו שאמרו חז\"ל \"כל המתגאה, אומר הקב\"ה, אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד\". לכן כשהאדם מרגיש עצמו בשלימות, לפי הקו ימין, שהוא מעריך את שפלותו, ואומר, שמכל מקום ה' נתן לו קצת אחיזה כלשהי בקדושה, וקצת הזה לגבי הקדושה שהאדם צריך להשיג, בודאי נקרא זה הקצת קדושה לגבי קדושה אמיתית, בחינת הדיוט. ואם הוא אומר לפי שפלותו, אני מודה ומשבח לה' עבור זה. על זה יכולים לומר, כמו שכתוב \"אני ה' השוכן אתם בתוך טומאתם\". וכשהוא שמח מזה, יש לו הזדמנות לזכות לבחינת \"שהשכינה שורה אלא מתוך שמחה\". נמצא, שע\"י השפלות הזו, שמזה שה' נתן לו משהו אחיזה בקדושה, הוא יכול לעלות במעלות הקודש, אם הוא רק לוקח מזה שמחה ומחשיב את זה, אז האדם יכול לומר \"מקימי מעפר דל\", \"מאשפות ירים אביון\". היינו, בזמן שהאדם מרגיש את שפלותו, והוא דל, היינו עני, כמו שאמרו חז\"ל (נדרים מ\"א) וזו לשונם \"אמר אביי, נקטינין, אין עני אלא בדעה\", שפירושו, מסורת מאבותינו, מנהג מאבותינו, ש\"אין עני אלא בדעת\".","וזה שאומר שהוא דל, היינו עני, שאין לו שום דעת בקדושה, הוא נקרא \"עני ודל\". ואז, אם יש משהו אחיזה בקדושה, אף על פי שהוא דל, אומר \"מקימי מעפר דל\". זאת אומרת, שאומר הלל, שאף שהוא דל, מכל מקום ה' מקים אותו. \"מאשפות ירים אביון\", הגם שהוא מרגיש שהוא אביון, מכל מקום ה' הרים אותו. ועל זה הוא אומר הלל לה'. ושיעור אחיזה בקדושה צריך להיות במשהו, כבר יכולים להגיד הלל ולתת שבח לה'."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 24 \"מהו, ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות"]},{"id":"he-6380","title":null,"paragraphs":["מי שכבר התחיל בעבודה, ואינו אומר שהוא יחכה, עד שה' יתן לו רצון לעבוד את עבודת הקודש, אז הוא יתחיל לעבוד, אלא הוא לא רוצה לחכות, כי התשוקה לעבודה ולהגיע לאמת דוחפת אותו ללכת קדימה, אף על פי שהוא לא רואה, שתהיה לו היכולת ללכת קדימה לבד, כדוגמת נחשון. אבל הוא רואה, שאינו יכול להמשיך בעבודה זו, ומפחד שהעול מלכות שמים, שהוא עכשיו נושא בעול הזה, מתחיל ליפול ממנו, אז מתחיל לצעוק לקבל עזרה, כי רואה כל פעם, שכל המשא הזו שקבל עליו, מתחיל לנפול. זה דומה לאדם, שהשק הוא על כתפיו, ורואה שהשק מתחיל ליפול. אז אנו רואים, שהסדר הוא בגשמיות, שכל מי שהוא פוגש ומבקש ממנו עזרה, תיכף הוא מקבל על המקום. ואף אחד לא דוחה אותו על זמן של אח\"כ. כמו כן ברוחניות, מי שמתחיל לראות, איך המשא והעול מתחיל ליפול ממנו, היינו מה שקבל על עצמו מקודם את העבודה בבחינת \"כשור לעול וכחמור למשא\", מתחיל לרדת מעל כתפיו, והוא רואה, שעוד מעט הוא יהיה בזמן ירידה, וצועק אז לה', אז הוא מקבל עזרה, כמו שאמרו חז\"ל \"הבא לטהר מסייעים אותו\", כנ\"ל בדברי הזהר. מה שאין כן מי שמחכה, שה' יעזור לו מקודם, ואומר שאח\"כ יהיה בכוחו לעבוד, על זה אמר אאמו\"ר זצ\"ל, כמו שכתוב (קהלת י\"א) \"שומר רוח, לא יזרע ורואה בעבים\". שפירושו, שעומד ומצפה שה' ישלח רוח תשובה, אדם זה אף פעם לא יגיע להאמת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1 \"וילך משה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6382","title":null,"paragraphs":["בא ולמד מעובד השלם (ואפילו שלם באתערותא דלעילא [בהתעוררות מלמעלה]) ושאל זקניך ויאמרו לך, כי השלם ע\"ה שלם בכל, ויש לו ידיעה שלימה \"בברכה שבעתידות שלו\", ומכל מקום אינו נחלש כלל מחמת כן, מיגיעה בתורה, וחיפוש. ואדרבה אין לך מתיגע בתורה ובחיפוש כמוהו. והתירוץ פשוט: שיגיעתו אינו כ\"כ לקרב לעצמו העתידות הטוב, אלא כל יגיעתו היא בגדר גילוי אהבה בינו לבין קונו, ולכן רגשי האהבה פרין ורבין, ומתגדלים, בכל יום ויום עד שמשתלמת האהבה בבחי' \"אהבה חלוטה\", שזה מעוררו ומביאהו אח\"כ לכפול שלימותו, בבחי' אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה] וד\"ל."],"source":"בעל הסולם. אגרת ב'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6384","title":null,"paragraphs":["צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את המשפחה שלו ואת חבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת חסרון האמונה. זאת אומרת, שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל, היינו שאינו מרגיש את מציאות ה'. זה גורם לו הכבידות. מה שאין כן, בזמן שהוא מתחיל להרגיש את מציאות ה', תיכף נפשו כוסף להבטל ולהתחבר להשורש, ולהכלל בו \"כנר בפני אבוקה\", בלי שום דעת ושכל. אלא שזה בא לו מצד הטבע, כמו נר שהוא בטל בפני אבוקה. לפי זה יוצא, שעיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש\"מלא כל הארץ כבודו\". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיהיה שיזכה לאמונת ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ד. \"מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הכבדת הלב בכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6385","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך, לעשות הכל לשם שמים, כי על מה שהוא עושה, הוא חושב איזו תועלת תהיה מזה לה', ולא חושב על תועלת עצמו, אז בא אליו הגוף עם טענות, ומתחיל לדבר לשון הרע על דרך הזו, הנקראת \"דרך של השפעה, ולא לתועלת עצמו\". והוא טוען \"טענת פרעה\", ו\"טענת רשע\", שהם בחינת \"מוחא וליבא\", שהם בחינת \"מי ומה\". וכשהאדם מתחיל לשמוע טענותיהם, הוא מתחיל אז להשתומם, כי אף פעם לא שמע מהגוף שלו טענות חזקות, מכפי ששומע עכשיו. הוא חשב, כשמתחיל בעבודה, אז הוא צריך להתקדם כל פעם יותר להמטרה, היינו שכל פעם הוא צריך להבין, שכדאי לעבוד לשם שמים. ופתאום הוא רואה, שבמקום שהיתה צריכה להיות לו יותר תשוקה לעבודת ה', הוא שומע התנגדות מצד הגוף, שאומר לו עכשיו, מדוע אתה לא רוצה ללכת בתלם של כל העולם, שבעיקר צריכים לדקדק על המעשים בכל פרטיה ודקדוקיה, ובענין הכוונה צריך לומר \"יהי רצון כאילו כוונתי\". ועתה, אומר הגוף, אני רואה, שאתה משים לבך דוקא על הכוונות, היינו שתוכל לכוון שהכל יהיה לשם שמים ולא לתועלת עצמו. היתכן שאתה תהיה יוצא דופן. ואתה לא רוצה ללכת כמו הכלל, שהם אומרים, שזוהי הדרך הבטוחה ביותר. והראיה לזה, תסתכל על הרבים, איך שהם נוהגים. ואז מתחיל סדר עבודה של התגברות. היינו, שהוא צריך להתגבר על טענותיהם, ולא להיכנע למה שהם דורשים ממנו. ובטח שהוא צריך לתת להם תשובות ברורות, על מה שהם נותנים לו להבין, שזה, מה שהוא רוצה לכוון, שכל מעשיו יהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמו, זהו נגד השכל. כי השכל מחייב, היות האדם נברא עם רצון לקבל הנאה ותענוג, ויש דרישה מצד הטבע למלאות אותה, אחרת בשביל מה הוא צריך לכל החיים, אם לא להנות מהחיים, למלאות הדרישות מה שהגוף דורש, והוא נותן לו להבין, שזה על פי השכל מאה אחוז, ואין שום תירוץ להשיב על טענותיו. והתשובה הברורה צריכה להיות, שאנו מאמינים בדברי חכמים, שלמדו אותנו, שאנו צריכים ללכת למעלה מהשכל ודעת. זאת אומרת, שאמונה אמיתית היא דוקא למעלה מהדעת, ולא הכל נכון מה שהשכל מבין, כי לגבי הקב\"ה, אנו לומדים, כמו שכתוב \"כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכי דרכיכם\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 38 \"צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6386","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צועק \"כתבנו לחיים\", שפירוש \"חיים\" הוא בחינת להתדבק בחיי החיים, שהוא דוקא על ידי זה, שהאדם רוצה לעבוד בבחינת כולו להשפיע, וכל מחשבותיו עבור הנאה עצמית יהיו בביטול גמור. ואז, כשמרגיש, מה שהוא מדבר, אזי לבו יכול לפחד, שמא חס ושלום יתקבל תפילתו. היינו שלא יהיה לו שום רצון עבור עצמו. ולגבי הנאת עצמו מצטייר מצב, בדומה שהוא עוזב את כל תענוגי עולם הזה ביחד עם כל הבריות, והחברים, ובני ביתו, וכל קניניו ורכושו. ופורש את עצמו ללכת למדבר, אשר אין שם שום, רק חיות רעות. ואף אחד לא ידע ממנו וממציאותו. ונדמה בעיניו, כאילו אובד את עולמו בפעם אחת, ומרגיש שמאבד עולם מלא חדוות חיים, ומקבל על עצמו מיתה מעולם הזה, ומרגיש שהוא כעת מאבד עצמו לדעת, בזמן הרגשת הציור הזה. ויש לפעמים, שהס\"א עוזרת לו לצייר את מצבו עם כל הצבעים השחורים, אז הגוף בועט בתפילה זו. ונמצא, שאי אפשר שיתקבל תפילתו, מסיבת שהוא עצמו לא רוצה שתתקבל תפילתו. לכן צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כאלו שיהיו פיו וליבו שוים. וזה יכולין לבוא שהלב יסכים ע\"י ההרגל, שיבין שבחינת קבלה נקרא פירוד, ועיקר הוא דביקות בחיי החיים, שהוא סוד השפעה. ותמיד מוכרחים להשתדל בעבודת המלכות, הנקראת בחינת \"כתיבה\", שהוא בחינת דיו ושחרית. היינו, שלא ירצה שעבודתו יהיה דוקא בבחינת \"לבני ושמעי\". כנ\"ל, שרק בזמן הלבנונית הוא ישמע לתורה ומצות, אלא ללא תנאים, בין בלבן ובין בשחור. תמיד יהיה שוה אצלו, שבכל אופנים הוא צריך להשמע להפקודות של התו\"מ."],"source":"בעל הסולם. שמעתי קכ\"ב. \"להבין מה שמבואר בשולחן ערוך\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכול מושג בכוח התפילה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","הכניסה לעיבור","ראש השנה","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילה לעיבור","תפילת רבים"]},{"id":"he-6388","title":null,"paragraphs":["יש ב' אופנים, שהם גורמים שהאדם יברח מהמערכה, בזמן שאפילו הוא נכנס להעבודה לזכות להיות דבוק בה'. כי לאחר שהאדם מתחיל ללכת בדרך האמת, אז מגלים מלמעלה את שפלותו, היינו שכל מה שהוא מתגבר ביותר, הוא מקבל מלמעלה ענין של הכבדת לב, מטעם כמו שכתוב, \"למען שתי אתתי אלה בקרבו\", שפירושו, שע\"י זה יהיה מקום להתגלות את אור התורה, הנקרא, אותיות, שזה מחזירו למוטב. כלומר שאין אור בלי כלי, לכן ע\"י הכבדת הלב מתגלה החסרון כל צרכו. ושיעור שהוא כבר כל צרכו, זה ה' יודע מתי שהכלי נגמר. לכן לפעמים אדם בורח מהמערכה, בזמן שהוא רואה שהוא כבר התפלל הרבה לפי דעתו, וה' לא שם לב אליו. אז לפעמים האדם דן את הבורא לכף זכות, זה שאין ה' פונה לתפלתו. ואומר, שזה מטעם שהוא דל אופי בכל המובנים, הן בכשרון והן במדות, וכדומה. ועל זה נאמר, \"והדל לא ימעיט\", שפירושו, שהאדם לא ימעט את עצמו, ולומר, שאין ה' יכול לעזור לאיש שפל כמוהו, כי על זה נאמר, \"רם ה' ושפל יראה\". ולפעמים אדם עוזב את המערכה, מטעם שהוא יודע שהוא עשיר, היינו יש לו הרבה תורה, הרבה מעשים טובים, והוא יודע שהוא מרים מעם. אם כן כשהוא מבקש מה', שיעזור שיהיה בידו כח לעשות הכל בעל מנת להשפיע, ומדוע ה' לא פונה אליו, כי הוא יודע שכבר נתן הרבה תפלות על זה, לכן הוא אומר, שה' לא רוצה לענות לו, לכן הוא בורח. אלא, על האדם תמיד להתגבר."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 20 \"מהו מחצית השקל בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","לא לברוח מהמערכה"]},{"id":"he-6389","title":null,"paragraphs":["סדר עבודת האדם בתורה ומצוות, בזמן שהוא רוצה לעסוק לשם שמים, הוא שצריכים ללחום ולנצח את היצר הרע. דהיינו היות כי מטבע האדם לתת יגיעה בזמן שיהיה תועלת עצמו. ובשעה שהוא רואה, שלא יצא מעבודה זו שום דבר לתועלת עצמו, אין הוא מסוגל לעבודה. ובא בטענה ושואל, מה עבודה הזאת לכם, זאת אומרת, איזה ריוח יצא מזה, שהוא מתיגע. וכשהאדם מתגבר עליו וטוען, שרוצה לעבוד נגד הטבע, שהוא להשפיע לה', אז היצר הרע בא בטענה אחרת, ושואל טענת פרעה הרשע, מי ה' אשר אשמע בקולו. אפשר לעבוד לטובת הזולת, רק במקום, שידוע לי, שהזולת מקבל את היגיעה. מה שאין כן אם יש לו שני יגיעות:","א. שהוא צריך להתגבר ללכת נגד הטבע ולעבוד לא לתועלת עצמו, אלא לטובת הזולת, היינו לשם שמים.","ב. שצריך להאמין, שהקב\"ה מקבל את יגיעתו.","ואלו הב' שאלות הם העיקרים בטענת הרשע. ושאר שאלות הבאים לאדם, הם רק תולדות, שנולדים מב' שאלות הנ\"ל.","ולהתגבר על השאלות הנ\"ל הוא רק בכח האמונה, שענינו הוא למעלה מהדעת. שצריך להשיב להרשע, שבבחינת השכל יש מקום למה שהוא שואל, אבל למעלה מהשכל, שפירוש בבחינת אמונה, שהוא מאמין בדברי החכמים, שרק הדרך הזה שהוא לשם שמים. היינו בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז\"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה (ברכות ו' ע\"ב), היינו ליראת שמים. לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות. ולכן בזמן שהרשע שואל השאלות, אז אומרים לו, שעכשיו הגיע הזמן, שאני יכול לקיים את עבודתי בבחינת אמונה, היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל - זהו סימן שתדע שעבודתי היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא, שאתה גרמת לי עכשיו מצוה, בזה שרק עכשיו מתגלה לעיני כל שדרך ה' הוא רק אמונה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 572 \"שני יגיעות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","התקפה על החיבור","מרכז העשירייה"]},{"id":"he-6392","title":null,"paragraphs":["בשעת הכנת האדם לשוב אל שורשו. אז לא בפעם אחד יגרום זווג שלם, אלא עושה העראות, שהוא סוד, דרגת הנפש, בסוד, מסטרא דאופנים [מצד האופנים], אשר רודפים בכל כוחם ברתת ובזעה, אחר השכינה הקדושה, עד שנמצאים מתעגלים על קוטב הזה, כל היום וכל הלילה, תמיד לא יחשו. כמו\"ש בספרים, בסוד האופנים, וכל עוד שמשתלמת נפשו בדרגות הנפש, הולך ומתקרב, כן מתרבה געגועיו וצערו, כי התשוקה העזה שאינה משתלמת, משאירה אחריה צער גדול, לפי שעור תשוקתו.","וזה סוד \"תרועה\", ומלמד אותנו הפייטן ואומר: \"תעיר\", כלומר, שאתה עושה העראות, בשכינה הקדושה. \"ותריע\", שע\"כ, אתה גורם לצער גדול, שאין כמותו, בסוד \"גנוחי גנח\", כי בשעה שאדם מצטער שכינה מה אומרת וכו', ולמה אתה עושה כן? הוא כדי, \"להכרית כל מריע\", פירוש, כי \"צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו\". וליודע תעלומות גלוי שעור החפץ שבלב האדם לקרבתו ית', אשר עדיין אפשר להיות מתפסק ח\"ו. ועל כן הוא ית' מרבה העראותיו, כלומר, התחלות הביאות, שאם האדם שומע לקולו ית', בסוד \"ה' צלך\" כנ\"ל, נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט.","ע\"ד שאמר רשב\"י ז\"ל באדרא: \"אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב\"ה, ובג\"כ השתא ועלי תשוקתו [כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בקדוש ברוך הוא, ומשום כך, עתה ועלי תשוקתו]\", וכו' ע\"ש. והיינו, \"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד\", ועל כן זוכה להשיב את ה' לגבי ו' לנצחיות. דהיינו, גמר ביאה, והכנסת עטרה ליושנה, שהוא סוד \"תקיעה גדולה\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחד מגלה אחד","דביקות","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","העבודה בהסתרה","גדלות הבורא","נקלטים בעליון","תפילה"]},{"id":"he-6394","title":null,"paragraphs":["כל זמן שאין לאדם את הרצון להשפיע, אין האדם מוכשר לקבל טוב ועונג. לכן, בזמן שהאדם מקבל רעות, אז נאבדת לו האמונה. מה שאין כן לאחר שזכה לרצון להשפיע, אז הוא מקבל טוב ועונג מה', אז הוא זוכה לאמונה בקביעות. נמצא, שכל אלו עליות וירידות, יביאו לו להגיע, שה' יעזור לו להשיג את הרצון להשפיע, שאז כל מעשיו יהיו לשם שמים.","אולם על האדם לדעת, בזמן שהוא בא לידי מצב, שאין הוא רואה מציאות, שיוכל פעם לצאת מאהבה עצמית, ורוצה לברוח מהמערכה, עליו לדעת, שיש כאן ב' ענינים, שהם הפוכים זה לזה, כמו שאמרו חז\"ל (אבות פרק ב' כ\"א) \"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה\".","נמצא, מצד אחד אדם צריך לעבוד ואף פעם לא להיבטל ממנה. משמע מכאן, שזה הוא ביד אדם להשיג, היות שאומר \"ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה\". נמצא, שהאדם צריך לעבוד, מטעם שבטח ישיג את מבוקשו, היינו שיהיה בידו לעשות מעשים, בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו.","ומצד ב' אומר \"לא עליך המלאכה לגמור\", משמע שאין זה בידי אדם, אלא כמו שכתוב, ה' יגמור בעדי, היינו שאין זה בידי אדם להשיג את הרצון להשפיע. אלא שכאן נוהגים ב' ענינים:","א. שהאדם צריך לומר, \"אם אין אני לי מי לי\". לכן אל יתפעל האדם מזה שעוד לא זכה, להשיג את הרצון להשפיע, אף על פי שהשקיע לפי דעתו הרבה עבודה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שה' מחכה לו, עד שהאדם יגלה את מה שהאדם צריך לעשות.","ב. ואח\"כ \"ה' יגמור בעדו\". כלומר, שאז הוא יקבל בפעם אחת את מבוקשו, כמו שכתוב, \"ישועת ה' כהרף עין\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 6 \"מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6395","title":null,"paragraphs":["אמרו שאדם יראה את עצמו חציו חייב וחציו זכאי, כי הקדוש ברוך הוא עשה בכוונה שיהיה תמיד משקל שוה טוב ורע, בכדי שיוכל להכריע. לכן אם עשה מצוה אחת והכריע לכף זכות, אם כן הוא נעשה גדול. אז אומרים, \"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו\", היינו הקדוש ברוך הוא מכביד את לבו בכוונה, בכדי שיהיה לו עוד פעם מה להכריע, כי בכל הכרעה האדם מרויח אותיות התורה... אם כן נמצא שכל הכבדת הלב היא לטובת האדם, שעל ידי זה יזכה לאותיות התורה. והגם שהאדם לא מרגיש בשעת מעשה את כל מה שהוא צריך להרגיש, אבל בזמן שגומר את בחינתו בשלימות, אז מתגלה אצלו בפעם אחת מה שעבד כל הזמן. וכמו המשל שנתן אאמו\"ר ז\"ל, שזה דומה שכל פעם אדם מרויח רק אפס. וכל פעם אינו רואה שהרויח רק אפס. לכן בפעם הראשונה יש לו אפס אחד, ובפעם שניה ב' אפסים, ובג' שלשה אפסים, עד שמרבה הרבה אפסים. אבל כשגומר את עבודתו, הוא משיג אחד. נמצא שיוכל להיות אפס אחד עם אחד, שהוא רק עשר. או שיכול להיות 1,000,000 או יותר. נמצא שכל פעם נתוספות אצלו אותיות התורה. וזהו \"למען שיתי אותותי אלה בקרבו\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 926 \"בא אל פרעה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","פסח"]},{"id":"he-6406","title":null,"paragraphs":["כל המחשבות שנופלים במוחו של אדם, הם המה עצם פעולת הבורא, רצה לומר, לא כמו שמורגש באדם, שהוא ממשיכם מאיזה מקום, או שנולדים אצלו מניה וביה, זה שקר, ראש לכל השקרים. אלא כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם - שיחות. \"סוד שמותיו ית'\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-6408","title":null,"paragraphs":["בריאת העולמות היה בשביל שיקבל השי\"ת מזה תענוג גדול, שיאציל מאיתו נשמות ישראל, וישתלשלו דרך כמה עולמות עד בואם אל העוה\"ז, ויתלבשו לבוש חומרי. ומשם ומאותו המרחק הגדול יזדככו ויתקרבו ויתדבקו אליו במחשבתם, באהבתם אותו וקשורים בו, וידמו את עצמם ל- \"אין\", בהבינם שבאמת בלעדי כח הבורא שבראם ומקיימם, הם- \"אין\", כקודם הבריאה. אם כן אין בעולם זולת הבורא. ואמר המגיד ממעזריץ', אם הם בדעתם \"אין\" מחמת דביקות הבורא, נמצא הם מדבקים כל כוחותם במחשבתם בבורא. נמצא הם גדולים מאד, כי הענף בא לשרשו והוא אחדות אחד עם השורש, והשורש הוא א\"ס, א\"כ הענף ג\"כ אין סוף, כי נתבטל במציאות, כמשל טיפה אחת שנפלה לים הגדול ובאה לשורשה, וא\"כ היא אחד עם מי הים ואי אפשר להכירה בפני עצמה כלל."],"source":"יושר דברי אמת. קונטרס א. פרק יד","author":"יושר דברי אמת","subjects":["הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6411","title":null,"paragraphs":["בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר (בראשית כ\"א, ל\"ג) \"ויקרא שם - בשם ה', אל עולם\" וכיוון שהיו העם מתקבצים אליו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שהתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'."],"source":"רמב\"ם. יד החזקה, הלכות עבודה זרה, פרק א', י\"א-ט\"ז","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["הכנה לערב איחוד ארצי"]},{"id":"he-6412","title":null,"paragraphs":["מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כיוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגונזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא חלילה לתמיד, כמ\"ש בזוהר, עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לערב איחוד ארצי"]},{"id":"he-6414","title":null,"paragraphs":["וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכנה לערב איחוד ארצי"]},{"id":"he-6416","title":null,"paragraphs":["יש ג' אופנים ביראת ה', שרק אחד מהם נחשב ליראה אמיתית:","א. שמתיירא מהקב\"ה ושומר מצוותיו, כדי שיחיו בניו, ויהיה נשמר מעונש גופו או ממונו. יראה מעונשים שבעוה\"ז.","ב. שמתיירא גם מעונשים של גיהינום.","ואלו השתיים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצוות ה', אלא מטעם תועלת עצמו. ונמצא שתועלת עצמו היא השורש, והיראה היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו.","ג. יראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאין לפניו. הוא גדול, משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות, וגדלותו מתראה על מעשיו, והוא מושל בכל, משום שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו.","ונאמר, וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה. שישים ליבו ותאוותיו באותו מקום, הנקרא יראה, שיהיה דבוק ביראת ה' ברצון ובחשק, המותאם והראוי למצוות המלך."],"source":"זוהר לעם. \"הקדמת ספר הזוהר\", מצוות התורה, המצווה הראשונה, 191","author":"זוהר לעם","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה","מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6418","title":null,"paragraphs":["ידוע שדבר קטן אי אפשר לראות. מה שאם כן דבר גדול, יותר קל לראות. לכן משום זהו, בזמן שאדם עוסק במעט שקרים, אין הוא מסוגל לראות את האמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. אלא הוא אומר, שהוא הולך בדרך האמת. ואין לך שקר גדול מזה. והטעם הוא, משום שאין לו כל כך שקרים שיוכל לראות את מצבו האמיתי. מה שאם כן בזמן שהאדם רכש לו הרבה שקרים, נמצא שהשקר כבר נתגדל אצלו בשיעור, שאם רצה לראות, כבר זה באפשרותו לראות. נמצא שעכשיו היינו בזמן שהוא רואה את השקר, זאת אומרת שהוא הולך בדרך של שקר, אזי הוא רואה את מצבו האמיתי. היינו, שהוא רואה את האמת בנפשו, איך לעלות על המסילה הנכונה. נמצא שהנקודה הזה, שהוא נקודת האמת, שהוא הולך בדרך השקר, הוא האמצעי בין אמת לשקר. שזהו הגשר המקשר בין האמת להשקר. שנקודה זו הוא הסוף של השקר, ומכאן ואילך מתחיל דרך האמת. ועל דרך זה יובן לנו מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שבכדי לזכות לשמה צריכים מקודם להכין שלא לשמה הכי גדול, ואחר כך יכולים לבוא לשמה. ואפשר לפרש על דרך הנ\"ל, היינו שלא לשמה נקרא שקר, ולשמה נקרא אמת. ובזמן שהשקר הוא קטן, היינו שהמצוות והמעשים טובים הם מועטים, נמצא שיש לו שלא לשמה קטן, ואז אין הוא מסוגל לראות את האמת. לכן הוא אומר אז, שהוא הולך בדרך הטוב והאמת, היינו שהוא עוסק בלשמה. מה שאם כן כשעוסק ביום ובלילה בתורה ומצוות שלא לשמה, אז הוא מסוגל לראות את האמת משום שעל ידי רבוי שקרים נעשה אצלו גדול, נמצא שהוא רואה באמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. ואז הוא מתחיל לתקן את מעשיו.","היינו, שאז הוא מרגיש, שכל מה שהוא עושה הוא רק שלא לשמה, ומהנקודה הזו עוברים לדרך האמת, היינו לשמה. ורק כאן בנקודה זו, מתחיל את הענין \"משלא לשמה באים לשמה\". מה שאם כן מקודם זה טוען שהוא עוסק לשמה, ואיך אפשר לשנות את מצבו ודרכו. לכן, אם האדם מתעצל בדרכי עבודה אין באפשרותו לראות את האמת, איך שהוא משוקע בהשקר. אלא על ידי רבוי בתורה ומצוות להשפיע נחת רוח ליוצרו, אזי יכולים לראות את האמת, איך שהולכים בדרך השקר הנקרא שלא לשמה, וזהו נקודה האמצעית בין אמת - לשקר."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת ט\"ז","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6419","title":null,"paragraphs":["הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת. נמצא שזו סגולה שהוא יכול לטעום טעמים יותר גדולים בכמות ואיכות, מכפי שהוא טועם בזמן שהוא עושה סגולות אחרות שיביאו לו תענוג. זאת אומרת שיש הרבה סגולות בכדי להשיג תענוג, היינו אכילה, שתיה, שינה וכדומה, או מלבושי כבוד, או מזה שהוא עושה פעולות שאנשים יכבדוהו. פעולות כאלה אנו רואים שהן סגולות, שעל ידן הוא משיג תענוג. אבל התענוגים שסגולות אלה מביאות לו, הם תענוגים מצומצמים בכמות ואיכות. מה שאין כן הסגולה של האמונה, מביאה לו תענוג יותר גדול בכמות ואיכות. וכל זה נקרא \"שלא לשמה\", היינו משום שכל כוונתו הוא רק בכדי להשיג תענוג יותר גדול. ורק אחרי שמשיג מדרגה זאת הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת. כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו וגדלותו וחשיבותו של המלך. אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל להנות לה'. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא בבחינת משפיע על מנת להשפיע."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 223 \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6420","title":null,"paragraphs":["הנה, בכדי לזכות לבחינת לשמה, אין זה בידי אדם להבינה. כי אין זה בשכל אנושי להבין, איך אפשר להיות דבר כזה בעולם. וזהו מטעם, כי כל מה שנותנים לאדם להבין, שאם יעסוק בתו\"מ ישיג משהו, מוכרח להיות שם תועלת עצמו, כי אחרת אין האדם מסוגל לעשות משהו. אלא זהו הארה הבאה מלמעלה. ורק מי שטועם זה, הוא יכול לדעת ולהבין. ועל זה נאמר \"טעמו וראו כי טוב ה'\". אם כן יש להבין, בשביל מה האדם צריך לעשות תחבולות ועצות איך להגיע לשמה. הלא, לא יעזור לו שום עצות, ואם ה' לא יתן לו את הטבע השני, הנקרא רצון להשפיע, לא יועיל לאדם שום יגיעה, בכדי להשיג את הענין של לשמה. והתשובה היא, כמו שאמרו חז\"ל \"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\" (אבות פרק שני כ\"א). זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו. נמצא, זה שצריכים עבודת האדם בכדי לקבלת מה' את הלשמה, הוא רק בחינת חסרון וכלי. והמלוי, אף פעם האדם יכול להשיג מעצמו, אלא זהו מתנת אלקים. אולם התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' בעצמו. ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב\"ה בכבודו ובעצמו. הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל הכוחות מה שיש ברשותו, ולא עזר לו. לכן מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב\"ה שומע תפילתו. אבל האדם צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג את בחינת לשמה, שיקבל על עצמו, שהוא רוצה לעבוד כולו להשפיע על תכלית השלמות. היינו כולו להשפיע, ולא לקבל כלום. ורק אז הוא מתחיל לראות, שאין האברים מסכימים לדעה זו. ומזה הוא יכול לבוא לדעת בבירור, שאין לו עצה אחרת, אלא שישפוך שיחו לה', שיעזור לו, שהגוף כן יסכים לשעבד עצמו לה' בלי שום תנאים. היות, שהוא רואה, שאין בידו לשכנע את גופו, שיבטל את עצמותו לגמרי. נמצא, שדוקא בזמן שהוא רואה, שאין מה לקוות שגופו יסכים מצד עצמו לעבוד לתועלת ה', אז התפלה שלו יכולה להיות מעומק הלב. ואז נתקבל תפלתו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי","הכול מושג בכוח התפילה","העיקר הוא התפילה","התנאים לחיבור בקבוצה","תפילה מעומק הלב","טרם יקראו ואני אענה","מבקשים מהבורא למלא את המקום בינינו","תפילה לשמה","מתוך שלא לשמה באים לשמה","מתחברים ללשמה","הכניסה לעיבור","על סף לשמה","תפילה"]},{"id":"he-6422","title":null,"paragraphs":["\"אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע\"י יסורין\" (מנחות נ\"ג ע\"ב). ענין היסורים שמחזיר את האדם למוטב. וצריך מקודם לדעת מהו ענין של מוטב. ידוע, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, שהכוונה שמצד הטבע האדם אינו דואג אלא לטובת עצמו, וממילא אין שום מציאות שתהיה לו יכולת לעשות תורה ומצוות לשם שמים ולא לטובת עצמו. אלא על ידי יסורין, היינו בזמן שאינו מרגיש טעם בדברים גשמיים, זאת אומרת שאינם נותנים לו הספקה בחיים שלו.","והיות שהאדם נברא על כוונה דלהטיב לנבראיו, הוא אינו מקבל הנאה מספקת שיהיה לו כדאי לחיות בעולם ולסבול את הכל בכדי להשיג את מעט התענוג מה שהגשמיות נותנת לו. ובשיעור שהוא מרגיש יסורים בחייו, היינו שאין לו ממה לקבל חיות, אז בהכרח הוא מתבטל לעבוד בבחינת השפעה. היינו, בזמן שהוא רואה שעל ידי מעשים של קבלה לא ישיג חיות, אז הוא מתחיל לעשות מעשים של השפעה בכדי שמעשים של השפעה ישפיעו לו תענוג. נמצא שהיסורים מחזירין אותו למוטב, היינו היסורים שהוא מרגיש שאין לו ממה לקבל תענוג, גורמים לו שיחזור למוטב, היינו שיעשה מעשים של השפעה. כי ענין מוטב הוא בחינת השפעה, כמו שכתוב \"רחש לבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך\", היינו להשפיע. נמצא שעל ידי היסורים, שהוא סובל מזה שאין לו חיות, הוא בוחר לעצמו דרך חדשה ומתחיל לעסוק להשפיע. ואף שגם זה הוא על הכוונה לקבל, אבל זה נקרא בחינת שלא לשמה הקרוב לשמה, שזה ענין שמתוך שלא לשמה באים לשמה, מסיבת המאור שבה מחזירו למוטב. כי מאחר שהוא עושה מעשיו להשפיע, על ידי זה הוא מתחיל להרגיש מאור בהמעשים דלהשפיע. והמאור הזה יש בסגולתו להפוך אחר כך שיעשה להשפיע."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 279 \"למה נמשלו ישראל לזית\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6423","title":null,"paragraphs":["ידוע שיש מעשה מצות וכוונת המצות. כלומר, מה הוא רוצה עבור עבודתו, כשהוא מתייגע בקיום בתו\"מ. ולמדנו, שעל זה יש שכר בשני אופנים: א. \"נקרא לא לשמה\" ב. \"נקרא לשמה\". ושלא לשמה נקרא, שבשביל העבודה שלו יתנו לו שכר, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. וכמו שאומר בזה\"ק, שהעבודה הזו לא נקראת עיקר, כמו שאומר בזה\"ק (הקדמת ספר הזהר, דף קפ\"ה ובהסולם אות ק\"צ) ש\"היראה דשלא לשמה לאו עיקר יראה\". (ובאות קצ\"א) אומר וזה לשונו \"היראה שהיא עיקר, הוא שהאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט והכל נחשב כאין לפניו, וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה\".","ומזה יצא לנו, שיש שתי מיני כוונות בעת עשיית המעשים, הן בלימוד התורה והן בעשיית המצות. שעבודת הכלל היא בבחינת לקבל שכר. ועבודת הפרט היא לשם שמים, וזהו השכר שלהם, אם הם יכולים לשמש את המלך. כלומר, שכל התענוג שלהם, שנותן להם חומרי דלק, שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע, הוא בזה שהם מרגישים, שהם עושים נחת רוח למלך, ונותנים שבח והודאה למלך, בזה שנתן להם מחשבה ורצון לעבוד בשבילו, ולא מטעם לקבל שכר אחר תמורת עבודתם. כי כדי לקבל שכר, הם אומרים, שאין אנו צריכים להרגיש את גדלות המלך, אלא אנו צריכים להסתכל על גדלות וחשיבות השכר, שיקבלו תמורתן, אם יקיימו את התו\"מ, אבל הבורא יכול להישאר אצלם באותה גדלות וחשיבות, כמו שהיה אצלם בתחילת עבודתם. מה שאין כן אם כוונתם היא לעשות נחת להבורא, הרי זה גורם, שאם הם רוצים להוסיף עבודה, הם נצרכים להוסיף בגדלות הבורא, כי כפי שיעור גדלותו יתברך, בשיעור זה הם יכולים להיבטל אליו ולעשות את כל מעשיהם רק לשם שמים. וזה כמו שאומר בזה\"ק על פסוק \"נודע בשערים בעלה\", שכל אחד ואחד \"לפום מה דמשער בלביה\". אי לזאת, אלו אנשים שרוצים לעבוד לשם שמים, בכדי שיהיה להם חומרי דלק לעבודה, הם צריכים כל יום להשתדל להשיג בחינת אמונה בגדלות ה', היות שגדלות ה' זו שמחייבת אותם לעבוד בשבילו. וזהו כל התענוג שיש להם בעבודתם."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 15 \"מהו, שהצדיקים ניכרים ע\"י הרשעים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","מגבירים את חשיבות המטרה","מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6424","title":null,"paragraphs":["\"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו\".","ויש לשאול, הלא ידוע, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אם כן מדוע אמרו אלמלא וכו'.","הענין, שענין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך הטבע ודעת. כי מה שהאדם מבין, הוא יכול לעשות, אם אין לו מדת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות. לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס. וכל הנסים נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס. לכן העבודה מצד התחתון, היינו שיעשה בחירה, נאמר זה רק על בחינת תפילה. ואז הקב\"ה הוא שומע תפילה. לכן נותנים לו משאלותיו. וזה כלל שתפילה שייך דווקא על מקום חסרון.","לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחסרון על האמונה, כי רק בזמן שהאדם רואה ומרגיש, שחסר לו אמונה, ובשיעור שנחוץ לו את זה, כי רואה שהוא מצד עצמו אי אפשר לקבל את הנ\"ל, אז הוא יכול לעשות תפילה אמיתית, שה' יעזור לו, אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס, ונותן לו את האור האמונה.","אבל צריכים להיות נזהר, שלא להנות מהאור הזה, ועל דרך שאמרו חז\"ל, \"אין נהנים ממעשה נסים\", שהכוונה, שקבלת האמונה צריכה להיות רק מטעם השפעה ולא מטעם קבלה, שאז יש מקום לשרות עליו את רוח דקדושה. מה שאין כן כי רוצה את האור הנ\"ל בכדי שיהיה לו תענוג, היות שמרגיש שהתענוגים הגשמיים אינם נצחיים, לכן הוא רוצה תענוג נצחי, ובשביל זה הוא מבקש אמונה, תיכף מסתלק ממנו את האור דקדושה. אלא הוא צריך לבקש מטעם ששכינתא בגלותא, היינו היות שהוא רוצה שיתקדש שם שמים אצלו ושלא יהיה לו מחשבות זרות, כי אינו יכול לסבול את הלשון הרע, מה שהגוף מדבר על הקדושה, על דרך הכתוב \"כל היום חרפוני צוררי\", אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס ונותן לו אמונה למעלה מהדעת, וזוכה לאמונה בקביעות."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 638 \"יצרו של אדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6426","title":null,"paragraphs":["חז\"ל אמרו \"לעולם יעסוק בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה\" (פסחים נ', ע\"ב). הנה במעשה המצות ובלימוד התורה יש הבחן גדול בין חלק הנגלה, היינו המעשה, וחלק הנסתר, היינו הכוונה. כי אין שום אדם שתהיה לו היכולת להסתכל על הכוונה. כי המעשה שהוא עושה בין אדם למקום, אין אז אדם באמצע שיעשה לו הבקורת מה כוונתו, כי בדרך כלל כל אחד ואחד עסוק בעניני עצמו ואין לו זמן לחשוב את החשבונות של חבירו. נמצא, על הכוונה רק הוא בעצמו חושב. זאת אומרת, כשהוא עוסק בשלא לשמה, היינו שמצפה לשכר, אז העבודה והשכר אינם במקום אחד ובזמן אחד. וכאן, שאנו מדברים מעונשים, אין העבירה והעונש במקום אחד ובזמן אחד, כי העונש הוא מקבל לאחר שהוא עובר את העבירה, ואח\"כ הוא מקבל עונש, עונש בעולם הזה או עונש בעולם הבא. וזה נוהג רק בחלק דשלא לשמה. מה שאין כן באלו אנשים שעובדים על הכוונה, היינו שיוכלו לבוא לכוון כל מעשיהם בעל מנת להשפיע, בהם השכר והעונש הם במקום אחד ובזמן אחד, כי זה שאינו יכול לכוון את המעשה להשפיע נחת רוח להבורא, זהו העונש שלו, ואינו צריך שיתנו לו עונש אחר, כי אין לו יסורים יותר גדולים, בזה שהוא רואה, שהוא עוד מרוחק מהבורא. והראיה לזה, שאין לו אהבת ה', שירצה לכבד אותו. וכל זה הוא מטעם, שהוא נמצא במצב \"אחוריים והסתר\" מהבורא, זהו שכואב לו, וזה הוא העונש שלו. וכאן הוא השכר שלו, אם יש לו אהבת הבורא ורוצה להשפיע לו נחת רוח. אבל זה הוא כנ\"ל דוקא באלו שרוצים להגיע לעבוד רק לשם שמים, ולא ב\"לא לשמה\", באלו שייך לומר שהעונש והשכר הוא באותו מקום ובאותו זמן."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 27 \"מאמר התשובה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6427","title":null,"paragraphs":["בזמן שהגנב, היינו הרצון לקבל, לא מרגיש טעם וחיות בהעבודה של קבלת עול מלכות שמים, ואז אם האדם עובד בבחינת אמונה למעלה מהדעת, בדרך הכפיה, והגוף מתרגל בעבודה זו, היינו נגד רצונו של הרצון לקבל שלו, אז יש להאדם האמצעים שיכול לבוא לידי עבודה, שיהיה על המטרה לעשות נחת רוח ליוצרו. היות שעיקר מה שדורשים מהאדם, הוא בכדי שע\"י עבודתו הוא יבוא לידי דביקות בה', שהוא בחינת השתוות הצורה, שכל מעשיו יהיו בע\"מ להשפיע. וזהו כמ\"ש \"אז תתענג על ה'\", שפירוש של אז, הוא מקודם שהיא תחילת עבודתו לא היה לו תענוג, אלא עבודתו היתה בדרך הכפיה. מה שאין כן אח\"כ, כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בע\"מ להשפיע, ולא להסתכל על עצמו, אם מרגיש טעם בעבודה, אלא הוא מאמין, שהוא עובד בכדי שעם עבודתו הוא משפיע נחת ליוצרו, והאדם צריך להאמין שה' מקבל עבודת התחתונים, ולא חשוב כמה ואיך הצורה של עבודתם, ואת הכל הקב\"ה מסתכל על הכוונה ומזה יש נחת להבורא, אז האדם זוכה התענג על ה'. שגם בעת עבודת ה' כבר ירגיש טוב ועונג, היות שעכשיו האדם עובד ממש לה', כי היגיעה שנתן בעת עבודת הכפיה מכשיר את האדם שיוכל לעבוד באמת לשם ה'. נמצא, שגם אז התענוג שהוא מקבל, הוא על ה', היינו לה' דוקא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ה. \"לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","העבודה היא השכר","כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני","גדלות הבורא","להיות עבד ה'","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","לחיות בעולם של כוונות","מתוך שלא לשמה באים לשמה","עבודה בכוונה","רק הבורא יכול לעזור להגיע ללשמה"]},{"id":"he-6428","title":null,"paragraphs":["אצילות הוא בחינת מחזה ולמעלה, שהוא רק כלים דהשפעה. בי\"ע הוא סוד קבלה בעמ\"נ להשפיע.","עליית ה' תתאה למקום בינה. כיון שהאדם מוטבע ברצון לקבל עמ\"נ לקבל, לכן אין האדם מסוגל לעשות איזה דבר, בלי שיהיה שם קבלה לעצמו. לכן אמרו חז\"ל \"מתוך שלא לשמה באים לשמה\". דהיינו, שמתחיל לעסוק בתו\"מ בעמ\"נ \"הב לן עותרא עלמא דין [תן לנו עושר העולם הזה]\". ואח\"כ בעמ\"נ \"הב לן עותרא עלמא דאתי [תן לנו עושר עולם הבא]\". וכשלומד כך, אז הוא צריך להגיע ללמוד לשמה, היינו לשם התורה. דהיינו שהתורה ילמוד אותו את דרכי השם ית'. ואז הוא צריך לעשות מקודם המיתוק של מלכות בבינה, שפירושו, שמעלה את המלכות, שנקרא רצון לקבל, לבינה, שהוא בחינת השפעה. היינו, שכל עבודתו יהיה רק בעמ\"נ להשפיע. ואז נעשה לו חושך. שמרגיש שהעולם חשך בעדו, משום שאין הגוף נותן כח לעבודה רק בבחינת קבלה, ולא בבחינת השפעה. ואז אין לו עצה אחרת, רק להתפלל לה', שיאיר עיניו, שיוכל לעבוד בבחינת השפעה. וזה פירוש \"מי קיימא לשאלה [\"מי\" עומדת לשאלה]\". שהכוונה על בינה, שנקראת \"מי\". ו\"שאלה\" היא מלשון \"שואלין על הגשמים\", שפירושו תפילה. כיון שמגיע לבחינת \"מי\" בינה, אז המקום הזה יש להתפלל על זה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ע\"ט. \"אצילות ובי\"ע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6429","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודה בתו\"מ הוא, כשמתחילים ללכת בדרך המביא לשמה. כלומר, שבזמן שהאדם התחיל את העבודה, מתחילים בשלא לשמה, כמו שאמרו חז\"ל \"לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, ומתוך שלא לשמה באים לשמה\". ומשום זה תחילת עבודתו היתה בחשק, מתוך שהיה רואה, שע\"י קיום תו\"מ הוא יגיע לבחינת אושר בחיים. אחרת לא היה מתחיל. לכן בתחילת עבודתו, כלומר, זמן שעדיין עוסק בשלא לשמה, זאת אומרת, שכל זמן שהוא עובד, הוא מסתכל על השכר שיקבל לאחר עבודתו, לכן יש לו כח לעבודה. היות כמו בגשמיות, האדם רגיל לעבוד במקום, שידוע שיקבל שכר תמורת עבודתו. אחרת אין האדם מסוגל לעבוד בחנם, אם לא בשביל תועלת עצמו. ורק בזמן שהוא רואה, שיצא מעבודה זו לתועלת עצמו, יש לו כח לעבוד בחשק וברצון. היות שהוא מסתכל אז על השכר ולא על העבודה.","אף העבודה לא עולה בחשבון, אם האדם מבין, שהוא מקבל כאן אצל בעל הבית זה פי כפל שכר מכשהיה עובד אצל בעל הבית הקודם, מטרם בא למקום עבודה שמשלמים פי כפל. זאת אומרת, כפי גודל השכר, כן נעשה בשיעור זה העבודה יותר קלה ויותר קטנה. ובזה יש לפרש על דרך העבודה, שענין \"כריתת ברית\" יהיה הפירוש, כשהאדם מקבל על עצמו העבודה, אפילו בשלא לשמה, הוא צריך לכרות ברית עם הקב\"ה, שיעבוד אותו בין שיש לו חשק ובין שאין לו חשק. אבל יש להבין, במה תלוי החשק. זה תלוי רק בהשכר. כלומר, בזמן שנותנים הרבה שכר, אז החשק לעבודה לא מתפסק. ורק בזמן שהשכר מוטל בספק, אז עובר חשק של עבודה, ועובר למנוחה. כלומר, שמרגיש אז יותר טעם במנוחה. עד כדי כך, שהוא אומר \"אני מוותר על העבודה, עבודה זו יכול לעבוד מי שרוצה, כי זה לא בשבילי\".","וכריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל ללכת בעבודה אפילו של שלא לשמה. והיות כעת יש לו חשק לעבודה, אחרת מי היה מכריח אותו להכנס בעבודת ה'. לכן האדם צריך לכרות ברית עכשיו, ולומר \"אפילו שיבוא איזה זמן של ירידה, כלומר, שלא יהיה לו חשק לעבודה, מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק\". וזה נקרא \"כריתת ברית\"."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 31 \"מהו כריתת ברית בעבודה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6430","title":null,"paragraphs":["אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב\"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב\"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב\"ה בכבודו. וע\"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח\"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב\"ה. וזוהי עבודה שלמה."],"source":"\"זוהר לעם\". \"תצווה\", מאמר \"ובמדבר אשר ראית\", סעיף  86","author":"זוהר לעם","subjects":["בונים את הבורא","אורגים שמיכה של אהבה","אין עוד מלבדו","ברית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכרת הרע","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חשכה כאורה יאיר","ט' באב","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נחת רוח","לחבר ימים ולילות","לחיות בדבר והיפוכו","מה מפריע לנו להתחבר באמת","מלחמת היצר","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","נשים בונות עולם חדש","על כל פשעים תכסה אהבה","פרשת בראשית","רק דרך העשירייה לבורא","שני הפכים בנושא אחד","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6431","title":null,"paragraphs":["ידוע, כי אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והפוכו, \"כיתרון האור מתוך החושך\".","זאת אומרת, שכל דבר מראה על חבירו, שדוקא על ידי דבר והפוכו, אפשר להשיג את מציאותו האמיתי של המושג הנגדי. ומשום זה אי אפשר להשיג את הדבר בתכלית הבהירות, אם אין לו את הדבר המקבילו. דוגמא: אי אפשר להעריך ולומר, שזהו דבר טוב, אם אין הדבר שכנגדו, המראה על רע. וכמו כן: מר - ומתוק, שנאה - ואהבה, רעבון - ושביעה, צמאון - ורויה, פירוד - ודביקות. ולפי זה יוצא, שאי אפשר לבוא לידי אהבת הדביקות, מטרם שמשיג את שנאת הפירוד."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". ל\"ד, \"יתרון ארץ בכל הוא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","לחיות בדבר והיפוכו","מנצחים את המלחמה","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-6432","title":null,"paragraphs":["כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח\"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכרת הרע","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חורבן כהזדמנות לתיקון","יתרון האור מתוך החושך","תיקון השבירה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6433","title":null,"paragraphs":["\"איזהו גיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו אוהבו\" (אבות דר\"נ רפכ\"ג).","על דרך המוסר יש לפרש שגיבור נקרא \"הכובש את יצרו\" (אבות רפ\"ד), היינו שעובד עם היצר טוב ומכניע את היצר הרע. ו\"גיבור שבגבורים\", היינו מי שעובד גם עם היצר הרע, כמו שאמרו חז\"ל \"בכל לבבך - בשני יצריך\" (ברכות נ\"ד), שגם היצר הרע הוא עובד ה'. נמצא שעושה שונאו, היינו היצר הרע, אוהבו. וכיון שגם היצר הרע הוא עובד ה', נמצא שכאן יש לו עבודה יותר גדולה, לכן הוא נקרא גבור שבגבורים."],"source":"רב\"ש ג', גיבור שבגיבורים","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","בבית שלנו מכסים הכול באהבה","הכרת הרע","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יתרון האור מתוך החושך","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","יצר הרע ויצר הטוב","נחת רוח","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","על כל פשעים תכסה אהבה","רק דרך העשירייה לבורא","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6434","title":null,"paragraphs":["אומר הזה\"ק (וישלח, אות ד' ובהסולם) וזה לשונו \"בא האדם להיטהר, נכנע היצר הרע לפניו, והימין שולט על השמאל. ושניהם, היצר הטוב והיצר הרע, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך. וזה שכתוב, כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך\". ויש להבין, איך שייך לומר, שהיצר הרע שומר את האדם, שילך בדרך הישר. הלא הוא מיעץ להאדם, שלא ללכת בדרך התורה, ומכשילו בכל דרכיו, ומעכב אותו מלעבוד לשם שמים אלא לתועלת עצמו. אם כן יש לדעת, במה עוזר לו היצר הרע. אלא, שענין הירידות שהאדם מקבל, שהיצר הרע נותן לו מחשבות, שהם זרות לרוח התורה, וזה גורם לו ירידות, ולפי דעתו של האדם, בטח היצר הרע מביאו לידי הרגשה, שאהבת עצמו היא יותר חשובה מאהבת ה', וזוהי סיבת הירידות. אולם לפי האמת, האדם צריך להאמין, שהכל עושה הבורא. כלומר, הירידות האלו ה' שולח להאדם, בכדי שזה יתן להאדם תנופה בעבודה, כלומר, שלא יהא מסתפק במועט... ובהאמור יוצא, שלולי היצר הרע, שמביא לידי מצב הירידות, היה האדם נשאר במצב העליה, ולא היה לו צורך להגיע להמטרה של דביקות ה'. נמצא לפי זה, שהיצר הרע הוא בחינת מלאך אלקים. כלומר שהוא שליח מה', שישמור אותו, שלא ישאר במצב הדומם דקדושה, אלא שיהיה לו צורך ללכת קדימה. וזה שאומר \"כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך\". כלומר, שגם היצר הרע הוא שליח מה', לשמור את האדם."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 46 \"מהו בן האהובה ובן השנואה, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-6435","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים תמיד להסתכל על המטרה, שהיא \"להטיב לנבראיו\". ואם היצר הרע בא לאדם ושואל אותו כל הקשיות של פרעה, לא לדחות אותו בקש, אלא לומר, עכשיו עם השאלות שלך אני יכול להתחיל בעבודה דלהשפיע. זאת אומרת, שלא להגיד על השאלות של יצר הרע, שהוא בא אליו בכדי להוריד אותו מדרגתו, אלא להפוך, לתת לו עכשיו מקום עבודה, שע\"י זה הוא יעלה בו עכשיו בדרגות השלימות. היינו, שכל התגברות בעבודה נקראת \"בחינת הליכה בעבודות ה'\", כי \"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול\", היינו שכל ההתגברויות מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים דהשפעה. וזה כדוגמת \"מסך\", שצריכים לעשות על \"עביות\". נמצא, אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן \"למעלה מהדעת\". וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה. נמצא לפי זה, אדרבה שמקרבים אותו מלמעלה, לכן שלחו לו עבודה. ועל זה נאמר \"כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה ופושעים ייכשלו בה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 22 \"כל התורה היא שם אחד קדוש\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכרת הרע","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","העבודה בעשירייה","התקפה על החיבור","התרחקות לשם התקרבות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","גדלות הבורא","יאוש מכוחותיו עצמו","ירידה לצורך עליה","ישרים דרכי ה'","יתרון האור מתוך החושך","ללכת בהתגברות","מלחמת היצר","ממשיכים את הכנס בעלייה","מעוררים את השחר בשמחה","מרכז העשירייה","נקלטים בעליון","עיבור","על כל פשעים תכסה אהבה","עליות וירידות","פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול","שכר הליכה בידו","שני הפכים בנושא אחד","תפילה לעיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6436","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כיתרון האור מתוך החושך\". ומזה אנו יכולים לראות, מדוע ענין הבחירה, לבחור בהטוב, היינו בהרצון להשפיע, ולהיות מואס ברע, הוא כל כך קשה. שהוא כדי, שאנו צריכים לטעום טעם חושך. אולם אסור להראות לנו את החושך כמו שהוא בצורה אמיתית, כי אם האדם היה רואה את שיעור הרע שבו, היה תיכף בורח מהעבודה, וממילא לא היה מרגיש חושך. היות שלא מעניין אותו, בזה שהרצון לקבל לעצמו הוא השולט, כי זה לא היה מורגש אצלו לחושך. שרק מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן שהוא רוצה ללכת בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל. ואנו צריכים להאמין בדברי חז\"ל, שאמרו \"הבא לטהר, מסייעין אותו\". ואסור לאדם שיברח מהמערכה, בזמן שהוא רואה, שאין הוא מתקדם. ולפעמים באות לו מחשבות של מרגלים, שאמרו, שאין עבודה זו בשבילנו, אלא צריכים אנשים מיוחדים, שהם מסוגלים ללכת בדרך של התגברות. וכל זה בא לו מטעם, שהאדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם. אולם אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת החושך, שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, כנ\"ל, שכלי מכונה \"צורך להמילוי\". היינו, שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה. לכן הוא רוצה לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא רואה כל פעם, איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו שהקב\"ה יתן לו את הכלי, הנקרא \"רצון להשפיע\", ואין הוא מסוגל להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא לידי הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו עזרה מלמעלה, כנ\"ל \"הבא לטהר, מסייעין אותו\"."],"source":"רב\"ש -  ב'. מאמר 30 \"מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","התקפה על החיבור","התרחקות לשם התקרבות","יאוש מכוחותיו עצמו","יתרון האור מתוך החושך","לא לברוח מהמערכה","גדלות הבורא","לחבר ימים ולילות","לטהר את הלב","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","תפילה"]},{"id":"he-6437","title":null,"paragraphs":["אין עבירה מכבה מצוה, ואין מצוה מכבה עבירה\". הנה דרך העבודה הוא, שצריכים ללכת בדרך הטוב. אבל הרע שבאדם אינו נותן לו ללכת בדרך הטוב. אבל צריכים לדעת, שאין האדם צריך לעקור את הרע, כי דבר זה הוא בלתי אפשרי. אלא שצריכים רק לשנוא את הרע, כמ\"ש \"אוהבי ה' שנאו רע\". שרק השנאה צריכים, שמדרך השנאה הוא שמפריד בין הדבוקים. ומשום זה אין להרע שום מציאות בפני עצמו. אלא מציאות הרע תלוי באהבה להרע או בהשנאה להרע. זאת אומרת, שאם יש לו אהבה להרע, אז הוא נלכד ברשותו של הרע, ואם הוא שונא להרע, אז הוא יצא ממחיצתם, ואין להרע שלו שום שליטה על האדם. נמצא, שעיקר העבודה הוא לא בעצם הרע, אלא במדת האהבה, ובמידת השנאה. ומשום זה עבירה גוררת עבירה. ויש לשאול: למה מגיע לו עונש כזה, כי בזמן שהאדם נופל מעבודתו אז צריכים לסייע אותו, איך לקום מהנפילה. וכאן אנו רואים, שעוד מוסיפים לו מכשולים, שיפול יותר למטה ממקום נפילתו הראשונה. אלא בכדי שהאדם ירגיש שנאה להרע, נותנים לו עוד רע, בכדי שירגיש עד כמה שהעבירה מרחיק אותו מעבודת ה'. והגם שהיה לו חרטה על העבירה הראשונה, אבל עוד לא היה לו שיעור חרטה, שיביא לו שנאה להרע. לכן עבירה גוררת עבירה. וכל פעם הוא מתחרט. ובטח שכל חרטה מביאה לו שנאה להרע. עד שנשלם לו שיעור שנאה להרע. ואז הוא נפרד מהרע כנ\"ל, כי שנאה מביא פירוד. ולפי זה יוצא, אם האדם מגלה שיעור שנאה בשיעור שיבא לידי פירוד, הוא לא צריך לידי תיקון של עבירה גוררת עבירה. וממילא הוא מרויח זמן. ובזמן שהרויח, הוא נכנס לאהבת ה'. וזה שכתוב \"אוהבי ה' שנאו רע\". שרק שונאים את הרע, אבל הרע עצמו נשאר במקומו. ורק לשנאה להרע צריכים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. נ\"ב. \"אין עבירה מכבה מצווה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכרת הרע","התקפה על החיבור","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6439","title":null,"paragraphs":["בשני צדדים מפורשת האהבה להקב\"ה: יש מי שאוהב אותו משום שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יִכּוֹנו לו, ומתוך כך אוהב אותו. ואם יהיה לזה ההיפך, והקב\"ה יהפוך עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד. שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה. אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב\"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. וע\"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח\"כ נגנז. וכשנגנז, יצא דין הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת. כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי."],"source":"זוהר לעם. \"הקדמת ספר הזוהר\", \"המצווה השנייה\", 200-201","author":"זוהר לעם","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","מסירות נפש"]},{"id":"he-6440","title":null,"paragraphs":["ענין \"זדונות נעשו כזכיות\" אפשר להבין, אם באה לאדם איזו קושיא, שבטח שזהו עוון גדול, שהקושיא הזאת יכולה להביא לו שיפול חס ושלום להקליפה, הנקרא \"תוהה על הראשונות\". ואם הוא עושה תשובה מיראה, היינו שמחזק את עצמו ולא מתפעל מהמחשבה זאת, אזי \"נעשו לו כשגגות\", היינו שאין לו חטא אלא שוגג. כלומר, שיותר טוב היה אם לא היתה באה לו שום מחשבה זרה, אלא עכשיו שכבר באה, לא היה לו ברירה, אלא לחזק את עצמו בקבלת עול מלכות שמים. ויש גם כן בחינת תשובה מאהבה, מה שהוא מקבל עכשיו את עול האמונה מחדש, הוא מחמת האהבה, שהוא מקבל את העבודה מאהבה. היינו שהוא שמח בזה שה' יתברך המציא לו את המחשבה זרה הזאת, שעל ידה הוא יכול לקיים את המצוה הזאת. שזהו דומה כשלהבת הקשורה בפתילה, היינו שהמחשבה זרה נקרא בחינת פתילה, שרוצה להכניס פסול בעבודתו. זאת אומרת, שהמחשבה זרה נותנת לו להבין שמצד השכל והדעת, אין לו מה לעשות בעבודתו יתברך. ובזמן שהוא מקבל את המחשבה זרה ואומר, שאין הוא רוצה לתרץ שום תירוץ, אלא כל מה שהדעת אומרת הוא נכון, רק שהוא הולך בדרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. נמצא, ששלהבת האמונה קשורה בפתילה של המחשבה זרה. נמצא, שרק עכשיו הוא יכול לקיים מצות האמונה כיאות. נמצא, שהקושיות נעשו לו זכויות, שהרי אחרת לא היה יכול לקבל שום זכויות מבחינת אמונה. וזה נקרא \"שמחין ביסורים\". הגם שיש לו יסורים, מזה שהמחשבה זרה מצערת לו, וגורמת לדבר סרה ורכילות ולשון הרע על עבודתו יתברך, מכל מקום הוא שמח בזה, שרק עכשיו בזמן כזה, הוא יכול לקיים בחינת אמונה למעלה מהדעת. וזה נקרא שמחה של מצוה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 5 \"ענין זדונות נעשו כזכיות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6441","title":null,"paragraphs":["הנה, בזמן ההכנה, כל העבודה היא בהלאוין. זאת אומרת, בה\"לא\", כמ\"ש \"וענו אותם בארץ לא\". מה שאין כן בענין הלשון, שהוא בחינת אנכי, צריכים מקודם לזכות לבחינת אהבה.","מה שאין כן בההכנה יש רק עבודה בבחינת \"לאוין\", שהוא בחינת \"לא יהיה לך\", שעל ידי הרבה \"לא\" באים לבחינת \"אל\" דחסד. וטרם זה יש הרבה \"לא\", שהוא אלוהים אחרים, הרבה \"לָאוִין\". יען, שמשלא לשמה באין לשמה. וכיון שהס\"א נותנת הסמיכה, לכן אפילו אח\"כ, כשעובדים וממשיכים קדושה, ומכל מקום בזמן שהיא לוקחת את הסמיכה, אזי נופלין מהמדרגה. אזי היא לוקחת את כל השפע, מה שהיו ממשיכים. ועל ידי זה יש כח לס\"א לשלוט אח\"כ על האדם, שהאדם יהיה נגרר אליהם למלאות רצונה. ואין לו עצה אחרת, אלא שהוא יכול להרים את עצמו מדריגה יותר גבוה. ואזי הסדר עוד הפעם, כמו מקודם עם מ\"ט שערי טומאה. זאת אומרת, שהאדם הולך במדרגת הקדושה עד מ\"ט שערים. אבל שם יש לה שליטה, ליקח את כל החיות והשפע, עד שהאדם נופל בכל פעם לתוך שער של טומאה יותר גבוה, כי \"זה לעומת זה עשה אלוקים\". וכשבאים לתוך שער המ\"ט, כבר אין האדם יכול להגביה את עצמו, עד שהקב\"ה בא וגאלו. ואז \"חיל בלע ויקאנו ומבטנו יורישנו אל\". זאת אומרת, שכל השפע והחיות, שהקליפה היתה לוקחת מכל המ\"ט שערים דקדושה, לוקח עכשיו האדם. וזה סוד \"ביזת הים\".","וטרם שמרגישין את הגלות אי אפשר לגאול. ובזמן שהולכין בהמ\"ט, אז מרגישין את הגלות. ובשער הנו\"ן השם ית' גואל. ואין חילוק בין \"גולה\" ל\"גאולה\" אלא ב\"א\", שהוא סוד אלופו של עולם. לכן גם הגלות, אם אין האדם משיג כראוי, חסר לו מהמדרגה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ר\"ד. \"מטרת העבודה - ב\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכנה לקבלת התורה","יתרון האור מתוך החושך","מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-6442","title":null,"paragraphs":["אם ה' נותן לו איזה הארה מן השמים, אז הרצון לקבל נכנע והוא מתבטל אז כנר בפני אבוקה. וממילא אין לו כבר יגיעה, כי הוא כבר לא צריך לקבל על עצמו את עול מלכות שמים בדרך הכפיה, \"כשור לעול וכחמור למשא\", כמ\"ש: \"אוהבי ה' שנאו רע\". שפירושו, כי רק ממקום הרע נמשך אהבת ה'.","כלומר, בשיעור שיש לו שנאה להרע, היינו שהוא רואה, איך שהרצון לקבל מפריע לו מלהגיע לשלימות המטרה, בשיעור זה הוא זקוק שיזכה לאהבת ה'. מה שאין כן אם הוא לא מרגיש שיש לו רע, אין הוא מסוגל לזכות לאהבת ה', כי אין לו צורך לזה, מטעם שכבר יש לו סיפוק בעבודה.","ובהאמור, אין להאדם להתרעם, בזמן שיש לו עבודה עם הרצון לקבל, בזה שהוא המפריע לו בעבודה. והאדם בטח היה יותר שבע רצון, אם הרצון לקבל היה נעדר מהגוף, היינו, שלא היה מביא להאדם את שאלותיו, להפריע לו מהעבודה של קיום תו\"מ. אלא האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ\"נ להשפיע. והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת \"השתוות הצורה\", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ\"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: \"נצחוני בני\". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. י\"ט. \"מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכרת הרע","התקפה על החיבור","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6444","title":null,"paragraphs":["כתוב \"בא אל פרעה\", וה\"ס השכינה הקדושה בהתגלות, מלשון \"ופרע את ראש האשה\". כמ\"ש בזוהר. והענין שבמדה שבני ישראל חשבו שמצרים מעבידים אותם ומטרידים אותם מעבדות ה', באותה מדה היו באמת בגלות מצרים, וכל הטרחא של הגואל, לא היתה אלא לגלות להם שאין כאן כח אחר מעורב, ו\"אני ולא שליח\", כי אין שום כח זולתו. שזה היה באמת אור הגאולה, כמו שמבואר בהגדה של פסח. וזה שנתן הקדוש ב\"ה למשה בדבור: \"בא אל פרעה\", כלומר, תייחד האמת, שכל הביאה למלך מצרים, אינו אלא לסוד פרעה, לגלות השכינה הקדושה, וזה שאמר: \"כי אני הכבדתי את לבו וכו' למען שתי אתתי אלה בקרבו\". כי ברוחניות אין אותיות, כמו שהארכתי מכבר בזה. וכל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות הנשאבים מהחומריות דעולם הזה, בסוד \"ובורא חשך\", שאין כאן שום הוספה וחדוש אלא בריאת החשך, שהוא מרכבה מותאמת לגלות האור כי טוב. ונמצא שהשם ית' בכבודו ובעצמו הכביד את לבו, ולמה זה? כי לאותיות אני צריך. וזה ענין, \"למען שתי אותותי וכו', ולמען תספר וכו'. וידעתם כי אני הוי'\". פירוש, שאחר שתקבלו האותיות, כלומר, שתבינו, שאנכי נתתי והטרחתי בעדכם, בסוד אל תסורו \"מאחרי\" וכו', כי תקיימו היטב את האחוריים לי לשמי. ואז תעשה השפע את שלה, ותמלא את האותיות, ויהפכו המדות להיות ספירות, כי טרם המילוי נקראים מדות, ובמלואם לטובה נקראים ספירות, \"ספיריית\", שמאירים לעולם. מסוף העולם עד סופו. שזה סוד \"ולמען תספר\", וכל זה אני צריך בשביל הסוף דבר. דהיינו, \"וידעתם כי אני הוי'\", \"ולא שליח\". שז\"ס שער הנון, שאין לו דרך להתגלות זולת בהקדם מ\"ט פנים טהור וטמא, בזה לעומת זה, שבהם \"צדיק מ\"ט לפני רשע\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","ירידה לצורך עליה","יתרון האור מתוך החושך","פסח","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6445","title":null,"paragraphs":["הדרך הנרצה מהאדם הוא ג' בחינות: הכנעה, הבדלה, המתקה, פירוש, \"מארת חסר כתיב\", כי האור של עוה\"ז מתוך החושך נברא, \"כיתרון האור מתוך החושך\" - ו\"שרגא בטיהרא מאי אהני [נר בצהריים - מהו מועיל]\", וביממא לא סליק נהוריה [וביום לא עולה אורו]. וז\"ס הקליפה קדמה לפרי, ולכן, הנעשה שותף לבורא במעשה בראשית, הוא מוציא את האור מתוך החושך, דהיינו, שמסתכל בעצמו כמה חשוך ומבוזה הוא לפני הקדושה של מעלה, והאיך לבוש בבגדים צואים, ובזה האור מוקף והבן.","ובתשומת לב לשאלת השי\"ת, \"ליראה את השם הנכבד והנורא\", הוא מתחזק בכח גדול להכניע את הרע שבקרבו, עבדא בישא ושפחה בישא שיהיו נכנעים תחת גבירתה השוכן אתם בתוך טומאתם והבן, - עד אשר ירגיש בנפשו שההתעוררות לחיצוניות עבר ובטל ונכנע מאד, ואז יזכה לבא לבחינת \"הבדלה\", להבדיל בין האור ובין החושך, ולא יחליף ולא ימיר רע בטוב ולא טוב ברע, ואם המיר ימיר, דהיינו, התעוררות היצר ההכרחי לו, יהיה קודש בלתי לה' לבדו, שזו בחינת \"המתקה\" סוד ההשתוקקות לה', בסוד אהבה האמיתית, שבחינה זו באה אחר שיבדיל בין טוב לרע, בין רוממות הבורא ית' ושפלות עצמו, ויקיים בעצמו ובערת הרע מקרבך, כי יבוש מאד מפני עושיה, אז יזכה להמתיק ג\"כ את השירים דיצר שלו, שאי אפשר לבער אותם, ומעלה אותם לשורשם האמיתי."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-6447","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'\". פירוש, שהחיות דקדושה שבאדם, אינו בא דוקא מההתקרבות, היינו הכנסות. זאת אומרת, הכניסות להקדושה. אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא מתלבשת בגוף האדם, וטוענת \"כולה שלי\" בטענה צודקת, ועל ידי זה התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות. זאת אומרת שהאדם צריך ליחד הכל לה', היינו, אפילו היציאות נמשך ממנו ית'. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל ממנו יתברך. ועל ידי זה הוא מוכרח להיות עניו. כיון שהוא רואה, שהכל השם ית' עושה, בין היציאות ובין ההכנסות."],"source":"בעל הסולם. \"שמעתי\". קכ\"א. \"היתה כאניות סוחר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","התרחקות לשם התקרבות","יתרון האור מתוך החושך","מתחזקים באין עוד מלבדו"]},{"id":"he-6448","title":null,"paragraphs":["אי אפשר ליחס הרע להבורא יתברך, שהוא הטוב בתכלית, לכן כל זמן שהאדם מרגיש מצבים רעים, הוא מוכרח לומר שהם באים ממקום אחר - מהסביבה, אבל לאמיתו של דבר, כשהאדם זוכה לראות רק טוב, ושאין כל רע בעולם, והכל נהפך לטוב, אז מראים לו האמת, שהבורא יתברך עשה הכל, מטעם שהוא כל יכול, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פרי חכם - על התורה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","במה שהבורא מכה הוא מרפא","ה' יגמור בעדי","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","על כל פשעים תכסה אהבה","יתרון האור מתוך החושך","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא","ללכת בהתגברות","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-6449","title":null,"paragraphs":["הכתוב, ראו עתה כי אני אני הוא, חל על הקב\"ה ושכינתו, ז\"א ונוקבא שלו. אני, היא השכינה. הוא, הקב\"ה, הנקרא וה\"ו. שלעתיד בגמה\"ת תאמר הנוקבא, ראו, כי אני וה\"ו אחד. כמ\"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, שהנוקבא שווה אל הז\"א. ואין אלקים עימדי. הכוונה על אלוהים אחרים, ס\"ם ונחש. כי אז יתגלה, שס\"ם ונחש לא הפרידו מעולם בין הקב\"ה ושכינתו. כמ\"ש, על פי שניים עדים יומת המת, שחל על ס\"מ, שהוא מת מתחילתו, ולא היה אלא עבד למהר פְּדוּת נפשנו. וזהו שכתוב, אני אמית ואחייה, שאני אמית בשכינתי מי שחייב, ואני אחייה בשכינתי מי שזכאי. שתתגלה השגחת ה' מלכתחילה בכל העולם כולו. ואז, כמ\"ש, ייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. כלומר, להבדיל ממה שנדמה לנו ב-6000 שנים, שיש הנהגה, המתנגדת לקדושה, שהם ס\"ם ונחש. כמ\"ש, אשר שלט האדם באדם לרע לו. אבל אז יתגלה לעין כל, אני אמית בשכינתי ואחייה בשכינתי, ואין עוד מלבדו."],"source":"זוהר לעם. בראשית-א, \"אני אני הוא\", 175","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון","יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-6450","title":null,"paragraphs":["כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב, מלאך הטוב. מאוד, מלאך המוות. והקב\"ה מזמין את תיקוניו לכל, עד שאפילו מלאך המוות חוזר להיות טוב מאוד."],"source":"\"זוהר לעם\". משפטים, מאמר \"הזקן\", סעיף 165","author":"זוהר לעם","subjects":["הכרת הרע","יתרון האור מתוך החושך","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","על כל פשעים תכסה אהבה","פרשת בראשית"]},{"id":"he-6451","title":null,"paragraphs":["כיתרון האור מן החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. משל למתוק ולמר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? המר.","כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. כך בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא. כמ\"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכמ\"ש, טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תַנַח את ידך."],"source":"\"זוהר לעם\". תזריע. מאמר \"יתרון לחכמה על הסִכלות\", סעיף 105","author":"זוהר לעם","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","עליות וירידות"]},{"id":"he-6452","title":null,"paragraphs":["הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. כי ע\"ס הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים. וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו. כך אלקותו אינו משתנה ואינו מתפעל משהו, מתוך אלו המדרגות והתיקונים והשמות, שבזמן ובמקום ובשינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסויים שלו. אלא שיש לדעת, שכיסויים אלו משמשים ג\"כ לגילויים. ולא עוד אלא לפי מידת הכיסוי, שיש בכל שם ותיקון, כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים כהלכתם, זוכה אח\"כ שהכיסויים נעשו לו למידות גילויים. והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא ייכשל במחשבתו."],"source":"\"זוהר לעם\". נשוא. מאמר \"האידרא רבא קדישא\", סעיף 299","author":"זוהר לעם","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6453","title":null,"paragraphs":["האדם נברא בכל רע ושפלות. כמ\"ש, עַיר פרא אדם ייוולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ\"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. והזוכה להידבק בו יתברך, אין ה' בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו ראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים, שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי. ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויָם גדולה ביותר. עד שאם היה לו איזה כלי בגופו בלי שום חיסרון, נעשה לו עתה כמו דבר מיותר שאינו משמש לו כלום. ודומה לכלי עץ וחרס, שככל שחסרונו, חקיקתו, גדול יותר, כן מידת קיבולו וחשיבותו גדולה יותר."],"source":"זוהר לעם, ויירא, \"חשבון קץ המשיח\", 453","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו","הכרת הרע","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יתרון האור מתוך החושך","נחת רוח","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","על כל פשעים תכסה אהבה","רק דרך העשירייה לבורא","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6454","title":null,"paragraphs":["כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות להתקרבות אליו. כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, לבין הבורא ית', שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך. (יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שנוי בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות. מסיבת שזהו האמת, שהמרחק בינינו לבין הבורא ית', אין די מילים לבאר. לכן, כל פעם שהוא מרגיש את ההתרחקות בשיעור היותר גדול מכפי שחשב, אינו גורם לו שום מְדָנָה [כעס])."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מאמר קע\"ב. \"ענין המניעות והעיכובים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את הבורא","איך להתנהג בזמן הירידה","הייאוש בדרך הרוחנית","הירידות הן מקפצה לעליות","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","יאוש מכוחותיו עצמו","יתרון האור מתוך החושך","להיות רגיש לקריאה של הבורא","ללכת בהתגברות","מה מפריע לנו להתחבר באמת","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","נשים בונות עולם חדש","תפילה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6455","title":null,"paragraphs":["עבודה אמיתית מתחילה בעת שהאדם רוצה לברר את הכוונה של לשמה, היינו שרוצה לעבוד בעמ\"נ שלא לקבל פרס. ובעבודה דכוונה, שהוא סיבה אמיתית, שבשבילה הוא מקיים תורה ומצות, כאן מתחילה המחלוקת האמיתית של טוב ורע. כי האדם רוצה לעבוד בשביל הבורא, כי הבורא נקרא \"טוב ומטיב\", שהוא המשפיע. אז בא הגוף, הנקרא \"רע\", ומפריע לו. כי הרצון לקבל לעצמו נקרא \"רע\". כי עליו שורה מידת הדין, מסיבת שהיה דין וצמצום, שהוא ישאר בחושך. ואין הוא ראוי לקבל שום אור. כי היות שהאדם מצד הטבע נולד עם הרצון לקבל, והאדם צריך לעבוד נגד הטבע. כאן היא המחלוקת האמיתית. עד כדי כך, שאין בכוחו של אדם לנצח ולהכניע הרצון לקבל שלו, ושתהיה לו אפשרות לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו. וכאן אפשר לומר, שהם נקראים \"שני דברים, המכחישים זה את זה\". ממש שהרצון לקבל הוא ההיפך של הרצון להשפיע. ואז \"בא השלישי ויכריע ביניהם\". כלומר, עד שבא הקב\"ה ועושה שלום ביניהם. זאת אומרת, שהקב\"ה נותן לו מתנה, את הרצון להשפיע. ואז נגד נתינת הבורא נכנע הרע, שהמקבל הנ\"ל תחת הטוב של האדם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 23 \"שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","יתרון האור מתוך החושך","עבודה בכוונה"]},{"id":"he-6456","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם\". ופירש, שלא מספיק בזה שהוא אוהב ה', שרוצה לזכות לדביקות ה', אלא שצריך להיות גם שונא את הרע. וענין שנאה מתבטא בזה, שהוא שונא את הרע, הנקרא \"רצון לקבל\". והוא רואה, שאין לו שום עצה להפטר ממנו. ויחד עם זה הוא לא רוצה להשלים עם המצב. והוא מרגיש את ההפסדות, מה שהרע גורם לו. וגם רואה את האמת, שהאדם מצד עצמו אין בכוחו לבטל את הרע, היות שזהו כוח טבעי מצד השם ית', שהטביע בהאדם את הרצון לקבל. אזי הפסוק מודיע לנו, מה שיש ביד האדם לעשות. היינו לשנוא את הרע. ועל ידי זה ה' ישמור לו מהרע הזה, כמ\"ש \"שומר נפשות חסידיו\". ומהו השמירה? - \"ומיד רשעים יצילם\". ואז, כיון שיש לו איזה מגע עם ה', יהיה המגע הכי קטנטנה, אזי הוא כבר איש מוצלח. ובאמת, ענין הרע נשאר קיים ומשמש בבחינת אחוריים להפרצוף. וזהו רק ע\"י תיקון האדם. שבזה שהוא שונא את הרע באמת גמור, על ידי זה מתתקן לבחינת אחוריים. וענין השנאה נובע מטעם, שאם האדם רוצה לזכות לדביקות השם ית', אזי נוהג את המנהג שיש בין חבירים וידידים. זאת אומרת, שאם שני אנשים באים לידי הכרה, שכל אחד מהן שונא מה שחבירו שונא, ואוהב את מה ומי שחבירו אוהב. אז הם באים לידי התחברות תמידית, בחינת יתד שלא תמוט לעולם. לכן, מאחר שה' אוהב להשפיע, לכן גם התחתונים צריכים להסתגל לרצות אך להשפיע. וכמו כן ה' שונא להיות מקבל, דאיהו שלם בתכלית השלימות ואינו צריך לכלום, גם האדם צריך לשנוא את ענין הקבלה לעצמו. היוצא מכל האמור, שהאדם צריך לשנוא את הרצון לקבל בתכלית השנאה, שכל החורבנות שבעולם באים רק מהרצון לקבל. וע\"י השנאה הוא מתקן אותו ונכנע תחת הקדושה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי כ\"ג. \"אוהבי ה' שנאו רע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכרת הרע","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6457","title":null,"paragraphs":["כל אלו המחשבות שהרצון לקבל מביאו, האדם צריך להאמין, שמן השמים שולחים לו את המחשבות האלו, וזהו היות שהוא רוצה ללכת בדרך של השפעה, ובינתים הוא מתעצל בעבודה, לכן היות שהאדם התפלל, שה' יקרב אותו להיות דבוק בה', שהוא ענין השתוות הצורה, לכן כשרואים שהאדם מתעצל בעבודה, שולחים לו את המחשבות זרות, שאין האדם יכול להסכים להיות תחת שליטה כזו. לכן זה נותן לאדם דחיפה, שהוא מוכרח להתגבר על מצבו, שבו הוא נמצא. נמצא לפי זה, שמהרע הזה, שהאדם מרגיש שיש לו כל כך מצב של שפלות, שאף פעם לא עלה על דעתו, שיש מציאות שהוא יהיה תחת שליטה כזו, לכן לא להתפעל ולברוח מהעבודה, אלא אדרבה, אלא שהוא צריך להאמין, שהבורא מטפל בו עתה, והוא מקרב את האדם אז עם מצב של אחוריים. וזהו על דרך שכתוב בספר \"פרי חכם\" (חלק ב' דף ע\"ז) \"על פסוק דומה דודי לצבי. מה צבי, כשהוא בורח, מחזיר פניו לאחוריו. כך הקב\"ה, בשעה שהוא מסתלק חס ושלום מישראל, מחזיר פניו לאחוריו. אשר אז חזר הפנים להיות באחורים. כלומר, שמשתוקק ומתגעגע לחזור להידבק בישראל. ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשם יתברך, אשר השעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם\". ויש לפרש זה, שכוונתו, שבשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב\"ה נתרחק ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב\"ה נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת אחורים. היות \"הפנים\" של הבורא הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן \"אחורים\" הוא ממש להיפך. ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. הוא בכוונה תחילה, שע\"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות בחינת פנים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 44 \"מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכנה לקבלת התורה","הסתר וגילוי","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","יאוש מכוחותיו עצמו","יתרון האור מתוך החושך","לא לברוח מהמערכה","גדלות הבורא","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","שפלות","שפלות והכנעה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6458","title":null,"paragraphs":["מתחילה מוטל על האדם להאמין למעלה מהדעת, שהבורא רצה להטיב לנבראיו, לכן ברא נבראיו, והטביע בהם את הרצון וההשתוקקות לקבל הנאה. וזה מסיבה כי רק זהו הכלי לקבל הנאה, כי אין האדם נהנה, אלא ממה שמשתוקק. ולדבר שאין בו השתוקקות, הוא יכול לקבל אבל אין הוא יכול להנות, מסיבת הכלי דלהנות נקרא חמדה, השתוקקות וכדומה.","אבל זה צריך להיות למעלה מהדעת, כי כשהוא מסתכל תוך הדעת, אין הוא מוצא את השגחתו יתברך על העולם בבחינת טוב ומטיב, אלא להיפך. לכן אומרים, שצריך להאמין למעלה מהדעת, שכך הוא. ואליבא דאמת אם הנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב, מדוע לא מורגש זה בתוך הדעת. למדנו, שהוא מסיבת תיקון של נהמא דכסופא, לכן כל זמן שאין לנבראים את הכלים דהשפעה, אין הם יכולים לראות אור אלא נשארים בחושך. וכשהאדם מאמין בטוב ובעונג שישנו בלמעלה מהדעת, הוא בא לידי הרגשה בדעת, להכיר את הרע שבו. כלומר היות שהוא מאמין, מה שהבורא משפיע כל כך טוב ועונג, והגם שהוא רואה את כל הטוב למעלה מהדעת, אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב. נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע. והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 68 \"סדר העבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","הכרת הרע","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6459","title":null,"paragraphs":["יש ב' מיני צללים. וזה פירוש \"ונסו הצללים\", היינו שהצללים יעברו מן העולם.","והנה צל הקליפה נקרא \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]\", מה שאין כן קדושה נקרא \"בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי\". היינו שאומר, שכל הסתרות והיסורים, שהוא מרגיש, הוא מטעם, שהבורא שלח לו את המצבים האלו, בכדי שיהיה לו מקום לעבוד למעלה מהדעת.","ובזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב\"ה מסבב לו את הסיבות האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא לעבוד בעמ\"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת.","נמצא, שאין האדם מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת. אם כן בכל מה שהוא עושה, הוא אומר, בטח שהבורא נהנה מעבודה זו. אם כן מה איכפת לי שאני עובד במצב של הסתרת פנים, היות שהוא רוצה לעבוד בעמ\"נ להשפיע, היינו שהבורא יהנה. לכן אין לו שום פחיתות מעבודה זו, היינו שירגיש שהוא נמצא במצב של הסתרת פנים, שאין הבורא נהנה מעבודה זו. אלא האדם מסכים להנהגת הבורא. כלומר, איך שהבורא רוצה שהוא ירגיש את מציאות ה' בעת העבודה, האדם מסכים בלב ונפש, כי האדם לא מסתכל על מה שהוא יכול להנות, אלא הוא מסתכל על מה שהבורא יכול להנות. נמצא שהצל הזה מביא לו חיים. וזה נקרא \"בצלו חמדתי\". זאת אומרת, שהוא חומד למצב כזה, שיוכל לעשות איזה התגברות למעלה מהדעת."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ח. מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","ברית","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנעה","הסתר וגילוי","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","ירידה לצורך עליה","יתרון האור מתוך החושך","גדלות הבורא","להצדיק את הבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מתחתית הסולם לדבקות תמידית"]},{"id":"he-6460","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים שרוצים ללכת בדרך האמת, היינו להגיע לדרגת להשפיע נחת רוח ליוצרו, תחילתה קוצים הוא כנ\"ל, כי בזמן שהאדם רוצה לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, אז כל עשיה ועשיה שהוא עושה, הגוף מתנגד. והוא צריך בכל פעם התגברות מחדש. וכל התגברות, שהגוף מתנגד, דוקר אותו ומצער כקוצים. נמצא, שהדרך שהוא הולך, הוא כמו שהולך על קוצים. וכל פעם הוא רוצה לברוח מהמערכה. אבל \"מי שהוא חכם שומע לו\". פירוש, מי שיש לו אמונת חכמים, הוא שומע לו. \"והיה מהלך בה ומתייגע קמעא, הלך בשלום ובא בשלום\". היינו כמו שכתוב \"כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום\". היות שאח\"כ, כשזוכה לכלים דהשפעה, אז הולך בדרך מישור. היינו כמו שכתוב \"ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו\". היות שאז הוא זוכה להטוב והעונג, שיש במחשבת הבריאה, שהוא להטיב לנבראיו. וכשזוכים לכלים דהשפעה, כמו שכתוב שם בהסולם \"ואז תתגלה השגחתו הפרטית בעולם כולו, דהיינו שכולם יראו, כי עתה שכבר נהפכו הרע והעונש לטובות ולזכיות, תינתן האפשרות להשיג פועלם, כי כבר מתאימים למעשה ידיו יתברך, כי עתה ישבחו ויברכו אותו\". וזה שכתוב \"ובחרת בחיים אתה וזרעך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 37 \"מהו \"דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-6461","title":null,"paragraphs":["בענין ההסתר, שהוא דבר תיקון, כי לולי זה לא היה האדם יכול להשיג שום שלימות, מטעם שאין הוא ראוי להשיג את החשיבות שבהדבר. מה שאין כן כשיש הסתרה, אז נעשה אצלו הדבר לחשיבות. אף על פי שמצד עצמו, אין האדם מסוגל להעריך את החשיבות, כמו שהוא לאמיתו של דבר. אבל ההסתרה הוא מסגל לו ערך חשיבות. שכפי ערך הרגשתו בהסתר, כן נתרקם אצלו מצע של חשיבות. וזהו כמו שלבים, שעולה כל פעם, שלב אחרי שלב, עד שמגיע למקום המיועד לו. היינו, שמשיג איזה שיעור בחשיבות, על כל פנים שיוכל להחזיק מעמד. אף על פי שאמתיות החשיבות, אין ערך ושיעור לרוממותו ית'. רק על כל פנים שיעור, שיספיק לו להמשיך בקיומו. אלא שהסתרה לבד לא נקרא הסתרה, שהסתרה נמדדת לפי הביקוש. כי עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז, אז ניכר ההסתרה בשיעור היותר רחוק. ועל זה יובן ענין \"מלא כל הארץ כבודו\". אף על פי שאנחנו מאמינים בזה, מכל מקום הסתרה גם כן מלא בכל הארץ. ולעתיד כתוב: \"ואני אהיה לה חומת אש סביב כבוד בתוכה\". שענין \"אש\" היינו בחינת הסתרה. אבל מכל מקום, כבוד בתוכה, היינו שיתגלה אז הכבוד. והוא, שאז יהיה הביקוש כל כך גדול, אף על פי שיש גם אז בחינת ההסתרה. אלא שההבדל, בזה הזמן, שיש הסתרה אבל אין ביקוש. אם כן זה נבחן לבחינת גלות. מה שאין כן אז, אף על פי שיהיה ההסתרה, אבל הביקוש גם כן יהיה. וזה העיקר רק הביקוש."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קע\"ד. \"ענין הסתר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הסתר וגילוי","השתוקקות","יתרון האור מתוך החושך","הכניסה לעיבור"]},{"id":"he-6462","title":null,"paragraphs":["\"יום ה'\" יהא פירושו, שהשגחה, מה שהבורא מנהיג את העולם, יהיה ברור, שהיא בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל, תיכף נענה על תפלתו ומקבל את מבוקשו, על מה שהוא התפלל. ובכל מקום שהוא פונה, הוא מצליח. זה נקרא \"יום ה'\". מה שאין כן חושך, שהוא לילה, יהיה פירושו הסתרת פנים. שזה מביא לו ספיקות בהשגחת טוב ומטיב ומחשבות זרות. כלומר, שהסתרת ההשגחה מביאו לו כל אלה הדיעות והמחשבות זרות. זה נקרא חושך ולילה. כלומר, שהאדם מרגיש מצב, שבו הוא מרגיש, שהעולם חשך בעדו. ובזה יש לפרש מה שכתוב: \"הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור\". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': \"אנחנו רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל\". אלא הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', \"יום ה'\". כלומר, שאם הם ירגישו זה בבחינת ידיעה, אז אור ה', הנקרא שפע עליון, ילך לכלי קבלה, הנקראים כלים דפרודא. וזה הם לא רוצים, מטעם שזה ילך להרצון לקבל, שהוא ההפכי מהקדושה, שהיא נגד הרצון לקבל לתועלת עצמו. אלא הם רוצים להיות דביקים בה'. וזה יכול להיות רק ע\"י השתוות הצורה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ט\"ז. \"מהו יום ה' וליל ה', בעבודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","אפס המוחלט","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","העבודה בהסתרה","התרחקות לשם התקרבות","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","להאמין שהבורא טוב ומיטיב","גדלות הבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","מתפללים ללכת למעלה מהדעת","שני הפכים בנושא אחד","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6464","title":null,"paragraphs":["בכל המצבים שהאדם נמצא, הוא יכול להיות עובד ה', מטעם כי הוא לא צריך לשום דבר, אלא הכל הוא עושה למעלה מהדעת. נמצא, שאינו צריך לשום מוחין, שעמהם יהיה עובד ה'. ובהאמור יש לפרש מה שכתוב \"תערוך לפני שלחן נגד צוררי\". ששלחן פירושו, כמ\"ש (כי תצא, חמישי, \"ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה\") ששלחן הוא כמו \"ושלחה\", היינו יציאה לחוץ מהעבודה. שיש לפרש, שאפילו בזמן היציאות מהעבודה, היינו מצב של הירידות, יש לו גם כן מקום עבודה. כלומר שבזמן הירידות, שהאדם מתגבר למעלה מהדעת, ואומר שגם הירידות נתנו לו מלמעלה, על ידי זה מתבטלים הצוררים. היות שהצוררים חשבו שע\"י הירידות האדם יגיע לתכלית השפלות, והאדם יברח מהמערכה, ולבסוף הדבר נעשה להיפך, שהצוררים מתבטלים. וזה סוד מה שכתוב \"השולחן, אשר לפני ה'\". שדוקא על ידי זה הוא מקבל את הפני ה'. וזה ענין אשר הוא מכניע כל הדינין, אפילו הדינין היותר גדולים, היות שהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים בכל הזמנים. היינו, שתמיד הוא מוציא לעצמו מקום עבודה, בסוד מה שכתוב, שר' שמעון בר יוחאי אמר \"לית אתר לאתטמרא מינך [אין מקום להסתתר ממך]\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי, מאמר פ\"ג. \"ענין ו' ימינית, ו' שמאלית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בדעת ובלמעלה מהדעת","עליות וירידות","יתרון האור מתוך החושך","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מרכז העשירייה","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","נקלטים בעליון"]},{"id":"he-6465","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה\"ז, אע\"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק. באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות. כי כל כוח משמש להם עתה לשערי צדק, שדרכם יבואו לקבל מה' כל מה שחשב עליהם, ליהנות אותם במחשבת הבריאה. כמ\"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו. אמנם, מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע\"י תורה ומצוות, לקבלה ע\"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. ע\"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'. אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'."],"source":"זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, שתי נקודות, 121","author":"זוהר לעם","subjects":["יתרון האור מתוך החושך","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-6466","title":null,"paragraphs":["קשה לצייר המצב של זמן הירידה, שבו אובדין את כל העבדות והיגיעות, שהושקעו במשך כל הזמן, שמתחילת העבדות עד זמן הירידה. ונידמה, למי שלא טעם טעם של עבדות ה' מעולם, וכאילו דבר זה חוץ לו. זאת אומרת, שזה נעשה לבעלי מדרגות גבוהות. אבל לפשוטי אנשים, להם אין שום שייכות לעבדות ה', רק להשתוקק לבחינת רצון לקבל הגשמי, שנמצא בזרם העולם, ששוטף את כל העולם ברצון הזה. אבל צריך להבין, למה באו למצב כזה? הלא, בין שאדם מסכים, ובין לשלא מסכים, אין שום שינוי בבריאת שמים וארץ, אלא שהוא מתנהג בבחינת טוב ומטיב. אם כן, מה נצמח ממצב כזה?","אלא צריך לומר, שזה בא להודיע גדלותו ית'. שהאדם לא צריך להתנהג בבחינת לבו גס בה. זאת אומרת, שהאדם צריך להתנהג בבחינת יראת הרוממות, לידע איזה ערך ואיזה מרחק יש בינו לה'. שמצד שכל החיצוני קשה להבין, או שיהיה באפשרות לקשר וחיבור בין הבורא לבין הבריאה. ובזמן הירידה הוא מרגיש אז, שאין שום אפשרות, שיהיה לו חיבור ושייכות להבורא ית' בבחינת הדביקות. כי מרגיש את העבדות לדבר מוזר לכל העולם כולו. והאמת הוא כן. אלא, \"במקום גדלותו שם אתה מוציא את ענוותנותו\". זאת אומרת, שהוא ענין למעלה מהטבע, שהשם ית' נתן המתנה הזאת להבריאה, לאפשר להם להיות חיבור ודביקות עמו. לכן, בזמן שהאדם נעשה בחזרה מקושר, אזי הוא צריך תמיד לזכור את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין ולהעריך ולהחשיב את הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו ישועה למעלה מדרך הטבע."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. קצ\"א. \"זמן הירידה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הסתר וגילוי","יאוש מכוחותיו עצמו","ירידה לצורך עליה","יתרון האור מתוך החושך","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6470","title":null,"paragraphs":["אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דווקא מעלת חברו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חיסרון אצל חברו, סימן הוא, לא שהחיסרון הוא אצל חברו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חברו.","אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ\"ל, לא שהוא צריך לראות, שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק ב' \"סדר ישיבת החברה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-6471","title":"עד שנעשים אוהבים","paragraphs":["כתוב \"לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער\"(תהילים קכז-ה).","מהו \"את אויבים בשער\"? אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם, עד שנעשים אוהבים זה את זה."],"source":"תלמוד בבלי, קידושין","author":"תלמוד בבלי","subjects":["העבודה בעשירייה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","יתרון האור מתוך החושך","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","שוויון"]},{"id":"he-6473","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחבירו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא, פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד. נמצא, ע\"י היגיעה הוא נותן תשלום, שעוד יותר חשוב מתשלום של כסף. אולם אם האדם מדבר עליו לשון הרע, מאיפה יקח החבר שלו כח לאהוב אותו, הלא בטח שהוא שונא אותו, אחרת לא היה מדבר עליו לשון הרע. אם כן מהי התועלת, שהוא יכניע עצמו וידון אותו לכף זכות. התשובה היא, שענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע\"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני. לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע\"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה \"אתערותא דלתתא\", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל. וזה נקרא \"קנה לך חבר\", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא \"יגיעה\", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו. אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חבירו. התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא \"השתוות הצורה\", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'. אם כן אדרבה, כאן המקום שהוא יכול לומר, שכל המעשה שהוא עושה, אין כאן שום נגיעה עצמית. כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות. והגם שלא תמיד האדם במדרגה זו, שתהיה לו היכולת לומר כך, אבל על כל פנים זהו בהמטרה של העבודה. לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה","חיבור בעשירייה","יתרון האור מתוך החושך","על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-6483","title":null,"paragraphs":["לאחר חטא אדם הראשון, הנבראים נבחנים לרצונות (כלים) שבורים ומתים, כלומר רצונות לקבל לעצמם, ובכך הם נפרדים ממקור החיים. נותר בהם רק ניצוץ – רשימו של האור החוזר, של תכונת ההשפעה, שנשאר לאחר השבירה וירד (רוחנית) לרצונות השבורים כדי להחיות אותם. והניצוץ הזה, שנשאר מהאור חוזר, צריכים \"להעלות\" אותו, כלומר לקבל אותו על מנת להשפיע, שזה נקרא העלאת מ\"ן. על ידי זה נוצרות בחינת מסך ועביות, והאור החוזר ממלא את הרצונות, בשיעור שהאור הישר מתלבש בו."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 179 \"עיבור - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6484","title":null,"paragraphs":["הכניסה לרוחניות דומה לעיבור, היינו שעל ידי ביטול עצמי, הנשמה מתעברת במדרגה העליונה. היינו שמבטל את האהבה העצמית, המכונה \"מלכות\", הרצון האגואיסטי, ונכנס להשפעה לזולת, המכונה \"בינה\", הרצון האלטרואיסטי. \"עיבור\" פירושו שמבטל את עצמו לגמרי."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6485","title":null,"paragraphs":["המדרגה הראשונה בהתפתחות הרוחנית היא עיבור, כשכל התיקון מוטל על המדרגה העליונה. והאדם מבטל את עצמו בכול, כמו שעובר מבוטל ברחם אמו. העובר-האדם מבטל את עצמו בפני האם-העליון, בזה שאין לו שום דעה משל עצמו. הוא חלק מגופה של האם, הוא אוכל את מה שאמו אוכלת, אין לו מחשבות משלו, ואפילו לא מתעוררות בו שאלות, אלא רק ביטול עצמו! הוא לא עולה בשם, הוא אלם. בזמן שהאדם יכול ללכת בעיניים עצומות, באמונה מעל הדעת, הוא נקרא עובר."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6486","title":null,"paragraphs":["על פי תלמוד עשר הספירות, חלק ח', עמ' תר\"ח, אות י\"ז: עיבור פירושו קומת מלכות, במצבה הקטן ביותר האפשרי. היות שהאדם תמיד צריך ללכת בעיניים עצומות, באמונה מעל הדעת, כנגד השכל הישר, ואילו האגואיזם שלו, הרצון שלו, מתנגד לעבודה זו, לכן האדם צריך להתגבר על זעם ועל ייסורים. וזוהי עבודה קשה, להתבטל בפני העליון, שהעליון יעשה ממנו את מה שהעליון רוצה. וזה נקרא \"עיבור\", שהוא המצב הקטן והמוגבל ביותר באפשרויות שלו."],"source":"רב\"ש-ב'. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6487","title":null,"paragraphs":["הבורא אומר על כל אדם שמתגאה: \"אין אני והוא יכולים לדור ביחד\" (תלמוד בבלי, סוטה, ה'). כי המתגאה חושב שיש שתי רשויות. אבל אם הוא היה מבטל את עצמו בפני הבורא, מתוך כוונה להשפיע לו, בדומה לכוונת הבורא כלפיו, אז הייתה רק רשות אחת של הבורא. ואז הוא היה מקבל את כל העולם – רק בכדי להשפיע לבורא. לכן נאמר: \"כל העולם כולו לא נברא אלא בשבילי, ואני נבראתי כדי להשפיע לבורא\". לכן אני מוכרח לעבור את כל המדרגות הרוחניות, כדי שאוכל להשפיע הכל לבורא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי י\"ז. \"מהו, שהס\"א נקראת, מלכותא בלי תגא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6488","title":null,"paragraphs":["העיקר הוא שכל אחד לא יחשוב על עצמו כלל, ולא יחשיב את עצמו לצדיק, אלא רק לחלק מהקבוצה. כלומר שיבטל את עצמו וידאג רק לטובת הקבוצה. וכשכל אחד בקבוצה קיים רק למען הקבוצה, הם מחייבים את הבורא לפתוח בהשפעה את מקור השפע העליון וכל הטוב שבעולם. ומי שמשיג את זה, הוא האדם שמבטל את עצמו יותר מכולם."],"source":"מאור ושמש, פרשת עֶקֵב","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6489","title":null,"paragraphs":["כתוב \"הבורא אחד וכל העשירייה כאחד\". ולכן העשירייה דבוקה בבורא, ונאה לבורא לדבק בהם. זה קורה כשעשרה חברים דבוקים יחד באחדות גמורה, ואז לאחד יחשבו, והבורא שורה ביניהם. הם אחד והבורא הוא אחד. אבל כשהם נפרדים זה מזה, הם לא יכולים להיות דבוקים כאחד והבורא לא שורה בהם, ובמצב שכזה יש מקום לאלוקים אחרים."],"source":"דגל מחנה אפרים, פרשת ואתחנן","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6490","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לקבל על עצמו את שליטת הבורא, דווקא כשהוא נמצא במצבו הנמוך ביותר, שלא יכולה להיות שיפלות גדולה מזו. ואז, למרות מצבו, הוא הולך למעלה מהשכל וההרגשה שלו, ואין הוא בונה עליהם את היסודות שלו. זה נקרא שהוא עומד בין שמים וארץ ואין לו על מה לסמוך. וזה נקרא ללכת מעל מהדעת. ואז האדם אומר, שהבורא שלח לו מצב שפל כל כך בכוונה, כדי שדווקא בו הוא יקבל על עצמו את שליטת הבורא. ואז הוא מקבל על עצמו את השליטה הזו, משום שהוא מאמין מעל הדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו מגיע מהבורא, היינו שדווקא הבורא רוצה שהאדם יראה את המצב השפל ביותר שהוא יכול להיות בו בעולם. כך, בכל מצב שלא יהיה, האדם צריך להאמין שהבורא שולט בכל, ובכל הנסיבות. זה נקרא כניעה ללא תנאי."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 21 \"קידוש החודש\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6491","title":null,"paragraphs":["כשהאדם החליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש מהבורא עזרה לממש אותו. כיוון שהאדם רואה שגופו לא מסכים לבטל את כל רצונותיו למען הבורא, אז הוא צריך להתפלל לבורא, שיעזור לו, שירצה להתבטל בפני הבורא ולא להשאיר לעצמו שום רצון. וזה נקרא תפילה שלמה."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת ס\"ה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6492","title":null,"paragraphs":["אחרי שהאדם משיג מדרגה שבה אין לו שום חשבון לעצמו, וכל כוונתו היא רק לבטל את עצמו, שמרגיש טעם רק בלשרת את הבורא, מפני שהוא מרגיש את רוממותו ואת חשיבותו של הבורא. אז הוא שוכח על הדאגה לעצמו, ובחינתו עצמו מתבטלת בפני הבורא, כי הוא מרגיש את מציאות הבורא. נמצא אז בבחינת \"על מנת לשמח את הבורא\", וכל דאגותיו ומאויו מרוכזים באיך ליהנות לבורא. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה קיימת כלל. ואז הוא נמצא במצב של משפיע על מנת להשפיע."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 223 \"הכניסה לעבודה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6493","title":null,"paragraphs":["ישנה מטרה מכובדת לכל מקרי העולם, שנקראת \"טפת היחוד\". והאנשים שאינם מתוקנים, כשעוברים דרך כל אותם המצבים האיומים של הגאווה, המסולקת מהם, אז נפתח איזה פתח בקירות לבם להשראת אותה \"טפת היחוד\". ויתהפכו כחומר חותם ויראו, שדווקא דרך אותם דברים איומים ופחדים, מגיעים להשגת ההחלט המסולק מהם בגאוה זרה, שם; ורק שם, מושגת הדבקות עם הבורא בעצמו, ושם הוא יכול להפיח בהם את \"טפת היחוד\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת ח'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עיבור בעשירייה"]},{"id":"he-6494","title":null,"paragraphs":["יש שני חלקים בתיקון האדם: 1. תיקון היחסים בין האדם לבורא. 2. תיקון היחסים בין אדם לחברו. ושניהם הם אותו התיקון – עשיית פעולות לשם הבורא. ואין שום הבדל לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או בשביל הבורא, כי כשהוא משפיע, אין הוא מרגיש למי הוא משפיע, כי כל מה שמגיע מזולתו, מורגש כדבר ריק ובלתי מציאותי עבורו. ולהיפך, כשאדם לומד לאהוב ולהשפיע לזולתו, הוא יוכל להתייחס כך גם לבורא. ואין הבדל בין השפעה לחברו או השפעה לבורא, כי כל הנמצא מחוץ לרצונו של האדם, מחוץ לקבלת תועלת לעצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע לבורא."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6495","title":null,"paragraphs":["האדם בעצמו לא יכול להגביה את עצמו ממעל לתכונות שלו. אבל הוא יוכל להתעלות, אם יספוג תכונות חדשות וטובות יותר מתוך הסביבה שלו. לכן בזה שאדם בוחר לעצמו את הסביבה שנחוצה לו, הוא בוחר בכיוון ההתפתחות שלו, והוא סופג מתוך הסביבה את כל הכוחות שהוא צריך. כשהאדם נמשך אחרי סביבה טובה, הוא מרוויח זמן ויגיעה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי רכ\"ה, \"להגביה את עצמו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6496","title":null,"paragraphs":["אמרו: \"עשה לך רב, וקנה לך חבר\". אדם שרוצה להתעלות רוחנית חייב לבנות לעצמו סביבה, שתעזור לו להשיג את רוממות רבו, ע\"י אהבת חברים, שמעריכים את רבו. שע\"י שיחת החברים על רוממות רבו, כל אחד מרגיש את רוממותו. באופן, שההשפעה לרבו, הופכת לקבלת חומר דלק, בשיעור שיביא את האדם לעשות את אותן הפעולות למען הבורא.","לכן כל אדם צריך לבחור את חבריו בקפידה, כדי שהם יעזרו לו להשיג את רוממות רבו, כי השגת הרוממות, תלויה לגמרי בסביבה. ואם האדם נמצא לבדו, אין לו כל אפשרות להתפתח רוחנית."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6497","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור שהקבוצה נוסדה על מנת שכל אחד יקבל ממנה אהבת הזולת ושנאה לאהבת עצמו, כלומר השתוקקות \"לצאת מעצמו\". כי כשאדם רואה איך חבירו משתדל לבטל את עצמו, ולהגיע לאהבת החברים, הוא נכלל מההשתוקקות של החברים לבטל את עצמם ולאהוב את הקבוצה – וזה מספיק לו כדי לצאת מעצמו למדרגה הרוחנית הראשונה"],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6498","title":null,"paragraphs":["רק במידת המסירות של האדם לקבוצה, היא תוכל לספק לו כוחות להתנתק ולהתרחק \"מעצמו\" ולהשיג דבקות בקבוצה."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 17 \"מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו\"ם\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6499","title":null,"paragraphs":["רק במידת החיבור עם הקבוצה, האדם מגלה את התכונות הרוחניות של החברים – לבטל את עצמם ולאהוב את החברים. ומתוך הקנאה בתכונות האלו של החברים, הוא רוצה לקבל מהם את התכונות האלו. האדם מקבל תכונות רוחניות רק מהסביבה, רק במידה שבה הוא רואה את הסביבה כגדולה ממנו."],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"ענין למעלה מהדעת\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6500","title":null,"paragraphs":["כל חבר בקבוצה מוכרח לגלות את אהבתו לחברים, כי על ידי הגלוי הזה, הוא מעורר גם את חבריו לגלות את האהבה שלהם. וככול שהוא מעורר את חבריו לגלות את אהבתם, כך הוא מקבל מהם את כוח האהבה שלהם."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 21 \"בענין אהבת חברים\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6501","title":null,"paragraphs":["כל אחד חייב לעורר את לב החברים לגלות אהבה ביניהם תמיד, גם במצב של עליה וגם במצב של ירידה, משם שכל המצבים: א. באים מהבורא. וב. הם לטובת האדם. ועל ידי זה הקבוצה זוכה לעורר את אהבת הבורא עליהם."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6502","title":null,"paragraphs":["בקבוצה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא תכנס בתוכה קלות ראש, משום שקלות ראש הורסת את הכל."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב', \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6503","title":null,"paragraphs":["אפשר להתעלות רוחנית רק ע\"י קיום תנאי הערבות, כשכל אחד בעשירייה ערב בעד חבריו, כי התקדמות ברוחניות היא בשינוי הרצון. וזה מושג ע\"י האחדות. לכן כל מי שרוצה לקיים את החוקים הרוחניים, צריך להיכלל בעשירייה, באחדות. ואז, בהשגת האחדות הזו, הם יעשו ערבים זה לזה, כי כולם חשובים כאחד. ודווקא עי\"ז שכל אחד ערב לחברו – מה שמסמל את האחדות ביניהם – יוכלו לקיים את התנאי של להיות כאחד. כי עי\"ז שנכללים כולם ברצון אחד, נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט הלכות ערב, הלכה ג-ל","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6504","title":null,"paragraphs":["אם יש לאדם אהבה לחברים, החוק הוא, שהאדם רוצה לראות דווקא את מעלת החברים ולא את חסרונותיהם. לכן, אם הוא רואה חסרון בחבירו, זהו סימן לכך שהחסרון אינו אצל חבירו, אלא בו עצמו, כי הוא פגם באהבת חברים. אי לזאת, הוא צריך להבין: לא החבר זקוק לתיקון, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. וכשהוא יתקן את עצמו, אז יראה רק את מעלות חבירו ולא את חסרונותיו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א', \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6505","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להשקיע מאמצים כדי שתתגלה בו אהבה לחברו. ו\"מאמץ\" פירושו פעולה מעל הדעת. כי איך אפשר להצדיק את החבר בדעת, בזמן שהדעת שלו מראה לו שחבירו שונא אותו? ואיך יוכל להכניע את עצמו בפני חבירו במצב כזה?","התשובה: כיוון שהוא רוצה להשיג דביקות בבורא על ידי השתוות הצורה, כלומר, לעלות מעל הטבע שלו, מדוע הכנעה זו קשה כל כך? משום שהוא צריך לבטל את האהבה העצמית שלו, ולחשוב כל החיים שלו רק על לעבוד לתועלת הזולת, החל מאהבת הזולת בין אדם לחבירו ועד לאהבת הבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6506","title":null,"paragraphs":["איך אפשר להחשיב את חבירו לגדול יותר ממנו, כשהוא רואה שיש לו מעלות יותר גדולות מחבירו? וזה אפשרי בשתי דרכים:","א. על ידי יחס לחבר באמונה למעלה מהדעת: מרגע שבחר בחבר, הוא כבר מסתכל עליו למעלה מהדעת.","ב. בדרך טבעית יותר, היינו בתוך הדעת. כיוון שהוא החליט לקבל אותו בתור חבר, והוא עובד עם עצמו כדי לאהוב אותו – מתוך האהבה רואים רק דברים טובים. ודברים רעים, אף על פי שישנם אצל חברו, לא רואים אותם, כמו שכתוב \"על כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"בענין חשיבות החברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6507","title":null,"paragraphs":["כשמתחיל להרגיש את אהבת חברו, מתעוררת בו שמחה. כי זה שחברו אוהב אותו ודואג בעבורו – זו הרגשה חדשה ומשמחת אצלו, כי הוא חשב תמיד שרק הוא לבדו דואג עבור עצמו. אבל כשמגלה שחברו דואג בעבורו, זה מעורר בו שמחה שאין לשערה, וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6508","title":null,"paragraphs":["הכרחי לכרות ברית בזמן שעושים טובות אחד לשני. וברית זו תתממש דווקא כנגד הדעת, כשכל אחד ואחד אינו מרוצה מהשני, ופועל להגדיל את האיבה והפירוד ביניהם. אז הברית שעשו מחייבת אותם, למעלה מהדעת, להחזיק את האהבה והאחדות שביניהם. בהתאם לכלל, שבעת שמתגלה במישהו רצון לפגוע בשני, מיד צריך להזכיר על הברית שכרתו ביניהם. וזהו כל היסוד לרכישת כוחות מעל לכוחות של עצמו."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 738 \"ברית מלח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6509","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין שהבורא ממלא את כל הבריאה. מדוע האדם נדרש לאמונה? מפני שהבורא נסתר. הבורא נסתר כדי שלא נראה את שליטתו המוחלטת על כל הבריאה, ויהיה לנו מקום בחירה להאמין שהבורא ממלא את כל הבריאה ושולט בה באופן מוחלט. אבל לאחר קיום תנאי ההסתרה – לאחר שהאדם פועל בהסתרה, כאילו שהבורא כבר נגלה אליו – הבורא אכן נגלה לאדם והאדם מגלה שהבורא שולט בעולם. יוצא שבאמצעות מאמצי האדם במצב ההסתרה, כשהאדם פועל כאילו שהבורא כבר גלוי, האדם בונה את הבורא, ומשליט את הבורא עליו. זאת אומרת שהאדם מרגיש את הבורא, קובע שהבורא שולט בכל העולם, ועושה את הבורא למלך עליו."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6510","title":null,"paragraphs":["האהבה לחברים משתלבת עם האהבה לבורא, מפני שעוסקים בה לכבוד הבורא, על מנת להגיע לאהבת הבורא. בכך האדם נדמה לבורא, ליחס של הבורא אל הנבראים. חלק הנשמה שבאדם הוא חלק אלוה ממעל, וכל האחדות בינינו מתגלה באחדות הבורא."],"source":"\"השל\"ה הקדוש\", הגהות לשער האותיות","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6511","title":null,"paragraphs":["העיקר של האסיפה הוא שיהיו כולם באחדות אחת, ויהיו מבקשים ביחד רק תכלית אחת – לגלות את הבורא. שבכל עשרה מתגלה הבורא, וככול שיש יותר עשיריות, כך הגילוי גדול יותר. וכל אחד ואחד צריך להתקרב לחבריו, מתוך רצון לשמוע מהם איזה דבר על עבודת הבורא, ואיך למצוא את הבורא, ואיך לבטל את עצמו בפני הבורא. ואז הבורא מקרב את עצמו אלינו, ונמצא עמנו, ופותח לנו את דרכי הישועה, ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים, נמשכים על העשירייה."],"source":"מאור ושמש, פרשת ויחי","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6512","title":null,"paragraphs":["ההכנה לגילוי הבורא היא באיחוד הלבבות, שלכולם תהיה מטרה אחת, שהיא לתועלת הבורא. אבל איך כולם יכולים להיות כאיש אחד בלב אחד? התשובה לכך היא שאם כל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, אז כולם שונים, אבל אם כולם מבטלים את האגואיזם שלהם ודואגים רק לתועלת הבורא, אז כל דעותיהם הפרטיות מתבטלות, וכולם נכנסים לרשות הבורא היחיד והמיוחד – ובתוכו הם משיגים את האיחוד ביניהם."],"source":"רב\"ש-ב'. אגרת מ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6513","title":null,"paragraphs":["אהבה נקנית על ידי מתן מתנות לחברו. כל מתנה שנותן לחברו יוצרת חלל בלב חברו. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום החלל הזה. וחמימות האהבה מושכת אליה את אהבת חברו. ואז שתי אהבות נקשרות יחד לאהבה אחת. ושניהם נעשים אז לאיש אחד עם לב אחד."],"source":"רב\"ש-ג'. מאמר 759 \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6514","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתפלל בעד חבירו, שהרי למען עצמו אין האדם יכול לפעול כל כך, כיוון שאין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. אבל בכך שהאדם מתפלל על חבירו, הוא בעצמו נענה. יוצא, שכל אחד פועל בשביל חברו, עד שכולם נענים בערבות הדדית. כל אדם, בכך שמתפלל בעד חברו, מתיר אותו מבית האסורים – וכך כולם זוכים לצאת מהאגואיזם שלהם."],"source":"נועם אלימלך. ליקוטי שושנה","author":"נועם אלימלך","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6515","title":null,"paragraphs":["עיקר עלית הנפש וגילוי שלמותה הוא באחדות, כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל תכונת ההשפעה, לקדושה. כי הקדושה הוא אחד, ועל כן התפלה תלויה באחדות הנפשות. ועל כן עיקר התפילה – בציבור, כדי להיות אחד. לכן התפילה של כל אדם צריכה להיות בעבור כולם."],"source":"ליקוטי הלכות. הלכות בית הכנסת, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6517","title":null,"paragraphs":["שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, ואין להם שום מטרה אחרת בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, לדאוג לצרכי זולתם, שלא יחסר שום צורך לחבריהם."],"source":"בעל הסולם. מתן תורה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6518","title":null,"paragraphs":["הם דואגים זה לזה באהבה, בכל לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה \"ואהבת לרעך כמוך\".","אז לאף אחד מהם לא יהיה צורך לדאוג לקיומו עצמו.","וכיוון שהאדם יתפנה מהדאגה לקיומו עצמו, יעלה בידו לקיים את המצוה של \"ואהבת לרעך כמוך\". כי איך יתעורר באדם איזה פחד על קיומו עצמו, בשעה שכל הסובבים אותו דואגים לו בנאמנות ובאהבה עצומה. ולפיכך, לאחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה."],"source":"בעל הסולם. \"מתן תורה\", ט\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6519","title":null,"paragraphs":["\"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד\". אלו הם החברים, שמתחילה היו נראים כאויבים, שרוצים להרוג זה את זה, ואח\"כ רכשו אהבת אחים. הבורא אומר עליהם: \"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד\". המילה \"גם\", מצביעה על החיבור של הבורא עימהם. הבורא מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם."],"source":"זוהר לעם. \"אחרי מות\", 65","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6520","title":null,"paragraphs":["כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו של הבורא, שאנו טועמים בעוה\"ז, אע\"פ שמתחילה הן מפרידות אותנו מהבורא, אבל אם למרות הסתירות, אנחנו מתאמצים לגלות את ייחודו של הבורא, באהבה, ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו - אז כל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבתנו לבורא, וכל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו. כי בכל סתירה טמונה ההזדמנות לגלות את הבורא. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק. באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מטים בכך את כל העולם כולו לאחדות."],"source":"זוהר לעם. \"הקדמת ספר הזוהר\", 121","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6521","title":null,"paragraphs":["מדוע מתגלים באדם מעשים ומחשבות שהם בסתירה להשגחתו הטובה של הבורא? הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות האלה, אם הוא רוצה להתגבר עליהן. אחרת אי אפשר לו להתגבר על סתירות אלה. וזה נקרא \"רוממות השם\", שהאדם ממשיך בזמן שהוא מרגיש סתירות בעבודתו (דינים).","הרי הסתירות יכולות להיעלם, רק אם הוא רוצה להתגבר עליהם, על ידי הצבת רוממות הבורא כנגדן. נמצא, שהסתירות האלו הן שגורמות לגילוי רוממות הבורא לאדם.","כך, לאחר כל מה שהאדם עבר, הוא מייחד את כל הסתירות דווקא לבורא, כיוון שהוא רואה שהבורא נתן לו את הסתירות האלו בכוונה, כדי שעל ידן הוא יעורר עליהן את האור העליון. זאת אומרת שכל הסתירות, שהתגלו לאדם כהפרעות כנגד העבודה הרוחנית, לאחר שמאיר עליהן אור הבורא, רואים עכשיו להיפך, שדווקא ההפרעות האלו עזרו לאדם לגלות את אור הבורא, כיוון שדווקא הן יצרו מקום שבו האור העליון יכול להתלבש."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6522","title":null,"paragraphs":["בגמה\"ת, כשיתבטל כוח הרע, יתגלה לכל, שכוח הרע לא התקיים מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד ובכול, כמ\"ש, אין עוד מלבדו."],"source":"זוהר לעם. בראשית-א', 255","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6523","title":null,"paragraphs":["כל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון, שנתחלקה לאחר חטא עץ הדעת, לשישים רבוא נשמות. והאור, שמילא אותה, התפשט לחלקים רבים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 10 \"לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6524","title":null,"paragraphs":["אין בעולם יותר מנשמה אחת. ואותה נשמה מצויה אצל כל אחד ואחד שמשיג את הבורא (ישר-אל) בשלמות, כמו אצל אדה\"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים. ואילו חלוקת הנשמה לששים רבוא חלקים ותת חלקים רבים, זה מתחלק בכח האגואיזם של האדם. בתחילה האגו חוצץ ומונע זוהר הנשמה. אבל בכוח מימוש חכמת הקבלה, הנשמה מזדככת, ולפי מידת הזדככותה, באותו השיעור מאירה בה הנשמה הכללית."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6526","title":null,"paragraphs":["שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זו נשמה כללית."],"source":"בעל הסולם. ששים רבוא נשמות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6527","title":null,"paragraphs":["הנשמה הכללית מאירה עליו בחלק הימנה, לפי המידה והשיעור שזיכך את עצמו והתאחד עם יתר הנשמות.","והסימן אם נתתקן בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל אדם ובכל העולם, ולכן אינו מרגיש ג\"כ את עצמו לבחינת פרט. ואז שופעת עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם, \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6528","title":null,"paragraphs":["בחינת מלכות המלובש בעולמות, נקרא אני. ומשתלשל עד העשיה, ומורגש כמפריד את האדם מהעולם, וגורם לו לרצות לכבוש כל העולם כולו, לחפצו ולהנאתו. זו תולדה של התלבשות הרוחניות ברצון שאינו מתוקן."],"source":"בעל הסולם. \"סוד הכף דאנכי\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6529","title":null,"paragraphs":["כל עסקינו בקבלה הוא, לאסוף לכל אלו הנשמות שנשרו מאדה\"ר ונפלו לאגואיזם, עד להביאן למצבן הראשון, כמות שהיו בו, מטרם שחטא בעצה\"ד"],"source":"בעל הסולם. תע\"ס, חלק ח', אור פנימי, אות פ\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6530","title":null,"paragraphs":["אין תיקון אחר וחובה אחרת, אלא לצאת בשדה אשר ברכו הבורא, וללקט כל אלו האיברים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לנשמה אחת, שבה ישרה הבורא לנצחיות. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק"],"source":"בעל הסולם. אגרת ד'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6531","title":null,"paragraphs":["הנקודה שבלב צריכה להתמלא בבורא. לכן על האדם להשתדל להשיג את המצב הזה. הנקודה שבלב צריכה להיות מוכשרת, בכדי שיכנס בה אור עליון, לפי כלל השתוות הצורה בין הבורא, המשפיע, לאדם, המקבל, כשהמקבל דומה למשפיע בכוונה דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 940 \"נקודה שבלב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6532","title":null,"paragraphs":["אמרו המקובלים: \"בעשירייה מתגלה הבורא\". מלכות נקראת \"עשירית\", והיא נקראת \"רצון לקבל\", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה אין נברא שמורכב מפחות מעשרה חלקים. האור, הבורא, יכול להתגלות רק בעשר ספירות. ומשום זה גם הקבוצה נקראת קבוצה, כשיש בה עשרה חברים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 28 \"אין עדה פחות מעשרה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6533","title":null,"paragraphs":["כשיש עשרה אנשים, שרוצים לגלות את הבורא, הבורא כבר שוכן ביניהם, כי הם בונים את מערכת ה\"אדם\"."],"source":"ספר התניא. אגרת הקודש, פרק כג","author":"תניא","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6534","title":null,"paragraphs":["בכל עשרה אנשים שורה הבורא. באיחוד שלהם יש ראש וידים ורגלים ועקבים כידוע. נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו ל- אין ולעקב בהחברה, ומחשיב את החברים כאברים העליונים, הבורא פותח להם שערי שפע עליון, והעיקר נמשך על ידי האיש שהוא נחשב יותר ל- אין ועקב."],"source":"מאור ושמש. פרשת עֶקֵב","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6535","title":null,"paragraphs":["הכרחי לכונן חברה, שבה כולם יצרו ביחד כח גדול, לבטל את הרצון לקבל, הנקרא \"רע\", מטעם שהוא המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מאנשים שנמצאים בהשתוקקות אחת – להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם האגואיזם הפרטי של עצמו, מטעם שכל אחד כלול מההשתוקקות של כולם. ולשם כך, כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עמהם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב' \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6536","title":null,"paragraphs":["אסור להיות בקבוצה, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו. מותר להתפלל רק על הכלל כולו, על העשירייה. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו מתקן אותה, אלא גורם חורבן לנפשו. כי היוצא מהחברה, יוצא בלבוש גאות, ואוי לו שגורם בכך חורבן לנפשו. לכן צריך כל אדם לאסוף בקבוצה את כל כוחותיו, בכל פניותיו לבורא."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם על התורה, \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6537","title":null,"paragraphs":["דעותיהם של כל האנשים שונות. אבל האנשים המשתוקקים למטרה אחת, מסכימים ביניהם, להתאחד בקבוצה, ומבינים את הנחיצות של העבודה באהבת הזולת, כדי להגיע לאהבת הבורא. לכן כל אחד מהם מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יכולים להתאחד."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6538","title":null,"paragraphs":["היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מכם, ובאוספכם כל הניצוצי קדושה ביחד, באהבה, תשיגו קומה של קדושה ואת אור החיים."],"source":"בעל הסולם. אגרת י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6539","title":null,"paragraphs":["יש בחינת ממוצע בין כללות העולמות לבורא והוא נפש הקבוצה, שהיא החוליה המקשרת בין כללות כל העולמות לבורא. ועל ידה נמשך השפע והחיוּת והקיום לכל העולמות כולם, ועל כן בקבוצה תלוי הכל."],"source":"ליקוטי הלכות. ברכת הריח וברכת הודאה, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6540","title":null,"paragraphs":["הקבוצה מקבלת בראש וראשונה את האור, ומאִתה יתחלק לכל העולמות, ועל כן היא נקראת ישר-אל, שהוא \"לי - ראש\"."],"source":"באר מים חיים. פרשת תרומה, פרק כ\"ה","author":"באר מים חיים","subjects":["עשירייה"]},{"id":"he-6543","title":null,"paragraphs":["כל התכלית הנרצית לבורא מבריאת הנבראים, היא להנות לנבראיו על ידי השגת אמיתיותו וגדולתו, שיקבלו ממנו את כל הטוב והנועם שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6544","title":null,"paragraphs":["כל סדרי הבריאה, בכל בטוייה, מוגדרים מראש, ורק לפי ההתאמה למטרתה, האנושות תתפתח ותתעלה בתכונותיה, כמו בשלבים של סולם, עד שכל אחד יהיה מסוגל להרגיש את הבורא כפי שהוא מרגיש את חברו."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6545","title":null,"paragraphs":["הריחוק בתכונותינו מתכונות הבורא הוא הסיבה לכל הייסורים שלנו. הריחוק הזה מוליד את חוסר ההבנה שלנו בהשגחת הבורא עלינו. ומכיוון שאיננו מבינים את השגחתו, אנחנו מסוגלים לפעול כנגד רצונו. ובכך אנחנו מעוררים את כל הייסורים. לכן הבנת השגחת הבורא על ידינו היא המפתח לאושר."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לתע\"ס, מ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6546","title":null,"paragraphs":["כל חכמת הקבלה היא רק לדעת את הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא הבורא את כל הבריות, מה הוא רוצה מהם, וכיצד תסתיים ההתפתחות שלהם."],"source":"הרמח\"ל. קל\"ח פתחי חכמה, פתח ל","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6547","title":null,"paragraphs":["מדע הקבלה הוא סדר השתלשלות של שרשים, המקיימים ביניהם קשרים של סיבה ומסובב, פועלים על פי חוקים קבועים ומוחלטים, ומתחברים למטרה אחת מאד נעלה: גילוי הבורא לנבראים בעולם הזה\"."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6548","title":null,"paragraphs":["יש 3 מצבים לנשמות:","מצב 1 - הוא מציאותן בעולם אין סוף, במחשבת הבריאה, שבו הנשמות כבר נמצאות בצורתן העתידית, בגמר תיקונן.","מצב 2 - הוא מציאותן ב-6000 שנה, כשהגוף והנפש נפרדים על ידי שתי מערכות, וניתנת להם העבודה באמצעות האור המקיף (תורה ומצוות), כדי להפוך את הכוונה לקבל לכוונה להשפיע לבורא, להשפעה על מנת להשפיע, לתכונת הנפש.","מצב 3 - הוא גמר התיקון, המגיע עם \"תחיית המתים\" (האגו) של הגופים (הרצונות), כשמתרחש תיקון הגופים בהשפעה על מנת להשפיע, ורכישה של צורת השפעה \"טהורה\". אז הם נעשים ראויים לקבל את כל הטוב שטמון במחשבת הבריאה, בדבקות מלאה ובהשוואת הצורה לבורא."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6549","title":null,"paragraphs":["מדת \"היחידיות\" שבנו ניתנה לנו על ידי הבורא, שהוא השורש היחיד של כל הבריאה. אבל כשתכונת הייחודיות הזאת מתחברת עם האגואיזם הצר שלנו, פעולתה נעשית הרסנית, למקור לכל האסונות שבעולם. וכל ההבדל בין בני האדם הוא בדרך שבה הם משתמשים במידת הייחודיות שלהם. אבל כל אחד שואף לנצל את כולם לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שעומדים לרשותו, מבלי לקחת בחשבון כלל שהוא בונה את הצלחתו על חורבנו של חברו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6550","title":null,"paragraphs":["השימוש במונח \"אגואיזם\" בקבלה אינו מתייחס לאגואיזם המקורי, הטבעי, אלא לאגואיזם הצר. כי האגואיזם המקורי הוא האהבה העצמית, שהוא כח חיובי, התומך בקיומו של האינדיבידואל (היצר הבהמי). האגואיזם הזה אינו אויבו של הכח האלטרואיסטי, אע\"פ שאינו משמש את האינטרסים שלו. אמנם במהלך השימוש באגואיזם, הוא מתפתח לכדי שנאה וניצול הזולת לטובת עצמו, לעורמה, לגזל ולרצח. האגואיזם הצר הזה מנוגד לאהבת הזולת – והוא הכח השלילי, ההרסני לחברה."],"source":"בעל הסולם. \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6551","title":null,"paragraphs":["לכל דבר שקיים בעולם, מהמועיל ביותר ועד למזיק ביותר, יש זכות קיום. ואסור לבער שום תופעה מהעולם, אלא להיפך, מוטלת עלינו המשימה רק לתקנה, כך שתהיה דומה לבורא."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6552","title":null,"paragraphs":["הפעולות הלא נכונות שאנשים רגילים לעשות, הן הסיבות לפעולות הנכונות בעתיד. וכל מצב טוב הוא תוצאה של המצב הרע שקדם לו. לכן ערכי הטוב והרע צריכים להיקבע לא על פי המצב עצמו, אלא על פי המידה שבה המצב הזה מקדם אל המטרה.","כי בהתאם לחוק ההתפתחות, החטא הוא הסיבה ללידת המצב הנכון. וזמן קיומו של כל מצב, הוא בדיוק הזמן המספיק להכרת הרע שבו, כדי שלא ניתן יהיה עוד להימצא בו, ואז להתחבר, להרוס אותו ולעבור למצב טוב יותר."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6553","title":null,"paragraphs":["הרצון של כל אחד לקבל רק לעצמו, הוא הסיבה לכל הייסורים והמחלות. וכל הייסורים שבעולמנו קיימים רק כדי לפתוח את עינינו, לדחוף אותנו להיפטר מהאגואיזם הרע של הגוף שלנו ולקבל צורה שלמה של רצון להשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6554","title":null,"paragraphs":["יסוד הקיום היא האחדות, שכל ההבדלים מתחברים בתוכה. והעיקר תלוי באדם, שהוא יסוד הבריאה, והכול תלוי בו. לכן \"ואהבת לרעך כמוך\" הוא הכלל הגדול בקבלה, המאפשר להתכלל באחדות ובשלום, והוא הדבר העיקרי בקיום ובתיקון המציאות. וזה מושג על ידי כך שאנשים בעלי דעות שונות מתאחדים יחד."],"source":"ליקוטי הלכות - ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6555","title":null,"paragraphs":["האנושות כבר הגיעה למדרגה כזו של התפתחות, כשכל העולם הופך לחברה אחת, וכל אדם מחויב לדאוג לטובת כל העולם, כי על ידי כך הוא מבטיח את קיומו מכל האנושות."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6556","title":null,"paragraphs":["הטבע, כמו שופט מקצועי, מעניש אותנו על העבירות שלנו בהתאם להתפתחותינו. לכן באותו השיעור שבו האנושות מתפתחת ומתקדמת, גוברים הייסורים. ומתוך המכות שאנו מוכים בזמננו, עלינו לקחת בחשבון את החרב השלופה מעלינו בעתיד, ולהבין שהטבע יחייב את כולנו לקיים את חוקיו במידה שלמה."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6557","title":null,"paragraphs":["יש 2 כוחות שמפתחים אותנו:","הממשלה העליונה – שמבטיחה את החזרתו של כל המזיק למועיל, על פי תכנית הטבע, כלומר בדרך איטית וכואבת. בתוך כך \"הדבר המתפתח\" מתייסר, נמצא תחת מכבש ההתפתחות, שכובש אותו תחתיו באכזריות עצומה.","ממשלת הארץ – שליטה על ההתפתחות, שמושגת על ידי בני אדם שרכשו את חוק ההתפתחות של הטבע. שליטה זו משחררת את האדם מכבלי הזמן, מאפשרת לו לזרז את תיקונו, ועל ידי כך להשיג את המדרגה הסופית של התפתחותו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6558","title":null,"paragraphs":["אנחנו התאספנו כאן, כדי לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בשיטתו של בעל הסולם. שהיא הדרך שמאפשרת לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה... כדי שכל אחד מאתנו ילך ברוח של \"ההשפעה לבורא\". ובכדי להגיע להשפעה לבורא, מוכרחים מקודם ללמוד להשפיע לאדם, שזה נקרא \"אהבת הזולת\". מצד אחד, כל אחד צריך להיות בשפלות, ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל להיכנס לתוך חברה, שבה לכל אחד מאתנו יש רק מטרה אחת – שהבורא יתגלה וישרה בינינו."],"source":"רב\"ש-א'. מאמר 1, חלק א \"מטרת החברה - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מכאוס להרמוניה"]},{"id":"he-6574","title":null,"paragraphs":["מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניית הפרצוף הרוחני","ברית","נשמה אחת"]},{"id":"he-6587","title":"כניסה לעיבור","paragraphs":["תחילת הכניסה לעבודת ה', הוא בחינת עיבור, היינו שמבטל את בחינת עצמותו, ונכנס בעיבור לבטן האם, כמו שכתוב: \"שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך\". וזהו מלשון \"כי אם לבינה תקרא\", היינו שמבטל את אהבה עצמית המכונה \"מלכות\" שבחינתה המקורי היא נקראת רצון לקבל בעמ\"נ לקבל, ונכנס לבחינת כלים דהשפעה המכונה בחינת \"בינה\". והאדם צריך להאמין, שטרם שנולד היינו מטרם שירדה הנשמה בהגוף היתה הנשמה דבוקה בו ית', ועכשיו הוא משתוקק לחזור ולהדבק כמו שהיה לפני ירידתה, זה נקרא \"עיבור\" היינו שמבטל את עצמותו לגמרי. (רב\"ש - א', מאמר 31 (1986) \"ענין יניקה, ועיבור\")"],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","ביטול","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","כוונה","מרכז העשירייה","מתבטלים לפני החברים","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","מתמסר להשפעת הסביבה","נקלטים בעליון","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור והכנה ללידה","עיבור ויניקה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6589","title":null,"paragraphs":["מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, ואין לו שום דעה בפני עצמו, אלא כמו שאמרו חז\"ל \"עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת\", ואין לו שום רשות בפני עצמו, לשאול איזו שאלות, אלא הוא לא עולה בשם. וזה נקרא שהוא אלם, שאין לו פה לשאול שאלות. וזהו בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. (רב\"ש - ב'. מאמר 38 (1990) \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\")"],"source":"הרב\"ש. מאמר 38 \"מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אפס המוחלט","ביטול","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-6595","title":null,"paragraphs":["האדם בזמן שהוא יכול לבטל את עצמו, בקצת זמן, ובזמן זה הוא אומר אני רוצה עכשיו לבטל עצמי לקדושה, היינו לא לחשוב עכשיו על אהבה עצמית, אלא שהוא רוצה עכשיו לעשות נחת רוח להקב\"ה.","והוא מאמין למעלה מהדעת אף על פי שהוא עוד לא מרגיש שום דבר, הוא למעלה מהדעת שהקב\"ה הוא שומע תפלת כל פה, ולפניו קטן וגדול שוים, וכמו שהוא יכול להושיע לגדול שבגדולים, כמו כן הוא יכול לעזור לקטן שבקטנים. וזה נקרא בחינת \"עיבור\", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו של הקב\"ה, אבל זה הוא זמני, פירוש שהוא באמת רוצה לבטל את עצמו לעולמים, אבל הוא לא יכול להאמין שיהיה עכשיו ביטול לעולמים היות שהיה כבר הרבה פעמים שהוא היה חשב שיהיה כך, אבל אח\"כ ירד מדרגתו, ונפל למקום אשפה. אבל הוא לא צריך לדאוג מה נאכל למחר, היינו, שבטח הוא יפול אח\"כ מדרגתו, כי זה מחוסר אמונה, אלא צריכים להאמין ישועת ה' כהרף עין, נמצא כיון שהוא מבטל עצמו לשעתו, ורצה להשאר כך בתמידיות נמצא שיש לו ערך של עיבור. (רב\"ש - א', מאמר 31 (1986) \"ענין יניקה, ועיבור\")"],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6599","title":null,"paragraphs":["כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. אשריהם ישראל שמתדבקים בהקב\"ה, ומשום שהם מתדבקים בהקב\"ה, הכול מתדבק יחד זה בזה. בשעה שהאדם מתקדש למטה, כמו החברים שמקדשים עצמם משבת לשבת, בזיווגם, בשעה שהזיווג העליון נמצא. כי בשעה ההיא נמצא רצון והברכה מוכנה. אז מתדבקים הכול כאחד."],"source":"זוהר לעם, \"איש אימו ואביו תִירָאו\", קדושים, 31-32","author":"זוהר לעם","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-6601","title":null,"paragraphs":["פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך. אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. וע\"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, אמר, פִּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. וע\"כ, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים."],"source":"זוהר לעם, \"שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה\", אמור, 129","author":"זוהר לעם","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-6603","title":null,"paragraphs":["אשרי מי שמשפיל את עצמו בעוה\"ז, כמה הוא עליון בעולם ההוא. מי שקטן הוא גדול. ומי שגדול הוא קטן. לא הגדיל הקב\"ה אלא למשפיל עצמו. ולא השפיל הקב\"ה, אלא למגדיל עצמו. אשרי מי שמשפיל עצמו בעוה\"ז, כמה הוא גדול בהתעלות בעולם ההוא."],"source":"\"מי שקטן הוא גדול\", שלח לך, 210","author":"זוהר לעם","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-6605","title":null,"paragraphs":["הכוונה של המילה, אחד, לייחד ממלכות ולמעלה הכול יחד, ולהעלות הרצון לקשור את הכול בקשר אחד, להעלות הרצון ביראה ובאהבה עד א\"ס. ולא יעזוב רצון העלייה לא\"ס, מכל אלו המדרגות והאיברים, אלא בכולם יעלה רצונו, אף אחד מהם לא יחסר, להדביק אותם, ושיהיו כולם קשר אחד, בא\"ס."],"source":"זוהר לעם, \"סוד המילה שְמע\", ויקהל, 425","author":"זוהר לעם","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-6609","title":null,"paragraphs":["חוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכול הוא \"מלוא כל הארץ כבודו\"."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","יחוד ה'","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6618","title":null,"paragraphs":["כללו של דבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות, הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים. וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו, ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו. וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה אחד שוכן בתוכם, ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות."],"source":"פרי הארץ, מכתב ל'","author":"פרי הארץ","subjects":["יחוד ה'"]},{"id":"he-6622","title":null,"paragraphs":["אנו צריכים להאמין באמונת חכמים, מה שהם אומרים לנו, שכל עבודה שלנו, לא חשוב באיזו צורה אנו עובדים, אם האדם מיחס את העבודה לשם הקב\"ה, אפילו שתהיה בתכלית השפלות, ה' נהנה מזה. והאדם צריך להשתדל להיות בשמחה, מזה שהוא יכול לעשות מעשים, בזמן שהוא נמצא במצב של שפלות. והאדם צריך לומר לעצמו, שהוא נהנה מעבודה זו, שהוא כולו למעלה מהדעת. כפי שהשכל מחייב, אין עבודה זו נקראת \"עבודה\", היינו מעשה חשוב, שהבורא יהנה מזה. אבל הוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו לנו, שה' כן נהנה. וזהו למעלה מהדעת. (רב\"ש - ב'. מאמר 23 (1990) \"מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\")"],"source":"הרב\"ש. מאמר 23 \"מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","יחוד ה'"]},{"id":"he-6628","title":null,"paragraphs":["בשעה שהקב\"ה ברא את העולם, ורצה לגלות מהסתרה, היו כלולים אור וחושך, ומחושך יצא אור, מנסתר יצא גילוי, מטוב יצא רע, מרחמים יצא דין. והכול נכלל זה בזה: יצה\"ט ויצה\"ר, לבן ושחור. והכול היה תלוי אחד בחברו. כל העולם נראה בחיבור אחד: מדה\"ד ומדה\"ר, מלכות ובינה היו דבוקות ומסובכות זו בזו. וע\"כ, כשנידון העולם בדין הכלול, ברחמים נידון, במלכות, הכלולה בבינה. ואם לא, לא היה יכול העולם להתקיים אפילו רגע אחד."],"source":"זוהר לעם. קדושים, 7-8","author":"זוהר לעם","subjects":["יחוד ה'"]},{"id":"he-6630","title":null,"paragraphs":["הכול הוא אלוקות, למעלה מזמן מקום שינוי. וכל המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלוקות, הם רק כיסויים כלפי התחתונים. כי ע\"ס הן 10 כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות הן רק כיסויים על אלוקות כלפי התחתונים. אלוקות אינו משתנה. אלא שכיסויים אלו משמשים ג\"כ לגילויים ולפי מידת הכיסוי כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים, זוכה אח\"כ שהכיסויים נעשו לו לגילויים."],"source":"זוהר לעם. נשוא, 299","author":"זוהר לעם","subjects":["יחוד ה'"]},{"id":"he-6632","title":null,"paragraphs":["אותם הכלים השפלים, ששמשו לו לרע, מתהפכים ונעשים כלי לטוב. וכל כלי שהיה רע יותר, נעשה לחשוב יותר, שמגלה יותר."],"source":"זוהר לעם. ויירא, 453","author":"זוהר לעם","subjects":["יחוד ה'"]},{"id":"he-6634","title":null,"paragraphs":["תסתכל במקום הרע ביותר מכל הקללות - שם יהיה גילוי הגאולה."],"source":"זוהר לעם. כי תבוא, זוהר חדש, 21","author":"זוהר לעם","subjects":["יחוד ה'"]},{"id":"he-6647","title":null,"paragraphs":["התורה נתנה דוקא למי שיש לו חסרון. והחסרון הזה נקרא \"חושך\". וזה שכתוב \"התורה נתנה מתוך החושך\". כלומר, שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא מוכשר לקבלת התורה, בכדי שע\"י התורה \"המאור שבה מחזירו למוטב\", אז הוא ישיג כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג... נמצא, שהתורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה. (רב\"ש - א'. מאמר 21 (1988) \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה\")"],"source":"הרב\"ש. מאמר 21 \"מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכרת הרע","זמן מתן תורה","יאוש מכוחותיו עצמו","כאיש אחד בלב אחד","לחבר ימים ולילות","הכניסה לעיבור","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פונים לבורא","מחוסר אונים לצעקה לבורא","רק התפילה לבורא יכולה לעזור","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-6652","title":null,"paragraphs":["לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח\"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?","אע\"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע\"פ שאינו יכול לכוון, ואח\"כ יתפלל תפילתו. כמ\"ש, תפילה לדוד, שִמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. בתחילה אמר, שִמעה ה' צדק, משום שסידר שבח של ריבונו. ואח\"כ, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו עושה, עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע."],"source":"זוהר לעם, \"דן ידין עמו\", ויחי, 713-714","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-6658","title":null,"paragraphs":["תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שׂיחו. כל התפילות של ישראל הן תפילה. ותפילת העני עליונה מכולן, משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב\"ה משתבח בתפילה ההיא, ע\"כ תפילה של עני נקראת תפילה. כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כְּסוּת, שהרי אין לו כסות. כי יעטוף הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו. וזה נוח לו לפני הקב\"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא נמצאים מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ\"ש, והיה כי יצעק אליי ושמעתי, כי חנוּן אני. ולשאר בני העולם, לפעמים ששומע ולפעמים שאינו שומע. משום שמשכנו של הקב\"ה הוא באלו הכלים השבורים. שכתוב, ואֶת דַכָּא ושְׁפַל רוח. וכתוב, קָרוב ה' לנשברֵי לב. וכתוב, לב נשבר ונדכֶּה, אלקים לא תִבזֶה."],"source":"זוהר לעם, \"לא יהיה לך\", יתרו, 414-416","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילה"]},{"id":"he-6661","title":null,"paragraphs":["תחילת הכניסה לעבודת ה', הוא בחינת עיבור, היינו שמבטל את בחינת עצמותו, ונכנס בעיבור לבטן האם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["עיבור"]},{"id":"he-6662","title":null,"paragraphs":["האדם בזמן שהוא יכול לבטל את עצמו, בקצת זמן ובזמן זה הוא אומר אני רוצה עכשיו לבטל עצמי לקדושה, היינו לא לחשוב עכשיו על אהבה עצמית, אלא שהוא רוצה עכשיו לעשות נחת רוח להקב\"ה. והוא מאמין למעלה מהדעת אף על פי שהוא עוד לא מרגיש שום דבר, הוא למעלה מהדעת שהקב\"ה הוא שומע תפלת כל פה, ולפניו קטן וגדול שוים, וכמו שהוא יכול להושיע לגדול שבגדולים, כמו כן הוא יכול לעזור לקטן שבקטנים. וזה נקרא בחינת \"עיבור\", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו של הקב\"ה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 31 \"ענין יניקה, ועיבור\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה לעיבור","עיבור","עיבור ויניקה"]},{"id":"he-6663","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון, על שולי המעיל סביב. וכו'. ונשמע קולו בבואו אל הקודש וכו'\". הנה סוד האפוד, מלשון אי' פה'ד'. כי במקום הדלת שם הפתח, בשעה שסגור. בגשמיות, אפשר לראות הדלת, כמו שאפשר לראות את הפתח, אבל ברוחניות, אינם רואים זולת הפתח. ואי אפשר לראות את הפתח כלל, זולת באמונה שלימה וברה רואים את הדלת, וברגע הזאת מתהפך לפתח, כי הוא אחד ושמו אחד. וכוח הזה לשמוע בקול חכמים במציאות זאת בד', נקרא אמונה, מפני שאינה נקבעת בפעם אחת, אלא בחינוך, בהסגל, ובעבודה, ע\"ד שאומנים את הילד הקטן, המונח כאבן שאין לו הופכים, זולת האומן הזה המגדל אותו. ועל-כן נקראת כללות העבודה הזאת בלשון \"מעיל\". להיותו בגד חיצוני, והיותו ב\"למעלה\" משכל האנושי, ושבו שילוב ע\"ד שולי הכלי, ששם מקום קבוץ השמרים והזוהמא. דהנה במשך ימי האומנות הוא בבחינת הולך ושוב, ככל דמהדרי אפתחא [ככל המחפשים אחר הפתח], וברגע האחרון של ההליכה, כשנמצא קרוב לפתח, אז דוקא, נלאה, וחוזר לאחוריו. הליכה הזו נקראת \"זהב\", מלשון \"זה הב\", כמוש\"כ הזוה\"ק, כי ההליכה נעשית בכוח ההשתוקקות והגעגועים, לדביקותו ית', ומיחל ומתהלל, זה הב זה הב. ונקרא \"פעמון\", משום שאין לו כוח לפתוח, וחוזר לאחוריו, וכן מבלה זמנו בהלוך ושוב, פעם אחר פעם, באהדורא אפתחא [בלחפש אחרי הפתח]. ונקרא \"רמון\", כי רוממות הלמעלה משכל מקיפו סביב. ועל-כן שוב נקרא \"רמון\", דאם לא כן, היה ח\"ו נופל לגמרי. וברבות הימים מתקבצת זוהמא וחרדה גדולה, בשולי המעיל סביב, הן מבחינת הפעמון, והן מבחינת הרמון (המתקבצת) מסביב האי\" פו\" ד\", שאין לו קצה. ולמה עשה ה' ככה לבריותיו, הוא, משום שצריך להמציא הקול לדבורים, שיתגלה פה ד' בבואו אל הקודש, כמו\"ש \"ונשמע קולו בבואו אל הקודש\"."],"source":"בעל הסולם. אגרת כ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו","עיבור"]},{"id":"he-6664","title":null,"paragraphs":["לשם איזה צורך ערך השי\"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו [את האדם] למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי\"ת."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דור האחרון"]},{"id":"he-6668","title":null,"paragraphs":["דרשו חז\"ל \"הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים\", הוא משום שהכל הוא יכול לתת חוץ מיראה. כי מה שהקב\"ה נותן, הוא מוסיף אהבה ולא יראה. ובכדי לקנות את היראה הוא ע\"י סגולת תורה ומצות. היינו, כשהאדם עוסק בתו\"מ על הכוונה לזכות לעשות נחת רוח ליוצרו, הכוונה הזו, הרוכבת על מעשי המצות ולימוד התורה, מביאים את האדם לזכות לזה. אחרת האדם יכול להשאר, אף על פי שמקיים תו\"מ בכל פרטיה ודקדוקיה, ומכל מקום הוא ישאר רק בדרגת דומם דקדושה. ולפי זה יוצא, שהאדם צריך תמיד לזכור את הסיבה, המחייבו לעסוק בתו\"מ. וזה ענין שדרשו חז\"ל \"שתהיה קדושתכם לשמי\", שפירושו, שאני אהיה הגורם שלכם. שזה נקרא, שכל עבודתכם הוא בזה, שאתם רוצים להנות לי, היינו שכל מעשיכם יהיו בעמ\"נ להשפיע. כדברי חז\"ל \"כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה\" (ברכות כ). שפירושו הוא, כל אלה, שעוסקים בשמירת תו\"מ על הכוונה בכדי להגיע לזכירה, בסוד \"בזכרי בו, איננו מניח לי לישון\", נמצא, שעיקר השמירה הוא, בכדי לזכות לזכירה. זאת אומרת, זה שרוצה לזכור את הבורא, זה הוא הגורם שמירת תו\"מ. היות לפי זה, הסיבה והגורם, שצריך לשמור את התו\"מ, הוא הבורא. היות בלי זה אין האדם יכול להתדבק בהבורא, מטעם ש\"אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\", מסיבת שנוי צורה כידוע."],"source":"בעל הסולם, שמעתי לח. יראת ה' הוא אוצרו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הגישה ללימוד חכמת הקבלה","יחוד ה'","נחת רוח"]},{"id":"he-6671","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להרגיל עצמו בכל דבר ודבר, לעשות השוואה בין זמן של יסורים לזמן תענוג, ולתת ברכה על הנס, שהוציא אותו מהיסורים למצב של תענוג. ובזה תהיה לו היכולת לתת תודה לה', ולקבל הנאה בכלים החדשים, ממה שנתווספו לו עכשיו, בזמן שהוא שוקל את הב' זמנים זה לזה. ומזה האדם יכול להתקדם בעבודה. וזהו כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, לא חשוב מה האדם מקבל מהבורא, אם זה דבר גדול או דבר קטן. אלא חשוב עד כמה שהאדם נותן תודה להבורא. בשיעור התודה שהאדם נותן, בשיעור זה מתגדלת הנתינה, מה שהבורא נתן. לכן מוטל על האדם להיזהר לתת תודה רבה, היינו להעריך את מתנתו יתברך, בכדי שיוכל להתקרב להבורא. לכן כשהאדם מסתכל תמיד בזמן העליה, באיזה מצב הוא היה בזמן הירידה, כלומר איזו הרגשה היתה לו בזמן הירידה, כבר הוא יכול להבחין בבחינת \"כיתרון האור מתוך החושך\". וכבר יש לו כלים חדשים לקבל שמחה ולתת תודה לה'. וזה שכתוב, שהאדם צריך לברך \"ברוך, שעשה לי נס במקום הזה\", היינו במקום שנמצא עתה בזמן עליה, כי אי אפשר להיות עליה, אם לא היה מקודם מצב של ירידה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 15 \"מהו הברכה \"שעשה לי נס במקום הזה\" בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את הבורא","איך להתנהג בזמן הירידה","עליות וירידות","הרגל נעשה טבע שני","גדלות הבורא","יחוד ה'","יתרון האור מתוך החושך","ללמוד מהירידה במצב העליה","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ניסים קורים כשמתחברים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6672","title":null,"paragraphs":["גמה\"ת יהיה רק בהכנסת כל באי עולם בחיבור ביניהם עם הבורא ע\"י עבדות רוחנית."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", כ' - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6673","title":null,"paragraphs":["אדם לא חי לצורך עצמו, אלא לצורך כול מערכת הנשמות, וכל נשמה במערכת לא מקבלת אור לעצמה, אלא כדי להעבירו לכולן."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", אות כ\"ב - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6674","title":null,"paragraphs":["המצווה היחידה שמביאתנו ל-לשמה, היא, לעבוד לצורך עצמו במידה ההכרחיות. ובשאר הזמן לעבוד למען הציבור, להפצת שיטת התיקון."],"source":"בעל הסולם. \"מצווה אחת\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6675","title":null,"paragraphs":["מגמת החיים היא לזכות לדבקות בבורא לתועלת הבורא, או לזכות רבים להגיע לדבקות בבורא."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6676","title":null,"paragraphs":["חייב אדם לומר: כל העולם נברא בשבילי. שצריך אני תמיד לדאוג לתקון העולם ולהתפלל בעבורם."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא קמא, סימן ה - לאחר עריכה","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6677","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה לעבוד את ה' באמת, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים, ולחבר עצמו עם כל הנשמות, ולעלות לשורשן לתיקון הכללי."],"source":"דגל מחנה אפרים. שלח - לאחר עריכה","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6678","title":null,"paragraphs":["ישראל מקבלים ראשונים כל ההשפעה, ומהם זה מתחלק לכל העולמות. לכן נקראים ישראל  לי-ראש, שהם ראש לקבל הברכה בראשונה, ואח\"כ לשאר בני העולם."],"source":"באר מים חיים. תרומה - לאחר עריכה","author":"באר מים חיים","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6679","title":null,"paragraphs":["פנימיות העולם הם ישר-אל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. כי יש בהם הכנה להתפתח ולהניע את אומות העולם להגיע לתכלית. ולאומות העולם אין אפשרות לקבל את דרכי ההתפתחות בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל תיקונם בבת אחת בכל מלואו."],"source":"בעל הסולם. \"שפחה כי תירש גברתה\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6680","title":null,"paragraphs":["מוטל על ישר-אל, המכוונים לדבקות בבורא, ע\"י תיקון בתו\"מ בתרי\"ג עצות ופקודות לשמה, להכשיר רצון שבהם ובכול האנושות, עד שיקבלו אהבת הזולת, המביאה לדביקות בבורא."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\" כ' - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6681","title":null,"paragraphs":["ישר-אל הותקנו כ-מעבר, ובשיעור שמתקנים עצמם, הם מעבירים תיקונים לשאר האומות. וכאשר כל האומות יקבלו תיקונם, אז יתגלה משיח – כוח שמשלים דבקות ישר-אל בבורא וילמד דרך תיקון לכול האומות."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6682","title":null,"paragraphs":["ואתם החברים, כמו שמשיגים חביבות ואהבה כאן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהבורא יחבר אתכם, יקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ\"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ."],"source":"זוהר לעם. אחרי מות, 66 - לאחר עריכה","author":"זוהר לעם","subjects":["שותפים עם הבורא"]},{"id":"he-6683","title":null,"paragraphs":["הגיע זמן ללכת לקראת מטרתנו. והדרך המובילה למטרה היא אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'."],"source":"רב\"ש-ב. אגרת מ'  - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6684","title":null,"paragraphs":["ניתנה לנו אהבת חברים, כדי ללמוד מזה שלא לפגום בכבוד הבורא. ולא לזלזל בחשיבות אהבת חברים, כי ממנה לומדים איך לצאת מאהבת עצמית, ולהיכנס לאהבת הזולת. וכשנגמור את העבודה באהבת חברים, אז נזכה לאהבת הבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"בא אל פרעה - ב\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6685","title":null,"paragraphs":["שלום משיגים רק בחיבור של שני הפכים. לכן אם רואים אנשים (חברים!) הפכים בדעתם, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא עיקר השלום הוא בהשלמה בין שני הפכים."],"source":"ליקוטי עצות. ערך \"שלום\" - לאחר עריכה","author":"ליקוטי עצות","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6686","title":null,"paragraphs":["חברים שהם אחד, והבורא אחד, לכך הם דבוקים בבורא. וזה שהם אגודים יחד, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם הבורא, שהוא אחד. אבל אם לבם נפרדים, אי אפשר להם להיות דבוקים בבורא והבורא לא שורה עליהם, ושורה כוח זר עליהם."],"source":"דגל מחנה אפרים, פרשת ואתחנן - לאחר עריכה","author":"דגל מחנה אפרים","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6687","title":null,"paragraphs":["אהבה נקנית ע\"י מעשים. בזה שנותן לחברו מתנות, אזי כל מתנה עושה חור בלב חברו ונעשה מקום חלל, שאהבה ממלאה אותו ומושכת אהבה מחברו. ואז משתי אהבות נעשה לבוש אהבה, שמכסה את שניהם. שאהבה אחת משותפת מקיפה שניהם, ושניהם נעשו לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, הוא לבוש אחד. לכן שניהם מתבטלים."],"source":"רב\"ש-ג. מאמר 759 \"כללות האדם\" - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6688","title":null,"paragraphs":["חייבים להגיע שיהיה לכולם מטרה אחת לתועלת הבורא. אבל איך יכולים להיות בלב אחד, אם אין דעותיהם דומות זו לזו? - אם כל אחד דואג לצורך עצמו, אי אפשר להיות כאיש אחד, כי הם לא דומים זו לזו. אבל אם כולם בטלו רשות עצמם, ודואגים רק לתועלת הבורא, כבר דעותיהם הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד."],"source":"רב\"ש  - ב'. אגרת מ\"ב - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6689","title":null,"paragraphs":["ברית הוא נגד השכל. כי בזמן שהאחד לוקח דברים טובים מחברו, הם צריכים לעשות כריתת ברית. ענין כריתת ברית צריכים שלכל אחד יש טענות על השני. אז הברית שעשו, מחייב אותם להחזיק את האהבה והאחדות שביניהם. שיעלה רצון לפגוע בשני, יש עצה להזכיר את הברית שעשו, שזה יחייב אותם להחזיק אהבה ושלום."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 738 \"ברית מלח\" - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6690","title":null,"paragraphs":["חברה נתייסדה על אנשים מסוימים, שמתאימים למטרה רוחנית, היינו שיש בכל אחד ניצוץ של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא יכול להדליק את אור האהבה. לכן ע\"י התחברות יחד, מכל הנצוצים יעשה שלהבת אהבת חברים. ובעת שידונו כל אחד חברו לכף זכות, ידלקו הנצוצים, ותהיה שלהבת אחת גדולה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6691","title":null,"paragraphs":["היום, כל הפרטים שעבר עליכם בכול המצבים, ואתם מחשיבים אותם, שלא חשובה לכם שום תמורה, אלא חשוב רק שעושים רצון ה'. אז הבורא מחבר אתכם אליו. זאת אומרת, שאז ה' כורת ברית. דוקא שאדם מקבל עבודת ה' בלי שום תנאים, אלא מסכים לעבוד בלי שום תמורה, אז הבורא כורת עמו ברית."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 19 \"אתם נצבים היום כולכם\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-6692","title":null,"paragraphs":["אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והיפוכו, \"כיתרון האור מתוך החושך\". שדווקא ע\"י דבר והיפוכו, אפשר להשיג המושג הנגדי. לכן אי אפשר להשיג דבר, אם אין לו דבר מקבילו. אי אפשר להעריך טוב בלי רע, מר - ומתוק, שנאה - ואהבה, רעבון - ושביעה, פירוד - ודביקות. לכן אי אפשר לאהוב לדביקות, לפני שמשיג שנאה לפירוד."],"source":"בעל הסולם. שמעתי לד. \"יתרון ארץ בכל הוא\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6693","title":null,"paragraphs":["כל דבר שישנו במציאות, טוב או רע, יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו או לבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6694","title":null,"paragraphs":["אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת חברים - הוא מסיבה שכל אחד מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדעות שלהם, כדי שיקבלו את הכוח של אהבת הזולת. לכן כל אחד יהיה מסוגל לוותר לטובת הזולת ויוכלו להתאחד."],"source":"רב\"ש - א. מאמר 8 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - ב\"  1985 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6695","title":null,"paragraphs":["צריכים חברה, שיהיו כולם כוח גדול, שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שנקרא רע, מטעם שמונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדעה אחת, שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כוח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, כי כל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד מיוסד על רצון גדול להגיע למטרה. וכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזה ע\"י שכל אחד רואה מעלות חברו ולא חסרונו."],"source":"רב\"ש-א. מאמר 1, חלק 2, \"מטרת החברה - ב\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6698","title":null,"paragraphs":["רואה מעלתו בתוך הדעת: שאם החליט לקבל אותו בתור חבר, ועובד לאהוב אותו, באהבה רואים רק דברים טובים."],"source":"רב\"ש-א. מאמר 17, חלק 1, \"בענין חשיבות החברים\"  1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6699","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור, שחברה נוסדה על אהבת הזולת, שכל אחד יקבל על עצמו אהבת הזולת ושנאת עצמותו. ובזה שרואה חברו משתדל בביטול עצמו ואהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חברו. לכן, אם חברה מבוססת על 10 חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מ-10 כוחות של ביטול עצמותם, שנאת עצמם, ואהבת הזולת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6700","title":null,"paragraphs":["איך אפשר לדון חברו לזכות, אם השכל מראה לו שהוא שונא אותו? ומה יש להגיד לעצמו, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חברו? – אלא היות שרוצה להגיע לדביקות בבורא, שהנקרא \"השתוות הצורה\", שלא לחשוב על תועלת עצמו. לכן חייב להכניע את עצמו, משום שצריך לבטל את עצמו וכל החיים שלו, כי רוצה לחיות רק לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין לחברו עד אהבת הבורא. ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תהליך התיקון"]},{"id":"he-6701","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה הייתה שיהיו כולם אגודה אחת, לעשות רצון הבורא. אבל מפני חטא אדה\"ר נתקלקל העניין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה'. אברהם היה הולך וקורא בשם ה' עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו \"אנשי בית אברהם\" והיה הדבר הולך וגדל עד שנעשה קהל עדת ישראל... וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון ה'."],"source":"שם משמואל, פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6703","title":null,"paragraphs":["הטבע, כמו שופט, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותנו. ובשיעור שהאנושיות מתפתחת, יתרבו מכאובים בהשגת קיומינו. הרי לעיניך, שמחויבים אנחנו מצד השגחה עליונה, לקיים השפעה לזולת. וכל עוד, שאנו מתעצלים לקיים זה, לא תפסיק הטבע מלהענישנו. עד שתנצחינו הטבע, וכולנו יחד נהיה מוכרחים לקיים חוקיו בכל השיעור, הנדרש מאתנו."],"source":"בעל הסולם. השלום","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6705","title":null,"paragraphs":["כל חכמת הקבלה היא רק לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם."],"source":"הרמח\"ל, דעת תבונות","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["אין עוד מלבדו","אירופה בפרשת דרכים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6706","title":null,"paragraphs":["אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה. כי המאור שבה מחזירו למוטב, שרק המאור שבה הוא הסגולה, להחזיר האדם למוטב, שהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות\", ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6707","title":null,"paragraphs":["תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הקבלה בעולם. עתה קָרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת הקבלה בשפה ברורה."],"source":"הראי\"ה קוק, אגרות הראי\"ה ח\"א","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6708","title":null,"paragraphs":["יש חיוב מוקדם לגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לחכמת הקבלה, כמ\"ש \"ומלאה הארץ דעה\", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלוקים ולכן ירשה להם לצאת.","ומהיכן יבא לאומות דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע\"י הפצת החכמה הקבלה, שיראו בעליל אלוקים אמת."],"source":"בעל הסולם, \"שופר של משיח\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6709","title":null,"paragraphs":["במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות עד ככלות הכול בגמה\"ת. ואותה המחשבה היחידה הפועלת את הכול, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא עצמה מציאות כל השלמות והשכר המקווה."],"source":"בעל הסולם. תע\"ס, ח\"א, הסת\"פ, פ\"א, אות ח' - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6710","title":null,"paragraphs":["תכף במחשבה לברוא נשמות, הייתה מחשבה גומרת הכול. כי לא צריך למעשים. ומיד יצאו כל הנשמות והעולמות בכל הפרטים כולל השלמות הסופית, שהנשמות עתידות לקבל בגמה\"ת, אחר שהרצון לקבל שבהן יקבל תיקונו בשלמות, ונתהפך להשפעה גמורה, בהשוואת הצורה למאציל."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ג - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6711","title":null,"paragraphs":["חוץ מגופו של האדם נמצא רק ה'. וה' רוצה, שאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרדת הימנו. אבל חוץ מהרגשה זאת, הכול רק הבורא."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ס\"ז. \"סור מרע\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6712","title":null,"paragraphs":["אין השתנות באור, אלא כל השינויים הם בכלים, היינו בחושינו, שהכול נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, שאם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון והחושים שלו, וכל אחד יראה צורה אחרת. וגם באדם תשתנה הצורה לפי העליות והירידות שלו, כי האור הוא פשוט וכל השינויים הם רק במקבל."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ג', \"עניין ההשגה הרוחנית\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6713","title":null,"paragraphs":["בערך עצמם נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט. אין שינוי באלוקות, אין ספירות ובחינות ושמות. כי בעצמותו אין השגה. אלא כל הספירות וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ג'. \"עניין ההשגה הרוחנית\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6714","title":null,"paragraphs":["המשיגים אומרים ש\"מלא כל הארץ כבודו\", וכל אדם צריך כך להאמין. אלא הבורא עשה הסתרה, שלא יראו אותו, כדי שיהיה מקום לבחירה ולאמונה, שה' ממלא וסובב את הכול. ולאחר שהאדם מתאמץ ומקיים מצוות בחירה, הבורא מתגלה לאדם ואז אדם רואה שה' שולט על הכול. וזה נקרא שאדם עושה את ה' למלך עליו, שיתגלה מלכותו עליו. וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות, וע\"י זה ממשיכים כל טוב מלמעלה."],"source":"רב\"ש-ב. אגרת ע\"ו - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6715","title":null,"paragraphs":["\"אחור וקדם צרתני\" - פירוש, בגילוי והסתר של הבורא. כי הוא שולט בכול וכך יתגלה לכולם. אלא כול ההבדל הוא ב\"הווה\" ו\"יהיה\". כי המגלה – מגלה שהכול נעשה לגילוי הבורא. אבל גם עתה הבורא שולט בכל, אפילו שנראה שהאדם שולט, אבל אין אדם מתעורר לשום תנועה, זולת בהכוונה מהבורא. וגילוי זה נקרא השגת קומת השכינה \"פנים בפנים\"."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6716","title":null,"paragraphs":["מי שלא משיג, שנפעל ע\"י כוח עליון בלבד, שיש בו מחשבות-רצונות-פעולות משלו עצמו, היינו בהיפך מהבורא - זה גם כן נקרא קשר, אבל באחור. פירוש, שאל תדמה בדעתך, שאתה מתרחק מהבורא, אך הקשר מתגלה לא עכשיו אלא בעתיד. אבל גם עכשיו נמצאים בחיבור אלא לא בהסכמה ולא כגלוי, זאת אומרת, שלא ברצון אדם ולא ברצון הבורא."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6717","title":null,"paragraphs":["העושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב\"הווה\", מחוברים עם הבורא \"פנים בפנים\", היינו ברצון טוב של שניהם, בורא ואדם. ולמצב זה חייבת להגיע כול האנושות בדרך ייסורים או בדרך תורה."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6718","title":null,"paragraphs":["חוק הוא, שלא יוכל הנברא לקבל רע מה' בגילוי, כי זה פגם בכבוד ה', שנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע\"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', שנעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טו\"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע\"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא מתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'."],"source":"זוהר לעם. הקסה\"ז, \"ליל הכלה\",  138- לאחר עריכה","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6719","title":null,"paragraphs":["מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו, ע\"י תורה ומצוות, לקבלה ע\"מ להשפיע, נמצאים מנעולים על השערים לה', כי אז הם בתפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. אבל אם אנו מתגברים עליהם, לא לצנן אהבתו מליבנו, אז נהפכים מנעולים לפתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. וכול המנעולים נעשים לפתחים ולמדרגות של השגה הבורא."],"source":"זוהר לעם. הקסה\"ז, \"שתי נקודות\", 121 - לאחר עריכה","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6720","title":null,"paragraphs":["הסתירה בהשגחת טוב ומטיב קיימים רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להתגבר על הסתירות, להמשיך אור מקיף על הסתירות. אחרת אי אפשר להתגבר. וזה נקרא רוממות ה', שממשיך על הסתירות, דינים, רוממות הבורא. נמצא, שדינים גורמים להמשכת רוממות הבורא. כך הבורא מגלה רוממותו לאדם."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ל\"ג. \"ענין גורלות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6721","title":null,"paragraphs":["בגמה\"ת, כשיתבטל ס\"א, יתגלה לכולם, שס\"א לא הייתה מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ\"ש, אין עוד מלבדו."],"source":"זוהר לעם. בראשית – א. 255 - לאחר עריכה","author":"זוהר לעם","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6722","title":null,"paragraphs":["יש בעולם רק נשמה אחת. והיא אחד מצויה בכולם, ובכל אחד בשלמות. כי הרוחני לא מתחלק לחלקים. אלא זה שכתוב, שיש 600000 נשמות ועוד חלקים, זה מתחלק ברצון לקבל של כל אחד."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6724","title":null,"paragraphs":["מרגיש נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו נשמה כללית."],"source":"בעל הסולם. ששים רבוא נשמות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6725","title":null,"paragraphs":["לא מאיר עליו אור נשמה כללית, אלא חלק, לפי שיעור שזיכך את עצמו בהשבתו אל הכלל.","והסימן שרצון נתקן, שמרגיש שנשמתו נמצאת בכולם ובכל אחד מהם, ולכן לא מרגיש את עצמו לפרט, ואז שופע עליו אור הנשמה בכל כוחה."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6726","title":null,"paragraphs":["צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. ואם העולם נברא בשבילי, צריך אני בכל עת למלאות חסרון העולם."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן. מהדורא קמא, סימן ה  - לאחר עריכה","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6727","title":null,"paragraphs":["חסר לך רק ללקט כל הנשמות שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לנשמה אחת, שבה ישרה הבורא את אורו בקביעות, כמעין שלא פסק."],"source":"בעל הסולם. אגרת ד' - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6728","title":null,"paragraphs":["בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת הבורא ובהשפעת נ\"ר לו. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לתועלת עצמו - להשפיע לחברו או לבורא לא מורגש לאדם. לכן אפשר להגיד שאהבת הזולת היא מטרה אחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה הברורה לאדם. ואין לטעות במעשים, כי היא מסודרת לעיניו. ואם מקדים צרכי חברו על צרכי עצמו, נמצא שנמצא בהשפעה. ולפיכך אינו מגדיר המטרה \"ואהבת את ה' אלוקיך\". כי באהבת הבורא יכול לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6729","title":null,"paragraphs":["מוכרח כל אחד לגלות אהבה שבלבו לחברים, כי בזה הגלוי מעורר לב חברו לחברים, שכולם ירגישו שכל אחד מהם עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שע\"י זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים, כי כוח האהבה של כל אחד נכלל בחברו. ובמקום כוח אחד לאהבת חברים, הוא נכלל מעשר כוחות, שצריכים לעסוק באהבת חברים."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6730","title":null,"paragraphs":["ע\"י שחיקת הלבבות, יוצא חום, שגורם לאהבה, שמקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד. ושמתחיל להרגיש שחברו אוהבו, מתעוררת בו שמחה ותענוג, וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו."],"source":"רב\"ש-ב. אגרת מ' - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6731","title":null,"paragraphs":["ערבות המשיל הזוהר לשנים שבספינה, שאחד קודח תחתיו. אומר לו חברו, למה אתה קודח. והשני ענה לו, מה איכפת לך, הלא תחתי אני קודח. וזה כוח תפלה בקבוצה, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נ\"ר לבורא, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לכול סיבה, לא בונה אלא גורם חורבן לנפשו."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם על התורה. \"לא עת האסף המקנה\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6732","title":null,"paragraphs":["אדם חייב להתפלל תמיד בעד חברו, כי לעצמו לא יכול לפעול, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל שמבקש עבור חברו, הוא נענה מהר. וכל אחד חייב להתפלל בעד חברו. ונמצא שכלא חד פועל לכל אחד, עד שכולם נענים. וזה שכתוב, ישר-אל ערבים זה לזה, שמתקנים בתפלתם כל אחד בעד חברו, וכך הם נענים."],"source":"נועם אלימלך. ליקוטי שושנה - לאחר עריכה","author":"נועם אלימלך","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6733","title":null,"paragraphs":["רבי אלעזר, בנו של רשב\"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות, שלא די שרק אלו שמשתוקקים לגילוי הבורא (ישר-אל) ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים לערבות."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\", י\"ט - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6734","title":null,"paragraphs":["המשתוקקים לבורא (ישר-אל, ב\"ב) נעשו ערֵבים לתקן כל העולם בכוח התורה (אומות העולם), כי הכול תלוי בהם, שמתקנים עצמם וגם מושכים כל הברואים אחריהם."],"source":"שפת אמת. שמות, יתרו - לאחר עריכה","author":"שפת אמת","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-6735","title":null,"paragraphs":["כל תכלית הבורא מכל מה שברא, היא להנות לנבראיו, שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב שהכין בעדם."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", ל\"ט - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6736","title":null,"paragraphs":["הסיבה שאנו רחוקים כל כך מהבורא, ועלולים לעבור על רצונו, שהיא מקור לכל הייסורים, זדונות ושגגות - היא מיעוט הבנתנו בהשגחתו עלינו, שאנחנו לא מבינים אותו. מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, אנחנו נפטרים מכל צער וזוכים לדבקות בו."],"source":"בעל הסולם. הקדמה לתע\"ס, מ\"ב- לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6737","title":null,"paragraphs":["חכמת הקבלה היא סדר של שרשים, המשתלשלים בחוקים קבועים ומוחלטים, הקולעים למטרה אחת \"גילוי האלוקות לנבראים בעולם הזה\"."],"source":"בעל הסולם. מהותה של חכמת הקבלה\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6738","title":null,"paragraphs":["יש ג' מצבים לנשמות:","מצב הא' - מציאותן בא\"ס במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם צורה העתידה של גמה\"ת.","מצב ב' - מציאותן ב 6000 שנה, שמתחלקות לב' מערכות גוף ונפש, וניתנה להן עבודה בתו\"מ, להפוך רצון לקבל שבהן לרצון להשפיע נ\"ר לבורא. ובמשך זמן מצב הזה, מגיע תיקון רק לנפשות, שצריכים לבער מקרבם קבלה לעצמם, שהיא בחינת הגוף, ולהישאר ברצון להשפיע.","מצב הג' – גמה\"ת הנשמות, אחר תחיית המתים, שמגיע תיקון גם לגופים. כי הופכים את הקבלה עצמה, צורת הגוף, שתשרה עליה צורת השפעה. ואז ראויים לדבקות."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\". י\"ד - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6739","title":null,"paragraphs":["ב' ממשלות בהתפתחות שלנו:","ממשלת השמים – בנויה להחזיר רע לטוב. שבא בעתו, בכבדות ובאריכות הזמן, שנברא נמצא תחת מכבש ההתפתחות, הכובש דרכו באכזריות רבה.","ממשלת הארץ - שבני אדם לוקחים חוק ההתפתחות בשליטתם, להשתחרר מרע, ממהרים גמר תיקונם."],"source":"בעל הסולם. \"השלום בעולם\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6740","title":null,"paragraphs":["בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו, ישתלם יחד עם זה באהבת ה' ובהשפעת נ\"ר לה'. ואין הפרש בהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, היינו מחוץ לתועלת עצמו מורגש שלא קיים, בלהשפיע לחבר או להשפיע לבורא."],"source":"בעל הסולם. \"אהבת ה' ואהבת הבריות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6741","title":null,"paragraphs":["הבורא בעצמו מניח יד האדם על גורל הטוב, ע\"י זה שנותן לו חיים רוחניים טובים בתוך החיים הגשמיים, המלאים ייסורים. שבהכרח נעתק אדם מהם, בזמן שיראה מקום שלוה, להימלט מהחיים האלו, הקשים ממות. ובחירה היא רק בחיזוק."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\". אות ד' - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6742","title":null,"paragraphs":["החירות שלנו היא רק לבחור בסביבה טובה. לכן, המתאמץ ובוחר בכל פעם בסביבה טובה ראוי לשכר, לא עבור מעשים טובים, שבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאה למחשבות ומעשים טובים. לכן \"עשה לך רב וקנה לך חבר\"."],"source":"בעל הסולם. \"החרות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6743","title":null,"paragraphs":["אם מתאספים כמה יחידים, שיש לכל אחד כוח קטן לצאת מאהבה עצמית, ומתבטלים כל אחד לשני - אז נעשה רצון אחד, מורכב מעשרה רצונות. אבל בתנאי שכל אחד בא לבטל אהבה עצמית ולקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע נ\"ר לבורא."],"source":"רב\"ש – א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חוקי הנהגת העולם"]},{"id":"he-6744","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן ליסד חברה, שכל אחד מאתנו ילך ברוח \"להשפיע לה'\". ובכדי להשפיע לה', מוכרחים מקודם להשפיע לאדם, שזה נקרא \"אהבת הזולת\". ואהבת הזולת יכולה להיות רק בביטול עצמו, שכל אחד יהיה מצד אחד בשפלות, ומצד השני מתגאה, שבורא נתן לו הזדמנות להיכנס לחברה, שלכל אחד יש רק מטרה \"שהשכינה תשרה בינינו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק 1 \"מטרת החברה - א\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6745","title":null,"paragraphs":["ע\"י שאני אהיה בקבוצה, שיש בה אהבת חברים, אני אוכל לעלות לבית ה'. המסילה זו נקראת \"דרך של השפעה\", שהיא נגד הטבע שלנו. ובכדי להגיע להשפעה העצה היא לעסוק באהבת חברים, שכל אחד עוזר לחברו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 3 \"אהבת חברים - א\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6746","title":null,"paragraphs":["העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים כולם רק תכלית אחד - לגלות את הבורא. שבכל עשרה הוא מתגלה, ובהרבה עשיריות יותר גילוי. וכל אחד יתקרב לחברו, לשמוע על עבודת ה', ואיך למצוא את הבורא, ומתבטל אליו. אזי ממילא ה' מקרב עצמו אליהם, ונמצא עימהם."],"source":"מאור ושמש. ויחי- לאחר עריכה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6747","title":null,"paragraphs":["כל אחד יחשוב, שבא לבטל אהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת. שרק ע\"י זה יכול לקבל רצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 6 \"אהבת חברים - ב\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6748","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות ברצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללים ברצון העליון, שהיא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות. חשן משפט. הלכות ערב - לאחר עריכה","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6749","title":null,"paragraphs":["עיקר עבודת האדם היא, רק לבוא להרגשת מציאות הבורא, ש\"מלא כל הארץ כבודו\". וזה יהיה כל עבודתו, שכל מרץ ייתן בכדי להגיע לזה, ולא לשום דבר אחר. ולא יתבלבל שצריך להשיג משהו, אלא רק שחסרה לו אמונה בה', שכל השכר שרוצה תמורת עבודתו, שיזכה לאמונת ה'."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ד', \"מהי סיבת הכבדות\" - לאחר עריכה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6750","title":null,"paragraphs":["עצה אחת יש לנו - להשיג גדלות ה'. שכל מה שאנו עוסקים בתו\"מ, אנו רוצים, שהשכר יהיה להרגיש גדלות הבורא. וכל התפלות שיהיו \"להקים השכינה מעפר\", היות שהבורא נסתר מאתנו מחמת הצמצום, ואין אנו מסוגלים להעריך חשיבותו וגדלותו. לכן אנו מתפללים לה', שיסיר מאתנו הסתרה וירומם את עצמו."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 29 \"לשמה ושלא לשמה\" 1986 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6751","title":null,"paragraphs":["בחברה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא יכנס קלות ראש, משום שקלות ראש הורס את הכול."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק ב \"מטרת החברה - ב\" 1984 - לאחר עריכה","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בירור הכוונה"]},{"id":"he-6753","title":null,"paragraphs":["העולם נמצא עתה במצב של חורבן גמור פרימיטיבי מאד במובן מדיני כבזמן אדם המערה... והפרי הראשונה של החורבן בא עלינו בדמות הנאצים, שסוף סוף הם רק תולדה ישרה מהדמוקרטיה והסוציאליזם, כלומר מהנהגה של רוב מנין, אחר פריקת עול של הדת ונימוס ומשפט השלום. ונתבאר שהעולם בטעות החושבים את הנאציזם לתולדת גרמניה בלבד, כי הוא תולדתה של הדמוקרטיה והסוציאליזם, שנשארו בלי דת ונימוס ומשפט השלום. וא\"כ כל האומות שוים בזה ואין תקוה כלל שהנאצים יגוועו עם הנצחון של בעלי הברית, כי מחר יקבלו האנגלוסאקסים את הנאציזם, שהרי גם הם נמצאים בעולמם של דמוקרטים ונאציסטים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6754","title":null,"paragraphs":["הנה מצד אחד אפשר לראות נבואתו [של מרקס] כאלו נתקימה בכל הנרצה. כי בעלי הכח יושבים זה כמה על הפחד מחורבן הבטוח על הנשקי פלאים שנצטברו ואין להם שום קו או ניצוץ של תקוה להפטר או לבא לעמק השוה. וכן בעלי הכלכלה רואים את חורבנם בעיניהם ונכבו בהמציאות כל זיק של הצלה, המחנות רעבים הולכים ומצטברים בהמון איום יום יום, הפרולטריאט של המעמד הבינוני כמעט שנגמר ונתבשל כל צרכו וכו' וכו'. אמנם מצד השני אנו מוצאים את ההיפך. כי אדרבא הפאשיזם מתרבה וגדול יום יום, מלפנים איטליא ועתה גרמניא ולמחר פולניא וכן אמריקא עומדת על הסף."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אירופה בפרשת דרכים"]},{"id":"he-6757","title":null,"paragraphs":["\"אחור וקדם צרתני\". פירושו, בגילוי והסתר פנים של הבורא. כי באמת \"מלכותו בכל משלה\" והכול ישוב לשורשו. כי \"לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]\". אלא ההבדל הוא ב\"הווה\" ו\"יהיה\". כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב\"הווה\" מלבושו של הבורא. שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת \"הווה\". דהיינו, גם עתה יוצא בלבוש מלכות, ומראה בעליל לעין כל, ש\"אין הרוכב טפל לסוס\". אלא, אף שלמראית עין נראה, שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגיש מתג ורסן של רוכבו. זה נקרא בנין קומת השכינה. וזה נקרא בחינת \"פנים בפנים\"."],"source":"בעל הסולם, \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6758","title":null,"paragraphs":["האדם, שלא זכה עדיין להקדיש כל תנועותיו בלתי לה' לבדו, ואין הסוס משתווה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו, אלא בהיפך כביכול, ומשליט השפחה על גברתה - זה נקרא בחינת \"אחור\". פירוש, שאל תדמה בדעתך, שאתה מתרחק מהקדושה, כי \"והעולה על רוחכם היו לא תהיה\". כה אמר ה': \"אם לא ביד חזקה\". כי לא ידח ממנו נידח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו. ואם כן, אעפ\"י שנראה שהסוס מוביל את הרוכב, כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב\"הווה\", זולת ב\"יהיה\". נמצא, כי בבחינה זו הוא ג\"כ חיבור, אלא \"אחור באחור\", ז\"א, שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש."],"source":"בעל הסולם, \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6759","title":null,"paragraphs":["העושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב\"הווה\", מחוברים בבחינת \"פנים בפנים\", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש, כי דווקא בחינה זו היא רצון ה'. וזה פירוש \"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה\". כי בין כך ובין כך תעבוד, אלא החילוק הוא, כי זה \"במצור ובמצוק\", דהיינו, שלא ברצון, וזה \"מרב כל\", דהיינו ברצון."],"source":"בעל הסולם, \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6761","title":null,"paragraphs":["בתלמוד עשר ספירות (דף ל\"ט אות ג' ובאור פנימי אות כ') כתוב, שהאור חוזר העולה מהמסך ולמעלה נקרא בשם התקשרות, משום שהוא מחזיק ומתפיס את האור העליון בעיגול, באופן שבמקום שהאור חוזר אינו מלביש את האור עליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו משיג אותו בלי המלבוש הזה, שנקרא אור חוזר, עד כאן לשונו. ובזה יש להבין, מדוע אין לכל אחד ואחד הרגשת אלקות, הלא הכתוב אומר, \"את השמים ואת הארץ אני מלא\", ו\"מלא כל הארץ כבודו\", ויחד עם זה לא מרגישים שום הדבר. והתירוץ הוא כנ\"ל, במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב האור העליון כלפי הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר הוא שאינו מקבל רק לפי כוונת על מנת להשפיע, לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור חוזר הזה, משום אף על פי ש\"מלא כל הארץ כבודו\", מכל מקום נחשב כלפי התחתון כמו שאינו. היוצא לפי זה, שאין לאדם מה לעשות, בכדי להגיע לתכלית, אלא שירכז את כל עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את כל שעת הפנאי שלו רק לשם שמים. וזה פירוש \"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים\", שהכוונה, הכל נותן הקדוש ברוך הוא.","שפירוש, האורות העליונים כבר מוכנים עבור האדם, שזה נקרא, יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ורק לבחינת כלי אנו צריכים. וכלי זו נקראת לאחר הצמצום בשם \"מסך ואור חוזר\". וזהו המקשר בין העליון והתחתון, היינו, שעל ידו התחתון מתקשר עם העליון. מה שאין כן כשאין המקשר הזה, אז אין התחתון יכול לראות את העליון, ונחשב העליון כלפי התחתון כמו שאינו במציאות. לכן, בשיעור שהאדם מתחיל לעבוד לשם שמים, בשיעור הזה הוא מקבל קשר עם האור עליון, ולפי גודל הקשר כך שיעור גדלות השגתו."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 557 \"ענין אור חוזר\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אתם עשיתם אותי","גדלות הבורא","הכניסה למדרגה הרוחנית","המאור המחזיר למוטב","כוונה","אין עוד מלבדו","להשיג מגע עם הבורא","מלוא כל הארץ כבודו","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","רק דרך העשירייה לבורא","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6763","title":null,"paragraphs":["יש לפרש, מה שהזה\"ק מתרץ, על מה שכתוב \"אין צור כאלקינו\". שפירוש הוא, \"שהקב\"ה צר צורה בתוך צורה, דהיינו צורת העובר בתוך צורת אמו\". ובהעבודה, מהו \"צר צורה בתוך צורה\". אלא, זה שהאדם מקדש עצמו, היינו שרוצה לעשות בעל מנת להשפיע, אין הקדושה באה מצד האדם, שהאדם עוזר משהו לה', שה' ישפיע לו קדושה כמ\"ש \"הבא לטהר מסייעין אותו\". אלא שהכל עושה ה', \"שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים\".","וזה שכתוב \"צר צורה בתוך צורה\". דהיינו צורת העובר בתוך צורת אמו. שפירושו, צורת האם היא הבסיס, שעם צורה זו האדם נולד. וזה נקרא \"צורת אמו\". ואח\"כ, כשהאדם מתחיל בעבודה, ורוצה ללכת בדרך של השפעה, מתחיל מקודם מהמדרגה הראשונה של קדושה. כידוע, שיש ג' בחינות הנקראות:","א. עיבור,","ב. יניקה,","ג. מוחין.","והתחלה הראשונה, שהאדם נכנס בקדושה, מתחיל מבחינת העובר. וזהו פירוש, שה' צר צורת השפעה בצורה הקודמת, שהיא האם, הנקרא \"כלים דקבלה\". ובכלים דקבלה האדם נולד. ואח\"כ האדם עובר לבחינת קדושה, שהוא, שכל מעשיו יהיו לתועלת הבורא. נמצא, מי נתן לו הכלים דהשפעה. כמו שאנו לומדים, שעביות דכתר נקראת \"עביות דשורש\", ונקראת \"עביות דעובר\". שפירושו של שורש היינו הבורא, שרצונו להטיב לנבראיו. ובזמן שהאדם מקבל את הבחינה הראשונה של קדושה, הוא שמקבל כלים דהשפעה. היינו שיכול לכוון בעל מנת להשפיע בכלים דהשפעה. וזה נקרא, ש\"ה' צר צורה\", היינו צורת השפעה. שהוא, שנותן לו הכח שיוכל להשפיע בתוך צורת אמו, שהיא מצב הקודם, מטרם שבא להתחבר עם הקדושה. שהמצב הקודם נקרא \"אם\", ומצב הב' נקרא \"עיבור\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6764","title":null,"paragraphs":["עיקר שקשה לנו בעבודה להכנס לעובר, שפירושו, שהרצון לקבל יקבל בתוכו רצון אחר, הנקרא \"רצון להשפיע\". ובזמן שהאדם זוכה לבחינת עובר, היינו שבתוך הרצון לקבל נכנס רצון להשפיע, זה נקרא ש\"הקב\"ה צר צורה בתוך צורה\". ויש להבין, מהו הפלאי הזה ש\"צר צורה בתוך צורה\". ולפי שפירשנו, זהו חידוש גדול, ממש מעשה נסים. היות שזהו נגד הטבע, שרק הקב\"ה יכול לשנות את הטבע, ואין זה בידי אדם. וזהו החידוש, שהקב\"ה צר צורת השפעה בתוך צורת האם, שהיא צורת קבלה. וזה נקרא \"קדושה, מה שה' נותן\". וזהו \"אין קדוש כה'\", מטעם \"כי אין בלתך\". כי אין מי בעולם שיכול לשנות את הטבע, ולעשות בתוך הכלי שבא לאדם מצד הטבע, רצון לקבל, שיהיה לו אח\"כ טבע אחר, הנקרא \"רצון להשפיע\". וזהו כל החידוש של \"צר צורה בתוך צורה\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 26 \"מהו, \"אין קדוש כה' כי אין בלתך\", בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכניסה למדרגה הרוחנית","הכניסה לעיבור","מתמוססים לתוך העשירייה - ביטול","עיבור","עיבור בעשירייה","עיבור ויניקה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6765","title":null,"paragraphs":["בחינת בינה, תכונתה כי חפץ חסד הוא, שלא צריכה שום דבר לקבל, לכן היא בן חורין, כי רק מי שצריך לקבל משהו, הוא כבר מוגבל, ותולה בדעת אחרים. אלא מי שהוא הולך בעינים עצומות, ולא צריך לא גדלות ולא שום דבר, אז נקרא חירות. אבל צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו. לכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, היות שהוא יותר גרוע משאר אנשים, שהם כן יכולים להיות עובדי ה'. מה שאין כן הוא יותר גרוע מהם, שהוא רואה, שיש לו רצון לקבל באהבה עצמית יותר מכולם. לכן הוא מתבייש כלפי עצמו, איך שהוא נמצא בשפלות כל כך. ולכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, שיוציא אותו משליטת היצר הרע, ולא משום שהוא יותר חשוב משאר אנשים, לכן הוא מבקש, שיתן לו עזרה, אלא, שהוא יותר גרוע משאר אנשים, מטעם שהרצון לקבל שלו יותר מפותח, במרץ יותר גדול הוא עובד אצלו. אולם אינו מבקש, שיתן לו יותר שכל ודעת בגדלות ה', אז תהיה לו היכולת לצאת משליטת הרע. הגם שזה אמת, אבל הוא לא רוצה להגיד להבורא, שהוא רוצה להציג להבורא תנאים, שרק אז הוא יתבטל לה'. אלא הוא מסכים להישאר במיעוט שכל ובמיעוט הרגשה, לא יותר מכפי שיש לו עכשיו. אלא, היות שאין לו כח התגברות, לכן הוא מבקש מה', שיתן לו כח התגברות, ולא מוח, שכל והרגשה. כי כל מה שהאדם נותן להקב\"ה עצות, נראה כאילו שהוא מציג תנאים לה', כאדם בעל עמדה, וכאדם בעל שכל. וזה הוא חוצפה להאדם, שיציג תנאים לה', ולומר, אם תיתן לי למשל טעם בעבודה, אני יכול לעבוד בשבילך, אחרת אני לא מסוגל. אלא האדם צריך לומר, אני רוצה להתבטל ולהיכנע ללא תנאים. אלא תן לי כח, שבאמת אני אוכל לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את ה' \"בכל לבבך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכניסה לעיבור","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\"","מתחתית הסולם לדבקות תמידית","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6767","title":null,"paragraphs":["מהי דרך שתחילתה קוצים וסופו מישור, בעבודה. הענין, כי בעבודת ה' יש ב' דרכים:","א. לתועלת עצמו,","ב. לתועלת ה'.","הדרך של תועלת עצמו נקראת \"תחילתה מישור\", היות שאין הגוף מתנגד לזה כל כך. היות שהגוף מאמין בשכר ועונש, לכן הוא מסכים לעבוד, הגם שהוא מתייגע עצמו בעבודה זו, מכל מקום, כשהוא מסתכל על השכר, אז העבודה שלו נקראת \"תחילתה מישור\". היינו שהגוף מבין, שזוהי דרך המתקבל על הדעת, מטעם שזהו לתועלת עצמו. אבל \"סופו קוצים\". היינו שבסופו של דבר הוא רואה, שאין בידו להרגיש את השגחתו יתברך בבחינת טוב ומטיב, כמו שכתוב (הקדמת ספר הזהר דף קל\"ח) \"וכל עוד שהמקבלים לא באו לידי השלמה, שיוכלו לקבל שלמות הטבתו, שחשב עלינו במחשבת הבריאה, מוכרחה ההנהגה להיות בדרך טוב ורע, ושכר ועונש. כי כלי קבלה שלנו מלוכלכים עוד בקבלה עצמית. כי כיון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, הרי אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם בחינת רע בעדנו\". נמצא לפי זה \"בסופה קוצים\" פירושו של \"קוצים\", שגורמת הדרך הזו מכאובים. היינו שהאדם, אחר כל עבודתו שהשקיע בתו\"מ, אין הוא מרגיש את השגחתו יתברך בבחינת טוב ומטיב.","וזה גורם לו ענין שכר ועונש בעבודתו. כלומר זה שהשגחתו יתברך היא בבחינת טוב ורע, מזה נמשך שכר ועונש, כמו שכתוב שם בהסולם \"ועל כן בעת שהאדם מרגיש רע, הנה באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחתו, ונעלם ממנו הפועל יתברך, שהוא העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טוב ורע בהשגחתו, מסבבת עמה הרגשת שכר ועונש. כי מתאמץ שלא להתפרד מאמונתו יתברך, שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם חס ושלום לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונתו יתברך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 37 \"מהו \"דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור\" בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6768","title":null,"paragraphs":["הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל \"אין אור בלי כלי\". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל \"בטחון\". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות. נמצא, שהאור ניכר ומורגש בהכלי של בטחון. ומשום זה מודדים את החיים שלו, בשיעור שמדת הבטחון, מתגלה שם. כי הבטחון שיש בו, בזה הוא יכול למדוד שיעור גדלות החיים שבו. ומשום זה האדם יכול לראות בעצמו, שכל זמן שהוא נמצא בהרמת החיים, הבטחון מאיר לו על כל דבר ודבר, ואינו רואה שום דבר, שיכול להפריע לו על מה שהוא רוצה. וזהו מטעם, שאור החיים, שהוא כח מלמעלה, מאיר לו. שיש בידו לעשות בכוחות על אנושיים, היות שהאור העליון אינו מוגבל, כמו כוחות גשמיים. מה שאין כן כשהאור החיים מסתלק ממנו, שזה נקרא שירד מרמת החיים שהיה לו, אז הוא נעשה לחכם וחוקר. ועל כל דבר הוא מתחיל לחשוב את הכדאיות שלו, אם כן כדאי לעשות את הדבר או לו. ונעשה מתון, ולא תוסס ובוער, כמו מטרם שהתחיל לרדת מרמת חיים שלו. אבל אדם, אין לו שכל שיגיד, שכל החכמה והפקחות שזכה עכשיו לחשוב על כל דבר, הוא מטעם שנאבד לו רוח החיים, ממה שהיה לו אז. אלא הוא חושב, שעכשיו הוא נעשה פיקח. ולא כמו שהיה מטרם שנאבד לו אור החיים. אלא אז הוא היה פזיז, על דרך \"עמא פזיזה [עם נמהר]\".","אמנם הוא צריך לדעת, את כל החכמה שהשיג עכשיו, היא באה לו מחמת שנאבד לו רוח החיים, מה שהיה לו מקודם. שאור החיים מה שהקב\"ה נתן לו אז, הוא היה המודד לכל המעשים. אבל עכשיו, שהוא בזמן הירידה, לכן יש עכשיו כח להסטרא אחרא לבוא אליו, עם כל הטענות הצודקות שלהם. והעצה לזה, שהאדם צריך לומר: \"עכשיו אני לא יכול לדבר עם הגוף שלו ולהתוכח עמו\". אלא שיגיד: \"עכשיו אני מת, ואני מצפה לתחית המתים\". ויתחיל לעבוד למעלה מהדעת, היינו שיגיד להגוף שלו: \"כל מה שאתה טוען, אתה צודק, ולפי השכל אין לי מה לענות לך, אבל אני מקוה, שאני מתחיל לעבוד מחדש, ועכשיו אני מקבל עלי תו\"מ, ועכשיו אני נעשה גר, וחז\"ל אמרו \"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [גר שנתגייר, דומה לקטן הנולד]\", ועכשיו אני מצפה לישועת ה', ובטח הוא יעזור לי, ואני שוב אכנס לדרך הקדושה. וכשיהיה לי כח דקדושה, אז יהיה לי מה לענות לך. אבל בינתיים אני מוכרח לילך למעלה מהדעת, כי עדיין חסר לי דעת דקדושה. אם כן, אתה יכול לנצח עם השכל שלך. ועלי, אין לי מה לעשות, אלא להאמין באמונת חכמים, שאמרו, שאני צריך לקיים תו\"מ באמונה למעלה מהדעת. ובטח עלי להאמין, שבכח האמונה נזכה לסיוע מן השמים, כמו שאמרו חז\"ל 'הבא לטהר מסייעין אותו'\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ע\"ב. \"הבטחון הוא הלבוש להאור\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6769","title":null,"paragraphs":["הנה יש ב' קוים. ויש ביניהם מחלוקת, היינו שכל אחד רוצה לבטל את השני. ומזה נמשך ג' אופנים:","א. שאחד מבטל את השני.","ב. שכל אחד רוצה לבטל ואינו יכול לבטל ונשארו במחלוקת.","ג. שנעשה שלום ביניהם.","הנה ימין נקרא בחינת שלימות. היינו שהאדם מצייר לעצמו, איך שהוא אדם השלם והמאושר בעולם, מסיבת שהוא עושה חשבון לעצמו, איך שהוא איש פשוט, שאין בו יתרון משאר נבראים, ורק בו בחר ה' לשרת המלך. והגם שהשרות הזה אינו דבר תמידי, אלא פעם בחודש או פעם בשבוע, מכל מקום כשהוא רואה שאין הרבה אנשים שישרתו את המלך אפילו בפעם בחיים, אם כן מזה לבד הוא מקבל חיות. ואם יש לו חיים, הוא יכול לעסוק בתורה ומצוות בשמחה ולהרבות במעשים טובים. אבל להתעלות במעלות צריכים ללכת גם בקו שמאל, שהוא בחינת חכמה, ששם כבר יש בחינת ביקורת על המעשים ועל המחשבות, אם הם באמת מטעם לשרת את המלך, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו, או לעצמו. ואז השמאל רוצה לבטל את הימין, היינו ללכת דווקא בביקורת, ולא נותנת לאדם לעשות שום דבר טוב. נמצא, \"שחכמתו מרובה ממעשיו\". אלא האדם צריך ללכת בעיקר בקו הימין, היינו לעשות מעשים טובים, ושירגיש עצמו לאדם שלם, המשרת את המלך, וצריך להאמין שמכל מעשה שהוא עושה, יש נחת רוח לפניו יתברך. ויחד עם זה צריך להיות לו זמן ללכת בקו שמאל, היינו ברוח הביקורת. אבל השמאל צריך להיות נכנע לימין, זאת אומרת שהולך בשמאל אינו מטעם שרוצה בחינת שמאל, אלא שזה רק בכדי להשביח את הימין. היינו להראות שאף על פי שיש לו כל הביקורת וכל הדעת, מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה. וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוים ונוטה לימין. וזה נקרא בחינת אחוריים. ועל ידי יחוד הזה זוכים אחר כך לקבל את בחינת הפנים של המדרגה, שאז יש התלבשות חכמה בחסדים, שעל ידי זה גורמים למעלה זווג זו\"ן בבחינת פנים בפנים."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 27 \"ג' קוים - א\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6770","title":null,"paragraphs":["אם האדם בא לידי מצב, שהוא רואה, שהוא בעירום וחוסר כל. היות שהוא מפגר, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא. היינו הוא רואה, איך שהוא משוקע באהבה עצמית, ורואה שאין לו שום אבר, שיהיה לו איזה רצון לעבוד לתועלת ה', והוא רואה עכשיו, איך שהגיע למצב האמיתי שלו, הנקרא \"הכרת הרע\". והוא אומר, זה שהוא רואה עכשיו את הכרת הרע, זהו מתנה מן השמים, שגילו לו את האמת. אחרת הוא היה מרמה את עצמו, והיה חושב, שאין לו לשנות את דרכו, היות שבטח הוא הולך על דרך האמת, והיה יכול להישאר עם הרע שלו לעולמים. ועתה בא לו גילוי מן השמים, לראות את האמת.","וזהו כמו שכתוב בזה\"ק על פסוק \"או הודע אליו חטאתו\". פירש, שהקב\"ה הודיע לו שחטא. כלומר, שהודיע לו מן השמים, שהוא חטא. זאת אומרת, הכרת הרע זהו גילוי מלמעלה. לכן הוא שש ושמח על זה שהקב\"ה מטפל עמו, ומדריכו, ומראה לו את מצבו האמיתי. ומזה הוא מקבל שלימות. כלומר מזה שזכה לגילוי האמת מיד הקב\"ה, שבחינה זו שהוא מקבל שלימות, היינו שאומר, שהקב\"ה מקרב אותו ומראה לו את האמת. נמצא, שהוא עכשיו לא במצב שיאמר, שהקב\"ה דחה אותו מקדושה, בזה שהוא מרגיש את הרע. אלא להיפך. ומזה הוא מרגיש, שה' מקרב אותו. וזה נקרא \"ימין מקרבת\". וממילא הוא יכול במצב כזה, שהוא רואה, איך שהוא כולו רע, להתגבר ולעשות עצות איך לצאת מהרע הזה, לכן הוא מודה ומשבח לה'. נמצא, עתה הוא נבחן לברוך. היינו בזה שהוא רואה, שקיבל ידיעה מלמעלה על הכרת הרע, ובזמן שהוא נותן תודה לה', בטח שהוא נקרא \"ברוך\", היות שקיבל ברכה מה'. ואז יכול לבוא לידי דביקות בה', \"כי ברוך מתדבק בברוך\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 7 \"מתי הם הזמנים של תפילה והודאה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6772","title":null,"paragraphs":["הנה כתיב \"אוהבי ה' שנאו רע וכו', ומיד רשעים יצילם\", והקשה איזה קשר יש בין \"שנאו רע\" ל\"מיד רשעים יצילם\". ובכדי להבין זה צריכים להקדים את מאמר חז\"ל, \"לא אברי עלמא, אלא או לצדיקי גמירי או לרשעי גמירי\", והקשה, בשביל רשעי גמירי כדאי לבראות, ובשביל צדיק שאינו גמירי לא כדאי?","והשיב, שמצד ה' אין שום דבר בעולם שיהיה לו ב' משמעות, אלא רק מצד המקבלים, היינו לפי הרגשת המקבלים. זאת אומרת, או שהמקבלים מרגישים טעם טוב בעולם, או שמרגישים טעם רע ומר בעולם, משום שכל פעולה שעושים חושבים מראש כשעושין אותה, כי לא עושים שום פעולה בלי מטרה, או שרוצים להטיב את מצבו הקיים, או להרע למי שהוא, אבל דברים של מה בכך אינם ראויים לפועל בעל תכלית. לכן, המקבלים את דרכי הנהגת ה' בעולם, תלוי איך שהם מרגישים וכפי זה הם קובעים, או שזהו טוב או רע. ומשום זה אוהבי ה', שמבינים שתכלית הבריאה היתה כדי להטיב לנבראיו, ובכדי שיבואו להרגיש את זה, הם מבינים שזה מתקבל דוקא ע\"י דביקות והתקרבות לה'. לכן, אם הם מרגישים איזה התרחקות מצד ה', זה נקרא אצלם רע, ובמצב כזה הוא מחזיק את עצמו לרשע, כי מצב בינתיים אינו במציאות. היינו, או שמרגיש את מציאות ה' והשגחתו ית', או חס ושלום שנדמה לעיניו כי \"ארץ נתנה ביד רשע\". וכיון שמרגיש בעצמו שהוא איש אמת, היינו שאינו יכול לרמאות את עצמו ולומר שמרגיש ואינו מרגיש, אז מיד הוא מתחיל לצעוק לה' שירחם עליו, ויוציאו מרשת הס\"א ומכל המחשבות זרות. וכיון שהוא צועק מבחינת אמת אז ה' שומע תפילתו, (ואולי זה פירוש \"קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת\") ואז \"מיד רשעים יצילם\". וכל זמן שהוא לא מרגיש את אמיתיותו, היינו את שיעור הרע שלו, במדה מספקת שיעורר אותו לצעוק לה' מרוב יסוריו שהוא מרגיש עם הכרת הרע שלו, אז עדיין אינו ראוי להיושע. מטעם שלא גילה את הכלי לשמיעת התפילה, שנקרא מעומקא דליבא, משום שהוא חושב שעדיין יש לו קצת טוב. היינו שאינו יורד עד לעומק הלב, ובעומק הלב הוא חושב שיש לו קצת טוב, ואין שם לב באיזה אהבה ויראה הוא מתיחס לתורה ולמצות. לכן לא רואה את האמת."],"source":"בעל הסולם. שמעתי כ\"ד. \"מיד רשעים יצילם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6774","title":null,"paragraphs":["ענין השגת אלקות מתלבש בהרבה שמות. ובאופן כללי נקראת זה בשם אור תורה או חכמה. כלומר, שאין ענין תענוג רוחני הוא הנאה בלבד, אלא שזה ענין גילוי שמותיו של הקב\"ה. וזה זוכים על ידי החסרון, הנקרא \"כלים וצורך\". לכן אנו צריכים לאתערותא דלתתא, כי דוקא ע\"י עבודה שלנו בתו\"מ, משיגים אלו הכלים, הנקראים \"צורך לאור התורה\".","לכן האדם צריך להיות זהיר, שלא להתפעל, מזה שהוא מקבל ירידות. היות שמזה האדם לומד, איך להעריך את החשיבות של התקרבות ה', כנ\"ל בבחינת \"כיתרון האור מתוך החושך\". נמצא, לפי זה יהיה הפירוש \"גילוי טפח וכיסוי טפחיים\" בעבודה, היינו כנ\"ל, שיש להבחין ג' בחינות בעבודה, עד שמגיעים לבחינת דביקות ה':","א) כשהוא בבחינת דומם דקדושה, היינו שעובד רק בבחינת המעשה, המכונה קו אחד.","ב) כשמגלים לו טפח, היינו שמלמעלה מראים לו בבחינת אור מקיף, מה שיש להשיג בענין אלקות. ומקבל ע\"י זה בחינת בטחון, שישיג השגות גדולות. שיבין, שבגלל זה כדאי לחיות, ולא יהיו החיים שלו כמו כל בני העולם, שחיים בלי תכלית.","ג) ואח\"כ הוא בא למצב הג', שהוא בחינת ירידה, כנ\"ל. שרוצים ממנו, שהוא יגלה בחינת האתערותא דלתתא. והמצב הזה נקרא \"מכסה טפחיים\". היינו, לא די שנתכסה ממנו המצב של הגילוי, אלא שנתכסה ממנו עתה גם המצב של בחינת הדומם. היינו, שקשה לו עכשיו לעסוק בתו\"מ אפילו בבחינת המעשה בלי כוונה.","נמצא, שיש לו עתה ב' כיסויים:","א) של מצב הגילוי טפח,","ב) גם המצב של בחינת הדומם, שהיה אז עוסק בתו\"מ בהתלהבות, גם המצב הזה נעלם ממנו. וכל זה למה. היינו, למה צריכים עכשיו, שיהיה מכוסה יותר, אפילו מבחינת מצב הא', הנקרא בחינת \"דומם דקדושה\".","התשובה היא, בכדי שהוא לא יהיה עכשיו מסתפק במועט, וישאר בבחינת הדומם. נמצא, שכל הגילוי טפח היה בחינם. היינו, שלא עשה שום פעולה להתקרבות לה'. מה שאם כן כי עתה אין בידו לעשות שום דבר, אלא בכפיה אצלו, אז הוא מוכרח לחשוב ולמצוא עצות, איך שיהיה בידו שוב לעבוד את עבודת הקודש, לכן מוכרח להיות עכשיו מכוסה טפחיים."],"source":"רב\"ש – ב'. מאמר 26 \"מהו, גילוי טפח וכיסוי טפחיים, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6775","title":null,"paragraphs":["התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים. יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות. אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט. היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי \"לית מחשבה תפיסא ביה כלל\". אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר \"מלא כל הארץ כבודו\", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם. כי מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת \"עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו\". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת. לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי \"לית אתר לאתטמרא מינך\", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך. וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו. וזה ענין מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, \"ברח דודי עד שתחפץ\", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, \"ברח דודי\", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ\"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה.","לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:","א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.","ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים, בסוד \"יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום\", בסוד הכתוב \"אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה\"."],"source":"רב\"ש - ג. מאמר 236 \"מלא כל הארץ כבודו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הסתר וגילוי","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6777","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להאמין, שמצבים האלו באים אליו, מכח שרוצים מלמעלה, שזה יביא לו תיקון. היינו, שהוא יקבל רשימות מהמצבים האלו, בכדי שיוכל להבין את דרך העולם, ביתר שאת וביתר עז, שהמצבים האלו נקראים בחינת אחורים. ובזמן שהוא מתגבר על המצבים האלו, הוא יזכה לבחינת הפנים, היינו שהאור יאיר לתוך האחורים האלו. וכפי הכלל, שאין האדם יכול לחיות, אם אין לו מקום, שיכול לקבל הנאה ותענוג. נמצא, בזמן שאין האדם מסוגל לקבל מבחינת ההוה, אז הוא מוכרח לקבל חיות על כל פנים מהעבר או מהעתיד. כלומר, שהגוף מחפש לעצמו חיות בכל האמצעים שישנו בידו. ואז, אם אין האדם מסכים לקבל חיות מדברים גשמיים, אז אין ברירה להגוף, אלא הוא מוכרח להסכים לקבל חיות מדברים רוחניים, מטעם שאין לו עצה אחרת. לכן הוא מוכרח להסכים לקבל הנאה ותענוג מכלים דהשפעה, כי בלי חיות אי אפשר לחיות. ולפי זה יוצא, בזמן שהאדם רגיל לקיים תו\"מ שלא לשמה, היינו לקבל תמורה עבור עבודתו, כן יש יכולת להאדם לצייר לעצמו שהוא יקבל אח\"כ איזה תמורה, וכבר יכול לעבוד על חשבון שיקבל הנאה ותענוג אחר כך. מה שאין כן אם האדם עובד שלא על מנת לקבל פרס, אלא שהוא רוצה לעבוד בלי שום תמורה, איך הוא יכול לצייר לעצמו, שיהיה לו אח\"כ ממה לקבל חיות. הלא אינו יכול לעשות שום ציור, כי אין לו על מה. לכן, בשלא לשמה אין כאן הכרח, שצריכים לתת לו מלמעלה חיות, כי יש לו חיות מהציור של העתיד, ומלמעלה אין נותנים מותרות, אלא הכרחיות. לכן, אם האדם רוצה לעבוד אלא לתועלת הבורא, ולקחת חיות על שאר אופנים, הוא לא רוצה לקבל בשום אופן, לכן אין עצה אחרת, אלא מלמעלה מוכרחים לתת לו חיות. היות שהוא לא דורש אלא חיות הכרחי, שיוכל להמשיך בחיים, אז הוא מקבל חיות מבחינת בנין השכינה הקדושה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ל\"ה. \"בענין החיות דקדושה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6779","title":null,"paragraphs":["אין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, שכל ההסתר, הוא רק הכנה בעלמא, אל גילוי הפנים, כמבואר לעיל, ד\"ה \"והנה\".","קא. וז\"ש, שהקב\"ה מסתיר את עצמו בתורה. כי ענין היסורים והצער, שהאדם משיג, בשעת הסתר הפנים, אינו דומה, באדם שיש בידו עבירות ומיעט בתורה ומצוות, לאדם שהרבה בתורה ומעשים טובים.","כי הראשון, מוכשר ביותר לדון את קונו לכף זכות, דהיינו, לחשוב, שהיסורים הגיעו לו, מחמת העבירות ומיעוט התורה שבידו. משא\"כ השני, קשה לו ביותר לדון את קונו לכף זכות, שהרי לפי דעתו, אינו ראוי לעונשים קשים כל כך. ולא עוד, אלא שרואה, שחבריו הגרועים ממנו, אינם סובלים כל כך, עד\"ה: \"רשעים ושלוי עולם השגו חיל, וכן לשוא זכיתי לבבי\". ומכאן תראה, אשר כל עוד, שהאדם אינו זוכה, להשגחה של גילוי פנים, נמצא, שהתורה והמצוות, שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים, במידה מרובה. וז\"ש, אשר הקב\"ה מסתיר עצמו בתורה. ובאמת, כל הכובד הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו, אלא כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה, קוראת אליו עי\"ז, ומעוררתו להזדרז ביותר, ולמהר ליתן את סכום היגיעה, הנדרש ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי הפנים, כחפץ ה'. והבן מאד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתע\"ס\". אות ק\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בעתה - אחישנה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6780","title":null,"paragraphs":["לא היו ימים טובים לישראל כט\"ו באב. \"יום שהותרו השבטים לבא זה בזה\" (תענית ל, ב)... כי הימים האלו נקראים ימי הרצון, כי זהו דרך הישר לפני האיש הולך תמים, שיהיה חפצו ורצונו לראות בטובת חבירו, ולשמוח בישועתו בהשפעות טובות, כי עיקר שמחתו בטובת הכלל."],"source":"תפארת שלמה על התורה - פרשת דברים","author":"תפארת שלמה","subjects":["יחד באהבה"]},{"id":"he-6781","title":null,"paragraphs":["כתוב בזוהר הקדוש, \"לית אתר פנוי מיניה\"(אין מקום פנוי ממנו). וזה שלא מרגישים הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה. כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם, וּמִטֶרם שהייתה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיו במציאות. כמו כן יכולים להבין ש\"אין מקום פנוי ממנו\"(אין מקום פנוי ממנו), אלא למכונת הקליטה אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקראת בחינת דבקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו המכונה הזו, אזי תכף נרגיש, שאין מקום פנוי ממנו, אלא \"מלוא כל הארץ כבודו\"."],"source":"רב\"ש – ג'. מאמר 645 \"ממעשיך הכרנוך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-6782","title":null,"paragraphs":["כמו שבהבורא ית' אין שום תפיסה והשגה כלל וכלל, ממש בשיעור הזה אין שום השגה בבחינה העצמית שבכל נבראיו, ואפי' את הגשמיים שאנו מגששים בידינו, באופן אשר כל ההיכרות שלנו עם חברינו וקרובינו שבעולם המעשה שלפנינו, אינו יותר, רק \"היכרות של פעולות\", המתפעלים ונולדים מתוך שיתוף של פגישת החושים שלנו עמהם, שאלה נותנים לנו סיפוק גמור, אע\"פ שאין לנו שום תפיסה בעצם הנושא. ועוד יותר מזה, כי אפילו בעצמות עצמך גם כן אין לך שום תפיסה והשגה בו, וכל מה שידוע לך מעצמותך עצמך אינו יותר, אלא מהלך של פעולות הנמשכות מעצמותך."],"source":"בעל הסולם. \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6783","title":null,"paragraphs":["יש סוד נמרץ מאד ומאד. והוא \"סוד, וביד הנביאים אדמה\" (הושע י\"ב). כי באמת, יש בזה חפץ אלקי, שאלו הדימוים, המתפעלים רק בנשמות המקבלים, יתראו אל הנשמות, כמו שהוא ית' עצמו משתתף עמהם, כדי להגדיל ביותר את השגת הנשמות. בדומה לאב, המצטמצם, להראות לבנו יקירו הקטן, בפנים של צער ובפנים של נחת, אע\"פ שאין בו, לא מן הצער ולא מן הנחת כלום, אלא עושה זאת, רק להפעיל את בנו החביב, ולהרחיב הבנתו, בכדי להשתעשע עמו. ורק אחר שיגדל, ישכיל וידע, שכל מה שעשה אביו, לא היה בו שום ממשיות יותר, אלא רק בכדי להשתעשע עמו. כן הוא בענין אשר לפנינו: אע\"פ, שכל אלו הדימוים והשינוים, מתחילים רק בהתפעלות הנשמות, ובהם הם מסתיימים, מ\"מ בחפץ אלקי, מתדמה להם, כאלו הם נראים בו ית' עצמו. ועושה ית' וית' זה, בכדי להרחיב ולהגדיל את השגתן של הנשמות, במדה הגדושה ביותר, שהוא בכלל מחשבת הבריאה, בכדי להנות לנבראיו."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\", ל\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["משחק","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6784","title":null,"paragraphs":["חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פאטאגרפית [צילום photographic], המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו. ועל כל זה עשה ית' לנו, שם במוחנו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו, מול פנינו. ואעפ\"כ, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו ענין אמיתי, מ\"מ כמה יש לנו להודות, להשגחתו ית' וית', שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו. כן הדבר בחפץ אלקי, במושכלות האלקיות, אע\"פ שכל אלו השינוים, נעשים בפנימיות הנשמות, המקבלות, מ\"מ הן רואות, את הכל, במשפיע עצמו. כי רק בדרך הזה, הן זוכות לקבל, כל המושכלות וכל הנועם, שבמחשבת הבריאה. וכמו כן, תשפוט מהמשל הנ\"ל: אע\"פ שבפועל, אנו רואים, הכל ממול פנינו, מ\"מ, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד. כן הנשמות, אע\"פ שכל הדימוים, הן רואות במשפיע, מ\"מ, אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום במשפיע."],"source":"בעל הסולם. \"מבוא לספר הזוהר\", ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","יתרון האור מתוך החושך","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6786","title":null,"paragraphs":["תכף במחשבה לברוא את הנשמות, הייתה מחשבת הבורא גומרת הכול, כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן, עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות כבר קבל כל תיקונו בשלמות, ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל המאציל. מטעם, כי בנצחיות הבורא העבר והעתיד וההווה משמשים כאחד. והעתיד משמש לו כהווה. ואין עניין מחוסר זמן נוהג בו. ומטעם זה, לא היה כלל עניין הרצון לקבל המקולקל, בצורה של פירוד בא\"ס. אלא להיפך, שאותה השוואת הצורה, העתידה להיגלות בגמר התיקון, הופיעה תיכף בנצחיותו. וז\"ש (פרקי דר\"א), קודם שנברא העולם, היה הוא ושמו אחד, כי הצורה של פרוד שברצון לקבל לא נתגלתה כלל במציאות הנשמות, שיצאו במחשבת הבריאה, אלא הן היו דבוקות בבורא בהשוואת הצורה \"הוא ושמו אחד\"."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לספר הזוהר\", י\"ג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6787","title":null,"paragraphs":["חוץ מגופו של האדם נמצא רק הבורא. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד מהבורא. אבל חוץ מזה, הכול הוא \"מלא כל הארץ כבודו\"."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6788","title":null,"paragraphs":["אין השתנות באור, אלא כל השינויים הם בכלים, היינו בחושינו, שהכול נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כ\"א ישיג לפי הדמיון והחושים שלו. ולכן כ\"א רואה צורה אחרת. וכמ\"כ באדם עצמו ישתנה הצורה לפי מצבי עליות וירידות שלו, כי האור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ג'. \"עניין ההשגה הרוחנית\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6791","title":null,"paragraphs":["\"אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו, ועשיתם אותם\". זוהר שואל (בחקותי, יח): \"כיון שכבר אמר, תלכו ותשמרו, למה עוד, ועשיתם? ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה. אמר הקב\"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש \"ועשיתם אותם\" - כאילו אתם עשיתם אותי. ויש להבין, מהי הכוונה, שמי שהולך בדרך ה', הוא עושה את ה'? איך יעלה על דעת האדם לחשוב דבר זה?","ידוע, ש\"מלא כל הארץ כבודו\", וכך צריך כל אדם להאמין, כמ\"ש, \"את השמים ואת הארץ אני מלא\". אלא שה' עשה את ההסתרה, שלא יכולים לראות את זה, כדי שיהיה מקום בחירה. ואז יש מקום לאמונה - להאמין שה' \"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין\". ולאחר שהאדם עוסק בתו\"מ ומקיים מצות בחירה, אז מגלה ה' א\"ע לאדם, ואז רואה אדם שה' שולט על העולם. נמצא, שאז עושה האדם את המלך, שישלוט עליו. זאת אומרת, שהאדם מרגיש שה' הוא השולט על כל העולם. וזה נקרא, שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא מלכותו של ה' בהסתרה. וז\"ש, \"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד\". היינו, שיתגלה כבוד מלכותו עלינו. וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה. וע\"י זה ממשיכים כל טוב בעולם, שכל ההשפעות שלמעלה, נמשכות בזה, שעוסקים בתו\"מ בכוונה להמשיך מלכותו עלינו."],"source":"רב\"ש - ב'. אגרת ע\"ו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6792","title":null,"paragraphs":["\"אחור וקדם צרתני\". פירושו, בגילוי והסתר פנים של הבורא. כי באמת \"מלכותו בכל משלה\" והכול ישוב לשורשו. כי \"לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]\". אלא ההבדל הוא ב\"הווה\" ו\"יהיה\". כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב\"הווה\" מלבושו של הבורא. שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת \"הווה\". דהיינו, גם עתה יוצא בלבוש מלכות, ומראה בעליל לעין כל, ש\"אין הרוכב טפל לסוס\". אלא, אף שלמראית עין נראה, שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגיש מתג ורסן של רוכבו. זה נקרא בנין קומת השכינה. וזה נקרא בחינת \"פנים בפנים\".","אבל האדם, שלא זכה עדיין להקדיש כל תנועותיו בלתי לה' לבדו, ואין הסוס משתווה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו, אלא בהיפך כביכול, ומשליט השפחה על גברתה - זה נקרא בחינת \"אחור\". פירוש, שאל תדמה בדעתך, שאתה מתרחק מהקדושה, כי \"והעולה על רוחכם היו לא תהיה\". כה אמר ה': \"אם לא ביד חזקה\". כי לא ידח ממנו נידח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו. ואם כן, אעפ\"י שנראה שהסוס מוביל את הרוכב, כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב\"הווה\", זולת ב\"יהיה\". נמצא, כי בבחינה זו הוא ג\"כ חיבור, אלא \"אחור באחור\", ז\"א, שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש.","והעושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב\"הווה\", מחוברים בבחינת \"פנים בפנים\", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש, כי דווקא בחינה זו היא רצון ה'. וזה פירוש \"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה\". כי בין כך ובין כך תעבוד, אלא החילוק הוא, כי זה \"במצור ובמצוק\", דהיינו, שלא ברצון, וזה \"מרב כל\", דהיינו ברצון. כמ\"ש, \"מסתכל הקב\"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים ואינו יודע במה רוצה הקב\"ה, אם במעשיהם..., כשהוא אומר, וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל, הוי אומר, במעשיהם של צדיקים\". פירוש, שבכל העשיות והמנהגים הקב\"ה מסתכל, ז\"א מתחבר, והכול מתגלגל ובא לשורשו. א\"כ איזה דרך יותר נרצה? לזה כתוב \"וירא אלוקים את האור כי טוב\", דהיינו, בחינת גילוי, שזה במעשיהם של צדיקים. וזו הכוונה \"ארוכה וקצרה, קצרה וארוכה\"."],"source":"בעל הסולם. \"אחור וקדם צרתני\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6794","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, מה שנדמה לאדם דברים שבסתירה להשגחת טו\"מ, הוא בכדי שיהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שרוצה להתגבר על הסתירות. אחרת א\"א לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות ה', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, דינים. שהסתירות יכולות להתבטל, אם רוצה להתגבר עליהם, רק אם ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינים האלו הגורמות להמשכת רוממות ה'. ז\"ש \"וישלך אדרתו אליו\". שאח\"כ היה מיחס כל אדרת שער לה', שראה, שה' נתן לו אדרת הזו בכוונה, להמשיך אור עליון עליהם.","אולם זה יכולים לראות רק אח\"כ, לאחר שכבר זכה לאור השורה על הסתרות ודינים, שהיה לו מתחילה. כי רואה, שבלי השערות, הירידות, לא היה מקום לאור עליון שישרה שם, כי אין אור בלי כלי. לכן רואה שכל הרוממות ה' שהשיג, היה בגלל השערות והסתירות שהיה לו. וז\"ש \"אדיר במרום ה'\", שע\"י האדרת זוכה לרוממות ה'.","וז\"ש \"רוממות אל בגרונם\". שע\"י הגירעונות בעבודת ה', זה גורם לו, שירומם עצמו לעלות למעלה. כי בלי דחיפה מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להישאר במצב שבו הוא נמצא. משא\"כ אם יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שמבין, זה נותן לו כוח להתגבר, שאינו יכול להישאר במצב כ\"כ גרוע, היות שהמצב שירד, לא יכול להסכים להישאר. לכן מוכרח כל פעם להתגבר ולצאת מהמצב של הירידה. ואז עליו להמשיך רוממות ה'. זה גורם לו להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת נשאר בתכלית השפלות.","נמצא, שכל פעם ע\"י השערות הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שמגלה שמותיו של הקב\"ה, הנקראים י\"ג מדות של רחמים. וז\"ש \"ורב יעבוד צעיר\", \"רשע יכין וצדיק ילבש\", \"ואת אחיך תעבוד\". שכל העבדות, הסתרות שהיו, היו נראים כאילו מפריעים לעבודה, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו, שזכה לאור ה', השורה על אלו הסתירות, רואים להיפך, שהיו משמשים לקדושה, שע\"י היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש בלבושים שלהם. שזה נקרא \"רשע יכין וצדיק ילבש\", שנתנו כלים ומקום עבור הקדושה."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6795","title":null,"paragraphs":["מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים... אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם."],"source":"תלמוד בבלי. מסכת יומא, דף ט עמוד ב'","author":"תלמוד בבלי","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6796","title":null,"paragraphs":["על ידי בית המקדש וירושלים, נעשו כל ישראל כאיש אחד, לפי שהיה להם מזבח אחד, ולא היו רשאים לבנות כל אחד ואחד במה לעצמו, עד שעל ידי בית המקדש, היו ישראל עם אחד. וכאשר היה חלוק ביניהם, נחרב המקום, שנעשה לאחדות ישראל, ולפיכך על ידי שנאת חינם של קמצא נחרבה העיר והמקדש."],"source":"מהר\"ל מפראג. חידושי אגדות, גיטין נה ב","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["איחוד העם","חובת עם ישראל לאיחוד","ט' באב","יום ירושלים","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6803","title":null,"paragraphs":["סיבת הגלות שגלו ישראל בין האומות, מה עניינם. ואמרנו כי אדה\"ר היה כולל כל הנשמות והיה כולל כל העולמות, וכשחטא נפלו ממנו כל הנשמות ההם לתוך הקליפות הנחלקות לשבעים אומות, וצריכים ישראל לגלות שם בכל אומה ואומה, ללקט שושני הנשמות הקדושות שנתפזרו תוך הקוצים ההם. וכמ\"ש חז\"ל במ\"ר, למה גלו ישראל בין האומות, כדי שיתוספו עליהם גרים, והבן זה היטב."],"source":"מהרח\"ו. שער הפסוקים, פרשת שמות","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6804","title":null,"paragraphs":["כל גלות שבנ\"י נכנסין בה, הוא רק כדי להוציא ניצוצות קדושות שבתוך האומות. כמ\"ש במדרש על הפסוק \"אם ערבת לרעך\". שבנ\"י הם ערבים במה שקיבלו התורה, לתקן כל העולם."],"source":"שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו","author":"שפת אמת","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6806","title":null,"paragraphs":["הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו כמו גיבורים. והדרך המובילה למטרה היא  אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת הבורא."],"source":"רב\"ש – ב'. אגרת מ'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים"]},{"id":"he-6807","title":null,"paragraphs":["אנחנו מתאספים כאן, לייסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח להשפיע לבורא. ובכדי להגיע להשפיע לבורא, מוכרחים מקודם להשפיע לאדם, שזה נקרא \"אהבת הזולת\". ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו, שכל אחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני צריך להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו הזדמנות להיכנס לחברה, שלכל אחד יש רק מטרה אחת \"שהשכינה תשרה בינינו\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק א \"מטרת החברה - א\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים"]},{"id":"he-6809","title":null,"paragraphs":["ע\"י אהבת חברים כל אחד רוכש רצון להשפיע של כול החברה. שכל אחד מקבל חסרון מהחברים, שחסר לו כוח להשפיע. ובכל מקום מחפש כוח להשפיע. לכן כשבא לקבוצה, שכולם צמאים לכוח להשפיע, אז כולם מקבלים אחד מהשני כוח הזה."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 13 \"מעוז צור ישועתי\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת חברים"]},{"id":"he-6810","title":null,"paragraphs":["אזכיר לכם תוקף אהבת חברים, שבו נמדד הצלחתנו. לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקוים בכם \"ואהבת לרעך כמוך\". והיא תכסה על כל פשעים."],"source":"בעל הסולם. אגרת מ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אהבת חברים"]},{"id":"he-6813","title":null,"paragraphs":["אין בכל דור ודור, שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה, ששרתה עליהם רוח קודש, והיה אליהו הנביא ז\"ל נגלה עליהם ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת... והנה בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו ה', ויאר לנו ע\"י השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור, וגם בדורינו זה, אלוהי הראשונים והאחרונים, לא השבית גואל מישראל ויקנא לארצו ויחמול על עמו וישלח לנו עיר וקדיש מן שמייא נחית [קדוש שירד לנו מהשמים], הרב הגדול האלהי החסיד, מורי ורבי כמהר\"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה\"ה. מלא תורה כרמון, במקרא במשנה בתלמוד, בפלפול במדרשים והגדות. במעשה בראשית במעשה מרכבה, בקי בשיחת אילנות, בשיחת עופות, בשיחת מלאכים, מכיר בחכמת הפרצוף הנזכר כרשב\"י, יודע בכל מעשי בני אדם שעשו ושעתידים לעשות, יודע במחשבות בני אדם טרם יוציאום מן הכח אל הפועל, יודע עתידות וכל הדברים ההווים בכל הארץ ולמה שנגזר תמיד בשמים, יודע בחכמת הגלגול, מי חדש ומי ישן ואיפה האיש ההוא, באיזה מקום תלויה באדם העליון ובאדם הראשון התחתון, מסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים, ומתעסק עמהם בחכמת האמת, וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה, בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם, ועיני ראו ולא זר, דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב\"י ע\"ה ועד הנה. וכל זה השיג מעצמו ע\"י חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים, גם ישנים, בחכמה הזאת, ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה. היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה."],"source":"עץ חיים. הקדמת מהרח\"ו על שער ההקדמות","author":"עץ חיים","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6814","title":null,"paragraphs":["ענין ביאורי דברים בחכמת האמת אינו תלוי כלל בגדלותו וקטנותו של החכם המקובל, אלא הוא ענין הארת הנשמה המיוחדת לדבר זה, אשר הארת נשמה זאת היא בחינת נתינת \"רשות\" מהשמים לגלות חכמה העליונה. ונמצינו למדים, אשר מי שלא זכה לרשות הזאת, אסור לו לבאר ביאורים בחכמה זו, משום שאינו יכול להלביש הדברים הדקים ההם במלים המתאימים לדבר, באופן שלא יכשלו המעיינים בה. שמשום זה לא מצינו שום ספר מסודר בחכמת האמת מלפני ספר הזוהר של רשב\"י. כי כל הספרים שקדמוהו באותה החכמה, אינם מוגדרים בשם ביאורים בחכמה, אלא רק רמזים בעלמא, וגם בלי סדר של קודם ונמשך, כנודע למוצאי דעת. ע\"כ הבנת דבריו ז\"ל.","ויש להוסיף כפי מה שקיבלתי מפי סופרים ומפי ספרים, אשר מזמן רשב\"י ותלמידיו בעלי הזוהר עד זמנו של האר\"י ז\"ל, לא היה אף אחד מהמחברים שיבין דברי הזוהר והתיקונים כמו האר\"י ז\"ל. וכל החיבורים האלו שקדמוהו, אינם אלא בבחינת בעלי רמז בחכמה זו. וגם ספרי החכם הרמ\"ק ז\"ל בכללם. וגם על האר\"י ז\"ל עצמו ראוי לומר אותם הדברים שאמר על רשב\"י. דהיינו אשר לקודמיו של האר\"י ז\"ל לא ניתנה רשות מהשמים לגלות ביאורי החכמה, ולהאר\"י ז\"ל ניתנה הרשות הזאת. באופן שאין להבחין כאן משום גדלות וקטנות כלל, כי יכול להיות שמעלת הקודמים לו היתה לאין ערוך גדולה ממעלת האר\"י ז\"ל. אמנם להם לא ניתנה הרשות לדבר זה. ולפיכך נשמרו מלכתוב הביאורים, השייכים לעצם החכמה, אלא הסתפקו ברמזים קצרים, שאינם נקשרים זה בזה כלל.","ומטעם זה, מעת שנתגלו ספרי האר\"י ז\"ל בעולם, כל העוסקים בחכמת הקבלה הניחו ידיהם מכל ספרי הרמ\"ק ז\"ל, ומכל הראשונים והגאונים שקדמו להאר\"י ז\"ל, כמפורסם בין העוסקים בחכמה זו. וכל חיי רוחם הדביקו רק בכתבי האר\"י ז\"ל בלבד. באופן אשר עיקרי החיבורים הנחשבים בבחינת ביאורים בחכמה זו כראוי להיות, אינם אלא ספרי הזוהר והתיקונים ואחריהם ספרי האר\"י ז\"ל."],"source":"בעל הסולם, \"גילוי טפח וכיסוי טפחיים\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6815","title":null,"paragraphs":["ונאמנה דעו, כי לא כדורות הקדמונים והימים הראשונים שהיו באלף החמישי דורות הללו והימים האלה, כי באותן ימים היו שערי חכמה זו סגורים ומסוגרים, לכן לא היו אז מקובלים אלא מעטים.","לא כן באלף השישי הזה שנפתחו שערי אורה, שערי רחמים, כי הוא קרוב לעת קץ הימין ושמחה של מצוה, ונחת רוח גדול כעת בעיני ה' להתפרסם כבוד שם מלכותו לעולם ועד, בפרט כעת שנדפסו כל כתבי הקודש להאר\"י לוריא ז\"ל, אשר פתח לנו שערי אורה שהיו סתומים וחתומים באלף עזיקים מימות עולם, וכל דבריו דברי אלקים חיים על פי אליהו הנביא, וברשותו גלה מה שגלה ואין לנו מכשול ולא שום סכנה כעת כמו בנגלות ממש."],"source":"ר' פנחס אליהו הורביץ, ספר הברית השלם, חלק ב', מאמר י\"ב פרק ה'","author":"ר' פנחס אליהו הורביץ","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6816","title":null,"paragraphs":["לא תיפטר מעסק חכמה זו, כי על מה ולמה אתה חי, ולמה התגלה לנו זאת, ולמה שלח ה' לנו להתגלות בדורנו, מה שלא גילה, זולת בדורו של רבי עקיבא ורבי שמעון בן יוחאי וחבריו - הוא עֵסק חכמת האר\"י ז\"ל."],"source":"ר' צבי הירש מזידיטשוב , סור מרע, כ\"ט","author":"ר' צבי הירש מזידיטשוב","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6817","title":null,"paragraphs":["בדור הזה האחרון, מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים וכתבי מרן האר\"י, שהם חיים ממש לנפש, ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ, ואין לו חיים ולא חלק בחיים."],"source":"ר' יצחק ספרין מקומרנה, היכל הברכה, פרשת עקב, ז","author":"ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה","subjects":["ברי מזל ללמוד את חכמת הקבלה","יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6819","title":null,"paragraphs":["עשה הרב האר\"י הסגר לאלו עשרה החברים ותיקן חדרים לנשים וטף בפני עצמן באותו החצר של בית ההסגר עצמו, ולסוף חמשה חודשים נפלה קטטה בין הנשים בערב שבת, והנשים הגידו אותן לבעליהן ונמשך עד שהחברים נתקוטטו. והרב זלה״ה [האר\"י] תמיד היה מזהירם על האהבה והאחוה, שיהיה בינינם תמיד אהבה ואחוה ושלום, ובאותו היום עברו על דבריו בעונותינו הרבים.","ולעת ערב יצא עם החברים לקבל שבת, וחזר לבית הכנסת סר וזעף, וישב כל זמן התפלה באנינות. ומהרח\"ו כשראה אותו באותו סגנון נבהל עד מאד, כי לא היה מנהגו לעשות כן. לאחר שסיימו כל","התפלה הלך מהרח״׳ו אליו ואמר לו, רבינו למה ראינוך כל זמן התפלה הזאת באנינות ומר נפש, אמר לו האר״י מפני שראיתי את ס״מ כשהלכתי לקבל את השבת, גם אמר זה הפסוק (שמואל א׳ י\"ב) \"גם אתם גם מלככם תספו\",  מכאן נראה, שכבר נחתם גזר דינו בעוונותינו הרבים, ולא נחתם אלא בעבור קטטה שנעשתה בין החברים, שכל זמן שהיה שלום ביניהם, לא היה לו שום בית כניסה לקטרג. וכך היה בעו״ה, שבאותה-שנה נתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו, וגם-חמשת החברים עמו, וחיי לישראל שבקו."],"source":"מובא בספר שבחי האר\"י","author":"הרב יצחק לוריא (האר\"י)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של האר\"י"]},{"id":"he-6822","title":null,"paragraphs":["\"ואהבת לרעך כמוך\" רבי עקיבא אומר - זהו כלל גדול בתורה."],"source":"תלמוד ירושלמי מסכת נדרים דף ל/ב","author":"תלמוד ירושלמי","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6823","title":null,"paragraphs":["מעשה בנוכרי אחד שבא לפני הלל, אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, אמר לו מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה, והיתר פירוש הוא לך ולמד."],"source":"תלמוד בבלי, שבת ל\"א, ע\"א","author":"תלמוד בבלי","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6824","title":null,"paragraphs":["\"ואהבת לרעך כמוך\". כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך... החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה: \"מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן\" (רמב\"ם, משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י\"ד)."],"source":"רמב\"ם. משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י\"ד","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["איחוד העם","חובת עם ישראל לאיחוד","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6825","title":null,"paragraphs":["אהבת ישראל, זה מושרש בכל נפש היותר גרוע מישראל. מורשה מאברהם אבינו ע\"ה, שהוא שורש היהדות, כמו שאמרו (בראשית רבה כ\"ד, ז'), ש\"ואהבת לרעך כלל גדול בתורה\"."],"source":"מחשבות חרוץ - אות יט","author":"מחשבות חרוץ","subjects":["ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6826","title":null,"paragraphs":["באה התורה וכללה כלל שהכל נכלל בו, (ויקרא יט): ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש."],"source":"מסילת ישרים, פרק יא - בפרטי מדת הנקיות","author":"מסילת ישרים","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6827","title":null,"paragraphs":["העיקר שהכל תלוי בו, הוא שיהיה אהבה ואחוה בתוך בני ישראל, וכמאמר חז\"ל, שבמצות ואהבת לרעך כמוך תלוי כל התורה כולה. שבזמן שיש שלום ביניהם ואהבה ואחוה וריעות, הם עלולים לקבל התורה."],"source":"מאור ושמש, רמזי שבועות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6828","title":null,"paragraphs":["ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות ושלום, שהוא עיקר החיות והקיום והתיקון של כל הבריאה, על ידי שבני אדם שמשונים בדעותיהם נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."],"source":"ליקוטי הלכות - ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6829","title":null,"paragraphs":["חטא בית ראשון היה מחמת עבירות שבין אדם למקום, דהיינו עבודה זרה, והוא היפך מ- ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. וחטא בית שני מחמת עבירות שבין אדם לחבירו, דהיינו שנאת חנם, שהוא היפך מ- ואהבת לרעך כמוך."],"source":"השל\"ה הקדוש - מסכת תענית - פרק תורה אור","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6830","title":null,"paragraphs":["(מתוך ספר \"אגרות הסולם\", אגרת ע')","הקדמה:","בעל הסולם, אגרת ע' משנת תרצ\"ג - למ.ל. פתח תקוה. אגרת זו כתב הרב (בעל הסולם) כמענה לשאלה שנשלחה אליו בעקבות פרסום מאמר \"מתן תורה\", בו הוא מרחיב בכך שמצוות ואהבת לרעך כמוך היא כלל התורה, ועניינה הוא שאדם ידאג לתועלת חברו לא פחות משדואג לתועלת עצמו. שולח השאלה לא הכיר כלל את הרב, אלא שנתקל במאמרו זה. השאלה הועתקה ע\"י הרב ותחתיה כתב את תשובתו, ונראה לפי צורת הכתיבה שהכין אותה במחשבה לפרסמה בקונטרסים הבאים.","...אם עיקר התורה לדאוג בעד אנשים ולא יותר, למה כל התורה והמחברים התלמוד והפוסקים כמעט שאינם מדברים כלל מזה, וכי כולם הניחו את העיקר ועסקו רק בטפלים. ולדעתי כל דבריו בדבר ההוא הם בניגוד לכל הדת המקובל בישראל וכמו שנתפשט בינינו, ולדעתי כח הדרוש הזה, הוא בנין חדש ושיטה חדשה, אשר המציא על דעת עצמו. כתבתי כמובן רק את דעתי. נאום מ.ל. פתח תקוה","כנראה שלא עיין כל צרכו בדברי, כי כתבתי רק שהיה תנאי מותנה מתחילת קבלת התורה. אולם אחר כך, מעת עשיית העגל נתפרדה החבילה, כי נעשה מלחמות, ובני לוי הרגו בדבר ה', ג' אלפי איש, ואחר כך התלונות על משה ואהרן והמרגלים, וכמובן שכל אלה לא הוסיפו אהבה ואחדות – ואחר כך בביאת הארץ, גם כן לא שקטה זאת, ולפיכך לא היה אפילו מקום לרצות ממי שיקיים המצוה העיקרית הזאת. אולם כדי שלא תשכח התורה מישראל, התחילו לעסוק בשאר מצוות, אף על פי שהניחו את העיקר, כי לא היה להם עצה אחרת. ואולי על זה כיוונו חז\"ל, שהקשו על חורבן בית שני, שלא היה שם עבודה זרה והיה בקיאים בתורה, ומאי טעמא אחרבה, ואמרו בשביל שנאת חנם. יכול להיות שהכונה, על שלא יכלו לעסוק בעיקר בנין התורה שהוא \"ואהבת לרעך כמוך\" (ויקרא יט, יח)."],"source":"בעל הסולם. אגרת ס'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ימי בין המצרים","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6831","title":null,"paragraphs":["אמר הצעיר מֵעִיר. הַדַּל בְּאַלְפֵי, חיים ויטאל... בהיותי בן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ , תָשָׁשׁ כֹּחִי, ישבתי משתומם. ומחשבותי תְּמֵהִים. כי עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ . רפואה לא עלתה לְמַחֲלָתֵינוּ. אין מָזוֹר לִבְשָׂרֵנוּ. ולא עלתה אֲרוּכָה [מַרְפֵּא] לְמַכָּתֵינוּ, לְחֻרְבָּן בית מקדשינו. הנחרב זה היום אֶלֶף וְת\"ק וְד' [1504] שנים . אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם  [נגמר היום], יום אחד של הקב\"ה, שהוא אֶלֶף שָׁנִים , וגם נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, שהם ת\"ק וד' שנים [504 שנים] יותר מחצי היום  השני. וְכַלּוּ כֹּל הַקִּצִין , ועדיין בן דָּוִד לא בא . ונודע את אשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו . וָאֶתְּנָה את פָּנַי לחקור ולדעת מה זה, ועל מה נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא בא בן ישי."],"source":"הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א על שער ההקדמות","author":"הרב חיים ויטאל (מהרח\"ו)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6832","title":null,"paragraphs":["נחרב הבית בשביל שנאת חינם, שנחלק לבבם, והיו מחולקים, ולא היו ראויים למקדש אשר הוא התאחדות ישראל."],"source":"נצח ישראל, פרק ד'","author":"נצח ישראל","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6833","title":null,"paragraphs":["בסוף תקופת הבית השני התגברו הריב והשנאה בישראל, ויצר הגאוה היה השורש לרצון זה של שלטון מוחלט שהביאם לשנאת רֵעים, שלא יכלו לסבול את עצם מציאותו של הזולת. משורש הגאוה באה גם החוצפה לחטוא, מבלי להתבייש כלל, שאין משיגים את הסתירה בין מעשיו לבין מה שמשיג בשכלו, ומצפונו אינו דוחפו להסתיר את מעשיו. ואם כבר לא איכפת לו כלל שמעשיו סותרים השגותיו וידיעותיו, הרי זה בגדר \"כולו חטא\", בחוצפה ומרד כלפי שמיא, ואלו אשר גרמו לחורבן הבית."],"source":"\"מכתב מאליהו\", חלק ג עמוד ריד","author":"מכתב מאליהו","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6835","title":null,"paragraphs":["נודע שהתגלות הדין הוא למעלה מהתגלות של רחמים, רק שלעת עתה קשה לקבלו ולהשיגו ונעשה ממנו דין ועונש ח\"ו. לכן הצופים, כמו שהצופה עומד במקום גבוה ומביט מלמעלה למטה, כן הנביאים שראו הכל מלמעלה ממדרגת קדשם, היינו מכל צרות ישראל שהיו דין ועונש, גילו הם שבאמת היא התגלות יתירה, אבל רק מפני שהנביאים הביטו על צרות ישראל כצופים מלמעלה, לכן ראו בהן גודל האור, מה שאין כן מי שמביט מלמטה על צרות בלבד, קשה לו לראות את האור שבו."],"source":"האדמו\"ר מפייאסצנא, אש קודש, הדרוש לשמיני עצרת, עמ' ע\"ד-ע\"ו","author":"האדמו\"ר מפייאסצנא","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6836","title":null,"paragraphs":["דע כי אין רע יורד מלמעלה לאומה ישראלית כי בנים הם לה', ואף שחרה אף ה' בהם בחורבנות המקדשות וחורבן ישראל וגלותם בין האומות, הכל הוא לטובתם. כתוב \"וכאשר ייסר איש את בנו ה' מייסרנו\", והכל לטובתינו, להזדכך בכור האומות, להשלים חטאת ופשע, להיות זך בלי שמרים בלי סיג, רק אור בהיר לעתיד."],"source":"השל\"ה הקדוש, במדבר דברים, פרשת בלק, פרק תורה אור","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6837","title":null,"paragraphs":["ע\"י התענית והאבל באה השמחה, ומן הצרה עצמה באה הרווחה. כי מבחינת היראה, באה האהבה כמ\"ש (ירמיהו ל, ז) \"ועת צרה היא ליעקב וממנו יוושע\". רוצה לומר, ביום אשר השעה דחוקה מאד, אך אז מהרה קל יצמח הישועה ממנו לגרום את היחוד. וזה שאמרו \"כי ביום ט' באב נולד משיח\", כי רק ביום שנחרב הבהמ\"ק, אך אז, כשהיו בנ\"י בשפל המדריגה, הנה אך אז, העת להצמיח קרן הישועה של משיח צדקינו, שיבא במהרה בימינו. והוא הטעם, כמ\"ש, כי ע\"י שהן יורדין עד לעפר הנה מבחינת הירידה הזאת חוזרים ועולים עד לרקיע, כמו בחינת הזרע, כשהיא נרקבת בארץ, אז תעלה ותצמיח בתבואת הארץ. ולכן נקראים בנ\"י (ישעיהו סא, ט) זרע ברך ד'. (תפארת שלמה על מועדים - רמזי פורים)"],"source":"תפארת שלמה על מועדים. רמזי פורים","author":"תפארת שלמה","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6840","title":null,"paragraphs":["לא נתפזרו ישראל בין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים."],"source":"פסחים פ\"ז ע\"ב","author":"תלמוד בבלי","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6841","title":null,"paragraphs":["השתעבדו ישראל בכל האומות, כדי שיתעלה על ידם העולם. כי הם כנגד כל העולם."],"source":"זוהר לעם, פרשת שמות, סעיף 288","author":"זוהר לעם","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6842","title":null,"paragraphs":["ליהודים היתה אורה. שעיקר פעולת ישראל על כל העולם היתה בימי המן, שראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו, שאפילו בגלות לא יעזוב ה' את עמו, ועל ידי זה מתדבקים גרים בישראל. גם על ידי הפיזור בין אומות העולם, מתוודעים אומות העולם מאמונת ישראל וחוזרים למוטב."],"source":"הראי\"ה קוק, גנזי הראיה, א-ז","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6844","title":null,"paragraphs":["חז\"ל (תענית דף ל', ע\"ב) אמרו \"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה\". הנה בפשטות קשה להבין, בטח שהיה הרבה צדיקים, שהיו מתאבלים על ירושלים, והלא ירושלים עדיין לא נבנה, ואיך הם זכו לראות ירושלים בשמחתה. בטח על דרך הפשט יש על זה תירוצים. ויש לפרש זה על דרך עבודה. ידוע, שמלכות נקראת \"ירושלים\". לכן כשאנו אומרים \"חורבן ירושלים\", הפירוש יהיה על בית המקדש, שנחרבה. היינו, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\" או \"שכינתא בגלותא\". כלומר, זה שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים, ולהאמין שהקב\"ה הוא מנהיג את העולם בהשגחה של בחינת טוב ומטיב. היות שזה נסתר מהאדם. מלכות, היא המשפעת לנשמות ולבי\"ע. שכל השפעות שבאות מלמעלה להנבראים, הן בחינת מלכות. נמצא לפי זה, שהמלכות אינה מכובדת אצל הנבראים, בגלל שלא רואים את חשיבותה, מה שהיא משפעת אלינו. וזה נקרא \"ירושלים בחורבנה\". היינו כלומר, במקום שהיא היתה צריכה להשפיע טוב ועונג להנבראים, שכולם יראו את מעלתה, רואים שהכל אצלה חרב ואין לה מה לתת. כמו שנאמר (בתפלת \"נחם\" של תשעה באב) וזה לשונו \"ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה, והחרבה, והבזויה, והשוממה\". היינו, שהכל חרב ונחרב, שזה נקרא \"שכינתא בעפרא\". לכן בזמן שהאדם צריך לקבל עול מלכות שמים, יש התנגדות גדולה מצד הגוף. לכן אם האדם מתגבר, ומקבל על עצמו עול מלכות, אף על פי שלא רואה שום חשיבות, והוא מתאבל על זה, מדוע הוא כך, היינו למה כל כך נסתר מאתנו את חשיבותה של ירושלים, ומתפלל על זה, מדוע אין חשיבות למלכות, ומבקש מה', שיקים את ירושלים מעפר הזה, שהיא נמצאת בה, ובשיעור שהאדם מצטער על חורבנה, הוא זוכה, שהקב\"ה ישמע את תפלתו. והאדם זוכה לראות אותה בשמחתה, היינו שהיא כן משפיע לו טוב ועונג. נמצא, שהפירוש יהיה, אותו אדם המצטער ומתאבל על ירושלים, מדוע היא שכינתא בעפרא, האדם הזה הוא הזוכה לראות בשמחתה. \"כי אין אור בלי כלי\" והיות שיש לו הכלי, היינו החסרון, מדוע ששכינתא היא בעפרא, ומצטער על זה, לכן הוא זוכה ורואה בנחמת ירושלים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 39 \"מהו \"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה\" בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ט' באב","ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6845","title":null,"paragraphs":["ענין גלות השכינה הוא, שכולם מגרשים אותה, ואין לה מקום לגור בתחתונים, שהתחתונים מזמינים את הסטרא אחרא. ובזמן שהוא בא ורוצה להכנס, אזי סוגרים את דלתי ליבא ומוחא. זאת אומרת שכל העניינים הבנוים על רצון לקבל, הן מחשבה והן דיבור, ומעשה, כולם מוכנים לעבוד עבורם ומתייגעים. מה שאין כן כשבא השכינה הקדושה, זאת אומרת הרצון להשפיע, בין במוחא ובין בליבא, אזי תכף אובדים את כלי העבודה והיגיעה. ואם עושים לפעמים איזה מעשה עבורה, חושבים את זה לדבר יתר בעולם, דהיינו שיותר היו שמחים אם הבחינה הזאת לא היתה במציאות. כי לפעמים שהאדם במצב המנוחה, והמחשבה של הרצון להשפיע בא ודופקת ומבקשת רשות כניסה, אזי עונים לה, שאין להם זמן, היות שעסוקים ברצון לקבל, והרצון להשפיע בא ומטיל פגם בתענוגים של הרצון לקבל. וזהו שהשכינה הקדושה באה ומחזרת על הפתחים ומבזים אותה, כדרך שמבזים את העני, המחזר על הפתחים. ויש מנהג אצל הספרדים, שעונים לעני ירחם-ה', אבל לעת עתה אין מקום בשבילה. והגאולה הוא שיבוא הגואל ויכניס אותה ללבות עם ישראל, ואז היא תהיה \"הגבירתה\", והרצון לקבל \"השפחה\", וכל אחד יחשוק להשתעשע עמה, ורק משיח ה' יכול לגאול אותה מצרותיה, שלא תהיה מחזרת על הפתחים, ורק משיח ה' יכול לגלות את תפארתה ויקרה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 555 \"גלות השכינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ימי בין המצרים"]},{"id":"he-6849","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: עשה לך רב, וקנה לך חבר. דהיינו, שהאדם יוכל לעשות לו סביבה חדשה, שהסביבה תעזור לו להשיג רוממות רבו. והיינו, ע\"י אהבת חברים, המחשיבים את רבו. שע\"י שיחת החברים ברוממות רבו, מקבל כל אחד הרגשת רוממותו. באופן, שההשפעה לרבו, תהפך לקבלה, ולחומר דלק. והיינו, בשיעור שיביאהו כן לעסוק בתורה ומצוות לשמה. שעל זה אמרו: במ\"ח [ב-48] מעלות, שהתורה נקנית בהם, בשימוש חכמים, ובדקדוק חברים. כי מלבד שמשמש לרבו, צריך גם כן לדקדוק חברים. כלומר, להשפעת החברים, שיפעלו עליו, להשגת רוממותו של רבו. כי השגת הרוממות, תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי, אי אפשר, שיפעל בזה במשהו."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6850","title":null,"paragraphs":["כלל הוא, שקו האמצעי הוא התמזגות של הב' קוים. והיות שהקו ימין דקדושה הוא בחינת שלימות, מבחינת למעלה מהדעת, וקו שמאל נקרא, זה שהוא רואה בתוך הדעת שהוא בלתי שלם, אלא להיפך מלא חסרונות.","לכן קו אמצעי הוא בנוי מב' קוים. כלומר, שאי אפשר ללכת למעלה מהדעת מטרם שיש לו דעת, המראה לו את המצב, איך שהוא נראה לעיניו בתוך הדעת. אז שייך לומר, שאינו מסתכל על מה שהשכל מחייב אותו לעשות, אלא הוא הולך למעלה מהשכל, אלא הוא מאמין באמונת חכמים, מה שהחכמים אומרים לו, ולא משתמש עם השכל שלו.","מה שאין כן אם אין לו שכל ודעת, שיגיד לו משהו, לא שייך לומר שהוא הולך למעלה מהדעת. לכן נקרא קו אמצעי בחינת שלום, היות שהוא נצרך לב' קוים. כלומר, בזה שיש לו ב' קוים מנוגדים, והוא נצרך לשניהם. ומדוע נקרא זה שלום.","יש לפרש, שבזמן שיש לו ב' קוים ביחד, שאז צריך להרים את קו ימין על קו שמאל. כמו שכתוב בזה\"ק, שפירושו, שהקו של שלימות הנבנה על הלמעלה מהדעת, על הקו שמאל, שע\"י זה קונים בחינת רצון לאהבת ה', שזהו הסגולה של למעלה מהדעת. כמו שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שאמר, זה שהבורא רוצה שנעבוד אותו למעלה מהדעת, הבורא בחר זה הדרך, היות שהוא הדרך היותר מוצלח, שהנבראים יזכו לבחינת דביקות, ואז זוכים לבחינת שלום. כמו שכתוב (תהילים פ\"ה) \"אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו, ואל חסידיו, ואל ישובו לכסלה\". נמצא, שההתכללות של ב' קוים נקראת שלום. וזהו קו האמצעי בקדושה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","העבודה בשלימות ב\"כניסה לעיבור\""]},{"id":"he-6852","title":null,"paragraphs":["מי שחושב שמרמה את חברו, אינו אלא שמרמה לה', משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק ה'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו. אבל חוץ מזה, הכול הוא: מלוא כל הארץ כבודו. לכן כשמשקר לחברו, הוא משקר להבורא, וכשמצער לחברו, הוא מצער את הקב\"ה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי, מאמר ס\"ז. \"סור מרע\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6853","title":null,"paragraphs":["אף על פי שחברך אינו שווה במדות כנפשך, חייב אתה לסבול אותו ולאהב אותו בעבור ה' שככה בראו."],"source":"השל\"ה הקדוש, שער האותיות, אות ב","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6854","title":null,"paragraphs":["ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה נצטוינו ואהבת לרעך כמוך, וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר בגנותו כלל, כדרך שאין הקב\"ה רוצה בגנותנו ולא בצערנו, אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו, וירע לו ממנו כאילו היה הוא ממש שרוי באותו צער או באותה טובה."],"source":"הרמ\"ק, תומר דבורה, פרק א' לשארית נחלתו","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["העבודה בעשירייה"]},{"id":"he-6855","title":null,"paragraphs":["דווקא בדברים שיש ביניהם שנאה שייך לומר דבר חדש, היינו שהם אוהבים זה לזה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 286 \"האמת והשלום אהבו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["העבודה בעשירייה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6860","title":null,"paragraphs":["מתוך שאין לך פועל בלי תכלית של מה, אם כן ודאי שהיה לו להשי\"ת, תכלית בבריאה שלפנינו. ומתוך שהחשוב ביותר בכל המציאות רב הגוונית הזו, היא ההרגש המוקנה למין בעלי חיים, שכל פרט שבו, מרגיש את מציאותו עצמו - ומתוך שהחשוב שבהרגשות, הוא - הרגש השכלי, המוקנה רק לאדם, שעל ידו הוא מרגיש גם כל מה שבזולתו, ממכאוביו ונחמותיו. אם כן ודאי שאם נמצא לבורא תכלית בבריאה הזאת, הנה נושא תכלית זו הוא האדם. ועליו נאמר: \"כל פעל ה' למענהו\". ועדיין יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי\"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי\"ת וכו', כמו שכתוב אצל משה רבינו ע\"ה: \"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו\". וכל אדם יכול להיות כמשה רע\"ה כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו."],"source":"בעל הסולם. \"תורת הקבלה ומהותה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות","מאהבת הבריות לאהבת ה'"]},{"id":"he-6863","title":null,"paragraphs":["האדם צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחבירו מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחבירו, הוא כמו חץ וכדור, שעושה חור בלבו של חברו. וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור וכדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום חלל הזה.","וחמימות האהבה מושכת אליו נצוצי האהבה של חברו. ואז משתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. זאת אומרת, שאהבה אחת מסובבת ומקפת את שניהם, וממילא שניהם נעשו אז לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, הוא לבוש אחד. לכן שניהם מתבטלים. וזה כלל, שכל דבר חידוש, נתרגש האדם ומשתעשע עם החידוש. לכן לאחר שהאדם קבל לבוש של אהבה מזולתו, אזי משתעשע רק מאהבת זולתו, ושוכח את אהבה עצמית. ואזי כל אחד מבין שניהם מתחיל לקבל תענוג, רק בזה שדואג עבור חברו, ואין לו מקום לדאוג עבור עצמו, מטעם שכל אדם יכול לתת יגיעה רק על מקום שהוא יכול לקבל תענוג.","ומאחר שהוא משתעשע עם אהבת זולתו, ודווקא משם הוא מקבל תענוג, לכן לא יהיה לו שום הנאה בזה שידאג עבור עצמותו. ממילא אין תענוג, אין דאגה, ואין מקום ליגיעה."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 759 \"כללות האדם\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-6865","title":null,"paragraphs":["אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כמ''ש, \"כל המתגאה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד\", כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, ואוי לו שגורם חורבן לנפשו. וגם בזמן עבודה כשהאדם מתפלל ביחידות, על כורחו יוצא מהכלל ומחריב לנפשו. שלא היה התעוררות, לכל פרט מבני ישראל, לדרוש שום דבר ביחידות, כי לכל פרט לא היה חסר כלום, מחמת שלא הרגישו בעצמם, לאני בפני עצמם, וזה כחם לצאת ממצרים ביד רמה. וצריך כל אדם להאסף בכל כחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' בתפילה ועבודה, ויכלול את עצמו בשורש כל ישראל."],"source":"בעל הסולם. פרי חכם על התורה. \"לא עת האסף המקנה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","איך לסדר את עצמנו לתפילה","אלא מתוך עשרה בני אדם","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","בונים את דמות הבורא בעשירייה","בית תפילה לכל העולם","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","בניית הפרצוף הרוחני","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הגורל שלי תלוי בעשירייה","הכנה לכנס","ערבות","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","זמן התכווצות וזמן התפשטות","חיבור","כל המתגאה, אומר לו הקב\"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד","כנס \"קבלה לעם\" העולמי - מתכנסים בעשירייה","נחת רוח","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז הקבוצה","העבודה בעשירייה","מתמסר להשפעת הסביבה","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הכניסה לעיבור","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פועלים בערבות","פסח","שבועות","שדה אשר ברכו ה'","תיקון השבירה","תפילה","תפילה בעשירייה","תפילת רבים","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6868","title":null,"paragraphs":["\"כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני, די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת\" (תענית כ\"ד ע\"ב). יש לפרש על דרך העבודה, היינו מי שהולך בדרכי ה', אז בזמן העבודה, הנקרא \"ימי חול\", בסוד \"מי שלא טרח בערב שבת\", אז \"די לו\", היינו שמספיק לו, אם מרגיש טעם של חרובין בעבודתו. ויחד עם זה, על ידי היגיעה שהוא מתייגע, בזה שאין לו שום טעם בעבודתו, אלא רק בחינת חרובין, וזה ידוע \"יגעת ולא מצאת אל תאמין\", אזי הוא רוצה שעל ידי עבודתו ויגיעתו יתמשך שפע וברכה לכל העולם. זאת אומרת, כל החיות וההשגות של האור תורה יגיעו לכל העולם. וזה שאומר \"כל העולם ניזון בשביל חנינא בני\". ולמה עושה כן, בשביל שיש לו חן דקדושה. על שם זה נקרא \"חנינא\", מלשון חן. ואזי הוא זוכה לבחינת שבת, לכן \"מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת\". ואם כן אין להקשות, אם חנינא המשיך את האור תורה לכל העולם, מדוע הם לא משיגים את אור התענוג, ורק חנינא זכה לבחינת שבת. זהו רק משום שאין להם כלים לקבל. שהטרחא הוא סוד הכלים, שבתוכם נשפעים האורות. ועל זה אמרו, \"מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת\" (עבודה זרה ג' ע\"א). הגם שחנינא המשיך בחינת אור השבת לכל העולם, אבל אין להם כלים לקבל. אבל העובד ה' בעצמו צריך ללכת על דרך שלא לקבל כלום, שזה נקרא בחינת \"חרובין\"."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 481, \"כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-6869","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"זכה, צדיק, נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן. נתחייב, רשע, נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנום\". שפירושו, שלוקח הדינין והמחשבות זרות של חבירו, שיש לפרש על כל העולם, היינו שמטעם זה נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, שע\"י זה בזמן שהאדם עושה תשובה, יהיה הריוח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו. וזה סוד \"נתחייב, רשע, נטל חלקו, וחלק חבירו בגיהנום\", שפירוש, שבזמן שהיה עדיין רשע, שזה נקרא נתחייב, שאז היה חלקו עצמו, של שערות וסתירות ומחשבות זרות. וכמו כן היה נכלל מחלק חבירו בגיהנום, כלומר שהיה נכלל מכל הדיעות, של כל אנשים שישנם בעולם. לכן אח\"כ כשנעשה \"זכה, צדיק\", זאת אומרת, לאחר שעשה תשובה, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, יש לו חלקו, וחלק חבירו בגן עדן. וזהו מטעם שמוכרח להמשיך אור עליון, גם בשביל המחשבות זרות, של הכלל אנשים שבעולם, היות שהוא נכלל מהם, והוא צריך להכריע אותם לכף זכות. וזה הוא דוקא כנ\"ל, ע\"י המשכת אור עליון, על הדינין האלו של הכלל. ואף על פי שהם בעצמם, אינם יכולים לקבל את האור הזה, שהוא המשיך עבורם, מטעם שאין להם כלים מוכנים לזה, אבל הוא המשיך בשבילם גם כן."],"source":"בעל הסולם. שמעתי ל\"ג. \"ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-6870","title":null,"paragraphs":["הנה הנוקבא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת \"לב\", כי בסוד זה ניתן הלב באדם, והלב הוא המבין והמרגיש. וכן כל הפעולות של כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא, כי היא המתפעלת מן התחתונים. ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים, אינם אלא חלקים מן הלב הזה. פירוש - כל הנשמות הם נשרשים בנוקבה, ולכן נקראים חלקים שלה, וכן הם המ\"ן שלה, כי היא אינה נקראת שלימה אלא א\"כ היא באה בכללות כל ענפיה. והנה ענין זה של לב מתפרש כמו כן בכל הנשמות הנשרשות בה. ונמצא שאין בחינה של לב זה שלם, עד שיכלול כל בחינות הלב היוצאים ממנו בכל הנשמות. ואז בהיותו הוא כולל, כך יהיה מבין, בסוד, \"הלב מבין\" אל כל ההנהגה, כי נקבצים כל הלבבות בנוקבא, שהוא הלב העליון השורשי ואז יפעול הלב פעולתו, ומחלק הנהגתו לכל הצדדים כראוי."],"source":"אדיר במרום, ח\"א","author":"אדיר במרום","subjects":["התכללות","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-6871","title":null,"paragraphs":["אין שום אפשרות להשלמת הע\"ס שבפרצוף העליון, זולתי בעזרת התחתון שיעלה מ\"ן אליו, שהרי התחתון מחזיק את אח\"פ דעליון ברשותו, ואין לעליון זולת גו\"ע בלבד. והגם שאח\"פ, הם כלים דאחורים שלו, דהיינו בינה וזו\"ן או נה\"י, אבל בשעה שחסרים נה\"י דכלים להפרצוף, גורם לו להיות מחוסר ג\"ר דאורות. והנך רואה, שכל זמן שאין התחתון עולה למ\"ן אל העליון, מוכרח העליון להשאר בקטנותו בלי ג\"ר. וזה אמרו \"לעולם אין מי שיעלה מיין נוקבין אחר פעם הא' זולתי הבנים שכבר יצאו לעולם ונתקנו וכל התחתון מחבירו נקרא בן אליו\" דהיינו, שהתחתון הוא התופש בתוכו את אח\"פ דעליון שלו, שאח\"פ הללו מכונים בשם מ\"ן, משום שנתבטלו ונפלו מהמדרגה העליונה בזמן שבירת הכלים. וע\"כ אין מי שיעלה אותם בחזרה להעליון זולתי הבן שלו, דהיינו התחתון האוחז אותם ברשותו... כי כל עוד שלא נשלמו להתברר כל הכלים וניצוצים שנפלו לבי\"ע, נמצאים גם הפרצופים העליונים דאצילות ג\"כ חסרים בשיעור הזה ממש כפי הכלים והניצוצים הנמצאים בבי\"ע. כי הבחינה הסופית שבבי\"ע, נושאת בתוכה כל מיני אחורים שלמעלה ממנה, וכבר ידעת, שאחורים אלו, המה ממש חלקי הכלים והספירות, החסרים להפרצופים העליונים, וכל המוחין הקבועים שנתקנו בג' פרצופים ראשונים דאצילות, אינם, בערך מה שהיו מכבר בעולם הנקודים רק בחינת ע\"ס דכתר שבכל אחד מהם, באופן שעדיין כולם חסרים ט\"ס התחתונות שבהם. ואלו הם המונחים שבוים בבי\"ע בין הקליפות."],"source":"בעל הסולם. תע\"ס, חלק ט, אור פנימי, אות ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-6872","title":null,"paragraphs":["ידוע, שע\"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי\"ע. ושם בבי\"ע אין הם יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים מצות ומעשים טובים בכוונה עמ\"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר המסך בנצחיותו. ואז יש זווג על המסך בהתכללות הנצוצין. ונמשך אור העליון בכל העולמות, כפי שיעור הנצוצין שהעלו. וזה דומה כמו בהזדככות הפרצופים דעקודים. שלמדנו, שבעת הזדככותו, שהאור נסתלק בסיבתו, אז המסך דגוף עולה ביחד עם הרשימות לפה דראש. והטעם, משום שבעת שהתחתון מפסיק לקבל, אזי נקרא שנזדכך מעוביותו. לכן יכול המסך דגוף לעלות חזרה לפה דראש. משום שכל ירידתו למדרגת גוף, היתה משום שהאור התפשט מלמעלה למטה, היינו לתוך כלים דקבלה. והראש נבחן תמיד שהוא בחינת ממטה למעלה, היינו בהתנגדות להתפשטות. ומשום בעת שהגוף מפסיק לקבל את האורות מלמעלה למטה, מסיבת חסרון המסך שנזדכך, על ידי הביטוש פנימי ומקיף, נבחן שהמסך דגוף נזדכך מעוביותו, ועולה עם הרשימות להראש. כמו כן, בעת שהאדם עוסק בתורה ומצות עמ\"נ להשפיע ולא לקבל, אז על ידי זה הנצוצין עולין למסך שבראש שבעולם אצילות (והם עולים ממדרגה למדרגה, עד שבאים לראש דאצילות). וכשנכללים במסך הזה, ויוצא קומת האור לפי בחינת גודלו של המסך, ניתוסף אור בכל העולמות. וגם האדם, שגרם את השבח למעלה, מקבל גם כן הארה, בזה שהשביח למעלה בהעולמות."],"source":"בעל הסולם. שמעתי פ\"א. \"ענין העלאת מ\"ן\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["התכללות"]},{"id":"he-6873","title":null,"paragraphs":["כותב האר\"י הקדוש \"שיש ענין שערות, המכסה על האור, שלא יהנו מהאור כל עוד שאינם ראויים, שיכולים לפגום\". והענין, שאנו צריכים להאמין, שהבורא נותן לנו רצון וחשק לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלבוש, שהלבוש הזה נקרא \"שלא לשמה\". כלומר, שהבורא מסתיר עצמו לפעמים בלבוש של חברים."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 19 \"מהו שהתורה נקראת קו אמצעי בעבודה - ב\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","אין עוד מלבדו","בונים את דמות הבורא בעשירייה","הכנה לכנס","על כל פשעים תכסה אהבה","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-6874","title":null,"paragraphs":["מי שחושב שמרמה את חברו, אינו אלא שמרמה להשם, משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכול הוא \"מלוא כל הארץ כבודו\". לכן כשמשקר לחברו, הוא משקר להבורא ית'. וכשמצער לחברו, הוא מצער את הקב\"ה. לכן אם האדם רגיל לדבר אמת, זה יביא לו תועלת לגבי הקב\"ה."],"source":"בעל הסולם | שמעתי | ס\"ז | סור מרע","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר","מאהבת הבריות לאהבת ה'","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-6877","title":"לעולם ימכור אדם קורות ביתו","paragraphs":["אמרו חז\"ל, \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו\". \"מנעליו\" הוא מלשון \"נעילת דלת\", שפירושו \"סגירה\". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש\"ריגל\" הוא מלשון \"רגלים\", שימכור אדם \"קורות ביתו\", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחבירו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים. אז \"ימכור הכל\". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, ויקח במקום זה \"מנעליו לרגלו\". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז ע\"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך א' | לעולם ימכור אדם קורות ביתו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס"]},{"id":"he-6878","title":null,"paragraphs":["כתוב במדרש [על עמלק] \"אשר קרך בדרך\", שהוא לשון קרירות, היינו שכיבה האש אהבתם וקיררו אותה, שהיו מתחלה בחמימות ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות וצינן את אהבתם מלאהוב אחד את חבירו. ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאוה, שעמלק גימטריא ר\"ם שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה, מפני שעיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חבירו הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו וגדול מאד בעיניו, על ידי כן אוהב את חבירו והוא באחדות עמו. להבדיל אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאוה, אזי ממילא רואה חסרונות של חבירו ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחבירו שפל מאד בעיניו. ועמל\"ק גימטריא ר\"ם והוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם מקודם לאהוב זה את זה."],"source":"\"מאור ושמש\", פרשת תצוה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","התקפה על החיבור","כאיש אחד בלב אחד","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6879","title":"הנה כבר הגיע הזמן","paragraphs":["הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'. וענין אהבה הוא ע\"י \"וקנה לך חבר\", היינו, על ידי מעשים בזה קונה את לבו של חברו. כי אפילו שרואה שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום אין זה תירוץ, ואם הוא מרגיש שהוא מתאים להיות לו חבר לעבודה אזי הוא צריך לקנות לו על ידי מעשים. כי כל מתנה שנותן לחברו הוא כמו כדור שעושה חלל באבן, הגם שהכדור הראשון אינו עושה באבן אלא שריטה בעלמא, אבל הכדור השני כשפוגע באותו מקום כבר עושה חריץ, והשלישי עושה נקב. ועל ידי הכדורים שהוא מרבה לקלוע אזי הנקב מתפתח ונעשה מקום חלל בלב האבן של חברו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה ומתנה נעשה נצוצי אהבה, עד שמתקבצים כל ניצוצי האהבה בחלל לב האבן ונעשה מזה שלהבת. כי ההבדל בין ניצוץ לשלהבת הוא בזה, כי במקום שיש אהבה יש שם גילוי לחוץ, היינו גילוי לכל העמים שאש האהבה בוערת בו. ואש האהבה שורפת את כל הפשעים שפוגשים על אם הדרך."],"source":"כתבי רב\"ש | כרך ב' | אגרת מ","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","הצורך בעשירייה","התקפה על החיבור","חיבור בעשירייה","ט\"ו באב: יום האהבה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","יחד באהבה","לקבל ולתת מתנה","לתת מתנה לבורא","נס הרוחניות","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-6881","title":null,"paragraphs":["עשו כפי כוחכם, ותשועת ה' כהרף עין, והעיקר העומד היום לפניכם, הוא אחדות החברים והתאמצו בזה יותר ויותר, כי יש בה לשלם בעד כל החסרונות."],"source":"בעל הסולם. אגרת י’","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחד ולתמיד","איש את רעהו יעזורו","הכנה לכנס","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","חיבור","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-6883","title":null,"paragraphs":["לא נברא העולם אלא בהשפעה, לעסוק בתורה ומעשים טובים, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ\"ש, כל פעל ה' למענהו, בכדי שהבריות ישפיעו לו נחת רוח. אבל בתחילה עַיר פרא אדם ייוולד, שכל עניינו הוא, להנאת עצמו, ואין בו הרצון להשפיע כלל. והוא טוען, כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואה לטובתו ולתועלתו. לפיכך הטביע הבורא ייסורים קשים ומרים בקבלה לעצמו, הטבוע באדם מעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. באופן, שאם יעסוק בתורה ומצוות אפילו להנאת עצמו, מ\"מ ע\"י המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה, שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז ייתן אל ליבו לפרושׁ את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואז יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות."],"source":"זוהר לעם. בראשית, 103","author":"זוהר לעם","subjects":["המאור המחזיר למוטב","נחת רוח"]},{"id":"he-6884","title":null,"paragraphs":["יש ג' בחינות תורה:","א. הנקרא תושיה, שמתשת כוחו של אדם,","ב. הנקרא תורה תבלין,","ג. אור התורה.","ב' בחינות הראשונות הם בחינת הכנה לקבלת התורה. ורק בחינת הג' נקרא בחינת תורה, שהוא בחינת עצם, היינו מבחינת להטיב לנבראיו. וב' בחינות הראשונות הם בחינת תיקוני הבריאה."],"source":"הרב\"ש. 943. \"ג' בחינות תורה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לקבלת התורה","המאור המחזיר למוטב","זמן מתן תורה","לילה דכלה","שבועות"]},{"id":"he-6886","title":null,"paragraphs":["יש בכל אחד ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שניצוץ לא יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו, שע\"י התחברותם יחד, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה."],"source":"הרב\"ש. מאמר 9 \"לעולם ימכור אדם קורות ביתו\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["המאור המחזיר למוטב","מתעוררים להזמנת הבורא","נשמה אחת","סוכת החיבור בינינו","שבת אחים גם יחד","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-6889","title":null,"paragraphs":["כתוב \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. ואלמלא הקב\"ה עוזרו, אינו יכול לו\", (קידושין ל'). זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח להקב\"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצות שלו על נקודה אחת, שהוא \"המאור שבה מחזירו למוטב\", שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה ומצות, היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, שהקב\"ה יתן לו הכח הזה, הנקרא \"כח השפעה\"... פירושו, שהוא מאבד את הכח של אהבה עצמית, ומקבל כח של אהבת הזולת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 16 \"ענין השפעה\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הכנה לקבלת התורה","הכרת הרע","הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","העבודה בעשירייה","יאוש מכוחותיו עצמו","נחת רוח","לחיות בחיסרון להשפיע","לילה דכלה","מלחמת היצר","ניצחוני בניי","סור מרע","מחוסר אונים לצעקה לבורא","שבועות","תפילה"]},{"id":"he-6891","title":null,"paragraphs":["בהחברה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא יכנס בתוכם ענין של קלות ראש, משום שקלות ראש הורס את הכל."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 1, חלק 2, \"מטרת החברה - ב\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ברית","כוונה","נשמה אחת"]},{"id":"he-6897","title":null,"paragraphs":["כאשר אמר השי\"ת בסיני אנכי ה' אלהיך. מאז יש בכל איש ישראל כח אלהי. ומכל שכן תוך כלל ישראל. וז\"ש \"ולבי ער\" שהוא בחי' אלוקות שכביכול משתוקק לחול על בני ישראל התחתונים, זה נמשך מהשתוקקות שיש בלבות בני ישראל, שהיו משתוקקים מאוד לעלות למדרגה ראשונה שהיה להם בקבלת התורה, ולא היו יכולים להוציא מכח אל הפועל, כי בכל עת נמצא זה הרצון בלבות בני ישראל, ואם היו מבקשים מאוד היו זוכים להשראת השכינה, רק שצריך להיות בכלות הנפש, כמו שמצינו בדוד \"אם אתן שינה לעיני ולעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה'\", וזכה לזה."],"source":"שפת אמת. שמות, פרשת תרומה","author":"שפת אמת","subjects":["הכנה לקבלת התורה"]},{"id":"he-6898","title":null,"paragraphs":["בכדי שיוכלו עם ישראל לשמוע את התורה שנתנה בהר סיני, היתה הכנה מצד עם ישראל, שנתנה להם ענין הגבלה, ופרישה, שזה נקרא, הכנה מצד התחתון, ואח\"כ יש מקום לקבלת התורה מצד ה'.","אולם בזמן הכנה, היינו מטרם שהאדם זכה לכלי הנקרא, צורך, שיהיה בידו כח לעשות, שכל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, הצורך הזה הוא אצלו בעולה ויורד... זאת אומרת, מטרם שהאדם זוכה לאמונה בקביעות, הוא נמצא בכף הקלע, שזורקים את האדם מקצה אל קצה, והוא רואה שאין לו זכות בחירה. אלא מה שרוצים מלמעלה, כך עושים עמו. והוא נמצא כחומר ביד היוצר, ואין לו שום דעה על עצמו.","והאדם צריך להאמין, שכל המצבים שעוברים עליו הוא לטובתו. כלומר שדוקא על ידי עליות וירידות הוא יבוא לשלימות הנרצה, כמו שכתוב, \"מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה\". שע\"י הירידות הנקרא, בחינת מיתה, בעבודה, ומחיה, הנקרא, בחינת עליה, בעבודה, שדוקא ע\"י זה יצמיח ישועה, היינו שהאדם יגיע לשלימותו."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 18 \"מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לקבלת התורה"]},{"id":"he-6899","title":null,"paragraphs":["הבא לטמא, היינו הבא לראות אם הרצון לקבל, הוא בחינת טומאה, היינו שהוא מביא טמטום הלב. אז פותחין לו לראות את הרע. מה שאם כן מטרם שהאדם בא לטמא, היינו לראות את הרע שבו, יש תיקון מלמעלה, שאין האדם מסוגל לראות את הרע. כי יש כלל, ש\"אין מראים לאדם את הרע יותר מכפי שמסוגל לתקן את עצמו\", כמו בגשמיות, שאין אומרים לאדם את מחלתו האמיתית, אם אין האדם מסוגל לרפא את המחלה. לכן דוקא מי שבא לטמא, היינו שהוא רוצה לראות את האמת, אז פותחין לו. ואם האדם רוצה ללכת קדימה, ומתפלל שיגלו לו את שיעורו האמיתי של הרע שיש בהרצון לקבל לעצמו, אז נותנים לו הסיוע מלמעלה, היינו שמטמאים אותו למעלה, כלומר ששולחים לו מלמעלה לראות, מהו ההיזק של טומאה. אז הוא מתחיל להתפלל מעומק הלב, שה' יתן לו את הרצון להשפיע במקום הרצון לקבל, שיש לו מצד הטבע, ושיתנו לו טבע שני, שהוא מתנה מלמעלה."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 30 \"מהו, מי שהיה בדרך רחוקה ,הוא נדחה לפסח שני, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["במה שהבורא מכה הוא מרפא","הכנה לקבלת התורה","מנצחים את המלחמה"]},{"id":"he-6903","title":null,"paragraphs":["בחינת זיווג פנים בפנים נקרא התכללות נוקבא בדכורא, כי על ידי גדלות השלם בלי שום מיעוט, שהוא גודל תשוקת ישראל אל הבורא ית', כמו שאמרו רז\"ל כל אחד ואחד מראה באצבעו ויאמר זה ה' קוינו לו, נעשו אחדות עמו ית' ומתכללין בו ונעשו אחדות אחד, ע\"י גודל ההתדבקות והתשוקה שמעוררין בעצמם לבורא ית' שמו, וגם גודל התשוקה שמתעורר כביכול בו ית' לדבק בכנסת ישראל, ונעשה אז כביכול אחדות על ידי התכללות, להקרא גם כן בשם דכר, על ידי התכללות בחינת נוקבא בדכורא."],"source":"מאור עיניים, פרשת בראשית","author":"מאור עינים","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-6904","title":null,"paragraphs":["ובהקבץ הציבור יחד ומתפללים ומתעוררין את עצמם בתשוקה גדולה, הם מעלין מיין נוקבין, כי עיקר השגת התורה הוא על ידי אחדות, כמאמר הכתוב ויחן שם ישראל נגד ההר בלב אחד כאיש אחד, ושם נפסק זוהמתן, וכל שבט ושבט תיקן צירוף הוי\"ה שלו, ואמרו נעשה ונשמע בתשוקה גדולה מקירות לבם, והעלו מיין נוקבין, ונתגלה כנגדן מים דכורין, שירד הקב\"ה בשמי מרום ליתן להם התורה, וזכו להשגות התורה עד צירוף הראשון, שהוא שורש המקור לשאר הצירופים."],"source":"מאור ושמש, פרשת יתרו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-6905","title":null,"paragraphs":["כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כִּי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הוּא בְּחִינַת עַרְבוּת, כִּי עִיקַּר הַתּוֹרָה הוּא הָרָצוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְרָצוֹן כִּי אִם ע\"י אַהֲבָה וְאַחְדוּת, כְּדֵי לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן הָאַחְדוּת ית', כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם מִמְּקוֹר הָאַחְדוּת וְכָל יִשְׂרָאֵל חֲשׁוּבִים כְּאִישׁ אֶחָד. ע\"כ זָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן. כִּי ע\"י הָאַחְדוּת הַמֻּפְלָא שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם אָז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, \"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר\". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, 'וַיִּחַן', כֻּלָּם כְּאֶחָד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל, וע\"כ זָכוּ לְהִכָּלֵל בְּשָׁבוּעוֹת בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין(ברצון הרצונות) שע\"י זֶה קִבְּלוּ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רָצוֹן, וְע\"כ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה לְעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת."],"source":"ליקוטי הלכות, חשן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["שבועות"]},{"id":"he-6909","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". היינו, שבסגולת התורה ומצות האדם יכול להגיע לידי השגת רצון להשפיע. ורק זאת העצה היחידה שהאדם יכול לזכות לכלים דהשפעה, שעל זה אמרו חז\"ל \"המאור שבה מחזירו למוטב\". נמצא, שעל ידי התורה האדם ישיג כלים דהשפעה. ואז יוכל לקבל את הטוב והעונג, מה שה' רוצה לתת להנבראים. ומבחינה זו התורה נקראת \"תרי\"ג עיטין\", היינו תרי\"ג עצות, שעל ידם האדם יזכה לכלים דהשפעה. ואח\"כ, היינו לאחר שיזכה על ידי התורה לכלים דהשפעה, אז הוא צריך לקבל את הטוב והעונג שיש במחשבת הבורא. והטוב והעונג הזה גם נקרא בחינת \"תורה\". כלומר, שאז התרי\"ג עיטין נעשים לתרי\"ג פקודין. שפירושו, שבכל מצוה יש אור מיוחד. וזה כמו שכתוב (הקדמת ספר הזהר, דף רמ\"ב, אות א') וזה לשונו \"ועל דרך זה יש בתורה ומצות בחינת נעשה ובחינת נשמע. כמו שאמרו חז\"ל, עושי דברו, לשמוע בקול דברו, ברישא עושי, והדר למשמע. וכשמקיימין תורה ומצות בבחינת עושי דברו, מטרם שזוכים לשמוע, נקראים המצות בשם תרי\"ג עיטין. והן בחינת אחור. וכשזוכים לבחינת לשמוע בקול דברו, נעשים תרי\"ג מצות בבחינות פקודין. והוא מלשון פקדון. כי יש תרי\"ג מצות, אשר בכל מצוה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת\"."],"source":"רב\"ש - ב'. מאמר 3 \"מהו, שהעולם נברא בשביל תורה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לקבלת התורה","המאור המחזיר למוטב","לילה דכלה","שבועות"]},{"id":"he-6911","title":null,"paragraphs":["\"היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך\". ופירש רש\"י, בכל יום יהא בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם.","ויש להבין, איך אדם יכול לעשות שיהיו חדשים, כאילו בו ביום נצטוית, הלא מושבע ועומד מהר סיני. ובכדי להבין זה צריכים להקדים לדעת את הכלל, שכל דבר נמדד לפי גודל המֵצָוה. היינו לפי גודל וחשיבות של נותן התורה, כך גודלה של התורה.","לכן כל יום שהאדם מקבל עליו מלכות שמים, ולפי גודל האמונה בו יתברך, כך גדלה מעלת תורה. לכן לפי מה שהאדם משיג בגדלות ה', כך מתחדשת התורה אצלו. נמצא לפי זה, שכל פעם יש לו תורה חדשה, היינו שיש לו כל פעם נותן אחר.","וממילא התורה, הנמשכת ממנו יתברך, נבחנת לתורה חדשה. אבל זה נאמר על התורה מבחינת שמותיו של הקדוש ברוך הוא, היינו מבחינת \"אורייתא וישראל וקודשא בריך הוא חד הוא\".","פירוש, כשישראל משיג בכל יום גדלותו של השם יתברך, וזהו לפי אמונתו יתברך, בשיעור הזה מתגדלת אצלו התורה. ואז הוא נעשה ישראל אחר. כי ברוחניות כל דבר שיש לו צורה אחרת, הוא בחינה חדשה. לכן אם האדם מקבל כל יום אמונה יותר גדולה, אז התורה נחשבת לחדשה.","וזה פירוש, \"כאילו נצטוית בו ביום\", משום שבכל יום יש לו מצוה אחרת. נמצא כאילו נצטוית בו ביום, היינו בו ביום שאדם מקבל עליו מלכות שמים ביתר שאת, יש לו מצוה חדשה, ותורה חדשה, וישראל חדש."],"source":"רב\"ש - ג'. מאמר 468 \"היום הזה ה' אלקיך מצוך\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא","הכנה לקבלת התורה","גדלות הבורא"]},{"id":"he-6912","title":"מהו היתרון שיש בעבודה","paragraphs":["כתוב בזה\"ק, \"כי כל התורה כולה הם שמותיו של הקב\"ה\". והאדם השלם נקרא, שהוא כבר זכה לבחינת \"אורייתא וקוב\"ה וישראל חד הוא\". אם כן בודאי קבלת פני השכינה הוא חשוב מאוד, היות שהתכלית היא, שהאדם צריך להגיע לדרגה זו. אבל להגיע לקבלת פני השכינה, צריכה להיות מקודם הכנה, שהאדם יהיה מוכשר לזה. וזה נקרא בלשון חז\"ל, \"מהו רחום אף אתה רחום\". שכך פירשו על פסוק, \"ולדבקה בו, הדבק במידותיו\", שענינו הוא, כמו שמבואר בספר מתן תורה, שרק ע\"י זה שהאדם עובד באהבת הזולת, הוא יכול להגיע לדביקות ה'. שיש לזה הרבה שמות: השראת השכינה, השגת התורה, וקבלת פני השכינה, וכדומה. ועיקר ההכנה, שנקראת יגיעה, שצריך להכין עצמו לבטל את רשותו, היינו עצמותו. וזה יכולים לכנות בשם הכנסת אורחים, היינו שהוא מבטל את דעת בעלי בתים ומשתוקק לדעת תורה, הנקרא ביטול רשות. וממילא הוא נעשה אורח אצל הבורא, שהוא בעל הבית של כל העולם."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 5 \"מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא","הבורא מתגלה בקשר בינינו","דביקות","הבורא שוכן בעשירייה","הכנה לקבלת התורה","להתבטל לעליון","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-6914","title":null,"paragraphs":["אמר רבי יהושע בן לוי, \"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו\", עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים."],"source":"תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, דף כ\"א, א'","author":"תלמוד ירושלמי","subjects":["יום ירושלים"]},{"id":"he-6917","title":null,"paragraphs":["לא יבנה ירושלים, עד שיהיה שלום בין ישראל."],"source":"ספר המידות, ערך אמונה","author":"ספר המידות","subjects":["יום ירושלים"]},{"id":"he-6918","title":null,"paragraphs":["לפי התחברות בני ישראל והתעוררותם באהבה ויראה נבנה ירושלים."],"source":"עבודת ישראל, פרשת דברים","author":"עבודת ישראל","subjects":["יום ירושלים"]},{"id":"he-6920","title":null,"paragraphs":["ישראל עשה אותם הקב\"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. וע\"כ היא באמצעו של כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים."],"source":"זוהר לעם, פינחס, 152","author":"זוהר לעם","subjects":["חובת ישראל כלפי האנושות","יום הזיכרון","יום ירושלים","ישראל אחראית לתיקון העולם"]},{"id":"he-6921","title":null,"paragraphs":["עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה. שנאמר \"והלכו גויים לאורך\"."],"source":"ילקוט שמעוני ישעיהו, פרק ס', רמז תצ\"ט","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["יום ירושלים"]},{"id":"he-6922","title":null,"paragraphs":["היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה הם מחכים משיבת ישראל לארץ, ואין זה בחכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם ובהן אנו תמיד תלמידיהם. אלא המדובר הוא בחכמת הדת ובצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים תלמידנו הם. וחכמה זו מיוחסת רק לנו. כל הציונות סופו להתבטל, אם חלילה יתבטל שיבה זו. אם יקבלו הדת [השפעה לזולתו בצורה של \"ואהבת לרעך כמוך\"], אז יתכן לבנות בית המקדש ולהחזיר כל הפאר העתיק, שזה ודאי היה מוכיח צדקת ישראל לכל הגויים על חזרתם לאדמתם. ואפילו על הערבים. מה שאין כן, שיבה חילונית כיום, אינו עושה שום רושם על הגויים, ויש לחוש אם לא ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם. ואין צריך להגיד על החזרת ירושלים."],"source":"בעל הסולם. \"כתבי הדור האחרון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום ירושלים"]},{"id":"he-6924","title":null,"paragraphs":["השגת המסקנות המוצלחות, עומדות בייחוד על ריבוי המחלוקת והפירוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי ריבוי הניגוד והסתירה, וגדלות כוח הביקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעניינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כישלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממיעוט הביקורת ומיעוט המחלוקת שבענייניה... אם תתבטל המחלוקת והביקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתייבש מקור הדעת מהעולם."],"source":"בעל הסולם. \"החירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","שוויון"]},{"id":"he-6925","title":null,"paragraphs":["טבע קיבוץ האנשים יחייב הריב והקטטות, כי להיותם מתמזגים, ירצה ויבחר זה מה שימאס זה, וכל אחד מתנשא לאמור אני אמלוך וקבלו דעתי, אם לא ימצא ביניהם דבר מאחד וקושר אותם, והיא יראת שמים ואהבת ה'. כי כאשר ישים כל אחד מהם פניו אל זה התכלית המשובח, כלם יבחרו בטוב במה שהוא טוב, וכל אחד יכניע עצמו למה שראוי, ויביט אל התועלת הכללי ולא יביט אחד מהם אל תועלתו הפרטית."],"source":"מדרש שמואל, אבות ד' יד'","author":"מדרש שמואל","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6926","title":null,"paragraphs":["כמו שהטבע נותן שאהבה נופלת בין הדומים, כן כשלא ידמו יחד האנשים במדותיהם ובמזגיהם, יפול ביניהם שנאה, ולכן אנו מוזהרים להתרחק ממנה, לפי שנאמר \"בכל נפשך\", היינו אף על פי שחברך אינו שווה במדות כנפשך, חייב אתה לסבול אותו ולאהב אותו בעבור ה' שככה בראו."],"source":"השל\"ה הקדוש, שער האותיות, אות ב'","author":"הרב ישעיה הלוי הורוביץ (של\"ה)","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6927","title":null,"paragraphs":["ענין אהבת חברים, איש את רעהו יעזורו, משמע, שמספיק, שכל אחד יחזיק את חבירו, כמו שהוא עמו במדרגה אחת. אבל מטעם, שכל אחד צריך ללמוד מחבירו, אז יש ענין של רב ותלמיד. לכן הוא צריך להחשיב את חבירו, שהוא יותר גדול ממנו.","אבל איך אפשר להחשיב את חבירו, שהוא יותר גדול ממנו, בו בעת שהוא רואה, שיש לו מעלות יותר גדולות מחבירו, דהיינו שהוא יותר כשרוני, יש לו בטבע מידות יותר טובות. וזה אפשר להבין בשני אופנים:","א. הוא הולך עם בחינת אמונה למעלה מהדעת, שבו בעת שבחר בו לחבר, הוא כבר מסתכל עליו למעלה מהדעת.","ב. זהו יותר טבעי, היינו בתוך הדעת. היות שאם הוא החליט לקבל אותו בתור חבר, ועובד עם עצמו לאהוב אותו, הנה מדרך האהבה הוא, שלא רואים רק דברים טובים, ודברים רעים, אף על פי שישנו אצל חברו, הוא לא רואה אותם, כמו שכתוב \"על כל פשעים תכסה אהבה\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 17, חלק א' \"בענין חשיבות החברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ביטול","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","למצוא טוב בחבר","ממיסים את הלבבות ללב אחד","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-6928","title":"לדון את חברו לכף זכות","paragraphs":["כתוב \"קנה לך חבר\", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא \"יגיעה\", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו. אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חבירו. התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא \"השתוות הצורה\", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'. אם כן אדרבה, כאן המקום שהוא יכול לומר, שכל המעשה שהוא עושה, אין כאן שום נגיעה עצמית. כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות. והגם שלא תמיד האדם במדרגה זו, שתהיה לו היכולת לומר כך, אבל על כל פנים זהו בהמטרה של העבודה. לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 30 \"מה לדרוש מאסיפת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורגים שמיכה של אהבה","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול והכנעה","ביטול כהכנה לעיבור","הכניסה למדרגה הרוחנית","הכנה לכנס","הכניסה לעיבור","העבודה בעשירייה","על כל פשעים תכסה אהבה","התקפה על החיבור","חיבור בעשירייה","להכניע את הלב","להמית את רשות עצמו","למצוא טוב בחבר","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","אמונה למעלה מהדעת","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה","תפילה"]},{"id":"he-6932","title":null,"paragraphs":["אל יתפלל אדם שהמחשבות הזרות ימותו, אלא שיחזרו בתשובה. וזהו דוקא ע\"י זה שמקבל עזרה מלמעלה בבחינת אמונה למעלה מהדעת, נמצא, שלא מבקש מה' שהמחשבות ימותו, בכדי שהוא לא יצטרך להתגבר על המחשבות, אלא שהוא יסתפק עם האמונה שיש לו בה', שכפי אמונתו שיש לו בטרם ביאת היצר הרע עם הטענות הצודקות, ושאי אפשר לתרץ אותם בלי עזרת ה', שמקבל כח ללכת למעלה מהדעת. מה שאין כן מי שלא הולך בדרך האמת, שכל עבודה שלו תהא בנויה על יסוד של מוחא וליבא, הוא מבקש מה' שיקח ממנו את המחשבות האלו, שלא יפריעו לו מעבודתו. נמצא, שהוא נשאר בדרגתו ואין לו מקום ללכת קדימה, מטעם שאין לו צורך ללכת קדימה, אלא הוא רוצה להישאר במצב הנוכחי בקביעות. ורק לזה הוא מצפה, ואין לו צורך לגדולות. והגם שהוא רוצה מדרגות יותר גבוהות משאר אנשים, זאת אומרת, אם הוא תלמיד חכם, ויודע בעצמו שיש אנשים שלא מגיעים לקרסוליו, ובודאי שגם בעבודה הוא רוצה להיות מורם מעם, ומשום זה הוא רוצה לעלות למדרגה יותר גבוהה, מכפי שהוא מרגיש שהוא נמצא במצב הנוכחי. אבל כל זה הוא רק מטעם מותרות ולא הכרחיות. ומי שמתפלל על מותרות, לא יכולה להיות תפלה זו מעומק הלב, כי הוא יודע בעצמו, שמצבו לא כל כך רע. וזהו מסיבת שהוא רואה אנשים יותר גרועים ממנו, אלא רק למותרות הוא צריך. ולפי הכלל, \"אין אור בלי כלי\", שפירושו של כלי הוא, צורך וחסרון, ולמלאות את החסרון הוא צריך. מה שאין כן מותרות עוד לא נקראות חסרון ברוחניות. ומסיבה זו האדם נשאר על מצבו, ואין לו שום אפשרות שיוכל לזוז ממנו.","אולם האדם שרוצה ללכת בדרך האמת, ורוצה לעבוד בבחינת מוחא וליבא, בזמן שמגיע אליו הגוף, ומתחיל לתקוף אותו, מדוע הוא רוצה לצאת מדרך העולם, שכולם עוסקים במשפיע בעמ\"נ לקבל. ואחר כל פעם שהוא מתגבר עליו, הוא בא אליו בטענות יותר חזקות, ובמצב הזה אין הוא מבקש מה', שיסיר ממנו את טענותיו. אלא שהוא מבקש מה', שעל כל אלו הטענות שהרשע טוען, שיחזור עליהם בתשובה, כלומר שהקב\"ה יתן לו כח ללכת למעלה מהדעת."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 12 \"מהו מחצית השקל, בעבודה - א\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6934","title":null,"paragraphs":["כדי שהאדם ידע לשמור עצמו, שלא יאבד מה שנותנים לו, מוכרח לתת מקודם יגיעה רבה, שדבר הבא לאדם ביגיעה, זה גורם שישמור שלא לאבד את הדבר. אולם דבר זה, היינו בזמן היגיעה, כשהאדם רואה, שרחוקה עדיין המלאכה מלהיות מוגמרת, הוא לפעמים בורח מהמערכה ובא לידי יאוש. ואז להתחזקות יתירה הוא צריך, להאמין בה', שה' יעזור לו.","וזה שהעזרה עוד לא הגיעה, הוא מסיבה שעוד לא נתן היגיעה המסוימת בכמות ובאיכות הנצרכת להכנת החסרון, בכדי לקבל מילוי, כמו שאומר (הקדמה לתע\"ס דף י\"ד אות י\"ח) וזה לשונו, \"ואם מי שהוא עסק בתורה ולא הצליח להסיר היצר הרע ממנו, אין זה אלא או שהתרשל לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמו שכתוב \"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין\", או יכול להיות שמילאו את כמות היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו באיכות\".","לכן \"בא אל פרעה\" צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי גרועים שאפשר להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', שהוא יכול לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא צריך עזרה גדולה. ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל תפלתו, כמו שכתוב \"קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע\". לכן אין לאדם לומר, שהוא לא מוכשר, שה' יקרב אותו, אלא הסיבה שהוא מתעצל במלאכתו. אלא האדם צריך תמיד ללכת בהתגברות ולא יתן להכנס למוחו מחשבות של יאוש. וזהו כמו שאמרו חז\"ל (ברכות י') \"אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, אל ימנע עצמו מן הרחמים\", שנאמר (איוב י\"ג) \"הן יקטלני לו איחל\". וענין \"חרב מונחת על צוארו\" יש לפרש, שהכוונה היא, אף על פי שהרע של אדם, הנקרא אהבה עצמית, מונחת על צוארו ורוצה להפריד אותו מקדושה, באופן שמראה לו תמונה, שאין שום אפשרות לצאת מהשליטה הזאת. אז הוא צריך לומר, שזו היא אמת התמונה הזאת שהוא רואה.","אלא \"אל ימנע עצמו מן הרחמים\", משום שהוא צריך אז להאמין, שהבורא יכול לתת לו את הרחמים, שפירושו \"מידת השפעה\". זאת אומרת, מצד כוחות עצמו, האמת היא, שאין האדם מסוגל לצאת מתחת שליטת קבלה עצמית. אבל מצד הבורא, שהקב\"ה עוזרו, בודאי הוא יכול להוציא אותו. וזהו שכתוב \"אני ה' אלקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, להיות לכם לאלקים\"."],"source":"רב\"ש - א'. מאמר 19 \"בא אל פרעה – א\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך להתנהג בזמן הירידה","אין עוד מלבדו","בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים","ה' יגמור בעדי","הושענא רבה","הייאוש בדרך הרוחנית","הכבדת הלב - הזדמנות לעלייה","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","התרחקות לשם התקרבות","יאוש מכוחותיו עצמו","ירידה לצורך עליה","ללכת בהתגברות","מגיעים לתפילה","מחוסר אונים לצעקה לבורא","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","ניצחוני בניי","הכניסה לעיבור","פונים לבורא","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-6935","title":null,"paragraphs":["\"כל ישראל ערבים זה בזה\", פירוש שמעורבים אורותיהם וחיותיהם איש באחיו, ומחמת זה מצוים ועומדים אנחנו בני ישראל במצות ואהבת לרעך כמוך ממש."],"source":"ר' מנחם מנדיל מוויטבסק, פרי הארץ, מכתב ל\"ג","author":"ר' מנחם מנדל מויטבסק","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-6936","title":null,"paragraphs":["ואברכה מברכיך. יש לומר על דרך, המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. פירוש, כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע ובע\"כ הוא נענה תחילה, כיון שעל ידו הוא, עובר ההשפעה. ובזה יובן \"המברך מתברך\". כי המברך נעשה צינור ההשפעה, וע״כ הוא מתברך. וזהו \"ואברכה מברכיך\". כי ברכה הוא לשון בריכה, היינו צינור ההשפעות טובות. והנה זהו דווקא אם המברך והמתברך אוהבים זה את זה, ויש להן אחדות אמיתי ובשלמות, אזי הם מעוררים הצינור עליון, שיוכל להשפיע דרך הצדיק, שהוא השביל, על דרך, העולם ניזון בשבי״ל חנינא."],"source":"ר' מנחם מענדיל מסאסוב, אהבת שלום","author":"ר' מנחם מנדל מסאסוב","subjects":["התכללות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","תיקון השבירה","תפילה בעשירייה","תפילת רבים"]},{"id":"he-6938","title":null,"paragraphs":["עיקר עלית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע\"כ התפלה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. וע\"כ צריך לקבל עליו קודם התפלה, מצות עשה של \"ואהבת לרעך כמוך\", שאי אפשר לדבר דבורי התפלה, כי אם ע\"י השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. וע\"כ עיקר התפילה בצבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה הפך הקדושה. רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה, ונעשים בחינת אחד, וזה בחינת תפלה בציבור, ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים הנפשות, וזה הוא שלמות התפלה."],"source":"ליקוטי הלכות, הלכות בית הכנסת, הלכה א'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-6940","title":null,"paragraphs":["בשעה שאדם רואה, איך הסביבה שלו, מקילים ראש בעבודתו ית', ואינם מעריכים רוממותו כראוי - אין האחד יכול להתגבר על הסביבה, וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם. וכיון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית', מובן מאליו, שלא יוכל לעבוד להשפיע נ\"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו. כי אין לו חומר דלק ליגיעה. ו\"לא יגעת ומצאת, אל תאמין\". ואין לו שום עצה, אלא או לעבוד לתועלת עצמו, או שלא לעבוד כלום. כי השפעת נ\"ר ליוצרו, לא ישמש לו, כמו קבלה ממש.","ובזה תבין הכתוב: \"ברוב עם הדרת מלך\". כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים:","א. במדת ההערכה של הסביבה.","ב. במדת גודלה של הסביבה, וע\"כ ברוב עם הדרת מלך.","... ולקבל תנאי הא' - מחויב כל תלמיד, להרגיש עצמו, שהוא הקטן, שבכל החברים. ואז, יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו. ומכ\"ש, שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.","וכנגד תנאי הב' - מחוייב כל תלמיד, להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיתה סביבה גדולה, כראוי, \"כי ברוב בנין, חשוב יותר מרוב מנין\"."],"source":"בעל הסולם. \"מאמר לסיום הזוהר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","מגבירים את חשיבות המטרה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","משחק"]},{"id":"he-6941","title":null,"paragraphs":["צריך שידמה לו שחברו עובד את ה' יותר ויותר ממנו ועל ידי זה הוא מתחזק את עצמו בעבודת ה' יותר, כי האדם צריך תמיד לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. וזהו שאמרו בגמרא לעתיד כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חברו ולכאורה קשה, וכי זה התענוג יהיה לעתיד שיכוה מחופתו של חברו?","אלא הענין הוא כמו שאמרנו, שבעולם הזה נדמה לכל אחד ואחד שהוא עובד ה' יותר מחברו, ולעתיד כשיתן ה' לצדיקים שכר בשביל מעשיהם הטובים, יתן לכל אחד ואחד כפי מעשיו, כן ישיג השגות אלהותו ית', ויראה שחברו השיג יותר ממנו, ויבין שחברו כיוון במעשיו הטובים בעולם הזה לשם שמים יותר ממנו, ולכן השיג יותר ממנו, וקנאת סופרים תרבה חכמה, ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר וישיג על ידי זה השגות אלהות יותר. וזהו כל אחד נכוה מחופתו של חברו, פירוש, לשון התלהבות, על ידי שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש ויתלהב נפשו לעבודת הבורא ית' יותר וישיג השגות אלוהות יותר."],"source":"מאור ושמש, פרשת יתרו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["מעוררים חיסרון לעזרת ה׳"]},{"id":"he-7130","title":null,"paragraphs":["שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו כלל ישראל."],"source":"בעל הסולם. ששים רבוא נשמות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מ- אני ל- אנחנו"]},{"id":"he-7131","title":null,"paragraphs":["שאינו מאיר עליו באמת אור הנשמה בכללות כוח הארתה, אלא בחלק הימנה, לפי מידה והשיעור שזיכך את עצמו בשבתו לכלל.","והסימן שנתקן הרצון בשלמות - בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכלל, בכל אחד, ולכן לא מרגיש את עצמו לפרט. ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו הנשמה בכל כוחה, כמו שהופיעה באדה\"ר."],"source":"בעל הסולם. \"ששים רבוא נשמות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מ- אני ל- אנחנו"]},{"id":"he-7176","title":null,"paragraphs":["כוונת הבריאה היתה שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצון הבורא, כמ\"ש שהיה אדה\"ר אומר לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה'. אבל מפני החטא נתקלקל הענין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה' אלא היו יחידים בודדים, כי דבר זר אחד שבאגודה מקלקל את כל האגודה ואינה נחשבת עוד לאגודה כלל. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה', היינו תחילה עשה ה' פירוד בכלל מין אנושי בדור הפלגה, והתפרדו כל פועלי און, ואז התחיל ענין ההתאגדות לעבודת ה', כי היה אברהם אבינו הולך וקורא כשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו \"אנשי בית אברהם\", והיה הדבר הולך וגדול עד שנעשה קהל עדת ישראל. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."],"source":"שם משמואל, פרשת האזינו","author":"שם משמואל","subjects":["יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7178","title":null,"paragraphs":["לכל איש ישראל יש נקודה פנימית שבלב, שהיא בחינת אמונה פשוטה. והיא מירושת אבותינו, שעמדו על הר סיני. רק שמכסין עליה הרבה קליפות, שהם הרבה מיני התלבשות משלא לשמה. וצריכין להסיר כל הקליפות. והיסוד שלו, יהיה נקרא, שהוא בבחינת אמונה בלבד, בלי שום תמיכות וסיועות מהצד."],"source":"בעל הסולם. שמעתי. מאמר קצ\"ט. \"לכל איש ישראל\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7181","title":null,"paragraphs":["אסור לנו להחמיץ את השעה: יש לנו לשבת מחדש על ספסל הלימודים, לחקור מחדש את הרעיון הסוציאליסטי לאור העובדות והסתירות שהופיעו בימינו, ובלי לחוש כלל לפריצת גדר רעיונית. כי אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7182","title":null,"paragraphs":["בושה להודות, שאחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל - היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם.","והגרוע מכל, כי גם המעט שנשאר בנו מאהבה הלאומית, אינה טבועה בנו מבחינה חיובית, כרגיל בכל האומות, אלא שנתקיים בתוכינו מבחינה שלילית: הוא הסבל המשותף, שכל אחד ממנו סובל בתור בן האומה, שזה הטביע בנו הכרה וקרבה לאומית מבחינת קרבת - אחים לצרה. והוא גורם מן החוץ. ובעוד שהגורם החיצוני הזה נתחבר ונתמזג עם הכרה הלאומית הטבעית שבנו, יצא ונצנצה מהתערובת הזו, מין אהבה לאומית בתופעה מוזרה, בלתי טבעית ובלתי מובנת.","והעיקר הוא, שאינה מוכשרת כלל לתפקידה: מדת החימום שבה מספיקה רק להתלהבות לשעתה, אבל בלי כח ועצמה, שנוכל לחזור ולהבנות על ידה בתור אומה הנושאת את עצמה. כי איגוד, המתקיים מתוך גורם חיצוני, אינו איגוד לאומי כל עיקר.","ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם. שמדת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד. וכל תנודה קלה הנעשה על השק, מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה. ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים. וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני. בעניננו אנו - דבר זה מכאיב מאד את הלב.","ובאמת גחלת הלאומיות עוד שמורה בנו בכל שיעורה, אלא שנתעממה ואינה פעילה בתוכנו. גם ניזוקה במדה מרובה מתוך התערובת שקבלה מהחוץ, כאמור. אולם זה עוד אין מעשיר אותנו כלל. והמציאות מרה מאד.","והתקוה היחידה היא - לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה, מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם. וזה תנאי מוקדם לכל עבודה ומעשה."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","יום הזיכרון","יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7184","title":null,"paragraphs":["\"אמר רבי שמעון בן חלפתא: \"לא מצא הקב\"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: \"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום\". (סוף מסכת עוקצין)... כלומר, כל זמן שהאהבה עצמית והאגואיזם שוררים בין האומות גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה' על צד הטהרה בדבר השפעה לזולת, כמ\"ש \"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים\"... ודבר זה אנו רואים מפי הנסיון, שהרי ביאת הארץ ובניין בית המקדש לא יכלו להחזיק מעמד ולקבל הברכות אשר נשבע ה' לאבותינו.","וזהו שאמרו, לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה, כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל כלי המחזיק ברכת האבות, ועל כן עוד לא נתקיימה השבועה שנוכל לרשת ברכת הארץ לנצחיות, כי רק שלום העולם הוא הכלי היחיד המאפשר אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."],"source":"בעל הסולם. \"השלום\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7186","title":null,"paragraphs":["מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כליון האיום של מיליונים מאחינו, ועוד ידם נטויה. יצר הסאדיסטי שבהם לא ידע שבעה. ועוד האסון כפול, כי לא נוכל להשלות עצמנו, אשר כל זה הוא רק תופעה זמנית חולפת. כמו שמנוסים אנו ביותר בהיסטוריה, שאם איזה אומה התפרצה עלינו, מצאנו לה תחליף באומה אחרת. אבל עתה המצב משונה הוא לגמרי. כי מלבד שהקיפו אותנו בבת אחת מכל קצוי ארץ, הרי גם האומות הנעלות ביותר, נעלו בעדינו את הדלתות, בלי רגש כל שהוא של חמלה ורחמים. ובאופן אכזרי כזה, שאין לו תקדים בכל התהליך של ההיסטוריה האנושית, אפילו בימים הברבריים ביותר. והדבר ברור, אם לא לסמוך על נסים, שקיומנו, אם בתור יחיד אם בתור אומה, נמצא על כפות המאזנים של חיים ומות. וההצלה היא, אם נמצא את התחבולה הדרושה, דהיינו אותה תחבולה הכבירה, שאין דרכה להמצא זולת בקרבת הסכנה, שתהיה בכחה להכריע את הכף לטובתנו... ואם נחמיץ את השעה, ולא נקום כולנו כאיש אחד, במאמצים כבירים, הדרושים בעת סכנה, להבטיח לנו שארית בארץ, הרי העובדות שלפנינו מאיימות עלינו מאד, מאחר שהענינים מתפתחים כרצון אויבנו, האומרים להשמידנו מעל פני האדמה."],"source":"בעל הסולם. עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-7188","title":null,"paragraphs":["אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באזנינו לגאולה. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה... עמלק, פיטלורה, היטלר ימ\"ש וכו', מעוררים לגאולה. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו, הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כרחו ישמע."],"source":"הראי\"ה קוק, מאמרי הראי\"ה, כרך א'","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["יום הזיכרון"]},{"id":"he-7192","title":null,"paragraphs":["אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם, שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדבקות אלוקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה, ולא זולתו. ונמצא שכל עניין ההוויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק לעבודתו ית', ובזה נעלה הוא על הבהמה."],"source":"בעל הסולם, \"וזאת ליהודה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-7194","title":null,"paragraphs":["רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."],"source":"בעל הסולם, \"מאמר החרות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["ברית"]},{"id":"he-7198","title":null,"paragraphs":["ענין כריתת ברית הוא, שכמו שעכשיו הם מבינים, שכדאי להם, שכל אחד יאהב את השני, משום הסיבות שהם רואים עכשיו, שכל אחד מרגיש את השני, שהוא דואג רק לטובתו, אז הם כורתים ברית. שכמו שעכשיו אין לאף אחד שום טענות לחבירו, אחרת לא היו עושים כריתת ברית, אז הם אומרים אחד להשני, שכדאי לנו לעשות כריתת ברית אחד ולתמיד. היינו באם שיהיה חס ושלום מצב, שיהיו טענות אחד להשני, שאז כל אחד יזכור את הכריתת ברית, שעשו אז בזמן שאהבה היתה מגולה בין שניהם. כמו כן עכשיו, שאף על פי שהם לא מרגישים את שיעור האהבה כמו שהיה אז, מכל מקום הם מעוררים את האהבה הישנה, ולא מסתכלים על המצב שבו הם נמצאים עכשיו, והם חוזרים לעשות טובות זה לזה. וזהו שמועיל את ענין כריתת ברית. היינו אפילו בזמן שאהבה שהיתה ביניהם, פג טעמה, אבל מטעם שעשו את הכריתת ברית, יש להם כח לחזור ולעורר את האהבה, שהיתה להם מהעבר, המאירה, ומכניסים זה שוב לתוך העתיד."],"source":"רב\"ש א', מאמר 19, \"אתם נצבים היום כולכם\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-7199","title":null,"paragraphs":["הנה כתוב \"אין עוד מלבדו\", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא \"שמאל דוחה וימין מקרבת\". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה. והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב\"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא לשמה אין לו כח לקיים את התו\"מ. שרק ע\"י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול לקיים את התו\"מ. ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה', אפילו משלא לשמה. והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד. היינו, שהירידות הם הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה. כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה הסוף? אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב\"ה בכבודו ובעצמו. וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות."],"source":"בעל הסולם, שמעתי א. \"אין עוד מלבדו\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ולא שליח","דומם דקדושה","הייאוש בדרך הרוחנית","תפילה מעומק הלב","התרחקות לשם התקרבות","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו"]},{"id":"he-7201","title":null,"paragraphs":["צריך להתדבק ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."],"source":"מאור ושמש, רמזי ראש השנה","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-7203","title":null,"paragraphs":["עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעי\"ז נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות."],"source":"ליקוטי הלכות, חושן משפט הלכות ערב","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-7205","title":null,"paragraphs":["השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה משהו. אמנם ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:","א) לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם.","ב) שהסביבה תהיה גדולה, כמו שכתוב \"ברוב עם הדרת מלך\".","ולקבל תנאי הא', מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יכול לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו. ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.","וכנגד תנאי הב', מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, \"כי ברוב בנין חשוב יותר מרוב מנין."],"source":"רב\"ש א', מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\", 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","גדלות הבורא","על כל פשעים תכסה אהבה","חשיבות החברה","יונקים גדלות המטרה מהחברים","כינוס אמיתי","נשמה אחת"]},{"id":"he-7206","title":null,"paragraphs":["כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב\"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב\"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ\"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם. ועשו לי מקדש, סתם מקדש, כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדימה לבית הכנסת.","אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה."],"source":"זוהר לעם, נשוא, 105-106","author":"זוהר לעם","subjects":["אתם עשיתם אותי","בנין השכינה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","הצורך בעשירייה","כוונה","מתקשרים לעשירייה אחת","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-7207","title":null,"paragraphs":["עִיקַּר עֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ וּשְׁלֵמוּתָהּ הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְנַעֲשִׂים אֶחָד, כִּי אָז עוֹלִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַקְּדֻשָּׁה הוּא אֶחָד, וע\"כ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, עִקָּרָהּ תָּלוּי כְּשֶׁמתְאַחֲדִים הַנְּפָשׁוֹת. וְעַ\"כ צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו קודֶם הַתְּפִלָּה מִצְוַת עֲשֵׂה \"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ\", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כִּי אִם עַ\"י הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעַ\"כ עִיקַּר הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר וְלֹא בְּיָחִיד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל אֶחָד חָלוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הַקְּדֻשָּׁה. רַק צְרִיכִים לְחַבֵּר יַחַד הָעֵדָה הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂים בְּחִינַת אֶחָד, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּצִבּוּר וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת דַּווקָא, שֶׁשָּׁם מתְכַּנְסִים וְמתְאַחֲדִים הַנְּפָשׁוֹת, וְזֶה הוּא שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה."],"source":"\"ליקוטי הלכות\", הלכות בית הכנסת, הלכה א","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הבורא עומד מאחורי החברים","מרכז הקבוצה","תפילה","תפילת רבים"]},{"id":"he-7208","title":null,"paragraphs":["צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַ', אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי צָרִיךְ עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ, לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, בְּכָל פַּעַם, וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה. וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא לפַּחֵד כְּלָל."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן, מהדורא בתרא סימן מח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-7211","title":null,"paragraphs":["אלה דברי הברית אשר קבלו עליהם החברים, אשר באו על החתום לקיים עליהם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כולם, כי נעשו כולם להיות כאיש אחד, לעבוד את העבודה הזאת עבודת ה', להיחשב אחד מהם ככולם לכל העבודה הזאת. וזה אשר קבלו עליהם שיהיה הלימוד הזה לא ע\"מ לקבל פרס בשום צד של ציפוי שכר או לשום צד מחשבה ופניה אחרת חלילה, כי אם רק לתיקון השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרם."],"source":"תקנות חברי קבוצת רמח\"ל","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["כוונה"]},{"id":"he-7212","title":null,"paragraphs":["דומם: הוא בחינת שאין לו רשות בפני עצמו. אלא רשות של בעל הבית עליו. והוא מוכרח למלאות כל חשקו ורצונו של בעל הבית. לכן, היות שהשם ית' ברא את הבריאה לכבודו, כמ\"ש \"כל הנקרא בשמי וכו' לכבודי בראתיו\", היינו שהשם ית' ברא את הבריאה לצורכי עצמו, הטבע של בעל הבית נטבע בהנבראים. היינו, שכל אחד מהנבראים אינם יכולים לעבוד לתועלת זולתו, אלא לתועלת עצמו."],"source":"בעל הסולם, שמעתי קטו. \"ענין דומם, צומח, חי, מדבר\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דומם דקדושה"]},{"id":"he-7213","title":null,"paragraphs":["בא ולמד, חכמה האמיתית, סבת כל ההסתבכות הזאת, כי בהבורא עצמו ית', )תק\"ז ת\"ע קכא.( לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל. והטעם פשוט, כי כל המחשבות שנופלים במוחו של אדם, הם המה עצם פעולת הבורא, רצה לומר, לא כמו שמורגש באדם, שהוא ממשיכם מאיזה מקום, או שנולדים אצלו מניה וביה, זה שקר, ראש לכל השקרים.","אלא כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו, ובזה תבין שלית מחשבה תפיסא ביה, הטעם פשוט, מפני שהבורא לא יעלה ברצונו, לשלוח אלינו מחשבה כזאת, שתהיה מוכנת להשגתו.","אבל ערך בשבילנו סדר מחשבות, אשר מתוך כל אותו הסדר, מחויב סוף כל סוף, להשיגהו בשיעור אמיתי שזה סוד, )שמואל ב יד יד( \"לבלתי ידח ממנו נדח\"."],"source":"בעל הסולם, פרי חכם-שיחות, \"סוד שמותיו ית', ישועה וצדקה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","דומם דקדושה"]},{"id":"he-7214","title":null,"paragraphs":["אבל האמת היא, אשר כל הגלגלים והמעשים שבמכונה הנפלאה הזאת, כולם בדעת ובחשבון, איש מהם לא נעדר, ולא נעשה במכונה שום דבר ללא כוונה, )ז\"ח בראשית הסולם אות קצו( \"ואין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה\". וכל בריה דקה מן הדקה, וכל מעשה קל מן הקל, הוא גלגל ואופן מחובר אל כל אופני המכונה הגדולה, אשר בלעדה לא היתה המכונה פועלת, כל שהוטל עליה לפעול.","ומה שהקשו המתפלספים, כי איך אפשר אשר בעמוד הגמל וישתין על חור מלא נמלים ויטביעם במי רגליו, יהיה דבר זה מושגח מהבורא, שהנהיג את הגמל אל הנמלים להרגם בשטף מים.","באמת לא הבינו חוקרים אלו כלל מעוצם יחודו, אשר על כן, חרפה להם לומר, שהבורא ית' ברוב תפארתו, ישגיח על פעולת שתן הגמל, ובריות פחותות כנמלה.","אולם משיגי היחוד לא יבינו כלל חילוק בין בריה קטנה לגדולה, או מעשה מבוזה כטנופת והשתנה, לבין מעשה חשוב כבנין בתים וחיבור ספרי השכלה, כי בערוך את הדברים האלו כלפי פועלם הכל שוה לפניו, הטנופת לא יטנפוהו, גם לא יסריחו את מעונו, והשכלה לא תגדלהו, כי הכל מעשה ידיו, וכל פועל שוים אצלו כל מעשיו, הקטנים עם הגדולים כמורגש.","ואני אומר שאין בושה כלל להבורא ית', להנהיג את האדם לבית הכסא לעשות צרכיו, וגם להמצא בעת המעשה בסמוך לו, כי אצלו אין במעשה הזה שום שפלות או סרחון, כי מעשה ידיו ותחבולותיו המה, כי הוא פשוט ומופשט, מכל החומר הן ..."],"source":"בעל הסולם, פרי חכם-שיחות, \"גמר התיקון\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דומם דקדושה"]},{"id":"he-7216","title":null,"paragraphs":["הזה\"ק אומר \"איהו שוכן ואיהי שכינה\".","ויש לפרש דבריו. ידוע, דלגבי אור העליון אומרים, שאין שום שינוי, כמ\"ש \"אני הוי\"ה לא שניתי\". וכל השמות והכנוים הוא רק בערך הכלים, שהוא בחינת הרצון לקבל, הכלול במלכות, שהיא שורש הבריאה. ומשם משתלשל ויורד עד לעולם הזה, להנבראים.","וכל הבחינות האלו, החל ממלכות שהיא שורש בריאת העולמות, עד הנבראים, נקראת בשם שכינה. שהתיקון הכללי הוא, שהאור העליון יאיר בהם בתכלית השלימות. והאור המאיר בהכלים, נקרא בשם שוכן. והכלים נקראים באופן כללי שכינה. כלומר, שהאור שוכן בתוך שכינה. זאת אומרת, שהאור נקרא שוכן, מטעם שהוא שוכן בתוך הכלים. היינו, שכללות הכלים נקראים בשם שכינה.","ומטרם שהאור מאיר בהם בתכלית השלימות, אז מכנים הזמן זה בשם \"זמן של תיקונים\". היינו, שאנו עושים תיקונים, בכדי שהאור יאיר בהם בשלימות. ועד אז נקרא המצב הזה בשם שכינתא בגלותא. כלומר, שבעולמות עליונים אין עדיין השלימות.","ולמטה בעולם הזה היא מצב, שצריך להיות לשרות אור העליון בתוך הרצון לקבל, שהתיקון הזה הוא בחינת מקבל בע\"מ להשפיע. ובינתיים הרצון לקבל ממולא עם דברים שפלים ושטותיים, שאין נותנים מקום שיהיה שם מגולה עם כבוד שמים. זאת אומרת, במקום שהלב צריך להיות משכן לאור ה', נעשה הלב מקום לפסולת וטינופת. היינו, שהשפלות לקח את כל הלב. וזה נקרא \"שכינתא בעפרא\".","זאת אומרת, שהיא מושפלת עד לעפר. וכל אחד ואחד מואס בדברים של קדושה, ואין שום רצון וחשק להרים אותה מהעפר, אלא שבוחרים בדברים שפלים, שזה גורם צער השכינה, בזה שלא נותנים לה מקום בהלב, שיהא משכן לאור ה'."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ב'. \"ענין שכינתא בגלותא\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בנין השכינה","דומם דקדושה"]},{"id":"he-7218","title":null,"paragraphs":["ראש השנה לאילנות. היינו האדם נקרא עץ השדה, וראש השנה הוא זמן הדין, היינו לשבט או לחסד. לכן חודש שבט הוא חודש חמישי לחודשי חורף, שהוא בחינת הוד, שאז נהפך מ\"דוה\" ל\"הוד\".","זאת אומרת, כשזוכין ללכת בבחינת חסד, אז ממשיך מספירת החסד עד הוד, שכל הברכה היא בבחינת חסד, כמו שכתוב, \"כי אמרתי עולם חסד יבנה\", שעל ידי הברכה זוכים לפירות. כמו שכתב אאמו\"ר זצ\"ל, כי לכן עושים ברכה בט\"ו בשבט על פירות, כי זהו כל ההכר בין קדושה לקליפה, כי \"אל אחר אסתרס ולא עביד פירי\".","וההצלחה עבודה לזכות לפירות היא רק על ידי החסד, כי כשעושים במדת השפעה הנקרא חסד, אזי זוכים לדביקות ה' יתברך. וכשזוכים לדביקות, אזי זוכים להכל, עד כאן לשונו. לכן בט\"ו בשבט, הנקרא ראש השנה לאילנות, צריכים להתחזק במדת החסד, שעל ידי זה נזכה לפירות, הנקרא \"עץ עושה פרי\"."],"source":"רב\"ש – ג'. מאמר 901 \"ראש השנה לאילנות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דומם דקדושה","ט\"ו בשבט"]},{"id":"he-7219","title":null,"paragraphs":["דומם: הוא בחינת שאין לו רשות בפני עצמו. אלא רשות של בעל הבית עליו. והוא מוכרח למלאות כל חשקו ורצונו של בעל הבית. לכן, היות שהשם ית' ברא את הבריאה לכבודו, כמ\"ש \"כל הנקרא בשמי וכו' לכבודי בראתיו\", היינו שהשם ית' ברא את הבריאה לצורכי עצמו, הטבע של בעל הבית נטבע בהנבראים. היינו, שכל אחד מהנבראים אינם יכולים לעבוד לתועלת זולתו, אלא לתועלת עצמו.","צומח: הוא שכבר יש לו רשות בפני עצמו במקצת. שכבר יכול לעשות דבר, שהוא בהיפוך מדעת בעל הבית. היינו, שכבר יכול לעשות דברים, שאינם לתועלת עצמו, אלא להשפיע. וזהו כבר ההיפוך, ממה שיש ברצון בעל הבית, שהוא הטביע בהתחתונים, שיופעלו רק ברצון לקבל לעצמו. אבל עם כל זה, כמו שאנו רואים בצמחים הגשמיים, אף על פי שהמה בעלי תנועה, שמתפשטים באורך וברוחב, ומכל מקום תכונה אחת יש לכל הצמחים.","זאת אומרת, שאין אף צמח אחד יכול נגד שיטת כל הצמחים, אלא שמחויב לשמור את חוקי הצמחים, ואין לו שום כח שיוכל לעשות נגד בני גילו. זאת אומרת, שאין לו בחינת חיים בפני עצמו. אלא שהוא חלק מחיי כל הצמחים בכלל. זאת אומרת, שלכל הצמחים יש בחינת חיים אחת, שצורת החיים אחת הוא לכל הצמחים כולם, שכל הצמחים דומה לבריה אחת. והצמחים באופן פרטי דומים לאברים של הבעל חי הזה.","וכמו כן ברוחניות, אלו האנשים שכבר יש להם כח להתגבר על הרצון לקבל במקצת, אבל הם משועבדים להסביבה, אבל לעשות בהיפוך מהסביבה, שבו הוא נמצא, אין לו עוד הכח הזה, אלא על כל פנים הוא עושה להיפוך, ממה שהרצון לקבל שלו רוצה, היינו שהוא כבר עובד עם רצון להשפיע.","חי: בעלי החי, אנו רואים, שלכל אחד מהם יש להם תכונה בפני עצמו. ואינם משועבדים להסביבה. אלא לכל אחד יש הרגשה ותכונה בפני עצמו. ובטח שהוא יכול לפעול מה שהוא נגד רצון בעל הבית. היינו, שיכול לעבוד בבחינת השפעה. וגם אינו משועבד להסביבה. אלא שיש לו חיים בפני עצמו, מבלי שחיותו יהיה תלוי בחיים של חבירו. אבל יותר מישותו עצמו אינו יכול להרגיש. היינו, שאין לו הרגש הזולת, וממילא שאינו יכול לדאוג עבור הזולת.","מדבר: יש בו מעלות:","א. שהוא עושה נגד רצון בעל הבית,","ב. שאינו משותף לכל בני גילו, כמו הצומח. היינו, שאינו תלוי בהסביבה,","ג. שגם מרגיש את הזולת. לכן יכול לדאוג עבורם ולהשלימם. על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור. וכן הוא יכול לקבל מהעבר והעתיד. מה שאין כן הבעל חי, שאינו מרגיש רק את ההוה, וגם רק פרטיות עצמו. (בעל הסולם, שמעתי קטו. \"ענין דומם, צומח, חי, מדבר\""],"source":"בעל הסולם. שמעתי. ענין דומם, צומח, חי, מדבר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דומם דקדושה"]},{"id":"he-7220","title":null,"paragraphs":["הנה הנוקבא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת לב, כי בסוד זה ניתן הלב באדם והלב הוא המבין והמרגיש. וכן כל הפעולות של כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא, כי היא המתפעלת מן התחתונים, כמ\"ש לך כבר. ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים, אינם אלא חלקים מן הלב הזה. פירוש - כל הנשמות הם נשרשים בנוקבא, ולכן נקראים חלקים שלה. וכן הם המ\"ן שלה, כי היא אינה נקראת שלימה אלא א\"כ היא באה בכללות כל ענפיה. והנה ענין זה של לב מתפרשֹ כמו כן בכל הנשמות הנשרשות בה. ונמצא שאין בחינה של לב זה שלם, עד שיכלול כל בחינות הלב היוצאין ממנו בכל הנשמות. ואז בהיותו הוא כולל כך יהיה \"מבין\", בסוד, \"הלב מבין\" (ברכות סא א), אל כל ההנהגה בכלל.","והבן היטב זה הדבר, כי זהו סדר ההשפעה, בהיות נכללים הענפים בשורש, ואז השורש כלול מכולם, ומקבל מה שצריך לכולם, וחוזר ומחלק לכולם החלק המגיע לו, והוא סוד, ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר (בראשית כט, ג). כי גם כי הנוקבא היא הבאר להשפיע, אינה תמיד בבחינה זו, כי יתגבר שם בחינת הסיתום שאינו מניח ההשפעה, עד שיהיו נאספים כל המקבלים לקבל, כי השורש נשלם בהם, ואז מהפכים זה האבן שהוא הסותם, וכשנתקנת אז הוא עצמו נהפך להיות משפיע, כי נקבצים כל הלבבות בנוקבא, שהוא הלב העליון השרשי. ואז יפעול הלב פעולתו, בסוד \"לב מבין\", ומחלק הנהגתו לכל הצדדים כראוי."],"source":"רמח\"ל, אדיר במרום, ח\"א - בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7221","title":null,"paragraphs":["מהו ענין התפילה, שצריכים להתפלל על גלות השכינה.","שביאור סטרא אחרא, שהיא בחינת ידיעה וקבלה, שולטת על השכינה הקדושה, שנבחנת לבחינת השפעה ואמונה. והבורא יתברך ברא העולם להטיב לנבראיו, ואין התחתונים יכולים לקבל את ההטבה, כי אם בכלים דהשפעה, שנבחנים לבחינת כלים נצחיים, ואין אור העליון, שהוא בחינת נצחי, יכול להתלבש בכלים זמניים.","והתחתונים, שהם מונחים תחת שליטת הסטרא אחרא, שהם רוצים דווקא בקבלה וידיעה, גורמים לפירוד ליחוד העליון, שנבחן, שיש בחינת ערלה על המלכות, שהערלה הזו מפסקת בין ז\"א ומלכות, הנבחן לבחינת יחוד קוב\"ה ושכינתיה.","ונמצא, שיש צער השכינה, שאין היא יכולה ליחד עם בחינת קוב\"ה, מסיבת הערלה הזו, שהתחתונים מחזיקים אותה, ולא עוזבים אותה, שתפרד מהמלכות. לכן צריכים להתפלל, שה' יתברך ישלח הארה ממרום, שהתחתונים ירצו לבטל את הערלה ולהסירה מבחינת מלכות. וזה נוהג בכלל ובפרט.","ואולי זהו ענין מה שצריכים לבריאת התחתונים, שכתב בפתיחה לפנים מסבירות, שמצד העולמות יש ב' מצבים: מצב של ט' ראשונות, הנבחנים לכלים דהשפעה, ומלכות, שהוא בחינת כלי דקבלה, שממנה יונקים הקליפות. וברוחניות אין אחד מתערב בשני.","ולכן נקרא האדם, שנוהג אצלו בחינת זמן, שעד י\"ג שנים הוא נמצא תחת שליטת הקליפות. ומי\"ג שנים והלאה הוא מתחיל להשיג בחינת הט' ראשונות. ואז, כיון שהוא כלול מבחינת מלכות דקבלה, הוא יכול לתקן אותה, שיהיה בחינת קבלה על מנת להשפיע, שאז יקוים \"חשכה כאורה יאיר\". זאת אומרת שמלכות נקרא בחינת קבלה וידיעה.","ואז הוא מהפך את הכלים שלו. מה שאין כן אם לא היה כלול רק מט' ראשונות, אז לא היה יכול לתקן שום דבר. לכן צריכים למעשי התחתונים. וזה ענין, הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים, היינו מי שמתפלל, שרוצה להיות צדיק, היינו שמבקש מה' יתברך, שיעזור לו להפוך את בחינת מלכות לבחינת ט' ראשונות."],"source":"רב\"ש-ג'. רשומה מס' 777 \"תפילה על גלות השכינה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7222","title":null,"paragraphs":["עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו.","וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא מוכרח להיות \"רובץ תחת משאו\".","מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.","ואז כשיש לו הידיעה והרגשה שיודע למי הוא משפיע, באותו שיעור שהיה לו כח לעבוד על הכוונה של אהבה עצמית, יש לו עכשיו הכח לעבוד על מנת להשפיע. כי מי שמשפיע לאדם חשוב, נחשב כמו שהוא מקבל ממנו. והיות על קבלה יש כח בהגוף לעבוד בכדי להשיג תמורה, כמו כן גם בלהשפיע למלך חשוב, יש לו הנאה מזה.","ובזה מובן מה שכתוב בהקדמה לתע\"ס, בענין, נתנה היא, ואם הוא אדם חשוב מתקדשת, משום הנאה דקביל מינה. רואים אנו דבר חדש, שנתינת השפעה לאדם חשוב דומה לפי הדין כמו קבלה ממש, הגם ששם מביא את המאמר של קידושין לענין קבלה על מנת להשפיע, שאז הקבלה נקרא השפעה.","ומאותו ענין יכולים להבין צד השני של המטבע, היינו שהשפעה נקראת קבלה. שמטעם זה כבר יש לו חמרי דלק, כי אם הוא משפיע לאדם חשוב זה דומה כמו שהוא מקבל. לכן כבר יש לו כח לעבודה.","היוצא מזה שלא חסר לנו רק להאמין בגדלות ה', אז יהיה לנו כח לעבודה בבחינת השפעה."],"source":"רב\"ש - ג'. רשומה 24 \"עיקר מה שחסר לנו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7223","title":null,"paragraphs":["כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב\"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב\"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ\"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם. ועשו לי מקדש, סתם מקדש, כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדימה לבית הכנסת."],"source":"זוהר לעם","author":"זוהר לעם","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7225","title":null,"paragraphs":["כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם בזמן ההוא, נתקן כל איבר בפני עצמו כראוי. כעין זה, כיוון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם עשרה ביחד, ואז נשלם, כי אין עדה פחות מעשרה, שהם כנגד ע\"ס המלכות. וכל עוד שאין שם עשרה ביחד, אף אחד מהם אינו נשלם.","ואח\"כ מיתקן תיקון כל העדה, כמ\"ש, ברוב עַם הדרַת מלך. וע\"כ העם, הבא אחר העשרה הראשונים, כולם תיקון הגוף הוא, כלומר תיקון העדה. כי ריבוי העם מגדיל כבוד המלך."],"source":"זוהר לעם","author":"זוהר לעם","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7226","title":null,"paragraphs":["וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד כראוי, הקב\"ה קורא, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, ולא נשלם הגוף, הנקרא עדה. כי כשהגוף לא נשלם, אין איש, שגם האיברים הפרטיים שכבר באו, אינם נשלמים.","בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה ביחד, באה קדושה עליונה ונכנסת בגוף ההוא, ונעשה התחתון כעין ע\"ס של מעלה ממש. אז כולם צריכים, שלא יפתחו פיהם לדבֵּר בדברי העולם, משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליון, ומתקדשים בקדושה העליונה."],"source":"זוהר לעם, נשוא \"מדוע באתי ואין איש\", 105-108","author":"זוהר לעם","subjects":["בנין השכינה"]},{"id":"he-7227","title":null,"paragraphs":["..הטעם, של הסתרת הפנים מהבריות, שהיא בכונה גדולה, כדי ליתן מקום לבני אדם, להתיגע ולעסוק, בעבודתו ית' בתורה ומצוות, מבחינת \"בחירה\". כי אז, עולה נחת הרוח לפני המקום, מעבודתם בתורתו ומצוותיו, ביותר מהנ\"ר שלו מהמלאכים של מעלה, שאין להם בחירה, אלא שמוכרחים בשליחותם, כנודע. גם יש עוד טעמים מובהקים ביותר, שאין כאן המקום להאריך בהם. ועם כל השבח, האמור על בחינת הסתר פנים, איננה נחשבת לשלימות, אלא לבחינת \"מעבר\" בלבד. כי היא המקום, שמשם זוכים לכל השלימות המקווה. דהיינו, שכל שכר מצוה, המוכן לאדם, אינו זוכה בה, אלא מתוך יגיעתו בתורה ומע\"ט, בזמן של הסתר הפנים. כלומר, מזמן שעוסק מכח \"בחירה\". כי אז יש לו צער, מתוך התחזקותו באמונתו ית' בקיום רצונו, וכל השכר של האדם אינו נמדד, אלא לפי הצער, שסובל מקיום התורה והמצוה, כדברי בן הא הא, לפום צערא אגרא. ולפיכך, מוכרח כל אדם, לעבור ה\"מעבר\" הזה, של הזמן מהסתר הפנים. וכשמשלים זה, אז זוכה להשגת ההשגחה הגלויה, דהיינו, לגילוי הפנים, כנ\"ל."],"source":"בעל הסולם, \"הקדמה לתע\"ס\", פ'-פ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הסתר וגילוי","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-7229","title":null,"paragraphs":["תורה שבכתב הוא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]. ותורה שבעל פה הוא אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. ושניהם יחד נקרא בחינת \"שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי\".","כי עיקר עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא עלמא, מלשון העלם. שאז, בזמן ההעלם, יש התנגדות, ואז שייך מקום עבודה. וזה סוד מאמר חז\"ל \"שיתא אלפי שני עלמא וחד חרוב [ששת אלפים שנה עולם, ואחד חרב]\". היינו, שיחרב ההעלמא, ואז אין כבר עבודה. אלא הקב\"ה עושה לו כנפים, שזהו בחינת כיסוים, בכדי שיהיה לו עבודה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ק. \"תורה שבכתב ותורה שבעל פה-א\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הסתר וגילוי","על כל פשעים תכסה אהבה","יתרון האור מתוך החושך"]},{"id":"he-7230","title":null,"paragraphs":["החסרון לא נולד, אלא מהסתר פניו של האדון ב\"ה, שלא רצה להאיר פניו על נבראיו מתחילה מייד, שיהיו שלמים בתחילה, אלא אדרבה, הסתיר פניו מהם והשאירם חסרים, כי הנה אור פני מלך - חיים ודאי, והסתרו הוא מקור כל רע.","אבל כיוון שהכוונה התכליתית בהסתר הזה אינה להיות נסתר, אלא אדרבה להיגלות אחר כך, ולהעביר כל הרעה שנולדה רק מן ההסתר ההוא, הנה על כן שם לו חוק ומשפט לגלות פני טובו הנסתרים. וזה הוא על ידי מעשים שיעשו בני האדם, הם המה המשפטים והתורות אשר נתן לנו, תורתו תורת אמת, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, בחיים הנצחיים, כי שכר מצווה - מצווה, הוא הארת פניו ית\"ש, שהסתיר אותם מן האדם בתחילת יצירתו.","כי הנה על כן, לעמל נברא, בהיות היצר שולט בו, ורבה רעתו עליו בכל מיני חסרונות, והריחוק אשר לו מאור החיים. ומעשי המצוות מאירים עליו האור הגנוז, עד שבהשלימו חוק מצוותיו, נשלם עצמו עמהם לאור באור החיים האלה."],"source":"הרמח\"ל, דעת תבונות","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["הסתר וגילוי"]},{"id":"he-7232","title":null,"paragraphs":["\"וברור, שמדת האגואיזם, הטבוע בכל בריה, הוא תנאי מחויב בעצם קיומו של הבריה, שבלעדיו לא היתה כלל עצם נבדל וקיים לפי עצמה. ועם זה, אין זאת צריך לסתור כלום למדת האלטרואיזם שבהאדם. רק הצורך הוא להציב גבולים חזקים ביניהם: חוק האגואיזם מחויב להשמר בכל תוקף רק בשיעור זה שנוגע לקיום המינימלי, וכל העודף על שיעור ההוא, הרשות נתונה לוותר עליו לטובת זולתו.","וכמובן, שכל הנוהג כן, יש לחשבו לאלטרואיסטי יוצא מהכלל. אכן מי שמוותר גם מחלקו המינימלי לטובת זולתו, ומסכן בזה את קיומו עצמו - כבר זה בלתי טבעי לגמרי, שאי אפשר לקיים זה, אלא פעם אחת בחיים\"."],"source":"בעל הסולם, עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7233","title":null,"paragraphs":["\"טוב לתקן ששום אדם לא יתבע צרכיו מהחברה, אלא שיהיו ממונים שיחזרו על הפתחים לחקור צרכי כל אחד והם ימציאו לו מעצמם.","באֹפן, שיהיה מחשבות כל אחד רק להשפיע לזולתו ולא יהיה נזקק לעולם לחשוב לצרכו עצמו. הבסיס על זה: כיון שאנו רואים שבמדת הצריכה אנו שוים לכל החי, וכן כל המעשים הבזוים שבעולם באים מן הצריכה. ולהיפך אנו רואים שכל המעשים המאושרים שבעולם באים ממדת ההשפעה לזולתו.","לפיכך יש לנו לקמץ ולדחות המחשבות של צריכה לעצמו ולמלאות מחשבתינו רק במחשבות של השפעה לזולתו. שזה יתכן באֹפן הנ\"ל\""],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק א', תוספות וטיוטות, קטע י\"א","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7234","title":null,"paragraphs":["\"אכן עם כל האמת שבאידיאה זו, אינני מבטיח למקבלים אותה עתה, אף קורטוב של גן עדן. ולהיפך, גיהינום גדול של צרות מובטח להם. כי העובדה החיה שבארץ רוסיה כבר החכימה אותנו למדי. אמנם זה אינו סותר עוד את אמיתיותה של אידיאה הזאת, כי כל החיסרון שבה הוא, מפני שהיא בשבילנו עדין פגה. כלומר, אין בני דורנו בשלים עוד מבחינה מוסרית, שיהיו יכולים לעכל במעיהם את המשטר הזה של חלוקה שווה וצודקת. כי מחוסרי זמן אנו, שעדיין לא הגענו לידי התפתחות המותאמת לקבל את הסיסמא \"מכל אחד לפי כישרונו, לכל אחד לפי צרכיו\"."],"source":"בעל הסולם, עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7235","title":null,"paragraphs":["\"המתבאר שהציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות. הרי שמדות טובות ומדות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור. כמובן שהדברים אמורים אם כל היחידים ממלאים את תפקידם לציבור בשלימות. ומקבלים לא יותר מהמגיע להם, ולא לוקחים מחלק חברם. אבל אם חלק מהציבור אינם מתנהגים כאמור, הרי הפועל יוצא מזה, שלא זו בלבד שמזיקים לציבור אלא שגם ניזוקים. אין להאריך יותר בדבר שידוע ומפורסם, והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא\""],"source":"בעל הסולם, מאמר \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","בניין החברה העתידית","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חיבור העולם בדור האחרון","כלכלה, חברה ושוק העבודה","תיקון השבירה"]},{"id":"he-7236","title":null,"paragraphs":["\"וזה הכלל, כשם שכל אדם בריא מחונן בשלטון מוחלט על אבריו, המבוסס רק על רחשי אהבה. כי האברים נשמעים לו בהנאה רבה בלי שום יראה מעונשים. - כן המדינה, מבחינה צרכיה הכללים, צריכה לשלוט על כל היחידים שבה בשלטון מוחלט, המבוסס על אהבה והתמסרות אינסטינקטיבית מהפרטים אל הכלל. הוא הכח הנוח ביותר, המספיק להניע את הפרטים לצרכי הכלל.","אבל שליטה המבוססת על כפיה ועונשין, - הוא כח חלש מידי, להניע לכל פרט באופן מספיק לשמירת צרכי הכלל. וגם הכלל יתחלש ולא יוכל לקיים התחייבותו, לשמור ולהגן על גופו ורכושו של כל יחיד ויחיד שבו. ואין לנו עסק כאן עם צורת המשטר של המדינה. כי בין שהיא אוטוקרטי, או דמוקרטי, או שיתופי, - אין הם משנים כלום את עיקר ביסוסה של כח האיגוד החברתי, - לא תוכלה להתייסד ומכל שכן להמשיך את קיומה, אם לא על ידי קשר אהבה החברתית\""],"source":"בעל הסולם, עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7237","title":null,"paragraphs":["\"ואם כן נמצא בהכרח, שאפילו אותו החלק שבמדינה אשר מרוצה כעת מהחיים הקיימים, שהם הזריזים והפקחים, עדיין לפניהם דאגה רבה לביטחון חייהם, מחמת המתיחות מאותם החותרים תחתיהם.","ואם היו מבינים את ערך השלום האמור, היו שמחים לקבל בהחלט סדרי החיים של דור האחרון, כי כל אשר לו ייתן בעד נפשו\""],"source":"בעל הסולם, מאמר \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7238","title":null,"paragraphs":["\"לפיכך במשטר קומוניסטי מובהק, שהפועל יודע שלא יוסיפו לו אם יעבוד יותר, ולא יגרעו ממנו אם יעבוד פחות, ומכל שכן לפי הסיסמא המושלמת - \"שכל אחד יעבוד כפי כוחו ויקבל כפי צרכיו\", נמצא שאין לו לפועל שום תמורה בעד חריצותו היתרה, ואין לו פחד כלל מפני התרשלות שלו, אז אין לו חמר דלק שידחוף אותו לעבודה, ואז ירד פריון עבודתם של הפועלים עד לאפס, ועד שיחריבו את המשטר כולו. ושום חינוך שבעולם לא יועיל להפוך טבע האדם, שיוכל לעבוד בלי חמר דלק, דהיינו בלי תמורה. היוצא מכלל הזה הוא האידיאליסט האלטרואיסט מלידה, שבשבילו התמורה היותר יפה היא טובת זולתו, שחמר דלק האלטרואיסטי הזה מספיק לו לגמרי לכוח עבודה, כמו התמורה האגואיסטית לכל בני האדם. אכן אידיאליסטים הם מועטים, ומספרם אינו מספיק שהחברה תתבסס עליהם. והנך רואה שקומוניזם ואלטרואיזם היינו הך\""],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7240","title":null,"paragraphs":["\"תחילה יש לעשות מוסד קטן, שרוב צבורו יהיו אלטרואיסטים בשיעור הנ\"ל, דהיינו שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, גם מעשרה עד י\"ב שעות ביום ויותר, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה כל העולם כולו, אשר אז יתבטל כליל משטר האגרוף, לא יהיה צורך לשנות דבר בין בעבודה ובין בהנהגה. והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית עולמית, שעליה ילכו ויקיפו עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס במסגרת הקומוניזם יהיו להם תכנית אחת והנהגה אחת עם המרכז, ויהיו כמו עם אחד ממש לרווחים ולהפסדים ולתוצאות\""],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בניין החברה העתידית","כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7241","title":null,"paragraphs":["\"ואין עצה לזה, אלא להביא בלב העובד אמונת שכר ועונש רוחני מן השמים, היודע תעלומות, אשר ע\"י חינוך ותעמולה מותאמת, אותו שכר ועונש הרוחני יהיה חומר דלק מספיק לפריון עבודתם. ולא יצטרכו עוד למנהלים ומשגיחים שיעמדו עליהם, אלא כל אחד ואחד יעבוד בשביל החברה בנפש חפצה יותר ויותר, כדי לזכות בשכרו מן השמים\""],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7242","title":null,"paragraphs":["\"והנני להודות, שהאידיאה הסוציאליסטית, שהיא הרעיון של חלוקה שווה וצודקת, אני רואה אותה לאמיתית ביותר. כי כדור ארצנו די עשיר לפרנס לכולנו. ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית המעכירה חיינו מדורי דורות? הבה נחלק בין עצמנו את העבודה ואת פריה במידה שווה, - והקץ לכל הצרות! שהרי אפילו המיליונרים שבקרבנו, מה הנאה להם מכל רכושם אם לא הביטחון החזק בכלכלתם להם ולזרעם לכמה דורות?! אשר גם במשטר של חלוקה צודקת יהיה להם אותו הביטחון החזק. ועוד במידה יותר גדולה. ושמא תאמרו שיחסרו מכבודם הקדום, שהיה להם בתור בעלי רכוש? גם זה לא כלום, כי אלו האיתנים שהספיקו כוח לנחול כבוד בתור בעלי רכוש, בלי ספק, יימצאו כבוד באותה המידה בשדה אחר, כי שערי התחרות והכבוד לא יינעלו לעולם\""],"source":"בעל הסולם, עיתון \"האומה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7243","title":null,"paragraphs":["\"כי מצד הטבע, אין הכוח לעבודה שווה אצל כל אחד ואחד, - ויש לך אחד מהחברה שהוא מתייגע בעבודתו, מפני חולשתו, בשעה עבודה אחת - הרבה יותר מחברו העובד שתי שעות, או יותר. וכן יש לפנינו עניין פסיכולוגי. כי העצל מאד מטבעו, מתייגע גם כן בשעה אחת - יותר מחברו בשתי שעות או יותר. ולפי השקפת מידת האמת, הברור, אין לנו לחייב חלק אחד מהחברה, להתייגע, יותר מהחלק האחר, לסיפוק צורכי חייהם\"."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"השלום בעולם\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7244","title":null,"paragraphs":["\"אין מלת עונש מצויה כלל בחוקי בית המשפט כי לפי החוקים שלהם נמצא תמיד שהנאשמים ביותר הם מרויחים ביותר. למשל אם הנאשם עבר שאינו ממלא את שעות העבודה אז או שמפחיתין לו את הזמן עבודה או שמקילין לו או שמשביחים את אורח הספקתו, ולעתים מקציבים לו זמן טיפול בבית החינוך ללמדו מעלתה הרבה של \"השפעה לזולתו\". הכל לפי ראות עיני השופטים\"."],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק ד', קטע ב', כוכבית שנייה, סעיף ו'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7245","title":null,"paragraphs":["כל מציאותנו במדינת ישראל היא בסכנה. משום שלפי סדר הכלכלה הנוהגת, עוד יעבור זמן מרובה מאוד מטרם שכלכלתנו תהיה יציבה. ומועטים מאד שיוכלו לעמוד בניסיון להתענות בארצנו, בשעה שיש להם עצה להגר לארצות אחרות העשירות. ולאט לאט יברחו מהסבל, עד שלא יישאר מספר הראוי להיקרא בשם מדינה, ויבלעו חס ושלום בין הערבים. ואם יקבלו המשטר הקומוניזם האלטרואיסטי הבין לאומי, מלבד שייתן להם סיפוק להיות אוונגרד לגאולת העולם, שידעו שכדאי לסבול משום זה, אלא גם יוכלו לשלוט בנפשם להוריד רמת חייהם בעתו, ולעבוד הרבה, בשיעור שיבטיח כלכלה יציבה להמדינה\""],"source":"בעל הסולם, \"כתבי הדור האחרון\", חלק א', תוספות וטיוטות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["כלכלה, חברה ושוק העבודה"]},{"id":"he-7246","title":null,"paragraphs":["הוּא [הילל הזקן] הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי."],"source":"משנה, מסכת אבות, פרק א, י\"ד","author":"משנה","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-7247","title":null,"paragraphs":["\"אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם\". הנה בזהר הק' שואל: \"כיון שכבר אמר תלכו ותשמרו, למה עוד ועשיתם. ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה, אמר הקב\"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש 'ועשיתם אותם' - כאילו אתם עשיתם אותי\" (בחקותי אות יח ובהסולם שם). ויש להבין, מהי הכוונה שמי שהולך בדרך ה' הוא עושה את ה', איך יעלה על דעת האדם לחשוב דבר זה?","הנה ידוע ש\"מלא כל הארץ כבודו\", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו שכתוב: \"את השמים ואת הארץ אני מלא\". אלא שהקב\"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב\"ה \"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין\". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז מגלה הקב\"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב\"ה הוא השולט על העולם. נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת שהאדם מרגיש את הקב\"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה. וזה שאנו אומרים: \"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד\", היינו שיתגלה כבוד מלכותו עלינו. וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה, ועל ידי זה ממשיכים כל טוב בעולם, שכל ההשפעות שלמעלה נמשכות בזה שעוסקין בתורה ומצוות בכוונה להמשיך מלכותו יתברך עלינו."],"source":"רב\"ש - ב', אגרת עו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד מגלה אחד","אין עוד מלבדו","אם אין אני לי, מי לי","אני ראשון ואני אחרון","אתם עשיתם אותי","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ברית","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","העבודה בהסתרה","יחוד ה'","לגלות את כבוד מלכותו","להמליך עלינו את המלך","מלוא כל הארץ כבודו","מרכז העשירייה","מתעוררים להזמנת הבורא","ראש השנה","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד","תפיסת עולם האינסוף – שמחה ושלימות האיחוד"]},{"id":"he-7250","title":null,"paragraphs":["אצל הבורא שייך לומר תורה, כי עבודה, שייך דווקא לנבראים.","עבודה נוהגת רק בנבראים. לכן כשמדברים מעבודה, יהיה הכוונה שלומדים מה שהאדם צריך לעשות. והאדם צריך לומר במצב זה, \"אם אין אני לי, מי לי\".","ואחר כך על עבודה זו צריכים להמשיך בחינת \"תורה\", שזה נקרא מה שהקדוש ברוך הוא עושה. כלומר צריכים להמשיך בחינת השגחה פרטית, ואסור לו לומר, \"כוחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה\", וזה שתורה נקרא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, כלומר שהכל עושה הבורא.","וענין עבודת האדם נכלל בבחינת תורת ה', זאת אומרת שהאדם מייחס את כל עבודתו על שם הקדוש ברוך הוא. וזה שכתוב שתורה נקרא שמותיו של הקדוש ברוך הוא.","ובכל דבר יש להבחין בחינת תורה ועבודה, שבזמן שהאדם עוסק בתורה, האדם צריך שיהיה לפניו תמיד את השכר, מה שהוא מקווה לקבל מלימוד התורה.","א. עבודה. \"המאור שבתורה מחזירו למוטב\", ומזה יהיה לו כוח לעבודה, שכל מה שהוא יעשה, יהיה בעל מנת להשפיע.","ב. תורה. לזכות לשמות הקדושים, כי \"מאן דלא ידע צוויא דמארי, איך יעביד ליה\"."],"source":"רב''ש - ג', \"מהו תורה ועבודה\", מאמר 659","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-7251","title":null,"paragraphs":["הכתוב: \"מה ה' אלקיך שואל ממך כי אם ליראה את ה' אלקיך וכו' ולעבוד את ה' אלקיך\" וכו'. אמנם כן, יש שתי מטרות: אחת, שצריכה להיות לעיני האדם, ואחת, לבורא ית' בעצמו. והכתוב מדבר מה שצריך להיות לעיני הנברא.","והענין כמו\"ש בפרקי אבות: \"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\". כלומר, שבהיות השלמות מטרת העבודה וגמר מלאכתה, אם כן יש צד פרוץ לפני הס\"א, להתקרב ולהבינו, שאינו מסוגל לזה, ולהביאו ליאוש, כי על כן צריך האדם לדעת, שגמר מלאכה אינו עסק האדם כלל וכלל, כי אם עסק השי\"ת, ואם כן איך אתה יכול לדעת את השי\"ת, ולשערהו אם יכול הוא לגמור מלאכתו, או אינו יכול ח\"ו, שזה ודאי חוצפה והמרה.","\"ולא אתה בן חורין להבטל ממנה\", אפילו בו באופן, אם השי\"ת רוצה שתעבוד, בלי לגמור מלאכה. וז\"ש: \"מה ה' אלקיך שואל\" וכו'. פירוש, הנברא מחוייב לדעת רק אחת שהשי\"ת... עבודה, ועל כן יעשה רצונו יתברך בתמימות, ע\"ד: \"פתחו לי פתח א' של תשובה כחודה של מחט\", וע\"כ ינצל מהס\"א, שלא יתקרב אליו לעולם, ואם האדם נשלם בזה, יכול הוא להיות בטוח שהשי\"ת מצדו יגמור מלאכתו. \"ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות\".","אבל אם אינו מוכן מצדו לעבדו, אפילו באופן שלא יזכה לגמר מלאכה, ולפתחו של אולם, ודאי לא יועיל לו כל החנופות והשקרים, וכבר ביארתי מ\"ש בזוהר \"ע\"פ שנים עדים וכו' יומת המת\", דא ס\"ם דאיהו מת מעיקרא שאין הדבר כבד להרוג את המת, הגם שיש למת קליפת ימין, כי הקליפה היותר קשה מתבטלת ברבוי הודאה לפני השי\"ת, ורבוי העבודה."],"source":"בעל הסולם, אגרת כ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי"]},{"id":"he-7252","title":null,"paragraphs":["\"אין קדוש כה'\". שואל: אבל יותר גרוע מה' יש קדוש. \"אין צור כאלוקינו\". משמע שיש צור אחר, אלא שהוא גרוע מעט מה'. אלא, יש קדושים מלאכים ונשמות, וכולם מקבלים קדושה מה'. מה שאין כן \"כי אין בלתך\", אלא אתה תתן להם קדושה (זהר תזריע, דף י\"ג, אות ל\"ז). יש לשאול בעבודה מה מרמז לנו זה. אלא שהאדם צריך להאמין, איך כל התגברויות בעבודה והאם נתן יגיעה לזכות לקדוש, כמו שכתוב \"קדושים תהיו, כי קדוש אני\". אז האדם צריך לדעת, שכל עבודת האדם אינו מועיל כלום, אלא הכל מה'. כלומר, כל הקדושה שהאדם מרגיש שיש לו, בא לו מה'. וזה פירוש, אין קדושה, היינו שום קדושה בעולם, שיהיה יכולת באדם להשיג מכוחות עצמו, אלא הכל בא מה'. זה שכתוב, \"אין קדוש כה', ואין צור כאלוקינו\". ידוע, שענין כלים נקראים בשם אלקים, ואורות נקראים בשמות הוי\"ה. וזה שכתוב, \"אין צור\", זה שהאדם רואה, שיש לו כלים דהשפעה. שנברא אצלו דבר חדש, שזה נקרא צור. היינו במקום שהיה לו כלים דקבלה, נצטיירו אצלו כלים דהשפעה. שאל יעלה בדעתו של אדם, שהוא עזר משהו לה', ובזה השיג כלים דהשפעה. אלא, הכל בא מלמעלה. כידוע מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שלפני עבודה האדם צריך לומר, \"אם אין אני לי מי לי\", ואחר העבודה הוא צריך להאמין בהשגחה פרטית, דהיינו, שהכל עושה ה'. וזה שכתוב שם, ש\"הקדוש ברוך הוא צר צורה בגו צורה\". שיש לפרש, שבתוך צורת הכלים שהם קבלה, שם צר צורה של השפעה."],"source":"רב\"ש ג', מאמר 845 \"אין קדוש כה'\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אם אין אני לי, מי לי","אני ראשון ואני אחרון"]},{"id":"he-7253","title":null,"paragraphs":["ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך (דברים כ\"ח פ\"ה). והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות (יחקאל כ' ל\"ב).","הרי הוי' יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח - כמו שאר העמים שנתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר.","לא כן בית ישראל, - עם זה לא ימצא לו מנוח בין הגוים, עד שיתקיים בו הכתוב: \"ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך\".","אפשר לבאר הדבר מתוך ההשגחה. וגזירת הכתוב עלינו, כי התורה אמת, וכל דבריה אמת, ואוי לנו כל זמן שאנחנו מסופקים באמיתותה, ואנו אומרים על כל התוכחה שמתקיימת בנו, שהם מקרה וגורל עור ח\"ו, אשר לדבר זה יש רק תרופה אחת, והיא, להחזיר עלינו את הצרות, בשיעור כזה - עד שנתבונן בהם שאינם מקרים, אלא השגחה נאמנה היעודה עלינו בתורה הקדושה.","ויש לבאר הדבר מתוך חוק ההתפתחות גופו, אשר בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה (עי' מאמר ב' דרכים [מאמר החרות]) הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות וכיון שחברי האומה התפתחו היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה.","וכיון שלא עשו זאת אלא רצו לערב שם גם את האנכיית הצר, דהיינו, השלא לשמה, מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות, של עשירות והרמת הכח - על הצדק, כשאר הגוים.","וכיון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו להנות מהחיים, ככל שדרש מהם האנכיית. וכיון שעשו כך, התפוררו כחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן.","ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיא, על ידי תלמידים דלא מעלי, שבראשם עמדו צדוק ובייתוס. שכל עיקר מרידתם בחז\"ל, היה מטעם החיוב של לשמה, כמ\"ש בדברי חז\"ל, \"חכמים הזהרו בדבריכם\", כי לא רצו לפרוש מהאנכיית. ועל כן הקהילו קהלות מסוג הגרוע הזה, ונעשו כת גדולה שנקראו צדוקים, אשר הם היו העשירים והקצינים, רודפי תאות אנכיית, שלא כדרך התורה, והם לחמו עם הפרושים, והם שהביאו את מלכות רומא והשליטות על ישראל, והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז\"ל על פי התורה, עד שנחרב הבית ונגלה הדר ישראל."],"source":"בעל הסולם, \"הגלות והגאולה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה"]},{"id":"he-7254","title":null,"paragraphs":["כאן אני רוצה להשיב על ג' שאלות:","האחת: מהותה של הדת, מהו?","השניה: אם מטרתה מקווה בעולם הזה, או לעולם הבא דוקא?","השלישית: אם מטרתה עומדת לטובת הבורא, או לטובת הבריות?","ובהשקפה הראשונה, יתפלא כל מעיין בדברי, ולא יבין את ג' השאלות הללו, שהצבתי לי לנושא להמאמר הזה.","א. שהרי, \"זיל קרי בי רב הוא\", ומי הוא שאינו יודע, מהו דת?","ב. ומכל שכן, השכר ועונש שלה, המקווה וצפוי בעיקר לעולם הבא?","ואין צריך לומר, השאלה הג', שהכל יודעים, שהוא לטובת הבריות, לנחותם לטובה ולאושר. וכי יש מה להוסיף על זה?","ובאמת, אין לי מה להוסיף כלום!","אולם, מתוך שיודעים את ג' ידיעות הללו, ושגורה כל כך בפיהם, מגרסא דינקתא, על בוריים, עד שלא נמצא להם שום הוספה ובירור דברים, במשך כל חייהם, הרי זה מורה, על אי הידיעה בדברים הנשגבים האלה!","ובהכרח, שהמה כל עיקרי היסוד, אשר כל המשא, של בנין הדתי בנוי ונשען עליו!","ואם כן, הגידו לי, איך זה אפשר, אשר נער קטן, כבן י\"ב או י\"ד שנים, כבר נמצא לו מקום מוכן במוחו, לכלכל היטב ולהבין, ג' ידיעות דקי העיון כאלה? ומכל שכן, באופן מספיק כזה, שלא יוצטרך לו, עוד להוסיף עליו דעה והשכל, במשך כל ימי חייו?","אכן, כאן הדבר קבור! כי הנחה הנמהרה הזאת, הביא לכל קלות הדעת והמסקנות הפראיות, שמלאה את אויר עולמינו, בדורינו זה. והביא אותנו לידי מצב, אשר הדור השני, כמעט שנשמט כולו מתחת ידינו."],"source":"בעל הסולם, \"מהות הדת ומטרתה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה"]},{"id":"he-7255","title":null,"paragraphs":["זה ידוע שיש בחינת כלל ובחינת פרט. הכלל ישראל נקרא בחינת \"דומם\". וזה בחינת \"בהמה\", שהיא בחינת נפש, מלשון נפישה, שיש לה רק תנועה כללית, לכל מין ומין יש בחינה מיוחדת לכולם.","מה שאם כן בחינת \"צומח\" יש להם תנועה פרטית. וזה נקרא בחינת \"אדם\", \"כי האדם עץ השדה\". שעל צומח יש תמיד חידוש, שמתגדל והולך.","מה שאם כן להדומם לא ניכר איך שהדומם מתגדל, שזה נקרא תנועה כללית, שבאופן כללי יש בחינת צמיחה להדומם. לכן אצל הכלל הם תמיד באופן כלל בסדר.","מה שאם כן בבחינת הפרט, אלו ששייכים לבחינת אדם עץ השדה, צריך תמיד להיות בחינת חידוש, היינו צמיחה. שכל פעם מתגדל והולך, מטעם שכן דרך התגלות השפע עליון, בבחינת \"אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף\" (יבמות סב.).","לכן אין בחינת חידוש אור שלא יהיה נמשך מאין סוף ברוך הוא, כי באופן כזה מתפשט השפע בזה אחר זה. לכן כשאדם מחדש תמיד את עבודתו, הוא תמיד בבחינת \"הולך\". ואם הוא נשאר על מדרגתו, אז מורידין אותו מלמעלה, ואז הוא נעשה \"יורד\". וזה בכדי שיהיה לו צורך לעלות עוד פעם למדרגה חדשה, מטעם שכל פעם שעולה בחזרה, אין הפירוש שהוא עולה למדרגתו הקודמת, אלא תמיד הוא מצב חדש. נמצא לפי זה או שהוא הולך למעלה או שיורד למטה, אבל \"עומד\" לא שייך לבחינת אדם.","מה שאם כן באנשים שהם שייכים לבחינת דומם דקדושה, הם כן בחינת עומדים, היינו שלא צריכים ליפול ממדרגתם. אלא שהם בבחינת הדומם, שיש לו רק תנועה כללית ולא פרטית, כמו הצומח."],"source":"רב\"ש-ג', מאמר 395. \"בחינת דומם ובחינת צומח\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה"]},{"id":"he-7256","title":null,"paragraphs":["\"ויקח שש מאות רכב בחור\". משל מי היו, אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר \"וימת כל מקנה מצרים\", אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר \"הנה יד ה' הויה במקנך\" וגו', אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר, \"וגם מקננו ילך עמנו\" וגו', אלא משל \"הירא את דבר ה' מעבדי פרעה\". הרי למדנו שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל\", עד כאן לשונו (מדרש תנחומא, בשלח).","מכאן משמע שעיקר השמירה מסביבה היא מסביבה של ירא ה'. והם עבדי פרעה, שענין פרעה הוא כמו שאמר האר\"י הקדוש, שגלות מצרים היתה הדעת דקדושה בגלות. ופרעה היה מוצץ את השפע, שענינו הוא הרצון לקבל. שהם נקראים עובדים רק לטובת עצמם, ואין להם שום שייכות לעבודה להשפיע, כי כל כוונתם היא רק להנאת עצמם.","ועיקר השמירה שצריך להיות מפניהם, היא משום שבחיצוניות ניכר שהם עובדים, שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים \"ירא ה'\", אחרת הם לא היו נקראים כך. ומכל מקום בפנימיותם הם משועבדים לפרעה, היינו שכל כוונתם היא רק למלאות רצונם וצרכי עצמם, ואין להם שום שייכות לגבי עבודה של להשפיע.","וסביבה כזו מביאה תקלה לעובד ה', משום שהאיש רוצה ללכת בדרך ה', והוא רואה את עבודתם בזמן שהם עוסקים ביראת ה', אזי הוא מתפעל מהכוחות שלהם. היות שבזמן שעוסקים בבחינת עבדי פרעה, אזי אין להם ההתנגדות מצד הגוף, שהיות שגם הכוחות האלו, שנותנים הם רק לצורך הגוף. וממילא לא שייך כאן ענין של התנגדות, אלא אדרבא, הגוף מסכים לתת כוחות.","נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל, היינו למי שרוצה להיות ל\"ישראל\" ולא להיות מ\"עבדי פרעה\". היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן בעיניו. לכן הוא נמשך אחריהם, וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן בעבודה של להשפיע. ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע.","מה שאין כן בסביבה של חופשים, שאין הם מסוג של ירא ה', אזי אין להם שום קשר איתו, היות שהוא יודע שאין מה ללמוד מהם. ואז אין להם שום התחברות המחשבה, כי הוא יודע שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם של חופשים. לכן מסביבה כזו אין תקלה. מה שאין כן מ\"יראי ה'\" שהם עבדי פרעה, הם מביאים תקלה לישראל, ומהם צריכים לברוח כמטחוי קשת."],"source":"רב\"ש - ג' . מאמר 919. \"ענין סביבה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה"]},{"id":"he-7257","title":null,"paragraphs":["כתבי רב\"ש, כרך ג', רשומה 301 \"המון העם ויחידי סגולה\"","יש המון העם ויש יחידי סגולה. ויש חינוך ומנהג. ויש בחינת יראת שמים.","ענין המון העם נקרא בחינת חינוך, היינו מה שמחייב אותו לקיום תורה ומצוות הוא מה שנתחנך כך. זאת אומרת אם הגוף שואל לאדם, בשביל מה אתה עושה אלו המעשים, אז הוא מתרץ לעצמו, מטעם שנתחנכתי כך, וכך המנהג אצלנו בהסביבה שבה נולדתי. לכן זהו בסיס חזק, שאין האדם נופל ממצבו, משום שההרגל נעשה טבע. לכן כל הדברים והמעשים שהאדם נתחנך בהם, לא קשה להגוף לקיים אותם, מטעם שיש לו מחייב חזק, הנקרא חינוך או מנהג. לכן אם האדם לא פגם במנהגי ישראל ובהחינוך שלו, אז הוא יכול להמשיך בהרגלים שלו. למשל אין האדם עומד בפני נסיון שיסע באוטו בשבת, מטעם שנתחנך כך.","מה שאם כן אם האדם רוצה לעשות מעשים בדברים שלא נתחנך בהם, אז על כל מעשה אפילו שהוא קטן ביותר, כבר הגוף שואל בשביל מה אתה עושה כך, היינו מי הוא המחייב. ואז כבר האדם עומד לפני נסיון ובחירה, מטעם שעוד אין לו על זה מחייב. היות שבהסביבה שבה הוא נמצא לא עושים דברים כאלו, לכן אין לו על מי להסתכל, שיוכל לומר שיש לו המון עם שעושים או מדברים או חושבים כמו שהוא רוצה עכשיו לעשות. נמצא שאין לו על מי לסמוך, כיון שאין לו בסיס מצד החינוך והסביבה, אלא הוא מוכרח לומר שיראת שמים מחייבת אותו לעשות כך וכך. לכן אין לו על מי לסמוך, אלא על \"יחידו של עולם\".","לכן איש הזה נקרא מיחידי סגולה, ולא מהמון העם, שאצלם הוא נולד וקיבל את החינוך. ומשום זה הוא זקוק אז לסיוע מה'. וזה ענין \"הבא לטהר מסייעין אותו מן השמים\", מטעם שלא יכול לקבל עזרה מהמון העם, לכן הוא זקוק לרחמי שמים, והוא מוכרח לקבל תורה מן השמים. מה שאם כן התורה שמקובלת אצל המון העם אינה יכולה לעזור לו, משום שהמה לא יתנו כוחות לעבוד יותר ממה שיש להם."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ג', רשומה 301 \"המון העם ויחידי סגולה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה"]},{"id":"he-7259","title":null,"paragraphs":["שמור רגליך מלקבל טלטולא דגברא [טלטול של גבר] טרם הזמן. כי \"במקום שאדם חושב, שם הוא\". ועל כן בזמן שאדם בטוח שלא יחסר לו כל טוב, אפשר לו לשים עמלו בדברי תורה, כי \"ברוך מתדבק בברוך\". אבל בחוסר הבטחון יתחייב בטרחא, וכל טרחא הוא מס\"א. \"ואין ארור מתדבק בברוך\". כי לא יוכל לשים כל עמלו בדברי תורה. ואם אמנם מרגיש הוא לכתת רגליו במדינת הים, על כל פנים, לא יחשוב בדברים אלו כלום, אלא במהירות גדולה כמו שכפאו שד, ויחזור לקביעותיה, כדי שלא יפזר נצוציו בזמנים ומקומות אשר זולת זה, עודם אינם מאוחדים כראוי. ודע שלא ישוער שום פגם מהתחתונים, רק בזמן ומקום המורשים, כמו שהוא עכשיו, רצוני לומר, אם מועיל, או מצטער, או ח\"ו מתיאש לרגע הנוכחה, הרי הוא \"שדי תכלה בכל הזמנים, ובכל המקומות שבעולם\", שז\"ס \"רגע באפו\" ו\"כמה זעמו? רגע\". על כן אין תקנה לאדם, אלא להיישיר כל הרגעים ההוים, והעתידים לבוא, שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול. ומי שדוחה רגע שנוכח פניו, כי מוקשה הוא, מגלה כסילותו לכל, שכל העולמות, וכל הזמנים, אינם כדאים בעדו, באשר שאין אור פניו מלובש בשינוי העיתים והזמנים, אע\"פ שעבודתו של אדם, בהכרח משתנה על ידיהם. ובעבור זה, הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והבטחון שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות. וזה ענין \"בהאי אתא קלילא, זמין לכל עבידתיה בהני יומא שיתא [מזומנת לכל מעשיו בשישה ימים אלו]\". כי אות ה\"א שהיא שורש הבריאה, היא אות קלה, שאין הטורח מועיל להגדיל קומתה ולא כלום, באשר \"דאזדריקת ע\"ד א\"ס וא\"ת [שנזרקה על דרך אין סיבה ואין תכלית]\", ע\"כ המקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, אינו מוצא טורח בעבודת השי\"ת, ועל כן יכול להיות דבוק בהשי\"ת ביום ובלילה, באור ובחושך, ולא יעצרנו הגשם, הנברא בעובר ושב, בחלוף ותמורה, כי הכתר שה\"ס אין סוף ב\"ה, מאיר לכולם בשוה ממש, שהסכל ההולך, תחת מבול של המניעות הזורם עליו, מלפניו ומלאחריו, ואומר לכל, שאינו מרגיש בחסרון הפסק הדבקות, איזה קלקול ואון בעדו. כי אם היה מרגיש את זה, ודאי היה מתחזק למצוא איזה תחבולה, להנצל על כל פנים מהפסק הדבקות, הן פחות והן יותר, אשר תחבולה זו עדיין לא נמנעה משום מבקש אותה, או על דרך \"מחשבת האמונה\", או על דרך \"הבטחון\", או על ידי \"בקשות תפלתו\", שהמה מותאמים לאדם דוקא במקומות הצרים הדחוקים, כי אפילו \"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי [אפילו הגנב, במחתרת, קורא לבורא]\", אשר על כן אין צורך לזה למוחין דגדלות, לשמור על הענף שלא יופסק משורשו כרגע."],"source":"בעל הסולם, אגרת י\"ח","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","דביקות","הכנעה","יאוש מכוחותיו עצמו","יחוד ה'","גדלות הבורא","להתחזק באמונה וביטחון בדרך","לחבר ימים ולילות","ללכת בהתגברות","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות","ממשיכים את הכנס בעלייה","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו","תפילה"]},{"id":"he-7261","title":null,"paragraphs":["באמת יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.","כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'. שזה סוד מה שכתוב \"וישלך אדרתו אליו\". היינו שאח\"כ היה מיחס כל האדרת שער אליו, היינו אל ה'. כלומר, שראה עתה, שהקב\"ה נתן לו את האדרת הזו, וזה היה בכוונה, כדי להמשיך אור עליון עליהם. אולם זה יכולים לראות רק אח\"כ. היינו, לאחר שכבר זכה להאור השורה על אלה הסתרות והדינין, שהיה לו מתחילה. כי הוא רואה שבלי השערות, היינו הירידות, לא היה מקום, לאור עליון שישרה שם, כי אין אור בלי כלי. לכן הוא רואה שכל הרוממות השם ית' שהשיג, היה בגלל השערות והסתירות שהיה לו, וזה סוד \"אדיר במרום ה'\", כלומר, שע\"י האדרת זוכים לרוממות ה'. וזה סוד \"רוממות אל בגרונם\", כלומר שע\"י הגרעונות בעבודת ה', זה גורם לו שירומם עצמו לעלות למעלה. כי בלי דחיפה, האדם מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להשאר במצב שבו הוא נמצא. מה שאין כן אם הוא יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שהוא מבין, זה נותן לו כח להתגבר, שאינו יכול להשאר במצב כל כך גרוע, היות שהמצב שבו ירד, הוא לא יכול להסכים להישאר כך. לכן הוא מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שהוא מגלה שמותיו של הקב\"ה, הנקראים י\"ג מדות של רחמים, וזה סוד \"ורב יעבוד צעיר\". וכמו כן \"רשע יכין, וצדיק ילבש\". כמו כן \"ואת אחיך תעבוד\". זאת אומרת, שכל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו משמשים להקדושה, כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים שלהם. שזה נקרא \"רשע יכין, וצדיק ילבש\", כלומר שהם נותנו הכלים ומקום עבור הקדושה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי לג. ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","הכבדת הלב בכניסה לעיבור","הסתר וגילוי"]},{"id":"he-7262","title":null,"paragraphs":["כתוב, \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך\". היה צריך לומר, תזכיר את שמי. אלא הפירוש הוא, באותה מידה שאני מזכיר את שמי, באותה מידה אבא אליך.","ולכאורה אין שום פירוש למה שהוא מתרץ. אלא לפי הנ\"ל מובן היטב, היינו שבאותה המידה שהזכיר, היינו למה שאדם משתוקק, את זה נותנים לו. והנה אלו, שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים לעשות נחת רוח ליוצרו, והם רואים, שכל מעשיהם אינם לשם שמים, אז הם מתפללים לה', שהוא יראה, שהם יוכלו לעשות מעשים לשם ה'. אז אומר הקדוש ברוך הוא, \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי\", היינו שאתם תתנו לי את האפשרות, שאני אוכל ליחס את שמי על מעשיכם. היינו, שיהיה התעוררות מלמטה, שאני, אומר הקדוש ברוך הוא, איחס את שמי על המעשים. אז מאיפה אתם תדעו, שאני כבר מיחס את שמי עליהם. זה תראו, אם אני \"אבוא אליך וברכתיך\". היינו שכל מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו, אינה יכולה להתגלות מטרם שתקנתם את ענין נהמא דכסופא, היינו שתעשו את מעשיכם להשפיע. ואז יקוים מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. וזה שכתוב, \"בכל מקום אשר אזכיר את שמי\". שאני יחסתי את שמי עליהם, היינו שכל מעשיכם רק להשפיע. אז תדעו, אם אני \"אבוא אליך, וברכתיך\". על דרך שאומר הרמב\"ם, \"היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות\"."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 495 \"דרך אמת\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבדו","נחת רוח"]},{"id":"he-7263","title":null,"paragraphs":["\"בא אל פרעה\", ה\"ס השכינה הקדושה בהתגלות, מלשון \"ופרע את ראש האשה\". והענין שבמדה שבני ישראל חשבו שמצרים מעבידים אותם ומטרידים אותם מעבדות ה', באותה מדה היו באמת בגלות מצרים, וכל הטרחא של הגואל, לא היתה אלא לגלות להם שאין כאן כח אחר מעורב, ו\"אני ולא שליח\", כי אין שום כח זולתו. שזה היה באמת אור הגאולה. וזה שנתן הקדוש ב\"ה למשה בדבור: \"בא אל פרעה\", כלומר, תייחד האמת, שכל הביאה למלך מצרים, אינו אלא לסוד פרעה, לגלות השכינה הקדושה, וזה שאמר: \"כי אני הכבדתי את לבו וכו' למען שתי אתתי אלה בקרבו\"."],"source":"בעל הסולם, אגרת י\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","פסח"]},{"id":"he-7264","title":null,"paragraphs":["כתוב, כל פעל ה' למענהוּ. שכל הפעולות הנוהגות בעולם, לא נבראו מתחילתן, אלא להשפיע נחת רוח אליו. ולפיכך נמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם, בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם. שהרי הקב\"ה אומר, כל העולם בשבילי נברא, כמ\"ש, כל פעל ה' למענהו. וכמ\"ש, כל הנקרא בשמי, לכבודי בְּרָאתיו. ואנו אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה. כי אנו אומרים, כל העולם אך בשבילנו נברא. ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו, להנאותינו, ולכבודנו. ולפיכך, אין פלא, מה שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמה. וע\"כ מוטעמת לנו השגחתו בטו\"ר, בהנהגת שכר ועונש. כי זה תלוי בזה, ששכר ועונש מסובב מטו\"ר. כי כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו. כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע\"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טו\"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע\"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'. אמנם מכוח הנהגת שכר ועונש עצמה, הכין ה', שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה לגמה\"ת. שכל בני אדם ישיגו הכלים של הקבלה המתוקנים, ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרם, בשיעור הכתוב, כל פעל ה' למענהו. כמו שנבראו מתחילתם. ואז יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין, ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הזדונות ייהפכו לזכויות, וכל הרעות לטובות גדולות. ואז תתגלה השגחתו הפרטית בעולם כולו, שכולם יראו, כי הוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם לכן. כי עתה, אחר שכבר נהפכו הרע והעונש לטובות ולזכויות, תינתן האפשרות להשיג פועלם. כי כבר מתאימים הם למעשה ידיו. כי עתה ישבחו ויברכו אותו, על אלו הרעות והעונשים המדומים בשעתם. וזהו עיקר הקוטב של המאמר. כי עד עתה היו גם התיקונים נחשבים למעשה ידינו. כי ע\"כ קיבלנו עליהם שכר ועונש. אמנם בזיווג הגדול של גמה\"ת, יתגלה, שהן התיקונים והן העונשים, כולם הם רק מעשה ידיו."],"source":"זוהר לעם, הקסה\"ז, \"ליל הכלה\", 138","author":"זוהר לעם","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-7266","title":null,"paragraphs":["כלל הדבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים, אכן אם לא זה ולא זה, הוא בהסתר פנים ח\"ו, ה' יצילנו מזה. ואם ח\"ו ימהר לבו להפרידו מבני אדם מאיזה שנאה וקנאה, תיכף ירוץ אל אחיו החברים המקשיבים לקול ה' באמת, לאמור \"אחי ונפשי הצילני נא והשמיעיני נא דבר ה' ירפא את לבבי ההרוס\", וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו, ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה אחד שוכן בתוכם ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות, ויתנשאו בעילוי גוף ונפש."],"source":"\"פרי הארץ\", מכתב ל","author":"פרי הארץ","subjects":["אחד ולתמיד","דורשים ללא הפסק","חוק הערבות"]},{"id":"he-7267","title":null,"paragraphs":["אין לך אדם שאין לו קטנות השכל והפסק הדביקות ממנו יתברך. לזאת הזהיר אותנו יתברך בתורתו - מצות ואהבת לרעך כמוך, כי מידת האהבה גורם הדביקות כידוע, כאשר ידבקו יחד כאיש אחד. ג\"כ אין לך אדם שאין לו שעה שיהיה לו שפע דביקותו האמיתי באותו פרק שזה בטל, וכשנחשבים לאיש אחד, הרי הוא מושגח על דרך דביקות חבירו והתקשרותו בו ית', ממש כגוף אחד שכל האברים מושגחים ע\"י התקשרות המוח והלב, והמה מושגחים ונשמרים יותר מכל אברי הגוף מפני שהמה יותר קרובים אל החיות וההתקשרות והדביקות ובכל זאת גם כל אברי הגוף מושגחים על ידיהם."],"source":"\"פרי הארץ\", מכתב ל","author":"פרי הארץ","subjects":["אחד ולתמיד"]},{"id":"he-7269","title":null,"paragraphs":["אלה דברי הברית החוקים המשפטים והתורות אשר קבלו עליהם החברים הקדושים, אשר באו על החתום, לקיים עליהם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כולם. כי נעשו כולם להיות כאיש אחד לעבוד את העבודה הזאת עבודת ה', להחשב אחד מהם ככולם לכל העבודה הזאת.","עשו את עצמם כולם כאיש אחד להיות עובדים עבודה תמה ונקיה לפני בוראם, עד שכל איש מהם אשר יעשה מצוה אחת, כאילו נעשית מיד כולם, תחשב לתיקון השכינה הקדושה.","קבלו עליהם לאהוב איש את אחיו ולהתנהג באחוה ולב טוב ולקבל איש תוכחת חבירו באהבה רבה בלא שום כעס וכל שכן שנאה, אלא באהבה ובשלום לרצון להם לפני ה'."],"source":"מתוך תקנון קבוצת רמח\"ל","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["אחד ולתמיד"]},{"id":"he-7270","title":null,"paragraphs":["ואתם, החברים שבכאן, כמו שהייתם בחביבות, באהבה, מקודם לכן, גם מכאן ולהלאה לא תתפרדו זה מזה, עד שהקב\"ה ישמח עמכם, ויקרא עליכם שלום, וימצא בזכותכם שלום בעולם. ז\"ש, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך."],"source":"זוהר לעם, אחרי מות, 66","author":"זוהר לעם","subjects":["אחד ולתמיד"]},{"id":"he-7271","title":null,"paragraphs":["תכלית כונת הבריאה היתה שלא תרד שום השפעה רק על ידי אתערותא דלתתא והעלאת המיין נוקבין שמעוררין הכנסת ישראל, ועל ידי שהם מעלין מיין נוקבין מתעלים על ידי זה כל העולמות ומוסיפים תשוקה להדבק לשורשם, וזה הוא עיקר שעשועין להשם יתברך, שישראל מזככין עצמם ממעמקי הגשמיות ומשתוקקים להדבק בבוראם."],"source":"\"מאור ושמש\", פרשת האזינו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["אחד מגלה אחד"]},{"id":"he-7277","title":"אתם נצבים היום כלכם","paragraphs":["\"אתם נצבים היום כלכם\". מלמד שכינסם, להכניסם בברית (רש\"י). \"כלכם\" פירושו, שכולם נכנסו בערבות (\"אור החיים\" הקדוש).","מקשים, מדוע מתחיל ברבים \"כלכם\", ואחר כך לשון יחיד \"כל איש ישראל\". הכונה, \"כלכם\", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכלכם, כמו שכתוב \"ויחן העם תחת ההר\", כאיש אחד בלב אחד. היינו שיש אהבת ישראל, אז יכולים להצליח."],"source":"רב\"ש א', מאמר 19 \"אתם נצבים היום\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-7278","title":null,"paragraphs":["חז\"ל דרשו (יבמות י\"ג ע\"ב) \"לא תתגודדו\" -  לא תעשו אגודות אגודות, משום שהעיקר הוא הנפש, והגוף הוא רק לבוש הנפש ולא אדם במוחלט. והמצוה שנהיה נמשכים אחר הנפש, וע\"כ אין להצטער כ\"כ על הטפל ועל הלבוש בעוד שהעיקר עוד נתעלה. והנה ישראל בנפשותם הם כולם כאיש אחד, והחילוק והפירוד הוא מצד הגופים, ומצד הגופים באות כל המחלוקות והאגודות אגודות, ולאיש המשכיל שנמשך לגמרי אחר הנפש, נקל לו להיות אוהב לרעהו כנפשו, ולסלק כל המחלוקות והפירוד והאגודות."],"source":"שם משמואל, פרשת צו","author":"שם משמואל","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-7279","title":null,"paragraphs":["מפני שהנשמות כלולות יחד, יש בזה חלק זה ובזה חלק זה, ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה, וכל זה מפני כללותם, ולכך פירשו רז\"ל (ברכות מ\"ז ב') על הנמנה מעשרה ראשונים בבית הכנסת, אפילו מאה באים אחריו, מקבל שכר כנגד כולם, מאה כמשמעו, מפני שהעשרה הם כלולים אלו באלו, הרי הם עשר פעמים עשרה, הרי הם מאה, וכל אחד מהם כלול ממאה. אם כן אפילו יבואו מאה, הוא יש לו שכר מאה, וכן מטעם זה ישראל ערבים זה לזה, מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחברו, וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו, נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו, ואם כן הם שאר זה עם זה."],"source":"הרמ\"ק, תומר דבורה","author":"הרב משה קורדובירו (רמ\"ק)","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-7281","title":null,"paragraphs":["כל הנשמה תהלל יה (תהילים קנ, ו). שלימות השכינה - בנשמת מלך המשיח, שהוא בת יחידה. אלא שכדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות, ונעשות כלם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, כי היא 'כלה', ואז, \"כלך יפה רעיתי\" ואין נשאר שום מום, כי בכח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן."],"source":"דרושי כ\"ד קישוטי כלה לרמח\"ל","author":"דרושי כ\"ד קישוטי כלה לרמח\"ל","subjects":["ערבות"]},{"id":"he-7282","title":null,"paragraphs":["בזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש. ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה. ובמצב כזה רק חברה יכולה לעזור לו. היינו, אם נכנס לבין החברים, ואינו עושה עליהם שום בקורת, היינו לבדוק אותם, אם גם להם יש אותן הפרעות ומחשבות, והם כן מתגברים עליהם, או סתם, זאת אומרת, משום שאין להם ענין לתת חשבון נפש לעצמם, לכן הם יכולים לעסוק בתורה ומצות, ואיך אני יכול לדמות אליהם. ואז אין הוא יכול לקבל שום סיוע מהחברה, כי אין לו שום דביקות עמהם, משום שהם קטנים יותר מדי, שהם יהיו חברים שלו, וממילא הוא לא מקבל מהם שום השפעה. מה שאין כן אם הוא נכנס להחברים לא בקומה זקופה, שהוא חכם והחברים טפשים, אלא הוא זורק אז הגאוה שלו."],"source":"רב\"ש א', מאמר 16 \"וכאשר יענו אותו\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7283","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שזה מה שהאדם מתחיל ללכת בדרך של לשמה, ובטח הכוונה זו באה לאדם שנותנים לו ההתעוררות לדרך האמת, ואח\"כ מאיזו סיבות שהוא האדם מתרשל בעבודה זו, וחוזר לדרך הרגיל של הכלל, הוא שאל, מדוע לא נותנים לו עוד הפעם התעוררות מלמעלה.","הוא אמר על זה משל, שזה דומה לאדם ששוחה בנהר, ובאמצע השחיה הוא אבד את כוחותיו. ובא אדם השוחה עמו ביחד, ונותן לו דחיפה, בכדי שהאדם יתחיל מעצמו לשחות. והאדם שרוצה להצילו, נותן כמה דחיפות. ואם הוא רואה, שאינו משתתף עמו, הוא עוזב אותו והולך. אלא רק בזמן שהוא רואה, כשנותן לו דחיפה, הוא מתחיל לשחות בעצמו, אז הוא נותן לו כל פעם דחיפות, עד שיצא מכלל סכנה. מה שאין כן אם לא משתתף עמו, הוא עוזב אותו. כן בעבודה. שהאדם מקבל התעוררות מלמעלה, שיגיע למקום שעובדים בידיעה בכדי להגיע עמ\"נ להשפיע נחת רוח להבורא, ונותנים להאדם כמה התעוררויות, ואם אינו מתאמץ לתת כוחות להגיע לזה, אז הוא מקבל כמה תירוצים על עצמו, והוא מוכרח לברוח מהמערכה. והאדם נשאר צדיק. כלומר, בזה שהוא עוזב את החברה הזו, הוא תמיד צודק. וע\"י זה שמצדיק עצמו, באמת הוא מרגיש עצמו לצדיק. אי לזאת, על האדם מוטל להידבק בחברה. וכיון שהם מאוחדים, הם נבחנים גם כן לכלל. אלא שהם כלל גדול, והחברה שלו הם כלל קטן. וכלל לא מתבטל בפני כלל."],"source":"רב\"ש א', מאמר 14 \"הצורך לאהבת חברים\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7284","title":null,"paragraphs":["אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים - היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות, שבזה איני מסתפק אפילו לרגע, מפני שיודע אנכי שרבים אשר עמנו מאשר עמהם וד\"ל. אבל ברפיון ידים, מתארך הזמן, ואותם הנמלים הבזוים טמונים, ולא נודע מקומם אפילו. וע\"ז אומר החכם: \"הכסיל חבק את ידיו ואוכל את בשרו\". כי הניח משה את ידיו, אבל כאשר ירים משה את ידי אמונה שלו, מתגלים מיד כל שצריך להתגלות, ואז, וגבר ישראל, לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול וכו'. וז\"ע \"כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה\", וכאשר נתמלא סאתם מקוים המקרא: \"הפוך רשעים\", ובאבדן רשעים באה האורה והשמחה לעולם, ואז \"ואינם\". וזוכר אנכי שכדברים האלה היה לי עמך ביום א' דרה\"ש תרפ\"א, בחזרתינו מבית א\"מ נ\"י מקידוש, ספרת לי מחשבונות מעציבות מאד, שראית בסידורך בבוקר בעת התפלה, ונתמלאתי שמחה בפניך מאד, ושאלת אותי, שמחה זו מה עושה, אמרתי לך גם כן כנ\"ל, שבהתגלות רשעים קבורים, אע\"פ שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם, לתשועה גדולה יחשב, שזה גרם קדושת היום."],"source":"בעל הסולם, אגרת ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","הכרת הרע","שמחה בדרך"]},{"id":"he-7287","title":null,"paragraphs":["אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, ואחר כך יהיה רצוי להשי\"ת. ועל ז\"א: \"רם ה' ושפל יראה\" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה. ועל זה אומר הכתוב: \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה וכו' ותעל שועתם\" וכו'. כי כלל ישראל באו בזמן ההוא למצב מיואש ר\"ל \"מן העבודה\". כמו השואב בכלי מנוקב, שהולך ושואב כל היום, ואין לו טפת מים לרוות צמאונו, כן בני ישראל במצרים, כל כמה שבנו היה נבלע הבנין במקומו בקרקע, כמ\"ש חז\"ל. כמו כן מי שלא זכה לאהבתו ית', כל מה שפעל בעבודתו בטהרת הנפש ביום האתמול, נמצא כמו נשרף כליל ביום מחר. וכל יום וכל רגע, צריך להתחיל מחדש, כמו שלא פעל כלום מימיו. ואז \"ויאנחו בני ישראל מן העבודה\". כי ראו בעליל, שאינם מוכשרים לעולם, שיצמח מה מעבודתם עצמם. ועל כן היתה אנחתם ותפלתם בשלמות כראוי, ועל כן \"ותעל שועתם\" וכו'. כי השי\"ת שומע תפלה, ורק לתפלה שלמה הוא מחכה. היוצא מהאמור, שאין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך.","ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי כאמור. ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ\"ש: \"כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה וכו'\". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא.","לא גיליתי לך את האמת הזה, אלא כדי שלא תרפה ידיך ואל תתיאש ח\"ו מן הרחמים. ואע\"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה שנגמרה הסאה של יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן בחז\"ל: \"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין\". וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי\"ת יענה כידו הרחבה, וזה שהורינו ז\"ל: \"יגעתי ומצאתי תאמין\". כי אינו ראוי לתפלה מקודם זה, והשי\"ת שומע תפלה."],"source":"בעל הסולם, אגרת נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7288","title":null,"paragraphs":["חכמת הקבלה, צריכה לחכמים גדולים חוקרי לב, שיהגו בה עשרים שלושים שנה, ורק אז יוכלו להעיד עליה."],"source":"בעל הסולם, חכמת הקבלה והפילוסופיה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7289","title":null,"paragraphs":["עיקר נקודת הכובד בעבודת השי\"ת היא, האחיזה הראשונה. (בעל הסולם, מצווה אחת)","כשאדם רוצה להתקרב לה' יתברך ולשוב בתשובה צריך שיעברו עליו אלפים ורבבות ירידות בלי שעור, וצריך שיהיה גבור חזק לחזק לבבו בכל פעם לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם, והעיקר הוא התחזקות לחזק את עצמו תמיד אף אם הוא כמו שהוא להאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולין למצא את ה' יתברך, כי אפילו כשנופל לשאול תחתיות, אעפ\"כ צריך לחזק את עצמו תמיד ולבלי ליאש את עצמו לעולם, כי גם שם ה' יתברך,  וזה עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד, שהכל תלוי בו לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבר עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו למה שזכו - אשרי להם אשרי חלקם, כולם לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מיאשין עצמן לעולם, כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק שהם התחזקו עצמן בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו - אשרי להם."],"source":"ליקוטי הלכות, אונאה, הלכה ג'","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","עליות וירידות","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות"]},{"id":"he-7291","title":null,"paragraphs":["דַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי 'עַצְבוּת הִיא סִטְרָא - אָחָרָא (זֹהַר נֹחַ דַף עא), וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ.","וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי צָרִיךְ עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ, לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם. כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ, אעפ\"כ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה."],"source":"ליקוטי מוהר\"ן, מהדורא, בתרא סימן מח","author":"ליקוטי מוהר\"ן","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7292","title":null,"paragraphs":["למדנו: אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו [שזה היה] רבי עקיבא וכשעליתי ביבשה בא (רבי עקיבא) וישב ודן לפני בהלכה, אמרתי לו: בני מי העלך?","אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי,","מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו.","ופירש\"י שם: \"ינענע לו ראשו - ידחה מפני השעה ולא יתגרה בהן.\""],"source":"תלמוד בבלי, מסכת יבמות, קכא","author":"תלמוד בבלי","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","יאוש מכוחותיו עצמו","מחזיקים במטרה על פני העליות והירידות"]},{"id":"he-7294","title":null,"paragraphs":["\"מת\" נקרא בזמן הנפילה, שאז הוא בחינת \"רשעים בחייהם נקראים מתים\". ואז, כשאומרים לו דברי תורה משל אחרים, בכדי שהוא יתעורר וישוב לעבודה, אינו מועיל. ונקרא \"לועג לרש\", משום שאינו מתרגש ממה שהאחרים אומרים תורה. אבל אם אומרים לו דבריו של מת, היינו מה שהוא בעצמו אמר כשהיה בזמן עליה, שנקרא בזמן שהיה חי, ואומרים לו, תראה איך היה לך מצב כל כך גדול, ושהיה לו חיות דקדושה, ותראה איזה דברי תורה אמרת אז, מזה הוא יכול לקום לתחיה. מה שאין כן אם אומרים לו דברי תורה ממה שאחרים אמרו, אין הוא מתפעל מזה.","\"אבל במילי דעלמא לית לן בה\". עלמא נקרא בחינת אמונה. מעניני אמונה יכול לדבר עמו גם מאחרים, היינו שמעודדין אותו ואומרים לו, תראה שזה וזה יש להם יראת שמים, ואתה נשארת עכשיו כמת דומם. יכול להיות שהוא יתפעל ויקום לתחיה, כששמע מעניני אמונה מאחרים. ואם כן גם במילי דעלמא אין לדבר אלא מדברי עצמו. ולפירוש רש\"י זה קשה, שהוא אומר שהכל חייבים לדבר בדברי תורה והוא דומם, לכן נקרא \"לועג לרש\". אבל בדברים של העולם, הלא אין חוב על כל אחד ואחד לדבר, מדוע יהיה נקרא זה לועג לרש. אבל הטעם שאסור לדבר במילי דעלמא, הכוונה על בחינת אמונה, שהאמונה נקרא בחינת עלמא (כן כתוב בזהר הקדוש בכמה מקומות), כי עלמא הוא מלשון העלם והסתר, שהוא בחינת אמונה. לכן סוברים הם לפי דעת האיכא דאמרי, שגם בעניני אמונה הוא לא ישמע, שלא יתפעל ממה שאחרים אומרים. אלא מדבריו של מת, היינו ממה שהוא עצמו עסק בחייו בעניני אמונה, אזי יכול שתתעורר אצלו הרשימות ויפעלו שיקום שוב לתחיה. אבל מאחרים, אפילו בעניני אמונה, גם כן לא יפעל. אם כן, כשמדברים אליו במילי דעלמא ממה שאחרים עוסקים, הוא לא ישמע. אם כן הוי לועג לרש, משום שכל הדיבורים יהיו בחינם. לכן רק הרשימות שלו עצמו יכול לעוררו. וזה נקרא מדבריו של מת עצמו, מזמן שהוא חי, בזמן שהיה במצב של עליה."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 253 \"דבריו של מת\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית"]},{"id":"he-7299","title":null,"paragraphs":["אמר אאמו\"ר זצ\"ל, שמבין אדם לחבירו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום.","כי אור העליון הוא בבחינת מנוחה המוחלטת, וצריכים תמיד לעורר את האהבה \"עד שתחפץ אהבת כלולותינו\". היינו, שמראים לך מן השמים שבדרך זה אתה צריך תמיד לעורר את אהבת שמו יתברך.","היינו כי כולם מחכים לאתערותא דילך, היינו כמו שאתה רואה שבאהבת חברים יש לך הזכות כפי שאתה רואה, היינו כפי שמראים לך מן השמים, שאתה המעורר, וזה ענין \"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות\". היינו מצד הדין דברים אתה מוכרח לדון רק כפי ראיותיך, לכן בזה האופן מראים לך מהשמים שאתה צריך לעורר בכל פעם את אהבת ה', ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, כמו שכתוב \"יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת\". היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו שאמרו חז\"ל על \"בהעלותך את הנרות\", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"כתבי רב\"ש ב', אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חיבור בעשירייה"]},{"id":"he-7301","title":null,"paragraphs":["במקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה. חכמי המשנה אמרו במשנתם \"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם\", כי \"זה כל האדם\" [...] וכמ\"ש \"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל\" ע\"י עסק התורה והמצוות בעשרה דווקא [...] ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה."],"source":"בעל התניא, ספר התניא, אגרת הקודש, פרק כ\"ג","author":"רבי שניאור זלמן מלאדי","subjects":["הבורא עומד מאחורי החברים","מרכז העשירייה","הכנה לכנס"]},{"id":"he-7302","title":null,"paragraphs":["ואף אם אנו רואים שיש שני חלקים בתורה: האחד, מצוות הנוהגות בין אדם למקום. והשני, מצוות הנוהגות בין אדם לחברו, הנה שניהם דבר אחד הוא. כלומר, המעשיות שבהם והתכלית המבוקש היוצא מהם - אחד הם \"לשמה\". ואין שום הבדל לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או שעובד בשביל השי\"ת. כי כן נחקק בנברא מלידתו, אשר כל שבא מזולתו, הוא כעין דבר ריק ובלתי מציאותי.","[...] הרי שבהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי\"ת ובהשפעת נחת רוח להשי\"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו."],"source":"בעל הסולם, אהבת ה' ואהבת הבריות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מרכז העשירייה"]},{"id":"he-7306","title":null,"paragraphs":["ז\"א ונוקבא דאצילות נבחנים לבחינת אחד בשיתוף, כי אעפ\"י שהנוקבא כולה גבורות, מ\"מ כל שלימותו של ז\"א תלוי בחיבורו עמה, ואין אור א\"ס שורה על ז\"א זולת בשעת חיבורו עם הנוקבא. הרי שהם אחד בשיתוף, שאור אחדותו ית' שורה רק בשיתופם יחד."],"source":"בעל הסולם. תע\"ס, חלק ח', לוח התשובות לפירוש המלות, ג'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7307","title":null,"paragraphs":["דריש ר' עקיבא, איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן. פירש רש\"י, שכינה ביניהן, שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יוד באיש והי באשה. לא זכו אש אוכלתן שהקדוש ברוך הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש."],"source":"מסכת סוטה יז, א","author":"תלמוד בבלי","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7308","title":null,"paragraphs":["זה שדרש ר' עקיבא, איש ואישה שזכו, שכינה ביניהן, הם זוכים לשלמות רוחנית גדולה יותר מהיותם נפרדים, וממילא כל עבודת ה' שלהם, הן בתפלה והן בעבודת קיום המצוות, נעשות יותר בשלמות, ולכן בין איש ובין אישה, שְׁמָם מורכב מהמילה אש, שהוא הכוח המניע בעולם."],"source":"ר' בחיי בן אשר, מדרש רבינו בחיי על התורה","author":"רבינו בחיי בן אשר","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7309","title":null,"paragraphs":["ויברכם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, הוא כמ\"ש, ה' זְכָרָנו יברך, יברך את בית ישראל. למה כתוב פעמיים, יברך? ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואח\"כ הנשים, שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים. וכשהזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. כמ\"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואח\"כ על ביתו, שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו.","[...]וכן בכל מקום נותן הקב\"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אישה, כדי שתתברך מתוספת זו.","וכיוון שאדם נושא אישה, נותן לו ב' חלקים, אחד לו ואחד לאשתו. והוא מקבל הכול, חלקו וחלק אשתו. וע\"כ כתוב ברכה מיוחדת לנשים, יברך את בית ישראל, כי זהו חלקן. אמנם הזכרים מקבלים גם חלקן, והם נותנים להן אח\"כ."],"source":"זוהר לעם, ויחי, \"ויברכֵם ביום ההוא\", 494-495","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7310","title":null,"paragraphs":["תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר \"וידעת כי שלום אהלך\"."],"source":"תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב/ב","author":"תלמוד בבלי","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7311","title":null,"paragraphs":["עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד\" (בראשית ב, כד), כלומר, ראויה זו שתהיה מיוחדת לאדם והאדם מיוחד לה, ועל כן ראוי האדם לאהוב אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו, לרחם עליה ולשמרה, כאשר ישמור האדם את אחד מאיבריו. וכן היא חייבת לכבדו ולאהוב אותו כנפשה, כי ממנו נלקחה."],"source":"ר' אברהם בן דוד \"ראב\"ד\", בעלי הנפש","author":"רבי אברהם בן דוד (ראב\"ד)","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7312","title":null,"paragraphs":["אמרו חכמים אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה."],"source":"תנא דבי אליהו רבה, פרק ט","author":"תנא דבי אליהו","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7313","title":null,"paragraphs":["קראה אשה, להראות על האחדות באישיות ועל השוותם. ולהורות שלוקחה ממנו, ולכן חוייב שתהיה בטבעה נופלת על הסכמתו תמיד... וזה שאמר מצא אשה מצא טוב, רוצה לומר שמצא בה מה שמכוון ממנו בבריאה, כדכתבנו בשער י\"ב, שתשתוקק לעשות רצון בעלה והוא ימשול להנהיגה ביושר ובחסידות, עד שימצאו יחד הטוב והמהנה והמועיל."],"source":"ר' יצחק עראמה, עקידת יצחק","author":"ר' יצחק עראמה","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7314","title":null,"paragraphs":["תהא אשה זהירה שיהא שלום בינה ובין בעלה, ותהא אהובה ורצויה לבעלה, מפני שאמרו חז\"ל (נדרים כ') בני המריבה ובני שנואת הלב הם עזי פנים ומורדים ופושעים."],"source":"רבינו יונה מגירונדי, אגרת התשובה","author":"רבינו יונה מגירונדי","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7316","title":null,"paragraphs":["לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו."],"source":"ילקוט שמעוני, בראשית, פרק יב, רמז סח","author":"ילקוט שמעוני","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7317","title":null,"paragraphs":["כשאדם נושא אישה, הוא מתדבק בשכינה, כי מטרם שנשא אישה אין השכינה שורה עליו, כי אין השכינה שורה על מקום פגום. וכשהשכינה אינה שורה עליו, היא מונעת ממנו י\"ב מתנות עליונות.","לכן כל השרוי בלי אישה, שרוי בלי טובה, כמ\"ש, לא טוב היות האדם לבדו. ושרוי בלי שמחה, כמ\"ש, ושמחתָ אתה וביתך.","ושרוי בלי ברכה, כמ\"ש, להניח ברכה אל ביתךָ. ובלי שלום, כמ\"ש, וידעתָ כי שָׁלום אוהלך. ובלי עזרה, כמ\"ש, אעשה לו עזר כנגדו. ובלי כפרה, כמ\"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו.","ובלי תורה, כמ\"ש, האם אין עֶזְרתי בי ותושייה נדחָה ממני. ובלי חכמה, כמ\"ש, חַכְמות נשים בנתה ביתה. ובלי חיים, כמ\"ש, רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת. ובלי רצון, כמ\"ש, מצא אישה מצא טוב ויָפֶק רצון מה'. ובלי עושר, כמ\"ש, בָּטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. ובלי כבוד, כמ\"ש, אשת חן תתמוך כבוד.","משום שאשת חיל, המלכות, נקראת יִראת ה', כמ\"ש, יִראת ה' טהורה. כשאדם נושא אישה, נפתחים כל י\"ב השערים להוסיף ברכות על ראשו, משום שיושב בסתר המלכות, ונשלם כעין של מעלה."],"source":"זוהר לעם, זוהר חדש, חוקת, 17-19","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7318","title":null,"paragraphs":["עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה אינה מסתלקת מביתו בזכות אשתו.","כמ\"ש, ויביאֶהָ יצחק האוהֱלה שׂרה אימו. שחזר ונדלק הנר, כמו שהיה בזמן שרה אימו, משום שהשכינה באה לבית בזכות רבקה. הרי שהשכינה שורה בבית בזכות אשתו."],"source":"זוהר לעם, \"מי שיצא לדרך\", בראשית-ב, 231","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7319","title":null,"paragraphs":["ויאמֶר האדם, זאת הַפַּעם עֶצם מֵעֲצָמיי ובָשׂר מִבשׂרי. עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקָרא אִשה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית. כל הנשים בפניה הן כקוף בפני אדם, אבל לזאת ייקרא אשה, שלמות הכול. לזאת ולא לאחרת. כי השם אשה מורה אש ה'."],"source":"זוהר לעם, בראשית-ב, 217-218","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7320","title":null,"paragraphs":["כל זכר - הוא נושא המסורת הרוחנית, הזוכר... לכן נפל בתפקיד האיש למוד התורה, ובתפקיד האשה לעצב את המקום הארצי לשם כך. האלוקי יתמזג על ידי כן בארצי, ויפרח."],"source":"רש\"ר הירש, על פרשת בראשית יז","author":"הרב שמשון רפאל הירש (רש\"ר הירש)","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7321","title":null,"paragraphs":["יכולות הנשים הצנועות למלט נפשם ונפש בעליהן ונפש בניהן, כאשר יבואו בעליהן איש איש ממלאכתו אשר המה עושים, והם עייפים ויגיעים ואינם זוכרים לתת חלק מיגיעתם וממחשבות לבם לתורה, על הנשים להזכירם לפתוח ספר אחד מכתבי הקודש ולעסוק בדברי תורה, ולא ישעו בדברי בטלה, כדי שלא יהא על נפשם עוון גדול ואשמה, שבטל יום או לילה מן התורה, שעונש בטול תורה גדול מכל העבירות שבתורה."],"source":"רבינו יונה מגירונדי, אגרת התשובה","author":"רבינו יונה מגירונדי","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7322","title":null,"paragraphs":["תלמידי חכמים, שנפרדים מנשותיהם כל ימות השבוע, כדי שלא יתבטלו מעסק התורה. הזיווג העליון מזדווג בהם, והשכינה אינה מסתלקת מהם, כדי שיהיו זכר ונקבה. כיוון שנכנס השבת, צריכים תלמידי חכמים לשמח נשותיהם, בשביל כבוד הזיווג העליון, כי גורמים זיווג עליון להשפעת נשמות, וצריכים לכוון ליבם ברצון ריבונם."],"source":"זוהר לעם, בראשית-ב,  \"מי שיצא לדרך\", 229","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7323","title":null,"paragraphs":["...אדם שנפל לו מריבה עם אשתו, שהייתה בת מלך, ואמר לה דברים שאינם הגונים, התחילה היא להתרעם. כיוון שהתחילה לומר דבר, היה שם המלך, לקח לו המלך את הדבר, והיא שתקה ופסקה מלדבר. אמר לו המלך לבעלה, וכי לא ידעת שאני מלך, ולפניי דיברת דברים אלו."],"source":"זוהר לעם, פרשת וארא, סעיף 12","author":"זוהר לעם","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7324","title":null,"paragraphs":["באה הגאולה ע\"י מרדכי ואסתר כי אם לא כן, לא היה ראויה אסתר לגאול את ישראל כי אין ראוי שתבוא הגאולה על ידי אשה, כי עצם האשה שהיא תחת בעלה משועבדת, ואין האשה מוכנת לגאול את אחר, ולפיכך צריך שתהיה הגאולה ג\"כ ע\"י מרדכי ואסתר מפני שהיתה אשתו נחשבו כמו אדם אחד, להם באה הגאולה, על ידם, ואם היו מרדכי ואסתר מחולקים אין גאולה אחת ראויה שתבוא על ידי ב' מחולקים, כי מה להם שייכות זה לזה, אבל כאשר היה אסתר זוג למרדכי א\"כ הם כמו דבר אחד וע\"י שניהם ראוי שתבוא הגאולה."],"source":"מהר\"ל, אור חדש, עמוד קיג","author":"הרב יהודה ליווא בן בצלאל (מהר\"ל)","subjects":["זוגיות רוחנית"]},{"id":"he-7325","title":null,"paragraphs":["על פסוק \"יקריב אותו לרצונו\" דרשו חז\"ל: \"הכיצד? כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני\". וכן יש להבין, מה שאנו מתפללים \"יהי רצון\". הלא \"יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק\". אם כן, בשביל מה אנו צריכים להתפלל \"יהי רצון למעלה\"?","הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. יש לשאול: בשביל מה צריכים אתערותא דלתתא? ומשום זה אנו מתפללים \"יהי רצון למעלה\", זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע.","ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות. לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים \"יהי רצון למעלה\", מתרקם הרצון שלנו, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע"],"source":"בעל הסולם, שמעתי נז. יקריב אותו לרצונו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["\"אני לדודי ודודי לי\"","אוכלי המן והעלאת מ\"ן","איך מארגנים את המ\"ן הנכון","אתם עשיתם אותי","העלאת מ\"ן","להקדים לדרוש ולבקש","להשיג מגע עם הבורא","מרכז העשירייה","ניצחוני בניי","תפילה"]},{"id":"he-7326","title":null,"paragraphs":["יש ג' מצבים הנקרא חולם, שורוק, חיריק. \"חולם\" נקרא ה' תתאה בעיניים, והכלים בעליון נמצאים בהתחתון. פירוש, שהתחתון רואה שהשכינה הקדושה הוא בעפרא, היינו שעל העיניים, שהמה בחינת השגחה גלויה (ולא אמונה) יש סתימא.","היינו שהעליון צמצם את עצמו שמראה את קטנותו, בכדי שהתחתון יוכל לקבל עליו את בחינת הבחירה, שזה דווקא בזמן ההסתר יש מקום לבחירה. מה שאם כן בבחינת השגחה גלויה, וכשרואין את גדלותו של העליון, זה נקרא ידיעה ולא אמונה, ואז אין שום בחינת עבודה. ומזה נמצא שהעליון ביזה את עצמו, והשפיל את עצמו לצורך התחתון. ואז יש בחירה בהתחתון, שאז שייך להיות לשון הרע, ודי למבין.","וכשהתחתון מקבל עליו את העבודה הזו, על ידי תפלה ויגיעה ואמונה, כל ג' האלה הולכים ביחד, ובכללות רק בצורת האמונה, אז זוכה ורואה את גדלות של העליון. וזה נקרא שהעליון העלה את האח\"פ שלו מהתחתון, היינו שהיה אצל התחתון ומתראה כצורת התחתון (על דרך \"תלמיד שגולה גולה רבו עמו\", פירש אאמו\"ר זצ\"ל, אם האדם בבחינת קטנות, אזי על מה שהוא מסתכל, בין על ה' בין על החברים, הכל אצלו צורת תחתון).","וכשה' יתברך שומע לתפילתו של התחתון, אזי העליון האח\"פ שלו למעלה, שזהו על ידי הורדת ה' תתאה מעיניים, שהוא בחינת השגחה גלויה, ורואה אז איך שהעליון בגדלות. נמצא שהתחתון מתעלה על ידי העליון, אם הוא רואה שהעליון גדול, אזי ממילא הוא נעשה גדול. וזה דווקא על ידי זה שהאח\"פ היה אצל התחתון, היינו שהתחתון הצטער על זה שהעליון הוא בקטנות. וזה נקרא שכינתא בעפרא, וזה נקרא בחינת \"שורוק\".","אבל על ידי זה נאבד מהתחתון מקום העבודה, ואז אין התחתון רוצה לקבל את כל גדלותו, הנבחן לבחינת ג\"ר דחכמה. אזי העליון מקטין את עצמו מסיבת התחתון, שזה נקרא שהעליון כלול מהתחתון, מג\"ע דתחתון, אז התחתון גורם עוד הפעם שהעליון יתמעט את עצמו לבחינת \"חיריק\". שזה נקרא שהגורם הוא מצד התחתון, שהתחתון יוכל לקבל את הידיעה הזו רק בבחינת ז\"ת, שזה נקרא בתוך לבוש של החסדים. היינו, בשיעור שיכול ללכת בדרך האמונה, בשיעור זה הוא מקבל ידיעה לא יותר, אחרת לא יהיה לו מקום לבחירה."],"source":"רב\"ש ב', אגרת כ\"א","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך מארגנים את המ\"ן הנכון"]},{"id":"he-7328","title":null,"paragraphs":["אמרו רבותינו ז\"ל איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוים בה, “בכל דרכיך דעהו”, פירוש שאפילו בדרכיך שאתה עושה לצורך גופך, דע את ה' ועשה את הדברים לשמו יתברך, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והשכיבה והקימה והתשמיש והשיחה. כל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם לעבודתו:","אכילה ושתיה כיצד. אין צריך לומר שלא יאכל וישתה דברים האסורים ח\"ו, אלא גם בדברים המותרים אם היה צמא ורעב, ואכל ושתה להנאתו אינו משובח, אלא יתכוין באכילתו ושתייתו שיהיה לו כח לעבודת הבורא. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה לו ככלב וחמור, אלא יאכל דברים המועילים וטובים לבריאות הגוף. ויש אנשי מעשה שקודם אכילה אומרים, הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתברך שמו."],"source":"קיצור שולחן ערוך סימן לא - שכל כוונות האדם יהיו לשם שמים","author":"קיצור שולחן ערוך","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7329","title":null,"paragraphs":["העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל למקום שרשו למקום עליון, והרוחניות קדושה שבכל דבר הוא חיות של אותו דבר, ובלתי זאת לא היה קיום לאותו דבר. והמשכה הוא ממקום עליון היינו מחכמה ובינה והוא חיות המאכל. ובאוכלו אחר כך האוכל הזה הוא מעלה כל החיות הקדושה שיש באותו מאכל למקום שרשו ובזה עושה נחת רוח להבורא יתברך שמו. כי העיקר השביעה הוא מהקדושה והרוחניות שבכל מאכל. וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו שאוכל רק להשביע את הנפש עליון, היינו שכוונתו רק לאכילת הרוחניות החיות שיש במאכל למקום שרשו, על כן \"יאכלו ענוים וישבעו\", כי עיקר מגמתם רק לרוחניות ולא לגשמיות המאכל. אבל אותם בני האדם שדעת בהמה להם שאין כוונתם לרוחניות המאכל רק לגשמיות המאכל, אזי אוכלים אכילה גסה ואין שובע להם וזהו הרעב שתמיד רעב נפשו, כי הנפש אין לו חיות, רק בהמשיך אליו הרוחניות, וזהו בטן רשעים תחסר."],"source":"\"מאור ושמש\" - פרשת מקץ","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7330","title":null,"paragraphs":["הנה הצדיק, בשעת תפלתו, הוא בוודאי בדביקות ובקדושה, במחשבות טהורות וצלילות וזכות. ובעת אכילתו מחמת שהוא דבר גשמי, אז מורא עולה על ראשו לבל יתגשם וינתק מהקדושה ח\"ו על ידי האכילה, ולכן הוא מתחזק ומתאמץ לקדש עצמו יותר ויותר בעת אכילתו, לדבק עצמו בקשר ודביקות גדול. ונמצא בעת אכילת הצדיק, הוא מקדש את עצמו יותר מבשעת תפלתו, אבל לא כן שאר העם, שבעת תפלתם יכולים להתקדש יותר מבשעת אכילתם. וזהו פירוש \"וקוי ד' יחליפו כח\", שהקדושה שאדם מקדש ומטהר עצמו בעת תפילתו ואכילתו, על ידי זה הוא נותן כח בפמליא של מעלה. \"וקוי ה'\" הם אותם הצדיקים השלימים המקווים ומצפים לתשועת ד' הוי\"ה ברוך הוא, שיתמלא במהרה ושיהא השם שלם בקרוב, הם מחליפים הכח, פירוש מחליפים משאר העם, שאצל ההמון עם בשעת תפלתם הם יותר בקדושה אבל הם מקדשים ומטהרים עצמם באכילתם יותר ויותר מבשעת תפלתם. (נועם אלימלך)"],"source":"נועם אלימלך","author":"נועם אלימלך","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7331","title":null,"paragraphs":["דרך הצדיקים ההולכים בתורת ה' ואינם רודפים אחר התאוות ואינם אוכלים רק מה שצריך להם מההכרח לקיום גופם לעבודת השי\"ת, ממילא באכלם על שולחנם המה מושכים את ידם אף באמצע אכילתם ואף שהיצר בוער להסיתם ולעשות להם חשק לאיזה דבר טוב מהמאכל או מהמשקה הערב יותר, הם מצננים את יצרם שלא לאכול ולשתות עוד, ואדרבה דואגים וחוזרים בתשובה על אשר כבר אכלו, פן ואולי אכלו או שתו יותר מכדי קיום גופם, וזה שמצננין את יצרם וחוזרים בתשובה על אשר עשו. לא כן הרשעים, שאף אם יזדמן להם שעשו איזה מצוה בהתלהבות וחשק גדול, מחמת תאות האכילה ושתיה, הם מצננים עצמם וחוזרים מהתלהבותם זה מחמת תאוותם ההבל."],"source":"\"מאור ושמש\", פרשת תולדות","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7332","title":null,"paragraphs":["אלו תלמידי חכמים שכל העולם ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע (ברכות יז:), יש לומר הפירוש הוא כן, דהנה ה' יתברך נותן לחם לכל בשר בחסדו יתברך שמו, דהיינו שרוב העולם אפילו ישראל אינם אוכלים רק לתאוה, לשבר תאות רעבון ולזון גופם, אבל הצדיקים אוכלים אכילתם כדי לחזק מוחם לעבודת הבורא ברוך הוא, ואוכלים בקדושה, וממשיכים באכילתם ובכוונת תורתם השפעות וטובות גדולות לישראל, ולחדש מוחם יותר בשכליות יתירות."],"source":"\"מאור ושמש\"","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7334","title":null,"paragraphs":["כשיושבים במסיבה יחדיו, יסייע כל אחד את החברים, ולא יהא \"עניו שוטה\" בעדן כזה, כי באלו הזמירות כמו בסעודה שלישית ויותר סעודות שבת ויום טוב ומלוה מלכה וכדומה, שמשוררים ומרננים יחדיו בקול אחד ובלב אחד, אז נתקדש ונתפאר שמו הגדול בכל העולמות."],"source":"\"שומר אמונים\", מאמר צהלי ורני, פרק ט","author":"שומר אמונים","subjects":["חשיבות ההשתתפות בפעולות חברתיות","סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7335","title":null,"paragraphs":["הסעודה נקראת \"שכר\". לכן אמרו \"מי שלא טרח בערב שבת\", שהוא הזמן להכין צרכי הסעודה, ולא הכין צרכי הסעודה, \"ממה יאכל\". ובטח צרכי הסעודה הוא עבודה ויגיעה.","נמצא לפי זה, היות ששבת היא מתנה, המכונה \"סעודה\", ומדרך העולם, שמי שעושה סעודה, הוא מזמין רק את האוהבים שלו. נמצא, ש\"צרכי סעודה\" יהיה הפירוש, הכנה, שיזמינו להסעודה. כי מצד הקב\"ה, אין האדם נותן להקב\"ה שום עזרה בסעודה, אלא מה שהאדם יכול להכין להסעודה, הוא שיזמינו אותו. וזה הוא יכול לעשות דבר אחד, היינו שיעשה מעשים טובים, שימצא חן בעיני הקב\"ה, שהקב\"ה יאהב אותו. וכמו שאנו אומרים \"הבוחר בעמו ישראל באהבה\". זאת אומרת, שהקב\"ה בוחר בעמו ישראל. והשאלה היא, מהו \"ישראל\"? זהו, שקבל על עצמו \"אמונה\", זה נקרא \"ישראל\", וכל ההכנה היא הטרחא להיות \"ישראל\"."],"source":"רב\"ש א', מאמר 25 \"ההכנה בערב שבת, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכנה לכנס","סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7336","title":null,"paragraphs":["...ובמוצאי יום טוב לאחר הבדלה, נתן הסבר לזה, כדוגמת סעודת שבת ויום טוב שע\"י התענוגים הגשמים, בדרך ענף ושורש, מעוררים את התענוגים הרוחנים, שהוא מעין העולם הבא, ובודאי שע\"י לטעום טעם מעין העולם הבא, צריכין הכנה יתירה בששת ימי המעשה. וכפי שיעור הכנתו כך הוא שיעור הרגשתו, ובלי שום הכנה נכונה להמשיך את הטעם שבת הרוחניים, אז הוא להיפך, שע\"י התענוגים הגשמיים הוא נעשה יותר גרוע. שאחר סעודת גשמיות נמשכים רק לשינה ולא יותר, שאחר אכילה באים לידי שינה. נמצא, שאכילתו הורידו יותר למטה. אלא שצריכים להתאמצות יתירה, שע\"י התענוגים הגשמיים יבואו לרוחניות, כי כך היה רצון המלך. אף על פי שהם בסתירות, שהרוחניות מונח תחת קו ההשפעה והגשמיות תחת הקבלה, וכיון שכך היה רצון המלך, לכן נמשכים הרוחניות אחר התענוגים הגשמים, שמונחים תחת מצותיו ית' שהם תענוג שבת ויום טוב."],"source":"בעל הסולם, שמעתי קצ. כל פעולה עושה רושם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7337","title":null,"paragraphs":["בעבודה יש לפרש \"השומר שבת\" פירושו שומר מלשון \"ואביו שמר את הדבר\", שהפירוש, שהוא יושב ומצפה ואומר, מתי אני יכול להשיג את הכלים, המוכשרים לקבל סעודת שבת, שיהיה ריחו נודף, היות שסעודת שבת נקראת \"טוב ועונג, המלובש בתרי\"ג מצות בבחינת תרי\"ג פקודין\".","וכמו שכתוב בהסולם (חלק א', דף רמ\"ב, אות א') \"שבכל מצוה ומצוה יש שם בפקדון אור מיוחד. וזה כבר נקרא בחינת \"הסעודה של שבת\", שיכולים לקבל זה דוקא אחר העבודה ויגיעה, שזה בא ע\"י שמקיימים את התרי\"ג מצות בבחינת עיטין, היינו עצות, איך להגיע לבחינת המאור שבה מחזירו למוטב\".","לכן יהיה הפירוש \"מי ששומר\" היינו ששומר את התרי\"ג מצות בבחינת עצות איך להגיע לבחינת השפעה. שדוקא בכלים דהשפעה יכולים להנות מ\"סעודת שבת\", שאז כבר הצמצום וההסתר נסתלק מהטוב ועונג. וזהו כמו המשל של סם המרפאה (אגרת כ\"ו של בעה\"ס), היינו \"האבקה\" הנמצאת בקיום תרי\"ג מצות בבחינת עצות, זה מרפאה את הסם המר, השורה על הטוב ועונג. לכן אם לא משיגים את הכלים דהשפעה, הנמצאים בתו\"מ, ע\"י היגיעה, נשאר ההסתר על הטוב ועונג."],"source":"רב\"ש ב', מאמר 7 \"מהו מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת, בעבודה\" 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7338","title":null,"paragraphs":["כשהאור מאיר בהכלים, אין להכלי מה לעשות. רק להנות מהאור, שזהו מטרת הבריאה \"להטיב לנבראיו\". וזהו הפירוש מה שאמרו חז\"ל \"בא שבת, באה מנוחה\". כי בזמן שהאור מאיר בהכלים, אין כבר מקום לעבודה, אלא נקרא ה\"נהנה מסעודת שבת\". וזהו מה שאמרו חז\"ל \"מי שלא טרח בערב שבת (לעשות כלים), מה יאכל בשבת?\".","היינו, ששבת נקראת \"סעודה\", היינו שהוא זמן של קבלת טוב ועונג. ואם אין לו כלים מוכנים מערב שבת, וכשבא האור, אין לו כלים במה לקבל את הסעודה. לכן נקראת שבת \"כלה\", מלשון גמר, סיום, השלים. כמו שכתוב, \"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה\". שפירושו, שהסעודה כבר מוכנת, בגלל שכבר נגמרו הכלים לקבלת הסעודה. כידוע, האור, לא שייך לומר שחסר, כמו שכתוב \"מלוא כל הארץ כבודו\". אלא כשיש כלים מוכנים, רואים את האור. היינו האור בא לכלל גילוי לתוך הכלים."],"source":"רב\"ש ב', 35 \"מהו, הנהנה מסעודת חתן, בעבודה\" 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סעודת מקובלים"]},{"id":"he-7339","title":null,"paragraphs":["והגם שבארנו בה[במדת היחידיות] טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם.","וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה.","אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו.","ולא חשוב כאן כלום הוראת ההיתר שכל אחד ממציא לעצמו, על פי כוון המתאים לו, כי \"הרצון הוא שורש השכל\" ואין \"השכל שורש הרצון\". והאמת ניתנת להאמר, שככל שהאדם גדול יותר, ומצויין ביותר - באותו השיעור ממש מדת היחידיות שבו, גדול ומצויין ביותר."],"source":"בעל הסולם, השלום בעולם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["איחוד העם","אירופה בפרשת דרכים","בניין החברה העתידית","חובת ישראל כלפי האנושות","תפיסת המציאות","ואהבת לרעך כמוך – משנאה לאהבה","חיבור העולם בדור האחרון","חינוך לויתור","תיקון השבירה"]},{"id":"he-7340","title":null,"paragraphs":["המציאות מציעה לעינינו הפכיות קיצונית בין הדברים הגופניים - לדברים שבדעות והשכלות... כי","ענין האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה, נוהג ביחוד רק בין הגופים ועניני הגוף שבבני אדם. שהפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים.","אולם ענינים שבדעות והשכלות - הוא להפך מקצה אל הקצה. כי האיחוד ואי הבקורת, נבחן בהם למקור כל הכשלונות, והמפריע את כל ההתקדמות, וכל ההפריה השכלית, כי השגת המסקנות המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת ומיעוט המחלוקת שבעניניה.","הרי הדבר גלוי לעיניים, אשר כל בסיס של הצלחה גופנית, הוא שיעור האיחוד של החברה. והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא הפירוד והמחלוקת שבהם.","לפיכך הדין יוצא, אשר בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו - הנה, לעומת זה, צריכים אז להזהר, שלא יתקרבו הדעות של חברי האנושות כל כך, באופן שתתבטל המחלוקת והבקורת בין החכמים והמלומדים. משום שאהבת הגופים, מביא בטבע גם קרבת הדעות. ואם תתבטל המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש מקור הדעת מהעולם, כמובן."],"source":"בעל הסולם, החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7341","title":null,"paragraphs":["הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו נובעות מן ההעדר. כי הן כולן מתחייבות מן הבורות, כלומר מהעדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה."],"source":"הרמב\"ם, \"מורה נבוכים\", חלק ג', י\"א","author":"הרב משה בן מימון (רמב\"ם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7342","title":null,"paragraphs":["הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו, וגם פה בארצינו, שאנו רוצים להתחיל במדיניות משלנו מחדש, שאין לנו כל תקוה להאחז על הקרקע בתור אומה, כל עוד שלא נקבל את תורתינו הקדושה, בלי שום הקלות, זולת בתנאי האחרון של העבודה לשמה, ולא לשם עצמו, בשיור אנוכיי, כמו שהוכחתי במאמר מתן תורה. ואם לא נסדר עצמינו כאמור שם, הרי יש בנו מעמדות, אשר בלי ספק שמוכרחים אנו להתגלגל, פעם לימין ופעם לשמאל, כגלגול כל האומות. ועוד הרבה יותר. מפני שטבע המפותחים שאי אפשר לרסנם, כי כל דעה חשובה, מבעל דעה מפותח, לא תרכין ראשה מפני שום דבר, ואינה יודעת פשרות. ועל כן אמרו ז\"ל: \"ישראל עזין שבאומות הן\", כי כל שדעתו רחבה יותר, הוא עומד על דעתו ביותר.","והוא חוק פסיכולוגי. ואם לא תבינו אותי, צאו ולמדו את הפרק הזה בין חברי האומה היום, אשר בעת שהתחלנו לבנות, כבר הספיק הזמן לגלות בנו את העזות ותקיפת הדעת, ומה שהאחד בונה השני סותר.","וזה גלוי לכל. אלא מה שאני מחדש הוא דבר אחד, כי המה סבורים, אשר סוף כל סוף יבין הצד שכנגד את הסכנה, ואז ירכין ראשו ויקבל את דעתו. ואני יודע שאפילו נקשור אותם בכפיפה אחת לא יוותר אחד לשני כמלא נימא, ושום סכנה לא תפריע למי, מלבצע את שאיפתו. מבמשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה. ואף אם אנו שקועים במ\"ט שערי החומריות, עם כל זה לא נוותר על האידיאה, ועל כן למטרה הקדושה שלשמו יתברך אנו צריכים."],"source":"בעל הסולם, הגלות והגאולה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור","יום הזכרון ויום העצמאות"]},{"id":"he-7344","title":null,"paragraphs":["כל בריות העולם מפתחים ומכשירים את נטיות היחיד עד שיוכשרו ויעשו לכלי שרת לעבודתו ית'","צריכים מקודם להבנה אמיתית, במהותה של אהבת ה' עצמה. ויש לדעת, שכל הנטיות והמדות, הטבועות באדם, לשמש עמהן כלפי חבריו, הנה כל אלו הנטיות והמדות הטבעיות, כולן נחוצות לעבודת השי\"ת. ומתחילה, לא נבראו והוטבעו באדם, אלא רק משום תפקידן הסופי, האמור, שהוא תכלית וסוף כל האדם, בסו\"ה \"ולא ידח ממנו נדח\", אשר אז, צריך להם לכולם, כדי להשתלם עמהם, בדרכי קבלת השפע, ולהשלים חפץ ה'.","וז\"ש: \"כל הנקרא בשמי ולכבודי, בראתיו וגו'\" (ישעיה מ\"ג, ז'). וכן: \"כל פעל ה' למענהו וגו'\" (משלי ט\"ז, ד'). אלא שבינתים, הוכן לו לאדם, עולם מלא, כדי שכל אלו הנטיות והמדות הטבעיות שבו, יתפתחו וישתלמו, ע\"י שיתעסק בהן עם הבריות, באופן, שיהיו ראויים לתכליתם.","וז\"ש חז\"ל: \"חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם\", משום שכל בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה המפתחים ומכשירים את נטיותיו ומדותיו, של כל אדם יחיד, עד שיוכשרו ויעשו, לכלי שרת לעבודתו ית'.","וכיון שכן, הרי יש לנו להבין, את מהותה של אהבת ה', מתוך מדות האהבה, שהאדם נוהג בהן, כלפי חברו. אשר בהכרח, גם אהבת ה', מושפעת במדות אלו. כי מתחילה, לא הוטבעו באדם, אלא לשמו ית'."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לתע\"ס, אותיות ס\"ח-ס\"ט","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא","חינוך לויתור","מאהבת הבריות לאהבת ה'","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שוויון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-7345","title":null,"paragraphs":["טבע כל אדם ואדם, לנצל חיי כל הבריות שבעולם לטובת עצמו - וכל שנותן לזולתו - אינו נותן אלא מחמת הכרח, וגם אז יש בזה משום ניצול זולתו, אלא שהדבר נעשה בערמה רבה באופן, שחברו לא ירגיש בזה, ויוותר לו מדעתו.","טעם הדבר הוא, מצד שכל ענף, טבעו קרוב לשרשו. ומתוך שנפשו של האדם נמשך מהשי\"ת, שהוא אחד ויחיד, והכל שלו - הנה כמו כן האדם הנמשך ממנו, מרגיש, שכל בריות העולם צריכים להמצא תחת ממשלתו, ולשם תועלתו הפרטית. וזהו חוק ולא יעבור.","וכל ההבדל הוא רק בדרך בחירתם של האנשים. שהאחד בחר לנצל את הבריות על ידי השגת תאוות נמוכות, והשני על ידי השגת ממשלה, והשלישי על ידי השגת כבוד. ולא עוד, אלא שאילו עלה הדבר בלי טורח מרובה, היה מסכים לנצל את העולם בכל אלו יחד: גם בעושר וגם בממשלה, וגם בכבוד, אלא שנאלץ לבחור לפי אפשרותו ויכלתו.","וחוק הזה אפשר לכנותו \"חוק היחידיות\" שבלב האדם. ואין כל אדם נמלט ממנו, (אלא שכל אחד נוטל חלקו בחוק זה), הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו.","והנה, חוק היחידיות האמור, שבטבע כל אדם, לא יגונה ולא ישובח. כי הוא מציאות טבעית, ויש לו זכות קיום, כמו כל פרטי המציאות, ואין שום תקוה לבערו מן העולם, או אפילו לטשטש צורתו במקצת, כמו שאין תקוה לבער את כל מין האדם מהארץ. ולפיכך לא נשקר כלל, אם נאמר על החוק הזה, שהוא: \"האמת המוחלט\".","ומאחר שכן הוא בלי ספק, איך נוכל כלל לנסות אפילו להניח הדעת של היחיד, בזה שנבטיח לו להשוותו, במדה השווה יחד עם כל בני הציבור - שאין לך דבר רחוק מהטבע האנושי יותר מזה. בשעה שכל מגמת היחיד הוא להגביה למעלה, מעל כל בני הציבור כולו."],"source":"בעל הסולם, השלום בעולם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7346","title":null,"paragraphs":["אין האידיאות שבאדם מסוגלים כלל לוותר במשהו על המגמה שלהם. כי מדת הויתור אפשרי באדם מבחינות החומריות שלו, עד כמה שזהו הכרחי לקיום גופו. לא כן באידיאליות, כי מטבע של בעל האידיאה, שכל אשר לאדם ייתן בעד נצחון האידיאה שלו. ואם הוא מוכרח לוותר במשהו על האידיאל שלו, אין זה אצלו ויתור גמור, אלא עומד על המשמר ומצפה על שעת הכושר, שיוכל לחזור ולגבות את שלו."],"source":"בעל הסולם, האמה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7348","title":null,"paragraphs":["כתוב \"עשה לך רב וקנה לך חבר\", ששניהם צריכים להיות. היינו, שכל אחד יחשיב את השני לחבר. אז יש מקום לקנות. זאת אומרת, שכל אחד מוכרח לשלם ויתור נגד השני. בדומה, שהאב מוותר על מנוחה שלו ועובד עבור הבן שלו, ומוציא כסף בשביל בנו. והכל הוא מטעם האהבה.","אבל שם הוא אהבה טבעית, שהבורא נתן אהבה טבעית לגדל הילדים, מטעם שיהיה קיום העולם. למשל, אם האב היה מגדל הילדים מטעם מצוה, אז היו להילדים שלו מזונות, והלבשה, ושאר דברים, הנחוצים להילדים, כמו שיש להאדם התחייבות לקיום לכל המצות. זאת פעמים היה מקיים את המצות, ופעמים היה מקיים רק לצאת ידי חובתו, והילדים שלו היו יכולים לגווע מרעב.","לכן נתן הבורא אהבה טבעית להורים, שיאהבו את הילדים, בכדי שיהיה קיום העולם. מה שאין כן באהבת חברים, אז כל אחד צריך לעבוד בעצמו יגיעה גדולה, בכדי שיתרקם בלבו אהבת חברים. וכן שייך ענין \"וקנה לך חבר\". היינו לאחר שמבין, בשכל על כל פנים, שהוא צריך לעזרה, ואין ביכולתו לעבוד את עבודת הקודש, אז אם הוא מבין, שהוא צריך לעזרה, בשיעור הזה שהוא מבין בשכל, אז הוא מתחיל לקנות, היינו לוותר ויתורים לטובת חבירו.","והוא מטעם, שהוא מבין, שעיקר היגיעה, להשפיע להבורא. וזה הוא נגד הטבע שלו, היות שהאדם נברא עם רצון לקבל רק לתועלת עצמו. לכן ניתנה לנו סגולה, איך לצאת מאהבה עצמית לאהבת הזולת. וע\"י זה הוא יכול לבוא לאהבת הבורא."],"source":"רב\"ש א',מאמר מס' 1 \"עשה לך רב וקנה לך חבר - א' \" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7351","title":null,"paragraphs":["כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.","כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח\"ו משום הוצאת שם רע על פועלה.","אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.","וכן ביתר הפרטים של המציאות: כאשר איזה פרט נראה לנו רע ומזיק, הנה אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט, שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר, בתהליך ההתפתחות שלו. לכן אין לנו להחליט כי רע הוא, ואין להטיל בו דופי, כי לא מחכמה היא."],"source":"בעל הסולם, השלום בעולם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7352","title":null,"paragraphs":["ענין \"חירות היחיד\", מבחינת ההגדרה הנכללת בגורם הראשון, שקראנו אותו בשם \"מצע\", שכל הדורות הקודמים, שהם אבותיו ואבות אבותיו של אותו היחיד, הניחו טבעיהם שמה. ועל פי המבואר, שכל עיקרו של המובן במלת יחיד אינו אלא הגבולים של \"הרצון לקבל\" המוטבע בחבורת הפרודות שבו.","הרי לעיניך, שכל אותם הנטיות שירש מאבותיו ואבות אבותיו, הם אמנם רק בחינות גבולים של \"הרצון לקבל\" בלבד. או מבחינת כח המושך שבו, או מבחינת כח הדוחה שבו, שהמה מתראים לעינינו בדמות נטיות לותרנות, או לקמצנות, להתערב בין הבריות, או להיות מתבודד. וכיון שכן, הנה הם ממש בחינת האנכיית שבו (האיגו) העומד ולוחם על זכות קיומו. באופן שאם אנו משחיתים איזו נטיה מאותו היחיד, הרי אנו נחשבים לקוצצים אבר אמיתי מהעצמות שלו, וגם הוא נחשב אבידה אמיתית לכלל הבריאה, משום שלא נמצא ולא יהיה עוד בכל העולם דוגמתו."],"source":"בעל הסולם, החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7353","title":null,"paragraphs":["סופם של כל נטיה ונטיה, לההפך למושכלות מאד גבוהות וחשובות לאין ערוך.","נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו, הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא, שעתידה לצאת בה באחרית השלשלת. משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו.","כאן צריכים להבין, שבשעה שאיזו נטיה מתהפכת ומקבלת צורת מושכל, אין עוד יותר להכיר בה הבדלות של טוב ורע. כי הבדלות אלו ניכרות רק בזמן היותן נטיות או מושכלות בלתי בשלות, ובשום פנים לא יוכר שמץ מהם, בעת שמקבלות צורת מושכלות אמיתיות.","מזה מובן לנו, גודל החמס, שעושים אלו האומות, המטילים מרותם על המיעוטים ועושקים את חרותם, מבלי לאפשר להם להמשיך את דרך חייהם, על פי נטיותיהם, שהגיעו אליהם בתורשה, מאבות אבותיהם, כי כרוצחי נפשות נחשבים. וגם הבלתי מאמינים בדת ובהשגחה מטרתית, יוכלו להבין את חיוב השמירה על חרות היחיד, מתוך מערכות הטבע.","כי עינינו רואות איך כל האומות שנפלו ונהרסו מדור דור, לא היה זה, אלא מתוך הכבדת עולם על המיעוטים, ועל היחידים. אשר על כן התגברו עליהם והרסו אותם. אם כן ברור לכל, שאין אפשרות להעמיד השלום בעולם, אם לא נתחשב עם חירות היחיד, כי זולת זה, לא יהיה השלום בן קיימא. והחורבן ישתרר."],"source":"בעל הסולם, החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור"]},{"id":"he-7354","title":null,"paragraphs":["דע, שכל ענין ההבדל ברוחניות ובין אורות העליונים אינם אלא בשינוי צורה. עד\"מ בנפשות השכליות שבבני אדם, שודאי מחולקים ונבדלים לעצמם כל נפש אדם ואדם מחבירו, אמנם כל עיקר הבדלם אינו יותר, אלא מתוך שינוי צורתם, דהיינו שנפש של זה טובה, וזה רעה, או זו השיגה חכמה, וזו השיגה כסילות, וכדומה, וע\"ד שאמרו חז\"ל: \"כשם שפרצופיהם משונים זה מזה כך דעותיהם משונות זו מזו\".","ועם זה מובן, אשר אם כל בני האדם היו משיגים מושכלות שוות ונטיות שוות, בלי שום הבדל כלל וכלל, אז היו באמת כל הנפשות של בני העולם, לנפש אחת תחשב. וערכה היה, כמו אור השמש שמתלבש האור בכל בני העולם, ומכל מקום לא נבחין כלל שיש צורות נבדלות באור השמש, כמו כן היתה נפש משכלת אחת מתלבשת בהרבה גופים, כי המקומות אינם מבדילים כלל בכל דבר רוחני אם לא יש בתכונתם צורות נבדלות, ודו\"ק היטב."],"source":"בעל הסולם, הקדמת פי חכם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חינוך לויתור","שוויון"]},{"id":"he-7355","title":null,"paragraphs":["תחילה חשבו היוונים למשוך את לב העם לתורותיהם על ידי תכסיסים בלבד ובלי מלחמה. מה עשו? קנו את לבם של קלי הדעת אשר בעם ונתנו להם שלטון במדינה וגם במקדש, ומִנום מושלים ושרים, כוהנים גדולים ואמרכלים, זקנים שופטים ושוטרים. הללו התאחדו כולם בכת אחת שקראו לה: 'מתיוונים'. כלומר, לא מיוּוָנים בכוח גזרת המלכות, אלא מתיוונים מרצונם. והם יצאו ופשטו בעם והרביצו בהם מתורת יוון, הסיתו את העם ופיתוהו לזנוח תורת ה' ולסגל לעצמו את אורח החיים היווני כמוהם. ערכו לו נשפי חשק וריקודי עם ויקימו במות לאלילי יוון ויביאו להם תקרובות, ועשו כל ימיהם הילולה וחינגה, והקסימו אותם בתפאורותיהם, ולהטום בתענוגותיהם."],"source":"הרב אברהם אליהו כי טוב, \"ספר התודעה\", ערך \"מתיוונים\"","author":"הרב אברהם אליהו כי טוב","subjects":["חנוכה על פי חכמת הקבלה"]},{"id":"he-7356","title":null,"paragraphs":["בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות, וכיוון שחברי האומה התפתחו, היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה. וכיוון שלא עשו זאת אלא רצו לערב שם גם את האנכיות הצר, דהיינו, השלא לשמה, מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות, של עשירות והרמת הכוח - על הצדק, כשאר הגויים. וכיוון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקיבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו ליהנות מהחיים, ככל שדרש מהם האנכיות. וכיוון שעשו כך, התפוררו כוחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנוכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן. ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיה, על ידי תלמידים דלא מעלי, שבראשם עמדו צדוק ובייתוס. שכל עיקר מרידתם בחז\"ל, היה מטעם החיוב של לשמה, כמו שכתוב בדברי חז\"ל, \"חכמים היזהרו בדבריכם\", כי לא רצו לפרוש מהאנוכיות. ועל כן הקהילו קהילות מסוג הגרוע הזה, ונעשו כת גדולה שנקראו צדוקים, אשר הם היו העשירים והקצינים, רודפי תאוות אנוכיות, שלא כדרך התורה. והם לחמו עם הפרושים, והם שהביאו את מלכות רומא והשליטות על ישראל, והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז\"ל על פי התורה, עד שנחרב הבית ונגלה הדר ישראל."],"source":"בעל הסולם, הגלות והגאולה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חנוכה על פי חכמת הקבלה"]},{"id":"he-7357","title":null,"paragraphs":["בבית שני היתה בו שנאת חנם מפני שהיתה חסרה התאגדות ישראל, והנה לעומתה הם הכהנים, זרע אהרן \"אוהב שלום ורודף שלום\", ומאחד את לבבות ישראל זה לזה ומאחד את לבב ישראל לאביהן שבשמים, וזה מה שנטלו החשמונאים גם כתר מלכות. שענין מלוכה הוא התאחדות העם, ועל כן כל כח האחדות היה על ידי כוהנים לבד, לכן להם יאתה גם המלוכה."],"source":"\"שם משמואל\", פרשת מקץ","author":"שם משמואל","subjects":["חנוכה על פי חכמת הקבלה"]},{"id":"he-7359","title":null,"paragraphs":["כל העולמות העליונים והתחתונים וכל אשר בתוכם לא נבראו אלא בשביל האדם. כי כל אלו המדרגות והעולמות לא באו אלא כדי להשלים הנשמות במידת הדבקות שהיה חסר להם מבחינת מחשבת הבריאה. שמתחילה נצטמצמו ונשתלשלו מדרגה אחר מדרגה ועולם אחר עולם עד לעולם החומרי שלנו בכדי להביא את הנשמה בהגוף של עוה\"ז, שהוא כולו לקבל ולא להשפיע, כמו בהמות וחית הארץ, כמ\"ש עייר פרא אדם יולד, שהוא בחינת הרצון לקבל הגמור שאין בו מבחינת השפעה ולא כלום, שאז נבחן האדם להפכי גמור אליו ית', שאין התרחקות יותר מזה, ואח\"ז בכח הנשמה המתלבשת בו הולך ועוסק בתורה ומצוות שאז משיג צורת ההשפעה כיוצרו לאט לאט בדרך המדרגות ממטה למעלה דרך כל אותם הבחינות שירדו בעת השתלשלותם מלמעלה למטה, שהם רק מדות ושיעורים בצורת הרצון להשפיע, שכל מדרגה עליונה פירושה שהיא יותר רחוקה מבחינת הרצון לקבל ויותר קרובה רק להשפיע, עד שזוכה להיות כולו להשפיע ולא לקבל כלום לעצמו, ואז נשלם האדם בדבקות אמיתי בו ית', כי רק בשביל זה נברא. הרי שכל העולמות ומלואם רק בשביל האדם נבראו."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה, אות ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בשביל מה אני חי?","חובת ישראל כלפי האנושות","מתחברים לנשמה אחת","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7360","title":null,"paragraphs":["יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא \"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה\".","וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, \"למדני כל התורה על רגל אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור\". משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו.","כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו (הקדמה לתע\"ס שמביא את המדרש רבה פרשת \"וזאת הברכה\"). וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'.","לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחינת \"ולדבקה בו\", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה וחכמה. נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה.","כשזוכים לתורת ה', היינו הנקרא תורה מפי ה', אז רואים שכולה תמימה, שאין שום חסרון."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 410, \"אהבה עצמית ואהבת ה' \"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אהבת ה'","הבורא עומד מאחורי החברים","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","יראה","מאהבת הבריות לאהבת ה'","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7361","title":"מהו, ג' בחינות גופים באדם","paragraphs":["האדם מורכב מג' בחינות גופים:","א. גוף הפנימי, שהוא לבוש לנפש דקדושה,","ב. מקליפת נוגה,","ג. ממישכא דחויא [עורו של הנחש].","ובכדי שהאדם יהיה ניצול מב' גופים, שלא יפריעו להקדושה, ושיהיה לו היכולת לשמש רק עם גוף פנימי, העצה לזה הוא, שיש סגולה, שהאדם יחשוב מחשבות רק מה שנוגע להגוף הפנימי. זאת אומרת, שהמחשבה שלו יהיה תמיד ברשות היחיד, היינו ש\"אין עוד מלבדו\" כתוב, אלא ש\"הוא עושה ויעשה לכל המעשים\". ואין שום בריאה בעולם שיוכל להפרידו מהקדושה.","וכיון שאין הוא חושב עבור ב' גופים הנ\"ל, אז הם מתים, משום שאין להם מזונות ואין להם במה להתקיים. כי המחשבות, שחושבים עבורם, מזה הם מתפרנסים.","וזה סוד מה שכתוב \"בזיעת אפך תאכל לחם\". שלפני חטא דעץ הדעת, לא היה החיות תלוי בהלחם, היינו שלא היו צריכים להמשיך אור וחיות, אלא שהיה מאיר. מה שאין כן אחר החטא, שאדם הראשון נדבק בהגוף של משכא דחויא [עורו של נחש], אז נקשר החיים בהלחם, היינו במזונות, שצריכים כל פעם להמשיך מחדש, ואם לא נותנים להם מזונות, הם מתים. וזה נעשה לתיקון גדול, בכדי להינצל ב' גופים הנ\"ל.","ולכן מוטל על האדם להשתדל ולהתאמץ, שלא יחשוב מחשבות מה שנוגע להם. ואפשר שזהו מה שאמרו חז\"ל \"הרהורי עבירה קשים מעבירה\". כי המחשבות זהו המזונות שלהם. היינו מהמחשבות שחושבים מהם, מזה הם מקבלים חיות.","לכן האדם צריך לחשוב, רק עבור הגוף הפנימי, היות שהוא לבוש לנפש דקדושה. כלומר, שיחשוב מחשבות מה שהם אחר עורו, כלומר אחרי עור של הגוף, נקרא חוץ מגופו, שפירושו חוץ מתועלת עצמו. אלא רק מחשבות שהם תועלת הזולת.","וזה נקרא \"חוץ מעורו\". כי אחרי עורו אין שום אחיזה לקליפות. כי הקליפות נאחזות רק מה שהוא בתוך העור. היינו מה ששייך לגופו, ולא מחוץ לגופו, הנקרא \"חוץ מעורו\". זאת אומרת, שכל מה שבא לידי התלבשות בגוף, יש להם אחיזה. וכל מה שאינו באה לידי הלבשה, אין הם יכולים להתאחז.","וכשיתמיד לחשוב מחשבות שהם לאחר עורו, אז הוא זוכה למה שכתוב \"ואחר עורי נקפו זאת, ומבשרי אחזה אלוק\" (איוב י\"ט כ\"ו). \"זאת\" היא בחינת שכינה הקדושה. והיא עומדת אחרי עורו. \"נקפו\" היינו שנתקנה, להיות לעמוד אחרי עורי. ואז האדם זוכה לבחינת \"מבשרי אחזה אלוק\". היינו שהקדושה באה בהתלבשות בגוף בפנימיות. וזהו דוקא בזמן, כשהוא מסכים לעבוד מחוץ לעורו, היינו בלי כל התלבשות.","מה שאין כן הרשעים, שרוצים לעבוד דוקא בזמן, שיש הלבשות בתוך הגוף, הנקרא \"בתוך העור\", אז \"וימותו ולא בחכמה\". שאז אין להם שום התלבשות, ולא זוכים לשום דבר. מה שאין כן הצדיקים, דוקא הם זוכים להתלבשות בגוף."],"source":"בעל הסולם, שמעתי לו. מהו, ג' בחינות גופים באדם","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בונים את דמות הבורא בעשירייה","בנין השכינה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","הכנה לכנס","הכניסה למדרגה הרוחנית","הרווח ביציאה לעשירייה העולמית - התכווצות והתפשטות","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","התכללות","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","התקפה על החיבור","זמן התכווצות וזמן התפשטות","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","מרכז העשירייה","ערבות","רק דרך העשירייה לבורא","תיקון השבירה","תנועה רוחנית","תפיסת המציאות"]},{"id":"he-7362","title":null,"paragraphs":["יש בסגולת תורה ומצוות, אם הוא לומד על כוונה זו, אף על פי שאין לבו מסכים לזה, וכל כך מה שהוא עושה על כוונה זו, הוא נגד רצונו ולבו, מכל מקום על ידי עשיה על דרך הכפיה, הוא זוכה שרצונו יתהפך לו מאהבה עצמית לאהבת הזולת.","יש להבין במה שכתוב, היותר קשה להשיג את המושג להשפיע לזולתו, היות שזה נגד הטבע, אלא בסגולת תורה ומצוות על מנת להשפיע, יכולים לזכות להפוך את טבעו בעל מנת להשפיע.","ונשאלת שאלה: בו בזמן שהאדם מוטבע בטבע של אהבה עצמית, איך אפשר לו לעסוק בתורה ומצוות על מנת להשפיע, הלא אין לו שום רצון ויכולת לעשות משהו אם לא יהיה זה לתועלת עצמו. אם כן, איך יכולים לחנך את האדם שיעסוק בתורה ומצוות על מנת להשפיע.","ויש לומר, שהגם שטבע של האדם הוא רק באהבה עצמית, ומה שהוא נגד זה קשה לו לעשות, עד כדי כך שכל האיברים הם לו לנגד, אבל יש ענין של כפיה, היינו שבעת שהוא עוסק בתורה ומצוות הוא לומד בעל כורחו, היינו שרוצה שיהיה רק לשם שמים, ואז הוא לומד וחושב רק בלימודים שמדברים בענין להשפיע. והגם שהגוף לא מסכים, אבל על ידי היגיעה שהוא מתייגע את עצמו, וכופה את גופו לעסוק על כוונה זו, והגם שרצונו שבלב אינו מסכים לכונה זו, המאור שבה מחזירו למוטב ."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 721, \"סגולת תורה ומצוות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הגישה ללימוד חכמת הקבלה","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7363","title":null,"paragraphs":["כל המציאות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום שנמשכים ונרשמים כן מחוקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים."],"source":"בעל הסולם, החרות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7364","title":null,"paragraphs":["חכמי הקבלה מצאו, אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שוה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם.","דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם.","שהחומר של פרטי המציאות, הנמצאים בעולם הראשון, היותר עליון, הוא חומר היותר זך, מכל התחתונים הימנו. וחומר פרטי המציאות, שבעולם השני, הוא מעובה מעולם הראשון, אבל יותר זך, מכל מה שתחתיו במדרגה. ועל דרך זה, עד לעולם הזה שלפנינו, אשר החומר של פרטי המציאות שבו, הוא יותר עב וחשוך, מכל העולמות שקדמו אליו.","אולם הצורות של פרטי המציאות, וכן כל המקרים שלהם, באים בשוה, בכל עולם ועולם, הן בכמות והן באיכות, בלי שינוי של כלום.","והמשילו את זה, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הצורות, המצויות בהחותם, עוברות בשלימותן, לכל פרטיהן ודקדקיהן אל הדבר הנחתם הימנו.","כן הוא בהעולמות, אשר כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו. ועל כן, כל הצורות, שיש בעולם העליון, בכל כמותם ואיכותם, נעתקים במלואם, ובאים גם בעולם התחתון. באופן, שאין לך פרט של מציאות, או של מקרי המציאות, המצוי בעולם התחתון, שלא תמצא דוגמתו, בעולם העליון הימנו, בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים.","ונקראים \"שורש וענף\". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף, בערך הדוגמא שלה, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון. מפני שמשם נחתם, ונתהוה, פרט ההוא, בעולם התחתון.","וזהו כונת חז\"ל, במה שאמרו: \"אין לך כל עשב מלמטה, שאין לה מזל ושוטר מלמעלה, שמכה אותה, ואומר לה: \"גדל!\" (השמטות הזוהר, דף רנא ע\"א; ב\"ר, פ\"י).","כלומר, שהשורש, הנקרא \"מזל\", מכריח אותה, להגדל ולקבל את כל תכונתו, מבחינת כמותו ואיכותו, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, כאמור לעיל. וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבהמציאות, ושל מקרי המציאות, בכל עולם ועולם, ביחס העולם העליון ממנו."],"source":"בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7365","title":null,"paragraphs":["כל הריבויים שבדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הזה, יש לו שכנגדו של כל פרט ופרט בעולם העליון ממנו, בלי שום הפרש כלל וכלל בצורתם, רק בחומר שלהם בלבד. כי החיה או האבן שבעולם הזה הוא חומר גשמי, והחיה והאבן הנמצאים כנגדם בעולם העליון, הוא חומר רוחני, שאינו תופס לא מקום ולא זמן, אמנם האיכות שבהם הוא ממש אחד.","וזהו ודאי שצריכים להוסיף כאן, עניין יחס החומר על הצורה, שזה מותנה גם באיכות הצורה כמובן. ועל דרך זה, מרביתם של הדצח\"ם שבעולם העליון, תמצאם כמותם ודוגמתם ממש בעולם שבעלי העליון וכו', עד עולם הראשון ששם כבר נמצאים כל הפרטים, בגמר מלאכתם, בסוד הכתוב, וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד."],"source":"בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7366","title":null,"paragraphs":["מהעליון יִלָמֱד התחתון. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. ואחר שמשיג היטב את השורשים העליונים מדעתו, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשיים שבעוה\"ז, ולידע איך כל ענף מתייחס אל שורשו בעולם העליון, בכל סדריו בכמות ואיכות."],"source":"בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7367","title":null,"paragraphs":["בענין היגיעה אנו מוצאים בה שני ענינים:","א. העבודה והשכר הם ב' ענינים, שהעבודה הוא שלא במקום שכר, היינו שזמן עבודה לחוד וזמן השכר לחוד.","ב. שהעבודה והשכר הם במקום אחד ובזמן אחד.","כי ענין \"יגיעה\" נקרא, שהוא צריך לעשות איזו תנועה. והתנועה גם כן נוהגת בג' אופנים:","א. יגיעת הגוף.","ב. יגיעת המוח.","ג. יגיעה פנימית. שזה הוא הכי קשה. והוא בזמן שהוא צריך לעבוד עם המוח, ולעשות מעשים, שהם נגד המוח והשכל, היינו שהוא צריך לבטל את השכל שלו, שזה נקרא שהשכל מחייב אותו לעשות כך וכך, והוא עושה תנועה ומבטל את השכל שלו, מה שהוא מבין שזה הוא אמת מאה אחוז לפי שכלו, ומכל מקום הוא מבטלו, זו היא יגיעה אמיתית."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 27 \"מאמר התשובה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7368","title":null,"paragraphs":["ידוע אין אדם עושה שום תנועה, אלא אם הוא שוקל את הכדאיות שלה, אם הוא ירויח משהו, אז בכוחו לעשות תנועה, אחרת הוא במצב המנוחה.","ובזמן שהאדם רוצה לעשות איזו תנועה בעל מנת להשפיע, אם הוא מתחיל לשקול את הכדאיות שלה, אז הגוף מתנגד לו, כיון שלא רואה מה הוא יכול להרויח, אם הוא יעשה בעל מנת להשפיע.","אז אין לו עצה אחרת אלא תפילה, שזה ענין מה שאמרו חז\"ל, \"תפילה עושה מחצה\", כי על זה נאמר, ה' עוזר לנו, שדרשו חז\"ל, \"אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו\". נמצא, שאין האדם יכול ליתן אלא מחצית, שהוא תפילה. ומחצית השניה הקדוש ברוך הוא נותן."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 246 \"ענין שקלים-2\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכול מושג בכוח התפילה","תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7369","title":null,"paragraphs":["מדוע אנחנו בתנועה ולא כמו השורש שלנו. אני נהנה מהמנוחה וזה שאני בתנועה הוא רק מחמת בושה.","תשובה, היות שהשורש הוא במנוחה, הוא מטעם שאין לו מה להוסיף על זה שהוא בתכלית השלמות. מה שאין כן אנחנו בתכלית החסרונות, לכן אם אנו נהנים מהמנוחה, אנחנו נקראים עצלים."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 531 \"תנועה מחמת בושה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7370","title":null,"paragraphs":["ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. אלא בכדי שלא תהיה נהמא דכסופא, שהוא ענין השתוות הצורה, כי שינוי צורה ברוחניות נקרא \"התרחקות\" והשתוות הצורה נקראת \"התקרבות\", לכן הגם שרצונו להטיב לנבראיו הוא בלי הגבלות, מכל מקום נעשה ענין של השתוות הצורה, היינו שלא לקבל טוב ועונג, אלא בתנאי שיהיה בעמ\"נ להשפיע נחת רוח להבורא.","ומזה נמשך לנו ענין של יגיעה, היינו שצריכים לעשות מסך, בכדי שיוכל לקבל את הטוב והעונג בעמ\"נ להשפיע. וזהו שורש היגיעה, הנמצא אצלנו, כמו שכתוב בפתיחה כוללת לספר פנים מאירות ומסבירות (אות ג') וזה לשונו \"ודע, שהמסך שבכלי מלכות הוא שורש לחושך, והיינו בכח העיכוב המצוי במסך על אור העליון, שלא יתפשט בבחינה ד'. והוא השורש גם כן ליגיעה על מנת לקבל שכר, כי ענין היגיעה היא בחינת פעולה שלא ברצון, להיות הפועל רק במנוחה ניחא ליה, אלא מפאת שבעל הבית משלם לו שכר, נמצא מבטל רצונו מפני רצון של בעל הבית\".","הרי כל מה שאנו צריכים לעשות, היינו עבודה, שרק זה מוטל עלינו, כמו שכתוב \"אשר ברא אלקים לעשות\", שענין ברא הוא מה שאנו מתייחסים להבורא, שהוא הרצון להטיב לנבראיו, ומבחינת ברא נמשך לנו ענין הפירוד ושנוי צורה. אבל על ידי לעשות, היינו עם עבודה שלנו, מה שאנו עובדים, בכדי להגיע למדרגת עמ\"נ להשפיע, אנו שוב מתקרבים להבורא בבחינת השתוות הצורה.","וזה ענין שותפות, שיש להנבראים עם הבורא, כמו שכתוב בזהר (הקדמת הזהר אות ס\"ז) וזה לשונו \"ולאמר לציון עמי אתה. אל תקרי עמי, אלא עמי אתה שפירושו, להיות שותף עמי\". היינו כנ\"ל, שהבורא נותן את הרצון לקבל, שהוא החסרון שברא, הנקרא \"חושך\", כמו שכתוב \"ובורא חושך\", שזה בא מכח רצונו להטיב. והנבראים צריכים לתת את המסך, שע\"י זה יוצאת לנו בחינת השתוות הצורה, שרק אז יש לנו כלים המוכשרים לקבל את השפע, הבא מבחינת להטיב לנבראיו. נמצא, אשר ברא - בא מלמעלה, לעשות - בא מתחתונים."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 27 \"מאמר התשובה\" 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["תנועה רוחנית"]},{"id":"he-7372","title":null,"paragraphs":["\"חנוכה\" [...] הוא עבודה דתיקון הבריאה, שהוא בכדי להשיג את הכלים דהשפעה, שעמהם יכולים להגיע אח\"כ למטרת הבריאה. זה יכולים לכנות בשם \"רוחניות\", כי לא רוצה לעשות שום מעשה עבור עצמו. אלא הכל לשם ה', כמו שאמרו חז\"ל \"עולה, היינו קורבן עולה, הוא כולה לה', הכל רוחני\"... ואאמו\"ר זצ\"ל אמר, על מה ששאלו חז\"ל (שבת כ\"א ע\"ב) מאי חנוכה. ופירש, שהתשובה היא חנו-כה, שהכוונה היא ש\"חנו-כה\". זאת אומרת, כ\"ה בכסלו לא היתה גמר המלחמה, אלא היתה רק חניה בלבד. כדמיון שהצבא רוצה לעשות התקפה חדשה וחזקה, אז נותנים להצבא לנוח, בכדי שיתאספו כוחות חדשים, ויוכלו להמשיך את המלחמה. ואמר, שיש טפשים, היות שקבלו פקודה לא ללכת קדימה לארץ השונא, אלא לנוח, אז הם חושבים, שכבר גמרו את המלחמה, שאין עוד מה לנצח את השונא.","נמצא לפי הנ\"ל, שענין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך א', מאמר מס' 9 \"בענין נר חנוכה\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7373","title":null,"paragraphs":["הנה חז\"ל אמרו: \"מאי חנוכה? דתנו רבנן\". הנה חנוכה הוא אותיות חנו - כה, שבכ\"ה בכסלו היתה להם חניה מהמלחמה. כי ענין חניה שייך דוקא באמצע העבודה. וענין שחונים באמצע הוא בכדי לקחת עוד כוחות שתהיה יכולת להמשיך בעבודה.","וצריכים להבין, מה יש להם עוד לעשות אחר שכבר גמרו את המלחמה הראשונה, ומה צריכים הם עוד לעשות עד שיכולים לומר שכבר גמרו את המלחמה?","הנה מצינו שבבית שני גזרו היוונים גזרות על ישראל ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות. נמצא לפי זה שכל הנס היה בזה שאחרי המלחמה היתה להם היכולת לעסוק בתורה ומצוות. וזה נקרא שהנס היה רק על רוחניות. מה שאין כן בפורים היה הנס על הגופים, היינו על גשמיות. לכן בחנוכה ניתן לנו להזכיר את הנס בהלל והודאה ולא במשתה ושמחה, אבל בפורים \"משתה ושמחה\" כתיב, היינו בדברים הנוגעים גם להגוף, משום שאז היה הנס על הגופים, הנקרא גשמיות."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', אגרת נג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7374","title":null,"paragraphs":["ענין חנוכה, שזה ענין חנו, שהחניה היתה לא מטעם זה הנקרא בחי' שלמות, היינו אספקלריא המאירה, אלא שהחניה היתה בבחי' כה, היינו בלתי שלמות שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה. היינו שמלחמת היצר עוד לא נגמרה אלא שצריכים לבוא לשלמות האמיתית. וזהו חנו - כה, חניה בבחי' כה, היינו שקבלו את ההשפעה העליונה בכדי שיהיה להם יותר כוחות ללכת קדימה במלחמת היצר.","ומזה נמשך שבזמן שהאדם הולך בדרכי ה' נותנים לו הרבה פעמים התעוררות ממרום, היינו באמצע התפילה או באמצע לימוד התורה או בעת עשיית המצוה, שההתעוררות הזו נכנסת בלב האדם ומתחיל להרגיש טעם וחן דקדושה.","אבל האדם צריך לדעת שהשפע הזה נתנו לו רק בכדי שיקח כוחות חדשים ושיוכל להתחזק בעבודה, שיכנס לתוך הקרב של מלחמת היצר, ואז בכל פעם משפיעים לו לפרקים בחינת חניה, היינו בחי' שפע עליון, כי בזמן שבאה לאדם ההתעוררות מלמעלה נדמה בעיניו שכבר אין לו שום מלחמה, כי בזמן הזה הוא מתחיל להרגיש את היופי והתפארת דקדושה והשפלות שישנה בדברים גשמיים עד שמחליט בדעתו שכבר הוא מוכן ומזומן לעבוד רק לשם שמים.","ומאחר שהאדם באמת לא גמר את מלאכתו, נוטלים ממנו בחזרה את ההתעוררות שנתנו לו, ואז תיכף נופל שוב למצבו הקודם, היינו שמרגיש חן ויופי רק בדברים גשמיים ודברים שבקדושה נחשבים אצלו רק לדבר מיותר, ואז הוא עוסק בתורה ומצוות רק מטעם הכרח ועל דרך הכפיה ולא מטעם חשק ושמחה כבזמן שהיתה לו ההתעוררות.","וההתעוררות הזו היא בחינת נר חנו-כה. לכן אם יש לו שכל הוא צריך תמיד להתגבר עד שעוזרים לו מלמעלה לזכות לבחינת שלמות אמיתית."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', אגרת כו","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["התקפה על החיבור","חנוכה"]},{"id":"he-7375","title":null,"paragraphs":["הנה אנו אומרים (בשיר של \"מעוז צור ישועתי\") \"יונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים. ופרצו חומת מגדלי\". הנה \"יונים\" נקראים אלו אנשים שהולכים בתוך הדעת. כלומר, שאין ביכלתם לעשות משהו אם זהו נגד הדעת. ואז היתה שליטת היונים, היינו השליטה הזו היתה שולטת על עם ישראל.","והשליטה זו מכונה \"מלכות יון הרשעה\", שמתפקידם הוא \"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך\". כלומר, השליטה שהוא ללכת דוקא בתוך הדעת, זה גורם לפרוץ את החומה, שהוא שומר את המגדל. שפירושו של \"מגדל\" הוא, שיש באדם בחינת שיעור מסוים בגדלות ה'. ו\"החומה\" זו נקראת אמונה למעלה מהדעת, שדוקא ע\"י האמונה למעלה מהדעת הוא יכול לבוא לידי הרגשת גדלות ה'. וכמו כן לצייר לעצמו גדלות ה'.","ובזמן שיש לאדם הרגשה בגדלות ה', אז האדם דומה \"כמו נר בפני אבוקה\", שהוא בטל אליו. אבל היונים, היינו השליטה שבתוך הדעת, שלא נתנו ללכת למעלה מהדעת, זה נקרא ש\"פרצו חומת מגדלי\". היינו בחינת אמונה למעלה מהדעת, שזהו חומה, שבתוך החומה הזו יכולים לבנות מגדלים, היינו להשיג גדלות ה', שזה נקרא \"מגדל\". כלומר, שדוקא ע\"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לדעת דקדושה."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', מאמר מס' 12, \"הנרות הללו קודש הם\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7376","title":null,"paragraphs":["יש לפרש את מה שאנו אומרים בשיר מעוז צור ישועתי, \"יוונים נקבצו עלי ופרצו חומת מגדלי, וטמאו כל השמנים\". ח ו מ ת הוא אותיות חותם, ותחום. מגדלי הוא המגדל מלא כל טוב (עיין במדרש רבא פ\"ח). וענין החומה הוא שמירה שלא יכנסו זרים לתוך העיר ולשלול טובה. כמו כן כאן - כדי שלא יכנסו מחשבות זרות ורצוניות בלתי קרואים, מוכרחים גם כן לעשות חומה שעמה נשמרים מהחצונים. וחומה זו נקרא אמונה, שרק על ידי אמונה יש יכולת להאדם שיהיה ניצל מכל הנ\"ל. וזה נקרא \"תחום\", שעד כאן יש יכולת להחיצונים לגשת, ובזמן שרואים שהאדם לא יוצא מתוך החומה, אזי הולכים ושבים למקומם.","והטעם הוא, כי ענין אמונה הוא דווקא למעלה מהדעת, ושליטת הסטרא אחרא הוא דווקא בתוך הדעת של השׂכל החיצוני, וממילא אין שום קשר ונגיעה להאדם.","וקליפת יוון היה, שעם ישראל יתנהגו דווקא על ידי השׂכל החיצוני שהוא הפילוסופיה הארורה. וזה הוא נגד האמונה, הנקרא חומה. ובשיעור שעלתה בידם להכניס את הפילוסופיא לישראל, באותו שיעור נבחן, שעשו פרצה בהחומה.","וזה פירוש \"ופרצו חומת מגדלי\", היינו החומה שהוא סביב המגדל מלא כל טוב, שעל ידי זה זוכים להשיג להשגחה גלויה, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במדת טוב ומטיב.","ועל ידי הפרצה הנ\"ל \"וטמאו כל השמנים\", היינו שכל הבהירות והחיות שזכו על ידי אמונה נסתמו מהם, שטומאה הוא מלשון טמטום וסתום, עד שנעשה נס, והקדוש ברוך הוא עזר להם, וזכו שוב לאור הגלוי הנקרא אור הפנים."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', אגרת מג","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7377","title":null,"paragraphs":["וזה שאנו אומרים בזמר לחנוכה יונים \"נקבצו\" עלי ופרצו חומת מגדלי, היינו שהשיגו כח הקיבוץ ומחמת זה השיגה ידם לפרוץ חומת מגדלי, כי חומה היא המאחדת את יושבי העיר וזוהי מעלת בתי ערי חומה, ומרומז ברש\"י מגילה (ב' ע\"ב), ומחמת החטא שהיה סילוק האחדות בפרט גרם זה לסילוק האחדות בכלל, וגרם שנאת חנם ונחלשה חומת ישראל ולקחו היונים מעלה זו, וע\"כ היה כח בהם לפרוץ חומת ישראל. אך כשגברו החשמונאים ונצחום נתקיים ביונים \"יתפרדו כל פועלי און\", וישראל עושה חיל, ושבו להתאחד בפרט ובכלל ברגשת נפש מאד."],"source":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, \"שם משמואל\", פרשת מקץ - חנוכה - ליל ז'","author":"ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7378","title":null,"paragraphs":["הנס של חנוכה היה על ענין רוחניות, כמו שאנו אומרים (בברכה \"ועל הנסים\") \"כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם\".","ולפי שהסברנו יוצא, \"רוחניות\" נקראת שמשתמשים בכלים דהשפעה. וענין שליטת היונים מתבטאת שלא נתנו לעשות שום דבר, השייך לכלים דהשפעה, משום ששם היתה גם שליטה על מעשה התורה ומצות. וזה היה בחיצוניות. ומכל שכן בפנימיות המחשבה, היו שולטים על המחשבה, שלא תהיה להם יכולת לכוון משהו לשם שמים, אלא רצו שעם ישראל יהיו משוקעים באהבה עצמית, שע\"י זה יהיו נפרדים מה'. וכל מחשבותיהם של הס\"א אינו אלא להרחיק אותם מה'. וההתרחקות ופרוד באים רק ע\"י שינוי צורה, כידוע שהוא אהבה עצמית.","ואאמו\"ר זצ\"ל אמר, על מה ששאלו חז\"ל (שבת כ\"א ע\"ב) מאי חנוכה. ופירש, שהתשובה היא חנו-כה, שהכוונה היא ש\"חנו-כה\". זאת אומרת, כ\"ה בכסלו לא היתה גמר המלחמה, אלא היתה רק חניה בלבד. כדמיון שהצבא רוצה לעשות התקפה חדשה וחזקה, אז נותנים להצבא לנוח, בכדי שיתאספו כוחות חדשים, ויוכלו להמשיך את המלחמה. ואמר, שיש טפשים, היות שקבלו פקודה לא ללכת קדימה לארץ השונא, אלא לנוח, אז הם חושבים, שכבר גמרו את המלחמה, שאין עוד מה לנצח את השונא.","נמצא לפי הנ\"ל, שענין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה. ומשום זה אסור להשתמש לאורו של חנוכה, כי שימוש הוא מעשה של קבלה, והנס היה רק על מעשים דהשפעה, שיוכלו לעשות אותם, ולכוון בעמ\"נ להשפיע, שזה נקרא \"לשמה\". וזה היה נס, שיצאו משליטה של היונים, והיו יכולים ללכת בבחינת אמונה למעלה מהדעת."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך א', מאמר מס' 9 \"בענין נר חנוכה\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7379","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\", מזה אנו רואים שרק הקב\"ה יכול לעזור. לכן נקרא זה נס.","והנה בחנוכה אנו אומרים: \"כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך\" וכו'. הרי שהגלות היתה רק על רוחניות, שהיוונים רצו לשלוט על עם ישראל עם הפילוסופיה שלהם. וזה שאנו אומרים: \"יונים נקבצו עלי וכו' ופרצו חומת מגדלי\" וכו'. שענין חומת אומר האר\"י הקדוש שהוא אותיות תחום. היינו שלעם ישראל יש תחום עד כמה שמותר לחשוב, היינו שהאדם צריך להאמין שהקב\"ה מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומטיב - אע\"פ שאין אנו מבינים את זה.","ובזמן שיש לאדם תחום הזה, אז יש לו חומת שהשונאים לא יוכלו להכנס אליו, שזו היא שמירה מפני מחשבות זרות. ומשום זה מכונה האמונה בשם חומה. והיוונים פרצו את החומה הזו. ונעשה נס שהקב\"ה עזר להם, כנ\"ל: \"אלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\".","נמצא, שחנוכה היה נס רוחני, וברוחניות צריכים לשאול מה, אחרת לא מרגישים את הנס, לכן אמרו \"מאי חנוכה\", בכדי שכל אחד ישאל את ענין הנס של רוחניות. היינו, בכדי שידע מקודם את ענין גלות רוחנית, ואחר כך יכול לזכות לגאולה הרוחנית. ומשום זה צריכים לפרסם זאת ברבים, כדי לתת התענינות לכל אחד ואחד, אחרת אין מרגישים לא את הגלות ולא את הגאולה ."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', אגרת סח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7380","title":null,"paragraphs":["כתוב \"מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים\". כי \"קנקן\" פירוש, כמו שכתוב \"שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק\"ן טעמים\", שפירוש, שבכל דבר יש סברה לכאן, וסברה להיפך. ובמה יכולים לברר. הוא, מנותר. היינו, מדבר המיותר להגוף, מה שהוא לא מחשיב אותה למאומה. וזוהי בחינת אמונה למעלה מהדעת, שרק מזה יכולים להינצל מלנפול ברשת הקליפות.","וזהו ענין פך השמן, שמצאו, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. \"כהן\" נקרא חסד. \"גדול\" נקרא חסד שנעשה לחכמה. היינו שפע דמין החסדים, הנקרא בחינת \"כהן\", שכהן הוא מדת החסד, שהחסד מראה על האמונה למעלה מהדעת. שזהו ענין, שאברהם, שהוא מידת החסד, הוא אב האמונה.","ובחינת אמונה אין היוונים יכולים לראות, מטעם שהם רואים רק עד הדעת, ולא למעלה מהדעת. ומשום זה, בה בעת שהם הלכו למעלה מהדעת, כבר אין היוונים יכולים לשלוט. וזהו ענין, שהיונים לא ראו את פך השמן.","וענין הנס, שהיה מאיר ח' ימים, זהו רמז, שהיה מאיר בחינת חסדים שבבינה. שמבינה עד המלכות יש שמונה ספירות. אבל חכמה דחכמה לא היה מאיר. ולכן קבעו לשמונה ימים, היות שהיה מאיר רק מבחינת שמונה. וזה שכתוב \"בני בינה ימי שמונה, קבעו שיר ורננים\"."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך א', מאמר מס'7, \"נס החנוכה\" 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7381","title":null,"paragraphs":["נר חנוכה, מרמז על נס רוחני - שעם ישראל יצאו לחרות משליטתם של היונים."],"source":"רב\"ש, מאמר מס' 9 \"בענין נר חנוכה\" 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7382","title":null,"paragraphs":["כתוב: \"יונים נקבצו עלי וכו' ופרצו חומות מגדלי\". ויש לפרש, כי קליפת יון היתה שהם רצו לבטל שבת ומילה. כי שבת ומילה נקראים אות, ואות ברית נקרא מצות אמונה, ומשום זה רצו לבטל דוקא אלו ב' המצוות, כי על ידי שמבטלין האמונה אצל כלל ישראל אזי ממילא מתבטלות מצד עצמם כל המצוות שבתורה. כי האמונה היא חומת ברזל, היינו שמירה גדולה שלא יכנס זר בקדושה, כי בשיעור שיש לאדם אמונה, באותו שיעור הוא שומר תורה ומצוות, שעל ידי הקיום של תורה ומצוות זוכים לקבל את האור הגנוז שבה ומרגישים את הטוב והנועם והחיות, כמ\"ש: \"כי הם חיינו ואורך ימינו\".","וזה פירושו: \"ופרצו חומות מגדלי\", היינו שעשו פירצה בחומה הנקראת אמונה, שעל ידי מצות אמונה זוכים ל\"מגדל מלא כל טוב\", שהוא מתיקות וערבות נועם עליון שישנו בתורה. והיה נס, שהקב\"ה עזר להם ונצחו את קליפת יון, שעל ידי זה זכו שוב לאור הגדול. וזה נקרא נר חנוכה, היינו האורות שמקבלים על ידי קיום האמונה."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך ב', אגרת מד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7384","title":null,"paragraphs":["מה בא לרמז נר חנו-כה, הוא רק חניה לבד ולא גמר עבודה. ומשום זה נר חנוכה אסור להשתמש לאורה, משום שהנס היה על כלים רוחניים. ובכלים דהשפעה לא שייך שישתמש לקבל הנאה מהאור. ולכן הוא \"לראותם בלבד\"."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך א', מאמר מס' 9 \"בענין נר חנוכה\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["חנוכה"]},{"id":"he-7386","title":null,"paragraphs":["יש לפרש בענין המלאכים, שאמרו \"תנה הודך על השמים\".","ולכאורה יש לשאול, וכי התורה הוא דבר גשמי, אם נותנין אותה למטה, לא יכולה להיות גם למעלה. הלא התורה היה צריך להתחלק בין לבני אדם ובין למלאכים.","ויש לומר, שטענת המלאכים היה, שהתורה צריכים לתת לאנשים, שהמה בבחינת מלאכים. וזה פירוש \"תנה הודך על השמים\", היינו למי שכל רצונו הוא אך לשם שמים. אבל בזמן שהאדם הוא על הארץ, היינו שרצונו וחשקו הוא לארציות, איזה שייכות יש להם לתורה.","ועל זה השיב להם, \"כלום יש בכם יצר הרע\". שפירושו כמו שאמרו חז\"ל, \"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין\". אבל בזמן שעם ישראל יהיה בבחינת מלאכים, אין להם צורך לתורה.","נמצא לפי זה, שעיקר צורך התורה הוא כדי להחזירו למוטב, היינו שהתורה ומצוות הוא בכדי להחזירם למוטב. וזה דווקא בזמן שיש להם רע, אז הם נצרכים לתורה ומצוות, היינו שהתורה ומצוות הוא בבחינת סגולה. ורק לאחר כך, כשזכו לבוא לבחינת הצירוף, אזי הם נקרא בבחינת ישראל, שאז התורה היא בחינת עצם. ואז \"אורייתא וקב\"ה וישראל חד איהו\". היינו לאחר התשובה, אז נקרא ישראל, משום שאז הוא מקבל התורה, שהוא אחד עם הקדוש ברוך הוא, שהתורה נקרא אז בבחינת שמות של הקדוש ברוך הוא. וממילא התורה וקב\"ה חד איהו עם ישראל, שרק אז נקרא בחינת ישראל, בזמן שהאורייתא וקוב\"ה חד איהו עם הישראל."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 753 \"טענת המלאכים\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא"]},{"id":"he-7387","title":null,"paragraphs":["\"אורייתא וקוב\"ה חד הוא [תורה והקב\"ה אחד הוא]\".","הנה ודאי, שבזמן העבודה הם ב' דברים. ולא, אלא שסותרין זה את זה.","דבחינת \"קוב\"ה\" הוא ענין דביקות, שענין דביקות הוא בחינת השתוות, בחינת ביטול במציאות. (וצריך תמיד לצייר, איך היה אצלו הזמן, בזמן שהיה לו בחינת דביקות במקצת, שהוא היה אז מלא חיות ותענוג, ולחשוק להיות תמיד בדביקות, שאין ענין רוחני נחלק לחצאין. ועוד, שאם הוא דבר ממלא, שצריך שיהיה לו תמיד הדבר טוב. ונכון שיצייר את הזמן שהיה לו, מטעם שאין הגוף מרגיש משלילי אלא מקיום. זאת אומרת, ממצבים שכבר היה לו. ואלו המצבים יכול הגוף ליקח דוגמאות).","ובחינת \"אורייתא [תורה]\" נקראת בחינת \"מאור\" שבה. היינו, שבזמן הלימוד, שמרגישין את המאור, ועם זה המאור רוצים להשפיע להשם ית', כמ\"ש: \"מאן דידע צויה דמאריה, יעביד ליה [מי שידע מצוות אדונו, יעבוד לו]\". לכן הוא מרגיש את עצמו לבחינת מציאות, שהוא רוצה להשפיע להשם ית'. והוא בחינת הרגשת עצמו.","אבל כשזוכין לבחינת \"אורייתא וקוב\"ה חד [תורה והקב\"ה אחד הוא]\", נמצא שהכל אחד. שאז הוא מרגיש בבחינת \"אורייתא\" את בחינת \"קוב\"ה\". וצריך תמיד להשתוקק אחר המאור שבה. והמאור יכולים במאי שלומדים. אלא שבדברי הקבלה יותר נוח למצוא את המאור. ובזמן העבודה הם בחינת קצוות:","א. יש אחד, שיש לו המשכה לבחינת \"קוב\"ה\". ואז אין הוא יכול ללמוד באורייתא, והוא משתוקק אחרי ספרי חסידים.","ב. ויש שמשתוקק אחרי בחינת \"אורייתא\". זאת אומרת, לדעת את דרכי השם ית', את העולמות, ואת תהליכיהן, ואת עניני הנהגה.","וזה שני קצוות. אבל לעתיד \"ומחץ פאתי מואב\". זאת אומרת, שניהם נכללין באילן."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ריח. אורייתא וקוב\"ה חד הוא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא"]},{"id":"he-7388","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש\". ויש להבין מהו פירוש \"אם פגע\". שמשמע שלא תמיד נמצא המנוול, שכוונתו על הרצון לקבל. אלא הפירוש הוא, שלא אצל כולם הרצון לקבל נקרא מנוול, אלא אם נמצא מי שהוא, שאצלו הרצון לקבל הוא מרגיש אותו למנוול, והוא רוצה להפטר ממנו, כמ\"ש \"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, ואם לאו יקרא קריאת שמע, ואם לאו יזכיר לו יום המיתה\" (ברכות דף ה'). אז יש לו ג' עצות ביחד, שאחד בלי אחרים אין לו שלימות.","ובזה מובן קשיות העולם, שהגמרא מסיימת. ואם לא עוזר עצה הראשונה, היינו \"משכהו לבית המדרש\", אז \"לקרוא קריאת שמע\". ואם לא עוזר לו, אז \"יזכיר לו יום המיתה\". אם כן, למה הוא צריך לב' עצות הראשונות, שהם בספק אם יעזור לו? למה לא יקח תיכף העצה האחרונה, היינו שיזכיר לו את יום המיתה? על זה הוא מתרץ, שאין הפירוש שעצה אחד יעזור, אלא שצריכים כל הג' עצות ביחד.","והפירוש הוא:","א. משכהו לבית המדרש, היינו בחינת אורייתא,","ב. שיקרא קריאת שמע, הוא בחינת קוב\"ה ודביקות בה',","ג. הזכרת יום המיתה. פירושו מסירות נפש, שזהו בחינת ישראל, שנמשלו כיונה שפושטת את צוארה. היינו, שכל הג' בחינות הם בחינת יחוד אחד, הנקרא \"אורייתא וישראל וקוב\"ה חד הוא\".","ולבחינת תורה ולבחינת קריאת שמע יכולים לקבל סיוע מרב. אבל לבחינת ישראל, שהוא סוד מילה, שהוא בחינת מסירות נפש, צריך האדם בעצמו לעבוד. והגם שעל זה גם כן יש סיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז\"ל: \"וכרת עמו הברית\", שפירושו, שהקב\"ה עזרו, אבל מכל מקום האדם צריך להתחיל. וזה ענין \"יזכיר לו יום המיתה\", שצריכים תמיד להזכיר ולא לשכוח, משום שזהו עיקר עבודת האדם."],"source":"בעל הסולם, שמעתי קיב. שלשת המלאכים","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא"]},{"id":"he-7389","title":null,"paragraphs":["יש להבחין ב' ענינים בתורה:","א. המאור התורה, שזה בא כדי להחזירו למוטב, שהוא תיקון הכלים.","ב. להשיג את האור תורה, שהוא בחינת \"שמות הקדושים\", המכונה בשם \"גילוי אלקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה\". (עין בספר \"מתן תורה\", דף ס\"א).","ולפי זה יוצא, כשאנו לומדים תורה, יש שם להבחין את ב' הענינים הנ\"ל:","א. להמשיך בחינת מאור, שיעשה לנו כלים דהשפעה. ובלי מאור התורה, אי אפשר להשיג כלים אלו. אי לזאת, למה הוא מצפה, שישיג שכר עבור לימוד התורה, כל חשקו הוא רק להשיג את הכלי הזו, שנקרא \"כלי דהשפעה\". וזהו דוקא לאחר שהתחיל בעבודה דלהשפיע, ועשה הרבה מאמצים, שיוכל לעשות מעשים רק בכוונה דלהשפיע. ורק אז הוא יכול להגיע לידי ידיעה, שבחינת הרצון לקבל, שנטבע בו מצד הטבע, אי אפשר לבטלו. ואז מתחיל להבין, שהוא זקוק ל\"רחמי שמים\", שרק הקב\"ה יכול לעזור לו לזכות לכלי דהשפעה. ועזרה זו באה מבחינת \"המאור התורה\".","ומשום זה צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על \"כלים\", היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה \"השתוות הצורה\", שבזה מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם מאיר האור דלהטיב לנבראיו. מה שאין כן אם הוא עוד לא החליט, שצריכים ללכת תמיד בדרך של השפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"כל מעשיך יהיו לשם שמים\". וזה נקרא \"הכנת הכלים\", שיהיו מוכשרים לקבל את השפע עליון, והוא רוצה שעל ידי הלימוד יזכה לכלים דהשפעה, כמו שאמרו חז\"ל \"המאור שבתורה מחזירו למוטב\".","ולאחר שכבר זכה לבחינת כלים דהשפעה, אז הוא בא לידי מדרגה הנקראת \"השגת התורה\", שהיא מבחינת \"שמותיו של הקב\"ה\", הנקרא בלשון הזה\"ק \"אורייתא וקוב\"ה וישראל חד הוא\" ."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 22, \"כל התורה היא שם אחד קדוש\", 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אורייתא וקב\"ה וישראל חד הוא"]},{"id":"he-7391","title":null,"paragraphs":["כל דברי התורה הם סודות עליונים."],"source":"זוהר לעם, בהעלותך, סעיף 58","author":"זוהר לעם","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7392","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור, שכל חכמת הקבלה מיוסדת על עניינים רוחניים, שאינם תופסים לא מקום ולא זמן."],"source":"בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך א', פרק א', אות א', אור פנימי","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7393","title":null,"paragraphs":["כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויָם הגשמי בגבולות של זמן ומקום חילוף ותמורה, אשר המחברים השתמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שורשיהם העליונים."],"source":"בעל הסולם, תע\"ס, כרך א', חלק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7394","title":null,"paragraphs":["ביאור הפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. יובן על פי הקדמה ידועה, שהתורה היא קדומה ואינה בתוך הזמן. והנה מה שייך סיפור המעשה בדבר הקדום לזמן. אלא בוודאי שסיפור המעשה הזאת היא ההוה תמיד, וגם באדם הנקרא עולם קטן יש בו גם כן סיפור המעשה ההוא."],"source":"המגיד ממעזריטש, אור תורה, פרשת ויצא ל\"ח","author":"המגיד ממעזריטש","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7395","title":null,"paragraphs":["מטרם שהאדם נעשה לבחינת מדרגת ישראל, מבחינת שהאדם הוא עולם קטן, יש לו בחינת אומות העולם וחסידי אומות העולם ובחינת ישראל."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 391, \"הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7396","title":null,"paragraphs":["צריכים לזכור מה הפירוש, ישראל ושאר עמים, בעבודה, לפי הכלל, שכולם נוהגים באדם אחד. אז בחינת ישראל נקרא, השפעה, שכל מעשיהם הוא רק להשפיע, והוא מכונה בחינת יצר הטוב שבאדם, ושאר העמים נקראים, בחינת הכלי קבלה של האדם, המכונה יצר הרע שבאדם."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 19, \"מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה\" 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7397","title":null,"paragraphs":["באופן כללי נקראים \"אומות העולם\" רצון לקבל לעצמו. אלא בהרצון לקבל יש הרבה רצוניות, שכל רצון בפני עצמו מיוחס ל\"אומה\" מיוחדת. לכן נקראים באופן כללי \"ע' אומות העולם\", כנגד ע' בחינות רצון. שזה נמשך בסוד \"זה לעומת זה\", זאת אומרת כנגד ז' ספירות דקדושה, שהם חג\"ת נהי\"ם, וכל אחד מהן כולל עשר ספירות, ביחד הם ע' אומות. וגם יש בחינת \"ישראל\", שהם נקראים על שם \" ישר-אל\", שהם ההיפך מהרצון לקבל לעצמו, אלא הם בבחינת רצון להשפיע לה', היינו שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 44, \"מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה\" 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7398","title":null,"paragraphs":["ישראל נקרא מי שעוסק במצוות.","גוי, עבודה זרה, היינו הרע שבו.","מחשבה רעה של ישראל, היינו שעוסק בתורה ומצוות לא לשם שמים.","מחשבה טובה של ישראל, שמחשבתו לעסוק לשם שמים.","מחשבה רעה של גוי, היינו שרואה, שלא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. והסיבה היא מטעם שאין לו אמונה. מחשבה של ישראל, היינו שמחשבתו לשם שמים. אבל למעשה אין לו הכוונה לזה, שאין הלב מסכים לזה, שהוא חושב המעשה של אהבה, נקרא הרגשת הלב."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 776, \"מחשבות גוי וישראל\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7399","title":null,"paragraphs":["ידוע שהאדם הוא עולם קטן שכלול מע' אומות. שפירושו שיש לכל אומה ואומה תאוה משלה, שהן כנגד ז' מדות, וכל אחת כלולה מעשר ספירות, הרי הם ע'. דהיינו שהאדם כלול מע' רצונות של הע' אומות, שהוא חושק לאלו הרצונות שהם רוצים, דהיינו תאות כסף וכבוד וכו'. ואלו התשוקות שהם רוצים זהו מכובד אצל האדם. עד שבעלי המוסר אמרו שצריכים למאס התאוות האלו. מה שאין כן בחינת \"עמך\", מה שעם ישראל צריכים להשתוקק לעשות נחת רוח ליוצרו, זהו לא מכובד, אלא להיפך. כי בזמן שהאדם עושה איזה מעשה, והוא לא רואה שיהיה מזה שום טוב לתועלת עצמו, אלא שצריך לעשות זה רק מטעם להשפיע, אז האדם מרגיש את עצמו בבחינת מצב השיפלות, שאין לו שום חיות מעבודה, כי אינו רואה שום תועלת עצמו. לכן מתפללים לה' \"ובכן תן כבוד לעמך\", שיהיה לנו מצב של השפעה מכובד, ולא בביזיון, שזה נקרא כבוד השכינה, לאוקמא שכינתא מעפרא. שפירושו, בזמן שצריכים לעשות מעשים לשם ה' בעל מנת להשפיע, יש טעם בעבודה זו בחינת עפר. לכן מתפללין שעם ישראל יהיה מכובד, והע' אומות יהיו רק עבדים שישמשו לעם ישראל. היינו שמה שהוא עוסק בצרכי גשמיות, שהם הרצונות של הע' אומות, יהיה רק בתור לשמש על ידי זה לבחינת ישראל שבאדם."],"source":"רב\"ש ג', רשומה 373, \"וירא כי לא יכול לו\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7400","title":null,"paragraphs":["ממלכות נמשכת בחינת \"ארץ הקודש\". וכמו כן נמשכת ממלכות בחינת \"הרצון לקבל בהאדם\". לכן היו מקודם: א) אומות העולם בארץ. ב) ואח\"כ באו עם ישראל. וכמו כן בלבו של אדם:","א) מקודם בא היצה\"ר,","ב) ואח\"כ בא היצר טוב.","הכל נמשך מהשורשים עליונים.","אבל יש הבדל בין לבו של אדם, הנמשך ממלכות, לארץ ישראל הנמשכת ממלכות. כי יש להבחין בין פנימיות לחיצוניות. כי בחיצוניות צריך להיות דוקא במקום הענף המכוון נגד השורש, אבל בפנימיות הוא לאו דוקא במקום הענף המכוון נגדו.","כי בבחינת ארץ ישראל, המכוון ללבו של אדם, הנמשך משורש המלכות, אין האדם צריך להיות דוקא בארץ ישראל, לזכות לבחינת מלכות שמים, הנקרא \"ארץ ישראל\". כי בפנימיות האדם יכול לזכות להשראת השכינה ולהשגות הכי גדולות גם בחוץ לארץ, כמו כל הגדולים שלנו, שהיו בחוץ לארץ.","וכמו כן אלו אנשים הגרים בארץ ישראל, יכולים להיות פושעים גמורים. ואין ארץ ישראל, הנקרא \"ארץ הקדושה\", מחייבת אותם כלום, שיהיו שומרי תורה ומצות. כי מה שנוגע לבחינת פנימיות, אין החיצוניות מחייבת אותם כלום. כי ענין פנימיות הוא בחינת עבודה שבלב, ואין כל קשר לחיצוניות."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 2, \"ענין ענף ושורש\", 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7401","title":null,"paragraphs":["התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בשבילה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעולם הזה, אם לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעולם הזה, שהם הסיפורים ודברי הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול. וע\"כ סיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד, גל עיניי וְאַבִּיטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה."],"source":"זוהר לעם, בהעלותך, סעיפים 60-59","author":"זוהר לעם","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7402","title":null,"paragraphs":["פנימיות חכמת הקבלה, אינה אחרת, מפנימיות התנ\"ך, התלמוד וההגדה. וכל ההפרש ביניהם, הוא רק בדרכי ההגיון בלבד. והדבר דומה לחכמה שהעתיקוה לארבע שפות. מובן מעצמו, שעצם מהות החכמה לא נשתנתה כלל, עקב שינוי השפה, וכל מה שיש לנו לחשוב הוא רק, איזה העתקה היא הנוחה יותר ומקובלת יותר למסירת החכמה אל המעיין."],"source":"בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7403","title":null,"paragraphs":["מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מילים, ערוך ומפורש לעיניהם, די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינת להפליא. שיוכלו לשאת ולתת זה עם זה, בשורשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים.","והשומעים, מבינים מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם ממנו.באופן, אשר כל פרטי הוויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם, כמו מילות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואע\"פ שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מילה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוי שפתיים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמנו המוחשי.","וזהו כל אופיָה, של השפה המדוברת בין חכמי המקובלים. אשר על פיה מגלים את השגותיהם הרוחניים, מאיש לאיש ומדור לדור, הן בעל פה והן בכתב. ומבינים זה את זה בסיפוק גמור, כפי כל השיעור המדויק, המחויָב לצורך משא ומתן במחקרי חכמה. דהיינו בגדרים מדויקים, שאי אפשר להיכשל בהם. מפני שכל ענף וענף, הנה יש לו הגדרה טבעית, מיוחדת לו בהחלט. וממילא, שמראה גם כן על שורשו, שבעולם העליון, עם הגדרתו זו המוחלטת."],"source":"בעל הסולם, מאמר \"מהותה של חכמת הקבלה\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן","הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-7404","title":null,"paragraphs":["ענין הנטיה מדרך ה' ח\"ו, שקרתה פעם, היתה מב' סיבות:","א. או שעברו על דברי חז\"ל, בדברים האסורים לגלות,","ב. או משום, שתפסו דברי הקבלה, במשמעותם החיצונית, דהיינו בהוראות גשמיות, ועברו על \"לא תעשה לך פסל וכל תמונה\". וע\"כ, באמת היתה חומה בצורה, מסביב החכמה הזו, עד היום. אשר רבים ניסו, והתחילו, בלימוד, ולא יכלו להמשיך בו, מחסרון הבנה, ומחמת הכינויים הגשמיים.","אשר ע\"כ, טרחתי בביאור \"פנים מאירות ופנים מסבירות\", לפרש את הספר הגדול \"עץ החיים\" מהאר\"י ז\"ל, ולהפשיט הצורות הגשמיות, ולהעמידן בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן. באופן, שיוכל כל מתחיל, להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה ."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לתע\"ס, אות ל\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["האדם הוא עולם קטן"]},{"id":"he-7405","title":null,"paragraphs":["הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך שהוא ראשון - יתארהו שהוא אחרון. לרמוז שיש תואר אחד מורה על שניהם, והוא: שאין לו התלות בזמן. אמר ישעיהו \"כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים\" - רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי, כי כל הנמצאים מבלעדי, יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות. אבל","אני אחר שאין לי התלות בזמן, אינני אפשר המציאות, אבל מחויב המציאות. ולזה סיים: \"ומבלעדי אין אלהים\" - כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות, רוצה לומר: יכול על הכול, זולתי, כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון - מבלעדי. ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים, רוצה לומר: מחויב המציאות."],"source":"ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים, ב, יח","author":"ר' יוסף אלבו","subjects":["אני ראשון ואני אחרון"]},{"id":"he-7406","title":null,"paragraphs":["מצות יחוד השם, להאמין ולידע שהשם יתברך הוא אדון הכל, בורא כל, אחד יחיד ומיוחד.","[...]להאמין ולידע בידיעה ודאית, שהשם יתברך שהוא הפועל להמציאות, מנאצל הראשון עד שילשול קטן שבים, הוא אדון הכל, בורא כל, אחד יחיד ומיוחד, בלי שום שיתוף חלילה וחלילה, יחיד ומיוחד, שנאמר \"שמע ישראל הוי\"ה אלה\"ינו הוי\"ה אחד\", אחד מפשטי המצוה ושרשיה, הכל אחד, שצריך לידע שיש שַם מצוי ראשון דלית אתר פנוי מניה, והוא אחד יחיד ומיוחד, לית מחשבה תפיסא ביה כלל. ואין שם לא ציור ולא תמונה ולא גוף ולא שום תפיסה בגודל אורו וקודשתו וחכמתו ובינתו ודעתו ושכלו העמוקה עד אין סוף, ואין לו שני לו חלילה, \"אני ראשון ואחרון ומבלעדי אין אלק\"ים\". לא קָדמו ולא אִחרו שום דבר, שהוא ראשון והוא אחרון והוא נמצא תמיד - היה הוה ויהיה, משגיח על כל מעשה בני אדם. ואלופו של עולם הוא בכל תנועה ותנועה, וצריך לקבל על עצמו למסור נפשו על אמונה זאת, אמונת אמת, שהשם יתברך הוא אחד ברוך הוא וברוך שמו. שורש מצוה זאת(מצות יחוד ה'), כל ספר הזוהר והתיקונים וספרי מרן וכל ספרי המקובלים נתיסדו על סוד מצווה זאת."],"source":"ר' איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, ספר \"עצי עדן\"","author":"ר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון"]},{"id":"he-7407","title":null,"paragraphs":["\"אחור וקדם צרתני\", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי\"ת, כי באמת \"מלכותו בכל משלה\" והכל ישוב לשורשו, כי \"לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]\", אלא ההבדל הוא, ב\"הוה\" ו\"יהיה\", כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב\"הוה\" מלבושו ב\"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת \"הוה\", דהיינו, גם עתה יוצא בלבוש מלכות ומראה בעליל לעין כל, ש\"אין הרוכב טפל לסוס\" ח\"ו, אלא אף שלמראית עין נראה שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגש מתג ורסן של רוכבו, זה נקרא בנין קומת השכינה, וכו'. וזה נקרא בחינת \"פנים בפנים\".","אבל האדם שלא זכה עדיין להקדיש כל תנועותיו בלתי לה' לבדו, ואין הסוס משתוה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו, אלא בהיפך כביכול, ומשליט השפחה על גבירתה וכו', זה נקרא בחינת \"אחור\", פירוש, שאל תדמה בדעתך שאתה מתרחק מהקדושה חלילה וחס, כי \"והעולה על רוחכם היו לא תהיה\", כה אמר ה': \"אם לא ביד חזקה\" וכו'. כי לא ידח ממנו נדח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו, ואם כן אף על פי שנראה שהסוס מוביל את הרוכב כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב\"הוה\", זולת ב\"יהיה\" והבן. נמצא, כי בבחינה זו הוא ג\"כ חיבור, אלא \"אחור באחור\", ז\"א שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש והבן. והעושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב\"הוה\", מחוברים בבחינת \"פנים בפנים\", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש והבן, כי דוקא בחינה זו היא רצונו ית'. וזה פירוש \"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה\" וכו'. כי בין כך ובין כך תעבוד, אלא החילוק הוא כי זה \"במצור ובמצוק\", דהיינו שלא ברצון, וזה \"מרב כל\" דהיינו ברצון."],"source":"בעל הסולם, אחור וקדם צרתני","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אני ראשון ואני אחרון"]},{"id":"he-7409","title":null,"paragraphs":["כותב האר\"י הקדוש (תע\"ס חלק י\"ג, דף א - שס\"ז, אות קנ\"ב) \"שיש ענין שערות, המכסה על האור, שלא יהנו מהאור כל עוד שאינם ראויים, שיכולים לפגום\". והענין, שאנו צריכים להאמין, שהבורא נותן לנו רצון וחשק לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלבוש, שהלבוש הזה נקרא \"שלא לשמה\".","[...]כלומר, זה הוא לא כמו שהאדם חושב, שעושה הכל עבור השלא לשמה, אלא הוא עושה הכל, מטעם שהבורא צוה אותו. רק שעדיין אין לו הזכיה, שיוכל להרגיש, שהבורא הוא הוא המצוה. לכן האדם חושב, שהשלא לשמה הוא המצוה. לכן אין המעשה כל כך חשוב בעיניו. אולם, אם הוא יאמין, ש\"אין עוד מלבדו\", נמצא, שבאמת הוא מקיים מצות הבורא. והאדם צריך להחשיב את המעשה, שעשה בשלא לשמה. כי מה שהאדם מצייר לעצמו, שהוא מקיים רק מעשה דשלא לשמה, זה רק מטעם, שעוד אין לו הזכיה, שירגיש שהוא מקיים מצות המלך, והוא משמש את המלך. לכן אם הוא יאמין, שהשלא לשמה הוא באמת, שהבורא בעצמו הוא המחייבו לעסוק בתו\"מ, נמצא, שיכול לתת תודה רבה לה', על מה שהבורא התלבש בלבוש של שלא לשמה. ומזה האדם יכול להעריך את החשיבות של תו\"מ, אפילו שלא לשמה. וזהו על דרך שאמרו חז\"ל \"נפרעין ממנו מדעתו\", היינו לשמה, \"ושלא מדעתו\", היינו שלא לשמה.","וזה הוא מה שכתוב, שהשערות, היינו השלא לשמה, מכסה על האור, שלא יזונו מן האור, כל זמן שאינם ראויים לזה. היינו, שהשערות הם לבוש, שמתחת הלבוש הזה עומד האור ומאיר. ובינתים האור מכוסה."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 19 \"מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה-2\", 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אני ראשון ואני אחרון"]},{"id":"he-7410","title":null,"paragraphs":["כשהאדם מישב א\"ע ומרגיש מצבו הדל, ונתעורר לשוב אל ה', ושופך תפילותיו בגעגועים גדולים להדבק בה', הריהו חושב כל התפילות האלה, וכל ההתעוררות הזו, לכוח עצמו, ונמצא יושב ומצפה לישועת ה' קטנה או גדולה, ובהאריך הענן ואינו רואה שום הסברת פנים ביותר מן השי\"ת. נמצא ח\"ו נופל ליאוש, כי לא יחפוץ בו ה', היות שאחר מספר גדול של הגעגועים האלו, לא פנה אליו ולא כלום ח\"ו.","וע\"כ אומר הכתוב: \"דרשו ה' בהמצאו\", כלומר, בשעה שהשי\"ת ממציא את עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג\"כ, שדרך האיש להקדים, כלומר, שהשי\"ת מקדים א\"ע ליתן לכם לב לדרוש אותו. וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך. וכה\"א: \"קראהו בהיותו קרוב\", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, דאי לאו הכי [שאם לא כך], ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג\"כ שיעור הכתוב \"טרם יקראו ואני אענה\", דהיינו כנ\"ל, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות לקרוא אותו. \"עוד הם מדברים ואני אשמע\", כלומר, ששיעור השמיעה של הקב\"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשי\"ת שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו. אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו; ודומה בערך, למה שאמרו חז\"ל: \"הקב\"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים\", כי בתאותו של השי\"ת להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כח וגעגועים גדולים בהאדם לתאוב להשי\"ת, כי \"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם\". ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל וכו' וז\"ע \"רוח אמשיך ואייתי רוח\" וכו'. ושים לבך בדברים האלו שהם יסודות הראשונים בדרכי השי\"ת."],"source":"בעל הסולם, אגרת נ\"ב","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחד מגלה אחד","אני ראשון ואני אחרון","יאוש מכוחותיו עצמו","לדבר עם הבורא","להיות רגיש לקריאה של הבורא","הכניסה לעיבור","מנצחים את המלחמה","מתחזקים באין עוד מלבדו"]},{"id":"he-7411","title":"אהבת חברים","paragraphs":["מאיזה חומר אדם יכול להגיע, ולהשיג תכונה חדשה, שהוא צריך להשפיע; וקבלה עצמית, הוא דבר פסול. הלא זה הוא נגד הטבע. והגם שאדם מקבל לפעמים איזה מחשבה ורצון, שצריכים לצאת מאהבה עצמית, שזה הגיע לו ע\"י ששמע מפי סופרים וספרים, אבל זה הוא כח קטן מאד, שאינו מאיר לו תמיד את הדעה הזו, שיוכל להחשיב אותה, שישתמש עמה בתמידיות, ולומר שזהו כלל לכל המצות שבתורה.","אי לזאת יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני.","כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי.","אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 6 \"אהבת חברים - ב\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אין עוד מלבד החברים","אנחנו נתאספנו כאן","בונים את דמות הבורא בעשירייה","ביטול","ברית","בשביל מה אני חי?","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הבורא עומד מאחורי החברים","הגורל שלי תלוי בעשירייה","הכנה לכנס","העבודה בעשירייה","העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","הצורך בעשירייה","התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו","חוק האהבה במערכת אדה\"ר","חיבור בעשירייה","יראה","כוונה","להתבטל לעליון","מאהבת הבריות לאהבת ה'","מטרת הבריאה","מרכז העשירייה","מתמוססים בחברים","מתעוררים להזמנת הבורא","מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו","נשמה אחת","עשירייה","שווים כאחד: אין חבר חזק, יש חברה חזקה","שלהבת אחת גדולה"]},{"id":"he-7412","title":null,"paragraphs":["סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁעִקַּר הָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי כְּשֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה, אֲזַי מְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין(זה מזה) וּמִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד עַל - יְדֵי חֲבֵרוֹ. כִּי בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעַל - כֵּן ע\"י הַהִסְתַּכְּלוּת מִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ וְעַל - כֵּן עִיקַּר הַחִיּוּת הוא עַ\"י הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה ... וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רז\"ל \"אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא\". כִּי עִיקַּר הַחִיּוּת הוּא עַ\"י אַהֲבַת הַחֲבֵרִים."],"source":"\"ליקוטי הלכות\", הלכות ברכת הודאה, הלכה ו","author":"ליקוטי הלכות","subjects":["הבורא עומד מאחורי החברים"]},{"id":"he-7413","title":null,"paragraphs":["כשהאדם משים את לבו ודעתו להתדבק באור האלהי, המאיר בכנסת ישראל בכללה ... מתדבק הוא עי\"ז ממילא באור האלהות השורה בכללות שיעור הקומה של כלל האדם, שכנסת ישראל היא מרכזה ותמציתה, ועי\"ז הוא מתדבק ג\"כ בכללות האור של האלהות המתגלה בכל ההויה ... וממילא מקשר הוא בזה את דעתו לדבקות באלהות העליונה שלמעלה מכל ההויה, ונפשו מתמלאה חיות, מלא קודש ותפארת גדולה וגבורה, ובתוספות כוחו מוסיף הוא כח בכללות כנסת ישראל, מפני שהוא חלק ממנה, וממילא מוסיף הוא כח בקומת האדם ובכל העולמות."],"source":"הראי\"ה קוק, אורות, פרק ג. ההתדבקות וההתקשרות בכללות ישראל","author":"הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ראי\"ה)","subjects":["הבורא עומד מאחורי החברים","זמן התכווצות וזמן התפשטות","תיקון השבירה"]},{"id":"he-7418","title":null,"paragraphs":["\"בעל כורחך אתה נולד, ובעל כורחך אתה חי, ובעל כורחך אתה מת\".","ענין לידה הוא כענין \"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי\". היינו, כל פעם שמקבלים את בחינת אמונה מחדש, נקרא \"לידה חדשה\". וענין הקבלה של בחינת מוחא, הוא למעלה מהדעת. והיות שהגוף אינו יכול לעשות דבר מה שהוא נגד הדעת, אם כן, בחינת מוחא מוכרחין לקבל בעל כורחו, היינו שאין הגוף מסכים. מה שאין כן אם עבודתו היא בבחינת קבלה וידיעה, אזי הגוף מוכן לציית לכל פקודה. וזה ענין, בעל כורחך אתה נולד, שההולדה בהקדושה היא רק בעל כורחו. עד שזוכין לבחינת \"יקריב אותו לרצונו\", כמו שאמרו חז\"ל \"כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני\" (קידושין נ' ע\"א). ועל ידי קבלת האמונה, זוכין לבחינת חיים דקדושה, על ידי תורה ועבודה. והחיות שהוא מקבל מוכרח גם כן להיות \"בעל כורחך\". זאת אומרת שהוא לא רוצה לקבל את התענוג, אלא משום שהקדוש ברוך הוא רוצה להנות לו, אזי הוא מוכרח לקבל, ולא מצד רצון עצמו.\"ובעל כורחך אתה מת\", בזמן שעוסק בדברים גשמיים, שהמעשים האלו הם רק בחינת קבלה עצמית, הנקרא בחינת מוות, צריך להיות בעל כורחו. זאת אומרת, שהוא היה יותר נהנה, אם לא היה צריך לעשות את כל עשיית הגשמיים. וכמו שאאמו\"ר זצ\"ל אמר, משל למי שיש לו שחין והוא מגרד, שהגם שיש לו הנאה, אבל היה יותר שבע רצון, כשלא היה לו שום שחין, ולא היה צריך לגרד ולקבל הנאה."],"source":"רב\"ש ג, רשומה מס' 3, \"בעל כורחך-א'","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת"]},{"id":"he-7421","title":null,"paragraphs":["היות שאין האדם מסוגל לעבוד אלא בשלא לשמה מטעם שהטבע שלו הוא הרצון לקבל לעצמו. אבל אם האדם נתן הרבה זמן ויגיעה רבה על הכוונה דשלא לשמה, וסוף כל סוף כשהוא יתן חשבון לנפשו מה יהיה עם היגיעה שעבד כל ימי חייו, ואם אין הכוונה לשמה, נמצא שכולו הולך לטמיון, כי שלא לשמה היא בחינת שקר, ולשקר יש קיום רק בעולם הזה, מה שאין כן בעולם האמת אין מקום לשקר.","נמצא, שכל היגיעה שנותן כל ימי חייו עבור תורה ועבודה מי יקח את זה, הלא לזה אין מקום בעולם האמת, ויש כלל ש\"אין אדם טורח בסעודה ומפסידה\".","נמצא לפי הנ\"ל, שכל היגיעה שטרח בעולם הזה הוא יפסיד בפעם אחת, שברגע שהאדם צריך ללכת לעולם האמת הוא משאיר את כל טרחתו בעולם הזה. נמצא, החשבון הזה גורם לו שיחזור בתשובה, כדי שיתקן את כל עבודתו שתהא לשמה, כי לא רוצה שכל עבודתו בעולם הזה תהיה לשוא.","נמצא שהעצה היא להאדם, שאם הוא רואה שעוד לא מסוגל לעבוד לשמה, שירבה הרבה עשיות בשלא לשמה. כי בזמן שיראה שיש לו הרבה מעשים בשלא לשמה, אז לא תהא לו ברירה אחרת אלא לחזור בתשובה ולעשות לשמה, כי אחרת כל עבודתו היה בחינם.","ויש כלל, אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. לכן אם יש לו הרבה מעשים בשלא לשמה, אז לא ירצה להפסיד את כל טרחתו, לכן יהיה לו צורך לתקן את כל עבודתו שיכנס בהקדושה.","מה שאין כן למי שעובד שלא לשמה ואין לו הרבה מעשים, היינו שלא נתן הרבה זמן בתורה ועבודה על דרך שלא לשמה, אזי אין לו כל כך צורך לחזור בתשובה, משום שאין לו כל כך מעשים להפסיד. לכן צריכים להשתדל אפילו בשלא לשמה להרבות במעשים טובים, כי זוהי סיבה שיהא לו צורך לחזור בתשובה ולעסוק בלשמה."],"source":"רב\"ש ג',רשומה מס' 269, \"אין אדם טורח בסעודה ומפסידה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מתוך שלא לשמה באים לשמה"]},{"id":"he-7423","title":null,"paragraphs":["\"זכו, אחישנה\", היינו דרך תורה. \"לא זכו, ע\"י יסורים\", שהיא דרך התפתחות, שסוף כל סוף יבוא הכל לתכלית השלימות. וענין דרך תורה, היינו שנותנים לאדם פשוט סגולות, שיכול לעשות לעצמו כלים מוכנים לזה. וענין כלים נעשה ע\"י התפשטות האור והסתלקותו. שענין כלי נקרא דוקא הרצון לקבל. זאת אומרת, שחסר לו איזה דבר. ו\"אין אור בלי כלי\", שצריכים לתפוס את האור באיזה כלי, שיהיה לו אחיזה. ולאדם פשוט אי אפשר שיהיו לו חסרונות על דברים גבוהים, כיון שאי אפשר להיות חסרון טרם המילוי, כמ\"ש \"התפשטות האור וכו'\". למשל, כשיש לאדם אלף לירות, אז הוא עשיר, יש לו הרחבת הדעת. מה שאין כן כשאח\"כ הרויח יותר, עד חמשת אלפים לירות, ואח\"כ הפסיד, עד שנשארו לו אלפים, אז הוא כבר בעל חסרון, יש לו כבר כלים על שלושת אלפים לירות, יען שכבר היה לו, נמצא שדוקא התבטל.","ועל זה יש דרך תורה. כשהאדם מורגל בדרך התורה, להצטער על מיעוט השגה, וכל פעם יש לו איזה הארות, והם מתחלקות, אזי הם גורמים, שיהיה לו יותר צער ויותר כלים. וזה פירוש, שכל כלי חסר לה אור, שלא נתמלאה, שאורה החסר לה. נמצא, שכל מקום שחסר לה, נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן, אם היא נתמלאה, לא היה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי קצה. זכו אחישנה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בעתה - אחישנה"]},{"id":"he-7424","title":"בעיקר צריכים להשתדל","paragraphs":["יש לדעת בזמן העבודה, כשהרצון לקבל בא להאדם עם הטענות שלו, אינו מועיל שום ויכוחים עמו, ושום שכליות, מה שהאדם חושב שהם טענות צודקות, לא יעזור לו, שיוכל לנצח את הרע שלו, אלא כמו שכתוב \"הקהה את שיניו\", שפירוש רק ללכת במעשים, ולא בויכוחים שזה נקרא, שהאדם צריך להרבות כוחות, על דרך הכפיה, שזה סוד מה שאמרו חז\"ל \"כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני\", כלומר ע\"י ריבוי התמדה, אז ההרגל נעשה טבע שני. ובעיקר צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק, להשיג את הרצון להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, שרצון חזק נמדד, לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. כלומר, ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות, שיש לפעמים שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו יכול להיות, הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש, ואח\"כ שוב מתחיל, לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל להשיג את הרצון דלהשפיע. ורצון חזק נקרא, שההפסק אינו לוקח אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר שוב לעבודה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי יט. מהו, שהקב\"ה שונא את הגופים, בעבודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["בעתה - אחישנה","ברית","דורשים ללא הפסק","הכנה לכנס","עליות וירידות","ברית מלח","ממשיכים את הכנס בעלייה","נקלטים בעליון","נשים בונות עולם חדש"]},{"id":"he-7426","title":null,"paragraphs":["העוסק בתורה אף אם נתלכלך תחלה בעוונות וחטאים עצומים, ונטבע מאד ברפש וטיט מצולות הרע ח''ו. עכ''ז ע''י עסק התורה, נכון לבו בטוח, שודאי המאור שבה יחזירו למוטב. והטוב מתגבר והולך על הרע שבו מעט מעט, עד שלסוף בהכרח יתגבר הטוב ויתפשט בכולו לגמרי."],"source":"ר' חיים מוואלז'ין, \"נפש החיים\", שער ד - פרק לא","author":"ר' חיים מוואלז'ין","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה"]},{"id":"he-7429","title":null,"paragraphs":["בפסוק \"אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם\".","ופירש, שלא מספיק בזה שהוא אוהב ה', שרוצה לזכות לדביקות ה', אלא שצריך להיות גם שונא את הרע. וענין שנאה מתבטא בזה, שהוא שונא את הרע, הנקרא \"רצון לקבל\". והוא רואה, שאין לו שום עצה להפטר ממנו. ויחד עם זה הוא לא רוצה להשלים עם המצב. והוא מרגיש את ההפסדות, מה שהרע גורם לו. וגם רואה את האמת, שהאדם מצד עצמו אין בכוחו לבטל את הרע, היות שזהו כוח טבעי מצד השם ית', שהטביע בהאדם את הרצון לקבל.","אזי הפסוק מודיע לנו, מה שיש ביד האדם לעשות. היינו לשנוא את הרע. ועל ידי זה ה' ישמור לו מהרע הזה, כמ\"ש \"שומר נפשות חסידיו\". ומהו השמירה? - \"ומיד רשעים יצילם\". ואז, כיון שיש לו איזה מגע עם ה', יהיה המגע הכי קטנטנה, אזי הוא כבר איש מוצלח."],"source":"בעל הסולם , שמעתי כג . אוהבי ה ' שנאו רע","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["סור מרע"]},{"id":"he-7430","title":null,"paragraphs":["אם האדם רוצה להיות \"סור מרע\", אינו צריך לעשות שום פעולות בכדי להסיר מעצמו את הרע. כי יש כלל בטבע, שאין האדם יכול לסבול דבר רע בעצמו. אלא בה בעת שהאדם בא לידי הכרה, שדבר זה הוא מזיק ורע לו, שמדבר זה הוא יכול לאבד את החיים שלו, תיכף הוא יסור ממנו ומרחיק את עצמו כמטחווי קשת. נמצא, שלהרחיק את עצמו מדבר רע בא לו בלי עבודה.","אלא העבודה היא לבוא לידי הכרה, שדבר זה הוא באמת מזיק, עד כדי כך שלא יכול להמשיך איתו בחיים שלו. ובכדי להגיע לזה צריכים \"טוב\", שעל ידי זה שהאדם עוסק בתורה ומצוות, ורוצה להגיע לשלימות החיים הרוחניים, אז הוא יכול לבוא לידי הכרת הרע. וכשהגיע להכרה הזאת, ממילא הוא מתרחק אז מהרע. וזה פירוש \"עשה טוב\"."],"source":"רב \" ש ג ', רשומה מס'64 \" סור מרע ועשה טוב – ב’ “","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["סור מרע"]},{"id":"he-7431","title":null,"paragraphs":["מי שחושב שמרמה את חבירו, אינו אלא שמרמה להשם ית', משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב\"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכל הוא \"מלא כל הארץ כבודו\".","לכן כשמשקר לחבירו , הוא משקר להבורא ית '. וכשמצער לחבירו , הוא מצער את הקב \" ה . לכן אם האדם רגיל לדבר אמת , זה יביא לו תועלת לגבי הקב \" ה . היינו אם הבטיח משהו להקב \" ה , אז הוא ישתדל לשמור את הבטחתו , משום שהוא לא רגיל לשנות בדיבורו . ועל ידי זה יזכה ל \" ה ' צלך \". שאם האדם יקיים , מה שהוא אומר הוא עושה , גם הקב \" ה יקיים כנגדו ."],"source":"בעל הסולם , שמעתי סז . סור מרע","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["על כל פשעים תכסה אהבה","מלוא כל הארץ כבודו","סור מרע"]},{"id":"he-7432","title":null,"paragraphs":["בגשמיות רואים שמרימים הרגלים מהארץ, זהו מרמז חיות, שהרגלים מרמזות על בחינת מרגלים, על דרך המרגלים שהלכו לתור הארץ, שהלכו לראות, אם כדאי לתת יגיעה ולזכות לבחינת ארץ דקדושה. ובתוך הדעת יש תמיד דעות הפוכות מהקדושה, אלא רק צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהיא ארץ זבת חלב ודבש. לכן כשמרימים את הרגלים מהארץ והולכים למעלה מהדעת, אז יכולה להיות שמחה, הגם שיש בהן עליות וירידות. אמנם אין הפרוץ מרובה על העומד, אלא שהעליות והירידות הולכות בקצב מהיר, לכן אין זמן שהשמחה תסתלק."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 120 \"שמחה הבאה מריקוד\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחה בדרך"]},{"id":"he-7434","title":null,"paragraphs":["בזמן שעוסק בתורה, אזי צריך להמשיך מאור, ואזי הוא הזמן לשלימות. כי מוכרחים להאמין כמו שאמרו חז\"ל \"ממתנה נחליאל\", שהתורה נקראת בחינת מתנה. היינו, כי את זה שנותנים להאדם ללמוד ולהתפלל ולעשות מצוות, אפילו רגע אחת ביום, גם זה מתנה מאת ה' יתברך כי יש כמה מיליארדים בעולם, שה' יתברך לא נתן להם את ההזדמנות, שיהא להם האפשרות לחשוב מה' יתברך אפילו רגע אחת בשנה. לכן, בזמן ההתעסקות בתורה צריכים להיות בשמחה, כי רק על ידי שמחה זוכין להמשיך מאור התורה, ודי למבין."],"source":"רב\"ש ב', אגרת כ\"ב","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שמחה","לקבל ולתת מתנה","שמחה בדרך","שמחה מהאחדות","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-7438","title":null,"paragraphs":["אמרו חז\"ל: \"שהעושה תשובה מאהבה, נעשו לו הזדונות כזכויות\". פירוש, שהשי\"ת, לא בלבד שמוחל לו הזדונות, אלא כל זדון ועבירה שעשה, מהפך השי\"ת למצוה.","ולפיכך, אחר שזכה האדם להארת פנים, במידה כזו, שכל עבירה שעשה, אפילו אותן שעבר במזיד, היא נהפכת ונעשית לו למצוה, הנה נמצא, מחמת זה, ששש ושמח, על כל רגשי היסורים והמכאובים המרים, והטרדות המרובות, שעברו עליו מעודו, מעת היותו נתון בב' הבחינות של הסתר הפנים, כי המה הם שגרמו והביאו לו את כל הזדונות הללו, שנהפכו לו עתה למצוות, מסיבת הארת פניו ית', המפליא פלאות.","וכל צער וטרדה, שהעבירו אותו על דעתו, ונכשל בשגגות, כבהסתר הא', או שנכשל בזדונות, כבהסתר הכפול, נהפך ונעשה לו עתה, לבחינת גרם והכנה רגילה, לקיום מצוה. ולקבל עליה שכר גדול ונפלא לנצח. ונהפך לו ע\"כ, כל צער לשמחה גדולה, וכל רעה לטובה נפלאה."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לתע\"ס אותיות ק\"ו-ק\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["העבודה בהסתרה","שמחה בדרך"]},{"id":"he-7440","title":null,"paragraphs":["ברוב עַם הַדְרַת מלך ובאפס לאום מחיתת רזון.","בזמן שהקב\"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב\"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב\"ה, שמיתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאו\"א.","כשהקב\"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב\"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מההתעלות ההיא שלהם, שמיתקנים בתיקוני מלך, הקב\"ה.","הטעם, שהם נשברים מההתעלות שלהם, הוא משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו המחנות העליונים מסדרים שבחים ומיתקנים בתיקון הקדוש. משום שהמחנות העליונים כולם הם חברים עִם ישראל למטה, לשבח את הקב\"ה ביחד, כדי שהתעלות הקב\"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.","וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב\"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם. כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב\"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. וע\"כ כתוב, מחיתת רזון. ולא מחיתת מלך, כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.","ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים המחנות העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב\"ה. כי כל תיקוני מלך הם בעשרה. וע\"כ די בעשרה."],"source":"זוהר לעם, תרומה, \"ברוב עַם הַדְרַת מלך\", 692-698","author":"זוהר לעם","subjects":["תפילת רבים"]},{"id":"he-7445","title":null,"paragraphs":["הנה ידוע דתכלית הבריאה היא להטיב לנבראיו. ובשביל כוונה זו ברא הקדוש ברוך הוא יש מאין את הרצון לקבל תענוגים. ובכדי שלא יהיה נהמא דכסופא, נעשה סוד הצמצום, שהוא סוד ההסתר. ואז יש מקום לעבודה ובחירה, שהאדם יקבל עליו את התורה ומצוות, בזמן שאינו מרגיש את העונג שבהם. ואחר כך כשגמר את עבודתו, שזהו על ידי הסתגלות במעשים דלהשפיע, היינו שאינו רוצה לקבל שום תענוג, אלא כל כוונתו הוא אך להשפיע לה', היינו כל מה שיש ברשותו, הוא מוכן לתת להקדוש ברוך הוא, היינו אפילו החיים שלו, שהוא כל היקר, כי \"כל אשר לאדם יתן בעד נפשו\", גם את הנפש הזה הוא מוכן לתת להקדוש ברוך הוא. וזהו עבודה דמסירות נפש, שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא יכול לתת לו אחר כך כל התענוגים שהוכן עבורו, ולא יהיה במתנת המלך שום פגם של בושה. מה שאין כן לפני זה, היינו מטרם שהאדם הגיע למדרגת מסירות נפש, אלא שיש בו רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו, שורה עליו בחינת צמצום ודין. היינו שהדין הוא שלא יכולים לתת לו, משום שהאדם יקבל זה בכלים דרצון לקבל. אלא לאחר שהאדם השיג הכלים דהשפעה, הנקרא בחינת רחום, כמו שאמרו חז\"ל, \"מה הוא רחום אף אתה רחום\", אז הקדוש ברוך הוא יכול לתת לו כל התענוגים שהכין בשבילו."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 886 \"מלכויות זכרונות ושופרות\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7446","title":null,"paragraphs":["ענין היגיעות, שהאדם מתיגע, הוא רק הכנה לבוא למסירות נפש. לכן צריך האדם להתרגל בענין מסירות נפש תמיד, שלא יכולים לבוא לשום מדרגה בלי מסירות נפש. שרק זהו כלי, המכשיר לזכות לכל המדרגות."],"source":"בעל הסולם, שמעתי רח. ענין היגיעה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7447","title":null,"paragraphs":["למה אנו רואים, שעל גשמיות יש הרבה אנשים שעובדים במרץ רב, אפילו במקום שיש סכנת נפשות, וברוחניות כל אחד ואחד נותן על נפשו שמירה ובדיקה יפה?","ועוד, על גשמיות יכול אדם לעבוד, אפילו שלא נותנין לו מחיר רב חלף עבודתו, ומה שאין כן ברוחניות אין האדם יכול להסכים לעבודה, רק שידע בבטח, שיש לו תמורה הגונה חלף עבודתו?","והענין הוא, שזה דבר ידוע, שהגוף אין לו שום ערך. שהרי הכל רואים, שהוא כלה והולך בלא כלום, וממילא קל להפקיר אותו, משום שהוא דבר הפקר ממילא. אלא ברוחניות יש בחינת קליפות, השומר להגוף, שהיא שומרת קיומו, לכן קשה להפקיר אותו. לכן אנו רואים, שאצל חילוניים יותר קל להפקיר את גופם, ואינם מוצאים כבידות בגופם. מה שאין כן ברוחניות. וזה האחוריים של הקדושה, המכונה \"מסירות נפש\". שדוקא על ידה זוכין לאור ית'. וטרם שהאדם נגמר בענין מסירות נפש, אי אפשר לו לבוא לשום מדריגה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי ר\"א, רוחניות וגשמיות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7448","title":null,"paragraphs":["באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד \"בלתי ה' לבדו\", שהכוונה \"בלי שום תמורה\", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה מהמסירות נפש שלו. אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו לה', היינו לבטל את הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה הוא רוצה לבטל לה'. נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור נפשו לה'... וכשהוא מגיע לידי מדרגת מסירות נפש לה', מטעם שהוא רוצה לבטל את עצמו, בכדי להנאות לה', אז הוא רואה את מטרת ה', שהיתה במחשבת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו... ובענין מסירות נפש, שמעתי מאאמו\"ר זצ\"ל, האדם צריך לצייר לעצמו את ענין מסירות נפש, כמו שמצאנו אצל רבי עקיבא, שאמר לתלמידיו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה \"בכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך. אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו. ועכשיו, שבא לידי, לא אקיימנה\". ובודאי אחר רצון להשפיע כזה, כשאדם אומר, שהוא רוצה לקבל טוב ועונג, מטעם שזוהי מטרת הבריאה, בטח שאין כוונתו אלא רק להיות מקבל בעל מנת להשפיע לה'."],"source":"כתבי רב\"ש, כרך א', מאמר מס' 12 \"וישב יעקב בארץ מגורי אביו\", 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7450","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם לומד תורה, ואינו מוצא את החיים בהתורה, יש לו צער מזה, וזה נקרא \"חיי צער תחיה\". היינו שיהיה לו צער מזה שאינו מוצא את אור פניו יתברך. ומכל מקום אינו מפסיק מללמוד תורה. וזה שכתוב \"ובתורה אתה עמל\", אף על פי שלא מוצא אותו. נמצא בשיעור שהוא לומד תורה ומכוון למצוא אותו, כן היסורים מתרבים אליו. בשיעור מסוים שנקרא \"יגעת\", אז \"מצאת\"... שהוא ענין מציאות אור פני מלך בהתורה. נמצא שעל ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך חיים. וזה נקרא יסורים של אהבה, שאין בהם ביטול תורה. והוא משום שכל כמה שהוא מרבה בתורה, כך הוא מרבה בהיסורים... וזה נקרא \"את אשר יאהב ה' יוכיח\". כי בכדי שיהיה להאדם יסורים האלו במה שלא מוצא את ה' בתורה, לא כל אדם זוכה שיהיו לו יסורים מזה. ולכן נאמר, \"אשרי הגבר אשר תיסרנו ה'\". ואת היסורים האדם צריך לקנות כדי שיהיה לו רצון וחשק אמיתי, כי דווקא בהרצון האמיתי מתגלה בבחינת יסורים, שאין להאדם כלי אחר להשיג את התענוג, אלא על ידי הרצון הזה."],"source":"רב\"ש' ג', רשומה מס' 409 \"ענין היסורים-ב\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7451","title":null,"paragraphs":["מה יש לאדם לעשות, שרואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, ואף על פי שהגוף מתנגד לזה... הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים... ואינו מבקש, שיתן לו יותר שכל ודעת בגדלות ה', אז תהיה לו היכולת לצאת משליטת הרע... אלא הוא מסכים להישאר במיעוט שכל ובמיעוט הרגשה, לא יותר מכפי שיש לו עכשיו. אלא, היות שאין לו כח התגברות, לכן הוא מבקש מה', שיתן לו כח התגברות, ולא מוח, שכל והרגשה... אלא תן לי כח, שבאמת אני אוכל לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את ה' \"בכל לבבך\"."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 4 \"מהו מבול מים, בעבודה\", 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מסירות נפש"]},{"id":"he-7452","title":null,"paragraphs":["אם האדם עובד עבודתו בעל מנת להשפיע, ולא רוצה שום תמורה חזרה, אלא הוא רוצה רק לעבוד עבודת הקודש, ואינו מקוה שיתנו לו שום הוספה על מה שיש לו... היינו בזה שהוא מקבל איזה ידיעה, שהוא הולך על דרך הנכונה, שבטח שזה הוא תביעה צודקת, מכל מקום גם על זה הוא מוותר, משום שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות להאמין בה'. ומה שיש ביכולתו הוא עושה, והוא שמח בחלקו.","[...]וזה שכתוב \"אתם נצבים היום כולכם\". היינו, כל הפרטים שעבר עליכם, היינו כל המצבים שהיו לכם, מצבים של גדלות או מצבים פחות מגדלות, אתם לוקחים את כל הפרטים, ואין אתם מחשיבים מדרגה לגבי מדרגה, מטעם שלא חשובה לכם שום תמורה, אלא חשוב רק שעושים רצון ה'... היינו שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו, הוא חשוב אצלו, כמו שהיה חושב שנמצא במצב הגדלות. אז \"ה' אלקיך כרת עמך היום\". זאת אומרת, שאז ה' כורת עמו ברית. היינו דוקא בזמן שהאדם מקבל את עבודתו יתברך בלי שום תנאים, אלא שמסכים לעבוד את עבודת הקודש בלי שום תמורה, שזה נקרא \"כניעה ללא תנאי\", אז הקב\"ה כורת עמו ברית."],"source":"רב\"ש א', מאמר 19 \"אתם נצבים היום כולכם\", 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחד ולתמיד","אחד מגלה אחד","ברית","דביקות","מסירות נפש","פרשת השבוע \"נצבים\"","שפלות והכנעה"]},{"id":"he-7453","title":null,"paragraphs":["עתה ידעתי כח העדפה יתירה, שחנן אותי בוראי ית' על יתר בני גילי, שזמן כביר חקרתי אותה, למה נבחרתי יותר ברצות ה', ואחרי כל השפלות הנובע מבן רשע, שהוא הקליפה השולטת בזמני, ואחרי הועדי בשיעורה האמיתי, אז אכיר טובת השי\"ת עמדי, להסיח את לבבי היום ותמיד, מלשמוע שאלת הרשע \"מה העבודה הזאת לכם\"?. כי אני מוצא את עצמי מחויב ומוכרח כהיום כתמיד, להיות כשור לעול וכחמור למשא, כל היום וכל הלילה לא אחשה, מלתור איזה מקום שבו אעשה איזה נחת רוח ליוצרי, ואפילו ביום הזה שאני בו, חביב עלי הדבר לעבוד בעול גדול, אפילו שבעים שנה יחד, ובלי ידיעה כלל בהצלחתה, כל ימי אפילו, זולת יהיה על הדרך שנצטויתי בודאי ללכת בכל דרכיו, ולדבקה בו, ששמעתי מכל מראש. יחד עם זה איני יכול כלל וכלל לפטור עצמי, בשום הרהור והגה רוח, שלא לעשות איזה עבודה לשמו ית', מחמת שפלותי, ואני חושב ותואב כל היום, על גבהו של עבדות ה', ובתכלית הגובה, עד שאי אפשר לי כעת להעלות על הכתב."],"source":"כתבי בעל הסולם, אגרת ט'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם","ללכת כשור לעול וכחמור למשא","מסירות נפש"]},{"id":"he-7455","title":null,"paragraphs":["זיווג פנימי וחיצון: סוד הזיווג תלוי בשליטת היחוד, שמתדבקים ממש כלי הז\"א וכלי הנוק', להחשב כאחד ממש, כמו הפנימיות שכבר הוא אחד, וזהו, \"והיו לבשר אחד\". מתחיל מזיווג הנשיקין, שהוא חיבור הרוחין ביחד, שהוא הפנימיות, המתחזק בסוד היחוד, עד שמתדבקין גם החיצוניות. אך זה לא נעשה אלא כשיהיה השלמות בין בז\"א בין בנוק', דהיינו שלמות הז\"א - שיהיה שלם בכל מוחיו, ונקשרים בו כל העליונים להעטירו, ונוק' - שתהיה שלמה בכל מה שהיא נתקנת על ידי התחתונים הנקשרים בה. שלפי שלמות ההכנה כך הוא שלמות הזיווגים."],"source":"רמח\"ל , קל\"ח פתחי חכמה , פתח קלו","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7457","title":null,"paragraphs":["בהתאסף יחד בני ישראל הוא דבר גדול למאד, רק העיקר הוא שכל אחד ואחד, אל יחשוב לעצמו כלל, שהוא נחשב לצדיק או לאיזה דבר בין החברותא קדישא, רק שידאג, שלא יפגום החברותא קדישא על ידי מעשיו, והגם שלפי הנראה הוא אדם גדול, אף על פי כן יפשפש במעשיו ויחשוב, כי במה נחשב הוא, ויבטל את עצמו לגמרי. וזה ידוע שכל בי עשרה שכינתא שריא והוא קומה שלימה כידוע ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים, כידוע מדברי קדושי עליונים. נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו לאין בהחברותא קדישא, אזי נחשב לעצמו שהוא עקב בבחינת החברותא והם בבחינת הראש והגוף והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, אזי המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם... והעיקר הוא אותו הצדיק היכול יותר לתפוס בחינה שהיא יותר \"אין\" מכולם, על ידו הולך כל השפע."],"source":"\"מאור ושמש\", פרשת עקב","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["ביטול כהכנה לעיבור","התכללות","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7460","title":null,"paragraphs":["הסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה\"ר... כי כבר נזדכך הגוף וכולו קדש להויה ואינו עושה שום שיעורים ומסכים ונכלל כולו בכלל ישראל."],"source":"בעל הסולם, ששים רבוא נשמות","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הבורא מתגלה בקשר בינינו","הכנה לכנס","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","מרכז העשירייה","מרכז הקבוצה","מתחברים לנשמה אחת","מתמוססים בחברים","מתקשרים לעשירייה אחת","נשמה אחת","ערבים זה לזה בדרך ללשמה","שבת אחים גם יחד"]},{"id":"he-7462","title":null,"paragraphs":["כתוב \"כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך\", שהכל משומר בל\"ב נתיבות החכמה, ומחמת זה \"מלאה הארץ קנינך\" ולית אתר פנוי מיניה, כי הכל הולך לשורשו. אמנם עתה בהעלם, ולכן נקרא \"עולם\" לשון \"העלם\". ואור המתעלם ומתלבש בעולם, נקרא \"נקודה\" בחינת \"יוד\" מתחלק לב' \"ההין\": עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא [עולם של הסתר ועולם של גילוי]. וכל עבודת האדם, לגלות נקודה זו, להמשיך אותה בבחינת \"ואו\" מעולם ועד עולם, דהיינו \"ו\" בין ב' \"ההין\", לגלות לעין כל, את שפע האור הנמשך מאור מקיף למוקף, דהיינו ב' \"ההין\", בסוד בינה יסוד מלכות והבן."],"source":"בעל הסולם, אחור וקדם צרתני","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7463","title":null,"paragraphs":["כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם, ישראל עלו במחשבה תחילה... שצפה ה' ית' שיהיו בעולם אומה הישראלית, ושעל ידי גודל תשוקתם להדבק בבוראם, ורוב חשקם וכלות נפשם, בזה יעלו מיין נוקבין ועל ידי זה יורידו השפעה לכל העולמות... שתכלית כוונת הבריאה היתה שלא תרד שום השפעה, רק על ידי אתערותא דלתתא והעלאת המיין נוקבין שמעוררים הכנסת ישראל, ועל ידי שהם מעלים מיין נוקבין מתעלים על ידי זה כל העולמות ומוסיפים תשוקה להדבק לשורשם, וזה הוא עיקר שעשועים לה' ית', שישראל מזככים עצמם ממעמקי הגשמיות ומשתוקקים להדבק בבוראם."],"source":"ספר \"מאור ושמש\", פרשת האזינו","author":"ספר מאור ושמש","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7464","title":null,"paragraphs":["בחינת זיווג פנים בפנים נקרא התכללות נוקבא בדכורא כי על ידי גדלות השלם בלי שום מיעוט, שהוא גודל תשוקת ישראל אל הבורא יתברך, כמו שאמרו רז\"ל כל אחד ואחד מראה באצבעו ויאמר זה ה' קוינו לו, נעשו אחדות עמו יתברך ומתכללין בו ונעשו אחדות אחד, על ידי גודל ההתדבקות והתשוקה שמעוררין בעצמם לבורא יתברך שמו, וגם גודל התשוקה שמתעורר כביכול בו יתברך לדבק בכנסת ישראל... ונעשה אז כביכול אחדות על ידי התכללות, להקרא גם כן בשם דכר על ידי התכללות בחינת נוקבא בדכורא."],"source":"ספר \"מאור עינים\", פרשת בראשית","author":"מאור עינים","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7465","title":null,"paragraphs":["רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. (משנה מסכת אבות פרק ג פסוק ו')","גורן היו יושבים, בחיבה ובריעות ובאגודה אחת כסנהדרין, שאין חושדין זה את זה, שיהיו רואים זה את זה, להיות שומעים איש את חבירו ומתווכחים זה עם זה, עד שתצא הוראה כהלכה."],"source":"פירוש רש\"י לתלמוד בבלי, מסכת חולין","author":"רבי שלמה יצחקי (רש\"י)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7466","title":null,"paragraphs":["אין ישראל נגאלים, לא מתוך הצער, ולא מתוך השעבוד, ולא מתוך הטלטול, ולא מתוך הטירוף, ולא מתוך הדוחק, ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה אצל זה, ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חבירו, וקולם נשמע, שנאמר (עובדיה א') \"ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש\"."],"source":"תנא דבי אליהו זוטא, פרק יד","author":"תנא דבי אליהו","subjects":["אלא מתוך עשרה בני אדם","העבודה בעשירייה","מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7467","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון בר יוחאי היה מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו."],"source":"הרמח\"ל, אדיר במרום, כ\"ד","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7468","title":null,"paragraphs":["חכמי המשנה אמרו במשנתם \"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם\" כי \"זה כל האדם\" ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה\"ז לצורך עליה זו, אשר אין עליה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו, תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל כמ\"ש \"כי אני ה' שוכן בתוך בנ\"י\" ע\"י עסק התורה והמצות בעשרה דוקא... וע\"ז נאמר בקרבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה... כי ההשראה היא הארה עצומה מאור ה', המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה... כמו שאמרו חז\"ל \"כל בי עשרה שכינתא שריא\"... כלומר... מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא."],"source":"ספר התניא, אגרת הקודש, פרק כג","author":"תניא","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7470","title":null,"paragraphs":["עצה ותושיה לעבדות ה', הוא ליחד לבבינו באהבת חברים... להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד לעבוד את ה', ולהטות שכם אחד... שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."],"source":"רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, מאור ושמש, רמזי ראש השנה","author":"רבי קלונימוס קלמן אפשטיין","subjects":["אהבת חברים","הכנה לכנס","הכנה לפתיחת הלב בכנס","מרכז הקבוצה","עקרונות העבודה הרוחנית בעשירייה"]},{"id":"he-7472","title":null,"paragraphs":["\"אתם נצבים היום כולכם\": מלמד שכנסם... להכניסם בברית:. \"כולכם\" פירושו, שכולם נכנסו בערבות. מקשים, מדוע מתחיל ברבים \"כולכם\", ואחר כך לשון יחיד \"כל איש ישראל\". הכוונה, \"כולכם\", נכנס בכל איש ישראל, היינו שכל איש ישראל יהא כלול מכלכם, כמו שכתוב \"ויחן העם תחת ההר\", כאיש אחד בלב אחד. היינו שיש אהבת ישראל, אז יכולים להצליח. לכן כשהאדם מכניס את כל הפרטים \"ראשיכם ושבטיכם\", שכולם צריכים להיכנס בברית, היינו להגיע, שיהיה עובד ה' \"בכל לבבך - בשני יצריך\". כלומר שאפילו הבחינות השפלות שבאדם, גם כן צריכות לקבל תיקון. \"למען הקים אֹתךָ היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלוקים\". כלומר שהאדם יבוא לידי השגה זאת, שהוא נמצא ברשות היחיד."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 63 \"אתם נצבים היום-1\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["מרכז הקבוצה"]},{"id":"he-7473","title":null,"paragraphs":["אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם, שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה, ולא זולתו. ונמצא, שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו, להשתוקק לעבודתו ית'. ובזה נעלה הוא על הבהמה."],"source":"בעל הסולם, וזאת ליהודה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השתוקקות"]},{"id":"he-7474","title":null,"paragraphs":["הבורא ברא יש מאין, כלי, הנקרא \"רצון והשתוקקות לקבל הנאה ותענוג\". זאת אומרת, מה שאנו רואים בבחינת \"ממעשיך הכרנוך\", כלומר שאנו מדברים רק ממה שאנו רואים מה שיש בטבע הבריאה. ואנו רואים, שאי אפשר להנות משום דבר, שיהיה מה שיהיה, לא חשוב, אלא אם כן שיש השתוקקות להדבר. ומשום זה למדנו, שמצד האור שברא את הכלי הזה, הנקרא \"רצון לקבל\", עבר עליו ד' בחינות, היינו ד' שלבים עד שהרצון לקבל, קבל גמר צורה של השתוקקות. והכלי הזה, לאחר שהאור ברא את הכלי, קבל את הטוב והעונג, מה שהיה ברצונו לתת. וב' דברים, היינו האור והכלי, מתייחסים להבורא. ומבחינה זו אנו לומדים, היתה שלימות גמורה, שאין על זה מה להוסיף.","אלא אח\"כ נולד דבר חדש, מה שאנו מיחסים זה להנברא ולא להבורא. כלומר, שענין נתינה אנו מיחסים להבורא, שהוא המשפיע, כי רצונו הוא להטיב לנבראיו, שהוא לתת להנבראים כל טוב ולא לקבל מהם שום דבר. מה שאין כן אח\"כ נעשה דבר חדש, כמו שכתוב בתע\"ס (חלק א'), שהמקבל הראשון, הנקרא \"מלכות דא\"ס\", השתוקקה לבחינת קישוט, הנקרא \"קישוט בנקודת הרצון\", שתהיה לה השתוות הצורה, המכונה \"דביקות\". ומסיבה זו נעשה הצמצום. כלומר, שמעטה רצונה לקבל על כלי, הנקרא \"רצון לקבל\", וממילא נסתלק האור. והמלכות המציאה כלי חדש, הנקרא \"רצון להשפיע\". כלומר, שלא לקבל הנאה ותענוג כפי מדת השתוקקות להאור, אלא לפי מדת הרצון להשפיע שלה.","[...]כנ\"ל, שמלכות דאין סוף קישטה עצמה בנקודת הרצון, שפירושו, שהקישוט שלה היה במה שנתנה על הרצון לקבל כוונה בעמ\"נ להשפיע."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 22 \"מהי המתנה שהאדם מבקש מה'\", 1987","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["השתוקקות"]},{"id":"he-7475","title":null,"paragraphs":["עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיה לו אלא לעזר ולסיוע בלבד, לשיהיה לו נחת רוח ויישוב דעת, למען יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו. ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול, אלא להתקרב אליו יתברך, ולשבר כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל ענייני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת, וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו."],"source":"הרמח\"ל, מסילת ישרים פרק א' - בביאור כלל חובת האדם בעולמו","author":"הרב משה חיים לוצאטו (רמח\"ל)","subjects":["השתוקקות"]},{"id":"he-7476","title":null,"paragraphs":["... וכתיב, \"ומשה יקח את האהל\" וכו', ולמה נטה אהלו חוץ למחנה. וסוברים הטפשים שעשה זאת כדי להשבית שטף מעיין החכמה, מסבת החטא. ח\"ו לא יעלה על הדעת, כי אחר החטא, הם צריכים באמת למעיינות התורה והחכמה אלף אלפי אלפים פעמים יותר מבתחילה. וכמו\"ש ז\"ל: \"אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם, אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד\". אלא אדרבה היא הסגולה הנאמנה לפתחון פה מעיינות החכמה למקור נאמן, להיות שאחר שנטה משה אהלו מחוץ למחנה, נתרבה אליו השתוקקות בתוך המחנה, כי \"אינו דומה מי שיש לו פת בסלו\" וכו'. ועמה גם הדביקות אליו, וממילא זכו להתפשטות נשמת משה ביניהם, שע\"כ נקראו דור דעה.","וכבר אמרתי, גם הזכרתי לכם התורה שאמרתי בחג השבועות בטרם נסיעתי מכם, על הפסוק, \"ברח דודי ודמה לך לצבי\" \"מה צבי זה כשהוא נס מחזיר פניו לאחוריו\" וכו'. אשר באין תחבולה להמציא הפנים, מטכסים המצאה זו, אשר מביאים הפנים באחוריים, וז\"ש: \"כך הקב\"ה בשעה וכו', מחזיר פניו לאחוריו\", כי על ידי הרגשת הפירוד והאחוריים ואי היכולת לקבל פני הקדושה, נמצאים מתרבים ועולים נצוצי ההשתוקקות במדה יתרה, עד שהאחוריים הם הפנים, כי הלוחות מזה ומזה הם כתובים. וכבר הגיע הזמן לשים לב לדברים האלו."],"source":"בעל הסולם, אגרת מג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["השתוקקות"]},{"id":"he-7477","title":null,"paragraphs":["כל מקבל השפע מה' נמצא מתפאר בעטרות ה', ומי שזכה להרגיש בשעת המעשה, איך שה' גם מתפאר עמו על שמְצָאוֹ מוכן לקבל השפעתו, הוא נקרא מקובל."],"source":"בעל הסולם, אגרת מ\"ו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7479","title":null,"paragraphs":["והנה אין בכל דור ודור, שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה, ששָרתה עליהם רוח הקודש, והיה אליהו הנביא ז\"ל נגלה עליהם, ומלמד אותם סתרי התורה הזאת."],"source":"\"עץ חיים\", הקדמת מוהרח\"ו זיע\"א","author":"עץ חיים","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7480","title":null,"paragraphs":["וכבר המשיל הרמב\"ם ז\"ל, משל... שאם שורה, של אלף אנשים סומים, הולכים בדרך, ויש להם לפחות, פקח אחד בראשם, הרי הם בטוחים כולם, שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח, שבראשם. אבל, אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק, שיכשלו בכל דבר, המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת."],"source":"בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, נ\"ז","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7481","title":null,"paragraphs":["חז\"ל ותלמודם, הגם שנתנו לנו בקבלה, אבל המה בזה כמו עדים נאמנים, עדי ראיה, ולא עוד, אלא המה מלמדים אותנו, אותו הדרך שזכו להיות עדי ראיה, וכשנבין תהיה חכמתנו כמוהם, ויושג לנו יסוד אמיתי ממשי, ועליו בנין מפואר נצחי."],"source":"בעל הסולם, סגולת זכירה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7482","title":null,"paragraphs":["כלל הדברים, כי גם בפשטים לא נמצא ידינו ורגלינו בלתי סעד המקובלים, ואליהם נכרע אפיים ויפתח לנו בכל אלה העיניים."],"source":"\"ספר החינוך\", פרשת תרומה","author":"ספר החינוך","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7483","title":null,"paragraphs":["כתוב (מועד קטן י\"ז ע\"א) \"אם הרב דומה למלאך ה', יבקשו תורה מפיו. ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיו. ומקשים על זה, וכי מי שרוצה ללמוד תורה אצל רב, צריך מקודם לראות מלאך ה' ואח\"כ, לאחר שכבר ראה את צורתו של מלאך ה', אז הוא הזמן שילך לחפש רב הדומה למלאך ה'\". ובהאמור יש לפרש, שאם הרב לומד להתלמידים את העבודה שצריכה להיות בעמ\"נ להשפיע, זאת אומרת, לשם מה האדם בא לעולם הזה, לעשות את שליחות ה', שיעבוד עבור תועלת ה', נמצא, שהאדם הוא שליח ה', ולא שהוא בעל בית בעולם הזה, אלא שהוא עבד ה', שפירוש שליח ה', שפירושו מלאך ה'. וזהו הפירוש \"אם הרב דומה למלאך ה', יבקשו תורה מפיו\"."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 10 \"מהו, שהסולם הוא באלכסון, בעבודה\", 1989","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש"]},{"id":"he-7484","title":null,"paragraphs":["כיון ששכל העולם הוא אחד, שמתחלק בין נשואים מרובים, נמצא, אם שניים מתלבשים בשכל אחד, הם יחשבו בנושא אחד. ואם יש ביניהם איזה היכר, הוא דווקא בגודל וקוטן. וטבע העולם, שהקטן נכנע לגדול, אם כן, אותם השוטים, שחושבים ממש אותה המחשבה של החכמים, בנושא אחד עם החכמים יחשבו, ומבלי רצונם נכנעים ומתאחדים עם החכמים, כטבע הבריאה, שבדרך הזה הולך ונתקן העולם כולו."],"source":"בעל הסולם, פרי חכם - שיחות, תענוג הקבוע ועבדות המעולה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7485","title":null,"paragraphs":["ידוע, שכמו שאסור להתחבר עם רשעים אף על פי שהוא לא עושה כמעשיהם, כמ\"ש \"ובמושב לצים לא ישב\", שמשמע שעיקר החטא הוא מטעם שיושב בין הלצים, אף על פי שהוא יושב ולומד תורה ומקיים מצות. אחרת, היה האיסור מטעם ביטול תורה ומצות. אלא הישיבה בעצם היא אסורה. מטעם שהאדם, ממי שמוצא חן בעיניו, הוא לוקח את מחשבות וגם התשוקות שלהם.","וכמו כן להיפוך. אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים.","ובזה נבין המאמר הנ\"ל: \"ראה הקב\"ה, שצדיקים מיעוטים\". שפירושם, היינו שלא כל אדם מוכשר להיות צדיק, משום שחסר לו התכונות לזה, כנ\"ל שהוא נולד טיפש או חלש, יש לו גם כן בחירה, ואין לו תירוץ מצד תכונותיו עצמו. משום שהקב\"ה שתלן להצדיקים בכל דור ודור.","לכן יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים. ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, ש\"פיזרן בכל דור ודור\", כדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אח\"כ לצדיקים. נמצא, ש\"צדיק ורשע לא קאמר\" פירוש, שיש לו בחירה, בזה שיכול לילך להתדבק אצל צדיקים, שהם ידריכו לו, ולקבל כוחות על ידיהם. שעל ידי זה הם יכולים להיות אח\"כ צדיקים. מה שאין כן אם היו כל הצדיקים בדור אחד, אז לא היה שום עצה להטפשים ולהחלשים להתקרב לה'. נמצא, שלא היה להם בחירה. מה שאם כן, שפיזרן את הצדיקים בכל דור ודור, אז כבר יש כח הבחירה ביד כל אחד ואחד, ללכת ולהתקרב להצדיקים, שישנם בכל דור ודור. אחרת מוכרח להיות תורתו סם המות."],"source":"בעל הסולם, שמעתי צט. רשע או צדיק לא קאמר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7486","title":null,"paragraphs":["אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמיים, ועדיין אין להם אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שורשיהם בעולמות העליונים, המה נמצאים כאן כעיוורים מגששים בקיר, כי לא יבינו אף מילה אחת כמשמעה האמיתי. שהרי כל מילה היא שֵם של איזה ענף ביחס לשורשו, זולת, אם יקבלו הפירוש מפי חכם מובהק, הממציא את עצמו להסביר העניין בשפה המדוברת, שהוא בהכרח כמו מעתיק מלשון אל לשון, דהיינו משפת הענפים לשפה המדוברת. כי אז יוכל להסביר את המושג הרוחני, איך שהוא."],"source":"בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, הסתכלות פנימית, חלק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","האדם הוא עולם קטן","הגישה ללימוד חכמת הקבלה"]},{"id":"he-7488","title":null,"paragraphs":["וכבר אמרו ז\"ל: \"מורא רבך כמורא שמים\", אם כן אפוא יהיה שעור הרוממות שאיש כזה משיג בקדושתו יתברך, אשר בשום פנים לא יעלה רוממותו יתברך, למעלה מרוממות רבו. וזה שהתפאר הריז'נער ז\"ל, כי זכה למדרגה גדולה מכל חכמי דורו, בעבור שקנה אמונת חכמים ביותר מכל בני דורו. וצריכים להבין שהאמונה אינה על צד השאלה, כי אמונה כזו יכולים לקנות גם הפעוטים בני ו' שנה, אלא על צד הרגש הרוממות והתפעלות נפשו מחכמת חכמים, אשר חלק מחכמתו יתברך ליראיו. וכבר אמרתי והרחבתי דברים, שהוא המסך היותר גדול מכל, בעבודה בבני ארץ ישראל, כי שליטת קליפת כנען במקום הזה, וכל אחד ואחד שפל עד לעפר, וחבריו עוד למטה מעפר, ורבו כמותו. בדרך צחות אפשר לומר מקרא ודרוש חז\"ל, על הכתוב \"אותי עזבו ותורתי שמרו\", \"הלואי אותי עזבו\", כלומר, שהיו מתגאים ברוממות, ואף על גב \"שאין אני והוא יכולין לדור במקום אחד\". אבל על כל פנים \"תורתי שמרו\", שיהיו דבוקים בצדיק האמיתי, באמונת חכמים כראוי, שאז יש תקוה שהצדיק יחזיר אותם למוטב, ויכריע אותם לכף זכות כראוי למחיצתו של הקב\"ה, ומה יוכל להיות מהעניוות ושפלות שלהם, כדי שלא לעזוב את הקב\"ה להעתיק דירתם מהם, אם אין להם צדיק אמיתי שידריך אותם בתורתו ותפילתו ויגיעם למקום תורה וחכמה."],"source":"בעל הסולם, אגרת מג","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7489","title":null,"paragraphs":["בדרך השכל אין להבין את התורה, כי דעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה, ורק לאמונת חכמים זקוקים. כי בלי תורה אי אפשר לדעת מה זו דעת תורה ויראת שמים, כי לא עם הארץ חסיד, כמו שכתוב \"הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו\"... אלא שצריכים להיות חזק באמונת חכמים, ולהכניע את עצמו, ולהיות שפל בעיניו נגד הצדיקים. כי ענין שיפלות מתגלה בעיקר בזמן שהאדם צריך לעשות איזה דבר שחבירו מחייב אותו, בו בזמן שדעת עצמו מראה להיפך מדעת חבירו, ומכל מקום מכניע את עצמו. זה נקרא שיפלות, היינו שמשפיל את דעתו."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 424 \"מחלוקת קרח ומשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7490","title":null,"paragraphs":["צריך אתה להאמין שעסקי הגוף של רבך, המה עסקי הנשמה ממש, דע\"כ אמרו ז\"ל: \"למד לא נאמר, אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה\". כי תלמיד אצל הרב צריך להיות בהתבטלות אמיתי, במלוא מובן המלה, כי אז מתאחד עמו, ויכול לפעול ישועות בעדו. ואי אפשר לתלמיד להיות דבוק בנשמת רבו, להיותה למעלה מהשגתו... אמנם כן הוא האמת, אשר גוף של צדיק אמיתי, הוא גדול ממש כמו הנשמה, אשר הצדיקים קדושי עליון, זוכים אליה. ולפיכך הלואי שתזכו להידבק בבחינת גופי, ואז תהיה בטוח לראות עולמך בחייך, וע\"כ שבחו חז\"ל השימוש, להיותו קרוב לדביקות התלמיד ברב כאמור."],"source":"בעל הסולם, אגרת מה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו"]},{"id":"he-7491","title":null,"paragraphs":["כל עבודת הנבראים, שצריכים לעבוד למעלה מהדעת. ולא אפשר לעשות שום דבר בלי אמונת חכמים, שהם סדרו לנו סדר עבודה. ואחר שהאדם קבל את עבודתו בבחינת זנב לאריות, היינו שהוא נמשך אחרי החכמים, ללכת רק כפי מה שהם סדרו לנו. וזהו כמו שאמרו חז\"ל (אבות פרק א, ד) והוי מתאבק בעפר רגליהם (של חכמים). ומפרש הברטנורה, כלומר שתלך אחריהם, שהמהלך מעלה עפר ברגליו, וההולך אחריו, מתמלא מאבק שהוא מעלה ברגליו, עד כאן לשונו. ויש להבין מה מרמזים לנו חז\"ל במשל הזה. ויש לפרש, כי מי שהולך אחרי אמונת חכמים הוא מסתכל על דרך שלהם, שאומרים שצריכים ללכת למעלה מהדעת, אז האדם מתחיל להיות בבחינת מרגלים - לראות אם באמת כדאי ללכת אחרי הדרך שלהם. וזה נקרא שהרגלי החכמים מעלים עפר ונכנס בעיניהם של ההולך אחריהם. כלומר על ידי זה שהאדם רוצה להבין את דרך של החכמים, שאומרים לנו שאנחנו צריכים ללכת אחריהם בעינים עצומות, אחרת נכנס בחינת עפר, היינו דבר שהוא בחינת בלתי חשוב, מכונה \"עפר\", כלומר שיותר שפלות מזה אי אפשר להיות. והיות שניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכל כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העינים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה. וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן ע\"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה. ואז מתגלה הטוב ועונג בכלים דהשפעה, וזה נקרא בלשון הזוהר הקדוש: \"דעת אתפשט וממלא אדרין ואכסדרין\", שפירושו בזמן שהכלים הם בסדר, מתפשט הדעת הן בכלים הפנימים והן בכלים החיצונים."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 1 \"מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב, בעבודה\", 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונה למעלה מהדעת","אמונת רבו"]},{"id":"he-7493","title":null,"paragraphs":["עניין ה' תתאה בעיניים. היינו, שנעשה בחינת מסך וכיסוי על העיניים, שהעיניים הוא סוד השגחה, שרואה בחינת השגחה מסותרת. עניין ניסיון. היינו, שאין לאדם צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאינו יכול לברר את רצון ה', ואת כוונת רבו. הגם שמסוגל לעשות עבודות במסירות נפש, אבל אין בידו להכריע, אם עבודה זו של מסירות נפש היא במקומה. או להיפך, שעבודה הקשה זאת, תהיה בניגוד לדעת רבו, ולדעת ה'. וכדי להכריע בדבר, הוא מכריע בדבר המוסיף יגיעה. זאת אומרת, שהוא צריך לפעול בהתאם לרבו. שרק היגיעה מוטלת על האדם, ולא שום דבר אחר. אם כן, אין לו כל מקום לפקפק במעשיו, במחשבותיו, ובדיבוריו. אלא הוא צריך תמיד להרבות יגיעה."],"source":"בעל הסולם, שמעתי קפז. להכריע ביגיעה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אמונת רבו","לשמה מתוך אמונת חכמים","מסירות נפש","סבלנות והתמדה"]},{"id":"he-7496","title":null,"paragraphs":["...אפילו אנחנו זכינו לשמוע את דברי אלקים חיים, מפי שכינה מדברת מתוך גרונו של אאמו\"ר זצ\"ל, מכל מקום הבחירה נשאר בידינו. לכן, אפילו שהוא זצ\"ל גילה לנו הרבה גלויים, וזה היה רק בכדי להדריך אותנו, בכדי שנוכל ללכת בלי סעד. ולכן משום (זה) תיכף על כל חידוש תורה שגילה לנו, ונגרם לנו התרוממות הרוח ובטחון חזק להקדיש את ימינו רק לתועלת ה', אבל תיכף בא על זה בחינת הכבדת הלב, מבחינת \"כי הכבדתי את לבו\", כדי שיהיה לנו אחר כך בחירה מצידנו. כי זה נקרא יגיעה בלי סעד לתומכו. כי כוונתו היתה כדי להביאנו לשלימות הנרצה. לכן משום זה נשאר כל אחד במצב שאינו מתאים לתלמידו, ודי למבין. ואנחנו צריכים לחזק את עצמנו, כמו שכתוב במכתבי הקודם שיעקב אבינו לא מת, היינו שמדתו של אמת חי וקיים לעד. ושיקויים הפסוק \"ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה' ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק וזרעך מארץ שבים\". היינו, אפילו אם אנחנו נמצאים בתכלית התרחקות, אזי ישועת ה' כהרף עין, ונזכה לבוא לבחינת האמת, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו, אמן כן יהי רצון."],"source":"רב\"ש ג',  אגרת כ\"ח","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אמונת רבו","יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם"]},{"id":"he-7497","title":null,"paragraphs":["אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ."],"source":"ספר דברים פרק ד, לה","author":"תורה","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-7498","title":null,"paragraphs":["יחוד האין סוף ב\"ה הוא - שרק רצונו ית' הוא הנמצא, ואין שום רצון אחר נמצא אלא ממנו, על כן הוא לבדו שולט, ולא שום רצון אחר. ועל יסוד זה בנוי כל הבנין:","יסוד האמונה ועיקר החכמה הוא יחודו העליון ית\"ש, לפיכך זה מה שצריך לבאר ראשונה. וזה, כי כל חכמת האמת, אינה אלא חכמה - מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או שנעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך נכון מן האל האחד ב\"ה, לגלגל הכל, להביאו אל השלמות הגמור באחרונה. ופרטות החכמה הזאת הוא רק פרטות ידיעת ההנהגה בכל חקותיה ומסיבותיה. נמצא המונח הראשון של החכמה הזאת - שלכל מה שאנחנו רואים, בין בגופים הברואים ובין במקרים המתילדים בזמן, לכולם כאחד יש אדון אחד לבדו ב\"ש, שהוא העושה כל זה, המנהג כל זה, שדרכי מעשיו והנהגתיו הוא מה שאנו מבארים ומודיעים בחכמה הזאת. אם כן זהו מה שיש לנו לבאר בראשונה, כ\"ש שזה הענין עצמו הוא יסוד לבריאה עצמה."],"source":"ספר קל\"ח פתחי חכמה - פתח א'","author":"ספר קל\"ח פתחי חכמה","subjects":["אין עוד מלבדו"]},{"id":"he-7499","title":null,"paragraphs":["פירש לנו הרמב\"ן ז\"ל, על ענין אחדותו ית' בסוד אחד, יחיד ומיוחד, וזה לשונו, בפירושו על ספר יצירה פ\"א מ\"ז, יש הפרש מן אחד, ויחיד, ומיוחד: שם המתפרש, כשהוא מתיחד לפעול בכח אחד, נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, כל חלק שממנו, נקרא יחיד. וכשהוא בהשואה אחת נקרא אחד.","[...]פירוש, מתיחד לפעול בכח אחד, רצונו לומר שפועל להיטיב כראוי ליחודו. ואין שינוי בפעולותיו. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, דהיינו שפעולותיו משונות זו מזו, ונראה ח\"ו כפועל טוב ופועל רע, אז נקרא יחיד מפני שלכל פעולותיו המשונות יש להן תוצאה יחידה, להיטיב. ונמצא שהוא יחיד בכל פעולה ופעולה ואינו משתנה ע\"י פעולותיו המשונות. וכשהוא בהשואה אחת נקרא אחד כלומר אחד מורה על עצמותו יתברך שאצלו כל מיני ההפכים הם בהשואה אחת. כמ\"ש לעיל. וכמ\"ש הרמב\"ם ז\"ל שאצלו היודע והידוע והמדע אחד הם. כי מאד גבהו מחשבותיו ממחשבותינו ודרכיו מדרכינו\"."],"source":"בעל הסולם, תע\"ס, חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א'","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","שני הפכים בנושא אחד"]},{"id":"he-7500","title":null,"paragraphs":["הדביקות הרוחנית, לא תצוייר כלל, בדרך אחרת, אלא בהשואת הצורה. ולפיכך, ע\"י זה שאנו משוים צורתנו, לצורת מדותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו.","וזה שאמרו \"מה הוא רחום\". כלומר, מה הוא יתברך, כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו, ולא לתועלת עצמו כלל, שהרי הוא יתברך, אינו בעל חסרון, שיהיה צריך להשלימו, וכן אין לו ממי לקבל, אף אתה, כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. ובזה תשוה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך, שזו הדביקות הרוחנית.","ויש בהשואת הצורה האמורה, בחינת \"מוחא\" ובחינת \"לבא\".","וענין העסק בתורה ובמצוות ע\"מ להשפיע נ\"ר ליוצרו, הוא השואת הצורה מבחינת מוחא: כמו שהשי\"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח על בריותיו, וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, אסור לו לחשוב בדברים האלו, שברור לו, שהשי\"ת אינו חושב בהם, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה.","ולפיכך, כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך. ולא יבוא לידי השואת הצורה לעולם. וזה מה שאמרו ז\"ל: \"כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך.","שאז תבוא להשואת הצורה עם השמים: מה הוא יתברך, כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו היא הדביקות השלימה."],"source":"בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אין עוד מלבדו","אף לא מחשבה אחת עבור עצמי","אפס המוחלט","בונים את דמות הבורא בעשירייה","הבורא מתגלה בקשר בינינו","הדרך לאמת הוא קו דק מאד","הכנה לכנס","הכניסה למדרגה הרוחנית","העבודה בהסתרה","הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי","חוק הערבות","כיצד אני משפיע על הסביבה","נחת רוח","מגיעים לתפילה","מטרת הבריאה","מרכז העשירייה","מתעוררים להזמנת הבורא","ערבות","עשירייה כתנאי לדבקות","רק דרך העשירייה לבורא","תיקון השבירה","תפילת רבים","תפיסת המציאות","תפיסת מציאות האחת, כוח אחד ויחיד"]},{"id":"he-7502","title":null,"paragraphs":["איך אפשר להיות השתוות עם ה', בזמן שהאדם הוא מקבל, והשם ית' הוא משפיע. ולזה אומר הפסוק \"רם ה' ושפל יראה\". אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות להיות מפריד בינו לה', אז הוא \"יראה\", היינו שזוכה למוחין דחכמה.","ו\"גבוה ממרחק ידע\". אבל מי שהוא בעל גאה, היינו שיש לו רשות בפני עצמו, אזי הוא נתרחק, משום שחסר ההשתוות.","ושיפלות לא נקרא מה שהאדם משפיל את עצמו בפני אחרים. זהו עניוות, שהאדם מרגיש בעבודה הזאת בחינת שלימות. ושיפלות נקרא מה שהעולם מבזין אותו. דוקא בזמן שבני אדם מבזין, אזי נבחן לשיפלות, שאז לא מרגיש שום שלימות.","כי זה חוק: מה שבני אדם חושבין, פועלים על האדם. לכן, אם בני אדם מחשיבין אותו, אזי הוא מרגיש לשלם. ולמי שבני אדם מבזין, אזי הוא חושב את עצמו לשפל."],"source":"בעל הסולם, כז. מהו רם ה' ושפל יראה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שפלות"]},{"id":"he-7503","title":null,"paragraphs":["מכתבך מיום י\"ג תשרי קבלתי. ועל מה שאתה כותב לי: \"מכיר אני בשעור גדול עד אין ערך, כמה שאני צריך לסגופים חיצונים לתקן את החיצוניות שלי\". עד כאן דבריך. אומר אני, שאין אתה צריך לסגופים, ואין אתה צריך לתקן את החיצוניות. ומי למד אותך תורה חדשה זו?","[...] ואני איעצך, שלא תתקן כלל את החיצוניות שלך, אלא רק את הפנימיות שלך. כי רק הפנימיות שלך עומדת לקבל תקון. ועיקר מה שהפנימיות מתקלקלת מחמת ריבוי החטאים, הוא הזוהמא, וסימנו הוא, הישות והגאות. והזוהמא הזאת, אינה מתיראת מפני כל מיני הסגופים שבעולם. ואדרבה היא אוהבת אותם, מחמת שהישות והגאות מתרבים ומתחזקים על ידי הסגופים.","אולם אם אתה רוצה למרק החטאים ממך יש לך לעסוק בבטול הישות, במקום הסגופים. דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו.","אכן צריך להזהר שלא ישפיל עצמו, אלא מאנשים כשרים, ועל כן, אם ירצה לעסוק בזה בפועל, יוכל לבטל עצמו לפני החבריא שלנו, ולא לפני זרים ח\"ו. אבל מוכרח לדעת נאמנה, שהוא הגרוע והירוד מכל בני העולם, כי כן הוא האמת.","הנה עצתי זו, נקיה וקלה היא, ואפילו איש חלש יוכל לקיים אותה בכל תוקף. כי אינה מטשת כוחות הגוף, והיא הטהרה השלמה. והגם שלא דברתי עמך מזה, הוא, מפני שלא היית צריך לה כל כך. כי בהיותך דבוק עמי במקום אחד, לאט לאט היית מכיר ממילא בשפלות שלך, בלי שום למודים ומעשים, מה שאין כן עכשיו, שאינך עמי במקומי, אזי אתה מוכרח לעסוק בבטול הישות דרך הנזכר לעיל."],"source":"בעל הסולם, אגרת כא","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שפלות"]},{"id":"he-7504","title":null,"paragraphs":["עיקר התפילה צריכה להיות על מה שהשכינה היא בעפרא. זאת אומרת, שעבודה בשביל להשפיע לה', היא עבודה שפלה ובזויה, ואנו מבקשים מה', שהוא יאיר עינינו, ולהסיר את החושך המרחף לעינינו. ועל זה אנו מבקשים,(תהילים קי\"ג) \"מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון\",השכינה הקדושה נקראת \"עניה ודלה\", \"והיא מונחת בעפר, מאשפות ירים אביון\" הכוונה על אלו שרוצים להידבק בה, והם מרגישים, שהם נמצאים בשפלות, שאינם רואים שום מציאות, שיוכלו לצאת מן הבוץ הזה. אז הם מבקשים לה', שהוא ירים אותם. ובמקום שהגוף מסכים, שהיא על בסיס של רצון לקבל, שמבחינת להשפיע אין להם שום מושג, אז עבודתם היא בבחינת גאות, שמתגאים בזה שהם עובדי ה', ואחרים הם בתכלית השפלות, שהם רואים תמיד החסרונות של אחרים. מה שאין כן אלו שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים להגיע לבחינת להשפיע, הם בחינת שפלים, משום שהם רואים, ש\"אלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\". אם כן אין הם רואים אצלם שום מעלה יתירה, יותר מעל אחרים... אז הם יכולים לומר מה שכתוב \"רם ה' גדול ונורא, משפיל גאים עדי ארץ, ומגביה שפלים, עדי מרום\", שאז הם אומרים, מה שהיה מקודם בשפלות, הוא עכשיו רם ונשא גדול ונורא, בזה שמרגישים עכשיו, מה שהיה מקודם בחינת עבודה באהבה עצמית, שהיא בחינת גאות, שהיו מרגישים בחינת גאוה בעבודה כזאת, נעשה עכשיו בחינת שפלות, כי הם מתביישים לעבוד בשביל אהבה עצמית. אבל מי נתן להם הכח הזה, שירגישו כך? הלא הקב\"ה נתן להם! לכן האדם אומר אז \"משפיל גאים עדי ארץ\". והעבודה דלהשפיע, שהיתה מקודם בשפלות, נעשית עכשיו אצלו עבודה דלהשפיע ברום המעלות. ומי עשה לו זאת, רק הקב\"ה, אז האדם אומר \"ומגביה שפלים עדי מרום\"."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 15 \"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר\", 1985","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שפלות"]},{"id":"he-7507","title":null,"paragraphs":["אם האדם המשיך איזה הארה, ואין בידו להחזיקה בקביעות, מטעם שהכלים שלו עדיין לא נקיים, שיהיו מתאימים להאור, היינו שהאדם יקבל זה בכלים דהשפעה, כדוגמת האור הבא מצד המשפיע, לכן ההארה מוכרח להסתלק ממנו.","ואז ההארה הזו נופלת לידי הס\"א. וכך הוא כמה פעמים. היינו שהאדם ממשיך ואח\"כ מסתלק ממנו. לכן מתרבה ההארות בים דס\"א. וזהו עד שנתמלאה סאתה. זאת אומרת, לאחר שהאדם מגלה את כל מדת היגיעה, שיש בידו לגלות, אז הס\"א נותנת לו בחזרה את כל מה שלקחה לרשותה, בסוד \"חיל בלע ויקיאנו\".","נמצא לפי זה, את כל מה שהס\"א קבלה הכל לרשותה, היה רק בתור פקדון. היינו שכל זמן שיש לה שליטה על האדם, וענין השליטה שיש לה, הוא הכל בכדי שיהיה מקום להאדם, לברר את הכלי קבלה שלו, ולהכניסם להקדושה. זאת אומרת, אם היא לא היתה שולטת על האדם, אז היה האדם מסתפק במועט. ואז כל הכלי קבלה של האדם היו נשארים בפרודא.","והאדם, אף פעם לא היה ביכולתו לקבץ את הכלים השייכים לשורש נשמתו, ולהכניסם לקדושה, ולהמשיך את האור השייך אליו. לכן זהו תיקון, שכל פעם שהוא ממשיך, ממשיך משהו, ויש לו ירידה, הוא מוכרח עוד הפעם להתחיל מחדש, היינו בירורים חדשים. ומהעבר, מה שהיה לו, נפלו לס\"א, והיא מחזיקה זה ברשותה בתור פקדון. כלומר ואח\"כ האדם מקבל ממנה את כל, מה שהיא קבלה ממנו כל הזמן."],"source":"בעל הסולם, שמעתי לה. בענין החיות דקדושה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-7508","title":null,"paragraphs":["\"עובד ה'\" נקרא מי שרוצה לעבוד לשם שמים, והגם שלא הולך לו, כי על זה צריכים לגלות תפלה אמיתית, שה' יעזור לו. אבל אם התחיל ללכת בקו ימין, כלומר שכבר יש לו בחינת שמאל המתנגדת לקו ימין, אז כבר מתחיל סדר העבודה של דרך ה'. לכן הוא כבר נקרא \"עובד ה'\", היות שהמטרה שלו היא להגיע לידי מצב, שכל מעשיו יהיו לשם שמים. והגם שיש באמצע הרבה ירידות והרבה עליות, אבל הכל הולך כפי המתכנן, כלומר שגם הירידות הם חלק מהעבודה, היות שע\"י זה מקבלים צורך \"לישועת ה'\", כי ע\"י הירידות האדם בא לידי החלטה, שאי אפשר לעשות שום דבר בכוחות עצמו, אלא שרק הקב\"ה יכול לעזור. והשגה זו האדם משיג דוקא ע\"י הירידות.","[...]יוצא, שהירידות גם כן נכנסות בחשבון תיקון, שע\"י האדם יכול להגיע להיות \"עובד ה'\" באמת. כלומר, שכל מעשיו יהיו אך ורק להשפיע. לכן תיכף כשהאדם מתחיל לכנס לדרך המגיע לעבודה דעמ\"נ להשפיע, הגם שיש באמצע הרבה מחדלים, שקשה להאדם להתגבר עליהם, אבל כבר נקרא \"עובד ה'\", היות שהוא רוצה להיות עובד ה', ולא עובד לעצמו, שפירושו שכל מחשבותיו הן רק איך למלאות את הרצון לקבל לעצמו, הן עם עושר דעולם הזה והן עם עושר דעולם הבא, כמו שכתוב בזה\"ק \"דצווחין ככלבא, הב לן עותרא עלמא דין והב לן עותרא דעלמא דאתי\". לכן על האדם מוטל להתגבר תמיד, ויאמין בה', שרק הוא יכול לעזור."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 18 \"מתי נקרא עובד ה', בעבודה\", 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["יאוש מכוחותיו עצמו"]},{"id":"he-7509","title":null,"paragraphs":["בזמן שהאדם מצטער על מה שאין הקב\"ה מקרבו, צריך להזהר, שלא יהיה על חשבון עצמו, היינו מזה שהוא מרוחק מה', כי בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו. והמקבל הוא בפרודא. אלא, שיצטער על גלות השכינה. כלומר, שהוא גורם צער השכינה.","והאדם צריך לצייר לעצמו, כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב.","כמו כן הכאב שהאדם מרגיש מזה שהוא מרוחק מה'. והיות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה היא כללות נשמת ישראל. ולכן, אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי בערך הרגשת הכאב הכללי. זאת אומרת, שיש צער השכינה בזה שהאברים מורחקים ממנה, ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה."],"source":"ויש לומר שזהו מאמר חז\"ל, בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת, קלני מראשי). ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה. (בעל הסולם, שמעתי א. אין עוד מלבדו","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","יאוש מכוחותיו עצמו","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-7510","title":null,"paragraphs":["\"כתוב \"אל דמי לכם, ואל תתנו דמי לו, עד יכונן, ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ\", וכן אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו, בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו הכלים לקבל השפע הנאמן. ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת כי \"יד ה' לא תקצר\" ח\"ו.","וז\"ש הכתוב: \"ילדים אשר אין בהם כל מאום וכו' ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך\", ללמדך אפילו אותם שזכו למחילת עוונות, שנעשים כזכויות, שבזה אגלאי מילתא למפרע, שאין בהם כל מום, ועם כל זה, צריכים עוד כוח לעמוד בהיכל המלך, כלומר, לעמוד ולהתפלל ולחכות, בלי עייפות, אלא בדפיקו בתר דפיקו, עד שמפיקים רצון השלם מהשי\"ת.","ועל כן צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק רצון מהשי\"ת, כמ\"ש \"אל דמי לכם\", אף על גב שהשי\"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח\"ו, \"אל דמי לכם\", לא לזה כיוון השי\"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן \"אל תתני דמי לו\" וכו', ומובן שכל המלאכות מלמדים בעוד שנמצאים מחוץ להיכל, דאח\"כ לא זמן ליחוד מלאכות הוא כמובן\"."],"source":"בעל הסולם, איגרת ל\"ד","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הושענא רבה","יאוש מכוחותיו עצמו","כוונה","ניצחוני בניי","נקלטים בעליון","תפילה"]},{"id":"he-7511","title":null,"paragraphs":["מלחמת עמלק שהוא מלחמת היצר, היא מלחמה ארוכה מאד, ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות, שבכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו, יהיה חזק מאד לבלי להניח להפיל את עצמו בשום אפן, בבחינת: \"ואציעה שאול הנך\". וגם משם יקרא ויצעק אל ה' בכלות הנפש בבחינת: \"מבטן שאול שועתי\" וכו'... כי כל זמן שהאדם אינו מיאש את עצמו ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש איך שהוא, הוא נקרא נוצח את המלחמה, כי באמת לשם המלחמה, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה:","'אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו' וכו', כמו שכתוב: \"מלחמה לה' בעמלק\" וכו', רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת ולבלי ליאש את עצמו בשום אפן... כי ודאי במלחמה הזאת אין רואין עדין בחוש מאן נצח[מי המנצח], כי עדין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר, אף על פי כן כל זמן שאוחזין עדין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפלה, כמבאר במקום אחר, וכל זמן שאין אנו מיאשין עצמנו ממלחמה הזאת, חס ושלום, ואוחזין עדין הכלי מלחמהי בודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה לה' ית' הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הנצחון כנ\"ל."],"source":"ספר \"משיבת נפש\", אות מ","author":"משיבת נפש","subjects":["הייאוש בדרך הרוחנית","יאוש מכוחותיו עצמו","ירידה לצורך עליה"]},{"id":"he-7512","title":"הזוכה בתשובה","paragraphs":["הזוכה בתשובה, השכינה הקדושה מתגלית אליו, כמו אם רכת לב, שלא ראתה את בנה ימים רבים, ועשו פעולות גדולות ומרובות, לראות זה את זו, ומחמת זה באו שניהם בסכנות עצומות וכו', ולסוף הגיע להם זה החופש המקווה בכליון עינים, וזכו לראות זא\"ז אשר אז האם נופלת עליו ומנשקו ומנחמו ומדברת על לבו, כל היום וכל הלילה, ומספרת לו הגעגועין והסכנות בדרכים שעברו עליה עד היום, ואיך היתה עמו מעודו, ולא זזה שכינה, אלא שסבלה עמו בכל המקומות, אלא שלא יכל לראות א\"ז.","וזה לשון הזוהר: שאומרת לו, כאן לנו, כאן נפלו עלינו לסטים ונצלנו מהם. כאן מתחבאים היינו בבירא עמיקתא [בבור עמוק] וכו', ומי פתי לא יבין רבוי האהבה והנועם והעונג המתפרץ ויוצא מספורי נחמה האלו. ואמת שטרם שנפגשו פנים אל פנים היה בזה הרגשי יסורים קשים ממות, אבל בסוד נגע מחמת שה\"ע\" בא לסוף הצרוף, אך בעת הספור מדברי הנחמה, אשר ה\"ע\" בתחילת הצרוף, ודאי ענג, אלא הם שתי נקודות שאינם מאירות רק אחר מציאת הויתם בעולם אחד."],"source":"בעל הסולם, אגרת כ\"ה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["חורבן כהזדמנות לתיקון","יאוש מכוחותיו עצמו","לרוץ אחר השכינה"]},{"id":"he-7513","title":null,"paragraphs":["כתוב בפדר\"א, שטרם שנברא העולם, היה הוא אחד ושמו אחד, הוא, מורה האור שבא\"ס ב\"ה, ושמו, מורה על המקום, שה\"ס הרצון לקבל מעצמותו ית', הכלול באור א\"ס ב\"ה. ומשמיענו, שהוא ושמו אחד, כלומר, ששמו שה\"ס מלכות דא\"ס, שה\"ס הרצון, דהיינו הרצון לקבל, שנטבע בכל המציאות שהיתה כלולה במחשבת הבריאה, מטרם הצמצום, לא נבחן בו שום שינוי צורה והבדל מן האור שבו, והאור והמקום, אחד הם ממש, שאם היה שם איזה שינוי וגרעון בתוך המקום, בערך אור של א\"ס ב\"ה, אז ודאי היו שם ב' בחינות."],"source":"תע\"ס, חלק א', הסתכלות פנימית, פרק ב', אות י\"ג","author":"תלמוד עשר הספירות (תע\"ס)","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7515","title":null,"paragraphs":["פירש לנו הרמב\"ן ז\"ל, על ענין אחדותו ית' בסוד אחד, יחיד ומיוחד, וזה לשונו. יש הפרש מן אחד, ויחיד, ומיוחד: שם המתפרש, כשהוא מתייחד לפעול בכוח אחד, נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, כל חלק שממנו, נקרא יחיד. וכשהוא בהשוואה אחת נקרא אחד. פירוש, מתייחד לפעול בכוח אחד, רצונו לומר שפועל להיטיב כראוי לייחודו. ואין שינוי בפעולותיו. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, דהיינו שפעולותיו משונות זו מזו, ונראה ח\"ו כפועל טוב ופועל רע, אז נקרא יחיד, מפני שלכל פעולותיו המשונות יש להן תוצאה יחידה, להיטיב. ונמצא שהוא יחיד בכל פעולה ופעולה ואינו משתנה ע\"י פעולותיו המשונות. וכשהוא בהשוואה אחת נקרא אחד כלומר אחד, מורה על עצמותו יתברך, שאצלו כל מיני ההפכים הם בהשוואה אחת."],"source":"תע\"ס, חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות א'","author":"תלמוד עשר הספירות (תע\"ס)","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7516","title":null,"paragraphs":["בכדי שתהיה השתוות הצורה, היינו שהאדם, בזמן שהוא מקבל, שתהיה לו יכולת לכוון, שהקבלה תהיה בע\"מ להשפיע, וזה כבר נקרא, שהוא משפיע. וזה נקרא \"השתוות הצורה\" או \"דביקות\". כי ברוחניות, השתוות נקרא \"דביקות\", הגם במעשה הוא מקבל. וזה נקרא \"מקבל בע\"מ להשפיע\".","אולם איך אפשר זה, שיהיה מציאות לבוא לידי השתוות הצורה. היות שהרצון לקבל הזה, הבורא ברא אותו, ואיך אפשר לבטל הטבע מה שהבורא ברא. על זה ניתן תיקון, שבאמת הטבע של הרצון לקבל אי אפשר לבטלו. אלא על זה מוסיפים עליו כוונה דלהשפיע. נמצא, שהרצון לקבל, היינו מה שהאדם רואה דבר, שיכול מזה להנות, נשאר. היינו, שגם אח\"כ האדם נהנה, רק בכוונה אחרת. שזה נקרא \"מקבל בע\"מ להשפיע\". אבל איך האדם יכול לעשות כוונה אחרת, מלהיות לקבל לתועלת עצמו, אלא לתועלת ה'. על זה אמרו חז\"ל \"אמר הקב\"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין\". היינו, שבסגולת התורה ומצות האדם יכול להגיע לידי השגת רצון להשפיע. ורק זאת העצה היחידה שהאדם יכול לזכות לכלים דהשפעה, שעל זה אמרו חז\"ל \"המאור שבה מחזירו למוטב\". נמצא, שעל ידי התורה האדם ישיג כלים דהשפעה. ואז יוכל לקבל את הטוב והעונג, מה שה' רוצה לתת להנבראים. ומבחינה זו התורה נקראת \"תרי\"ג עיטין\", היינו תרי\"ג עצות, שעל ידם האדם יזכה לכלים דהשפעה."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 3 \"מהו, שהעולם נברא בשביל תורה\", 1990","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7517","title":null,"paragraphs":["דוקא על ידי איש ואשה נולד ולד. מה שאין כן מזכר לבד, או מנקבה לבדה, אי אפשר לצאת תולדה. ועל דרך המוסר נקרא זכר כח ההשפעה, ונקבה כח הקבלה. וענין תולדות, היינו מעשים טובים, שיהיה בהם רוח חיים.","לכן בזמן שיש לאדם כח השפעה לבד, אז אין לו היגיעה. ויש כלל לפום צערא אגרא. וכיון שיש לו כח השפעה לבד, ממילא אז חסרה לו היגיעה. ואם אין יגיעה אי אפשר לזכות לאור ה', כמו שאמרו חז\"ל \"לא יגעת ולא מצאת אל תאמין\" (מגילה ו' ע\"ב).","ואם יש לו רק כח הקבלה, ואין לו נצוצי השפעה, כבר אי אפשר לעשות הבחירה, שיוכל להיות מואס ברע ובוחר בטוב, כי אז אין לו הכח שיוכל להכריע לכף זכות.","לכן דווקא בזמן ששני הכוחות שוים, היינו כח הקבלה וכח ההשפעה, אז יש לו מקום עבודה ויגיעה, שיוכל להתגבר על ידי היגיעה ולהכריע לכף זכות. ואז המעשה הזה שהכריע לכף זכות נקרא ולד, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן רוח חיים בהמעשה הזה. וזה נקרא \"כל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך\"."],"source":"רב''ש ג', רשומה מס' 274 \"דווקא על ידי איש ואשה\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר)","שוויון"]},{"id":"he-7519","title":null,"paragraphs":["אין לך דבר שלא יעבור תחת חוק הברזל של התפתחות הדרגתי, המסובב ובא מכוח התרוצצות של שני כוחות זה בזה: א. כוח פוזיטיבי, דהיינו כוח בונה, ב. וכוח נגטיבי, דהיינו כוח שולל ומהרס. ועל ידי מלחמתם הקשה והתמידי זה בזה, נמצאים יוצרים ומשלימים את כלל המציאות בכללו, וכל פרט של המציאות בפרטיותו. והכוח השולל, המתגלה בכל מצב מדיני בסופו, הוא המגביה אותו למצב יותר טוב ממנו. וכן הולכים המצבים בזה אחר זה, עד שהוא מגיע על שלמותו הסופי\""],"source":"בעל הסולם, האומה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7520","title":null,"paragraphs":["עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עמו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים. (\"ליקוטי עצות\", ערך \"שלום\")."],"source":"\"ליקוטי עצות\". ערך \"שלום\"","author":"ליקוטי עצות","subjects":["איש ואישה זכו, שכינה ביניהם","בבית שלנו מכסים הכול באהבה","בוחרים באיחוד מעל כל ההבדלים","העבודה בעשירייה","חיבור בעשירייה","חינוך לויתור","חשכה כאורה יאיר","יחד באהבה","מחלוקת לשם שמיים","מנצחים את המלחמה","מעוררים חיסרון לעזרת ה׳","על כל פשעים תכסה אהבה","שוויון","תיקון השבירה"]},{"id":"he-7521","title":null,"paragraphs":["גורן היו יושבים, בחיבה ובריעות ובאגודה אחת כסנהדרין, שאין חושדין זה את זה, שיהיו רואים זה את זה, להיות שומעים איש את חבירו ומתווכחים זה עם זה, עד שתצא הוראה כהלכה."],"source":"פירוש רש\"י לתלמוד בבלי, מסכת חולין","author":"רבי שלמה יצחקי (רש\"י)","subjects":["העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית","התנאים ללימוד בין חברים","מחלוקת לשם שמיים","שוויון"]},{"id":"he-7523","title":"אין עדה פחות מעשרה","paragraphs":["אשרי הוא האדם הנמצא מאלו עשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלם מה שנשלם, דהיינו העדה, שאינו פחות מעשרה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת. ולא יבואו קצתם קצתם, כי כל העשרה הם כאברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב\"ה, והתקין לו כל האברים ביחד... למה דווקא צריכים עשרה אנשים שיהיו בבית הכנסת, אחרת משמע אין השכינה יכולה לשרות שם.. ומדוע דווקא עשרה, לא פחות ולא יותר. היינו, שאם יש שם תשעה אנשים, לא נקראת עדה. ואם יש אחד עשר, לא מוסיף לי כלום... אלא דווקא עשר, כמו שאמרו חז\"ל (סנהדרין ל\"ט) \"כל בי עשרה שכינתא שריא\"(שבכל עשרה השכינה שורה). ידוע שמלכות נקראת \"עשירי\". גם ידוע שהכלי המקבלת נקראת גם כן בשם ספירת \"המלכות\", שהיא ספירה עשירית, המקבלת השפע עליון. והיא נקראת \"רצון לקבל\", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה אין עדה פחות מעשרה, משום שכל ענפים הגשמיים נמשכים משורשים העליונים. ומשום זה לפי הכלל \"אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות\", לכן לא נקרא בגשמיות \"עדה\", שיהא ניכר לדבר חשוב, אם אין שם עשרה אנשים, לדוגמת למדרגות עליונות."],"source":"רב\"ש א', מאמר מס' 28 \"אין עדה פחות מעשרה\", 1986","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["איך לסדר את עצמנו לתפילה","בניית הפרצוף הרוחני","הבורא שוכן בעשירייה","הכנה לכנס","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","לרוץ אחר השכינה","מרכז העשירייה","מתקשרים לעשירייה אחת","נשמה אחת","סדנה","עשירייה","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","עשירייה כתנאי לדבקות","שוויון"]},{"id":"he-7524","title":null,"paragraphs":["כידוע ה' אחד וישראל הם אחד, ולכך הם דבוקים בהשי\"ת, כי נאה לאחד לדבק באחד, ואימתי הוא? כשישראל הם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה' ברוך הוא שהוא אחד. וזה הרמז בפסוק \"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום\", היינו כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, אז בה' אלהיכם בודאי תהיו דבוקים אחד באחד, ושורה עליהם השם ברוך הוא, וזהו \"חיים כולכם\", כשהם באחדות אחד אז נאה לאחד לדבק באחד ושורה עליהם ה' אחד."],"source":"ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, ספר דגל מחנה אפרים, פרשת ואתחנן","author":"ר' משה חיים אפרים מסדילקוב","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7525","title":null,"paragraphs":["האדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה ענין נצחיות. ודווקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים. ועוד טעם שצריכים להתפלל רק עבור הכלל, הוא מטעם שצריך לגלות את אור הרחמים, שהוא בחינת אור ד' השפעה. וזה כלל שאין יכולים לקבל שום דבר בלתי השתוות, אלא תמיד צריך להיות בחינת השואה. לכן כשהוא מעורר רחמים על עצמו, נמצא שעוסק אז בחינת קבלה לעצמו. וכל כמה שהוא מרבה בתפילה, לא די שלא מכין כלי ד' השואה, אלא אדרבא, שניצוצי קבלה מתרקמים אצלו. נמצא שהוא הולך בדרך הפוך, היינו שהוא צריך להכין כלי ד' השפעה, אך הוא הכין כלי ד' קבלה. ו\"הדבק במידותיו\" הוא דווקא \"מה הוא רחום אף אתה רחום\". לכן כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי ד' השפעה, שיכול להתגלות על זה אור ד' השפעה, הנקרא \"רחום\". ועל ידי זה שמקבלים אור הרחמים, יש יכולת אחר כך להתגלות מידה של \"וחנון\"."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 217 \"ברח דודי\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["שוויון"]},{"id":"he-7526","title":null,"paragraphs":["כל מה שעושה הקב\"ה למעלה ולמטה, הכול הוא אמת ופעולתו אמת. ואין דבר בעולם, שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בביזיון, כי כולן פעולות אמת הן, והכול נצרך בעולם.","כתוב, אם יִישׁוֹך הנחש בלא לָחַש. אין הנחש נושך בני אדם, עד שלוחשים לו מלמעלה, ואומרים, לך הרוג את פלוני.","ולפעמים כמו שעושה זה, כן מציל את האדם מדברים אחרים. ועל ידו עושה הקב\"ה נס לבני אדם. והכול בידי הקב\"ה תלוי, והכול הוא מעשה ידיו. והעולם צריך להם. ואם לא היה העולם צריך להם, לא עשה אותם הקב\"ה. וע\"כ אין האדם צריך לנהוג בביזיון בדברי העולם. בדבריו ובמעשה הקב\"ה על אחת כמה וכמה."],"source":"זוהר לעם, יתרו, \"וישמע יתרו\", 29-32","author":"זוהר לעם","subjects":["הכרת הרע","חינוך לויתור","להצדיק את הבורא"]},{"id":"he-7527","title":null,"paragraphs":["תחילת עבודתו היא הכרת הרע, היינו שהאדם מבקש מה', שהוא ירגיש עד כמה הוא רע, הרצון לקבל. וידיעה זו, שהרצון לקבל נקרא \"רע\", רק הבורא יכול לתת לו להרגיש, וזה נקרא, שע\"י התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, שפירוש, להכיר עד כמה שהרצון לקבל הוא רע. ואז הוא יכול לבקש אח\"כ, שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע."],"source":"רב\"ש ב', מאמר מס' 28 \"קדושה וטהרה, בעבודה\", 1991","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכרת הרע","תפקיד האשה"]},{"id":"he-7528","title":null,"paragraphs":["מובא במסכת תענית דף כ', שבא ר' אלעזר בר ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור, ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה. והיתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד, שהיה מכוער ביותר. אמר לו, שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו, ריקא כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך. אמר לו, איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית. כיון שיודע בעצמו שחטא, ירד מן החמור.","ועם הנ\"ל נבין, שכיון שלמד תורה הרבה, זכה על ידי זה לראות את האמת, איזה מרחק יש בינו לבין השם ית', זאת אומרת שיעור התקרבותו, ושיעור התרחקותו. וזה שאומר, שדעתו גסה עליו, דהיינו שראה את הצורה השלימה של הבעל גאה, שהוא הרצון לקבל שלו, ואז נזדמן לו לראות את האמת, שהוא בעצמו אדם מכוער ביותר. ואיך ראה את האמת, על ידי זה שלמד תורה הרבה. אם כן איך יהיה לו אפשרות להתדבק בו ית', כיון שהוא אדם כל כך מכוער. לכן שאל, אם כל בני אדם מכוערין כמותו, או שרק הוא מכוער, אבל שאר בני העולם אינם מכוערין. ומה היה התשובה, \"איני יודע\" פירוש הדבר שהם לא מרגישים, לכן לא יודעים. ומדוע לא מרגישים, הטעם הוא פשוט מפני שלא זכו לראות את האמת, מפני שחסר להם תורה, שהתורה יגלה להם האמת. ועל זה השיב לו אליהו, לך לאומן שעשאני, כיון שראה שבא למצב ,שאין הוא יכול לעלות מהמצב שבו נמצא, נתגלה אליהו ואמר לו, לך לאומן שעשאני. פירוש, כיון שהבורא ית' ברא אותך כל כך מכוער, בטח שידע שעם הכלים האלו יכולים לבוא לשלימות המטרה, לכן אל תדאג ולך קדימה ותצליח.\""],"source":"בעל הסולם, שמעתי נ\"ו. תורה נקרא יורה","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["הכרת הרע"]},{"id":"he-7531","title":null,"paragraphs":["למה אנו צריכים להכרת הרע, שאנחנו מונחים כל כך בבוץ ואין מוצא, זהו המשל, והכל בשביל שצריך לתת תודה רבה. ויש הבדל על מה שעזר לו, וכפי ערך הטובה שקיבל, כך נעשה לו אוהב ודבוק בו. ויכול לעבוד בשבילו, בגין דאיהו רב ושליט. פירוש, גדלות הבורא ניכרת לאדם דווקא אם עשה לו נס גדול, ובשיעור הנס כך מתעוררת האהבה, וניכרת גדלותו בזה שהיה יכול לעזור במיצר הגדול. מה שאין כן, המרגלים אמרו, \"אין בעל הבית יכול להציל את כליו\". וזהו מה שכתוב \"מן המיצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה\", שדוקא בזמן שהאדם נמצא במצב הצרות."],"source":"רב\"ש ג', רשומה מס' 143 \"צורך בהכרת הרע\"","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["הכרת הרע"]},{"id":"he-7533","title":null,"paragraphs":["לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו, שיחזיק עצמו לבינוני, ואת כל העולם לבינוניים. ואם עשה מצווה אחת, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. ואם עשה עבירה אחת, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה."],"source":"\"זוהר לעם\", בוא, 211","author":"זוהר לעם","subjects":["אחריות"]},{"id":"he-7534","title":null,"paragraphs":["כל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה.","כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו.","והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר.","ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: \"למה אתה קודר?\" אמר לו: \"מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך\"? אמר לו: \"שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!\" עכ\"ל.","והיינו כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, דהיינו בשיעור הכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\", שהוא הסולם להגיע לדביקותו ית'. ומה צדקו דברי המשל, שאומר לו: \"שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!\""],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","זמן מתן תורה","חוק הערבות","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","פועלים בערבות"]},{"id":"he-7535","title":null,"paragraphs":["אתה צריך לעמוד על המשמר לעורר את האהבה בלב החברים [...] כידוע לך מה שאמר אאמו\"ר זצ\"ל, שמבין אדם לחבירו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום.","כי אור העליון הוא בבחינת מנוחה המוחלטת, וצריכים תמיד לעורר את האהבה... ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה... עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה... ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."],"source":"הרב\"ש. אגרת כ\"ד","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחריות"]},{"id":"he-7536","title":"מה לדרוש מאסיפת חברים","paragraphs":["מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב רוח טוב להשני. ולכן צריכים להיזהר, שלא ידברו דיבורים שיכולים להביא להחברה עצבות, שעם זה הוא גורם, שכל אחד מרגיש עצמו ברע. [...] ובהאמור יוצא, שכל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע\"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות.","וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה."],"source":"הרב\"ש, מאמר 30, \"מה לדרוש מאסיפת חברים\", 1988","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["בונים את הבורא","אחריות","איש את רעהו יעזורו","ברית וערבות","האחריות שלנו כעשירייה על העולם","הבטחון הוא הלבוש להאור","הייאוש בדרך הרוחנית","הכנה לערב איחוד ארצי","אמונה למעלה מהדעת","העבודה בעשירייה","ערבות","העשירייה היא הבסיס להתפתחות הרוחנית","התכללות","חוק הערבות","חשיבות החברה","יום השנה להסתלקותו של הרב\"ש","לדאוג כמו הרב","נחת רוח","להתחזק באמונה וביטחון בדרך","ממיסים את הלבבות ללב אחד","משחק","עשירייה היא הוי\"ה אחת שלמה","שמחה שיש לנו עשירייה"]},{"id":"he-7539","title":null,"paragraphs":["מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.","נמצא לפי זה, במקום שיש לו כח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים. מה שאין כן אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר לו הכח של החברה, מטעם שמאד קשה, לדון את חבירו לכף זכות, וכל אחד חושב על עצמו שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת חברים. נמצא שאין לו רק כח קטן שיוכל לעבוד באהבת הזולת. היוצא מזה שדוקא עבודה זו צריך להיות בגלוי, ולא בהצנע לכת.","אבל צריכים תמיד להזכיר לעצמו את מטרת החברה, אחרת הגוף דרכו לטשטש את המטרה, משום שהגוף דואג תמיד לתועלת עצמו. כי צריכים לזכור שכל החברה נתיסדה על בסיס, להגיע לאהבת הזולת ומזה הקרש קפיצה לאהבת ה'.","וזה דוקא על ידי זה, שהוא אומר, הוא צריך לחברה בכדי שיכול להשפיע לחבירו בלי שום תמורה; מה שאין כן שאם הוא צריך חברה שהחברה ישפיעו לו עזרה, ומתנות וכדומה, שעל ידי זה, הכלי קבלה של הגוף יהיו שבע רצון; אבל חברה כזו בנוי על בסיס אהבה עצמית, וחברה כזו מביא לו רק התפתחות של הכלי קבלה שלו שרואה עכשיו שיש לו סיכויים שהרכוש שלו יתגדל בזה שחבירו מסייע לו להשיג קנינים גשמיים.","אלא שצריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת; היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת."],"source":"הרב\"ש. מאמר 2 \"בענין אהבת חברים\" 1984","author":"הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב\"ש)","subjects":["אחריות"]},{"id":"he-7540","title":null,"paragraphs":["הבורא ב\"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה\"ר את תוקפו, ברור, שידע גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כחו של היצה\"ר, ולמחותו כליל.","ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה\"ר ממנו, אין זה, אלא:","או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמ\"ש: \"לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין\".","או יכול להיות, שמילאו את \"כמות\" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו ב\"איכות\", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, אלא שעסקו בהסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא המאור, המביא לידי האמונה, כאמור. ואע\"פ, שכיוונו לו מתחילה, הסיחו דעתם ממנו, בעת הלימוד."],"source":"בעל הסולם. \"הקדמה לתלמוד עשר הספירות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","הגישה ללימוד חכמת הקבלה","המאור המחזיר למוטב","כוונה לפני לימוד תלמוד עשר הספירות"]},{"id":"he-7543","title":null,"paragraphs":["הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ\"ש: \"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד\". ודייק הכתוב \"ביום ההוא\", ולא לפני זה. [...]","אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כמובן.","כן מוטל על האומה הישראלית, ע\"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית'. [...]","באופן, אשר כל מצוה ומצוה, שכל יחיד מישראל עושה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמיית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות דרגתי לאט לאט, עד שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצוי."],"source":"בעל הסולם. \"הערבות\"","author":"הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם)","subjects":["אחריות","חובת \"בני ברוך\" כלפי האנושות בדור האחרון","חובת ישראל כלפי האנושות","חוק הערבות","חשיבות הפצת חכמת הקבלה לעולם","כלי מחזיק ברכה לישראל"]},{"id":"he-900100","title":null,"paragraphs":["אַשְֽׁרֵי־הָאִישׁ אֲשֶׁר ׀ לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָֽׁב׃ כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְהֹוָה חֶפְצוֹ וּֽבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה׃ וְֽהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַֽל־פַּלְגֵי־מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ ׀ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹֽא־יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִֽיחַ׃ לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רֽוּחַ׃ עַל־כֵּן ׀ לֹא־יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִֽים׃ כִּֽי־יוֹדֵעַ יְהֹוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵֽד׃"],"source":"תהילים | פרק א׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900200","title":null,"paragraphs":["לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃ יִתְיַצְּבוּ ׀ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נֽוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהֹוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃ נְֽנַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּֽבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃ וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קׇדְשִֽׁי׃ אֲסַפְּרָה אֶֽל־חֹק יְֽהֹוָה אָמַר־אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵֽם׃ וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָֽרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָֽה׃ נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף ׀ וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּֽי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כׇּל־חוֹסֵי בֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ב׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900300","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי ׀ אַבְשָׁלוֹם בְּנֽוֹ׃ יְהֹוָה מָה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָֽי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְֽשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶֽלָה׃ וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִֽׁי׃ קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶֽלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵֽנִי׃ לֹֽא־אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָֽי׃ קוּמָה יְהֹוָה ׀ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּֽי־הִכִּיתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ׃ לַֽיהֹוָה הַיְשׁוּעָה עַֽל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּֽלָה׃"],"source":"תהילים | פרק ג׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ בְּקׇרְאִי עֲנֵנִי ׀ אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חׇנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִֽי׃ בְּנֵי אִישׁ עַד־מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶֽלָה׃ וּדְעוּ כִּֽי־הִפְלָה יְהֹוָה חָסִיד לוֹ יְהֹוָה יִשְׁמַע בְּקׇרְאִי אֵלָֽיו׃ רִגְזוּ וְֽאַל־תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶֽלָה׃ זִבְחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל־יְהֹוָֽה׃ רַבִּים אֹמְרִים מִֽי־יַרְאֵנוּ טוֹב נְֽסָה־עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהֹוָֽה׃ נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָֽבּוּ׃ בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃"],"source":"תהילים | פרק ד׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אֶֽל־הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אֲמָרַי הַאֲזִינָה ׀ יְהֹוָה בִּינָה הֲגִיגִֽי׃ הַקְשִׁיבָה ׀ לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּֽי־אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּֽל׃ יְֽהֹוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרׇךְ־לְךָ וַאֲצַפֶּֽה׃ כִּי ׀ לֹא אֵֽל־חָפֵץ־רֶשַׁע ׀ אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָֽע׃ לֹֽא־יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ־דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ׀ יְהֹוָֽה׃ וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵֽיכַל־קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃ יְהֹוָה ׀ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי (הושר) [הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּֽךָ׃ כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶֽבֶר־פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקֽוּן׃ הַאֲשִׁימֵם ׀ אֱֽלֹהִים יִפְּלוּ מִֽמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי־מָרוּ בָֽךְ׃ וְיִשְׂמְחוּ כׇל־חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְֽיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶֽךָ׃ כִּֽי־אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְהֹוָה כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ה׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יְֽהֹוָה אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵֽנִי׃ חׇנֵּנִי יְהֹוָה כִּי אֻמְלַל־אָנִי רְפָאֵנִי יְהֹוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָֽי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד (ואת) [וְאַתָּה] יְהֹוָה עַד־מָתָֽי׃ שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּֽךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ יָגַעְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכׇל־לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶֽה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכׇל־צוֹרְרָֽי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּֽי־שָׁמַע יְהֹוָה קוֹל בִּכְיִֽי׃ שָׁמַע יְהֹוָה תְּחִנָּתִי יְהֹוָה תְּֽפִלָּתִי יִקָּֽח׃ יֵבֹשׁוּ ׀ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל־אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָֽגַע׃"],"source":"תהילים | פרק ו׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900700","title":null,"paragraphs":["שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר־שָׁר לַֽיהֹוָה עַל־דִּבְרֵי־כוּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃ יְהֹוָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכׇּל־רֹדְפַי וְהַצִּילֵֽנִי׃ פֶּן־יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּֽיל׃ יְהֹוָה אֱלֹהַי אִם־עָשִׂיתִי זֹאת אִֽם־יֶשׁ־עָוֶל בְּכַפָּֽי׃ אִם־גָּמַלְתִּי שֽׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צֽוֹרְרִי רֵיקָֽם׃ יִרַדֹּֽף־אוֹיֵב ׀ נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי ׀ לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶֽלָה׃ קוּמָה יְהֹוָה ׀ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּֽיתָ׃ וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסֽוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שֽׁוּבָה׃ יְהֹוָה יָדִין עַמִּים שׇׁפְטֵנִי יְהֹוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָֽי׃ יִגְמׇר־נָא רַע ׀ רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּֽיק׃ מָגִנִּי עַל־אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכׇל־יֽוֹם׃ אִם־לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃ וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי־מָוֶת חִצָּיו לְֽדֹלְקִים יִפְעָֽל׃ הִנֵּה יְחַבֶּל־אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָֽׁקֶר׃ בּוֹר כָּרָה וַֽיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָֽל׃ יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קׇדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵֽד׃ אוֹדֶה יְהֹוָה כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵֽׁם־יְהֹוָה עֶלְיֽוֹן׃"],"source":"תהילים | פרק ז׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900800","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים ׀ וְֽיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּֽם׃ כִּֽי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָֽנְתָּה׃ מָה־אֱנוֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶֽנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָֽי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אׇרְחוֹת יַמִּֽים׃ יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק ח׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-900900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַל־מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכׇל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיֽוֹן׃ בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶֽיךָ׃ כִּֽי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃ גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃ הָֽאוֹיֵב ׀ תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵֽמָּה׃ וַֽיהֹוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאֽוֹ׃ וְהוּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִֽים׃ וִיהִי יְהֹוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָֽה׃ וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹֽא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהֹוָֽה׃ זַמְּרוּ לַיהֹוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃ כִּֽי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹֽא־שָׁכַח צַעֲקַת (עניים) [עֲנָוִֽים]׃ חָֽנְנֵנִי יְהֹוָה רְאֵה עׇנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָֽוֶת׃ לְמַעַן אֲסַפְּרָה כׇּֽל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶֽשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָֽם׃ נוֹדַע ׀ יְהֹוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶֽלָה׃ יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כׇּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִֽים׃ כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת (ענוים) [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַֽד׃ קוּמָה יְהֹוָה אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶֽיךָ׃ שִׁיתָה יְהֹוָה ׀ מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּֽלָה׃"],"source":"תהילים | פרק ט׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901000","title":null,"paragraphs":["לָמָה יְהֹוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָֽה׃ בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ ׀ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָֽׁבוּ׃ כִּֽי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהֹוָֽה׃ רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כׇּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃ יָחִילוּ דְרָכָו ׀ בְּכׇל־עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כׇּל־צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶֽם׃ אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל־אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹֽא־בְרָֽע׃ אָלָה ׀ פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָֽוֶן׃ יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּֽמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְֽחֵלְכָה יִצְפֹּֽנוּ׃ יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמׇשְׁכוֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃ (ודכה) [יִדְכֶּה] יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו (חלכאים) [חֵל כָּאִֽים]׃ אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַֽח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶֽצַח׃ קוּמָה יְהֹוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח (עניים) [עֲנָוִֽים]׃ עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹֽשׁ׃ רָאִתָה כִּי־אַתָּה ׀ עָמָל וָכַעַס ׀ תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה ׀ הָיִיתָ עוֹזֵֽר׃ שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁעוֹ בַל־תִּמְצָֽא׃ יְהֹוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצֽוֹ׃ תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהֹוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אׇזְנֶֽךָ׃ לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל־יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק י׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּֽיהֹוָה ׀ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי (נודו) [נוּדִי] הַרְכֶם צִפּֽוֹר׃ כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה־פָּעָֽל׃ יְהֹוָה ׀ בְּֽהֵיכַל קׇדְשׁוֹ יְהֹוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָֽם׃ יְהֹוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָֽׂנְאָה נַפְשֽׁוֹ׃ יַמְטֵר עַל־רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגׇפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָֽם׃ כִּֽי־צַדִּיק יְהֹוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵֽימוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק י״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901200","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ הוֹשִׁיעָה יְהֹוָה כִּֽי־גָמַר חָסִיד כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָֽם׃ שָׁוְא ׀ יְֽדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּֽרוּ׃ יַכְרֵת יְהֹוָה כׇּל־שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלֽוֹת׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ ׀ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָֽנוּ׃ מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהֹוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַֽ־לֽוֹ׃ אִמְרוֹת יְהֹוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָֽיִם׃ אַתָּֽה־יְהֹוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ ׀ מִן־הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָֽם׃ סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק י״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901300","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ עַד־אָנָה יְהֹוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד־אָנָה ׀ תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּֽנִּי׃ עַד־אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד־אָנָה ׀ יָרוּם אֹיְבִי עָלָֽי׃ הַבִּיטָֽה עֲנֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן־אִישַׁן הַמָּֽוֶת׃ פֶּן־יֹאמַר אֹיְבִי יְכׇלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּֽוֹט׃ וַאֲנִי ׀ בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַֽיהֹוָה כִּי גָמַל עָלָֽי׃"],"source":"תהילים | פרק י״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִֽשְׁחִיתוּ הִֽתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ יְֽהֹוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַֽל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃ הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹֽשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָֽד׃ הֲלֹא יָדְעוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהֹוָה לֹא קָרָֽאוּ׃ שָׁם ׀ פָּחֲדוּ פָחַד כִּֽי־אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּֽיק׃ עֲצַת־עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהֹוָה מַחְסֵֽהוּ׃ מִי־יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵֽל׃"],"source":"תהילים | פרק י״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901500","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי־יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִֽי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶֽׁךָ׃ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבֽוֹ׃ לֹֽא־רָגַל ׀ עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבֽוֹ׃ נִבְזֶה ׀ בְּֽעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְהֹוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִֽר׃ כַּסְפּוֹ ׀ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא־לָקָח עֹֽשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק ט״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901600","title":null,"paragraphs":["מִכְתָּם לְדָוִד שׇֽׁמְרֵנִי אֵל כִּֽי־חָסִיתִי בָֽךְ׃ אָמַרְתְּ לַֽיהֹוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶֽיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כׇּל־חֶפְצִי־בָֽם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּֽבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם עַל־שְׂפָתָֽי׃ יְֽהֹוָה מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִֽי׃ חֲבָלִים נָֽפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים אַף־נַחֲלָת שָֽׁפְרָה עָלָֽי׃ אֲבָרֵךְ אֶת־יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף־לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָֽי׃ שִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִֽימִינִי בַּל־אֶמּֽוֹט׃ לָכֵן ׀ שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח׃ כִּי ׀ לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹֽא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת׃ תּֽוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח׃"],"source":"תהילים | פרק ט״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901700","title":null,"paragraphs":["תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהֹוָה ׀ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָֽה׃ מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִֽים׃ בָּחַנְתָּ לִבִּי ׀ פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל־תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל־יַעֲבׇר־פִּֽי׃ לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אׇרְחוֹת פָּרִֽיץ׃ תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל־נָמוֹטּוּ פְעָמָֽי׃ אֲנִֽי־קְרָאתִיךָ כִֽי־תַעֲנֵנִי אֵל הַֽט־אׇזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִֽי׃ הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּֽימִינֶֽךָ׃ שׇׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃ מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָֽי׃ חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאֽוּת׃ אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה (סבבוני) [סְבָבוּנוּ] עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָֽרֶץ׃ דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִֽים׃ קוּמָה יְהֹוָה קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּֽךָ׃ מִמְתִֽים־יָדְךָ ׀ יְהֹוָה מִֽמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּֽחַיִּים (וצפינך) [וּֽצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק י״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901801","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לְעֶבֶד יְהֹוָה לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר ׀ לַיהֹוָה אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִֽצִּיל־יְהֹוָה־אוֹתוֹ מִכַּף כׇּל־אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאֽוּל׃ וַיֹּאמַר אֶרְחׇמְךָ יְהֹוָה חִזְקִֽי׃ יְהֹוָה ׀ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶֽחֱסֶה־בּוֹ מָֽגִנִּי וְקֶֽרֶן־יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּֽי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהֹוָה וּמִן־אֹיְבַי אִוָּשֵֽׁעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וְֽנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃ בַּצַּר־לִי ׀ אֶקְרָא יְהֹוָה וְאֶל־אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו ׀ תָּבוֹא בְאׇזְנָֽיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ ׀ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּֽעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לֽוֹ׃ עָלָה עָשָׁן ׀ בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ־מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּֽנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָֽיו׃ וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ יָשֶׁת־חֹשֶׁךְ ׀ סִתְרוֹ סְבִֽיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִֽים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ׀ יְֽהֹוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּֽם׃ וַיֵּרָאוּ ׀ אֲפִיקֵי מַיִם וַֽיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ יְהֹוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּֽךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַֽמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּֽים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּֽי־אָמְצוּ מִמֶּֽנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם־אֵידִי וַֽיְהִי־יְהֹוָה לְמִשְׁעָן לִֽי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי־חָפֵֽץ־בִּֽי׃ יִגְמְלֵנִי יְהֹוָה כְּצִדְקִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִֽי׃ כִּֽי־שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהֹוָה וְלֹֽא־רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ כִּי כׇל־מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא־אָסִיר מֶֽנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִֽי׃ וַיָּֽשֶׁב־יְהֹוָה לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָֽיו׃ עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם־גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּֽם׃ עִם־נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּֽל׃ כִּֽי־אַתָּה עַם־עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ כִּֽי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהֹוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ כִּֽי־בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵֽאלֹהַי אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃"],"source":"תהילים | פרק י״ח | פסוקים א׳–ל׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901802","title":null,"paragraphs":["הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל ׀ הַחֹסִים בּֽוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהֹוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵֽינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּֽי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵֽנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְֽנִחֲתָה קֶֽשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָֽי׃ וַתִּתֶּן־לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִֽימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְֽעַנְוַתְךָ תַרְבֵּֽנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּֽי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹֽא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא־יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָֽי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּֽי׃ וְֽאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵֽם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין־מוֹשִׁיעַ עַל־יְהֹוָה וְלֹא עָנָֽם׃ וְֽאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל־פְּנֵי־רוּחַ כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵֽם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא־יָדַעְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ לְשֵׁמַֽע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵֽי־נֵכָר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי׃ בְּנֵי־נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ חַי־יְהֹוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִֽי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּֽי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן־קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵֽנִי׃ עַל־כֵּן ׀ אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ׀ יְהֹוָה וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּֽרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד ׀ לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק י״ח | פסוקים ל״א–נ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-901900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ הַשָּׁמַיִם מְֽסַפְּרִים כְּבֽוֹד־אֵל וּֽמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַֽ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת׃ אֵֽין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָֽם׃ בְּכׇל־הָאָרֶץ ׀ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָֽׂם־אֹהֶל בָּהֶֽם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם ׀ מֽוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל־קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתֽוֹ׃ תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּֽתִי׃ פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָֽיִם׃ יִרְאַת יְהֹוָה ׀ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִֽשְׁפְּטֵי־יְהֹוָה אֱמֶת צָֽדְקוּ יַחְדָּֽו׃ הַֽנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִֽים׃ גַּֽם־עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשׇׁמְרָם עֵקֶב רָֽב׃ שְׁגִיאוֹת מִֽי־יָבִין מִֽנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃ גַּם מִזֵּדִים ׀ חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַֽל־יִמְשְׁלוּ־בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַֽׁע רָֽב׃ יִהְיֽוּ־לְרָצוֹן ׀ אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק י״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יַֽעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם ׀ אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ יִזְכֹּר כׇּל־מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶֽלָה׃ יִֽתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶךָ וְֽכׇל־עֲצָתְךָ יְמַלֵּֽא׃ נְרַנְּנָה ׀ בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהֹוָה כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ׀ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינֽוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּֽיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ׃"],"source":"תהילים | פרק כ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יְֽהֹוָה בְּעׇזְּךָ יִשְׂמַח־מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה־[יָּגֶל] (יגיל) מְאֹֽד׃ תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּֽלָה׃ כִּֽי־תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּֽז׃ חַיִּים ׀ שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶֽד׃ גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָֽיו׃ כִּֽי־תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ כִּֽי־הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּיהֹוָה וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ תִּמְצָא יָדְךָ לְכׇל־אֹיְבֶיךָ יְמִֽינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶֽיךָ׃ תְּשִׁיתֵמוֹ ׀ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ יְהֹוָה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְֽתֹאכְלֵם אֵֽשׁ׃ פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָֽם׃ כִּי־נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָֽשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל־יוּכָֽלוּ׃ כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵֽיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ רוּמָה יְהֹוָה בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּֽנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק כ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902201","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִֽישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִֽי׃ אֱֽלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְֽלֹא־דֻֽמִיָּה לִֽי׃ וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ׃ וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָֽם׃ כׇּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹֽאשׁ׃ גֹּל אֶל־יְהֹוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי־חָפֵֽץ־בּֽוֹ׃ כִּֽי־אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל־שְׁדֵי אִמִּֽי׃ עָלֶיךָ הׇשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָֽתָּה׃ אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי־צָרָה קְרוֹבָה כִּי־אֵין עוֹזֵֽר׃ סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרֽוּנִי׃ פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵֽג׃ כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּֽרְדוּ כׇּֽל־עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָֽי׃ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ ׀ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְֽלַעֲפַר־מָוֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי׃ כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָֽי׃ אֲסַפֵּר כׇּל־עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִֽי׃ יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָֽל׃ וְאַתָּה יְהֹוָה אַל־תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חֽוּשָׁה׃ הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד־כֶּלֶב יְחִידָתִֽי׃ הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָֽנִי׃ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶֽךָּ׃ יִרְאֵי יְהֹוָה ׀ הַֽלְלוּהוּ כׇּל־זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כׇּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵֽל׃ כִּי לֹֽא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא־הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּֽבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵֽעַ׃ מֵאִתְּךָ תְּֽהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָֽיו׃ יֹאכְלוּ עֲנָוִים ׀ וְיִשְׂבָּעוּ יְהַֽלְלוּ יְהֹוָה דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַֽד׃ יִזְכְּרוּ ׀ וְיָשֻׁבוּ אֶל־יְהֹוָה כׇּל־אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּֽל־מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִֽם׃ כִּי לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִֽם׃ אָכְלוּ וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ ׀ כׇּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּֽה׃ זֶרַע יַֽעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַֽאדֹנָי לַדּֽוֹר׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ב | פסוקים א׳–ל״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902202","title":null,"paragraphs":["יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָֽׂה׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ב | פסוקים ל״ב–ל״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902300","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָֽר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַֽנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמֽוֹ׃ גַּם כִּֽי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי ׀ שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָֽה׃ אַךְ ׀ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902400","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד מִזְמוֹר לַֽיהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָֽהּ׃ כִּי־הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ מִֽי־יַעֲלֶה בְהַר־יְהֹוָה וּמִי־יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשֽׁוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּֽבַר־לֵבָב אֲשֶׁר ׀ לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָֽה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֽוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים ׀ רָֽאשֵׁיכֶם וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָֽה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים ׀ רָֽאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ מִי־הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902500","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא׃ אֱֽלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל־אֵבוֹשָׁה אַל־יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִֽי׃ גַּם כׇּל־קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָֽם׃ דְּרָכֶיךָ יְהֹוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵֽנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ ׀ וְֽלַמְּדֵנִי כִּֽי־אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל־הַיּֽוֹם׃ זְכֹר־רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי ׀ וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לִי־אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהֹוָֽה׃ טוֹב־וְיָשָׁר יְהֹוָה עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּֽוֹ׃ כׇּל־אׇרְחוֹת יְהֹוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָֽיו׃ לְמַֽעַן־שִׁמְךָ יְהֹוָה וְֽסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב־הֽוּא׃ מִי־זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְהֹוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָֽר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָֽרֶץ׃ סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָֽם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל־יְהֹוָה כִּי הֽוּא־יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָֽי׃ פְּנֵֽה־אֵלַי וְחׇנֵּנִי כִּֽי־יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵֽנִי׃ רְאֵה עׇנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכׇל־חַטֹּאותָֽי׃ רְאֵֽה־אֹיְבַי כִּי־רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאֽוּנִי׃ שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל־אֵבוֹשׁ כִּֽי־חָסִיתִי בָֽךְ׃ תֹּם־וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִֽיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָֽיו׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902600","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ שׇׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּֽי־אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָֽד׃ בְּחָנֵנִי יְהֹוָה וְנַסֵּנִי (צרופה) [צׇרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּֽי׃ כִּֽי־חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ לֹֽא־יָשַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבֽוֹא׃ שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם־רְשָׁעִים לֹא אֵשֵֽׁב׃ אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת־מִזְבַּחֲךָ יְהֹוָֽה׃ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ יְֽהֹוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ׃ אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם־אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּֽי׃ אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶם זִמָּה וִימִינָם מָלְאָה שֹּֽׁחַד׃ וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחׇנֵּֽנִי׃ רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902700","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ יְהֹוָה ׀ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז־חַיַּי מִמִּי אֶפְחָֽד׃ בִּקְרֹב עָלַי ׀ מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת־בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ׃ אִם־תַּחֲנֶה עָלַי ׀ מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ׃ אַחַת ׀ שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהֹוָה כׇּל־יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי ׀ בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אׇהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְֽבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַֽיהֹוָֽה׃ שְׁמַע־יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵֽנִי׃ לְךָ ׀ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת־פָּנֶיךָ יְהֹוָה אֲבַקֵּֽשׁ׃ אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי אַל תַּט־בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁנִי וְאַל־תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִֽי׃ כִּֽי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַֽיהֹוָה יַאַסְפֵֽנִי׃ הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שֽׁוֹרְרָֽי׃ אַֽל־תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ־בִי עֵדֵי־שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָֽס׃ לׅׄוּׅׄלֵׅׄאׅׄ הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּֽטוּב־יְהֹוָה בְּאֶרֶץ חַיִּֽים׃ קַוֵּה אֶל־יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל־יְהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902800","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהֹוָה ׀ אֶקְרָא צוּרִי אַֽל־תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן־תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בֽוֹר׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנׇשְׂאִי יָדַי אֶל־דְּבִיר קׇדְשֶֽׁךָ׃ אַל־תִּמְשְׁכֵנִי עִם־רְשָׁעִים וְעִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם־רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָֽם׃ תֶּן־לָהֶם כְּפׇעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶֽם׃ כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל־פְּעֻלֹּת יְהֹוָה וְאֶל־מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵֽם׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה כִּי־שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ יְהֹוָה ׀ עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְֽנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּֽמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶֽנּוּ׃ יְהֹוָה עֹֽז־לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הֽוּא׃ הוֹשִׁיעָה ׀ אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ וּֽרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-902900","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹֽז׃ הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ קוֹל יְהֹוָה עַל־הַמָּיִם אֵֽל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל־מַיִם רַבִּֽים׃ קוֹל־יְהֹוָה בַּכֹּחַ קוֹל יְהֹוָה בֶּהָדָֽר׃ קוֹל יְהֹוָה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְהֹוָה אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנֽוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃ קוֹל־יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵֽשׁ׃ קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהֹוָה מִדְבַּר קָדֵֽשׁ׃ קוֹל יְהֹוָה ׀ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַֽיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבֽוֹד׃ יְהֹוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְהֹוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָֽם׃ יְֽהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה ׀ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם׃"],"source":"תהילים | פרק כ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903000","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִֽד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹֽא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִֽי׃ יְהֹוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃ יְֽהֹוָה הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי) [מִיׇּֽרְדִי־]בֽוֹר׃ זַמְּרוּ לַיהֹוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשֽׁוֹ׃ כִּי רֶגַע ׀ בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּֽה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָֽם׃ יְֽהֹוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְֽהַרְרִי־עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָֽל׃ אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּֽן׃ מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ׃ שְׁמַע־יְהֹוָה וְחׇנֵּנִי יְהֹוָה הֱֽיֵה־עֹזֵר לִֽי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַֽתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָֽה׃ לְמַעַן ׀ יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ׃"],"source":"תהילים | פרק ל׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ בְּךָֽ־יְהֹוָה חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵֽנִי׃ הַטֵּה אֵלַי ׀ אׇזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי ׀ לְֽצוּר־מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ כִּֽי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּֽנְחֵנִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃ תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי־אַתָּה מָעוּזִּֽי׃ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶֽת׃ שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי־שָׁוְא וַאֲנִי אֶל־יְהֹוָה בָּטָֽחְתִּי׃ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת־עׇנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִֽׁי׃ וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָֽי׃ חׇנֵּנִי יְהֹוָה כִּי צַר־לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִֽי׃ כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֺנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵֽׁשׁוּ׃ מִכׇּל־צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשְׁכֵנַי ׀ מְאֹד וּפַחַד לִֽמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּֽנִּי׃ נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵֽד׃ כִּי שָׁמַעְתִּי ׀ דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָֽמוּ׃ וַאֲנִי ׀ עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָֽתָּה׃ בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד־אוֹיְבַי וּמֵֽרֹדְפָֽי׃ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל־עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּֽךָ׃ יְֽהֹוָה אַל־אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאֽוֹל׃ תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל־צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבֽוּז׃ מָה רַֽב־טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָֽם׃ תַּסְתִּירֵם ׀ בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי־אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנֽוֹת׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה כִּי הִפְלִיא־חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצֽוֹר׃ וַאֲנִי ׀ אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶֽיךָ׃ אֶהֱבוּ אֶֽת־יְהֹוָה כׇּֽל־חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהֹוָה וּמְשַׁלֵּם עַל־יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָֽה׃ חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כׇּל־הַמְיַחֲלִים לַֽיהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק ל״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903200","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְֽשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָֽה׃ אַשְֽׁרֵי־אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּֽה׃ כִּֽי־הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל־הַיּֽוֹם׃ כִּי ׀ יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶֽלָה׃ חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹֽא־כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶֽלָה׃ עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כׇּל־חָסִיד ׀ אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּֽיעוּ׃ אַתָּה ׀ סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רׇנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶֽלָה׃ אַשְׂכִּֽילְךָ ׀ וְֽאוֹרְךָ בְּדֶֽרֶךְ־זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִֽי׃ אַל־תִּהְיוּ ׀ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג־וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶֽיךָ׃ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּֽיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ׃ שִׂמְחוּ בַיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903300","title":null,"paragraphs":["רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃ כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהֹוָה וְכׇל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃ בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל־צְבָאָֽם׃ כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ יִֽירְאוּ מֵיְהֹוָה כׇּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ יְֽהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃ עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃ אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃ מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶֽת־כׇּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃ מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כׇּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָיִל גִּבּוֹר לֹא־יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ׃ שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃ כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃ יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903400","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת־טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַֽךְ׃ אֲבָרְכָה אֶת־יְהֹוָה בְּכׇל־עֵת תָּמִיד תְּֽהִלָּתוֹ בְּפִֽי׃ בַּיהֹוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ׃ גַּדְּלוּ לַיהֹוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּֽו׃ דָּרַשְׁתִּי אֶת־יְהֹוָה וְעָנָנִי וּמִכׇּל־מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי׃ הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃ זֶה עָנִי קָרָא וַיהֹוָה שָׁמֵעַ וּמִכׇּל־צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעֽוֹ׃ חֹנֶה מַלְאַךְ־יְהֹוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃ טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּֽי־טוֹב יְהֹוָה אַֽשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ יְראוּ אֶת־יְהֹוָה קְדֹשָׁיו כִּי־אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָֽיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא־יַחְסְרוּ כׇל־טֽוֹב׃ לְֽכוּ־בָנִים שִׁמְעוּ־לִי יִֽרְאַת יְהֹוָה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃ מִֽי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טֽוֹב׃ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָֽה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃ עֵינֵי יְהֹוָה אֶל־צַדִּיקִים וְאׇזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃ פְּנֵי יְהֹוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָֽם׃ צָעֲקוּ וַיהֹוָה שָׁמֵעַ וּמִכׇּל־צָרוֹתָם הִצִּילָֽם׃ קָרוֹב יְהֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־רוּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהֹוָֽה׃ שֹׁמֵר כׇּל־עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה׃ תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ׃ פֹּדֶה יְהֹוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּֽל־הַחֹסִים בּֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903500","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ רִיבָה יְהֹוָה אֶת־יְרִיבַי לְחַם אֶת־לֹחֲמָֽי׃ הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃ וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְֽשֻׁעָתֵךְ אָֽנִי׃ יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִֽי׃ יִֽהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי־רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶֽה׃ יְֽהִי־דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ יְהֹוָה רֹדְפָֽם׃ כִּֽי־חִנָּם טָֽמְנוּ־לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִֽׁי׃ תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹֽא־יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפׇּל־בָּֽהּ׃ וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהֹוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ כׇּל־עַצְמוֹתַי ׀ תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי־כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ׃ יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹֽא־יָדַעְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃ יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִֽׁי׃ וַאֲנִי ׀ בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל־חֵיקִי תָשֽׁוּב׃ כְּרֵעַ־כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל־אֵם קֹדֵר שַׁחֽוֹתִי׃ וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְֽנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃ בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּֽימוֹ׃ אֲדֹנָי כַּמָּה תִרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִֽי׃ אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶֽךָּ׃ אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃ כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי־אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃ וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח ׀ הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵֽנוּ׃ רָאִיתָה יְהֹוָה אַֽל־תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אַל־תִּרְחַק מִמֶּֽנִּי׃ הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִֽי׃ שׇׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהֹוָה אֱלֹהָי וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃ אַל־יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל־יֹאמְרוּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִֽלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַֽמַּגְדִּילִים עָלָֽי׃ יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהֹוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּֽוֹ׃ וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כׇּל־הַיּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לְעֶבֶד־יְהֹוָה לְדָוִֽד׃ נְאֻֽם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵֽין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָֽיו׃ כִּֽי־הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֺנוֹ לִשְׂנֹֽא׃ דִּבְרֵי־פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִֽיב׃ אָוֶן ׀ יַחְשֹׁב עַֽל־מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב עַל־דֶּרֶךְ לֹא־טוֹב רָע לֹא יִמְאָֽס׃ יְהֹוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִֽים׃ צִדְקָתְךָ ׀ כְּֽהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָֽם־וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהֹוָֽה׃ מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵֽם׃ כִּֽי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃ שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא־יָכְלוּ קֽוּם׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903701","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָֽה׃ כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃ בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה־טוֹב שְׁכׇן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָֽה׃ וְהִתְעַנַּג עַל־יְהֹוָה וְיִֽתֶּן־לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ׃ גּוֹל עַל־יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶֽׂה׃ וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃ דּוֹם ׀ לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵֽל לוֹ אַל־תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּֽוֹת׃ הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל־תִּתְחַר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃ כִּֽי־מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יְהֹוָה הֵמָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל־מְקוֹמוֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃ וַעֲנָוִים יִֽירְשׁוּ־אָרֶץ וְהִֽתְעַנְּגוּ עַל־רֹב שָׁלֽוֹם׃ זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּֽיו׃ אֲדֹנָי יִשְׂחַק־לוֹ כִּי־רָאָה כִּֽי־יָבֹא יוֹמֽוֹ׃ חֶרֶב ׀ פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃ חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃ טוֹב־מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּֽים׃ כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהֹוָֽה׃ יוֹדֵעַ יְהֹוָה יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶֽה׃ לֹֽא־יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃ כִּי רְשָׁעִים ׀ יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהֹוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּֽלוּ׃ לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵֽן׃ כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵֽתוּ׃ מֵיְהֹוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּֽץ׃ כִּֽי־יִפֹּל לֹֽא־יוּטָל כִּֽי־יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדֽוֹ׃ נַעַר ׀ הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְֽלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃ כׇּל־הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָֽה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָֽם׃ כִּי יְהֹוָה ׀ אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא־יַעֲזֹב אֶת־חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָֽת׃ צַדִּיקִים יִֽירְשׁוּ־אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶֽיהָ׃ פִּֽי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חׇכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּֽט׃ תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָֽיו׃ צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֽוֹ׃ יְהֹוָה לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ז | פסוקים א׳–ל״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903702","title":null,"paragraphs":["קַוֵּה אֶל־יְהֹוָה ׀ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִֽירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶֽה׃ רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָֽן׃ וַֽיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָֽא׃ שְׁמׇר־תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּֽי־אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלֽוֹם׃ וּֽפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָֽתָה׃ וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָֽה׃ וַיַּעְזְרֵם יְהֹוָה וַֽיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי־חָסוּ בֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ז | פסוקים ל״ד–מ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903800","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּֽיר׃ יְֽהֹוָה אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּֽבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵֽנִי׃ כִּֽי־חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶֽךָ׃ אֵין־מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין־שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִֽי׃ כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּֽנִּי׃ הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּֽי׃ נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד־מְאֹד כׇּל־הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּֽכְתִּי׃ כִּֽי־כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִֽי׃ נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד־מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִֽנַּהֲמַת לִבִּֽי׃ אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ כׇל־תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹֽא־נִסְתָּֽרָה׃ לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְֽאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּֽי׃ אֹֽהֲבַי ׀ וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָֽדוּ׃ וַיְנַקְשׁוּ ׀ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כׇּל־הַיּוֹם יֶהְגּֽוּ׃ וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח־פִּֽיו׃ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹֽא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחֽוֹת׃ כִּֽי־לְךָ יְהֹוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָֽי׃ כִּֽי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּֽילוּ׃ כִּֽי־אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִֽיד׃ כִּֽי־עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִֽי׃ וְֽאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָֽׁקֶר׃ וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת (רדופי) [רׇֽדְפִי־]טֽוֹב׃ אַל־תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהַי אַל־תִּרְחַק מִמֶּֽנִּי׃ חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-903900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ (לידיתון) [לִֽידוּתוּן] מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּֽי׃ נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּֽר׃ חַם־לִבִּי ׀ בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר־אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃ הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה ׀ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא אֵדְעָה מֶה־חָדֵל אָֽנִי׃ הִנֵּה טְפָחוֹת ׀ נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כׇּֽל־הֶבֶל כׇּל־אָדָם נִצָּב סֶֽלָה׃ אַךְ־בְּצֶלֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִישׁ אַךְ־הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְֽלֹא־יֵדַע מִֽי־אֹסְפָֽם׃ וְעַתָּה מַה־קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִֽיא׃ מִכׇּל־פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃ נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח־פִּי כִּי אַתָּה עָשִֽׂיתָ׃ הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִֽיתִי׃ בְּֽתוֹכָחוֹת עַל־עָוֺן ׀ יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כׇּל־אָדָם סֶֽלָה׃ שִׁמְעָֽה־תְפִלָּתִי ׀ יְהֹוָה וְשַׁוְעָתִי ׀ הַאֲזִינָה אֶֽל־דִּמְעָתִי אַֽל־תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכׇל־אֲבוֹתָֽי׃ הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶֽנִּי׃"],"source":"תהילים | פרק ל״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֽוֹר׃ קַוֺּה קִוִּיתִי יְהֹוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִֽי׃ וַיַּעֲלֵנִי ׀ מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָֽי׃ וַיִּתֵּן בְּפִי ׀ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהֹוָֽה׃ אַשְֽׁרֵי־הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְֽלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָֽב׃ רַבּוֹת עָשִׂיתָ ׀ אַתָּה ׀ יְהֹוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין ׀ עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּֽר׃ זֶבַח וּמִנְחָה ׀ לֹֽא־חָפַצְתָּ אׇזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָֽלְתָּ׃ אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָֽי׃ לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָֽי׃ בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק ׀ בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְהֹוָה אַתָּה יָדָֽעְתָּ׃ צִדְקָתְךָ לֹֽא־כִסִּיתִי ׀ בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָֽב׃ אַתָּה יְהֹוָה לֹֽא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי׃ כִּי אָפְפֽוּ־עָלַי ׀ רָעוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָֽנִי׃ רְצֵה יְהֹוָה לְהַצִּילֵנִי יְהֹוָה לְעֶזְרָתִי חֽוּשָׁה׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִֽי׃ יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בׇּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח ׀ הֶאָֽח׃ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ ׀ בְּךָ כׇּֽל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהֹוָה אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶֽךָ׃ וַאֲנִי ׀ עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשׇׁב־לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַֽר׃"],"source":"תהילים | פרק מ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיוֹם רָעָה יְֽמַלְּטֵהוּ יְהֹוָֽה׃ יְהֹוָה ׀ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ (יאשר) [וְאֻשַּׁר] בָּאָרֶץ וְאַֽל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָֽיו׃ יְֽהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי כׇּל־מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחׇלְיֽוֹ׃ אֲֽנִי־אָמַרְתִּי יְהֹוָה חׇנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָֽךְ׃ אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמֽוֹ׃ וְאִם־בָּא לִרְאוֹת ׀ שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבׇּץ־אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּֽר׃ יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כׇּל־שֹׂנְאָי עָלַי ׀ יַחְשְׁבוּ רָעָה לִֽי׃ דְּֽבַר־בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא־יוֹסִיף לָקֽוּם׃ גַּם־אִישׁ שְׁלוֹמִי ׀ אֲשֶׁר־בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵֽב׃ וְאַתָּה יְהֹוָה חׇנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶֽם׃ בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּֽי־חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹֽא־יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָֽי׃ וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָֽם׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵֽהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃"],"source":"תהילים | פרק מ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904200","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִֽים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי ׀ לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִֽים׃ הָֽיְתָה־לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶֽיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה ׀ וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי ׀ נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר ׀ בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית־אֱלֹהִים בְּקוֹל־רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵֽג׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָֽיו׃ אֱֽלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל־כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָֽר׃ תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּֽל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָֽרוּ׃ יוֹמָם ׀ יְצַוֶּה יְהֹוָה ׀ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּֽי׃ אוֹמְרָה ׀ לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָֽמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵֽב׃ בְּרֶצַח ׀ בְּֽעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶֽיךָ׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּֽמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָֽי׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904300","title":null,"paragraphs":["שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים ׀ וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹֽא־חָסִיד מֵאִישׁ־מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵֽנִי׃ כִּי־אַתָּה ׀ אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָֽמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵֽב׃ שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַֽר־קׇדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ וְאָבוֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָֽי׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּֽמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָֽי׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּֽיל׃ אֱלֹהִים ׀ בְּאׇזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ־לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶֽדֶם׃ אַתָּה ׀ יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם׃ כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא־הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּֽי־יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָֽם׃ אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹֽב׃ בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵֽינוּ׃ כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵֽנִי׃ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ׃ בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כׇל־הַיּוֹם וְשִׁמְךָ ׀ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶֽלָה׃ אַף־זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא־תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי־צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָֽמוֹ׃ תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָֽנוּ׃ תִּמְכֹּֽר־עַמְּךָ בְלֹא־הוֹן וְלֹֽא־רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶֽם׃ תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנֽוֹד־רֹאשׁ בַּלְאֻמִּֽים׃ כׇּל־הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּֽתְנִי׃ מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּֽם׃ כׇּל־זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹֽא־שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ׃ לֹא־נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אׇרְחֶֽךָ׃ כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃ אִם־שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָֽר׃ הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקׇר־זֹאת כִּי־הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵֽב׃ כִּֽי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כׇל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָֽה׃ עוּרָה ׀ לָמָּה תִישַׁן ׀ אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶֽצַח׃ לָֽמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עׇנְיֵנוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ׃ כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵֽנוּ׃ קוּמָֽה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹֽת׃ רָחַשׁ לִבִּי ׀ דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט ׀ סוֹפֵר מָהִֽיר׃ יׇפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָֽם׃ חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶֽךָ׃ וַהֲדָרְךָ ׀ צְלַח רְכַב עַֽל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶֽךָ׃ חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּֽלֶךְ׃ כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃ אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא־רֶשַׁע עַל־כֵּן ׀ מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶֽךָ׃ מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כׇּל־בִּגְדֹתֶיךָ מִֽן־הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחֽוּךָ׃ בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִֽיר׃ שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי וְהַטִּי אׇזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִֽיךְ׃ וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יׇפְיֵךְ כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ׃ וּבַֽת־צֹר ׀ בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָֽם׃ כׇּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה מִֽמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָֽׁהּ׃ לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָֽךְ׃ תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶֽלֶךְ׃ תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃ אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכׇל־דֹּר וָדֹר עַל־כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶֽד׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח עַֽל־עֲלָמוֹת שִֽׁיר׃ אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹֽד׃ עַל־כֵּן לֹֽא־נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּֽים׃ יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשֽׁוּ־הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶֽלָה׃ נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר־אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיֽוֹן׃ אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל־תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּֽקֶר׃ הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָֽרֶץ׃ יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּֽב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃ לְֽכוּ־חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר־שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָֽרֶץ׃ מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד־קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵֽשׁ׃ הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּֽי־אָנֹכִי אֱלֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָֽרֶץ׃ יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּֽב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904700","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמֽוֹר׃ כׇּֽל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּֽה׃ כִּֽי־יְהֹוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵֽינוּ׃ יִבְחַר־לָנוּ אֶת־נַחֲלָתֵנוּ אֶת־גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר־אָהֵב סֶֽלָה׃ עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָֽר׃ זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶלֶךְ כׇּל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּֽיל׃ מָלַךְ אֱלֹהִים עַל־גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב ׀ עַל־כִּסֵּא קׇדְשֽׁוֹ׃ נְדִיבֵי עַמִּים ׀ נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָֽגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904800","title":null,"paragraphs":["שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קׇדְשֽׁוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָֽב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּֽב׃ כִּֽי־הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּֽו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּֽזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ ׀ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר־יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶֽלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶֽךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶֽךָ׃ יִשְׂמַח ׀ הַר־צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם ׀ לְֽחֵילָהֿ פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרֽוֹן׃ כִּי זֶה ׀ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מֽוּת׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-904900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמֽוֹר׃ שִׁמְעוּ־זֹאת כׇּל־הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי חָֽלֶד׃ גַּם־בְּנֵי אָדָם גַּם־בְּנֵי־אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיֽוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנֽוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִֽי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּֽנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּֽלוּ׃ אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרֽוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָֽם׃ וִיחִי־עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּֽׁחַת׃ כִּי יִרְאֶה ׀ חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָֽם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ ׀ לְֽעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמֽוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֽוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם ׀ בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶֽלָה׃ כַּצֹּאן ׀ לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ־בָם יְשָׁרִים ׀ לַבֹּקֶר (וצירם) [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לֽוֹ׃ אַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִֽיַּד־שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶֽלָה׃ אַל־תִּירָא כִּֽי־יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי־יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתֽוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹֽא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדֽוֹ׃ כִּֽי־נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָֽךְ׃ תָּבוֹא עַד־דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד־נֵצַח לֹא יִרְאוּ־אֽוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֽוּ׃"],"source":"תהילים | פרק מ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905000","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל ׀ אֱֽלֹהִים יְֽהֹוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃ מִצִּיּוֹן מִכְלַל־יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִֽיעַ׃ יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְֽאַל־יֶחֱרַשׁ אֵשׁ־לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹֽד׃ יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמּֽוֹ׃ אִסְפוּ־לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָֽבַח׃ וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּֽי־אֱלֹהִים ׀ שֹׁפֵט הוּא סֶֽלָה׃ שִׁמְעָה עַמִּי ׀ וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹֽכִי׃ לֹא עַל־זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִֽיד׃ לֹא־אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִֽים׃ כִּי־לִי כׇל־חַיְתוֹ־יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף׃ יָדַעְתִּי כׇּל־עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִֽי׃ אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹמַר לָךְ כִּי־לִי תֵבֵל וּמְלֹאָֽהּ׃ הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּֽה׃ זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶֽיךָ׃ וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃ וְלָרָשָׁע ׀ אָמַר אֱלֹהִים מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִֽיךָ׃ וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶֽיךָ׃ אִם־רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶֽךָ׃ פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָֽה׃ תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶֽן־אִמְּךָ תִּתֶּן־דֹּֽפִי׃ אֵלֶּה עָשִׂיתָ ׀ וְֽהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶֽיךָ׃ בִּינוּ־נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן־אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּֽיל׃ זֹבֵחַ תּוֹדָה יְֽכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק נ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ בְּֽבוֹא־אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר־בָּא אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָֽי׃ (הרבה) [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי וּֽמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵֽנִי׃ כִּֽי־פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִֽיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ ׀ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶֽךָ׃ הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּֽי׃ הֵן־אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵֽנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּֽין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּֽיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְֽכׇל־עֲוֺנֹתַי מְחֵֽה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּֽי׃ אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל־תִּקַּח מִמֶּֽנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵֽנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשֽׁוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים ׀ אֱֽלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶֽךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ כִּי ׀ לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶֽה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶֽה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק נ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905200","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִֽד׃ בְּבוֹא ׀ דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל־בֵּית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כׇּל־הַיּֽוֹם׃ הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּֽה׃ אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר ׀ מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶֽלָה׃ אָהַבְתָּ כׇֽל־דִּבְרֵי־בָלַע לְשׁוֹן מִרְמָֽה׃ גַּם־אֵל יִתׇּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶֽלָה׃ וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָֽקוּ׃ הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרֹב עׇשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתֽוֹ׃ וַאֲנִי ׀ כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד־אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶֽד׃ אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי־טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶֽיךָ׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905300","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִֽד׃ אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִֽשְׁחִיתוּ וְהִֽתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ אֱֽלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַֽל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃ כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹֽשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָֽד׃ הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָֽאוּ׃ שָׁם ׀ פָּחֲדוּ פַחַד לֹא־הָיָה פָחַד כִּֽי־אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּֽי־אֱלֹהִים מְאָסָֽם׃ מִי־יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵֽל׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִֽד׃ בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּֽנוּ׃ אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵֽנִי׃ אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי־פִֽי׃ כִּי זָרִים ׀ קָמוּ עָלַי וְֽעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶֽלָה׃ הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּֽסֹמְכֵי נַפְשִֽׁי׃ (ישוב) [יָשִׁיב] הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵֽם׃ בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה־לָּךְ אוֹדֶה־שִּׁמְךָ יְהֹוָה כִּי־טֽוֹב׃ כִּי מִכׇּל־צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִֽד׃ הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִֽי׃ הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִֽימָה׃ מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע כִּֽי־יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמֽוּנִי׃ לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָֽי׃ יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצֽוּת׃ וָאֹמַר מִֽי־יִתֶּן־לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃ הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶֽלָה׃ אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּֽעַר׃ בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּֽי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִֽיר׃ יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל־חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּֽהּ׃ הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְֽלֹא־יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָֽה׃ כִּי לֹֽא־אוֹיֵב יְחָֽרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא־מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּֽנּוּ׃ וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִֽי׃ אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ (ישימות) [יַשִּׁי מָוֶת ׀] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּֽי־רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּֽם׃ אֲנִי אֶל־אֱלֹהִים אֶקְרָא וַיהֹוָה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצׇהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִֽי׃ פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב־לִי כִּֽי־בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִֽי׃ יִשְׁמַע ׀ אֵל ׀ וְֽיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִֽים׃ שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתֽוֹ׃ חָלְקוּ ׀ מַחְמָאֹת פִּיו וּֽקְרָב־לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחֽוֹת׃ הַשְׁלֵךְ עַל־יְהֹוָה ׀ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא־יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּֽיק׃ וְאַתָּה אֱלֹהִים ׀ תּוֹרִדֵם ׀ לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא־יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח־בָּֽךְ׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ עַל־יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַֽת׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כִּֽי־שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כׇּל־הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵֽנִי׃ שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כׇּל־הַיּוֹם כִּֽי־רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרֽוֹם׃ יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָֽח׃ בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִֽי׃ כׇּל־הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כׇּל־מַחְשְׁבֹתָם לָרָֽע׃ יָגוּרוּ ׀ (יצפינו) [יִצְפּוֹנוּ] הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִֽׁי׃ עַל־אָוֶן פַּלֶּט־לָמוֹ בְּאַף עַמִּים ׀ הוֹרֵד אֱלֹהִֽים׃ נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶֽךָ׃ אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶֽה־יָדַעְתִּי כִּֽי־אֱלֹהִים לִֽי׃ בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיהֹוָה אֲהַלֵּל דָּבָֽר׃ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹּא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם לִֽי׃ עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָֽךְ׃ כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּֽים׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905700","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי־שָׁאוּל בַּמְּעָרָֽה׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים ׀ חׇנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵֽל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּֽוֹת׃ אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָֽי׃ יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם ׀ וְֽיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּֽוֹ׃ נַפְשִׁי ׀ בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּֽנֵי־אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּֽה׃ רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כׇּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃ רֶשֶׁת ׀ הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶֽלָה׃ נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּֽרָה׃ עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָֽה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּֽׁחַר׃ אוֹדְךָ בָעַמִּים ׀ אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּֽים׃ כִּֽי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְֽעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃ רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כׇּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905800","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּֽם׃ הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָֽם׃ אַף־בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסֽוּן׃ זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָֽב׃ חֲמַת־לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת־נָחָשׁ כְּמוֹ־פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אׇזְנֽוֹ׃ אֲשֶׁר לֹֽא־יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּֽם׃ אֱֽלֹהִים הֲרׇס־שִׁנֵּימֽוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ׀ יְהֹוָֽה׃ יִמָּאֲסוּ כְמוֹ־מַיִם יִתְהַלְּכוּ־לָמוֹ יִדְרֹךְ חִצָּו כְּמוֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃ כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל־חָזוּ שָֽׁמֶשׁ׃ בְּטֶרֶם ׀ יָבִינוּ סִּירֹתֵכֶם אָטָד כְּמוֹ־חַי כְּמוֹ־חָרוֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃ יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי־חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָֽׁע׃ וְיֹאמַר אָדָם אַךְ־פְּרִי לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ־אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-905900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַֽיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַבַּיִת לַהֲמִיתֽוֹ׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ׀ אֱלֹהָי מִֽמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃ הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּֽמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃ כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹֽא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי יְהֹוָֽה׃ בְּֽלִי־עָוֺן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵֽה׃ וְאַתָּה יְהֹוָֽה־אֱלֹהִים ׀ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כׇּֽל־הַגּוֹיִם אַל־תָּחֹן כׇּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶֽלָה׃ יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִֽיר׃ הִנֵּה ׀ יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתֽוֹתֵיהֶם כִּי־מִי שֹׁמֵֽעַ׃ וְאַתָּה יְהֹוָה תִּשְׂחַק־לָמוֹ תִּלְעַג לְכׇל־גּוֹיִֽם׃ עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּֽי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּֽי׃ אֱלֹהֵי (חסדו) [חַסְדִּי] יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָֽי׃ אַל־תַּהַרְגֵם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָֽי׃ חַטַּאת־פִּימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃ כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְֽאֵינֵמוֹ וְֽיֵדְעוּ כִּֽי־אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּֽיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶֽלָה׃ וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִֽיר׃ הֵמָּה (ינועון) [יְנִיעוּן] לֶאֱכֹל אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִֽינוּ׃ וַאֲנִי ׀ אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּֽי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִֽי׃ עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּֽי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּֽי׃"],"source":"תהילים | פרק נ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּֽד׃ בְּהַצּוֹתוֹ ׀ אֶת־אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צוֹבָה וַיָּשׇׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָֽלֶף׃ אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵֽב לָֽנוּ׃ הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָֽטָה׃ הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָֽה׃ נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶֽלָה׃ לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ (ועננו) [וַעֲנֵֽנִי]׃ אֱלֹהִים ׀ דִּבֶּר בְּקׇדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּֽד׃ לִי גִלְעָד ׀ וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹֽקְקִֽי׃ מוֹאָב ׀ סִיר רַחְצִי עַל־אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָֽעִי׃ מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד־אֱדֽוֹם׃ הֲלֹֽא־אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְֽלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ הָֽבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָֽם׃ בֵּאלֹהִים נַֽעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵֽינוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ס׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ עַֽל־נְגִינַת לְדָוִֽד׃ שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִֽי׃ מִקְצֵה הָאָרֶץ ׀ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר־יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵֽנִי׃ כִּֽי־הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל־עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵֽב׃ אָגוּרָה בְאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּֽלָה׃ כִּֽי־אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶֽךָ׃ יָמִים עַל־יְמֵי־מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ־דֹר וָדֹֽר׃ יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻֽהוּ׃ כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְֽשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם ׀ יֽוֹם׃"],"source":"תהילים | פרק ס״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906200","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אַךְ אֶל־אֱלֹהִים דּֽוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃ אַךְ־הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא־אֶמּוֹט רַבָּֽה׃ עַד־אָנָה ׀ תְּהוֹתְתוּ עַל־אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָֽה׃ אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ ׀ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַֽלְלוּ־סֶֽלָה׃ אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּֽי־מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִֽי׃ אַךְ־הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּֽוֹט׃ עַל־אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר־עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִֽים׃ בִּטְחוּ־בוֹ בְכׇל־עֵת ׀ עָם שִׁפְכֽוּ־לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה־לָּנוּ סֶֽלָה׃ אַךְ ׀ הֶבֶל בְּנֵֽי־אָדָם כָּזָב בְּנֵי־אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָֽחַד׃ אַל־תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל־תֶּהְבָּלוּ חַיִל ׀ כִּֽי־יָנוּב אַל־תָּשִׁיתוּ לֵֽב׃ אַחַת ׀ דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּֽיִם־זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵֽאלֹהִֽים׃ וּלְךָֽ־אֲדֹנָי חָסֶד כִּֽי־אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906300","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָֽה׃ אֱלֹהִים ׀ אֵלִי אַתָּה אֲֽשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ ׀ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ־צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי־מָֽיִם׃ כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶֽךָ׃ כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחֽוּנְךָ׃ כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּֽי׃ כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּֽי׃ אִם־זְכַרְתִּיךָ עַל־יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃ כִּֽי־הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּֽן׃ דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶֽךָ׃ וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּֽתַחְתִּיּוֹת הָאָֽרֶץ׃ יַגִּירֻהוּ עַל־יְדֵי־חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיֽוּ׃ וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כׇּל־הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי־שָֽׁקֶר׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ שְׁמַע־אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּֽי׃ תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָֽר׃ לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָֽאוּ׃ יְחַזְּקוּ־לָמוֹ ׀ דָּבָר רָע יְֽסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃ יַחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹֽק׃ וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָֽם׃ וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם יִתְנֹדְדוּ כׇּל־רֹאֵה בָֽם׃ וַיִּֽירְאוּ כׇּל־אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּֽמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃ יִשְׂמַח צַדִּיק בַּיהֹוָה וְחָסָה בוֹ וְיִתְהַלְלוּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִֽׁיר׃ לְךָ דֻֽמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר׃ שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כׇּל־בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃ דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵֽם׃ אַשְׁרֵי ׀ תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶֽךָ׃ נוֹרָאוֹת ׀ בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כׇּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִֽים׃ מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָֽה׃ מַשְׁבִּיחַ ׀ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּֽים׃ וַיִּירְאוּ ׀ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָֽאֵי־בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִֽין׃ פָּקַֽדְתָּ־הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶֽהָ׃ תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵֽךְ׃ עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּֽשֶׁן׃ יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃ לָבְשׁוּ כָרִים ׀ הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַֽעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ זַמְּרוּ כְבֽוֹד־שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃ אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה־נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְֽכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶֽיךָ׃ כׇּל־הָאָרֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ־לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃ לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל־בְּנֵי אָדָֽם׃ הָפַךְ יָם ׀ לְֽיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ׃ מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ ׀ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים ׀ אַל־[יָרוּמוּ] (ירימו) לָמוֹ סֶֽלָה׃ בָּרְכוּ עַמִּים ׀ אֱלֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹֽא־נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ׃ כִּֽי־בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרׇף־כָּֽסֶף׃ הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמׇתְנֵֽינוּ׃ הִרְכַּבְתָּֽ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּֽאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָֽה׃ אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָֽי׃ אֲשֶׁר־פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר־פִּי בַּצַּר־לִֽי׃ עֹלוֹת מֵיחִים אַֽעֲלֶה־לָּךְ עִם־קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶֽׂה־בָקָר עִם־עַתּוּדִים סֶֽלָה׃ לְכוּ־שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל־יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִֽׁי׃ אֵלָיו פִּֽי־קָרָאתִי וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִֽי׃ אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ׀ אֲדֹנָֽי׃ אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִֽי׃ בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹֽא־הֵסִיר־תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּֽי׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906700","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִֽׁיר׃ אֱֽלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵֽר־פָּנָיו אִתָּנוּ סֶֽלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכׇל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים ׀ אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּֽם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּֽי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים ׀ בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים ׀ אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּֽם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִֽירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906801","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִֽׁיר׃ יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָֽיו׃ כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי־אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִֽים׃ וְֽצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃ שִׁירוּ ׀ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָֽיו׃ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קׇדְשֽׁוֹ׃ אֱלֹהִים ׀ מוֹשִׁיב יְחִידִים ׀ בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָֽה׃ אֱֽלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶֽלָה׃ אֶרֶץ רָעָשָׁה ׀ אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּֽהּ׃ חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ־בָהּ תָּכִֽין־בְּטוֹבָתְךָ לֶֽעָנִי אֱלֹהִֽים׃ אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר הַֽמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָֽב׃ מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת־בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָֽל׃ אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרֽוּץ׃ בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמֽוֹן׃ הַר־אֱלֹהִים הַר־בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר־בָּשָֽׁן׃ לָמָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף־יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָנֶֽצַח׃ רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָֿם סִינַי בַּקֹּֽדֶשׁ׃ עָלִיתָ לַמָּרוֹם ׀ שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן ׀ יָהּ אֱלֹהִֽים׃ בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם ׀ יוֹם יַעֲמׇס־לָנוּ הָאֵל יְֽשׁוּעָתֵנוּ סֶֽלָה׃ הָאֵל ׀ לָנוּ אֵל לְֽמוֹשָׁעוֹת וְלֵיהֹוִה אֲדֹנָי לַמָּוֶת תֹּצָאֽוֹת׃ אַךְ־אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קׇדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃ אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִֽמְּצֻלוֹת יָֽם׃ לְמַעַן ׀ תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּֽהוּ׃ רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּֽדֶשׁ׃ קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃ בְּֽמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵֽל׃ שָׁם בִּנְיָמִן ׀ צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ח | פסוקים א׳–כ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906802","title":null,"paragraphs":["צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּֽנוּ׃ מֵהֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלָ͏ִם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָֽׁי׃ גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים ׀ בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ׃ יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִֽים׃ מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶֽלָה׃ לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי־קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹֽז׃ תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַֽל־יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃ נוֹרָא אֱלֹהִים מִֽמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן ׀ עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ח | פסוקים כ״ט–ל״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906901","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִֽד׃ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד־נָֽפֶשׁ׃ טָבַעְתִּי ׀ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מׇעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃ יָגַעְתִּי בְקׇרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָֽי׃ רַבּוּ ׀ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹֽא־גָזַלְתִּי אָז אָשִֽׁיב׃ אֱֽלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹֽא־נִכְחָֽדוּ׃ אַל־יֵבֹשׁוּ בִי ׀ קֹוֶיךָ אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת אַל־יִכָּלְמֽוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ כִּֽי־עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָֽי׃ מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנׇכְרִי לִבְנֵי אִמִּֽי׃ כִּֽי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָֽי׃ וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִֽי׃ וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָֽׁל׃ יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָֽר׃ וַאֲנִי תְפִלָּֽתִי־לְךָ ׀ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב־חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ׃ הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל־אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי־מָֽיִם׃ אַל־תִּשְׁטְפֵנִי ׀ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל־תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַי בְּאֵר פִּֽיהָ׃ עֲנֵנִי יְהֹוָה כִּי־טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָֽי׃ וְאַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי־צַר־לִי מַהֵר עֲנֵֽנִי׃ קׇרְבָה אֶל־נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵֽנִי׃ אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבׇשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כׇּל־צוֹרְרָֽי׃ חֶרְפָּה ׀ שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָֽאתִי׃ וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹֽמֶץ׃ יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵֽשׁ׃ תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמׇתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַֽד׃ שְׁפׇךְ־עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵֽם׃ תְּהִי־טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאׇהֳלֵיהֶם אַל־יְהִי יֹשֵֽׁב׃ כִּי־אַתָּה אֲשֶׁר־הִכִּיתָ רָדָפוּ וְאֶל־מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּֽרוּ׃ תְּֽנָה־עָוֺן עַל־עֲוֺנָם וְאַל־יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ יִמָּחֽוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃ וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃ אֲהַלְלָה שֵׁם־אֱלֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ט | פסוקים א׳–ל״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-906902","title":null,"paragraphs":["וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִֽיס׃ רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶֽם׃ כִּי־שֹׁמֵעַ אֶל־אֶבְיוֹנִים יְהֹוָה וְאֶת־אֲסִירָיו לֹא בָזָֽה׃ יְֽהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַמִּים וְֽכׇל־רֹמֵשׂ בָּֽם׃ כִּי אֱלֹהִים ׀ יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשֽׁוּהָ׃ וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק ס״ט | פסוקים ל״ב–ל״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּֽיר׃ אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי יְהֹוָה לְעֶזְרָתִי חֽוּשָׁה׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִֽי׃ יָשׁוּבוּ עַל־עֵקֶב בׇּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח ׀ הֶאָֽח׃ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ ׀ בְּךָ כׇּֽל־מְבַקְשֶׁיךָ וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל אֱלֹהִים אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ וַאֲנִי ׀ עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה־לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהֹוָה אַל־תְּאַחַֽר׃"],"source":"תהילים | פרק ע׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907100","title":null,"paragraphs":["בְּךָֽ־יְהֹוָה חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃ בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּֽתְפַלְּטֵנִי הַטֵּֽה־אֵלַי אׇזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ הֱיֵה לִי ׀ לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּֽי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָֽתָּה׃ אֱֽלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵֽץ׃ כִּֽי־אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יֱהֹוִה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָֽי׃ עָלֶיךָ ׀ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִֽיד׃ כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃ יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כׇּל־הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ אַֽל־תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃ כִּֽי־אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּֽו׃ לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִֽדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי־אֵין מַצִּֽיל׃ אֱלֹהִים אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי (חישה) [חֽוּשָׁה]׃ יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִֽי׃ וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל־כׇּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃ פִּי ׀ יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כׇּל־הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרֽוֹת׃ אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּֽךָ׃ אֱֽלֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד־הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ וְגַם עַד־זִקְנָה ׀ וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַֽל־תַּעַזְבֵנִי עַד־אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכׇל־יָבוֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד־מָרוֹם אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמֽוֹךָ׃ אֲשֶׁר (הראיתנו) [הִרְאִיתַנִי ׀] צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב (תחינו) [תְּחַיֵּנִי] וּֽמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵֽנִי׃ תֶּרֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ גַּם־אֲנִי ׀ אוֹדְךָ בִכְלִי־נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה־לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִֽיתָ׃ גַּם־לְשׁוֹנִי כׇּל־הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי־בֹשׁוּ כִי־חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק ע״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907200","title":null,"paragraphs":["לִשְׁלֹמֹה ׀ אֱֽלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶֽלֶךְ׃ יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּֽט׃ יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָֽה׃ יִשְׁפֹּט ׀ עֲֽנִיֵּי־עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵֽׁק׃ יִירָאוּךָ עִם־שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִֽים׃ יֵרֵד כְּמָטָר עַל־גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָֽרֶץ׃ יִֽפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד־בְּלִי יָרֵֽחַ׃ וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵֽכוּ׃ מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִֽיבוּ׃ וְיִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כׇל־מְלָכִים כׇּל־גּוֹיִם יַעַבְדֽוּהוּ׃ כִּֽי־יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְֽאֵין־עֹזֵר לֽוֹ׃ יָחֹס עַל־דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִֽׁיעַ׃ מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָֽיו׃ וִיחִי וְיִתֶּן־לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כׇּל־הַיּוֹם יְבָרְכֶֽנְהוּ׃ יְהִי פִסַּת־בַּר ׀ בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָֽרֶץ׃ יְהִי שְׁמוֹ ׀ לְֽעוֹלָם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ (ינין) [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כׇּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃ בָּרוּךְ ׀ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּֽוֹ׃ וּבָרוּךְ ׀ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃ כׇּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָֽׁי׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907300","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָֽב׃ וַאֲנִי כִּמְעַט (נטוי) [נָטָיוּ] רַגְלָי כְּאַיִן (שפכה) [שֻׁפְּכוּ] אֲשֻׁרָֽי׃ כִּֽי־קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶֽה׃ כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָֽם׃ בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּֽעוּ׃ לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף־שִׁית חָמָס לָֽמוֹ׃ יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָֽב׃ יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּֽרוּ׃ שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָֽרֶץ׃ לָכֵן ׀ (ישיב) [יָשׁוּב] עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָֽמוֹ׃ וְֽאָמְרוּ אֵיכָה יָדַֽע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֽוֹן׃ הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃ אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּֽי׃ וָאֱהִי נָגוּעַ כׇּל־הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִֽים׃ אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָֽדְתִּי׃ וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל (היא) [הוּא] בְעֵינָֽי׃ עַד־אָבוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃ אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃ אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃ כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶֽה׃ כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן׃ וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּֽךְ׃ וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃ בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵֽנִי׃ מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָֽרֶץ׃ כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָֽם׃ כִּֽי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כׇּל־זוֹנֶה מִמֶּֽךָּ׃ וַאֲנִי ׀ קִרְבַת אֱלֹהִים לִי־טוֹב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יֱהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907400","title":null,"paragraphs":["מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ׃ זְכֹר עֲדָתְךָ ׀ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה ׀ שָׁכַנְתָּ בּֽוֹ׃ הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כׇּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּֽדֶשׁ׃ שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתֽוֹת׃ יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבׇךְ־עֵץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃ (ועת) [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמֽוּן׃ שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ׃ אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָֽרֶץ׃ אֽוֹתֹתֵינוּ לֹא־רָאִינוּ אֵֽין־עוֹד נָבִיא וְלֹֽא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָֽה׃ עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶֽצַח׃ לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב (חוקך) [חֵיקְךָ] כַלֵּֽה׃ וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ׃ אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּֽיִם׃ אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּֽים׃ אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָֽן׃ לְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃ אַתָּה הִצַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּֽם׃ זְכׇר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ׀ יְהֹוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶֽךָ׃ אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח׃ הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָֽס׃ אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְֽהַלְלוּ שְׁמֶֽךָ׃ קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כׇּל־הַיּֽוֹם׃ אַל־תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִֽיד׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִֽׁיר׃ הוֹדִינוּ לְּךָ ׀ אֱֽלֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּֽט׃ נְֽמֹגִים אֶרֶץ וְכׇל־יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּֽלָה׃ אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל־תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל־תָּרִימוּ קָֽרֶן׃ אַל־תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָֽק׃ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִֽים׃ כִּֽי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִֽים׃ כִּי כוֹס בְּֽיַד־יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר ׀ מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ־שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃ וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ וְכׇל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַֽרְנוֹת צַדִּֽיק׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907600","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִֽׁיר׃ נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמֽוֹ׃ וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּֽוֹן׃ שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי־קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶֽלָה׃ נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃ אֶשְׁתּֽוֹלְלוּ ׀ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹֽא־מָצְאוּ כׇל־אַנְשֵׁי־חַיִל יְדֵיהֶֽם׃ מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסֽוּס׃ אַתָּה ׀ נוֹרָא אַתָּה וּמִֽי־יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּֽךָ׃ מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָֽרְאָה וְשָׁקָֽטָה׃ בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כׇּל־עַנְוֵי־אֶרֶץ סֶֽלָה׃ כִּֽי־חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּֽר׃ נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהֹוָה אֱֽלֹהֵיכֶם כׇּל־סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָֽא׃ יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907700","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־[יְדוּתוּן] (ידיתון) לְאָסָף מִזְמֽוֹר׃ קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָֽי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי ׀ לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִֽׁי׃ אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה ׀ וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶֽלָה׃ אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּֽר׃ חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִֽים׃ אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִֽי׃ הַֽלְעוֹלָמִים יִזְנַח ׀ אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עֽוֹד׃ הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹֽר׃ הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶֽלָה׃ וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיֽוֹן׃ (אזכיר) [אֶזְכּוֹר] מַעַלְלֵי־יָהּ כִּֽי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶֽךָ׃ וְהָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ וּֽבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִֽׂיחָה׃ אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי־אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִֽים׃ אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּֽךָ׃ גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵֽי־יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶֽלָה׃ רָאוּךָ מַּיִם ׀ אֱֽלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמֽוֹת׃ זֹרְמוּ מַיִם ׀ עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃ קוֹל רַעַמְךָ ׀ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָֽרֶץ׃ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ (ושביליך) [וּֽשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָֽעוּ׃ נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹֽן׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907801","title":null,"paragraphs":["מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי־פִֽי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃ לֹא נְכַחֵד ׀ מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְֽסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהֹוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָֽׂה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת ׀ בְּֽיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶֽם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ ׀ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶֽם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי־אֵל וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹֽרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ ׀ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא־הֵכִין לִבּוֹ וְלֹֽא־נֶאֶמְנָה אֶת־אֵל רוּחֽוֹ׃ בְּֽנֵי־אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רֽוֹמֵי־קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָֽב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶֽכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָֽם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַֽיַּצֶּב־מַיִם כְּמוֹ־נֵֽד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכׇל־הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵֽשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּֽה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָֽיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא־לוֹ לַֽמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּֽה׃ וַיְנַסּוּ־אֵל בִּלְבָבָם לִֽשְׁאׇל־אֹכֶל לְנַפְשָֽׁם׃ וַֽיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּֽר׃ הֵן הִכָּה־צוּר ׀ וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם־לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּֽוֹ׃ לָכֵן ׀ שָׁמַע יְהֹוָה וַֽיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם־אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵֽל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָֽח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן־שָׁמַיִם נָתַן לָֽמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹֽׂבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָֽן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּֽכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָֽף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶֽם׃ לֹא־זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶֽם׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ח | פסוקים א׳–ל׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907802","title":null,"paragraphs":["וְאַף אֱלֹהִים ׀ עָלָה בָהֶם וַֽיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִֽיעַ׃ בְּכׇל־זֹאת חָֽטְאוּ־עוֹד וְלֹֽא־הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃ וַיְכַל־בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָֽה׃ אִם־הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃ וַֽיִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִים צוּרָם וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָֽם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ־לֽוֹ׃ וְלִבָּם לֹא־נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתֽוֹ׃ וְהוּא רַחוּם ׀ יְכַפֵּר עָוֺן וְֽלֹא־יַֽשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּֽי־בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשֽׁוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימֽוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְוֽוּ׃ לֹא־זָכְרוּ אֶת־יָדוֹ יוֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָם מִנִּי־צָֽר׃ אֲשֶׁר־שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה־צֹֽעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל־יִשְׁתָּיֽוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּֽה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַֽל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִֽים׃ יְשַׁלַּח־בָּם ׀ חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִֽים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא־חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּֽיר׃ וַיַּךְ כׇּל־בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי־חָֽם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַֽיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּֽר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ וְאֶת־אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּֽם׃ וַיְבִיאֵם אֶל־גְּבוּל קׇדְשׁוֹ הַר־זֶה קָנְתָה יְמִינֽוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם ׀ גּוֹיִם וַֽיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָֽרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַֽיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּֽה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאֽוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַֽיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָֽם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְֽתִפְאַרְתּוֹ בְיַד־צָֽר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּֽר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה־אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּֽלוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ח | פסוקים ל״א–ס״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907803","title":null,"paragraphs":["כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּֽינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ׀ אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּֽיִן׃ וַיַּךְ־צָרָיו אָחוֹר חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָֽמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּֽבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָֽר׃ וַיִּבְחַר אֶת־שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶֽת־הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵֽב׃ וַיִּבֶן כְּמֽוֹ־רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָֽם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִֽמִּכְלְאֹת צֹֽאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתֽוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵֽם׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ח | פסוקים ס״ד–ע״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-907900","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְאָסָף אֱֽלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת־הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּֽים׃ נָתְנוּ אֶת־נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם ׀ כַּמַּיִם סְֽבִיבוֹת יְֽרוּשָׁלָ͏ִם וְאֵין קוֹבֵֽר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ עַד־מָה יְהֹוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּֽבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ קִנְאָתֶֽךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶֽל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָֽאוּ׃ כִּי אָכַל אֶֽת־יַעֲקֹב וְֽאֶת־נָוֵהוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ אַֽל־תִּזְכׇּר־לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹֽד׃ עׇזְרֵנוּ ׀ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַֽל־דְּבַר כְּבֽוֹד־שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶֽךָ׃ לָמָּה ׀ יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱֽלֹהֵיהֶם יִוָּדַע (בגיים) [בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּֽם־עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָֽה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל־חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָֽי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ ׀ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק ע״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ אֶל־שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת לְאָסָף מִזְמֽוֹר׃ רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִֽיעָה׃ לִפְנֵי אֶפְרַיִם ׀ וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת־גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּֽנוּ׃ אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַד־מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּֽךָ׃ הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִֽישׁ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶֽהָ׃ פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שׇׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃ כׇּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃ תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד־יָם וְאֶל־נָהָר יוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃ לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כׇּל־עֹבְרֵי דָֽרֶךְ׃ יְכַרְסְמֶנָּֽה חֲזִיר מִיָּר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶֽנָּה׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שֽׁוּב־נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹֽאת׃ וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּֽךְ׃ שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵֽדוּ׃ תְּֽהִי־יָדְךָ עַל־אִישׁ יְמִינֶךָ עַל־בֶּן־אָדָם אִמַּצְתָּ לָּֽךְ׃ וְלֹא־נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָֽא׃ יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃"],"source":"תהילים | פרק פ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908100","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ עַֽל־הַגִּתִּית לְאָסָֽף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ שְֽׂאוּ־זִמְרָה וּתְנוּ־תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם־נָֽבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּֽנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ עֵדוּת ׀ בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא־יָדַעְתִּי אֶשְׁמָֽע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחׇנְךָ עַל־מֵי מְרִיבָה סֶֽלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי׃ לֹא־יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָֽר׃ אָֽנֹכִי ׀ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַֽמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב־פִּיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ׃ וְלֹא־שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא־אָבָה לִֽי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּֽמוֹעֲצוֹתֵיהֶֽם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַֽ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּֽכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִֽי׃ מְשַׂנְאֵי יְהֹוָה יְכַחֲשׁוּ־לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָֽם׃ וַֽיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק פ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908200","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְאָסָף אֱֽלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּֽט׃ עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃ שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ׃ פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ׃ לֹא יָדְעוּ ׀ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כׇּל־מוֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ אֲֽנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶֽם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ כִּֽי־אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל־הַגּוֹיִֽם׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908300","title":null,"paragraphs":["שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָֽף׃ אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵֽל׃ כִּֽי־הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹֽאשׁ׃ עַֽל־עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ׃ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵל עֽוֹד׃ כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹֽתוּ׃ אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִֽים׃ גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם־יֹשְׁבֵי צֽוֹר׃ גַּם־אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיֽוּ־זְרוֹעַ לִבְנֵי־לוֹט סֶֽלָה׃ עֲשֵֽׂה־לָהֶם כְּמִדְיָן כְּֽסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישֽׁוֹן׃ נִשְׁמְדוּ בְֽעֵין־דֹּאר הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָֽה׃ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּֽכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כׇּל־נְסִיכֵֽימוֹ׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִֽים׃ אֱֽלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃ כְּאֵשׁ תִּבְעַר־יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִֽים׃ כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵֽם׃ מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָֽה׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי־עַד וְֽיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ וְֽיֵדְעוּ כִּי־אַתָּה שִׁמְךָ יְהֹוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל־כׇּל־הָאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908400","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ עַֽל־הַגִּתִּית לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמֽוֹר׃ מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃ נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה ׀ נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵֽל־חָֽי׃ גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר ׀ קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶֽת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָֽי׃ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְֽהַלְלוּךָ סֶּֽלָה׃ אַשְׁרֵי אָדָם עֽוֹז־לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָֽם׃ עֹבְרֵי ׀ בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶֽה׃ יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל־חָיִל יֵרָאֶה אֶל־אֱלֹהִים בְּצִיּֽוֹן׃ יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃ מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ׃ כִּי טֽוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃ כִּי שֶׁמֶשׁ ׀ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְהֹוָה לֹא יִמְנַע־טוֹב לַֽהֹלְכִים בְּתָמִֽים׃ יְהֹוָה צְבָאוֹת אַֽשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּֽךְ׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908500","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמֽוֹר׃ רָצִיתָ יְהֹוָה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) [שְׁבִית] יַעֲקֹֽב׃ נָשָׂאתָ עֲוֺן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כׇל־חַטָּאתָם סֶֽלָה׃ אָסַפְתָּ כׇל־עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ׃ שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּֽנוּ׃ הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף־בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹֽר׃ הֲֽלֹא־אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ׃ הַרְאֵנוּ יְהֹוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃ אֶשְׁמְעָה מַה־יְדַבֵּר הָאֵל ׀ יְהֹוָה כִּי ׀ יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל־עַמּוֹ וְאֶל־חֲסִידָיו וְאַל־יָשׁוּבוּ לְכִסְלָֽה׃ אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵֽנוּ׃ חֶסֶד־וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָֽׁקוּ׃ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָֽף׃ גַּם־יְהֹוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָֽהּ׃ צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָֽיו׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908600","title":null,"paragraphs":["תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּֽה־יְהֹוָה אׇזְנְךָ עֲנֵנִי כִּֽי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָֽנִי׃ שׇׁמְרָה נַפְשִׁי כִּֽי־חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶֽיךָ׃ חׇנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כׇּל־הַיּֽוֹם׃ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא׃ כִּֽי־אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד לְכׇל־קֹֽרְאֶֽיךָ׃ הַאֲזִינָה יְהֹוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ בְּיוֹם צָרָתִֽי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵֽנִי׃ אֵין־כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ׀ אֲדֹנָי וְאֵין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃ כׇּל־גּוֹיִם ׀ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃ כִּֽי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃ הוֹרֵנִי יְהֹוָה ׀ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶֽךָ׃ אוֹדְךָ ׀ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכׇל־לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָֽם׃ כִּֽי־חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּֽה׃ אֱלֹהִים ׀ זֵדִים קָמוּ־עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּֽם׃ וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶֽת׃ פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃ עֲשֵֽׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908700","title":null,"paragraphs":["לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ׃ אֹהֵב יְהֹוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹֽב׃ נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶֽלָה׃ אַזְכִּיר ׀ רַהַב וּבָבֶל לְֽיֹדְעָי הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם־כּוּשׁ זֶה יֻלַּד־שָֽׁם׃ וּלְצִיּוֹן ׀ יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד־בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיֽוֹן׃ יְֽהֹוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד־שָׁם סֶֽלָה׃ וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כׇּֽל־מַעְיָנַי בָּֽךְ׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908800","title":null,"paragraphs":["שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִֽי׃ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם־צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּֽךָ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה אׇזְנְךָ לְרִנָּתִֽי׃ כִּֽי־שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּֽיעוּ׃ נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵֽין־אֱיָֽל׃ בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים ׀ שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָֽרוּ׃ שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלֽוֹת׃ עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ וְכׇל־מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּֽלָה׃ הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵֽא׃ עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי־עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהֹוָה בְּכׇל־יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּֽי׃ הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ ׀ יוֹדוּךָ סֶּֽלָה׃ הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּֽוֹן׃ הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּֽה׃ וַאֲנִי ׀ אֵלֶיךָ יְהֹוָה שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּֽפִלָּתִי תְקַדְּמֶֽךָּ׃ לָמָה יְהֹוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּֽנִּי׃ עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפֽוּנָה׃ עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻֽנִי׃ סַבּוּנִי כַמַּיִם כׇּל־הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָֽחַד׃ הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְֽיֻדָּעַי מַחְשָֽׁךְ׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908901","title":null,"paragraphs":["מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִֽי׃ חַֽסְדֵי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר ׀ אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִֽי׃ כִּֽי־אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם ׀ תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶֽם׃ כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּֽי׃ עַד־עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר־וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶֽלָה׃ וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהֹוָה אַף־אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִֽׁים׃ כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהֹוָה יִדְמֶה לַיהֹוָה בִּבְנֵי אֵלִֽים׃ אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל־כׇּל־סְבִיבָֽיו׃ יְהֹוָה ׀ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי־כָמוֹךָֽ חֲסִין ׀ יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃ אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵֽם׃ אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃ לְךָ שָׁמַיִם אַף־לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּֽם׃ צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ לְךָ זְרוֹעַ עִם־גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְֽקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃ אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהֹוָה בְּֽאוֹר־פָּנֶיךָ יְהַלֵּכֽוּן׃ בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כׇּל־הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרֽוּמוּ׃ כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ (תרים) [תָּרוּם] קַרְנֵֽינוּ׃ כִּי לַיהֹוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּֽנוּ׃ אָז דִּבַּרְתָּֽ־בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל־גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָֽם׃ מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קׇדְשִׁי מְשַׁחְתִּֽיו׃ אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף־זְרוֹעִי תְאַמְּצֶֽנּוּ׃ לֹא־יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן־עַוְלָה לֹא יְעַנֶּֽנּוּ׃ וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּֽוֹף׃ וֶאֱֽמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנֽוֹ׃ וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּֽבַנְּהָרוֹת יְמִינֽוֹ׃ הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִֽי׃ אַף־אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ לְעוֹלָם (אשמור) [אֶשְׁמׇר־]לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לֽוֹ׃ וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָֽיִם׃ אִם־יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכֽוּן׃ אִם־חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹֽרוּ׃ וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֺנָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ט | פסוקים א׳–ל״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-908902","title":null,"paragraphs":["וְחַסְדִּי לֹא־אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹֽא־אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃ לֹֽא־אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּֽה׃ אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקׇדְשִׁי אִֽם־לְדָוִד אֲכַזֵּֽב׃ זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּֽי׃ כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶֽלָה׃ וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃ נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרֽוֹ׃ פָּרַצְתָּ כׇל־גְּדֵרֹתָיו שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּֽה׃ שַׁסֻּהוּ כׇּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָֽיו׃ הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְׂמַחְתָּ כׇּל־אוֹיְבָֽיו׃ אַף־תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃ הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּֽרְתָּה׃ הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶֽלָה׃ עַד־מָה יְהֹוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶֽךָ׃ זְכׇר־אֲנִי מֶה־חָלֶד עַל־מַה־שָּׁוְא בָּרָאתָ כׇל־בְּנֵֽי־אָדָֽם׃ מִי גֶבֶר יִֽחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶֽלָה׃ אַיֵּה ׀ חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים ׀ אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃ זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כׇּל־רַבִּים עַמִּֽים׃ אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ׀ יְהֹוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃"],"source":"תהילים | פרק פ״ט | פסוקים ל״ד–נ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909000","title":null,"paragraphs":["תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִֽישׁ־הָאֱלֹהִים אֲֽדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹֽר׃ בְּטֶרֶם ׀ הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵֽל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּֽמֵעוֹלָם עַד־עוֹלָם אַתָּה אֵֽל׃ תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵֽי־אָדָֽם׃ כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּֽעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה׃ זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹֽף׃ בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵֽשׁ׃ כִּי־כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּֽבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ׃ שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ׃ כִּי כׇל־יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃ יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת ׀ שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי־גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה׃ מִֽי־יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ׃ לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חׇכְמָֽה׃ שׁוּבָה יְהֹוָה עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃ שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּֽנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ׃ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָֽה׃ יֵרָאֶה אֶל־עֲבָדֶיךָ פׇעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל־בְּנֵיהֶֽם׃ וִיהִי ׀ נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃"],"source":"תהילים | פרק צ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909100","title":null,"paragraphs":["יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָֽן׃ אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּֽוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ ׀ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָֽם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ ׀ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּֽשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶֽה׃ כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃ עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶֽךָ׃ עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּֽין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּֽי־יָדַע שְׁמִֽי׃ יִקְרָאֵנִי ׀ וְֽאֶעֱנֵהוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק צ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909200","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּֽת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיֽוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילֽוֹת׃ עֲֽלֵי־עָשׂוֹר וַעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּֽוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפׇעֳלֶךָ בְּֽמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּֽן׃ מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ אִֽישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹֽאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים ׀ כְּמוֹ־עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי־עַֽד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָֽה׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְֽהֹוָה כִּֽי־הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָֽן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אׇזְנָֽי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּֽה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִֽיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְֽרַעֲנַנִּים יִהְיֽוּ׃ לְהַגִּיד כִּֽי־יָשָׁר יְהֹוָה צוּרִי וְֽלֹא־[עַוְלָתָה] (עלתה) בּֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909300","title":null,"paragraphs":["יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהֹוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ׀ יְֽהֹוָה נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָֽם׃ מִקֹּלוֹת ׀ מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָֽה׃ עֵֽדֹתֶיךָ ׀ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה־קֹדֶשׁ יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909400","title":null,"paragraphs":["אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהֹוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ עַמְּךָ יְהֹוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ יְֽהֹוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ הַֽיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ וַיְהִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909500","title":null,"paragraphs":["לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהֹוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַֽ לֽוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לֽוֹ׃ אֲשֶׁר־לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִֽפְנֵי־יְהֹוָה עֹשֵֽׂנוּ׃ כִּי־הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִֽם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּֽר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פׇעֳלִֽי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה ׀ אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָֽי׃ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909600","title":null,"paragraphs":["שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהֹוָה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ שִׁירוּ לַיהֹוָה בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּֽוֹם־לְיוֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל־הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָֽיו׃ כִּי־גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ כִּי ׀ כׇּל־אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהֹוָה שָׁמַיִם עָשָֽׂה׃ הוֹד־וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ׃ הָבוּ לַיהֹוָה מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹֽז׃ הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאֽוּ־מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם ׀ יְהֹוָה מָלָךְ אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִֽים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִֽרְעַם הַיָּם וּמְלֹאֽוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל־אֲשֶׁר־בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כׇּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃ לִפְנֵי יְהֹוָה ׀ כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909700","title":null,"paragraphs":["יְהֹוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּֽים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֽוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָֽיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָֽרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כׇל־הָעַמִּים כְּבוֹדֽוֹ׃ יֵבֹשׁוּ ׀ כׇּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּֽתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח ׀ צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהֹוָֽה׃ כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה עֶלְיוֹן עַל־כׇּל־הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ אֹֽהֲבֵי יְהֹוָה שִׂנְאוּ־רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵֽם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָֽה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשֽׁוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909800","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה ׀ שִׁיר חָדָשׁ כִּֽי־נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה־לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשֽׁוֹ׃ הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתֽוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ ׀ וֶאֱֽמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כׇל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵֽינוּ׃ הָרִיעוּ לַיהֹוָה כׇּל־הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּֽרוּ׃ זַמְּרוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָֽה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי ׀ הַמֶּלֶךְ יְהֹוָֽה׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָֽהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ־כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּֽנוּ׃ לִפְֽנֵי־יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִֽים׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-909900","title":null,"paragraphs":["יְהֹוָה מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָֽרֶץ׃ יְהֹוָה בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל־כׇּל־הָעַמִּֽים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הֽוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב ׀ אַתָּה עָשִֽׂיתָ׃ רוֹמְמוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְֽהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הֽוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן ׀ בְּֽכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל־יְהֹוָה וְהוּא יַעֲנֵֽם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃ רוֹמְמוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְֽהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ כִּי־קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃"],"source":"תהילים | פרק צ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910000","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהֹוָה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָֽה׃ דְּעוּ כִּֽי־יְהֹוָה הוּא אֱלֹהִים הֽוּא־עָשָׂנוּ (ולא) [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתֽוֹ׃ בֹּאוּ שְׁעָרָיו ׀ בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ־לוֹ בָּרְכוּ שְׁמֽוֹ׃ כִּי־טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד־דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ק׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910100","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד מִזְמוֹר חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהֹוָה אֲזַמֵּֽרָה׃ אַשְׂכִּילָה ׀ בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתׇם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִֽי׃ לֹֽא־אָשִׁית ׀ לְנֶגֶד עֵינַי דְּֽבַר־בְּלִיָּעַל עֲשֹֽׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּֽי׃ לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָֽע׃ (מלושני) [מְלׇשְׁנִי] בַסֵּתֶר ׀ רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּֽבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָֽל׃ עֵינַי ׀ בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵֽנִי׃ לֹֽא־יֵשֵׁב ׀ בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָֽי׃ לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהֹוָה כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃"],"source":"תהילים | פרק ק״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910200","title":null,"paragraphs":["תְּפִלָּה לְעָנִי כִֽי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחֽוֹ׃ יְהֹוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבֽוֹא׃ אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר־לִי הַטֵּֽה־אֵלַי אׇזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי׃ כִּֽי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָֽרוּ׃ הוּכָּה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּֽי־שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִֽי׃ מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִֽי׃ דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבֽוֹת׃ שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּֽג׃ כׇּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּֽעוּ׃ כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָֽכְתִּי׃ מִפְּנֵֽי־זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃ יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָֽשׁ׃ וְאַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹֽר׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶֽנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵֽד׃ כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְֽאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵֽנוּ׃ וְיִֽירְאוּ גוֹיִם אֶת־שֵׁם יְהֹוָה וְֽכׇל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃ כִּי־בָנָה יְהֹוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדֽוֹ׃ פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃ תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָֽהּ׃ כִּֽי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קׇדְשׁוֹ יְהֹוָה מִשָּׁמַיִם ׀ אֶל־אֶרֶץ הִבִּֽיט׃ לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָֽה׃ לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהֹוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָֽה׃ עִנָּה בַדֶּרֶךְ (כחו) [כֹּחִי] קִצַּר יָמָֽי׃ אֹמַר אֵלִי אַֽל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָֽיִם׃ הֵמָּה ׀ יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃ וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃ בְּנֵֽי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּֽוֹן׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910300","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה וְכׇל־קְרָבַי אֶת־שֵׁם קׇדְשֽׁוֹ׃ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה וְאַל־תִּשְׁכְּחִי כׇּל־גְּמוּלָֽיו׃ הַסֹּלֵחַ לְכׇל־עֲוֺנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל־תַּחֲלוּאָֽיְכִי׃ הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַֽמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִֽים׃ הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃ עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטִים לְכׇל־עֲשׁוּקִֽים׃ יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָֽיו׃ רַחוּם וְחַנּוּן יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חָֽסֶד׃ לֹא־לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּֽוֹר׃ לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל־יְרֵאָֽיו׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִֽמַּעֲרָב הִֽרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ׃ כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים רִחַם יְהֹוָה עַל־יְרֵאָֽיו׃ כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי־עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃ אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִֽיץ׃ כִּי רוּחַ עָֽבְרָה־בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹֽא־יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמֽוֹ׃ וְחֶסֶד יְהֹוָה ׀ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם עַל־יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִֽים׃ לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָֽם׃ יְֽהֹוָה בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה׃ בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרֽוֹ׃ בָּרְכוּ יְהֹוָה כׇּל־צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנֽוֹ׃ בָּרְכוּ יְהֹוָה ׀ כׇּֽל־מַעֲשָׂיו בְּכׇל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910401","title":null,"paragraphs":["בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃ עֹֽטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָֽה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲֽלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ הַֽמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵֽט׃ יָֽסַד־אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶֽד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל־הָרִים יַעַמְדוּ־מָֽיִם׃ מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזֽוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל־מְקוֹם זֶה ׀ יָסַדְתָּ לָהֶֽם׃ גְּֽבוּל־שַׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן בַּל־יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָֽרֶץ׃ הַֽמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכֽוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל־חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָֽם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָֽרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר ׀ לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ וְיַיִן ׀ יְשַׂמַּח לְֽבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְֽבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָֽד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהֹוָה אַֽרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָֽע׃ אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָֽהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאֽוֹ׃ תָּֽשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָֽם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצֽוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְֽלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃ מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ׀ יְֽהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ זֶה ׀ הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָֽׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶֽה־יָצַרְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּֽוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טֽוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִֽבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְֽאֶל־עֲפָרָם יְשׁוּבֽוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָֽה׃ יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ד | פסוקים א׳–ל״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910402","title":null,"paragraphs":["אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִֽי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָֽה׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים ׀ מִן־הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים ׀ עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ד | פסוקים ל״ג–ל״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910501","title":null,"paragraphs":["הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָֽיו׃ שִֽׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכׇל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ הִֽתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב ׀ מְבַקְשֵׁי יְהֹוָֽה׃ דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִֽיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָֽיו׃ הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּֽוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָֽם׃ לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ בִּֽהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּֽהּ׃ וַיִּֽתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵֽר׃ לֹא־הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִֽים׃ אַֽל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל־הָאָרֶץ כׇּֽל־מַטֵּה־לֶחֶם שָׁבָֽר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵֽף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ׃ עַד־עֵת בֹּא־דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָֽתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל־קִנְיָנֽוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּֽם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃ וַיֶּפֶר אֶת־עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָֽיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר־בּֽוֹ׃ שָֽׂמוּ־בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָֽם׃ שָׁלַֽח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא־מָרוּ אֶת־[דְּבָרֽוֹ] (דבריו)׃ הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶֽם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכׇל־גְּבוּלָֽם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָֽם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָֽם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּֽר׃ וַיֹּאכַל כׇּל־עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָֽם׃ וַיַּךְ כׇּל־בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכׇל־אוֹנָֽם׃ וַֽיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵֽׁל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּֽי־נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶֽם׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ה | פסוקים א׳–ל״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910502","title":null,"paragraphs":["פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָֽיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָֽר׃ כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַר קׇדְשׁוֹ אֶֽת־אַבְרָהָם עַבְדּֽוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת־בְּחִירָֽיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָֽשׁוּ׃ בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ה | פסוקים ל״ט–מ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910601","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהֹוָה יַשְׁמִיעַ כׇּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃ אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכׇל־עֵֽת׃ זׇכְרֵנִי יְהֹוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פׇּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ לִרְאוֹת ׀ בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃ חָטָאנוּ עִם־אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת־רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל־יָם בְּיַם־סֽוּף׃ וַֽיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת־גְּבוּרָתֽוֹ׃ וַיִּגְעַר בְּיַם־סוּף וַֽיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּֽר׃ וַֽיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵֽב׃ וַיְכַסּוּ־מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָֽר׃ וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃ מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא־חִכּוּ לַעֲצָתֽוֹ׃ וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ־אֵל בִּישִׁימֽוֹן׃ וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָֽׁם׃ וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהֹוָֽה׃ תִּפְתַּח־אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל־עֲדַת אֲבִירָֽם׃ וַתִּבְעַר־אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִֽים׃ יַעֲשׂוּ־עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָֽה׃ וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵֽשֶׂב׃ שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָֽיִם׃ נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל־יַם־סֽוּף׃ וַיֹּאמֶר לְֽהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִֽית׃ וַֽיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא־הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֽוֹ׃ וַיֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָֽה׃ וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּֽר׃ וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצֽוֹת׃ וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִֽים׃ וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרׇץ־בָּם מַגֵּפָֽה׃ וַיַּעֲמֹד פִּֽינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָֽה׃ וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד־עוֹלָֽם׃ וַיַּקְצִיפוּ עַל־מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָֽם׃ כִּי־הִמְרוּ אֶת־רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָֽיו׃ לֹֽא־הִשְׁמִידוּ אֶת־הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה לָהֶֽם׃ וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶֽם׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ו | פסוקים א׳–ל״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910602","title":null,"paragraphs":["וַיַּעַבְדוּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ׃ וַיִּזְבְּחוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִֽים׃ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם־בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים׃ וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶֽם׃ וַיִּחַר־אַף יְהֹוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃ וַיִּתְּנֵם בְּיַד־גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃ וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם׃ פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃ וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשׇׁמְעוֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃ וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָֽו׃ וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כׇּל־שׁוֹבֵיהֶֽם׃ הֽוֹשִׁיעֵנוּ ׀ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִֽן־הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃ בָּרֽוּךְ־יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם ׀ וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כׇּל־הָעָם אָמֵן הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ו | פסוקים ל״ו–מ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910701","title":null,"paragraphs":["הֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד־צָֽר׃ וּֽמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִֽמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּֽם׃ תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָֽאוּ׃ רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּֽף׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵֽם׃ וַֽיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָֽׁב׃ יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃ כִּֽי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טֽוֹב׃ יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶֽל׃ כִּֽי־הִמְרוּ אִמְרֵי־אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָֽצוּ׃ וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵֽר׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃ יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּֽק׃ יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃ כִּי־שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּֽעַ׃ אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּֽמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּֽוּ׃ כׇּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי מָֽוֶת׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵֽם׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃ יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃ וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּֽה׃ ׆ יוֹרְדֵי הַיָּם בׇּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּֽים׃ ׆ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהֹוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָֽה׃ ׆ וַיֹּאמֶר וַֽיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּֽיו׃ ׆ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָֽג׃ ׆ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכׇל־חׇכְמָתָם תִּתְבַּלָּֽע׃ ׆ וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם וּֽמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵֽם׃ יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶֽם׃ וַיִּשְׂמְחוּ כִֽי־יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָֽם׃ יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָֽם׃ וִֽירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלֽוּהוּ׃ יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאֽוֹן׃ אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָֽהּ׃ יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָֽיִם׃ וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָֽׁב׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ז | פסוקים א׳–ל״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910702","title":null,"paragraphs":["וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָֽה׃ וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִֽיט׃ וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגֽוֹן׃ ׆ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחֽוֹת׃ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכׇל־עַוְלָה קָפְצָה פִּֽיהָ׃ מִי־חָכָם וְיִשְׁמׇר־אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַֽסְדֵי יְהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ז | פסוקים ל״ז–מ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910800","title":null,"paragraphs":["שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף־כְּבוֹדִֽי׃ עוּרָֽה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּֽׁחַר׃ אוֹדְךָ בָעַמִּים ׀ יְהֹוָה וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּֽים׃ כִּי־גָדוֹל מֵעַל־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְֽעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃ רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כׇּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃ לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִֽינְךָ וַעֲנֵֽנִי׃ אֱלֹהִים ׀ דִּבֶּר בְּקׇדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּֽד׃ לִי גִלְעָד ׀ לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִֽי׃ מוֹאָב ׀ סִיר רַחְצִי עַל־אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי־פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃ מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד־אֱדֽוֹם׃ הֲלֹֽא־אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְֽלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃ הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָֽם׃ בֵּאלֹהִים נַֽעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵֽינוּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-910900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ׃ כִּי פִי רָשָׁע וּֽפִי־מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָֽׁקֶר׃ וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּֽלָּחֲמוּנִי חִנָּֽם׃ תַּֽחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּֽה׃ וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִֽי׃ הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינֽוֹ׃ בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּֽהְיֶה לַחֲטָאָֽה׃ יִֽהְיוּ־יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵֽר׃ יִֽהְיוּ־בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָֽה׃ וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחׇרְבֽוֹתֵיהֶֽם׃ יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכׇל־אֲשֶׁר־לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעֽוֹ׃ אַל־יְהִי־לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְֽאַל־יְהִי חוֹנֵן לִֽיתוֹמָֽיו׃ יְהִי־אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָֽם׃ יִזָּכֵר ׀ עֲוֺן אֲבֹתָיו אֶל־יְהֹוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל־תִּמָּֽח׃ יִהְיוּ נֶגֶד־יְהֹוָה תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָֽם׃ יַעַן אֲשֶׁר ׀ לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵֽת׃ וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְֽלֹא־חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּֽנּוּ׃ וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו׃ תְּהִי־לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶֽהָ׃ זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהֹוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל־נַפְשִֽׁי׃ וְאַתָּה ׀ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֲֽשֵׂה־אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵֽנִי׃ כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּֽי׃ כְּצֵל־כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּֽה׃ בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּֽׁמֶן׃ וַאֲנִי ׀ הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָֽׁם׃ עׇזְרֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּֽךָ׃ וְֽיֵדְעוּ כִּי־יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהֹוָה עֲשִׂיתָֽהּ׃ יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ ׀ וַיֵּבֹשׁוּ וְֽעַבְדְּךָ יִשְׂמָֽח׃ יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בׇּשְׁתָּֽם׃ אוֹדֶה יְהֹוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶֽנּוּ׃ כִּֽי־יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשֽׁוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911000","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְהֹוָה ׀ לַֽאדֹנִי שֵׁב לִֽימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶֽיךָ׃ מַטֵּֽה־עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהֹוָה מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶֽיךָ׃ עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּֽהַדְרֵי־קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶֽיךָ׃ נִשְׁבַּע יְהֹוָה ׀ וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּֽה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶֽדֶק׃ אֲדֹנָי עַל־יְמִֽינְךָ מָחַץ בְּיוֹם־אַפּוֹ מְלָכִֽים׃ יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל־אֶרֶץ רַבָּֽה׃ מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל־כֵּן יָרִים רֹֽאשׁ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״י","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911100","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכׇל־לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָֽה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה דְּרוּשִׁים לְכׇל־חֶפְצֵיהֶֽם׃ הוֹד־וְהָדָר פׇּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַֽד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָֽה׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתֽוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִֽם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כׇּל־פִּקּוּדָֽיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָֽׁר׃ פְּדוּת ׀ שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמֽוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה ׀ יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל־עֹֽשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַֽד׃"],"source":"תהילים | פרק קי״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911200","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְהֹוָה בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹֽד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָֽךְ׃ הוֹן־וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַֽד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּֽיק׃ טֽוֹב־אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּֽט׃ כִּֽי־לְעוֹלָם לֹֽא־יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּֽיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהֹוָֽה׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר־יִרְאֶה בְצָרָֽיו׃ פִּזַּר ׀ נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבֽוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה ׀ וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵֽד׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911300","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָֽה׃ יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָֽה׃ רָם עַל־כׇּל־גּוֹיִם ׀ יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדֽוֹ׃ מִי כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַֽמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת׃ הַֽמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ׃ מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֽוֹן׃ לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּֽוֹ׃ מֽוֹשִׁיבִי ׀ עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵֽם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911400","title":null,"paragraphs":["בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵֽז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחֽוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחֽוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹֽב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911500","title":null,"paragraphs":["לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא־לָנוּ כִּֽי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶֽם׃ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ עָשָֽׂה׃ עֲֽצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָֽם׃ פֶּֽה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ׃ אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחֽוּן׃ יְדֵיהֶם ׀ וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא־יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָֽם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶֽם׃ יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ יִרְאֵי יְהֹוָה בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ יְהֹוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית אַהֲרֹֽן׃ יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהֹוָה הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃ יֹסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם׃ בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָֽם׃ לֹא הַמֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָהּ וְלֹא כׇּל־יֹרְדֵי דוּמָֽה׃ וַאֲנַחְנוּ ׀ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קט״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911600","title":null,"paragraphs":["אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע ׀ יְהֹוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָֽי׃ כִּֽי־הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָֽא׃ אֲפָפוּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָֽא׃ וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִֽׁי׃ חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵֽם׃ שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ׃ שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּֽי־יְהֹוָה גָּמַל עָלָֽיְכִי׃ כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי׃ אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּֽים׃ הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹֽד׃ אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּֽל־הָאָדָם כֹּזֵֽב׃ מָה־אָשִׁיב לַיהֹוָה כׇּֽל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָֽי׃ כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ אָנָּה יְהֹוָה כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲֽנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃ לְֽךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָֽא׃ נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ בְּחַצְרוֹת ׀ בֵּית יְהֹוָה בְּֽתוֹכֵכִי יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קט״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911700","title":null,"paragraphs":["הַֽלְלוּ אֶת־יְהֹוָה כׇּל־גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כׇּל־הָאֻמִּֽים׃ כִּי־גָבַר עָלֵינוּ ׀ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָה לְעוֹלָם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911800","title":null,"paragraphs":["הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ יֹאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃ יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃ יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃ כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָֽנִי׃ עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ קוֹל ׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ לֹא־אָמוּת כִּֽי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָֽהּ׃ יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃ פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃ זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃ אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָֽה׃ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃ מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃ זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃ אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָֽה׃ אֵל ׀ יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911901","title":null,"paragraphs":["אַשְׁרֵי תְמִֽימֵי־דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהֹוָֽה׃ אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכׇל־לֵב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ אַף לֹא־פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָֽכוּ׃ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹֽד׃ אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ׃ אָז לֹא־אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל־כׇּל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃ אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלׇמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ׃ אֶת־חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַֽל־תַּעַזְבֵנִי עַד־מְאֹֽד׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות א׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911902","title":null,"paragraphs":["בַּמֶּה יְזַכֶּה־נַּעַר אֶת־אׇרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶֽךָ׃ בְּכׇל־לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל־תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃ בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא־לָֽךְ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּֽיךָ׃ בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ׃ בְּדֶרֶךְ עֵדְוֺתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי כְּעַל כׇּל־הֽוֹן׃ בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃ בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ב׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911903","title":null,"paragraphs":["גְּמֹל עַל־עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶֽךָ׃ גַּל־עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃ גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל־תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֺתֶֽיךָ׃ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶֽל־מִשְׁפָּטֶיךָ בְכׇל־עֵֽת׃ גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃ גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָֽרְתִּי׃ גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃ גַּֽם־עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִֽי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ג׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911904","title":null,"paragraphs":["דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶֽךָ׃ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּֽיךָ׃ דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶֽךָ׃ דֶּֽרֶךְ־שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְֽתוֹרָתְךָ חׇנֵּֽנִי׃ דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּֽיתִי׃ דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֺתֶיךָ יְהֹוָה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי׃ דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּֽי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ד׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911905","title":null,"paragraphs":["הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵֽקֶב׃ הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכׇל־לֵֽב׃ הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֺתֶיךָ כִּי־בוֹ חָפָֽצְתִּי׃ הַט־לִבִּי אֶל־עֵדְוֺתֶיךָ וְאַל אֶל־בָּֽצַע׃ הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּֽנִי׃ הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶֽךָ׃ הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִֽים׃ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּֽנִי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ה׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911906","title":null,"paragraphs":["וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהֹוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃ וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּֽי־בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ׃ וְֽאַל־תַּצֵּל מִפִּי דְבַר־אֱמֶת עַד־מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָֽלְתִּי׃ וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶֽד׃ וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָֽשְׁתִּי׃ וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבֽוֹשׁ׃ וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֺתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָֽבְתִּי׃ וְאֶשָּֽׂא־כַפַּי אֶֽל־מִצְוֺתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּֽיךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ו׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911907","title":null,"paragraphs":["זְכֹר־דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּֽנִי׃ זֹאת נֶחָמָתִי בְעׇנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּֽתְנִי׃ זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד־מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִֽיתִי׃ זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם ׀ יְהֹוָה וָאֶתְנֶחָֽם׃ זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶֽךָ׃ זְמִרוֹת הָיוּ־לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָֽי׃ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהֹוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶֽךָ׃ זֹאת הָיְתָה־לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָֽרְתִּי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ז׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911908","title":null,"paragraphs":["חֶלְקִי יְהֹוָה אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶֽיךָ׃ חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכׇל־לֵב חׇנֵּנִי כְּאִמְרָתֶֽךָ׃ חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ׃ חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֺתֶֽיךָ׃ חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃ חֲצֽוֹת־לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ׃ חָבֵר אָנִי לְכׇל־אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶֽיךָ׃ חַסְדְּךָ יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵֽנִי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ח׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911909","title":null,"paragraphs":["טוֹב עָשִׂיתָ עִֽם־עַבְדְּךָ יְהֹוָה כִּדְבָרֶֽךָ׃ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֺתֶיךָ הֶאֱמָֽנְתִּי׃ טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָֽרְתִּי׃ טוֹב־אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּֽיךָ׃ טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים אֲנִי בְּכׇל־לֵב ׀ אֶצֹּר פִּקּוּדֶֽיךָ׃ טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָֽׁעְתִּי׃ טֽוֹב־לִי כִי־עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּֽיךָ׃ טֽוֹב־לִי תוֹרַת־פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָֽסֶף׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ט׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911910","title":null,"paragraphs":["יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֺתֶֽיךָ׃ יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָֽלְתִּי׃ יָדַעְתִּי יְהֹוָה כִּי־צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָֽנִי׃ יְהִי־נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּֽךָ׃ יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי־תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃ יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי־שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃ יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) [וְיֹדְעֵי] עֵדֹתֶֽיךָ׃ יְהִי־לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבֽוֹשׁ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות י׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911911","title":null,"paragraphs":["כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָֽלְתִּי׃ כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ כִּֽי־הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃ כַּמָּה יְמֵֽי־עַבְדֶּךָ מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּֽט׃ כָּרוּ־לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶֽךָ׃ כׇּל־מִצְוֺתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עׇזְרֵֽנִי׃ כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא־עָזַבְתִּי פִקֻּדֶֽיךָ׃ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּֽיךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות כ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911912","title":null,"paragraphs":["לְעוֹלָם יְהֹוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָֽיִם׃ לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּֽ אֶרֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד׃ לְֽמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃ לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעׇנְיִֽי׃ לְעוֹלָם לֹא־אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָֽנִי׃ לְֽךָ־אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָֽשְׁתִּי׃ לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָֽן׃ לְֽכׇל־תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹֽד׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ל׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911913","title":null,"paragraphs":["מָה־אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כׇּל־הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִֽי׃ מֵֽאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֺתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא־לִֽי׃ מִכׇּל־מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֺתֶיךָ שִׂיחָה לִֽי׃ מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָֽרְתִּי׃ מִכׇּל־אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶֽךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא־סָרְתִּי כִּי־אַתָּה הוֹרֵתָֽנִי׃ מַה־נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִֽי׃ מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל־כֵּן שָׂנֵאתִי ׀ כׇּל־אֹרַח שָֽׁקֶר׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות מ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911914","title":null,"paragraphs":["נֵר־לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִֽי׃ נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ׃ נַעֲנֵיתִי עַד־מְאֹד יְהֹוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶֽךָ׃ נִדְבוֹת פִּי רְצֵה־נָא יְהֹוָה וּֽמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵֽנִי׃ נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃ נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִֽיתִי׃ נָחַלְתִּי עֵדְוֺתֶיךָ לְעוֹלָם כִּֽי־שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵֽמָּה׃ נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵֽקֶב׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות נ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911915","title":null,"paragraphs":["סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְֽתוֹרָתְךָ אָהָֽבְתִּי׃ סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָֽלְתִּי׃ סוּרוּ־מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֺת אֱלֹהָֽי׃ סׇמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל־תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִֽי׃ סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִֽיד׃ סָלִיתָ כׇּל־שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ כִּי־שֶׁקֶר תַּרְמִיתָֽם׃ סִגִים הִשְׁבַּתָּ כׇל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶֽיךָ׃ סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּֽמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵֽאתִי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ס׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911916","title":null,"paragraphs":["עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל־תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָֽי׃ עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻנִי זֵדִֽים׃ עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶֽךָ׃ עֲשֵׂה עִם־עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵֽנִי׃ עַבְדְּךָ־אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶֽיךָ׃ עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃ עַל־כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֺתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּֽז׃ עַל־כֵּן ׀ כׇּל־פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כׇּל־אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵֽאתִי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ע׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911917","title":null,"paragraphs":["פְּלָאוֹת עֵדְוֺתֶיךָ עַל־כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִֽׁי׃ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִֽים׃ פִּֽי־פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֺתֶיךָ יָאָֽבְתִּי׃ פְּנֵה־אֵלַי וְחׇנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶֽךָ׃ פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּי כׇל־אָֽוֶן׃ פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶֽיךָ׃ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ׃ פַּלְגֵי־מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא־שָׁמְרוּ תוֹרָתֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות פ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911918","title":null,"paragraphs":["צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹֽד׃ צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי כִּֽי־שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָֽי׃ צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְֽעַבְדְּךָ אֲהֵבָֽהּ׃ צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃ צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְֽתוֹרָתְךָ אֱמֶֽת׃ צַר־וּמָצוֹק מְצָאוּנִי מִצְוֺתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃ צֶדֶק עֵדְוֺתֶיךָ לְעוֹלָם הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶֽה׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות צ׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911919","title":null,"paragraphs":["קָרָאתִי בְכׇל־לֵב עֲנֵנִי יְהֹוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּֽרָה׃ קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶֽיךָ׃ קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) [לִדְבָרְךָ] יִחָֽלְתִּי׃ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ׃ קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהֹוָה כְּֽמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּֽנִי׃ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָֽקוּ׃ קָרוֹב אַתָּה יְהֹוָה וְֽכׇל־מִצְוֺתֶיךָ אֱמֶֽת׃ קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּֽם׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ק׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911920","title":null,"paragraphs":["רְאֵה־עׇנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי־תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃ רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּֽנִי׃ רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי־חֻקֶּיךָ לֹא דָרָֽשׁוּ׃ רַחֲמֶיךָ רַבִּים ׀ יְהֹוָה כְּֽמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּֽנִי׃ רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֺתֶיךָ לֹא נָטִֽיתִי׃ רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָֽרוּ׃ רְאֵה כִּי־פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהֹוָה כְּֽחַסְדְּךָ חַיֵּֽנִי׃ רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כׇּל־מִשְׁפַּט צִדְקֶֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ר׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911921","title":null,"paragraphs":["שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (ומדבריך) [וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּֽי׃ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָֽב׃ שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָֽבְתִּי׃ שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ׃ שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵֽין־לָמוֹ מִכְשֽׁוֹל׃ שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וּֽמִצְוֺתֶיךָ עָשִֽׂיתִי׃ שָֽׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹֽד׃ שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כׇל־דְּרָכַי נֶגְדֶּֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ש׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-911922","title":null,"paragraphs":["תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵֽנִי׃ תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵֽנִי׃ תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּֽיךָ׃ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כׇל־מִצְוֺתֶיךָ צֶּֽדֶק׃ תְּהִי־יָדְךָ לְעׇזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָֽרְתִּי׃ תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃ תְּֽחִי־נַפְשִׁי וּֽתְהַלְלֶךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻֽנִי׃ תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֺתֶיךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃"],"source":"תהילים | פרק קי״ט | אות ת׳","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912000","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אֶל־יְהֹוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃ יְֽהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּֽה׃ מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּֽה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִֽים׃ אֽוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵי קֵדָֽר׃ רַבַּת שָֽׁכְנָה־לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלֽוֹם׃ אֲֽנִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק ק״כ","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912100","title":null,"paragraphs":["שִׁיר לַֽמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִֽי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ הִנֵּה לֹֽא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵֽל׃ יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶֽךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹֽא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּֽיְלָה׃ יְֽהֹוָה יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ יְֽהֹוָה יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912200","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵֽךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּֽו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהֹוָֽה׃ כִּי שָׁמָּה ׀ יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִֽד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃ יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּֽךְ׃ לְמַעַן בֵּית־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָֽךְ׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912300","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת־עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲֽדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃ חׇנֵּנוּ יְהֹוָה חׇנֵּנוּ כִּי־רַב שָׂבַעְנוּ בֽוּז׃ רַבַּת שָֽׂבְעָה־לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּֽׁאֲנַנִּים הַבּוּז (לגאיונים) [לִגְאֵי יוֹנִֽים]׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912400","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵֽל׃ לוּלֵי יְהֹוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָֽם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּֽנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִֽים׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912500","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיהֹוָה כְּֽהַר־צִיּוֹן לֹא־יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵֽׁב׃ יְֽרוּשָׁלַ͏ִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַיהֹוָה סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַֽצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא־יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶֽם׃ הֵיטִיבָה יְהֹוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָֽם׃ וְהַמַּטִּים עֲֽקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יְהֹוָה אֶת־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912600","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִֽים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִם־אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִֽים׃ שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת־[שְׁבִיתֵנוּ] (שבותנו) כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ ׀ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָֽיו׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912700","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם־יְהֹוָה ׀ לֹא־יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם־יְהֹוָה לֹא־יִשְׁמׇר־עִיר שָׁוְא ׀ שָׁקַד שׁוֹמֵֽר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵֽי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָֽא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְהֹוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּֽטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד־גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִֽים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹֽא־יֵבֹשׁוּ כִּֽי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּֽׁעַר׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912800","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כׇּל־יְרֵא יְהֹוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָֽיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָֽךְ׃ אֶשְׁתְּךָ ׀ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהֹוָֽה׃ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ׃ וּרְאֵֽה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-912900","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵֽל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא־יָכְלוּ לִֽי׃ עַל־גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָֽם]׃ יְהֹוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִֽים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּֽוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵֽשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּֽר׃ וְלֹא אָמְרוּ ׀ הָעֹבְרִים בִּרְכַּֽת־יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהֹוָֽה׃"],"source":"תהילים | פרק קכ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913000","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָֽה׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵֽא׃ קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְֽלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּֽקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה כִּֽי־עִם־יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדֽוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָֽיו׃"],"source":"תהילים | פרק ק״ל","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913100","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהֹוָה ׀ לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹֽא־הִלַּכְתִּי ׀ בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּֽנִּי׃ אִם־לֹא שִׁוִּיתִי ׀ וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִֽׁי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק קל״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913200","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת זְכוֹר־יְהֹוָה לְדָוִד אֵת כׇּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַֽיהֹוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹֽב׃ אִם־אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם־אֶעֱלֶה עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָֽי׃ אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְֽעַפְעַפַּי תְּנוּמָֽה׃ עַד־אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹֽב׃ הִנֵּֽה־שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָֽיו׃ קוּמָה יְהֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּֽךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ׃ נִשְׁבַּֽע־יְהֹוָה ׀ לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃ אִֽם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ ׀ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃ כִּי־בָחַר יְהֹוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לֽוֹ׃ זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה־אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִֽיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַֽ לָֽחֶם׃ וְֽכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּֽנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִֽי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913300","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם־יָֽחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב ׀ עַל־הָרֹאשׁ יֹרֵד עַֽל־הַזָּקָן זְקַֽן־אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־פִּי מִדּוֹתָֽיו׃ כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם ׀ צִוָּה יְהֹוָה אֶת־הַבְּרָכָה חַיִּים עַד־הָעוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913400","title":null,"paragraphs":["שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת הִנֵּה ׀ בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה כׇּל־עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית־יְהֹוָה בַּלֵּילֽוֹת׃ שְׂאֽוּ־יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913500","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה הַֽלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָֽה׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ׃ הַֽלְלוּ־יָהּ כִּֽי־טוֹב יְהֹוָה זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִֽים׃ כִּֽי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּֽי־גָדוֹל יְהֹוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכׇּל־אֱלֹהִֽים׃ כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מֽוֹצֵא־רוּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָֽה׃ שָׁלַח ׀ אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכׇל־עֲבָדָֽיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִֽים׃ לְסִיחוֹן ׀ מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּֽוֹ׃ יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהֹוָה זִכְרְךָ לְדֹר־וָדֹֽר׃ כִּֽי־יָדִין יְהֹוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָֽם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָֽם׃ פֶּֽה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ׃ אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין־יֶשׁ־רוּחַ בְּפִיהֶֽם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶֽם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה יִֽרְאֵי יְהֹוָה בָּרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ בָּרוּךְ יְהֹוָה ׀ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913600","title":null,"paragraphs":["הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ אֶת־הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וַֽיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913700","title":null,"paragraphs":["עַל־נַהֲרוֹת ׀ בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזׇכְרֵנוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃ עַֽל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְֽׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּֽוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָֽר׃ אִֽם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְֽרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִֽי׃ תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִי ׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִֽי׃ זְכֹר יְהֹוָה ׀ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְֽרוּשָׁלָ͏ִם הָאֹמְרִים עָרוּ ׀ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּֽהּ׃ בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי ׀ שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶֽת־עֹלָלַיִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913800","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ אוֹדְךָ בְכׇל־לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת־שְׁמֶךָ עַל־חַסְדְּךָ וְעַל־אֲמִתֶּךָ כִּֽי־הִגְדַּלְתָּ עַל־כׇּל־שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃ בְּיוֹם קָרָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹֽז׃ יוֹדוּךָ יְהֹוָה כׇּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה כִּֽי־גָדוֹל כְּבוֹד יְהֹוָֽה׃ כִּי־רָם יְהֹוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָֽע׃ אִם־אֵלֵךְ ׀ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶֽךָ׃ יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּֽרֶף׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-913900","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְהֹוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָֽע׃ אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחֽוֹק׃ אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְֽכׇל־דְּרָכַי הִסְכַּֽנְתָּה׃ כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּֽהּ׃ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּֽכָה׃ (פלאיה) [פְּלִיאָֽה] דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַֽל לָֽהּ׃ אָנָֽה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָֽח׃ אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּֽךָּ׃ אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָֽם׃ גַּם־שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְֽתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶֽךָ׃ וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵֽנִי׃ גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָֽה׃ כִּֽי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּֽי׃ אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַד עׇצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּֽתַחְתִּיּוֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶֽם׃ וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶֽם׃ אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּֽךְ׃ אִם־תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ ׀ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶֽנִּי׃ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ׃ הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהֹוָה ׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָֽט׃ תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִֽי׃ חׇקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּֽי׃ וּרְאֵה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָֽם׃"],"source":"תהילים | פרק קל״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914000","title":null,"paragraphs":["לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ חַלְּצֵנִי יְהֹוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵֽנִי׃ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כׇּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃ שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּֽמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶֽלָה׃ שׇׁמְרֵנִי יְהֹוָה ׀ מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָֽי׃ טָמְנֽוּ־גֵאִים ׀ פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי סֶֽלָה׃ אָמַרְתִּי לַיהֹוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְהֹוָה קוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָֽשֶׁק׃ אַל־תִּתֵּן יְהֹוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶֽלָה׃ רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ (יכסומו) [יְכַסֵּֽימוֹ]׃ (ימיטו) [יִמּוֹטוּ] עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל־יָקֽוּמוּ׃ אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ (ידעת) [יָדַעְתִּי] כִּֽי־יַעֲשֶׂה יְהֹוָה דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִֽים׃ אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״מ","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914100","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקׇרְאִי־לָֽךְ׃ תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַֽשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת־עָֽרֶב׃ שִׁיתָה יְהֹוָה שׇׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָֽי׃ אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר ׀ רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת ׀ בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃ יֶהֶלְמֵֽנִי־צַדִּיק ׀ חֶסֶד וְֽיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל־יָנִי רֹאשִׁי כִּי־עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃ נִשְׁמְטוּ בִֽידֵי־סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵֽמוּ׃ כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאֽוֹל׃ כִּי אֵלֶיךָ ׀ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל־תְּעַר נַפְשִֽׁי׃ שׇׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַֽד־אֶעֱבֽוֹר׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״א","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914200","title":null,"paragraphs":["מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּֽהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּֽה׃ קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶתְחַנָּֽן׃ אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּֽיד׃ בְּהִתְעַטֵּף עָלַי ׀ רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְֽתִיבָתִי בְּאֹֽרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִֽי׃ הַבֵּיט יָמִין ׀ וּרְאֵה וְאֵֽין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִֽׁי׃ זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּֽים׃ הַקְשִׁיבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי כִּֽי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּֽנִּי׃ הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר ׀ נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָֽי׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ב","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914300","title":null,"paragraphs":["מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה ׀ שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל־תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ וְאַל־תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּךָ כִּי לֹֽא־יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כׇל־חָֽי׃ כִּי רָדַף אוֹיֵב ׀ נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָֽם׃ וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּֽי׃ זָכַרְתִּי יָמִים ׀ מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ בְּֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃ פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי ׀ כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָה לְךָ סֶֽלָה׃ מַהֵר עֲנֵנִי ׀ יְהֹוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יֹרְדֵי בֽוֹר׃ הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר ׀ חַסְדֶּךָ כִּֽי־בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ־זוּ אֵלֵךְ כִּי־אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִֽׁי׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ׀ יְהֹוָה אֵלֶיךָ כִסִּֽתִי׃ לַמְּדֵנִי ׀ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּֽי־אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישֽׁוֹר׃ לְמַעַן־שִׁמְךָ יְהֹוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ ׀ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִֽׁי׃ וּֽבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְֽהַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּֽךָ׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ג","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914400","title":null,"paragraphs":["לְדָוִד ׀ בָּרוּךְ יְהֹוָה ׀ צוּרִי הַֽמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָֽה׃ חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּֽמְפַלְטִי־לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּֽי׃ יְֽהֹוָה מָֽה־אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן־אֱנוֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃ אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵֽר׃ יְהֹוָה הַט־שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּֽם׃ שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָֽר׃ אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר׃ אֱֽלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ׃ הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת־דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָֽה׃ פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּֽנֵי־נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר׃ אֲשֶׁר בָּנֵינוּ ׀ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּֽנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָֽל׃ מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃ אַלּוּפֵינוּ מְֽסֻבָּלִים אֵֽין־פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַֽשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְהֹוָה אֱלֹהָֽיו׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ד","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914500","title":null,"paragraphs":["תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃ בְּכׇל־יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃ גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃ דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּֽידוּ׃ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִֽׂיחָה׃ וֶעֱזוּז נֽוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ (וגדלותיך) [וּגְדֻלָּתְךָ] אֲסַפְּרֶֽנָּה׃ זֵכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד׃ טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃ יוֹדוּךָ יְהֹוָה כׇּל־מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃ כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃ לְהוֹדִיעַ ׀ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתֽוֹ׃ מַֽלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶֽמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹֽר׃ סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִֽים׃ עֵֽינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נֽוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אׇכְלָם בְּעִתּֽוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצֽוֹן׃ צַדִּיק יְהֹוָה בְּכׇל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכׇל־מַעֲשָֽׂיו׃ קָרוֹב יְהֹוָה לְכׇל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶֽת׃ רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵֽם׃ שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כׇּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כׇּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִֽיד׃ תְּהִלַּת יְהֹוָה יְֽדַבֶּר־פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל־בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ה","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914600","title":null,"paragraphs":["הַֽלְלוּ־יָהּ הַֽלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָֽה׃ אֲהַלְלָה יְהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִֽי׃ אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם ׀ שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָֽה׃ תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל־יְהֹוָה אֱלֹהָֽיו׃ עֹשֶׂה ׀ שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָֽם׃ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט ׀ לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהֹוָה מַתִּיר אֲסוּרִֽים׃ יְהֹוָה ׀ פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהֹוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהֹוָה אֹהֵב צַדִּיקִֽים׃ יְהֹוָה ׀ שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּֽת׃ יִמְלֹךְ יְהֹוָה ׀ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ו","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914700","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ כִּי־טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏ִם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּֽס׃ הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָֽא׃ גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּֽר׃ מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהֹוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃ עֱנוּ לַֽיהֹוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּֽוֹר׃ הַֽמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִֽיר׃ נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ׃ לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶֽה׃ רוֹצֶה יְהֹוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָה הַֽלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּֽוֹן׃ כִּֽי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃ הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֽוֹ׃ הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּֽר׃ מַשְׁלִיךְ קַֽרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹֽד׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃ מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵֽל׃ לֹא־עָשָׂה כֵן ׀ לְכׇל־גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ז","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914800","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ הַֽלְלוּ אֶת־יְהֹוָה מִן־הַשָּׁמַיִם הַֽלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים׃ הַֽלְלוּהוּ כׇל־מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כׇּל־צְבָאָֽו׃ הַֽלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַֽלְלוּהוּ כׇּל־כּוֹכְבֵי אֽוֹר׃ הַֽלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר ׀ מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם׃ יְֽהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבֽוֹר׃ הַֽלְלוּ אֶת־יְהֹוָה מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃ אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרֽוֹ׃ הֶהָרִים וְכׇל־גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכׇל־אֲרָזִֽים׃ הַחַיָּה וְכׇל־בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָֽף׃ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְכׇל־לְאֻמִּים שָׂרִים וְכׇל־שֹׁפְטֵי אָֽרֶץ׃ בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם־נְעָרִֽים׃ יְהַלְלוּ ׀ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּֽי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן ׀ לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְֽכׇל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ח","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-914900","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ שִׁירוּ לַֽיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִֽים׃ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵֽי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּֽם׃ יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃ כִּֽי־רוֹצֶה יְהֹוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָֽה׃ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָֽם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּֽים׃ לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶֽל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם ׀ מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכׇל־חֲסִידָיו הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק קמ״ט","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-915000","title":null,"paragraphs":["הַלְלוּ־יָהּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַֽלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּֽוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלֽוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַֽלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָֽב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַֽלְלוּהוּ בְּֽצִלְצְלֵי תְרוּעָֽה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃"],"source":"תהילים | פרק ק״נ","author":"דוד המלך (תהילים)","subjects":[]},{"id":"he-800006","title":null,"paragraphs":["בראשית ברא אלוקים. זו המצווה הראשונה לכולן כמ\"ש, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם למה כתוב שיראה היא ראשית אל החכמה, ושהיא ראשית אל הדעת? מפני שהיראה, היא ראשית לכל ספירה וספירה, שאי אפשר להשיג שום ספירה, זולת ע\"י השגת היראה תחילה וע\"כ אומר, שזהו שער להיכנס אל האמונה. כי אי אפשר להשיג אמונה שלמה, זולת מתוך יראת ה'. וכפי שיעור היראה, כן שיעור השראת האמונה וע\"כ, על מצווה זו מתקיים כל העולם. כי אין העולם מתקיים, אלא על תורה ומצוות, כמ\"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שׂמתי וכיוון שהיראה היא ראשית ושער לכל מצווה, להיותה השער לאמונה, נמצא שעל היראה מתקיים כל העולם. כמ\"ש, בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. שעם היראה, הנקראת ראשית, שכל המצוות כלולות בה, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. ולולא היראה, לא היה בורא אלוקים כלום"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800008","title":null,"paragraphs":["המצווה השנייה זו מצווה, שמצוות היראה נאחזת בה ואינה יוצאת ממנה לעולם. והיא אהבה, שיאהב אדם את אדונו אהבה שלמה ומה היא אהבה שלמה? זו היא אהבה רבה, שכתוב, התהלך לפניי והיֵה תמים. תמים, פירושו, שלם באהבה. ושכתוב, ויאמר אלוקים יהי אור, זו היא אהבה שלמה, הנקראת אהבה רבה. וכאן היא מצווה, שיאהב אדם את אדונו כראוי כי יש אהבה התלויה בדבר, שבאה מרוב טובה, שהשפיע לו ה', שע\"י זה התדבק בו בלב ונפש. והנה אע\"פ שדבוק בה' בתכלית השלמות, מ\"מ נחשבת לאהבה בלתי שלמה. כמ\"ש, את האלוקים התהלך נוח. אשר נוח היה צריך סעד לתמוך בו, כי היה נסעד ברוב טובה שהשפיע לו ה'. אמנם אברהם לא היה צריך סעד לתמוך בו, כמ\"ש, התהלך לפניי והיה תמים. כי התהלך לפניי, פירושו, בלי סעד, אלא לפניי. ואע\"פ שלא תדע, אם אבוא אחריך לתמוך בך זו היא אהבה שלמה, אהבה רבה. שאע\"פ שאיני נותן לך כלום, מ\"מ תהיה אהבתך שלמה. להידבק בי בכל לב ונפש"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800009","title":null,"paragraphs":["המצווה השלישית, לדעת שיש אלוקים גדול בשישה ושליט בעולם… ולייחדו בכל יום ייחוד כראוי, קצוות העליונים, חג\"ת נה\"י דז\"א, ולעשותם ייחוד אחד בשש מילים של שמע ישראל, ולכוון הרצון עימהם למעלה. וע\"כ צריכים להאריך במילה אחד, כשיעור שש מילים הזוהר אומר ב' דברים: א. צריכים לדעת, שיש אלוקים גדול ושליט בעולם ב. לייחדו בכל יום ייחוד כראוי כי תחילה צריכים לדעת אותם ב' צדדים, שיש באהבה, שהם או\"א עילאין וישסו\"ת. שיש אלוקים גדול, או\"א עילאין, שהוא רב וגדול בחסדים. ושליט בעולם, ישסו\"ת, שנקרא שליט, שמורה על הדינים שיוצאים מהם, שהאור נגנז מהם ויוצא דין הקשה. כי השם שליט ומושל מורה על דינים הפירוש הוא, שיש לדעת ב' צדדים אלו של אהבה, ולכלול בכל אחת מהם יראה, ויקבל אהבת ה', הן בחסד והצלחת דרכיו והן בדין. כי אז נחשב לאהבה שלמה ואח\"כ צריכים לייחד בכל יום ייחוד כראוי, בשישה קצוות העליונים. להעלות מ\"ן לזו\"ן, וזו\"ן לישסו\"ת. ואז עולים ישסו\"ת וזו\"ן, ומתייחדים כאחד עם או\"א, הנקראים שישה קצוות עליונים, להיותם מלבישים ו\"ק דא\"א, שע\"י הייחוד הזה מתעלים ישסו\"ת במקום או\"א למעלה מפרסא דא\"א, ששם מים עליונים, ואין האור נגנז מהם וכאשר ישסו\"ת מתמלאים באור, אז הם משפיעים לזו\"ן, וזו\"ן לכל העולמות, ומתגלים החסדים בעולמות. וזהו עניין ק\"ש"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800011","title":null,"paragraphs":["תרי\"ג וגם עצות כי בכל דבר יש ההכנה להשגה, אחור, והשגת הדבר, פנים. ועד\"ז יש בתורה ומצוות, נעשה ונשמע כשמקיימים תורה ומצוות בנעשה, מטרם שזוכים לשמוע, נקראות המצוות תרי\"ג עצות, הכנה, אחור וכשזוכים לנשמע, נעשים תרי\"ג המצוות פקודין, מלשון פיקדון. כי בכל מצווה מופקד אור של מדרגה, כנגד איבר מיוחד בתרי\"ג איברים וגידים של הנשמה, ושל הגוף. ונמצא שבעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו ובגופו, את האור, השייך לאותו איבר וגיד. וזה הפָנים של המצוות. לכן הפנים של המצוות נקראים פקודין ביאור כללי לכל י\"ד מצוות, ואיך מתחלקים לז' ימי בראשית"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800019","title":null,"paragraphs":["שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו הוא מוריד דמעות מעיניו, כי זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות כי כל דבר רוחני הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא\"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, נאמר, נתאווה הקב\"ה לדור בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע\"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו\"ח אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ. הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמֵעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות הדמעות הרותחות כאש, נופלות לתוך הים הגדול כמ\"ש, כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאוֹל קנאה, רשָפיה רִשפי אש שלהבת יה. כי אלו הדמעות באות מתוך רחמים ואהבה מהאור העליון אל התחתון וכמו שתמצא בענף הגשמי, בעת שהאדם נכמרו מעיו באהבה ורחמים על חברו, נמצאות הדמעות רותחות, כפי מידת כְּמִירַת מעיו עליו. כן הוא בדמעות האמורות, שרותחות כאש, שרשפיה רשפי אש שלהבת י\"ה. וע\"כ נאמר, הדמעות הרותחות כאש, נופלות לתוך הים הגדול. ומידת המלכות מצד החכמה נקרא הים הגדול, כי ממנה נמשכים מים רבים אדירים מִשְׁבְּרֵי ים ומכוח הדמעות האלו, עומד ומתקיים אותו הממונה שעל הים, שנקרא רהב. אותו השר של הים, שנהרג בעת בריאת העולם. כמ\"ש, ובתבונתו מחץ רהב, שבעת שנאמר לו, ייקוו המים אל מקום אחד, לא רצה לבלוע מֵימֵי בראשית. ומאלו הדמעות הנופלות לים הגדול, הוא עומד ומתקיים, שהולך על ידיהן ושב לתחייה ונאמר, שמְקדש את שם המלך הקדוש, ומקבל עליו, לבלוע כל מימי בראשית. כי בעת בריאת העולם, לא הגיע שום תיקון אל המלכות דמלכות כי המאציל תיקן העולמות אבי\"ע במ\"ן דבינה ולא במ\"ן דמלכות, שזה הספיק רק לט\"ר דמלכות ולא למלכות דמלכות וכמ\"ש, עַמי אתה. עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות ואתם גומרים אותם. כי המלכות דמלכות כל תיקונה מוטל רק על התחתונים. ולפיכך, כשנאמר לשר הים, ייקוו המים אל מקום אחד, סירב ולא רצה לבלוע כל מימי בראשית, כי הקליפות היו גוברות עליו, מחמת החיסרון של תיקון המלכות דמלכות. וע\"כ נהרג. אמנם אלו הדמעות הן המבררות והמתקנות את המלכות דמלכות וע\"כ נותנות חיוּת לשרו של ים, שיוכל לעמוד לקדש את שם המלך הקדוש, לקיים מצוות אדונו ולבלוע כל מימי בראשית. כי אז תתבטלנה כל הקליפות שבעולם וכל כוחות הרשע, וייקוו כולם אל מקום אחד, לעולם האצילות. כי עולם האצילות יתפשט בשווה עם רגלי א\"ק עד לעוה\"ז, ויהיה גמה\"ת, כי ישוב בי\"ע להיות אצילות"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800020","title":null,"paragraphs":["קראבשעה שעלה ברצונו של הקב\"ה לברוא האדם, כיתות של מלאכים העליונים, והושיב אותם לפניו, ואמר, אני רוצה לברוא אדם. אמרו לפניו, מה אֱנוֹש כי תזכרנו, מה טיבו של אדם זה? אמר להם, האדם הנברא בצלם שלנו, יהיה חכמתו מרובה מחכמתכם כי נשמת האדם היא כלולה מכל המלאכים ומדרגות העליונים, כמו שגופו כולל כל בריות העוה\"ז. ולפיכך, בעת בריאת נשמתו של האדם, קרא לכל מלאכים עליונים, שיכללו את עצמם בנשמת האדם. כמ\"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ששיתף כל המלאכים, שיתכללו בצל\"ם ודמות האדם. ושאלו הם, להקב\"ה, מה טיבו של אדם זה, כלומר, מה נרוויח ממנו, ע\"י התכללותנו בו? והשיב להם, האדם הנברא בצלם שלנו, יהיה חכמתו מרובה מחכמתכם. שהבטיח להם, שזה האדם, שיתכלל מהצלם שלנו, תהיה חכמתו גדולה מחכמתכם. ונמצא שתרוויחו גם אתם ההשגה גדולה ההיא, שחסרה לכם עתה. שלעת\"ל מעלת ישראל תהיה גדולה מהמלאכים. וע\"כ השתתפו כולם ונכללו בצלמו של האדם"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800022","title":null,"paragraphs":["יש לדעת, שאין סדר הזמנים בנצח כמו בעוה\"ז ונמצא, שבעת שחשב ה' לברוא העולם, הרי כבר נבראו אצלו כל הנשמות עם כל התנהגותן, עד הגמר בכל השלמות הנרצה מהן, כדי לקבל כל העונג והטוב, שחשב עליהן ליהנות אותן. כי אצלו, היהיה משמש כמו ההווה, ואין עתיד ועבר נוהגים בו. ובזה תבין מה שכתוב, הראה הקב\"ה לאדה\"ר דור דור ודורשיו וכן למשה. שלכאורה תמוה, כיוון שעוד לא נבראו, איך הראה אותם? אלא כמ\"ש, שכל הנשמות וכל התנהגותן עד לגמה\"ת, כבר יצאו לפניו במציאות והן נמצאות כולן בגן העדן העליון. ומשם הן יורדות ובאות בהתלבשות הגופים בעוה\"ז, כל אחת ואחת בשעתה. ומשם הראה הקב\"ה אותן לאדה\"ר, ולמשה, ולכל הכדאים לזה וע\"כ נאמר בזוהר, כמו שהם מתייחדים למעלה באחד, אף היא מתייחדת למטה באחד. כי קומת הזיווג הגדול שבגמה\"ת, כמ\"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד, הנה כבר יצאה למעלה קומה זו מכל הנשמות ומכל מעשים שבעולם, שייבראו עד גמה\"ת, מבחינת נצחיותו, שכל העתיד משמש לו כהווה. ונמצא, עמוד האור הזה, המאיר מסוף העולם ועד סופו, שיאיר בגמה\"ת, כבר עומד בגן העדן העליון ומאיר לפניו, כמו שיתגלה לנו בגמה\"ת ונאמר, אחד כנגד אחד, כי הקב\"ה אחד. כי לעת גמה\"ת יאירו ב' הקומות אחד כנגד אחד. ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד. ושנאמר, שאלו הדברים עושים קו מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה. קו, המאיר מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה, אחד כנגד אחד. כי אותה הקומה מאירה מדָרֵי מעלה, שהם הנשמות כולן, הנמצאות בגן העדן העליון. ומאירה מדָרֵי מטה, שהם כל הנשמות, אחר עוברן בפועל בהתלבשות הגוף בעוה\"ז, ובאו לגמה\"ת. כלומר, שאותם ב' הקומות מאירות בגמה\"ת יחד. ואז מתגלה ייחודו, ה' אחד ושמו אחד"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800024","title":null,"paragraphs":["כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יום ולילה, כי הקב\"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה ובכל מילה, המתחדשת בתורה, ע\"י האדם שעמל בתורה, עושה רקיע אחד. ז\"א נקרא קול, נוקבא נקראת דיבור. כשהצדיק עוסק בתורה, מעלה מ\"ן לזו\"ן, בקול ודיבור של התורה שלו. קול עולה לז\"א, דיבור עולה לנוקבא. והקב\"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה, כי קול התורה עולה למ\"ן לז\"א, הנקרא הקב\"ה. ובכל מילה, המתחדשת בתורה, ע\"י האדם שעמל בתורה, עושה רקיע אחד מילה, פירושו דיבור. וכל דיבור המתחדש בתורה של העוסק בתורה, עולה למ\"ן לנוקבא, הנקרא בשם מילה ודיבור. שע\"י זה נעשה רקיע אחד. רקיע, המסך, שעליו נעשה הזיווג של הקב\"ה ושכינתו, שזה נעשה ע\"י המ\"ן, שהצדיקים מעלים בעסק תורתם ועניין החידוש שאומר במילה של תורה, ואינו אומר חידוש בקול של תורה, הוא משום שהנוקבא צריכה לכל זיווג בניין יסודה מחדש, כי אחר כל זיווג חוזרת להיות בתולה. וע\"י המ\"ן של הצדיקים, מתחדש בה תמיד היסוד שלה, שהוא בית הקיבול לאורות דז\"א. ולפיכך אומר, ובכל מילה המתחדשת בתורה. כי המילה, המלכות, מתחדשת ממש ע\"י דבר תורה של הצדיק. כי אחר כל זיווג, חוזר ונעלם בית הקיבול שלה באותה שעה שדבר תורה מתחדש מפי האדם, הדבר ההוא עולה והוּעד לפני הקב\"ה. והקב\"ה לוקח אותו הדבר ונושק אותו, ועוטר אותו ב מפותחות ומחוקקות. ודבר החכמה שהתחדש, עולה ויושב על ראש צדיק חי העולמים. ומשם עף ושט ב דברי עתיק יומין, הם דברי חכמה בסודות הסתומים העליונים. כלומר, בעת שהאדם מעלה מ\"ן בדבר תורה שלו, אז המילה עליונה, הנוקבא דז\"א, עולה והועד לפני הקב\"ה לזיווג עימו"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800025","title":null,"paragraphs":["כיוון ששאל האדם וחקר להסתכל להסתכל, פירושו, הזיווג דאו\"א, הנקרא הסתכלות או\"א זה בזה, ע\"י עלייתם לראש דא\"א, שאז הבינה חוזרת לקבל הארת החכמה בשביל הזו\"ן. כי אפילו ישסו\"ת, הז\"ת דבינה, אינם צריכים להארת החכמה לצורך עצמם, כי מבחינת עצמם דומים הז\"ת דבינה אל הג\"ר שלהם, ואינם נזקקים לקבל חכמה. אלא בעת שהזו\"ן עולים למ\"ן לישסו\"ת, מתעוררים הישסו\"ת בשבילם, לעלות לראש דא\"א ולקבל חכמה. אבל גם הזו\"ן אינם עולים למ\"ן לישסו\"ת, אלא רק ע\"י העלאת מ\"ן מבני אדם התחתונים אל הזו\"ן. באופן, שנשמות בני אדם עולות למ\"ן אל הזו\"ן, ואז עולים הזו\"ן למ\"ן אל הישסו\"ת, ואז עולים הישסו\"ת לא\"א, ונעשים שם פרצוף אחד עם או\"א עילאין, ואז מסתכלים או\"א זה בזה, וממשיכים חכמה בשביל הזו\"ן וכיוון ששאל האדם, כלומר שמַעֲלה מ\"ן, וחקר, כלומר שחוקר במעשיו, כדי להעלות הזו\"ן לזיווג או\"א, להסתכל, בכדי שאו\"א יסתכלו זה בזה וימשיכו חכמה. ולדעת ממדרגה למדרגה עד סוף כל המדרגות, המלכות. כי הארת החכמה, הנמשכת ע\"י עליית מ\"ן וזיווג, נקרא בשם ידיעה, או נקרא חכמה ע\"י הדעת כי הזו\"ן העולים למ\"ן, נבחנים שם לדעת לאו\"א, כי הם הגורמים לזיווג שלהם. והזיווג נקרא ידיעה, מלשון, והאדם ידע את חווה אשתו ולדעת, פירושו, להמשיך המוחין בדעת ממדרגה למדרגה, מדעת של מדרגת או\"א אל המוחין של מדרגת הז\"א. עד סוף כל המדרגות, מהז\"א אל הנוקבא, הנקראת סוף כל המדרגות"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800026","title":null,"paragraphs":["אי אפשר להידבק בה' ולקיים מצוותיו כראוי, אלא רק אחר שמאמין בשמותיו של הקב\"ה, שהוא טוב ומטיב לכל, ורחום וחנון ואלו, שעוד לא זכו לנפש דקדושה, הרי גם הס\"א עוד שולטת עליהם. ולכן הולכות ומשוטטות בעולם, ואינן מוצאות מקום לנוח ובעת שמחשבותיהם משוטטות בעולם, ורואים ההנהגה של ה' בבני העולם, שלפי דעתם אינה כל כך טובה, כפי שצריכה להיות ע\"פ שמותיו הקדושים, נמצאים פוגמים בשמותיו הקדושים, ואינם מוצאים מקום מנוחה, שיוכלו להאמין בשמות ה', להתקשר בו. ולפיכך, נטמאים בתוך צד הטומאה. כלומר, שבאים לכפירה בה'. וכל זה הוא, שהרי לא נכנס בקדושה, ולא נכלל בה. כי לא זכה בנפש דקדושה, ואינו עושה פעולות להתכלל בקדושה אמנם המתעסקים בתורה והמשיכו נפש קדושה, מתהפך גופם להיות כמלאכים, שזוכים להקדים עשיה לשמיעה כמוהם. וע\"כ עליהם כתוב, ועוף יעופף על הארץ. שעתיד הקב\"ה, לעשות להם כנפיים כנשרים, וישוטטו בכל העולם. כי הם משוטטים במחשבותיהם בכל העולם כולו, ורואים הנהגת ה' ועכ\"ז, לא לבד שאינם נכשלים בצד הטומאה, אלא שעוד מקבלים כוח להעלות מ\"ן, ולהגדיל כוחם תמיד, כמ\"ש, וקוֹוֵי ה', יחליפו כוח, יעלו אֵבֶר כנשרים. כי ע\"י זה מעלים אבר כנשרים, לשוטט בכל מקרי בני העולם. והם מחליפים כוח תמיד, ומעלים מ\"ן בכוח אמונתם בייחוד ה', וממשיכים תמיד רוח קדושה מלמעלה"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800027","title":null,"paragraphs":["בריאת העולם פירושו שִׁכלול וקיום, באופן שיוכל ונודע, העולם להתקיים ולגמור הכוונה שעליה נברא שזה לעומת זה עשה אלוקים. שכנגד כל כוח שיש בקדושה, עשה הקב\"ה כוח שקול בס\"א כנגד הקדושה כמו שיש ד' עולמות אבי\"ע דקדושה, כן יש ד' עולמות אבי\"ע דטומאה כנגדם וע\"כ בעולם עשיה לא יוכר בין עובד אלוקים ללא עבָדו, שאין בירור כלל בין קדושה לטומאה. ולפי זה, איך אפשר לעולם שיתקיים, כי איך נדע להבדיל בין טוב לרע, בין קדושה לטומאה? אמנם יש בירור אחד חשוב מאוד, והוא לדעת, כי אל אחר הסתרס ולא עושה פרי. וע\"כ הנכשלים בבירור והולכים בדרכי אבי\"ע דטומאה, מתייבש מקורם, ואין להם שום פירות רוחניים לברכה, והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי. והיפוכו הדבקים בקדושה, שזוכים לברכה במעשה ידיהם, כמ\"ש, כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו, ועלֵהו לא ייבּוֹל, וכל אשר יעשה יצליח והוא הבירור היחיד שבעולם העשיה, לדעת אם הוא קדושה או להיפך. כמ\"ש, וּבְחָנוּני נא בזאת, אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והַריקותי לכם ברכה עד בלי די. ואח\"כ כתוב, ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלוקים ללא עבָדו וזהו הקוטב של כל המאמר של האותיות. כי באו כל האותיות כולן, בכדי לברוא העולם, בהוראת מדרגתה בקדושה, המיוחדת לאותה האות. כי כ\"ב אותיות הן פרָטות כל ראשי המדרגות, הנמצאות בד' העולמות אבי\"ע. וכל אות מהן הייתה מעריכה את מעלת מדרגתה, להורות, שע\"י השגת מדרגתה יוכלו בני העולם להגביר את הקדושה על הקליפות, בכדי להגיע אל גמה\"ת הנרצה. והקב\"ה השיב לכל אחת מהן, שיש כנגדה אותו הכוח גם בקליפות, וע\"כ לא ישיגו בני העולם על ידה שום בירור עד שבאה הב', שהוראת מדרגתה היא הברכה, שכנגדה אין שום לעומת בקליפות, כי אל אחר הסתרס ולא עושה פרי. ואז אמר לה הקב\"ה, ודאי בך אברא את העולם. כי בה לבד יש בירור והבחן, לדעת בין עובד ה' ללא עבָדו, משום שלא נמצא לה לעומת בס\"א. וע\"כ, בה ודאי יתקיים העולם, לברר ולהגביר את הקדושה על מרכבות הטומאה, עד שיבולע המוות לנצח, ויבואו לגמה\"ת"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800028","title":null,"paragraphs":["כיאברהם, הוא שורש החסד, שבנשמות ישראל הוא תיקן השכינה הקדושה, לבחינת בית קיבול לאור החסד. וקיבלה החסדים, בעד כל נשמות ישראל, בכל מילואן. ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בה' דבקות תמידית. והשכינה הקדושה הייתה בית מלכות, המלא כל טוב ועונג. ולא היה שום איש, רוצה להיפרד ממנה אפילו לרגע אמנם כל תיקונו של אברהם, היה, שעשה בית קיבול שלם, לבלי שום אפשרות של פגם, לאור החסדים. שהעלה את השכינה הקדושה להשפעה ונחת רוח ליוצרנו. ולא לקבל להנאת עצמנו כלום כי זהו המידה ובית הקיבול של אור החסד. כמ\"ש, האומר, שלי שלך ושלך שלך חסיד, שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו וכיוון, שכל הצמצומים וכל אחיזת הס\"א, הוא רק בקבלה לעצמו, נמצא, שהסיר בזה כל חלאת הקליפות והס\"א לגמרי. וניתקנה השכינה בתכלית הטהרה. אמנם, עוד לא הייתה נגמרת בזה מחשבת הבריאה. כי מחשבת הבריאה הייתה בעיקר, ליהנות לנבראיו. אשר מידת ההנאה, תלויה ושקולה רק בשיעור החשק לקבל. שלפי גדלות החשק לקבל, כן מידת התענוג מהקבלה וע\"כ, אחר שכבר ניתקנה השכינה, רק בכלי של השפעה, בלי קבלה לעצמו כלום, שהוא עניין הסתלקות מלקבל מה', ורק להשפיע אליו לבד, וא\"כ לא הגיע עוד מזה, שום תיקון למחשבת הבריאה השורשית, שאינה באה אלא רק בגדלות החשק לקבל וזהו, שאברהם הוליד את יצחק. כי אחר שיצחק מצא השכינה, בתכלית השלמות והמילוי מאור החסד, ע\"י התיקונים של אברהם, הרגיש את החיסרון שיש בה. שעוד אינה ראויה לקבל כל הכלול במחשבת הבריאה. ע\"כ הלך ותיקן אותה לבית קיבול. באופן, שתהיה ראויה לקבל כל השלמות הנרצה והכלולה במחשבת הבריאה. שעורר גם את החשק, לקבל מה', אלא רק בקבלה ע\"מ להשפיע. פירושו, שחושק מאד לקבל, ורק מטעם שהמשפיע רוצה כן. ולולא שהמשפיע היה רוצה כן, לא היה בו שום רצון של משהו לקבל ממנו ונודע, שקבלה ע\"מ להשפיע, נחשבת להשפעה ממש. ונמצא, שאין עוד לס\"א שום אחיזה, ברצון לקבלה הזו. וע\"כ ניתקנה על ידו השכינה הקדושה, בכל השלמות הגדולה האחרונה. כי עתה היא ראויה, לקבל כל הנועם והרוך, מכל מה שחשב ה', ליהנות לנבראיו, בעת שעלו במחשבה לברוא אותם ולפיכך, נקראת עתה השכינה הקדושה, בבחינת היכל קודשו. כי עתה שוכן בה המלך, בכל הדרו ותפארתו, כמו מלך בהיכלו"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800029","title":null,"paragraphs":["והעניין ההוא של מוליך חמוריהם, המחמר אחריהם, הוא הסיוע לנשמות הצדיקים, הנשלח להן כי לולא ממרומים, בכדי להעלותן ממדרגה למדרגה הסיוע הזה, שהקב\"ה שולח לצדיקים, לא היו יכולים לצאת ממדרגתם ולהתעלות יותר למעלה. ולכן לפי מעלתו ומדרגתו של כל צדיק, שולח לו הקב\"ה נשמה גבוהה ממרומים, המסייעת לו בדרכו והנה בתחילה, אין הצדיק מכיר את הנשמה ההיא כלל. ונדמה לו, שהיא נשמה נמוכה ביותר, שהתלוותה עימו בדרכו. וזה נקרא עיבור נשמת הצדיק. כלומר, שהנשמה של מעלה עוד לא גמרה הסיוע שלה, וע\"כ אינה ניכֶּרת כלל, מי היא. אלא אחר שגמרה כל הסיוע שלה, והביאה את הצדיק למדרגה הרצויה, הנה אז ניכרת אצלו, ורואה את רוממותה. וזה נקרא גילוי נשמת צדיקים"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800030","title":null,"paragraphs":["רבי פינחס היה רגיל לפני רבי רחומאי, בשפת הים של כנרת ואדם גדול וּשְׂבע ימים היה רבי רחומאי, ועיניו כָּהו מראות. אמר לרבי פינחס, שמעתי בוודאי, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן והסתכלתי באור המרגלית ההיא, שהוא יוצא כהארת השמש מנרתיקה, ומאיר את כל העולם ביאור הדברים. המלכות בכל תיקוניה, נקראת אבן טוב, ונקראת מרגלית. ואומר, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. שכבר זכה במלכות, בכל תיקוניה וקישוטיה. והסתכל ברוח הקודש, באור של המרגלית, שהיא מאירה כאור השמש, ביציאתה מנרתיקה, שהוא תיקון העתיד של המלכות, שתהיה אור הלבנה כאור החמה, שאז היא מאירה כל העולם כולו והנה, אחר שאור המלכות נעשה לאור החמה, ועלה עד השמיים שִׂיאה, הנה האירה מהשמיים עד לארץ, בעמוד אחד של אור, לכל העולם כולו. והיה מאיר והולך, עד שהספיק רבי שמעון לתקן כיסא דעתיק יומין כראוי והרמז הוא, שכבר זכה לב' הגילויים שבגמה\"ת, שהם, ששת הפסוקים, שמהפסוק השמיים מספרים ועד תורת ה' תמימה, וששת השמות הכתובים מהפסוק ואין נסתר מחמתו עד סוף המזמור. כי, האור עומד מן השמיים עד הארץ, ומאיר כל העולם, רומז על ששת הפסוקים. ועד שיבוא עתיק יומין, ויישב על הכיסא כראוי, רומז על ששת השמות"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800031","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים באותו הלילה. שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, להיות עימה כל אותו הלילה, ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו, החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב\"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם ביאור הדברים. יש בזה ב' פירושים, ושניהם עולים בקנה אחד: א. כי ימי הגלות נקראים לילה, כי הוא הזמן של הסתרת פניו מבני ישראל. ואז שולטים כל כוחות הפירוד על עובדי ה'. ועכ\"ז, דווקא בעת ההיא, מתחברת הכלה בבעלה, ע\"י תורה ומצוות של הצדיקים, הנקראים בעת ההיא, המחזיקים את התורה. וכל המדרגות הנשגבות, הנקראות סודות התורה, מתגלות על ידיהם. כי ע\"כ הם נקראים עושיהם, שהם, כביכול, העושים של התורה. ונמצא, שימי הגלות נקראים הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, הם המחזיקים את התורה ולאחר גמה\"ת והגאולה השלמה, כמ\"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור. למחרתו, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה. כי אז ישוב הב\"ן להיות ס\"ג, והמ\"ה יהיה ע\"ב. וע\"ב נבחן למחרת היום ולחופה חדשה. והצדיקים בעת ההיא נקראים בני חופה, העוסקים בתורה, שאין בהם עשיה. כי אז נאמר, ומלאה הארץ דעה את ה'. ולהיות הצדיקים הללו, ע\"י מעשיהם הטובים, יעלו הב\"ן להיות ס\"ג, מכוח המשכתם היראה מזמן שעבר, נבחנים שהם עושים את החופה החדשה הזו, וע\"כ נקראים בני חופה ב. ליל שבועות נקרא הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. כי למחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, ביום השבועות, יום קבלת התורה. כי ביום קבלת התורה, היה כבר בחינת גמה\"ת, בחינת בילע המוות לנצח, ומָחָה אדוניי ה' דמעה מעל כל פנים, כמ\"ש בפסוק, חָרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חֵירות, כי באה חירות ממלאך המוות"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800032","title":null,"paragraphs":["חופה, היא כינוס וקיבוץ של כל האו\"ח, שיצא ע\"י המ\"ן, שהעלו הצדיקים בכל אלו הזיווגים של הקב\"ה ושכינתו, שהתגלו בזה אחר זה בכל הימים והזמנים של כי כולם נעשו עתה לאור גדול אחד של או\"ח, העולה וחופף על הקב\"ה ושכינתו, הנקראים עתה חתן וכלה. שהאו\"ח חופף ממעל להם כמו חופה ולפיכך נקראים אז הצדיקים בני חופה. כי לכל אחד יש חלק בחופה זו, בשיעור המ\"ן שהעלה למסך שבמלכות לעליית או\"ח. ושנאמר, השמיים, זהו החתן, הנכנס לחופה. הכוונה היא על העת של גמה\"ת, שאז נקרא הקב\"ה חתן, שנכנס אז לחופתו"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800033","title":null,"paragraphs":["מטרם גמה\"ת, מטרם שהכשרנו את כלי הקבלה שלנו, לקבל רק ע\"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו ולא לטובת עצמנו, נקראת המלכות בשם עצה\"ד טו\"ר כי המלכות היא הנהגת העולם לפי מעשה בני אדם. וכיוון שאין אנו מוכשרים לקבל כל העונג והטוב, שחשב ה' בעדנו במחשבת הבריאה, ע\"כ מוכרחים לקבל הנהגת טו\"ר מהמלכות, שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל סוף, לתקן כלי הקבלה שלנו ע\"מ להשפיע, ולזכות לעונג ולטוב שחשב בעדנו כי הרגשתנו טו\"ר מסבבת ג\"כ שכר ועונש. כי הרגשת הרע גורמת פירוד מאמונת ה'. ונמצא, שאם האדם מתאמץ בעת הרגשתו הרעה, שלא לפגום אמונתו מחמת זה, ויוכל לשמור התורה והמצוות בשלמות, הרי הוא מקבל שכר. ואם חלילה אינו עומד בניסיון ומקבל פירוד, הוא מתמלא בהרהורים רעים ונודע, כי על הרהורים אלו, שהקב\"ה מעניש עליהם כמו על מעשה, שע\"ז כתוב, למען תְפוֹשׂ את בית ישראל בליבם. גם נודע, שצִדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. אכן זה רק בתוהה על הראשונות. אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדם, עד שתוהה על ריבוי המע\"ט שעשה, ואומר, מה בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות. כי אז נעשה רשע גמור, שהרי הוא תוהה על הראשונות והוא מאבד כל המע\"ט שעשה בהרהור רע זה. כמ\"ש, צִדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ועכ\"ז מועילה תשובה. אבל אז נחשב כמתחיל לעבוד ה' מחדש, כקטן שנולד, שכל צדקתו מימים שעברו, חלפה ואינה והנה, הנהגת טו\"ר, גורמת לנו הרבה פעמים עליות וירידות. כל אחד לפי מה שהוא. ותדע, שכל עלייה נחשבת משום זה ליום בפני עצמו. כי מסיבת הירידה הגדולה, שהייתה לו בינתיים, בהיותו תוהה על הראשונות, נמצא בעת עלייה, כקטן שנולד. הרי שבכל עלייה, הוא כמתחיל מחדש לעבוד את ה' וע\"כ נחשבת כל עלייה ליום מיוחד. ועד\"ז כל ירידה נחשבת ללילה מיוחד כמ\"ש, יום ליום יביע אומר. יום קדוש מאלו ימים העליונים של המלך. כלומר, בכל עלייה, שהייתה לאדם, שהתדבק אז בימים העליונים של הקב\"ה, משבחים את החברים ואומרים כל אחד לחברו אותו הדבר שאמר. כי ע\"י הזיווג הגדול שבגמה\"ת, יזכו לתשובה מאהבה, כי יגמרו תיקון כלי הקבלה, שיהיו רק ע\"מ להשפיע נחת רוח לה'. ויתגלה לנו בזיווג הזה כל הטוב והעונג הגדול של מחשבת הבריאה ואז נראה בעליל, כי כל אלו העונשים, שהיו בימי הירידה, עד שבאנו להרהורים לתהות על הראשונות, הם היו המטהרים אותנו, וגורמים ישרים לכל האושר והטוב, שהגיע לנו בעת גמה\"ת. כי לולא אותם העונשים הנוראים, לא באנו לעולם לעונג ולטוב הזה ואז הזדונות האלו נמצאים נהפכים לזכויות ממש ויום ליום יביע אומר. שכל עלייה ועלייה שמטרם גמה\"ת, היא יום אחד מאלו ימים העליונים של המלך, משבחים את החברים. ונמצא עתה, שהוא חוזר ומתגלה בכל הַדרת שלמותו, השייכת לאותו יום, ומשבח לחברים המחזיקים את התורה, עם אותו דבר שאמר כל אחד לחברים, שהוא שָווא עַבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, שהביאם אז לעונשים גדולים כי עתה נהפכו לזכויות, שהרי כל שלמותו ואושרו של אותו יום, לא היו יכולים להתגלות עתה, באותו פאר והדר, לולא העונשים ההם. וע\"כ נחשבו דוברי המילים ההן, ליִראֵי ה' ולחושבי שמו, כמו מע\"ט אמיתיים ושנאמר, יום ליום יביע אותו אומר, ומשבח אותו. כי כל הלילות האלו, שהם הירידות, הייסורים והעונשים, שהפסיקו דבקות ה', עד שנעשו ימים מרובים בזה אחר זה. הנה עתה, אחר שגם הלילות והחושך שבינתיים נעשו גם הם לזכויות ולמע\"ט, ולילה כיום יאיר וחשכה כאורה, שוב אין הפסקות בינתיים, ונמצאים מתחברים כל אחד גדול בלבד ונמצאות כל הזיווגים, שיצאו בזה אחר זה, וגילו עליות ומדרגות נפרדות, כל אחת מחברתה, התקבצו עתה לקומת זיווג אחד גבוה ונישא, המאיר מסוף העולם עד סופו. וכתוב, יום ליום יביע אומר. כי המילה שהפסיקה בין יום ליום, נעשית עתה לשבח גדול, ומשבח אותו, כי נעשה לזכות. וע\"כ נעשו כולם יום אחד לה מטרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור העליון הפשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי, בשביל מציאות נאצלים ונבראים. ולא היה שם ראש וסוף, אלא הכול היה אור פשוט בהשוואה אחת. והוא נקרא אור א\"ס. וכשעלה ברצונו הפשוט, לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים, יצא הבוצינא דקרדינותא, כוח הדין, שהתגלה בתוך המלכות, שיצא מא\"ס. וחקק חקיקה באור העליון, והצטמצם האור, והסתלק מתוך כלי המלכות ומסביב לה. שהסתלקות האור הזה, מכונה חקיקה באור העליון. כי נעשה שם חלל ריק מאור. ובחלל ריק הזה, יצאו אח\"כ כל העולמות ואשר בהם"],"source":"זוהר לעם | הקדמת ספר הזוהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800035","title":null,"paragraphs":["אמרו לו החברים, אם כל התירוץ על בריאת האדם הוא מפני שיכול לעשות תשובה, ויתקן את קלקולו, א\"כ למה כל זה? מוטב היה, שלא לברוא החושך בנוקבא, והאדם לא יבוא לכלל חטא מלכתחילה? והשיב רבי שמעון לחברים, אם לא היה כך, שברא הקב\"ה יצה\"ט ויצה\"ר, שהם אור וחושך, לא היה מצוות ועברות לאדם דבריאה. אלא שהאדם נברא משניהם, מאור ומחושך. וע\"כ אומר הכתוב, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע. כלומר, משום זה נוהג באדם מצוות ועברות. והוכן לו הבחירה. לבחור בין טוב לרע. אמרו לו, למה כל זה? הלוא מוטב היה, שלא ייברא החושך, ולא היה לאדם לא עונש ולא שכר, משייברא, ויחטא, ויגרום לכל אילו קלקולים הרבים שגרם בחטאו אמר להם, מן הדין היה לו לבראו באור וחושך, משום שהתורה נברא בשביל האדם, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא יצוייר שיהיה שכר ועונש, אלא באדם דבריאה, הכלול מאור וחושך, כמ\"ש, לא תוהו בְרָאה לָשֶבת יְצָרה. שלא נברא העולם להיות בתוהו בחושך לרשעים, אלא לָשֶבת יְצָרה, לתת שכר טוב לצדיקים. והשכר הוא השגת התורה, כמ\"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה' כי אורייתא וקב\"ה חד הוא. ואם לא היה נברא האדם באור וחושך, שייתכן בו עניין הבחירה, בין טו\"ר, ועניין שכר ועונש, לא היה אפשרות שיתגלה שכר הטוב הזה לצדיקים, המקובל בתורה, שנבראה בשבילו. אמרו החברים, ודאי שמענו עתה, מה שלא שמענו עוד עד היום. ועתה ברור, שלא ברא הקב\"ה דבר מה, שאינו צריך לו"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800036","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלקים, יהי אור זה הוא האור, שברא הקב\"ה בתחילה, אור העיניים, האור שהראה הקב\"ה לאדה\"ר, והיה רואה בו מסוף העולם ועד סופו, האור שהראה הקב\"ה לדוד, והיה משבח ואומר עליו, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, והוא האור שהראה הקב\"ה למשה, וראה בו מגלעד עד דן, כל ארץ ישראל"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800038","title":null,"paragraphs":["צריכים להעלות התפילה למקום הידוע, כמו אבן הקלע המוקלעת למטרה ידועה, ונזהרים שלא יחטיאו את המטרה, כן צריך להעלות מחשבתו ולכוון בתפילה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800045","title":null,"paragraphs":["בגמה\"ת, כשיתבטל הס\"מ, יתגלה לכל, שהס\"מ לא היה חי מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ\"ש, אין עוד מלבדו"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800046","title":null,"paragraphs":["בנים חיים ומזונות, נמשכים לתחתונים רק מצד עמוד האמצעי, שנקרא בני בכורי ישראל והוא נקרא עה\"ח. שעמוד האמצעי, ישראל, משפיע אל השכינה בשביל התחתונים. שהשפעות החיים אל השכינה, הם בני ישראל התחתונים, הממשיכים חייהם מהשכינה, והשפעת סודות התורה בשביל התחתונים, נחשב למזונות השכינה והתפילה, שהיא זיווגה עם הז\"א, ממשיכה בנים, שהם נשמות, בשביל התחתונים, שעליה אומר, הבה לי בנים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800047","title":null,"paragraphs":["כתוב, ייקוו המים מתחת השמיים. ייקוו המים משום התורה, המכונה מים. אל מקום אחד, ישראל שנשמותיהם של ישראל נמשכות מאותו מקום, שנאמר עליו, ברוך כבוד ה' ממקומו. כבוד ה' פירושו שכינה התחתונה, מלכות. ממקומו, פירושו, שכינה העליונה, בינה. הרי שהבינה נקראת מקום. וכיוון שנשמותיהם הם מבינה, הנקראת מקום, שורה עליהם ודאי השם הוי\"ה. ונאמר בהם, כי חלק ה' עמו. כמ\"ש, ייקוו המים אל מקום אחד. אשר מים, פירושו תורה ומקום אחד, פירושו ישראל, מקבלי התורה. להוציא אוה\"ע, שלא רצו לקבל התורה, וע\"כ נשארה הארץ חרבה ויבשה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800048","title":null,"paragraphs":["נודע שהמאציל התחיל הבריאה ותיקן אותה באופן, שבני ישראל יכלו לגמור אותה, כמ\"ש, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי הבריאה ואתם גומרים אותה כי המאציל תיקן את המלכות רק בט\"ר שבה, ותיקון של מלכות דמלכות מסר לישראל, שיתקנו אותה ע\"י עבודה ושמירה של ט\"ר. ולפיכך, כל עבודת ישראל מטרם גמה\"ת, הוא רק בט\"ר של המלכות, הנבחן לבירורי רפ\"ח ניצוצים, שניתקנו ע\"י המאציל ומבחינה זו נבנו ב' המקדשים למעלה, ה\"ר וה\"ת, וכן למטה. וע\"כ נבחנים שנבנו ע\"י בני אדם, ע\"י עבודת בני אדם, שהוטל עליהם לגמור את הבריאה וכיוון של\"ב ניצוצים אחרונים, השייכים למלכות דמלכות, עוד לא ניתקנו, הרי נמצאים מהם הס\"א והערב רב, המחטיאים את ישראל. ולפיכך נחרבו ב' בתי המקדש אמנם אחר שבני ישראל יבררו כל רפ\"ח ניצוצים מכוח שבירת הכלים, אז יברר הקב\"ה בעצמו את ל\"ב ניצוצים האחרונים, שממלכות דמלכות, הנקראים ל\"ב האבן, כמ\"ש, והסירותי את ל\"ב האבן מבשרכם ואז תתוקן המלכות דמלכות, הבית האחרון. וכמ\"ש, אם ה' לא יבנה בית, כלומר מטרם גמה\"ת, שהעבודה ניתנה לבני אדם, ועל ידיהם נבנו ב' בתי המקדש, הרי שווא עמלו בוניו בו, כי נחרבו. אלא אחר שיגמרו בני האדם את התיקון המוטל עליהם, אז יוריד הקב\"ה את ירושלים בנויה, מלכות דמלכות, ואת ביהמ\"ק בנוי, הפנימיות של המלכות דמלכות. ואז יהיה בניין עדי עד לנצחיות"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800050","title":null,"paragraphs":["אחר שבני אדם מעלים מ\"ן ע\"י מצוות ומע\"ט ממשיכים הארה חדשה מלמעלה, המורידה את המלכות ומקום הזיווג בחזרה למקומה, למטה מת\"ת, ויוצאת מדרגה שלמה, נפש רוח נשמה חיה יחידה, שהם מקובלים בספירות בינה ות\"ת, שנכללו מקודם לכן במלכות, הראויות לקבל אור העליון. ואז גם נשמות הצדיקים מקבלות מוחין עליונים מזו\"ן דאצילות, להיותן נכללות במלכות העליונה הרי שכל המוחין, הם רק מכוח המלכות שעלתה לבינה, ונעשה שם סיום חדש, הנקרא רקיע. ולולא הרקיע לא היו יכולים הזו\"ן לקבל כלום מאור העליון. ולכן מכנה הכתוב את המוחין הללו בשם זוהר הרקיע. כלומר, האור המתגלה בסיום של שיתוף הרחמים בדין. כמ\"ש, והמשכילים, זו\"ן ונשמות הצדיקים, יזהירו כזוהר הרקיע, יקבלו מוחין המאירים, כמו זוהר הרקיע, כי כל המוחין שלהם מזוהר הרקיע באים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800054","title":null,"paragraphs":["פתח רבי שמעון ואמר, האזינו העליונים והתאספו אליהו, התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה אני משביע אותך, קבל רשות מהקב\"ה, ורד כאן. כי מלחמה גדולה הזדמנה לך. חנוך מט\"ט, רד כאן, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך, כי לא לכבודי עשיתי זאת, אלא לכבוד השכינה כי אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכ\"ש רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן ניתקנו והסתדרו אחריהם תכף מדרגות העליונות בפועל ממש. שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם. וכיוון שרבי שמעון הכין עצמו כאן, להילחם עם הנחש הקדמוני ולהכניעו, ע\"י ייחוד הקירטא (אבן הקלע), ולפתוח פתח בשביל באי עולם, שידעו גם הם, איך להכניע את הנחש ונודע, שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם והיה רבי שמעון צריך להימצא בעת ההוא במקום מציאותו של הנחש, בכדי שיוכל להכניעו, ובכדי להיות בטוח, שלא יסתכן בהיותו במקום השפל הזה, לכן ביקש סיוע מאליהו, מט\"ט ובעלי ישיבה העליונה והתחתונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800057","title":null,"paragraphs":["עד שלא ברא הקב\"ה את העולם, היה שמו סתום בו, והיה הוא ושמו הסתום בתוכו, אחד שמו, מלכות. שמטרם הבריאה, הייתה כלולה וסתומה בא\"ס, בלי שום גילוי והיכר. והיה אז הוא ושמו הסתום בו אחד. ולא נגלה דבר, עד שעלה ברצונו לברוא העולם. והיה רושם ובונה עולמות, ולא היה להם קיום ונחרבו. שהעולמות שיצאו מהמלכות בעת צ\"א, הנקראים עולמות דתוהו, שבהם הייתה שבירת הכלים, שהם חורבן עולמות הללו ועליהם אמרו, מתחילה נברא העולם במדה\"ד, מלכות דצ\"א, שנקראת מדה\"ד, ראה, שאין העולם מתקיים, שנחרבו, שיתף עימו מדה\"ר, שהתעטף הקב\"ה, בינה, בעיטוף אחד של אור, וברא את העולם, שהעלה אליה את המלכות, ואורה התמעט משום זה לו\"ק, הנקרא אור עטוף, אשר אז השתתפה מדה\"ד, מלכות, עם מדה\"ר, בינה, שע\"י זה התקיים העולם והוציא מאור עטוף הזה ארזים עליונים הגדולים, מזוהר העליון ההוא. שאח\"כ חזר והמשיך ג\"ר לאור העטוף הנזכר. ושם מרכבה שלו על כ\"ב אותיות רשומות, שהם זו\"ן. כי אותיות אל\"ה דבינה, שבעת קטנות יורדות ממנה לזו\"ן, ובעת גדלות הבינה מחזירתם אצלה, הן נבחנות כמו מרכבה, הנוסעת הנה והנה. ושם מרכבה שלו על כ\"ב אותיות, כלומר זו\"ן בקטנות. ואח\"כ בגדלות נחקקו הזו\"ן בעשרה מאמרות, שפירושם מוחין דג\"ר. ואז התיישבו, שבאו על תיקונם הנרצה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800059","title":null,"paragraphs":["וירא אלקים את כל אשר עשה. וכי לא ראה קודם שעשה? כי כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, שמשמע שראה רק לאחר שעשה אלא הכול ראה הקב\"ה, הן מה שכבר עשה והן קודם שנעשה, אלא הכתוב בא לרבות, שראה כל הדורות העתידים, וכל מה שיתחדש בעולם בכל דור ודור, עוד מטרם שיבואו לעולם. הכתוב, אשר עשה, כל מעשה בראשית, כי במעשה בראשית נברא היסוד והשורש לכל מה שיבוא ויתחדש בעולם. וע\"כ ראה הקב\"ה עוד מקודם שהיה, ושם את הכול במעשה בראשית. מתוך שמעשה בראשית הם יסוד ושורש לכל העתיד לבוא, ע\"כ כלל הקב\"ה בהם, לראות את כל העתיד, לבוא בעולם בכל הדורות כי דרשו חז\"ל בכתוב, ולאמור לציון עמי אתה, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות, ואתם גומרים אותם. כי ה' תיקן כל המציאות, באופן שיוכלו בני אדם לגמור התיקון. וכיוון שגמה\"ת נשאר לבני אדם, א\"כ הם נמצאים שותפים בבריאה. ולפיכך יש ב' בחינות שמיים וארץ: א. מה שכבר תיקן המאציל, והוא הנקרא מעשה בראשית ב. שמיים וארץ החדשים, שיתגלו אחר גמה\"ת, כמ\"ש, השמיים החדשים והארץ החדשה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800064","title":null,"paragraphs":["שזהו אורכתוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך הראשון שגנז אותו הקב\"ה לצדיקים, לאותם יראי חטא. כמ\"ש, ויהי ערב, מצד החושך, ויהי בוקר, מצד האור, ומתוך שהם מתחברים יחד, יום אחד אע\"פ שאור הראשון נגנז ע\"י קו האמצעי, עכ\"ז לא התכוון לגנוז אותו לגמרי, אלא להיפך, התכוון שע\"י הגניזה יוכל אור ההוא להאיר לצדיקים יראי חטא. מתוך שהם זהירים לקבל אור ההוא מלמטה למעלה. כי אין שלמות אלא ע\"י הארת החסדים שבימין עם החכמה שבשמאל ביחד. ואז שמחת הכול בקו האמצעי המייחדם יחד. וזה שמסיים, ויהי ערב, מצד החושך, קו השמאל. ויהי בוקר מצד האור, קו הימין. ומתוך שהם מתחברים יחד ע\"י קו האמצעי, כתוב, יום אחד, שהוא כל השלמות והאחדות"],"source":"זוהר חדש | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800065","title":null,"paragraphs":["כל אדם, המתיירא מפני הקב\"ה, שורה עימו כי אדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי האמונה כראוי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו כדאי שיהיה לו חלק לעוה\"ב אשריהם הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב, כי הקב\"ה חפץ בכבודם. ואורח צדיקים כאור נוגה. מהו כאור נוגה, הוא, כאותו אור המאיר, שברא הקב\"ה במעשה בראשית, זה הוא האור שגנז הקב\"ה לצדיקים לעוה\"ב. הולך ואור, כי הוא הולך ועולה באורו תמיד, ואינו חסר לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800068","title":null,"paragraphs":["היכל החסידים, שמידתם, שלי שלך ושלך שלך כלומר, להשפיע ולא לקבל היכל זה הוא עליון על כל ההיכלות. כי מדרגת החסד היא העליונה מששת הספירות חג\"ת נה\"י וזה הוא היכל העומד על כל ההיכלות, שאי אפשר לזכות בהיכל זה, אלא אחר שנשלם בכל המדרגות שבהיכלות שלמטה. וזהו נבחן, כמו שהיה נסמך ועומד על מדרגותיהם. הוא היכל הימין, כי מדרגת חסד נבחן לקו ימין. ואין מי שישיג אותו, זולת אלו חסידים הקדושים, וכל אלו האוהבים את ריבונם באהבה רבה. ולפֶתח ההיכל עומדים כל אלו שייחדו לריבונם בכל יום, שממשיכים בכל יום גילוי אחדות ה' מא\"ס לספירות ולכל העולמות. והם הראשונים לעלות משם להיכלות יותר גבוהים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800069","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, מצאתי בספרי הקדמונים את הסדר, איך לקשור המדרגות, שהן סודי סודות, בקשר אחד. כלומר, ביאורי ז' היכלות קשר, פירושו ייחוד ב' מדרגות או יותר זה בזה, שיאירו יחד בהארה משותפת אל התחתונים שצריכים לפעמים לסדר התפילה באופן הראוי, ולייחד ייחודים להמתיק ולפייס את ריבונו כראוי, לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים והפתחים. ולא יהיה מי שיִמְחה בידו, שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו רקיעים, פירושם סיומים דצ\"ב, החוֹצים את המדרגות ומשאירם בו\"ק חסר ג\"ר. וג' עולמות בי\"ע יוצאים לחוץ מאצילות, ונעשו עולמות הפירוד וכן הקביעות, מלבד בעת שהצדיקים מעלים מ\"ן, ע\"י עבודה ומעשים טובים, וממשיכים הארת צ\"א, מלמעלה מטבור דא\"ק, הנה אז הארה זו מורידה הרקיע, ממקום בינה בחזרה למקום מלכות, כמו שהיא בצ\"א. וחוזרים הבינה ותו\"מ דכלים למדרגתם, ומשלימים ע\"ס דכלים וג\"ר דאורות. וכן ג' עולמות בי\"ע חוזרים ונעשים אצילות הרי שהצדיקים בעבודתם מבטלים הגבולים דקטנות, המכונים רקיעים, וממשיכים המוחין דגדלות. ועניין זה נבחן שהם קורעים את הרקיעים שנאמר, לקרוע הרקיעים. כלומר, שהם קורעים ומבטלים את הגבולים דקטנות, המוציאים ג' עולמות בי\"ע לפירוד מאצילות, ומחזירים אותם לאצילות"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800071","title":null,"paragraphs":["היכל השישי. הוא הרוח, הנקרא חוט השני הרוח הוא הרצון, אשר כל אלו הרוחות התחתונים רצים אחריו להשיגו, להתדבק בו בנשיקה באהבה היכל הזה, היכל הרצון, להיותו רצון של הכול, מי שקושר קשרים, שמייחד ייחודים, ומעלה את היכלות התחתונים אל ההיכל הזה, זה הוא אשר יָפֶק רצון מה' באהבה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800073","title":null,"paragraphs":["הכוהנים ממשיכים ימין והלוויים ממשיכים שמאל ונכנסים היכל בהיכל, רוח שזה בלי זה אין שלמות ברוח, עד שמתחברים כולם במקומם, כראוי להם, איבר באיבר. שעולים לאצילות לזו\"ן, וכל בחינה דז\"א מתחברת בבחינה שכנגדה בהיכלות. ונשלמים זה מזה, ע\"י זיווג דיסודות. ומתייחדים זה בזה, עד שנעשים אחד, ע\"י זיווג דנשיקין. ומאירים זה בזה ע\"י החיבוק אז נשמה העליונה מכולם, באה מלמעלה ומאירה עליהם, ומאירים כל הנרות, הספירות, בשלמות כראוי. עד שאותו אור העליון מתעורר, וכל ההיכלות נכנסים לקודש קודשים, להיכל השביעי, בזיווג דשביעי בשביעי. והיכל השביעי מתברך ומתמלא, כמו באר מים נובעים ואינם פוסקים. וכל ההיכלות מתברכים למעלה ולמטה כאן סוד הסודות, אור שלא נודע ולא נכנס בחשבון הע\"ס, הרצון שאינו נתפס לעולם. כלומר, אור היחידה. כי הע\"ס מתחילים מחכמה, חב\"ד חג\"ת נהי\"מ, נמתק בתוכם לִפְנַי וְלִפְנים, ורצון ההוא אינו נודע ואינו נתפס אפילו במחשבה, לדעת אותו. ואז כל המדרגות מתייחדים ונעשים רצון אחד עד א\"ס כי בעת שאור היחידה מתמתק ומתלבש לפנַי ולִפְנים של המדרגות, מתייחדים בהארתו כל המדרגות, ונעשו רצון אחד מיוחד עד א\"ס. והכול בשלמות מלמטה ומלמעלה, ומפנימֵי פנימיות עד שנעשו כולם אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800074","title":null,"paragraphs":["בק\"ש, האדם צריך לייחד אדונו ולקשור קשרי וכשמגיע לאחד, הוא צריך לכוון האמונה ברצון הלב בא' של אחד, הסתום ועתיק מכל, ספירת הכתר דז\"א ובח' של אחד יכוון בשמונה מדרגות עליונות, שהן מחכמה עליונה עד צדיק, יסוד. ובד' הגדולה של אחד יכוון בהתדבקות כנ\"י, המלכות, חלקו של דוד, הנקרא עני ואביון, בשעה שהמלכות אינה דבוקה בז\"א, שהיא מתדבקת עתה באלו המדרגות העליונות, הרמוזות בא\"ח של אחד, שהן מכתר עד היסוד דז\"א, אז המלכות גדולה, שעל זה רומזת הד' הגדולה שבאחד. והעולם כולו יונק ממנה, והם השדיים, שהם כמִגְדָלות, מפני שכל העולם יונק מהם, שהשכינה אומרת, אני חוֹמה ושדיי כמגדלות, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום כנ\"י, המלכות, כשהיא בגלות עם בניה בין אוה\"ע, היא נקראת קטנה. כמ\"ש, אחות לנו קטנה וכשישראל מתדבקים בתורה והולכים בדרך האמת, אז מתמלאת המלכות עם שפע, ושלום, יסוד, התחבר במלכות, אז היא משיבה ואומרת, אני חומה ושדיי כמגדלות, שהם גדולים ומלאֵי שפע בשביל העולם. בעת ההיא שמתחבר עימי א\"ז ושלו\"ם ומפרש: א' של אז, עתיקא קדישא מכל, כתר. ז' של אז, היא שבע מדרגות מחכמה עד הוד. ושלום, שנקרא צדיק, יסוד. כיוון שאלו המדרגות מתחברות עימי, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. העיניים הן שבע מדרגות, ז\"ת דחכמה, הנקראות עיני ה', פני ה'. ואז שלום לעולם, וחסד דעתיקא שורה במקום זכר ונוקבא, ז\"א ומלכות. ומשום זה ציווה משה בתורה, ואמר, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, לקשור כל קשרי האמונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800075","title":null,"paragraphs":["סוד החכמה בייחוד הקדוש, ה\"ת של השם הקדוש הנוקבא, היא אור התכלת והשחור, המתחברת ביה\"ו, ז\"א, אור הלבן המאיר לפעמים אור התכלת הוא ד', ולפעמים הוא ה' בעת שישראל אינם דבקים בה למטה, להדליק אותה ולחבר אותה באור הלבן, היא נבחנת לאות ד'. ובעת שישראל מעוררים אותה, שמעלים מ\"ן להתחבר עם אור הלבן, אז נקראת ה' כתוב, כי יהיה נערה בתולה. וכתוב, נער במסורה, בלי ה', משום שלא התחברה בזכר. ובכל מקום שאין זכר ונקבה, אין שם ה'. וע\"כ כתוב, נער בלי ה', והה' עלתה משם, ונשארת הנוקבא אז באות ד', המורה דלוּת ועניוּת שמתחברת באור הלבן המאיר, היא נקראת ה' כי אז הכול מחובר כאחד, הנוקבא מתדבקת באור הלבן, וישראל מתדבקים בה, ועומדים מתחתיה להדליק אותה, ע\"י המ\"ן שמעלים אל\"ה, ואז הכול אחד. כי ז\"א והנוקבא התחברו, וישראל המעלים מ\"ן אל הנוקבא, להדליק אותה, ולחברה עם הז\"א, שלולא המ\"ן שלהם, לא הייתה מתחברת. נמצאים מתחברים גם הם בהם. כי כל השיעור שהתחתון גורם בעליון, זוכה בו גם הוא, ואז נעשו הקב\"ה ושכינתו וישראל אחד וזה הקורבן, העשן העולה מהמערכה, מעורר את אור התכלת להידלק. וכשנדלק, התחבר באור הלבן והנר, השכינה, דולק בייחוד אחד, שמתדבקת באור הלבן ובעשן, ונעשו שלושתם אחד ומשום שדרכו של אור תכלת הזה, לכלות ולשרוף כל מה שהתדבק מתחתיו, כאשר נמצא עת רצון והנר דולק בייחוד אחד, אז כתוב, ותיפול אש ה' ותאכל את העולה. ואז, כאשר נשרף הכול מתחתיו, נודע שהנר, השכינה, דולק בחיבור אחד וייחוד אחד. כי אור תכלת התדבק באור הלבן, והוא אחד. איך הם אחד? אור התכלת, הנוקבא, התחבר עם אור הלבן, ז\"א, ונעשו שניהם אחד. וכן אור התכלת אוכל ושורף מתחתיו חלבים ועולות, שמשמע, שאינו אוכל ושורף מתחתיו, אלא דווקא שעולה לאור הלבן. ונמצא שכול, העשן ואור התכלת, נקשר והתחבר באור הלבן. ואז נמשך השלום בכל העולמות, והכול נקשר בייחוד אחד ואחר שאור התכלת גמר לשרוף ולכלות הכול מתחתיו, באים ומתדבקים בו אז כוהנים ולוויים וישראלים. בחדווה של שירים הלוויים המשוררים בכוונת הלב הכוהנים. בתפילה ישראל. והנר, השכינה, דולק עליהם ומאיר. ומתדבקים האורות כאחד, והעולמות מאירים, והעליונים ותחתונים מתברכים אז נאמר על ישראל, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800078","title":null,"paragraphs":["המשִׂיא את בתו כל עוד שלא נכנסה לבעלה אביה ואימה מתקנים אותה, ונותנים לה כל מה שהיא צריכה. ואחר שהתחברה עם בעלה, הבעל מֵזין אותה, ונותן לה מה שצריכה. תחילה כתוב, וייבן ה'. אשר או\"א תיקנו אותה. ואח\"כ כתוב, ויְביאֶהָ אל האדם, שיתקשרו זה בזה ויתחברו אחד באחד, והבעל ייתן לה מה שצריכה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800080","title":null,"paragraphs":["הנה זה דברי מתיקותויאמר האדם, זאת הפעם להמשיך אהבה עימה, ולהמשיכה לרצונו, לעורר אצלה אהבה. ראה כמה ערֵבים הם דברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם, אלו המילים, עצם מעצמי בשר מבשרי, כדי להראות לה, שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקרא אישה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית. כל הנשים בפניה הן כקוף בפני אדם, אבל לזאת ייקרא אישה, לזאת ולא לאחרת. כי השם אישה מורה אש ה' שלמות הארת שמאל, שנקרא א\"ש, הקשורה באות ה', הנוקבא. וזהו ששיבח אותה לזאת ייקרא אישה. כי מסיבת הארת החכמה, המאירה בה אחר שנכללה בחסדים של בעלה, ניתן לה השם אישה, שהוא הארת החכמה, המכונה אש, כמ\"ש, והיה אור ה' לאש ונאמר, אש\"ה כי אש קשור בה'. זו היא, שאין עוד כמותה. כי הארת החכמה אינה מגולה בשום מדרגה זולתה ע\"כ יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד, כדי להמשיכה באהבה ולהידבק בה. כיוון שהתעורר אליה בכל הדברים האלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800081","title":null,"paragraphs":["שבא לביתו, צריך לשמח את אשתו, משום שאשתו גרמה לו זיווג העליון ההוא כי ע\"י תפילת הדרך, שהתפלל בעודו בביתו, שהיה בשלמות, משום שהיה שרוי בזכר ונוקבא, זכה לזיווג העליון בדרך. הרי שאשתו גרמה לו זיווג העליון שבדרך, השראת השכינה. כיוון שבא אצלה, צריך לשמח אותה מב' טעמים: משום שמחת הזיווג, כי זיווג ההוא שמחה של מצווה. ושמחת המצווה הוא שמחת השכינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800082","title":null,"paragraphs":["תלמידי חכמים, נפרשׁים מנשותיהם כל ימות השבוע, כדי שלא יתבטלו מעסק התורה זיווג העליון מזדווג בהם, והשכינה אינה מסתלקת מהם, כדי שיהיו זכר ונקבה. כיוון שנכנס השבת, צריכים תלמידי חכמים לשמח לנשותיהם, בשביל כבוד זיווג העליון, כי גורמים זיווג עליון להשפעת נשמות, וצריכים לכוון ליבם ברצון ריבונם כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בראשית | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800089","title":null,"paragraphs":["משום שהיו ברצון ולב אחד, ודיברו בלשון הקודש כתוב, לא יִבָּצֵר מהם, אשר יזמו לעשות. ודין העליון לא יכול לשלוט עליהם אנו או החברים שעוסקים בתורה, ואנו בלב אחד ורצון אחד, על אחת כמה וכמה שלא ייבצר מאיתנו, מה שנרצה לעשות מכאן נשמע, שכל אלו בעלי המחלוקת, אין להם קיום. שהרי כל זמן שבני העולם הם אלו עם אלו ברצון אחד ולב אחד, אע\"פ שמורדים בהקב\"ה, לא שלט בהם דין העליון, כמו שאירע בדור הפְּלָגָה וכיוון שנחלקו, מיד כתוב עליהם, ויפץ ה' אותם משם. הרי שלבעלי מחלוקת אין קיום משמע שהכול תלוי בדברי הפה. כי כיוון שהתבלבל שפתם, מיד, ויפץ ה' אותם משם. אבל לעת\"ל, כתוב, כי אז אהפוך לכל העמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו בשכם אחד. והיה ה' למלך על הכול"],"source":"זוהר לעם | פרשת נוח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800090","title":null,"paragraphs":["אילו הייתי נמצא בעולם, כאשררבי שמעון אמר, נתן הקב\"ה ספרו של חנוך בעולם וספרו של אדם, הייתי מתאמץ שלא יהיו נמצאים בין אנשים. משום שכל החכמים לא חששו אז להסתכל בהם, וטעו, להוציא הדברים מפשוטם, בדברים אחרים, להוציאם מרשות העליון דקדושה לרשות אחר, שאינו קדוש אבל עתה, הרי חכמי עולם יודעים דברים וסותמים אותם, שאינם מגלים הסודות, ומתגברים בעבודת ריבונם. וע\"כ עתה מותר לעסוק בסודות"],"source":"זוהר לעם | פרשת נוח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800092","title":null,"paragraphs":["כל הגלויות שגלתה כנ\"י, נתן לה הקב\"ה זמן וקץ והתעוררה תמיד בתשובה. וגלות האחרון אין לו קץ שנאמר, ושבת עד ה' וזמן, אלא הכול תלוי בתשובה אלהיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נִדַחֲךָ בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלהיך, ומשם יקחך א\"כ, איך יהיה זה, שיתעוררו בתשובה כולם ביחד? מי שהוא בסוף השמיים, ומי שהוא בסוף הארץ, איך יתחברו יחד לעשות תשובה? אם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, יתקבצו בזכותם כל הגלות. כי הקב\"ה מצפה תמיד, מתי יחזרו בתשובה, ויעשה להם טוב שכתוב, ולכן יחכה ה' לַחֲנַנכם, מחכה תמיד, מתי יעשו תשובה"],"source":"זוהר חדש | פרשת נוח | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800108","title":null,"paragraphs":["אשריכםאמר רבי אבא, על רבי שמעון ותלמידיו, בעוה\"ז ובעוה\"ב. כולכם קדושים. כולכם בני אלקים הקדוש. כל אחד מכם אחוז ומתקשר במלך הקדוש העליון"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800109","title":null,"paragraphs":["באו כל החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, בכו אוי, כאשר תסתלק מהעולם, מי יאיר אור התורה. אשרי חלקם של החברים, ששמעו דברי תורה הללו מפיך"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800110","title":null,"paragraphs":["דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו מי אל, מי הוא המושל או הממונה, שיכול לעשות דבר מבלעדי ה'? אלא שעושים מה שהצטוו מאת הקב\"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, ואינם יכולים לעשות משהו. ומי צור, ומי הוא תקיף, שיוכל לעשות תוקף וגבורה מעצמו, מבלעדי אלוקינו? אלא כולם הם ביד הקב\"ה, ואינם יכולים לעשות משהו אלא רק ברשותו כי מי אל מבלעדי ה'. כי הכול הוא ברשותו של הקב\"ה. ולא כמו הנראה במראה הכוכבים ומזלות, שהם מראים דבר, והקב\"ה מחליפו לאופן אחר ומי צור מבלעדי אלוקינו, שאין צייר כמו הקב\"ה, שהוא צייר השלם, שעושה ומצייר צורה תוך צורה, עובּר במעי אימו, ומשלים אותה הצורה בכל תיקוניה, ומכניס בתוכה נפש עליונה, הדומה לתיקון העליון"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800112","title":null,"paragraphs":["כשישראל עוסקים בתורה, שמעלים מ\"ן לזו\"ן וממשיכים את קו האמצעי שהוא התורה, מתקיים העולם בשעה שמתעוררת חצות לילה, והקב\"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ\"ש, אז ירננו כל עצי יער מלפני ה', כי בא. הלילה, נוקבא מבחינת שליטתה עצמה, שעיקרה הארת קו השמאל, מהארת החכמה הנמשכת מנקודת השורוק שבאמא. ואין החכמה מאירה אלא מֵחזה ולמטה, כי מחזה ולמעלה של כל פרצוף שולטת המנעולא, ואין הארת החכמה יכולה להתגלות שם. וזו התחלקות הלילה לב' חצאים, כי נקודת חצות הלילה היא נקודת החזה בשעה שמתעוררת חצות לילה, הנוקבא, שמתעוררת לקבל המתקת הבינה, שתאיר מחזה ולמטה שבה, שזה גן עדן, והקב\"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כלומר שהצדיקים מעלים מ\"ן וממשיכים שם הארת קו אמצעי, שהוא הקב\"ה המאיר בגן עדן. כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ\"ש, אז ירננו עצי יער. עצי היער הם אילנות סרק, שאינם עושים פירות. ומטרם ביאת הקב\"ה, נבחנים ספירות הנוקבא כמו עצי היער, שאין בהם פירות. ואחר שהארת הקב\"ה נכנסת שם ע\"י הצדיקים, אז ירננו עצי היער מלפני הויה, כי בא והם עושים פירות"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800113","title":null,"paragraphs":["ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן . יסוד דז\"א היוצא מבינה שחזרה לחכמה, הנקראת עדן. וזה הוא העמוד שהעולם עומד עליו, והוא המשקה לגן, הנוקבא, והגן מושקה ממנו, ועושה ממנו פירות, שהם נשמות בני אדם. וכל הפירות פורחים בעולם, הנוקבא, והן קיום העולם וקיום התורה. פירות האלו הם נשמות הצדיקים, שהן פרי מעשיו של הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800114","title":null,"paragraphs":["כאשר רצה הקב\"ה, הבינה, לברוא העולם, זו\"ן הנקראים שמיים וארץ, הסתכל תוך המחשבה, החכמה, התורה, ורשם רשומות, והמשיך אור החכמה אל זו\"ן, אל שמיים וארץ. והעולם לא היה יכול לעמוד, שלא יכלו לקבל האור, מחמת כוח הצמצום והדין שהיה במלכות עד שברא תשובה, שהיא היכל פנימי ועליון וסתום. עד שברא תשובה, פירושו, עד שהעלה המלכות לבינה, שאז נקראת הבינה בשם תשובה, שהתמעטה הבינה בנקודה בהיכל, שבזה התמתקה מדה\"ד שבמלכות, בבינה, ונעשית ראויה לקבל אור החכמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800115","title":null,"paragraphs":["מתעורר צדבחצות הלילה, כשתרנגולים נעורים, צפון ברוח, קו שמאל בהארת השורוק, הארת חכמה בחוסר חסדים, ג\"ר דרוח. קם בקיומו השרביט של צד דרום, קו הימין, חסדים, ומזדווג באותו הרוח של קו שמאל, ונכללו זה בזה. ואז שָכְכו דיניו של קו שמאל, ונמתק בחסדים. אז מתעורר הקב\"ה במנהגו להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן בשעה ההיא, אשרי חלקו של האדם הקם להשתעשע בתורה, כי הקב\"ה וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו, כמ\"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני ולא עוד, אלא הקב\"ה מושך עליו חוט של חסד, שיהיה נשמר בעולם, כדי שהעליונים והתחתונים ישמרו אותו. כמ\"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי כל מי שעוסק באותה שעה בתורה, ודאי שיש לו חלק תמידי בעוה\"ב. מהו תמידי? המוחין הללו נמשכים מישסו\"ת, שזיווגם נפסק ואינו תמידי. אלא בכל חצות לילה, כאשר הקב\"ה מתעורר בגן עדן, כל אלו הנטיעות, הספירות, שבגן עדן, הנוקבא, יושקו ביותר מאותו הנחל, הנקרא נחל קדומים נחל עדנים, או\"א עילאין, שמימיו אינם נפסקים לעולם, שזיווג או\"א לא נפסק. ומי שקם ועוסק בתורה, הנחל ההוא כאילו נשפך על ראשו, ומשקה אותו בתוך הנטיעות שבגן עדן. וע\"כ יש לו חלק תמידי גם במוחין דעוה\"ב, ישסו\"ת, כי המוחין דאו\"א כלולים בתוכם גם המוחין דישסו\"ת ולא עוד, אלא, הואיל וכל הצדיקים שבתוך גן העדן מקשיבים לו, שׂמים לו חלק באותו שיקוי הנחל, שהם המוחין דאו\"א עילאין. ונמצא שיש לו חלק תמידי לעוה\"ב, שהם כלולים במוחין דאו\"א"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800116","title":null,"paragraphs":["ברכו ה' מלאכיו עושי דברו, לשמוע בקול דְבָרו אשרי הם ישראל מכל שאר אוה\"ע, שהקב\"ה בחר בהם מכל שאר העמים. ועשה אותם לחלקו ולנחלתו וע\"כ נתן להם התורה הקדושה, משום שכולם היו ברצון אחד על הר סיני, והקדימו עשיה לשמיעה שאמרו נעשה קודם לנשמע כיוון שהקדימו עשיה לשמיעה, קרא הקב\"ה למלאכים. אמר להם, עד כאן הייתם לפניי יחידים בעולם, מכאן ואילך הנה בניי בארץ חברים עימכם לכל דבר, אין לכם רשות לקדש את שמי, עד שישראל יתחברו עימכם בארץ. וכולכם יחד תהיו חברים לקדש את שמי, משום שהקדימו עשיה לשמיעה, כמו המלאכים העליונים עושים ברקיע, כמ\"ש, ברכו ה' מלאכיו עושי דברו מתחילה, ואח\"כ כתוב, לשמוע בקול דברו ברכו ה' מלאכיו. אלו הם הצדיקים בארץ, שהם נחשבים לפני הקב\"ה כמו מלאכים העליונים ברקיע, משום שהם גיבורי כוח, שמתגברים על יצרם, כגיבור המתגבר על שונאיו. לשמוע בקול דברו, שזוכים בכל יום לשמוע קול ממרום ובכל שעה שצריכים"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800117","title":null,"paragraphs":["כאשר ברא אלוקים את העולם, לא היה העולם עומד, אלא היה מתמוטט לכאן ולכאן אמר הקב\"ה אל העולם, מה לך שאתה מתמוטט? אמר לו, ריבונו של עולם, איני יכול לעמוד, כי אין בי יסוד שעליו אעמוד אמר לו הקב\"ה, הרי אני עתיד להעמיד בתוכך צדיק אחד, אברהם, שהוא יאהב אותי. מיד עמד העולם על קיומו. כתוב, אלה תולדות השמיים וארץ בהִבָראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם, כי באברהם התקיים העולם העולם השיב להקב\"ה, אותו אברהם, עתיד שיצאו ממנו בנים, שיחריבו את ביהמ\"ק, וישרפו התורה אמר לו הקב\"ה, אדם אחד עתיד לצאת ממנו, יעקב, ויצאו ממנו י\"ב שבטים כולם צדיקים. מיד התקיים העולם בשבילו"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800119","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה אמר לכנ\"י, לשכינה, ממני פֶרְייךָ נמצא ולא כתוב, פִריִי נמצא, אלא, פרייך, להורות על אותה השתוקקות של הנקבה, העושה בחינת הנקבה של הנפש, שנכללת בכוחו של הזכר. ונכללו נפש הנקבה בנפש הזכר, ונעשו אחד, כלולים זה בזה. ואח\"כ נמצאים שניהם נפרדים בעולם. ודאי שבכוחו של הזכר נמצא הפרי של הנוקבא בעולם. פרייך, פירות הנקבה, הנפש הנמשך בהשתוקקותה. ומשמיענו הכתוב, שאפילו נפש הנקבה אינה מבחינתה עצמה, אלא מכוח התכללותה בנפש הזכר. וע\"כ אמר, ממני פרייך נמצא ממני פרייך נמצא. כי בהשתוקקות הנקבה עצמה, שמשם באה הנקבה של הנפש, נמצא פריו של הזכר. כי לולא השתוקקות הנקבה אל הזכר, לא היו נעשים פירות בעולם, כלומר שלא היו שום תולדות כתוב, הניצנים נראו בארץ כאשר ברא הקב\"ה את העולם, נתן בארץ כל הכוח הראוי לה, אבל לא הוציאה פירות בעולם עד שנברא האדם. כיוון שנברא האדם הכול נראה בעולם, שהארץ גילתה פירותיה וכוחותיה שנפקדו בה. ואז נאמר, הניצנים נראו בארץ כעין זה, לא נתנו השמיים כוחות לארץ עד שבא אדם. כמ\"ש, וכל שיח השדה טרם היה בארץ, כי לא המטיר, נסתרו בה כל אלו התולדות ולא נגלו, והשמיים נעצרו ולא המטירו על הארץ משום שאדם אין, שלא נמצא ועוד לא נברא, והכול נעכב מלהתגלות בסיבתו. כיוון שנראה אדם, מיד הניצנים נראו בארץ וכל הכוחות שנסתרו התגלו וניתנו בה עת הזמיר הגיע, שניתקן תיקון של שירוֹת ותשבחות לזמר לפני הקב\"ה, מה שלא היה מטרם שנברא האדם. וקול התור נשמע בארצנו, זהו הדיבור של הקב\"ה שלא היה נמצא בעולם מטרם שנברא האדם, כיוון שנמצא האדם נמצא הכול"],"source":"זוהר לעם | פרשת לך לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800120","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה גרם סיבות ומעשים בעולם, כדי לעשות הכול כראוי, והכול יוצא ונמשך למטה בעולם מן העיקר והשורש שלמעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800123","title":null,"paragraphs":["כמה יש להם לבני אדם להסתכל במעשיו של כי כל מי שעוסק הקב\"ה ולעסוק בתורה יום ולילה בתורה, הקב\"ה משתבח בו למעלה ומשתבח בו למטה כי התורה היא עץ חיים לכל אלו העוסקים בה, לתת להם חיים בעוה\"ז ולתת להם חיים בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800125","title":null,"paragraphs":["נודע בשערים בעלה. הקב\"ה מתעלה בכבודו, כי הוא גנוז וסתום בהעלאה גדולה אין בעולם, ולא היה מיום שנברא העולם מי שיוכל לעמוד על החכמה שלו. וע\"כ לא יוכל מי לעמוד על חכמתו משום שהוא גנוז וסתום ונעלה למעלה למעלה וכל העליונים והתחתונים אינם יכולים להשיגו, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו התחתונים אומרים שהשכינה היא למעלה, כמ\"ש, על השמיים כבודו. והעליונים אומרים, שהשכינה היא למטה, כמ\"ש, על כל הארץ כבודך. עד שכל העליונים והתחתונים אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שלא נודע ולא היה מי שיכול לעמוד בו. ואיך נאמר, נודע בשערים בעלה? אלא נודע בשערים בעלה, זהו הקב\"ה, שנודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בליבו כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בליבו כך נודע בליבו. ומשום זה כתוב, נודע בשערים, באלו השיעורים שכל אחד משער בליבו. אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו נודע בשערים בעלה. מהו שערים? כמ\"ש, שׂאו שערים ראשיכם. ומכוח אלו השערים שהם מדרגות עליונות, בכוחם נודע הקב\"ה, ואם לא היו אלו השערים לא היו יכולים להשיג בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800128","title":null,"paragraphs":["יש פתח לפתח ומדרגה למדרגה, ומהם נודע כבודו של הקב\"ה פתח האוהל זה פתח של צדק, המלכות, כמ\"ש, פִּתחו לי שערי צדק. זהו פתח הראשון להיכנס בו בהשגה. ובפתח הזה נראים כל שאר פתחים העליונים. מי שזכה לפתח הזה, זכה להשיג אותו ואת כל שאר הפתחים עימו, משום שכולם שורים עליו ועתה שפתח התחתון, פתח האוהל, פתח הצדק, לא נודע, משום שישראל בגלות, כל הפתחים הסתלקו ממנו ואינם יכולים לדעת ולהשיג. אבל בזמן שיֵצאו ישראל מהגלות, עתידים כל המדרגות העליונות לשרות על פתח הצדק כראוי ואז ידעו העולם חכמה עליונה היקרה מה שלא ידעו מקודם לכן. כמ\"ש, ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה. כולם עתידים לשרות על פתח התחתון, שהוא פתח האוהל, המלכות. וכולם עתידים לשרות על מלך המשיח כדי לדון העולם, כמ\"ש, ושפט בצדק דלים"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800129","title":null,"paragraphs":["וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קצים וחשבונות של הגאולה. ובאותו הזמן תתגלה לכל"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800131","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להתדבק למעלה ברוח הקודש, הנה במעשה ובדיבור ולכוון באותו הדבר, בכוונת הלב תלוי הדבר, שיוכל להמשיך אליו מלמעלה למטה ולהתדבק בדבר במה שאדם נמשך בעוה\"ז, כן מושכים אותו כשיוצא מהעוה\"ז. ובמה שהתדבק ונמשך אחריו בעוה\"ז, כן הוא מתדבק בו בעולם האמת, אם בקודש בקודש, אם בטומאה בטומאה אם בקודש, מושכים אותו לצד הקדושה והתדבק בו למעלה ונעשה ממונה משמש לשמש לפני הקב\"ה, בין כל המלאכים. כל כך הוא מתדבק למעלה ועומד בין אלו הקדושים, שכתוב, ונתתי לך מַהלכים בין העומדים האלה כן כעין זה, אם בטומאה, התדבק בעוה\"ז, מושכים אותו אל צד הטומאה, ונעשה כאחד מהם להתדבק בהם, והם נקראים מזיקי בני אדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800132","title":null,"paragraphs":["והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפועלם הקב\"ה מסבב סיבות בעולם ומביא אורות משחיתים שיעשו מעשיו, ואח\"כ מהפך אותם ועושה אותם באופן אחר. מדרך הקב\"ה להביא תחילה אורות משחיתים, העושים מעשים של חורבן, ואח\"כ מהפך אותם ומתקן אותם במה מהפך אותם? הקב\"ה עושה תחבולות ומסבב סיבות להפך אותם עד שאינם כמו הקודמים. לפי פועלם של בני אדם, לפי המעשים שהם עושים, כך מהפך אותם המעשים. שמעשי בני אדם גורמים להפוך אותם המעשים בכל מה שהקב\"ה מצווה אותם על פני תבל, שמקבלים כל מיני צורות שבעולם לפי ערך מעשיהם של בני אדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800133","title":null,"paragraphs":["ואלה הגויים, אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל מסתכל הייתי באותו העולם הנצחי, ואין העולם עומד, אלא על אלו הצדיקים המושלים על רצון ליבם. שנאמר עדות ביהוסף שמו. למה זכה יוסף לאותה המעלה והמלכות? בשביל שכבש יצרו. כי למדנו, כל הכובש את יצרו, מלכות שמיים ממתינה עליו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800135","title":null,"paragraphs":["מי שזוכה בצדקה עם בני אדם בשעה שהדין שורה בעולם , הקב\"ה זוכר לו אותו צדקה שעשה, משום שבכל שעה שאדם זוכה, נכתב לו כן למעלה. וע\"כ אפילו בשעה שהדין שורה בעולם, הקב\"ה זוכר לו את הטוב שעשה וזכה עם בני אדם, כמ\"ש, וצדקה תציל ממוות"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800136","title":null,"paragraphs":["כשחטא אדה\"ר, חטא בעצה\"ד טו\"ר. והוא חטא בו וגרם מוות לכל העולם. כתוב, ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעה\"ח ואכל וחי לעולם. וכשבא אברהם, תיקן את העולם בעץ האחר שהוא עה\"ח, והודיע האמונה לכל בני העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800137","title":null,"paragraphs":["ואברהם היֹה יהיה. יהיה בגי' שלושים יום אחד יצא רבי שמעון, וראה העולם שהוא חשוך ואפל ונסתם אורו. אמר לרבי אלעזר, בוא ונראה מה רוצה הקב\"ה. הלכו ומצאו מלאך אחד, שהיה דומה להר גדול, והוציא שלושים להבות אש מפיו אמר לו רבי שמעון, מה אתה רוצה לעשות? אמר לו, אני רוצה להחריב העולם, משום שלא נמצאים שלושים צדיקים בדור. כי כך גזר הקב\"ה על אברהם ואברהם היֹה יהיה. יהיה בגי' שלושים. אמר לו רבי שמעון, בבקשה ממך, לך לפני הקב\"ה ואמור לו, רבי שמעון נמצא בעולם, שזכותו גדולה כמו שלושים צדיקים הלך המלאך לפני הקב\"ה, ואמר לו, ריבון העולם, גלוי לפניך מה שאמר לי רבי שמעון. אמר לו הקב\"ה, לך החרב העולם, ואל תביט על רבי שמעון כשבא, ראה רבי שמעון את המלאך. אמר לו, אם לא תלך להקב\"ה בשליחותי, אגזור עליך, שלא תיכנס לשמיים, ותהיה במקום עזא ועזאל, שהפיל אותם ה' משמיים לארץ. וכשתבוא לפני הקב\"ה, תאמר לו, ואם אין שלושים צדיקים בעולם, יהיו עשרים. כי כך כתוב, לא אעשה בעבור העשרים ואם אין עשרים, יהיו עשרה. כי אח\"כ כתוב, לא אשחית בעבור העשרה. ואם אין עשרה, יהיו שניים, שהם אני ובני, כי כך כתוב, על פי שניים עדים יקום דבר. ואין דבר אלא העולם, שכתוב, בדבר ה' שמיים נעשו. ואם אין שניים, הרי יש אחד, ואני הוא, שכתוב, וצדיק יסוד עולם. בה בשעה יצא קול משמיים ואמר, אשרי חלקך רבי שמעון, שהקב\"ה גוזר למעלה, ואתה מבטל למטה. עליך כתוב, רצון יראיו יעשה. צורתו של אדה\"ר ויופיו, הייתה כזוהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב\"ה לצדיקים לעוה\"ב"],"source":"זוהר חדש | פרשת וירא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800138","title":null,"paragraphs":["כמה מקומות מתוקנים יש לו להקב\"ה בעולם ההוא. ובכולם יש בתי דירה לצדיקים, לכל אחד ואחד לפי מדרגתו כראוי לו"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800139","title":null,"paragraphs":["אשריהם הצדיקים, שצפוּן להם הרבה טוב לעולם ההוא ואין מקום פנימי כל כך לכל אלו הצדיקים, כמו אותם היודעים סוד ריבונם, ויודעים להידבק בו בכל יום להבין דבר חכמה, ומחכים לה להבין בירורו של הדבר, ולדעת את ריבונם, אלו הם שריבונם משתבח בהם בכל יום, אלו הם הבאים בין עליונים הקדושים, ואלו נכנסים בכל שערים העליונים, ואין מי שיִמְחה בידיהם. אשרי חלקם בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800140","title":null,"paragraphs":["גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך כמה הם שוטים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לעסוק בתורה. שהרי התורה הוא כל החיים, וכל חירות, וכל הטוב בעוה\"ז ובעוה\"ב. חיים הוא בעוה\"ז, שיזכו לימים שלמים בעוה\"ז, ויזכה לימים ארוכים בעוה\"ב, בשביל שהם חיים שלמים, הם חיים של שמחה, חיים בלי עצבות, חיים שהם חיים, חירות בעוה\"ז, חירות מכל. כי כל מי שעוסק בתורה לא יוכלו לשלוט עליו כל עמי העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800142","title":null,"paragraphs":["בעת שחכמי האמת מבארים סודות הכתובים הנה אותן המדרגות שהכתובים מדברים מהן, באות בעצמן לאותם החכמים בעת ההוא, וממציאות את עצמן שיביאו אותן לגילוי. וזולת הסיוע שלהן, לא היה להם כוח לגלות שום סוד"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800143","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של הצדיקים בעוה\"ב, שכך הוא התורה בליבם כמו מעיין גדול, שאע\"פ שסותמים אותו, מרוב המים יפרצו וייפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800144","title":null,"paragraphs":["כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד הוא, הקב\"ה, ושמו אחד, השכינה. שכתוב, ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, השכינה, והוּא, ז\"א, אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800145","title":null,"paragraphs":["וכל ימיו היה תשוקתואברהם התקרב אל הקב\"ה בזה, שיתקרב אליו. ולא התקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת, אלא מעשיו הטובים הקריבו אותו בכל יום ויום ממדרגה למדרגה, עד שהתעלה במדרגתו כשהיה זקן ונכנס במדרגות העליונות כראוי, שכתוב, ואברהם זקן, אז בא בימים, בימים אלו העליונים, בימים אלו הידועים בסוד האמונה. וה' בירך את אברהם בכל. יסוד דאו\"א עילאין הנקרא כל, שמשם יוצאות כל הברכות וכל טוב. כי שִׁפעו אינו נפסק לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800146","title":null,"paragraphs":["ולשעה שעתיד הקב\"ה לפקוד את עמו, להוציאם מגלות, כנ\"י, השכינה, תשוב תחילה מהגלות, ותלך לביהמ\"ק, מטעם שביהמ\"ק נבנה תחילה לקיבוץ גלויות, ששם השראת השכינה. וע\"כ גם השכינה מקדימה לצאת מהגלות. ויאמר לה הקב\"ה, קומי מעפר. והשכינה משיבה ואמרה, לאיזה מקום אלך, הרי ביתי חרב, היכלי נשרף באש? עד שהקב\"ה יבנה ביהמ\"ק מִתחילה, ויתקן ההיכל, ויבנה עיר ירושלים ואחר זה יקים את השכינה מעפר"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800147","title":null,"paragraphs":["בשעה שעתיד הקב\"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות צורות, באותה הצורה ממש שהיו בעוה\"ז ויוריד אותן הקב\"ה אל הגופים שלהם, ויקרא אותן בשמות, כמ\"ש, לכולם בשם יקרא. וכל נשמה תיכנס למקומה בגוף, ויקומו לתחייה בעולם כראוי. ואז יהיה העולם שלם כשביקש הקב\"ה, ועלה ברצון לפניו, לברוא העולם, היה מסתכל בתורה וברא אותו. ובכל פעולה ופעולה, שברא הקב\"ה בעולם, היה מסתכל בתורה ובְרָאָה, וכמ\"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן ואהיה שעשועים יום יום אל תקרא אָמוֹן אלא אוֹמן, שהייתה כלי אומנותו כשרצה לברוא את האדם, אמרה התורה לפניו, אם יהיה נברא האדם ואח\"כ יחטא, ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לשווא, הרי לא יוכל לסבול את דינך. אמר לה הקב\"ה, הרי בראתי תשובה מטרם שבראתי העולם. ואם יחטא, יוכל לעשות תשובה, ואמחול לו אמר הקב\"ה לעולם, בשעה שברא אותו, וברא את האדם: עולם, אתה וטִבעך אינם עומדים אלא על התורה, ומשום זה בראתי בך אדם, כדי שיעסוק בתורה. ואם לא יעסוק בתורה, הרי אני מחזירך לתוהו ובוהו. והכול הוא בשביל האדם. והתורה עומדת ומכריזה לפני בני אדם, כדי שיעסקו וישתדלו בתורה, ואין מי שיטה אוזניו"],"source":"זוהר לעם | פרשת חיי שרה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800149","title":null,"paragraphs":["כל מה שהקב\"ה עושה בארץ, הכול הוא בסוד החכמה, והכול הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה והכול הוא כראוי להיות. ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב\"ה ואין לך דבר קטן, שלא יהיו בו כמה דרכים ושבילים וסודות חכמה העליונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800150","title":null,"paragraphs":["כמה סודות התורה נמצאים בכל פעולה ופעולה שכתוב בתורה, ובכל מילה ומילה יש בה חכמה ותורת אמת. ועל כן מילות התורה מילות קדושות הן, להראות מהן נפלאות. כמ\"ש, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800151","title":null,"paragraphs":["לא יבטח אדם ויאמר, הקב\"ה יצילנו, או הקב\"ה אלא ישׂים מִבטחו בהקב\"ה, שיעזור יעשה לי כך וכך לו כמו שצריך, כאשר ישתדל במצוות התורה, וישתדל ללכת בדרך האמת. וכיוון שאדם בא לטהר, עוזרים אותו בוודאי. ובזה יבטח בהקב\"ה, שהוא יעזור אותו ויבטח בו, ולא ישים מבטחו באחר זולתו ויעשה את ליבו כראוי, שלא יבוא בו הרהור זר אלא כאותה מסילה, המתוקנת לעבור בה לכל מקום שצריכים, הן לימין והן לשמאל. וכן יהיה ליבו כלומר, שבין אם הקב\"ה יעשה עימו טובה או להיפך, יהיה ליבו מוכן ומתוקן, שלא יהרהר אחר הקב\"ה בשום פנים שבעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800152","title":null,"paragraphs":["ברכו את ה' כל עבדי ה' מי הם הראויים לברך את הקב\"ה? כל עבדי ה'. כי אע\"פ שכל אדם בעולם מישראל, כולם ראויים לברך את הקב\"ה. אבל ברכות, שבשבילם יתברכו עליונים ותחתונים, מי הם המברכים אותו? עבדי ה'. ומי הם שברכתם ברכה? העומדים בבית ה' בלילות. אלו הם הקמים בחצות לילה, ומתעוררים לקרוא בתורה. הם העומדים בבית ה' בלילות. ושניהם צריכים, שיהיו עבדי ה', ושיקומו בחצות לילה. כי אז הקב\"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800153","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים שהוא עושה תמיד. כי אם היה עושה כן, לא היה העולם יכול להתקיים אלא הקב\"ה מאריך אפו עם הצדיקים ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה, שיתקיימו בעוה\"ז ובעוה\"ב. כי אם בשוב רשע מדרכו, וְחָיָה בעוה\"ז ובעוה\"ב. משום זה מאריך אפו להם תמיד. או מטעם, שיֵצא מהם בעולם גזע טוב, כמו שיצא אברהם מתרח, שהוא הוציא גזע ושורש טוב בעולם אבל הקב\"ה מדקדק תמיד עם הצדיקים בכל מעשיהם שעושים, משום שיודע, שלא יטו לימין או לשמאל. וע\"כ הוא מנסה אותם. ולא בשביל עצמו הקב\"ה מנסה אותם, שהרי יודע יִצְרם ותוקף אמונתם, ואינו צריך לנסותם. אלא שמנסה אותם, כדי להרים ראשם בזכות הניסיונות"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800157","title":null,"paragraphs":["ונודע, שבסיבת שבירת הכלים, נפלו ש\"ך ניצוצין מהקדושה אל הקליפות, שאח\"כ תיקן המאציל חלק מהם. ובסיבת החטא דעצה\"ד חזרו ונפלו לקליפות. וכל עבודתינו בתורה ומצוות הוא להוציא אלו ש\"ך ניצוצין מן הקליפות ולהחזירם אל הקדושה והם המ\"ן, שאנו מעלים, הממשיכים כל המוחין שבמשך ש\"ך הניצוצין, ע\"י המוחין הנמשכים מהם, אז יהיה גמה\"ת"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800158","title":null,"paragraphs":["סעודה של הצדיקים לעת\"ל, שתהיה מלוויתן ומשור הבר. אמרו חכמים לרוב העולם, שהם מוזמנים לסעודה זו. עתידים לאכול ולשמוח בסעודה גדולה, שעתיד הקב\"ה לעשות להם. וע\"כ רוב העולם סובלים - הגלות בשביל אותו הסעודה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800159","title":null,"paragraphs":["ביום שישמח ה' במעשיו, עתידים הצדיקים להשיג את הקב\"ה בליבם, ויתרבה אז החכמה בליבם, כמו שהיו רואים אותו בעין אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן"],"source":"זוהר לעם | פרשת תולדות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800160","title":null,"paragraphs":["אמר רבי, כל הדברים יִכְלו והתורה לא תִכְלה ואין דבר חביב לפני הקב\"ה, כמו התורה ולומדיה. כל העוסק בתורה בכל יום יתחדשו לו סודות שלמעלה"],"source":"זוהר חדש | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800161","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל, שהקב\"ה נתן להם תורת אמת כי כל מי שעוסק בתורה, יש לעסוק בה יום ולילה, לו חירות מכל דבר, חירות מן המוות, שאינו יכול לשלוט עליו. כי כל מי שעוסק בתורה ונאחז בה, נאחז בעה\"ח. ואם מרפה את עצמו מעה\"ח, הרי עץ המוות שורה עליו ונאחז בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800162","title":null,"paragraphs":["אוי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בדברי תורה, בהם תבונה, דברי תורה דומים בעיניהם, כאילו הכול היה דברים ריקניים ואין בהם תועלת. והכול הוא משום שהם ריקניים מדעת ותבונה, כי כל הדברים שבתורה כולם הם דברים עליונים ויקרים וכל הטיפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שאינם יודעים, אלא עוד שאומרים, שדברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם, כאשר ידרוש מהם הקב\"ה על כלימתה של התורה, וייענשו בעונש הראוי למורד בריבונו כתוב בתורה, כי לא דבר ריק הוא. ואם הוא ריק, אך מכם הוא ריק. כי התורה כולה מלאה מכל אבנים טובות, מכל טוב שבעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800163","title":null,"paragraphs":["אהוב למעלה ואהובכשהאדם אוחז בדרכי התורה, למטה, ונעשה אהובו של הקב\"ה, שהיה אהובו של הקב\"ה ואהב אותו, וכאשר האדם נוטה מדרכי התורה, אז צר כוח, כ\"ח, השכינה, שנעשתה צר ואויב שלו, והוא נעשה שונא שלה. ורע ההוא, יצה\"ר, שולט עליו, עד שהוא מקטרג עליו בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800164","title":null,"paragraphs":["אפילו שניים יושבים ועוסקים בתורה, נותנים גדולה ועוז ותפארת התורה אל הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800165","title":null,"paragraphs":["סודות התורה ניתנו לחכמים, לאותם שעוסקים תמיד בתורה כל מי שעוסק בתורה כל צורכו, מעלים את נשמתו למעלה בעת שישן בשנתו, ומלמדים אותו מעוֹמְקי התורה, וממנה דובבים ורוחשים שפתיו ביום. כמ\"ש, דובב שפתֵי ישֵׁנים כל העוסק בתורה לשמה, בלילה כשהוא ישן, נשמתו עולה למעלה, ומראים לה אותם הדברים העתידים להיות בעולם"],"source":"זוהר חדש | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800166","title":null,"paragraphs":["דבקה נפשי אחריך דוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב\"ה, ולא דאג לדברים אחרים שבעולם, אלא להתדבק בו בנפשו ורצונו. וכיוון שהיה מתדבק בהקב\"ה, היה תומך בו ולא עזבו. כמ\"ש, בי תמכה ימינך. מכאן נשמע, כשבא אדם להתדבק בהקב\"ה, הקב\"ה אוחז בו ואינו עוזב אותו דבקה נפשי אחריך. בשביל שתתעטר מדרגתו למעלה, כי כשמדרגתו מתדבק במדרגות העליונות לעלות אחריהן, אז אוחז בו הימין, חסדים, להעלותו ולחַבְּרו עם הימין בחיבור אחד כראוי. כמ\"ש, ותאחזני ימינך. וימינו תחבקני. בי תמכה ימינך וכשהוא אוחז בהקב\"ה, כתוב, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והוא ייחוד אחד וחיבור אחד עם הקב\"ה. וכשהוא חיבור אחד עימו, אז מתמלאת המדרגה שלו ומתברכת"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800167","title":null,"paragraphs":["אודה את ה' בכל לבב דוד, בסוד העליון של השם הקדוש הויה, רצה להודות אל הקב\"ה. אודה ה' בכל לבב, ביצה\"ט וביצה\"ר, שהם ב' לבבות, בב' היצרים השוכנים בלב, בב' צדדים ימין ושמאל"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800169","title":null,"paragraphs":["עושה צדקה בכל עת. וכי בכל עת יכול האדם לעשות צדקה? מי שהולך בדרכי התורה, ועושה צדקה עם אלו הצריכים צדקה, נבחן לעושה צדקה בכל עת, כי כל מי שעושה צדקה עם העני, הוא מרבה צדקה, הנוקבא, למעלה ולמטה. שגורם זיווג זו\"ן למעלה, ושפע ברכות למטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800170","title":null,"paragraphs":["השכינה מתקשרת עם הולכי דרכים לשמרם כל מי שעוסק בדברי תורה, ומתאמץ בה, זוכה להמשיך אותה, ז\"א שהוא תורה. ואז יתקשר בהם ז\"א ונוקבא, שהיא השכינה, בייחוד אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800171","title":null,"paragraphs":["שלמה המלך אמר, אם חָכַמְתָ חָכַמְתָ לָךְ כי כשיתחכם האדם בתורה, התועלת שלו הוא, ולא של התורה, כי בתורה אינו יכול להוסיף אפילו אות אחת. ולַצְתָ, לבדך תישא, כי לא יגרע כלום, משום זה, משבחה של תורה. והליצנות שלו לבדו הוא, ונשאר בה, להאבידו מעוה\"ז ומעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800172","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל, שהקב\"ה נתן להם התורה לגלות להם סודות עליונים מי שאוחז בתורה, התורה סומכת אותו ומחזיקה אותו על יְרֵכֶיהָ, נצח והוד, שלא יסור לימין ולשמאל, אלא בקו האמצעי, שהוא התורה. אשרי הם ישראל, שהקב\"ה נתן להם התורה, לגלות להם סודות עליונים. עליהם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום"],"source":"זוהר חדש | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800173","title":null,"paragraphs":["אשרי שומרי משפט. השומרים אמונתו של הקב\"ה כי הקב\"ה נקרא משפט, וצריך האדם לשמור עצמו, שלא יסור לדרך אחר, אלא שיהיה שומר משפט משום שהקב\"ה הוא משפט. שכל דרכיו משפט השם משפט, מורה על הכרעת דברים, הבאה אחר שמיעת ב' צדדים, ההפוכים זה לזה. כמו שופט, אחר ששמע היטב כל הטענות של שני הצדדים המריבים, הוא נותן את הכרעתו, ואומר פלוני, אתה זכאי, ופלוני, אתה חייב. והכרעה זו נקרא משפט. וזה קו האמצעי, שמכריע בין שני הקווים ימין ושמאל, ההפוכים זה לזה, באופן, שיאירו שניהם לצד הקדושה. ועל שם הכרעתו זו, הוא נקרא משפט"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800174","title":null,"paragraphs":["הרהור טוב העולה למעלה, נאחז בעה\"ח, קו אמצעי, ומחזיק בענפיו ואוכל מפירותיו. כל הקדוּשות וכל הברכות יוצאות ממנו, ונוחֵל חיים לנפשו, ורפואה לעצמו. עליו נאמר, והיה כעץ שתול על מים ועל יובל כל דברי העולם הולכים אחר המחשבה וההרהור שכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים. משום שכל הקדושות שבעולם הוא מוציא וממשיך עם הרהור טוב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800175","title":null,"paragraphs":["אם ישים אליו ליבו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף. כי הרצון והמחשבה מושך המשכה ועושה מעשה בכל מה שצריך. ועל כן בתפילה צריכים רצון והרהור לכוון בה. וכן בכל העבודות של הקב\"ה, ההרהור והמחשבה עושה מעשה ומושך המשכה לכל מה שצריך"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800176","title":null,"paragraphs":["בנֵי עליון, קדושים עליונים ברוכי העולם בעלי מוח האגוז, הֵאספו לדעת, כי ציפור יורדת בכל יום, מתעוררת בגן, שלהבת אש בכנפיה. בידה ג' מַגרפות, כלומר יָעִים, חדות כחרב, מפתחות האוצרות ביד ימינה קוראת בכוח לצדיקים שבגן עדן, מי מכם שפניו מאירים, שזכה לחכמה, שנאמר, חכמת אדם תאיר פניו, שנכנס ויצא והתחזק בעה\"ח, שזכה לג' קווים: נכנס בקו ימין, ויצא בקו שמאל, והתחזק בעה\"ח, קו אמצעי. הגיע בענפיו, חג\"ת נה\"י דז\"א, עה\"ח וענפיו. ונאחז בשורשיו, ג\"ר דז\"א. אוכל מפירותיו המתוקים מדבש, הארת החכמה שבנוקבא דז\"א, שזה פרי מתוק שלו. הנותן חיים לנפש ורפואה לעצמו, הגוף שלו. מכריזה ואומרת, מי הוא הזוכה לכל זה, הוא מי שנשמר מהרהור רע, מהרהור המשקר בעה\"ח, מהרהור המטמא את הנהר והנחל, מקורו של ישראל, מהרהור הנותן מוות לנפש ושבירה לעצמו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800177","title":null,"paragraphs":["על הנוקבא כתוב, ויינחם ה' ויתעצב כי במקום זה תלויים הדינים והעיצבון. אבל בכל מה שלמעלה, בבינה, הכול הוא באור, וחיים לכל הצדדים. ואין עצבות לפני המקום, שמורה על הפנימיות, בינה, שרק בה אין עצבות, אבל החיצוניות, הנוקבא בה יש עצבות. וע\"כ כתוב, עִבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה. עבדו את ה' בשמחה, כנגד עולם העליון. בואו לפניו ברננה, כנגד עולם התחתון"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800178","title":null,"paragraphs":["רבי אבא ורבי יוסי ישבו ועסקו בתורה עד חצות הלילה נרדם רבי אבא, ורבי יוסי היה יושב. ראה את רבי אבא, שפניו מתאדמים, והוא צוחק, וראה אור גדול בבית. אמר רבי יוסי, משמע מזה, שהשכינה היא כאן השפיל עיניו, ישב שם עד שהייתה עולה השחרות שבבוקר, והאור היה מאיר בבית. בעוד שהיה נושא את עיניו, ראה את השחר ונחשך הבית נעור רבי אבא, ופניו היו מאירים, ועיניו צוחקות אחז בו רבי יוסי. אמר רבי אבא, אני יודע מה שאתה רוצה. חייך, סודות עליונים ראיתי. ובשעה שמט\"ט שר הפנים אחז בנשמה שלי, העלה אותה לחדרים גדולים ועליונים וראיתי נשמות שאר הצדיקים עולים שם. ושר הפנים אמר להם, אשריכם צדיקים, שבשבילכם אני נבנה בבניין קדוש של השם המכובד, שנמשכים לו אורות השם הקדוש, לענות, להשפיע, לצבאותיו של מלך העליון. וראיתי את תורתי, שלמדתי, שהייתה מונחת שם תִלֵי תִלים, כמגדל גדול. ומשום זה שמחתי בחלקי. ועיניי היו צוחקות. וכשמסתכמים כל הדברים שבעוה\"ז תלויים למעלה למעלה תחילה, מסתכמים גם כן למטה. וכן אין ממשלה למטה, עד שניתנה הממשלה מלמעלה. וכן הכול תלוי זה בזה. שכל הנעשה בעוה\"ז, תלוי במה שנעשה מלמעלה"],"source":"זוהר חדש | פרשת ויצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800179","title":null,"paragraphs":["יש בדברי תורה סודות עליונים, המשונים זה מזה והכול הוא אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800180","title":null,"paragraphs":["אשריהם ישראל, שהקב\"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, כדי לזכות בה לחיי עולם. כי כל מי שעוסק בתורה, הקב\"ה מושך עליו חיים עליונים, ומביאו לחיי העוה\"ב, שכתוב, כי הוא חייך ואורך ימיך"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800181","title":null,"paragraphs":["שאין לך אומהכמה חביבים ישראל לפני הקב\"ה, ולשון בכל אוה\"ע עובדי עבודה זרה, שיהיו להם אלהים שיקבלו תפילתם, כמו שעתיד הקב\"ה לקבל תפילתם ובקשתם של ישראל, בכל שעה שצריכים לקבלת התפילה, שהם מתפללים רק בשביל המדרגה שלהם, שהיא השכינה. כלומר, בכל שעה שתפילתם היא לתיקון השכינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800182","title":null,"paragraphs":["אדם צריך לסדר שבחו של ריבונו בתחילה, ואח\"כ יתפלל תפילתו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800183","title":null,"paragraphs":["תפילת כל אדם היא תפילה. אבל תפילת העני, היא תפילה העומדת לפני הקב\"ה, שהיא שוברת שערים ופתחים, ונכנסת להתקבל לפניו. ולפני ה' ישפוך שִׂיח"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800185","title":null,"paragraphs":["בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצה\"ר בא עימו כמ\"ש, לַפֶּתַח חטאת רובץ. חטאת ומקטרג עליו תמיד, רובץ, הוא היצה\"ר. לַפֶּתַח, לְפֶתַח בית הרחם, כלומר, תכף עם היוולדו של האדם דוד קרא את היצה\"ר בשם חטאת. כמ\"ש, וחטאתי נגדי תמיד. משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני ריבונו. ויצה\"ר זה אינו סר מן האדם מיום היוולדו עד עולם. והיצה\"ט בא אל האדם מיום שבא להיטהר"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800189","title":null,"paragraphs":["אזבזמן שהקב\"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד. ואח\"כ יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב\"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום וכל מה שעושה הקב\"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואח\"כ מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי - הקב\"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה כי אין לך איבר ואיבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שניתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב\"ה משתתף עימו, ומכניס בו נשמה קדושה, כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, ע\"ד הכתוב, נשמת האדם תלמדנו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800190","title":null,"paragraphs":["כל נשמה מנשמות שבעולם, שהתקיימו בעוה\"ז והשתדלו לדעת את ריבונם בחכמה העליונה, היא עולה ומתקיימת במדרגה עליונה למעלה מכל אלו הנשמות, שלא השיגו ולא ידעו. והן עומדים תחילה לתחייה"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800191","title":null,"paragraphs":["צריך האדם להרבות הדמות של מלך העליון וזה סוד, כי להיות אותו הנהר הנמשך ויוצא, בעולם שהוא יסוד העליון, מימיו אינם נפסקים לעולם, ע\"כ צריך גם האדם, שלא יפסיק הנהר והמקור שלו, בעוה\"ז"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800192","title":null,"paragraphs":["כמה הם כסילים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב\"ה, כי כולם ישנים שלא תָמוּש שינה מחורי עיניהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800193","title":null,"paragraphs":["תורת ה' תמימה משיבת נפש כמה יש להם לבני אדם, להשתדל בתורה, כי כל מי שמשתדל בתורה יהיה לו חיים בעוה\"ז ובעוה\"ב, והוא זוכה בשני עולמות. ואפילו מי שמשתדל בתורה ואינו משתדל בה כראוי, הוא זוכה לשכר טוב בעוה\"ז, ואין דנים אותו בעולם האמת"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800195","title":null,"paragraphs":["ע\"י הפגם והקטנות של הנשמהאחר שהגוף נשבר שנעשה בזה כלי לקבל גם את הגדלות של הנשמה, אז רוצה בהם הקב\"ה. מה שאין כן בטרם שהגוף נשבר מחמת פגם הנשמה, אינו רוצה בהם הקב\"ה, כי אינו ראוי לקבל אור הנשמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800196","title":null,"paragraphs":["כשהדין שורה על אדם צדיק, הוא משום אהבת הקב\"ה אליו כאשר הקב\"ה מרחם על האדם באהבה, לקרבהו אליו, מְשַׁבֵּר הגוף בשביל להשליט את הנשמה, ואז מתקרב האדם אליו באהבה, והנשמה שולטת באדם, והגוף נחלש וצריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה, שתתגבר בגבורה. ואז הוא אוהבו של הקב\"ה. הקב\"ה נותן צער אל הצדיק בעוה\"ז, בשביל לזכותו לעוה\"ב וכשהנשמה היא חלשה והגוף חזק, הוא שונאו של הקב\"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעוה\"ז, אלא דרכיו ישרים, והוא בכל השלמות. משום, שאם עושה צדקה או מעשים טובים, הקב\"ה משלם שכרו בעוה\"ז, ולא יהיה לו חלק לעוה\"ב. ומשום זה, צדיק השבור תמיד, הוא אוהבו של הקב\"ה. והדברים אמורים, רק באם בדק ולא מצא בידו שום חטא שייענש על ידו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800197","title":null,"paragraphs":["השכינה אינה שורה במקום עצבות, אלא במקום שיש בו שמחה. ואם אין בו שמחה, לא תשרה השכינה במקום ההוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800198","title":null,"paragraphs":["גורם לכנ\"ימי שמשתדל בתורה ובמעשים טובים, שהיא השכינה, להרים ראשה תוך הגלות. אשרי חלקם של המשתדלים בתורה יום ולילה"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800199","title":null,"paragraphs":["עיני כל אליך יְשַׂבֵּרו, שישברו לשמן המשחה העליון, הנוזל ממוח הסתום מכל סתומים, דא\"א, הארת הג\"ר, אל כל, יסוד, ואז, ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו, במלכות, הנקראת עת שלו, כי כל, היסוד, כשמעורר את הכלה, כנ\"י, המלכות, שנקראת כל ה', אז הוא מרחם על העולם, וכל העולמות בשמחה ושעשועים מהארת הג\"ר ואז כתוב, פותח את ידיך ומשׂביע לכל חי רצון וזהו רצון הרצונות, היורד ממו\"ס דא\"א לכל, יסוד וכיוון שכל מתברך, מתברכים כל העולמות. כמ\"ש, צדיק ה' בכל. קרוב ה' לכל"],"source":"זוהר חדש | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800202","title":null,"paragraphs":["צדיק הוא מי שלא האמין לאותו רשע ערום שהוא יצה\"ר, משום שהקדים טענותיו מטרם שיבוא חברו, שהוא יצה\"ט. שמקיים הב', ובא רעהו וחקרוֹ ובדבר זה אנשים נכשלים מלזכות לעוה\"ב אבל צדיק, שירא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה\"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה\"ר. והקב\"ה מצילו מכולם. זהו שכתוב, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. רבות רעות לצדיק, לא כתוב, אלא, רבות רעות צדיק. שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב\"ה חפץ בו. כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצה\"ר. ומשום זה הקב\"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה\"ז ובעוה\"ב. אשרי חלקו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800203","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של ישראל, שהם מתדבקים בהקב\"ה כראוי, ונותן להם עצה להינצל מכל צדדים אחרים שהם עם קדוש לנחלתו וחלקו. וע\"כ. שבעולם, משום נותן להם עצה בכל דבר ודבר. אשרי הם בעוה\"ז ובעוה\"ב כשברא הקב\"ה את עולם העליון, בינה, התקין הכול כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. וברא שמיים של מעלה, ז\"א, וארץ שלמעלה, הנוקבא, שייתקנו כולם כאחד, הבינה וזו\"ן, לתועלת התחתונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת וישב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800204","title":null,"paragraphs":["שאין לךכל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שְמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800206","title":null,"paragraphs":["אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים אוֹרחוֹת ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800207","title":null,"paragraphs":["רוצה ה' את יראיו כמה חפץ הקב\"ה בצדיקים, משום שהצדיקים עושים שלום למעלה, באו\"א, ועושים שלום למטה, בזו\"ן, ומביאים את הכלה לבעלה. ומשום זה חפץ הקב\"ה באלו המתייראים אותו ועושים רצונו שע\"י המ\"ן שהם מעלים לזו\"ן, מעלים גם זו\"ן מ\"ן לאו\"א, ונעשה זיווג למעלה באו\"א ולמטה בזו\"ן והכלה, הנוקבא, הם מביאים לבעלה, ז\"א, להזדווג ומשום זה הקב\"ה, ז\"א, חפץ בהם. כי זולתם לא היה שלום, שהוא זיווג, לא למעלה באו\"א, ולא למטה בזו\"ן"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800208","title":null,"paragraphs":["כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב\"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם, ואמרה, מי פתי יָסור הנה וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעה\"ח, ז\"א. כשבן אדם מתחזק בעה\"ח בעוה\"ז, הוא מתחזק בה לעוה\"ב, וכאשר הנשמות תצאנה מעוה\"ז, תיתקנה להן מדרגות לעוה\"ב בכמה מדרגות עה\"ח מתחלק. וכולם אחד. כי בעה\"ח יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שורשים. והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתקן ומתחזק בעה\"ח, בגוף האילן וכל בני ישראל מתחזקים בעה\"ח, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם בגוף שבו, מהם נאחזים בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעה\"ח. ואלו העוסקים בתורה, כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800210","title":null,"paragraphs":["אין לך מילה בתורה, שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם הקב\"ה עשה לו לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, שהוא בחינת שמאל, כדי שלא להחליש הימין, שהוא המקום שישראל מתדבקים בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800211","title":null,"paragraphs":["אשרי הם שעוסקים בתורה ויודעים להסתכל ברוח החכמה. את הכול עשה יפה בעיתו פירושו, כל המעשים שעשה הקב\"ה בעולם, בכל מעשה ומעשה, יש מדרגה הממונה על מעשה ההוא בעולם, הן לטוב והן לרע"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800212","title":null,"paragraphs":["כי אם המעשה שעשה גרםלמה יִשׂמַח על הרעות? לו רע, מחמת המדרגה הממונה עליה, מצד שמאל, יש לו לשמוח ולהודות על הרע הזה שהגיע לו, כי הוא גרם לעצמו את זה, משום שהלך בלא ידיעה, כציפור זו שנפלה בפח. ועתה, כיוון שכבר השיג ידיעה מחמת העונש, כבר ידע לעשות טוב בחייו. ע\"כ יש לו לשמוח ולהודות על העונש"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800214","title":null,"paragraphs":["לעולם ירגיז אדם יצה\"ט על יצה\"ר, וישתדל אחריו אם הלך ממנו, טוב. ואם לא, יעסוק בתורה. כי אין לך דבר לשבור את היצה\"ר, אלא התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800215","title":null,"paragraphs":["לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל המילה, וכשאדם אינו יודע הוא נכשל בה והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום"],"source":"זוהר לעם | פרשת מקץ | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800217","title":null,"paragraphs":["תכלית כל העולם ושלמותו, הוא האדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800218","title":null,"paragraphs":["עשה את העולםכאשר ברא הקב\"ה את העולם, התחתון כעין עולם העליון, ועשה הכול זה כנגד זה, שכל פרט ופרט שבעולם התחתון יש לו שורש כנגדו בעולם העליון, והוא כבודו למעלה ולמטה וברא אדם על הכול, שהוא כולל ומשלים כל פרטי הבריאה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800219","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה ברא העולם, והִמְשיל את האדם עליו שיהיה מלך על הכול ומאדם הזה נפרדים בעולם כמה מינים. מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם טיפשים, מהם חכמים וכל ד' מינים הללו מתקיימים בעולם, עשירים ועניים, כדי שיזַכו וייטיבו אלו עם אלו. שייטיבו הצדיקים עם הרשעים להחזירם בתשובה. וייטיבו החכמים עם הטיפשים ללמדם שׂכל. וייטיבו העשירים עם העניים למלא מחסורם. כי ע\"י זה זוכה האדם לחיי עולם, ומתקשר בעה\"ח"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800220","title":null,"paragraphs":["ג' מדרגות, נר\"ן, כלולות באלו שזכו לעבודת ריבונם כי מִתחילה יש לו נפש, והיא תיקון קדוש, שייתקנו בה בני אדם. כיוון שהאדם בא להיטהר במדרגה זו, הוא מיתקן להתעטר עם רוח. והיא מדרגה קדושה השורה על הנפש, שיתעטר בה אדם ההוא שזכה כיוון שהתעלה בנפש ורוח, ובא וניתקן בעבודת ריבונו כראוי, אז שורה עליו הנשמה, מדרגה עליונה קדושה השולטת על הכול, כדי שיתעטר במדרגה עליונה קדושה, ויהיה אז שלם בכל. שלם מכל הצדדים, לזכות לעוה\"ב, והוא אוהבו של הקב\"ה, כמ\"ש, להנחיל אוהביי יש. אוהביי אלו, שנשמה קדושה בהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800221","title":null,"paragraphs":["כשנגלה הרצון, והייחוד התעטר בזו\"ן כאחד, אז שני העולמות זו\"ן, מתקשרים יחד, ונועדים יחד. ז\"א, לפתוח האוצר ולהשפיע. הנוקבא, ללקוט ולאסוף לתוכה את השפע"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800222","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים שקִרבתם זה לזה מביא שלום בעולם, משום שיודעים לייחד הייחוד ולעשות קירבה להרבות שלום בעולם. כי יוסף ויהודה, כל עוד שלא התקרבו זה לזה, לא היה שלום. כיוון שהתקרבו ביחד יוסף ויהודה, אז התרבה השלום בעולם. והתווספה שמחה למעלה ולמטה בעת שהתקרבו יהודה ויוסף קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימות עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעמקי המדרגות, ומסבב הגלגל סביב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויגש | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800224","title":null,"paragraphs":["כולןכל אלו הנשמות שהיו מיום שנברא העולם, עומדות לפני הקב\"ה מטרם שיורדות לעולם, באותה הצורה ממש שנראות אח\"כ בעולם, ובאותו המראֶה של גוף האדם העומד בעוה\"ז, כן הוא עומד למעלה בשעה שהנשמה מוכנה לרדת בעולם, באותה צורה ממש שעומדת בעוה\"ז, כן עומדת לפני הקב\"ה, והקב\"ה משׁביע אותה, שתשמור מצוות התורה, ולא תעבור על חוקי התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800225","title":null,"paragraphs":["כמה חשובים מעשי המלך הקדוש, כי במעשים שעושים למטה, קושרים אותם בדברים העליונים למעלה, בשורשם, כי כל דבר למטה בעוה\"ז יש לו שורש למעלה בעולמות העליונים. וכשלוקחים אותם למטה ועושים מעשה בהם, מתעורר כנגדם מעשה שלמעלה, בשורשם שבעולמות העליונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800228","title":null,"paragraphs":["החרשים שְׁמָעוּ והעיוורים הַביטו לראות החרשים שמָעוּ, אלו הם בני אדם שאינם מקשיבים לדברי תורה, ואינם פותחים אוזניהם לשמוע למצוות אדונם. והעיוורים, שאינם מסתכלים לדעת על מה הם חיים, כי בכל יום ויום יוצא כרוז וקורא, ואין מי שישגיח עליו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800229","title":null,"paragraphs":["כי כל מיאשרי הם בני העולם העוסקים בתורה, שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה ואהוב למטה, ונוחל בכל יום נחלת עוה\"ב. כמ\"ש, להנחיל אוהביי יש. יש, זה עוה\"ב, בינה, שמימיו, השפע שלו, אינו נפסק לעולם. כי העוסק בתורה מקבל שכר טוב עליון, שאדם אחר לא זכה בו, והוא יש, בינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800231","title":null,"paragraphs":["כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני אדונו כדי להמשיך עליו את השכינה. ואח\"כ יצא לדרך ונמצא זיווג השכינה, לגאול אותו בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800234","title":null,"paragraphs":["היהפָּנָה אל תפילת הערער ולא בָזה את תפילתם צריך לומר, הקשיב, או שמע. מהו פנה? אלא כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב\"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינם מן הצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב\"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם פנה אל תפילת הערער. שמהפך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל תפילה הזו, ומה הם מעשיו. לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בָזה את תפילתם, אע\"פ שאינם כולם בכוונה ורצון הלב. וכמ\"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים, לא בָזה את תפילתם, אע\"פ שאינם רצויים"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800236","title":null,"paragraphs":["התחתונים, שבעולם עשיה, אינם יכולים להעלות מ\"ן ישר לזו\"ן דאצילות, אלא רק למדרגה עליונה ואותה מדרגה מעלה ג\"כ לעליונה הסמוכה הסמוכה לה לה. וכן עולה המ\"ן ממדרגה למדרגה, עד שהמ\"ן מגיעים לזו\"ן דאצילות. ע\"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה, ע\"י הקורבן שהתחתונים מקריבים בעולם עשיה, מתעורר ג\"כ למעלה, שמתעוררים המדרגות שבעולם היצירה, להעלות המ\"ן שקיבלו מעשיה אל עולם דבריאה. ובהתעוררות של מעלה של המדרגות דבריאה, אל העליון ממנו, לעולם אצילות, מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ\"ן אל הנוקבא, ומעלה המ\"ן לז\"א. והיא מאירה ממנו. להדליק את הנר, פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז\"א, כדי שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800237","title":null,"paragraphs":["מעומק הזה, מבינהכשהברכות נמשכות מלמעלה מקבל אותם כולן שמיים, ז\"א, וממנו נמשכות למטה עד שמגיעות לצדיקים, צדיק וצדק, ברית העולם, הנוקבא. וממנה מתברכים כל הצבאות וכל המחנות למיניהם, שהם התחתונים שבבי\"ע"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800238","title":null,"paragraphs":["כל אדם הבא לעבוד את הקב\"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800239","title":null,"paragraphs":["החיוב הוא על האדם, לייחד את השם הקדוש הנוקבא, בז\"א, בפה בלב ובנפש ולהתקשר כולו בזו\"ן, שיעלה למ\"ן אליהם, כשלהבת הקשורה בגחלת ובאותו הייחוד שעושה גורם, שיתרצה המלך עם המלכה, ומודיע אל המלך את אהבתה אותו. שעם עליית הנשמה למ\"ן לז\"א, נעשית קו אמצעי ביניהם, ועושה שלום ומייחדת אותם זה עם זה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800240","title":null,"paragraphs":["מרחוק ה' נראה לי, ואהבת עולם אהבתי מרחוק, בגלות, והיה זה מפני האהבה הגדולה, שאינה מתגלה אלא רק ע\"י הגלות. הגלות הוא התיקון, שיהיו בני ישראל משתחררים מהגלות, ויתגלה אהבת ה' אלינו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800241","title":null,"paragraphs":["אפילו בג\"ר דע\"סאין לנו השגה בג\"ר, אלא בז\"ת, דעולם העשיה. ובז\"ת אפשר ליחידי סגולה להשיג אפילו בז\"ת דג\"ר דעולם האצילות. והשמיענו אביו של רבי יצחק, שרבי שמעון נאחז בז\"ת דכל פרצופי האצילות, ואפילו בז\"ת דג\"ר דאצילות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800242","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, פעם אחת עליתי וירדתי להאיר שהעלה מ\"ן והוריד מ\"ד אל המלכות, במקור הנחלים, ממקור הנחלים, בינה. וכתוב, כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. מאורו דבינה נבראו כל השרים שבעולם, ומאורו נובעים כל הנחלים, שכל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. שלא מלא הים, המלכות, בגלות הזה, כי החושך והאפילה שבגלות, אהבת אמא, בינה, עשתה אותם. ואם לא היה החושך, לא היה נעשה הנחל, המאיר אל הבת, המלכות. והים לא יהיה מלא ושלם עד שיבוא צד האחר, שלא היה בגלות, צד הימין, ששום קליפה אינה שולטת עליו ואז יתמלא הים, המלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800243","title":null,"paragraphs":["אין רשות להודיעכמה זמן נותר לחיות עוד בעוה\"ז? את זה, ואין מודיעים זה לאדם. אבל בשמחה הגדולה היה רבי שמעון ביום פטירתו, ושמחה גדולה בכל העולמות, מחמת רוב הסודות שגילה אז"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויחי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800245","title":null,"paragraphs":["אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב\"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו להתדבק בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800246","title":null,"paragraphs":["אשריהם הצדיקים, שרצונם הוא בדבקות הקב\"ה תמיד. וכמו שהם דבקים בו תמיד, כן הוא דבוק בהם, ואינו עוזב אותם לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800247","title":null,"paragraphs":["אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם נזהרים בעבודת בוראם כי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ואומרת, אוי להם לבני אדם, שמזלזלים בעבודת בוראם. אוי להם לבני אדם, מחילול כבודה של התורה. כל מי שעוסק בתורה בעוה\"ז ורוכש מעשים טובים, יורש עולם שלם. וכל מי שאינו עוסק בתורה בעוה\"ז, ואינו עושה מעשים טובים, אינו יורש לא זה ולא זה. לא את עוה\"ז, ולא את עוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800248","title":null,"paragraphs":["גדולה צעקה מכולן, שצעקה הוא בלב, וקרובה להקב\"ה יותר מתפילה ואנחה, שכתוב, כי אם צעוק יצעק אליי שמוע אשמע צעקתו"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800249","title":null,"paragraphs":["מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זו היא תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקנית, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורע גזר דינו של אדם מכל ימיו גדולה צעקה שמושלת על מדה\"ד של מעלה גדולה צעקה, שמושלת בעוה\"ז ובעוה\"ב. בשביל צעקה נוחל האדם העוה\"ז והעוה\"ב. שכתוב, ויצעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יצילם"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800250","title":null,"paragraphs":["כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה וכל שכן מי שמוריד דמעות שהאדם מתפלל להקב\"ה בתפילתו, שאין לך שער שאלו הדמעות לא תבואנה בו. כתוב, ותִפתח ותִראהו את הילד. ותפתח, זו היא השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל כיוון שפתחה ותִראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שמתחטאים לפני מלכם תמיד. ומיד שמתחננים לפני הקב\"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. כתוב, והנה נער בוכה. כיוון שבכה, הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800251","title":null,"paragraphs":["והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. והמשכילים, הם המסתכלים בסוד החכמה, שהשיגו החכמה, כי חכמה מכונה אור העיניים, והשגתה מכונה הסתכלות"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800252","title":null,"paragraphs":["חכמים, חשובים יותר מנביאים בכל זמן כי נביאים, לפְעמים שׁורה עליהם רוח הקודש ולפעמים לא. וחכמים, לא הוסר מהם רוח הקודש אף רגע אחד והם יודעים מה למעלה ולמטה, ואינם צריכים לגלות אם לא חכמים, לא ידעו אנשים תורה מה היא, ומה הן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800253","title":null,"paragraphs":["זה הוא רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שלא נשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים, מי ראה שמחה, של המשבחים לאדונם, ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים. ובשביל רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בשביל רבי שמעון"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800254","title":null,"paragraphs":["ישב רבי שמעון. ורבי אלעזר בנו עומד ומפרש דברי סודות החכמה, והיו פניו מאירות כשמש, והמילים מתפזרות ומעופפות ברקיע ישבו שני ימים, שלא אכלו, ולא שתו, ולא היו יודעים אם היה יום או לילה כשיצאו, ידעו שכבר חלפו שני ימים שלא אכלו כלום קרא על זה רבי שמעון, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל. ומה אם אנו, שזכינו לדבקות עם ה' שעה אחת, היה כך, שחלפו עלינו באור ה' ב' ימים, שלא ידענו היכן אנו. משה, שהכתוב מעיד עליו, ויהי שם עם ה' ארבעים יום כשרבי חייא סיפר המעשה לאביו, רבי שמעון בן גמליאל, תמה ואמר, רבי שמעון הוא אריה, ורבי אלעזר בנו אריה. ואין רבי שמעון כשאר אריות. עליו כתוב, אריה שאג מי לא יירא? ומה העולמות של מעלה מזדעזעים ממנו, אנו על אחת כמה וכמה. הוא איש, שלא גזר תענית מעולם על מה ששאל והתפלל, אלא הוא גוזר והקב\"ה מקיים. הקב\"ה גוזר, והוא מבטל. כמ\"ש, מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים כי הקב\"ה מושל באדם, וצדיק מושל בהקב\"ה. שהוא גוזר גזרה, והצדיק מבטלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800255","title":null,"paragraphs":["בְּרַח דודי וּדְמֵה לך לצבי או לעופר האיילים כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב\"ה, הוא תאוותם של ישראל, שיהיה הקב\"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האיילים אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או עופר האיילים, שבזמן שהוא בורח, הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו. ולעולם תמיד, הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמרו ישראל, ריבונו של עולם, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שעזב אותו, למקום שהיה בו מקודם ועזבו וברח משם זהו שכתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מְאַסְתים ולא גְעַלְתים לכלותם להפר בריתי איתם. דבר אחֵר. הצבי ישן בעין אחת, והאחרת הוא נֵעור. כך אמרו ישראל אל הקב\"ה, עשה כמו הצבי, כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800256","title":null,"paragraphs":["כתוב באדם, כי בצלם אלקים עשה את האדם וכתוב, ותחסרהו מעט מאלקים אם בני אדם יקרים במעשיהם כל כך והם נאבדים מעפר הבאר, שנאבדים ע\"י הקליפות, הנאחזות בעפר המלכות, שנקראת באר, איך יבואו לשאוב שפע מן הבאר? ובחר בעליונים, במלאכים, ובחר בישראל לעליונים לא קרא בנים, לתחתונים קרא בנים כמ\"ש, בנים אתם לה' אלוקיכם. הוא קרא להם בנים, והם קראו לו אב, שכתוב, כי אתה אבינו. וכתוב, דודי לי ואני לו. הוא בחר בי ואני בחרתי בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800257","title":null,"paragraphs":["אשריכם זורעי על כל מים מְשַׁלְחֵי רגל השור והחמור אשרי הם ישראל, שהקב\"ה רצה בהם יותר מכל העמים וקירב אותם אליו, שכתוב, ובך בחר ה' וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבֶל נחלתו. וישראל מתדבקים בהקב\"ה, שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם והם צדיקים לפניו מפני שהם זורעים על כל מים, זורעים לצדקה, שמעלים מ\"ן להמשיך מוחין למלכות, שתהיה נקראת צדקה. כי בלי המוחין היא נקראת צדק בלי ה'. ומי שזורע לצדקה, כתוב בו, כי גדול מעל השמיים חסדך. מעל השמיים הוא מכונה ג\"כ, על כל מים. מעל השמיים זה עוה\"ב, בינה, שהיא מעל ז\"א, הנקרא שמיים. וישראל זורעים זרע ומעלים מ\"ן, על כל מים, בינה, כדי להמשיך מוחין אל המלכות, שתהיה נקראת צדקה"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800258","title":null,"paragraphs":["השתעבדו ישראל בכל האומות, כדי שיתעלה על כי הם כנגד כל העולם. וכתוב, ביום ההוא ידם העולם יהיה ה' אחד ושמו אחד. ומה הקב\"ה הוא אחד, אף ישראל הם אחד, שכתוב, גוי אחד בארץ. מה שמו של הקב\"ה הוא אחד ונתפרשׁ בשבעים שמות, אף ישראל אחד ונתפרשו בשבעים"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800259","title":null,"paragraphs":["דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לגנו, זהו כנ\"י הנוקבא, משום שהיא ערוגת הבושם, להיותה כלולה מכל מיני בשׂמים וריחות של עוה\"ב, בינה. בשעה שהקב\"ה יורד לגן זה, הנוקבא, כל נשמות הצדיקים מתעטרים שם, מקבלים מוחין והארות. כולם נותנים ריח, כמ\"ש, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מכל בשׂמים, שהם נשמות הצדיקים, המכונים בשׂמים. ועל שמם נקראת הנוקבא ערוגת הבושם. כל אלו נשמות הצדיקים, שהיו בעוה\"ז, וכל אלו הנשמות, העתידות לרדת לעוה\"ז, כולם עומדים בגן הזה, בנוקבא"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800260","title":null,"paragraphs":["מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר ה' רועי, הרועה שלי. מה הרועה מנהיג את הצאן ומוליכם למרעה טוב, למרעה שָׁמֵן, בִמְקום נחלי מים, מיישר הליכתן בצדק ובמשפט, אף הקב\"ה, כתוב, בנאות דשא יַרְבִּיצֵנִי על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב בִטחו בה' עֲדֵי עַד, כי ביָה הויה צור עולמים בִטחו בה', שכל בני העולם צריכים להתחזק בהקב\"ה ולהיות בטחונם בו אם כן, מהו עדי עד? אלא צריך שיהיה תוקפו של האדם בַמָקום שהוא קיום וקשר של הכול, והוא נקרא עַד, שהוא ז\"א. ועד הזה הוא מקום המייחד לצד זה ולצד זה, שהוא קו האמצעי, המייחד צד ימין וצד שמאל זה בזה, להתקיים ולהתקשר, שיתקיימו שני הקווים, ותיקשרנה הארתם זה בזה קשר בל יימוט"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800261","title":null,"paragraphs":["בכל ימיו של האדם הוא צריךבִטחו בה' עֲדֵי עַד להתחזק בהקב\"ה. ומי שׁשׂם בו בטחונו ותוקפו כראוי, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם. שכל מי ששם תוקפו בשם הקדוש, מתקיים בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800263","title":null,"paragraphs":["והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע המשכילים, זה אותו חכם שיסתכל מעצמו בדברים עליונים, שאין בני אדם יכולים לדבר בהם בפה מרוב גובהם. והם הנקראים משכילים. (כ''ד)"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800265","title":null,"paragraphs":["דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום דרכיה דרכי נועם, הם אורחות התורה, כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב\"ה משרה עליו נעימות השכינה, שלא תעבור ממנו לעולם. וכל נתיבותיה שלום, הם השבילים של התורה. כי כל השבילים של התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו בעוה\"ז, שלום לו בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800266","title":null,"paragraphs":["החברים, כשהם בדרך, צריכים ללכת בלב אחד ואם הולכים ביניהם רשעי עולם, או אנשים שאינם מהיכל המלך, צריכים להיפרד מהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800268","title":null,"paragraphs":["איך נותנים כל ימי השנה רפואה לכל האיברים שהרי המלכות, השנה, אין לה מעצמה כלום? ולהיפך, האיברים, הכלל, הם רמ\"ח צינורות השפע של ז\"א, הם המשפיעים הכול אל המלכות ודאי כן הוא למעלה, בזו\"ן, ולמטה, באדם התחתון, שהשנה והימים שלה, שהם ספירותיה, נותנים רפואה לכל האיברים למעלה, בז\"א, ולמטה, באדם. כי האיברים משפיעים שפע ברכות לימי השנה, שהם ספירות המלכות, הפרט. שבכל מצוות עשֵׂה שהאדם מקיים, ממשיך שפע ברכות מאיבר, צינור אחד של ז\"א, אל אחד מימי השנה, הפרט. ואז רפואה וחיים תלויים עלינו מלמעלה עד שהאיברים מתמלאים מכל השלמות, ומשפיעים אותם אל הפרט, שהוא השנה. ואז מתגלים המוחין של הפרט מי גרם לאיברים שיתמלאו מכל השלמות? ימי השנה כי האיברים באו להשלימה. ואם לא הייתה השנה צריכה תיקון, לא היו האיברים, שהם צינורות השפע של ז\"א, מתמלאים בשפע. ע\"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו הרפואה וחיים אל האיברים אף כן הוא למטה, כשהאדם משלים עצמו באלו רמ\"ח מצוות עֲשֵה שבתורה. אין לך יום שלא יבוא להתברך מהאדם, וכשהם מתברכים ממנו, אז חיים ורפואה תלויים עליו מלמעלה. כלומר, שאינם נמשכים אל המלכות, מטרם שהאדם משלים כל רמ\"ח מצוות עֲשֵה בשלמותם. ועד אז הם תלויים עליו מלמעלה מי גרם לצינורות העליונים שהולכים ומתמלאים ברפואה וחיים, הם ימי השנה. וע\"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו להם הרפואה והחיים. ימי השנה, כמו שמתברכים מלמעלה מהאדם, שהוא ז\"א, כן הם מתברכים מלמטה מהאדם התחתון, ע\"י המצוות שהוא מקיים אשרי הם ישראל בעוה\"ז, באלו המצוות שהם מקיימים, שנקראים משום זה אדם. שכתוב, אדם אתם. שהמשמעות הוא, אתם נקראים אדם, ולא העכו\"ם נקראים אדם. ומשום שישראל נקראים אדם, יש להם להשתדל במצוות התורה, שהן תרי\"ג, כנגד רמ\"ח איברים ושס\"ה גידים שיש בגופו של אדם, שיהיו כולם גוף אחד, אדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800269","title":null,"paragraphs":["לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושֵׁבי בה הארץ, זו היא ארץ הקדושה של ישראל, שהיא עומדת להישקות מן ה', ולהתברך ממנו מִתחילה ואח\"כ ממנה מושקה העולם כולו. תבל ויושבי בה, זו היא שאר הארצות, השותים ממנו"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800270","title":null,"paragraphs":["בהתעוררות של מטה, כשהתעוררו ישראל אל הקב\"ה וצעקו לפניו, כתוב, וַאזכור את בריתי, ואז התעורר החשק לקשור את הכול בקשר אחד. כי כיוון שהברית, יסוד דז\"א, התעורר, הנה התעורר קשר כל הספירות דז\"א. ואזכור את בריתי, פירושו, לחבר אותו במלכות. וע\"כ כתוב, לכן אמור לבני ישראל, אני הויה. שכל הספירות התחברו בקשר אחד, לגאול את ישראל ממצרים עשה הקב\"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, בינה. ועשה החומות של העיר מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו הקדושה ושעריה לו השערים. מי שעולה, אינו עולה עד שייתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות? זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות"],"source":"זוהר לעם | פרשת וארא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800271","title":null,"paragraphs":["בחצות לילה, רבי חייא ורבי יוסי ראו איילה אחת שמעו שעברה לפניהם והייתה צועקת, והרימה קולות קול אחד המכריז ואומר, נעורים קומו, ישנים העירו עולמות, היכונו לפני אדוניכם. כי אדוניכם יוצא לגן עדן, שהוא היכלו, המלכות, להשתעשע עם הצדיקים בשעה שהקב\"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, החכמה ומעדן הזה יוצאים עיינות, הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים להשגת הצדיקים. וגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מהארת עוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת בוא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800272","title":null,"paragraphs":["כתוב, כל הנחלים הולכים אל הים שהנחלים שהם השפע דז\"א, הולכים אל המלכות, שנקראת ים ומשום שמקבלת אותם מלמעלה מבינה, היא נקראת תפילה, ומתקדשת מקדושתם ונקראת קדושה. כי מוחין דבינה נקרא קדושה. ונקרא תפילה. ואז נקראת המלכות, מלכות שמיים השלמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בוא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800273","title":null,"paragraphs":["כי ה' הוא אבא וקו ימין. אלקינוה' אלקינו ה' אחד, הוא אמא וקו שמאל. ה', ז\"א, קו האמצעי, המכריע בין או\"א. וכיוון שהם ג' קווים, הרי גם הם אינם מאירים זה בלי זה אלא בבת אחת וזה הוא קול, שעושה האדם בסוד הייחוד, לשים כוונתו בייחוד כל המדרגות, מן א\"ס עד סוף הכול בייחוד קול הזה, שהוא עושה באלו ג' הקווים, שהם אחד. וזהו הייחוד שבכל יום, שהתגלה בסוד רוח הקודש אדם היה יודע חכמה עליונה יותר ממלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בוא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800274","title":null,"paragraphs":["אשרי אדם מצא חכמה. וזה הוא אדם, שהזמין לו הקב\"ה אוצר בדרך, פני השכינה, וע\"ז כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800276","title":null,"paragraphs":["ולא כיווןכל אדם שבא לייחד את השם הקדוש בה בלב ורצון ויראה, כדי שיתברכו בו עליונים ותחתונים, משליכים תפילתו לחוץ. והכול מכריזים עליו רע. והקב\"ה קורא עליו, כי תבואו לֵרָאוֹת פניי וכל אלו היודעים לייחד את השם הקדוש כראוי, מתבקעים כל אלו כותלי החושך, ופני המלך נראים ומאירים לכל. וכשהם נראים ומאירים, מתברכים כולם, העליונים והתחתונים. אז נמצאות ברכות בכל העולמות. ואז כתוב, לראות פניי"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800278","title":null,"paragraphs":["ולמה אל אביונים כתוב, כי שומע אל אביונים ה' שומע ולא לאחר? משום שהם קרובים יותר אל המלך, כמ\"ש, לב נשבר ונִדְכֶּה אלקים לא תִבְזֶה. ואין לך בעולם לב שבור כמו אביון. כל בני העולם נראים לפני הקב\"ה בגוף ונפש. ועני אינו נראה לפני הקב\"ה, אלא בנפש לבד, כי גופו שבור. והקב\"ה קרוב לנפש יותר מלגוף"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800279","title":null,"paragraphs":["כתוב בשונמית, ותאמר בתוך עַמי אנכי יושבת מה אומרת? אלא בשעה שהדין תלוי על העולם, לא ייפרד אדם מן הכלל בלבדו, ולא יצוין למעלה, ולא יידעו אותו בלבדו. כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו בלבדם, אע\"פ שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה. וע\"כ, אין אדם צריך לפרושׁ מן העם לעולם, כי רחמי הקב\"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה, בתוך עמי אנוכי יושבת, ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800280","title":null,"paragraphs":["כמה אהובה התורה לפני הקב\"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב\"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעוה\"ז, ואינו עוזב אותו לעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800281","title":null,"paragraphs":["כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין לך דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין לך דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800282","title":null,"paragraphs":["כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה, שאין לך אהבה ושלום חוץ מזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800283","title":null,"paragraphs":["בחצות לילה הקב\"ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה. הקב\"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו כתוב, היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני. היושבת בגנים, כנ\"י, המלכות. משבחת אל הקב\"ה בשבח התורה, בלילה. אשרי חלקו של מי שמשתתף עימה, לשבח אל הקב\"ה בשבח התורה וכשבא הבוקר, באה כנ\"י, המלכות, ומשתעשעת בהקב\"ה. והוא מושיט לה שרביט החסד. ולא לה בלבד, אלא לה וכל אלו שמשתתפים עימה. מי שעוסק בתורה בלילה, הקב\"ה מושך לו חוט של חסד ביום. וע\"כ נקראת המלכות איילת השחר, על שם שמשבחת להקב\"ה בלילה בשבח התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800284","title":null,"paragraphs":["כשנחלק הלילה, מתחיל המלך לקום, והמטרוניתא המלכות, מתחילה לזמר. והמלך, ז\"א, בא ודופק על שער ההיכל. ואומר, פתחי לי, אחותי רעייתי. ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים אשרי חלקו של ההוא, שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה. משום זה, כל בני היכל המטרוניתא, כולם צריכים לקום בזמן ההוא לשבח את המלך, וכולם משבחים לפניו. והשבח, העולה מעוה\"ז, שהוא רחוק ממנו, זה רצוי להקב\"ה יותר מכל"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800285","title":null,"paragraphs":["צריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמ\"ש, והגית בו יומם ולילה ביום זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה? כדי שיהיה נמצא אצלו שם שלם. כמו שאין יום בלי לילה ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ויהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. יום הוא ז\"א, ולילה הוא הנוקבא. וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז\"א ונוקבא, שזהו כל השלמות, כמ\"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800288","title":null,"paragraphs":["בשעה שהקב\"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב\"ה, ז\"א, שקיבל ג\"ר ממנה, המכונים עטרה. ומנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. על אותה שעה כתוב, צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה ז\"א, אימו בינה, עטרה ג\"ר ובשעה שנבנה ביהמ\"ק, נעטר הקב\"ה בעטרה ההוא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו"],"source":"זוהר לעם | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800289","title":null,"paragraphs":["וישראל היו עוסקים בלימוד התורה, שלמדו ממָרָה והתחברה עימהם אותה ברית הקדושה, יסוד, ונחש עקלתון, הס\"א, נפרד מאותה באר המים, המלכות, שהנחש היה ממרר אותם המים, מה שעוונותיהם גרמו עד עתה אבל כיוון ששבו בתשובה לאדונם והקב\"ה לימד אותם דרכיו של עה\"ח, ז\"א. כמ\"ש, ויורהו ה' עץ. זוהי תושב\"כ, ז\"א. וישלך אל המים, אלו הם תשבע\"פ, המלכות. וישלך, אותיות יש לך. יש, עוה\"ב, החכמה שבעוה\"ב, חכמה דבינה. כמ\"ש, להנחיל אוהביי יש לך, זהו אמא עילאה, בינה שבעוה\"ב, כי לך בגי' חמישים, חמישים שערי בינה המתדבקים בז\"א. אז מָתְקוּ המים, וירד טל העליון מעתיקא קדישא, כתר, והתמלא שדה תפוחים, המלכות מי גרם כל זה? אֵלימה, התשובה של ישראל לריבונם"],"source":"זוהר חדש | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800290","title":null,"paragraphs":["ע\"י עליית המלכות לבינה, נבקעות כל המדרגות לשתיים, שכו\"ח נשארים במדרגה, ובינה ותו\"מ נופלים ממנה, ויורדים ומתלבשים במדרגה התחתונה אליה. ולעת גדלות, יורדת המלכות מבינה למקומה, ואז עולים בינה ותו\"מ של כל מדרגה מן התחתון, וחוזרים כל אחד למדרגתו. ויחד עם עלייתם מן התחתון, לוקחים עימהם גם את התחתון, ומעלים אותו למקום העליון. ומתוך שאין העדר ברוחני, הם נמצאים תמיד במקום התחתון, גם אחר שעלו למדרגתם, שבדרך זה עולה כל תחתון אל העליון שלו. וע\"כ נבחנים בינה ותו\"מ הללו לבחינת עמוד, שיֵש בכל מדרגה, שעל ידו עולה למדרגה עליונה שלה עמוד אחד תקוע בתוך הים, כי הים, הנוקבא מחזה ולמטה דז\"א, ואותם בינה ותו\"מ של מדרגת מחזה ולמעלה דז\"א, היורדות שם, נבחנים לעמוד, שדרכו עולים כל הבחינות שמחזה ולמטה דז\"א אל מדרגת מחזה ולמעלה דז\"א אין ברייה בעליונים ובתחתונים, שאינה רשומה בשמו, וכן כל אחד רשום בשכינה. והמעולה מכל הבריות שברא, הוא האדם, שהוא צורה כלולה מכל העולם, ומכל הבריות שיש בעולם. ומשום זה הוא חביב עליו מכל הבריות"],"source":"זוהר חדש | פרשת בשלח | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800292","title":null,"paragraphs":["כשנברא האדם, כתוב בו, עור ובשר תלבישני ומהו האדם עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי ודאי האדם אינו אלא הנשמה. ואילו עור בשר עצמות גידים, מַלבוש בלבד הם כלים של האדם, ולא האדם עצמו. וכשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800293","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקו של אותו האדם, שהקב\"ה רוצה בו שכל מי שהוא וקירב אותו לשכון בתוך היכל הקדוש רוצה בו לקבלו לעבודתו, רשום הוא שרושמים אותו למעלה, לדעת כי הוא נבחר לפני מלך הקדוש העליון, לשכון במדור שלו. וכל מי שנמצא בו רושם ההוא, עובר בכל השערים של מעלה ואין מוחה בידיו"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800294","title":null,"paragraphs":["עוה\"ז כלפי עוה\"ב, אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם וכשזוכה אותו הצדיק, זוכה בשלו כתוב, ונחלה לא יהיה לו בקרב אחָיו, משום שהויה הוא נחלתו. אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה הזו, זוכה בה בעוה\"ז, ובבית של עוה\"ז, כך זוכה בעוה\"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ\"ש, ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, שמדורו עם המלך בביתו"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800295","title":null,"paragraphs":["אדם שצוחק תמיד ושמח בשמחה. וחושב מחשבות לטוב. והמחשבות אינן נשלמות, משום שמעלה אותן מיד מרצונו. עוסק בדברי העולם. וכשהוא עוסק בדברי שמיים, הוא מצליח"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800296","title":null,"paragraphs":["כשהולך האדם בדרך האמת, אותם שיודעים בסוד אדונם מסתכלים בו, משום שרוח ההוא שבפנים מיתקן בו, ובולט לחוץ ציור הכולל הכול, וציור ההוא פני האדם, הוא ציור השלם יותר מכל הציורים והעובר לפי שעה לפני עיניהם של חכמי לב. זה, כשמסתכלים בפניו בחוץ, אלו הפנים העומדים לפניו, עיני הלב אוהבות אותם"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800297","title":null,"paragraphs":["בכמה דרכים מעידה התורה באדם, שלא יחטא בכמה דרכים נותנת לו עצה, שלא יסור לפני אדונו מדרכיו לימין ולשמאל. בכמה דרכים נותנת לו עצה, איך לשוב לפני אדונו, וימחול לו עם אדונו, משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה\"ז ובעוה\"ב. וביותר, בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800299","title":null,"paragraphs":["כנר הזה, שמאירים ממנו כמה נרות, והוא נמצא על שלמותו, שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות. כך רבי שמעון בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא על שלמותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800301","title":null,"paragraphs":["אוי לבני העולם שדרכם כבהמות, ואינם יודעים ואינם מסתכלים, שטוב להם שלא נבראו אוי לעולם כשרבי שמעון ייצא ממנו, מי יוכל לגלות סודות, ומי יידע אותם, ומי יסתכל בדרכי התורה? אמר להם רבי שמעון, אין העולם אלא בשביל החברים העוסקים בתורה, ויודעים נסתרות התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800303","title":null,"paragraphs":["שאין לך דבר בתורההתורה כולה היא שם קדוש, שאינו כלול בשם הקדוש. ומשום זה צריכים להיזהר, שלא לטעות בשמו הקדוש ולא לשקר בו. ומי שמשקר במלך העליון, אין מכניסים אותו לארמון המלך, ויִכְלה מעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800304","title":null,"paragraphs":["כל התפילות של ישראל הם תפילה. ותפילת העני משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של עליונה מכולם, המלך ומתעטרת בראשו. והקב\"ה משתבח בתפילה ההוא, ע\"כ תפילה של עני נקרא תפילה ולשאר בני העולם, פעמים ששומע ופעמים שאינו שומע. משום שמשכן של הקב\"ה הוא באלו כלים השבורים. שכתוב, קרוב ה' לנשברי לב"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800305","title":null,"paragraphs":["וישמע יתרו. הייתכן שיתרו שמע, וכל העולם לא שמעו? אלא כל העולם שמעו, ולא נשברו, וע\"כ אין שמיעתם שמיעה. והוא שמע, ונשבר, ונכנע לפני הקב\"ה, והתקרב ליראתו. ע\"כ שמיעתו שמיעה"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800306","title":null,"paragraphs":["איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר משום שמילה שלמעלה, בין של הקדושה ובין כוחו של הס\"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ושבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800308","title":null,"paragraphs":["וירא אלוקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד וירא אלוקים, זה אלוקים חיים, בינה. וירא, שהסתכל להאיר להם ולהשגיח עליהם. את כל אשר עשה, הכול בכלל אחד, למעלה ולמטה. והנה טוב, צד ימין. מאוד, צד שמאל. טוב, מלאך חיים. מאוד, מלאך המוות. והכול עניין אחד, לאלו שמסתכלים בסוד החכמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800309","title":null,"paragraphs":["מחשבה ניתנה לאדם, שיהיה האדם חושב בבורא והוא העולמות, לייחד שמו עד א\"ס ועד אין תכלית ברא הכול בבינה. כמ\"ש, וראו מי ברא אלה. מי בינה הדיבור ניתן לאדם, לעסוק בו בתורה, ולדעת ממנה. יוצר הכול. ועליו נאמר, יוצר אור. כי הדיבור הוא יצירה, ת\"ת, ואין אור אלא תורה. כמ\"ש, כי נר מצווה ותורה אור. וזה הוא היוצר, שצייר בו באדם פנים עיניים אוזניים חוטם פה, לעסוק בהם בתורה ולדעת אותו ממנה כעין זה, צייר פה לדבר בתורה, צייר עיניים להסתכל באור התורה, צייר בו אוזניים לשמוע בהם דברי תורה. אלו הם שישה קצוות שת\"ת כולל אותם: ב' עיניים, ב' אוזניים, פה, לשון צייר את החוטם, ובו, ויפח באפיו נשמת חיים, שהאדם יהיה חושב בה בייחוד השם, כמ\"ש, אנכי ה' עושה כל. זו השכינה התחתונה, המלכות, שממנה ניתנה באדם נפש השכלית. כי הנפש היא ממלכות, לדעת עימה בכל מעשי התורה, במצוות התורה, אותו שנקרא עושה כל, שהיא המלכות, שבה עשיה והם ג' קשרים שניתנו בבן אדם. נשמה השכלית, לדעת בה את עושה כל העולמות, שהוא אומר ועושה מדבר ומקיים, והוא בורא ויוצר ועושה, הכול אחד. הוא, א\"ס, מבפנים הוא מוציא הכול מן הכוח אל הפועל, והוא משנה מעשיו, ובו אין שינוי"],"source":"זוהר חדש | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800310","title":null,"paragraphs":["בני העולם בעלי התבונה, פקוחי העיניים, בעלי החכמה, בעלי האמונה, שהיא השכינה. שהייתה גנוזה בכם מי מכם שעלה וירד, שקיבל אורות המאירים ממטה למעלה, המכונים עלייה, ואורות המאירים ממעלה למטה, המכונים ירידה? מי שרוח אלוקים קדושים בו, יקום ויידע שבשעה שעלה ברצונו של ראש הלבן, כתר, לברוא את האדם, השפיע בתוך מאור אחד, שהיא בינה, והמאור השפיע בהתפשטות המאור, ז\"א, המכריע ומאיר את ב' קווים ימין ושמאל דבינה. והתפשטות המאור, הוציא נשמות בני אדם כמו כן הזדווג והשפיע התפשטות המאור, ז\"א, תוך סלע אחד חזק, המלכות, וסלע ההוא הוציא שלהבת אחת, הלוהטת ומרוקמת בכמה גוונים, בחינת העיבור של הרוח, המלא דינים. ושלהבת ההוא עולה, שמקבל בחינת יניקה, שהאורות מאירים בו ממטה למעלה ויורדת, שמקבל ג\"ר של רוח, שהאורות מאירים ממעלה למטה. אבל בדינים, מצד חיסרון בחסדים, עד שהתפשטות המאור, ז\"א, השפיע בו, שמשפיע בו בחינת קו אמצעי וחסדים, ואז, שב ומתיישב במקומו ונעשה רוח החיים. לאדה\"ר"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800311","title":null,"paragraphs":["ומשה עלה אל האלוקים אשרי חלקו של משה, שזכה לכבוד הזה, שהתורה מעידה עליו כך. בוא וראה מה בין משה לשאר בני העולם. שאר בני העולם, כשעולים, עולים לעושר, עולים לגדולה, עולים למלכות. אבל משה, כשעלה, כתוב בו, ומשה עלה אל האלוקים. אשרי חלקו מכאן לומדים, הבא להיטהר מסייעים אותו שכתוב, ומשה עלה אל האלוקים. וכתוב אחריו, ויקרא אליו ה'. כי מי שרוצה להתקרב, מקרבים אותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800313","title":null,"paragraphs":["אורהרים רבי אבא ידיו על ראשו, בכה ואמר, התורה עולה עתה עד גובה הרקיע של הכיסא העליון אחר שיסתלק אדוני מן העולם, מי יאיר אור התורה? אוי לעולם שיישאר יתום ממך. אבל הדברים של אדוני יאירו בעולם עד שיבוא מלך המשיח. ואז כתוב, ומלאה הארץ דעה את ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800314","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל, שהקב\"ה קרא אותם אדם כמ\"ש, ואַתן צאני, צאן מרעיתי, אדם אתם מה הטעם שקרא אותם אדם? הוא משום שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם. אתם, ולא שאר עמים עכו\"ם. ומשום זה אדם אתם. אתם קרואים אדם, ואין עכו\"ם קרואים אדם כיוון שאדם מישראל נימול, נכנס בברית שכרת הקב\"ה עם אברהם, כמ\"ש, וה' בירך את אברהם בכל וכתוב, חסד לאברהם. והתחיל להיכנס במקום הזה כיוון שזכה לקיים מצוות התורה, נכנס באדם הזה של המרכבה העליונה, ומתדבק בגוף המלך, ואז נקרא אדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800315","title":null,"paragraphs":["הכול הוא דבר אחד, ובמדרגה אחת עולה כמה פנים לפנים יש להקב\"ה. יש פנים המאירים, פנים שאינם מאירים, פנים תחתונים, פנים רחוקים, פנים קרובים, פנים שבפְנים, פנים שבחוץ, פנים של ימין, פנים של שמאל אשרי הם ישראל לפני הקב\"ה, שנאחזים בפנים העליונים של המלך, בפנים שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. ושאר העמים אחוזים בפנים הרחוקים, בפנים התחתונים. ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך"],"source":"זוהר לעם | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800316","title":null,"paragraphs":["מצד נפש הבהמי ימיו של אדם קצרים, ומעט כי כל ימיו של אדם, שהם בעניות וצער ודחק, ורעים אין הם חיים. וכל שכן אם הימים הם בלי תורה ומצוות, שאין הם חיים אם חזר בתשובה, אע\"פ שבזנב טלה או שור, שבכל מזל מבחינת נפש הבהמית, מוסיף בו הקב\"ה רוח יתרה מן המלאכים, ועולה מזנב המזלות, להיות בינוני, באמצע כל כוכב ומזל, כבחינת הרוח. זכה יותר לחזור בתשובה במחשבתו, הקב\"ה נותן לו נשמה מכיסא הכבוד, ועולה להיות ראש בתחילת כל כוכב ומזל, כבחינת הנשמה. כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך אמת, והתורה קוראת אותם בכל יום באהבה אליהם, ואינם רוצים להחזיר ראשם, להקשיב אליה כי בתורה יוצא דבר מנרתיקו, ונראה מעט, ומיד מסתתר. ובזמן שהתגלה מתוך הנרתיק ומסתתר מיד, אין התורה עושה זה, אלא לאלו שיודעים בה ונודעים בה הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, מסתתרת בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. אוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה, עובר תמיד בשער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה מסבב תמיד שער ביתה. היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומתכסה. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו, רק האוהב לבדו, שמֵעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה, ויודע שמשום האהבה, שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד לעורר האהבה אליו כך הוא דבר תורה, אינה מתגלה אלא לאוהבה, יודעת התורה שחכם לב ההוא, מסבב שער ביתה בכל יום. מה עשתה? גילתה פניה אליו מתוך ההיכל, ורמזה לו רמז. ומיד חזרה למקומה, ונסתרה. כל אלו משם, לא ידעו ולא הסתכלו. אלא הוא בלבדו, ומעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה. ועל כן התורה מתגלה ומתכסה והולכת באהבה אל אוהבה, לעורר עימו האהבה"],"source":"זוהר חדש | פרשת יתרו | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800317","title":null,"paragraphs":["ומי שעוסק בההתורה כולה היא השם של הקב\"ה כאילו עוסק בשם הקדוש, משום שהתורה כולה שם אחד קדוש הוא, שם עליון, שם הכולל שאר השמות ומי שגורע אות אחת ממנה, כאילו עשה פגם בשם הקדוש. ושם אלהים אחרים לא תזכירו. אל תוסיף על התורה, ואל תגרע ממנה. שעושה פגם בשם הקדוש, ומחזק את אלהים אחרים. ושם אלהים אחרים, זה מי שעוסק בספרים אחרים, שאינם מצד התורה. לא יישמע על פיך. שאסור אפילו להזכירם וללמוד מהם טעם. וכל שכן, טעם על התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800318","title":null,"paragraphs":["בכל מקום שנאמרים דברי תורה , הקב\"ה וכנ\"י, המלכות, שם, ומקשיבים. ואז, עץ טו\"ר, המלכות, הטוב מתגבר ומתעלה למעלה, והקב\"ה וכנ\"י מתעטרים בטוב"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800319","title":null,"paragraphs":["אלו העוסקים בתורה ומצוות לשם הקב\"ה ושכינתו שלא ע\"מ לקבל פרס, אלא כבן המחויב בכבוד אביו ואימו, זה מתקשר ונרשם בעמוד האמצעי, הקב\"ה ושכינתו, כאילו היו בו אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800320","title":null,"paragraphs":["משום שבכל מצווה הייתה ההשתדלות שלך לייחד הקב\"ה ושכינתו בכל המחנות שלמעלה ומטה, כך הקב\"ה ושכינתו וכל המחנות שלו של מעלה ומטה, מתייחדים ברוח שלך, בכל מצווה, כבן מלך שאביו ואימו אוהבים אותו ונושקים אותו, ובאהבה שלהם אינם מאמינים למחנות שלהם, אלא הם עצמם שומרים אותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800321","title":null,"paragraphs":["כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה\"ז שאם זכה האדם בעוה\"ז, ושומר את הנשמה כראוי, שהקב\"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל יום בפמליה שלו ואומר, ראו בן הקדוש שיש לי בעולם ההוא, כך וכך עשה, כך כך מעשיו מתוקנים וכשהנשמה הזאת יוצאת מעוה\"ז זכה נקייה וברורה, הקב\"ה מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זו היא הנשמה של פלוני בני, שְׁמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800323","title":null,"paragraphs":["ואנשי קודש תהיון לי מספיק לומר, קדושים תהיון לי. ואנשי קודש, שלא יצאו ישראל לחירות אלא מיובל, בינה, ואחר שיצאו לחירות, קיבל אותם יובל בכנפיו, ונקראים אנשים שלו, בנים שלו. וכתוב ביובל, יובל היא קודש תהיה לכם. ומשום זה, כתוב, ואנשי קודש תהיון לי, אנשים שלו ממש ועל כן זכו ישראל להיקרא אחים אל הקב\"ה, שכתוב, למען אחיי ורעיי. כי ישראל בנים ליובל, בינה, וגם ז\"א בן הבינה. נמצא שאחים לז\"א. ואח\"כ נקראים קודש ממש, שכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800324","title":null,"paragraphs":["כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב, מלאך הטוב. מאד, מלאך המוות. ולכל הקב\"ה מזמין את תיקוניו, עד שאפילו מלאך המוות חוזר להיות טוב מאד"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800325","title":null,"paragraphs":["אין דבר בעולם העומד לפני תשובה ולכולם הקב\"ה ודאי מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומן לו דרך החיים. ואע\"פ שפגם מה שפגם, הכול מיתקן, והכול חוזר על תיקונו. כי הקב\"ה הוא מלא רחמים, ומתמלא רחמים על כל מעשיו. כמ\"ש, ורחמיו על כל מעשיו. אפילו על בהמות ועופות מגיעים רחמיו. אם עליהם מגיעים רחמיו, כל שכן על בני אדם, היודעים ונודעים לשבח לאדונם, שמגיעים עליהם רחמיו, ושורים עליהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800326","title":null,"paragraphs":["אם על רשעים מגיעים רחמיו, כל שכן על צדיקים אלא מי צריך רפואה? אלו שהם בעלי כאבים ומי הם בעלי כאבים? אלו הם הרשעים. והם הצריכים רפואה ורחמים, שהקב\"ה מרחם עליהם, שלא יהיו נעזבים ממנו, והוא אינו מסתלק מהם, וישובו לפניו בתשובה. כשהקב\"ה מקרב, מקרב בימין. וכשהוא דוחה, דוחה בשמאל. ובשעה שדוחה, הימין מקרב מצד זה דוחה, ומצד זה מקרב. והקב\"ה אינו עוזב רחמיו מהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800327","title":null,"paragraphs":["כמה הם דברי החכמה הסתומים בכל מילה ומילה שבתורה והם נודעים לחכמים היודעים דרכי התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800328","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה, כל דברים הסתומים שעושה, הכניסם בתורה הקדושה, והכול נמצא בתורה ודבר סתום מגלה אותו התורה, ומיד מתלבשת בלבוש אחר, ומסתתרת שם, ואינה מתגלה. והחכמים, מלאים עיניים, אע\"פ שהדבר ההוא הסתתר בלבוש שלו, הם רואים אותו מתוך הלבוש. ובשעה שהתגלה דבר ההוא, מטרם שנכנס בחזרה ללבושו, מטילים בו פקיחת עיניים. ואע\"פ שנעלם מיד, אינו נאבד עוד מעיניהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800329","title":null,"paragraphs":["דרך התורה. בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם רומזת אליו ברמז אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי, והתורה אמרה לאותו ששלחה אליו, אִמרו לפתי ההוא, שיקרב כאן ואדבר עימו. כמ\"ש, מי פתי יסור הנה וחסר לב. האדם קרב אצלה, מתחילה לדבר עימו מאחרי הפרוכת, שפורשׂת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש אח\"כ היא מדברת עימו מאחורי סדין דק דברי חידה. וזהו הגדה. ואחר שנעשה רגיל אצלה, היא מתגלה אליו פב\"פ, ומדברת עימו כל סודות הסתומים, וכל דרכים הסתומים, שהיו חבויים בליבה מימים ראשונים. אז הוא אדם מושל, בעל תורה, אדון הבית, שהרי גילתה לו כל הסודות שלה, ולא הרחיקה ולא כיסתה ממנו כלום אמרה לו התורה, ראית דבר רמז, שרמזתי לך בתחילה, כך וכך סודות היו בו, כך וכך הוא. אז רואה שעל אלו מילים שבתורה, אין להוסיף ואין לגרוע מהם. ואז פְּשׁט המקרא הוא כמות שהוא, שלא להוסיף ולא לגרוע אפילו אות אחת. וע\"כ בני אדם צריכים להיזהר ולרדוף אחר התורה, להיות מן האוהבים שלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800330","title":null,"paragraphs":["אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח מצד חיות הקודש, מעולם היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכיסא, מעולם הבריאה. ושלושה אלו הם, אמה עבד ושפחה, של בת המלך. כלומר, נשמה רוח ונפש, מהתפשטות המלכות בבי\"ע. אַמה, נשמה שבבריאה עבד, רוח שביצירה. שפחה, נפש שבעשיה זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך אצילות, מצד הבת יחידה שנקראת בת מלך, המלכות דאצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות, מצד עמוד האמצעי, שהוא ז\"א, ונקרא בן אל הקב\"ה, כמ\"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד או\"א, שהם בינה, כמ\"ש, ויפח באפיו נשמת חיים. חיים הם י\"ה, או\"א, שעליהם נאמר, כל הנשמה תהלל יה, ונשלם בהם השם הויה. כי רוח ונפש דאצילות הם ו\"ה, ונשמה דאצילות הוא י\"ה, שביחד הם הוי\"ה זכה יותר, נותנים לו הוי\"ה במילוי האותיות, כזה, יוד הא ואו הא, שהוא אדם, בגי' מ\"ה, בדרך אצילות של מעלה, ז\"א שמלביש או\"א עילאין שהם חכמה, אותיות כ\"ח מ\"ה. ונקרא בצורת אדונו. ועליו נאמר וּרְדו בִּדְגת הים. ושליטתו בכל הרקיעים ובכל האופנים והשׂרפים וחיות ובכל צבאות וכוחות של מעלה ומטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800331","title":null,"paragraphs":["כתוב, ואם לבנו יִיעָדֶנה כמשפט הבנות יעשה לה בתוך סלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע העליון אשר שם, יש היכל אהבה, העומד תחת קודש קודשים דבריאה. שם אוצרות נסתרות, וכל נשיקין על אהבת המלך הן שם. ונשמות אהובות המלך נכנסות שם כיוון שהמלך נכנס בהיכל, כתוב, וישק יעקב לרחל, זיווג דנשיקין שם הוא, והקב\"ה מוצא שם את נשמה הקדושה ההיא, מיד מקדים ונושק אותה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה כמשפט הבנות יעשה לה. כדין שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, שנושק אותה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב\"ה אל הנשמה הזכה בכל יום כתוב, יעשה למחכה לו. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה בעוה\"ז,. כך הקב\"ה משלים לה עשיה אחרת בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800333","title":null,"paragraphs":["וילך שובב בדרך ליבו. וכתוב אחריו, דרכיו ראיתי כלומר, ואֶרְפָּאֵהו ואַנְחֵהו ואשלם ניחומים לו ולַאֲבֵליו אע\"פ שהרשעים עושים בזדון, והולכים בדרך ליבם, ואחרים עושים בהם התראה, ואינם רוצים להקשיב להם, עם כל זה, בשעה שחוזרים בתשובה, ולוקחים דרך הטוב של תשובה, הרי רפואה מוכנה לפניהם יש להסתכל, אם מדבר על חיים או על מתים? כי תחילת הכתוב אינו סופו, וסופו אינו כתחילתו בתחילת הכתוב, מראה על חיים, שאומר, וילך שובב. וסופו מראה על מתים, שאומר, ואשלם ניחומים לו ולאבליו. אלא מדבר, בעוד שאדם בחיים, וכך הוא, וילך שובב בדרך ליבו, משום שיצה\"ר שבו חזק ומתגבר בו. וע\"כ הולך שובב, ואינו רוצה לשוב בתשובה הקב\"ה רואה דרכיו, שהולך ברע בלא תועלת, אומר הקב\"ה, אני צריך לאחוז אותו בידו. כמ\"ש, דרכיו ראיתי, שהולך בחושך, אני רוצה לתת לו רפואה. כמ\"ש, וארפאהו. הקב\"ה מביא בליבו דרך התשובה והרפואה לנשמתו. ואנחהו, הוא כמ\"ש, לֵך נְחֵה את העם. הקב\"ה מנהיג אותו בדרך הישר, כמי שאוחז בידו של אחר ומוציאו מתוך החושך הקב\"ה יחוננך וישמע לקולך בשעה שתצטרך לו"],"source":"זוהר לעם | פרשת משפטים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800334","title":null,"paragraphs":["שרצהכמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב\"ה בהם ורצה להתדבק בהם ולהתקשר עימהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם, והם רצו בו והתקשרו בו ונתן לשאר העמים שרים מושלים עליהם, והוא לקח לחלקו את ישראל"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800335","title":null,"paragraphs":["ואינםהכסילות של בני אדם מעכב אותם מלראות, יודעים ואינם משגיחים על מה הם נמצאים בעוה\"ז, ואינם דואגים להשגיח בכבוד המלך העליון בעוה\"ז, ומכ\"ש להשגיח בכבוד עולם העליון, ועל מה עומדת, ואיך מתפרשׁים הדברים"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800336","title":null,"paragraphs":["כמו אייל וצבי, בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב\"ה, אע\"פ שהסתלק למעלה בא\"ס, מיד חוזר למקומו, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו, להישכח ולהתרחק מהם. וע\"ז כתוב, אֱיָלוּתִי לעזרתי חוּשָׁה ומשום זה צריכים להתאחד בהקב\"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך מלמעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800337","title":null,"paragraphs":["אשרי האדם, ששׂם זה ברצונו, להשלים אל אדונו בכל יום"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800338","title":null,"paragraphs":["ומאחר שאתההקב\"ה מצרף מחשבה טובה למעשה בנו, על כל שחשבת בשביל אדונך, יקיים על ידך, ולא תזוז ממנו לעולם, אלא שתהיה בצורתו בכל. ואתה בזמן הגלות אתה נעלם מבני אדם. ואני, מעוה\"ז, הנני שליח של הקב\"ה, לומר דברים אלו לפניך. ואני מצוּוה ממנו, שלא לזוז ממך בכל עת ובכל שעה שאתה רוצה אני וכל התַנאים והאמוראים של ישיבתנו מבקשים לך, קום והשלם מצוות אדונך"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800339","title":null,"paragraphs":["מי שרוצה להשתדל במצווה ולהשתדל בהקב\"ה צריך שלא ישתדל בו ריקם ובחינם, אלא האדם צריך להשתדל בו כראוי, לפי כוחו. יפה לאדם לקבל השתדלות של הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800341","title":null,"paragraphs":["כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב\"ה בליבו, נפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. אז צריכים לקנות את אדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. וע\"ז לומדים, וקנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800343","title":null,"paragraphs":["מיום שיורש האדם הנשמה, הכלולה מהקב\"ה ושכינתו, משעה ההיא נקרא בן כמו שאמר דוד בספר תהילים, אֲסַפְּרָה אל חוק, ה' אמר אליי, בני אתה, אני היום יְלִדְתִיךָ. שזה נוהג בכל אדם בשעה שמשיג הנשמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800345","title":null,"paragraphs":["בכה רבי שמעון, אמר , אני יודע ודאי שרוח הקודש העליון דופק בכם, אשרי הדור הזה, כי לא יהיה כדור הזה עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כי התורה חוזרת ליושנה. אשרי הם הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800346","title":null,"paragraphs":["שלמה המלך הסתכל והיה רואה, שאפילו בדור ההוא, שהיה יותר שלם מכל דורות אחרים, לא היה רצונו של מלך העליון, שיתגלה חכמה כל כך על ידו, ושיתגלה התורה שהייתה סתומה מתחילה. ובא ופתח לה פתחים. ואע\"פ שפתח, הם סתומים. חוץ מאלו החכמים שזכו ומגמגמים בהם, ואינם יודעים לפתוח בהם פה. ודור זה שרבי שמעון שורה בתוכו, רצונו של הקב\"ה בשביל רבי שמעון, שיתגלו דברים סתומים על ידו אבל תמֵהַ אני על חכמי הדור, איך עוזבים אפילו רגע אחד מלעמוד לפני רבי שמעון ללמוד תורה, בעוד שרבי שמעון נמצא בעולם. אבל בדור הזה לא תישכח החכמה מהעולם, אוי לדור כשהוא יסתלק, והחכמים יתמעטו, והחכמה תישכח מהעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800347","title":null,"paragraphs":["אמורבימים הראשונים היה אדם אומר לחברו, לי דבר תורה אחד וקבל מנה כסף. עתה אומר אדם לחברו, קבל מנה כסף ותהיה עוסק בתורה ואין מי שישגיח, ואין מי שיטה אוזניו, חוץ מאלו קדושים העליונים המועטים, שהקב\"ה משתבח בהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800348","title":null,"paragraphs":["כיוון שנברא העולם, כל דבר ודבר לא היה מתקיים עד שעלה ברצון לברוא האדם, שיהיה עוסק בתורה, ובזכותה התקיים העולם עתה, כל מי שמסתכל בתורה ועוסק בה, כביכול, הוא מקיים כל העולם. הקב\"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, אדם מסתכל בתורה ומקיים העולם נמצא, שהמעשה והקיום של כל העולם הוא התורה משום זה, אשרי האדם העוסק בתורה, כי הוא מקיים את העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800349","title":null,"paragraphs":["מצווה ללמוד תורה בכל יום, שזהו האמונה העליונה, לדעת דרכיו של הקב\"ה, שכל מי שעוסק בתורה, זוכה בעוה\"ז, וזוכה בעוה\"ב, וניצל מכל קטרוגים הרעים. משום שהתורה היא האמונה, ומי שעוסק בה, עוסק באמונה העליונה, והקב\"ה משרה שכינתו בתוכו, שלא תסור ממנו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800350","title":null,"paragraphs":["מי שיודע דבר של תורה, צריכים לרדוף אחריו לקיים הכתוב, מאת כל איש וללמוד ממנו דבר ההוא, אשר יידבנו ליבו תיקחו את תרומתי. התורה היא עה\"ח, לתת חיים לכל מי שמתגבר בתורה, מתגבר בעה\"ח, כמ\"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה וכמה סודות עליונים במי שעוסק בתורה, שזוכה להתקשר בתורה העליונה, ז\"א, אינו שוקט ממנה בעוה\"ז, ואינו שוקט לעוה\"ב, ואפילו בקבר שפתיו דובבות תורה, כמ\"ש, דובב שִׂפתֵי ישֵנים"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800351","title":null,"paragraphs":["מצוות התורה הן חלקים ואיברים כמו של מעלה וכשמתחברות כולן לאחת, אז כולן עולות למקום אחד. המשכן, הוא איברים וחלקים, כולם עולים לאדם, כעין מצוות התורה. כי מצוות התורה כולם באדם, זכר ונקבה, זו\"ן. כשמתחברים יחד הם אחד באדם, הוי\"ה במילוי אלפין שבגי' אדם. ומי שגורע אפילו מצווה אחת שבתורה, כאילו גורע צורת האמונה, המלכות, כי כל האיברים הם יחד באדם ומשום זה הכול עולה בייחוד"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800352","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקו מי שמשתדל לדעת את ריבונו, אשרי הוא בעוה\"ז ואשרי הוא בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800353","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה ברא את האדם בחכמה ועשה אותו באומנות רבה, ונפח בו נשמת חיים, לדעת ולהסתכל בסודות החכמה, לדעת בכבוד אדונו, כמ\"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הכבוד שלמטה, הכיסא הקדוש, המלכות, לא ניתקן למעלה, אלא מתוך התיקונים של בני העוה\"ז כשבני אדם צדיקים וחסידים, ויודעים לתקן תיקונים בשביל הכבוד, המלכות, כמ\"ש, ולכבודי בראתיו, בשביל כבודי הזה, שיתקנו אותו בעמודים חזקים, חג\"ת, ולקשט אותו בתיקונים וקישוטים שלמטה, שיעלו מ\"ן מלמטה, להמשיך לה מוחין, המכונים קישוטים, כדי שכבודי יתעלה בזכות הצדיקים שבארץ"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800354","title":null,"paragraphs":["כללהשבח של שירת שה\"ש הוא כלל כל התורה, של כל מעשי בראשית, כלל של האבות, כלל של גלות מצרים, ושל יציאת ישראל ממצרים, ושל השיר של הים, אז ישיר משה, והכלל של עשרת הדיברות, וקיום של הר סיני, וכולל מזמן שהלכו ישראל במדבר, עד שבאו לארץ, ונבנה ביהמ\"ק, כלל של עיטור השם הקדוש העליון באהבה ובשמחה, כלל של גלות ישראל בין העמים והגאולה שלהם, כלל של תחיית המתים עד היום שהוא שבת לה', היום שכולו שבת שלעת\"ל, מה שהוא ומה שהיה ומה שעתיד להיות אח\"כ ביום השביעי, באלף השביעי, כשיהיה שבת לה', הכול הוא בשה\"ש"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800355","title":null,"paragraphs":["במקרא של כ\"הבשעה שישראל מייחדים הייחוד אותיות, שהם, שמע ישראל הויה אלקינו הויה אחד, ובשכמל\"ו, שהם כ\"ד אותיות, ויכוון כל אחד בהם, כל האותיות מתחברות יחד ועולים בחיבור אחד מ\"ט צריך להעלות עד הבינה ולא יותר, ואז נפתחים מ\"ט שערי בינה. והקב\"ה מחשיב לאדם ההוא, כאילו קיים כל התורה, הבאה במ\"ט פנים וע\"כ צריך האדם לכוון הלב והרצון בכ\"ה ובכ\"ד ולהעלותם ברצון הלב למ\"ט השערים. כיוון שכיוון בזה, יכוון בייחוד שמע ישראל ובשכמל\"ו, שהם כלל של כל התורה כולה. אשרי חלקו מי שמתכוון בהם, כי ודאי הוא כלל של כל התורה למעלה ולמטה וזהו אדם השלם, זכר ונוקבא, כי שמע ישראל זכר, ובשכמל\"ו נוקבא, והוא כל האמונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800356","title":null,"paragraphs":["ובשעה שישראל באים לבית הכנסת ומתפללים כשמגיעים לגאול ישראל, ומקרבים גאולה תפילתם, לתפילה, ואינם מפסיקים באמצע, שבזה גורמים שיסוד, שנקרא גאולה, יתקרב אל המלכות, שנקראת תפילה, אז צבע ההוא הלבן, נצח, עולה על ראש החדר, המלכות, ונעשה לו כתר וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב\"ה. כמ\"ש, והטוב בעיניך עשיתי. שסמך גאולה לתפילה, שבשעה ההוא שמגיעים לתהילות לאל עליון, שאז עולה צבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר צדיק הזה, יסוד דז\"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון. וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב, כמ\"ש, אִמרו צדיק כי טוב וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין ברצון, והדבר נמצא בחיבור של החדר, בחיבוק"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800357","title":null,"paragraphs":["בשעה שישראל מייחדים ייחוד של שמע ישראל אז יוצא מתוך הסתום של עולם העליון, ברצון שלם, או\"א עילאין, אור אחד, שביל דאבא. ואור הזה בטש תוך ניצוץ הקשה, יסוד אמא, ונחלק לע שנאצלו מהם המוחין של ישסו\"ת, ז\"ת דאו\"א, חג\"ת נהי\"מ, שכל אחת כלולה מעשר. ואלו ע' אורות האירו בע' ענפים של עה\"ח, בחג\"ת נהי\"מ דז\"א, שכל אחת כוללת עשר אז אילן ההוא, ז\"א, מעלה ריחות ובשמים, הארת חכמה, וכל האילנות שבגן עדן, המלכות, כולם מעלים ריחות ומשבחים לאדונם, ז\"א, כי אז מיתקנת המלכות להיכנס לחופה עם בעלה, ז\"א. וכל איברים העליונים כולם, הספירות דז\"א, מתחברים בחשק אחד וברצון אחד להיות אחד בלא פירוד כלום, ואז מיתקן בעלה, ז\"א, אל המלכות, להיכנס לחופה בייחוד אחד להתייחד במלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800358","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים היודעים לשים רצון ליבם למלך העליון הקדוש, וכל רצון ליבם אינו לעוה\"ז, ולתאווה הבטֵלה שלו, אלא שיודעים ומשתדלים לשים רצונם להידבק למעלה, כדי להמשיך רצון אדונם אצלם מלמעלה למטה ומאיזה מקום לוקחים רצון של אדונם להמשיכו אליהם? הם לוקחים ממקום קדוש ועליון אחד, שממנו כל הרצונות הקדושים. והוא כל איש, צדיק, יסוד דז\"א, הנקרא כל, כמ\"ש, ויתרון ארץ בכל הוא וכתוב, על כן כל פיקודֵי כל יישרתי. איש, איש צדיק זהו צדיק, אדון הבית, יסוד, אדון המלכות, הנקראת בית. שרצונו תמיד אל המטרוניתא, מלכות, כבעל האוהב את אשתו תמיד. יידבנו ליבו, שאוהב אותה ליבו, המטרוניתא שלו, המלכות, שנקראת לב, יידבנו, להתדבק בו ואע\"פ שיש להם אהבה גדולה זה בזה, שאינם נפרדים לעולם, עכ\"ז מן כל איש, יסוד, בעל הבית, בעל המטרוניתא. תיקחו את תרומתי, מלכות מדרך העולם, אם רוצים לקחת מאדם את אשתו, הוא מקפיד ואינו עוזב אותה. אבל הקב\"ה אינו כן, שכתוב, וזאת התרומה, כנ\"י, המלכות, אע\"פ, שכל האהבה שלה אליו ואהבתו אליה, לוקחים אותה ממנו, להשרות אותה ביניהם, ממקום עליון, שכל אהבה של אישה ובעלה שורה שם, יסוד, משם, תיקחו את תרומתי. אשרי חלקם של ישראל, ואשריהם כולם שזכו לזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800359","title":null,"paragraphs":["אמר רבי שמעון, משה לא מת הרי כתוב, וימת שם משה, וכן בכל מקום קורא בצדיקים מיתה. מהו מיתה? מצידנו נקרא כן, אבל מצד העליונים, להיפך, שהתווסף לו חיים. מי שהוא בשלמות, שהאמונה הקדושה תלויה בו, אין מיתה תלויה בו ואינו מת"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800360","title":null,"paragraphs":["רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך, והיה בעל חמורים אחד מחַמר אחריהם אמר רבי יוסי לרבי חייא, יש לנו לעסוק ולהשתדל בדברי תורה, כי הקב\"ה הולך לפנינו. וע\"כ הוא הזמן לעשות לו תיקונים, שיהיה עימנו בדרך הזה. מחמר, דרכו לדקור עם עץ את החמורים, שימהרו ללכת פתח רבי חייא ואמר, עת לעשות לה' הפֵרו תורתך. כי בכל זמן שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה, כביכול, הקב\"ה שמח במעשי ידיו, ושמח בעולמות כולם, ושמיים וארץ עומדים בקיומם. ולא עוד אלא שהקב\"ה מַקְהיל כל הפמליה שלו, ואומר להם, ראו העם הקדוש שיש לי בארץ, שהתורה מתעטרת בזכותם, ראו מעשי ידי, שאתם אמרתם עליו, מה אֱנוֹש כי תזכרנו. והם, כשרואים שמחת אדונם בעמו, מיד פותחים ואומרים, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ ובשעה שישראל מתבטלים מתורה, כביכול, תש כוחו, שכתוב, צוּר ילדך תֶשׁי. ואז כתוב, וכל צבא השמיים עומדים. וע\"כ עת לעשות לה'. שהצדיקים האלו שנשארו, יש להם לאזור מותניים ולעשות מע\"ט, כדי שהקב\"ה יתחזק בצדיקים ובמחנות וגדודים שלו, משום שהפרו תורתך, ואין בני העולם עוסקים בה כראוי"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800361","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור. אור הזה נגנז והוא מזומן לצדיקים לעוה\"ב. כמ\"ש, אור זרוּע לצדיק, שמורה, הן לצדיק שלמעלה והן לצדיק התחתון. ואור ההוא לא שימש בעולם חוץ מביום הראשון, ואח\"כ נגנז ולא שימש יותר אם היה נגנז מכל וכל, לא היה עומד העולם אפילו רגע אחד, אלא נגנז ונזרע כזרע הזה, שזורעים אותו ועושה תולדות וזרעים ופירות, וממנו מתקיים העולם ואין לך יום, שאינו יוצא ממנו בעולם, ומקיים הכול, כי בו מֵזין הקב\"ה את העולם. ובכל מקום שעוסקים בתורה בלילה, יוצא חוט אחד מאור ההוא הגנוז, ונמשך על אלו שעוסקים בתורה. כמ\"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800362","title":null,"paragraphs":["שאפילוראה, כמה רחמיו של הקב\"ה על בריותיו, רשע ביותר, והרהר בתשובה, ולא יכול לעשות תשובה ומת, זה מקבל עונש בוודאי על שהלך מעולם בלי תשובה, אח\"כ, רצון ההוא ששׂם בליבו לעשות תשובה, אינו נעדר מלפני מלך העליון, והקב\"ה מתקן מקום לרשע במדור של שאוֹל, ושם מצפצף בתשובה כי רצון יורד מלפני הקב\"ה, ושובר כל כוחות השומרים על שערי מדורי גיהינום, ומגיע למקום שהרשע שם, ודופק בו, ומעורר בו הרצון לתשובה, כמו שהיה לו מקודם בחייו, ואז מצפצף נשמה ההיא לעלות מתוך מדור השאול"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800363","title":null,"paragraphs":["ומשוםואין רצון טוב, שיאבד מלפני המלך הקדוש זה אשרי מי שמהרהר הרהורים טובים לאדונו. ואע\"פ שאינו יכול לעשותם, הקב\"ה חושב לו רצונו כאילו עשה. זהו לטוב. אבל הרצון לרע, אין הקב\"ה חושב למעשה, חוץ מהרהורי עבודה זרה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800364","title":null,"paragraphs":["נכנסו רבי אלעזר ורבי אבא לבית. כשהתחלק הלילה, קמו לעסוק בתורה אמר רבי אבא, עתה ודאי הוא עת רצון להקב\"ה והרי הרבה פעמים הערנו זה, שבשעה שהתחלק הלילה, נכנס הקב\"ה עם הצדיקים לגן עדן ומשתעשע עימהם. אשרי הוא מי שעוסק בתורה בעת ההיא זה שהקב\"ה משתעשע עם הצדיקים, איך משתעשע? אלא בעת ההוא שהלילה נחלק, מתעורר הקב\"ה באהבת השמאל לכנ\"י, המלכות, כי אין אהבה אלא מצד שמאל. כלומר שמלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבקו האמצעי, והחכמה נשלמת. וכנ\"י, אין לה מתנה להקריב אל המלך, או דבר חשוב ויפה, אלא אלו הרוחות של הצדיקים, שהקב\"ה רואה אותם מתעטרים בכמה מע\"ט ובכמה זכויות שעשו באותו יום. והם נרצים לפני הקב\"ה יותר מכל הקורבנות ועולות, כי הקב\"ה מריח בהם ריח ניחוח שעושים ישראל אז האיר האור, שאור החכמה האיר אחר שהתלבש בחסדים דקו אמצעי. וכל האילנות שבגן העדן אומרים שירה. והצדיקים מתעטרים שם בעידונים של עוה\"ב שהם הארת החכמה, הנקראת עדן. כשהעיר אדם משנתו בשעה ההוא לעסוק בתורה, לוקח חלקו עם הצדיקים שבגן עדן"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800365","title":null,"paragraphs":["אלוקים אלי אתה אֲשַחֲרֶךָ אשחרך, שהתקין האור המאיר בשחרות, אור החכמה שבשליטת השמאל בנקודת השורוק, שמטעם חיסרון של חסדים אינה יכולה להאיר, ונקרא משום זה אור שחור. כי האור הנמצא בשחרות אינו מאיר עד שמתקנים אותו למטה, שמעלים מ\"ן, וממשיכים חסדים שהחכמה תתלבש בהם, ואז מאירה. ומי שמתקן אור השחור הזה, אע\"פ שהוא שחור, זוכה לאור הלבן המאיר, שזהו האור של המראה המאירה, ז\"א. וזהו אדם הזוכה לעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800366","title":null,"paragraphs":["צָמאה לך נפשי, כמַה לך בשרי. כמי שרעב לאכול וצמֵא לשתות. בארץ צייה ועייף בלי מים המלכות בשליטת השמאל, שהוא אור שחור, מחמת חיסרון של חסדים, מים, שאז היא מִדבר ולא מקום יישוב, אינה מקום קדוש, ומשום זה נבחנת למקום בלי מים וע\"כ תיקן אותה דוד והמשיך לה מים מז\"א. וכמו שאנו רעבים וצמאים אליך אחר חסדים במקום הזה, כן בקודש חזיתיך לראות עוזך. כי הרעב והצימאון גורם להעלות מ\"ן, ולהמשיך חסדים מז\"א, ולהלביש האור השחור של המלכות, ואז חוזרת לקדושה ומאירה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800367","title":null,"paragraphs":["את, רומז על המלכות, הנקראת אתברכו את ה' את, זהו שבת של כניסת השבת, ליל שבת, מלכות ברוך ה' המבורך. ברוך, הוא מוצָא הברכות ממקור החיים, והמקום שממנו יוצא כל שיקוי להשקות לכל, יסוד הבינה. ומשום שהוא מקור המשפיע באות הברית, ביסוד דז\"א, קוראים אותו המבורך, שהוא הנביעה של הבאר, שהיסוד, הנביעה של מלכות הנקראת באר. וכיוון שהברכות מגיעות ליסוד דז\"א, הרי ודאי שהבאר מתמלאת, שאינם נפסקים מימיו לעולם, החסדים, הנקראים מים וע\"כ לא אומרים, ברוך את ה' המבורך, אלא ברוך ה'. כי אם לא היה מגיע ליסוד דז\"א, הנביעה ממקור העליון, מיסוד דבינה, לא היה מתמלאת הבאר כלל, המלכות. כי אין המלכות יכולה לקבל אלא מיסוד דז\"א. וע\"כ אומרים, המבורך, שהוא יסוד דז\"א. מבורך, משום שמשלים ומשקה לעולם ועד, שזהו שבת של כניסת השבת, המלכות. ואנו מביאים הברכות במקום שנקרא מבורך, יסוד דז\"א. וכיוון שמגיעות שם, כולן נמשכות לעולם ועד, המלכות וזהו, ברוך ה' המבורך, עד היסוד דז\"א, שנקרא מבורך, מגיעות הברכות מעולם העליון, בינה. וכולן נמשכות לעולם ועד, המלכות, להתברך ולהישקות ולהיות שלמה כראוי, מלאה מכל ברוך, זהו מקור העליון, יסוד דבינה, שכל הברכות יוצאות ממנו וכשהלבנה נשלמת, אנו קוראים אותה ג\"כ, ברוך, כלפי התחתונים. אבל ברוך שכאן, הוא מקור העליון הויה, זהו אמצעי שבכל צדדים העליונים, ז\"א, קו אמצעי. המבורך, זהו שלום בית, יסוד דז\"א, שנקרא שלום, הנביעה של הבאר, להשלים ולהשקות הכול לעולם ועד, עולם התחתון הצריך להתברך, והשמן והגדלות, השפע, הנמשך בברוך ה' המבורך, הכול בשביל לעולם ועד, שהוא המלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800368","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה, כשברא העולם חילק העולם, מקום וחילק היישוב לצד אחד, ומקום החָרב לצד האחר את מקום היישוב, וסיבב העולם מסביב נקודה אחת, שהיא ארץ הקדושה. כי ארץ הקדושה היא אמצע העולם, ובאמצעה של ארץ הקדושה הוא ירושלים. ואמצעה של ירושלים היא בית קודש הקודשים. וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו, יורד שם מלמעלה, ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800369","title":null,"paragraphs":["ממשלתה של אמונה היא תוך נקודה האמצעית ואע\"פ של כל ארץ הקדושה, בבית קודש הקודשים שעתה אינו מתקיים, עכ\"ז בזכותו ניזון כל העולם ומזון וכלכלה יוצאים משם לכל, בכל מקום צד היישוב. ומשום זה, אע\"פ שישראל מחוץ לארץ הקדושה, עכ\"ז, מכוח וזכות של הארץ נמצא מזון וכלכלה בעולם. וע\"כ כתוב, וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. על הארץ הטובה ודאי, כי בזכותה נמצא מזון וכלכלה בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800370","title":null,"paragraphs":["וצדיקים כִּכְפיר יִבְטָח הרי הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם כלל, ותמיד הם יראים, כאברהם, שכתוב בו, ויהי כאשר הקריב לבוא מצריימה. כיצחק, שכתוב בו, כי ירא לאמור אשתי. כיעקב, שכתוב בו, ויירא יעקב מאד ויצר לו. ואם אלו לא בטחו במעשיהם, כש\"כ שאר צדיקי העולם. א\"כ איך כתוב כאן, וצדיקים ככפיר יבטח? אלא ודאי ככפיר כתוב, כי מכל אלו שמות של האריה, לא כתוב אלא כפיר, ולא כתוב לא אריה, ולא שחל, ולא שחץ, אלא כפיר, שהוא החלש והקטן שבכולם, שאינו בוטח בכוחו, אע\"פ שהוא חזק. כך הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם עתה אלא ככפיר, אע\"פ שיודעים שכוח מעשיהם הטובים הוא חזק, אינם בוטחים אלא ככפיר, ולא יותר"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800371","title":null,"paragraphs":["עני מזכה בני אדם בכמה טובות, בכמה אוצרות עליונים, והוא אינו כמי שזיכה את הרשעים מה בין זה לזה? אלא מי שמשתדל ועושה צדקה עם העני, הוא משלים חיים לנפשו, וגורם לו להתקיים וזוכה בזכותו בכמה טובות בעולם ההוא ומי שמשתדל אחר הרשעים להחזירם בתשובה, הוא משלים יותר, כי עושה לצד האחר של אלוהים אחרים שייכנע ולא ישלוט, ומעביר אותו מממשלתו, עושה שהקב\"ה מתעלה על כיסא כבודו, עושה לאותו רשע נפש אחר, אשרי חלקו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800372","title":null,"paragraphs":["לדעת כי הוי\"ה הוא האלקים זהו כלל של כל האמונה, של כל התורה, הכלל של מעלה ומטה. כלל של כל האמונה, המלכות. כי השם אלקים הוא מלכות. הכלל של כל התורה, זהו תושב\"כ, השם הוי\"ה, ז\"א. וזהו התשבע\"פ, המלכות, השם אלקים. והכול אחד, הוא הכלל של האמונה, משום שהוי\"ה הוא האלקים, הוא שם מלא. האמונה, הנקרא שם, שבייחוד הזה היא מלאה ושלמה. והוא, הוי\"ה אחד ושמו אחד. הוי\"ה אחד, הוא, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. זהו ייחוד אחד. ושמו אחד, הוא, בשכמל\"ו. שזהו ייחוד אחר, שיהיה שמו אחד, המלכות. וכתוב, הוי\"ה הוא האלקים, כשהם בייחוד אחד איך אתה אומר, שהכתוב, הוי\"ה הוא האלקים הוא כעין שכתוב, הוי\"ה אחד ושמו אחד, והלוא אינו דומה? שאם היה כתוב, ה' אחד ושמו הוא אחד, הייתי אומר כך. אבל כתוב, הוי\"ה אחד ושמו אחד האם לא היה צריך לומר כאן, הוי\"ה הוא האלקים הוא. ואז היה נראה כמו, הוי\"ה אחד ושמו אחד? אלא הכול אחד, כי כשמתייחדים שני שמות אלו, זה בייחוד אחד וזה בייחוד אחד, כמ\"ש, ה' אחד ושמו אחד. אז נעשו ב' השמות אחד, ונכללים זה בזה, ונעשה הכול שם שלם בייחוד אחד. ואז, הוי\"ה הוא האלקים, כי הכול נכלל זה בזה להיות אחד. וכל עוד שלא התייחדו כל אחד, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, אינם נכללים זה בזה שיהיו הכול אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800373","title":null,"paragraphs":["ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים שני המאורות הגדולים הם שמן המאור ושמן למאור. עולם העליון, ז\"א, ועולם התחתון, המלכות זכר ונקבה. וכל פעם שזכר ונוקבא באים יחד, נקראים שניהם בלשון זכר. ומשום שעולם העליון נקרא גדול, בזכותו, גם עולם התחתון, המחובר ונכלל עימו, נקרא גדול. וע\"כ כתוב, שני המאורות הגדולים"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800374","title":null,"paragraphs":["כשמיתקנים זכר ונוקבא יחד, ז\"א ומלכות, תחת מלך העליון, בינה, אותיות אל\"ה דבינה, נה\"י שלה, יורדים לז\"א ומלכות בעת קטנותה, שנה\"י אלו נותנים להם מוחין בעת גדלותה. אז מלך, ז\"א, עולה למעלה, אל הבינה, ומתמלא שם מכל הקדושות ומכל הברכות הנמשכות למטה, ומשפיע אותם למטה, למלכות וזו היא השתוקקותו של מלך העליון, ז\"א, להתמלא קדושות וברכות להשפיע למטה, למלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800375","title":null,"paragraphs":["כל מי שאוחז ביד הרשע, והשתדל בו שיעזוב דרך הרע, הוא עולה בג' עליות, מה שלא עלה כך אדם אחר. גורם להכניע את הס\"א, גורם שיתעלה הקב\"ה בכבודו, גורם לקיים כל העולם בקיומו למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב, בריתי הייתה איתו החיים והשלום. וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעוה\"ז, וזוכה לעוה\"ב. כל בעלי הדין לא יכלו לדון אותו בעוה\"ז ובעוה\"ב. נכנס בי\"ב שערים שברקיע, ואין מי שיִמְחה בידו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800376","title":null,"paragraphs":["מי שהעלה מ\"ן במסך דחיריק והחזיר את המלכות וחיבר אותה עם ז\"א, ע\"י זה השיב הרשעים מעוון והמשיך להם נפשות דקדושה. ראוי לעטר אותו בעטרת המלכות על ראשו, כי התחתון הגורם אורות לעליון, זוכה בעצמו באותו שיעור שגרם לעליון וכיוון שע\"י מ\"ן שלו התחברה המלכות עם ז\"א וקיבלה ג\"ר, ע\"כ זוכה גם הוא בג\"ר, וכיוון שהוא גרם זיווג המלך ומטרוניתא, ע\"כ ראוי להימצא שם. והמלך והמלכה שואלים עליו, שרוצים להשפיע לו כל מה שגרם להם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800377","title":null,"paragraphs":["מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, ז\"א, ובין עולם התחתון, המלכות? והתחלת שבח האהבה, שהביא ביניהם, יישקני. אלא אין אהבה של דבקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה בפה, מעיין של הרוח והמוצָא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך האמונה, המלכות, וד' רוחות עולים בד' אותיות, והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שה\"ש תלוי בהן. והן ד' אותיות אהב\"ה. והן מרכבה עליונה חו\"ג תו\"מ, והן חיבור ודבקות ושלמות הכול ד' אותיות אהב\"ה, ד' רוחות של אהבה ושמחה של כל איברי הגוף בלי עצבות כלל. כי ד' רוחות בנשיקה, כל אחד כלול בחברו, רוח ז\"א כלול במלכות, ורוח המלכות כלול בז\"א, וכשהרוח הזה כלול ברוח האחר, והאחר כלול בזה, נעשו בכל אחד ב' רוחות יחד, רוח של עצמו ושל חברו הכלול בו ואז מתחברים בדבקות אחת. והם ארבע בשלמות, ב' דז\"א וב' דמלכות, ונובעים זה בזה ונכללים זה בזה וכשמתפשט הארתם לעוה\"ז, נעשה מאלו ד' רוחות פרי אחד, רוח אחד, הכלול מד' רוחות. וזה חוזר ועולה ובוקע רקיעים, עד שעולה ויושב אצל היכל אהבה, שכל אהבה תלויה בו. ורוח ההוא נקרא ג\"כ אהבה. וכשהרוח עולה, מעורר את ההיכל להתחבר למעלה עם היכל השישי, היכל הרצון, ששם הנשיקין ד' אותיות לד' רוחות, והן ד' אותיות אהב\"ה. כי רוח ז\"א הוא א'. רוח המלכות הנכלל בז\"א, אות ה' רוח המלכות ה', ורוח ז\"א הנכלל במלכות הוא ב' הפרי שלהם נקרא אהבה. כי כשמתחברים זה בזה, ז\"א במלכות בחיבור הנשיקין, מיד מתעורר זה בצד זה, הרוח של המלכות מתעורר ונכלל ברוח של ז\"א, ורוח של ז\"א נכלל ברוח של המלכות, וע\"כ מיד יוצאת ה', רוח המלכות הנכלל עם א', רוחו דז\"א, ומתחברת בא' ומתדבק בדבקות ובאהבה. ומתעוררים ב' אותיות אחרות, ה', רוחה של המלכות, עם ב', רוחו של ז\"א, הנכלל במלכות, ונכללו רוחות ברוחות בדבקות האהבה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800378","title":null,"paragraphs":["כשהאיר היום ביום השבת, עליית השמחה עולה בכל העולמות בנחת בחדווה אז כתוב, השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. שמיים, ז\"א, ששֵם העליון נראה בהם, אמא, ושם הקדוש נרשם בהם, אבא. כלומר, שמיים, ז\"א, שיש בו מוחין דאו\"א מהו מספרים? שמאירים ומתנוצצים בהתנוצצות של אור העליון, ועולים בשם, הכלול בהארת השלמות העליונה, בשם הויה, שיש בו י\"ה, שלמות העליון, שהם או\"א מהו סיפור, שהשמיים מספרים? שמתנוצצים בהארת השלמות של ספר העליון, אבא, והנמשך מספר נקרא סיפור. ומשום זה, עולים בשם שלם, הויה, ומאירים באור שלם, בקו ימין, ומתנוצצים בהתנוצצות שלמה, בקו שמאל. הם מתנוצצים ומאירים בעצמם מתוך האור של התנוצצות ספר העליון, ומתנוצצים ומאירים לכל צד וצד שמתדבקים בו, כי מהספיריות ומהאור מאיר כל טבעת וטבעת ומתנוצץ בהתנוצצות, כל הספירות שבמלכות הנקראות טבעות. משום שביום הזה מתעטרים השמיים, ז\"א, ועולים בשם הקדוש, הויה, יותר מבשאר הימים ומעשה ידיו. טל העליון המאיר מכל צדדים הנסתרים, שהם מעשי ידיו של ז\"א, ותיקון שלו שמיתקן בו, ביום הזה, מכל שאר הימים. החסדים המכונים טל, נגלו ע\"י העלאת מ\"ן ממסך דחיריק, שהעלה ז\"א. וע\"כ נקרא הטל, מעשי ידיו מגיד הרקיע. מגיד, שמושך הטל ונוזל למטה ליסוד, מראש המלך, מהג\"ר שלו, שנקראות ראש ז\"א, ומתמלא מכל הצדדים. הרקיע, רקיע שהוא הנביעה של הבאר, יסוד המשפיע אל הבאר, מלכות וזהו נהר היוצא מעדן, המושך ונוזל למטה נזילת טל העליון, המאיר ומתנוצץ בהתנוצצות מכל הצדדים ורקיע הזה מושך אותו בהמשכת אהבה והשתוקקות, להשקות שיקוי של שמחה לליל שבת, המלכות וכשמושך ונוזל טל של בדולח מראש ז\"א. מתמלא הכול ונשלם באותיות הקדושות, בכ\"ב בכל אלו שבילים הקדושים. החכמה שבל\"ב שבילים נעלמת ומתלבשת בטל, חסדים, אז מתמלא מכל, הן מחכמה והן מחסדים, אלא, החכמה בהיעלם, והחסדים בגלוי. כיוון שהכול התחבר בו, הן חכמה והן חסדים, נעשה בו אורַח להשקות ולברך למטה, למלכות. שניתקן בו מפתחא שנקרא אורח. שדרכו משפיע הארת הג\"ר אל המלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800379","title":null,"paragraphs":["אפריוןאפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון הוא היכל התחתון, מלכות, כעין היכל העליון, בינה והקב\"ה קרא אותו גן עדן, שנטע אותו להנאתו, והשתוקקותו היא להשתעשע בו עם נשמות הצדיקים, ששם עומדות כולם ורשומות בתוכו. אלו הנשמות שאין להן גוף בעוה\"ז, עולות כולן ומתעטרות שם, ויש להן מקומות לראות, להתענג בעונג העליון, הנקרא נועם ה', ושם מתמלאות מכל התענוגים של נהרות אפרסמון הטהור"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800380","title":null,"paragraphs":["והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות ולמה כאן אתה אומר שבגללו לא כתוב ביום השני, כי טוב? אלא סוד הסודות כאן. כי ודאי מלאך המוות הוא טוב מאוד. משום שכל בני העולם יודעים שימותו וישובו לעפר, וע\"כ רבים הם החוזרים בתשובה לאדונם בגלל יראה הזו, ויראים לחטוא מפניו. רבים היראים מפני המלך משום שרצועה תלויה לפניהם כמה טובה הרצועה לבני אדם, שעושה אותם טובים ואמיתיים ומתקנים דרכיהם כראוי. וע\"כ, והנה טוב מאוד. מאוד ודאי"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800381","title":null,"paragraphs":["בשעה שיוצאים משם לבוא לעוה\"ז, מתפשטים הרוחות מגוף ולבוש של גן עדן, ומתלבשים בגוף ולבוש של עוה\"ז, ועושים דירתם בעוה\"ז, בלבוש וגוף הזה, שהוא מטיפה סרוחה וכשהגיע זמנו ללכת ולצאת מעוה\"ז, אינו יוצא עד שמלאך המוות מפשיט את הלבוש וגוף הזה. כיוון שנפשט הגוף מעל הרוח ע\"י מלאך המוות, הולך הרוח ומתלבש בגוף האחר שבגן העדן, שהתפשט ממנו בשעה שבא לעוה\"ז. ואין שמחה לרוח זולת בגוף ההוא אשר. שם, והוא שמח שהתפשט מהגוף של עוה\"ז, והתלבש בלבוש אחר השלם מגן עדן, שהוא כעין עוה\"ז. ובו יושב והולך ומסתכל לדעת בסודות עליונים, מה שלא יכול לדעת ולהסתכל בהיותו בעוה\"ז בגוף הזה וכשהנשמה מתלבשת בלבוש של עולם ההוא, כמה עידונים כמה חמודות יש לו שם. מי גרם לגוף שבגן העדן, שיתלבש בו הרוח? הוא מי שהפשיט לו הלבושים האלו של עוה\"ז, מלאך המוות. הרי שמלאך המוות הוא טוב מאוד, והקב\"ה עושה חסד עם הבריות, שאינו מפשיט האדם מלבושים שבעוה\"ז, עד שמתקן לו לבושים אחרים מכובדים וטובים מאלו, בגן העדן מהו צניעותא דספרא? אמר רבי שמעון, חמישה פרקים הם הכלולים בהיכל רב, וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה, אם אלו כלולים מכל החכמה, הרי אלו טובים יותר מכולם, ולא צריכים ללמוד יותר? אמר רבי שמעון, כך הוא למי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, הוא רואה כאן התכללות כל החכמה. אבל מי שלא נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, אינו כן כי הנכנס להיכל החכמה ויוצא משם מחמת פגם, אינו נחשב לנכנס ויוצא, כי לא יצא מרצונו, אלא שגרשוהו משם מחמת פגם. אלא מי שאין לו שום פגם, ויוצא מן ההיכל מדעתו ורצונו, כאדם הנכנס ויוצא בביתו, הוא כבן בית שם, והשכינה מגלה לו כל מחמדיה וסתריה, ולא מעלימה ממנו דבר, הוא נחשב לנכנס ויוצא משל לאדם, שדירתו הייתה בין ההרים, ולא ידע יושבי עיר. זרע חיטים, ואכל החיטים כמות שהם יום אחד בא לעיר. הגישו לו לחם טוב. אמר אותו האדם, זה למה? אמרו לו, זה הוא לחם לאכול. אכל, והיה טעים מאד לחִכּוֹ. אמר, וממה נעשה זה? אמרו לו, מחיטים. אח\"כ הגישו לו עוגות בלולות בשמן טעם מהם, אמר, ואלו ממה נעשו? אמרו לו, מחיטים אח\"כ הגישו לו מאכל מלכים הנִלשים בשמן ודבש אמר, ואלו ממה נעשו? אמרו לו מחיטים. אמר, ודאי אני בעל כל אלו, כי אני אוכל העיקר של כל אלו, שהוא חיטה. ומשום דעה זו, לא למד איך לעשות כל אלו מטעמים, ולא ידע ממעדני העולם, ונאבדו ממנו כך מי שאוחז כלל החכמה, ואינו יודע בכל העידונים המענגים היוצאים מכלל ההוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת תרומה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800382","title":null,"paragraphs":["כשאדם רוצה לסדר תפילתו לאדונו, שפתותיו מרחשות באופן הזה מלמטה למעלה, להעלות כבוד אדונו, למקום השיקוי של באר העמוק, בינה. ואח\"כ הולך להמשיך מלמעלה למטה, מאותו שיקוי של הנחל, בינה, לכל מדרגה ומדרגה, עד מדרגה אחרונה, מלכות, להמשיך נדבה לכל מלמעלה למטה. ואח\"כ צריך לקשור קשר בכל, שייחד כל המדרגות בא\"ס, קשר דכוונה של האמונה. וייעשו כל משאלותיו, בין משאלות הציבור בין משאלות יחיד"],"source":"זוהר לעם | פרשת ספרא דצניעותא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800383","title":null,"paragraphs":["התפילה, שיש לאדם לבקש מאדונו, מסודרת בט' אופנים: א. בסדר א\"ב ב. בהזכרת מידות הקב\"ה: רחום, חנון ועוד ג. בשמות המכובדים של הקב\"ה: אהיה יה יהו אל אלקים הוי\"ה צבאות שדי אדני ד. בע\"ס: מלכות יסוד הוד נצח ת\"ת גבורה חסד בינה חכמה כתר ה. בהזכרת הצדיקים: האבות, הנביאים, המלכים ו. בשירות ותשבחות, שיש בהם קבלה אמיתית ז. למעלה מהם, מי שיודע לתקן תיקונים לאדונו כראוי ח. בידיעה להעלות מלמטה למעלה ט. ויש מי שיודע להמשיך שפע מלמעלה למטה ובכל ט' אופני תפילה אלו, צריכים כוונה גדולה ואם מכוון בכל אחד מט' אופני התפילה כראוי, זהו אדם המכבד שם אדונו את שמו הקדוש. וע\"ז כתוב, כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו, אכבדו בעוה\"ז לקיים ולעשות כל צרכיו. ויראו כל עמי הארץ, כי שם הוי\"ה נקרא עליו, וייראו ממנו. ובעוה\"ב יזכה לעמוד במחיצת חסידים, במחלקת החסידים, אע\"פ שלא קרא בתורה כל צורכו, אלא כיוון שזכה להסתכל בידיעת אדונו וכיוון בו כראוי מי שאינו יודע לייחד את השם הקדוש, ולקשור קשר האמונה, ולהמשיך למקום שצריך, ולכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא. וכש\"כ, מי שאינו מכוון באמֵן. וע\"כ כל מי שמרחיש בשפתיו בניקיון הלב, במים המנקים, כתוב עליו, ויאמר אלקים נעשה אדם, בשביל אדם היודע לייחד צלם ודמות כראוי, ז\"א צלם והנוקבא דמות מתוך בני ישראל לכַהֲנוֹ לי כתוב, מתוך בני ישראל, משום שהכול אינו נקרא אחד, להיות אחד כראוי, אלא, מתוך בני ישראל. כי בני ישראל עומדים למטה, לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות, שהם ספירות העליונות, ולקרב הכול ממטה למעלה, שיהיה הכול אחד ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ספרא דצניעותא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800384","title":null,"paragraphs":["ואתה הַקרֵב אליך הכול הוא נקרב ע\"י מי שיודע לייחד הייחוד ולעבוד לאדונו. שהרי בזמן שנמצא הקורבן כראוי, אז מתקרב הכול יחד, הצדדים ימין ושמאל, והארת הפָנים של הקב\"ה נמצא בעולם בביהמ\"ק. והס\"א נכנע ונסתר, וצד הקדושה שולט באורה ושמחה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800386","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה מגלה עמוקות ונסתרות כל עמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים דבינה וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל, ששם נשקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, לא היה אח\"כ מתגלה האור ע\"י קו האמצעי. והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800387","title":null,"paragraphs":["כולם תלויים כל הסודות וכל הקדושות היקרות, בשביעי, במלכות. ושביעי העליון הוא עולם העליון, הנקרא עוה\"ב, בינה. וממנה מאירים כל הנרות וכל הקדושות וכל הברכות אל המלכות. וכשהגיע הזמן לחדש הברכות והקדושות שיאירו, צריך להשגיח בכל התיקון של העולמות כולם, כדי לחדש הברכות והקדושות. וכל התיקונים לקיים כל העולמות, עולים מן התחתונים, אם מעשיהם ישרים"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800388","title":null,"paragraphs":["וכשישראל מתעוררים למטה בתקיעת שופר קול היוצא משופר, בוטש באוויר ובוקע רקיעים, עד שעולה לאבן החזק, הס\"א, המכסה את הלבנה כשהוא משגיח ומוצא התעוררות הרחמים, אז ס\"א, שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל. אז עומד קול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. וכיוון שהתעורר הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר עליון, בינה, ומוציא קול, המוחין דז\"א, רחמים ונפגשים קול בקול, רחמים ברחמים"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800389","title":null,"paragraphs":["עִבדו את ה' בשמחה. כי שמחת האדם מושכת שמחה אחרת, העליונה. כך עולם התחתון, המלכות, כמו שמתעטרת, כך ממשיכה מלמעלה. משום זה מקדימים ישראל ומעוררים קול בשופר, שהוא כלול באש מים ורוח, קו האמצעי, הכלול מג' קווים, שנעשו אחד, ועולה למעלה. ומכה באבן טוב הזה, שממעט קו השמאל שלה, ומצטבעת באלו ג' גוונים לבן אדום ירוק, שהם ג' קווים הכלולים בקול. ואז כמו שהיא ראויה, כך היא ממשיכה מלמעלה וכיוון שהמלכות ניתקנה בקול הזה מלמטה, יוצאים רחמים מלמעלה ושורים עליה, ונכללה ברחמים ממטה ומלמעלה. אז התערבב הס\"א, ונחלש תוקפו, ואינו יכול לקטרג. ואבן הטוב, המלכות, עומד בהארת הפנים מכל הצדדים, בהארה שלמטה ובהארה שלמעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800390","title":null,"paragraphs":["בסוכות תשבו שבעת ימים, זהו סוד האמונה ומקרא זה נאמר המלכות, שמקבלת כל המוחין שלה על עולם העליון, בינה. כאשר נברא העולם, נאמר מקרא הזה כשהתחילה החכמה, או\"א עילאין, הנקראים אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א\"א, אז יצא מסך אחד והיכה. וחכמה עליונה ההיא התנוצצה והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון, ישסו\"ת הנקראת, בינה ואמא. ומשכן העליון ההוא הוציא ו\"ק, ז\"א. ואז בהתנוצצות המסך האיר לכל, ואמר, בסוכות תשבו שבעת ימים סוכֹת, כתוב חסר ו', כי זהו משכן התחתון, מלכות, שהוא כמו עששית, כלי מזכוכית, ששמים בתוכה נר להאיר, להראות כל האורות. ואז אמר, בהתנוצצות המסך, בסוכֹת תשבו שבעת ימים. שבעת ימים הם מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, מלכות. שכל שבעת ימים, חג\"ת נהי\"ם דבינה, עומדים בקיומם להאיר לסוכָת הזו, זו סוכת דוד הנופלת, סוכָת שלום, המלכות. ועַם הקדוש צריך לשבת תחת צילה באמונה, המלכות. ומי שיושב בצל זה, יושב באלו הימים העליונים של הבינה כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה. כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג\"ת ולעתיד, שנראה השכינה, פב\"פ, כל הפנים יהיו נסמכים, שיאירו בסוד הזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת תצווה | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800392","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים היודעים סודות התורה ומתדבקים בתורה, ומקיימים המקרא שכתוב, והגית בו יומם ולילה. ובשבילה יזכו לחיי עוה\"ב. שכתוב, כי הוא חייך ואורך ימיך"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תישא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800393","title":null,"paragraphs":["מי שחושב לעשות מצווה, הוא כאילו עשה אותה משום שבמחשבתו גרם שיבוא שפע רב של ברכות ממחשבה העליונה למקום שנקרא מצווה, המלכות וע\"כ כאילו עשה אותה, את המלכות. כמ\"ש, ועשיתם אותם. מחשבה ודאי ראש הכול"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תישא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800395","title":null,"paragraphs":["השמיים מספרים כבוד אל שמיים הקב\"ה, ז\"א. מספרים, שמאירים, למקום שנקרא כבוד אל. כבוד אל היא בת אברהם, המלכות אל, זהו אברהם, חסד. מספרים, כמ\"ש, אז ראה ויספרה. ויספרה, כמ\"ש, מקום ספיר אבניה, לשון הארה. והשמיים האלו, ז\"א, מתקנים אותה בכל התיקונים, לכבוד האל, המלכות וע\"כ ישראל למטה, מביאים אל המלכות אור, בחשאי, ממעיין שלמעלה, מז\"א, ואומרים, בשכמל\"ו והמקום שנקרא שמיים, מעיד בהם וכשישראל בשלמות, עדות שלמה מעידים בהם, הקב\"ה וכנ\"י, ז\"א ומלכות. בזמן ההוא נמשך הטל שלמעלה, השפע, ממקומו של עתיק, הכתר. וזה כשז\"א ומלכות בייחוד. כמ\"ש, שראשי נמלא טל. טל בחשבון הויה אחד, הקב\"ה וכנ\"י. כי בשעה ההיא ראויים ישראל לטל"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תישא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800396","title":null,"paragraphs":["מטרם שחטאו ישראל, בשעה שעמדו על הר סיני נעבר מהם זוהמת הנחש, כי אז היה ביטול יצה\"ר מן העולם, ודחו אותו מהם. ואז התאחדו בעה\"ח, ועלו למעלה למדרגות העליונות, ולא ירדו למטה. אז היו יודעים, והיו רואים מראות העליונות דז\"א, והאירו עיניהם, והיו שמחים לדעת ולשמוע. ואז חגר אותם הקב\"ה חגורות של אותיות השם הקדוש, שהם עֶדְיָם מהר חורב, שהנחש לא יוכל לשלוט עליהם, ולא יטמא אותם כבתחילה, כבמצרים ברוך שמו של ריבון העולם. ברוך כִתרך ומקומך יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפילותינו ברחמים. יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים בטוב, ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עליי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ואשר לעמך ישראל אתה הוא הזָן את הכול ומפרנס את הכול. אתה הוא השולט על הכול. אתה הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב\"ה, שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, אלא על אלקים שבשמיים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות יהי רצון מלפניך, שתפתח ליבי בתורתך, ותיתן לי בנים זכרים עושי רצונך, ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תישא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800397","title":null,"paragraphs":["אין נחת להקב\"ה עד שנכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800398","title":null,"paragraphs":["כשהקב\"ה ברא את העולם, לא ברא אותו אלא כדי שיבואו ישראל ויקבלו התורה בתורה נברא העולם ועל התורה עומד. כמ\"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שׂמתי. התורה היא אריכות החיים בעוה\"ז, והיא אריכות החיים בעוה\"ב וכל מי שמשתדל בתורה, כאילו משתדל בהיכל הקב\"ה, שהיכל העליון של הקב\"ה, המלכות, הוא תורה. וכשהאדם עוסק בתורה, הקב\"ה עומד שם ומקשיב לקולו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800400","title":null,"paragraphs":["אשרי הוא האדם, השומר מצוות אדונו, ויודע שאין לנו מצווה בתורה, שאין תלויות הסודות שלהן, בה סודות עליונים ואורות וזיווים עליונים. ובני אדם אינם יודעים ואינם מתחשבים בכבוד אדונם אשרי חלקם של הצדיקים, אותם העוסקים בתורה אשריהם בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800401","title":null,"paragraphs":["האדם צריך להתפלל לפני הקב\"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ויקרה מעבודות אדונו. יש עבודת הקב\"ה העומדת במעשה הגוף, המצוות התלויות במעשה ויש עבודת הקב\"ה פנימית יותר, עיקר הכל, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800403","title":null,"paragraphs":["בשעה שאדם שׂם רצונו לעבודת ריבונו, רצון הזה עולה תחילה על הלב, שהוא הקיום והיסוד של כל הגוף. ואח\"כ עולה רצון טוב ההוא על כל איברי הגוף, והרצון של כל איברי הגוף והרצון של הלב מתחברים יחד. והם מושכים עליהם זוהר השכינה לשכון עימהם. ואדם ההוא, הוא חלקו של הקב\"ה כמ\"ש, קחו מאיתכם תרומה, מאיתכם הוא ההמשכה, לקבל עליכם תרומה ההיא, השכינה, שיהיה האדם חלק לה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800404","title":null,"paragraphs":["בכם תלויבכל יום קורא כרוז, לכל בני העולם, דבר זה, שכתוב, קחו מאיתכם תרומה לה'. ואם תאמרו, שהדבר קשה מכם, כתוב, כל נדיב ליבו יביאֶהָ מכאן הסוד לתפילה. כי אדם הירא מריבונו ומכוון ליבו ורצונו בתפילה, הוא מתקן תיקון העליון. בתחילה בשירות ובתשבחות, שאומרים מלאכים העליונים למעלה, ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה, ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800405","title":null,"paragraphs":["בתפילה מיתקן גופו ונפשו של אדם ונעשה שלם תפילה היא תיקונים מיתקנים, שמיתקנים כאחד והם ארבע תיקונים: א. תיקון עצמו להשתלם ב. תיקון עוה\"ז ג. תיקון עולם העליון בכל צבאות השמיים ד. תיקון השם הקדוש בסוד המרכבות הקדושות, ובסוד העולמות כולם למעלה ולמטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800407","title":null,"paragraphs":["קטורת, קושר קשר. שמייחד, מאיר אורה, ומעביר כי מטרם הזיווג עם זוהמה, והאות ד' נעשה אות ה', ז\"א, המלכות היא דל\"ת, כי להיותה בלי חסדים אינה מאירה, והיא דלה. וכשז\"א מזדווג עימה, מתלבשת החכמה שבה בחסדים, ומאירה בכל השלמות, ונעשית אות ה' והקטורת מייחדת ייחוד ז\"א עם המלכות, ע\"כ גורם שד' נעשית ה'. ה' מתחברת על ידה עם ו', ז\"א. ו' עולה ומתעטרת בה\"ר, בינה, כדי לקבל שפע בשביל המלכות. וה\"ר, בינה, זוהרת באות י', חכמה, כדי להשפיע לז\"א. והכול מעלים רצון לא\"ס ונעשו כולם, חכמה בינה ז\"א ומלכות, י\"ה ו\"ה, קשר אחד עליון. וכל זה נעשה ע\"י הקטורת מכאן והלאה, כיוון שהכול נקשר בקשר ההוא, התעטר הכול בא\"ס, והשם הקדוש הזהיר והתעטר מכל הצדדים, והעולמות כולם בשמחה, והאירו הנרות, ומזון וברכות נמצאים בכל העולמות. והכול הגיע בקטורת"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800408","title":null,"paragraphs":["אשריהם ישראל בעוה\"ז ובעוה\"ב, כי הם יודעים לתקן תיקון של מעלה ושל מטה, כמו שצריכים לתקן התיקון מלמטה למעלה, עד שנקשר הכול יחד בקשר אחד, בקשר ההוא העליון, הקטורת, כשצריכים לתקן בתיקון של אותיות הרשומות, שהקב\"ה נקרא בהן, הוי\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800410","title":null,"paragraphs":["בשבירת הכלים ואח\"כ ע\"י חטא של עצה\"ד ע\"י התפזרו ש\"כפיתוי הנחש, לקליפות. וכל העבודה שלנו בתורה ומצוות לברר ש\"כ ניצוצי קדושה אלו, ולהחזיר אותם לקדושה ואז יהיה גמה\"ת, כמ\"ש, בילע המוות לנצח. אמנם רק רפ\"ח לברר. אבל ל\"ב צריכים לברר, כי עם בירור רפ\"ח ניצוצין הם נבררים מאליהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800411","title":null,"paragraphs":["הצדיקים, שזכו לתשובה מאהבה, אשר אז הזדונות נהפכו לזכויות, וכל שעבירה הייתה יותר גדולה, נהפכה לזכות יותר גדולה ונמצא, בעת שהצדיקים הללו היו בבחינת תוהים על הראשונות, שאמרו, שווא עבוד אלקים, שאין עוד עוון חמור יותר מזה הרי דברי כפירה האלו נהפכו עתה, מכוח התשובה מאהבה שעשו, לזכויות גדולות, ונחשבים עתה, כמו שנדברו אז יראי אלקים איש אל רעהו דברי כפירה האלו, שהרי נהפכו לזכויות, ומכוח ההפיכה הגדולה הזו, נעשו שעשועים גדולים לפני הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800412","title":null,"paragraphs":["לייחד ממלכות ולמעלההכוונה של המילה אחד, הכול יחד, ולהעלות הרצון לקשור את הכול בקשר אחד, להעלות הרצון ביראה ואהבה עד א\"ס. ולא יעזוב רצון העלייה לא\"ס, מכל אלו מדרגות ואיברים, אלא בכולם יעלה רצונו, אף אחד מהם לא יחסר, להדביקם, ושיהיו כולם קשר אחד, בא\"ס. והוא ייחוד בתיקון. ומי שרוצה לכלול כל סודות הייחוד במילה אחד, הוא יותר טוב וע\"כ אנו מאריכים באחד להעלות הרצון להמשיך ממעלה למטה ולהעלות ממטה למעלה, שיהיה הכול אחד. המילה אחד הוא סוד מעלה ומטה וארבע רוחות העולם. שצריכים לייחד מעלה ומטה, שהם או\"א וזו\"ן. וארבע רוחות העולם אלו הם הסוד של מרכבה עליונה, חגת\"ם דז\"א שלמעלה מחזה לכלול הכול יחד, בקשר אחד, בייחוד אחד עד א\"ס"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800413","title":null,"paragraphs":["הקורא בתורה צריך לשים ליבו ורצונו לאלו הדברים שקורא כי הוא שליח אדונו בסדר דברים להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדימיון עליון, כמו הקב\"ה במתן תורה. משום זה מי שעולה לקרוא בתורה, צריך לסדר הדברים תחילה בביתו. ואם לא סידר, לא יקרא בתורה. מאין לנו? מאותו דיבור של הקב\"ה, מטרם שהשמיע התורה לעם הקדוש. כתוב, אז ראהּ ויְסַפְּרהּ הֱכִינהּ וגם חֲקָרָהּ. ואח\"כ כתוב, ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה. הרי שמטרם שהשמיע אותה לאדם, סידר כל דיבור בפני עצמו. וכך מחויב כל קורא בתורה לעשות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800414","title":null,"paragraphs":["כשנמצאת שעת רצון לפני הקב\"ה, לייחד מרכבה עליונה במרכבה תחתונה, שתהיינה כולן אחת, אז יוצא קול ממקום קדוש העליון, שמיים, ז\"א, ומקהיל כל אלו הקדושים שלמטה, שהם הצדיקים שבעוה\"ז, וכל השרים הקדושים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכל מחנות העליונים, המלאכים, שיהיו כולם מוכנים יחד. כמ\"ש, ויקהל משה, זהו השמיים, ז\"א. וכמ\"ש את כל עדת בני ישראל, אלו הם י\"ב מחנות עליונים הקדושים, המרכבה התחתונה, שהמלכות רוכבת עליהם, והם מעלים את המלכות לזיווג עם ז\"א"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800415","title":null,"paragraphs":["וישמעאז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה', וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו כתוב, אז נדברו. נדברו למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל צבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב\"ה משום שאלו מילים הקדושות, שאמרו עולות למעלה. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. וכולם נדברו מלפני מלך העליון מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה. והמלך הקדוש מסתכל בהם, ומתעטר בהם. והן עולות ויושבות על חיקו, ומשתעשע בהן. משם, מחֵיקו, עולות על ראשו ונעשו עטרה. וע\"כ אמרה התורה, ואהיה שעשועים יום יום. והייתי, לא כתוב, אלא, ואהיה, לשון עתיד, ובכל זמן בכל עת שמילים העליונות עולות לפניו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800416","title":null,"paragraphs":["ולא דבר זה שמעתי בין הסודות של רבי שמעון, ניתנה לי רשות לגלות, חוץ מכם חסידים העליונים שאם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, שׂם האדם ליבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, לכלול נפשו באותה הדבקות, אם התקבלה מסירת נפשו, בשעה ההיא, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת, זה הוא אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה\"ז ובעוה\"ב ועוד שהמלך והמטרוניתא, תו\"מ, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים. היא מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם. ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב\"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים אף כך אדם הזה, הקב\"ה קורא לו שלום"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800417","title":null,"paragraphs":["נקודה התחתונה הזו, מלכות, כשעולה ונראית שמקבלת חכמה, הנקראת ראייה, ומתקשטת במוחין העליונים, אז כל חדווה נמצאת למעלה ולמטה, והעולמות כולם הם בשמחה. ובלילה הזה של שבת, מתפשטת נקודה הזו באורותיה, ופורשת כנפיה על העולם, וכל שליטים אחרים נעברים, ושמירה נמצאת על העולם ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יְתֵרה ההוא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה רק שמחה. רוח ההוא שירד והתווסף בבני העולם, כשיורד, הוא מתרחץ בבשמים של גן העדן, ויורד ושורה על עם הקדוש, אשריהם כשהרוח ההוא מתעורר"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800418","title":null,"paragraphs":["כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה מזדמנים לה לבושים אחרים מכובדים עליונים, שהם נעשים ע\"י מצוות התלויות ברצון וכוונת הלב בתורה ותפילה. כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור, שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה. ואע\"פ שהעמידו, שאלו לבושים של הנשמה בגן עדן התחתון תלויים במעשה, אבל אלו שעולות לרקיע למעלה, אינם תלויים אלא ברצון של הרוח, כדי לעמוד בין המלאכים, שהם רוחות קדושים. ורבי שמעון כך למד מאליהו: הלבושים של מטה בגן עדן הארץ תלויים במעשה, לבושים שלמעלה תלויים ברצון וכוונת הרוח בלב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800419","title":null,"paragraphs":["קם רבי אבא ושאר החברים, ואמרו, אשרי חלקנו, אמר רבי אבא,. שהזמין הקב\"ה לפנינו את דרך הזה לי הזמין הקב\"ה דרך הזה, כדי להתחבר עימכם, אשרי חלקי שזכיתי לדרך הזה ביום שיצאתי לדרך ראיתי אור אחד שנחלק לג' אורות, והלכו לפניי, והסתתרו. ואמרתי, ודאי שראיתי השכינה, אשרי חלקי. ועתה, אלו ג' אורות שראיתי, אתם הם. אתם אורות ומאורות עליונים להאיר בעוה\"ז ובעוה\"ב עד כאן לא ידעתי, שכל אלו מרגליות הסתומות היו תחת ידכם. כיוון שראיתי שברצון מצוות ריבונכם נאמרו דברים האלו, אני יודע שכל הדברים עולים ביום הזה לכיסא העליון שהוא בינה, ולוקח אותם שר הפנים, מט\"ט, ועושה מהם עטרות לריבונו. ויום הזה מתעטר שישים מרכבות קדושות, כנגד חג\"ת נה\"י, לכבוד הכיסא, בינה, ע\"י אלו הדברים שנאמרו כאן ביום הזה בתוך כך העריב השמש. לנו. בחצות לילה קמו לעסוק בתורה. אמר רבי אבא, מכאן והלאה נאמר דברים לעטר עימהם הצדיקים שבגן עדן. כי עתה הוא הזמן שהקב\"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולם של הצדיקים אשר בארץ"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800420","title":null,"paragraphs":["באמצע כל הרקיעים, שהוא על ארץ ישראל, שהיא הסיום באמצע העולם, יש פתח אחד הנקרא גבילון החדש שבאמצע המדרגה, שנעשה לפתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות ולקבל מהעליון, ותחת פתח הזה יש ע' פתחים אחרים למטה, לקבל דרך שם ע' שמות שבמלכות דאצילות, הארת השם ע\"ב, ע' שרים של ע' אומות. ומהפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה, עד שמגיע לכיסא העליון, כי דרך שם אפשר לעלות עד המלכות דאצילות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800421","title":null,"paragraphs":["כ\"ב גן העדן, כל אות ואות נוטפת טל, מטל שלמעלה, על הגן. ומטל ההוא, שהוא הארת החסדים, רוחצות אלו הנשמות, ונרפאות, אחר שטבלו עצמן בנהר דינור להיטהר. והטל אינו יורד אלא מתוך אותיות הרשומות והחקוקות ברקיע ההוא, משום שאלו האותיות הן כלל התורה, שנמשכות מז\"א דאצילות, הנקרא תורה. כי נעשה מאש ומים של התורה, מאש ומים דז\"א דאצילות וע\"כ הם מזילים טל על כל אלו שעוסקים בתורה לשמה בעוה\"ז. שאלו המילים רשומות בגן עדן, ועולות עד רקיע שעל גן עדן, ולוקחות מאלו כ\"ב האותיות אשר שם, טל, להזין הנשמה. כמ\"ש, יערוף כמטר לִקְחי תיזל כטַל אִמְרתי באמצע הרקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה, שבפתח ההוא פורחות הנשמות מגן עדן התחתון למעלה, בעמוד אחד הנעוץ בארץ של גן העדן, ומגיע עד פתח ההוא הפתח שנעשה באמצע הרקיע, הוא הסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה של השמיים דגן עדן, מחמת עליית המלכות במקום בינה, שמשום הסיום הזה נפלה חצי המדרגה, בינה ותו\"מ, למדרגה שלמטה, הארץ דגן עדן. אשר לעת גדלות, כשחוזרת המלכות למקומה, ובינה ותו\"מ עולים למעלה למדרגתם לרקיע, לוקחים עימהם גם המדרגה התחתונה, אותם הנשמות, שהם בארץ דגן עדן. ונמצא, שסיום החדש, שנעשה בבינה, נהפך להיות פתח בשביל התחתון, שיוכל דרכו לעלות לעליון ואותם בינה ותו\"מ, שנפלו תחילה למטה לארץ דגן עדן, בהתדבקות שלהם במדרגת הארץ דגן עדן, נבחן כמו שהם נעוצים בתוך קרקע הגן, והם עצמם נבחנים כעמוד גבוה, המגיע עד הפתח ההוא שבאמצע הרקיע, שדרך העמוד הזה עולות הנשמות מארץ דגן עדן אל הרקיע דגן עדן. כלומר, לעת גדלות, כשהבינה ותו\"מ, הנבחנים לעמוד, עולים בחזרה לרקיע דגן עדן, לוקחים עימהם גם את הנשמות שבארץ דגן עדן, ומעלה אותם לרקיע דגן עדן בתוך רקיע, בפתח שבאמצע הרקיע שעל הגן, נכנסים בו ג' צבעים של אור, כלולים יחד, שהם חב\"ד, ומאירים לצבעים של עמוד שעלה שם. ואז העמוד הזה נוצץ ומתלהט בכמה צבעים הלוהטים והצדיקים שעלו עם העמוד ההוא לרקיע, מקבלים האורות מהרקיע דרך העמוד הזה. ובכל שעה מאירים הצדיקים מזיו העליון ההוא, שזה נוהג תמיד. אבל בכל שבת ובכל ר\"ח מתגלה השכינה ברקיע הזה יותר מבשאר הזמנים, וכל הצדיקים באים ומשתחווים אליה אשרי חלקו מי שזכה לאלו הלבושים. אלו הלבושים הם ממע\"ט, שעשה האדם בעוה\"ז במצוות התורה, מצוות התלויות במעשה, ובהם עומדת הנשמה בגן עדן התחתון, ומתלבשת באלו הלבושים המכובדים כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים מכובדים עליונים, שהם נעשים ע\"י מצוות התלויות ברצון וכוונת הלב בתורה ובתפילה. כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור, שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה. ואע\"פ שאלו לבושים של הנשמה בגן עדן התחתון תלויים במעשה, אבל אלו שעולות לרקיע למעלה, אינם תלויים אלא ברצון של הרוח, כדי לעמוד בין המלאכים, רוחות קדושים. וכך למד רבי שמעון מאליהו, הלבושים של מטה בגן עדן הארץ תלויים במעשה, לבושים שלמעלה תלויים ברצון ובכוונת הרוח בלב"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800422","title":null,"paragraphs":["ובזמן ההוא, שיתעוררו כל המחנות על ארץ הגליל, יילכו כולם זה לחלק אבותיו, וזה לחלק אבותיו. שכתוב, ושבתם איש אל אחוזתו. ויכירו זה את זה. ו עתיד הקב\"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושים מעשה רוֹקֵם. ויבואו כולם וישבחו לאדונם בירושלים. ויתחברו שם המונים. וירושלים תתפשט לכל הצדדים, יותר ממה שהתפשטה בעת שהתחברו שם בשובם מהגלות כיוון שיתחברו וישבחו לריבונם, הקב\"ה ישמח עימהם, שכתוב, ובאו ורִנְנו במְרום ציון. ואח\"כ כתוב, ונהרו אל טוּב ה'. כל אחד ואחד לחלק שלו ולחלק אבותיו. ונחלתם של ישראל תהיה עד רומי הגבוהה, ושם ילמדו תורה. וכתוב, הקיצו ורַנְנו שוכני עפר. ונחלת ישראל תגיע עד רומי הגדולה, ושם ילמדו תורה, כלומר, שיכבשו אותה וישיבו אותה לקדושה כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת כי הכול כעין זה הארץ, שהשמיים ז\"א והארץ מלכות נעשה המשכן, שעשה כעין עולם התחתון, המלכות, וכעין עולם העליון, ז\"א. וכל מעשיו של הקב\"ה שעשה בעוה\"ז, הם כעין של מעלה. אף המשכן כך, כל מעשיו הם כמעשה וכעין עולם העליון וזה סוד כל מעשה המשכן, כולם, מעשים ותיקונים שלמעלה ושלמטה, כדי להשרות השכינה בעולם, בדיירים עליונים, שהם המלאכים, ובדיירים התחתונים, שהם בני אדם. גן עדן התחתון, מלכות, כעין העליון, בינה. כל הציורים וכל הצורות של העולם, כולם הם שם. וע\"כ מעשה המשכן ומעשה שמיים וארץ, ז\"א ומלכות, כולם הם בסוד אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקהל | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800423","title":null,"paragraphs":["כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אבל כל הנחלים האלו, הם סודות הנחלים וטבועים קדושים, שהם הספירות דז\"א, שהתמלאו ויצאו להאיר ולמלא לים הגדול, שהוא המלכות. וכיוון שים הגדול התמלא מצד אלו הנחלים, אז הוא מוציא מים ומשקה לכל חיות השדה, כמ\"ש, יַשקו כל חַיְתו שׂדיי, שהן המדרגות דבי\"ע"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800424","title":null,"paragraphs":["אשרי הם היודעים לערוך ייחוד אדונם כראוי וללכת בדרך האמת, כדי שלא יטעו בסוד האמונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800425","title":null,"paragraphs":["מעשים טובים של האדם, שעושה בעוה\"ז, אלו המעשים מושכים אור של זיו העליון, לתקן לו לבוש לעולם ההוא, להיראות לפני הקב\"ה, ובאותו הלבוש שלובש, נהנה ורואה במראה המאירה, כמ\"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו וע\"כ הנשמה מתלבשת בלבושים מיוחדים בשני עולמות, שיהיה לה שלמות בכל, בעוה\"ז שלמטה, ובעולם שלמעלה. וע\"כ כתוב, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. אך צדיקים יודו לשמך, הוא בעוה\"ז. ישבו ישרים את פניך, בעולם ההוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800426","title":null,"paragraphs":["צריכים להתקשר בקדושת אדונו ולא ייפרד ממנו וכשהוא מבקש, תחילת הבקשות צריך להיות, לדעת את אדונו, להראות שתשוקתו הוא אליו, שהיא בקשה ראשונה, וחָנֵנו מאִתְך חכמה בינה דעת. מכאן והלאה, ייפרד מעט, וישאל בקשותיו מה שצריך לבקש וכל שאלותיו תהיינה, לאחר שיסדר סדר, כעין זה כל שאלותיו תהיינה בתחנונים ובקשות לפני אדונו, ולא ירחיק עצמו ממנו, שלא יתרעם. אשרי חלקו, מי שיודע לסדר הזה, ללכת בדרך הישר כראוי"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800427","title":null,"paragraphs":["כל מי שמתפלל תפילה וקושר הייחוד, מסתכלים בו. אם התפילה והקשר כראוי, אז הוא מתברך תחילה ממקום שכל הברכות יוצאות"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800429","title":null,"paragraphs":["אשרי הצדיקים שיודעים לערוך תפילתם כראוי משום כשתפילה זו מתחילה לעלות, אלו המלאכים עולים עם תפילה זו, ונכנסים ברקיעים ובהיכלות, עד השער של פתח העליון, ונכנסת תפילה להתעטר לפני המלך כל אלו המתפללים תפילות, ומקדשים לאדונם ברצון שלם, תפילה זו צריכים להוציאה מן המחשבה וברצון הדיבור והרוח. אז מתקדש שמו של הקב\"ה וכשהתפילה מגיעה למלאכים, שהם חברים, כולם לוקחים תפילה והולכים עימה עד היכל הרביעי, בפתח אשר שם. ואלו המלאכים משבחים להקב\"ה, בזמן שישראל מתפללים תפילות ומקדישים להקב\"ה, ביום, אלו הם הממונים שביום שהתמנו לשבח יחד עם ישראל, להיות עימהם חברים. ובלילה הם חברים באלו האחרים, האומרים שירה בלילה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800430","title":null,"paragraphs":["הממונה הקדוש עומד על הפתח לכל התפילות שבוקעות אווירים ורקיעים לבוא לפני המלך אם היא תפילת רבים, הוא פותח הפתח ומכניס אותה ומתעכבת שם, עד שנעשו שם כל תפילות העולם עטרה בראש צדיק חי העולמים, יסוד ואם היא תפילת יחיד, היא עולה עד שמגיעה לפתח ההיכל, שהממונה הזה עומד בו. אם יפה התפילה להיכנס למלך הקדוש, מיד הוא פותח פתח ומכניס אותה. ואם אינה יפה, דוחה אותה לחוץ, ויורדת ומשוטטת בעולם, ועומדת ברקיע התחתון, מאלו הרקיעים שלמטה המנהיגים בעולם. ברקיע ההוא עומד ממונה סָהֲדיאל, לוקח אלו התפילות הנדחות, הנקראות תפילות פסולות, וגונז אותן, עד שהאדם ההוא חוזר בתשובה אם חוזר בתשובה לפני אדונו כראוי, ומתפלל תפילה אחרת טובה, כשהתפילה עולה, לוקח הממונה סהדיאל את התפילה הזו, הפסולה, ומעלה אותה למעלה עד שנפגשת בתפילה הטובה, ועולות ומתערבות יחד ונכנסות לפני המלך הקדוש ולפעמים נדחית תפילה, משום שאותו האדם נמשך אחר ס\"א, והוא נטמא, והממונה שבס\"א לוקח התפילה, ואז עומד ס\"א ומזכיר עוונותיו של האדם לפני הקב\"ה, ומשׂטין עליו למעלה. ע\"ז, כל התפילות וכל הנשמות, כשעולות, כולן עולות ועומדות לפני ההיכל הראשון הזה, והממונה הזה עומד על פתח ההיכל, להכניס הנשמות והתפילות או לדחותן לחוץ למעלה מפתח ההיכל, יש פתח אחר שהקב\"ה חפר אותו מדינים דמפתחא, כמ\"ש, באר חפרוהָ שׂרים ונפתח ג\"פ ביום, שמאירים בו ג' קווים, ואינו נסגר, ועומד פתוח לאלו בעלי תשובה, ששפכו דמעות בתפילתם לפני אדונם. וכל השערים והפתחים נסגרים, עד שנכנסים ברשות, חוץ משערים אלו, הנקראים שערי דמעות, שפתוחים ואינם צריכים רשות כי הפתח הראשון, הוא כמ\"ש, לפתח חטאת רובץ, ושם נמצאת המלכות דמנעולא, רבבה. ומבחינה זו תשובה אינה מועילה, להיותה מדה\"ד הקשה. אבל הקב\"ה חפר למעלה ממנו פתח שני, המפתחא, מלכות הממותקת בבינה. ומשם מועיל תשובה וכשתפילה זו שבדמעות עולה למעלה באלו השערים, מזדמן האופַן ההוא, מלאך מהמלכות, הנקרא אופן, העומד על ירחמיאל. לוקח תפילה שבדמעות, התפילה נכנסת ומתקשרת למעלה, והדמעות נשארו כאן. ורשומים בפתח, שהקב\"ה חפר אותו התפילה בדמעות מעלה מ\"ן לתיקון המפתחא, להעלות המלכות לבינה. וע\"כ התפילה מתקבלת, והדמעות נשארו חרותים על הפתח, הגורמים שם מיתוק המלכות בבינה. דמע הוא מלשון המדמֵעַ, משום שמדמע ומערב המלכות בבינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800431","title":null,"paragraphs":["היכל השישי, נקרא היכל הרצון, רצון הנקרא מוצא פי ה', שמחה של דבקות הכול. רצון של כל הרצונות, שכתוב, כחוט השני שפתותייך, רצון של כל הנשמות היוצאות ממוצא פי ה' בהיכל הרצון מתמלאים כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, שכתוב, וישק יעקב לרחל. ואז כשנושקים זה לזה, אז נקרא עת רצון. כי אז נמצאת השלמות וכל הפנים מאירים. וכשהתפילות עולות, אז עת רצון הוא להימצא. וע\"ז כתוב, ואני תפילתי לך עת רצון שהוא חיבור בנשיקין בהיכל זה נמצאים שישה פתחים, ד' פתחים לארבע רוחות העולם חו\"ג תו\"ם, למעלה ולמטה נו\"ה. באלו הפתחים התמנה רזיאל, רוח אחד גדול על כול הממונים בכל הפתחים, התמנה ונפקד על כל סודות עליונים, שמדברים פה אל פה, הנושקים זה לזה באהבת האהבה סודות אלו אינם עומדים לגלות, אבל כשהשערים נפתחים, אז יודעים כל ההיכלות, וכל אלו הרוחות, וכל אלו המחנות, אשר שערי הרצון נפתחו. ובאלו השערים אין נכנסים, אלא רצונות של התפילות, רצונות של התשבחות, רצונות של נשמות הקדושות העליונות זה הוא היכל של משה, בהיכל זה נאסף משה באהבה ונשק נשיקות, במיתת נשיקה. בהיכל הזה, משה ידבר והאלקים יעננו בקול כאשר התדבקו הנושקים נשיקין בנשיקין זה עם זה, על זה כתוב, יישקני מנשיקות פיהו. אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח, ומרווים זה עם זה בתפנוקי כל, ובשמחה, מהארה העליונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800432","title":null,"paragraphs":["ההיכל השישי עומד על כל ההיכלות התחתונים מההיכל הזה מתחילים כל הסודות וכל המדרגות העליונות והתחתונות להתחבר. כדי שיימצא הכול, למעלה ולמטה, בשלמות, שיהיה הכול אחד, וחיבור אחד, לייחד השם הקדוש כראוי, ולהשתלם, שתאיר שפע העליון בתחתון, והארות הנרות יאירו כאחד, שלא יסורו זה מזה. ואז מושפע ונמשך מי שנמשך, שלא נודע ולא נגלה, כדי שיתקרב ויתייחד זה עם זה, להיות הכול בייחוד השלם כראוי אשרי חלקו של מי שיודע בסודות ריבונו, לדעת אותו כראוי. שהם אוכלים החלק שלהם בעוה\"ז ובעוה\"ב. ע\"ז כתוב, הנה עבדיי יאכֵלו. אשריהם הצדיקים, שעוסקים בתורה יום ולילה. משום שהם יודעים דרכי הקב\"ה, ויודעים לייחד ייחוד הקדוש כראוי. כי כל היודע לייחד השם הקדוש בשלמות כראוי, אשרי הוא בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800433","title":null,"paragraphs":["מי שהוא בעל עיניים בתבונה, יידע ויסתכל בחכמת אדונו, ויידע אלו דברים עליונים, שמפתחות ריבונו נמצאים שם, אשר הם צפוּנים בתוך המשכן הקדוש"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800434","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקך אדה\"ר, בחיר כל הנבראים הנמצאים שהגדיל אותך הקב\"ה על הכול, והכניסך בגן בעולם, עדן, והתקין לך ז' חופות, להשתעשע בו בעונג נועם העליון. כמ\"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. לחזות בנועם ה', למעלה, בז\"א. ולבקר בהיכלו, למטה, במלכות. לחזות בנועם ה', באלו ז' רקיעים שלמעלה, של ז\"א. ולבקר בהיכלו, באלו שבעה רקיעים שלמטה, של המלכות. ואלו עומדים כנגד אלו ובכולם, בז' רקיעים דז\"א ובז' דמלכות, עמדת בגן עדן. ז' חופות העליונים הקדושים רקיעים דז\"א, עמדו עליך למעלה להתעטר בהם, חסדים. ואלו ז' רקיעים התחתונים דמלכות, עמדת להשתעשע בהם, שהם הארת חכמה, המכונה שעשועים. ובכולם השלים אותך אדונך, להיות שלם בכל, בין בחסדים ובין בחכמה עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע, ונגרשת מגן עדן, וגרמת מוות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העידונים שלמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו השתוקקויות הטמאות, הנקראים ראש פְּתָנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח, כמ\"ש, וראש פתנים אכזר, שהוא אכזר על הרוח. עד שבא אברהם החסיד, והתחיל לתקן העולם, ונכנס באמונה הקדושה, והתקין למעלה ולמטה, באלו רקיעים העליונים, ובאלו רקיעים התחתונים רקיעים התחתונים דמלכות הם היכלות לרקיעים העליונים דז\"א, להתאחד ולהתקשר זה בזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800435","title":null,"paragraphs":["כל הצדיקים, שקושרים קשרי הייחוד, ומייחדים בכל יום הייחוד של האמונה, המלכות, שנקראת משכן, הם מעלים הכיסא, המלכות, עד שמביאים אותה אל משה, ז\"א. עליהם כתוב, ויביאו את המשכן אל משה. וכיוון שהצדיקים מחברים אותה עם משה, הם מרוויחים ברכות ממקור החיים בזכות קשרי הייחוד שקושרים, כשקושרים הייחוד כראוי. כמ\"ש, ויַרְא משה את כל המלאכה. כלומר ייחוד הכול, ואז, ויברך אותם משה. שהרוויחו הברכות ממקום שמדרגת משה עומדת בו, ז\"א. והם החכמים העושים את כל מלאכת הקודש, משום שיודעים לסדר מלאכת הקודש, ע\"י הייחודים שעושים"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800437","title":null,"paragraphs":["סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם סוד העליון, העומד בגניזה, אינו עומד אלא ליראיו. שהם יראים את הקב\"ה תמיד, והם ראויים לאלו סודות עליונים, ושיהיו בהם אלו סודות עליונים בגניזה ובסתימה כראוי, משום שהם סודות עליונים. אבל, ובריתו להודיעם, הסוד, שעומד בברית קודש, להודיעם, משום שהוא מקום העומד לגלות ולדעת. כי היסוד מגלה הארת החכמה במלכות להודיעם ע\"י המלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800438","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה בחר בישראל לנחלתו וגורלו, והקריבם אליו עשה מהם מדרגות ידועות בעוה\"ז, האבות כעין של מעלה, לשכלל כל העולמות כאחד, למעלה ולמטה. שכתוב, השמיים כיסאי והארץ הדוֹם רגליי לשכלל למעלה ולמטה להיות אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800439","title":null,"paragraphs":["כתוב, עד שהמלך במְסיבּוֹ נִרדי נתן ריחו עד שהמלך במסיבו, זהו הקב\"ה, בינה, כשנתן התורה לישראל ובא לסיני. כלומר, כשהבינה גילתה המוחין דיחידה דז\"א, שהאירו בשעת מתן תורה לישראל. וכמה מרכבות היו עימו. כולן מרכבות קדושות, קו שמאל. וכל קדושות העליונות מקדושה של התורה, קו ימין. כולם היו שם. והתורה, קו אמצעי, ניתנה בלהבות אש, והכול היה מאש. וכתובה באש לבן, מצד החסד, על אש שחור, שמצד הגבורה כי קו אמצעי כלול מחו\"ג, ימין ושמאל. והאותיות היו פורחות ועולות באוויר, שבאוויר היו המדרגות התחתונות פורחות ועולות לעליונות"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800440","title":null,"paragraphs":["כשהים מעלה גליו ברוגז, והגלים עולים לשטוף כשמגיעים ורואים את חול הים, מיד נשברים העולם, וחוזרים לאחוריהם, ושוקטים, ואינם יכולים לשלוט ולשטוף העולם כעין זה, ישראל, חול הים, וכששאר העמים, שהם גלי הים, בעלי הרוגז, בעלי הדינים הקשים, רואים שישראל מתקשרים בהקב\"ה, חוזרים לאחוריהם ונשברים לפניהם, ואינם יכולים לשלוט בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800441","title":null,"paragraphs":["ישראל הקדושים, שהם עם אחד בייחוד קדוש הקב\"ה נותן להם עצה להינצל מהכול"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800442","title":null,"paragraphs":["בזמן שיקים הקב\"ה את ביתו, המלכות, בזמן ההוא כתוב, בילע המוות לנצח כמו שמלאך המוות בלע את בני העולם, כן יבולע מלאך המוות. בלע לזמן קצוב, כמו שישראל היו בגלות זמן קצוב? כתוב לנצח, לדורי דורות ואז יקים הקב\"ה לכנ\"י, המלכות, ויקים האדנים והספות וכל תקרות הבית, בתיקונם, לעולם, משום שיהיה נבלע הס\"א ולא יקום עוד לעולם. ואז וחֶרְפַּת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי פי ה' דיבר"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800444","title":null,"paragraphs":["וידי אדם מתחת כנפיהם כל ידי אדם, שהם רוחות וחיות ואופנים, שכולם בכנפיים. וידיים מתחת כנפיהם, לקבל בהן תפילות, ולקבל בעלי תשובה. ידי אדם, פירושו, מקומות ובתי קיבול, לקבל בני אדם בתפילתם ובקשתם, ולפתוח פתחים לקבלם, לייחד ולקשור קשרים ולעשות כרצונם ואלו המקומות ובתי קיבול, הנקראים ידי אדם, משום שהם עומדים בשביל אדם, אלו הם שמות קדושים השולטים בכל מדרגה, שבהם נכנסים בני אדם בתפילתם ובקשתם בכל השערים העליונים וע\"י זה שולטים התחתונים למעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800445","title":null,"paragraphs":["והיה אמונת עיתיך, חוסן ישועות, חכמת ודעת כל אדם שעוסק בתורה בעוה\"ז, יראת ה' היא אוצרו וזכה לקבוע לה עיתים, צריך להיות באמונה, שהרצון שלו יתכוון להקב\"ה, ז\"א. שיתכוון לשם שמיים: המלכות נקראת שֵם, שתזדווג עם שמיים, ז\"א. משום שהאמונה, המלכות, התכוונה להתחבר עם ז\"א אמונת עיתיך: שעיתיך, העיתים לתורה, לז\"א, ואמונה המלכות, שיתחברו שניהם יחד. חוסן ישועות: לכלול חסד בדין. כי חוסן דין, וישועות חסד. חכמת ודעת: אלו שורים זה על זה, כי החכמה מוסתרת וגנוזה, וצריכים להשרותם זה על זה, שאין החכמה מתגלה אלא ע\"י הדעת"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800446","title":null,"paragraphs":["הסוד הוא לחברים שילכו בדרך הישר מחשבה רצון קול דיבור, הם ארבעה המקשרים קשרים, כנגד חו\"ב תו\"מ. מחשבה ורצון, חו\"ב. קול ודיבור, תו\"מ. ואחר שקשרו כולם יחד קשרים, נעשו כולם מרכבה אחת, לשרות עליהם השכינה, הדיבור, וכולם נעשו אח\"כ ארבעה עמודים להתעטר בהם, והשכינה נסמכת עליהם בכל אלו הקשרים העליונים המחשבה, שהיא חכמה, מוציאה ומולידה את הרצון, בינה. והרצון שיצא מהמחשבה, מוליד ומוציא קול הנשמע, ז\"א. וקול הנשמע עולה לקשור קשרים ממטה למעלה, היכלות התחתונים בעליונים. הקול, המקשר קשרים בין ב' הקווים שבבינה, וממשיך ברכות מלמעלה למעלה, מבינה, בחשאי, נסמך ג\"כ על אלו ד' עמודים, מחשבה רצון קול דיבור, חו\"ב תו\"מ. והסמיכה בסיום הקשר, בדיבור, במלכות, המקום שהכול נקשר בו יחד, ונעשו כולם אחד. כי המלכות מקבלת לתוכה את כולם אשרי האדם שקושר קשריו של אדונו ומסמיך סומכים כראוי, ומתכוון בכל אלו הדברים. אשרי הוא בעוה\"ז ובעוה\"ב. עד כאן השתכללו ההיכלות שבצד הקדושה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800447","title":null,"paragraphs":["זאת תורת העולה, היא העולה בעוה\"ב, בינה יהיה הכול אחד. העולה נקראת קודש קודשים, על שם הדבקות בבינה. משום זה נקראת המלכות, עולה, שעולה ומתעטרת בז\"א ובבינה, להיות הכול אחד בקשר אחד, בשמחה משום שעולה למעלה לז\"א ולבינה, כתוב, זאת תורת העולה, זכר ונוקבא יחד. זאת הנוקבא, תורת ז\"א. תושב\"כ, ז\"א, תשבע\"פ, המלכות. העולה, עולה לעוה\"ב, בינה. להתקשר בתוכה, שהבינה נקראת קודש הקודשים. ועולה היא ג\"כ קודש הקודשים"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800448","title":null,"paragraphs":["שכל ההיכלות נכללו בהיכל הזכשנשלמו ביחד, ואיברים עליונים זו\"ן דאצילות מאירים לתחתונים, להיכלות, אז מתעוררת נשמה עליונה, בינה דאצילות, ונכנסת בכולם, ומאירה לכל. וכולם מתברכים, העליונים, זו\"ן דאצילות, ותחתונים, כל ההיכלות ומה שבתוכם. וההוא שלא נודע ולא נכנס בחשבון הרצון, שאינו נתפס לעולם, עתיק, מתלבש בפנימיותם אז הכול עולה עד א\"ס ומתקשר הכול בקשר אחד ומתמתק"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800450","title":null,"paragraphs":["צד ימין עומד תמיד לקיים כל העולם ולהאיר וע\"כ הכוהן, צד ימין, חסד, מזדמן תמיד ולברך אותו לברך את העם, כי מצד ימין באות כל ברכות העולם, והכוהן לוקח בראש, וע\"כ התמנה הכוהן לברך למעלה ולמטה. החסד למעלה והכוהן למטה שהכוהן פורשׂ ידיו לברך העם, אז באה השכינה ושורה עליו וממלאה את ידיו, ומגביה יד ימין למעלה על יד שמאל, כדי להעלות הימין ולהגבירו על השמאל. ואז כל המדרגות שהכוהן פורש בהן ידיו, כולן מתברכות ממקור הכול. מקור הבאר, זהו צדיק, יסוד. מקור הכול, עוה\"ב, בינה, שכל פנים, כל המוחין, מאירים משם, כי הוא המעיין והמקור של הכול, וכל הנרות והאורות נדלקים משם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800451","title":null,"paragraphs":["יש דברים, שהגוף נהנה מהם, ונכנסים לגוף, ולא לנשמה. ויש דברים, שהנשמה נהנית מהם, ולא הגוף ועל כן המדרגות נבדלות זו מזו. אשרי הם הצדיקים, שלוקחים דרך הישר, ומונעים עצמם מן הצד ההוא, ומתדבקים בצד הקדושה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800452","title":null,"paragraphs":["בשעה שיוסף הצדיק, יסוד, עומד לתקן את הכול וכשמתחבר בהיכלו, אז מתעוררים אז הוא לוקח הכול כולם לקחת חשק ורצון, העליונים והתחתונים, והכול ברצון אחד ושלמות אחד, לשמח העליונים והתחתונים ברצון אחד כראוי. וכל התחתונים עומדים על קיומם על ידו. וע\"כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. כי על יסוד הזה עומד העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800453","title":null,"paragraphs":["הקשר של עולה נקשר בקודש הקודשים, בינה, להאיר. הדבקות של רצון הכוהנים ולוויים וישראלים למעלה, בהקרבת הקורבן, עד א\"ס היא עולה דבקותם עולה עד א\"ס. כי כל קשר וייחוד ושלמות הוא להצניע בצניעות את ההוא שאינו מושג ולא נודע, שרצון כל הרצונות בו, כלומר בא\"ס. א\"ס אינו עומד להיוודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש, ולא כמו אי\"ן הראשון, שהוא כתר, הוציא ראש וסוף. ראש נקודה עליונה, הכול הסתום, העומד תוך המחשבה, חכמה. כי החכמה יצאה מהכתר, כמ\"ש, והחכמה מאין תימָצא. ועשה סוף, הנקרא סוף דבר, המלכות, סוף כל האורות. אבל שם בא\"ס, לא יש סוף"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800454","title":null,"paragraphs":["בא\"ס אין רצונות, ואין אורות, ואין נרות, שהם אורות גבורה כל הנרות והאורות שבאצילות תלויים בא\"ס, להתקיים בהם. אבל אינו עומד להשגה. מי שידוע ואינו ידוע, ששייכת בו ידיעה ואינו ידוע, הוא רצון עליון סתום מכל, הנקרא אין, ספירת כתר. אבל בא\"ס לא שייך לומר שום מילה, כי הוא אפס השגה וכשנקודה העליונה, חכמה, ועוה\"ב, בינה, מתעלים בהארתם, אינם יודעים רק ריח, ו\"ק דהארת החכמה, ולא ג\"ר, כמי שמריח בריח והתבשם. ואין זה בחינת נחת, הנקרא ניחוח, שהרי כתוב, ולא אָרִיחַ בריח ניחוחכם. הרי שריח וניחוח הם שני דברים כי ריח ניחוח פירושו ריח של הרצון, כלומר כל אלו הרצונות של תפילה, ורצון השירה, ורצון הכוהן, שכולם הם אדם. אז כולם נעשים רצון אחד, הנקרא ניחוח, שפירושו רצון. אז הכול נקשר ומאיר יחד כראוי"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800455","title":null,"paragraphs":["זה היכל פנימי מכל ההיכלות, סתוםהיכל השביעי, אין בו צורה ממש, ואין כאן גוף כלל, אלא ראש בלבד כאן סתומה של סוד הסודות, מקום להיכנס בתוך הצינורות של מעלה, של האצילות. כאן רוח, הכולל כל הרוחות, שבכל ההיכלות. כאן רצון, הכולל כל הרצונות, להתחבר כל ההיכלות כאחד. רוח החיים מבינה, בהיכל זה, שיהיה הכול תיקון אחד היכל זה נקרא בית קודש הקודשים, מקום לקבל הנשמה העליונה, בינה, הנקראת כך, לעורר אצלו עוה\"ב, בינה עוה\"ז, מלכות, נקראת עולם. עולם פירושו, עלייה, שעולה עולם התחתון, מלכות, לעולם העליון, בינה, ומסתתרת בה ונעלמת בה, ומתגלה בסתר. עולם, פירושו, שהמלכות עולה עם כל אלו שקרבו אליה, ההיכלות, ומסתתרות בתוך הסתר העליון, בינה עולם העליון, הבינה, פירושו, שהבינה עולה ומסתתר תוך רצון העליון, תוך המכוסה מכל המכוסים, שלא נודע כלל, ולא נגלה ואין מי שיודע בו, שהוא א\"א הפרוכת, שהיא פרסא, שבין היכל השישי, קודש, לבין היכל הז', קודש הקודשים, נפרשׂה, ומכסה להסתיר הסתום, היכל הז'. כפורת נפרשה בסתרים עליונים, על ארון העדות שבקודש הקודשים, המלכות דאצילות, המלובש בהיכל הז', לסתום הסתומים, שבפנימיות ארון העדוּת, כי הם נסתרים וסתומים לפנים מן הכפורת, שהוא הארון, יש מקום סתום ונסתר וגנוז, לאסוף בתוכו שמן המשחה העליון, רוח החיים, ע\"י נהר הנמשך ויוצא מן העדן, יסוד דז\"א דאצילות. הנהר נקרא מעיין של הבאר, מלכות. שמימיו אינם נפסקים לעולם. וכשיסוד מכניס וממשיך כל משחת קודש מלמעלה ממקום קודש הקודשים, בינה דאצילות, ההארה וההמשכה יורדת ובאה בתוך אלו הצינורות של יסוד המלכות דאצילות, והמלכות דאצילות מתמלאת משם, כמו נוקבא המתעברת ומתמלאת מן זכר. אף היכל הז' מיתקן לקבל האורות של היסוד דז\"א דאצילות, דרך המלכות דאצילות, המלובשת בה, כמו נוקבא המקבלת מן הזכר. הקבלה שמקבלת, כל אלו הרוחות והנשמות הקדושות היורדות לעולם, להתלבש בבני אדם, ונעכבות שם כל זמן שנצרך, עד שיורדות ומתלבשות בבני אדם. ואחר פטירתן מעוה\"ז, חוזרות להיכל הז' ותתעכבנה בהיכל הז', עד שיבוא מלך המשיח ותקבלנה סיפוקן כל אלו הנשמות ותבואנה לאצילות למקומו, וישמח העולם כמִלפנים, כמטרם מיעוט הירח, וחטא של עצה\"ד, כמ\"ש, ישמח ה' במעשיו כי הנשמות, לאחר פטירתן מעוה\"ז, אינן יכולות לעלות למעלה מהיכל הז', כי שם הפרסא המבדילה בין אצילות לבי\"ע. וע\"כ הן מתעכבות בהיכל הז', עד גמה\"ת, שאז יתבטל גבול הפרסא, ואז תוכלנה לעלות לאצילות לשורשן, לבינה דאצילות. כי אור הבינה נקרא נשמה. וע\"כ נאמר אז, ישמח ה' במעשיו בהיכל הזה נמצאים תענוגים ומעדני הרוחות והשעשועים, שהקב\"ה משתעשע בגן עדן. כאן תאוות כל ועונג כל, להתחבר בו כל ההיכלות כאחד, ותהיינה כולן אחד. כאן נמצא קשר הכול בייחוד אחד כשכל האיברים, כל הבחינות שבהיכלות, מתחברים באיברים העליונים של היכל הז', כל אחד כראוי לו, אין להם תשוקה ואין להם עונג, חוץ מן הייחוד בהיכל הזה. הכול תלוי כאן. כשהתחברות שבכאן מתייחדת בייחוד אחד, אז כל ההארות שבאיברים, וכל הארת הפנים, וכל החדוות, כולן מאירות ושמחות אשרי חלקו מי שיודע לערוך סדרים, ולתקן תיקוני השלמות כראוי. הוא אהובו של הקב\"ה בעוה\"ז ובעוה\"ב. ואז כל הדינים, וכל גזרות רעות, מתבטלות מן העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800456","title":null,"paragraphs":["המעיין של הבאר, יסוד, אינו נפסק מהבאר לעולם שהיא מלכות דאצילות המלובשת בהיכל השביעי וע\"כ מקום הזה שכלול הכל, קיום כל הגוף, להיות שלם בכל כראוי. כאן, בהיכל השביעי, הייחוד והקשר כאחד, להיות למעלה ולמטה אחד, בקשר אחד, שלא ייפרדו האיברים, הבחינות והמדרגות שבהיכלות, זה מזה, ושימצא הכל בזווג פב\"פ כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא ברייה שלמה לפני הקב\"ה. כי כשברא הקב\"ה את האדם, ברא אותו שלם. כמ\"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר"],"source":"זוהר לעם | פרשת פקודי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800457","title":null,"paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבֶת אחים גם יחד אשרי הם ישראל, שלא נתן אותם הקב\"ה לשר או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז בהם. ומאהבתם, קרא אותם הקב\"ה, עבדים. כמ\"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. אח\"כ קרא אותם בנים, כמ\"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. אח\"כ קרא אותם אחים, כמ\"ש, אחיי ורעיי. ומשום שקרא אותם אחים, רצה לשים שכינתו בהם ולא יסור מהם. אז כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800458","title":null,"paragraphs":["אין לך דבר בתורה שיהיה חלש או שבור, וכשתסתכל ותדע אותו, תמצא אותו חזק כפטיש יפוצץ סלע. ואם הוא חלש, ממך הוא. כמ\"ש כי לא דבר רֵיק הוא מכם שאם הוא רֵיק, מכם הוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800459","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים, שהקב\"ה מלמד אותם סודות והכול בשביל התורה. כי עמוקים של מעלה ושל מטה התורה, כל העוסק בה מתעטר בעטרות שמו הקדוש כי התורה היא שם הקדוש, ומי שעוסק בה מתרשם ומתעטר בשם הקדוש. ואז יודע דרכים הסתומים וסודות העמוקים שלמעלה ושלמטה, ואינו מתיירא לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800460","title":null,"paragraphs":["אין כנ\"י עומדת לפני המלך, ז\"א, אלא בתורה וכל זמן שישראל שבארץ עוסקים בתורה, כנ\"י שורה עימהם. כשהתבטלו מדברי תורה, אין כנ\"י יכולה להימצא עימהם אפילו שעה אחת. משום זה בשעה שכנ\"י מתעוררת אל המלך בתורה של התחתונים, מתחזק כוחה, והמלך הקדוש שמח לקבל אותה וכל זמן שכנ\"י באה לפני המלך, והתורה אינה נמצאת עימה, תש כוחה. אוי לאלו המחלישים כוח של מעלה. משום זה, אשרי הם מי שעוסקים בתורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800461","title":null,"paragraphs":["עִבדו את ה' בשמחה. כל עבודה שאדם רוצה לעבוד להקב\"ה, צריכה להיות בשמחה, ברצון הלב, כדי שתימצא עבודתו בשלמות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800462","title":null,"paragraphs":["אחר שמת משה, כתוב, וקם העם הזה וזנה כך אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, וישגה כל העולם בתורה, ולא ימצא מי שיעוררו בחכמה. על זמן ההוא כתוב, ואם כל עדת ישראל ישְׁגו. שאם ישגו בתורה, שלא ידעו דרכיה, במה הם, משום, ונעלם דבר מעיני הקהל, שלא יהיה נמצא מי שידע לגלות עמקות התורה ודרכיה. אוי לאלו הדורות, שיימצאו אז בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800463","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לגלות סודות עמוקים בתורה בזמן מלך המשיח, משום, שמלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכתוב, ולא יְלָמדו עוד איש את אחיו ואיש את רעהו, לאמור דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800465","title":null,"paragraphs":["התפילה וקול השופר, שמוציא הצדיק בשופר היוצא מרוחו ונפשו, עולה למעלה וביום ההוא עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה. וכשעולה קול ההוא של השופר, כולם נדחים מפניו, ואינם יכולים להתקיים. אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים לכוון את הרצון לפני אדונם, ויודעים לתקן את העולם ביום ההוא בקול שופר. ע\"כ כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי, ולא תוקעי ביום הזה צריך העם לראות, שאדם שלם בכל, היודע דרכיו של מלך הקדוש, ויודע כבודו של המלך, שיתפלל עליהם את התפילה ביום הזה, ושיְזַמן קול שופר בכל העולמות בכוונת הלב, בחכמה, ברצון, בשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מן העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800466","title":null,"paragraphs":["ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם, בָרְכוּ ה כל הרצון וכל הלב שצריך האדם להמשיך ברכות מלמעלה למטה, כדי לייחד השם הקדוש, הוא צריך להמשיך בתפילה להקב\"ה ברצון ובכוונות הלב, מנחל עמוק, בינה, שכתוב, ממעמקים קראתיך ה', ששם עומק הכול בעומקים העליונים, שהם התחלה עליונה, שאו\"א, חו\"ב שבבינה, מזדווגים. אף כאן, ליבי לחוקקי ישראל, הם או\"א, שהם מחוקקים, שנותנים מוחין לישראל הקדוש, ז\"א, שנמשך מביניהם המתנדבים בעם. אלו הם האבות, חג\"ת דז\"א, הנקראים נדיבים, כמ\"ש, נדיבי עמים, נאספו עַם אלקי אברהם. כלומר האבות הנמשכים מאברהם, חסד דז\"א. אז, ברכו ה', להמשיך ממנו ברכות למטה ויימצאו ברכות בכל העולם. כי כשנמצאים בעוה\"ז למטה, ברכות מלמעלה, הכול הוא בשמחה, הכול הוא בשלמות, כי אין שום אור נשלם אלא כשנמשך לעוה\"ז. אשרי חלקם של ישראל, שהקב\"ה משפיע להם ברכות ומקשיב תפילתם. ועליהם כתוב, פָּנה אל תפילת הערער ולא בָזָה את תפילתם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800467","title":null,"paragraphs":["ודאי קריאההזוהר מבאר עניין, ויקרא אל משה זו אין לה שום דימיון לקריאה גשמית, אלא, כמ\"ש, דיברה תורה כלשון בני אדם. וא\"כ, צריכים להבין פירושה הפנימי של קריאה זו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800468","title":null,"paragraphs":["שאין הקב\"האין מודיעים שבחו של אדם בפניו מגלה שבחה של המדרגה אל המשיג אותה, אלא אחר שכבר חלפה המדרגה וזכה למדרגה חדשה, אז מגלה לו שבחה ושלמותה של ראשונה. הרי שאין הקב\"ה מגלה שבח המדרגה בפניה, בשעת מציאותה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800469","title":null,"paragraphs":["מחשבה של הקב\"ה ספירת החכמה, עליונה וראש כי פרצוף ז\"א מתחיל מחכמה, והכתר שלו הוא הכול מאמא. וממחשבה ההיא התפשטו אורחות ושבילים, להמציא השם הקדוש, ולתקן אותו בתיקוניו כראוי וממחשבה ההיא נמשך ויוצא השיקוי של גן העדן להשקות הכול. וממחשבה ההיא מתקיימים עליונים ותחתונים. וממחשבה ההיא נאצלה תושב\"כ, ז\"א, ותשבע\"פ, המלכות"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800470","title":null,"paragraphs":["מתבשמים וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה, הדינים ומתעברים, והתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שהתעורר מן דין הקשה. וכשמתעוררים הרחמים, שמחה וניחומים נמצאים, משום ששולטים על הרע ההוא, כמ\"ש, ויינחם ה' על הרעה. ויינחם, משום שנכנע דין הקשה, והרחמים שולטים בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה וספירה שָׁבה לקיומה, ומתברכות כולם יחד. וכשחוזרת כל אחת ואחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ונתכפר העולם כי אמא יושבת בשמחה שלמה, שכתוב, אם הבנים שמחה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800471","title":null,"paragraphs":["כל זמן שכנ\"י נמצאת עם הקב\"ה, הקב\"ה בשלמות ורועה ברצון את עצמו ולאחרים לעצמו, שזן את עצמו מיניקת החלב של אמא עליונה, שמקבל שפע הבינה, ומאותה היניקה שינק, הוא משקה לכל שאר האחרים ומניק אותם. כל זמן שכנ\"י נמצאת עם הקב\"ה, הקב\"ה בשלמות, בשמחה, ושורות בו ברכות, ויוצאות ממנו לכל שאר האחרים, לכל העולמות. וכל זמן שכנ\"י אינה נמצאת עם הקב\"ה, נמנעות ממנו הברכות ומכל שאר האחרים"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800472","title":null,"paragraphs":["בָרכו את ה' כל עבדי ה'. זה שבח הוא לכל אלו הם אלו העוסקים בתורה ויודעים לייחד בני האמונה השם הקדוש כראוי. והשבח של אלו בני האמונה, הוא שעומדים בחצות לילה לעסוק בתורה, ומתדבקים בכנ\"י, המלכות, לשבח את הקב\"ה בדברי תורה בשעה שהאדם קם בחצות לילה לעסוק בתורה, ורוח צפונית, הארת השמאל, מתעוררת בחצות לילה, איילה, המלכות, עומדת ומשבחת להקב\"ה, ז\"א. ובשעה שהיא עומדת, כמה אלפים וכמה רבבות עומדים עימה בקיומם, וכולם מתחילים לשבח את המלך הקדוש"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800473","title":null,"paragraphs":["ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים כשהקב\"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, כל הדברים, המדרגות שבעולם התחתון, במלכות, וכל העליונים והתחתונים מתעוררים כנגדו. וכל האילנות, המדרגות, שבגן עדן, פותחים בשבחים כנגדו. כמ\"ש, אז ירננו עצי יער מלפני ה', כי בא ואפילו העופות שבארץ, כולם דובבות שבח לפניו אז יוצאת שלהבת ומכה בכנפיו של התרנגול, וקורא ומשבח למלך הקדוש, וקורא לבני אדם שישתדלו בתורה, ובשבח אדונם ובעבודתו. אשרי חלקם של אותם הקמים ממיטתם לעסוק בתורה כשבא הבוקר, הפתחים שבדרום, החסד, נפתחים, ושערי רפואה יוצאים לעולם, ורוח מזרח, ז\"א, מתעורר, ורחמים נמצאים, וכל אלו הכוכבים ומזלות, מדרגות, הממונים תחת ממשלתו של בוקר הזה, שהוא יסוד המאיר חסדים, כולם פותחים בשבח ובזמירות למלך העליון"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800474","title":null,"paragraphs":["וכשהתרנגול קורא, ובני אדם ישנים במיטותיהם קורא התרנגול, מכה בכנפיו ואומר, ואינם מתעוררים, אוי לפלוני, מְגוּדָף מאדונו, עזוּב מאדונו, שלא התעורר רוחו ולא הביט לכבוד המלך כשהאיר היום, כרוז קורא עליו ואומר. ולא אמר, אַיֵה אֶלוהָ עושָׂיי, נותן זמירות בלילה, כדי לעזור אותו באלו התשבחות, שיהיה הכול בעזרה אחת שהמלכות נותנת זמירות בלילה, לז\"א, כדי לעזור האדם, שיתעורר גם הוא באלו התשבחות. וכשהאדם משבח ועוסק בתורה, היא מעלה מ\"ן, ועוזר את המלכות, ונמצאים שניהם בעזרה אחת. מהו עושיי? אלא בשעה שאדם קם בחצות לילה, ועוסק ברינה של תורה, כי רינה של תורה אינה נקראת אלא בלילה, כשהוא נמצא בעסק התורה. כשהאיר היום, הקב\"ה וכנ\"י מתקנים אותו בחוט אחד של חסד שניצל מכל, ולהאיר אותו בין העליונים והתחתונים איה אלוה עושׂיי. עושה לי, היה צריך לומר. מהו עושיי? אלא בשעה שקם בחצות לילה ועוסק בתורה, כשהאיר היום, מתעורר אברהם בחוט של חסד שלו והקב\"ה וכנ\"י מתקנים אותו, ועושים אותו בכל יום ברייה חדשה, כמ\"ש, אלוה עושיי"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800475","title":null,"paragraphs":["כיוון שקנה רוח, רוח ההוא יוצא ומשבר הרים וסלעים, שהם כוחות החיצוניים, והוא עולה ומתפשט ונכנס בין מלאכים העליונים הקדושים, כי הרוח נמשך מעולם היצירה, ששם המלאכים, ושם יודע מה שיודע, ולומד מהם דברים, וחוזר למקומו. אז, זה הוא קשר של האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה כיוון שקונה נשמה, היא עולה למעלה בעולם הבריאה, שמשם נמשכת הנשמה, ושומרי הפתחים אינם מעכבים אותה, והולכת ומתפשטת ועולה יותר למעלה, בין אלו הצדיקים הצרורים בצרור החיים, המלכות דאצילות, ושם רואה עונג המלך, ונהנה מזיו העליון וכשמתעוררת האיילה הקדושה, המלכות, ברוח צפון, בחצות לילה, היא יורדת, ואותו צדיק שקנה נשמה, קם ומתגבר, כאריה הגיבור, בתורה, עד שהאיר הבוקר, ואז הולך עם אותה איילה קדושה להיראות לפני המלך, לקבל ממנו חוט אחד של חסד, חוט של אברהם, אור החסד וכשבא אותו צדיק עם האיילה, המלכות, אז מתעטר עימה לפני המלך"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800476","title":null,"paragraphs":["בשעה שהקב\"ה משגיח בעולם, ורואה מעשיהם מתגלה עתיק, כתר, של בני אדם למטה שהם כשרים, בז\"א, ת\"ת, ומסתכלים כל אלו הפנים דז\"א, בפנים סתומים דעתיק, ומתברכים כולם, משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי, שאינו נוטה לימין ולא לשמאל. כמ\"ש, ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ, שפניהם דעתיק וז\"א מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי. ואז מתברכים כולם, ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, ונמצאים כל העולמות כאחד. ואז נקרא ה' אחד ושמו אחד צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו כמה יש לבני אדם להסתכל בכבוד אדונם, ולא ייטו מדרכיהם לחוץ"],"source":"זוהר לעם | פרשת ויקרא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800477","title":null,"paragraphs":["אמרו חכמים, שוב יום אחד לפני מיתתך, כי בכל יום ויום צריך האדם לחזור בתשובה ולמסור רוחו אליו, שייצא באחד. כמ\"ש, בידך אפקיד רוחי"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800478","title":null,"paragraphs":["עם הארץ נקרא בהמה ואחר שיכניס את עצמו תחת בחינת אדם בתורה, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. אם הוא כסוס, שאדונו רוכב עליו, והסוס סובל אותו, ואינו בועט באדונו. כך הוא צריך להיות, כסוס תחת התלמיד חכם"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800479","title":null,"paragraphs":["וכמו כל הכלים של ביהמ\"ק, שנקראים קודש כך כל אלו המשמשים את תלמידי חכמים נקראים קודש. ותלמידי הרב, שהם כנגד איברי הגוף של הרב, נקראים קודש קודשים"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800480","title":null,"paragraphs":["תלמיד חכם צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל וכך צריך לשקול את עצמו מצד התורה, בעלי תורה, מצד נר\"ן השכליים. ומצד האיברים של הגוף, מצד נר\"ן הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ. כמ\"ש, לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו. וע\"כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קורבנות עם כל בני העולם והקב\"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה, אדם ובהמה תושיע ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800481","title":null,"paragraphs":["כל אדם העוסק בתורה ושפתותיו דובבות תורה הקב\"ה מכסה עליו, והשכינה פורשׂת עליו כנפיה. ולא עוד, אלא שהוא מקיים את העולם, והקב\"ה שמח עימו, כאילו ביום ההוא היה נוטע שמיים וארץ"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800482","title":null,"paragraphs":["אשרי הם העוסקים בתורה, שהם במדרגה עליונה יתירה על כולם מי שעוסק בתורה, אינו צריך לא לקורבנות ולא לעולות. כי התורה יותר טובה מכל, והיא קשר של אמונת כל, קשר המלכות. וע\"כ כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800483","title":null,"paragraphs":["ובשׂר הקודש הזה, מלכות, הבוערת בכמה להבות נשרפת באהבה, של מצד הגבורה, באהבת בעלה, ז\"א, אהבת ק\"ש, באהבת הייחוד. אשר לילה ויומם לא תכבה. וחברים: בחייכם, אל תתנו דֳמי לו, להקב\"ה, עד שהוא יהיה בשלהבת האהבה של ייחודו בק\"ש, לקיים בו הכתוב, אש תמיד תוּקד על המזבח לא תִכבה"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800484","title":null,"paragraphs":["כי עימךָ מקור חיים, באורך נראה אור כי עימך מקור חיים, זהו שמן העליון הנמשך ואינו נפסק לעולם, השורה בתוך חכמה העליונה על הכול. כמ\"ש, כי עימך, ששורה עימך באהבה שעל הכול, ואינו נפרד ממך לעולם. מקור חיים, בינה, כי חו\"ב דבוקים יחד, בזיווג שאינו נפסק לעולם ונקראת הבינה מקור חיים, משום שהיא המקור והמעיין של החיים, שהוא השפעת החכמה, חיים להוציא החיים מן החכמה, בשביל האילן העליון ז\"א, ולהדליק הנרות של המלכות. וע\"כ האילן, ז\"א, נקרא עה\"ח. אילן הנטוע ונשרש במקור החיים, בינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800485","title":null,"paragraphs":["שני נרות. אחד למעלה ואחד למטה אם אדם מדליק אותו הנר שלמטה, ומכבה אותו הנר שלמעלה, עשן ההוא העולה מן הנר שלמטה, מדליק אותו הנר שלמעלה. כך העשן של הקורבן העולה מהקורבן, גורם להמשכת הארת החכמה למעלה, ומדליק נרות העליונים, ז\"א ומלכות, ונדלקים יחד, ומתקרבות כל הספירות יחד בריח הזה, ומשום זה כתוב, ריח ניחוח לה"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800486","title":null,"paragraphs":["ובצד שמאל עומדת מדרגה שמצד הטומאה שנקראת מחשבה רעה, משום שהמדרגה שעליה היא רעה. כאן נמצאים כל הרצונות וכל ההרהורים הרעים שבעולם. ומחשבה הרעה עומדת על כל הרצונות האלו, שהאדם ייטמא בהם. במחשבה רעה זו נמצאות כמה מדרגות טמאות, וכולן עומדות לטמא האדם ברצונות ובהרהורים האלו של המחשבה הרעה. ואז נטמא האדם בהם, ומתדבק באותו הצד. ועל זה צריכים להקריב קורבן עולה להיטהר. וכשמקריב אותו, הוא צריך להטות רצונו אל המחשבה הקדושה. וכשעולה עשן מהחלבים ומהאמורים האלו, עולה תחילה לאותה מחשבה רעה, ולוקחת את כולם וניזונה מהם, כדי שלא תתקרב אל הקודש ואח\"כ עולה עשן אחר דק. וכל העליונים, פרצופי הקדושה שבבי\"ע, ומהם בעלי הדין, מתקבצים ונכנסים לִפְנַי וְלִפְנים, עד שמתאספים זה תוך זה, עד שעולים כולם, ויתכלל הכול זה עם זה, וישלימו זה על זה. וגוף מתקשר בגוף אז מעטר האדם הזה את רצונו, ברצונה של המחשבה הטהורה, ואז הכוהן מצד ימין, והלוי מצד שמאל, קושרים איברים באיברים, עד שאותה מחשבה טהורה עולה בין ימין לשמאל, ומתחברים זה עם זה, ומתקשרים זה עם זה, והיו אחד. ואז נקרא ניחוח, כלומר, נחת ורצון להתחבר ולהיכנס זה בזה וכשהתקשר הכול זה בזה, הוציא העוה\"ב, בינה, אור רב להאיר את כולם יחד, ושמחה רבה נמצאת וכל הפנים מאירים, והכול הוא במתיקות. והאדם נפרד ממחשבה רעה, ומתדבק במחשבה הטהורה, עד שמתדבק הכול במחשבה הסתומה העליונה על הכול, ויהיה הכול אחד"],"source":"זוהר חדש | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800487","title":null,"paragraphs":["שצריכיםאלה הם שלוש מדרגות, ג' קווים, להימצא תמיד על הקורבן, למצוא רצון למעלה ולמטה, ושתימָצאנה ברכות בכל העולמות. הכוהן מקריב קורבן ומכוון לייחד השם הקדוש כראוי, ולעורר את הצד שלו, צד ימין, חסד. והלוויים מכוונים בשיר לעורר הצד שלהם, צד שמאל, גבורה. ולהיכלל בצד של הכוהן. וישראל, הרועים, קו האמצעי, ת\"ת, מכוונים הלב ורצון לתשובה שלמה, ונכנעים לפני המלך הקדוש, שלוקח הכול ומתכפרים עוונותיהם, ונמצאת שמחה בעליונים ותחתונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800488","title":null,"paragraphs":["במזבח עולה ונראה אוריאל, כמראה אריה גיבור והיו כוהנים וישראל רואים ושמחים, הרובץ על טרפו שהיו יודעים, שקורבנם התקבל ברצון לפני המלך הקדוש. ואש אחר עליונה וקדושה ירדה מלמעלה, שהיא המלאך אוריאל, כנגד אש התחתונה שנתנו על המזבח, אז היה האדם הולך ומזדעזע לפני אדונו, ושב בתשובה שלמה בדומה למלך, שהעם שלחו לו מתנה, והייתה רצויה לפניו, אמר לעבדו, לך וקח מתנה זו שהביאו לי. כך אמר הקב\"ה למלאך אוריאל, לך וקבל המתנה, שבניי הקריבו לפניי. כמה השמחה הייתה נמצאת בכל, וכמה מתיקות הייתה נמצאת בכל, בשעה שהכוהן והלוי ואותו שהקריב הקורבן, היו מכוונים להקריב הקורבן כראוי בייחוד השלם"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800489","title":null,"paragraphs":["צוֹר תעודה חֲתוֹם תורה בלימודיי צור תעודה, זו היא עדותו של דוד, מלכות. כמ\"ש, ועדותי זו אלמדם. צור, פירושו קשר, כמי שקושר קשר במקום אחד. וצור תעודה, פירושו, המלכות קשורה. חֲתוֹם תורה, שהיא ז\"א, שכל השפע והגדלות הנמשכים מלמעלה, החתימה שלו, הגמר, היא בלימודיי, שהם נו\"ה, הנקראים לימודי ה' כי שם מתקבצים הגדלות והשמן בין שני עמודים, נו\"ה, לשרות שם, שהם מקום כל הגדלות והשמן הנוזל מלמעלה, מת\"ת, שנקרא תורה, לשפוך אותו אל פי היסוד, ולשפוך אותו בתעודה הזו, במלכות ואז מתקשר הכול קשר נאמן אחד. ויהיה ככתוב, צור תעודה, קשר המלכות ע\"י זה שחֲתוֹם תורה בלימודיי, אשר שפע התורה נחתמת, שנגמרת בנו\"ה, ומהם ליסוד. ואז נקשרת המלכות ביסוד, לקבל השפע. ונעשה הכול קשר אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800490","title":null,"paragraphs":["ואחר שהצדיק קיבל על עצמו שלא לזון הגוף ונר\"ן הבהמיים, והם בבחינת עני חשוב כמת, אז זוכה להשראת השכינה בקביעות, אשר השכינה שורפת את בחינות הרע שבנוגה שבהם, עד שיהיו ראויים לגמה\"ת אשריהם ישראל, שהקב\"ה נתן להם התורה שהיא שִׂמחת הכול, שמחת הקב\"ה, ומקום הקדושה, טיול שלו. וכל התורה היא שם אחד קדוש של הקב\"ה ובתורה נברא העולם. שכתוב, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אָמוֹן, אלא אוּמן, שהייתה כלי אומנות שלו לבריאת העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת צו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800492","title":null,"paragraphs":["זְכור רחמיך ה' וחסדֶיך כי מעולם המה זכור רחמיך, זה יעקב. וחסדיך, זה אברהם. כי מעולם המה, שמעולם לקחם הקב\"ה, והעלה אותם למעלה, ועשה מהם מרכבה קדושה להגן על העולם. ומשום שהם מן העולם, הוא זוכר אותם, להגן ולרחם על העולם. כעין זה לוקח הקב\"ה צדיקים מן העולם, ומעלה אותם למעלה, להגן על העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמיני | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800493","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה לטהר את ישראל במֶה יטהר אותם? במה שכתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים, וּטְהַרְתם. שהם מֵימי החסד המלבישים וכוללים את הארת השמאל, שמשם בא הטהרה. וכיוון שנטהרים הם מתקדשים, שמתדבקים בקדושת ז\"א, שבו המוחין דאו\"א, הנקראים קודש. וישראל שמתדבקים בהקב\"ה, נקראים קודש. שכתוב, ואנשי קודש תהיון לי על מִשכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי על משכבי בלילות. אמרה כנ\"י, השכינה, על משכבי התרעמתי לפניו, שביקשתיו: שיזדווג עימי לשמח אותי, מקו שמאל, ולברך אותי, מקו ימין, בשמחה שלמה, מקו האמצעי. שמזיווג המלך, ז\"א, עם כנ\"י, יורשים כמה צדיקים ירושת נחלה קדושה, מוחין עליונים, וכמה ברכות נמצאות בעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת שמיני | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800494","title":null,"paragraphs":["זיווג בני אדם הוא בזמנים ידועים, לכוון רצונם והרי העירו, שבחצות לילה הקב\"ה להתדבק בהקב\"ה נכנס לגן עדן, להשתעשע עם הצדיקים, וכנ\"י, המלכות, משבחת להקב\"ה. והיא שעת רצון להתדבק בהם, בהקב\"ה ושכינתו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תזריע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800495","title":null,"paragraphs":["אשריהם ישראל שדבקים בהקב\"ה, והקב\"ה אוהב ומתוך אהבתו אותם, שכתוב, אהבתי אתכם אמר ה' הכניסם לארץ הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עימהם, ושיימצאו ישראל קדושים מכל בני העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת תזריע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800496","title":null,"paragraphs":["וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסיכלות מן הסיכלות ממש באה תועלת לחכמה. כי אם לא הייתה נמצאת שטות בעולם, לא הייתה נודעת חכמה ודבריה. ולמדנו, חוב הוא על האדם שלמד חכמה, שילמד מעט מן שטות, ולדעת אותה, משום שבא תועלת לחכמה בשבילה. כמו שיש תועלת אל האור מן החושך, שלולא החושך לא היה נודע האור, ולא בא לעולם תועלת ממנו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תזריע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800497","title":null,"paragraphs":["כיתרון האור מתוך החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. משל למתוק ומר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? הווי אומר, זה המר. כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. שכן בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא. כמ\"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכתוב, טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח ידך בני אדם אינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם מסתכלים ברצון אדונם. והכרוז קורא לפניהם בכל יום. ואין מי שיקשיב לו, ואין מי שיעורר רוחו לעבודת אדונו"],"source":"זוהר לעם | פרשת תזריע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800498","title":null,"paragraphs":["עץ חיים היא למחזיקים בה עץ חיים, זו היא התורה, אילן עליון גדול וחזק נקראת תורה, משום שהיא מורה ומגלה מה שהיה סתום ולא נודע. היא נקראת חיים, משום שכל חיים העליונים נכללים בה, וממנה יוצאים. למחזיקים בה, לאלו שהם אחוזים בה, שמי שאחוז בתורה אחוז בכל, אחוז למעלה ולמטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת מצורע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800499","title":null,"paragraphs":["כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירוא מפני הקב\"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימושו ממנה כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב\"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו מלאכים השומרים, ההולכים עימו לשומרו, מסתלקים ממנו. ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו דואג לכבוד אדונו. אוי לו, שעזבוהו העליונים והתחתונים אין לו חלק בדרך החיים וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים מוכנים כנגדו לשומרו, והשכינה שורה עליו, וכולם מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך. שָׁמוּר הוא בעוה\"ז ובעוה\"ב, אשרי חלקו"],"source":"זוהר לעם | פרשת מצורע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800500","title":null,"paragraphs":["בשעה שהחשיך הלילה והשערים נסתמים מתעוררת הנוקבא של תהום הגדול, וכמה גדודי מזיקים נמצאים בעולם. אז מפיל הקב\"ה שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל אלו, שיש בהם התעוררות חיים, הצדיקים. והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם שְׁקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם כשהתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת יוצאת ומכה תחת כנפיו של התרנגול, והוא קורא והקב\"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים ואז כרוז יוצא וקורא, וכל בני העולם מתעוררים במיטתם, אלו שיש בהם התעוררות חיים, עומדים ממיטתם לעבודת ריבונם, ועוסקים בתורה ובתשבחות של הקב\"ה עד שבא הבוקר כשבא הבוקר, כל הצבאות והמחנות של מעלה משבחים להקב\"ה. אז כמה שערים נפתחים לכל הצדדים. והשער של אברהם, החסד, נפתח בכנ\"י, המלכות, לזמֵן לכל בני העולם ליהנות מהחסדים - מה שהיה כבר הוא ואשר להיות מה שהיה כבר הוא, מטרם שברא הקב\"ה עוה\"ז, היה בורא עולמות ומחריבם, שזה שבירת הכלים, עד שעלה ברצון של הקב\"ה, לברוא עוה\"ז, ונועץ עם התורה, שהיא קו האמצעי. אז הוא ניתקן בתיקוניו, והתעטר בעטרותיו, וברא עוה\"ז. וכל מה שנמצא בעוה\"ז, היה אז לפניו, בעת הבריאה, וניתקן לפניו"],"source":"זוהר לעם | פרשת מצורע | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800501","title":null,"paragraphs":["כל אלו מנהיגי העולם, הנמצאים בכל דור ודור מטרם שבאו לעולם, היו נמצאים לפני הקב\"ה בצורותיהם. ואפילו כל אלו נשמות בני אדם, עד שלא תבואנה לעולם, כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהם בעוה\"ז. וכל מה שלומדות בעוה\"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800502","title":null,"paragraphs":["בעת בריאת הנשמות, בעודם למעלה, מטרם שבאו לעוה\"ז תחת הזמן, הם נמצאים בנצחיות שלמעלה מזמן, אשר היה הווה ויהיה משמשים שם בבת אחת כטבע הנצחיות ונמצא, שכל המעשים שיעשו הנשמות בזה אחר זה, כשיבואו בעוה\"ז, כבר הם נמצאים שם בבת אחת כמעשיהם בעוה\"ז. כי כל התורה שעתידים ללמוד בעוה\"ז במשך ימי שני חייהם, כבר היא נמצאת כולה שם. וכל מעשיהם הרעים כבר מצויירים בנשמתם וכמו שעתידים להשליך חלק הקדושה בעוה\"ז. כן גם שם. ואם עתידים בעוה\"ז לחטוא ולעשות תשובה, בזה אחר זה מצוייר זה למעלה בבת אחת כטבע הנצחיות. שגם זה כבר מצוייר שם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800503","title":null,"paragraphs":["כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם ורבי שמעון מיום מיתקנים למעלה ונקראים בשמות שברא הקב\"ה העולם, היה מוכן לפני הקב\"ה ונמצא עימו, והקב\"ה קרא אותו בשמו. אשרי חלקו למעלה ולמטה. עליו כתוב, ישמח אביך ואימך. אביך זה הקב\"ה. ואימך זו כנ\"י"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800504","title":null,"paragraphs":["אשריהם הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב, שהקב\"ה רוצה בכבודם, ומגלה להם סודות עליונים של שמו הקדוש, שלא גילה למלאכים העליונים הקדושים"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800505","title":null,"paragraphs":["עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב\"ה, ואהבת שיאהב את הקב\"ה אהבת נפש ממש. את ה' אלקיך וזו היא אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. כמו שאלו, הנפש והרוח, התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב\"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו. כמ\"ש, נפשי איוויתיך בלילה. נפשי ממש, המלובשת בגוף"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800506","title":null,"paragraphs":["כל מי שזכה לעסוק בתורה ומרווה נפשו ממנה הקב\"ה מכריז עליו כמה טובות, להטיב לו בעוה\"ז ובעוה\"ב. כמ\"ש, ושמועה טובה. מאיזה מקום היא טובה? מארץ מרחק, שהקב\"ה היה רחוק ממנו מִתחילה, שהיה עימו בשנאה מִתחילה, ממקום הזה מקדימים לו שלום. כמ\"ש, מרחוק ה' נראה לי"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800508","title":null,"paragraphs":["אוי להם לבני אדם, שכולם אטומים וסתומי עיניים ואינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם משגיחים, איך נמצאים בעולם. והרי עצה ורפואה לפניהם ואינם מסתכלים. כי בני אדם אינם יכולים להינצל רק בעצה של התורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800509","title":null,"paragraphs":["עתידים דורות האחרונים שיבואו, שהתורה תשתכח מביניהם, וחכמי לב יתאספו למקומם, ולא יימצא מי שיסגור ויפתח בתורה. אוי לאותו הדור, ומכאן והלאה לא יהיה כדור הזה, עד הדור שיבוא המשיח, והדעת תתעורר בעולם, שכתוב, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800511","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עכו\"ם שהקב\"ה רצה לטהרם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו. כמ\"ש, כי חלק ה' עמו, שהם מתאחדים למעלה, בז\"א, וע\"כ האהבת הקב\"ה מתדבקת בהם כמ\"ש, אהבתי אתכם, אמר ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800512","title":null,"paragraphs":["אני אהיה עימכם בגלות הראשונה, נאמרג' אהיה גלו למצרים שכינה עימהם. ואני אהיה עימכם בגלות השנייה, ונאמר, גלו לבבל שכינה עימהם. ואני אהיה עימכם בגלות השלישית, ונאמר, גלו ליוון שכינה עימהם. אהיה של הגלות הרביעית לא גילה להם, אלא אני ה', בעיתה אחישנה. זכו אחישנה, לא זכו בעיתה"],"source":"זוהר חדש | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800515","title":null,"paragraphs":["אשריהם הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב. אשר כולם הגוף שלהם קדוש, הנפש שלהם קדושה, הרוח שלהם קדוש, הנשמה שלהם קודש קודשים"],"source":"זוהר לעם | פרשת אחרי מות | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800516","title":null,"paragraphs":["אל אלקים הוי\"ה דיבר ויקרא ארץ אל אלקים הויה הם חג\"ת, שלמות הכול. דיבר ויקרא ארץ. דיבר, השפעה. ארץ, המלכות. כדי להימצא בכנ\"י בשלמות בשמחה, מיסוד דמלכות, הנקרא ציון כשרצה הקב\"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו. עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ. ומקום אחד עליה, שנקרא ציון יסוד, וממקום הזה מתברכת. וממקום הזה של ציון, התחיל העולם להיבנות, וממנו נבנה. מציון, מכלל יופי אלקים הופיע, שהיא שלמות היופי של העולם אלקים הופיע. לא התברכה ירושלים, המלכות, אלא מציון, יסוד. וציון התברכה מלמעלה, ז\"א. והכול אחד באחד מתקשר, שז\"א ומלכות, אחד באחד, מתייחדים ע\"י ציון"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800517","title":null,"paragraphs":["כתוב, אחת שָאלתי מאת ה' אותה אבקש, שִׁבְתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' אשרי הם הצדיקים, שכמה אוצרות עליונים צפוּנים להם בעולם ההוא, בינה, שהקב\"ה משתעשע בהם באלו העולמות, שעליהם ביקש, לחזות בנועם ה', הארת עתיק הנמשכת בבינה. רק לשֵׁטֶף מים רבים אליו לא יגיעו, מורה על אורות דעתיק, שאי אפשר להשיג. אלא שיש צדיקים, שזוכים גם לזה מכאן נשמע, שיש צדיקים שזוכים לאור עתיק, שכתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למחכה לו. יעשה רומז על עתיק, מטעם שחיים נמשכים ממזל, מדיקנא דעתיק. הרי שיכולים לקבל ולמשוך שפע גם מעתיק"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800518","title":null,"paragraphs":["כל אלו שעוסקים בתורה בשעה שנחלק הלילה, הם מתחברים עם השכינה. וכשבא הבוקר, והמלכה, השכינה, מתחברת עם המלך, ז\"א, הם נמצאים עם המלך, והמלך פורשׂ כנפיו על כולם. כמ\"ש, יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שירו עימי שבא הבוקר, האבות, חג\"ת דז\"א, מזדמנים עם המלכה, ומקדימים לספר עימה ולהתחבר עימה ובהם הקב\"ה, ז\"א, מדבר עימה. והוא קורא לה לפרוש עליה כנפיו"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800519","title":null,"paragraphs":["יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה יונתי, כנ\"י, המלכות. מה יונה אינה עוזבת את בן זוגה לעולם, כך כנ\"י אינה עוזבת את הקב\"ה לעולם בחגווי הסלע, תלמידי חכמים, שאינם נמצאים במנוחה בעוה\"ז, וכמו שמסתירים את עצמם בחגווי הסלע מפני אויביהם. בסתר המדרגה, תלמידי חכמים הצנועים, המסתירים מדרגתם מפני בני אדם, שבהם חסידים, יראי הקב\"ה, שהשכינה אינה סרה מהם לעולם. אז, הקב\"ה תובע מכנ\"י בשבילם, ואמר, הראיני את מראייך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב, כי אין קול נשמע למעלה, אלא הקול של אלו העוסקים בתורה"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800520","title":null,"paragraphs":["כאייל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים אשרי הם ישראל מכל העמים, שהקב\"ה נתן להם התורה הקדושה, והוריש להם נשמות קדושות ממקום קדוש, כדי לעשות מצוותיו ולהשתעשע בתורה. שכל מי שמשתעשע בתורה, אינו ירא מכל שכתוב, לולי תורתך שעשועיי אז אבדתי בעוניי שעשועיי זה התורה, שהתורה נקראת שעשועים, שכתוב, ואהיה שעשועים יום יום. למדנו. שהקב\"ה בא להשתעשע בגן עדן. להשתעשע, כדי שישמח בהם. אשרי הם הצדיקים, שכתוב בהם, אז תתענג על ה'. כדי להתענג מאותו שיקוי הנחל, שהוא בינה כביכול, הקב\"ה משתעשע בהם, מאותו שיקוי של הנחל, שהצדיקים מתענגים בו. וע\"כ בא להשתעשע עם הצדיקים. וכל מי שעוסק בתורה, זוכה להשתעשע עם הצדיקים מאותו שיקוי הנחל, שהוא בינה כאייל תערוג על אפיקי מים, זו היא כנ\"י, המלכות. תערוג על אפיקי מים, להיות מושקים משיקוי של מעיין הנחל, בינה, ע\"י הצדיק, יסוד, תערוג. כן נפשי תערוג אליך אלקים, להישקות ממך בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800521","title":null,"paragraphs":["דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לראות בגנים וללקוט שושנים כל השירים קודש, ושה\"ש קודש קודשים. כנ\"י, המלכות, משבחת להקב\"ה, ואומרת לו, דודי. וכמ\"ש, דודי צח ואדום בשעה שיהיה חצות לילה, שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול, וקורא. ובאותה שעה הקב\"ה יורד אל גנו, שהוא גן העדן העליון ובאותה שעה מתעורר התרנגול של מעלה, ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחוֹרי עיניהם. הנה השעה היא, שתתחבר האיילה, המלכות, בבעלה, ז\"א. אשרי אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב\"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו כמ\"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני בשעה זו, מי שעוסק בתורה מושפע עליו חוט א' של חסד. ובשעה זו הקב\"ה יורד לגנו, מלכות. ירד לערוגות הבושם. בשׂמים הוא הארת חכמה. ראש הוא ג\"ר. ואלו הם הצדיקים שיש להם אלו המוחין דבשמים ראש, ע\"כ נקראו ערוגות הבושם לרעות בגנים, בב' גנים, בגן עדן של מעלה, בבינה, ובגן עדן של מטה, במלכות, הנקראים העוה\"ז, מלכות, והעוה\"ב, בינה. ללקוט שושנים, הם הצדיקים העוסקים בתורה, ששפתותיהם דובבות תורה. כמ\"ש, שושנים. אל תקרא שושנים אלא ששונים, שהם שונים תורה. שאפילו בקבר שפתותיהם דובבות תורה. ועליהם נאמר, וללקוט שושנים, שלוקט אותם מהעוה\"ז לפני זמנם. כדי שלא יחטאו"],"source":"זוהר חדש | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800522","title":null,"paragraphs":["יש לפני הקב\"ה למצוא רצון, ולמצוא ברכותעיתים ולבקש בקשות. ויש עיתים, שרצון אינו נמצא, וברכות אינן באות, ודינים קשים מתעוררים בעולם. ולעיתים שהדין תולה. עיתים יש בשנה שהרצון נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא ותלוי ומאיים על העולם, אבל אינו פועל. עיתים יש בחודש, שרצון נמצא בהן, ועיתים יש בחודש שדינים נמצאים, ותלויים על הכול עיתים יש בשבוע שרצון נמצא. ועיתים יש בשבוע שדינים נמצאים בעולם. ועיתים יש בימים שהרצון נמצא בעולם והעולם מתבסם. ועיתים יש בימים שדינים תלויים ונמצאים. ואפילו בשעה יש עיתים שונות. וע\"כ כתוב, ועת לכל חפץ קדושים כמה בכמה פעמים העידה התורה בבני אדם, פעמים הרימה קולה לכל הצדדים לעורר אותם, וכולם ישנים בשנתם בעוונותיהם, אינם מסתכלים ואינם משגיחים באיזה פנים יקומו ליום הדין העליון, כשמלך העליון יתבע מהם עלבון התורה הצועקת כנגדם. ואינם מחזירים פניהם אליה, כי כולם פגומים בכל, שאינם יודעים האמונה של המלך העליון. אוי להם ואוי לנפשותיהם כי התורה מעידה בו ואומרת, מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו. חסר לב, שאין לו אמונה. כי מי שאינו עוסק בתורה, אין בו אמונה, והוא פגום בכל"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800523","title":null,"paragraphs":["משוםאין האדם נטהר לעולם אלא בדברי תורה זה, דברי תורה אינם מקבלים טומאה, משום שהיא התורה עומדת לטהר הטמאים. ורפואה נמצאת בתורה, שכתוב, רִפְאוּת תהי לשורֶךָ ושיקוי לעצמותיך. וטהרה נמצאת בתורה, שכתוב, יראת ה' טהורה עומדת לעד עומדת לעד, שעומדת תמיד בטהרה זו, ואינה נעברת ממנה לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800524","title":null,"paragraphs":["התורה נקראת קדושה, שכתוב, כי קדוש אני ה ע\"כ, מי שעוסק וזו היא התורה, שם הקדוש העליון בה, נטהר, ואח\"כ מתקדש. שכתוב, קדושים תהיו תהיו, שהוא הבטחה, שע\"י התורה תהיו קדושים ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש קדושת התורה היא קדושה, העולה על כל הקדושות. וקדושת חכמה עליונה הסתומה עולה על הכול. אין תורה בלי חכמה, ואין חכמה בלי תורה והכול במדרגה אחת. והכול אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800525","title":null,"paragraphs":["לאלו שאינם משתדליםכבוד אלקים הסתר דבר, בכבוד הזה, המצוות, הסתר דבר מהם ועליהם נאמר, וכסילים מרים קלון. אלו הם עמי הארץ, שאינם משתדלים בכבוד התורה. ואיך אומרים, אבינו שבשמיים, שמע קולנו, חוס ורחם עלינו, וקבל תפילתינו. הרי הקב\"ה יאמר להם, ואם אב אני איה כבודי, שפירושו, איה השתדלותכם בתורה ובמצוות שלי לעשות צוויי, שמי שאינו יודע מצוות אדונו, איך יעבוד אותו חוץ ממי ששומע מחכמים ועושה, אע\"פ שאינו יודע מעצמו. וזה כנגד נעשה ונשמע, ששומע מחכמים ועושה"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800526","title":null,"paragraphs":["מי שממית עצמו על התורה, שהיא יקרה, התורה מתקיימת בו ואינה נפסקת ממנו מה שאין כן, מי שאינו משתדל בה, אלא אע\"פ שעושה מצוות חכמים, ששומע מחכמים ועושה, הוא משמש שלהם, עבד ולא בן. אלא אם הוא עבד נאמן, אדונו משליט אותו על כל אשר לו אבל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משמש חכמים, לשמוע מהם המצוות, לקיים נעשה ונשמע, אלא שחוטא ועובר על לא תעשה, הוא שקול ודומה לאוה\"ע עכו\"ם, בניו של ס\"מ ונחש, שנאמר בהם, וכסילים מרים קלון, שלא רצו לקבל התורה. כי כל שאין בו תורה אין בו כבוד, שנאמר, בהם כבוד חכמים ינחלו"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800527","title":null,"paragraphs":["מי שהולך בדרך הישר בתורה, ומי שעוסק בתורה כראוי, יש לו חלק טוב תמיד לעוה\"ב כי הדיבור של תורה שמוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה. וכמה מלאכים עליונים קדושים מתחברים בדיבור ההוא, ועולה בדרך ישר, ומתעטר בעטרה קדושה, ומתרחצת בנהר של עוה\"ב, בינה, הנמשך ויוצא מעדן, חכמה, ומתקבל בו, ונבלע בתוכו. ואילן העליון, ז\"א, מתענג מסביב נהר, שגורם שז\"א יקבל הארת הנהר מבינה, ואז נמשך ויוצא אור עליון, ומתעטר באדם ההוא כל היום"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800528","title":null,"paragraphs":["מי שתשוקתו לעסוק בתורה , ואינו מוצא מי שילמד אותו, ובאהבת התורה מדבר בה ומגמגם בה בגמגום, שאינו יודע, כל דיבור עולה, והקב\"ה שמח בדיבור ההיא, ומקבלה, ונוטע אותה מסביב אותו הנחל, בינה, ונעשים מאלו הדיבורים אילנות גדולים, אורות גדולים, ונקראים ערבי נחל. כמ\"ש, באהבתה תִשְׁגֶה תמיד"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800529","title":null,"paragraphs":["אשרי הם היודעים דרכי התורה, ועוסקים בה בדרך הישר, שהם נוטעים אילנות החיים למעלה, שממשיכים מוחין לז\"א, עה\"ח, שכולם הם רפואה לנפשו. משום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו. וכי יש תורה שאינה אמת? כן, שנאמר, שאם מי שלא ידע, מורה הוראה, היא אינו אמת. ומי שלומד דבר ממנו, לומד דבר שאינו אמת. ומשום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו עם כל זה צריך האדם ללמוד תורה מכל אדם, אפילו ממי שאינו יודע, משום שע\"י זה יתעורר בתורה, ויבוא ללמוד ממי שיודע. ואח\"כ יהיה נמצא שהלך בתורה בדרך אמת. יעסוק אדם לעולם בתורה ומצוותיה, אפילו שאינו עושה לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800530","title":null,"paragraphs":["אין פירוד בין תורה ומצווה, כי התורה היא כלל והמצוות שבה הן פרטיה, והם אחד. הקב\"ה אמת, תורתו תורת אמת, הוא תורתו ומצוותו, להיותם אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800531","title":null,"paragraphs":["יבוא אחד וישתדל באחד. הקב\"ה, שהוא אחד ישתדל באחד, שהוא ישראל. כי אין המלך משתדל אלא במה שראוי לו. ומשום זה כתוב, והוא באחד ומי ישיבנו. שאין הקב\"ה שורה ואינו נמצא אלא באחד כמי שניתקן בקדושה עליונה להיות אחד, בישראל, אז הוא שורה באחד, ולא בעם אחר"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800532","title":null,"paragraphs":["קדושים תהיו כי קדוש אני ה אשרי הם ישראל שלא העמידו דבר זה במקום אחר, שלא רצו שום דבר בעד קדושתם, אלא להידבק בו ממש, שכתוב, כי קדוש אני ה', להידבק בו ולא באחר וע\"כ קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלקיכם"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800535","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב\"ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל. ומשום זה מושכים רוח דקדושה מלמעלה. ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800536","title":null,"paragraphs":["לא ישמש אלאמי שרוצה להתקדש ברצון אדונו, מחצות לילה והלאה, או בחצות לילה. כי באותה שעה הקב\"ה, ז\"א, נמצא בגן עדן, המלכות. וקדושה עליונה מתעוררת. ואז היא השעה להתקדש לשאר בני האדם תלמידי חכמים היודעים דרכי התורה, הרי בחצות לילה היא השעה להם לקום לעסוק בתורה, להתחבר בכנ\"י, המלכות, ולשבח לשם הקדוש, המלכות, ולמלך הקדוש, ז\"א"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800537","title":null,"paragraphs":["הזוהר מבאר ג' בחינות א. שליטתו של קו האמצעי, המקיים ב' הקווים ימין ושמאל, ועושה שלום ביניהם, ע\"י שמסדר הארת הימין ממעלה למטה, והארת השמאל ממטה למעלה. והעונש הגדול של הפוגם בסדר קו האמצעי, שמושך הארת השמאל ממעלה למטה. שזה היה חטא של אכילת עצה\"ד ב. גודל הפגם של המחבר דינים דנוקבא ודינים דדכורא אלו באלו, שלא בדרך התיקון דקו אמצעי, שאז התווספו דינים דדכורא על דינים דנוקבא, והחורבן גדול ג. חיבור ב' מיני דינים אלו זה בזה על דרך שלמות התיקון של קו האמצעי, שאז מתבטלים הדינים של שניהם והשלמות של ב' הקווים ימין ושמאל מתגלה כראוי"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800538","title":null,"paragraphs":["בא רבי שמעון ונשק ידיו של משה אמר, ודאי אתה בן מעולם אצילות, בצורת בן הבכור שלו, ת\"ת, בן או\"א עילאין, שאצילות שלו הוא בלי הפסק. לא קְדָמְךָ בן אחר, לא במחשבה ולא בדיבור ולא במעשה אמר משה, ואתה והחברים, וראשי בעלי הישיבות, המזומנים כאן עימי, הם בלי הפסק כלל, ובלי תערובת מס\"א, בבחינת עולם האצילות. נשקו כולם זה לזה, ונודעו באחווה, ובכו"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800539","title":null,"paragraphs":["היופי של דוד מאיר אל העולמות כולם ראשו גולגולת של זהב הנרקמת בשבעה תכשיטים משבעה מיני זהב. וחביבות הקב\"ה היא לנגדו. ומרוב אהבתו אליו, אמר אל הקב\"ה, שיחזיר עיניו לנגדו ויסתכל בו, שאמר, פנה אליי וחָנֵני. משום שהן יפות בכל, כמ\"ש, הסבי עיניך מנגדי. כי בשעה שאלו העיניים של המלכות מסתכלים בהקב\"ה, אז מתעוררים בליבו חיצי אהבה ממרגמות באהבה עליונה. וברוב השלהבת של האהבה העליונה אליו, אמר, הסבי עיניך מנגדי כלומר, החזר עיניך ממני לצד אחר, כי הם שורפים אותי בשלהבת האהבה. וע\"כ כתוב בדוד, והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי. ומשום דוד הזה העליון היפה, שהאהבה והתשוקה של הקב\"ה להידבק בו, אמר דוד, פנה אלי וחנני"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800541","title":null,"paragraphs":["כשברא הקב\"ה את העולם, התקין כל דבר ודבר כל אחד ואחד בצד שלו, או בימין או בשמאל, ופקד עליהם כוחות עליונים. ואין לך אפילו עשב קטן בארץ, שאין עליו כוח עליון למעלה בעולמות העליונים. וכל מה שעושים בכל אחד ואחד, וכל מה שכל אחד ואחד עושה, הכול הוא בהתגברות של כוח העליון, הממונה עליו למעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800542","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב. עליהם כתוב ואורח צדיקים כאור נוגה. משום שלעת\"ל, יסתלק הנחש שהיה שורה תחילה בנוקבא, שהיה יונק מן המלכות, ויבוא דכורא לשרות במקומו, כמו בתחילה, בזיווג דלא פסיק, כי אין עוד מי שיפריד הזיווג. והכול יהיה שלם מה רב טובך אשר צפנת ליראיך מה רב טובך. כמה עליון ונכבד אור העליון שנקרא, טוב. שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב וזה הוא אור הגנוז, שבו עושה הקב\"ה טוב בעולם, ואין מונע אותו בכל יום, ובו מתקיים העולם, ועומד עליו. אשר צפנת ליראיך. שאור עליון עשה הקב\"ה כשברא העולם, וגנז אותו לצדיקים לעת\"ל. יש ב' אורות: א. אור הגנוז לצדיקים לעת\"ל, ואינו מאיר בעולם, ב. אור הנקרא טוב, הנמשך מן אור הגנוז, המאיר בעולם בכל יום, שהעולם עומד עליו"],"source":"זוהר לעם | פרשת קדושים | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800543","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל, שהקב\"ה בחר בהם מכל העמים עכו\"ם, ומתוך האהבה שלהם נתן להם תורת אמת, לדעת הדרך של מלך הקדוש. וכל מי שעוסק בתורה, הוא כמו שמשתדל בהקב\"ה, כי כל התורה כולה הוא שמו של הקב\"ה. ומשום זה, מי שעוסק בתורה, עוסק בשמו, ומי שמתרחק מתורה, מתרחק מן הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800544","title":null,"paragraphs":["וקם בחצות לילה, בשעהכל העוסק בתורה בלילה, שכנ\"י, המלכות, מתעוררת לתקן בית המלך, להמשיך הארת חכמה בשבילו, בחכמה יבנה בית, איש הזה משתתף עימה, וזה נקרא שהוא מבית המלך, ונותנים לו כל יום מתיקוני בית האלו"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800545","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה אינו שורה אלא במקום שבור, בכלי שבור מקום זה הוא שלם יותר מכל, משום שמשפיל עצמו, כדי שישרה עליו גאות כל, גאות העליון, וזה הוא שלם כי מי שמשפיל עצמו, הקב\"ה זוקף אותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800546","title":null,"paragraphs":["פתחי לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים העליונים פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אצלי הוא בך שלא ייכנסו אצלי בניי אלא בך. אם את לא תפתח פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. פתחי לי. וע\"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, אמר, פתחו לי שערי צדק, זה השער לה' שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. וע\"כ, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדוג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800547","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל בעוה\"ז ובעוה\"ב, שעליהם כתוב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי כמה נבדלים הם ישראל בקדושה מכל, לשמש להקב\"ה. כמ\"ש, והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800548","title":null,"paragraphs":["לה' הישועה על עמך ברכתך סלה אשרי הם ישראל שבכל מקום שגלו, השכינה גלה עימהם. כשיצאו ישראל מן הגלות, למי תהיה הגאולה, לישראל או להקב\"ה, כי גם השכינה תצא מן הגלות? אלא, לה' הישועה ודאי. מתי? בעת שעל עמך ברכתך סלה, בשעה שהקב\"ה משגיח בברכות על ישראל, להוציאם מן הגלות ולהטיב להם. אז לה' הישועה ודאי. כי השכינה תצא מן הגלות. וע\"כ, הקב\"ה ישוב עם ישראל מן הגלות. כמ\"ש, ושב ה' אלקיך את שְׁבוּתְךָ וריחמך. כי ושב, משמע שהוא ג\"כ ישוב עם ישראל מן הגלות"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800549","title":null,"paragraphs":["ישראל עולים ממטה למעלה, שכתוב, והיה זרעך כעפר הארץ. ונמצאו עולים מעפר הארץ לכוכבי השמיים. ואח\"כ עולים על הכול, ומתדבקים במקום עליון על הכל. כמ\"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800550","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל בעוה\"ז ובעוה\"ב, שהם יודעים להתדבק במלך הקדוש, ולעורר הכוח של מעלה, ולהמשיך קדושה של אדונם עליהם. משום זה כתוב, אשריך ישראל, מי כמוך. ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800551","title":null,"paragraphs":["כתוב, ונקדשתי בתוך בני ישראל, בתחילה, שבני ישראל יעלו מ\"ן לעורר למעלה ג' הקדושות. ואח\"כ, אני ה' מְקַדשכם, שישראל מקבלים קדושה העליונה באיזה מקום יקדש אדם את עצמו בקדושה, לכלול עצמו בה? כשהאדם מגיע לה' צבאות, הנזכר אחר קדוש הג', נצח והוד, אני ה' מקדשכם. ואנו לאחר ג\"פ קדוש אומרים, ה' צבאות בלבד, שאין מכלילים עצמנו שם. ואח\"כ כשהאדם מגיע אל, מלוא כל הארץ כבודו, שאז נמשך הקדושה למלכות, אז יכלול את עצמו בקדושה, להתקדש למטה, תוך כבוד ההוא שלמטה, המלכות. כמ\"ש, ונקדש בכבודי. ואח\"כ יעשה בדרך פרט, בתחילה יכלול את עצמו במלכות, כבוד שלמטה, בכתוב, מלוא כל הארץ כבודו, שכולל כל הארץ וכל האומות ואח\"כ יעשה המשכת הקדושה בדרך פרט, לישראל בלבד. שיתקדש הכול ומישראל תתפשט הקדושה לכל העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800552","title":null,"paragraphs":["ז\"א מצד עצמו בחסדים מכוסים מחכמה. והמלכות מצד עצמותה בחכמה בלי חסדים, ומכונה לילה, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. לפיכך אין שלמות השפע לגאולת ישראל, אלא ע\"י זיווג ז\"א ומלכות, כי אז נכללים החסדים דז\"א בחכמה דמלכות, וישראל מקבלים שפע שלם מג\"ר"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800553","title":null,"paragraphs":["חֲתוֹם תורה, חתימה של תושב\"כ, ז\"א. באיזה מקום היא? בלימודיי אלו הם נביאים, הנקראים לימודי ה' נצח והוד, כמ\"ש, ויקם את העמוד הימני ויקרא שמו יכין, שהוא נצח. ויקם את העמוד השמאלי, ויקרא שמו בועז, שהוא הוד. ומשם נמשכים דרכים לנביאים הנאמנים, שמקבלים מנצח והוד. ואלו נו\"ה עומדים בקיום אל הגוף, ז\"א, לשישה אורות שבו, כמ\"ש, שוקיו עמודי שש. שוקיו, נצח והוד, עמודים לז\"א, שיש בו שש ספירות. והכול עומד בשלמות וקדושת כולם אינה שורה, אלא כשהם בשלמות. כי כשמתחברים ז\"א במלכות, הכול שלם, הכול אחד ושום מקום אינו נפגם. וע\"כ נקראת כנ\"י, שלם"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800554","title":null,"paragraphs":["והוא בביתבשעה שאדם עומד ללכת לעולם ההוא, חוליו, באים עליו ג' שליחים. ורואה שם מה שאדם אינו יכול לראות, כשהוא בעוה\"ז. ויום ההוא הוא יום הדין העליון, שהמלך מבקש בחזרה את הפיקדון שלו, הנשמה. אשרי האדם שמשיב הפיקדון אל המלך כמו שניתן לו, בלי קלקול"],"source":"זוהר לעם | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800555","title":null,"paragraphs":["עתיד הקב\"ה להשלים את ישראל, שיימצאו שלמים בכל, שלא יהיו בהם בעלי מום כלל, משום שיהיה תיקון העולם בעת התחייה, כאלו הכלים והלבושים של האדם, שהם תיקון הגוף, וע\"כ ישלים אותם כשיתעוררו מעפר בתחיית המתים, כמו שנכנסו לקבר, כן יקומו. אם פיסחים או עיוורים נכנסו, פיסחים ועיוורים יקומו, באותו הלבוש, שהוא הגוף, יקומו. שלא יאמרו שאחר הוא התעורר לתחייה ואח\"כ הקב\"ה ירפא אותם, ויימצאו לפניו שלמים ואז יהיה העולם שלם בכל. ואז, ביום ההוא, יהיה ה' אחד ושמו אחד ישים האדם ליבו ורצונו ויתדבק בהקב\"ה…"],"source":"זוהר חדש | פרשת אמור | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800556","title":null,"paragraphs":["לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק ליבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800557","title":null,"paragraphs":["בני האמונה מנהיגים את המלכות לרצונם בכל יום שהיא מקיימת מה שהם גוזרים. בני האמונה הם אלו שמעוררים טוב, יסוד, כנגדה, ע\"י שנותנים צדקה, ואינם חסים על שלהם, ויודעים שהקב\"ה ייתן להם יותר. משום שהיסוד מעורר ברכות כנגדו. ואל יאמר, אם אתן זה עתה, מה אעשה למחר? אלא הקב\"ה נותן לו ברכות עד בלי די"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800558","title":null,"paragraphs":["בן מתדבק תמיד באביו בלי פירוד כלל, אין מי שיִמְחה בידיו. עבד עושה עבודתו של אדונו ומתקן מי שיהיה לו שניהם, בן ועבד, בכלל תיקוני העולמות אחד, בחיבור אחד, זה הוא אדם המתקן כל האמונה, המלכות, בכלל אחד עם ז\"א, בלא פירוד כלל, ומחבר הכול יחד. זה אדם שהקב\"ה מכריז עליו בכל אלו הצבאות והמחנות של כל העולמות והרקיעים, היזהרו בפלוני שהוא הנאמן של המלך, שכל נסתרות אדוניו בידו. אשרי הוא בעוה\"ז, ואשרי הוא בעוה\"ב מיום ההוא והלאה נודע אותו אדם והוא רשום בעולמות כולם. שצריך כל הצבאות וכל המחנות מצווים להיות אצלו. והקב\"ה אינו צריך יותר ממנו לבדו, כי עליו עומדים כל העולמות. וקול מתעורר ומכריז על אותו אדם, יפה הוא ליחיד, להיות אצל יחיד, הקב\"ה, ולעסוק יחיד ביחיד"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800559","title":null,"paragraphs":["אדם בלי אישה חצי גוף, והשכינה אינה שורה עליו כך הקב\"ה, בעת שאינו בקורבן עם השכינה ובכל ישראל, שהם אנשי מידות, שהם האיברים שלו, אז עילת העילות, כתר, אינו שורה שם. וכאילו אין הקב\"ה אחד, מאחר שהוא אינו עם השכינה. כי אין הקב\"ה נקרא אחד, אלא כשהוא בזיווג עם השכינה שהקב\"ה מתחבר עם השכינה, מתקיים הכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ועילת העילות, הכתר, שורה עליהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800560","title":null,"paragraphs":["רבי שמעון אמר, כל מי שעושה צדקה, ואחוז בעה\"ח, יינצל בעוה\"ז ואפילו מן המוות שבעולם שביתר בני אדם, מהמוות הגשמי. וכל שכן ממוות רוחני"],"source":"זוהר חדש | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800561","title":null,"paragraphs":["אשרי האיש, הנמצא מעשרת הראשונים בבית הכנסת. משום שבהם נשלם מה שנשלם כי אין עדה פחות מעשרה, שהם השראת ע\"ס של השכינה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וצריכים שיהיו בבית הכנסת עשרה בבת אחת. ולא יבואו קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי האדם, עשהו הקב\"ה בפעם אחת, והתקין לו כל האיברים ביחד. כמ\"ש, הוא עָשְׂךָ ויְכוֹנְנֶךָ. כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם, באותה עת כל איבר ניתקן בפני עצמו כראוי. אבל מטרם שנשלם כולו, אף איבר אינו מתוקן. כעין זה השכינה, כיוון שהקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם עשרה ביחד, כנגד ע\"ס של השכינה, שהיא קומה שלמה, ואז נשלם מה שנשלם. וכל עוד שאין שם עשרה, אף אחד מהם אינו נשלם. ואח\"כ ניתקן הכול, כמ\"ש, ברוב עם הדרת מלך. וע\"כ העם הבא אח\"כ, אחר עשרת הראשונים, שכבר השלימו איברי השכינה, ע\"ס שלה, כולם תיקון גוף השכינה. מטעם, ברוב עם הדרת מלך וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד, קורא הקב\"ה, מדוע באתי ואין איש? ואין איש, שהאיברים לא ניתקנו, שאפילו יש שם תשעה אנשים, גם אחד מהם עוד לא ניתקן ולא נשלם גוף השכינה. כי כשהגוף לא נשלם בעשרה, אין איש ודאי, אף אחד מהם אינו שלם. ומשום זה, ואין איש הוא בדיוק בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה, באה קדושה עליונה ונכנסת בגוף, ונעשה התחתון, כעין של מעלה ממש. כי ע\"ס של השכינה, מתלבשים בעשרה של עדה. אז כולם צריכים שלא יפתחו פיהם לדבר בדברי העולם, משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליונה, ומתקדשים בקדושה העליונה ואשרי חלקם. אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בכבוד אדונם"],"source":"זוהר חדש | פרשת בהר | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800562","title":null,"paragraphs":["אמר לו, ודאימשל לאדם שהיה אוהב את חברו באהבה עליונה שיש לי אליך אני רוצה לדוּר עימך אמר חברו, איך אדע שתדור אצלי. הלך ולקח כל חמדת ביתו והביא אצלו, אמר, הרי מַשְׁכּוני אצלך, שלא אפרד ממך לעולם כך הקב\"ה רצה לדור בישראל. לקח החֶמדה שלו, השכינה, והורידה לישראל. אמר להם, ישראל, והרי המשכון שלי אצלכם, כדי שלא אפרד מכם לעולם ואע\"פ שהקב\"ה התרחק מאיתנו, המשכון עזב בידינו, כי השכינה עימנו בגלות, ואנו שומרים את החמדה שלו, וכשהוא יבקש את המשכון שלו, יבוא לדור אצלנו. משום זה כתוב, ונתתי משכני בתוככם. משכון אתן בידכם, כדי שאדור עימכם. ואע\"פ שישראל עתה בגלות, המשכון של הקב\"ה אצלם, ולא עזבו אותו לעולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בחוקותיי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800563","title":null,"paragraphs":["כמה אהובים הם ישראל לפני הקב\"ה, שהקב\"ה רצה להוכיחם ולהנהיגם בדרך הישר, כרחם אב על בנו. ומתוך אהבתו אליו, נמצא השרביט שלו תמיד בידו, להנהיגו בדרך הישר, שלא יסור ימין ושמאל כמ\"ש, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאָב את בן יִרצה ומי שהקב\"ה אינו אוהב אותו, ושונא אותו, מעביר ממנו תוכחה, מעביר ממנו השרביט"],"source":"זוהר לעם | פרשת בחוקותיי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800564","title":null,"paragraphs":["העני אחוז בדין. וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות המלכות, כשאינה בזיווג עם ז\"א, היא ענייה ונקראת צדק. ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, שמחברה עם ז\"א המשפיע לה הכול. משום שצדקה היא עה\"ח, ז\"א וצדקה נותנת ומַשפיעה לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, ז\"א במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם. מי שעושה התעוררות זו שלמטה, שנותן צדקה, הוא ודאי כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות כתוב, מציון מִכְלַל יופי אלקים הופיע. הופיע, פירושו מאיר. וכשמאיר הוא מאיר לכל העולמות וכשהאור הזה, הברכה וחיים, מתעורר, הכול בחיבור, בזיווג, הכול באהבה, הכול בשלמות, אז הוא שלום הכול, שלום שלמעלה ושלמטה. כמ\"ש, יהי שלום - בחֵילך שלווה בארמנותיך"],"source":"זוהר לעם | פרשת בחוקותיי | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800565","title":null,"paragraphs":["שִמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביהָ כמה חביבה התורה לפני הקב\"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב\"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. והקב\"ה בא לדור עימו"],"source":"זוהר לעם | פרשת במדבר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800566","title":null,"paragraphs":["בא אדם ועשהמצוות התורה עליונות הן למעלה מצווה אחת, המצווה ההיא עומדת לפני הקב\"ה ומתעטרת לפניו, ואומרת פלוני עשה אותי, ומן פלוני אני, משום שהוא עורר אותה למעלה. כי כמו שעורר את המצווה למטה, כן היא מתעוררת למעלה, ועושה שלום למעלה ולמטה, שגורם זיווג לז\"א ומלכות, המכונים למעלה ולמטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת במדבר | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800568","title":null,"paragraphs":["כמה יש לבן אדם להסתכל ולדעת בעבודת אדונו כי בכל יום ויום הכרוז קורא ואומר, עד מתי פְּתאים תאהבו פתי. שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם ואין מי שיטה אוזנו. התורה מכריזה לפניהם, ואין מי שישגיח"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800569","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה קרא לישראל אדם, כעין של מעלה, ז\"א והכול בפסוק אחד, שכתוב, ואתן וקרא אותם בהמה צאני צאן מַרְעיתי, אדם אתם. כי ישראל נקראים אדם ובהמה. ומשום זה, אדם ובהמה תושיע ה' זכו, נקראים אדם, כעין של מעלה. לא זכו, נקראים בהמה"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800571","title":null,"paragraphs":["אשרי האדם שזכה בתורה, ללכת ולהתדבק בדרכיו כי כשהאדם הולך בדרכי התורה, מושך עליו רוח קדוש עליון, כמ\"ש, עד יֵעָרֶה עלינו רוח ממרום. וכשהאדם מטה דרכיו מן התורה, מושך עליו רוח אחר מצד האחר, מצד הטומאה. וצד הטומאה מתעורר מצד הנקב של תהום הגדול, ששם מִשְׁכְּנות הרוחות הרעים, המזיקים לבני האדם, והנקראים מזיקי העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800572","title":null,"paragraphs":["כל מי שמתדבק בהקב\"ה ועושה מצוות התורה כביכול הוא מקיים העולמות, עולם שלמעלה ועולם שלמטה. כמ\"ש, ועשיתם אותם. וכל מי שעבר על מצוות התורה, כביכול, פוגם למעלה, פוגם למטה, פוגם את עצמו, פוגם לכל העולמות משל ליורדי הים, השטים באוניה, קם שוטה אחד ביניהם, ורצה לנקוב את הספינה. אמר לו חברו, למה אתה קודח? אמר לו, מה איכפת לך, הלוא תחתיי אני קודח. אמר לו, הרי שנינו טובעים בספינה ביחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800573","title":null,"paragraphs":["יפליא, שנפרשׁ משאר בני העולםאיש כי יפליא להתקדש כעין של מעלה, ולהימצא שלם. בשעה שאדם בא לטהר מטהרים אותו. אדם הבא להתקדש מקדשים אותו, ופורשׂים עליו קדושה שלמעלה, קדושה שהקב\"ה התקדש בה"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800574","title":null,"paragraphs":["אוי לו למי שבא לפתות את אדונו בלב רחוק ולא ברצון שלם. כמ\"ש, ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו וליבם לא נכון עימו"],"source":"זוהר חדש | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800575","title":null,"paragraphs":["הייחוד של התפילה והברכה תלויים בדיבור ובאמירת הפה, והכול תלוי בשורש המעשה. ומי שאינו יודע שורש המעשה, אין עבודתו עבודה. ואם פוגם המעשה של הדיבור, לא נמצא מקום שהברכה תשרה בו, ותפילתו אינה תפילה"],"source":"זוהר חדש | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800578","title":null,"paragraphs":["רבי אבא אמר, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה כמ\"ש, ונדעה נרדפה לדעת את ה'. וכתוב, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', כי מציון תצא תורה. ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם טועמים בכל יום מהדרו הקדוש של רבי שמעון"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800579","title":null,"paragraphs":["והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בחיבור הזה שלך, רבי שמעון, ספר הזוהר, מזוהר של אמא עילאה, שנקראת תשובה"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800580","title":null,"paragraphs":["עתידים ישראל לטעום מעה\"ח, שהוא ספר הזוהר יצאו בו מן הגלות ברחמים, ויתקיים בהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800581","title":null,"paragraphs":["כמו שחילק אותם הקב\"ה בהר סיני, כך יחלוק אותם בגאולה אחרונה כי ישראל, נאמר בהם, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. וחמושים, פירושו מצד עה\"ח, ז\"א, חמישים שנה של יובל, בינה, שז\"א מקבלם מבינה. ונאמר בהם, המה יעלו בהר. ובהם, ויסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. ולהם נאמר, ואשא אתכם על כנפי נשרים, שהם ענני כבוד, ואביא אתכם אליי. וכן, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כך יוציא את תלמידי החכמים בכל הכבוד הזה וכמו שנאמר בעמי הארץ מצד הטוב, ויתיצבו בתחתית ההר, כך יהיו בגאולה האחרונה, תחת תלמידי החכמים, כעבד שהולך לרגלי הסוס של אדונו. וכמו שנאמר להם בתחתית ההר, אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם כך יאמר להם בגאולה האחרונה, אם תקבלו עליכם תלמיד חכם ביציאה מן הגלות, כמו אדם הרוכב על סוס, ועבד המשמש לו, מוטב. ואם לא, שם, בגלות, תהא קבורתכם"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800582","title":null,"paragraphs":["אשרי הם הצדיקים, שכל אלו הדברים הקדושים הנאמרים ברוח הקודש העליון, רוח, שכל קדושים העליונים נכללו בו, התגלו לכם. שהם דברים שעליונים ותחתונים מקשיבים להם אשרי לכם, היושבים על כיסא מדין, קוצרי השדה, אשר תדעו דברים אלו ותסתכלו בהם, ותדעו את אדוניכם פב\"פ, עין בעין. ובדברים אלו תזכו לעוה\"ב. כמ\"ש, וידעת היום והשֵׁבות אל לבבך. הויה, עתיק יומין, האלקים, ז\"א, והכול הוא אחד. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים אשרי חלקם של ישראל, שהקב\"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, עה\"ח, שבו יורש האדם חיים לעוה\"ז וחיים לעוה\"ב. שכל מי שמשתדל בתורה, ואוחז בה, יש לו חיים. וכל מי שעוזב דברי תורה, ונפרד מן התורה, הוא כאילו נפרד מן החיים, משום שהיא חיים וכל דבריה חיים"],"source":"זוהר לעם | פרשת נשא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800583","title":null,"paragraphs":["כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מילה ומילה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800584","title":null,"paragraphs":["והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800585","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל, שהקב\"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לִזכות בהם לעוה\"ב. וקרב אותם בשעה שיצאו ממצרים, כי אז הוציאם מרשות אחר, והעלה אותם להתאחד בשמו, ואז נקראו בני ישראל בני חורין מכל, שלא ישבו תחת רשות אחר, והעלה אותם להתאחד בשמו העולה על הכול, השולט על עליונים ותחתונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800586","title":null,"paragraphs":["כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו סוד התורה נקרא בן הילוד, כלומר המושג היאורה, אור התורה תַשׁליכוהו, כמו תַשׂכילוהו, שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזה הוא האור של ספר הזוהר הזה"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800587","title":null,"paragraphs":["אשרי הם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורת אמת. ומי שאומר, שסיפור ההוא של התורה הוא, להראות על אותו סיפור בלבד בא, תִיפח רוחו. כי אם כן אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה הקדושה העליונה, תורת אמת היא"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800588","title":null,"paragraphs":["אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800590","title":null,"paragraphs":["יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע\"פ לבושו ההדור וחושבים את הלבוש כגוף האדם, וחושבים גוף האדם כמו נשמתו כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. גוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה\"ז. הטיפשים שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת לבוש ההוא. אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת הלבוש ההוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800591","title":null,"paragraphs":["אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר אשרי מסיפור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר הם הצדיקים, המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה וע\"כ צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע\"כ כל אלו הסיפורים הם לבושים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800592","title":null,"paragraphs":["בשעה שהעמוק מכל, אבא עילאה, מאיר, מאיר בנחל, באמא עילאה והנחל נמשך בדרך ישר, ע\"י קו האמצעי, ז\"א, להשקות הכול, כל המדרגות שבמלכות. אז כתוב, בהעלות, משום שהכול יוצא מן העמוק מכל. בהעלות, פירושו, שבא מצד העליון, העמוק מכל, שנקרא מחשבה, שהוא אבא. והכול הוא דבר אחד. ואז כנ\"י מתברכת והברכות נמצאות בכל העולמות הקב\"ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועִסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בהעלותך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800593","title":null,"paragraphs":["כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב\"ה שכל מי שעוסק כמה יש להם להסתכל בדברי תורה, בתורה, כאילו מקריב כל הקורבנות שבעולם לפני הקב\"ה. ולא עוד, אלא שהקב\"ה מכפר לו על כל עוונותיו, ומתקנים לו כמה כיסאות לעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800594","title":null,"paragraphs":["איילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד תורה תורה, האור של כל העולמות, כמה ימים ונחלים ומקורות ומעיינות מתפשטים ממך לכל הצדדים, ממך הכול, עליך עומדים העליונים והתחתונים, אור העליון ממך יוצא. תורה תורה מה אומר לך, איילת אהבים את ויעלת חן, למעלה ולמטה הם האוהבים שלך, מי יזכה לינוק ממך כראוי תורה תורה, השעשועים של אדונך, מי יכול לגלות ולומר הנסתרות והגניזות שלך"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800595","title":null,"paragraphs":["אלו שהם בני אמונה, שמחים בדברים, והדברים מתברכים בתוכם, ומסתכלים שהם שורש אחד ועיקר אחד, ולא נמצא בהם פירוד. אלו שאינם נמצאים בני אמונה, ואינם לומדים תורה לשמה, עושים האמונה, המלכות, בפירוד מז\"א, כי פוגמים בזיווג ז\"א ומלכות, שהם תושב\"כ ותשבע\"פ, משום שאינם מאמינים, שהם עיקר אחד ושורש אחד"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800596","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של אלו העוסקים בתורה לשמה, כי הם מתקשרים בהקב\"ה ממש. ונקראים אחים ורעים כמ\"ש, למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800597","title":null,"paragraphs":["אם חפץ בנו ה' ונְתנה לנו. זה אמרו בני האמונה כיוון שאדם משתדל ברצון הלב להקב\"ה, יזכה בה, כי אינו רוצה ממנו אלא הלב, וישמרו אותו רושם הקדוש, שהוא ברית הקודש צריכים שלא למרוד בתורה. כי התורה אינה צריכה עשירות, ולא כלי כסף וזהב כי גוף שבור, אם יעסוק בתורה, ימצא רפואה בכל. כמ\"ש, רִפאוּת תהי לשורֶךָ, ושיקוי לעצמותיך וכתוב, ולכל בשרו מרפא. וכל המקטרגים שיש על האדם, מתהפכים לו לעוזרים. והם מכריזים, פנו מקום לפלוני, עבד המלך. שמישהו לא יעכבו מלבוא אל המלך לשמשו"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800598","title":null,"paragraphs":["אשרי הוא מי שמשפיל את עצמו בעוה\"ז, כמה הוא מי שקטן הוא גדול. ומי שגדול עליון בעולם ההוא הוא קטן. לא הגדיל הקב\"ה אלא למשפיל עצמו ולא השפיל הקב\"ה, אלא למגדיל עצמו. אשרי הוא מי שמשפיל עצמו בעוה\"ז, כמה הוא רב בהתעלות בעולם ההוא"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800599","title":null,"paragraphs":["אם לא היית רבי שמעון, לא היה נמסר לגלוֹת הזיווג שבעולם ההוא, עושה פירות יותר מבזיווג שנעשה בעוה\"ז. בזיווג שלהם, בזיווג של עולם ההוא, בתשוקה שלהם כאחד, כשמתדבקות הנשמות זו עם זו, עושים פירות. ויוצאים מהם אורות, ונעשים נרות והם הנשמות אל הגֵרים שמתגיירים. וכל אלו הנשמות שנולדות מאלו הזיווגים, נכנסים להיכל אחד וכשמתגייר גר אחד, פורחת נשמה מהיכל ההוא ונכנסת תחת כנפי השכינה. והשכינה נושקת אותה, משום שהיא תולדה של נשמות הצדיקים, ושולחת אותה לתוך אותו הגר, ושוכנת בו. ומזמן ההוא הוא נקרא גר צדק. כלומר, הסוד שכתוב, פרי צדיק עץ חיים, שהוא ז\"א, מוציא נשמות. אף הצדיק, כך הוא הפרי שלו, שעושה נשמות"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800600","title":null,"paragraphs":["תיקן אותו כעיןכשברא הקב\"ה את האדם בעולם, של מעלה. ונתן כוחו ותוקפו באמצע גופו, ששם שורה הלב, תוקף כל הגוף, ומשם ניזון כל הגוף. והלב נאחז ומתחזק במקום עליון שלמעלה, במוח שבראש השורה למעלה, וזה נקשר בזה באופן זה התקין הקב\"ה את העולם. ועשהו גוף אחד. והתקין איברי הגוף מסביב הלב, והלב שורה באמצע כל הגוף. וכל האיברים ניזונים מלב, שהוא תוקפו של כולם, והכול תלוי בו. ולב מתקשר ומתאחד במוח עליון השורה למעלה"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800602","title":null,"paragraphs":["אין ג\"ר אלא ע\"י הארת החכמה שבשמאל. ורק ע\"י התכללות הימין עם השמאל ביחד, שאז מתלבשת החכמה בחסדים ומאירים הג\"ר. וכל השכר וכל הטוב אמנם אם ע\"י חטאי שלעת\"ל, הוא רק בהארת הג\"ר התחתונים מתגבר השמאל על הימין, ורוצה לשלוט בלבדו, אז נעשה מחלוקת בין ימין לשמאל, וקו הימין מסיר החסדים שלו מקו השמאל, שאז השמאל מתכבד, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים ומתגלים דינים הקשים שבו. וכן הימין נשאר בו\"ק בלי ג\"ר. כי אין ג\"ר אלא מהארת החכמה שבשמאל ומחמת זה נחרב ביהמ\"ק וישראל נגלו בין האומות ונאמר על הכתוב, אני ה', בעיתה אחישנה, אם זכו אחישנה, אם לא זכו בעיתה. ואיך אפשר שייגאלו ישראל אפילו אם לא זכו, ועוד עומדים במִרְדָם? והעניין הוא, כי הגלות היה מחמת שע\"י חטאיהם גרמו, שיתגבר השמאל על הימין וישלוט לבדו, שאז מסיר הימין החסדים ממנו. וע\"כ כשישראל עושים תשובה, ומתדבקים בהקב\"ה, שהוא קו האמצעי, אז חוזר קו האמצעי ומייחד הימין עם השמאל, ומקיים אורות שניהם, והחכמה מתלבשת בחסדים, ומתגלים הג\"ר, שישראל נגאלים עם הארתם, ומקבלים כל שכרם הטוב. שנאמר, אם זכו אחישנה. שעל זה אין זמן קצוב, אלא מתי שעושים תשובה, נגאלים אמנם אם אינם עושים תשובה, יש זמן קצוב, המביא את הגאולה, אע\"פ שלא עשו תשובה. והוא, אחר שאפשר לקבץ כל הדינים הקשים, שסבלו ישראל בזמן הגלות, לשיעור שלם, באופן שיספיקו שישראל יפחדו ולא יחטאו עוד, להגביר את השמאל על הימין, כמו שעשו בעת החורבן, אז הם ראויים לגאולה אפילו בלי תשובה. כי גם בלי תשובה מובטחים, ואַל ישובו לכִסְלָה עוד, מחמת רוב הדינים הקשים שסבלו. שנאמר, לא זכו, בעיתה. שנעשה מאליו עם גילוי הדינים שבגלות לשיעור מספיק, ואין צריכים כלל להתעוררות ישראל לתשובה כי כל הגלות ודינים הקשים שבגלות, באים משליטת שמאל בלי ימין, צד צפון. שע\"י השמאל מתגלות הג\"ר, שמשם כל השכר וכל הטוב העתיד לבוא לישראל. ובזמן הגאולה, התעורר הקב\"ה לאברהם, קו ימין ודרום, ואע\"פ שלא זכו, שלא עשו תשובה להידבק בקו האמצעי, כבר הגיע הזמן לגאול אותם אפילו בלא תשובה הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים כמה עליונים הם דברי תורה, כמה יקרים הם, נחמדים הם למעלה, נחמדים הם לכל. משום שהם שם הקדוש. וכל מי שמשתדל בתורה, משתדל בשם הקדוש. וניצל מכל רע, ניצל בעוה\"ז וניצל בעוה\"ב. כל מי שעוסק בתורה, אחוז בעה\"ח. וכיוון שאחוז בעה\"ח, אחוז בכל. שכתוב, עץ חיים הוא למחזיקים בה כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל, חירות ממוות, משום שחירות, בינה, שורה עליו ואחוז בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת שלח לך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800603","title":null,"paragraphs":["זהו שאדםכל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, צריך לכלול השמאל בימין. וכל מה שהוא עושה, צריך שלא יהיו אלא כלולים בימין. כל אשר תמצא ידך, זה שמאל, שנקרא יד. לעשות בכוחך, זה ימין. וכיוון שאדם נזהר, שכל מעשיו יהיו לצד ימין, ויכלול שמאל בימין, אז הקב\"ה שורה בתוכו בעוה\"ז, ויאסוף אותו אצלו לעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת קורח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800604","title":null,"paragraphs":["אל יאמר אדם, בשעה שאבוא אל עולם ההוא, אז אבקש מן המלך רחמים, ואשוב לפניו אלא ע\"ז כתוב, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, אחר שיסתלק האדם מן העוה\"ז. אלא אם אדם רוצה שהמלך הקדוש יאיר לו לעולם ההוא, וייתן לו חלק לעוה\"ב, יעסוק בעוה\"ז, לכלול מעשיו בימין, וכל מעשיו יהיו לשם הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת קורח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800605","title":null,"paragraphs":["אם קודם שילך לעולם ההוא, לא יִפדה נפשו ורוחו ונשמתו בתורה, עתיד לחזור להתגלגל בעוה\"ז כבתחילה, כמ\"ש, ישוב לימי עלומיו, ולקבל נפש רוח ונשמה זאת חוקת התורה. וזאת התורה, אשר שׂם משה לפני בני ישראל דברי תורה קדושים הם, עליונים הם, מתוקים הם, כמ\"ש, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש. מי שעוסק בתורה, הוא כאילו עומד כל יום על הר סיני ומקבל התורה. כמ\"ש, היום הזה נהיית לעם"],"source":"זוהר לעם | פרשת קורח | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800606","title":null,"paragraphs":["ביסודצדיקים הזוכים להתקשר בצרור החיים, דז\"א, זוכים לראות בכבוד המלך העליון הקדוש, כמ\"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ומדור שלהם יותר עליון מכל המלאכים הקדושים וכל מדרגותיהם, כי מקום עליון זה, אין העליונים והתחתונים זוכים לראותו. כמ\"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא עדן העליון"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800607","title":null,"paragraphs":["טוב מכולם מי שבא לעוה\"ז, ולא נפרד מהקב\"ה זה הוא זכאי חסיד ואינו בגלוי, וכל דבריו הם בצנעה ששמר מצוות התורה וקיים אותם ועסק בתורה יומם ולילה. זה מתאחד ונהנה במדרגה עליונה על כל שאר בני אדם, וכולם נשרפים מהסתכלות בחופה של זה"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800608","title":null,"paragraphs":["כל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה, בין במעשה בין בדיבור, אם מעשה ההוא או דיבור ההוא לא נעשה כראוי, אינו מתעורר כלום כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה, אבל מועטים הם שיודעים לעורר. והקב\"ה קרוב לכל אלו שיודעים לקוראו, ולעורר דבר כראוי אבל אם אינם יודעים לקוראו, הוא אינו קרוב, שכתוב, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, שיודעים לעורר דבר אמת כראוי. וכן בכל דבר"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800609","title":null,"paragraphs":["כל מי שיודע לסדר מעשה כראוי, ולסדר דיבורים כראוי, הרי ודאי שמעוררים את הקב\"ה, להמשיך דברים עליונים ישרים. ואם לא, אינו מתרצה אליהם ואם כן, הרי כל העולם יודעים לסדר המעשה ולסדר דיבורים. מהו החשיבות של הצדיקים, היודעים שורש הדיבור והמעשה, ויודעים לכוון הלב והרצון יותר מאלו האחרים שאינם יודעים כל כך? אלא אלו שאינם יודעים שורש המעשה כל כך, אלא רק סידור בלבד ולא יותר, מושכים עליהם משיכה שלאחר כתפיו של הקב\"ה, שאין תפילתם פורח באוויר, הנקרא השגחה. כלומר, שזהו השגחה של פנים, והם אינם ראויים אלא לבחינת מאחורי כתפיים ואלו היודעים ומכוונים הלב והרצון, מוציאים ברכות ממקום המחשבה, חכמה, ויוצאים בכל הגזעים והשורשים של המדרגות בדרך ישר כראוי, עד שמתברכים העליונים ותחתונים, והשם הקדוש העליון מתברך על ידיהם. אשרי חלקם, כי הקב\"ה קרוב אליהם ומזומן כנגדם. ובשעה שקוראים אותו, הוא מוכן אליהם. ובשעה שהם בצרה, הוא אצלם, הוא מכבדם בעוה\"ז ובעוה\"ב. כמ\"ש, כי בי חָשַׁק וַאֲפַלְטֵהו אֲשַׂגְבֵהו, כי ידע שמי"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800610","title":null,"paragraphs":["אין שמחה לפניו מכל המרכבות שלו, כמו השמחה של נשמות הצדיקים הקרובים לו"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800611","title":null,"paragraphs":["ואע\"פאשרי חלקם של הצדיקים בעוה\"ז ובעוה\"ב שהם במקום אחר בעולם אחר עליון, זכותם עומדת בעוה\"ז לדורי דורות. ובשעה שישראה חוזרים בתשובה לפני הקב\"ה, וגזרה נגזר עליהם. אז קורא הקב\"ה את הצדיקים העומדים לפניו למעלה, ומודיע להם, והם מבטלים גזרה ההיא, והקב\"ה מרחם על ישראל. אשרי הם הצדיקים שעליהם כתוב, ונחך ה' תמיד"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800612","title":null,"paragraphs":["שִׁמְעִי בַת וּרְאִי שמעי, כי בך תלויה השמיעה כי כשישראל יחזרו בתשובה לפניי, שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם התחתון. וע\"כ, שמעי בת וראי, משום שאת המראה של הכול, כי החכמה הנקראת מראה, אינה מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, את נקראת באר לחַי רואי. ע\"כ יש לך לדרוש בכל יום במעשיהם של בני העולם, לתת לאיש כפי מעשיו כשברא הקב\"ה את העולם, מסר היכלו בידי המלכה להשגיח על העולם. וכשבני העולם זכאים, מתווספת שמחה למעלה והטי אוזנך לקבל תפילת הכול. וכן עשתה אף היא מכל התפילות, להקריב עטרה לצדיק, יסוד. משום שכל התפילות הן להקריב עטרה לצדיק. שהן בחינות מ\"ן, שהצדיק ישפיע עליהם מ\"ד"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800613","title":null,"paragraphs":["משום כשאדם כמה כוח התשובה עליון על הכול, שב לפני אדונו, מתמלאת אז באר מים חיים, המלכות, ומעייניה יוצאים לכל הצדדים, ונמשך לכל שבט בי\"ב שערים, להשקות חיות קטנות עם גדולות, שהם י\"ב השבטים הנקראים אריה וזאב, שהם חיות גדולות, וטלה וגדי, שהם חיות קטנות ישראל כשחזרו בתשובה, אמרו שירה. ואלו שבע מדרגות שחזרו לאחוריהם, החזירו אותם עם השירה שלהם, והעלו הבאר דעליונה, מלכות, למעלה, לבינה, כי ממלכות עד בינה יש ז' מדרגות. ונפרד הנחש מן העולם. כמ\"ש, אז ישיר ישראל, עלי באר ענו לה כי הבאר, מלכות, עלתה למעלה למעלה, לבינה, והתחברה האם התחתונה, מלכות, בעליונה, בינה"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800614","title":null,"paragraphs":["כשראו את העבודה הקשהוייאנחו בני ישראל עד שהייתה נזכרת להם הברית העליונה, ואמא עילאה, בינה, התעוררה ברחמים על בניה. כמ\"ש, ותעל שוועתם אל האלקים, אמא עילאה, שכל החירות בידיה, ופתחה לישראל הפתחים העליונים, שהם חמישים שערים, והוציאה אותם משם. ואמא תחתונה, מלכות, התמלאה רחמים עליהם. ומשה יצא לעולם, ממוּנה, ואב, לרעות את ישראל בתורה"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800615","title":null,"paragraphs":["שהיא קיום כלעתיד הקב\"ה לגלות חכמה עליונה, העולמות, לבניו, בזמן שתתעורר הדעת בעולם, שכל אחד ואחד מישראל ישיג אז השגה בחכמה העליונה, שהיא סוד השם של הקב\"ה, וזו היא טובה שאין לה הפסק כלל לעולם ולעולמי עולמים"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800616","title":null,"paragraphs":["בימות המשיח תתחדש הדעת בעולם והתורה תאיר לפני הכול. כי כתוב, כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800617","title":null,"paragraphs":["המשלח מעיינים בנחלים. יַשְׁקו כל חַיְתו שָׂדיי. מקראות אלו אמר דוד המלך ברוח הקודש, ויש להסתכל בהם בשעה שחכמה עליונה בטש בחקיקותיו, בעת שחו\"ב עליונים הזדווגו, אע\"פ שחכמה עליונה נסתר שבכל הנסתרות, כי בחו\"ב עליונים, שהם או\"א עילאין, אין הי' יוצא מאויר, הוא פתח ונמשך ממנו נהר אחד, מלא בשערים עליונים, בינה, ישסו\"ת, שבהם יוצא הי' מאויר ומושפע מהם חכמה וחסדים המשיל עניין זה של או\"א עילאין וישסו\"ת, כמו מעיין ומקור המים, הממלא אגם גדול. ומן האגם נמשכים מעיינות ונחלים ונהרות לימין ולשמאל, כך או\"א וישסו\"ת בשביל דק אחד שלא נודע, בזיווג היסודות דאו\"א עילאין, שהם בלתי נודעים, שבהם אין הי' יוצא מאויר, נמשך ויוצא אותו הנהר, הנמשך ויוצא מן עדן, הבינה, שיצאה מראש א\"א בעת קטנות, וחזרה לראש א\"א בעת גדלות, שע\"י יציאה וביאה זו, הוא ממלא אותו הנחל העמוק, ישסו\"ת, בדומה לאגם המים הגדול, המתמלא מן המעיין והמקור, שהם או\"א עילאין. ומשם נמשכים מעיינות ונחלים לז\"א ומלכות, ומתמלאים ממנו בחכמה וחסדים. כמ\"ש, המשלח מעיינים בנחלים. אלו הם הנהרות העליונים הקדושים של ז\"א, של אפרסמון הטהור, אוירא דכיא, שחג\"ת של ז\"א מקבלים מאו\"א עילאין, אפרסמון הטהור. כלומר, בין הרים יהלכון, חג\"ת דז\"א, הנקראים הרים. וממנו מקבלת המלכות וז\"א ומלכות שותים כאחד מאותו המעיין של נחל העליון הקדוש הנמשך ויוצא, שהוא ישסו\"ת אחר ששתו ז\"א ומלכות, ישקו כל חיתו שׂדיי, שכתוב, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. אלו ד' ראשים הם כל חיתו שׂדיי, שהם ד' חיות, אריה שור נשר אדם, שהם המרכבה של המלכות. והם כלל של כל המחנות וכל הצבאות שבבי\"ע"],"source":"זוהר לעם | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800618","title":null,"paragraphs":["אהבת צדק, משום שצדק, המלכות, אהבה שלך אהבה קטנה. כי המלכות נקראת אהבה קטנה, שבהתחברותה למעלה בז\"א, בחסדים, היא נעשית גדולה. כי החסד נקרא אהבה רבה. וז\"א גדול ע\"י התחברות עימה, כמ\"ש, גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו, בעת שמחובר עם המלכות, הנקראת עיר אלקינו. ועל זה מושכת אותו המלכה בדברי אהבה אלו הגידה לי שאהבה נפשי. שפירושו, אתה, שכל אהבת נפשי בך, אם לא תתחבר בי, איכה תרעה העולם, איך תזון עצמך מהעומק העליון, מבינה, לְך ולאחרים, הרי הברכות שלמעלה אינן שורות, אלא במקום זכר ונוקבא"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800619","title":null,"paragraphs":["הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד שבת אחים, פירושו התחברות האח, ז\"א, בצדק, מלכות. גם, הוא לרבות את ישראל, שהם המרכבה לייחוד הזה. משום זה אמרה לו, איכה תרעה את עצמך. איכה תרביץ את העדרים האלו של יעקב. שמן ששון מחבריך, אלו הם האבות העליונים, שהתחברו בך בתחילה ישראל שהם אחים ורעים לז\"א, מושכים אותו שמן ששון על ראשיהם בתפילתם. שמן ששון אלו הם י\"ב נהרות אפרסמון הטהור המאירים בה, מי\"ב בחינות שבז\"א. ואז שמחה בעולמות, רצון בעולמות, והכעס מסתלק מן העולם. כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב\"ה, במה משתדל אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי לב, כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך הקדוש ואין תשוקה להקב\"ה, אלא כשהוא מקבל אותם, ונשפכים לפניו. וזו היא תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם"],"source":"זוהר חדש | פרשת חוקת | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800623","title":null,"paragraphs":["ג' הם נקראים תפילה א. תפילה למשה איש האלקים, תפילה זו שאין כמוה באדם אחר ב. תפילה לדוד, תפילה זו תפילה שאין כמוה במלך אחר ג. תפילה לעני מאלו הג' חשובה מכולן תפילה לעני. תפילה זו קודמת לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד, וקודמת מכל שאר תפילות העולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800624","title":null,"paragraphs":["משום שעני שבור הלב. וכתוב, קרוב ה' לנשברי לב והעני עושה תמיד ריב עם הקב\"ה, והקב\"ה מקשיב ושומע דבריו. כיוון שהעני התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפילות העולות למעלה, דוחה אותם אותו העני, שבור הלב. שכתוב, תפילה לעני כי יעטוף. והיה צריך לומר, כי יתעטף, מהו כי יעטוף? אלא הוא עושה איחור, שמאחר כל תפילות שבעולם, שאינן נכנסות עד שתפילה שלו נכנסת. יתעטף פירושו איחור"],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800627","title":null,"paragraphs":["שמצא אותו הקב\"ה בארץ, שהיו עובדיםאברהם, עבודה זרה, ולא היו יודעים באמונת הקב\"ה, אלא כולם היו תועים אחר עבודה זרה. וקם אברהם, וגידל ביניהם, ונעשה ענף אחד שלם לפני ריבון העולם, והוא מצא אותו שם והקב\"ה לקח אותו הענף, ונטע אותו, והשקה אותו, והשתדל עליו, ועקר אותו משם, ושתל אותו בארץ אחרת. שכתוב, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. ועשה ממנו עם קדוש"],"source":"זוהר חדש | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800628","title":null,"paragraphs":["ישראל, יש להם כתב ולשון, ובכל אות יכולים להסתכל בצורה וציור כראוי, להבין סודות העליונים שבהם. אבל בגויים לא יתחשב, משום שאין להם כתב ולשון מקורית, שיהיו מצויירות ע\"פ צורות העליונות. ואין להם להסתכל ולדעת כלום בצורת הכתב שלהם, כי הבל הֵמָה מעשה תעתועים, כי כתב ולשון שלהם הם רק הסכמים, שבני אדם הסכימו על צורה ולשון הזו. ולא יתחשב, במחשבה ובהסתכלות שלהם על צורות אותיותיהם, משום שאין להם כתב אשרי הם ישראל"],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800629","title":null,"paragraphs":["שהקב\"העוד לא היה יום, מיום שנברא העולם, היה צריך להיות עִם ישראל, כבאותו הזמן שבלעם רצה לכלות שונאיהם של ישראל מן העולם. ועל זה אמר הקב\"ה, בלעם רצה לכלותכם מן העולם, אבל אני לא אעשה כך, אלא כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הִדַחְתיך שָׁמה ואותך לא אעשה כלה שאילו יבואו כל עמי העולם, לא יוכלו לכלותכם מן העולם. לבן בא בתחילה ורצה לעקור את יעקב בלבדו מן העולם. בא הקב\"ה והגן עליו, בא פרעה ורצה לכלותם מן העולם. בא הקב\"ה והגן עליהם, בא המן ורצה לכלותם מן העולם. בא הקב\"ה והשיב הכול ראשו. וכן בכל דור דור הקב\"ה מגן תמיד על ישראל"],"source":"זוהר חדש | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800630","title":null,"paragraphs":["רק ישראל נבחר מכל העולם להידבק בקו האמצעי, וע\"כ הם לוקחים כל הארת הזיווג, ושאר כל העולם רק תמצית, דרך שביל דקיק, הנקרא משעול הכרמים. כי שרי אוה\"ע נקראים כרמים ואותו שביל דקיק מקו שמאל, שהם מתברכים ממנו, נקרא משעול הכרמים"],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800631","title":null,"paragraphs":["צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו מלך שלמה הוא ז\"א, אימו היא בינה. אז היא שמחה בכל בני המלך, שהם כל אלו הבאים מצד ישראל. כי אינם מתחברים עם זיווג ז\"א ומלכות, שאינם עומדים עימהם, חוץ מישראל, שהם בני הבית ומשמשים אותם, שהם מעלים מ\"ן ע\"י תורתם ותפילתם המעוררים אל הזיווג. לכן, הברכות היוצאות מזיווג ז\"א ומלכות הן של ישראל וישראל לוקחים כל הברכות היוצאות מהארת הזיווג של ז\"א ומלכות, ושולחים חלק מהן לשאר העמים, ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים מבין צדדי חלקם של הממונים על שאר העמים, יוצא שביל אחד דק מאד, שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה\"ע, ומשם מתחלק לכמה צדדים וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות ועל כן, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל. שארץ ישראל היא מלכות. ובין למעלה ובין למטה, כל אלו שאר העמים עכו\"ם, אינם ניזונים אלא מתמצית ההיא. ואפילו ספירות התחתונות שותות מאותה התמצית הא\"ס נקרא חכם בכל מיני חכמות, ומבין בכל מיני תבונות, וחסיד בכל מיני חסדים, וגיבור בכל מיני גבורות, ויועץ בכל מיני עצות, וצדיק בכל מיני צדקות, ומלך בכל מיני מלכות, עד א\"ס ועד אין חֵקֶר"],"source":"זוהר לעם | פרשת בלק | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800632","title":null,"paragraphs":["אחר שנאמר, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שָׁאל שאומר אח\"כ, ויברא אלקים את האדם בצלמו? למלאכים על בריאת האדם, ומֵהם שהיו אומרים, יברא, ומהם אמרו, לא יברא. והקב\"ה ברא אותו, שכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו. אם כן הוא, לא נתן בו חלק אחד ממלאכים, ולא נעשה בצורה שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו, שהוא צלם דמות תבניתו בלבד"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800633","title":null,"paragraphs":["כל מי שעוסק בתורה בעוה\"ז, זוכה שיפתחו לו כמה שערים, כמה אורות לעולם ההוא ע\"כ בשעה שנפטר מעוה\"ז, התורה מקדימה לפניו והולכת לכל שומרי השערים, מכריזה ואומרת, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, התקינו כיסא לפלוני עבד המלך. כי אין שמחה להקב\"ה, אלא במי שעוסק בתורה. כל שכן אדם, הנֵעור בלילה לעסוק בתורה כי כל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולו, והקב\"ה נמצא ביניהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800635","title":null,"paragraphs":["כמה אהובים ישראל לפני הקב\"ה, שהשמחה שלהם והתשבחות שלהם אינם אלא בו. כי כך למדנו, שכל שמחה של ישראל, שאינם משתפים בה את הקב\"ה, אינה שמחה"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800638","title":null,"paragraphs":["דברים אלו סתומים, וצריכים לפתוחאמר משה, אותם בשביל החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך. והוא דומה לכסף שגנוז. מי שחופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, מתהפך בשכלו לחושך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום זה, יש לו לאדם לגלות, סודות התורה הסתומים, לחברים"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800639","title":null,"paragraphs":["בכו החברים ואמרו, אוי רבי שמעון, כשתסתלק מן העולם, מי יגלה סודות סתומים עמוקים כאלו, שלא נשמעו מימי שלמה המלך עד עתה. אשרי הדור השומע דברים אלו, אשרי הדור שאתה בתוכו. אוי לדור שיישאר יתום ממך"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800640","title":null,"paragraphs":["אמרו התלמידים, אם לא הייתה נמסרת התורה בהר סיני, אלא שאמר הקב\"ה, הנה רבי שמעון, שימסור לכם התורה וסודות שלי, היה די לעולם. אוי כאשר תסתלק מן העולם. מי יאיר אז נרות התורה? הכול יהיה נחשך מיום ההוא. כי עד שיבוא מלך המשיח, לא יהיה דור כדור הזה שרבי שמעון שרוי בתוכו"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800641","title":null,"paragraphs":["אשרי מי שמשתדל בגלות האחרונה לדעת את לכבד אותה בכל המצוות, ולסבול בשבילה השכינה, כמה דחקות, כמ\"ש, שכר הכלה היא הדחק והצער כלומר, לפום צערא אגרא (לפי הצער השכר). כמ\"ש, וישכב במקום ההוא. וישכב, אותיות ויש כ\"ב, שאם יש כ\"ב אותיות התורה, שהוא שלם בתורה, השכינה שוכבת עימו"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800642","title":null,"paragraphs":["בעוונות הדור ודאי נתפסים הצדיקים. אבל הצדיקים נתפסים במחלות או בנגעים, כדי לכפר על עוונות העולם, כי אז מתכפרים כל עוונות הדור. שע\"י זה מתעלה צד הקדושה והס\"א נכנעת מאין לנו זה? מכל איברי הגוף. כי בשעה שכל האיברים הם בצרה, ומחלה גדולה שורה עליהם, צריכים להלקות איבר אחד, כדי שיתרפאו כולם ואיזה איבר מכים? לזרוע, הזרוע מוכה, שמוציאים ממנה דם, ואז יש רפואה לכל איברי הגוף אף כך בני העולם, הם איברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב\"ה לתת רפואה לעולם, הוא מכה לצדיק אחד שביניהם, במחלות ובנגעים, ובשבילו נותן רפואה לכל. מאין לנו זה? כתוב, והוא מחוּלל מפשעינו מדוכא מעוונותינו, ובחבורתו נִרפא לנו. ובחבורתו, הקזת דם, כמי שמקיז דם מזרוע, שבחבורה ההיא נרפא לנו, רפואה היא לנו לכל איברי הגוף ולעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר על עוונותיהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800643","title":null,"paragraphs":["יום אחד בא לרבי אליעזר חכם אחד גוי, אמר לו זקן זקן, ג' שאלות אני רוצה לשאול ממך: אחת שאתם אומרים, שיהיה נבנה לכם בית מקדש אחר. והרי אין לבנות אלא ב' פעמים, בית ראשון ובית שני כתוב. ובית שלישי לא תמצא בתורה ומה שהיה בשבילכם לבנות כבר נבנה. ולעולם אין בו יותר. כי שני בתי ישראל קרא אותם הכתוב. וכתוב על בית שני, גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אתם אומרים, שאתם קרובים למלך העליון ועוד יותר מכל שאר העמים. מי שמקורב אל המלך, הוא שמח תמיד בלא צער, בלא יראה, בלא צרות. והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות וביגון יותר מכל בני העולם. ואנו, לא קרב אלינו צער וצרה ויגון כלל, הרי שאנו קרובים למלך העליון. ואתם רחוקים ממנו, וע\"כ יש לכם צער וצרה ואבל ויגון, מה שאין לנו ועוד שאתם אינכם אוכלים נבלה וטרפה, כדי שתהיו בריאים, והגוף שלכם יהיה בריא. אנו, אוכלים כל מה שאנו רוצים, ואנו חזקים בכוח ובבריאות וכל איברינו בקיום שלהם. ואתם, שאינכם אוכלים, כולכם חלשים במחלות רעות, ורצוצים יותר מכל שאר העמים. אתם עם, ששונא אתכם ה' מכל וכל זקן זקן, אל תאמר לי כלום כי לא אשמע אותך, ולא אקבל ממך. נשא עיניו רבי אליעזר, והביט בו, ועשה אותו גל של עצמות כמה חזק כוח התורה, וכמה היא עליונה על הכול כי כל מי שעוסק בתורה אינו ירא מעליונים ותחתונים, ואינו ירא מהמקרים הרעים שבעולם, משום שהוא אחוז בעה\"ח, התורה, ואוכל ממנו בכל יום כי התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך האמת, מלמדת לו עצה איך לשוב לפני אדונו, ואפילו מוות נגזר עליו, הכול מתבטל ומסתלק ממנו, ואינו שורה עליו וע\"כ צריך לעסוק בתורה יומם ולילה, ולא יסור ממנה כמ\"ש, והגית בו יומם ולילה. ואם מסיר ממנו התורה, או שנפרד ממנה, הוא כאילו נפרד מן החיים"],"source":"זוהר לעם | פרשת פינחס | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800645","title":null,"paragraphs":["יכול להשיג ולעשות מידותמי שיודע סוד החכמה, בכל הצדדים, עד שידע בסודות עליונים, בסודות אדונו, בסודות החכמה, כדי לדעת ולהשיג. מי שיודע ומסתכל, אשרי חלקו בעוה\"ז ובעוה\"ב. כי הכלל הזה יתקן רגליו של האדם, להיכנס במחיצת המלך, וללכת בדרך ישר. אשרי הוא בעוה\"ז, ואשרי הוא בעוה\"ב"],"source":"זוהר חדש | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800646","title":null,"paragraphs":["מידת התענוג היא לפי מידת הרצון לקבל. אלא שצריכים ליישר אותו, שיהיה מוגבל לקבל ע\"מ להשפיע. וזה נעשה ע\"י הארות הבינה. כי הרצון לקבל ייתקן ויתיישר, שתהיה קבלה ע\"מ להשפיע. ואז לא יהיה הרצון לקבל מקולקל כמו בתחילה, שבזה הוא מתרפא מכל המומים שהיו בו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800648","title":null,"paragraphs":["בשעה שהאדם בא לייחד שם הקב\"ה, כל צבאות השמיים, כולם עומדים שורות, להיתקן ושיתכללו כולם באותו הייחוד, לעמוד באחד בייחוד אחד. כולם מיתקנים בתיקונם, ע\"י ייחוד הזה כראוי"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800650","title":null,"paragraphs":["מי שאוהב את הקב\"ה, מתעטר בחסד מכל הצדדים, ועושה חסד עם כל, ואינו דואג על גופו ועל כספו. מאין לנו זה? מאברהם, שמשום אהבת ריבונו, לא חמל על ליבו, על נפשו, ועל כספו על ליבו. שאברהם לא השגיח על רצונו מחמת אהבת אדונו. על נפשו. שלא חמל על בנו ועל אשתו מחמת אהבת אדונו. על כספו. שהיה עומד בפרשת דרכים, ותיקן מזונות לכל העולם. משום זה התעטר בעטרה של ספירת חסד. כמ\"ש, חסד לאברהם. ומי שנקשר באהבת אדונו זוכה לזה. ולא עוד, אלא שכל העולמות מתברכים בשבילו. כמ\"ש, וחסידיך יברכוּכָה. אל תקרא יברכוכה, אלא יברכו- כה. שהחסידים, אותם שזכו לספירת חסד, יברכו השכינה, הנקראת כה. הרי שאפילו השכינה מתברכת בשבילם"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800652","title":null,"paragraphs":["ומיום שגָלוּ ישראל מארצם, לא נמצאת שמחה לפני הקב\"ה. וכל זה, בשביל אהבתם, שאהב אותם הקב\"ה, כמ\"ש, אהבתי אתכם אמר ה'. וע\"כ כתוב, ואהבת את ה' אלקיך. ואהבת, שצריך האדם להתקשר בו באהבה עליונה, שכל עבודה שצריך האדם לעבוד להקב\"ה, יעבוד באהבה. שאין לך עבודה כמו אהבת הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800653","title":null,"paragraphs":["בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממיטתו לעסוק כרוז קורא עליו ואומר, הנה ברכו את ה' כל בתורה, עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. ובבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה אחר שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, שצריך למסור נפשו ברצון הלב למלכות. וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא, כולם עולים למעלה ובוקעים אווירים ורקיעים, עד שמגיעים למקום שמגיעים, ומתעטרות בראש המלך ועושה מהם עטרה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800654","title":null,"paragraphs":["בשעה שבא להתחבר עםיצה\"ר למה הוא דומה? האדם, הוא כברזל מטרם שמביאים אותו באש. אחר שהתחמם, חזר כולו כמו אש יצה\"ר, בשעה שבא להתחבר עם האדם, הוא דומה לאדם, הקָרֵב לפתח ורואה שאין מי בבית שיעכב בידו. נכנס לבית ונעשה שם אורח, ורואה שאין מי שיעכב בידו, שייצא משם לדרכו. כיוון שנכנס לבית ואין מי שיעכב בידו, הוא מתמנה על הבית, ונעשה בעל הבית, עד שנמצא שכל הבית עומד ברשותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800655","title":null,"paragraphs":["אין לך דבר שחביב לפני הקב\"ה, כמי שאוהב אותו בכל, מהו פירושו? הרי היה כראוי, כמ\"ש, בכל לבבך צריך לומר, בלבבך. וכך, בנפשך, במאודך, מהו בכל לבבך? אלא בא לכלול ב' לבבות, אחד טוב ואחד רע בכל נפשך, בב' נפשות, אחת טובה ואחת רעה. בכל מאודך, בין שנופל לו כסף בירושה, או מצד אחר, או בין שהוא הרוויח אותו"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800657","title":null,"paragraphs":["המילה אחד שבשמע ישראל ד' דאחד, עליונה וגדולה על האותיות האחרות וכן ר' של אחר' ג\"כ גדולה יותר מהאותיות האחרות, כדי לעשות היכר, שלא להחליף הקדוש העליון, אל אחד, ולכלול עימו הצד האחר, אל אחר. הסימן, אשר ע' ד' שבשמע ישראל הן גדולות, ע' של שמע וד' של אחד. הן אותיות עד, הרומז, שצריכים להעיד עדות על סודי הסודות, להוציא מידה אחת למדידה של האמונה. ומי שיודע הסוד הזה, יודע היסוד של ריבונו, ונוחל ב' עולמות, העוה\"ז והעוה\"ב. והמדד נקראת קו המידה וזה ניתן לחכמים העליונים הקדושים, היודעים סוד ריבונם, ומשתדלים בכבודו. ולא ניתן לרשעי עולם, שאינם יודעים, ואינם דואגים לכבוד אדונם. ואותם צדיקי אמת, שסוד האמונה העליונה בהם, להם ניתן לדעת ולהסתכל, משום שאינם נוטים לימין ולשמאל אלא שדבוקים בקו האמצעי"],"source":"זוהר חדש | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800658","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של אלו, שאהבת אדונם התדבקה בהם. לאלו, אין שיעור לחלקם בעולם ההוא , סוד הסודות לאלו היודעים החכמה של אדונם לדעת סוד הברכות על מצוות התורה, ועל כל הנאות וחמודות של העוה\"ז הוא להשפיע ברכות מלמעלה למטה"],"source":"זוהר לעם | פרשת ואתחנן | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800659","title":null,"paragraphs":["כל הנאה שאדם נהנה מהקב\"ה אם מברך עליה הוא מעלה אותה הנאה עם כוונת הברכה למ\"ן למלכות, שע\"י זה עולים ז\"א ומלכות לבינה, ומקבלים שם מוחין וכלים, שמהם יורד השפע לכל העולמות. ובשביל זה מהנה הקב\"ה את האדם"],"source":"זוהר לעם | פרשת עקב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800660","title":null,"paragraphs":["הקב\"ה רוצה באלו שמברכים אותו, ותשוקתו הוא , כי הברכה ההיא עולה ומאירה אל אל הברכה שלמטה הנר שאינו מאיר, המלכות, ומחזק אותה בכוח חזק לעלות למעלה, לזיווג לז\"א. כמ\"ש, כי מכבדיי אכבד, שהם אלו המברכים להקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת עקב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800661","title":null,"paragraphs":["המסכים המבדילים בין חצאי המדרגות, בין כו\"ח לבינה ותו\"מ דכל מדרגה, הם נבחנים לפתחים, כי לולא הם לא הייתה מציאות שהתחתון יעלה לעליון, כי כל העלייה של התחתון לעליון, אינה אלא בסיבת הבינה ותו\"מ דעליון שנפלו לתחתון והתדבקו בו שמשום זה בעת שחוזרים למדרגתם בעליון לוקחים עימהם גם התחתון, וכיוון שנפילה זו נעשית ע\"י המסך, שהוא סוד חיבור המלכות בבינה, ועליית בינה וזו\"ן נעשית ע\"י בקיעת המסך, כלומר על ידי ירידת המלכות מן הבינה, ע\"כ נבחן המסך לפתח, כי בשעה שנבקע, עולה התחתון לעליון דרך שם. ולפיכך אם המברך מכוון בברכה, במילה ברוך להמשיך השם של מ\"ב שהוא סוד הפתחים שבכל מדרגה להעלות התחתון לעליון, ואז עולה הברכה מבינה ותו\"מ שבסוף המדרגות דרך פתחים של כל המדרגות עד שמגיעה למלכות דאצילות"],"source":"זוהר לעם | פרשת עקב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800662","title":null,"paragraphs":["ג' בחינות: כריעה, השתחוות, וזקיפה כריעת הברכיים וראשו זקוף, שפירושו כריעה - חסרון ג\"ר. כי כריעת הברכיים היא ביטול נה\"י דכלים, והחסר נה\"י דכלים חסר ג\"ר דאורות, מטעם ערך ההופכי שיש מאורות לכלים. וזקיפת הראש, מורה על רצון לקבל חכמה, שהוא כריעה, שאנו כורעים במילה ברוך, מלכות, שמורה שהמלכות צריכה לחכמה, כי ע\"כ הראש זקוף, ומורה שחסרה מחכמה. ע\"כ הברכיים כפופות, שמורה חוסר ג\"ר השתחוות - כפיפת הראש בלבד, שמורה שאין צריך לחכמה אלא לחסד, כי חפץ חסד הוא, וע\"כ כופף ראשו, כלים דג\"ר. וזה שקו ימין דז\"א, המקבל מאו\"א, שאינו חפץ בחכמה אלא בחסדים. וע\"כ משתחווים במילה אתה, קו ימין זקיפה - כל ג' חלקי הגוף חב\"ד חג\"ת נה\"י זקופים, שמורה שיש לו חכמה וחסדים ביחד, וע\"כ ראשו זקוף וגם הברכיים זקופות. וזהו קו האמצעי, ת\"ת. ע\"כ זוקפים במילה הויה, קו האמצעי, הכולל הכול לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה. כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת"],"source":"זוהר לעם | פרשת עקב | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800663","title":null,"paragraphs":["צריך האדם לשים על היצה\"ר דברי תורה, כדי כי אין צורר ליצה\"ר, חוץ מדברי תורה. שיהיה נשבר וע\"כ כתוב, והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שפירושו על שני יצריך, שני לבבות היצה\"ט למה צריך דברי תורה? היצה\"ט מתעטר בדברי תורה. והיצה\"ר נכנע ע\"י דברי תורה"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800664","title":null,"paragraphs":["לא לחינם אמר הקב\"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מַעֲלֶה אני עליו כאלו פדה אותי ואת בניי מבין העכו\"ם הרי כמה בני אדם שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים ומתפללים עם הציבור, והקב\"ה ושכינתו וישראל אינם נגאלים? אלא הפירוש הוא, שיעסוק בתורה, כדי לחבר השכינה עם הקב\"ה, ולא לשום כוונה אחרת. גמילות חסד, כי אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, שכל המצוות שעושה תהיינה כדי לגאול בזכותם את השכינה מן הגלות, ולא לשום כוונה אחרת. בזה הוא עושה חסד עם הקב\"ה ונקרא חסיד"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800665","title":null,"paragraphs":["מי שגומל חסד עם השכינה, להעלותה מן הגלות גומל חסד עם הקב\"ה משום, כשחטאו ישראל והקב\"ה רצה לייסר אותם, הייתה אמא, השכינה, רובצת עליהם, ועיכבה את הקב\"ה. מלייסרם. עד שיצאו לתרבות רעה מה עשה הקב\"ה? הִגְלה בני המלך, ישראל, עם המלכה, השכינה. ונשבע, שלא יחזור למקומו, עד שהמלכה תחזור למקומה. נמצא, שמי שגומל חסד עם השכינה, וחוזר בתשובה, ובכל התורה והמצוות שלה, אינו מכוון אלא רק לפדות השכינה מן הגלות, הוא שעושה חסד עם קונו, והוא כאילו גאל אותו ושכינתו ולבניו מן הגלות"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800666","title":null,"paragraphs":["אתהאמר אליהו, משה, אתה הוא אותו האדם, הוא הבן של המלך והמלכה, אשר העבודה שלך אל הקב\"ה, אינו אפילו כמי שעושה חסד עם קונו, אלא כבן שמחויב לאזור עצמו וכוחו לגאול את אביו ואימו, ומוסר עצמו למיתה עליהם. כי מי שאינו בן המלך ועושה חסד עם המלך ועם המלכה, ודאי שנחשב זה, שעושה חסד עם קונו. אבל אתה, שאתה בן מלך, הרי זה חוב עליך ולא חסד קם משה והשתטח לפני הקב\"ה. בכה ואמר, כן יהי רצון שלו שיחשוב אותי כבן, שהמעשים שלי אל הקב\"ה ושכינתו יהיו אצלם, כבן המשתדל בהם אחר אביו ואימו, שאוהב אותם יותר משאוהב את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו. וכל מה שיש לו הוא מחשיב לאפס ואין, כדי לעשות בהם רצון אביו ואימו ולפדותם בהם. ואע\"פ שאני יודע שהכול הוא ברשותו ואין לי מה לתת לו, עכ\"ז הרחמן רוצה את ליבו של האדם. שיהיה מוכן אל הכול באותה שעה בא הקב\"ה, נשקו ואמר, משה, ודאי אתה הבן שלי ושל השכינה, חכמים ומלאכים נשקו את הבן. קמו כולם ונשקוהו, וקיבלוהו לרב ומלך עליהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800667","title":null,"paragraphs":["אע\"פ שהה' של אצילות, של שם הויה, המלכות סומכת את הכול, אין לכם לעוף למעלה ולרדת למטה, זולת עם המלכות כמו האיברים של הגוף שאין להם תנועה זולת בנשמה, כן האיברים שיש לה, ספירותיה, מתפשטים עליכם לסמוך אתכם בהם. כי כך היא הה', כמו הים, אם יש לה כלים למלא אותם, הם מתמלאים ממנה ומתפשטת בהם כמו נחלים המתפשטים מן הים על הארץ. ואם אין לה כלים, היא ה' בלבדה, יחידה, בלי התפשטות של הנחלים כך הכלים של השכינה, שלמעלה הם מלאכים קדושים, ולמטה הם ישראל, אם יש בהם בעלי מידות, בעלי חסד, חסידים גיבורים, בעלי תורה נביאים וכתובים, צדיקים. אנשי מלכות, שנאמר בהם, ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך, בעמידה של התפילה בהיכל המלך, שהוא אדני המלך שלה הוא, הויה. והם חכמים ונבונים ראשי ישראל, ולא ראשי ערב רב, המלכות, מתפשטת עליהם בע\"ס שלה, בעת ההיא יורד עליה עילת העילות, ביוד הא ואו הא, לרדת עליהם, להקים עליהם השכינה"],"source":"זוהר לעם | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800668","title":null,"paragraphs":["והאֵם רובצת על האפרוחים ישראל מצפצפים אליה בכמה צפצופים של התפילות, והיא אינה רוצה לרדת אליהם, להאיר מלמעלה למטה, שאינה רוצה לשנות מקטנות, שרובצת, ומאירה רק מלמטה למעלה מה עושים ישראל? לוקחים עימהם האם, השכינה, וקושרים אותה בקשר של תפילין וכשמגיעים לק\"ש, קוראים בניה בשש מילים הייחוד, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, חג\"ת נה\"י דז\"א מגדלוּת. והם יורדים אל אימם, השכינה, וקושרים אותם עימה בייחוד בשכמל\"ו. וכתוב, אשר תקראו אותם, שתקראו הו\"ק דגדלות דז\"א, שיאירו בשכינה, שאז תאיר את החסדים מלמעלה למטה, שהוא עונתה, זמן הזיווג שלה. וכתוב מועדיי, כלומר, אשר תקראו אותם במועדיי, בעונה שלי רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, קרה להם נס, ויצא להם חרוב הוא ורבי אלעזר בנו אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. ואליהו היה בא אליהם ב' פעמים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע מהם"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תצא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800669","title":null,"paragraphs":["צא וראה, מלך שאהב את בנו, אע\"פ שקיללו והיכהו, אהבת מֵעיו עליו. כשמראה כעס חזק, אז רחמים שלו עליו. כך הקב\"ה, אע\"פ שקילל, דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והם טובות גדולות משום שאלו הקללות היו באהבה"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תבוא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800670","title":null,"paragraphs":["באיזה מקום התגלתה גאולתאמר לו רבי שמעון, ישראל בקללות האלו. אמר לו אליהו, הסתכל והבט במקום הרע ביותר מכל הקללות, שם הוא גילוי עת הגאולה. הסתכל, והביט, ומצא"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תבוא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800671","title":null,"paragraphs":["מיום שנברא העולם, לא גילה הקב\"ה גבורתו שתיראה בעולם, ולא שעת רצון, אלא בדרך למצרים כי אשר ראיתם את מצרים, באותו הדרך ובאותו האופן יעשה לך כי לאחר שכל הצדדים האחרים מאוה\"ע יתקבצו על ישראל, יחשבו ישראל שבעת ההיא יאבדו. והם יהיו נמכרים לאויביהם. כמ\"ש, והתמכרתם שם ונמכרתם, לא כתוב, אלא, והתמכרתם, שתחשבו בלבבכם שנמכרתם, ואינו כן, כי, ואין קונה, כתוב, שאין מי שיוכל לשלוט עליכם וכל זה יהיה באחרית הימים, והכול תלוי בתשובה. מי שיש לו לב, יסתכל וידע לשוב לאדונו"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תבוא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800672","title":null,"paragraphs":["זה היא מקום שרוחות ומפרי העץ אשר בתוך הגן בני אדם גנוזים שם. המקום שנקרא אוצר הנשמות והוא אצל הקב\"ה. ואמר להם, לא תשתדלו לדעת איך הרוחות מתפרשים מהזיווג היקר שלי. הנשמות נולדות מזיווג ז\"א ומלכות, וע\"כ יש זכרים ונקבות בנשמות. ונודע, שאור זכר מושפע מלמעלה למטה, בג\"ר. ואור נקבה מושפע רק ממטה למעלה, בו\"ק וע\"כ הצטווה האדה\"ר שלא יסתכל ביציאת הנשמות מן המלכות, שהיא העץ אשר בתוך הגן, כי אולי יתדבק בנשמות זכרים, וימשיך גם הוא הארת החכמה מאותו הזיווג ממעלה למטה באור זכר. כי המשכת החכמה ממעלה למטה היא שמאל בלי ימין, וגורם לפירוד הז\"א, הקו האמצעי, מן המלכות, שהמלכות תישאר בשמאל בלי ימין ועל זה למדנו, אישה כי תזריע וילדה זכר. כתוב, ולא כלול זכר ונקבה, כמו בנשמות, שבהן כל נשמה כלולה מזכר ונקבה, שהוא כפי דרך העולם, שבעוה\"ז אין הזכרים והנקבות מתחברים, כמו שיצאו למעלה, בנשמות היוצאות מזו\"ן, שיוצאים זוגות זוגות, זכר ונקבה ביחד ע\"כ אין יוצאים זוגות בעוה\"ז, משום שאדה\"ר והזיווג שלו חטאו לפני הקב\"ה, ועל כן כשהנשמות יוצאות מלמעלה ויורדות לעוה\"ז, מתפרדים הזכר מן הנקבה, עד שיהיה הרצון לפני הקב\"ה לחזור ולחברן יחד. אשריהם ישראל, שהקב\"ה רצה בהם ומשום שרצה בהם, קרא אותם, בנים בכורים קדושים, אחים. כביכול, ירד לדור עימהם. כמ\"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ורצה לתקנם כעין של מעלה, והשְׁכין עליהם שבעה ענני כבוד, ושכינתו הולכת לפניהם"],"source":"זוהר חדש | פרשת כי תבוא | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800673","title":null,"paragraphs":["אוי להם לבני אדם, שאינם משגיחים ואינם עוסקים בכבוד אדונם, ואינם מסתכלים בקדושה העליונה, להתקדש בעוה\"ז, להיות קדושים בעוה\"ב"],"source":"זוהר לעם | פרשת וילך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800674","title":null,"paragraphs":["מִתחילה, ממטה למעלהצריך האדם לסדר שבח להעלות כבוד אדונו, המלכות, למקום ששיקוי של עמקות הבאר נמשך ויוצא, למקום בינה. ואח\"כ להמשיך ממעלה למטה, משיקוי של נחל, בינה, לכל מדרגה של ז\"ת, עד מדרגה האחרונה, מלכות, כדי להמשיך ברכות לכל ממעלה למטה. אח\"כ צריכים לקשור קשר בכל, קשר של האמונה, לקשור הכול בא\"ס. וזהו אדם המכבד שם אדונו, לייחד השם הקדוש. וע\"כ כתוב, כי מכבדיי אכבד. כי מכבדיי בעוה\"ז, אכבד בעוה\"ב וּבוֹזיי ייקלו. זה הוא מי שאינו יודע לייחד השם הקדוש, ולקשור קשר האמונה, ולהמשיך ברכות למקום שצריך, ולכבד שם אדונו. וכל מי שאינו יודע לכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא"],"source":"זוהר לעם | פרשת וילך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800675","title":null,"paragraphs":["כשישראל למטה שומרים עצמם לענות אמן ולכוון , כמה פתחי ברכות פתוחים למעלה, ליבם כמו שצריך כמה טוב נמצא בכל העולמות, כמה שמחה היא בכל ומהו שכרם של ישראל שגרמו לזה? שכרם הוא בעוה\"ז ובעוה\"ב בעוה\"ז, בשעה שמֵצֵרים להם, ומתפללים תפילתם לפני אדונם, הקול מכריז בכל העולמות, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. אל תקרא אמונים, אלא אומנים, ששומרים לענות אמן. פתחו שערים, כמו שישראל פתחו להם שערי הברכות, כך עתה פתחו שערים, ותתקבל תפילתם על אלו שמֵצֵרים להם. זה שכרם בעוה\"ז בעוה\"ב מהו שכרם? כי כשיצא האדם מעוה\"ז, שהיה שומר לענות אמן. מהו שומר, כלומר, ששומר אותה הברכה, שאומר, המברך, ומחכה לו לענות אחריה, אמן, כמו שצריך. אז נשמתו עולה ומכריזה לפניו פתחו שערים לפניו, כמו שהוא היה פותח שערים כל יום, כשהיה שומר אמונים, אמנים מהו אמן? אמן נקרא, המעיין של נחל הנמשך, בינה. ונקרא אמן, כמ\"ש, ואהיה אצלו אמון, אל תקרא אמון אלא אמן. קיום כל המדרגות, אותו נחל הנמשך ויוצא, בינה, נקרא אמן. מן העולם עד העולם, מעולם שלמעלה, בינה, לעולם שלמטה, מלכות. אמן, פירושו קיום של כולם"],"source":"זוהר לעם | פרשת וילך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800676","title":null,"paragraphs":["כל הנביאיםשיר זכר, ז\"א, שירה נוקבא, מלכות כולם כלפי משה הם כקוף בעיני בני אדם. והם אמרו שיר, כלומר שה\"ש, מזמור שיר ליום השבת. ומשה אמר שירה. משה היה לו לומר שיר, והם שירה? אלא משה לא אמר זה לעצמו, אלא בשביל ישראל אלא משה, נודע מכאן ודאי, שהיה במדרגה עליונה יתרה מכולם. משה עלה ממטה למעלה והם ירדו ממעלה למטה. משה עלה ממטה למעלה, שנאמר, מעלים בקודש ואין מורידים. משה עלה ממטה למעלה, שאמר שירה, שהיא תשבחה של המלכה, משבחת אל המלך, והתחיל במלכות. ומשה עצמו התאחד במלך. ונמצא, ששירה שלו עלתה ממטה למעלה. והם ירדו ממעלה למטה, שאמרו שיר, זכר, השבח, שהמלך משבח את המלכה, והם התאחדו במלכה. ונמצא, השיר שלהם ממעלה למטה, מז\"א אל המלכות. וע\"כ נודע בזה שבחו של משה, שהוא יותר מכולם כמו שהקב\"ה אינו שוכח שמו, כך הקב\"ה אינו שוכח את ישראל, כי הם אחוזים בשמו ממש"],"source":"זוהר לעם | פרשת וילך | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800677","title":null,"paragraphs":["כי כלאשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו\"ם, שאר העמים ניתנו לשׂרים ממונים שישלטו עליהם וישראל הקדושים, אשרי חלקם בעוה\"ז ובעוה\"ב, שלא נתן אותם הקב\"ה לא למלאך ולא לשליט אחר, אלא הוא אחז אותם לחלקו. כמ\"ש, כי חֵלק ה' עמו"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800678","title":null,"paragraphs":["אשרי חלקם של ישראל, שהקב\"ה מנהיג אותם שכך כתוב עליהם, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. וכתוב, כי לא יטוש ה' את עמו. לא יטוש ה' את עמו, בעבור שמו הגדול, משום שזה בזה התדבקו כי ישראל התדבקו בשמו הגדול. וע\"כ לא יעזוב אותם הקב\"ה. שבכל מקום שהם שורים, נמצא הקב\"ה עימהם"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800679","title":null,"paragraphs":["אמר רבי יצחק, כשאנו יושבים לפני רבי שמעון נאמר הכול לפניו בגלוי. ואין אנו צריכים לכסות הדברים בשמות וכינויים. אין רבי שמעון כשאר בני אדם, שכולם לפניו כמו שאר הנביאים כלפי משה"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800681","title":null,"paragraphs":["כמה משונה שעה זו, מאדרא רבאאמר רבי שמעון, שבפרשת נשא, כי באדרא הזדמן הקב\"ה ומרכבותיו ועתה הרי הקב\"ה כאן, שבא עם הצדיקים שבגן עדן, מה שלא קרה באדרא. והקב\"ה רוצה בכבודם של הצדיקים יותר מכבוד של עצמו. ועתה הקב\"ה רוצה בכבוד שלנו, שהצדיקים כולם שבגן עדן באו עימו אמר רבי שמעון, הרי רב המנונא סבא כאן, וסביב לו ע אחד ואחד מזוהר זיו עתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, והוא בא בשמחה לשמוע אלו הדברים שאני אומר. בעוד שהיה יושב, אמר, הרי רבי פנחס בן יאיר כאן, התקינו מקומו. הזדעזעו החברים שהיו שם, וקמו וישבו ביַרְכְּתֵי הבית. ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי שמעון. אמר רבי שמעון, באדרא רבא נמצאנו, שכל החברים היו אומרים, ואני עימהם. עתה אני אומר בלבדי וכולם יקשיבו לדבריי, עליונים ותחתונים. אשרי חלקי ביום הזה אמר, אני לדודי ועליי תשוקתו. כל הימים שהייתי קשור בעוה\"ז, בקשר אחד נקשרתי בהקב\"ה. ומשום זה עתה, ועליי תשוקתו, שהוא וכל המחנה שלו באו לשמוע בשמחה דברים סתומים ושבח עתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, הפרושׁ ונבדל מכל ואינו נבדל, שהרי הכול מתדבק בו והוא מתדבק בכל, הוא הכול"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800682","title":null,"paragraphs":["מסתכל הייתי כל ימיי במקרא שכתוב, בה תתהלל נפשי ישמעו ענווים וישמחו. ועתה התקיים כל הכתוב. בה' תתהלל נפשי, כי נשמתי אחוזה בו, בו לוהטת, בו מתדבקת ומשתדלת, ובהשתדלות הזו תעלה למקומה. ישמעו ענווים וישמחו. כל אלו הצדיקים, וכל בני הישיבה הקדושה, והצדיקים שבאו עתה עם השכינה, כולם שומעים דבריי ושמחים משום זה, גַדְלו לה' איתי ונְרוֹממה שמו יחדיו"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800683","title":null,"paragraphs":["כי שם ה' אקרא סופו של המקרא מקשר קשר האמונה, במה שכתוב, הוא, כמ\"ש, כי צדיק וישר הוא. כלומר, הוא הכול הוא אחד בלי פירוד. שאם תאמר, וכל אלו השמות שבמקרא, רבים הם. חזר ואמר שכתוב, הוא, שכולם עולים ומתקשרים ומתאחדים באחד. והוא הכול. הוא היה והוא הווה והוא יהיה, והוא אחד. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. ע\"כ מתקשרים הדברים, ומתאחדים הדברים הקדושים של שם הקב\"ה"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800685","title":null,"paragraphs":["לא גיליתי הכול, וכל אלו הדבריםאמר רבי שמעון, היו נסתרים בליבי עד עתה, ורציתי להסתירם לעוה\"ב, משום שבעוה\"ב, שאֵלָה שואלים לנו בחכמה, כי חכמה ירצו ממנו. וע\"כ הסתיר דברים לעוה\"ב ועתה אני רואה, שרצון הקב\"ה לגלותם, כדי שאכנס בלי בושה לפני ארמונותיו"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800686","title":null,"paragraphs":["וכולם דבריםכל הדברים שבאדרא רבא יפים הם, קדושים, דברים שאינם סרים לימין ולשמאל, כולם דברים סתומים, ומתגלים לאלו שנכנסו בחכמה ויצאו ממנה בשלמות. וכל הסודות כך הם, שאינם נגלים אלא לאלו שנכנסו ויצאו. ועד עתה היו מתכסים אלו הדברים שגיליתי כאן, כי הייתי ירא לגלותם, ועתה התגלו. וגלוי לפני עתיקא קדישא, כי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבי עשיתי זה, אלא כדי שלא אכנס בבושה לפני היכלו עשיתי זה. כי ראיתי כי הקב\"ה וכל אלו צדיקי אמת הנמצאים כאן, כולם הסכימו על ידי לגלותם. כי ראיתי שכולם שמחים בשמחה זו שלי. וכולם מוזמנים בעולם ההוא אל השמחה שלי, אשרי חלקי עתה אני מעיד עליי, שכל הימים שעמדתי בעולם, הייתי משתוקק לראות את יום הזה, שתהיה לי בו רשות לגלות הסודות. ולא עלה בידי, חוץ מעתה, כי בעטרה זו של גילוי סודות מתעטר יום הזה. ועתה אני רוצה לגלות דברים לפני הקב\"ה, כי כל הסודות שאני מגלה מתעטרים בראשי. ויום הזה לא יתרחק מלבוא למקומו לעולם ההוא כיום אחר. כי כל היום הזה נמצא ברשותי. ולא יותר. ועתה אני מתחיל לגלות דברים, כדי שלא אכנס בבושה לעוה\"ב. והנה אני מתחיל לומר"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800687","title":null,"paragraphs":["צדק ומשפט מכון כיסאך, חסד ואמת יקדמו פניך מי חכם יסתכל בזה, לראות דרכיו של הקדוש העליון, שהם דינים של אמת, דינים המתעטרים בספירות העליונות. שאני רואה שכל המאורות מאירים ממאור העליון, הנסתר מכל נסתר, עתיקא, כל המדרגות להאיר בהם, שלכל אחת הארה מיוחדת ובאור שבכל מדרגה מתגלה בה גילוי מיוחד אליה וכל האורות, אחוזים אור זה באור זה, ואור זה באור זה, ומאירים זה בזה. ואינם נפרדים זה מזה האור שבכל מאור, הנקראים תיקוני המלך, ספירות המלך, כל אור מאיר ואחוז באותו האור לִפְנַי ולִפְנים, אור א\"ס, שאינו מפורש לחוץ, שאין בו תפיסה כלל ומשום זה הכול עולה במדרגה אחת, והכול מתעטר בדבר אחד, ואינו נפרד זה מזה, הוא ושמו אחד. הוא, האור שמתגלה, נקרא לבושו של המלך. האור שלפני ולפנים שבכל האורות, הוא אור סתום, ובו שורה אותו שאינו מפורש ואינו מתגלה, א\"ס וכל המאורות, וכל האורות מאירים מעתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, שהוא מאור העליון וכשמסתכלים, הנה כל האורות המתפשטים מעתיקא, אינו נמצא בהם, אלא רק מאור העליון הנסתר ואינו מתגלה באלו לבושי כבוד, לבושי אמת, תיקוני אמת, ומאורי אמת, נמצאים ב' מאורות, תיקון כיסא המלך, בינה, ונקראים צדק ומשפט. ז\"א משפט, המלכות צדק. והם התחלה ושלמות בכל האמונה צדק בהתחלה, וגילוי השלמות שבצדק נקרא משפט ובאלו מתעטרים כל הדינים שלמעלה ושלמטה והכול סתום במשפט, בז\"א, וצדק, במלכות, ניזון ממשפט, מז\"א. ולפעמים קוראים את המלכות, כמ\"ש, ומלכי צדק מלך שלם כשמתעוררים דינים ממשפט, כולם הם רחמים, כולם הם בשלמות. כי משפט מבשם את צדק, דינים והדינים מיתקנים, וכולם יורדים לעולם בשלמות ברחמים. ואז היא השעה שמתחברים זכר ונוקבא, וכל העולמות כולם הם ברחמים ובשמחה"],"source":"זוהר לעם | פרשת האזינו | ויהי אור","author":"זוהר לעם","subjects":[]},{"id":"he-800690","title":null,"paragraphs":["מושׁכֵני אחריך נרוצה. כתוב, ונתתי משכני בתוככם הקב\"ה נתן שכינתו בין ישראל, שתהיה רובצת עליהם, כאם על הבנים, ולהגן עליהם בכל הצדדים וכל זמן שהאם הקדושה, השכינה, יושבת על ישראל, בא הקב\"ה לדור עימהם, משום שהקב\"ה אינו עוזב את השכינה לעולם, וכל האהבה שלמעלה היא בה משום זה נתן אותה הקב\"ה עירבון בתוך ישראל, שיידעו, שלא ישכח אותם, ולא יעזוב אותם לעולם, משום העירבון שבתוכם. והשכינה אומרת להקב\"ה, עירבון הייתי בתחתונים, אהיה עירבון אצלך, כדי שלא תשכח את בניי, ולעלות כנגדך, ואני ובניי אחריך נרוצה"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800691","title":null,"paragraphs":["אשריהם כל אלו העוסקים בתורה, לדעת חכמת כי אדונם, והם יודעים ומסתכלים בסודות עליונים כשאדם יוצא מהעוה\"ז, ועשה תשובה, ונשארו לו העבירות שרק המיתה מכפרת עליהן, ע\"י המיתה מסתלקים ממנו כל הדינים שבעולם. ולא עוד, אלא שפותחים לו י\"ג שערים מסודות האפרסמון הטהור, שחכמה עליונה תלויה בהם ולא עוד, אלא שהקב\"ה חוקק אותו בבגד המלכות, שכל הצורות חקוקות שם, והקב\"ה משתעשע עימו בגן עדן, ומנחיל לו ב' עולמות, את העוה\"ז ואת העוה\"ב"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800692","title":null,"paragraphs":["ויאמר אלקים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כשברא הקב\"ה העולם העליון, ז\"א, והעולם התחתון, המלכות, היו שניהם בצורה אחת, זה דומה לזה. כשרצה הקב\"ה לברוא את האדם למטה, רצה לעשות אותו כעין שני העולמות, שתהיה צורתו דומה לב' העולמות וכל הסודות שלמעלה ושלמטה הכול הוא באדם הגולגולת של הראש העומד על הגוף, הוא העולם העליון בתיקונים האלו שבראש. הגוף, הוא הגוף שלמעלה, שמדרגותיו עומדות באיברים תחת הראש, חג\"ת. הירכיים והרגליים, נה\"י, הכול במדרגות שלמטה, כראוי לו להיות כעין שלמעלה. כל הצורות העליונות והתחתונות כולן חקק הקב\"ה באדם, שיהיה האדם שלם בכל"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800693","title":null,"paragraphs":["הגידה לי. הנשמה אומרת להקב\"ה, אמור לי סודות החכמה העליונה, איך אתה רועה ומנהיג בעולם העליון, למד אותי סודות החכמה, שלא ידעתי ולא למדתי עד הנה. כדי שלא אהיה בבושה בין אלו המדרגות העליונות שאני באה ביניהן. כי עד כאן עוד לא הסתכלתי בהן אם לא תדעי לך היפה בנשים. הקב\"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון. צאי לך, אין את ראויה להיכנס לכאן בלי ידיעה. צאי לך בעקבי הצאן, שתתגלגלי פעם שנייה לעולם, ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו, שהם בני אדם, שהאנשים דשים אותם בעקב, שמחזיקים אותם לשפלים, והם יודעים הסודות העליונים של אדונם, ובהם תדעי להסתכל ולדעת, שמהם תלמדי"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800694","title":null,"paragraphs":["בתחילה, מטרם שנאמרושמח רבי שמעון ואמר, והתגלו דברים אלו של שה\"ש, בכיתי והייתי עצוב ועתה, שהתגלו דברים אלו, אני שמח ואומר, אשרי חלקי שזכיתי למדרגות אלו, שדברים עליונים שלמעלה התגלו"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800695","title":null,"paragraphs":["אמר אליהו לרבי שמעון, אשרי חלקך, שסתרי אדונך מאירים לפניך כאור השמש. ומשום זה, כל אלו הדברים שמפיך, כולם חקוקים למעלה. ואני שמח ששמעתי אותם מפיך. אשריך בעוה\"ז, ואשריך בעוה\"ב. סוד הדבר הזה היה תלוי לפני המלך הקדוש, שלא התגלה לכל הצבאות שלמעלה. מי הוא שגילה אותו עתה במקרא הזה. אתה הוא, אשרי חלקך בעוה\"ז ובעוה\"ב"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800696","title":null,"paragraphs":["שה\"ש הוא שבח השבחים למלך שהשלום שלו, בינה משום שהוא המקום הצריך שמחה, שאין שם כעס ודין, כי העוה\"ב, בינה, כולו שמחה, משמח את הכול. ומשום זה הוא שולח שמחה וחדווה לכל המדרגות כמו שאת התעוררות השמחה צריכים לעורר מהעוה\"ז למעלה, כן צריכים לעורר חדווה ושמחה מעולם הלבנה, המלכות, אל העולם העליון, בינה. ומשום זה, העולמות עומדים באופן אחד, וההתעוררות אינה עולה אלא מלמטה למעלה"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800697","title":null,"paragraphs":["ונכנסיםבעל העיניים לוקט גחלי אש ואיברי אש, תוך ההיכל זְבוּל, היכל ששם מסתדרים כל השבחים לעלות למעלה. והוא היכל שיש בו העולות בשבחי התשבחות. ובתוך כולן יש מדרגה אחת פנימית מכולן, ששם מתבררת האהבה של השבח ההוא, בירורה של הנקודה התחתונה. וכשהתבררה מתוך כולם, עולה למעלה בשיר. ונקראת שה\"ש, ועולה מכל אלו השבחים, ומתבררת מכולם"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800698","title":null,"paragraphs":["כמה פעמים הוכיח הקב\"ה לישראל להחזיר אותם בתשובה אליו, שילכו בדרך הישר, כדי להתעלות ביניהם. כי כשישראל הם זכאים, והולכים בדרך הישר, כביכול, התעלות היא להקב\"ה עימהם, מכל אוה\"ע. כי כשישראל הם זכאים, והולכים בדרך הישר, מעלה אותה הקב\"ה על כל בני העולם, וכולם מודים ומשבחים לו. ולא הם בלבד, אלא אפילו העליונים למעלה, כולם מודים לו בשביל ישראל. ולא זה בלבד, אלא הוא מתעלה בכבודו ממש, בזכות ישראל. ולא זה בלבד, אלא אפילו ישראל ממש, מתעלים בכבודו של הקב\"ה, למעלה ולמטה בשעה שישראל כשרים, כיסא הכבוד שלמעלה, מלכות, מתעלה למעלה למעלה, בכמה שמחות, בכמה אהבה, ומתחברים העולמות, ז\"א ומלכות, בשמחה, וכולם מתברכים מעומק הנחלים, בינה, וכל העולמות מושקים ומתברכים ומתקדשים בכמה ברכות, בכמה קדושות, והקב\"ה שמח עימהם בשמחה בשלמות"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800699","title":null,"paragraphs":["בשעה שבנה שלמה את ביהמ\"ק, ונשלם עולם התחתון, מלכות, כעין העולם העליון, בינה, היו ישראל כולם כשרים, והתעלו בכמה מדרגות עליונות אז התעלה כיסא הכבוד, המלכות, בשמחה, בכמה שמחות ובכמה ערכים אז שיר השירים אשר לשלמה, עלו בשמחה וירדו בשמחה. וכל העולמות היו בשמחה, והחיבור היה בשמחה. שיר להקב\"ה, שהמלכות משוררת להקב\"ה השירים, לעליונים ותחתונים, לחיבור ז\"א ומלכות, ע\"י היסוד, המייחדם זה בזה. אשר לשלמה, החיבור של כל העולמות בשמחה, למלך שהשלום כולו שלו, בינה"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800700","title":null,"paragraphs":["והיו כלבשעה שבא שלמה המלך ונבנה ביהמ\"ק, העולמות במשקל אחד למעלה ולמטה, שז\"א ומלכות היו פב\"פ, שווים זה לזה. אז אותו השש, המלכות, המקבל ומאסף לכל השישים העליונים האלו, חג\"ת נה\"י דז\"א, נפתח נפתח שש, מלכות, בשעה שאלו השישים העליונים נפתחו, חג\"ת נה\"י דז\"א. וכיוון שנפתח השש, המלכות, יוצאות ברכות לעולם. נפתח כשהסירו ממנו עקלתון אחד היושב לרגלו. נחש עקלתון, המקרא של ס\"מ, מקור כל הקליפות והרע וכיוון שזה עבר, השש נעשה שיר, ונפתח אוצר הטוב. שעליו כתוב, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, בכוח של מי נפתח. את השמיים, שאר שישים, חג\"ת נה\"י דז\"א, הנקרא שמיים. השירים, חג\"ת נה\"י דז\"א, שכולם נפתחו וניתקנו לתת מזון לכל העולמות אז כתוב, ויישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו. וכתוב, אוכלים ושותים ושמחים, כי שש, מלכות, ושישים, חג\"ת נה\"י דז\"א, נפתחו, וכל המעדנים העליונים היו יורדים לכל העולמות, וכולם היו שמחים לעלות לעולם העליון, בינה, ללקוט ברכות ומעדנים לעולמות. אז, מתעוררת מהם אהבה למלך העליון, ז\"א, שיהיה הכול אחד, ז\"א ומלכות, בלי פירוד. אז השבח העולה על כל השבחים למלך שהשלום שלו, בינה, שיהיה הכול בשמחה למעלה ולמטה"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800701","title":null,"paragraphs":["רבים כלולים בשם אלקים, והוא כולו שם אחד כי כיוון שהשם הראשון, הוי\"ה, ז\"א, משך לשם האחרון, אלקים, מלכות, אז הכול הוא חיבור אחד לכל המדרגות העליונות, דז\"א. והתחתונות, דמלכות, מתקשרות זו בזו, שיהיו כולם קשר אחד, וחיבור אחד, וייחוד אחד. רות מדרש כל מה שברא הקב\"ה בעולמו, לא ברא אלא לכבודו, שנאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. הקב\"ה ברא את האדם בעולם, ונתן בו שמו הויה"],"source":"זוהר חדש | שיר השירים | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800702","title":null,"paragraphs":["ברא הקב\"ה באדם ד' אותיות י\"ה ו\"ה, שהן שמו הקדוש ברא בו נשמה לנשמה, שנקראת אדם, ומתפשטים בה האורות, בתשעה אורות כח\"ב חג\"ת נה\"י. ועטרת יסוד משלימה אותם לעשר. והם משתלשלים מי' דהויה. והם אור אחד בלי פירוד"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800703","title":null,"paragraphs":["אמר רבי עקיבא, מיום שחרב ביהמ\"ק, נגדעו אלופי עצה, והדעות משובשות, והלב אינו קיים על בּוּרְיוֹ, והולך הכול אחר מַרְאית העין"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800704","title":null,"paragraphs":["אשרי מי שמשתדל לדעת באותו עולם, שהנשמות שם. מי שיודע בו, ומשתדל לדעת אותו, אין שיעור לחכמתו"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800705","title":null,"paragraphs":["קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת והרצון של האדם חשוב לפני הקב\"ה יותר מכל הקורבנות והעולות שבכל העולם. כיוון שהאדם שׂם רצונו בתשובה, אין שער בכל הרקיעים שלא יהיה פתוח לפניו. הקורבן של האדם, תלוי בלב ורצון, שכתוב, והתודה אשר חטא עליה. והתוודה עליו והכול תלוי בלב. אין קרוב לפני המקום, כליבו של אדם, וטוב לפניו, יותר מכל הקורבנות והעולות שבכל העולם"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800706","title":null,"paragraphs":["אמר רבי חייא, ואורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום ההולך בדרך צריך להיות עימו, מי שידבר עימו בדברי תורה. וכך דרכם של צדיקים, הולך ואור, הולך ועימו דברי תורה, שכתוב, ותורה אור. עד נכון היום, עד שתשתתף עימו השכינה, ולא תזוז ממנו. שלמדנו, בכל מקום שיש דברי תורה, השכינה שם. שנאמר, בכל מקום אשר אזכיר את שמי"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800707","title":null,"paragraphs":["אין לך בכל העולם שיעמדו לפני הקב\"ה, אלא התשובה והתפילה של האדם ג' מיני תשובה הן בכתוב הזה, תפילה, שוועה, דמעה, וכולם כתובים בכתוב הזה, שִ-מְעה תפלתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תֶחֱרש כל השלוש חשובות לפני הקב\"ה, ומכולן אין חשובה בהן כמו הדמעה. כי בדמעות מתעוררים והולכים הלב והרצון וכל הגוף, ובי\"ג שערים באים לפני הקב\"ה תפילה כתוב בה שמיעה, שכתוב שִמעה תפלתי ה' שוועה כתוב בה ושוועתי האזינה. דמעה אינה כאלו, אלא יותר מכולן, שכתוב אל דמעתי אל תחרש תפילה, לפעמים שהאדם מתפלל תפילתו והקב\"ה שומע, אבל אינו רוצה לעשות בקשתו, והוא שותק אליו, ואינו משגיח עליו, שהרי לא כתוב בה אלא שמיעה בלבד שוועה יותר חשובה מתפילה, שצועק ברצון הלב לפני אדונו. ומשום ששׂם רצונו יותר, כתוב בה האזינה. כמי שמטה אוזנו אל הדבר. ועם כל זה שותק, ואינו רוצה לעשות רצונו. אבל דמעה היא בלב וברצון כל הגוף, ומשום זה כתוב בה, אל דמעתי אל תחרש אין כל הדמעות באות לפני המלך. דמעות של כעס ודמעות של מוסֵר דין על חברו, אינן באות לפני המלך. אלא הדמעות של תפילה ותשובה, והמתפללים תפילה מתוך צרתם, כולן בוקעות רקיעים ופותחות שערים, ובאות לפני המלך ביום שנחרב ביהמ\"ק, כל השערים ננעלו ושערי דמעות לא ננעלו. כתוב בחזקיה, שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך. כלומר ראייה ממש מתוך הדמעות ולעת\"ל, כתוב, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. יש דמעות לטוב, ויש דמעות לרע. לטוב, שהן של היצה\"ט. לרע, שהן של היצה\"ר. על דמעות שבצרה ודמעות התפילה, כתוב, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800709","title":null,"paragraphs":["והןאין לך אדם בעולם, שאין לו שתי אִשות אלו, נקראות יצה\"ר ויצה\"ט. והקב\"ה נתנם לבני אדם, כדי לַנְחותם בהם"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800710","title":null,"paragraphs":["כל גוי שיעשה תשובה, וייפרד מעבודה זרה, ומעברות, יכניס בו הקב\"ה רוח קדוש ונפש קדושה וע\"כ יש לו חלק לעוה\"ב"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800711","title":null,"paragraphs":["אשרי הם החברים העוסקים בתורה, ואותם המזכים אחרים, שיוכלו לעסוק בתורה"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800712","title":null,"paragraphs":["אשריהם ישראל, שהם מצויינים תמיד במצוות בשִׁבתם, ובלכתם, בשוכבם, ובקומם ושיהיו ישראל מעוטרים בתורה ובמצוות, כדי שיידבקו תמיד בהקב\"ה. שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. וכל הדבק בקונו, אינו ניזוק לעולם ולא עוד, אלא ששני מלאכי השרת מְלַווים לו לאדם, אחד בימינו, ואחד בשמאלו. שכתוב, כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך. ולא עוד, אלא שאם תמיד מָצוי במצווה, כביכול, שהקב\"ה נעשה לו שומר. שנאמר, ה' שומרך מה עושה הקב\"ה. נוטל מלאך ההולך בימינו, ומעמידו לפניו. והוא עומד במקומו. שנאמר, ה' צִלך על יד ימינך. ואותו המלאך שהוא משמאלו, מעמידו אחרי האדם. והקב\"ה מימין ומשמאל. נמצא האדם נשמר מכל צדדיו, מי יוכל להזיק אותו? ועל כן, צריך שלא יהא האדם מצוי בלא תורה ובלא מצוות, אפילו שעה אחת. בביתו הקב\"ה שומרו מבחוץ, והאדם מבפנים"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800713","title":null,"paragraphs":["ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם כשברא הקב\"ה אדה\"ר, מביהמ\"ק בְּרָאוֹ, ומעפר ביהמ\"ק נטל, וברא אותו. כיוון שברא אותו, ועמד על רגליו, באו כל הבריות להשתחוות לו מה עשה הקב\"ה? נְטָלו משם, והכניסו לגן עדן, ועשה לו עשר חופות, כדוגמת י' חופות שעתיד הקב\"ה לעשות לצדיקים בגן עדן לעת\"ל. ומלאכי השרת היו יורדים ועולים, ועושים שמחה לפניו, ונתן לו חכמה עליונה"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800714","title":null,"paragraphs":["בעת שהאדם נעשה מטיפה בשלייתה של אימו כמו שגדל, מכניס בו הקב\"ה מעט מעט רוח ונפש ונר ניתן על ראשו בלילה. שנאמר, בהִילוֹ נרו עלֵי ראשי. ועמוד של אור ביום, שנאמר, ויסע עמוד הענן, ולילה בעמוד אש, ללכת יומם ולילה. ונאמר, כי נר מצווה ותורה אור. שהמלכות השולטת בלילה, נקראת נר מצווה, וז\"א שנקרא תורה, השולט ביום, נקרא ותורה אור ומלמדים אותו כל התורה. ומלמדים אותו כל המצוות. ואומרים לו, ראה שזה הוא דרך עקלתון, הנקרא לילה. ובמקום זה יעלו כל נפשות בני אדם שנאמר, קטן וגדול שם הוא ועבד חופשי מאדוניו ומראים לו בעמוד האש, שהוא על ראשו, כמה דובים ונמרים ואריות ומלאכי חבלה, שיושבים שם וכלב שם. ועל זה אמר דוד, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. ומקום זה הוא חושך. ומלאכי חבלה קוראים אותו לילות. וע\"ז אמר, מִפַּחד בלילות. הם נקראים לילות ממש ואומרים לו, אם תזכה למצוות, כל מצווה ומצווה יעשו לך ממנו מלאך טוב. ובשעה שתבוא במקוש הזה, ותזכה למצוות, יאמרו, סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך פלוני, ולא ישלטו עליך מלאכי חבלה ובדימיון הזה ביום, אומרים, אם תזכה בתורה, כל אות ואות תהיה מלאך, שיעזור לך במקום הזה. והתורה הנקראת דרך, תלך בדרך הזה, שלא ישלטו עליך. ועל זה אמר, לַנְחוֹתם הדרך. ואח\"כ יראו לו את גן העדן, וכל חלק וחלק שיש בו לצדיק בפני עצמו. ומשׁביעים אותו שיקיים כל התורה"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800715","title":null,"paragraphs":["נפשי איוויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך נפשי איוויתיך, ב' צורות טובות נתן הקב\"ה באדם, לשמש בעוה\"ז, נפש רוח. הנפש היא לקיום הגוף, במצוות שתתעוררנה ממנה, הרוח, להתעורר בתורה, ולהנהיגו בעוה\"ז. ואם הנפש זוכה במצוות והרוח זוכה לעסוק בתורה, אז יורדת עליו גדלות יתרה מלמעלה, נשמה חיה יחידה, כפי דרכיו ובשניים אלו, נפש ורוח, הולך האדם בעוה\"ז ומשמש בהם. כי אותה הנפש אינה מתקיימת בגוף, אלא בהתעוררות הרוח השורה עליה כשהאדם בא לשמש ולעבוד אדונו בב' אלו, בנפש ורוח, מתעוררת עליו מלמעלה התעוררות קדושה, ושורה על האדם, ומסבבת אותו מכל הצדדים ומתעוררת בו בחכמה עליונה, לזַכותו להיות בהיכל המלך ואותה התעוררות השורה עליו, הוא ממקום עליון, מבינה, ומה היא שְׁמה. נשמה שמה. וממנה מתעורר לאדם לעשות תשובה ומעשים טובים והיא כוח עליון כוח התשובה, שהיא בינה הנקראת תשובה, שהיא אם לרוח, הנמשך מז\"א, והרוח הוא הבן שלה. כי ז\"א הוא בן הבינה על הנשמה, יש לה אוהב עליון, ומהו שמו. נשמה לנשמה שמו. שהיא אור החיה, הנמשך מחכמה והיא נקראת אב אל הרוח, מז\"א. כי חו\"ב, או\"א לז\"א. ממנה מתעורר אל האדם, יראה ואהבה תורה ומצווה, שהם נמשכות מאב ואם בן ובת. יראה ואהבה נמשכות מחו\"ב, שהם נקראים אב ואם. תורה ומצווה נמשכות מז\"א ומלכות, שהם נקראים בן ובת של חו\"ב. יוד של שם הויה, חכמה, אב. הא בינה, אם ואו ז\"א, בן. ה\"ת, מלכות, בת. וזו היא הויה מלאה"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]},{"id":"he-800716","title":null,"paragraphs":["אשרי הם המברכים ומקדשים לאדונם בכל יום ברצון הלב"],"source":"זוהר חדש | מדרש רות | ויהי אור","author":"זוהר חדש","subjects":[]}]